teachings · P0145

Teachings of Rabbi Yehudah bar Ilai רבי יהודה בר אלעאי

Full mined-dicta list for Rabbi Yehudah bar Ilai — see the profile for who, when, and how we know.

4067 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Mishnah 534 · Tosefta 559 · Midrash 282 · Bavli 1627 · Yerushalmi 759 · Aggadah 306) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

רבי יהודה אומר×2291 אמר רבי יהודה×422 דברי רבי יהודה×409 ר' יהודה אומר×378 רבי יודה אומר×108 דברי ר' יהודה×91 רבי יהודה אמר×74 אמר רבי יודה×51 אמר ר' יהודה×44 בשם רבי יהודה×30 בשם רבי יודה×29 דברי רבי יודה×26 משום רבי יהודה×16 רבי יודה אמר×15 תני רבי יודה×10 אמר רבי יהודה ברבי אלעאי×8 אמר ליה רבי יהודה×7 דרש רבי יהודה×5 אמר רבי יהודה בר אלעאי×5 תני רבי יהודה×4 רבי יהודה ברבי אלעאי אמר×4 משם רבי יהודה×3 משום רבי יהודה ברבי אלעאי×3 דרש רבי יהודה בר אלעאי×3 משום רבי יודה×3 רבי יהודה בר אלעאי אמר×3 בשם רבי יהודה ברבי אלעאי×3 רבי יהודה פתר×3 משום ר' יהודה×2 בעי רבי יהודה×2 רבי יהודה בר אלעאי אומר×2 רבי יהודה ברבי אלעי אומר×1 רבי יהודה בן אלעאי אומר×1 משמיה דרבי יהודה ברבי אילעי×1 דרש רבי יהודה ברבי אלעאי×1 משם רבי יודה×1 דרש רבי יודה×1 רבי יודה בר אלעאי אומר×1 אמר רבי יהודה ברבי אלעי×1 אמר רבי יהודה ברבי עילאי×1 רבי יודה ברבי אלעאי פתר×1 רבי יודה פתר×1 רבי יודה ברבי לעיי אמר×1 בשם רבי יהודה בר אלעאי×1

Mishnah Berakhot (11)

Mishnah Berakhot 2:1 רבי יהודה אומר halacha dispute shema interruption
Rabbi Yehudah permits greeting from fear within a section of Shema and responding from respect, while between sections one may greet from respect and answer anyone.

היה קורא בתורה, והגיע זמן המקרא, אם כון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא. בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, בפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם:
Mishnah Berakhot 2:2 רבי יהודה אומר halacha dispute shema interruption
Rabbi Yehudah rules that one may not interrupt between the final paragraph of Shema and the blessing beginning 'True and firm.'

אלו הן בין הפרקים, בין ברכה ראשונה לשניה, בין שניה לשמע, ובין שמע לוהיה אם שמע, בין והיה אם שמע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר, בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק. אמר רבי יהושע בן קרחה, למה קדמה שמע לוהיה אם שמע, אלא כדי שיקבל עליו על מלכות שמים תחלה, ואחר כך יקבל עליו על מצות. והיה אם שמע …
אלו הן בין הפרקים, בין ברכה ראשונה לשניה, בין שניה לשמע, ובין שמע לוהיה אם שמע, בין והיה אם שמע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר, בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק. אמר רבי יהושע בן קרחה, למה קדמה שמע לוהיה אם שמע, אלא כדי שיקבל עליו על מלכות שמים תחלה, ואחר כך יקבל עליו על מצות. והיה אם שמע לויאמר, שוהיה אם שמע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום:
Mishnah Berakhot 2:3 רבי יהודה אומר halacha dispute shema pronunciation
Rabbi Yehudah rules that one who fails to articulate Shema's letters precisely does not fulfill the obligation.

הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. רבי יוסי אומר, לא יצא. קרא ולא דקדק באותיותיה, רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. הקורא למפרע, לא יצא. קרא וטעה, יחזר למקום שטעה:
Mishnah Berakhot 3:4 רבי יהודה אומר halacha dispute seminal impurity prayer
Rabbi Yehudah requires one with seminal impurity to recite blessings both before and after Shema and food.

בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון מברך לאחריו, ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר, מברך לפניהם ולאחריהם:
Mishnah Berakhot 4:1 רבי יהודה אומר halacha dispute prayer times
Rabbi Yehudah ends morning prayer at four hours, afternoon prayer at plag hamincha, and musaf at seven hours.

תפלת השחר, עד חצות. רבי יהודה אומר, עד ארבע שעות. תפלת המנחה עד הערב. רבי יהודה אומר, עד פלג המנחה. תפלת הערב אין לה קבע. ושל מוספין כל היום. רבי יהודה אומר, עד שבע שעות:
Mishnah Berakhot 4:7 רבי יהודה אומר halacha ruling musaf prayer
Rabbi Yehudah transmits that an individual is exempt from musaf wherever a communal assembly is present.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים, בחבר עיר ושלא בחבר עיר. רבי יהודה אומר משמו, כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפלת המוספין:
Mishnah Berakhot 6:1 רבי יהודה אומר halacha dispute vegetable blessing
Rabbi Yehudah prescribes the blessing 'Creator of varieties of herbs' over vegetables.

כיצד מברכין על הפרות. על פרות האילן אומר, בורא פרי העץ, חוץ מן היין, שעל היין אומר בורא פרי הגפן. ועל פרות הארץ אומר בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ועל הירקות אומר בורא פרי האדמה. רבי יהודה אומר, בורא מיני דשאים:
Mishnah Berakhot 6:3 רבי יהודה אומר halacha dispute food blessings
Rabbi Yehudah rules that no blessing is recited over a food species produced by a curse.

על דבר שאין גדולו מן הארץ אומר שהכל. על החמץ ועל הנובלות ועל הגובאי אומר שהכל. על החלב ועל הגבינה ועל הביצים אומר שהכל. רבי יהודה אומר, כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו:
Mishnah Berakhot 6:4 רבי יהודה אומר halacha dispute blessing priority
Rabbi Yehudah gives blessing priority to a food belonging to the seven species.

היו לפניו מינים הרבה, רבי יהודה אומר, אם יש ביניהם ממין שבעה, מברך עליו. וחכמים אומרים, מברך על איזה מהם שירצה:
Mishnah Berakhot 7:2 רבי יהודה אומר halacha dispute zimmun measure
Rabbi Yehudah requires eating an egg-bulk before joining a zimmun.

נשים ועבדים וקטנים, אין מזמנין עליהם. עד כמה מזמנין, עד כזית. רבי יהודה אומר, עד כביצה:
Mishnah Berakhot 9:2 רבי יהודה אומר halacha dispute sea blessing
Rabbi Yehudah requires one who sees the Great Sea after an interval to bless the One who made it.

על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם. על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר, הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואה אותו לפרקים. על הגשמים ועל הבשורות הטובות אומר …
על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם. על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר, הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואה אותו לפרקים. על הגשמים ועל הבשורות הטובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות רעות אומר ברוך דין האמת:

Mishnah Peah (8)

Mishnah Peah 1:3 רבי יהודה אומר halacha ruling peah designation
Rabbi Yehudah permits designating earlier produce as pe'a only when at least one stalk remains to connect it to the field's end.

נותנין פאה מתחלת השדה ומאמצעה. רבי שמעון אומר, ובלבד שיתן בסוף כשעור. רבי יהודה אומר, אם שיר קלח אחד, סומך לו משום פאה. ואם לאו, אינו נותן אלא משום הפקר:
Mishnah Peah 2:2 רבי יהודה אומר halacha dispute field division
Rabbi Yehudah rules that an irrigation channel too wide to harvest across divides a field for pe'a.

אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת, רבי יהודה אומר, מפסקת. וכל ההרים אשר במעדר יעדרון, אף על פי שאין הבקר יכול לעבר בכליו, הוא נותן פאה לכל:
Mishnah Peah 3:5 אמר רבי יהודה halacha ruling tree peah
Rabbi Yehudah requires pe'a from each sold tree cluster only when the landowner retained none, otherwise the owner gives pe'a for all.

האחין שחלקו, נותנין שתי פאות. חזרו ונשתתפו, נותנין פאה אחת. שנים שלקחו את האילן, נותנין פאה אחת. לקח זה צפונו וזה דרומו, זה נותן פאה לעצמו, וזה נותן פאה לעצמו. המוכר קלחי אילן בתוך שדהו, נותן פאה מכל אחד ואחד. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שלא שיר בעל השדה. אבל אם שיר בעל השדה, הוא נותן פאה לכל:
Mishnah Peah 5:5 אמר רבי יהודה halacha ruling poor gifts
Rabbi Yehudah limits a contractor's exclusion from gleanings and pe'a to sharecropping arrangements and permits a fixed harvested share while still barring poor tithe.

המחליף עם העניים, בשלו פטור, ובשל עניים חיב. שנים שקבלו את השדה באריסות, זה נותן לזה חלקו מעשר עני, וזה נותן לזה חלקו מעשר עני. המקבל שדה לקצר, אסור בלקט שכחה ופאה ומעשר עני. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שקבל ממנו למחצה, לשליש ולרביע. אבל אם אמר לו שליש מה שאתה קוצר שלך, מתר בלקט ובשכחה ובפאה, ואסור ב …
המחליף עם העניים, בשלו פטור, ובשל עניים חיב. שנים שקבלו את השדה באריסות, זה נותן לזה חלקו מעשר עני, וזה נותן לזה חלקו מעשר עני. המקבל שדה לקצר, אסור בלקט שכחה ופאה ומעשר עני. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שקבל ממנו למחצה, לשליש ולרביע. אבל אם אמר לו שליש מה שאתה קוצר שלך, מתר בלקט ובשכחה ובפאה, ואסור במעשר עני:
Mishnah Peah 6:10 רבי יהודה אומר halacha dispute forgotten produce
Rabbi Yehudah rules that produce concealed in the ground, including arum, garlic, and onions, is not subject to the forgotten-produce gift.

תבואה שנתנה לשחת או לאלמה, וכן באגדי השום, ואגדות השום והבצלים, אין להן שכחה. וכל הטמונים בארץ, כגון הלוף והשום והבצלים, רבי יהודה אומר, אין להם שכחה. וחכמים אומרים, יש להם שכחה:
Mishnah Peah 7:4 רבי יהודה אומר halacha dispute grape gleanings
Rabbi Yehudah classifies a single grape as an ordinary cluster belonging to the owner.

איזוהי עוללת. כל שאין לה לא כתף ולא נטף. אם יש לה כתף או נטף, של בעל הבית, אם ספק, לעניים. עוללת שבארכבה, אם נקרצת עם האשכול, הרי היא של בעל הבית, ואם לאו, הרי היא של עניים. גרגר יחידי, רבי יהודה אומר, אשכול. וחכמים אומרים, עוללת:
Mishnah Peah 7:5 דברי רבי יהודה halacha dispute vineyard gleanings
Rabbi Yehudah permits thinning vines belonging to the poor just as one thins one's own.

המדל בגפנים, כשם שהוא מדל בתוך שלו, כן הוא מדל בשל עניים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, בשלו הוא רשאי, ואינו רשאי בשל עניים:
Mishnah Peah 8:1 אמר רבי יהודה halacha dialogue olive gleanings
Rabbi Yehudah delays general permission to take leftover olives until a poor person could gather only four issarot's worth.

מאימתי כל אדם מתרין בלקט. משילכו הנמושות. בפרט ועוללות, משילכו העניים בכרם ויבאו. ובזיתים, משתרד רביעה שניה. אמר רבי יהודה, והלא יש שאינם מוסקין את זיתיהם אלא לאחר רביעה שניה. אלא כדי שיהא העני יוצא ולא יהא מביא בארבעה אסרות:

Mishnah Demai (10)

Mishnah Demai 1:1 רבי יהודה אומר halacha ruling demai exemptions
Rabbi Yehudah exempts all wild figs, rimin fruit, and sycamore figs from demai except the named cultivated varieties.

הקלין שבדמאי, השיתין, והרימין והעזרדין, ובנות שוח, ובנות שקמה, ונובלות התמרה, והגפנין, והנצפה. וביהודה, האוג, והחמץ שביהודה, והכסבר. רבי יהודה אומר, כל השיתין פטורין, חוץ משל דופרה. כל הרימין פטורין, חוץ מרימי שקמונה. כל בנות שקמה פטורות, חוץ מן המסטפוס:
Mishnah Demai 2:2 רבי יהודה אומר halacha dispute demai trust
Rabbi Yehudah permits one accepted as trustworthy to remain trusted even while lodging with an am ha'aretz.

המקבל עליו להיות נאמן, מעשר את שהוא אוכל, ואת שהוא מוכר, ואת שהוא לוקח, ואינו מתארח אצל עם הארץ. רבי יהודה אומר, אף המתארח אצל עם הארץ נאמן. אמרו לו, על עצמו אינו נאמן, כיצד יהא נאמן על של אחרים:
Mishnah Demai 2:3 רבי יהודה אומר halacha dispute fellowship standards
Rabbi Yehudah adds avoiding small livestock, rash vows, frivolity, corpse impurity, and serving in the study hall to a ḥaver's requirements.

המקבל עליו להיות חבר, אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש, ואינו לוקח ממנו לח, ואינו מתארח אצל עם הארץ, ולא מארחו אצלו בכסותו. רבי יהודה אומר, אף לא יגדל בהמה דקה, ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק, ולא יהא מטמא למתים, ומשמש בבית המדרש. אמרו לו, לא באו אלו לכלל:
Mishnah Demai 3:6 אמר רבי יהודה halacha ruling mother-in-law produce
Rabbi Yehudah trusts a mother-in-law not to exchange ordinary food because she seeks her daughter's welfare and is embarrassed before her son-in-law.

הנותן לחמותו, מעשר את שהוא נותן לה, ואת שהוא נוטל ממנה, מפני שהיא חשודה לחלף את המתקלקל. אמר רבי יהודה, רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה. מודה רבי יהודה בנותן לחמותו שביעית, שאינה חשודה להחליף להאכיל את בתה שביעית:
Mishnah Demai 4:7 רבי יהודה אומר halacha dispute produce merchants
Rabbi Yehudah trusts donkey drivers who contrast their own produce's age and tithing status with a colleague's.

החמרים שנכנסו לעיר, אמר אחד, שלי חדש ושל חברי ישן, שלי אינו מתקן ושל חברי מתקן, אינן נאמנין. רבי יהודה אומר, נאמנין:
Mishnah Demai 5:4 רבי יהודה אומר halacha dispute bakery demai
Rabbi Yehudah permits tithing one baker's loaf for all his loaves but requires separate tithing from a reseller's multiple sources.

הלוקח מן הפלטר, מעשר מכל טפוס וטפוס, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, מאחת על הכל. מודה רבי יהודה בלוקח מן המנפול, שהוא מעשר מכל אחד ואחד:
Mishnah Demai 5:5 אמר רבי יהודה halacha ruling gifted produce
Rabbi Yehudah permits blending dates or dried figs before tithing only when the gift is large, requiring separate tithing for a small gift.

הלוקח מן העני, וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבלה, מעשר מכל אחד ואחד. ובתמרים ובגרוגרות, בולל ונוטל. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהמתנה מרבה, אבל בזמן שהמתנה מעטת, מעשר מכל אחד ואחד:
Mishnah Demai 6:1 אמר רבי יהודה halacha ruling leased produce
Rabbi Yehudah requires full tithing before paying rent when payment comes from another field or another species.

המקבל שדה מישראל, מן הנכרי ומן הכותי, יחלק לפניהם. החוכר שדה מישראל, תורם ונותן לו. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין, אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר, מעשר ונותן לו:
Mishnah Demai 6:2 רבי יהודה אומר halacha dispute ancestral field
Rabbi Yehudah requires one who sharecrops an ancestral field from a gentile to tithe before giving the owner's share.

החוכר שדה מן הנכרי, מעשר ונותן לו. רבי יהודה אומר, אף המקבל שדה אבותיו מן הנכרי, מעשר ונותן לו:
Mishnah Demai 6:5 רבי יהודה אומר halacha dispute olive sharecropping
Rabbi Yehudah assigns the tithes to priestly or Levitical owners when an Israelite processes their olives for half the profit.

המקבל זיתים לשמן, כשם שחולקין בחלין כך חולקין בתרומה. רבי יהודה אומר, ישראל שקבל מכהן ומלוי זיתים לשמן למחצית שכר, המעשרות לבעלים:

Mishnah Kilayim (9)

Mishnah Kilayim 1:2 רבי יהודה אומר halacha dispute mixed species
Rabbi Yehudah classifies cucumbers and muskmelons as forbidden mixed species with one another.

הקשות והמלפפון, אינם כלאים זה בזה. רבי יהודה אומר, כלאים. חזרת וחזרת גלים, עלשין ועלשי שדה, כרשים וכרשי שדה, כסבר וכסבר שדה, חרדל וחרדל מצרי, ודלעת המצרי והרמוצה, ופול מצרי והחרוב, אינם כלאים זה בזה:
Mishnah Kilayim 1:9 רבי יהודה אומר halacha dispute mixed seeds
Rabbi Yehudah requires at least three seeds representing two species before simultaneous sowing constitutes mixed species.

הטומן לפת וצנונות תחת הגפן, אם היו מקצת עליו מגלין, אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום שביעית, ולא משום מעשרות, ונטלים בשבת. הזורע חטה ושעורה כאחת, הרי זה כלאים. רבי יהודה אומר, אינו כלאים, עד שיהו שני חטים ושעורה, או חטה ושתי שעורים, או חטה ושעורה וכסמת:
Mishnah Kilayim 3:1 רבי יהודה אומר halacha dispute garden bed seeds
Rabbi Yehudah permits six seed varieties in the center of a six-handbreadth garden bed with a raised border.

ערוגה שהיא ששה טפחים על ששה טפחים, זורעים בתוכה חמשה זרעונים, ארבעה בארבע רוחות הערוגה, ואחד באמצע. היה לה גבול גבוה טפח, זורעין בתוכה שלשה עשר, שלשה על כל גבול וגבול, ואחד באמצע. לא יטע ראש הלפת בתוך הגבול, מפני שהוא ממלאהו. רבי יהודה אומר, ששה באמצע:
Mishnah Kilayim 3:3 רבי יהודה אומר halacha dispute vegetable separation
Rabbi Yehudah requires a furrow separating vegetable species to be as wide as a hoof.

היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה ירק אחר, מתר, מפני שהוא נראה כסוף שדהו. היתה שדהו זרוע ירק, והוא מבקש לטע בתוכו שורה של ירק אחר, רבי ישמעאל אומר, עד שיהא התלם מפלש מראש השדה ועד ראשו. רבי עקיבא אומר, ארך ששה טפחים ורחב מלאו. רבי יהודה אומר, רחב כמלא רחב הפרסה:
Mishnah Kilayim 4:3 רבי יהודה אומר halacha ruling vineyard boundary
Rabbi Yehudah distinguishes a vineyard fence from the open space between two vineyards and defines a fence as ten handbreadths high.

רבי יהודה אומר, אין זה אלא גדר הכרם. ואיזה הוא מחול הכרם. בין שני הכרמים. איזה הוא גדר, שהוא גבוה עשרה טפחים. וחריץ, שהוא עמק עשרה ורחב ארבעה:
Mishnah Kilayim 4:7 רבי יהודה אומר halacha dispute vineyard rows
Rabbi Yehudah joins separated vineyard rows when their vines are trained together overhead.

הנוטע שורה אחת בתוך שלו, ושורה אחת בתוך של חברו, ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע, וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים, הרי אלו מצטרפות. גבוה מעשרה טפחים, אינן מצטרפות. רבי יהודה אומר, אם ערסן מלמעלה, הרי אלו מצטרפות:
Mishnah Kilayim 4:9 אמר רבי יהודה halacha story vineyard spacing
Rabbi Yehudah recounts a case validating crop planting between vineyard rows spaced sixteen cubits apart when alternating trained rows.

הנוטע את כרמו על שש עשרה אמה שש עשרה אמה, מתר להביא זרע לשם. אמר רבי יהודה, מעשה בצלמון, באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה, והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר, ובשנה אחרת היה הופך את השער למקום אחר וזורע את הבור, ובא מעשה לפני חכמים, והתירו. רבי מאיר ורבי שמעון אומרים, אף הנוטע את …
הנוטע את כרמו על שש עשרה אמה שש עשרה אמה, מתר להביא זרע לשם. אמר רבי יהודה, מעשה בצלמון, באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה, והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר, ובשנה אחרת היה הופך את השער למקום אחר וזורע את הבור, ובא מעשה לפני חכמים, והתירו. רבי מאיר ורבי שמעון אומרים, אף הנוטע את כרמו על שמנה שמנה אמות, מתר:
Mishnah Kilayim 8:4 רבי יהודה אומר halacha dispute animal mixtures
Rabbi Yehudah permits offspring sharing the maternal species to work together despite different paternal species, but forbids crossing the two maternal groups.

אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון, ולא את הלבדקים לגמלים. רבי יהודה אומר, כל הנולדים מן הסוס, אף על פי שאביהן חמור, מתרין זה עם זה. וכן הנולדים מן החמור, אף על פי שאביהם סוס, מתרין זה עם זה. אבל הנולדים מן הסוס עם הנולדים מחמור, אסורים זה עם זה:
Mishnah Kilayim 9:10 רבי יהודה אומר halacha dispute wool linen connection
Rabbi Yehudah requires three stitches before wool and linen become connected as forbidden mixed fabric.

אותות הגרדין ואותות הכובסים, אסורות משום כלאים. התוכף תכיפה אחת, אינה חבור, ואין בה משום כלאים, והשומטה בשבת, פטור. עשה שני ראשיה לצד אחד, חבור, ויש בה משום כלאים, והשומטה בשבת, חיב. רבי יהודה אומר, עד שישלש. השק והקפה מצטרפין לכלאים:

Mishnah Sheviit (11)

Mishnah Sheviit 2:5 רבי יהודה אומר halacha dispute sabbatical figs
Rabbi Yehudah forbids oiling figs where that treatment is customary work but permits it where oiling is not customary.

סכין את הפגים ומנקבים אותם, עד ראש השנה. פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית, ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית, לא סכין ולא מנקבין אותן. רבי יהודה אומר, מקום שנהגו לסוך, אינן סכין, מפני שהיא עבודה. מקום שנהגו שלא לסוך, סכין. רבי שמעון מתיר באילן, מפני שהוא רשאי בעבודת האילן:
Mishnah Sheviit 2:6 רבי יהודה אומר halacha dispute pre-sabbatical planting
Rabbi Yehudah states that a graft unable to take root within three days will not take root afterward.

אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה. ואם נטע או הבריך או הרכיב, יעקור. רבי יהודה אומר, כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים, שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים, לשתי שבתות:
Mishnah Sheviit 3:1 רבי יהודה אומר halacha dispute manure piles
Rabbi Yehudah permits moving manure into field piles once the tender growth has dried.

מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות. משיפסקו עובדי עבודה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, משיבש המתוק. רבי יוסי אומר, משיקשר:
Mishnah Sheviit 4:2 רבי יהודה אומר halacha ruling sabbatical produce
Rabbi Yehudah reverses the reported schools' positions and identifies the permissive rule as Beit Shammai's leniency and Beit Hillel's stringency.

שדה שנתקוצה, תזרע במוצאי שביעית. שנטיבה או שנדירה, לא תזרע במוצאי שביעית. שדה שנטיבה, בית שמאי אומרים, אין אוכלין פרותיה בשביעית, ובית הלל אומרים, אוכלין. בית שמאי אומרים, אין אוכלין פרות שביעית בטובה, ובית הלל אומרים, אוכלין בטובה ושלא בטובה. רבי יהודה אומר, חלוף הדברים, זו מקלי בית שמאי ומחמרי בית …
שדה שנתקוצה, תזרע במוצאי שביעית. שנטיבה או שנדירה, לא תזרע במוצאי שביעית. שדה שנטיבה, בית שמאי אומרים, אין אוכלין פרותיה בשביעית, ובית הלל אומרים, אוכלין. בית שמאי אומרים, אין אוכלין פרות שביעית בטובה, ובית הלל אומרים, אוכלין בטובה ושלא בטובה. רבי יהודה אומר, חלוף הדברים, זו מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל:
Mishnah Sheviit 4:5 רבי יהודה אומר halacha dispute sycamore cutting
Rabbi Yehudah permits cutting a virgin sycamore only unusually, either ten handbreadths high or flush with the ground.

המבקיע בזית, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש. הקוצץ קורות שקמה, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש. אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה. רבי יהודה אומר, כדרכה, אסור, אלא או מגביה עשרה טפחים, או גומם מעל הארץ:
Mishnah Sheviit 5:1 רבי יהודה אומר halacha dispute sabbatical fruit
Rabbi Yehudah assigns the sabbatical status of Persian figs to the year after the sabbatical year because they ripen over two years.

בנות שוח, שביעית שלהן, שניה, שהן עושות לשלש שנים. רבי יהודה אומר, הפרסאות, שביעית שלהן, מוצאי שביעית, שהן עושות לשתי שנים. אמרו לו, לא אמרו אלא בנות שוח:
Mishnah Sheviit 5:5 רבי יהודה אומר halacha dispute post-sabbatical produce
Rabbi Yehudah permits purchasing arum immediately after the sabbatical year.

מאימתי מתר אדם לקח לוף במוצאי שביעית, רבי יהודה אומר, מיד. וחכמים אומרים, משירבה החדש:
Mishnah Sheviit 7:4 רבי יהודה אומר halacha dispute forbidden commerce
Rabbi Yehudah permits incidental buying and selling of an impure species encountered on one's way, provided it does not become a trade.

לקח בכור למשתה בנו או לרגל ולא צריך לו, מתר למכרו. צדי חיה עופות ודגים שנזדמנו להם מינים טמאין, מתרים למכרן. רבי יהודה אומר, אף מי שנתמנה לו לפי דרכו, לוקח ומוכר, ובלבד שלא תהא אמנותו בכך. וחכמים אוסרין:
Mishnah Sheviit 9:1 רבי יהודה אומר halacha dispute sabbatical aftergrowth
Rabbi Yehudah permits mustard aftergrowth because transgressors were not suspected of cultivating it.

הפגם, והירבוזין השוטים, והחלגלוגית, כסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגר של אפר, פטורין מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית, שאין כיוצא בהם נשמר. רבי יהודה אומר, ספיחי חרדל, מתרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עברה. רבי שמעון אומר, כל הספיחין מתרין, חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהם בירקות שדה. וחכמים אומרים, …
הפגם, והירבוזין השוטים, והחלגלוגית, כסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגר של אפר, פטורין מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית, שאין כיוצא בהם נשמר. רבי יהודה אומר, ספיחי חרדל, מתרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עברה. רבי שמעון אומר, כל הספיחין מתרין, חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהם בירקות שדה. וחכמים אומרים, כל הספיחין אסורין:
Mishnah Sheviit 9:8 דברי רבי יהודה halacha dispute sabbatical removal
Rabbi Yehudah permits only poor people, not the wealthy, to eat sabbatical produce after its removal deadline.

מי שהיו לו פרות שביעית והגיע שעת הבעור, מחלק מזון שלש סעדות לכל אחד ואחד. ועניים אוכלין אחר הבעור, אבל לא עשירים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הבעור:
Mishnah Sheviit 10:1 רבי יהודה אומר halacha ruling sabbatical debts
Rabbi Yehudah rules that each new store credit debt is canceled by the sabbatical year once the preceding balance becomes a loan.

שביעית, משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. הקפת החנות, אינה משמטת, ואם עשאה מלוה, הרי זה משמט. רבי יהודה אומר, הראשון הראשון משמט. שכר שכיר, אינו משמט, ואם עשאו מלוה, הרי זה משמט. רבי יוסי אומר, כל מלאכה שפוסקת בשביעית, משמטת, ושאינה פוסקת בשביעית, אינה משמטת:

Mishnah Terumot (12)

Mishnah Terumot 1:3 רבי יהודה אומר halacha dispute minor terumah
Rabbi Yehudah validates terumah designated by a minor who has not yet grown two pubic hairs.

קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר, תרומתו תרומה. רבי יוסי אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה:
Mishnah Terumot 2:2 רבי יהודה אומר halacha dispute impure terumah
Rabbi Yehudah invalidates separating impure produce for pure produce when the person knew its impurity initially, despite later inadvertence.

אין תורמין מן הטמא על הטהור. ואם תרם, שוגג, תרומתו תרומה, ומזיד, לא עשה כלום. וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל, היה מפריש עליו והולך, שוגג, מה שעשה, עשוי, מזיד, לא עשה כלום. רבי יהודה אומר, אם היה יודע בו בתחלה, אף על פי שהוא שוגג, לא עשה כלום:
Mishnah Terumot 2:4 רבי יהודה אומר halacha dispute best terumah
Rabbi Yehudah always requires designating terumah from the finest produce, even when no priest is present.

אין תורמין ממין על שאינו מינו. ואם תרם, אין תרומתו תרומה. כל מין חטים, אחד. כל מין תאנים וגרוגרות ודבלה, אחד. ותורם מזה על זה. כל מקום שיש כהן, תורם מן היפה. וכל מקום שאין כהן, תורם מן המתקים. רבי יהודה אומר, לעולם הוא תורם מן היפה:
Mishnah Terumot 2:5 רבי יהודה אומר halacha dispute best terumah
Rabbi Yehudah prefers half a large onion for terumah and permits separating local onions for village onions but not the reverse.

תורמין בצל קטן שלם, ולא חצי בצל גדול. רבי יהודה אומר, לא כי, אלא חצי בצל גדול. וכן היה רבי יהודה אומר, תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים, אבל לא מן הכופרים על בני המדינה, מפני שהוא מאכל פוליטיקין:
Mishnah Terumot 2:6 רבי יהודה אומר halacha dispute species terumah
Rabbi Yehudah classifies cucumbers and muskmelons as two species, preventing terumah from one for the other.

ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש, ולא זיתי כבש על זיתי שמן. ויין שאינו מבשל על המבשל, ולא מן המבשל על שאינו מבשל. זה הכלל, כל שהוא כלאים בחברו, לא יתרם מזה על זה, אפלו מן היפה על הרע. וכל שאינו כלאים בחברו, תורם מן היפה על הרע, אבל לא מן הרע על היפה. ואם תרם מן הרע על היפה, תרומתו תרומה, חוץ מן הזונין ע …
ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש, ולא זיתי כבש על זיתי שמן. ויין שאינו מבשל על המבשל, ולא מן המבשל על שאינו מבשל. זה הכלל, כל שהוא כלאים בחברו, לא יתרם מזה על זה, אפלו מן היפה על הרע. וכל שאינו כלאים בחברו, תורם מן היפה על הרע, אבל לא מן הרע על היפה. ואם תרם מן הרע על היפה, תרומתו תרומה, חוץ מן הזונין על החטים, שאינן אכל. והקשות והמלפפון, מין אחד. רבי יהודה אומר, שני מינין:
Mishnah Terumot 3:9 רבי יהודה אומר halacha dispute gentile produce
Rabbi Yehudah rules that a gentile's vineyard is not subject to fourth-year vineyard sanctity.

הנכרי והכותי, תרומתן תרומה, ומעשרותיהן מעשר, והקדשן הקדש. רבי יהודה אומר, אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים, יש לו. תרומת הנכרי מדמעת, וחיבין עליה חמש. ורבי שמעון פוטר:
Mishnah Terumot 4:3 רבי יהודה אומר halacha dispute terumah completion
Rabbi Yehudah permits completing a deficient terumah separation even with produce not adjacent to the original batch.

שעור תרומה, עין יפה, אחד מארבעים. בית שמאי אומרים, משלשים. והבינונית, מחמשים. והרעה, מששים. תרם ועלה בידו אחד מששים, תרומה, ואינו צריך לתרם. חזר והוסיף, חיב במעשרות. עלה בידו מששים ואחד, תרומה, ויחזר ויתרם כמות שהוא למוד, במדה ובמשקל ובמנין. רבי יהודה אומר, אף שלא מן המקף:
Mishnah Terumot 9:6 רבי יהודה אומר halacha dispute tithe growth
Rabbi Yehudah treats garlic as seed that ceases to exist when planted, like barley.

הטבל, גדוליו מתרין בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה, גדולי גדולין, אסורין. איזהו דבר שאין זרעו כלה, כגון הלוף והשום והבצלים. רבי יהודה אומר, השום, כשעורים:
Mishnah Terumot 9:7 רבי יהודה אומר halacha dispute impure terumah
Rabbi Yehudah requires cutting impure terumah plants twice before their edible growth becomes permitted.

המנכש עם הנכרי בחסיות, אף על פי שפרותיו טבל, אוכל מהם עראי. שתילי תרומה שנטמאו, שתלן, טהרו מלטמא, ואסורין מלאכל עד שיגם את האכל. רבי יהודה אומר עד שיגם וישנה:
Mishnah Terumot 10:8 רבי יהודה אומר halacha dispute fish brine
Rabbi Yehudah forbids the brine when impure fish constitute one quarter-kav per two se'a.

דג טמא שכבשו עם דג טהור, כל גרב שהוא מחזיק סאתים, אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא, צירו אסור. רבי יהודה אומר, רביעית בסאתים. ורבי יוסי אומר, אחד מששה עשר בו:
Mishnah Terumot 10:11 רבי יהודה אומר halacha dispute absorbed flavor
Rabbi Yehudah permits foods cooked together except when one is meat.

רבי יוסי אומר, כל הנשלקים עם התרדים, אסורים, מפני שהם נותנין את הטעם. רבי שמעון אומר, כרוב של שקיא עם כרוב של בעל, אסור, מפני שהוא בולע. רבי יהודה אומר, כל המתבשלין זה עם זה, מתרים, אלא עם הבשר. רבי יוחנן בן נורי אומר, הכבד אוסרת ואינה נאסרת, מפני שהיא פולטת ואינה בולעת:
Mishnah Terumot 11:10 דברי רבי יהודה halacha dispute terumah oil
Rabbi Yehudah permits burning impure terumah oil for light at a banquet but not in a house of mourning.

מדליקין שמן שרפה בבתי כנסיות, ובבתי מדרשות, ובמבואות האפלין, ועל גבי החולין ברשות כהן. בת ישראל שנשאת לכהן, והיא למודה אצל אביה, אביה מדליק ברשותה. מדליקין בבית המשתה, אבל לא בבית האבל, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי אומר, בבית האבל, אבל לא בבית המשתה. רבי מאיר אוסר כאן וכאן. רבי שמעון מתיר כאן וכאן:

Mishnah Maasrot (9)

Mishnah Maasrot 1:2 רבי יהודה אומר halacha dispute tithe maturity
Rabbi Yehudah makes nuts and almonds liable for tithes when their shell forms.

מאימתי הפרות חיבות במעשרות. התאנים, משיבחילו. הענבים והאבשים, משהבאישו. האוג והתותים, משיאדימו. וכל האדמים, משיאדימו. הרמונים, משימסו. התמרים, משיטילו שאר. האפרסקים, משיטילו גידים. האגוזים, משיעשו מגורה. רבי יהודה אומר, האגוזים והשקדים, משיעשו קלפה:
Mishnah Maasrot 1:7 רבי יהודה אומר halacha dispute oil completion
Rabbi Yehudah permits putting unfinished oil into any food except one containing vinegar or brine.

היין, משיקפה. אף על פי שקפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצנור, ושותה. השמן, משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומבין הממל ומבין הפצים, ונותן לחמטה ולתמחוי, אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין. רבי יהודה אומר, לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חמץ וציר:
Mishnah Maasrot 1:8 רבי יהודה אומר halacha dispute tithe completion
Rabbi Yehudah forbids smoothing untithed fig cakes and treats smoothing grapes as rendering them susceptible to impurity.

העגול, משיחליקנו. מחליקים בתאנים ובענבים של טבל. רבי יהודה אוסר. המחליק בענבים, לא הכשר. רבי יהודה אומר, הכשר. הגרוגרות, משידוש. ומגורה משיעגל. היה דש בחבית ומעגל במגורה, נשברה החבית ונפתחה המגורה, לא יאכל מהם עראי. רבי יוסי מתיר:
Mishnah Maasrot 2:3 רבי יהודה אומר halacha dispute tithe finality
Rabbi Yehudah treats the first lodging house reached by traveling vendors as their home for fixing produce to tithes.

המעלה פרות מן הגליל ליהודה, או עולה לירושלים, אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך, וכן ביהודה. רבי מאיר אומר, עד שהוא מגיע למקום השביתה. והרוכלין המחזרין בעירות, אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה. רבי יהודה אומר, הבית הראשון הוא ביתו:
Mishnah Maasrot 2:5 רבי יהודה אומר halacha story purchased figs
Rabbi Yehudah permits eating purchased figs one at a time without tithing but obligates a combined quantity, citing Jerusalem practice.

האומר לחברו, הילך אסר זה ותן לי בו חמש תאנים, לא יאכל עד שיעשר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אוכל אחת אחת, פטור, ואם צרף, חיב. אמר רבי יהודה, מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלים, והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באסר, ולא הפרש ממנה תרומה ומעשר מעולם:
Mishnah Maasrot 2:8 רבי יהודה אומר halacha dispute produce exchange
Rabbi Yehudah obligates an exchange intended for eating but exempts one intended for drying.

היה עושה בלבסים, לא יאכל בבנות שבע. בבנות שבע, לא יאכל בלבסים. אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל. המחליף עם חברו, זה לאכל וזה לאכל, זה לקצות וזה לקצות, זה לאכל וזה לקצות, חיב. רבי יהודה אומר, המחליף לאכל, חיב, ולקצות, פטור:
Mishnah Maasrot 3:5 רבי יהודה אומר halacha dispute courtyard tithes
Rabbi Yehudah obligates produce in the inner of two nested courtyards while exempting the outer courtyard.

איזו היא חצר שהיא חיבת במעשרות, רבי ישמעאל אומר, חצר הצורית, שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבא אומר, כל שאחד פותח ואחד נועל, פטורה. רבי נחמיה אומר, כל שאין אדם בוש מלאכל בתוכה, חיבת. רבי יוסי אומר, כל שנכנס לה ואין אומר מה אתה מבקש, פטורה. רבי יהודה אומר, שני חצרות זו לפנים מזו, הפנימית חיבת, והחיצונה …
איזו היא חצר שהיא חיבת במעשרות, רבי ישמעאל אומר, חצר הצורית, שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבא אומר, כל שאחד פותח ואחד נועל, פטורה. רבי נחמיה אומר, כל שאין אדם בוש מלאכל בתוכה, חיבת. רבי יוסי אומר, כל שנכנס לה ואין אומר מה אתה מבקש, פטורה. רבי יהודה אומר, שני חצרות זו לפנים מזו, הפנימית חיבת, והחיצונה פטורה:
Mishnah Maasrot 4:2 רבי יהודה אומר halacha dispute gift basket
Rabbi Yehudah requires produce gathered in a basket to send to a friend to be tithed before eating.

תינוקות שטמנו תאנים לשבת, ושכחו לעשרן, לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו. כלכלת שבת, בית שמאי פוטרין ובית הלל מחיבין. רבי יהודה אומר, אף הלוקט את הכלכלה לשלח לחברו, לא יאכל עד שיתעשר:
Mishnah Maasrot 5:5 רבי יהודה אומר halacha dispute syrian produce
Rabbi Yehudah permits hiring laborers to harvest a Syrian vegetable field bought after its produce reached the tithing stage.

הלוקח שדה ירק בסוריא, אם עד שלא בא לעונת המעשרות, חיב. ומשבא לעונת המעשרות, פטור, ולוקט כדרכו והולך. רבי יהודה אומר, אף ישכר פועלים וילקט. אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים, בזמן שקנה קרקע, אבל בזמן שלא קנה קרקע, אם עד שלא בא לעונת המעשרות, פטור. רבי אומר, אף לפי חשבון:

Mishnah Maaser Sheni (4)

Mishnah Maaser Sheni 3:10 רבי יהודה אומר halacha dialogue second tithe purchase
Rabbi Yehudah requires burying an impure item bought with second-tithe money rather than redeeming it.

הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא, יפדה. רבי יהודה אומר, יקבר. אמרו לו לרבי יהודה, ומה אם מעשר שני עצמו שנטמא, הרי הוא נפדה, הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא, אינו דין שיפדה. אמר להם, לא, אם אמרתם במעשר שני עצמו, שכן הוא נפדה בטהור ברחוק מקום, תאמרו בלקוח בכסף מעשר, שאינו נפדה בטהור ברחוק מקום:
Mishnah Maaser Sheni 4:7 רבי יהודה אומר halacha dispute explicit declaration
Rabbi Yehudah requires explicitly stating both second-tithe redemption and the purpose of a divorce or betrothal document.

הפודה מעשר שני ולא קרא שם, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש. היה מדבר עם האשה על עסקי גטה וקדושיה, ונתן לה גטה וקדושיה ולא פרש, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש:
Mishnah Maaser Sheni 4:10 רבי יהודה אומר halacha ruling labeled vessel
Rabbi Yehudah treats a pottery vessel marked 'offering' as ordinary with sacred contents, but a metal vessel as sacred with ordinary contents.

המוצא כלי וכתוב עליו קרבן, רבי יהודה אומר, אם היה של חרס, הוא חלין ומה שבתוכו קרבן. ואם היה של מתכת, הוא קרבן ומה שבתוכו חלין. אמרו לו, אין דרך בני אדם להיות כונסין חלין לקרבן:
Mishnah Maaser Sheni 5:8 אמר רבי יהודה halacha story tithe removal
Rabbi Yehudah recalls that householders were once warned to prepare fruit before removal until Rabbi Akiva exempted fruit not yet tithe-ripe.

אמר רבי יהודה, בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות, מהרו והתקינו את פרותיכם עד שלא תגיע שעת הבעור. עד שבא רבי עקיבא ולמד, שכל הפרות שלא באו לעונת המעשרות, פטורים מן הבעור:

Mishnah Challah (1)

Mishnah Challah 2:2 אמר רבי יהודה halacha ruling imported soil
Rabbi Yehudah limits the obligations of foreign soil brought by ship to a ship touching the ground.

עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ, חיבת במעשרות ובשביעית. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהספינה גוששת. עסה שנלושה במי פרות, חיבת בחלה, ונאכלת בידים מסואבות:

Mishnah Bikkurim (6)

Mishnah Bikkurim 1:1 רבי יהודה אומר halacha dispute first fruits
Rabbi Yehudah permits first fruits from a tree on one's land whose branch crosses a private or public road and roots again on one's land.

יש מביאין בכורים וקורין, מביאין ולא קורין, ויש שאינן מביאין. אלו שאינן מביאין, הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד או של רבים, וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו. הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו, ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע, הרי זה אינו מביא. רבי יהודה אומר, כזה מביא:
Mishnah Bikkurim 1:6 רבי יהודה אומר halacha dispute first fruits declaration
Rabbi Yehudah requires bringing and reciting over first fruits even when the spring dries or the tree is cut.

הקונה שתי אילנות בתוך של חברו, מביא ואינו קורא. רבי מאיר אומר, מביא וקורא. יבש המעין, נקצץ האילן, מביא ואינו קורא. רבי יהודה אומר, מביא וקורא. מעצרת ועד החג, מביא וקורא. מן החג ועד חנכה, מביא ואינו קורא. רבי יהודה בן בתירא אומר, מביא וקורא:
Mishnah Bikkurim 1:7 רבי יהודה אומר halacha dispute sold field fruits
Rabbi Yehudah permits the field's second owner to bring and recite over first fruits of the same species as the first owner's.

הפריש בכוריו ומכר שדהו, מביא ואינו קורא. והשני, מאותו המין אינו מביא, ממין אחר, מביא וקורא. רבי יהודה אומר, אף מאותו המין מביא וקורא:
Mishnah Bikkurim 1:11 רבי יהודה אומר halacha dispute first fruits declaration
Rabbi Yehudah permits sharecroppers and lessees to bring first fruits and recite the declaration.

הקונה שלשה אילנות בתוך של חברו, מביא וקורא. רבי מאיר אומר, אפלו שנים. קנה אילן וקרקעו, מביא וקורא. רבי יהודה אומר, אף בעלי אריסות וחכורות, מביאין וקורין:
Mishnah Bikkurim 3:6 רבי יהודה אומר halacha dispute first fruits ritual
Rabbi Yehudah has the bringer recite only through 'a wandering Aramean was my father' while the basket remains on the shoulder.

עודהו הסל על כתפו, קורא מהגדתי היום לה' אלהיך (דברים כו), עד שגומר כל הפרשה. רבי יהודה אומר עד ארמי אבד אבי. הגיע לארמי אבד אבי, מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו, וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו, וקורא מארמי אבד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה, ומניחו בצד המזבח, והשתחוה ויצא:
Mishnah Bikkurim 3:12 רבי יהודה אומר halacha dispute first fruits distribution
Rabbi Yehudah requires giving first fruits as a favor only to a priest who is a ḥaver.

למה אמרו הבכורים כנכסי כהן, שהוא קונה מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה, ובעל חוב נוטלן בחובו, והאשה בכתבתה, כספר תורה. ורבי יהודה אומר, אין נותנים אותם אלא לחבר בטובה. וחכמים אומרים, נותנין אותם לאנשי משמר, והם מחלקין ביניהם, כקדשי המקדש:

Mishnah Shabbat (23)

Mishnah Shabbat 1:11 רבי יהודה אומר halacha dispute shabbat fire
Rabbi Yehudah permits charcoal to be ignited before Shabbat with any minimal amount of flame.

משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה. ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד. ובגבולין, כדי שיאחז האור ברבן. רבי יהודה אומר, בפחמין, כל שהוא:
Mishnah Shabbat 3:5 רבי יהודה אומר halacha dispute shabbat seasoning
Rabbi Yehudah permits adding spices to any removed hot vessel except a dish containing vinegar or brine.

המחם שפנהו, לא יתן לתוכו צונן בשביל שיחמו, אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן. האלפס והקדרה שהעבירן מרתחין, לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי. רבי יהודה אומר, לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חמץ וציר:
Mishnah Shabbat 5:2 רבי יהודה אומר halacha dispute animal coverings
Rabbi Yehudah permits goats to go out on Shabbat with their udders tied for drying up but not to preserve milk.

חמור יוצא במרדעת, בזמן שהיא קשורה לו. זכרים יוצאין לבובין. רחלות יוצאות שחוזות, כבולות וכבונות. העזים יוצאות צרורות. רבי יוסי אוסר בכלן, חוץ מן הרחלין הכבונות. רבי יהודה אומר, עזים יוצאות צרורות ליבש, אבל לא לחלב:
Mishnah Shabbat 7:4 רבי יהודה אומר halacha dispute carrying food
Rabbi Yehudah excludes lentil shells cooked with the lentils from waste, allowing them to count toward the carrying measure.

המוציא תבן, כמלא פי פרה. עצה, כמלא פי גמל. עמיר, כמלא פי טלה. עשבים, כמלא פי גדי. עלי שום ועלי בצלים, לחים, כגרוגרת, יבשים, כמלא פי גדי. ואין מצטרפין זה עם זה, מפני שלא שוו בשעוריהן. המוציא אכלים כגרוגרת, חיב, ומצטרפין זה עם זה, מפני ששוו בשעוריהן, חוץ מקלפיהן וגרעיניהן ועקציהן וסבן ומרסנן. רבי יהוד …
המוציא תבן, כמלא פי פרה. עצה, כמלא פי גמל. עמיר, כמלא פי טלה. עשבים, כמלא פי גדי. עלי שום ועלי בצלים, לחים, כגרוגרת, יבשים, כמלא פי גדי. ואין מצטרפין זה עם זה, מפני שלא שוו בשעוריהן. המוציא אכלים כגרוגרת, חיב, ומצטרפין זה עם זה, מפני ששוו בשעוריהן, חוץ מקלפיהן וגרעיניהן ועקציהן וסבן ומרסנן. רבי יהודה אומר, חוץ מקלפי עדשים שמתבשלות עמהן:
Mishnah Shabbat 8:2 רבי יהודה אומר halacha dispute carrying reed
Rabbi Yehudah sets liability for carrying reed at the amount needed to measure a child's shoe.

המוציא חבל, כדי לעשות אזן לקפה. גמי, כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה. רבי יהודה אומר, כדי לטל ממנו מדת מנעל לקטן. ניר, כדי לכתב עליו קשר מוכסין. והמוציא קשר מוכסין, חיב. ניר מחוק, כדי לכרך על פי צלוחית קטנה של פליטון:
Mishnah Shabbat 8:4 רבי יהודה אומר halacha dispute carrying clay
Rabbi Yehudah sets the minimum clay measure at enough to make a small stove support and the lime measure at enough for a side lock of hair.

דבק, כדי לתן בראש השבשבת. זפת וגפרית, כדי לעשות נקב. שעוה, כדי לתן על פי נקב קטן. חרסית, כדי לעשות פי כור של צורפי זהב. רבי יהודה אומר, כדי לעשות פטפוט. סבין, כדי לתן על פי כור של צורפי זהב. סיד, כדי לסוד קטנה שבבנות. רבי יהודה אומר, כדי לעשות כלכול. רבי נחמיה אומר, כדי לעשות אנדיפי:
Mishnah Shabbat 8:6 רבי יהודה אומר halacha dispute carrying bone
Rabbi Yehudah sets liability for carrying bone at enough to make a key tooth.

עצם, כדי לעשות תרוד. רבי יהודה אומר, כדי לעשות ממנו חף. זכוכית, כדי לגרר בו ראש הכרכר. צרור או אבן, כדי לזרק בעוף. רבי אליעזר בר יעקב אומר, כדי לזרק בבהמה:
Mishnah Shabbat 8:7 דברי רבי יהודה halacha dispute carrying pottery
Rabbi Yehudah sets the minimum pottery shard at enough to place between one board and another.

חרס, כדי לתן בין פצים לחברו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, כדי לחתות בו את האור. רבי יוסי אומר, כדי לקבל בו רביעית. אמר רבי מאיר, אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר (ישעיה ל), ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד. אמר לו רבי יוסי, משם ראיה, ולחשף מים מגבא (שם):
Mishnah Shabbat 9:5 רבי יהודה אומר halacha dispute carrying cleansers
Rabbi Yehudah sets the minimum cleansing materials at enough to remove a stain.

המוציא עצים, כדי לבשל ביצה קלה. תבלין, כדי לתבל ביצה קלה, ומצטרפין זה עם זה. קלפי אגוזים, קלפי רמונים, אסטיס ופואה, כדי לצבע בהן בגד קטן בסבכה. מי רגלים, נתר וברית, קמוניא ואשלג, כדי לכבס בהן בגד קטן בסבכה. רבי יהודה אומר, כדי להעביר על הכתם:
Mishnah Shabbat 9:6 רבי יהודה אומר halacha exegesis idolatrous objects
Rabbi Yehudah imposes carrying liability for any amount of an idolatrous implement because none of the banned matter may adhere to one's hand.

פלפלת, כל שהוא. ועטרן, כל שהוא. מיני בשמים ומיני מתכות, כל שהן. מאבני המזבח ומעפר המזבח, מקק ספרים ומקק מטפחותיהם, כל שהוא, שמצניעין אותן לגנזן. רבי יהודה אומר, אף המוציא ממשמשי עבודת כוכבים, כל שהוא, שנאמר (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:
Mishnah Shabbat 9:7 רבי יהודה אומר halacha dispute carrying locust
Rabbi Yehudah imposes liability for carrying any amount of a live impure locust because it is kept as a child's toy.

המוציא קפת הרוכלין, אף על פי שיש בה מינין הרבה, אינו חיב אלא חטאת אחת. זרעוני גנה, פחות מכגרוגרת. רבי יהודה בן בתירא אומר, חמשה. זרע קשואין, שנים. זרע דלועין, שנים. זרע פול המצרי, שנים. חגב חי טהור, כל שהוא. מת, כגרוגרת. צפרת כרמים, בין חיה בין מתה, כל שהוא, שמצניעין אותה לרפואה. רבי יהודה אומר, אף …
המוציא קפת הרוכלין, אף על פי שיש בה מינין הרבה, אינו חיב אלא חטאת אחת. זרעוני גנה, פחות מכגרוגרת. רבי יהודה בן בתירא אומר, חמשה. זרע קשואין, שנים. זרע דלועין, שנים. זרע פול המצרי, שנים. חגב חי טהור, כל שהוא. מת, כגרוגרת. צפרת כרמים, בין חיה בין מתה, כל שהוא, שמצניעין אותה לרפואה. רבי יהודה אומר, אף המוציא חגב חי טמא, כל שהוא, שמצניעין אותו לקטן לשחק בו:
Mishnah Shabbat 10:4 רבי יהודה אומר halacha ruling carrying receptacle
Rabbi Yehudah extends liability for unintended front-or-back movement to receivers of written notes.

המתכון להוציא לפניו ובא לו לאחריו, פטור, לאחריו ובא לו לפניו, חיב. באמת אמרו, האשה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה חיבת, שכן ראוי להיות חוזר. רבי יהודה אומר, אף מקבלי פתקין:
Mishnah Shabbat 13:5 רבי יהודה אומר halacha dispute shabbat trapping
Rabbi Yehudah imposes trapping liability only for placing a bird in a tower or a deer in a house.

רבי יהודה אומר, הצד צפור למגדל וצבי לבית, חיב. וחכמים אומרים, צפור למגדל, וצבי לבית ולחצר ולביברין. רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הביברין שוין. זה הכלל, מחסר צידה, פטור, ושאינו מחסר צידה, חיב:
Mishnah Shabbat 15:2 אמר רבי יהודה halacha ruling shabbat knots
Rabbi Yehudah permits tying a bucket with rope and exempts every nonpermanent knot from liability.

יש לך קשרים שאין חיבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתח חלוקה, וחוטי סבכה ושל פסיקיא, ורצועות מנעל וסנדל, ונודות יין ושמן, וקדרה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר, קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא. קושרין דלי בפסיקיא, אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה, כל קשר שאינו של קימא, א …
יש לך קשרים שאין חיבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתח חלוקה, וחוטי סבכה ושל פסיקיא, ורצועות מנעל וסנדל, ונודות יין ושמן, וקדרה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר, קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא. קושרין דלי בפסיקיא, אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה, כל קשר שאינו של קימא, אין חיבין עליו:
Mishnah Shabbat 16:7 אמר רבי יהודה halacha story shabbat trapping
Rabbi Yehudah reports that Rabban Yoḥanan ben Zakkai feared sin-offering liability for covering a scorpion with a bowl.

כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחז בקורה, ועל צואה של קטן, ועל עקרב שלא תשך. אמר רבי יהודה, מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב, ואמר, חוששני לו מחטאת:
Mishnah Shabbat 17:5 רבי יהודה אומר halacha dispute broken utensils
Rabbi Yehudah permits moving utensil fragments only when they can perform a use like the original utensil's use.

כל הכלים הנטלין בשבת, שבריהן נטלין עמהן, ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכה. שברי ערבה, לכסות בהן את פי החבית. שברי זכוכית, לכסות בהן את פי הפך. רבי יהודה אומר, ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכתן. שברי ערבה, לצוק לתוכן מקפה. ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן:
Mishnah Shabbat 18:2 אמר רבי יהודה halacha ruling moving child
Rabbi Yehudah permits guiding a child only when the child alternately lifts and places each foot, not when dragged.

חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים, אם התקינן למאכל בהמה, מטלטלין אותן. ואם לאו, אין מטלטלין אותן. כופין את הסל לפני האפרוחים, כדי שיעלו וירדו. תרנגלת שברחה, דוחין אותה עד שתכנס. מדדין עגלין וסיחין ברשות הרבים. אשה מדדה את בנה. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת, אבל אם היה גורר, אסור …
חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים, אם התקינן למאכל בהמה, מטלטלין אותן. ואם לאו, אין מטלטלין אותן. כופין את הסל לפני האפרוחים, כדי שיעלו וירדו. תרנגלת שברחה, דוחין אותה עד שתכנס. מדדין עגלין וסיחין ברשות הרבים. אשה מדדה את בנה. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת, אבל אם היה גורר, אסור:
Mishnah Shabbat 20:2 רבי יהודה אומר halacha dispute shabbat drink
Rabbi Yehudah permits making anomalin in a cup on Shabbat, a jug on a festival, and a barrel during the intermediate festival days.

נותנין מים על גבי השמרים בשביל שיצלו, ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית, ונותנין ביצה במסננת של חרדל, ועושין אנומלין בשבת. רבי יהודה אומר, בשבת, בכוס, ביום טוב, בלגין, ובמועד, בחבית. רבי צדוק אומר, הכל לפי האורחין:
Mishnah Shabbat 20:5 רבי יהודה אומר halacha dispute clothes press
Rabbi Yehudah permits fully opening and removing a household clothes press if it was loosened before Shabbat.

הקש שעל גבי המטה, לא ינענעו בידו, אלא מנענעו בגופו. ואם היה מאכל בהמה, או שהיה עליו כר או סדין, מנענעו בידו. מכבש של בעלי בתים, מתירין, אבל לא כובשין. ושל כובסין, לא יגע בו. רבי יהודה אומר, אם היה מתר מערב שבת, מתיר את כלו ושומטו:
Mishnah Shabbat 21:1 רבי יהודה אומר halacha dispute mixed terumah
Rabbi Yehudah permits deliberately raising and removing one part from a mixture containing one part terumah in one hundred.

נוטל אדם את בנו והאבן בידו, וכלכלה והאבן בתוכה. ומטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החלין. רבי יהודה אומר, אף מעלין את המדמע באחד ומאה:
Mishnah Shabbat 22:1 רבי יהודה אומר halacha dispute fruit juice
Rabbi Yehudah permits juice that flows spontaneously from fruit intended for eating but forbids it from fruit intended for pressing.

חבית שנשברה, מצילין הימנה מזון שלש סעדות, ואומר לאחרים, באו והצילו לכם, ובלבד שלא יספג. אין סוחטין את הפרות להוציא מהן משקין, ואם יצאו מעצמן, אסורין. רבי יהודה אומר, אם לאכלין, היוצא מהן מתר, ואם למשקין, היוצא מהן אסור. חלות דבש שרסקן מערב שבת ויצאו מעצמן, אסורין. ורבי אליעזר מתיר:
Mishnah Shabbat 22:3 דברי רבי יהודה halacha ruling barrel opening
Rabbi Yehudah forbids piercing a barrel's stopper and reports concern for sin-offering liability in a related case.

שובר אדם את החבית לאכל הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכון לעשות כלי. ואין נוקבים מגופה של חבית, דברי רבי יהודה. וחכמים מתירין. ולא יקבנה מצדה. ואם היתה נקובה, לא יתן עליה שעוה, מפני שהוא ממרח. אמר רבי יהודה, מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב, ואמר, חוששני לו מחטאת:
Mishnah Shabbat 24:4 רבי יהודה אומר halacha dispute shabbat carrion
Rabbi Yehudah forbids feeding dogs an animal that was not already carrion before Shabbat because it was not prepared.

מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ואת הנבלה לפני הכלבים. רבי יהודה אומר, אם לא היתה נבלה מערב שבת, אסורה, לפי שאינה מן המוכן:

Mishnah Eruvin (32)

Mishnah Eruvin 1:1 רבי יהודה אומר halacha dispute alley crossbeam
Rabbi Yehudah permits an alley crossbeam higher than twenty cubits without lowering it.

מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה, ימעט. רבי יהודה אומר, אינו צריך. והרחב מעשר אמות, ימעט. ואם יש לו צורת הפתח, אף על פי שהוא רחב מעשר אמות, אין צריך למעט:
Mishnah Eruvin 1:4 רבי יהודה אומר halacha dispute alley crossbeam
Rabbi Yehudah requires the alley crossbeam to be wide enough for a brick but not strong enough to support it.

רחבה, כדי לקבל אריח, ובריאה, כדי לקבל אריח. רבי יהודה אומר, רחבה אף על פי שאין בריאה:
Mishnah Eruvin 1:10 דברי רבי יהודה halacha dispute camp enclosure
Rabbi Yehudah limits the reed enclosure dispensation to a traveling caravan.

מקיפין בקנים, ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו שלשה טפחים. בשירא דברו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, לא דברו בשירא אלא בהוה. כל מחצה שאינה של שתי ושל ערב, אינה מחצה, דברי רבי יוסי בר רבי יהודה. וחכמים אומרים, אחד משני דברים. ארבעה דברים פטרו במחנה, מביאין עצים מכל מקום, ופטורים מרחיצת ידים, ומדמאי, ומלע …
מקיפין בקנים, ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו שלשה טפחים. בשירא דברו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, לא דברו בשירא אלא בהוה. כל מחצה שאינה של שתי ושל ערב, אינה מחצה, דברי רבי יוסי בר רבי יהודה. וחכמים אומרים, אחד משני דברים. ארבעה דברים פטרו במחנה, מביאין עצים מכל מקום, ופטורים מרחיצת ידים, ומדמאי, ומלערב:
Mishnah Eruvin 2:1 דברי רבי יהודה halacha dispute well enclosures
Rabbi Yehudah permits four double corner posts around a well with gaps accommodating two teams of four tethered cattle.

עושין פסין לביראות ארבעה דיומדין, נראין כשמנה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, שמנה, נראין כשנים עשר, ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין. גבהן עשרה טפחים, ורחבן ששה, ועבין כל שהוא, וביניהן כמלא שתי רבקות של שלש שלש בקר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, של ארבע ארבע, קשורות ולא מתרות, אחת נכנסת ואחת יוצאת:
Mishnah Eruvin 2:3 רבי יהודה אומר halacha dialogue well enclosure area
Rabbi Yehudah limits the area enclosed by well partitions to two se'a.

רבי יהודה אומר, עד בית סאתים. אמרו לו, לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף, אבל אם היה דיר או סחר, או מקצה או חצר, אפלו בית חמשת כורין, אפלו בית עשרה כורין, מתר. ומתר להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין:
Mishnah Eruvin 2:4 רבי יהודה אומר halacha dispute public road
Rabbi Yehudah requires diverting a public road that passes through a well enclosure.

רבי יהודה אומר, אם היתה דרך הרבים מפסקתן, יסלקנה לצדדין. וחכמים אומרים, אינו צריך. אחד בור הרבים, ובאר הרבים, ובאר היחיד, עושין להן פסין, אבל לבור היחיד עושין לו מחצה גבוה עשרה טפחים, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה בן בבא אומר, אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד, ולשאר עושין חגורה גבוה עשרה טפחים:
Mishnah Eruvin 2:5 רבי יהודה אומר halacha dispute enclosed courtyard
Rabbi Yehudah permits carrying in the enclosure when it contains even only a cistern, trench, or cave.

ועוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגנה והקרפף שהן שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים, מקפת גדר גבוה עשרה טפחים, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר. רבי יהודה אומר, אפלו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה. רבי עקיבא אומר, אפלו אין בה אחת מכל אלו, מטלטלין בתוכה, ובלבד …
ועוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגנה והקרפף שהן שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים, מקפת גדר גבוה עשרה טפחים, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר. רבי יהודה אומר, אפלו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה. רבי עקיבא אומר, אפלו אין בה אחת מכל אלו, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים. רבי אליעזר אומר, אם היה ארכה יתר על רחבה אפלו אמה אחת, אין מטלטלין בתוכה. רבי יוסי אומר, אפלו ארכה פי שנים ברחבה, מטלטלין בתוכה:
Mishnah Eruvin 3:1 רבי יהודה אומר halacha ruling cemetery eruv
Rabbi Yehudah permits placing a priest's eruv even in a cemetery because the priest can remain outside and eat it.

בכל מערבין ומשתתפים, חוץ מן המים ומן המלח. והכל נקח בכסף מעשר, חוץ מן המים ומן המלח. הנודר מן המזון, מתר במים ובמלח. מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה. סומכוס אומר, בחלין. ולכהן בבית הפרס. רבי יהודה אומר, אפלו בבית הקברות, מפני שיכול לילך לחוץ ולאכל:
Mishnah Eruvin 3:5 רבי יהודה אומר halacha ruling conditional eruv
Rabbi Yehudah requires choosing one's principal teacher when two sages arrive, but permits choosing freely if both are one's teachers.

מתנה אדם על ערובו ואומר, אם באו גויים מן המזרח, ערובי למערב. מן המערב, ערובי למזרח. אם באו מכאן ומכאן, למקום שארצה אלך. לא באו לא מכאן ולא מכאן, הריני כבני עירי. אם בא חכם מן המזרח, ערובי למזרח. מן המערב, ערובי למערב. בא לכאן ולכאן, למקום שארצה אלך. לא לכאן ולא לכאן, הריני כבני עירי. רבי יהודה אומר, …
מתנה אדם על ערובו ואומר, אם באו גויים מן המזרח, ערובי למערב. מן המערב, ערובי למזרח. אם באו מכאן ומכאן, למקום שארצה אלך. לא באו לא מכאן ולא מכאן, הריני כבני עירי. אם בא חכם מן המזרח, ערובי למזרח. מן המערב, ערובי למערב. בא לכאן ולכאן, למקום שארצה אלך. לא לכאן ולא לכאן, הריני כבני עירי. רבי יהודה אומר, אם היה אחד מהן רבו, הולך אצל רבו, ואם היו שניהם רבותיו, למקום שירצה ילך:
Mishnah Eruvin 3:7 רבי יהודה אומר halacha dispute new year eruv
Rabbi Yehudah permits separate conditional eruv arrangements for each day of a potentially two-day Rosh Hashanah.

רבי יהודה אומר, ראש השנה, שהיה ירא שמא תתעבר, מערב אדם שני ערובין ואומר, ערובי בראשון למזרח ובשני למערב, בראשון למערב ובשני למזרח. ערובי בראשון, ובשני כבני עירי. ערובי בשני, ובראשון כבני עירי. ולא הודו לו חכמים:
Mishnah Eruvin 3:8 אמר רבי יהודה halacha dispute two festival days
Rabbi Yehudah permits conditionally tithing produce on the first festival day for use on the second and eating an egg laid on the first day on the second.

ועוד אמר רבי יהודה, מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני. וכן ביצה שנולדה בראשון, תאכל בשני. ולא הודו לו חכמים:
Mishnah Eruvin 4:4 רבי יהודה אומר halacha story city boundary
Rabbi Yehudah permits an unintended traveler near a city to enter and cites Rabbi Tarfon's precedent.

מי שישב בדרך, ועמד, וראה והרי הוא סמוך לעיר, הואיל ולא היתה כונתו לכך, לא יכנס, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, יכנס. אמר רבי יהודה, מעשה היה, ונכנס רבי טרפון בלא מתכון:
Mishnah Eruvin 4:5 רבי יהודה אומר halacha ruling shabbat boundary
Rabbi Yehudah permits one with only four cubits to choose any direction but bars changing direction after choosing.

מי שישן בדרך ולא ידע שחשכה, יש לו אלפים אמה לכל רוח, דברי רבי יוחנן בן נורי. וחכמים אומרים, אין לו אלא ארבע אמות. רבי אליעזר אומר, והוא באמצען. רבי יהודה אומר, לאיזה רוח שירצה ילך. ומודה רבי יהודה שאם ברר לו, שאינו יכול לחזר בו:
Mishnah Eruvin 4:9 רבי יהודה אומר halacha dispute walking eruv
Rabbi Yehudah permits rich and poor alike to establish an eruv by presence, with bread merely easing the rich person's burden.

וזו היא שאמרו, העני מערב ברגליו. אמר רבי מאיר, אנו אין לנו אלא עני. רבי יהודה אומר, אחד עני ואחד עשיר, לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר, שלא יצא ויערב ברגליו:
Mishnah Eruvin 4:10 דברי רבי יהודה halacha dispute journey residence
Rabbi Yehudah permits one who began traveling toward an eruv city and was turned back to go there, while other townspeople may not.

מי שיצא לילך בעיר שמערבין בה והחזירו חברו, הוא מתר לילך וכל בני העיר אסורין, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, כל שהוא יכול לערב ולא ערב, הרי זה חמר גמל:
Mishnah Eruvin 5:6 דברי רבי יהודה halacha dispute city eruv
Rabbi Yehudah requires leaving outside an eruv a section like New City in Judea containing fifty residents.

עיר של יחיד ונעשית של רבים, מערבין את כלה. ושל רבים ונעשית של יחיד, אין מערבין את כלה, אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה, שיש בה חמשים דיורים, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, שלש חצרות של שני בתים:
Mishnah Eruvin 6:2 רבי יהודה אומר halacha story sadducee alley
Rabbi Yehudah transmits that residents must finish their alley use before a Sadducee carries there and prohibits them.

אמר רבן גמליאל, מעשה בצדוקי אחד, שהיה דר עמנו במבוי בירושלים, ואמר לנו אבא, מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי, עד שלא יוציא ויאסר עליכם. רבי יהודה אומר בלשון אחר, מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם:
Mishnah Eruvin 6:4 רבי יהודה אומר halacha dispute renounced domain
Rabbi Yehudah rules that one who renounced domain and later carries prohibits others only if acting deliberately, not inadvertently.

מאימתי נותנין רשות. בית שמאי אומרים, מבעוד יום, ובית הלל אומרים, משחשכה. מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד, הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, במזיד אוסר, בשוגג אינו אוסר:
Mishnah Eruvin 7:11 אמר רבי יהודה halacha ruling eruv consent
Rabbi Yehudah requires consent for a boundary eruv but permits a courtyard eruv without consent because it confers benefit.

נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו ערוב, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, לא זכו לו מעותיו. ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו, שאין מערבין לאדם אלא מדעתו. אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, בערובי תחומין, אבל בערובי חצרות, מערבין לדעתו ושלא לדעתו, לפי שזכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין לאדם שלא בפני …
נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו ערוב, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, לא זכו לו מעותיו. ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו, שאין מערבין לאדם אלא מדעתו. אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, בערובי תחומין, אבל בערובי חצרות, מערבין לדעתו ושלא לדעתו, לפי שזכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין לאדם שלא בפניו:
Mishnah Eruvin 8:2 רבי יהודה אומר halacha dispute eruv food measure
Rabbi Yehudah measures two eruv meals by a person's larger Shabbat meals rather than weekday meals.

כמה הוא שעורו, מזון שתי סעודות לכל אחד. מזונו לחל ולא לשבת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, לשבת ולא לחל. וזה וזה מתכונין להקל. רבי יוחנן בן ברוקה אומר, מככר בפנדיון, מארבע סאין בסלע. רבי שמעון אומר, שתי ידות לככר משלש לקב. חציה לבית המנגע, וחצי חציה לפסל את הגויה:
Mishnah Eruvin 8:4 רבי יהודה אומר halacha ruling tenant eruv
Rabbi Yehudah exempts a tenant from restricting the owner when the owner retains possessions in the rented space.

הנותן את ערובו בבית שער, אכסדרה ומרפסת, אינו ערוב. והדר שם, אינו אוסר עליו. בבית התבן ובבית הבקר ובבית העצים ובבית האוצרות, הרי זה ערוב. והדר שם, אוסר עליו. רבי יהודה אומר, אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית, אינו אוסר עליו:
Mishnah Eruvin 8:5 רבי יהודה אומר halacha dispute absent resident
Rabbi Yehudah rules that a resident who leaves home to spend Shabbat in another city does not restrict the courtyard.

המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, אחד נכרי ואחד ישראל, הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אינו אוסר. רבי יוסי אומר, נכרי אוסר, ישראל אינו אוסר, שאין דרך ישראל לבא בשבת. רבי שמעון אומר, אפלו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר, אינו אוסר, שכבר הסיע מלבו:
Mishnah Eruvin 8:6 אמר רבי יהודה halacha dialogue shared well
Rabbi Yehudah treats the wall separating two courtyards as sufficient partition for their shared well.

בור שבין שתי חצרות, אין ממלאין ממנו בשבת, אלא אם כן עשו לו מחצה גבוה עשרה טפחים בין מלמעלה, בין מלמטה, בין מתוך אגנו. רבן שמעון בן גמליאל אומר, בית שמאי אומרים, מלמטה. ובית הלל אומרים, מלמעלה. אמר רבי יהודה, לא תהא מחצה גדולה מן הכתל שביניהם:
Mishnah Eruvin 8:7 רבי יהודה אומר halacha story water channel
Rabbi Yehudah treats the courtyard wall over a water channel as a partition and cites elders who permitted drawing from the Avel channel.

אמת המים שהיא עוברת בחצר, אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחצה גבוה עשרה טפחים בכניסה וביציאה. רבי יהודה אומר, כתל שעל גבה תדון משום מחצה. אמר רבי יהודה, מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת. אמרו לו, מפני שלא היה בה כשעור:
Mishnah Eruvin 9:3 דברי רבי יהודה halacha dispute breached enclosure
Rabbi Yehudah permits carrying for the remainder of the Shabbat when a courtyard, house, or alley becomes breached, but forbids it thereafter.

חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו, מתרין באותו שבת ואסורין לעתיד לבא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אם מתרין לאותו שבת, מתרין לעתיד לבא. ואם אסורין לעתיד לבא, אסורין לאותו שבת:
Mishnah Eruvin 9:4 דברי רבי יהודה halacha dispute covered passage
Rabbi Yehudah permits carrying under a structure spanning two houses or a public bridge and permits an eruv for an open-ended alley.

הבונה עליה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפלשים, מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. ועוד אמר רבי יהודה, מערבין למבוי המפלש. וחכמים אוסרין:
Mishnah Eruvin 10:2 רבי יהודה אומר halacha dialogue object boundary
Rabbi Yehudah permits passing a barrel from person to person even beyond the boundary, though the sages object that it remains limited by its owner.

רבי שמעון אומר, נותנן לחברו, וחברו לחברו, עד שמגיע לחצר החיצונה. וכן בנו, נותנו לחברו, וחברו לחברו, אפלו מאה. רבי יהודה אומר, נותן אדם חבית לחברו, וחברו לחברו, אפלו חוץ לתחום. אמרו לו, לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה:
Mishnah Eruvin 10:3 רבי יהודה אומר halacha dispute saving scripture
Rabbi Yehudah permits rolling back a fallen scroll so long as it remains even a needle's breadth above the ground.

היה קורא בספר על האסקפה, נתגלגל הספר מידו, גוללו אצלו. היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו, עד שלא הגיע לעשרה טפחים, גוללו אצלו. משהגיע לעשרה טפחים, הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר, אפלו אין מסלק מן הארץ אלא כמלא מחט, גוללו אצלו. רבי שמעון אומר, אפלו בארץ עצמו גוללו אצלו, שאין לך דבר משום שבות עומד בפ …
היה קורא בספר על האסקפה, נתגלגל הספר מידו, גוללו אצלו. היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו, עד שלא הגיע לעשרה טפחים, גוללו אצלו. משהגיע לעשרה טפחים, הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר, אפלו אין מסלק מן הארץ אלא כמלא מחט, גוללו אצלו. רבי שמעון אומר, אפלו בארץ עצמו גוללו אצלו, שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש:
Mishnah Eruvin 10:5 רבי יהודה אומר halacha ruling carrying saliva
Rabbi Yehudah forbids walking four cubits once saliva has become detached in one's mouth before spitting.

לא יעמד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד. וכן לא ירק. רבי יהודה אומר, אף משנתלש רקו בפיו, לא יהלך ארבע אמות עד שירק:
Mishnah Eruvin 10:11 רבי יהודה אומר halacha dispute door bolt
Rabbi Yehudah permits using a detached bolt in the Temple and a dragging bolt outside it.

נגר הנגרר, נועלים בו במקדש, אבל לא במדינה. והמנח, כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר, המנח מתר במקדש, והנגרר במדינה:
Mishnah Eruvin 10:12 רבי יהודה אומר halacha dispute door hinge
Rabbi Yehudah permits restoring an upper hinge in the Temple and a lower hinge outside it.

מחזירין ציר התחתון במקדש, אבל לא במדינה. והעליון, כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר, העליון במקדש, והתחתון במדינה:
Mishnah Eruvin 10:15 רבי יהודה אומר halacha dispute temple impurity
Rabbi Yehudah requires removing a creeping animal from the Temple with wooden tongs to avoid increasing impurity.

שרץ שנמצא במקדש, כהן מוציאו בהמינו, שלא לשהות את הטמאה, דברי רבי יוחנן בן ברוקה. רבי יהודה אומר, בצבת של עץ, שלא לרבות את הטמאה. מהיכן מוציאין אותו, מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח, דברי רבי שמעון בן ננס. רבי עקיבא אומר, מקום שחיבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, משם מוציאין אותו, ושאר כל המקומו …
שרץ שנמצא במקדש, כהן מוציאו בהמינו, שלא לשהות את הטמאה, דברי רבי יוחנן בן ברוקה. רבי יהודה אומר, בצבת של עץ, שלא לרבות את הטמאה. מהיכן מוציאין אותו, מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח, דברי רבי שמעון בן ננס. רבי עקיבא אומר, מקום שחיבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, משם מוציאין אותו, ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר. רבי שמעון אומר, מקום שהתירו לך חכמים, משלך נתנו לך, שלא התירו לך אלא משום שבות:

Mishnah Pesachim (11)

Mishnah Pesachim 1:3 רבי יהודה אומר halacha dispute chametz search
Rabbi Yehudah schedules chametz searches on the night of the fourteenth, its morning, and the destruction hour.

רבי יהודה אומר, בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הבעור. וחכמים אומרים, לא בדק אור ארבעה עשר, יבדק בארבעה עשר. לא בדק בארבעה עשר, יבדק בתוך המועד. לא בדק בתוך המועד, יבדק לאחר המועד. ומה שמשיר, יניחנו בצנעא, כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו:
Mishnah Pesachim 1:4 רבי יהודה אומר halacha dispute chametz deadline
Rabbi Yehudah permits eating chametz through the fourth hour, suspends use during the fifth, and requires burning at the start of the sixth.

רבי מאיר אומר, אוכלין כל חמש, ושורפין בתחלת שש. ורבי יהודה אומר, אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש:
Mishnah Pesachim 1:5 אמר רבי יהודה halacha story chametz deadline
Rabbi Yehudah reports that two invalid thanksgiving loaves signaled when chametz could be eaten, suspended, and burned.

ועוד אמר רבי יהודה, שתי חלות של תודה פסולות מנחות על גג האצטבא. כל זמן שמנחות, כל העם אוכלים. נטלה אחת, תולין, לא אוכלין ולא שורפין. נטלו שתיהן, התחילו כל העם שורפין. רבן גמליאל אומר, חלין נאכלין כל ארבע, ותרומה כל חמש, ושורפין בתחלת שש:
Mishnah Pesachim 2:1 רבי יהודה אומר halacha dispute chametz destruction
Rabbi Yehudah requires destroying chametz specifically by burning.

כל שעה שמתר לאכל, מאכיל לבהמה לחיה ולעופות, ומוכרו לנכרי, ומתר בהנאתו. עבר זמנו, אסור בהנאתו, ולא יסיק בו תנור וכירים. רבי יהודה אומר, אין בעור חמץ אלא שרפה. וחכמים אומרים, אף מפרר וזורה לרוח או מטיל לים:
Mishnah Pesachim 3:5 דברי רבי יהודה halacha ruling dough fermentation
Rabbi Yehudah defines partially fermented dough by hornlike cracks and fully fermented dough by intersecting cracks.

שאור, ישרף, והאוכלו פטור. סדוק, ישרף, והאוכלו חיב כרת. איזהו שאור, כקרני חגבים. סדוק, שנתערבו סדקיו זה בזה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, זה וזה, האוכלו חיב כרת. ואיזהו שאור, כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו:
Mishnah Pesachim 3:8 רבי יהודה אומר halacha dispute returning chametz
Rabbi Yehudah requires returning to burn either sacred meat or chametz when at least an olive-bulk remains.

וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש, אם עבר צופים, שורפו במקומו. ואם לאו, חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה. ועד כמה הן חוזרין, רבי מאיר אומר, זה וזה בכביצה. רבי יהודה אומר, זה וזה בכזית. וחכמים אומרים, בשר קדש בכזית, וחמץ בכביצה:
Mishnah Pesachim 4:2 רבי יהודה אומר halacha dialogue sabbatical removal
Rabbi Yehudah tells one carrying sabbatical produce between regions to obtain comparable local produce rather than destroy it.

כיוצא בו, המוליך פרות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו למקום שכלו, חיב לבער. רבי יהודה אומר, אומרים לו, צא והבא לך אף אתה:
Mishnah Pesachim 5:4 רבי יהודה אומר halacha dispute offering with chametz
Rabbi Yehudah extends the prohibition against slaughtering an offering while possessing chametz to the daily offering.

השוחט את הפסח על החמץ, עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר, אף התמיד. רבי שמעון אומר, הפסח בארבעה עשר, לשמו חיב, ושלא לשמו פטור. ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן, פטור. ובמועד, לשמו פטור, ושלא לשמו חיב, ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן, חיב, חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה:
Mishnah Pesachim 5:7 רבי יהודה אומר halacha story paschal groups
Rabbi Yehudah reports that the small third group never reached the psalm verse 'I love that the Lord hears.'

יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה. יצתה שניה, נכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית. קראו את ההלל. אם גמרו שנו, ואם שנו שלשו, אף על פי שלא שלשו מימיהם. רבי יהודה אומר, מימיהם של כת שלישית לא הגיע לאהבתי כי ישמע ה', מפני שעמה מעטין:
Mishnah Pesachim 5:8 רבי יהודה אומר halacha dispute mixed offering blood
Rabbi Yehudah requires filling a cup with mixed blood and making one application on the altar.

כמעשהו בחל כך מעשהו בשבת, אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים. רבי יהודה אומר, כוס היה ממלא מדם התערבות, זרקו זריקה אחת על גבי המזבח, ולא הודו לו חכמים:
Mishnah Pesachim 8:7 דברי רבי יהודה halacha dispute paschal group
Rabbi Yehudah forbids slaughtering the Passover offering for a single participant.

אין שוחטין את הפסח על היחיד, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר. אפלו חבורה של מאה שאין יכולין לאכל כזית, אין שוחטין עליהן. ואין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים:

Mishnah Shekalim (6)

Mishnah Shekalim 1:2 אמר רבי יהודה halacha story mixed crops enforcement
Rabbi Yehudah recounts escalating enforcement against mixed crops from uprooting them to declaring the entire field ownerless.

אמר רבי יהודה, בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהם. משרבו עוברי עברה, היו עוקרין ומשליכין על הדרכים, התקינו שיהו מפקירין כל השדה כלה:
Mishnah Shekalim 1:4 אמר רבי יהודה halacha story priestly shekel
Rabbi Yehudah transmits Ben Bukhri's testimony that a priest who contributes the annual shekel does not sin.

אמר רבי יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה, כל כהן ששוקל אינו חוטא. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי, לא כי, אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא, אלא שהכהנים דורשים מקרא זה לעצמן, (ויקרא ו) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל, הואיל ועמר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו, היאך נאכלים:
Mishnah Shekalim 2:4 רבי יהודה אומר halacha dispute shekel amount
Rabbi Yehudah holds that the shekel contribution lacked a fixed coin denomination because its form changed across generations.

אמר רבי שמעון, מה בין שקלים לחטאת. שקלים יש להם קצבה, וחטאת אין לה קצבה. רבי יהודה אומר, אף לשקלים אין להן קצבה, שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלים דרכונות, חזרו לשקול סלעים, חזרו לשקול טבעין, ובקשו לשקל דינרים. אמר רבי שמעון, אף על פי כן, יד כלן שוה. אבל חטאת, זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשל …
אמר רבי שמעון, מה בין שקלים לחטאת. שקלים יש להם קצבה, וחטאת אין לה קצבה. רבי יהודה אומר, אף לשקלים אין להן קצבה, שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלים דרכונות, חזרו לשקול סלעים, חזרו לשקול טבעין, ובקשו לשקל דינרים. אמר רבי שמעון, אף על פי כן, יד כלן שוה. אבל חטאת, זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש:
Mishnah Shekalim 6:5 דברי רבי יהודה halacha dispute bird offering boxes
Rabbi Yehudah rules that both the 'nests' and 'young burnt offerings' collection boxes fund burnt offerings.

שלשה עשר שופרות היו במקדש, וכתוב עליהם, תקלין חדתין ותקלין עתיקין, קנין וגוזלי עולה, עצים, ולבונה, זהב לכפרת. ששה, לנדבה. תקלין חדתין, שבכל שנה ושנה. עתיקין, מי שלא שקל אשתקד, שוקל לשנה הבאה. קנין, הם תורים. וגוזלי עולה, הן בני יונה. וכלן עולות, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, קנין, אחד חטאת ואחד עול …
שלשה עשר שופרות היו במקדש, וכתוב עליהם, תקלין חדתין ותקלין עתיקין, קנין וגוזלי עולה, עצים, ולבונה, זהב לכפרת. ששה, לנדבה. תקלין חדתין, שבכל שנה ושנה. עתיקין, מי שלא שקל אשתקד, שוקל לשנה הבאה. קנין, הם תורים. וגוזלי עולה, הן בני יונה. וכלן עולות, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, קנין, אחד חטאת ואחד עולה. וגוזלי עולה, כלן עולות:
Mishnah Shekalim 7:4 רבי יהודה אומר halacha ruling found animal
Rabbi Yehudah treats an animal fit for the Passover offering and found within thirty days of the festival as a Passover offering.

בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר, וכמדתה לכל רוח, זכרים, עולות. נקבות, זבחי שלמים. רבי יהודה אומר, הראוי לפסחים, פסחים קדם לרגל שלשים יום:
Mishnah Shekalim 7:6 רבי יהודה אומר halacha ruling high priest offering
Rabbi Yehudah rules that when the high priest dies, his heirs fund his daily grain offering and the whole offering is brought.

אמר רבי שמעון, שבעה דברים התקינו בית דין, וזה אחד מהן, נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח עמה נסכים, קרבין משלו. ואם לאו, קרבין משל צבור. וכן גר שמת והניח זבחים, אם יש לו נסכים, קרבין משלו. ואם לאו, קרבין משל צבור. ותנאי בית דין הוא על כהן גדול שמת, שתהא מנחתו קרבה משל צבור. רבי יהודה אומר, משל יורשין. …
אמר רבי שמעון, שבעה דברים התקינו בית דין, וזה אחד מהן, נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח עמה נסכים, קרבין משלו. ואם לאו, קרבין משל צבור. וכן גר שמת והניח זבחים, אם יש לו נסכים, קרבין משלו. ואם לאו, קרבין משל צבור. ותנאי בית דין הוא על כהן גדול שמת, שתהא מנחתו קרבה משל צבור. רבי יהודה אומר, משל יורשין. ושלמה היתה קרבה:

Mishnah Yoma (6)

Mishnah Yoma 1:1 רבי יהודה אומר halacha exegesis high priest wife
Rabbi Yehudah requires preparing another wife for the high priest before Yom Kippur because Scripture calls his wife his house.

שבעת ימים קדם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין, ומתקינין לו כהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול. רבי יהודה אומר, אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו, שנאמר (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו. ביתו, זו אשתו. אמרו לו, אם כן, אין לדבר סוף:
Mishnah Yoma 4:5 רבי יהודה אומר halacha ruling high priest service
Rabbi Yehudah rules that the high priest always uses the middle ramp and sanctifies himself from a golden pitcher.

בכל יום כהנים עולים במזרחו של כבש ויורדין במערבו, והיום כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע. רבי יהודה אומר, לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע. בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, והיום מן הקיתון של זהב. רבי יהודה אומר, לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב:
Mishnah Yoma 4:6 רבי יהודה אומר halacha ruling altar fires
Rabbi Yehudah rules that the altar has two fires each day and three on Yom Kippur.

בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום חמש, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר, בכל יום שלש, והיום ארבע. רבי יהודה אומר, בכל יום שתים, והיום שלש:
Mishnah Yoma 5:4 רבי יהודה אומר halacha ruling sanctuary blood
Rabbi Yehudah rules that only one stand in the sanctuary holds the blood of the bull and the goat.

הביאו לו את השעיר, שחטו וקבל במזרק את דמו. נכנס למקום שנכנס, ועמד במקום שעמד, והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה, ולא היה מתכון להזות לא למעלה ולא למטה, אלא כמצליף. וכך היה מונה, אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל. רבי יהודה אומר, …
הביאו לו את השעיר, שחטו וקבל במזרק את דמו. נכנס למקום שנכנס, ועמד במקום שעמד, והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה, ולא היה מתכון להזות לא למעלה ולא למטה, אלא כמצליף. וכך היה מונה, אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל. רבי יהודה אומר, לא היה שם אלא כן אחד בלבד. נטל דם הפר והניח דם השעיר, והזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלה ושבע למטה, ולא היה מתכון להזות לא למעלה ולא למטה, אלא כמצליף. וכך היה מונה, אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. נטל דם השעיר והניח דם הפר, והזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלה ושבע למטה, ולא היה מתכון להזות לא למעלה ולא למטה, אלא כמצליף. וכך היה מונה, אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. ערה דם הפר לתוך דם השעיר, ונתן את המלא בריקן:
Mishnah Yoma 6:1 רבי יהודה אומר halacha ruling scapegoat replacement
Rabbi Yehudah rules which animal or blood is discarded when either the sacrificial blood or the designated goat is lost.

שני שעירי יום הכפורים, מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד. ואף על פי שאינן שוין, כשרין. לקח אחד היום ואחד למחר, כשרין. מת אחד מהן, אם עד שלא הגריל מת, יקח זוג לשני. ואם משהגריל מת, יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחלה, ויאמר, אם של שם מת, זה שעלה עליו הגורל לשם יתקים תחתיו. ואם של ע …
שני שעירי יום הכפורים, מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד. ואף על פי שאינן שוין, כשרין. לקח אחד היום ואחד למחר, כשרין. מת אחד מהן, אם עד שלא הגריל מת, יקח זוג לשני. ואם משהגריל מת, יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחלה, ויאמר, אם של שם מת, זה שעלה עליו הגורל לשם יתקים תחתיו. ואם של עזאזל מת, זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקים תחתיו. והשני ירעה עד שיסתאב, וימכר ויפלו דמיו לנדבה, שאין חטאת צבור מתה. רבי יהודה אומר, תמות. ועוד אמר רבי יהודה, נשפך הדם, ימות המשתלח. מת המשתלח, ישפך הדם:
Mishnah Yoma 6:8 אמר רבי יהודה halacha ruling scapegoat signal
Rabbi Yehudah calculates that the signal can be timed by the three-mile journey from Jerusalem to Beit Hadudo and back.

אמרו לו לכהן גדול, הגיע שעיר למדבר. ומנין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר, דרכיות היו עושין, ומניפין בסודרין, ויודעין שהגיע שעיר למדבר. אמר רבי יהודה, והלא סימן גדול היה להם, מירושלים ועד בית חדודו שלשה מילין. הולכין מיל, וחוזרין מיל, ושוהין כדי מיל, ויודעין שהגיע שעיר למדבר. רבי ישמעאל אומר, והלא סימן …
אמרו לו לכהן גדול, הגיע שעיר למדבר. ומנין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר, דרכיות היו עושין, ומניפין בסודרין, ויודעין שהגיע שעיר למדבר. אמר רבי יהודה, והלא סימן גדול היה להם, מירושלים ועד בית חדודו שלשה מילין. הולכין מיל, וחוזרין מיל, ושוהין כדי מיל, ויודעין שהגיע שעיר למדבר. רבי ישמעאל אומר, והלא סימן אחר היה להם, לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל, וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנאמר (ישעיה א), אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:

Mishnah Sukkah (13)

Mishnah Sukkah 1:2 רבי יהודה אומר halacha ruling stacked sukkahs
Rabbi Yehudah validates the lower of two stacked sukkahs when the upper one is unfit for habitation.

העושה סכתו תחת האילן, כאלו עשאה בתוך הבית. סכה על גבי סכה, העליונה כשרה, והתחתונה פסולה. רבי יהודה אומר, אם אין דיורין בעליונה, התחתונה כשרה:
Mishnah Sukkah 1:6 דברי רבי יהודה halacha ruling wooden roofing
Rabbi Yehudah permits roofing a sukkah with boards.

מסככין בנסרים, דברי רבי יהודה. ורבי מאיר אוסר. נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים, כשרה, ובלבד שלא יישן תחתיו:
Mishnah Sukkah 1:7 רבי יהודה אומר halacha dispute roof conversion
Rabbi Yehudah transmits the dispute over whether converting a boarded roof requires loosening every board or removing alternating boards.

תקרה שאין עליה מעזיבה, רבי יהודה אומר, בית שמאי אומרים, מפקפק ונוטל אחת מבינתים, ובית הלל אומרים, מפקפק או נוטל אחת מבינתים. רבי מאיר אומר, נוטל אחת מבינתים, ואין מפקפק:
Mishnah Sukkah 2:1 אמר רבי יהודה halacha story sleeping under bed
Rabbi Yehudah recalls that they slept beneath a bed in a sukkah before the elders without objection.

הישן תחת המטה בסכה, לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה, נוהגין היינו, שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון, מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים, ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסכה, לפיכך ישן הוא תחת המטה. ולפי …
הישן תחת המטה בסכה, לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה, נוהגין היינו, שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון, מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים, ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסכה, לפיכך ישן הוא תחת המטה. ולפי דרכנו למדנו, שהישן תחת המטה, לא יצא ידי חובתו:
Mishnah Sukkah 2:2 רבי יהודה אומר halacha ruling sukkah supports
Rabbi Yehudah invalidates a sukkah supported by a bed if it cannot stand independently.

הסומך סכתו בכרעי המטה, כשרה. רבי יהודה אומר, אם אינה יכולה לעמד בפני עצמה, פסולה. סכה המדבללת, ושצלתה מרבה מחמתה, כשרה. המעבה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה:
Mishnah Sukkah 3:1 רבי יהודה אומר halacha ruling lulav leaves
Rabbi Yehudah requires separated lulav leaves to be tied together at the top.

לולב הגזול והיבש, פסול. של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול. נקטם ראשו, נפרצו עליו, פסול. נפרדו עליו, כשר. רבי יהודה אומר, יאגדנו מלמעלה. צני הר הברזל, כשרות. לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו, כשר:
Mishnah Sukkah 3:7 רבי יהודה אומר halacha ruling etrog size
Rabbi Yehudah sets an egg as the minimum etrog size and two hand-held etrogim as the maximum.

שעור אתרוג הקטן, רבי מאיר אומר, כאגוז. רבי יהודה אומר, כביצה. ובגדול, כדי שיאחז שנים בידו אחת, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אפלו אחד בשתי ידיו:
Mishnah Sukkah 3:8 דברי רבי יהודה halacha ruling lulav binding
Rabbi Yehudah permits binding the lulav only with material from the four species.

אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, אפלו במשיחה. אמר רבי מאיר, מעשה באנשי ירושלים, שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב. אמרו לו, במינו היו אוגדין אותו מלמטה:
Mishnah Sukkah 3:15 רבי יהודה אומר halacha ruling lulav preservation
Rabbi Yehudah permits restoring water to the lulav vase on Shabbat, adding water on a festival, and replacing it during the intermediate days.

מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת. רבי יהודה אומר, בשבת מחזירין, ביום טוב מוסיפין, ובמועד מחליפין. קטן היודע לנענע, חיב בלולב:
Mishnah Sukkah 4:5 רבי יהודה אומר halacha ruling willow prayer
Rabbi Yehudah says the altar procession pleads through Ani vaho for God to save them.

מצות ערבה כיצד, מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא. יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים, אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר, אני והו הושיעה נא. ואותו היום מקיפין …
מצות ערבה כיצד, מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא. יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים, אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר, אני והו הושיעה נא. ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן, מה הן אומרים, יפי לך מזבח, יפי לך מזבח. רבי אליעזר אומר, ליה ולך, מזבח. ליה ולך, מזבח:
Mishnah Sukkah 4:9 רבי יהודה אומר halacha ruling water libation
Rabbi Yehudah says the libation basins are plastered and prescribes a one-log water libation on all eight days.

נסוך המים כיצד. צלוחית של זהב מחזקת שלשת לגים היה ממלא מן השלוח. הגיעו לשער המים, תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו, שני ספלים של כסף היו שם. רבי יהודה אומר, של סיד היו, אלא שהיו משחרין פניהם מפני היין. ומנקבין כמין שני חטמין דקין, אחד מעבה ואחד דק, כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת. מערבי של מים, מ …
נסוך המים כיצד. צלוחית של זהב מחזקת שלשת לגים היה ממלא מן השלוח. הגיעו לשער המים, תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו, שני ספלים של כסף היו שם. רבי יהודה אומר, של סיד היו, אלא שהיו משחרין פניהם מפני היין. ומנקבין כמין שני חטמין דקין, אחד מעבה ואחד דק, כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת. מערבי של מים, מזרחי של יין. ערה של מים לתוך של יין, ושל יין לתוך של מים, יצא. רבי יהודה אומר, בלג היה מנסך כל שמנה. ולמנסך אומרים לו, הגבה ידך, שפעם אחת נסך אחד על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן:
Mishnah Sukkah 5:4 רבי יהודה אומר halacha ruling temple declaration
Rabbi Yehudah says the pilgrims repeat that they belong to God and direct their eyes toward God.

חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן, ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות. והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים, שעליהן לויים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה. ועמדו שני כהנים …
חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן, ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות. והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים, שעליהן לויים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה. ועמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים, ושתי חצוצרות בידיהן. קרא הגבר, תקעו והריעו ותקעו. הגיעו למעלה עשירית, תקעו והריעו ותקעו. הגיעו לעזרה, תקעו והריעו ותקעו. היו תוקעין והולכין, עד שמגיעין לשער היוצא מזרח. הגיעו לשער היוצא ממזרח, הפכו פניהן למערב, ואמרו, אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחוים קדמה לשמש, ואנו ליה עינינו. רבי יהודה אומר, היו שונין ואומרין, אנו ליה, וליה עינינו:
Mishnah Sukkah 5:8 רבי יהודה אומר halacha ruling showbread division
Rabbi Yehudah assigns seven showbread loaves to the incoming priestly watch and five to the outgoing watch.

חל להיות יום אחד להפסיק בינתים, משמר שזמנו קבוע, היה נוטל עשר חלות, והמתעכב נוטל שתים. ובשאר ימות השנה, הנכנס נוטל שש, והיוצא נוטל שש. רבי יהודה אומר, הנכנס נוטל שבע, והיוצא נוטל חמש. הנכנסין חולקין בצפון, והיוצאין בדרום. בלגה לעולם חולקת בדרום, וטבעתה קבועה, וחלונה סתומה:

Mishnah Beitzah (8)

Mishnah Beitzah 1:10 רבי יהודה אומר halacha ruling festival gifts
Rabbi Yehudah forbids sending a white shoe on a festival because it still requires a craftsman.

משלחין כלים, בין תפורין בין שאינן תפורין, ואף על פי שיש בהן כלאים, והן לצרך המועד, אבל לא סנדל המסמר ולא מנעל שאינו תפור. רבי יהודה אומר, אף לא מנעל לבן, מפני שצריך אמן. זה הכלל, כל שנאותין בו, ביום טוב משלחין אותו:
Mishnah Beitzah 2:8 רבי יהודה אומר halacha ruling animal grooming
Rabbi Yehudah forbids currying an animal on a festival but permits scraping it.

שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר, וחכמים אוסרין. פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה, ומקרדין את הבהמה ביום טוב, ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהם. רבי יהודה אומר, אין מקרדין את הבהמה ביום טוב, מפני שעושה חבורה, אבל מקרצפין. וחכמים אומרים, אין מקרדין, אף לא מקרצפין:
Mishnah Beitzah 2:10 רבי יהודה אומר halacha ruling festival dragging
Rabbi Yehudah forbids dragging utensils on a festival except a child's wagon, whose wheels compress rather than furrow the ground.

עגלה של קטן טמאה מדרס ונטלת בשבת, ואינה נגררת אלא על גבי כלים. רבי יהודה אומר, כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה, מפני שהיא כובשת:
Mishnah Beitzah 3:4 רבי יהודה אומר halacha ruling firstborn blemish
Rabbi Yehudah permits an expert to inspect a firstborn animal in a pit and allows its removal and slaughter only if a valid blemish is found.

בכור שנפל לבור, רבי יהודה אומר, ירד ממחה ויראה, אם יש בו מום, יעלה וישחט. ואם לאו, לא ישחט. רבי שמעון אומר, כל שאין מומו נכר מבעוד יום, אין זה מן המוכן:
Mishnah Beitzah 3:6 רבי יהודה אומר halacha ruling weighing meat
Rabbi Yehudah permits weighing festival meat against a utensil or cleaver.

אין נמנין על הבהמה לכתחלה ביום טוב, אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן. רבי יהודה אומר, שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים, אין משגיחין בכף מאזנים כל עקר:
Mishnah Beitzah 3:8 רבי יהודה אומר halacha ruling festival measuring
Rabbi Yehudah forbids filling a vessel on a festival when that vessel is used as a measuring utensil.

אומר אדם לחברו, מלא לי כלי זה, אבל לא במדה. רבי יהודה אומר, אם היה כלי של מדה, לא ימלאנו. מעשה באבא שאול בן בטנית, שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב. אבא שאול אומר, אף במועד עושה כן, מפני ברורי המדות. וחכמים אומרים, אף בחל עושה כן, מפני מצוי המדות. הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו, …
אומר אדם לחברו, מלא לי כלי זה, אבל לא במדה. רבי יהודה אומר, אם היה כלי של מדה, לא ימלאנו. מעשה באבא שאול בן בטנית, שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב. אבא שאול אומר, אף במועד עושה כן, מפני ברורי המדות. וחכמים אומרים, אף בחל עושה כן, מפני מצוי המדות. הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו, ואומר לו, תן לי ביצים ואגוזים במנין, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו:
Mishnah Beitzah 4:2 דברי רבי יהודה halacha ruling wood enclosure
Rabbi Yehudah defines a permitted wood enclosure by its proximity to the city.

אין נוטלין עצים מן הסכה, אלא מן הסמוך לה. מביאין עצים מן השדה מן המכנס, ומן הקרפף אפלו מן המפזר. איזהו קרפף, כל שסמוך לעיר, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, כל שנכנסין לו בפותחת, ואפלו בתוך תחום שבת:
Mishnah Beitzah 4:4 רבי יהודה אומר halacha ruling festival wick
Rabbi Yehudah permits dividing a wick with fire so that it serves two lamps.

אין פותחין את הנר, מפני שהוא עושה כלי. ואין עושין פחמין ביום טוב, ואין חותכין את הפתילה לשנים. רבי יהודה אומר, חותכה באור לשתי נרות:

Mishnah Rosh Hashanah (1)

Mishnah Rosh Hashanah 3:5 רבי יהודה אומר halacha ruling shofar horns
Rabbi Yehudah prescribes ram horns on Rosh Hashanah and ibex horns for the Jubilee.

שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות. רבי יהודה אומר, בראש השנה תוקעין בשל זכרים, וביובלות בשל יעלים:

Mishnah Ta'anit (2)

Mishnah Ta'anit 1:2 רבי יהודה אומר halacha ruling rain prayer
Rabbi Yehudah specifies which prayer leader mentions rain at the seasonal transitions and extends the request for rain through Passover.

אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים. רבי יהודה אומר, העובר לפני התבה ביום טוב האחרון של חג, האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר. ביום טוב הראשון של פסח, הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר. עד אימתי שואלין את הגשמים, רבי יהודה אומר, עד שיעבר הפסח. רבי מאיר אומר, עד שיצא ניסן, שנאמר (יואל ב) ויורד לכם גשם, …
אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים. רבי יהודה אומר, העובר לפני התבה ביום טוב האחרון של חג, האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר. ביום טוב הראשון של פסח, הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר. עד אימתי שואלין את הגשמים, רבי יהודה אומר, עד שיעבר הפסח. רבי מאיר אומר, עד שיצא ניסן, שנאמר (יואל ב) ויורד לכם גשם, מורה ומלקוש בראשון:
Mishnah Ta'anit 2:3 רבי יהודה אומר halacha ruling fast liturgy
Rabbi Yehudah replaces the usual remembrance and shofar verses in the fast liturgy with verses about famine, plague, and drought.

ואלו הן, זכרונות, ושופרות, אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני (תהילים ק״כ:א'), אשא עיני אל ההרים וגו' (שם קכא), ממעמקים קראתיך ה' (שם קל), תפלה לעני כי יעטף (שם קב). רבי יהודה אומר, לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות, אלא אומר תחתיהן, רעב כי יהיה בארץ (מלכים א ח', ל"ז), דבר כי יהיה וגו', אשר היה דבר ה' אל יר …
ואלו הן, זכרונות, ושופרות, אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני (תהילים ק״כ:א'), אשא עיני אל ההרים וגו' (שם קכא), ממעמקים קראתיך ה' (שם קל), תפלה לעני כי יעטף (שם קב). רבי יהודה אומר, לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות, אלא אומר תחתיהן, רעב כי יהיה בארץ (מלכים א ח', ל"ז), דבר כי יהיה וגו', אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות (ירמיה יד). ואומר חותמיהן:

Mishnah Megillah (7)

Mishnah Megillah 1:3 אמר רבי יהודה halacha ruling megillah timing
Rabbi Yehudah allows villagers to advance the Megillah reading only where they regularly enter town on Mondays and Thursdays.

איזו היא עיר גדולה, כל שיש בה עשרה בטלנים. פחות מכאן, הרי זה כפר. באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין. אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב, חגיגה והקהל, מאחרין ולא מקדימין. אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין, מתרין בהספד ובתעניות ומתנות לאביונים. אמר רבי יהודה, אימתי, מקום שנכנסין בשני ובחמישי. אבל מקום שאין נכנסין …
איזו היא עיר גדולה, כל שיש בה עשרה בטלנים. פחות מכאן, הרי זה כפר. באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין. אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב, חגיגה והקהל, מאחרין ולא מקדימין. אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין, מתרין בהספד ובתעניות ומתנות לאביונים. אמר רבי יהודה, אימתי, מקום שנכנסין בשני ובחמישי. אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא בחמישי, אין קורין אותה אלא בזמנה:
Mishnah Megillah 2:3 רבי יהודה אומר halacha ruling megillah beginning
Rabbi Yehudah permits beginning the Megillah reading with the verse introducing the Jewish man.

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזר למקומו, קורא כמקומו. ואם לאו, קורא עמהן. ומהיכן קורא אדם את המגלה ויוצא בה ידי חובתו, רבי מאיר אומר, כלה. רבי יהודה אומר, מאיש יהודי (אסתר ב ה). רבי יוסי אומר, מאחר הדברים האלה (אסתר ג':א'):
Mishnah Megillah 3:1 דברי רבי יהודה halacha ruling sacred property
Rabbi Yehudah forbids selling communal sacred property to an individual because doing so lowers its sanctity.

בני העיר שמכרו רחובה של עיר, לוקחין בדמיו בית הכנסת. בית הכנסת, לוקחין תבה. תבה, לוקחין מטפחות. מטפחות, לוקחין ספרים. ספרים, לוקחין תורה. אבל אם מכרו תורה, לא יקחו ספרים. ספרים, לא יקחו מטפחות. מטפחות, לא יקחו תבה. תבה, לא יקחו בית הכנסת. בית הכנסת, לא יקחו את הרחוב. וכן במותריהן. אין מוכרין את של ר …
בני העיר שמכרו רחובה של עיר, לוקחין בדמיו בית הכנסת. בית הכנסת, לוקחין תבה. תבה, לוקחין מטפחות. מטפחות, לוקחין ספרים. ספרים, לוקחין תורה. אבל אם מכרו תורה, לא יקחו ספרים. ספרים, לא יקחו מטפחות. מטפחות, לא יקחו תבה. תבה, לא יקחו בית הכנסת. בית הכנסת, לא יקחו את הרחוב. וכן במותריהן. אין מוכרין את של רבים ליחיד, מפני שמורידין אותו מקדשתו, דברי רבי יהודה. אמרו לו, אם כן, אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה:
Mishnah Megillah 3:2 רבי יהודה אומר halacha ruling synagogue sale
Rabbi Yehudah rules that a sold synagogue becomes like a courtyard that the buyer may use as desired.

אין מוכרין בית הכנסת, אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, מוכרים אותו ממכר עולם, חוץ מארבעה דברים, למרחץ ולברסקי ולטבילה ולבית המים. רבי יהודה אומר, מוכרין אותו לשם חצר, והלוקח מה שירצה יעשה:
Mishnah Megillah 3:3 אמר רבי יהודה halacha ruling ruined synagogue
Rabbi Yehudah maintains a ruined synagogue's sanctity by forbidding profane uses and leaving its weeds untouched.

ועוד אמר רבי יהודה, בית הכנסת שחרב, אין מספידין בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פרות, ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר (ויקרא כו), והשמותי את מקדשיכם, קדשתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים, לא יתלש, מפני עגמת נפש:
Mishnah Megillah 4:6 רבי יהודה אומר halacha ruling blind prayer leader
Rabbi Yehudah bars a person blind from birth from leading the blessing associated with the Shema.

קטן קורא בתורה ומתרגם, אבל אינו פורס על שמע, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו. פוחח פורס את שמע ומתרגם, אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התבה ואינו נושא את כפיו. סומא פורס את שמע ומתרגם. רבי יהודה אומר, כל שלא ראה מאורות מימיו, אינו פורס על שמע:
Mishnah Megillah 4:7 רבי יהודה אומר halacha ruling priestly blessing
Rabbi Yehudah bars a priest with dyed hands from blessing the people because they will stare at his hands.

כהן שיש בידיו מומין, לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר, אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס ופואה, לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו:

Mishnah Moed Katan (6)

Mishnah Moed Katan 1:7 רבי יהודה אומר halacha ruling festival cosmetics
Rabbi Yehudah forbids a woman to apply lime cosmetically during a festival because it temporarily disfigures her.

אין נושאין נשים במועד, לא בתולות, ולא אלמנות, ולא מיבמין, מפני ששמחה היא לו. אבל מחזיר הוא את גרושתו. ועושה אשה תכשיטיה במועד. רבי יהודה אומר, לא תסוד מפני שנוול הוא לה:
Mishnah Moed Katan 1:9 רבי יהודה אומר halacha ruling millstone repair
Rabbi Yehudah forbids initially grooving or pressing millstones during the intermediate festival days.

מעמידין תנור וכירים ורחים במועד. רבי יהודה אומר, אין מכבשין את הרחים בתחלה:
Mishnah Moed Katan 2:1 דברי רבי יהודה halacha ruling olive pressing
Rabbi Yehudah permits someone whose olive pressing was interrupted to load the first press beam and postpone the rest until after the festival.

מי שהפך את זיתיו וארעו אבל או אנס, או שהטעוהו פועלים, טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, זולף וגומר וגף כדרכו:
Mishnah Moed Katan 2:2 רבי יהודה אומר halacha ruling wine preservation
Rabbi Yehudah permits covering interrupted wine production with boards to prevent the wine from souring.

וכן מי שהיה יינו בתוך הבור וארעו אבל או אנס, או שהטעוהו פועלים, זולף וגומר וגף כדרכו, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר, עושה לו למודים, בשביל שלא יחמיץ:
Mishnah Moed Katan 2:5 רבי יהודה אומר halacha ruling fig preservation
Rabbi Yehudah permits adding a thick heap of straw over dried figs during the intermediate festival days.

מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר, אף מעבין. מוכרי פרות, כסות וכלים, מוכרים בצנעה לצרך המועד. הצידין והדשושות והגרוסות, עושין בצנעה לצרך המועד. רבי יוסי אומר, הם החמירו על עצמן:
Mishnah Moed Katan 3:4 רבי יהודה אומר halacha ruling ritual writing
Rabbi Yehudah permits a person to write tefillin and a mezuzah for himself and to spin fringes on his thigh during the intermediate festival days.

אין כותבין שטרי חוב במועד. ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל, הרי זה יכתב. אין כותבין ספרים, תפלין ומזוזות, במועד, ואין מגיהין אות אחת, אפלו בספר (העזרה) עזרא. רבי יהודה אומר, כותב אדם תפלין ומזוזות לעצמו, וטווה על ירכו תכלת לציציתו:

Mishnah Chagigah (1)

Mishnah Chagigah 3:7 רבי יהודה אומר halacha ruling festival purity
Rabbi Yehudah permits completing opened festival wine or dough afterward and forbids purification on Thursday because the priests are occupied.

הפותח את חביתו, והמתחיל בעסתו על גב הרגל, רבי יהודה אומר, יגמר. וחכמים אומרים, לא יגמר. משעבר הרגל, היו מעבירין על טהרת עזרה. עבר הרגל ביום ששי, לא היו מעבירין, מפני כבוד השבת. רבי יהודה אומר, אף לא ביום חמישי, שאין הכהנים פנויין:

Mishnah Yevamot (8)

Mishnah Yevamot 2:9 רבי יהודה אומר halacha ruling death testimony
Rabbi Yehudah distinguishes a witness who says he killed the husband from one who says his group killed him when determining whether the wife may remarry.

המביא גט ממדינת הים, ואמר בפני נכתב ובפני נחתם, לא ישא את אשתו. מת, הרגתיו, הרגנוהו, לא ישא את אשתו. רבי יהודה אומר, הרגתיו, לא תנשא אשתו. הרגנוהו, תנשא אשתו:
Mishnah Yevamot 4:7 רבי יהודה אומר halacha ruling levirate inheritance
Rabbi Yehudah rules that after either levirate marriage or halitzah, the deceased brother's estate belongs to his surviving father.

החולץ ליבמתו, הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה. ואם יש שם אב, נכסים של אב. הכונס את יבמתו, זכה בנכסים של אחיו. רבי יהודה אומר, בין כך ובין כך, אם יש שם אב, נכסים של אב. החולץ ליבמתו, הוא אסור בקרובותיה, והיא אסורה בקרוביו. הוא אסור באמה, ובאם אמה, ובאם אביה, ובבתה, ובבת בתה, ובבת בנה, ובאחותה בזמן שהיא ק …
החולץ ליבמתו, הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה. ואם יש שם אב, נכסים של אב. הכונס את יבמתו, זכה בנכסים של אחיו. רבי יהודה אומר, בין כך ובין כך, אם יש שם אב, נכסים של אב. החולץ ליבמתו, הוא אסור בקרובותיה, והיא אסורה בקרוביו. הוא אסור באמה, ובאם אמה, ובאם אביה, ובבתה, ובבת בתה, ובבת בנה, ובאחותה בזמן שהיא קימת. והאחין מתרין. והיא אסורה באביו, ובאבי אביו, ובבנו, ובבן בנו, באחיו, ובבן אחיו. מתר אדם בקרובת צרת חלוצתו, ואסור בצרת קרובת חלוצתו:
Mishnah Yevamot 4:10 רבי יהודה אומר halacha ruling waiting period
Rabbi Yehudah permits married women to become betrothed and betrothed women to marry during the waiting period, except for betrothed women in Judea.

היבמה לא תחלץ ולא תתיבם, עד שיש לה שלשה חדשים. וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו, עד שיהיו להן שלשה חדשים. אחד בתולות ואחד בעולות, אחד גרושות ואחד אלמנות, אחד נשואות ואחד ארוסות. רבי יהודה אומר, הנשואות יתארסו, והארוסות ינשאו, חוץ מן הארוסות שביהודה, מפני שלבו גס בה. רבי יוסי אומר, כל הנשים יתארס …
היבמה לא תחלץ ולא תתיבם, עד שיש לה שלשה חדשים. וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו, עד שיהיו להן שלשה חדשים. אחד בתולות ואחד בעולות, אחד גרושות ואחד אלמנות, אחד נשואות ואחד ארוסות. רבי יהודה אומר, הנשואות יתארסו, והארוסות ינשאו, חוץ מן הארוסות שביהודה, מפני שלבו גס בה. רבי יוסי אומר, כל הנשים יתארסו, חוץ מן האלמנה, מפני האבול:
Mishnah Yevamot 6:5 רבי יהודה אומר halacha ruling priestly marriage
Rabbi Yehudah permanently forbids an ordinary priest to marry an infertile woman because she is treated as a zona.

כהן הדיוט לא ישא אילונית, אלא אם כן יש לו אשה ובנים. רבי יהודה אומר, אף על פי שיש לו אשה ובנים, לא ישא אילונית, שהיא זונה האמורה בתורה. וחכמים אומרים, אין זונה אלא גיורת ומשחררת ושנבעלה בעילת זנות:
Mishnah Yevamot 8:6 רבי יהודה אומר halacha ruling sexual status
Rabbi Yehudah bars a tumtum later found male from halitzah and permits an androgynos to marry a woman but not to be married as one.

סריס חמה כהן שנשא בת ישראל, מאכילה בתרומה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים, אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל, מאכילה בתרומה. רבי יהודה אומר, טמטום שנקרע ונמצא זכר, לא יחלץ, מפני שהוא כסריס. אנדרוגינוס נושא, אבל לא נשא. רבי אליעזר אומר, אנדרוגינוס חיבים עליו סקילה, כזכר:
Mishnah Yevamot 12:6 רבי יהודה אומר halacha ruling halitzah ceremony
Rabbi Yehudah requires everyone present at a halitzah ceremony to repeat the words declaring the shoe removed.

מצות חליצה. בא הוא ויבמתו לבית דין, והן משיאין לו עצה ההוגנת לו, שנאמר, (דברים כה) וקראו לו זקני עירו ודברו אליו. והיא אומרת, מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי. והוא אומר, לא חפצתי לקחתה. ובלשון הקדש היו אומרים. ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו, רק הנראה לדינים …
מצות חליצה. בא הוא ויבמתו לבית דין, והן משיאין לו עצה ההוגנת לו, שנאמר, (דברים כה) וקראו לו זקני עירו ודברו אליו. והיא אומרת, מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי. והוא אומר, לא חפצתי לקחתה. ובלשון הקדש היו אומרים. ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו, רק הנראה לדינים. וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, עד כאן היו מקרין. וכשהקרא רבי הרקנוס תחת האלה בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה, החזקו להיות גומרין כל הפרשה. ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. מצוה בדינין, ולא מצוה בתלמידים. רבי יהודה אומר, מצוה על כל העומדים שם לומר, חלוץ הנעל, חלוץ הנעל, חלוץ הנעל:
Mishnah Yevamot 15:1 רבי יהודה אומר halacha ruling husband death
Rabbi Yehudah accepts a woman's report that her absent husband died only when she returns crying with torn clothing.

האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, שלום בינו לבינה ושלום בעולם, ובאתה ואמרה, מת בעלי, תנשא. מת בעלי, תתיבם. שלום בינו לבינה ומלחמה בעולם, קטטה בינו לבינה ושלום בעולם, ובאתה ואמרה, מת בעלי, אינה נאמנת. רבי יהודה אומר, לעולם אינה נאמנת, אלא אם כן באתה בוכה ובגדיה קרועין. אמרו לו, אחת זו ואחת זו, תנשא:
Mishnah Yevamot 16:5 רבי יהודה אומר halacha ruling death testimony
Rabbi Yehudah accepts overheard children saying that they are going to eulogize and bury a named man, whether or not they intend to testify.

אפלו שמע מן הנשים אומרות, מת איש פלוני, דיו. רבי יהודה אומר, אפלו שמע מן התינוקות אומרים, הרי אנו הולכין לספד ולקבר את איש פלוני, בין שהוא מתכון ובין שאינו מתכון. רבי יהודה בן בבא אומר, בישראל עד שיהא מתכון. ובגוי, אם היה מתכון, אין עדותו עדות:

Mishnah Ketubot (12)

Mishnah Ketubot 2:8 רבי יהודה אומר halacha ruling priestly status
Rabbi Yehudah rules that one witness cannot establish a person's eligibility for priestly status.

רבי יהודה אומר, אין מעלין לכהנה על פי עד אחד. אמר רבי אלעזר, אימתי, במקום שיש עוררין. אבל במקום שאין עוררין, מעלין לכהנה על פי עד אחד. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן, מעלין לכהנה על פי עד אחד:
Mishnah Ketubot 3:2 רבי יהודה אומר halacha ruling captive status
Rabbi Yehudah maintains the presumed chastity of a female captive redeemed after reaching the age of three years and one day.

ואלו שאין להן קנס, הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגירו ושנשתחררו יתרות על בנות שלש שנים ויום אחד. רבי יהודה אומר, שבויה שנפדית, הרי היא בקדשתה, אף על פי שגדולה. הבא על בתו, על בת בתו, על בת בנו, על בת אשתו, על בת בנה, על בת בתה, אין להן קנס, מפני שמתחיב בנפשו, שמיתתו בידי בית דין. וכל …
ואלו שאין להן קנס, הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגירו ושנשתחררו יתרות על בנות שלש שנים ויום אחד. רבי יהודה אומר, שבויה שנפדית, הרי היא בקדשתה, אף על פי שגדולה. הבא על בתו, על בת בתו, על בת בנו, על בת אשתו, על בת בנה, על בת בתה, אין להן קנס, מפני שמתחיב בנפשו, שמיתתו בידי בית דין. וכל המתחיב בנפשו, אין משלם ממון, שנאמר (שמות כא) ולא יהיה אסון ענוש יענש:
Mishnah Ketubot 4:2 רבי יהודה אומר halacha ruling daughter ketubah
Rabbi Yehudah awards a daughter's first ketubah to her father even after a subsequent marriage.

המארס את בתו, וגרשה, ארסה ונתארמלה, כתבתה שלו. השיאה וגרשה, השיאה ונתארמלה, כתבתה שלה. רבי יהודה אומר, הראשונה של אב. אמרו לו, משהשיאה, אין לאביה רשות בה:
Mishnah Ketubot 4:4 רבי יהודה אומר halacha ruling wife burial
Rabbi Yehudah requires even the poorest husband to provide two flutes and a professional mourner for his wife's burial.

האב זכאי בבתו בקדושיה, בכסף בשטר ובביאה, וזכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה. ומקבל את גטה, ואינו אוכל פרות בחייה. נשאת, יתר עליו הבעל שאוכל פרות בחייה, וחיב במזונותיה, בפרקונה, ובקבורתה. רבי יהודה אומר, אפלו עני שבישראל, לא יפחת משני חלילים ומקוננת:
Mishnah Ketubot 5:1 רבי יהודה אומר halacha ruling ketubah reduction
Rabbi Yehudah permits a wife to acknowledge receipt of part of her statutory ketubah while the written instrument states its full amount.

אף על פי שאמרו, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף, אפלו מאה מנה, יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנשואין, גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מן הנשואין, גובה את הכל. מן הארוסין, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה. רבי יהודה אומר, אם רצה, כותב לבתולה …
אף על פי שאמרו, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף, אפלו מאה מנה, יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנשואין, גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מן הנשואין, גובה את הכל. מן הארוסין, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה. רבי יהודה אומר, אם רצה, כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת, התקבלתי ממך מנה, ולאלמנה, מנה, והיא כותבת, התקבלתי ממך חמשים זוז. רבי מאיר אומר, כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה, הרי זו בעילת זנות:
Mishnah Ketubot 5:7 רבי יהודה אומר halacha ruling marital rebellion
Rabbi Yehudah sets the weekly ketubah deductions and additions for a wife or husband who refuses marital relations at seven and three tarpaiks respectively.

המורדת על בעלה, פוחתין לה מכתבתה שבעה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר, שבעה טרפעיקין. עד מתי הוא פוחת, עד כנגד כתבתה. רבי יוסי אומר, לעולם הוא פוחת והולך, שמא תפול לה ירשה ממקום אחר, גובה הימנה. וכן המורד על אשתו, מוסיפין לה על כתבתה שלשה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר, שלשה טרפעיקין:
Mishnah Ketubot 6:6 רבי יהודה אומר halacha ruling daughter dowry
Rabbi Yehudah assigns a second daughter the same dowry that her father gave the first daughter.

יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה, וכתבו לה במאה או בחמשים זוז, יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה. רבי יהודה אומר, אם השיא את הבת הראשונה, ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה. וחכמים אומרים, פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני, אלא שמין את הנכסים ונותנין לה:
Mishnah Ketubot 7:1 רבי יהודה אומר halacha ruling marital support vow
Rabbi Yehudah distinguishes the periods after which an Israelite's or priest's wife must be divorced when her husband vows to withhold benefit.

המדיר את אשתו מלהנות לו, עד שלשים יום, יעמיד פרנס. יתר מכן, יוציא ויתן כתבה. רבי יהודה אומר, בישראל, חדש אחד יקים, ושנים, יוציא ויתן כתבה. ובכהנת, שנים יקים, ושלשה, יוציא ויתן כתבה:
Mishnah Ketubot 7:2 רבי יהודה אומר halacha ruling food deprivation vow
Rabbi Yehudah distinguishes the periods after which an Israelite's or priest's wife must be divorced when her husband vows to forbid her a food.

המדיר את אשתו שלא תטעם אחד מכל הפרות, יוציא ויתן כתבה. רבי יהודה אומר, בישראל, יום אחד יקים, שנים, יוציא ויתן כתבה. ובכהנת, שנים יקים, שלשה, יוציא ויתן כתבה:
Mishnah Ketubot 8:1 אמר רבי יהודה halacha dialogue wife property
Rabbi Yehudah reports the challenge to Rabban Gamliel that a husband who acquires marital rights should also acquire rights in his wife's property.

האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס, מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקים. נפלו לה משנתארסה, בית שמאי אומרים, תמכר, ובית הלל אומרים, לא תמכר. אלו ואלו מודים, שאם מכרה ונתנה, קים. אמר רבי יהודה, אמרו לפני רבן גמליאל, הואיל וזכה באשה, לא יזכה בנכסים. אמר להם, על החדשים אנו בושין, אלא שאתם מגלגלין ע …
האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס, מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקים. נפלו לה משנתארסה, בית שמאי אומרים, תמכר, ובית הלל אומרים, לא תמכר. אלו ואלו מודים, שאם מכרה ונתנה, קים. אמר רבי יהודה, אמרו לפני רבן גמליאל, הואיל וזכה באשה, לא יזכה בנכסים. אמר להם, על החדשים אנו בושין, אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים. נפלו לה משנשאת, אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות. עד שלא נשאת ונשאת, רבן גמליאל אומר, אם מכרה ונתנה, קים. אמר רבי חנינא בן עקיבא, אמרו לפני רבן גמליאל, הואיל וזכה באשה, לא יזכה בנכסים. אמר להם, על החדשים אנו בושין, אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים:
Mishnah Ketubot 8:5 רבי יהודה אומר halacha ruling inherited vines
Rabbi Yehudah forbids selling a wife's inherited old olive trees and vines because they enhance the honor of her ancestral house.

נפלו לה עבדים ושפחות זקנים, ימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פרות. רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא תמכר, מפני שהן שבח בית אביה. נפלו לה זיתים וגפנים זקנים, ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פרות. רבי יהודה אומר, לא תמכר, מפני שהן שבח בית אביה. המוציא הוצאות על נכסי אשתו, הוציא הרבה ואכל קמעא, קמעא ואכ …
נפלו לה עבדים ושפחות זקנים, ימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פרות. רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא תמכר, מפני שהן שבח בית אביה. נפלו לה זיתים וגפנים זקנים, ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פרות. רבי יהודה אומר, לא תמכר, מפני שהן שבח בית אביה. המוציא הוצאות על נכסי אשתו, הוציא הרבה ואכל קמעא, קמעא ואכל הרבה, מה שהוציא הוציא, ומה שאכל אכל. הוציא ולא אכל, ישבע כמה הוציא ויטל:
Mishnah Ketubot 9:1 רבי יהודה אומר halacha ruling property fruits
Rabbi Yehudah rules that a husband retains rights to successive fruits of his wife's property unless he expressly renounces them forever.

הכותב לאשתו, דין ודברים אין לי בנכסיך, הרי זה אוכל פרות בחייה. ואם מתה, יורשה. אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך, שאם מכרה ונתנה, קים. כתב לה, דין ודברים אין לי בנכסיך ובפרותיהן, הרי זה אינו אוכל פרות בחייה. ואם מתה, יורשה. רבי יהודה אומר, לעולם אוכל פרי פרות, עד שיכתב לה דין ודברים אין לי ב …
הכותב לאשתו, דין ודברים אין לי בנכסיך, הרי זה אוכל פרות בחייה. ואם מתה, יורשה. אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך, שאם מכרה ונתנה, קים. כתב לה, דין ודברים אין לי בנכסיך ובפרותיהן, הרי זה אינו אוכל פרות בחייה. ואם מתה, יורשה. רבי יהודה אומר, לעולם אוכל פרי פרות, עד שיכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפרותיהן ובפרי פרותיהן עד עולם. כתב לה, דין ודברים אין לי בנכסיך ובפרותיהן ובפרי פרותיהן בחייך ובמותך, אינו אוכל פרות בחייה. ואם מתה, אינו יורשה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אם מתה, יירשנה, מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה, תנאו בטל:

Mishnah Nedarim (10)

Mishnah Nedarim 1:3 רבי יהודה אומר halacha ruling vow language
Rabbi Yehudah rules that saying Jerusalem alone creates no binding vow.

האומר לא חלין לא אכל לך, לא כשר, ולא דכי, טהור, וטמא, נותר, ופגול, אסור. כאמרא, כדירין, כעצים, כאשים, כמזבח, כהיכל, כירושלים, נדר באחד מכל משמשי המזבח, אף על פי שלא הזכיר קרבן, הרי זה נדר בקרבן. רבי יהודה אומר, האומר ירושלים, לא אמר כלום:
Mishnah Nedarim 2:4 רבי יהודה אומר halacha ruling ambiguous vows
Rabbi Yehudah determines the force of unspecified vows involving terumah and devoted property according to regional usage in Judea and Galilee.

סתם נדרים להחמיר, ופרושם להקל. כיצד, אמר הרי עלי כבשר מליח, כיין נסך, אם של שמים נדר, אסור. אם של עבודה זרה נדר, מתר. ואם סתם, אסור. הרי עלי כחרם, אם כחרם של שמים, אסור. ואם כחרם של כהנים, מתר. ואם סתם, אסור. הרי עלי כמעשר, אם כמעשר בהמה נדר, אסור. ואם של גרן, מתר. ואם סתם, אסור. הרי עלי כתרומה, אם …
סתם נדרים להחמיר, ופרושם להקל. כיצד, אמר הרי עלי כבשר מליח, כיין נסך, אם של שמים נדר, אסור. אם של עבודה זרה נדר, מתר. ואם סתם, אסור. הרי עלי כחרם, אם כחרם של שמים, אסור. ואם כחרם של כהנים, מתר. ואם סתם, אסור. הרי עלי כמעשר, אם כמעשר בהמה נדר, אסור. ואם של גרן, מתר. ואם סתם, אסור. הרי עלי כתרומה, אם כתרומת הלשכה נדר, אסור. ואם של גרן, מתר. ואם סתם, אסור, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, סתם תרומה ביהודה אסורה, בגליל מתרת, שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה. סתם חרמים, ביהודה מתרין, ובגליל אסורין, שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים:
Mishnah Nedarim 4:4 רבי יהודה אומר halacha ruling vowed benefit
Rabbi Yehudah permits one forbidden to benefit another to share his bed in summer but not in winter, when the warmth provides benefit.

המדר הנאה מחברו ונכנס לבקרו, עומד, אבל לא יושב. ומרפאהו רפואת נפש, אבל לא רפואת ממון. ורוחץ עמו באמבטיא גדולה, אבל לא בקטנה. וישן עמו במטה. רבי יהודה אומר, בימות החמה, אבל לא בימות הגשמים, מפני שהוא מהנהו. ומסב עמו על המטה, ואוכל עמו על השלחן, אבל לא מן התמחוי, אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר. לא י …
המדר הנאה מחברו ונכנס לבקרו, עומד, אבל לא יושב. ומרפאהו רפואת נפש, אבל לא רפואת ממון. ורוחץ עמו באמבטיא גדולה, אבל לא בקטנה. וישן עמו במטה. רבי יהודה אומר, בימות החמה, אבל לא בימות הגשמים, מפני שהוא מהנהו. ומסב עמו על המטה, ואוכל עמו על השלחן, אבל לא מן התמחוי, אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר. לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים, ולא יעשה עמו באמן, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, עושה הוא ברחוק ממנו:
Mishnah Nedarim 5:5 רבי יהודה אומר halacha ruling communal property
Rabbi Yehudah permits transferring a communal share to either the nasi or an ordinary person and says Galileans need no such transfer because their ancestors already made one.

ואיזהו דבר של עולי בבל, כגון הר הבית והעזרות והבור שבאמצע הדרך. ואיזהו דבר של אותה העיר, כגון הרחבה והמרחץ, ובית הכנסת והתבה והספרים. והכותב חלקו לנשיא. רבי יהודה אומר, אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט. מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט, שהכותב לנשיא אינו צריך לזכות. וחכמים אומרים, אחד זה ואחד זה צריכין …
ואיזהו דבר של עולי בבל, כגון הר הבית והעזרות והבור שבאמצע הדרך. ואיזהו דבר של אותה העיר, כגון הרחבה והמרחץ, ובית הכנסת והתבה והספרים. והכותב חלקו לנשיא. רבי יהודה אומר, אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט. מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט, שהכותב לנשיא אינו צריך לזכות. וחכמים אומרים, אחד זה ואחד זה צריכין לזכות. לא דברו בנשיא אלא בהוה. רבי יהודה אומר, אין אנשי גליל צריכין לכתב, שכבר כתבו אבותיהם על ידיהם:
Mishnah Nedarim 6:3 דברי רבי יהודה halacha ruling food vows
Rabbi Yehudah interprets an unspecified vow from roasted food as forbidding only roasted meat.

מן הכבוש, אינו אסור אלא מן הכבוש של ירק. כבוש שאיני טועם, אסור בכל הכבושים. מן השלוק, אינו אסור אלא מן השלוק של בשר. שלוק שאיני טועם, אסור בכל השלקים. מן הצלי, אינו אסור אלא מן הצלי של בשר, דברי רבי יהודה. צלי שאיני טועם, אסור בכל הצלויים. מן המליח, אינו אסור אלא מן המליח של דג. מליח שאיני טועם, אסו …
מן הכבוש, אינו אסור אלא מן הכבוש של ירק. כבוש שאיני טועם, אסור בכל הכבושים. מן השלוק, אינו אסור אלא מן השלוק של בשר. שלוק שאיני טועם, אסור בכל השלקים. מן הצלי, אינו אסור אלא מן הצלי של בשר, דברי רבי יהודה. צלי שאיני טועם, אסור בכל הצלויים. מן המליח, אינו אסור אלא מן המליח של דג. מליח שאיני טועם, אסור בכל המלוחים:
Mishnah Nedarim 6:6 אמר רבי יהודה halacha story absorbed flavor
Rabbi Yehudah forbids gravy from vowed meat and recalls that Rabbi Tarfon forbade him eggs cooked with such meat.

הנודר מן הבשר, מתר ברטב ובקפה. ורבי יהודה אוסר. אמר רבי יהודה, מעשה ואסר עלי רבי טרפון ביצים שנתבשלו עמו. אמרו לו, וכן הדבר, אימתי, בזמן שיאמר בשר זה עלי, שהנודר מן הדבר ונתערב באחר, אם יש בו בנותן טעם, אסור:
Mishnah Nedarim 6:10 רבי יהודה אומר halacha ruling grain vows
Rabbi Yehudah permits chewing raw kernels after a vow not to taste a singularly phrased grain or wheat.

מן הכרוב, אסור באספרגוס. מן האספרגוס, מתר בכרוב. מן הגריסים, אסור מן המקפה, ורבי יוסי מתיר. מן המקפה, מתר בגריסין. מן המקפה, אסור בשום, ורבי יוסי מתיר. מן השום, מתר במקפה. מן העדשים, אסור באשישין, ורבי יוסי מתיר. מן האשישים, מתר בעדשים. חטה חטים שאיני טועם, אסור בהן בין קמח בין פת. גריס גריסין שאיני …
מן הכרוב, אסור באספרגוס. מן האספרגוס, מתר בכרוב. מן הגריסים, אסור מן המקפה, ורבי יוסי מתיר. מן המקפה, מתר בגריסין. מן המקפה, אסור בשום, ורבי יוסי מתיר. מן השום, מתר במקפה. מן העדשים, אסור באשישין, ורבי יוסי מתיר. מן האשישים, מתר בעדשים. חטה חטים שאיני טועם, אסור בהן בין קמח בין פת. גריס גריסין שאיני טועם, אסור בהן בין חיין בין מבשלים. רבי יהודה אומר, קונם גריס או חטה שאיני טועם, מתר לכוס חיים:
Mishnah Nedarim 7:3 רבי יהודה אומר halacha ruling clothing vows
Rabbi Yehudah interprets a clothing vow according to the speaker's purpose, forbidding the burdensome use that prompted it while permitting ordinary wear.

הנודר מן הכסות, מתר בשק, ביריעה, ובחמילה. אמר קונם צמר עולה עלי, מתר להתכסות בגזי צמר. פשתן עולה עלי, מתר להתכסות באניצי פשתן. רבי יהודה אומר, הכל לפי הנודר. טען והזיע והיה ריחו קשה, אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי, מתר להתכסות ואסור להפשיל לאחוריו:
Mishnah Nedarim 8:5 רבי יהודה אומר halacha ruling vow duration
Rabbi Yehudah ends a rain-based vow after Passover and a wine vow extending until Passover at the start of Passover night.

עד הגשמים, עד שיהיו הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, עד שיגיע זמנה של רביעה. עד שיפסקו גשמים, עד שיצא ניסן כלו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, עד שיעבר הפסח. קונם יין שאיני טועם השנה, נתעברה השנה, אסור בה ובעבורה. עד ראש אדר, עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר, עד סוף אדר הראשון. רבי …
עד הגשמים, עד שיהיו הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, עד שיגיע זמנה של רביעה. עד שיפסקו גשמים, עד שיצא ניסן כלו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, עד שיעבר הפסח. קונם יין שאיני טועם השנה, נתעברה השנה, אסור בה ובעבורה. עד ראש אדר, עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר, עד סוף אדר הראשון. רבי יהודה אומר, קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח, אינו אסור אלא עד ליל הפסח, שלא נתכון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין:
Mishnah Nedarim 11:10 רבי יהודה אומר halacha ruling minor vows
Rabbi Yehudah includes a still-minor daughter who returns to her father after widowhood or divorce among those whose vows stand.

תשע נערות, נדריהן קימין. בוגרת והיא יתומה, נערה ובגרה והיא יתומה, נערה שלא בגרה והיא יתומה, בוגרת ומת אביה, נערה בוגרת ומת אביה, נערה שלא בגרה ומת אביה, נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה, בוגרת ואביה קים, נערה בוגרת ואביה קים. רבי יהודה אומר, אף המשיא בתו הקטנה, ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו, עדין היא נ …
תשע נערות, נדריהן קימין. בוגרת והיא יתומה, נערה ובגרה והיא יתומה, נערה שלא בגרה והיא יתומה, בוגרת ומת אביה, נערה בוגרת ומת אביה, נערה שלא בגרה ומת אביה, נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה, בוגרת ואביה קים, נערה בוגרת ואביה קים. רבי יהודה אומר, אף המשיא בתו הקטנה, ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו, עדין היא נערה:

Mishnah Nazir (7)

Mishnah Nazir 1:7 אמר רבי יהודה halacha story multiple naziriteships
Rabbi Yehudah recounts that a man who undertook naziriteships equal to the days of the solar year died upon completing them.

הריני נזיר כמנין ימות החמה, מונה נזירות כמנין ימות החמה. אמר רבי יהודה, מעשה היה, כיון שהשלים מת:
Mishnah Nazir 2:1 אמר רבי יהודה halacha ruling nazirite declaration
Rabbi Yehudah limits Beit Shammai's ruling about a declaration involving dried figs to one who declares them an offering.

הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה, בית שמאי אומרים, נזיר, ובית הלל אומרים, אינו נזיר. אמר רבי יהודה, אף כשאמרו בית שמאי, לא אמרו אלא באומר הרי הן עלי קרבן:
Mishnah Nazir 2:2 אמר רבי יהודה halacha ruling conditional offering
Rabbi Yehudah limits Beit Shammai's ruling about the cow's declaration to one who makes the cow an offering if it stands.

אמר, אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני. אמר, הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח אני. בית שמאי אומרים, נזיר, ובית הלל אומרים, אינו נזיר. אמר רבי יהודה, אף כשאמרו בית שמאי, לא אמרו אלא באומר הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא:
Mishnah Nazir 3:6 אמר רבי יהודה halacha story helene naziriteship
Rabbi Yehudah says Queen Helene observed only fourteen years of naziriteship rather than twenty-one.

מי שנזר נזירות הרבה והשלים את נזירותו, ואחר כך בא לארץ, בית שמאי אומרים, נזיר שלשים יום, ובית הלל אומרים, נזיר בתחלה. מעשה בהילני המלכה, שהלך בנה למלחמה, ואמרה, אם יבא בני מן המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים, ובא בנה מן המלחמה, והיתה נזירה שבע שנים. ובסוף שבע שנים עלתה לארץ, והורוה בית הלל שתהא נזירה …
מי שנזר נזירות הרבה והשלים את נזירותו, ואחר כך בא לארץ, בית שמאי אומרים, נזיר שלשים יום, ובית הלל אומרים, נזיר בתחלה. מעשה בהילני המלכה, שהלך בנה למלחמה, ואמרה, אם יבא בני מן המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים, ובא בנה מן המלחמה, והיתה נזירה שבע שנים. ובסוף שבע שנים עלתה לארץ, והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות. ובסוף שבע שנים נטמאת, ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה. אמר רבי יהודה, לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה:
Mishnah Nazir 4:3 רבי יהודה אומר halacha ruling violated naziriteship
Rabbi Yehudah requires disciplinary lashes for a woman who unknowingly violates a nazirite vow that her husband has already annulled.

האשה שנדרה בנזיר, והיתה שותה ביין ומטמאה למתים, הרי זו סופגת את הארבעים. הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה בעלה, והיתה שותה ביין ומטמאה למתים, אינה סופגת את הארבעים. רבי יהודה אומר, אם אינה סופגת את הארבעים, תספג מכת מרדות:
Mishnah Nazir 6:2 דברי רבי יהודה halacha ruling grape anatomy
Rabbi Yehudah identifies grape pits as the outer parts and grape skins as the inner parts.

וחיב על היין בפני עצמו, ועל הענבים בפני עצמן, ועל החרצנים בפני עצמן, ועל הזגים בפני עצמן. רבי אלעזר בן עזריה אומר, אינו חיב עד שיאכל שני חרצנים וזגן. אלו הן חרצנים ואלו הן זגים, החרצנים אלו החיצונים, הזגים אלו הפנימים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, שלא תטעה, כזוג של בהמה, החיצון זוג והפנימי ענבל:
Mishnah Nazir 6:7 דברי רבי יהודה halacha ruling nazirite shaving
Rabbi Yehudah directs a nazirite completing purification to slaughter the peace offering and shave in connection with it.

תגלחת הטהרה כיצד, היה מביא שלש בהמות, חטאת עולה ושלמים, ושוחט את השלמים, ומגלח עליהם, דברי רבי יהודה. רבי אלעזר אומר, לא היה מגלח אלא על החטאת, שהחטאת קודמת בכל מקום. ואם גלח על אחת משלשתן, יצא:

Mishnah Sotah (9)

Mishnah Sotah 1:3 רבי יהודה אומר halacha ruling sotah escort
Rabbi Yehudah trusts a husband not to have relations with his wife while taking her to the sotah proceeding.

ואלו אסורות מלאכל בתרומה, האומרת טמאה אני לך, ושבאו עדים שהיא טמאה, והאומרת איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך. כיצד עושה לה, מוליכה לבית דין שבאותו מקום, ומוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יבא עליה בדרך. רבי יהודה אומר, בעלה נאמן עליה:
Mishnah Sotah 1:5 רבי יהודה אומר halacha ruling sotah exposure
Rabbi Yehudah forbids exposing a sotah's attractive chest or loosening her attractive hair.

אם אמרה טמאה אני, שוברת כתבתה ויוצאת. ואם אמרה טהורה אני, מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער נקנור, ששם משקין את הסוטות, ומטהרין את היולדות, ומטהרין את המצרעים. וכהן אוחז בבגדיה, אם נקרעו נקרעו, אם נפרמו נפרמו, עד שהוא מגלה את לבה, וסותר את שערה. רבי יהודה אומר, אם היה לבה נאה, לא היה מגלהו. ואם היה …
אם אמרה טמאה אני, שוברת כתבתה ויוצאת. ואם אמרה טהורה אני, מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער נקנור, ששם משקין את הסוטות, ומטהרין את היולדות, ומטהרין את המצרעים. וכהן אוחז בבגדיה, אם נקרעו נקרעו, אם נפרמו נפרמו, עד שהוא מגלה את לבה, וסותר את שערה. רבי יהודה אומר, אם היה לבה נאה, לא היה מגלהו. ואם היה שערה נאה, לא היה סותרו:
Mishnah Sotah 2:2 רבי יהודה אומר halacha ruling sotah water
Rabbi Yehudah requires one quarter-log of water for the sotah ritual because the reduced written passage permits reduced water.

היה מביא פילי של חרס חדשה, ונותן לתוכה חצי לג מים מן הכיור. רבי יהודה אומר, רביעית. כשם שממעט בכתב, כך ממעט במים. נכנס להיכל ופנה לימינו, ומקום היה שם אמה על אמה, וטבלא של שיש, וטבעת היתה קבועה בה. וכשהוא מגביהה, נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים, שנאמר (במדבר ה) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן …
היה מביא פילי של חרס חדשה, ונותן לתוכה חצי לג מים מן הכיור. רבי יהודה אומר, רביעית. כשם שממעט בכתב, כך ממעט במים. נכנס להיכל ופנה לימינו, ומקום היה שם אמה על אמה, וטבלא של שיש, וטבעת היתה קבועה בה. וכשהוא מגביהה, נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים, שנאמר (במדבר ה) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים:
Mishnah Sotah 2:3 רבי יהודה אומר halacha ruling sotah scroll
Rabbi Yehudah limits the sotah scroll to the curses beginning with God's making the woman an oath and continuing through their bodily effects.

בא לו לכתב את המגלה, מאיזה מקום הוא כותב, (במדבר ה) מאם לא שכב איש וגו', ואת כי שטית תחת אישך וגו'. ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וגו'. וכותב יתן ה' אותך לאלה ולשבעה וגו', ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך. ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן. רבי יוסי אומר, לא היה מפסיק. רבי יהודה אומר, כ …
בא לו לכתב את המגלה, מאיזה מקום הוא כותב, (במדבר ה) מאם לא שכב איש וגו', ואת כי שטית תחת אישך וגו'. ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וגו'. וכותב יתן ה' אותך לאלה ולשבעה וגו', ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך. ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן. רבי יוסי אומר, לא היה מפסיק. רבי יהודה אומר, כל עצמו אינו כותב, אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבעה וגו' ובאו המים המאררים האלה במעיך וגו'. ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן:
Mishnah Sotah 7:4 רבי יהודה אומר halacha exegesis halitzah language
Rabbi Yehudah derives from the wording of the halitzah passage that the woman must recite its precise Hebrew formulation.

חליצה כיצד, (שם כה) וענתה ואמרה, ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו, מה עניה האמורה להלן בלשון הקדש, אף כאן בלשון הקדש. רבי יהודה אומר, וענתה ואמרה ככה, עד שתאמר בלשון הזה:
Mishnah Sotah 7:6 רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly blessing
Rabbi Yehudah permits the high priest to raise his hands above the frontlet during the priestly blessing based on Aaron's raised hands.

ברכת כהנים כיצד, במדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת. במקדש אומר את השם ככתבו, ובמדינה בכנויו. במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן, ובמקדש על גבי ראשיהן, חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. רבי יהודה אומר, אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר (ויקרא ט) וישא אהרן את …
ברכת כהנים כיצד, במדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת. במקדש אומר את השם ככתבו, ובמדינה בכנויו. במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן, ובמקדש על גבי ראשיהן, חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. רבי יהודה אומר, אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם:
Mishnah Sotah 8:3 רבי יהודה אומר halacha ruling war exemptions
Rabbi Yehudah denies a war exemption to one who rebuilds a house on its original foundations.

ואלו שאינן חוזרין. הבונה בית שער, אכסדרה, מרפסת. הנוטע ארבעה אילני מאכל, וחמשה אילני סרק. המחזיר את גרושתו. אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, לא היה חוזר. רבי יהודה אומר, אף הבונה בית על מכונו, לא היה חוזר. רבי אליעזר אומר, אף הבונה בית לבנים בשרון …
ואלו שאינן חוזרין. הבונה בית שער, אכסדרה, מרפסת. הנוטע ארבעה אילני מאכל, וחמשה אילני סרק. המחזיר את גרושתו. אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, לא היה חוזר. רבי יהודה אומר, אף הבונה בית על מכונו, לא היה חוזר. רבי אליעזר אומר, אף הבונה בית לבנים בשרון, לא היה חוזר:
Mishnah Sotah 8:7 אמר רבי יהודה halacha ruling mandatory war
Rabbi Yehudah says everyone, including a bridegroom and bride, goes out only for an obligatory war rather than an ordinary commanded war.

במה דברים אמורים, במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה. אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, במלחמת מצוה. אבל במלחמת חובה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה:
Mishnah Sotah 9:1 רבי יהודה אומר halacha exegesis elders measurement
Rabbi Yehudah derives that five members of the Great Court measure from a murder victim to the nearby cities for the broken-necked heifer rite.

עגלה ערופה, בלשון הקדש, שנאמר (דברים כא) כי ימצא חלל באדמה וגו' ויצאו זקניך ושפטיך, שלשה מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאין. רבי יהודה אומר חמשה, שנאמר זקניך, שנים, ושפטיך, שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד:

Mishnah Gittin (8)

Mishnah Gittin 1:2 רבי יהודה אומר halacha ruling get borders
Rabbi Yehudah defines Rekem and Ashkelon as outside the land for the laws governing delivery of a bill of divorce.

רבי יהודה אומר, מרקם למזרח, ורקם כמזרח. מאשקלון לדרום, ואשקלון כדרום. מעכו לצפון, ועכו כצפון. רבי מאיר אומר, עכו כארץ ישראל לגטין:
Mishnah Gittin 3:8 רבי יהודה אומר halacha ruling wine inspection
Rabbi Yehudah requires checking stored wine at three seasonal moments when its condition is especially liable to change.

המניח פרות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות, מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני, מפריש עליהן בחזקת שהן קימין. אם אבדו, הרי זה חושש מעת לעת, דברי רבי אלעזר בן שמוע. רבי יהודה אומר, בשלשה פרקים בודקין את היין, בקדים של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים בבסר:
Mishnah Gittin 4:7 רבי יהודה אומר halacha ruling vow divorce
Rabbi Yehudah forbids taking back a wife divorced because of a publicly known vow but permits taking her back when the vow was not public.

המוציא את אשתו משום שם רע, לא יחזיר. משום נדר, לא יחזיר. רבי יהודה אומר, כל נדר שידעו בו רבים, לא יחזיר. ושלא ידעו בו רבים, יחזיר. רבי מאיר אומר, כל נדר שצריך חקירת חכם, לא יחזיר. ושאינו צריך חקירת חכם, יחזיר. אמר רבי אליעזר, לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר רבי יוסי ברבי יהודה, מעשה בצידן באחד שאמר לאשת …
המוציא את אשתו משום שם רע, לא יחזיר. משום נדר, לא יחזיר. רבי יהודה אומר, כל נדר שידעו בו רבים, לא יחזיר. ושלא ידעו בו רבים, יחזיר. רבי מאיר אומר, כל נדר שצריך חקירת חכם, לא יחזיר. ושאינו צריך חקירת חכם, יחזיר. אמר רבי אליעזר, לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר רבי יוסי ברבי יהודה, מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו, קונם אם איני מגרשך, וגרשה. והתירו לו חכמים שיחזירנה, מפני תקון העולם:
Mishnah Gittin 4:8 רבי יהודה אומר halacha ruling infertility divorce
Rabbi Yehudah forbids taking back a wife divorced for presumed infertility and warns her not to undermine that divorce by claiming her ketubah after bearing children.

המוציא את אשתו משום אילונית, רבי יהודה אומר, לא יחזיר. וחכמים אומרים, יחזיר. נשאת לאחר והיו לה בנים הימנו, והיא תובעת כתבתה, אמר רבי יהודה, אומרים לה, שתיקותיך יפה ליך מדבוריך:
Mishnah Gittin 6:2 אמר רבי יהודה halacha ruling minor divorce
Rabbi Yehudah rules that an engaged minor and her father cannot both receive her bill of divorce, so only her father may receive it.

האשה שאמרה, התקבל לי גטי, צריכה שתי כתי עדים, שנים שאומרים בפנינו אמרה ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע, אפלו הן הראשונים והן האחרונים, או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן. נערה המארסה, היא ואביה מקבלין את גטה. אמר רבי יהודה, אין שתי ידים זוכות כאחת, אלא אביה מקבל את גטה בלבד. וכל שאינה …
האשה שאמרה, התקבל לי גטי, צריכה שתי כתי עדים, שנים שאומרים בפנינו אמרה ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע, אפלו הן הראשונים והן האחרונים, או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן. נערה המארסה, היא ואביה מקבלין את גטה. אמר רבי יהודה, אין שתי ידים זוכות כאחת, אלא אביה מקבל את גטה בלבד. וכל שאינה יכולה לשמר את גטה, אינה יכולה להתגרש:
Mishnah Gittin 7:4 רבי יהודה אומר halacha ruling conditional divorce
Rabbi Yehudah regards a woman awaiting fulfillment of a conditional divorce as fully married in every respect.

לא תתיחד עמו אלא בפני עדים, אפלו עבד, אפלו שפחה, חוץ משפחתה, מפני שלבה גס בה בשפחתה. מה היא באותן הימים. רבי יהודה אומר, כאשת איש לכל דבריה. רבי יוסי אומר, מגרשת ואינה מגרשת:
Mishnah Gittin 7:6 רבי יהודה אומר halacha ruling nursing condition
Rabbi Yehudah sets eighteen months as the period a woman must nurse her child to fulfill a divorce condition.

הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני, כמה היא מניקתו, שתי שנים. רבי יהודה אומר, שמנה עשר חדש. מת הבן או שמת האב, הרי זה גט. הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים, על מנת שתניקי את בני שתי שנים, מת הבן או שמת האב או שאמר האב אי אפשי שתשמשני, שלא בהקפדה, אינו גט. רבן שמעון בן גמליא …
הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני, כמה היא מניקתו, שתי שנים. רבי יהודה אומר, שמנה עשר חדש. מת הבן או שמת האב, הרי זה גט. הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים, על מנת שתניקי את בני שתי שנים, מת הבן או שמת האב או שאמר האב אי אפשי שתשמשני, שלא בהקפדה, אינו גט. רבן שמעון בן גמליאל אומר, כזה גט. כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל, כל עכבה שאינה הימנה, הרי זה גט:
Mishnah Gittin 9:3 רבי יהודה אומר halacha ruling get formula
Rabbi Yehudah requires a bill of divorce to state that it is a document of divorce, release, and freedom permitting the woman to marry any man she chooses.

גופו של גט, הרי את מתרת לכל אדם. רבי יהודה אומר, ודין דיהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין, למהך להתנסבא לכל גבר דתצבין. גופו של גט שחרור, הרי את בת חורין, הרי את לעצמך:

Mishnah Kiddushin (4)

Mishnah Kiddushin 2:8 רבי יהודה אומר halacha ruling consecrated betrothal
Rabbi Yehudah validates intentional betrothal with second-tithe property and inadvertent betrothal with Temple property, but invalidates the converse cases.

המקדש בחלקו, בין קדשי קדשים בין קדשים קלים, אינה מקדשת. במעשר שני, בין שוגג בין מזיד, לא קדש, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, בשוגג לא קדש, במזיד קדש. ובהקדש, במזיד קדש ובשוגג לא קדש, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, בשוגג קדש, במזיד לא קדש:
Mishnah Kiddushin 4:6 רבי יהודה אומר halacha ruling priestly lineage
Rabbi Yehudah treats the daughter of a male convert like the daughter of a male halal for eligibility to marry a priest.

בת חלל זכר, פסולה מן הכהנה לעולם. ישראל שנשא חללה, בתו כשרה לכהנה. חלל שנשא בת ישראל, בתו פסולה לכהנה. רבי יהודה אומר, בת גר זכר כבת חלל זכר:
Mishnah Kiddushin 4:8 רבי יהודה אומר halacha ruling child legitimacy
Rabbi Yehudah accepts parents' testimony that their son or unborn child is a mamzer.

האומר, בני זה ממזר, אינו נאמן. ואפלו שניהם אומרים על העבר שבמעיה ממזר הוא, אינם נאמנים. רבי יהודה אומר, נאמנים:
Mishnah Kiddushin 4:14 רבי יהודה אומר both maxim occupational ethics
Rabbi Yehudah forbids practices that encourage sexual impropriety and transmits moral assessments of donkey drivers, camel drivers, sailors, physicians, and butchers.

רבי יהודה אומר, לא ירעה רוק בהמה, ולא יישנו שני רוקים בטלית אחת. וחכמים מתירין. כל שעסקו עם הנשים, לא יתיחד עם הנשים. ולא ילמד אדם את בנו אמנות בין הנשים. רבי מאיר אומר, לעולם ילמד אדם את בנו אמנות נקיה וקלה, ויתפלל למי שהעשר והנכסים שלו, שאין אמנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האמנות ולא עשי …
רבי יהודה אומר, לא ירעה רוק בהמה, ולא יישנו שני רוקים בטלית אחת. וחכמים מתירין. כל שעסקו עם הנשים, לא יתיחד עם הנשים. ולא ילמד אדם את בנו אמנות בין הנשים. רבי מאיר אומר, לעולם ילמד אדם את בנו אמנות נקיה וקלה, ויתפלל למי שהעשר והנכסים שלו, שאין אמנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האמנות ולא עשירות מן האמנות, אלא הכל לפי זכותו. רבי שמעון בן אלעזר אומר, ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אמנות, והן מתפרנסין שלא בצער. והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער. אלא שהרעותי מעשי וקפחתי את פרנסתי. אבא גרין איש צדין אומר משום אבא גריא, לא ילמד אדם את בנו, חמר, גמל, ספר, ספן, רועה, וחנוני, שאמנותן אמנות לסטים. רבי יהודה אומר משמו, החמרין, רבן רשעים, והגמלין, רבן כשרים. הספנין, רבן חסידים. טוב שברופאים, לגיהנם. והכשר שבטבחים, שתפו של עמלק. רבי נהוראי אומר, מניח אני כל אמנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה וקרן קימת לעולם הבא. ושאר כל אמנות אינן כן. כשאדם בא לידי חלי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב. אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו. בנערותו, מה הוא אומר, (ישעיה מ) וקוי ה' יחליפו כח. בזקנותו, מהו אומר, (תהלים צב) עוד ינובון בשיבה. וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום, (בראשית כד) ואברהם זקן, וה' ברך את אברהם בכל. מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כלה עד שלא נתנה, שנאמר, (שם כו) עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי:

Mishnah Bava Kamma (9)

Mishnah Bava Kamma 2:4 דברי רבי יהודה halacha ruling goring ox
Rabbi Yehudah defines a forewarned ox through testimony on three days and restores its innocuous status after three days without goring.

איזה הוא תם, ואיזה הוא מועד. מועד, כל שהעידו בו שלשה ימים. ותם, משיחזר בו שלשה ימים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, מועד, שהעידו בו שלש פעמים. ותם, כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח:
Mishnah Bava Kamma 3:1 רבי יהודה אומר halacha ruling public obstruction
Rabbi Yehudah makes one liable for damage caused by intentionally leaving broken pottery in public but exempts an unintentional case.

המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה, פטור. ואם הזק בה, בעל החבית חיב בנזקו. נשברה כדו ברשות הרבים, והחלק אחד במים, או שלקה בחרסיה, חיב. רבי יהודה אומר, במתכון, חיב. באינו מתכון, פטור:
Mishnah Bava Kamma 4:7 רבי יהודה אומר halacha ruling ownerless ox
Rabbi Yehudah exempts a wilderness ox, a consecrated ox, and an heirless convert's ox from execution because they have no owner.

שור האשה, שור היתומים, שור האפוטרופוס, שור המדבר, שור ההקדש, שור הגר שמת ואין לו יורשים, הרי אלו חיבים מיתה. רבי יהודה אומר, שור המדבר, שור ההקדש, שור הגר שמת, פטורים מן המיתה, לפי שאין להם בעלים:
Mishnah Bava Kamma 4:9 רבי יהודה אומר halacha exegesis ox guarding
Rabbi Yehudah holds the owner of a secured innocuous ox liable but exempts a secured forewarned ox based on Scripture's requirement that it not be guarded.

מסרו לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, נכנסו תחת הבעלים, מועד משלם נזק שלם, ותם משלם חצי נזק. קשרו בעליו במוסרה, ונעל בפניו כראוי, ויצא והזיק, אחד תם ואחד מועד חיב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, תם חיב ומועד פטור, שנאמר (שמות כא) ולא ישמרנו בעליו, ושמור הוא זה. רבי אליעזר אומר, אין לו שמירה אלא …
מסרו לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, נכנסו תחת הבעלים, מועד משלם נזק שלם, ותם משלם חצי נזק. קשרו בעליו במוסרה, ונעל בפניו כראוי, ויצא והזיק, אחד תם ואחד מועד חיב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, תם חיב ומועד פטור, שנאמר (שמות כא) ולא ישמרנו בעליו, ושמור הוא זה. רבי אליעזר אומר, אין לו שמירה אלא סכין:
Mishnah Bava Kamma 6:5 רבי יהודה אומר halacha ruling concealed fire damage
Rabbi Yehudah requires one who ignites a grain stack to pay for the objects concealed inside it.

המדליק את הגדיש, והיו בו כלים ודלקו. רבי יהודה אומר, ישלם מה שבתוכו. וחכמים אומרים, אינו משלם אלא גדיש של חטין או של שערים. היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו, חיב. עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו, פטור. ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה, שהוא משלם כל מה שבתוכו, שכן דרך בני אדם להניח בב …
המדליק את הגדיש, והיו בו כלים ודלקו. רבי יהודה אומר, ישלם מה שבתוכו. וחכמים אומרים, אינו משלם אלא גדיש של חטין או של שערים. היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו, חיב. עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו, פטור. ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה, שהוא משלם כל מה שבתוכו, שכן דרך בני אדם להניח בבתים:
Mishnah Bava Kamma 6:6 רבי יהודה אומר halacha ruling hanukkah lamp
Rabbi Yehudah exempts a shopkeeper whose outdoor Hanukkah lamp ignites a passing camel's load.

גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק, חיב. גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים, ונכנס פשתנו לתוך החנות, ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה, בעל הגמל חיב. הניח חנוני נרו מבחוץ, החנוני חיב. רבי יהודה אומר, בנר חנכה פטור:
Mishnah Bava Kamma 8:3 רבי יהודה אומר halacha ruling slave humiliation
Rabbi Yehudah rules that slaves receive no compensation for humiliation.

המכה את אביו ואת אמו ולא עשה בהם חבורה, וחובל בחברו ביום הכפורים, חיב בכלן. החובל בעבד עברי, חיב בכלן חוץ מן השבת, בזמן שהוא שלו. החובל בעבד כנעני של אחרים, חיב בכלן. רבי יהודה אומר, אין לעבדים בשת:
Mishnah Bava Kamma 8:6 רבי יהודה אומר halacha ruling humiliation damages
Rabbi Yehudah transmits Rabbi Yosei HaGelili's ruling that sounding a blast into another person's ear incurs one hundred dinars.

התוקע לחברו, נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי, מנה. סטרו, נותן לו מאתים זוז. לאחר ידו, נותן לו ארבע מאות זוז. צרם באזנו, תלש בשערו, רקק והגיע בו רקו, העביר טליתו ממנו, פרע ראש האשה בשוק, נותן ארבע מאות זוז. זה הכלל הכל לפי כבודו. אמר רבי עקיבא, אפילו עניים שבישראל, רואין אותם כאלו הם …
התוקע לחברו, נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי, מנה. סטרו, נותן לו מאתים זוז. לאחר ידו, נותן לו ארבע מאות זוז. צרם באזנו, תלש בשערו, רקק והגיע בו רקו, העביר טליתו ממנו, פרע ראש האשה בשוק, נותן ארבע מאות זוז. זה הכלל הכל לפי כבודו. אמר רבי עקיבא, אפילו עניים שבישראל, רואין אותם כאלו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם, יצחק ויעקב. ומעשה באחד שפרע ראש האשה בשוק, באת לפני רבי עקיבא, וחיבו לתן לה ארבע מאות זוז. אמר לו רבי, תן לי זמן. ונתן לו זמן. שמרה עומדת על פתח חצרה ושבר את הכד בפניה, ובו כאסר שמן. גלתה את ראשה, והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה. העמיד עליה עדים, ובא לפני רבי עקיבא. אמר לו, רבי, לזו אני נותן ארבע מאות זוז. אמר לו, לא אמרת כלום. החובל בעצמו, אף על פי שאינו רשאי, פטור. אחרים שחבלו בו, חיבין. והקוצץ נטיעותיו, אף על פי שאינו רשאי, פטור. אחרים שקצצו את נטיעותיו, חיבים:
Mishnah Bava Kamma 9:4 רבי יהודה אומר halacha ruling misdyed wool
Rabbi Yehudah limits a dyer who used the wrong color to the lesser of his expenses or the wool's increased value.

הנותן צמר לצבע, והקדיחתו יורה, נותן לו דמי צמרו. צבעו כאור, אם השבח יותר על היציאה, נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתרה על השבח, נותן לו את השבח. לצבע לו אדם, וצבעו שחר, שחר, וצבעו אדם, רבי מאיר אומר, נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר, אם השבח יתר על היציאה, נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתרה על השבח, …
הנותן צמר לצבע, והקדיחתו יורה, נותן לו דמי צמרו. צבעו כאור, אם השבח יותר על היציאה, נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתרה על השבח, נותן לו את השבח. לצבע לו אדם, וצבעו שחר, שחר, וצבעו אדם, רבי מאיר אומר, נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר, אם השבח יתר על היציאה, נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתרה על השבח, נותן לו את השבח:

Mishnah Bava Metzia (16)

Mishnah Bava Metzia 2:1 רבי יהודה אומר halacha ruling lost property
Rabbi Yehudah requires announcing a found object that bears an unusual identifying feature.

אלו מציאות שלו, ואלו חיב להכריז. אלו מציאות שלו, מצא פרות מפזרין, מעות מפזרות, כריכות ברשות הרבים, ועגולי דבלה, ככרות של נחתום, מחרוזות של דגים, וחתיכות של בשר, וגזי צמר הבאות ממדינתן, ואניצי פשתן, ולשונות של ארגמן, הרי אלו שלו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, כל שיש בו שנוי, חיב להכריז. כיצד. מצא עג …
אלו מציאות שלו, ואלו חיב להכריז. אלו מציאות שלו, מצא פרות מפזרין, מעות מפזרות, כריכות ברשות הרבים, ועגולי דבלה, ככרות של נחתום, מחרוזות של דגים, וחתיכות של בשר, וגזי צמר הבאות ממדינתן, ואניצי פשתן, ולשונות של ארגמן, הרי אלו שלו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, כל שיש בו שנוי, חיב להכריז. כיצד. מצא עגול ובתוכו חרס, ככר ובתוכו מעות. רבי שמעון בן אלעזר אומר, כל כלי אנפוריא אינו חיב להכריז:
Mishnah Bava Metzia 2:6 רבי יהודה אומר halacha ruling lost property
Rabbi Yehudah requires announcing lost property through three pilgrimage festivals and seven additional days after the last festival.

ועד מתי חיב להכריז. עד כדי שידעו בו שכניו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, שלש רגלים, ואחר הרגל האחרון שבעה ימים, כדי שילך לביתו שלשה ויחזר שלשה ויכריז יום אחד:
Mishnah Bava Metzia 3:7 רבי יהודה אומר halacha ruling stored produce
Rabbi Yehudah permits no deduction for normal loss from a large quantity of deposited produce because the measure gains volume.

המפקיד פרות אצל חברו, הרי זה יוציא לו חסרונות. לחטין ולארז, תשעה חצאי קבין לכור, לשערין ולדחן, תשעה קבין לכור, לכסמין ולזרע פשתן, שלש סאין לכור. הכל לפי המדה, הכל לפי הזמן. אמר רבי יוחנן בן נורי, וכי מה אכפת להן לעכברין, והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא. אלא אינו מוציא לו חסרונות אלא לכור אחד בלבד. …
המפקיד פרות אצל חברו, הרי זה יוציא לו חסרונות. לחטין ולארז, תשעה חצאי קבין לכור, לשערין ולדחן, תשעה קבין לכור, לכסמין ולזרע פשתן, שלש סאין לכור. הכל לפי המדה, הכל לפי הזמן. אמר רבי יוחנן בן נורי, וכי מה אכפת להן לעכברין, והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא. אלא אינו מוציא לו חסרונות אלא לכור אחד בלבד. רבי יהודה אומר, אם היתה מדה מרבה, אינו מוציא לו חסרונות, מפני שמותירות:
Mishnah Bava Metzia 3:8 רבי יהודה אומר halacha ruling storage losses
Rabbi Yehudah sets wine loss at one fifth and requires a purified-oil seller to allow one and a half log of sediment per hundred.

יוציא לו שתות ליין. רבי יהודה אומר, חמש. יוציא לו שלשת לגין שמן למאה, לג ומחצה שמרים, לג ומחצה בלע. אם היה שמן מזקק, אינו מוציא לו שמרים. אם היו קנקנים ישנים, אינו מוציא לו בלע. רבי יהודה אומר, אף המוכר שמן מזקק לחברו כל ימות השנה, הרי זה מקבל עליו לג ומחצה שמרים למאה:
Mishnah Bava Metzia 3:11 רבי יהודה אומר halacha ruling deposited money
Rabbi Yehudah treats a shopkeeper like a money changer regarding permission to use loosely deposited money and liability for its loss.

המפקיד מעות אצל שלחני, אם צרורין, לא ישתמש בהם, לפיכך אם אבדו אינו חיב באחריותן, מתרין, ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו חיב באחריותן. אצל בעל הבית, בין צרורין ובין מתרים לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו אינו חיב באחריותן. חנוני כבעל הבית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, חנוני כשלחני:
Mishnah Bava Metzia 4:4 רבי יהודה אומר halacha ruling price fraud
Rabbi Yehudah exempts transactions with a professional merchant from the laws of price fraud.

אחד הלוקח ואחד המוכר, יש להן אונאה. כשם שאונאה להדיוט, כך אונאה לתגר. רבי יהודה אומר, אין אונאה לתגר. מי שהטל עליו, ידו על העליונה, רצה, אומר תן לי מעותי, או תן לי מה שאוניתני:
Mishnah Bava Metzia 4:5 רבי יהודה אומר halacha ruling deficient coin
Rabbi Yehudah sets the actionable deficiency of a sela at four pundeyon, one pundeyon per dinar.

כמה תהא הסלע חסרה ולא יהא בה אונאה. רבי מאיר אומר, ארבעה אסרין, אסר לדינר. רבי יהודה אומר, ארבעה פנדיונות, פנדיון לדינר. רבי שמעון אומר, שמנה פנדיונות, שני פנדיונות לדינר:
Mishnah Bava Metzia 4:9 רבי יהודה אומר halacha ruling price fraud
Rabbi Yehudah exempts sales of a Torah scroll, an animal, and a pearl from the laws of price fraud.

אלו דברים שאין להם אונאה. העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות. אין להן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה, שומר חנם אינו נשבע, ונושא שכר אינו משלם. רבי שמעון אומר, קדשים שהוא חיב באחריותן, יש להן אונאה, ושאינו חיב באחריותן, אין להן אונאה. רבי יהודה אומר, אף המוכר ספר תורה, בהמה ומרגלית, אין להם או …
אלו דברים שאין להם אונאה. העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות. אין להן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה, שומר חנם אינו נשבע, ונושא שכר אינו משלם. רבי שמעון אומר, קדשים שהוא חיב באחריותן, יש להן אונאה, ושאינו חיב באחריותן, אין להן אונאה. רבי יהודה אומר, אף המוכר ספר תורה, בהמה ומרגלית, אין להם אונאה. אמרו לו, לא אמרו אלא את אלו:
Mishnah Bava Metzia 4:12 רבי יהודה אומר halacha ruling commercial competition
Rabbi Yehudah forbids a shopkeeper to distribute roasted grain and nuts to children because it habituates them to patronize his shop.

התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת. מחמש גתות, ונותן לתוך פטם אחד. ובלבד שלא יהא מתכון לערב. רבי יהודה אומר, לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבא אצלו. וחכמים מתירין. ולא יפחת את השער. וחכמים אומרים, זכור לטוב. לא יבר את הגריסין, דברי אבא שאול. וחכמים מתירין. ומודים שלא …
התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת. מחמש גתות, ונותן לתוך פטם אחד. ובלבד שלא יהא מתכון לערב. רבי יהודה אומר, לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבא אצלו. וחכמים מתירין. ולא יפחת את השער. וחכמים אומרים, זכור לטוב. לא יבר את הגריסין, דברי אבא שאול. וחכמים מתירין. ומודים שלא יבר מעל פי מגורה, שאינו אלא כגונב את העין. אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים:
Mishnah Bava Metzia 5:7 רבי יהודה אומר halacha ruling advance purchase
Rabbi Yehudah allows a buyer who did not stipulate the lowest future price to demand either goods at that price or a refund.

אין פוסקין על הפרות עד שיצא השער. (יצא השער, פוסקין, ואף על פי שאין לזה יש לזה). היה הוא תחלה לקוצרים, פוסק עמו על הגדיש, ועל העביט של ענבים, ועל המעטן של זיתים, ועל הביצים של יוצר, ועל הסיד מששקעו בכבשן. ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה. רבי יוסי אומר, אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה. …
אין פוסקין על הפרות עד שיצא השער. (יצא השער, פוסקין, ואף על פי שאין לזה יש לזה). היה הוא תחלה לקוצרים, פוסק עמו על הגדיש, ועל העביט של ענבים, ועל המעטן של זיתים, ועל הביצים של יוצר, ועל הסיד מששקעו בכבשן. ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה. רבי יוסי אומר, אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה. וחכמים מתירין. ופוסק עמו כשער הגבוה. רבי יהודה אומר, אף על פי שלא פסק עמו כשער הגבוה, יכול לומר תן לי כזה, או תן לי מעותי:
Mishnah Bava Metzia 6:7 רבי יהודה אומר halacha ruling pledge custody
Rabbi Yehudah treats a lender holding a pledge as an unpaid custodian for a money loan and a paid custodian for a produce loan.

הלוהו על המשכון, שומר שכר. רבי יהודה אומר, הלוהו מעות, שומר חנם. הלוהו פרות, שומר שכר. אבא שאול אומר, מתר אדם להשכיר משכונו של עני להיות פוסק עליו והולך, מפני שהוא כמשיב אבדה:
Mishnah Bava Metzia 7:9 רבי יהודה אומר halacha ruling shepherd liability
Rabbi Yehudah treats even one wolf as an unavoidable attack during a period of roaming wolf packs.

זאב אחד, אינו אנס, שני זאבים, אנס. רבי יהודה אומר, בשעת משלחת זאבים, אף זאב אחד אנס. שני כלבים, אינו אנס. ידוע הבבלי אומר משום רבי מאיר, מרוח אחת, אינו אנס, משתי רוחות, אנס. הלסטים, הרי זה אנס. הארי והדב והנמר והברדלס והנחש, הרי זה אנס. אימתי, בזמן שבאו מאליהן, אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים, …
זאב אחד, אינו אנס, שני זאבים, אנס. רבי יהודה אומר, בשעת משלחת זאבים, אף זאב אחד אנס. שני כלבים, אינו אנס. ידוע הבבלי אומר משום רבי מאיר, מרוח אחת, אינו אנס, משתי רוחות, אנס. הלסטים, הרי זה אנס. הארי והדב והנמר והברדלס והנחש, הרי זה אנס. אימתי, בזמן שבאו מאליהן, אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים, אינו אנס:
Mishnah Bava Metzia 9:5 אמר רבי יהודה halacha ruling sharecropped field
Rabbi Yehudah requires a tenant to continue tending an unproductive field when it can yield enough grain for reseeding.

המקבל שדה מחברו ולא עשתה, אם יש בה כדי להעמיד כרי, חיב לטפל בה. אמר רבי יהודה, מה קצבה בכרי. אלא אם יש בה כדי נפילה:
Mishnah Bava Metzia 9:6 רבי יהודה אומר halacha ruling crop failure
Rabbi Yehudah denies a cash-paying tenant any rent reduction for locust or blight damage, even when the region is affected.

המקבל שדה מחברו ואכלה חגב או נשדפה, אם מכת מדינה היא, מנכה לו מן חכורו, אם אינו מכת מדינה, אינו מנכה לו מן חכורו. רבי יהודה אומר, אם קבלה הימנו במעות, בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו:
Mishnah Bava Metzia 10:3 רבי יהודה אומר halacha ruling collapsed building
Rabbi Yehudah requires an upper-story owner rebuilding a collapsed shared structure to rebuild and roof both levels before occupying the lower level without rent until reimbursed.

הבית והעליה של שנים שנפלו, אמר בעל העליה לבעל הבית לבנות, והוא אינו רוצה לבנות, הרי בעל העליה בונה את הבית ודר בתוכו עד שיתן לו את יציאותיו. רבי יהודה אומר, אף זה דר בתוך של חברו, צריך להעלות לו שכר, אלא בעל העליה בונה את הבית ואת העליה ומקרה את העליה, ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו:
Mishnah Bava Metzia 10:6 רבי יהודה אומר halacha dispute terraced garden
Rabbi Yehudah assigns vegetables growing between two terraced gardens to the owner of the lower garden because that owner could eliminate them by filling his land.

שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים, רבי מאיר אומר, של עליון. רבי יהודה אומר, של תחתון. אמר רבי מאיר, אם ירצה העליון לקח את עפרו אין כאן ירק. אמר רבי יהודה, אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק. אמר רבי מאיר, מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה, רואין מהיכן ירק זה חי. אמר רבי שמעון, כל שהעליון יכול …
שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים, רבי מאיר אומר, של עליון. רבי יהודה אומר, של תחתון. אמר רבי מאיר, אם ירצה העליון לקח את עפרו אין כאן ירק. אמר רבי יהודה, אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק. אמר רבי מאיר, מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה, רואין מהיכן ירק זה חי. אמר רבי שמעון, כל שהעליון יכול לפשט את ידו ולטל, הרי הוא שלו, והשאר של תחתון:

Mishnah Bava Batra (12)

Mishnah Bava Batra 1:6 רבי יהודה אומר halacha ruling property division
Rabbi Yehudah permits compelled division of a field only when each resulting portion contains nine half-kav of sowing area.

אין חולקין את החצר, עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. ולא את השדה, עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה. רבי יהודה אומר, עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה, עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבא אומר, בית רבע. ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא …
אין חולקין את החצר, עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. ולא את השדה, עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה. רבי יהודה אומר, עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה, עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבא אומר, בית רבע. ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא את הטלית, ולא את המרחץ, ולא את בית הבד, עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. זה הכלל, כל שיחלק ושמו עליו, חולקין. ואם לאו, אין חולקין. אימתי, בזמן שאין שניהם רוצים. אבל בזמן ששניהם רוצים, אפלו בפחות מכאן, יחלקו. וכתבי הקדש, אף על פי ששניהם רוצים, לא יחלקו:
Mishnah Bava Batra 2:5 רבי יהודה אומר halacha ruling dovecote distance
Rabbi Yehudah requires a dovecote to have four kor of surrounding land, the full range of a pigeon's flight.

מרחיקין את הסלם מן השובך ארבע אמות, כדי שלא תקפץ הנמיה, ואת הכתל מן המזחילה ארבע אמות, כדי שיהא זוקף את הסלם. מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה. ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו, אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח. רבי יהודה אומר, בית ארבעת כורין, מלא שגר היונה. ואם לקחו, אפלו בית רבע, הרי הוא בחזקתו:
Mishnah Bava Batra 2:14 רבי יהודה אומר halacha ruling overhanging tree
Rabbi Yehudah requires trimming a tree over a public road high enough for a camel laden with flax or bundles of branches.

אילן שהוא נוטה לרשות הרבים, קוצץ, כדי שיהא גמל עובר ורוכבו. רבי יהודה אומר, גמל טעון פשתן או חבילי זמורות. רבי שמעון אומר, כל האילן כנגד המשקלת, מפני הטמאה:
Mishnah Bava Batra 3:2 אמר רבי יהודה halacha ruling adverse possession
Rabbi Yehudah explains the three-year possession period as allowing a distant owner one year to receive notice and another to return.

שלש ארצות לחזקה, יהודה ועבר הירדן והגליל. היה ביהודה והחזיק בגליל, בגליל והחזיק ביהודה, אינה חזקה, עד שיהא עמו במדינה. אמר רבי יהודה, לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באספמיא, ויחזיק שנה, וילכו ויודיעוהו שנה, ויבא לשנה אחרת:
Mishnah Bava Batra 3:6 רבי יהודה אומר halacha ruling window possession
Rabbi Yehudah grants a window a prescriptive right when it has a frame even if a person's head cannot fit through it.

המרזב אין לו חזקה, ויש למקומו חזקה. המזחילה יש לה חזקה. סלם המצרי אין לו חזקה, ולצורי יש לו חזקה. חלון המצרית אין לה חזקה, ולצורית יש לה חזקה. איזו היא חלון המצרית, כל שאין ראשו של אדם יכול לכנס לתוכה. רבי יהודה אומר, אם יש לה מלבן, אף על פי שאין ראשו של אדם יכול לכנס לתוכה, הרי זו חזקה. הזיז, עד טפ …
המרזב אין לו חזקה, ויש למקומו חזקה. המזחילה יש לה חזקה. סלם המצרי אין לו חזקה, ולצורי יש לו חזקה. חלון המצרית אין לה חזקה, ולצורית יש לה חזקה. איזו היא חלון המצרית, כל שאין ראשו של אדם יכול לכנס לתוכה. רבי יהודה אומר, אם יש לה מלבן, אף על פי שאין ראשו של אדם יכול לכנס לתוכה, הרי זו חזקה. הזיז, עד טפח, יש לו חזקה, ויכול למחות. פחות מטפח, אין לו חזקה, ואין יכול למחות:
Mishnah Bava Batra 4:1 רבי יהודה אומר halacha ruling house sale
Rabbi Yehudah excludes a roof with a doorway form from a house sale even when its parapet is less than ten handbreadths high.

המוכר את הבית, לא מכר היציע, ואף על פי שהיא פתוחה לתוכו, ולא את החדר שלפנים ממנו, ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. רבי יהודה אומר, אם יש לו צורת פתח, אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים, אינו מכור:
Mishnah Bava Batra 5:1 רבי יהודה אומר halacha ruling sale interpretation
Rabbi Yehudah uses the sale price to determine whether a yoke sale includes the oxen.

המוכר את הספינה, מכר את התרן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה, אבל לא מכר לא את העבדים, ולא את המרצופין, ולא את האנתיקי. ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה, הרי כלן מכורין. מכר את הקרון, לא מכר את הפרדות. מכר את הפרדות, לא מכר את הקרון. מכר את הצמד, לא מכר את הבקר. מכר את הבקר, לא מכר את הצמד. ר …
המוכר את הספינה, מכר את התרן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה, אבל לא מכר לא את העבדים, ולא את המרצופין, ולא את האנתיקי. ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה, הרי כלן מכורין. מכר את הקרון, לא מכר את הפרדות. מכר את הפרדות, לא מכר את הקרון. מכר את הצמד, לא מכר את הבקר. מכר את הבקר, לא מכר את הצמד. רבי יהודה אומר, הדמים מודיעין. כיצד, אמר לו מכור לי צמדך במאתים זוז, הדבר ידוע שאין הצמד במאתים זוז. וחכמים אומרים, אין הדמים ראיה:
Mishnah Bava Batra 5:2 רבי יהודה אומר halacha ruling donkey sale
Rabbi Yehudah includes a donkey's equipment when the buyer identifies the equipped donkey before him but excludes it when the wording refers only to the donkey as such.

המוכר את החמור, לא מכר כליו. נחום המדי אומר, מכר כליו. רבי יהודה אומר, פעמים מכורין ופעמים אינן מכורין. כיצד, היה חמור לפניו וכליו עליו, ואמר לו מכור לי חמורך זה, הרי כליו מכורין. חמורך הוא, אין כליו מכורין:
Mishnah Bava Batra 5:8 רבי יהודה אומר halacha ruling retail measure
Rabbi Yehudah exempts a shopkeeper from draining three final drops from a measure late on Friday afternoon.

המוכר יין ושמן לחברו והוקרו או שהוזלו, אם עד שלא נתמלאה המדה, למוכר. משנתמלאה המדה, ללוקח. ואם היה סרסור ביניהן, נשברה החבית, נשברה לסרסור. וחיב להטיף לו שלש טפין. הרכינה ומצה, הרי הוא של מוכר. והחנוני אינו חיב להטיף שלש טפין. רבי יהודה אומר, ערב שבת עם חשכה, פטור:
Mishnah Bava Batra 8:7 דברי רבי יהודה halacha ruling lifetime gift
Rabbi Yehudah requires a father transferring property to his sons after his death to write that the gift takes effect from the present.

הכותב נכסיו לבניו, צריך שיכתב מהיום ולאחר מיתה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אינו צריך. הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו, האב אינו יכול למכר, מפני שהן כתובין לבן, והבן אינו יכול למכר, מפני שהן ברשות האב. מכר האב, מכורין עד שימות. מכר הבן, אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב. האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה. ומ …
הכותב נכסיו לבניו, צריך שיכתב מהיום ולאחר מיתה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אינו צריך. הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו, האב אינו יכול למכר, מפני שהן כתובין לבן, והבן אינו יכול למכר, מפני שהן ברשות האב. מכר האב, מכורין עד שימות. מכר הבן, אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב. האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה. ומה שהניח תלוש, הרי הוא של יורשין. הניח בנים גדולים וקטנים, אין הגדולים מתפרנסים על הקטנים ולא הקטנים נזונין על הגדולים, אלא חולקין בשוה. נשאו הגדולים, ישאו הקטנים. ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם, אין שומעין להם, אלא מה שנתן להם אביהם נתן:
Mishnah Bava Batra 10:5 רבי יהודה אומר halacha ruling conditional document
Rabbi Yehudah forbids a third party to deliver a debt document when the debtor misses the deadline attached to its deposit.

מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו, אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני תן לו שטרו, הגיע זמן ולא נתן, רבי יוסי אומר, יתן. רבי יהודה אומר, לא יתן:
Mishnah Bava Batra 10:6 רבי יהודה אומר halacha dialogue partial repayment
Rabbi Yehudah requires replacing a debt document after partial repayment and objects that a receipt would burden the debtor with preserving it.

מי שנמחק שטר חובו, מעידין עליו עדים, ובא לפני בית דין ועושין לו קיום, איש פלוני בן פלוני נמחק שטרו ביום פלוני, ופלוני ופלוני עדיו. מי שפרע מקצת חובו, רבי יהודה אומר, יחליף. רבי יוסי אומר, יכתוב שובר. אמר רבי יהודה, נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים. אמר לו רבי יוסי, כך יפה לו, ולא יורע כחו של …
מי שנמחק שטר חובו, מעידין עליו עדים, ובא לפני בית דין ועושין לו קיום, איש פלוני בן פלוני נמחק שטרו ביום פלוני, ופלוני ופלוני עדיו. מי שפרע מקצת חובו, רבי יהודה אומר, יחליף. רבי יוסי אומר, יכתוב שובר. אמר רבי יהודה, נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים. אמר לו רבי יוסי, כך יפה לו, ולא יורע כחו של זה:

Mishnah Sanhedrin (20)

Mishnah Sanhedrin 1:3 רבי יהודה אומר halacha ruling court composition
Rabbi Yehudah requires five judges for ordaining elders and the heifer rite and requires a priest among judges valuing movable property.

סמיכת זקנים ועריפת עגלה, בשלשה, דברי רבי שמעון. ורבי יהודה אומר, בחמשה. החליצה והמאונין, בשלשה. נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין, בשלשה. ההקדשות, בשלשה. הערכין המטלטלין, בשלשה. רבי יהודה אומר, אחד מהן כהן. והקרקעות, תשעה וכהן. ואדם, כיוצא בהן:
Mishnah Sanhedrin 1:6 רבי יהודה אומר halacha ruling great sanhedrin
Rabbi Yehudah sets the membership of the Great Sanhedrin at seventy judges.

סנהדרי גדולה היתה של שבעים ואחד, וקטנה של עשרים ושלשה. ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד, שנאמר (במדבר יא) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, ומשה על גביהן, הרי שבעים ואחד. רבי יהודה אומר, שבעים. ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה, שנאמר (שם לה) ושפטו העדה וגו' והצילו העדה, עדה שופטת ועדה מצלת, הרי כאן עשרים …
סנהדרי גדולה היתה של שבעים ואחד, וקטנה של עשרים ושלשה. ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד, שנאמר (במדבר יא) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, ומשה על גביהן, הרי שבעים ואחד. רבי יהודה אומר, שבעים. ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה, שנאמר (שם לה) ושפטו העדה וגו' והצילו העדה, עדה שופטת ועדה מצלת, הרי כאן עשרים. ומנין לעדה שהיא עשרה, שנאמר (שם יד) עד מתי לעדה הרעה הזאת, יצאו יהושע וכלב. ומנין להביא עוד שלשה, ממשמע שנאמר (שמות כג) לא תהיה אחרי רבים לרעת, שומע אני שאהיה עמהם לטובה, אם כן למה נאמר (שם) אחרי רבים להטת, לא כהטיתך לטובה הטיתך לרעה. הטיתך לטובה על פי אחד, הטיתך לרעה על פי שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי כאן עשרים ושלשה. וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין, מאה ועשרים. רבי נחמיה אומר, מאתים ושלשים, כנגד שרי עשרות:
Mishnah Sanhedrin 2:1 רבי יהודה אומר halacha exegesis high priest mourning
Rabbi Yehudah forbids a mourning high priest to leave the Temple, citing the command that he not depart from the sanctuary.

כהן גדול דן ודנין אותו, מעיד ומעידין אותו, חולץ וחולצין לאשתו, ומיבמין את אשתו, אבל הוא אינו מיבם, מפני שהוא אסור באלמנה. מת לו מת, אינו יוצא אחר המטה, אלא הן נכסין והוא נגלה, הן נגלין והוא נכסה, ויוצא עמהן עד פתח העיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אינו יוצא מן המקדש, שנאמר (ויקרא כא) ומן המקדש לא …
כהן גדול דן ודנין אותו, מעיד ומעידין אותו, חולץ וחולצין לאשתו, ומיבמין את אשתו, אבל הוא אינו מיבם, מפני שהוא אסור באלמנה. מת לו מת, אינו יוצא אחר המטה, אלא הן נכסין והוא נגלה, הן נגלין והוא נכסה, ויוצא עמהן עד פתח העיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אינו יוצא מן המקדש, שנאמר (ויקרא כא) ומן המקדש לא יצא. וכשהוא מנחם אחרים, דרך כל העם עוברין בזה אחר זה והממנה ממצעו בינו לבין העם. וכשהוא מתנחם מאחרים, כל העם אומרים לו אנו כפרתך, והוא אומר להן תתברכו מן השמים. וכשמברין אותו, כל העם מסבין על הארץ והוא מסב על הספסל:
Mishnah Sanhedrin 2:2 רבי יהודה אומר halacha exegesis royal levirate marriage
Rabbi Yehudah praises a king who performs halitzah or levirate marriage and permits a king to marry another king's widow based on David's marriage to Saul's widow.

המלך לא דן ולא דנין אותו, לא מעיד ולא מעידין אותו, לא חולץ ולא חולצין לאשתו. לא מיבם ולא מיבמין לאשתו. רבי יהודה אומר, אם רצה לחלץ או ליבם, זכור לטוב. אמרו לו, אין שומעין לו. ואין נושאין אלמנתו. רבי יהודה אומר, נושא המלך אלמנתו של מלך, שכן מצינו בדוד שנשא אלמנתו של שאול, שנאמר (שמואל ב יב) ואתנה לך …
המלך לא דן ולא דנין אותו, לא מעיד ולא מעידין אותו, לא חולץ ולא חולצין לאשתו. לא מיבם ולא מיבמין לאשתו. רבי יהודה אומר, אם רצה לחלץ או ליבם, זכור לטוב. אמרו לו, אין שומעין לו. ואין נושאין אלמנתו. רבי יהודה אומר, נושא המלך אלמנתו של מלך, שכן מצינו בדוד שנשא אלמנתו של שאול, שנאמר (שמואל ב יב) ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך:
Mishnah Sanhedrin 2:3 רבי יהודה אומר halacha exegesis royal mourning
Rabbi Yehudah permits a king to follow a funeral bier based on David's following Abner's bier.

מת לו מת, אינו יוצא מפתח פלטרין שלו. רבי יהודה אומר, אם רוצה לצאת אחר המטה, יוצא, שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר, שנאמר (שם ג) והמלך דוד הלך אחרי המטה. אמרו לו, לא היה הדבר אלא לפיס את העם. וכשמברין אותו, כל העם מסבין על הארץ והוא מסב על הדרגש:
Mishnah Sanhedrin 2:4 רבי יהודה אומר halacha ruling royal wives
Rabbi Yehudah permits a king to have many wives provided they do not turn his heart away.

ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד. ופורץ לעשות לו דרך, ואין ממחין בידו. דרך המלך אין לו שעור. וכל העם בוזזין ונותנין לפניו, והוא נוטל חלק בראש. לא ירבה לו נשים (דברים יז), אלא שמנה עשרה. רבי יהודה אומר, מרבה הוא לו, ובלבד שלא יהו מסירות את לבו. רבי שמעון אומר, אפלו אחת ומסירה את לבו, ה …
ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד. ופורץ לעשות לו דרך, ואין ממחין בידו. דרך המלך אין לו שעור. וכל העם בוזזין ונותנין לפניו, והוא נוטל חלק בראש. לא ירבה לו נשים (דברים יז), אלא שמנה עשרה. רבי יהודה אומר, מרבה הוא לו, ובלבד שלא יהו מסירות את לבו. רבי שמעון אומר, אפלו אחת ומסירה את לבו, הרי זה לא ישאנה. אם כן למה נאמר (דברים יז) ולא ירבה לו נשים, אפלו כאביגיל. לא ירבה לו סוסים (שם), אלא כדי מרכבתו. וכסף וזהב לא ירבה לו מאד (שם), אלא כדי לתן אפסניא. וכותב לו ספר תורה לשמו. יוצא למלחמה, מוציאה עמו. נכנס, מכניסה עמו. יושב בדין, היא עמו. מסב, היא כנגדו, שנאמר (שם) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו:
Mishnah Sanhedrin 3:3 אמר רבי יהודה halacha ruling witness eligibility
Rabbi Yehudah disqualifies gamblers and similar offenders as witnesses only when their prohibited activity is their sole occupation.

ואלו הן הפסולין, המשחק בקביא, והמלוה ברבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית. אמר רבי שמעון, בתחלה היו קורין אותן אוספי שביעית, משרבו האנסין, חזרו לקרותן סוחרי שביעית. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שאין להם אמנות אלא היא, אבל יש להן אמנות שלא היא, כשרין:
Mishnah Sanhedrin 3:4 רבי יהודה אומר halacha ruling relative testimony
Rabbi Yehudah continues to regard a son-in-law as a relative after his wife dies when she leaves children by him.

ואלו הן הקרובין, אביו ואחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו, הן ובניהן וחתניהן, וחורגו לבדו. אמר רבי יוסי, זו משנת רבי עקיבא. אבל משנה ראשונה, דודו ובן דודו. וכל הראוי לירשו, וכל הקרוב לו באותה שעה. היה קרוב ונתרחק, הרי זה כשר. רבי יהודה אומר, אפלו מתה …
ואלו הן הקרובין, אביו ואחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו, הן ובניהן וחתניהן, וחורגו לבדו. אמר רבי יוסי, זו משנת רבי עקיבא. אבל משנה ראשונה, דודו ובן דודו. וכל הראוי לירשו, וכל הקרוב לו באותה שעה. היה קרוב ונתרחק, הרי זה כשר. רבי יהודה אומר, אפלו מתה בתו ויש לו בנים ממנה, הרי זה קרוב:
Mishnah Sanhedrin 4:3 רבי יהודה אומר halacha ruling court scribes
Rabbi Yehudah requires three court scribes, separately recording acquittals, convictions, and both sets of arguments.

סנהדרין היתה כחצי גרן עגלה, כדי שיהו רואין זה את זה. ושני סופרי הדינין עומדין לפניהם, אחד מימין ואחד משמאל, וכותבין דברי המזכין ודברי המחיבין. רבי יהודה אומר, שלשה, אחד כותב דברי המזכין, ואחד כותב דברי המחיבין, והשלישי כותב דברי המזכין ודברי המחיבין:
Mishnah Sanhedrin 5:3 רבי יהודה אומר halacha ruling witness times
Rabbi Yehudah validates testimony when one witness places an event in the third hour and another places it in the fifth hour.

אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש, עדותן קימת, שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע בעבורו של חדש. אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה, עדותן בטלה. אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות, עדותן קימת. אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש, עדותן בטלה. רבי יהודה אומר, קימת. אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע, עדות …
אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש, עדותן קימת, שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע בעבורו של חדש. אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה, עדותן בטלה. אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות, עדותן קימת. אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש, עדותן בטלה. רבי יהודה אומר, קימת. אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע, עדותן בטלה, שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב:
Mishnah Sanhedrin 6:2 רבי יהודה אומר both ruling execution confession
Rabbi Yehudah permits a condemned person who knows he was falsely accused to exclude that offense from his final confession.

היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות, אומרים לו התודה, שכן דרך המומתין מתודין, שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא. שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע, בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה וגו' ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וגו' (יהושע ז). ומנין שכפר לו ודויו, שנאמר (שם) ויאמר יה …
היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות, אומרים לו התודה, שכן דרך המומתין מתודין, שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא. שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע, בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה וגו' ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וגו' (יהושע ז). ומנין שכפר לו ודויו, שנאמר (שם) ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה. היום הזה אתה עכור, ואי אתה עכור לעולם הבא. ואם אינו יודע להתודות, אומרים לו, אמר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי. רבי יהודה אומר, אם היה יודע שהוא מזמם, אומר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי חוץ מעון זה. אמרו לו, אם כן, יהו כל אדם אומרים כך כדי לנקות את עצמן:
Mishnah Sanhedrin 6:3 דברי רבי יהודה halacha ruling stoning procedure
Rabbi Yehudah requires covering a man only in front and a woman both in front and behind before stoning.

היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות, מפשיטין אותו את בגדיו. האיש, מכסין אותו מלפניו. והאשה, מלפניה ומאחריה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, האיש נסקל ערם ואין האשה נסקלת ערמה:
Mishnah Sanhedrin 7:2 רבי יהודה אומר halacha ruling execution burning
Rabbi Yehudah requires forcibly opening the condemned person's mouth with tongs before inserting the burning wick so that the prescribed execution is completed.

מצות הנשרפין, היו משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שפותח את פיו, ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו. רבי יהודה אומר, אף הוא אם מת בידם לא היו מקימין בו מצות שרפה, אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו …
מצות הנשרפין, היו משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שפותח את פיו, ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו. רבי יהודה אומר, אף הוא אם מת בידם לא היו מקימין בו מצות שרפה, אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו. אמר רבי אליעזר בן צדוק, מעשה בבת כהן אחת שזנתה, והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה. אמרו לו, מפני שלא היה בית דין של אותה שעה בקי:
Mishnah Sanhedrin 7:3 רבי יהודה אומר halacha ruling execution sword
Rabbi Yehudah rejects decapitation in the royal manner as degrading and requires placing the head on a block and cutting it with an axe.

מצות הנהרגים, היו מתיזין את ראשו בסיף כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר, נוול הוא זה, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו, אין מיתה מנולת מזו. מצות הנחנקין, היו משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו, זה מושך אצלו וזה מושך אצלו, עד שנפשו יוצאה:
Mishnah Sanhedrin 7:4 רבי יהודה אומר halacha ruling incest liability
Rabbi Yehudah holds a man who has relations with his mother liable only for the maternal prohibition and not additionally for violating his father's wife.

אלו הן הנסקלין, הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, ועל הזכור, ועל הבהמה, והאשה המביאה את הבהמה, והמגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למלך, ובעל אוב וידעוני, והמחלל את השבת, והמקלל אביו ואמו, והבא על נערה המארסה, והמסית, והמדיח, והמכשף, ובן סורר ומורה. הבא על האם, חיב עליה משום אם ומשום אשת אב. רבי …
אלו הן הנסקלין, הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, ועל הזכור, ועל הבהמה, והאשה המביאה את הבהמה, והמגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למלך, ובעל אוב וידעוני, והמחלל את השבת, והמקלל אביו ואמו, והבא על נערה המארסה, והמסית, והמדיח, והמכשף, ובן סורר ומורה. הבא על האם, חיב עליה משום אם ומשום אשת אב. רבי יהודה אומר, אינו חיב אלא משום האם בלבד. הבא על אשת אב חיב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש, בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו, בין מן הארוסין בין מן הנשואין. הבא על כלתו, חיב עליה משום כלתו ומשום אשת איש, בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו, בין מן הארוסין בין מן הנשואין. הבא על הזכור ועל הבהמה, והאשה המביאה את הבהמה, אם אדם חטא, בהמה מה חטאת, אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב תסקל. דבר אחר, שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה:
Mishnah Sanhedrin 8:4 רבי יהודה אומר halacha ruling rebellious son
Rabbi Yehudah rules that a boy cannot become a stubborn and rebellious son unless his mother is legally fit for his father.

היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה, אביו אינו רוצה ואמו רוצה, אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיהו שניהם רוצים. רבי יהודה אומר, אם לא היתה אמו ראויה לאביו, אינו נעשה בן סורר ומורה. היה אחד מהם גדם או חגר או אלם או סומא או חרש, אינו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר (דברים כא) ותפשו בו אביו ואמו, ולא גדמין. והוציאו את …
היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה, אביו אינו רוצה ואמו רוצה, אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיהו שניהם רוצים. רבי יהודה אומר, אם לא היתה אמו ראויה לאביו, אינו נעשה בן סורר ומורה. היה אחד מהם גדם או חגר או אלם או סומא או חרש, אינו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר (דברים כא) ותפשו בו אביו ואמו, ולא גדמין. והוציאו אתו, ולא חגרין. ואמרו, ולא אלמין. בננו זה, ולא סומין. איננו שמע בקלנו, ולא חרשין. מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו. חזר וקלקל, נדון בעשרים ושלשה. ואינו נסקל עד שיהו שם שלשה הראשונים, שנאמר (שם) בננו זה, זהו שלקה בפניכם. ברח עד שלא נגמר דינו ואחר כך הקיף זקן התחתון, פטור. ואם משנגמר דינו ברח ואחר כך הקיף זקן התחתון, חיב:
Mishnah Sanhedrin 9:3 רבי יהודה אומר halacha ruling mixed murderers
Rabbi Yehudah confines all members of a group containing an unidentified murderer in a prison cell.

רוצח שנתערב באחרים, כלן פטורין. רבי יהודה אומר, כונסין אותן לכפה. כל חיבי מיתות שנתערבו זה בזה, נדונין בקלה. הנסקלין בנשרפין, רבי שמעון אומר, נדונין בסקילה, שהשרפה חמורה. וחכמים אומרים, נדונין בשרפה, שהסקילה חמורה. אמר להן רבי שמעון, אלו לא היתה שרפה חמורה, לא נתנה לבת כהן שזנתה. אמרו לו, אלו לא הית …
רוצח שנתערב באחרים, כלן פטורין. רבי יהודה אומר, כונסין אותן לכפה. כל חיבי מיתות שנתערבו זה בזה, נדונין בקלה. הנסקלין בנשרפין, רבי שמעון אומר, נדונין בסקילה, שהשרפה חמורה. וחכמים אומרים, נדונין בשרפה, שהסקילה חמורה. אמר להן רבי שמעון, אלו לא היתה שרפה חמורה, לא נתנה לבת כהן שזנתה. אמרו לו, אלו לא היתה סקילה חמורה, לא נתנה למגדף ולעובד עבודה זרה. הנהרגין בנחנקין, רבי שמעון אומר, בסיף. וחכמים אומרים, בחנק:
Mishnah Sanhedrin 10:2 רבי יהודה אומר aggada exegesis world to come
Rabbi Yehudah grants Manasseh a share in the World to Come because Scripture says God accepted his prayer and restored him to Jerusalem.

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. שלשה מלכים, ירבעם, אחאב, ומנשה. רבי יהודה אומר, מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר (דברי הימים ב לג) ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו. אמרו לו, למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו. ארבעה הדיוטות, בלעם, ודואג, ואחיתפל, וגחזי:
Mishnah Sanhedrin 11:1 רבי יהודה אומר halacha exegesis kidnapping liability
Rabbi Yehudah requires a kidnapper both to bring the victim into his domain and to use the victim, and he also holds one liable for kidnapping a half-free person.

אלו הן הנחנקין, המכה אביו ואמו, וגונב נפש מישראל, וזקן ממרא על פי בית דין, ונביא השקר, והמתנבא בשם עבודה זרה, והבא על אשת איש, וזוממי בת כהן ובועלה. המכה אביו ואמו אינו חיב עד שיעשה בהן חבורה. זה חמר במקלל מבמכה, שהמקלל לאחר מיתה חיב, והמכה לאחר מיתה פטור. הגונב נפש מישראל אינו חיב עד שיכניסנו לרשות …
אלו הן הנחנקין, המכה אביו ואמו, וגונב נפש מישראל, וזקן ממרא על פי בית דין, ונביא השקר, והמתנבא בשם עבודה זרה, והבא על אשת איש, וזוממי בת כהן ובועלה. המכה אביו ואמו אינו חיב עד שיעשה בהן חבורה. זה חמר במקלל מבמכה, שהמקלל לאחר מיתה חיב, והמכה לאחר מיתה פטור. הגונב נפש מישראל אינו חיב עד שיכניסנו לרשותו. רבי יהודה אומר, עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו, שנאמר (דברים כד) והתעמר בו ומכרו. הגונב את בנו, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מחיב, וחכמים פוטרין. גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין, רבי יהודה מחיב, וחכמים פוטרין:
Mishnah Sanhedrin 11:4 רבי יהודה אומר halacha ruling rebellious elder
Rabbi Yehudah requires immediately executing a rebellious elder and publicizing the judgment rather than delaying execution until the festival.

אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים, ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל, שנאמר (דברים יז) וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה אומר, אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחים בכל המקומ …
אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים, ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל, שנאמר (דברים יז) וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה אומר, אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחים בכל המקומות, איש פלוני בן איש פלוני נתחיב מיתה בבית דין:

Mishnah Makkot (7)

Mishnah Makkot 1:5 רבי יהודה אומר halacha ruling conspiring witnesses
Rabbi Yehudah treats successive groups of refuted witnesses as a conspiracy and executes only the first group.

באו אחרים והזימום, באו אחרים והזימום, אפלו מאה, כלם יהרגו. רבי יהודה אומר, אסטסית היא זו, ואינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד:
Mishnah Makkot 2:3 דברי רבי יהודה halacha ruling blind manslayer
Rabbi Yehudah exempts a blind person who kills unintentionally from exile.

האב גולה על ידי הבן, והבן גולה על ידי האב. הכל גולין על ידי ישראל, וישראל גולין על ידיהן, חוץ מעל ידי גר תושב. וגר תושב אינו גולה אלא על ידי גר תושב. הסומא אינו גולה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, גולה. השונא אינו גולה. רבי יוסי בר יהודה אומר, השונא נהרג, מפני שהוא כמועד. רבי שמעון אומר, יש שונא גו …
האב גולה על ידי הבן, והבן גולה על ידי האב. הכל גולין על ידי ישראל, וישראל גולין על ידיהן, חוץ מעל ידי גר תושב. וגר תושב אינו גולה אלא על ידי גר תושב. הסומא אינו גולה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, גולה. השונא אינו גולה. רבי יוסי בר יהודה אומר, השונא נהרג, מפני שהוא כמועד. רבי שמעון אומר, יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה. זה הכלל, כל שהוא יכול לומר לדעת הרג, אינו גולה. ושלא לדעת הרג, הרי זה גולה:
Mishnah Makkot 2:6 רבי יהודה אומר halacha ruling refuge city
Rabbi Yehudah includes the death of the priest anointed for war among the events that release an accidental killer from a refuge city.

רבי יוסי בר יהודה אומר, בתחלה, אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט, ובית דין שולחין ומביאין אותו משם. מי שנתחיב מיתה בבית דין, הרגוהו. ושלא נתחיב מיתה, פטרוהו. מי שנתחיב גלות, מחזירין אותו למקומו, שנאמר (במדבר לה) והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו וגו'. אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרבה בבגדים ואחד שעבר ממ …
רבי יוסי בר יהודה אומר, בתחלה, אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט, ובית דין שולחין ומביאין אותו משם. מי שנתחיב מיתה בבית דין, הרגוהו. ושלא נתחיב מיתה, פטרוהו. מי שנתחיב גלות, מחזירין אותו למקומו, שנאמר (במדבר לה) והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו וגו'. אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרבה בבגדים ואחד שעבר ממשיחתו, מחזירין את הרוצח. רבי יהודה אומר, אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח. לפיכך אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות, כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו. משנגמר דינו מת כהן גדול, הרי זה אינו גולה. אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומנו אחר תחתיו, ולאחר מכן נגמר דינו, חוזר במיתתו של שני:
Mishnah Makkot 2:8 דברי רבי יהודה halacha ruling refuge resident
Rabbi Yehudah requires an accidental killer to pay rent in a refuge city and bars him from resuming his former office after release.

כיוצא בו, רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו אנשי העיר לכבדו, יאמר להם רוצח אני. אמרו לו אף על פי כן, יקבל מהן, שנאמר (דברים יט) וזה דבר הרצח. מעלים היו שכר ללוים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, לא היו מעלים להן שכר. וחוזר לשררה שהיה בה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, לא היה חוזר לשררה שהיה בה:
Mishnah Makkot 3:4 רבי יהודה אומר halacha ruling mother bird
Rabbi Yehudah requires lashes for taking the mother bird with her young and does not allow release of the bird to replace the punishment.

הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר, לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים, משלח ואינו לוקה. זה הכלל, כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, אין חיבין עליה:
Mishnah Makkot 3:10 רבי יהודה אומר halacha ruling court lashes
Rabbi Yehudah prescribes forty complete lashes, with the additional lash delivered between the shoulders.

כמה מלקין אותו, ארבעים חסר אחת. שנאמר (דברים כה) במספר ארבעים, מנין שהוא סמוך לארבעים. רבי יהודה אומר, ארבעים שלמות הוא לוקה. והיכן הוא לוקה את היתרה, בין כתפיו:
Mishnah Makkot 3:14 רבי יהודה אומר halacha ruling lash cessation
Rabbi Yehudah ends a man's lashes upon defecation and a woman's lashes upon urination.

והקורא קורא (שם כח) אם לא תשמר לעשות וגו' והפלא ה' את מכתך ואת מכות וגו', וחוזר לתחלת המקרא (שם כט) ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו', וחותם (תהלים עח) והוא רחום יכפר עון וגו', וחוזר לתחלת המקרא. ואם מת תחת ידו, פטור. הוסיף לו עוד רצועה אחת ומת, הרי זה גולה על ידו. נתקלקל בין ברעי בין במים, פטור. רבי י …
והקורא קורא (שם כח) אם לא תשמר לעשות וגו' והפלא ה' את מכתך ואת מכות וגו', וחוזר לתחלת המקרא (שם כט) ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו', וחותם (תהלים עח) והוא רחום יכפר עון וגו', וחוזר לתחלת המקרא. ואם מת תחת ידו, פטור. הוסיף לו עוד רצועה אחת ומת, הרי זה גולה על ידו. נתקלקל בין ברעי בין במים, פטור. רבי יהודה אומר, האיש ברעי והאשה במים:

Mishnah Shevuot (5)

Mishnah Shevuot 1:4 דברי רבי יהודה halacha ruling purity atonement
Rabbi Yehudah says the goats offered on festivals and new moons atone for an unwitting sanctuary impurity never discovered before or afterward.

ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, שעירי הרגלים מכפרין, אבל לא שעירי ראשי חדשים. ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין, על הטהור שאכל את הטמא. רבי מאיר אומר, כל השעירים כפרתן שוה על טמאת מקדש וקדשיו. היה רבי שמעון אומר, שעירי ראשי חדש …
ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, שעירי הרגלים מכפרין, אבל לא שעירי ראשי חדשים. ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין, על הטהור שאכל את הטמא. רבי מאיר אומר, כל השעירים כפרתן שוה על טמאת מקדש וקדשיו. היה רבי שמעון אומר, שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל את הטמא, ושל רגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, ושל יום הכפורים מכפר על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף. אמרו לו, מהו שיקרבו זה בזה. אמר להם, יקרבו. אמרו לו, הואיל ואין כפרתן שוה, היאך קרבין זה בזה. אמר להן, כלן באין לכפר על טמאת מקדש וקדשיו:
Mishnah Shevuot 7:1 רבי יהודה אומר halacha ruling wage oath
Rabbi Yehudah lets a worker collect wages by oath only when the employer admits owing part of the claim.

כל הנשבעין שבתורה, נשבעין ולא משלמין. ואלו נשבעין ונוטלין, השכיר, והנגזל, והנחבל, ושכנגדו חשוד על השבועה, והחנוני על פנקסו. השכיר כיצד, אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך, הוא אומר נתתי, והלה אומר לא נטלתי, הוא נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר, עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד, אמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי ב …
כל הנשבעין שבתורה, נשבעין ולא משלמין. ואלו נשבעין ונוטלין, השכיר, והנגזל, והנחבל, ושכנגדו חשוד על השבועה, והחנוני על פנקסו. השכיר כיצד, אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך, הוא אומר נתתי, והלה אומר לא נטלתי, הוא נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר, עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד, אמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך, והוא אומר התקבלת דינר זהב:
Mishnah Shevuot 7:2 רבי יהודה אומר halacha ruling robbery oath
Rabbi Yehudah lets an alleged robbery victim collect by oath only when the accused admits taking part of the claimed property.

הנגזל כיצד, היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות, הוא אומר כלי נטלת, והוא אומר לא נטלתי, הרי זה נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר, עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד, אמר לו שני כלים נטלת, והוא אומר לא נטלתי אלא אחד:
Mishnah Shevuot 7:3 רבי יהודה אומר halacha ruling injury oath
Rabbi Yehudah lets an injured claimant collect by oath only when the accused admits causing part of the claimed injuries.

הנחבל כיצד, היו מעידים אותו שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול, ואמר לו חבלת בי, והוא אומר לא חבלתי, הרי זה נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר, עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד, אמר לו חבלת בי שתים, והלה אומר לא חבלתי בך אלא אחת:
Mishnah Shevuot 7:6 רבי יהודה אומר halacha ruling retail dispute
Rabbi Yehudah favors the party holding the produce and presumes that a money changer does not hand over coins before receiving the customer's dinar.

אמר לחנוני תן לי בדינר פרות ונתן לו, אמר לו תן לי הדינר, אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפלי, ישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר, אמר לו תן לי את הפרות, אמר לו נתתים לך והולכתן לתוך ביתך, ישבע חנוני. רבי יהודה אומר, כל שהפרות בידו, ידו על העליונה. אמר לשלחני תן לי בדינר מעות ונתן לו, אמר לו תן לי את הדינר, אמר …
אמר לחנוני תן לי בדינר פרות ונתן לו, אמר לו תן לי הדינר, אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפלי, ישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר, אמר לו תן לי את הפרות, אמר לו נתתים לך והולכתן לתוך ביתך, ישבע חנוני. רבי יהודה אומר, כל שהפרות בידו, ידו על העליונה. אמר לשלחני תן לי בדינר מעות ונתן לו, אמר לו תן לי את הדינר, אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפלי, ישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר, אמר לו תן לי את המעות, אמר לו נתתים לך והשלכתם לתוך כיסך, ישבע שלחני. רבי יהודה אומר, אין דרך שלחני לתן אסר עד שיטל דינרו:

Mishnah Eduyot (6)

Mishnah Eduyot 1:6 אמר רבי יהודה aggada maxim minority opinions
Rabbi Yehudah explains that rejected minority opinions are preserved so later claimants can be told whose rejected tradition they received.

אמר רבי יהודה, אם כן למה מזכירין דברי היחיד בין המרבין לבטלה. שאם יאמר האדם כך אני מקבל, יאמר לו, כדברי איש פלוני שמעת:
Mishnah Eduyot 3:12 רבי יהודה אומר halacha ruling festival grooming
Rabbi Yehudah forbids currying an animal on a festival because it wounds but permits scraping it.

שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר, וחכמים אוסרין. פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה, ומקרדין את הבהמה ביום טוב, ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן. רבי יהודה אומר, אין מקרדין את הבהמה ביום טוב, מפני שהוא עושה חבורה, אבל מקרצפין. וחכמים אומרים, אין מקרדין אף לא מקרצפין:
Mishnah Eduyot 4:6 רבי יהודה אומר halacha ruling impure oil
Rabbi Yehudah transmits Beit Hillel's view that impure oil remaining on a bather conveys impurity when it is moist enough to wet another object.

חבית של זיתים מגלגלים, בית שמאי אומרים, אינו צריך לנקב. ובית הלל אומרים, צריך לנקב. ומודים, שאם נקבה וסתמוה שמרים, שהיא טהורה. הסך בשמן טהור ונטמא, ירד וטבל, בית שמאי אומרים, אף על פי שהוא מנטף, טהור. ובית הלל אומרים, כדי סיכת אבר קטן. ואם היה שמן טמא מתחלתו, בית שמאי אומרים, כדי סיכת אבר קטן. ובית …
חבית של זיתים מגלגלים, בית שמאי אומרים, אינו צריך לנקב. ובית הלל אומרים, צריך לנקב. ומודים, שאם נקבה וסתמוה שמרים, שהיא טהורה. הסך בשמן טהור ונטמא, ירד וטבל, בית שמאי אומרים, אף על פי שהוא מנטף, טהור. ובית הלל אומרים, כדי סיכת אבר קטן. ואם היה שמן טמא מתחלתו, בית שמאי אומרים, כדי סיכת אבר קטן. ובית הלל אומרים, משקה טופח. רבי יהודה אומר משום בית הלל, טופח ומטפיח:
Mishnah Eduyot 5:1 רבי יהודה אומר halacha other legal stringencies
Rabbi Yehudah enumerates six matters in which Beit Shammai is lenient and Beit Hillel stringent.

רבי יהודה אומר, ששה דברים מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל. דם נבלות, בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין. ביצת הנבלה, אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק, מתרת. ואם לאו, אסורה, כדברי בית שמאי. ובית הלל אוסרין. ומודים בביצת טרפה שהיא אסורה, מפני שגדלה באסור. דם נכרית ודם טהרה של מצרעת, בית שמאי מטהרין. ובית הלל אומר …
רבי יהודה אומר, ששה דברים מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל. דם נבלות, בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין. ביצת הנבלה, אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק, מתרת. ואם לאו, אסורה, כדברי בית שמאי. ובית הלל אוסרין. ומודים בביצת טרפה שהיא אסורה, מפני שגדלה באסור. דם נכרית ודם טהרה של מצרעת, בית שמאי מטהרין. ובית הלל אומרים, כרקה וכמימי רגליה. אוכלין פרות שביעית בטובה ושלא בטובה, כדברי בית שמאי. ובית הלל אומרים, אין אוכלים אלא בטובה. החמת, בית שמאי אומרים, צרורה עומדת. ובית הלל אומרים, אף על פי שאינה צרורה:
Mishnah Eduyot 5:6 אמר רבי יהודה aggada story akavia excommunication
Rabbi Yehudah denies that Akavia ben Mahalalel was excommunicated and identifies Eliezer ben Hanokh as the person whose coffin was stoned.

עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים. אמרו לו, עקביא, חזר בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל. אמר להן, מוטב לי להקרא שוטה כל ימי, ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום, שלא יהיו אומרים, בשביל שררה חזר בו. הוא היה מטמא שער הפקדה ודם הירוק. וחכמים מטהרין. הוא היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר והני …
עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים. אמרו לו, עקביא, חזר בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל. אמר להן, מוטב לי להקרא שוטה כל ימי, ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום, שלא יהיו אומרים, בשביל שררה חזר בו. הוא היה מטמא שער הפקדה ודם הירוק. וחכמים מטהרין. הוא היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו, וחכמים אוסרים. הוא היה אומר, אין משקין לא את הגירת ולא את שפחה המשחררת. וחכמים אומרים, משקין. אמרו לו, מעשה בכרכמית, שפחה משחררת שהיתה בירושלים, והשקוה שמעיה ואבטליון. אמר להם, דגמא השקוה. ונדוהו, ומת בנדויו, וסקלו בית דין את ארונו. אמר רבי יהודה, חס ושלום שעקביא נתנדה, שאין עזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. ואת מי נדו, אליעזר בן חנוך, שפקפק בטהרת ידים. וכשמת, שלחו בית דין והניחו אבן על ארונו. מלמד שכל המתנדה ומת בנדויו, סוקלין את ארונו:
Mishnah Eduyot 8:7 רבי יהודה אומר aggada ruling elijah mission
Rabbi Yehudah says Elijah will restore those forcibly excluded from Israel but will not exclude anyone.

אמר רבי יהושע, מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב, אלא לרחק המקרבין בזרוע ולקרב המרחקין בזרוע. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע, ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע. כגון אלו, אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב. ר …
אמר רבי יהושע, מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב, אלא לרחק המקרבין בזרוע ולקרב המרחקין בזרוע. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע, ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע. כגון אלו, אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב. רבי יהודה אומר, לקרב, אבל לא לרחק. רבי שמעון אומר, להשוות המחלקת. וחכמים אומרים, לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר (מלאכי ג) הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם:

Mishnah Avodah Zarah (4)

Mishnah Avodah Zarah 1:1 רבי יהודה אומר halacha ruling idolatrous festivals
Rabbi Yehudah permits collecting a debt from idolaters before their festival because payment causes them distress.

לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן, להשאילן ולשאל מהן, להלותן וללות מהן, לפרען ולפרע מהן. רבי יהודה אומר, נפרעין מהן מפני שהוא מצר לו. אמרו לו, אף על פי שמצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן:
Mishnah Avodah Zarah 1:5 רבי יהודה אומר halacha ruling idolatry sales
Rabbi Yehudah permits selling a white rooster among other roosters or selling it alone after maiming it so it cannot be offered to an idol.

אלו דברים אסורים למכר לגוים, אצטרובלין, ובנות שוח ופטוטרותיהן, ולבונה, ותרנגול הלבן. רבי יהודה אומר, מתר למכור לו תרנגול לבן בין התרנגולין. ובזמן שהוא בפני עצמו, קוטע את אצבעו ומוכרו לו, לפי שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. ושאר כל הדברים, סתמן מתר, ופרושן אסור. רבי מאיר אומר, אף דקל טב וחצב ונקליבם אסו …
אלו דברים אסורים למכר לגוים, אצטרובלין, ובנות שוח ופטוטרותיהן, ולבונה, ותרנגול הלבן. רבי יהודה אומר, מתר למכור לו תרנגול לבן בין התרנגולין. ובזמן שהוא בפני עצמו, קוטע את אצבעו ומוכרו לו, לפי שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. ושאר כל הדברים, סתמן מתר, ופרושן אסור. רבי מאיר אומר, אף דקל טב וחצב ונקליבם אסור למכר לגוים:
Mishnah Avodah Zarah 1:8 רבי יהודה אומר halacha ruling land sales
Rabbi Yehudah permits selling attached produce to an idolater on condition that the buyer cuts it down.

ואין עושין תכשיטין לעבודה זרה, קטלאות ונזמים וטבעות. רבי אליעזר אומר, בשכר מתר. אין מוכרין להם במחבר לקרקע, אבל מוכר הוא משיקצץ. רבי יהודה אומר, מוכר הוא לו על מנת לקוץ. אין משכירין להם בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות. ובסוריא משכירין להם בתים, אבל לא שדות. ובחוץ לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין ש …
ואין עושין תכשיטין לעבודה זרה, קטלאות ונזמים וטבעות. רבי אליעזר אומר, בשכר מתר. אין מוכרין להם במחבר לקרקע, אבל מוכר הוא משיקצץ. רבי יהודה אומר, מוכר הוא לו על מנת לקוץ. אין משכירין להם בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות. ובסוריא משכירין להם בתים, אבל לא שדות. ובחוץ לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר, בארץ ישראל משכירין להם בתים, אבל לא שדות. ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות. ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו:
Mishnah Avodah Zarah 2:5 אמר רבי יהודה halacha story gentile cheese
Rabbi Yehudah recounts Rabbi Yishmael's dialogue with Rabbi Yehoshua about why gentile cheese is forbidden.

אמר רבי יהודה, שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע, כשהיו מהלכין בדרך. אמר לו, מפני מה אסרו גבינות הגוים. אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבה של נבלה. אמר לו, והלא קבת עולה חמורה מקבת נבלה, ואמרו, כהן שדעתו יפה, שורפה חיה. ולא הודו לו, אבל אמרו, אין נהנין ולא מועלין. חזר, אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבת עגלי עב …
אמר רבי יהודה, שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע, כשהיו מהלכין בדרך. אמר לו, מפני מה אסרו גבינות הגוים. אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבה של נבלה. אמר לו, והלא קבת עולה חמורה מקבת נבלה, ואמרו, כהן שדעתו יפה, שורפה חיה. ולא הודו לו, אבל אמרו, אין נהנין ולא מועלין. חזר, אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבת עגלי עבודה זרה. אמר לו, אם כן, למה לא אסרוה בהנאה. השיאו לדבר אחר, אמר לו, ישמעאל אחי, היאך אתה קורא (שיר השירים א), כי טובים דדיך מיין, או כי טובים דדיך. אמר לו, כי טובים דדיך. אמר לו, אין הדבר כן, שהרי חברו מלמד עליו, לריח שמניך טובים:

Pirkei Avot (1)

Pirkei Avot 4:13 רבי יהודה אומר aggada maxim torah study
Rabbi Yehudah urges care in Torah study because an inadvertent scholarly error is counted as intentional wrongdoing.

רבי יהודה אומר, הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר, שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן:

Mishnah Horayot (1)

Mishnah Horayot 1:5 רבי יהודה אומר halacha ruling communal error
Rabbi Yehudah assigns error offerings by tribe, requires innocent tribes to share responsibility when seven tribes sin, and holds a tribe liable for following its own court.

הורו בית דין, ועשו כל הקהל או רבן על פיהם, מביאין פר. ובעבודה זרה, מביאין פר ושעיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים, ובעבודה זרה, מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים. רבי שמעון אומר, שלשה עשר פרים, ובעבודה זרה, שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעירים, פר ושעיר לכל שבט ושב …
הורו בית דין, ועשו כל הקהל או רבן על פיהם, מביאין פר. ובעבודה זרה, מביאין פר ושעיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים, ובעבודה זרה, מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים. רבי שמעון אומר, שלשה עשר פרים, ובעבודה זרה, שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעירים, פר ושעיר לכל שבט ושבט, פר ושעיר לבית דין. הורו בית דין, ועשו שבעה שבטים או רבן על פיהם, מביאים פר, ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, שבעה שבטים שחטאו, מביאים שבעה פרים, ושאר שבטים שלא חטאו, מביאין על ידיהן פר, שאף אלו שלא חטאו, מביאין על ידי החוטאים. רבי שמעון אומר, שמנה פרים. ובעבודה זרה, שמנה פרים ושמנה שעירים, פר ושעיר לכל שבט ושבט, ופר ושעיר לבית דין. הורו בית דין של אחד מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהם, אותו השבט הוא חיב, ושאר כל השבטים פטורים, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, אין חיבים אלא על הורית בית דין הגדול בלבד, שנאמר (ויקרא ד) ואם כל עדת ישראל ישגו, ולא עדת אותו השבט:

Mishnah Zevachim (8)

Mishnah Zevachim 2:5 אמר רבי יהודה halacha ruling sacrifice intent
Rabbi Yehudah makes a sacrifice piggul with liability for excision when improper time intent precedes improper place intent, but merely invalid when the order is reversed.

לאכל כזית בחוץ וכזית למחר, כזית למחר וכזית בחוץ, כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, פסול ואין בו כרת. אמר רבי יהודה, זה הכלל, אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום, פגול וחיבים עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן, פסול ואין בו כרת. וחכמים אומרים זה וזה פסול ואין בו כרת. לאכ …
לאכל כזית בחוץ וכזית למחר, כזית למחר וכזית בחוץ, כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, פסול ואין בו כרת. אמר רבי יהודה, זה הכלל, אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום, פגול וחיבים עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן, פסול ואין בו כרת. וחכמים אומרים זה וזה פסול ואין בו כרת. לאכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית, כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין:
Mishnah Zevachim 6:7 אמר רבי יהודה halacha ruling bird offering intent
Rabbi Yehudah makes a bird offering piggul with liability for excision when improper time intent precedes improper place intent, but merely invalid when the order is reversed.

חטאת העוף שמלקה שלא לשמה, מצה דמה שלא לשמה, או לשמה ושלא לשמה, או שלא לשמה ולשמה, פסולה. עולת העוף, כשרה, ובלבד שלא עלתה לבעלים. אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף שמלקן ושמצה דמן לאכל דבר שדרכו לאכל, להקטיר דבר שדרכו להקטיר, חוץ למקומו, פסול, ואין בו כרת. חוץ לזמנו, פגול, וחיבין עליו כרת, ובלבד שיקרב המת …
חטאת העוף שמלקה שלא לשמה, מצה דמה שלא לשמה, או לשמה ושלא לשמה, או שלא לשמה ולשמה, פסולה. עולת העוף, כשרה, ובלבד שלא עלתה לבעלים. אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף שמלקן ושמצה דמן לאכל דבר שדרכו לאכל, להקטיר דבר שדרכו להקטיר, חוץ למקומו, פסול, ואין בו כרת. חוץ לזמנו, פגול, וחיבין עליו כרת, ובלבד שיקרב המתיר כמצותו. כיצד קרב המתיר כמצותו. מלק בשתיקה ומצה הדם חוץ לזמנו, או שמלק חוץ לזמנו ומצה הדם בשתיקה, או שמלק ומצה הדם חוץ לזמנו, זה הוא שקרב המתיר כמצותו. כיצד לא קרב המתיר כמצותו. מלק חוץ למקומו ומצה הדם חוץ לזמנו, או שמלק חוץ לזמנו ומצה הדם חוץ למקומו, או שמלק ומצה הדם חוץ למקומו, חטאת העוף שמלקה שלא לשמה ומצה דמה חוץ לזמנה, או שמלקה חוץ לזמנה ומצה דמה שלא לשמה, או שמלקה ומצה דמה שלא לשמה, זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו. לאכל כזית בחוץ וכזית למחר, כזית למחר וכזית בחוץ, כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, פסול, ואין בו כרת. אמר רבי יהודה, זה הכלל, אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום, פגול, וחיבין עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן, פסול, ואין בו כרת. וחכמים אומרים, זה וזה פסול, ואין בו כרת. לאכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית, כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין:
Mishnah Zevachim 7:6 רבי יהודה אומר halacha ruling bird impurity
Rabbi Yehudah rules that a bird offering discovered to be tereifah after pinching conveys impurity when swallowed.

מלק ונמצא טרפה, רבי מאיר אומר, אינה מטמאה בבית הבליעה. רבי יהודה אומר, מטמאה בבית הבליעה. אמר רבי מאיר, מה אם נבלת בהמה, שהיא מטמאה במגע ובמשא, שחיטתה מטהרת את טרפתה מטמאתה, נבלת העוף שאינה מטמאה במגע ובמשא, אינו דין שתהא שחיטתה מטהרת את טרפתה מטמאתה. מה מצינו בשחיטתה, שהיא מכשרתה באכילה, ומטהרת את …
מלק ונמצא טרפה, רבי מאיר אומר, אינה מטמאה בבית הבליעה. רבי יהודה אומר, מטמאה בבית הבליעה. אמר רבי מאיר, מה אם נבלת בהמה, שהיא מטמאה במגע ובמשא, שחיטתה מטהרת את טרפתה מטמאתה, נבלת העוף שאינה מטמאה במגע ובמשא, אינו דין שתהא שחיטתה מטהרת את טרפתה מטמאתה. מה מצינו בשחיטתה, שהיא מכשרתה באכילה, ומטהרת את טרפתה מטמאתה, אף מליקתה, שהיא מכשרתה באכילה, תטהר את טרפתה מטמאתה. רבי יוסי אומר, דיה כנבלת בהמה, שחיטתה מטהרתה, אבל לא מליקתה:
Mishnah Zevachim 8:6 רבי יהודה אומר halacha ruling mixed blood
Rabbi Yehudah rules that sacrificial blood cannot be nullified by other blood.

דם שנתערב במים, אם יש בו מראה דם, כשר. נתערב ביין, רואין אותו כאלו הוא מים. נתערב בדם בהמה או בדם חיה, רואין אותו כאלו הוא מים. רבי יהודה אומר, אין דם מבטל דם:
Mishnah Zevachim 8:12 רבי יהודה אומר halacha ruling inner sanctuary blood
Rabbi Yehudah validates sacrificial blood inadvertently brought into the inner sanctuary.

חטאת שקבל דמה בשני כוסות, יצא אחד מהן לחוץ, הפנימי כשר. נכנס אחד מהן לפנים, רבי יוסי הגלילי מכשיר בחיצון, וחכמים פוסלין. אמר רבי יוסי הגלילי, מה אם במקום שהמחשבה פוסלת, בחוץ, לא עשה את המשואר כיוצא, מקום שאין המחשבה פוסלת, בפנים, אינו דין שלא נעשה את המשואר כנכנס. נכנס לכפר, אף על פי שלא כפר, פסול, …
חטאת שקבל דמה בשני כוסות, יצא אחד מהן לחוץ, הפנימי כשר. נכנס אחד מהן לפנים, רבי יוסי הגלילי מכשיר בחיצון, וחכמים פוסלין. אמר רבי יוסי הגלילי, מה אם במקום שהמחשבה פוסלת, בחוץ, לא עשה את המשואר כיוצא, מקום שאין המחשבה פוסלת, בפנים, אינו דין שלא נעשה את המשואר כנכנס. נכנס לכפר, אף על פי שלא כפר, פסול, דברי רבי אליעזר. רבי שמעון אומר, עד שיכפר. רבי יהודה אומר, אם הכניס שוגג, כשר. כל הדמים הפסולין שנתנו על גבי המזבח, לא הרצה הציץ אלא על הטמא, שהציץ מרצה על הטמא, ואינו מרצה על היוצא:
Mishnah Zevachim 9:2 רבי יהודה אומר halacha ruling altar disqualification
Rabbi Yehudah requires removing from the altar offerings slaughtered at night or whose blood spilled or left the courtyard.

ואלו אם עלו, לא ירדו. הלן, והטמא, והיוצא, והנשחט חוץ לזמנו, וחוץ למקומו, ושקבלו פסולים, וזרקו את דמו. רבי יהודה אומר, שנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים, אם עלתה, תרד. רבי שמעון אומר, לא תרד, שהיה רבי שמעון אומר, כל שפסולו בקדש, הקדש מקבלו. לא היה פסולו בקדש, אין הקדש מקבלו:
Mishnah Zevachim 11:3 דברי רבי יהודה halacha ruling blood laundering
Rabbi Yehudah requires laundering a flayed hide when sacrificial blood splashes onto it.

נתז מן הצואר על הבגד, אינו טעון כבוס. מן הקרן ומן היסוד, אינו טעון כבוס. נשפך על הרצפה ואספו, אינו טעון כבוס. אין טעון כבוס אלא הדם שנתקבל בכלי וראוי להזיה. נתז על העור עד שלא הפשט, אינו טעון כבוס. משהפשט, טעון כבוס, דברי רבי יהודה. רבי אליעזר אומר, אף משהפשט אינו טעון כבוס. אינו טעון כבוס אלא מקום …
נתז מן הצואר על הבגד, אינו טעון כבוס. מן הקרן ומן היסוד, אינו טעון כבוס. נשפך על הרצפה ואספו, אינו טעון כבוס. אין טעון כבוס אלא הדם שנתקבל בכלי וראוי להזיה. נתז על העור עד שלא הפשט, אינו טעון כבוס. משהפשט, טעון כבוס, דברי רבי יהודה. רבי אליעזר אומר, אף משהפשט אינו טעון כבוס. אינו טעון כבוס אלא מקום הדם, ודבר שהוא ראוי לקבל טמאה, וראוי לכבוס:
Mishnah Zevachim 14:10 רבי יהודה אומר halacha ruling private altar
Rabbi Yehudah rules that no grain offering may be brought on a private altar.

אלו קדשים קרבים במשכן. קדשים שהקדשו למשכן, קרבנות הצבור, קרבין במשכן. וקרבנות היחיד, בבמה. קרבנות היחיד שהקדשו למשכן, יקרבו במשכן. ואם הקריבן בבמה, פטור. מה בין במת יחיד לבמת צבור, סמיכה, ושחיטת צפון, ומתן סביב, ותנופה, והגשה. רבי יהודה אומר, אין מנחה בבמה. וכהון, ובגדי שרת, וכלי שרת, וריח ניחוח, ומ …
אלו קדשים קרבים במשכן. קדשים שהקדשו למשכן, קרבנות הצבור, קרבין במשכן. וקרבנות היחיד, בבמה. קרבנות היחיד שהקדשו למשכן, יקרבו במשכן. ואם הקריבן בבמה, פטור. מה בין במת יחיד לבמת צבור, סמיכה, ושחיטת צפון, ומתן סביב, ותנופה, והגשה. רבי יהודה אומר, אין מנחה בבמה. וכהון, ובגדי שרת, וכלי שרת, וריח ניחוח, ומחצה בדמים, ורחוץ ידים ורגלים. אבל הזמן, והנותר, והטמא, שוים בזה ובזה:

Mishnah Menachot (14)

Mishnah Menachot 1:4 אמר רבי יהודה halacha ruling meal offering intent
Rabbi Yehudah makes a meal offering piggul with liability for excision when improper time intent precedes improper place intent, but merely invalid when the order is reversed.

כיצד לא קרב המתיר כמצותו. קמץ חוץ למקומו, ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנו, או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו, או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו, מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנן, או שקמץ חוץ לזמנן, ונתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן, או שקמץ ונ …
כיצד לא קרב המתיר כמצותו. קמץ חוץ למקומו, ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנו, או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו, או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו, מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנן, או שקמץ חוץ לזמנן, ונתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן, או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן, זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו. לאכל כזית בחוץ וכזית למחר, כזית למחר וכזית בחוץ, כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, פסול ואין בו כרת. אמר רבי יהודה, זה הכלל, אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום, פגול וחיבים עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן, פסול ואין בו כרת. וחכמים אומרים, זה וזה פסול ואין בו כרת. לאכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית, כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין:
Mishnah Menachot 2:2 רבי יהודה אומר halacha ruling communal offering
Rabbi Yehudah requires burning both paired loaves or bread arrangements when either member becomes impure because a communal offering is indivisible.

שחט שני כבשים לאכל אחת מן החלות למחר, הקטיר שני בזיכין לאכל אחד מן הסדרים למחר, רבי יוסי אומר, אותה החלה ואותו הסדר שחשב עליו, פגול וחיבין עליו כרת, והשני פסול ואין בו כרת. וחכמים אומרים, זה וזה פגול וחיבין עליו כרת. נטמאת אחת מן החלות או אחד מן הסדרים, רבי יהודה אומר, שניהם יצאו לבית השרפה, שאין קר …
שחט שני כבשים לאכל אחת מן החלות למחר, הקטיר שני בזיכין לאכל אחד מן הסדרים למחר, רבי יוסי אומר, אותה החלה ואותו הסדר שחשב עליו, פגול וחיבין עליו כרת, והשני פסול ואין בו כרת. וחכמים אומרים, זה וזה פגול וחיבין עליו כרת. נטמאת אחת מן החלות או אחד מן הסדרים, רבי יהודה אומר, שניהם יצאו לבית השרפה, שאין קרבן צבור חלוק. וחכמים אומרים, הטמא בטמאתו, והטהור יאכל:
Mishnah Menachot 3:2 רבי יהודה אומר halacha ruling mixed meal offerings
Rabbi Yehudah invalidates a handful mixed with the high priest's meal offering or a libation offering because their differing consistencies absorb from each other.

לא יצק, לא בלל, לא פתת, לא מלח, לא הניף, לא הגיש, או שפתתן פתים מרבות, ולא משחן, כשרות. נתערב קמצה בקמץ חברתה, במנחת כהנים, במנחת כהן המשיח, במנחת נסכין, כשרה. רבי יהודה אומר, במנחת כהן המשיח ובמנחת נסכין, פסולה, שזו בלילתה עבה, וזו בלילתה רכה, והן בולעות זו מזו:
Mishnah Menachot 4:5 רבי יהודה אומר halacha ruling high priest offering
Rabbi Yehudah requires the heirs to fund the high priest's daily meal offering when no successor has been appointed and requires bringing it whole.

חבתי כהן גדול, לא היו באות חציים, אלא מביא עשרון שלם, וחוצהו, ומקריב מחצה בבקר, ומחצה בין הערבים. וכהן שהקריב מחצה בשחרית ומת ומנו כהן אחר תחתיו, לא יביא חצי עשרון מביתו, ולא חצי עשרונו של ראשון, אלא מביא עשרון שלם, וחוצהו, ומקריב מחצה, ומחצה אבד. נמצאו שני חציים קרבין, ושני חציים אובדין. לא מנו כהן …
חבתי כהן גדול, לא היו באות חציים, אלא מביא עשרון שלם, וחוצהו, ומקריב מחצה בבקר, ומחצה בין הערבים. וכהן שהקריב מחצה בשחרית ומת ומנו כהן אחר תחתיו, לא יביא חצי עשרון מביתו, ולא חצי עשרונו של ראשון, אלא מביא עשרון שלם, וחוצהו, ומקריב מחצה, ומחצה אבד. נמצאו שני חציים קרבין, ושני חציים אובדין. לא מנו כהן אחר, משל מי היתה קרבה. רבי שמעון אומר, משל צבור. רבי יהודה אומר, משל יורשים. ושלמה היתה קרבה:
Mishnah Menachot 5:1 רבי יהודה אומר halacha ruling leavened offerings
Rabbi Yehudah rejects leavening an offering from its own dough as suboptimal and instead requires adding starter until the measure is full.

כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם, שהן באות חמץ. רבי מאיר אומר, שאר בודה להן מתוכן ומחמצן. רבי יהודה אומר, אף היא אינה מן המבחר, אלא מביא את השאר, ונותן לתוך המדה, וממלא את המדה. אמרו לו, אף היא היתה חסרה או יתרה:
Mishnah Menachot 5:9 רבי יהודה אומר halacha ruling oven offering
Rabbi Yehudah permits one who vows an oven-baked offering to bring bread baked on a metal plate.

האומר הרי עלי בתנור, לא יביא מאפה כפח ומאפה רעפים ומאפה יורות הערביים. רבי יהודה אומר, אם רצה, יביא מאפה כפח. הרי עלי מנחת מאפה, לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין. רבי שמעון מתיר, מפני שהוא קרבן אחד:
Mishnah Menachot 6:5 דברי רבי יהודה halacha ruling offering loaves
Rabbi Yehudah says meal offerings contain ten loaves each except the showbread and high priest's griddle cakes, which contain twelve.

כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה. והשיפה והבעיטה בחטים. רבי יוסי אומר, אף בבצק. כל המנחות באות עשר עשר, חוץ מלחם הפנים, וחבתי כהן גדול, שהם באות שתים עשרה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, כלן באות שתים עשרה, חוץ מחלות תודה והנזירות, שהן באות עשר עשר:
Mishnah Menachot 8:4 רבי יהודה אומר halacha ruling olive oil
Rabbi Yehudah directs placing crushed olives around the basket and using stones rather than a beam for the second grade of oil.

שלשה זיתים, ובהן שלשה שלשה שמנים. הזית הראשון, מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר, סביבות הסל. זה ראשון. טען בקורה, רבי יהודה אומר, באבנים. זה שני. חזר וטחן וטען, זה שלישי. הראשון למנורה, והשאר למנחות. הזית השני מגרגרו בראש הגג, וכותש ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר, סביבות הסל, זה …
שלשה זיתים, ובהן שלשה שלשה שמנים. הזית הראשון, מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר, סביבות הסל. זה ראשון. טען בקורה, רבי יהודה אומר, באבנים. זה שני. חזר וטחן וטען, זה שלישי. הראשון למנורה, והשאר למנחות. הזית השני מגרגרו בראש הגג, וכותש ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר, סביבות הסל, זה ראשון. טען בקורה, רבי יהודה אומר, באבנים, זה שני. חזר וטחן וטען, זה שלישי. הראשון למנורה, והשאר למנחות. הזית השלישי, עוטנו בתוך הבית עד שילקה, ומעלהו ומנגבו בראש הגג, וכותש ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר, סביבות הסל, זה ראשון. טען בקורה, רבי יהודה אומר, באבנים, זה שני. חזר וטחן וטען, זה שלישי. הראשון למנורה, והשאר למנחות:
Mishnah Menachot 10:5 רבי יהודה אומר halacha exegesis new grain
Rabbi Yehudah approves preparing flour and parched grain before the omer and argues from Scripture that the entire day of waving is biblically forbidden after the Temple's destruction.

משקרב העמר, יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח וקלי, שלא ברצון חכמים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, ברצון חכמים היו עושים. משקרב העמר, התר החדש מיד, והרחוקים מתרים מחצות היום ולהלן. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהא יום הנף כלו אסור. אמר רבי יהודה, והלא מן התורה הוא אסור, שנאמר (ו …
משקרב העמר, יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח וקלי, שלא ברצון חכמים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, ברצון חכמים היו עושים. משקרב העמר, התר החדש מיד, והרחוקים מתרים מחצות היום ולהלן. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהא יום הנף כלו אסור. אמר רבי יהודה, והלא מן התורה הוא אסור, שנאמר (ויקרא כג), עד עצם היום הזה. מפני מה הרחוקים מתרים מחצות היום ולהלן, מפני שהן יודעין שאין בית דין מתעצלין בו:
Mishnah Menachot 10:8 אמר רבי יהודה halacha ruling early harvesting
Rabbi Yehudah permits cutting grain for fodder only when harvesting began before the grain reached one-third maturity.

קוצרים בית השלחים שבעמקים, אבל לא גודשין. אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים, וגודשין שלא ברצון חכמים, ולא מחו בידם חכמים. קוצר לשחת, ומאכיל לבהמה. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהתחיל עד שלא הביאה שליש. רבי שמעון אומר, אף יקצר ויאכיל אף משהביאה שליש:
Mishnah Menachot 11:2 רבי יהודה אומר halacha ruling sacred breads
Rabbi Yehudah requires every stage of preparing the two loaves and showbread to occur inside the Temple courtyard.

אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים, לישתן ועריכתן בחוץ, ואפיתן בפנים, ואינן דוחות את השבת. רבי יהודה אומר, כל מעשיהם בפנים. רבי שמעון אומר, לעולם הוי רגיל לומר, שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה, וכשרות בבית פאגי:
Mishnah Menachot 11:4 רבי יהודה אומר halacha ruling bread dimensions
Rabbi Yehudah supplies a mnemonic for the dimensions and raised corners of the two loaves and showbread.

כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים, ואין בהן מעשה כלי בחוץ. כיצד. שתי הלחם ארכן שבעה ורחבן ארבעה, וקרנותיהן ארבע אצבעות. לחם הפנים, ארכן עשרה ורחבן חמשה, וקרנותיו שבע אצבעות. רבי יהודה אומר, שלא תטעה, זד"ד יה"ז. בן זומא אומר, ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד, שיהא לו פנים:
Mishnah Menachot 11:5 דברי רבי יהודה halacha ruling showbread table
Rabbi Yehudah sets the table at ten by five handbreadths and folds each ten-by-five showbread loaf two and a half handbreadths on either side.

השלחן, ארכו עשרה, ורחבו חמשה. לחם הפנים, ארכן עשרה ורחבן חמשה. נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן, וכופל טפחים ומחצה מכאן וטפחים ומחצה מכאן, נמצא ארכו ממלא כל רחבו של שלחן, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה. לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה. נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן, וכופל טפחים …
השלחן, ארכו עשרה, ורחבו חמשה. לחם הפנים, ארכן עשרה ורחבן חמשה. נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן, וכופל טפחים ומחצה מכאן וטפחים ומחצה מכאן, נמצא ארכו ממלא כל רחבו של שלחן, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה. לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה. נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן, וכופל טפחים מכאן וטפחים מכאן וטפחים רוח באמצע, כדי שתהא הרוח מנשבת ביניהן. אבא שאול אומר, שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. אמרו לו, והלא כבר נאמר (ויקרא כד), ונתת על המערכת לבנה זכה. אמר להן, והלא כבר נאמר (במדבר ב), ועליו מטה מנשה:
Mishnah Menachot 13:1 רבי יהודה אומר halacha ruling unspecified offering
Rabbi Yehudah requires one who vows an unspecified meal offering to bring the distinctive fine-flour offering.

הרי עלי עשרון, יביא אחד. עשרונים, יביא שנים. פרשתי ואיני יודע מה פרשתי, יביא ששים עשרון. הרי עלי מנחה, יביא איזו שירצה. רבי יהודה אומר, יביא מנחת הסלת, שהיא מיחדת שבמנחות:

Mishnah Chullin (17)

Mishnah Chullin 2:1 רבי יהודה אומר halacha ruling ritual slaughter
Rabbi Yehudah requires cutting the jugular veins for valid ritual slaughter.

השוחט אחד בעוף, ושנים בבהמה, שחיטתו כשרה. ורבו של אחד, כמוהו. רבי יהודה אומר, עד שישחט את הורידין. חצי אחד בעוף, ואחד וחצי בבהמה, שחיטתו פסולה. רב אחד בעוף ורב שנים בבהמה, שחיטתו כשרה:
Mishnah Chullin 3:1 רבי יהודה אומר halacha ruling animal tereifah
Rabbi Yehudah defines fatal abdominal tears by animal size and assigns different mauling thresholds to wolves, lions, hawks, and larger birds.

אלו טרפות בבהמה. נקובת הושט, ופסוקת הגרגרת, נקב קרום של מח, נקב הלב לבית חללו, נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, נטל הכבד ולא נשתיר הימנו כלום, הראה שנקבה, או שחסרה, רבי שמעון אומר, עד שתנקב לבית הסמפונות. נקבה הקבה, נקבה המרה, נקבו הדקין, הכרס הפנימית שנקבה, או שנקרע רב החיצונה, רבי יהודה אומר, הגדולה טפ …
אלו טרפות בבהמה. נקובת הושט, ופסוקת הגרגרת, נקב קרום של מח, נקב הלב לבית חללו, נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, נטל הכבד ולא נשתיר הימנו כלום, הראה שנקבה, או שחסרה, רבי שמעון אומר, עד שתנקב לבית הסמפונות. נקבה הקבה, נקבה המרה, נקבו הדקין, הכרס הפנימית שנקבה, או שנקרע רב החיצונה, רבי יהודה אומר, הגדולה טפח, והקטנה ברבה. המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ, נפלה מן הגג, נשתברו רב צלעותיה, ודרוסת הזאב. רבי יהודה אומר, דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת ארי בגסה, דרוסת הנץ בעוף הדק, ודרוסת הגס בעוף הגס. זה הכלל, כל שאין כמוה חיה, טרפה:
Mishnah Chullin 3:4 רבי יהודה אומר halacha ruling bird tereifah
Rabbi Yehudah invalidates a bird whose plumage has been entirely removed.

ואלו כשרות בעוף. נקבה הגרגרת או שנסדקה, הכתה חלדה על ראשה, מקום שאינו עושה אותה טרפה, נקב הזפק. רבי אומר, אפלו נטל. יצאו בני מעיה ולא נקבו, נשתברו גפיה, נשתברו רגליה, נמרטו כנפיה. רבי יהודה אומר, אם נטלה הנוצה, פסולה:
Mishnah Chullin 3:7 רבי יהודה אומר halacha ruling kosher fish
Rabbi Yehudah requires a fish to have two scales and one fin for kosher identification.

ובחגבים, כל שיש לו ארבע רגלים, וארבע כנפים, וקרסלים, וכנפיו חופין את רבו. רבי יוסי אומר, ושמו חגב. ובדגים, כל שיש לו סנפיר וקשקשת. רבי יהודה אומר, שני קשקשין וסנפיר אחד. ואלו הן קשקשין, הקבועין בו. וסנפירין, הפורח בהן:
Mishnah Chullin 5:3 אמר רבי יהודה halacha ruling animal sale
Rabbi Yehudah requires a seller to disclose the sale of a related animal for same-day slaughter only when the buyer has no room to keep it, with specified wedding sales always requiring notice.

השוחט ונמצא טרפה, השוחט לעבודה זרה, והשוחט פרת חטאת, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, רבי שמעון פוטר, וחכמים מחיבין. השוחט ונתנבלה בידו, והנוחר, והמעקר, פטור משום אותו ואת בנו. שנים שלקחו פרה ובנה, איזה שלקח ראשון, ישחט ראשון. ואם קדם השני, זכה. שחט פרה ואחר כך שני בניה, סופג שמונים. שחט שני בניה ואחר כך שח …
השוחט ונמצא טרפה, השוחט לעבודה זרה, והשוחט פרת חטאת, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, רבי שמעון פוטר, וחכמים מחיבין. השוחט ונתנבלה בידו, והנוחר, והמעקר, פטור משום אותו ואת בנו. שנים שלקחו פרה ובנה, איזה שלקח ראשון, ישחט ראשון. ואם קדם השני, זכה. שחט פרה ואחר כך שני בניה, סופג שמונים. שחט שני בניה ואחר כך שחטה, סופג את הארבעים. שחטה ואת בתה ואת בת בתה, סופג שמונים. שחטה ואת בת בתה ואחר כך שחט את בתה, סופג את הארבעים. סומכוס אומר משום רבי מאיר, סופג שמונים. בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחברו צריך להודיעו, אמה מכרתי לשחט, בתה מכרתי לשחט. ואלו הן, ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה, וכדברי רבי יוסי הגלילי, אף ערב יום הכפורים בגליל. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שאין לו רוח. אבל יש לו רוח, אין צריך להודיעו. ומודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה, שצריך להודיע, בידוע ששניהם שוחטין ביום אחד:
Mishnah Chullin 6:4 רבי יהודה אומר halacha ruling blood covering
Rabbi Yehudah requires covering the blood of a slaughtered wild animal before slaughtering a bird at the same place.

שחט מאה חיות במקום אחד, כסוי אחד לכלן. מאה עופות במקום אחד, כסוי אחד לכלן. חיה ועוף במקום אחד, כסוי אחד לכלן. רבי יהודה אומר, שחט חיה, יכסנה, ואחר כך ישחט את העוף. שחט ולא כסה וראהו אחר, חיב לכסות. כסהו ונתגלה, פטור מלכסות. כסהו הרוח, חיב לכסות:
Mishnah Chullin 6:5 רבי יהודה אומר halacha ruling mixed blood
Rabbi Yehudah rules that blood requiring covering is not nullified by other blood.

דם שנתערב במים, אם יש בו מראית דם, חיב לכסות. נתערב ביין, רואין אותו כאלו הוא מים. נתערב בדם הבהמה או בדם החיה, רואין אותו כאלו הוא מים. רבי יהודה אומר, אין דם מבטל דם:
Mishnah Chullin 6:6 אמר רבי יהודה halacha ruling blood covering
Rabbi Yehudah requires covering blood on the knife or splattered away only when no other blood from the slaughter remains.

דם הנתז ושעל הסכין, חיב לכסות. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שאין שם דם אלא הוא. אבל יש שם דם שלא הוא, פטור מלכסות:
Mishnah Chullin 7:1 רבי יהודה אומר halacha ruling sciatic nerve
Rabbi Yehudah excludes a fetus from the sciatic-nerve prohibition and permits its associated fat.

גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחלין ובמקדשים. ונוהג בבהמה ובחיה, בירך של ימין ובירך של שמאל. ואינו נוהג בעוף, מפני שאין לו כף. ונוהג בשליל. רבי יהודה אומר, אינו נוהג בשליל. וחלבו מתר. ואין הטבחין נאמנין על גיד הנשה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, נאמנין עליו ועל החלב:
Mishnah Chullin 7:2 רבי יהודה אומר halacha ruling sciatic nerve
Rabbi Yehudah requires removing enough of the sciatic nerve to fulfill the removal command rather than the entire nerve.

שולח אדם ירך לנכרי שגיד הנשה בתוכה, מפני שמקומו נכר. הנוטל גיד הנשה, צריך שיטל את כלו. רבי יהודה אומר, כדי לקים בו מצות נטילה:
Mishnah Chullin 7:3 רבי יהודה אומר halacha ruling sciatic nerve
Rabbi Yehudah imposes only one set of lashes for eating an olive-bulk from each animal's two sciatic nerves.

האוכל מגיד הנשה כזית, סופג ארבעים. אכלו ואין בו כזית, חיב. אכל מזה כזית ומזה כזית, סופג שמונים. רבי יהודה אומר, אינו סופג אלא ארבעים:
Mishnah Chullin 7:6 רבי יהודה אומר halacha exegesis sciatic nerve
Rabbi Yehudah applies the sciatic-nerve prohibition to impure animals because it was imposed on Jacob's sons while such animals were still permitted to them.

נוהג בטהורה, ואינו נוהג בטמאה. רבי יהודה אומר, אף בטמאה. אמר רבי יהודה, והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה, ועדין בהמה טמאה מתרת להן. אמרו לו, בסיני נאמר, אלא שנכתב במקומו:
Mishnah Chullin 9:1 רבי יהודה אומר halacha ruling carrion impurity
Rabbi Yehudah makes gathered scraps of flesh subject to carrion liability when they contain an olive-bulk in one place.

העור, והרטב, והקפה, והאלל, והעצמות, והגידין, והקרנים, והטלפים, מצטרפין לטמא טמאת אכלים, אבל לא טמאת נבלות. כיוצא בו, השוחט בהמה טמאה לנכרי ומפרכסת, מטמאה טמאת אכלין, אבל לא טמאת נבלות, עד שתמות או עד שיתיז את ראשה. רבה לטמא טמאת אכלין ממה שרבה לטמא טמאת נבלות. רבי יהודה אומר, האלל המכנס, אם יש בו כז …
העור, והרטב, והקפה, והאלל, והעצמות, והגידין, והקרנים, והטלפים, מצטרפין לטמא טמאת אכלים, אבל לא טמאת נבלות. כיוצא בו, השוחט בהמה טמאה לנכרי ומפרכסת, מטמאה טמאת אכלין, אבל לא טמאת נבלות, עד שתמות או עד שיתיז את ראשה. רבה לטמא טמאת אכלין ממה שרבה לטמא טמאת נבלות. רבי יהודה אומר, האלל המכנס, אם יש בו כזית במקום אחד, חיב עליו:
Mishnah Chullin 9:2 רבי יהודה אומר halacha ruling reptile hide
Rabbi Yehudah treats a lizard's hide like a weasel's hide rather than like flesh for impurity.

אלו שעורותיהן כבשרן, עור האדם, ועור חזיר של ישוב. רבי יוסי אומר, אף עור חזיר הבר. ועור חטוטרת של גמל הרכה, ועור הראש של עגל הרך, ועור הפרסות, ועור בית הבשת, ועור השליל, ועור שתחת האליה, ועור האנקה והכח והלטאה והחמט. רבי יהודה אומר, הלטאה כחלדה. וכלן שעבדן או שהלך בהן כדי עבודה, טהורין, חוץ מעור האדם …
אלו שעורותיהן כבשרן, עור האדם, ועור חזיר של ישוב. רבי יוסי אומר, אף עור חזיר הבר. ועור חטוטרת של גמל הרכה, ועור הראש של עגל הרך, ועור הפרסות, ועור בית הבשת, ועור השליל, ועור שתחת האליה, ועור האנקה והכח והלטאה והחמט. רבי יהודה אומר, הלטאה כחלדה. וכלן שעבדן או שהלך בהן כדי עבודה, טהורין, חוץ מעור האדם. רבי יוחנן בן נורי אומר, שמנה שרצים יש להן עורות:
Mishnah Chullin 9:6 רבי יהודה אומר halacha ruling mouse impurity
Rabbi Yehudah declares impure one who touches the earth directly opposite the flesh of a mouse formed partly from earth.

ביצת השרץ המרקמת, טהורה. נקבה כל שהוא, טמאה. עכבר שחציו בשר וחציו אדמה, הנוגע בבשר, טמא. באדמה, טהור. רבי יהודה אומר, אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר, טמא:
Mishnah Chullin 10:4 רבי יהודה אומר halacha ruling priestly gifts
Rabbi Yehudah defines the priestly foreleg as extending from the knee joint to the ankle joint.

גר שנתגיר והיתה לו פרה, נשחטה עד שלא נתגיר, פטור. משנתגיר, חיב. ספק, פטור, שהמוציא מחברו עליו הראיה. איזהו הזרוע, מן הפרק של ארכבה עד כף של יד. והוא של נזיר. וכנגדו ברגל, שוק. רבי יהודה אומר, שוק, מן הפרק של ארכבה עד סבך של רגל. איזהו לחי, מן הפרק של לחי עד פקה של גרגרת:
Mishnah Chullin 12:4 רבי יהודה אומר halacha ruling mother bird
Rabbi Yehudah requires lashes for taking a mother bird with her young and does not require subsequently releasing it.

הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר, לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים, משלח ואינו לוקה. זה הכלל, כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, אין לוקין עליה:

Mishnah Bekhorot (8)

Mishnah Bekhorot 3:4 דברי רבי יהודה halacha dispute firstborn wool
Rabbi Yehudah reports that Akavia permits wool shed by a blemished firstborn and stored before the animal is slaughtered, while the sages forbid it.

שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו, עקביא בן מהללאל מתיר, וחכמים אוסרין, דברי רבי יהודה. אמר רבי יוסי, לא בזה התיר עקביא, אלא בשער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך מת, בזה עקביא בן מהללאל מתיר, וחכמים אוסרין. הצמר המדבלל בבכור, את שהוא נראה מן הגזה, מתר. ואת שאינו נראה מן הגזה, אס …
שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו, עקביא בן מהללאל מתיר, וחכמים אוסרין, דברי רבי יהודה. אמר רבי יוסי, לא בזה התיר עקביא, אלא בשער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך מת, בזה עקביא בן מהללאל מתיר, וחכמים אוסרין. הצמר המדבלל בבכור, את שהוא נראה מן הגזה, מתר. ואת שאינו נראה מן הגזה, אסור:
Mishnah Bekhorot 4:9 דברי רבי יהודה halacha ruling suspect seller
Rabbi Yehudah forbids buying even water or salt from one suspected of selling terumah as ordinary produce.

החשוד להיות מוכר תרומה לשם חלין, אין לוקחין ממנו אפלו מים או מלח, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, כל שיש בו זקת תרומות ומעשרות, אין לוקחין ממנו:
Mishnah Bekhorot 5:2 דברי רבי יהודה halacha ruling firstborn bloodletting
Rabbi Yehudah forbids bloodletting from a firstborn animal even when withholding treatment will kill it.

בית שמאי אומרים, לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור. בית הלל מתירין, ואפלו נכרי. בכור שאחזו דם, אפלו הוא מת, אין מקיזין לו דם, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, יקיז, ובלבד שלא יעשה בו מום. ואם עשה בו מום, הרי זה לא ישחט עליו. רבי שמעון אומר יקיז, אף על פי שהוא עושה בו מום:
Mishnah Bekhorot 6:10 רבי יהודה אומר halacha ruling firstborn blemish
Rabbi Yehudah considers one testicle twice the size of the other a disqualifying blemish.

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, את שיבלת בעינו, ושנפגם עצם ידו, ועצם רגלו, ושנפסק עצמו שבפיו. עינו אחת גדולה ואחת קטנה, אזנו אחת גדולה ואחת קטנה, במראה אבל לא במדה. רבי יהודה אומר, אחת מביציו גדולה כשתים בחברתה, ולא הודו לו חכמים:
Mishnah Bekhorot 8:3 רבי יהודה אומר halacha ruling firstborn redemption
Rabbi Yehudah places the firstborn redemption obligation on the father's estate when he dies leaving both possible firstborn sons alive.

מי שלא בכרה אשתו וילדה שני זכרים, נותן חמש סלעים לכהן. מת אחד מהן בתוך שלשים יום, האב פטור. מת האב והבנים קימים, רבי מאיר אומר, אם נתנו עד שלא חלקו, נתנו. ואם לאו, פטורין. רבי יהודה אומר נתחיבו נכסים. זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום:
Mishnah Bekhorot 8:4 רבי יהודה אומר halacha ruling firstborn redemption
Rabbi Yehudah places the redemption obligation on a deceased father's estate when two possible firstborn sons remain alive.

שתי נשים שלא בכרו וילדו שני זכרים, נותן עשר סלעים לכהן. מת אחד מהן בתוך שלשים יום, אם לכהן אחד נתן, יחזיר לו חמש סלעים. אם לשני כהנים נתן, אינו יכול להוציא מידם. זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה, נותן חמש סלעים לכהן. שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות, אין כאן לכהן כלום. אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו …
שתי נשים שלא בכרו וילדו שני זכרים, נותן עשר סלעים לכהן. מת אחד מהן בתוך שלשים יום, אם לכהן אחד נתן, יחזיר לו חמש סלעים. אם לשני כהנים נתן, אינו יכול להוציא מידם. זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה, נותן חמש סלעים לכהן. שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות, אין כאן לכהן כלום. אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים. נותן חמש סלעים לכהן. מת אחד מהן בתוך שלשים יום, האב פטור. מת האב והבנים קימין, רבי מאיר אומר, אם נתנו עד שלא חלקו, נתנו. ואם לאו, פטורין. רבי יהודה אומר, נתחיבו נכסים. זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום:
Mishnah Bekhorot 8:6 רבי יהודה אומר halacha ruling redemption priority
Rabbi Yehudah gives a son's redemption priority over his father's self-redemption because the father owes the son's command while his own father owes his.

אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים, וילדו שני זכרים, זה שלא בכרה אשתו, נותן חמש סלעים לכהן. זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום. מת הבן בתוך שלשים יום, אף על פי שנתן לכהן, יחזיר (לו חמש סלעים). לאחר שלשים יום, אף על פי שלא נתן, יתן. מת ביום שלשים, כיום שלפניו. רבי עקיבא אומר, אם נתן, לא יטול. ואם לא נתן, …
אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים, וילדו שני זכרים, זה שלא בכרה אשתו, נותן חמש סלעים לכהן. זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום. מת הבן בתוך שלשים יום, אף על פי שנתן לכהן, יחזיר (לו חמש סלעים). לאחר שלשים יום, אף על פי שלא נתן, יתן. מת ביום שלשים, כיום שלפניו. רבי עקיבא אומר, אם נתן, לא יטול. ואם לא נתן, לא יתן. מת האב בתוך שלשים יום, בחזקת שלא נפדה, עד שיביא ראיה שנפדה. לאחר שלשים יום, בחזקת שנפדה, עד (שיביא ראיה) שלא נפדה. הוא לפדות ובנו לפדות, הוא קודם את בנו. רבי יהודה אומר, בנו קודמו, שמצותו על אביו, ומצות בנו עליו:
Mishnah Bekhorot 9:8 אמר רבי יהודה halacha dialogue animal tithe
Rabbi Yehudah challenges the claim that the eleventh animal called tenth creates a substitute, because a substitute cannot itself generate another substitute.

יצאו שנים כאחד, מונה אותן שנים שנים. מנאן אחד, תשיעי ועשירי מקלקלין. יצאו תשיעי ועשירי כאחת, תשיעי ועשירי מקלקלין. קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי, שלשתן מקדשין. התשיעי נאכל במומו, והעשירי מעשר, ואחד עשר קרב שלמים ועושה תמורה, דברי רבי מאיר. אמר רבי יהודה, וכי יש תמורה עושה תמורה. אמר …
יצאו שנים כאחד, מונה אותן שנים שנים. מנאן אחד, תשיעי ועשירי מקלקלין. יצאו תשיעי ועשירי כאחת, תשיעי ועשירי מקלקלין. קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי, שלשתן מקדשין. התשיעי נאכל במומו, והעשירי מעשר, ואחד עשר קרב שלמים ועושה תמורה, דברי רבי מאיר. אמר רבי יהודה, וכי יש תמורה עושה תמורה. אמרו משום רבי מאיר, אלו היה תמורה, לא היה קרב. קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי, אין אחד עשר מקדש. זה הכלל, כל שלא נעקר שם עשירי ממנו, אין אחד עשר מקדש:

Mishnah Arakhin (6)

Mishnah Arakhin 1:2 רבי יהודה אומר halacha ruling gentile valuations
Rabbi Yehudah permits a gentile to pledge another person's valuation but not to become the subject of a valuation pledge.

הנכרי, רבי מאיר אומר נערך אבל לא מעריך. רבי יהודה אומר, מעריך אבל לא נערך. זה וזה מודים, שנודרין ונדרין:
Mishnah Arakhin 4:2 רבי יהודה אומר halacha ruling valuation pledge
Rabbi Yehudah requires the rich valuation amount even from one who was poor, became rich, and then became poor again.

אבל בקרבנות אינו כן. הרי שאמר, קרבנו של מצרע זה עלי. אם היה מצרע עני, מביא קרבן עני. עשיר, מביא קרבן עשיר. רבי אומר, אומר אני אף בערכין כן. וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני, שאין העשיר חיב כלום. אבל העשיר שאמר ערכי עלי, ושמע העני ואמר, מה שאמר זה עלי, נותן ערך עשיר. היה עני והעשיר או עשי …
אבל בקרבנות אינו כן. הרי שאמר, קרבנו של מצרע זה עלי. אם היה מצרע עני, מביא קרבן עני. עשיר, מביא קרבן עשיר. רבי אומר, אומר אני אף בערכין כן. וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני, שאין העשיר חיב כלום. אבל העשיר שאמר ערכי עלי, ושמע העני ואמר, מה שאמר זה עלי, נותן ערך עשיר. היה עני והעשיר או עשיר והעני, נותן ערך עשיר. רבי יהודה אומר, אפלו עני והעשיר וחזר והעני, נותן ערך עשיר:
Mishnah Arakhin 5:1 רבי יהודה אומר halacha ruling limb valuation
Rabbi Yehudah measures a pledged hand by water displacement and then weighs donkey flesh, sinews, and bones until they displace the same volume.

האומר, משקלי עלי, נותן משקלו. אם כסף, כסף. אם זהב, זהב. מעשה באמה של ירמטיה שאמרה, משקל בתי עלי, ועלתה לירושלים, ושקלוה ונתנה משקלה זהב. משקל ידי עלי, רבי יהודה אומר, ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפקו, ושוקל בשר חמור וגידין ועצמות ונותן לתוכה עד שתתמלא. אמר רבי יוסי, וכי היאך אפשר לכון בשר כנגד בשר ועצ …
האומר, משקלי עלי, נותן משקלו. אם כסף, כסף. אם זהב, זהב. מעשה באמה של ירמטיה שאמרה, משקל בתי עלי, ועלתה לירושלים, ושקלוה ונתנה משקלה זהב. משקל ידי עלי, רבי יהודה אומר, ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפקו, ושוקל בשר חמור וגידין ועצמות ונותן לתוכה עד שתתמלא. אמר רבי יוסי, וכי היאך אפשר לכון בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות. אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקל:
Mishnah Arakhin 7:4 דברי רבי יהודה halacha ruling consecrated field
Rabbi Yehudah requires priests entering an unredeemed ancestral field at the Jubilee to pay its value.

הגיע היובל ולא נגאלה, הכהנים נכנסים לתוכה ונותנים את דמיה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, נכנסין, אבל לא נותנין. רבי אליעזר אומר, לא נכנסין ולא נותנין, אלא נקראת שדה רטושים, עד היובל השני. הגיע היובל השני ולא נגאלה, נקראת רטושי רטושין עד היובל השלישי. לעולם אין הכהנים נכנסין לתוכה, עד שיגאלנה אחר:
Mishnah Arakhin 8:5 דברי רבי יהודה halacha ruling devoted property
Rabbi Yehudah forbids both priests and Levites to devote their property.

המחרים בנו ובתו, עבדו ושפחתו העברים, ושדה מקנתו, אינן מחרמים, שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו. כהנים ולוים אינן מחרימין, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, הכהנים אינן מחרימין, שהחרמים שלהם. הלוים מחרימים, שאין החרמים שלהן. רבי אומר, נראים דברי רבי יהודה בקרקעות, שנאמר (ויקרא כה), כי אחזת עולם הוא להם, וד …
המחרים בנו ובתו, עבדו ושפחתו העברים, ושדה מקנתו, אינן מחרמים, שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו. כהנים ולוים אינן מחרימין, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, הכהנים אינן מחרימין, שהחרמים שלהם. הלוים מחרימים, שאין החרמים שלהן. רבי אומר, נראים דברי רבי יהודה בקרקעות, שנאמר (ויקרא כה), כי אחזת עולם הוא להם, ודברי רבי שמעון במטלטלים, שאין החרמים שלהם:
Mishnah Arakhin 9:5 רבי יהודה אומר halacha ruling walled city
Rabbi Yehudah excludes a house built within the city wall itself from the law of houses in walled cities.

כל שהוא לפנים מן החומה, הרי הוא כבתי ערי חומה, חוץ מן השדות. רבי מאיר אומר, אף השדות. בית הבנוי בחומה, רבי יהודה אומר, אינו כבתי ערי חומה. רבי שמעון אומר, כתל החיצון היא חומתו:

Mishnah Temurah (3)

Mishnah Temurah 1:5 רבי יהודה אומר halacha ruling sacrifice substitution
Rabbi Yehudah rules that the offspring of a consecrated animal can create a substitute.

אין מי חטאת נעשין מי חטאת אלא עם מתן אפר. אין בית הפרס עושה בית הפרס, ולא תרומה אחר תרומה, ולא תמורה עושה תמורה, ולא הולד עושה תמורה. רבי יהודה אומר, הולד עושה תמורה. אמרו לו, הקדש עושה תמורה, לא הולד ולא תמורה עושין תמורה:
Mishnah Temurah 2:2 רבי יהודה אומר halacha ruling communal sin offering
Rabbi Yehudah requires communal sin offerings whose owners have already attained atonement to die.

חטאת היחיד שכפרו בעליו, מתות. ושל צבור, אינן מתות. רבי יהודה אומר, ימותו. אמר רבי שמעון, מה מצינו בולד חטאת ובתמורת חטאת ובחטאת שמתו בעליה, ביחיד דברים אמורים אבל לא בצבור, אף שכפרו הבעלים ושעברה שנתן, ביחיד דברים אמורים אבל לא בצבור:
Mishnah Temurah 7:6 רבי יהודה אומר halacha ruling disqualified offerings
Rabbi Yehudah requires burying a provisional guilt offering, discarding a doubtful bird sin offering into the channel, and permits burning items ordinarily buried.

כל הקדשים שנשחטו חוץ לזמנן וחוץ למקומן, הרי אלו ישרפו. אשם תלוי, ישרף. רבי יהודה אומר, יקבר. חטאת העוף הבאה על ספק, תשרף. רבי יהודה אומר, יטילנה לאמה. כל הנשרפין לא יקברו, וכל הנקברים לא ישרפו. רבי יהודה אומר, אם רצה להחמיר על עצמו לשרף את הנקברים, רשאי. אמרו לו, אינו מתר לשנות:

Mishnah Keritot (4)

Mishnah Keritot 2:3 רבי יהודה אומר halacha ruling leper offering
Rabbi Yehudah says a leper's earlier birds cease to count after a new lesion appears until the guilt offering is brought.

חמשה מביאין קרבן אחד על עברות הרבה, וחמשה מביאים קרבן עולה ויורד. אלו מביאין קרבן אחד על עברות הרבה. הבא על השפחה ביאות הרבה, ונזיר שנטמא טמאות הרבה, והמקנא לאשתו על ידי אנשים הרבה, ומצרע שנתנגע נגעים הרבה. הביא צפריו ונתנגע, לא עלו לו, עד שיביא את חטאתו. רבי יהודה אומר, עד שיביא את אשמו:
Mishnah Keritot 2:4 רבי יהודה אומר halacha ruling birth offerings
Rabbi Yehudah requires an offering for the first and third in a sequence of female miscarriages within successive eighty-day periods but not for the second and fourth.

האשה שילדה ולדות הרבה, הפילה בתוך שמונים נקבה וחזרה והפילה בתוך שמונים נקבה, והמפלת תאומים, רבי יהודה אומר, מביאה על הראשון ואינה מביאה על השני. מביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי. אלו מביאין קרבן עולה ויורד. על שמיעת הקול, ועל בטוי שפתים, ועל טמאת מקדש וקדשיו, והילדת, והמצרע. ומה בין השפחה לבין …
האשה שילדה ולדות הרבה, הפילה בתוך שמונים נקבה וחזרה והפילה בתוך שמונים נקבה, והמפלת תאומים, רבי יהודה אומר, מביאה על הראשון ואינה מביאה על השני. מביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי. אלו מביאין קרבן עולה ויורד. על שמיעת הקול, ועל בטוי שפתים, ועל טמאת מקדש וקדשיו, והילדת, והמצרע. ומה בין השפחה לבין כל העריות. שלא שותה להן לא בענש ולא בקרבן, שכל העריות בחטאת והשפחה באשם. כל העריות בנקבה, ושפחה בזכר. כל העריות, אחד האיש ואחד האשה שוין במכות ובקרבן, ובשפחה לא השוה את האיש לאשה במכות ולא את האשה לאיש בקרבן. כל העריות, עשה בהן את המערה כגומר, וחיב על כל ביאה וביאה. זה חמר החמיר בשפחה, שעשה בה את המזיד כשוגג:
Mishnah Keritot 4:2 אמר רבי יהודה halacha ruling uncertain sin
Rabbi Yehudah reports that Rabbi Yehoshua exempts an uncertain offender even from a provisional guilt offering.

כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם אחד אינו חיב אלא חטאת אחת, כך על לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם אחד. אם היתה ידיעה בינתים, כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת, כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. כשם שאם אכל חלב ודם נותר ופגול בהעלם אחד, חיב על כל אחד ואחד, כך על לא הודע שלהן מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד. …
כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם אחד אינו חיב אלא חטאת אחת, כך על לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם אחד. אם היתה ידיעה בינתים, כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת, כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. כשם שאם אכל חלב ודם נותר ופגול בהעלם אחד, חיב על כל אחד ואחד, כך על לא הודע שלהן מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד. חלב ונותר לפניו, אכל אחד מהם ואין ידוע איזה מהם אכל. אשתו נדה ואחותו עמו בבית, שגג באחת מהן ואין ידוע באיזו מהן שגג. שבת ויום הכפורים ועשה מלאכה בין השמשות ואין ידוע באיזה מהם עשה. רבי אליעזר מחיב חטאת, ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יוסי, לא נחלקו על העושה מלאכה בין השמשות, שהוא פטור, שאני אומר, מקצת מלאכה עשה מהיום, ומקצתה למחר. ועל מה נחלקו, על העושה בתוך היום ואין ידוע אם בשבת עשה ואם ביום הכפורים עשה. או על העושה ואין ידוע מעין איזו מלאכה עשה. רבי אליעזר מחיב חטאת, ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יהודה, פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי:
Mishnah Keritot 4:3 אמר רבי יהודה halacha exegesis unintended labor
Rabbi Yehudah doubts Rabbi Yehoshua exempts one who intended one prohibited harvest but performed another and reads Scripture as excluding only wholly incidental action.

רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים, לא נחלקו על דבר שהוא משום שם אחד, שהוא חיב. ועל מה נחלקו. על דבר שהוא משום שני שמות, שרבי אליעזר מחיב חטאת ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יהודה, אפלו נתכון ללקט תאנים ולקט ענבים, ענבים ולקט תאנים, שחורות ולקט לבנות, לבנות ולקט שחורות, רבי אליעזר מחיב חטאת, ורבי יהושע פוט …
רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים, לא נחלקו על דבר שהוא משום שם אחד, שהוא חיב. ועל מה נחלקו. על דבר שהוא משום שני שמות, שרבי אליעזר מחיב חטאת ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יהודה, אפלו נתכון ללקט תאנים ולקט ענבים, ענבים ולקט תאנים, שחורות ולקט לבנות, לבנות ולקט שחורות, רבי אליעזר מחיב חטאת, ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יהודה, תמה אני אם יפטר בה רבי יהושע. אם כן, למה נאמר (ויקרא ד), אשר חטא בה. פרט למתעסק:

Mishnah Meilah (3)

Mishnah Meilah 3:6 דברי רבי יהודה halacha ruling consecrated growth
Rabbi Yehudah applies misuse liability to a consecrated receptacle or field but not to water, refuse, birds, fruit, or grass that enters or grows afterward.

כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית, לבדק הבית ולא למזבח, לא למזבח ולא לבדק הבית, מועלין בו. כיצד, הקדיש בור מלא מים, אשפה מלאה זבל, שובך מלא יונים, אילן מלא פרות, שדה מלאה עשבים, מועלין בהם ובמה שבתוכן. אבל אם הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים, אשפה ואחר כך נתמלאה זבל, שובך ואחר כך נתמלא יונים, אילן ואחר כך נתמ …
כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית, לבדק הבית ולא למזבח, לא למזבח ולא לבדק הבית, מועלין בו. כיצד, הקדיש בור מלא מים, אשפה מלאה זבל, שובך מלא יונים, אילן מלא פרות, שדה מלאה עשבים, מועלין בהם ובמה שבתוכן. אבל אם הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים, אשפה ואחר כך נתמלאה זבל, שובך ואחר כך נתמלא יונים, אילן ואחר כך נתמלא פרות, שדה ואחר כך נתמלאה עשבים, מועלין בהן, ואין מועלין במה שבתוכן, דברי רבי יהודה. ורבי שמעון אומר, המקדיש שדה ואילן, מועלין בהם ובגדוליהם, מפני שהן גדולי הקדש. ולד מעשרת לא יינק מן המעשרת. ואחרים מתנדבים כן. ולד מקדשין לא יינק מן המקדשין. ואחרים מתנדבים כן. הפועלים לא יאכלו מגרוגרות של הקדש. וכן פרה לא תאכל מכרשיני הקדש:
Mishnah Meilah 6:4 רבי יהודה אומר halacha ruling agency misuse
Rabbi Yehudah exempts an employer from sacred-property misuse when an agent buys a smaller inferior item and spends the balance on something else.

נתן לו שתי פרוטות, אמר לו, הבא לי אתרוג, והלך והביא לו בפרוטה אתרוג ובפרוטה רמון, שניהם מעלו. רבי יהודה אומר, בעל הבית לא מעל, שהוא אומר לו, אתרוג גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע. נתן לו דינר זהב, אמר לו הבא לי חלוק, והלך והביא לו בשלשה חלוק ובשלשה טלית, שניהם מעלו. רבי יהודה אומר, בעל הבית לא מעל, …
נתן לו שתי פרוטות, אמר לו, הבא לי אתרוג, והלך והביא לו בפרוטה אתרוג ובפרוטה רמון, שניהם מעלו. רבי יהודה אומר, בעל הבית לא מעל, שהוא אומר לו, אתרוג גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע. נתן לו דינר זהב, אמר לו הבא לי חלוק, והלך והביא לו בשלשה חלוק ובשלשה טלית, שניהם מעלו. רבי יהודה אומר, בעל הבית לא מעל, שהוא אומר לו, חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע:
Mishnah Meilah 6:5 רבי יהודה אומר halacha ruling deposited money
Rabbi Yehudah treats a shopkeeper like a money changer regarding permission to use loosely deposited sacred money and resulting misuse liability.

המפקיד מעות אצל השלחני, אם צרורין, לא ישתמש בהם. לפיכך, אם הוציא, מעל. אם מתרים, ישתמש בהן. לפיכך, אם הוציא, לא מעל. אצל בעל הבית, בין כך ובין כך, לא ישתמש בהם. לפיכך, אם הוציא, מעל. החנוני כבעל הבית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, כשלחני:

Mishnah Tamid (1)

Mishnah Tamid 7:2 רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly blessing
Rabbi Yehudah permits the high priest to raise his hands above the frontlet during the priestly blessing based on Aaron's raised hands.

באו ועמדו על מעלות האולם. עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים, וחמשה כלים בידם, הטני ביד אחד, והכוז ביד אחד, והמחתה ביד אחד, והבזך ביד אחד, וכף וכסויה ביד אחד. וברכו את העם ברכה אחת, אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת. במקדש היו אומרים את השם ככתבו, ובמדינה בכנויו. במדינה הכהנים נושאים …
באו ועמדו על מעלות האולם. עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים, וחמשה כלים בידם, הטני ביד אחד, והכוז ביד אחד, והמחתה ביד אחד, והבזך ביד אחד, וכף וכסויה ביד אחד. וברכו את העם ברכה אחת, אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת. במקדש היו אומרים את השם ככתבו, ובמדינה בכנויו. במדינה הכהנים נושאים את כפיהם, ידיהם כנגד כתפותיהם, ובמקדש על גבי ראשיהן, חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. רבי יהודה אומר, אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר (ויקרא ט), וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם:

Mishnah Middot (5)

Mishnah Middot 1:7 אמר רבי יהודה halacha ruling temple gate
Rabbi Yehudah says the gate of the Chamber of the Hearth opening to the courtyard had a small wicket used to inspect the courtyard.

שנים שערים היו לבית המוקד, אחד פתוח לחיל ואחד פתוח לעזרה. אמר רבי יהודה, זה שהיה פתוח לעזרה, פשפש קטן היה לו, שבו נכנסין לבלש את העזרה:
Mishnah Middot 3:6 רבי יהודה אומר halacha ruling temple stairs
Rabbi Yehudah sets the uppermost Temple landing at five cubits after alternating one-cubit steps and three-cubit landings.

הכיור היה בין האולם ולמזבח, ומשוך כלפי הדרום. בין האולם ולמזבח, עשרים ושתים אמה. ושתים עשרה מעלות היו שם, רום מעלה חצי אמה, ושלחה אמה. אמה אמה ורבד שלש, ואמה אמה ורבד שלש. והעליונה, אמה אמה ורבד ארבע. רבי יהודה אומר, העליונה, אמה אמה ורבד חמש:
Mishnah Middot 4:1 רבי יהודה אומר halacha exegesis sanctuary doors
Rabbi Yehudah describes the sanctuary doors as folding pairs standing within the entrance and supports this arrangement from Ezekiel.

פתחו של היכל, גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות. וארבע דלתות היו לו, שתים בפנים ושתים בחוץ, שנאמר (יחזקאל מא), ושתים דלתות להיכל ולקדש. החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כתל, והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות, שכל הבית טוח בזהב, חוץ מאחר הדלתות. רבי יהודה אומר, בתוך הפתח היו עומדות, וכמי …
פתחו של היכל, גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות. וארבע דלתות היו לו, שתים בפנים ושתים בחוץ, שנאמר (יחזקאל מא), ושתים דלתות להיכל ולקדש. החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כתל, והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות, שכל הבית טוח בזהב, חוץ מאחר הדלתות. רבי יהודה אומר, בתוך הפתח היו עומדות, וכמין אצטרמיטה היו, ונקפלות לאחוריהן, אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה, חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן, שנאמר (שם), ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות, שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת:
Mishnah Middot 4:2 רבי יהודה אומר halacha ruling sanctuary entrance
Rabbi Yehudah says the priest walks within the wall thickness and opens the outer doors from inside and the inner doors from outside.

ושני פשפשין היו לו לשער הגדול, אחד בצפון, ואחד בדרום. שבדרום, לא נכנס בו אדם מעולם, ועליו הוא מפרש על ידי יחזקאל, שנאמר (שם מד), ויאמר אלי ה' השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור. נטל את המפתח ופתח את הפשפש, ונכנס להתא, ומהתא להיכל. רבי יהודה אומר, בתוך עביו של …
ושני פשפשין היו לו לשער הגדול, אחד בצפון, ואחד בדרום. שבדרום, לא נכנס בו אדם מעולם, ועליו הוא מפרש על ידי יחזקאל, שנאמר (שם מד), ויאמר אלי ה' השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור. נטל את המפתח ופתח את הפשפש, ונכנס להתא, ומהתא להיכל. רבי יהודה אומר, בתוך עביו של כתל היה מהלך, עד שנמצא עומד בין שני השערים, ופתח את החיצונות מבפנים ואת הפנימיות מבחוץ:
Mishnah Middot 4:6 רבי יהודה אומר halacha ruling sanctuary height
Rabbi Yehudah excludes the anti-raven structure from the sanctuary's measured height and assigns four cubits to the parapet.

וההיכל מאה על מאה, על רום מאה. האטם שש אמות, וגבהו ארבעים אמה, אמה כיור, ואמתים בית דלפה, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה, וגבה של עליה ארבעים אמה, ואמה כיור, ואמתים בית דלפה, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה, ושלש אמות מעקה, ואמה כלה עורב, רבי יהודה אומר, לא היה כלה עורב עולה מן המדה, אלא ארבע אמות היה מעקה:

Mishnah Kelim (37)

Mishnah Kelim 1:5 רבי יהודה אומר halacha ruling limb impurity
Rabbi Yehudah defines sufficient flesh on a severed limb as enough in one place to encircle it with a woof thread.

עשר טמאות פורשות מן האדם. מחסר כפורים, אסור בקדש ומתר בתרומה ובמעשר. חזר להיות טבול יום, אסור בקדש ובתרומה ומתר במעשר. חזר להיות בעל קרי, אסור בשלשתן. חזר להיות בועל נדה, מטמא משכב תחתון כעליון. חזר להיות זב שראה שתי ראיות, מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן. ראה שלש, חיב בקרבן. חז …
עשר טמאות פורשות מן האדם. מחסר כפורים, אסור בקדש ומתר בתרומה ובמעשר. חזר להיות טבול יום, אסור בקדש ובתרומה ומתר במעשר. חזר להיות בעל קרי, אסור בשלשתן. חזר להיות בועל נדה, מטמא משכב תחתון כעליון. חזר להיות זב שראה שתי ראיות, מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן. ראה שלש, חיב בקרבן. חזר להיות מצרע מסגר, מטמא בביאה, ופטור מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים. ואם היה מחלט, חיב בכלן. פרש ממנו אבר שאין עליו בשר כראוי, מטמא במגע ובמשא, ואינו מטמא באהל. ואם יש עליו בשר כראוי, מטמא במגע ובמשא ובאהל. שעור בשר כראוי, כדי להעלות ארוכה. רבי יהודה אומר, אם יש במקום אחד כדי להקיפו בחוט ערב, יש בו להעלות ארוכה:
Mishnah Kelim 3:2 רבי יהודה אומר halacha ruling earthenware vessel
Rabbi Yehudah sets a broken barrel's remaining useful capacity by whether it can hold nuts.

חבית, שעורה בגרוגרות, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר, באגוזים. רבי מאיר אומר, בזיתים. הלפס והקדרה, שעורן בזיתים. הפך והטפי, שעורן בשמן. והצרצור, שעורו במים. רבי שמעון אומר, שלשתן בזרעונין. נר, שעורו בשמן. רבי אליעזר אומר, בפרוטה קטנה. נר שנטל פיו, טהור. ושל אדמה שהסק פיו בפתילה, טהור:
Mishnah Kelim 4:4 רבי יהודה אומר halacha ruling earthenware rims
Rabbi Yehudah divides the middle rim when all three rims of an earthenware vessel are equal, making the inner portion impure and outer portion pure.

כלי חרש שיש לו שלש שפיות, הפנימית עודפת, הכל טהור. החיצונה עודפת, הכל טמא. האמצעית עודפת, ממנה ולפנים, טמא. ממנה ולחוץ, טהור. היו שוות, רבי יהודה אומר, חולקין האמצעית. וחכמים אומרים, הכל טהור. כלי חרס, מאימתי מקבלין טמאה, משיצרפו בכבשן, והיא גמר מלאכתן:
Mishnah Kelim 5:1 רבי יהודה אומר halacha ruling oven completion
Rabbi Yehudah considers a new oven complete when it is heated enough to bake cakes in an old oven.

תנור, תחלתו ארבעה, ושיריו ארבעה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, במה דברים אמורים, בגדול. אבל בקטן, תחלתו כל שהוא, ושיריו רבו, משתגמר מלאכתו. איזהו גמר מלאכתו, משיסיקנו כדי לאפות בו ספגנין. רבי יהודה אומר, משיסיק את החדש, כדי לאפות בישן ספגנין:
Mishnah Kelim 5:2 אמר רבי יהודה halacha ruling oven attachment
Rabbi Yehudah limits the one-handbreadth attachment rule to the space between an oven and a wall.

כירה, תחלתה שלש, ושיריה שלש, משתגמר מלאכתה. איזהו גמר מלאכתה, משיסיקנה, כדי לבשל עליה ביצה קלה שבביצים, טרופה ונתונה באלפס. הכפח, עשאו לאפיה, שעורו כתנור. עשאו לבשול, שעורו ככירה. האבן היוצא מן התנור טפח, ומן הכירה שלש אצבעות, חבור. היוצא מן הכפח, עשאו לאפיה, שעורו כתנור. עשאו לבשול, שעורו ככירה. אמ …
כירה, תחלתה שלש, ושיריה שלש, משתגמר מלאכתה. איזהו גמר מלאכתה, משיסיקנה, כדי לבשל עליה ביצה קלה שבביצים, טרופה ונתונה באלפס. הכפח, עשאו לאפיה, שעורו כתנור. עשאו לבשול, שעורו ככירה. האבן היוצא מן התנור טפח, ומן הכירה שלש אצבעות, חבור. היוצא מן הכפח, עשאו לאפיה, שעורו כתנור. עשאו לבשול, שעורו ככירה. אמר רבי יהודה, לא אמרו טפח, אלא בין התנור ולכתל. היו שני תנורין סמוכים זה לזה, נותן לזה טפח ולזה טפח, והשאר טהור:
Mishnah Kelim 5:6 רבי יהודה אומר halacha ruling oven impurity
Rabbi Yehudah declares an oven over a pit impure only when fire below heats the oven above.

תנור שנתן בו עפר עד חציו, מעפר ולמטן, מטמא במגע. מעפר ולמעלן, מטמא באויר. נתנו על פי הבור או על פי הדות, ונתן שם אבן, רבי יהודה אומר, אם מסיק מלמטן, והוא נסוק מלמעלן, טמא. וחכמים אומרים, הואיל והסק מכל מקום, טמא:
Mishnah Kelim 5:11 רבי יהודה אומר halacha ruling stove impurity
Rabbi Yehudah rules that coating a pierced stone or metal stove with clay makes it impure only when the coating is inside.

תנור של אבן ושל מתכת, טהור, וטמא משום כלי מתכות. נקב, נפגם, נסדק, עשה לו טפלה, או מוסף של טיט, טמא. כמה יהא בנקב, כדי שיצא בו האור. וכן בכירה. כירה של אבן ושל מתכת טהורה, וטמאה משום כלי מתכות, נקבה, נפגמה, נסדקה, עשה לה פטפוטין, טמאה. מרחה בטיט בין מבפנים בין מבחוץ, טהורה. רבי יהודה אומר, מבפנים טמא …
תנור של אבן ושל מתכת, טהור, וטמא משום כלי מתכות. נקב, נפגם, נסדק, עשה לו טפלה, או מוסף של טיט, טמא. כמה יהא בנקב, כדי שיצא בו האור. וכן בכירה. כירה של אבן ושל מתכת טהורה, וטמאה משום כלי מתכות, נקבה, נפגמה, נסדקה, עשה לה פטפוטין, טמאה. מרחה בטיט בין מבפנים בין מבחוץ, טהורה. רבי יהודה אומר, מבפנים טמאה, ומבחוץ טהורה:
Mishnah Kelim 8:8 רבי יהודה אומר halacha ruling oven impurity
Rabbi Yehudah declares the oven's wood-holding area impure inward from its outer rim.

נמצא מקום הנחת העצים, רבי יהודה אומר, מן השפה החיצונה ולפנים, טמא. וחכמים אומרים, משפה הפנימית ולחוץ, טהור. רבי יוסי אומר, מכנגד שפיתת הקדרה ולפנים, טמא. מכנגד שפיתת הקדרה ולחוץ, טהור. נמצא מקום ישיבת הבלן, מקום ישיבת הצבע, מקום ישיבת של שולקי זיתים, טהור. אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים:
Mishnah Kelim 8:9 רבי יהודה אומר halacha ruling furnace impurity
Rabbi Yehudah makes a furnace susceptible to impurity when it has stepped projections.

בור שיש בו בית שפיתה, טמא. ושל עושי זכוכית, אם יש בו בית שפיתה, טמא. כבשן של סידין ושל זגגין ושל יוצרים, טהורה. פורנה, אם יש לה לזבז, טמאה. רבי יהודה אומר, אם יש לה אסטגיות. רבן גמליאל אומר, אם יש לה שפיות:
Mishnah Kelim 9:7 רבי יהודה אומר halacha ruling sealed cover
Rabbi Yehudah distinguishes whether a goad-tip-sized opening must admit the tip when measuring cracks between an oven and its cover or in the cover itself.

סרידה שהיא נתונה על פי התנור מקף צמיד פתיל, נסדק מן התנור לסרידה, שעורו מלא פי מרדע שלא נכנס. רבי יהודה אומר, נכנס. נסדקה סרידה, שעורו כמלא פי מרדע נכנס. רבי יהודה אומר, שלא נכנס. היה עגל, אין רואין אותו ארך, אלא שעורו כמלא פי מרדע נכנס:
Mishnah Kelim 9:8 רבי יהודה אומר halacha ruling oven perforation
Rabbi Yehudah measures a central oven hole with an unlit spindle and a side hole with a lit spindle.

תנור שנקב מעינו, שעורו מלא כוש נכנס ויוצא דולק. רבי יהודה אומר, שלא דולק. נקב מצדו, שעורו כמלא כוש נכנס ויוצא שלא דולק. רבי יהודה אומר, דולק. רבי שמעון אומר, מן האמצע, נכנס. מן הצד, אינו נכנס. וכן היה אומר במגופת החבית שנקבה, שעורה מלא מיצה שניה של שיפון. מן האמצע, נכנס. מן הצד, אינו נכנס. וכן היה א …
תנור שנקב מעינו, שעורו מלא כוש נכנס ויוצא דולק. רבי יהודה אומר, שלא דולק. נקב מצדו, שעורו כמלא כוש נכנס ויוצא שלא דולק. רבי יהודה אומר, דולק. רבי שמעון אומר, מן האמצע, נכנס. מן הצד, אינו נכנס. וכן היה אומר במגופת החבית שנקבה, שעורה מלא מיצה שניה של שיפון. מן האמצע, נכנס. מן הצד, אינו נכנס. וכן היה אומר בחצבים גדולים שנקבו, שעורם מלא מיצה שניה של קנה. מן האמצע, נכנס. מן הצד, אינו נכנס. במה דברים אמורים, בזמן שנעשו ליין, אבל אם נעשו לשאר משקין, אפלו כל שהוא, טמאים. במה דברים אמורים, בזמן שלא נעשו בידי אדם. אבל אם נעשו בידי אדם, אפלו כל שהוא, טמאים. נקבו, העשוי לאכלים, שעורן בזיתים. העשוי למשקים, שעורן במשקים. העשוי לכך ולכך, מטילים אותו לחמרו, בצמיד פתיל ובכונס משקה:
Mishnah Kelim 10:3 רבי יהודה אומר halacha ruling sealed barrel
Rabbi Yehudah says a porous barrel stopper that does not slip still protects the barrel's contents from corpse impurity.

מגופת החבית המחלחלת ואינה נשמטת, רבי יהודה אומר, מצלת. וחכמים אומרים, אינה מצלת. היה בית אצבע שלה שוקע בתוכה, השרץ בתוכה, החבית טמאה. השרץ בחבית, אכלין שבתוכה טמאים:
Mishnah Kelim 10:5 רבי יהודה אומר halacha ruling sealed vessel
Rabbi Yehudah says standing pitch on a peeled barrel and sealed fish containers do not protect their contents from corpse impurity.

חבית שנתקלפה והזפת שלה עומדת, וכן קבוסים של מריס שגפתן עם השפה, רבי יהודה אומר, אינם מצילין. וחכמים אומרים, מצילין:
Mishnah Kelim 12:2 רבי יהודה אומר halacha ruling metal hooks
Rabbi Yehudah declares the forward hook of a peddler's carrying apparatus impure and the rear hook pure.

קנה מאזנים של סרוקות, טמא, מפני אנקליות. ושל בעלי בתים, אם יש בו אנקליות, טמא. אנקלין של כתפין, טהורה. ושל רוכלים, טמאה. רבי יהודה אומר, של רוכלים, שלפניו טמאה, ושלאחריו טהורה. אנקלי דרגש, טמאה. ושל נקליטין, טהורה. של שדה, טמאה. ושל אקון, טהורה. של שלחן, טמא. של מנורת העץ, טהור. זה הכלל, כל המחבר לט …
קנה מאזנים של סרוקות, טמא, מפני אנקליות. ושל בעלי בתים, אם יש בו אנקליות, טמא. אנקלין של כתפין, טהורה. ושל רוכלים, טמאה. רבי יהודה אומר, של רוכלים, שלפניו טמאה, ושלאחריו טהורה. אנקלי דרגש, טמאה. ושל נקליטין, טהורה. של שדה, טמאה. ושל אקון, טהורה. של שלחן, טמא. של מנורת העץ, טהור. זה הכלל, כל המחבר לטמא, טמא. והמחבר לטהור, טהור. וכלן, אחת אחת בפני עצמן, טהורות:
Mishnah Kelim 12:8 רבי יהודה אומר halacha ruling wooden blanks
Rabbi Yehudah keeps an olivewood blank pure until it is boiled.

האולר, והקלמוס, והמטוטלת, והמשקלות, והכורים, והכן, והכנא, טמאים. וכל גלמי כלי עץ, טמאים, חוץ משל אשכרוע. רבי יהודה אומר, אף גרופית של זית, טהורה, עד שתשלק:
Mishnah Kelim 15:1 רבי יהודה אומר halacha ruling large vessels
Rabbi Yehudah distinguishes large receptacles made to move only when loaded from other receptacles when determining susceptibility to impurity.

כלי עץ, כלי עור, כלי עצם, כלי זכוכית, פשוטיהן טהורין, ומקבליהן טמאים. נשברו, טהרו. חזר ועשה מהן כלים, מקבלין טמאה מכאן ולהבא. השדה, והתבה, והמגדל, כורת הקש, וכורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית, שיש להם שולים, והן מחזיקין ארבעים סאה בלח, שהם כורים ביבש, הרי אלו טהורין. ושאר כל הכלים, בין מקבלין, בין אי …
כלי עץ, כלי עור, כלי עצם, כלי זכוכית, פשוטיהן טהורין, ומקבליהן טמאים. נשברו, טהרו. חזר ועשה מהן כלים, מקבלין טמאה מכאן ולהבא. השדה, והתבה, והמגדל, כורת הקש, וכורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית, שיש להם שולים, והן מחזיקין ארבעים סאה בלח, שהם כורים ביבש, הרי אלו טהורין. ושאר כל הכלים, בין מקבלין, בין אינם מקבלין, טמאין, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, דרדור עגלה, וקסטות המלכים, וערבת העבדנין, ובור ספינה קטנה, והארון, אף על פי שמקבלין, טמאין, שאינן עשוין לטלטל אלא במה שבתוכן. ושאר כל הכלים, המקבלים, טהורין, ושאינן מקבלין, טמאין. אין בין דברי רבי מאיר לדברי רבי יהודה אלא ערבת בעל הבית:
Mishnah Kelim 15:3 רבי יהודה אומר halacha ruling sieve seat
Rabbi Yehudah declares even a hairdresser's sieve susceptible to seat impurity because girls sit in it while their hair is arranged.

ים נפה של סלתין, טמא. ושל בעלי בתים, טהור. רבי יהודה אומר, אף של גודלת טמא מושב, מפני שהבנות יושבות בתוכו וגודלות:
Mishnah Kelim 15:6 רבי יהודה אומר halacha ruling musical instrument
Rabbi Yehudah declares the eros instrument susceptible to seat impurity because the performer sits upon it.

נבלי השרה, טמאין. ונבלי בני לוי, טהורין. כל המשקין, טמאין. ומשקה בית מטבחיא, טהורין. כל הספרים מטמאין את הידים, חוץ מספר העזרה. המרכוף, טהור. הבטנון, והנקטמון, והארוס, הרי אלו טמאים. רבי יהודה אומר, הארוס טמא מושב, מפני שהאלית יושבת עליו. מצדת החלדה, טמאה. ושל העכברין, טהורה:
Mishnah Kelim 16:1 רבי יהודה אומר halacha ruling divided vessels
Rabbi Yehudah adds a tray and Babylonian measure to wooden vessels that remain impure after being divided in two.

כל כלי עץ שנחלק לשנים, טהור, חוץ משלחן הכפול, ותמחוי המזנון, והאפיפורין של בעלי הבית. רבי יהודה אומר, אף המגס, וקוד הבבלי כיוצא בהן. כלי עץ, מאימתי מקבלין טמאה. המטה והעריסה, משישופם בעור הדג. גמר שלא לשוף, טמאה. רבי מאיר אומר, המטה, משיסרג בה שלשה בתים:
Mishnah Kelim 16:4 רבי יהודה אומר halacha ruling leather vessels
Rabbi Yehudah defines completion of several leather vessels by adding their handles, rings, loops, or sufficient stitching.

כלי עור, מאימתי מקבלין טמאה. התורמל, משיחסם ויקנב ויעשה קיחותיו. רבי יהודה אומר, משיעשה את אזניו. סקרטיא, משיחסם ויקנב ויעשה את ציצתה. רבי יהודה אומר, משיעשה את טבעותיה. קטבוליא, משיחסם ויקנב. רבי יהודה אומר, משיעשה את קיחותיה. הכר והכסת של עור, משיחסם ויקנב. רבי יהודה אומר, משיתפרם וישיר בהם פחות מ …
כלי עור, מאימתי מקבלין טמאה. התורמל, משיחסם ויקנב ויעשה קיחותיו. רבי יהודה אומר, משיעשה את אזניו. סקרטיא, משיחסם ויקנב ויעשה את ציצתה. רבי יהודה אומר, משיעשה את טבעותיה. קטבוליא, משיחסם ויקנב. רבי יהודה אומר, משיעשה את קיחותיה. הכר והכסת של עור, משיחסם ויקנב. רבי יהודה אומר, משיתפרם וישיר בהם פחות מחמשה טפחים:
Mishnah Kelim 17:6 רבי יהודה אומר halacha ruling egg measure
Rabbi Yehudah defines the average egg measure as half the combined water displacement of the largest and smallest eggs.

כביצה שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית. רבי יהודה אומר, מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות, ונותן לתוך המים, וחולק את המים. אמר רבי יוסי, וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה, אלא הכל לפי דעתו של רואה:
Mishnah Kelim 17:7 רבי יהודה אומר halacha ruling fig measure
Rabbi Yehudah equates the largest fig in the Land of Israel with an average fig elsewhere.

כגרוגרת שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית. רבי יהודה אומר, הגדולה שבארץ ישראל היא הבינונית שבמדינות:
Mishnah Kelim 17:10 רבי יהודה אומר halacha ruling cubit standards
Rabbi Yehudah assigns six-handbreadth cubits to buildings and five-handbreadth cubits to vessels.

רבי מאיר אומר, כל האמות היו בינוניות, חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד. רבי יהודה אומר, אמת הבנין ששה טפחים, ושל כלים חמשה:
Mishnah Kelim 17:11 רבי יהודה אומר halacha ruling eruv food
Rabbi Yehudah measures an eruv by a person's Sabbath meals rather than weekday meals, intending the more lenient quantity.

ויש שאמרו במדה דקה, מדות הלח והיבש שעורן באיטלקי, זו מדברית. ויש שאמרו, הכל לפי מה שהוא אדם, הקומץ את המנחה, והחופן את הקטרת, והשותה כמלא לגמיו ביום הכפורים, וכמזון שתי סעדות לערוב, מזונו לחל אבל לא לשבת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, לשבת אבל לא לחל. אלו ואלו מתכונין להקל. רבי שמעון אומר, משתי ידו …
ויש שאמרו במדה דקה, מדות הלח והיבש שעורן באיטלקי, זו מדברית. ויש שאמרו, הכל לפי מה שהוא אדם, הקומץ את המנחה, והחופן את הקטרת, והשותה כמלא לגמיו ביום הכפורים, וכמזון שתי סעדות לערוב, מזונו לחל אבל לא לשבת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, לשבת אבל לא לחל. אלו ואלו מתכונין להקל. רבי שמעון אומר, משתי ידות לככר, משלש לקב. רבי יוחנן בן ברוקא אומר, מככר בפנדיון, מארבע סאין בסלע:
Mishnah Kelim 18:2 רבי יהודה אומר halacha ruling wagon canopy
Rabbi Yehudah declares a wagon canopy pure when it cannot stand independently.

מוכני שלה, בזמן שהיא נשמטת, אינה חבור לה, ואינה נמדדת עמה, ואינה מצלת עמה באהל המת, ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש בתוכה מעות. ואם אינה נשמטת, חבור לה, ונמדדת עמה, ומצלת עמה באהל המת, וגוררין אותה בשבת אף על פי שיש בתוכה מעות. הקמרון שלה, בזמן שהוא קבוע, חבור לה ונמדד עמה. ואם אינו קבוע, אינו חבור ל …
מוכני שלה, בזמן שהיא נשמטת, אינה חבור לה, ואינה נמדדת עמה, ואינה מצלת עמה באהל המת, ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש בתוכה מעות. ואם אינה נשמטת, חבור לה, ונמדדת עמה, ומצלת עמה באהל המת, וגוררין אותה בשבת אף על פי שיש בתוכה מעות. הקמרון שלה, בזמן שהוא קבוע, חבור לה ונמדד עמה. ואם אינו קבוע, אינו חבור לה ואינו נמדד עמה. כיצד מודדין אותו, ראש תור. רבי יהודה אומר, אם אינה יכולה לעמד בפני עצמה, טהורה:
Mishnah Kelim 19:1 רבי יהודה אומר halacha ruling bed cord
Rabbi Yehudah sets three fingerbreadths as the necessary length of a bed cord beyond its knot.

המפרק את המטה להטבילה, והנוגע בחבלין, טהור. החבל מאימתי הוא חבור למטה, משיסרג בה שלשה בתים. והנוגע מן הקשר ולפנים, טמא. מן הקשר ולחוץ, טהור. נימי הקשר, הנוגע בצרכו, טמא. וכמה הוא צרכו, רבי יהודה אומר, שלש אצבעות:
Mishnah Kelim 20:1 רבי יהודה אומר halacha ruling treading impurity
Rabbi Yehudah declares even minimally sized ravtzal and travel bags susceptible to treading impurity.

הכרים והכסתות והשקין והמרצופין שנפחתו, הרי אלו טמאים מדרס. הקלוסטר, ארבעה קבין, התורמל חמשת קבין, הכריתית סאה. החמת של שבעת קבין, רבי יהודה אומר, אף הרבצל והמזודה כל שהן, הרי אלו טמאין מדרס. וכלם שנפחתו, טהורים, מפני שבטל העקר, ובטלה הטפלה:
Mishnah Kelim 21:3 רבי יהודה אומר halacha ruling tool attachment
Rabbi Yehudah declares the frame of a large saw pure and treats a mole trap as attached while it remains stretched.

הנוגע ביד מגרה, מכאן ומכאן, טמא. בחוט, ובמשיחה, באמה, ובסניפין, במכבש של חרש, ובקשטנית, טהור. רבי יהודה אומר, אף הנוגע במלבן של מסר הגדול, טהור. הנוגע ביתר ובקשת, אף על פי שהיא מתוחה, טהור. מצדת האישות, טהורה. רבי יהודה אומר, כל זמן שהיא מתוחה, חבור:
Mishnah Kelim 22:1 רבי יהודה אומר halacha ruling damaged table
Rabbi Yehudah keeps a damaged or marble-covered table impure when enough surface remains to hold pieces of food.

השלחן והדלפקי שנפחתו, או שחפן בשיש ושיר בהם מקום הנחת הכוסות, טמאים. רבי יהודה אומר, מקום הנחת חתיכות:
Mishnah Kelim 22:7 אמר רבי יהודה halacha ruling damaged chair
Rabbi Yehudah declares even a bridal chair pure after its coverings are removed despite a remaining receptacle, because its main function has ceased.

כסא שנטלו שנים מחפויו זה בצד זה, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין. אמר רבי יהודה, אף כסא של כלה שנטלו חפויו ונשתיר בו בית קבלה, טהור, מפני שבטל העקר ובטלה הטפלה:
Mishnah Kelim 25:1 דברי רבי יהודה halacha ruling vessel surfaces
Rabbi Yehudah assigns distinct inner and outer surfaces to ordinary containers, tables, and counters for impurity law.

כל הכלים יש להם אחורים ותוך, כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, כל שיש לו תוברות, יש לו אחורים ותוך. וכל שאין לו תוברות, אין לו אחורים ותוך. השלחן והדלפקי, יש להם אחורים ותוך, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, אין להם אחורים. וכן טבלא שאין לה לזבז:
Mishnah Kelim 25:2 דברי רבי יהודה halacha ruling goad surfaces
Rabbi Yehudah assigns inner and outer surfaces to specified lengths at both ends of a cattle goad.

המרדע יש לו אחורים ותוך, משבעה לחרחור, מארבעה לדרבן, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, אין להם, לא הזכרו ארבעה ושבעה אלא לשירים:
Mishnah Kelim 25:3 רבי יהודה אומר halacha ruling vessel surfaces
Rabbi Yehudah denies separate inner and outer impurity surfaces to liquid measures, strainers, and similar utensils.

מדות יין ושמן, וזומא לסטרא, ומסננת של חרדל, ומשמרת של יין, יש להן אחורים ותוך, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אין להם. רבי שמעון אומר, יש להם. נטמאו מאחוריהן, מה שבתוכן טהור, וצריך להטביל:
Mishnah Kelim 26:1 רבי יהודה אומר halacha ruling reassembled vessels
Rabbi Yehudah includes an Egyptian basket among vessels that remain impure when untied and become pure without a craftsman.

סנדל עמקי, וכיס של שנצות, רבי יהודה אומר, אף כפיפה מצרית, רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף סנדל לדיקי כיוצא בהן, הרי אלו מטמאין ומטהרין שלא באמן. אמר רבי יוסי, והלא כל הכלים מטמאין ומטהרין שלא באמן. אבל אלו, אף על פי שהן מתרין, טמאין, שההדיוט יכול להחזירם. לא אמרו אלא בכפיפה מצרית, שאף האמן אינו יכול לה …
סנדל עמקי, וכיס של שנצות, רבי יהודה אומר, אף כפיפה מצרית, רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף סנדל לדיקי כיוצא בהן, הרי אלו מטמאין ומטהרין שלא באמן. אמר רבי יוסי, והלא כל הכלים מטמאין ומטהרין שלא באמן. אבל אלו, אף על פי שהן מתרין, טמאין, שההדיוט יכול להחזירם. לא אמרו אלא בכפיפה מצרית, שאף האמן אינו יכול להחזירה:
Mishnah Kelim 26:9 דברי רבי יהודה halacha ruling leather impurity
Rabbi Yehudah purifies leather subject to treading impurity as soon as a knife is applied to convert it into straps or sandals.

עור שהוא טמא מדרס, וחשב עליו לרצועות ולסנדלין, כיון שנתן בו את האזמל, טהור, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, עד שימעטנו פחות מחמשה טפחים. רבי אלעזר בר רבי צדוק אומר, אף העושה מטפחת מן העור, טמאה. ומן הכסת, טהורה:
Mishnah Kelim 27:11 רבי יהודה אומר halacha ruling cloth impurity
Rabbi Yehudah measures the quarter-unit of salt carried by a discarded cloth using fine salt.

שלשה על שלשה, באשפות, בריא וצורר מלח. בבית, או בריא או צורר מלח. כמה מלח יהא צורר, רבע. רבי יהודה אומר, בדקה. וחכמים אומרים, בגסה. אלו ואלו מתכונים להקל. רבי שמעון אומר, שוים שלשה על שלשה באשפות לשלש על שלש בבית:
Mishnah Kelim 28:7 אמר רבי יהודה halacha ruling cloth patch
Rabbi Yehudah distinguishes a patch on a cloak from one on a shirt, whose upper attachment joins it but lower attachment does not.

שלש על שלש שאמרו, חוץ מן המלל, דברי רבי שמעון. וחכמים אומרים, שלש על שלש מכונת. טליה על הבגד, מרוח אחת, אינו חבור. משתי רוחות זו כנגד זו, חבור. עשאו כמין גאם, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין. אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, בטלית. אבל בחלוק, מלמעלן, חבור. ומלמטן, אינו חבור:

Mishnah Oholot (9)

Mishnah Oholot 3:5 רבי יהודה אומר halacha ruling death blood
Rabbi Yehudah declares dripping blood beneath a corpse impure but flowing blood pure when determining a quarter-log of death blood.

איזהו דם תבוסה. המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, רביעית בחייו ורביעית במותו, נטל מזה ומזה רביעית. רבי אלעזר ברבי יהודה אומר, זה וזה כמים. איזהו דם תבוסה. צלוב שדמו שותת ונמצא תחתיו רביעית דם, טמא. אבל המת שדמו מנטף ונמצא תחתיו רביעית דם, טהור. רבי יהודה אומר …
איזהו דם תבוסה. המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, רביעית בחייו ורביעית במותו, נטל מזה ומזה רביעית. רבי אלעזר ברבי יהודה אומר, זה וזה כמים. איזהו דם תבוסה. צלוב שדמו שותת ונמצא תחתיו רביעית דם, טמא. אבל המת שדמו מנטף ונמצא תחתיו רביעית דם, טהור. רבי יהודה אומר, לא כי, אלא השותת, טהור. והמנטף, טמא:
Mishnah Oholot 3:7 רבי יהודה אומר halacha ruling natural shelter
Rabbi Yehudah denies legal tent status to a shelter not made by human hands, while conceding natural overhangs and rocks.

טפח על טפח על רום טפח, מרבע, מביא את הטמאה, וחוצץ בפני הטמאה. כיצד. ביב שהוא קמור תחת הבית, יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח, טמאה בתוכו, הבית טהור. טמאה בבית, מה שבתוכו טהור, שדרך הטמאה לצאת ואין דרכה להכנס. יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח, הטמאה בתוכו, הבית טמא. טמאה בבית, מה שבתוכו טהור, …
טפח על טפח על רום טפח, מרבע, מביא את הטמאה, וחוצץ בפני הטמאה. כיצד. ביב שהוא קמור תחת הבית, יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח, טמאה בתוכו, הבית טהור. טמאה בבית, מה שבתוכו טהור, שדרך הטמאה לצאת ואין דרכה להכנס. יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח, הטמאה בתוכו, הבית טמא. טמאה בבית, מה שבתוכו טהור, שדרך הטמאה לצאת ואין דרכה להכנס. אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח, טמאה בתוכו, הבית טמא. טמאה בבית, מה שבתוכו טמא. אחד חור שחררוהו מים או שרצים, או שאכלתו מלחת, וכן מרבך של אבנים, וכן סואר של קורות. רבי יהודה אומר, כל אהל שאינו עשוי בידי אדם, אינו אהל. ומודה בשקיפים ובסלעים:
Mishnah Oholot 6:3 רבי יהודה אומר halacha ruling wall impurity
Rabbi Yehudah assigns the entire thickness of a wall serving a house to that house for corpse impurity.

כתל המשמש את הבית, ידון מחצה למחצה. כיצד. כתל שהוא לאויר והטמאה בתוכו, מחציו ולפנים, הבית טמא, והעומד מלמעלן טהור. מחציו ולחוץ, הבית טהור, והעומד מלמעלן טמא. מחצה למחצה, הבית טמא. והעומד מלמעלן, רבי מאיר מטמא, וחכמים מטהרין. רבי יהודה אומר, כל הכתל לבית:
Mishnah Oholot 6:4 רבי יהודה אומר halacha ruling ceiling impurity
Rabbi Yehudah assigns the entire thickness of the ceiling between a house and upper story to the upper story for corpse impurity.

כתל שבין שני בתים והטמאה בתוכו, בית הקרוב לטמאה, טמא. והקרוב לטהרה, טהור. מחצה למחצה, שניהם טמאין. טמאה באחד מהן וכלים בכתל, מחציו וכלפי טמאה, טמאין. מחציו וכלפי טהרה, טהורין. מחצה למחצה, הרי הן טמאין. מעזיבה שבין הבית לעליה, טמאה בתוכה, מחציה ולמטן, הבית טמא ועליה טהורה. מחציה ולמעלן, העליה טמאה וה …
כתל שבין שני בתים והטמאה בתוכו, בית הקרוב לטמאה, טמא. והקרוב לטהרה, טהור. מחצה למחצה, שניהם טמאין. טמאה באחד מהן וכלים בכתל, מחציו וכלפי טמאה, טמאין. מחציו וכלפי טהרה, טהורין. מחצה למחצה, הרי הן טמאין. מעזיבה שבין הבית לעליה, טמאה בתוכה, מחציה ולמטן, הבית טמא ועליה טהורה. מחציה ולמעלן, העליה טמאה והבית טהור. מחצה למחצה, שניהן טמאין. טמאה באחד מהן וכלים במעזיבה, מחציה וכלפי טמאה, טמאין. מחציה וכלפי טהרה, טהורין. מחצה למחצה, הרי הן טמאין. רבי יהודה אומר, כל המעזיבה לעליה:
Mishnah Oholot 7:4 אמר רבי יהודה halacha ruling birth impurity
Rabbi Yehudah makes the first house doubtfully impure only when a laboring woman is carried, not when she can walk between houses.

האשה שהיא מקשה לילד והוציאוה מבית לבית, הראשון טמא בספק, והשני בודאי. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהיא נטלת בגפים. אבל אם היתה מהלכת, הראשון טהור, שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך. אין לנפלים פתיחת הקבר, עד שיעגילו ראש כפיקה:
Mishnah Oholot 10:3 רבי יהודה אומר halacha ruling divided impurity
Rabbi Yehudah declares a house impure but the area directly beneath corpse matter projecting over a skylight pure.

מקצת טמאה בבית ומקצתה כנגד ארבה, הבית טמא, וכנגד הטמאה טמא, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, הבית טמא, כנגד הטמאה טהור. רבי יוסי אומר, אם יש בטמאה כדי שתחלק ותטמא את הבית ותטמא כנגד הטמאה, טמא. ואם לאו, הבית טמא, כנגד הטמאה טהור:
Mishnah Oholot 15:8 רבי יהודה אומר halacha ruling grave covering
Rabbi Yehudah treats an entire beam intended to be cut as connected when one end serves as a grave covering.

חצר הקבר, העומד בתוכה טהור, עד שיהא בה ארבע אמות, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים, ארבעה טפחים. קורה שעשאה גולל לקבר, בין עומדת בין מטה על צדה, אין טמא אלא כנגד הפתח. עשה ראשה גולל לקבר, אין טמא אלא עד ארבעה טפחים. ובזמן שהוא עתיד לגד, רבי יהודה אומר, כלה חבור:
Mishnah Oholot 16:2 רבי יהודה אומר halacha ruling grave mounds
Rabbi Yehudah defines a nearby burial mound as one with none closer and an old mound as one beyond living memory.

כיצד. כוש שהוא תחוב בכתל, כחצי זית מתחתיו וכחצי זית מעל גביו, אף על פי שאינן מכונין, טמא. נמצא מביא את הטמאה לעצמו בכל שהוא. הקדר שהוא עובר והסל על כתפו והאהיל צדו אחת על הקבר, הכלים שבצד השני טהורין. אם יש בסל פותח טפח, טמאים. התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך, אחד חדשות ואחד ישנות, טמאות. הרחוקות …
כיצד. כוש שהוא תחוב בכתל, כחצי זית מתחתיו וכחצי זית מעל גביו, אף על פי שאינן מכונין, טמא. נמצא מביא את הטמאה לעצמו בכל שהוא. הקדר שהוא עובר והסל על כתפו והאהיל צדו אחת על הקבר, הכלים שבצד השני טהורין. אם יש בסל פותח טפח, טמאים. התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך, אחד חדשות ואחד ישנות, טמאות. הרחוקות, חדשות טהורות וישנות טמאות. איזו היא קרובה, חמשים אמה. וישנה, ששים שנה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, קרובה, שאין קרובה ממנה. וישנה, שאין אדם זוכרה:
Mishnah Oholot 17:5 אמר רבי יהודה halacha story foreign earth
Rabbi Yehudah recalls that large sealed letters arrived from abroad for high-priestly families and the sages disregarded any impurity from their soil.

שדה שאבד קבר בתוכה, ובנה בה בית ועליה על גביו, אם היתה פתחה של עליה מכון כנגד פתחו של בית, עליה טהורה. ואם לאו, עליה טמאה. עפר בית הפרס ועפר חוצה לארץ שבא בירק, מצטרפין כחותם המרצופים, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, עד שיהיה במקום אחד כחותם המרצופין. אמר רבי יהודה, מעשה שהיו אגרות באות ממדינת הים ל …
שדה שאבד קבר בתוכה, ובנה בה בית ועליה על גביו, אם היתה פתחה של עליה מכון כנגד פתחו של בית, עליה טהורה. ואם לאו, עליה טמאה. עפר בית הפרס ועפר חוצה לארץ שבא בירק, מצטרפין כחותם המרצופים, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, עד שיהיה במקום אחד כחותם המרצופין. אמר רבי יהודה, מעשה שהיו אגרות באות ממדינת הים לבני כהנים גדולים, והיו בהם כסאה וכסאתים חותמות, ולא חשו להם חכמים משום טמאה:

Mishnah Negaim (19)

Mishnah Negaim 2:1 רבי יהודה אומר halacha ruling lesion appearance
Rabbi Yehudah assesses skin lesions leniently against a fair person's own skin and a dark person's medium comparison tone, never using complexion to impose stringency.

בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה. רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים. רבי עקיבא אומר, יש לצירים סממנין שהן צרין צורות שחורות, לבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה בבינוני. רבי יהודה אומר, מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, י …
בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה. רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים. רבי עקיבא אומר, יש לצירים סממנין שהן צרין צורות שחורות, לבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה בבינוני. רבי יהודה אומר, מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, יראה הגרמני בבשרו להקל, והכושי בבינוני להקל. וחכמים אומרים, זה וזה בבינוני:
Mishnah Negaim 2:2 רבי יהודה אומר halacha ruling lesion inspection
Rabbi Yehudah permits inspecting skin lesions during the fourth, fifth, eighth, and ninth daylight hours.

אין רואים הנגעים בשחרית ובין הערבים, ולא בתוך הבית, ולא ביום המענן, לפי שהכהה נראית עזה. ולא בצהרים, לפי שעזה נראית כהה. אימתי רואין. בשלש, בארבע, ובחמש, ובשבע, ובשמנה, ובתשע, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, בארבע, בחמש, בשמנה, ובתשע:
Mishnah Negaim 2:4 רבי יהודה אומר halacha ruling lesion inspection
Rabbi Yehudah also positions a woman as though spinning flax to expose her left armpit for lesion inspection.

כיצד ראית הנגע. האיש נראה כעודר, וכמוסק זיתים. האשה כעורכת וכמניקה את בנה, כאורגת בעומדין לשחי ליד הימנית. רבי יהודה אומר, אף כטווה בפשתן לשמאלית. כשם שנראה לנגעו, כך הוא נראה לתגלחתו:
Mishnah Negaim 2:5 רבי יהודה אומר halacha ruling vow annulment
Rabbi Yehudah bars a man from annulling his wife's vows concerning matters between her and other people.

כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו. רבי מאיר אומר, אף לא נגעי קרוביו. כל הנדרים אדם מתיר, חוץ מנדרי עצמו. רבי יהודה אומר, אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים. כל הבכורות אדם רואה, חוץ מבכורות עצמו:
Mishnah Negaim 6:7 רבי יהודה אומר halacha ruling lesion signs
Rabbi Yehudah includes the tips of a man's breasts among extremities where healthy flesh does not establish impurity.

עשרים וארבעה ראשי אברין באדם שאינן מטמאין משום מחיה, ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החטם, וראש הגויה, וראשי הדדים שבאשה. רבי יהודה אומר, אף של איש. רבי אליעזר אומר, אף היבלות והדלדולין אינן מטמאין משום מחיה:
Mishnah Negaim 10:2 דברי רבי יהודה halacha exegesis scall impurity
Rabbi Yehudah rules that thin yellow hair makes a scall impure whether it grows before or after the lesion because Scripture does not require it to have turned.

שער צהב דק מטמא מכנס, ומפזר, ומבצר, ושלא מבצר, הפוך, ושלא הפוך, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, אינו מטמא אלא הפוך. אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם שער לבן, שאין שער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך. שער צהב דק ששער אחר מציל מידו, אינו דין שלא יטמא אלא הפוך. רבי יהודה אומר, כל מקום שצריך לומר הפוך, …
שער צהב דק מטמא מכנס, ומפזר, ומבצר, ושלא מבצר, הפוך, ושלא הפוך, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, אינו מטמא אלא הפוך. אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם שער לבן, שאין שער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך. שער צהב דק ששער אחר מציל מידו, אינו דין שלא יטמא אלא הפוך. רבי יהודה אומר, כל מקום שצריך לומר הפוך, אמר הפוך. אבל הנתק שנאמר בו (ויקרא יג) ולא היה בו שער צהב, מטמא הפוך ושלא הפוך:
Mishnah Negaim 10:9 דברי רבי יהודה halacha ruling scall spread
Rabbi Yehudah treats the head and beard independently when total hair loss follows a barley-sized scall.

מי שהיה בו נתק כגריס, ונתק כל ראשו, טהור. הראש והזקן אין מעכבין זה את זה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, מעכבין זה את זה. אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהם, מעכבין זה את זה, הראש והזקן שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה. הראש והזקן אין מצט …
מי שהיה בו נתק כגריס, ונתק כל ראשו, טהור. הראש והזקן אין מעכבין זה את זה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, מעכבין זה את זה. אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהם, מעכבין זה את זה, הראש והזקן שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה. הראש והזקן אין מצטרפין זה עם זה, ואין פושין מזה לזה. איזה הוא זקן, מן הפרק של לחי עד פקה של גרגרת:
Mishnah Negaim 10:10 רבי יהודה אומר halacha ruling baldness lesions
Rabbi Yehudah combines frontal and rear baldness for lesion law when no hair separates them.

הקרחת והגבחת מטמאות בשני שבועות, בשני סימנים, במחיה ובפסיון. איזו היא קרחת, אכל נשם, סך נשם, מכה שאינה ראויה לגדל שער. איזו היא קרחת, מן הקדקד השופע לאחוריו עד פקה של צואר. איזו היא גבחת, מן הקדקד השופע לפניו עד כנגד שער מלמעלן. הקרחת והגבחת אינן מצטרפות זו עם זו, ואינן פושות מזו לזו. רבי יהודה אומר …
הקרחת והגבחת מטמאות בשני שבועות, בשני סימנים, במחיה ובפסיון. איזו היא קרחת, אכל נשם, סך נשם, מכה שאינה ראויה לגדל שער. איזו היא קרחת, מן הקדקד השופע לאחוריו עד פקה של צואר. איזו היא גבחת, מן הקדקד השופע לפניו עד כנגד שער מלמעלן. הקרחת והגבחת אינן מצטרפות זו עם זו, ואינן פושות מזו לזו. רבי יהודה אומר, אם יש שער ביניהן, אינן מצטרפות. ואם לאו, הרי אלו מצטרפות:
Mishnah Negaim 11:3 רבי יהודה אומר halacha ruling colored hides
Rabbi Yehudah treats colored hides like houses, making them susceptible to leprous lesions.

העורות והבגדים הצבועים, אין מטמאין בנגעים. הבתים, בין צבועים בין שאינן צבועים, מטמאין בנגעים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, העורות כבתים. רבי שמעון אומר, הצבועים בידי שמים, מטמאין. ובידי אדם, אינן מטמאין:
Mishnah Negaim 11:4 רבי יהודה אומר halacha ruling garment lesions
Rabbi Yehudah requires a changed garment lesion to be inspected as a new lesion.

בגד ששתיו צבוע וערבו לבן, ערבו צבוע ושתיו לבן, הכל הולך אחר הנראה. הבגדים מטמאין בירקרק שבירקים, ובאדמדם שבאדמים. היה ירקרק ופשה אדמדם, אדמדם ופשה ירקרק, טמא. נשתנה ופשה, נשתנה ולא פשה, כאלו לא נשתנה. רבי יהודה אומר, יראה בתחלה:
Mishnah Negaim 11:8 רבי יהודה אומר halacha ruling woven threads
Rabbi Yehudah makes warp susceptible to lesions only after boiling and excludes even one broken and retied thread.

השתי והערב מטמאים בנגעים מיד. רבי יהודה אומר, השתי, משישלק, והערב, מיד. והאונין של פשתן, משיתלבנו. כמה יהא בפקעת ותהא מטמאה בנגעים, כדי לארג ממנה שלש על שלש שתי וערב, אפלו כלה שתי, אפלו כלה ערב. היתה פסיקות, אינה מטמאה בנגעים. רבי יהודה אומר, אפלו פסיקה אחת וקשרה, אינה מטמאה:
Mishnah Negaim 12:4 רבי יהודה אומר halacha ruling house lesions
Rabbi Yehudah sets the quantity of removed wood from a leprous house at enough to make a sandal behind the threshold.

עצים, כדי לתן תחת השקוף. רבי יהודה אומר, כדי לעשות סנדל לאחורי השקוף. עפר, כדי לתן בין פצים לחברו. קירות האבוס, וקירות המחצה, אינן מטמאין בנגעים. ירושלים וחוצה לארץ, אינן מטמאין בנגעים:
Mishnah Negaim 12:5 דברי רבי יהודה halacha ruling house evacuation
Rabbi Yehudah requires emptying even bundles of wood and reeds from a house before the priest inspects its lesion.

כיצד ראית הבית. ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית (ויקרא יד). אפלו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי, לא יגזר ויאמר נגע נראה לי בבית, אלא כנגע נראה לי בבית. וצוה הכהן ופנו את הבית (בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית) (שם), ואפלו חבילי עצים, וא …
כיצד ראית הבית. ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית (ויקרא יד). אפלו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי, לא יגזר ויאמר נגע נראה לי בבית, אלא כנגע נראה לי בבית. וצוה הכהן ופנו את הבית (בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית) (שם), ואפלו חבילי עצים, ואפלו חבילי קנים, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, עסק הוא לפנוי. אמר רבי מאיר, וכי מה מטמא לו. אם תאמר, כלי עציו ובגדיו ומתכותיו, מטבילן והן טהורים. על מה חסה התורה. על כלי חרסו ועל פכו ועל טפיו. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי, קל וחמר על ממונו החביב. אם כך על ממונו, קל וחמר על נפש בניו ובנותיו. אם כך על של רשע, קל וחמר על של צדיק:
Mishnah Negaim 13:3 רבי יהודה אומר halacha ruling house demolition
Rabbi Yehudah requires demolishing a doorframe built above a leprous house together with the house.

בית שנראה בו נגע, היתה עליה על גביו, נותן את הקורות לעליה. נראה בעליה, נותן את הקורות לבית. לא היתה עליה על גביו, אבניו ועציו ועפרו נתצין עמו. ומציל על המלבנים, ועל שריגי החלונות. רבי יהודה אומר, מלבן הבנוי על גביו, נתץ עמו. אבניו ועציו ועפרו מטמאין בכזית, רבי אלעזר חסמא אומר, במה שהן:
Mishnah Negaim 13:11 רבי יהודה אומר halacha ruling leper impurity
Rabbi Yehudah delays impurity of vessels in a house entered by a leper until the leper remains long enough to light a lamp.

מצרע שנכנס לבית, כל הכלים שיש שם טמאין, אפלו עד הקורות. רבי שמעון אומר, עד ארבע אמות. כלים, מיד טמאין. רבי יהודה אומר, אם שהה כדי הדלקת הנר:
Mishnah Negaim 14:8 רבי יהודה אומר halacha ruling leper purification
Rabbi Yehudah says a leper need not immerse again before standing at the Nicanor Gate for purification.

בא לו אצל האשם, וסמך שתי ידיו עליו, ושחטו, וקבלו שני כהנים את דמו, אחד בכלי, ואחד ביד. זה שקבל בכלי, בא וזרקו על קיר המזבח. וזה שקבל ביד, בא לו אצל המצרע. והמצרע טבל בלשכת המצרעים. בא ועמד בשער נקנור. רבי יהודה אומר, לא היה צריך טבילה:
Mishnah Negaim 14:9 רבי יהודה אומר halacha ruling leper purification
Rabbi Yehudah requires a leper to insert his head, right hand, and right foot into the courtyard simultaneously for applying blood.

הכניס ראשו, ונתן על תנוך אזנו. ידו, ונתן על בהן ידו. רגלו, ונתן על בהן רגלו. רבי יהודה אומר, שלשתם היה מכניס כאחד. אין לו בהן יד, בהן רגל, אזן ימנית, אין לו טהרה עולמית. רבי אליעזר אומר, נותן הוא על מקומן. רבי שמעון אומר, אם נתן על של שמאל, יצא:
Mishnah Negaim 14:11 רבי יהודה אומר halacha ruling leper offering
Rabbi Yehudah determines a leper's rich or poor offering status at the time the guilt offering is brought.

מצרע שהביא קרבנו עני והעשיר, או עשיר והעני, הכל הולך אחר חטאת, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר, אחר האשם:
Mishnah Negaim 14:12 רבי יהודה אומר halacha ruling family offerings
Rabbi Yehudah permits a man to bring the rich person's offering for his wife and every other offering she owes.

מצרע עני שהביא קרבן עשיר, יצא. ועשיר שהביא קרבן עני, לא יצא. מביא אדם על ידי בנו, על ידי בתו, על ידי עבדו ושפחתו קרבן עני, ומאכילן בזבחים. רבי יהודה אומר, אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר, וכן כל קרבן שהיא חיבת:

Mishnah Parah (11)

Mishnah Parah 2:4 רבי יהודה אומר halacha ruling red heifer
Rabbi Yehudah invalidates a red heifer mounted by a male only when a person caused him to mount, not when he did so himself.

שכן עליה עוף, כשרה. עלה עליה זכר, פסולה. רבי יהודה אומר, אם העלהו, פסולה. ואם מעצמו, כשרה:
Mishnah Parah 2:5 רבי יהודה אומר halacha ruling red heifer
Rabbi Yehudah invalidates a red heifer with two black or white hairs even when they grow within one follicular cup.

היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גמא אחת, פסולה. רבי יהודה אומר, אפלו בתוך כוס אחד. היו בתוך שני כוסות והן מוכיחות זו את זו, פסולה. רבי עקיבא אומר, אפלו ארבע, אפלו חמש, והן מפזרות, יתלש. רבי אליעזר אומר, אפלו חמשים. רבי יהושע בן בתירא אומר, אפלו אחת בראשה ואחת בזנבה, פסולה. היו בה שתי שערות, עק …
היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גמא אחת, פסולה. רבי יהודה אומר, אפלו בתוך כוס אחד. היו בתוך שני כוסות והן מוכיחות זו את זו, פסולה. רבי עקיבא אומר, אפלו ארבע, אפלו חמש, והן מפזרות, יתלש. רבי אליעזר אומר, אפלו חמשים. רבי יהושע בן בתירא אומר, אפלו אחת בראשה ואחת בזנבה, פסולה. היו בה שתי שערות, עקרן משחיר וראשן מאדים, עקרן מאדים וראשן משחיר, הכל הולך אחר הנראה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, אחר העקר:
Mishnah Parah 3:9 רבי יהודה אומר halacha ruling red heifer
Rabbi Yehudah directs the priest to receive the red heifer's blood in his right hand, transfer it to his left, and sprinkle with his right.

כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גב המערכה, ראשה בדרום ופניה למערב. הכהן עומד במזרח ופניו למערב. שחט בימינו וקבל בשמאלו. רבי יהודה אומר, בימינו היה מקבל ונותן לשמאלו, ומזה בימינו. טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים. על כל הזיה, טבילה. גמר מלהזות, קנח את ידו בגופה של פרה. ירד והצית את האש באליתות. רבי …
כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גב המערכה, ראשה בדרום ופניה למערב. הכהן עומד במזרח ופניו למערב. שחט בימינו וקבל בשמאלו. רבי יהודה אומר, בימינו היה מקבל ונותן לשמאלו, ומזה בימינו. טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים. על כל הזיה, טבילה. גמר מלהזות, קנח את ידו בגופה של פרה. ירד והצית את האש באליתות. רבי עקיבא אומר, בחריות:
Mishnah Parah 5:1 רבי יהודה אומר halacha ruling purification vessels
Rabbi Yehudah permits bringing an earthenware vessel for purification water from a house because everyone is trusted regarding this rite.

המביא כלי חרס לחטאת, טובל ולן על הכבשן. רבי יהודה אומר, אף מן הבית הוא מביא וכשר, שהכל נאמנים על החטאת. ובתרומה, פותח את הכבשן ונוטל. רבי שמעון אומר, מן הסדר השני. רבי יוסי אומר, מן הסדר השלישי:
Mishnah Parah 7:9 אמר רבי יהודה halacha ruling purification water
Rabbi Yehudah invalidates purification water through any labor whether one stops or not, while nonlabor invalidates it only if one stops.

מי שהיו מימיו על כתפו והורה הוראה, והראה לאחרים את הדרך, והרג נחש ועקרב, ונטל אכלים להצניעם, פסול. אכלין לאכלן, כשר. הנחש והעקרב שהיו מעכבים אותו, כשר. אמר רבי יהודה, זה הכלל, כל דבר שהוא משום מלאכה, בין עמד בין לא עמד, פסול. דבר שאינו משום מלאכה, עמד, פסול. ואם לא עמד, כשר:
Mishnah Parah 8:8 רבי יהודה אומר halacha exegesis sea immersion
Rabbi Yehudah treats only the Mediterranean Sea as a ritual pool and reads Scripture's plural seas as referring to its varied regions.

כל הימים כמקוה, שנאמר (בראשית א), ולמקוה המים קרא ימים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, הים הגדול כמקוה, לא נאמר ימים, אלא שיש בו מיני ימים הרבה. רבי יוסי אומר, כל הימים מטהרין בזוחלין, ופסולין לזבים ולמצרעים ולקדש מהן מי חטאת:
Mishnah Parah 8:11 רבי יהודה אומר halacha ruling water channel
Rabbi Yehudah presumes a distant water channel remains permitted without requiring proof that no one interrupted it.

באר אחאב ומערת פמיס, כשרה. המים שנשתנו ושנוין מחמת עצמן, כשרין. אמת המים הבאה מרחוק, כשרה, ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם. רבי יהודה אומר, הרי היא בחזקת מתרת. באר שנפל לתוכה חרסית או אדמה, ימתין לה עד שתצל, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אינו צריך להמתין:
Mishnah Parah 9:5 רבי יהודה אומר halacha ruling purification water
Rabbi Yehudah says invalid purification water is nullified and that purification water drunk by a cow is nullified in its intestines.

מי חטאת שנפסלו, לא יגבלם בטיט, שלא יעשם תקלה לאחרים. רבי יהודה אומר, בטלו. פרה ששתת מי חטאת, בשרה טמא מעת לעת. רבי יהודה אומר, בטלו במעיה:
Mishnah Parah 11:9 רבי יהודה אומר halacha ruling hyssop bundle
Rabbi Yehudah requires a purification hyssop bundle of three stalks, each bearing three stems.

מצות אזוב, שלשה קלחים ובהם שלשה גבעולין. רבי יהודה אומר, של שלשה שלשה. אזוב שיש בו שלשה קלחים, מפסגו ואוגדו. פסגו ולא אגדו, אגדו ולא פסגו, לא פסגו ולא אגדו, כשר. רבי יוסי אומר, מצות אזוב, שלשה קלחים, ובהם שלשה גבעולים, ושיריו שנים, וגרדמיו כל שהוא:
Mishnah Parah 12:2 רבי יהודה אומר halacha ruling water sprinkling
Rabbi Yehudah limits immersion in a narrow-necked flask to the first sprinkling.

הזה, ספק מן החוט, ספק מן הכוש, ספק מן הגבעול, הזיתו פסולה. הזה על שני כלים, ספק על שניהם הזה, ספק מחברו מצה עליו, הזיתו פסולה. מחט שהיא נתונה על החרס, והזה עליה, ספק על המחט הזה, ספק מן החרס מצה עליה, הזיתו פסולה. צלוחית שפיה צר, טובל ומעלה כדרכו. רבי יהודה אומר, הזיה ראשונה. מי חטאת שנתמעטו, טובל א …
הזה, ספק מן החוט, ספק מן הכוש, ספק מן הגבעול, הזיתו פסולה. הזה על שני כלים, ספק על שניהם הזה, ספק מחברו מצה עליו, הזיתו פסולה. מחט שהיא נתונה על החרס, והזה עליה, ספק על המחט הזה, ספק מן החרס מצה עליה, הזיתו פסולה. צלוחית שפיה צר, טובל ומעלה כדרכו. רבי יהודה אומר, הזיה ראשונה. מי חטאת שנתמעטו, טובל אפלו ראשי גבעולין ומזה, ובלבד שלא יספג. נתכון להזות לפניו והזה לאחריו, לאחריו והזה לפניו, הזיתו פסולה. לפניו, והזה על הצדדין שלפניו, הזיתו כשרה. מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו. מזין על האדם ועל הכלים, ואפלו הן מאה:
Mishnah Parah 12:5 רבי יהודה אומר halacha ruling sprinkling quantity
Rabbi Yehudah assesses the minimum purification water as though it rested on a copper hyssop.

אוחז הוא הטהור בקרדם הטמא בכנפו, ומזה עליו. אף על פי שיש עליו כדי הזיה, טהור. כמה יהא במים ויהיה בהם כדי הזיה. כדי שיטביל ראשי גבעולין ויזה. רבי יהודה אומר, רואים אותם כאלו הן על אזוב של נחשת:

Mishnah Tahorot (8)

Mishnah Tahorot 1:1 רבי יהודה אומר halacha ruling bird impurity
Rabbi Yehudah rules that neither slaughter nor pinching purifies a kosher bird found to be tereifah from impurity when swallowed.

שלשה עשר דבר בנבלת העוף הטהור. צריכה מחשבה, ואינה צריכה הכשר, ומטמא טמאת אכלין בכביצה, וכזית בבית הבליעה, והאוכלה טעון הערב שמש. וחיבים עליה על ביאת המקדש, ושורפין עליה את התרומה. והאוכל אבר מן החי ממנה סופג את הארבעים. שחיטתה ומליקתה מטהרות את טרפתה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אינן מטהרות. רבי …
שלשה עשר דבר בנבלת העוף הטהור. צריכה מחשבה, ואינה צריכה הכשר, ומטמא טמאת אכלין בכביצה, וכזית בבית הבליעה, והאוכלה טעון הערב שמש. וחיבים עליה על ביאת המקדש, ושורפין עליה את התרומה. והאוכל אבר מן החי ממנה סופג את הארבעים. שחיטתה ומליקתה מטהרות את טרפתה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אינן מטהרות. רבי יוסי אומר, שחיטתה מטהרת, אבל לא מליקתה:
Mishnah Tahorot 4:1 רבי יהודה אומר halacha ruling thrown impurity
Rabbi Yehudah declares a loaf thrown among impure keys impure but keeps a key thrown among loaves pure.

הזורק טמאה ממקום למקום, ככר לבין המפתחות, מפתח לבין הככרות, טהור. רבי יהודה אומר, ככר לבין המפתחות, טמא. מפתח לבין הככרות, טהור:
Mishnah Tahorot 4:8 רבי יהודה אומר halacha ruling floating impurity
Rabbi Yehudah declares uncertain contact with floating impurity during descent impure and during ascent pure.

ספק טמאה צפה על פני המים, בין בכלים בין בקרקע. רבי שמעון אומר, בכלים, טמא. ובקרקע, טהור. רבי יהודה אומר, ספק ירידתו, טמא. וספק עליתו, טהור. רבי יוסי אומר, אפלו אין שם אלא מלא אדם וטמאה, טהור:
Mishnah Tahorot 5:5 רבי יהודה אומר halacha ruling uncertain paths
Rabbi Yehudah declares two travelers on one pure and one impure path pure when they inquire separately but impure when they inquire together.

שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, הלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חברו והלך בשני ועשה טהרות, רבי יהודה אומר, אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, טהורין. ואם נשאלו שניהם כאחד, טמאים. רבי יוסי אומר, בין כך ובין כך, טמאים:
Mishnah Tahorot 5:6 רבי יהודה אומר halacha ruling uncertain loaves
Rabbi Yehudah declares two people who ate one pure and one impure loaf pure when they inquire separately but impure when they inquire together.

שני ככרים, אחד טמא ואחד טהור, אכל את אחד מהם ועשה טהרות ובא חברו ואכל את השני ועשה טהרות, רבי יהודה אומר, אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, טהורין. ואם נשאלו שניהן כאחת, טמאים. רבי יוסי אומר, בין כך ובין כך, טמאים:
Mishnah Tahorot 6:8 רבי יהודה אומר halacha ruling domain status
Rabbi Yehudah treats a basilica as private for both Shabbat and impurity when one can watch both entrances from either doorway.

בסילקי, רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטמאה. רבי יהודה אומר, אם עומד הוא בפתח הזה ורואה את הנכנסין ואת היוצאין בפתח הלז, רשות היחיד לכך ולכך. ואם לאו, רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטמאה:
Mishnah Tahorot 9:4 רבי יהודה אומר halacha ruling olive press purity
Rabbi Yehudah requires immediately delivering the key when one vat remains after finishing the olive processing.

הגומר את זיתיו ושיר קפה אחת, יתננה לעני הכהן, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, יוליך את המפתח מיד. רבי שמעון אומר, מעת לעת:
Mishnah Tahorot 10:1 רבי יהודה אומר halacha ruling olive press purity
Rabbi Yehudah declares a locked olive press pure despite the presence of objects subject to treading impurity among the workers.

הנועל בית הבד מפני הבדדין והיו לשם כלים טמאין מדרס, רבי מאיר אומר, בית הבד טמא. רבי יהודה אומר, בית הבד טהור. רבי שמעון אומר, אם טהורין להן, בית הבד טמא. ואם טמאין להן, בית הבד טהור. אמר רבי יוסי, וכי מפני מה טמאות, אלא שאין עמי הארץ בקיאין בהסט:

Mishnah Mikvaot (11)

Mishnah Mikvaot 2:10 רבי יהודה אומר halacha ruling mud immersion
Rabbi Yehudah defines mud suitable for immersion as soft enough that a measuring reed cannot stand in it.

מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט, רבי אליעזר אומר, מטבילין במים ואין מטבילין בטיט. רבי יהושע אומר, במים ובטיט. באיזה טיט מטבילין. בטיט שהמים צפים על גביו. היו המים מצד אחד, מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו. בטיט שהקנה יורד מאליו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, מקום שאין …
מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט, רבי אליעזר אומר, מטבילין במים ואין מטבילין בטיט. רבי יהושע אומר, במים ובטיט. באיזה טיט מטבילין. בטיט שהמים צפים על גביו. היו המים מצד אחד, מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו. בטיט שהקנה יורד מאליו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אלעזר בן דולעאי אומר, מקום שהמשקלת יורדת. רבי אליעזר אומר, היורד בפי חבית. רבי שמעון אומר, הנכנס בשפופרת הנוד. רבי אלעזר בר צדוק אומר, הנמדד בלג:
Mishnah Mikvaot 5:2 רבי יהודה אומר halacha ruling flowing spring
Rabbi Yehudah says spring water passed over vessels or a bench retains its original status.

העבירו על גבי כלים או על גבי ספסל, רבי יהודה אומר, הרי הוא כמו שהיה. רבי יוסי אומר, הרי הוא כמקוה, ובלבד שלא יטביל על גבי הספסל:
Mishnah Mikvaot 5:4 רבי יהודה אומר halacha exegesis sea immersion
Rabbi Yehudah treats only the Mediterranean Sea as a ritual pool and reads Scripture's plural seas as referring to its varied regions.

כל הימים כמקוה, שנאמר (בראשית א), ולמקוה המים קרא ימים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, הים הגדול כמקוה. לא נאמר ימים, אלא שיש בו מיני ימים הרבה. רבי יוסי אומר, כל הימים מטהרים בזוחלין, ופסולין לזבין ולמצרעים, ולקדש מהם מי חטאת:
Mishnah Mikvaot 5:5 דברי רבי יהודה halacha ruling flowing water
Rabbi Yehudah permits channeling dripping water with even an impurity-susceptible object or person so one may immerse downstream.

הזוחלין, כמעין. והנוטפים, כמקוה. העיד רבי צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפים, שהם כשרים. ונוטפים שעשאן זוחלין, סומך אפלו מקל, אפלו קנה, אפלו זב וזבה, יורד וטובל, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, כל דבר שהוא מקבל טמאה, אין מזחילין בו:
Mishnah Mikvaot 6:1 אמר רבי יהודה halacha ruling pool connection
Rabbi Yehudah requires a flask-shaped recess beside a ritual pool to have the standard opening only when it can hold itself apart.

כל המערב למקוה, כמקוה. חורי המערה וסדקי המערה, מטביל בהם כמה שהם. עקת המערה, אין מטבילין בה אלא אם כן היתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהיא מעמדת עצמה. אבל אם אינה מעמדת עצמה, מטבילין בה כמה שהיא:
Mishnah Mikvaot 6:5 רבי יהודה אומר halacha ruling immersed container
Rabbi Yehudah requires an opening of four handbreadths in a large container immersed in the sea and a majority opening in a small one.

השדה והתבה שבים, אין מטבילין בהם, אלא אם כן היו נקובין כשפופרת הנוד. רבי יהודה אומר, בכלי גדול, ארבעה טפחים. ובקטן, רבו. אם היה שק או קפה, מטבילין בהם כמה שהם, מפני שהמים מערבין. היו נתונים תחת הצנור, אינם פוסלים את המקוה, אלא מטבילין אותן ומעלין אותן כדרכן:
Mishnah Mikvaot 6:9 רבי יהודה אומר halacha ruling pool connection
Rabbi Yehudah reverses the stated crack rules, requiring the standard opening for a vertical crack but allowing any lengthwise horizontal crack.

כתל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי, מצטרף. ולערב, אין מצטרף, עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד. רבי יהודה אומר, חלוף הדברים. נפרצו זה בתוך זה, על רום, כקלפת השום. ועל רחב, כשפופרת הנוד:
Mishnah Mikvaot 7:6 רבי יהודה אומר halacha ruling successive immersion
Rabbi Yehudah validates a second person's immersion in an exactly measured pool when the first person's feet still touch the water.

מקוה שיש בו ארבעים סאה מכונות, ירדו שנים וטבלו זה אחר זה, הראשון טהור, והשני טמא. רבי יהודה אומר, אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים, אף השני טהור. הטביל בו את הסגוס והעלהו, מקצתו נוגע במים, טהור. הכר והכסת של עור, כיון שהגביה שפתותיהם מן המים, המים שבתוכן שאובין. כיצד יעשה, מטבילן ומעלה אותם דרך שול …
מקוה שיש בו ארבעים סאה מכונות, ירדו שנים וטבלו זה אחר זה, הראשון טהור, והשני טמא. רבי יהודה אומר, אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים, אף השני טהור. הטביל בו את הסגוס והעלהו, מקצתו נוגע במים, טהור. הכר והכסת של עור, כיון שהגביה שפתותיהם מן המים, המים שבתוכן שאובין. כיצד יעשה, מטבילן ומעלה אותם דרך שוליהם:
Mishnah Mikvaot 9:1 רבי יהודה אומר halacha ruling immersion barriers
Rabbi Yehudah says wool and hair cords do not obstruct immersion because water penetrates them.

אלו חוצצין באדם, חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות. רבי יהודה אומר, של צמר ושל שער אינם חוצצין, מפני שהמים באין בהם:
Mishnah Mikvaot 9:7 רבי יהודה אומר halacha ruling immersion barriers
Rabbi Yehudah includes thorn gatherers' cloths among work cloths whose grime does not obstruct immersion.

מטפחת של זפתין ושל יוצרין ושל מפסלי אילנות, אין חוצצין. רבי יהודה אומר, אף של קיצין, כיוצא בהן. זה הכלל, כל המקפיד עליו, חוצץ. ושאינו מקפיד עליו, אינו חוצץ:
Mishnah Mikvaot 10:5 רבי יהודה אומר halacha ruling tool immersion
Rabbi Yehudah requires immersing the entire handle of a utensil even when its excess length is intended to be cut.

כל ידות הכלים שהם ארכין ועתיד לקצץ, מטבילן עד מקום המדה. רבי יהודה אומר, עד שיטביל את כלו. שלשלת דלי גדול, ארבעה טפחים, ושל קטן, עשרה, מטבילן עד מקום המדה. רבי טרפון אומר, עד שיטביל את כל הטבעת. החבל שהוא קשור בקפה אינו חבור, אלא אם כן תפר:

Mishnah Niddah (10)

Mishnah Niddah 1:7 רבי יהודה אומר halacha ruling purity examination
Rabbi Yehudah requires priestly women to examine themselves also when they finish eating terumah.

אף על פי שאמרו דיה שעתה, צריכה להיות בודקת, חוץ מן הנדה והיושבת על דם טהר. ומשמשת בעדים, חוץ מיושבת על דם טהר, ובתולה שדמיה טהורים. ופעמים צריכה להיות בודקת, בשחרית ובין השמשות, ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. יתרה עליהן כהנות, בשעה שהן אוכלות בתרומה. רבי יהודה אומר, אף בשעת עברתן מלאכל בתרומה:
Mishnah Niddah 3:1 רבי יהודה אומר halacha ruling miscarriage impurity
Rabbi Yehudah declares a woman impure after miscarrying a piece of tissue whether or not blood accompanies it.

המפלת חתיכה, אם יש עמה דם, טמאה. ואם לאו, טהורה. רבי יהודה אומר, בין כך ובין כך, טמאה:
Mishnah Niddah 4:5 רבי יהודה אומר halacha ruling labor bleeding
Rabbi Yehudah limits the period in which bleeding may be attributed to labor to the woman's final month of pregnancy.

כמה הוא קשויה. רבי מאיר אומר, אפלו ארבעים וחמשים יום. רבי יהודה אומר, דיה חדשה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים, אין קשוי יותר משתי שבתות:
Mishnah Niddah 6:11 רבי יהודה אומר halacha ruling minor refusal
Rabbi Yehudah permits a minor girl to refuse her marriage until her pubic hair becomes abundant.

תינוקת שהביאה שתי שערות, או חולצת או מתיבמת, וחיבת בכל מצות האמורות בתורה. וכן תינוק שהביא שתי שערות, חיב בכל מצות האמורות בתורה. וראוי להיות בן סורר ומורה, משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן, התחתון ולא העליון, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה. תינוקת שהביאה שתי שערות, אינה יכולה למאן. רבי יהודה אומר, עד שירב …
תינוקת שהביאה שתי שערות, או חולצת או מתיבמת, וחיבת בכל מצות האמורות בתורה. וכן תינוק שהביא שתי שערות, חיב בכל מצות האמורות בתורה. וראוי להיות בן סורר ומורה, משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן, התחתון ולא העליון, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה. תינוקת שהביאה שתי שערות, אינה יכולה למאן. רבי יהודה אומר, עד שירבה השחר:
Mishnah Niddah 7:4 רבי יהודה אומר halacha ruling samaritan burial
Rabbi Yehudah says Samaritans throw miscarried fetuses away rather than burying them in their women's quarters because animals drag them off.

כל הכתמים הנמצאים בכל מקום, טהורין, חוץ מן הנמצאים בחדרים ובסביבות בית הטמאות. בית הטמאות של כותים מטמאין באהל, מפני שהם קוברין שם את הנפלים. רבי יהודה אומר, לא היו קוברין אלא משליכין, וחיה גוררתן:
Mishnah Niddah 9:5 אמר רבי יהודה halacha ruling shared bed stain
Rabbi Yehudah limits the positional allocation of a bloodstain among three women to when they passed by the foot of the bed, declaring all impure if they crossed over it.

שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת האמצעית, כלן טמאות. תחת הפנימית, שתים הפנימיות טמאות והחיצונה טהורה. תחת החיצונה, שתים החיצונות טמאות והפנימית טהורה. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שעברו דרך מרגלות המטה. אבל אם עברו שלשתן דרך עליה, כלן טמאות. בדקה אחת מהן ונמצאת טהורה, היא טהורה ושתים טמאות. ב …
שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת האמצעית, כלן טמאות. תחת הפנימית, שתים הפנימיות טמאות והחיצונה טהורה. תחת החיצונה, שתים החיצונות טמאות והפנימית טהורה. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שעברו דרך מרגלות המטה. אבל אם עברו שלשתן דרך עליה, כלן טמאות. בדקה אחת מהן ונמצאת טהורה, היא טהורה ושתים טמאות. בדקו שתים ומצאו טהורות, הן טהורות והשלישית טמאה. שלשתן ומצאו טהורות, כלן טמאות. למה הדבר דומה, לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים, ובדקו אחד מהן ומצאו טהור, הוא טהור ושנים טמאין. שנים ומצאו טהורים, הם טהורים והשלישי טמא. שלשתן ומצאו טהורים, כלן טמאים, דברי רבי מאיר, שהיה רבי מאיר אומר, כל דבר שהוא בחזקת טמאה, לעולם הוא בטמאתו, עד שיודע לך, טמאה היכן היא. וחכמים אומרים, בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה:
Mishnah Niddah 9:9 רבי יהודה אומר halacha ruling menstrual timing
Rabbi Yehudah forbids the entire relevant day to a woman accustomed to menstruating at sunrise.

היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות, כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות, טמאות. בסוף הוסתות, כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות, טהורות. רבי יוסי אומר, אף ימים ושעות, וסתות. היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה, אינה אסורה אלא עם הנץ החמה. רבי יהודה אומר, כל היום שלה:
Mishnah Niddah 9:11 רבי יהודה אומר halacha ruling virginity blood
Rabbi Yehudah says every normal vine contains wine and characterizes one without wine as a defective dry vine.

נשים בבתוליהם כגפנים. יש גפן שיינה אדם, ויש גפן שיינה שחר, ויש גפן שיינה מרבה, ויש גפן שיינה מעט. רבי יהודה אומר, כל גפן יש בה יין. ושאין בה יין, הרי זה דורקטי:
Mishnah Niddah 10:2 רבי יהודה אומר halacha ruling purity examination
Rabbi Yehudah presumes a menstruant impure unless she performs a confirming clean examination from the afternoon of her seventh day onward.

נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאתה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר ימים בדקה ומצאתה טמאה, הרי היא בחזקת טהרה. בדקה עצמה ביום השביעי בשחרית ומצאתה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאתה טהורה, הרי זו בחזקת טמאה, ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. ואם יש לה וסת, דיה שעתה. רבי יהודה אומר …
נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאתה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר ימים בדקה ומצאתה טמאה, הרי היא בחזקת טהרה. בדקה עצמה ביום השביעי בשחרית ומצאתה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאתה טהורה, הרי זו בחזקת טמאה, ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. ואם יש לה וסת, דיה שעתה. רבי יהודה אומר, כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה, הרי זו בחזקת טמאה. וחכמים אומרים, אפלו בשניה לנדתה בדקה ומצאתה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה, הרי זו בחזקת טהרה:
Mishnah Niddah 10:5 רבי יהודה אומר halacha ruling postmortem blood
Rabbi Yehudah exempts blood leaving a woman after death from stain impurity but includes blood leaving a woman who dies in active labor.

האשה שמתה ויצא ממנה רביעית דם, מטמאה משום כתם, ומטמאה באהל. רבי יהודה אומר, אינה מטמאה משום כתם, מפני שנעקר משמתה. ומודה רבי יהודה ביושבת על משבר ומתה ויצא ממנה רביעית דם, שהיא מטמאה משום כתם. אמר רבי יוסי, לפיכך אינה מטמאה באהל:

Mishnah Makhshirin (9)

Mishnah Makhshirin 2:4 רבי יהודה אומר halacha ruling rainwater mixture
Rabbi Yehudah declares a half-pure half-impure rainwater mixture impure only when it continues dripping.

הטורף את גגו והמכבס את כסותו וירדו עליהן גשמים, אם רב מן הטמא, טמא. ואם רב מן הטהור, טהור. מחצה למחצה, טמא. רבי יהודה אומר, אם הוסיפו לנטף:
Mishnah Makhshirin 2:5 רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath bathhouse
Rabbi Yehudah permits immediate bathing in a small bath when it has an independent governing authority.

עיר שישראל ונכרים דרים בה והיה בה מרחץ מרחצת בשבת, אם רב נכרים, רוחץ מיד. ואם רב ישראל, ימתין כדי שיחמו החמין. מחצה למחצה, ימתין כדי שיחמו החמין. רבי יהודה אומר, באמבטי קטנה, אם יש בה רשות, רוחץ בה מיד:
Mishnah Makhshirin 2:7 רבי יהודה אומר halacha ruling found infant
Rabbi Yehudah determines a found infant's status by the majority of people who abandon infants rather than the city's overall population.

מצא בה תינוק משלך, אם רב נכרים, נכרי. ואם רב ישראל, ישראל. מחצה למחצה, ישראל. רבי יהודה אומר, הולכין אחר רב המשליכין:
Mishnah Makhshirin 2:8 רבי יהודה אומר halacha ruling found bread
Rabbi Yehudah determines the status of coarse bread by the majority of people who eat that kind of bread.

מצא בה מציאה, אם רב נכרים, אינו צריך להכריז. ואם רב ישראל, צריך להכריז. מחצה למחצה, צריך להכריז. מצא בה פת, הולכין אחר רב הנחתומין. ואם היתה פת עסה, הולכים אחר רב אוכלי פת עסה. רבי יהודה אומר, אם היתה פת קבר, הולכין אחר רב אוכלי פת קבר:
Mishnah Makhshirin 3:1 רבי יהודה אומר halacha ruling produce wetting
Rabbi Yehudah considers only fruit directly opposite water in a sack willingly wetted by drawing water beneath it.

שק שהוא מלא פרות ונתנו על גב הנהר, או על פי הבור, או על מעלות המערה, ושאבו, כל ששאבו, בכי יתן. רבי יהודה אומר, כל שהוא כנגד המים, בכי יתן. וכל שאינו כנגד המים, אינו בכי יתן:
Mishnah Makhshirin 3:5 רבי יהודה אומר halacha ruling wet grain
Rabbi Yehudah presumes one is pleased when rain wets grain taken for milling unless the person stops because of the rain.

המטנן בטיט הנגוב, רבי שמעון אומר, אם יש בו משקה טופח, בכי יתן. ואם לאו, אינו בכי יתן. המרבץ את גרנו, אינו חושש שמא נתן בה חטים וטננו. המלקט עשבים כשהטל עליהם, להטן בהם חטים, אינן בכי יתן. אם נתכון לכך, הרי זה בכי יתן. המוליך חטין לטחן וירדו עליהן גשמים, אם שמח, בכי יתן. רבי יהודה אומר, אי אפשר שלא ל …
המטנן בטיט הנגוב, רבי שמעון אומר, אם יש בו משקה טופח, בכי יתן. ואם לאו, אינו בכי יתן. המרבץ את גרנו, אינו חושש שמא נתן בה חטים וטננו. המלקט עשבים כשהטל עליהם, להטן בהם חטים, אינן בכי יתן. אם נתכון לכך, הרי זה בכי יתן. המוליך חטין לטחן וירדו עליהן גשמים, אם שמח, בכי יתן. רבי יהודה אומר, אי אפשר שלא לשמח, אלא אם עמד:
Mishnah Makhshirin 3:6 רבי יהודה אומר halacha ruling wet olives
Rabbi Yehudah presumes one is pleased when rain wets rooftop olives only if the person plugs the drain or channels water among them.

היו זיתיו נתונים בגג וירדו עליהן גשמים, אם שמח, בכי יתן. רבי יהודה אומר, אי אפשר שלא לשמח, אלא, אם פקק את הצנור או אם חלחל לתוכן:
Mishnah Makhshirin 3:7 רבי יהודה אומר halacha ruling wet produce
Rabbi Yehudah finds willing wetting when carriers overturn soaked sacks or when a person stops to wash muddy feet in a river.

החמרין שהיו עוברים בנהר ונפלו שקיהם למים, אם שמחו, בכי יתן. רבי יהודה אומר, אי אפשר שלא לשמח, אלא, אם הפכו. היו רגליו מלאות טיט, וכן רגלי בהמתו, עבר בנהר, אם שמח, בכי יתן. רבי יהודה אומר, אי אפשר שלא לשמח, אלא, אם עמד והדיח. באדם ובבהמה טמאה, לעולם טמא:
Mishnah Makhshirin 6:3 רבי יהודה אומר halacha ruling fish purity
Rabbi Yehudah presumes pieces of salted fish, Egyptian fish in sauce, and Spanish mackerel to be pure.

כל הביצים בחזקת טהרה, חוץ משל מוכרי משקה. ואם היו מוכרין עמהן פרות יבשים, טהורות. כל הדגים בחזקת טמאה. רבי יהודה אומר, חתיכת אלתית ודג המצרי הבא בקפה וקוליס האספנין, הרי אלו בחזקת טהרה. כל הציר בחזקת טמאה. ועל כלם, עם הארץ נאמן לומר טהורים הן, חוץ משל דגה, מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ. רבי אליע …
כל הביצים בחזקת טהרה, חוץ משל מוכרי משקה. ואם היו מוכרין עמהן פרות יבשים, טהורות. כל הדגים בחזקת טמאה. רבי יהודה אומר, חתיכת אלתית ודג המצרי הבא בקפה וקוליס האספנין, הרי אלו בחזקת טהרה. כל הציר בחזקת טמאה. ועל כלם, עם הארץ נאמן לומר טהורים הן, חוץ משל דגה, מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ. רבי אליעזר בן יעקב אומר, ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהן, טמא:

Mishnah Zavim (3)

Mishnah Zavim 2:2 רבי יהודה אומר halacha ruling zav examination
Rabbi Yehudah attributes an initial discharge even to seeing mating animals or a woman's colored garments when testing for an external cause.

בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה. במאכל, במשתה, ובמשא, בקפיצה, בחלי, ובמראה ובהרהור. הרהר עד שלא ראה או שראה עד שלא הרהר. רבי יהודה אומר, אפלו ראה בהמה, חיה ועוף מתעסקין זה עם זה, אפלו ראה בגדי צבע האשה. רבי עקיבא אומר, אפלו אכל כל מאכל, בין רע בין יפה, ושתה כל משקה. אמרו לו, אין כאן זבין …
בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה. במאכל, במשתה, ובמשא, בקפיצה, בחלי, ובמראה ובהרהור. הרהר עד שלא ראה או שראה עד שלא הרהר. רבי יהודה אומר, אפלו ראה בהמה, חיה ועוף מתעסקין זה עם זה, אפלו ראה בגדי צבע האשה. רבי עקיבא אומר, אפלו אכל כל מאכל, בין רע בין יפה, ושתה כל משקה. אמרו לו, אין כאן זבין מעתה. אמר להם, אין אחריות זבים עליכם. משנזקק לזיבה, אין בודקין אותו. אנסו וספקו ושכבת זרעו טמאים, שרגלים לדבר. ראה ראיה ראשונה, בודקין אותו. בשניה, בודקין אותו. בשלישית, אין בודקין אותו. רבי אליעזר אומר, אף בשלישית בודקין אותו, מפני הקרבן:
Mishnah Zavim 3:2 רבי יהודה אומר halacha ruling zav pressure
Rabbi Yehudah conveys impurity during rescue from a pit only when the pure person raises the zav.

מגיפין או פותחין. וחכמים אומרים, עד שיהא זה מגיף וזה פותח. מעלין זה את זה מן הבור. רבי יהודה אומר, עד שיהא הטהור מעלה את הטמא. מפשילין בחבלין. וחכמים אומרים, עד שיהיה זה מושך הילך וזה מושך הילך. אורגים, בין בעומדין בין ביושבין או טוחנין. רבי שמעון מטהר בכלן, חוץ מן הטוחנין ברחים של יד. פורקין מן החמ …
מגיפין או פותחין. וחכמים אומרים, עד שיהא זה מגיף וזה פותח. מעלין זה את זה מן הבור. רבי יהודה אומר, עד שיהא הטהור מעלה את הטמא. מפשילין בחבלין. וחכמים אומרים, עד שיהיה זה מושך הילך וזה מושך הילך. אורגים, בין בעומדין בין ביושבין או טוחנין. רבי שמעון מטהר בכלן, חוץ מן הטוחנין ברחים של יד. פורקין מן החמור או טוענין, בזמן שמשאם כבד, טמאין. בזמן שמשאם קל, טהורין. וכלן טהורין לבני הכנסת וטמאין לתרומה:
Mishnah Zavim 3:3 רבי יהודה אומר halacha ruling shared conveyance
Rabbi Yehudah defines a large boat as one that a single person cannot cause to sway.

הזב והטהור שישבו בספינה גדולה, איזו היא ספינה גדולה. רבי יהודה אומר, כל שאינה יכולה להמיט באדם. ישבו על הנסר, על הספסל, על הגשיש של מטה ועל האכלונס בזמן שאינן מחגירין, עלו באילן שכחו יפה, בסוכה שכחה יפה, ובסלם צורי או מצרי בזמן שהוא קבוע במסמר, על הכבש, על הקורה ועל הדלת בזמן שהן עשויין בטיט אפלו מצ …
הזב והטהור שישבו בספינה גדולה, איזו היא ספינה גדולה. רבי יהודה אומר, כל שאינה יכולה להמיט באדם. ישבו על הנסר, על הספסל, על הגשיש של מטה ועל האכלונס בזמן שאינן מחגירין, עלו באילן שכחו יפה, בסוכה שכחה יפה, ובסלם צורי או מצרי בזמן שהוא קבוע במסמר, על הכבש, על הקורה ועל הדלת בזמן שהן עשויין בטיט אפלו מצד אחד, טהורין. הטהור מכה את הטמא, טהור. הטמא מכה את הטהור, טמא, שאם ימשך הטהור, הרי הטמא נופל:

Mishnah Tevul Yom (6)

Mishnah Tevul Yom 1:1 רבי יהודה אומר halacha ruling food connection
Rabbi Yehudah includes the first foam of rice among foods whose connected parts are disputed regarding contact by one immersed that day.

המכנס חלות על מנת להפריש, ונשכו, בית שמאי אומרים, חבור בטבול יום. ובית הלל אומרים, אינו חבור. מקרצות נושכות זו בזו, וככרות נושכות זו בזו, האופה חמיטה על גבי חמיטה עד שלא קרמו בתנור, וקולית של מים המחלחלת, ורתיחת גריסין של פול ראשונה, ורתיחת יין חדש, רבי יהודה אומר, אף של ארז, בית שמאי אומרים, חבור ב …
המכנס חלות על מנת להפריש, ונשכו, בית שמאי אומרים, חבור בטבול יום. ובית הלל אומרים, אינו חבור. מקרצות נושכות זו בזו, וככרות נושכות זו בזו, האופה חמיטה על גבי חמיטה עד שלא קרמו בתנור, וקולית של מים המחלחלת, ורתיחת גריסין של פול ראשונה, ורתיחת יין חדש, רבי יהודה אומר, אף של ארז, בית שמאי אומרים, חבור בטבול יום. בית הלל אומרים, אינו חבור. ומודים בשאר כל הטמאות, בין קלות בין חמורות:
Mishnah Tevul Yom 1:2 רבי יהודה אומר halacha ruling food connection
Rabbi Yehudah includes the foam of a thick dish among foods treated as connected for impurity from one immersed that day.

המכנס חלות על מנת שלא להפריש, האופה חמיטה על גבי חמיטה משקרמו בתנור, וקולית של מים שאינה מחלחלת, ורתיחת גריסין של פול שניה, ורתיחת יין ישן, ושל שמן לעולם, ושל עדשים, רבי יהודה אומר, אף של טפח, טמאים בטבול יום, ואין צריך לומר בכל הטמאות:
Mishnah Tevul Yom 1:5 רבי יהודה אומר halacha ruling pea impurity
Rabbi Yehudah adds black peas to foods pure from primary impurity and white peas to foods susceptible even to contact by one immersed that day.

השערה והכסמת בזמן שאינן קלופים, התיאה והחלתית והאלום, רבי יהודה אומר, אף אפונים שחורים, טהורים באב הטמאה, ואין צריך לומר בטבול יום, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, טהורים בטבול יום, וטמאים בכל הטמאות. השערה והכסמת בזמן שהן קלופים, והחטה בין שהיא קלופה בין שאינה קלופה, הקצח, והשמשום, והפלפל, רבי יהודה …
השערה והכסמת בזמן שאינן קלופים, התיאה והחלתית והאלום, רבי יהודה אומר, אף אפונים שחורים, טהורים באב הטמאה, ואין צריך לומר בטבול יום, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, טהורים בטבול יום, וטמאים בכל הטמאות. השערה והכסמת בזמן שהן קלופים, והחטה בין שהיא קלופה בין שאינה קלופה, הקצח, והשמשום, והפלפל, רבי יהודה אומר, אף אפונים לבנים, טמאים בטבול יום, ואין צריך לומר בכל הטמאות:
Mishnah Tevul Yom 2:3 אמר רבי יהודה halacha ruling food mixture
Rabbi Yehudah limits the rule for a solid food mass to one gathered in a bowl and keeps a deliberately dispersed mixture in a mortar pure.

המקפה של תרומה והשום והשמן של חלין, שנגע טבול יום במקצתן, פסל את כלם. המקפה של חלין והשום והשמן של תרומה, שנגע טבול יום במקצתן, לא פסל אלא מקום מגעו. ואם היה השום מרבה, הולכין אחר הרב. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהן גוש בקערה. אבל אם היה מפזר במדוכה, טהור, מפני שהוא רוצה בפזורו. ושאר כל הנדוכין שדכן …
המקפה של תרומה והשום והשמן של חלין, שנגע טבול יום במקצתן, פסל את כלם. המקפה של חלין והשום והשמן של תרומה, שנגע טבול יום במקצתן, לא פסל אלא מקום מגעו. ואם היה השום מרבה, הולכין אחר הרב. אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהן גוש בקערה. אבל אם היה מפזר במדוכה, טהור, מפני שהוא רוצה בפזורו. ושאר כל הנדוכין שדכן במשקין. אבל את שדרכן לדוך במשקים ודכן שלא במשקין והן גוש בקערה, הרי אלו כעגול של דבלה:
Mishnah Tevul Yom 2:7 רבי יהודה אומר halacha ruling pierced barrel
Rabbi Yehudah declares a pierced barrel impure through contact at its mouth or base but pure through contact at either side of a lateral hole.

חבית שנקבה בין מפיה בין משוליה בין מצדיה ונגע בו טבול יום, טמאה. רבי יהודה אומר, מפיה ומשוליה, טמאה. מן הצדדין, מכאן ומכאן, טהורה. המערה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקלוח, אם יש בו, יעלה באחת ומאה:
Mishnah Tevul Yom 3:1 רבי יהודה אומר halacha ruling divided food
Rabbi Yehudah treats two partly divided food pieces as connected when lifting the smaller piece raises the larger.

כל ידות האכלים שהם חבור באב הטמאה, חבור בטבול יום. אכל שנפרס ומערה מקצת, רבי מאיר אומר, אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו, הרי הוא כמוהו. רבי יהודה אומר, אם אוחז בקטן והגדול עולה עמו, הרי הוא כמוהו. רבי נחמיה אומר, בטהור. וחכמים אומרים, בטמא. ושאר כל האכלים, את שדרכו לאחז בעלה, אוחז אותו בעלה. ובקלח, אוח …
כל ידות האכלים שהם חבור באב הטמאה, חבור בטבול יום. אכל שנפרס ומערה מקצת, רבי מאיר אומר, אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו, הרי הוא כמוהו. רבי יהודה אומר, אם אוחז בקטן והגדול עולה עמו, הרי הוא כמוהו. רבי נחמיה אומר, בטהור. וחכמים אומרים, בטמא. ושאר כל האכלים, את שדרכו לאחז בעלה, אוחז אותו בעלה. ובקלח, אוחזין אותו בקלח:

Mishnah Yadayim (2)

Mishnah Yadayim 3:4 רבי יהודה אומר halacha ruling scroll margin
Rabbi Yehudah says the final margin of a sacred scroll does not impart hand impurity until a roller is attached.

גליון שבספר, שמלמעלן ושמלמטן שבתחלה ושבסוף, מטמאין את הידים. רבי יהודה אומר, שבסוף אינו מטמא, עד שיעשה לו עמוד:
Mishnah Yadayim 3:5 רבי יהודה אומר halacha dispute biblical sanctity
Rabbi Yehudah says Song of Songs imparts hand impurity while Ecclesiastes remains disputed.

ספר שנמחק ונשתיר בו שמונים וחמש אותיות, כפרשת ויהי בנסע הארן, מטמא את הידים. מגלה שכתוב בה שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסע הארן, מטמא את הידים. כל כתבי הקדש מטמאין את הידים. שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים. רבי יהודה אומר, שיר השירים מטמא את הידים, וקהלת מחלקת. רבי יוסי אומר, קהלת אינו מטמא את ה …
ספר שנמחק ונשתיר בו שמונים וחמש אותיות, כפרשת ויהי בנסע הארן, מטמא את הידים. מגלה שכתוב בה שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסע הארן, מטמא את הידים. כל כתבי הקדש מטמאין את הידים. שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים. רבי יהודה אומר, שיר השירים מטמא את הידים, וקהלת מחלקת. רבי יוסי אומר, קהלת אינו מטמא את הידים ושיר השירים מחלקת. רבי שמעון אומר, קהלת מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל. אמר רבי שמעון בן עזאי, מקבל אני מפי שבעים ושנים זקן, ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, ששיר השירים וקהלת מטמאים את הידים. אמר רבי עקיבא, חס ושלום, לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כלו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים. ואם נחלקו, לא נחלקו אלא על קהלת. אמר רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו של רבי עקיבא, כדברי בן עזאי, כך נחלקו וכך גמרו:

Mishnah Oktzin (4)

Mishnah Oktzin 1:2 רבי יהודה אומר halacha ruling food handles
Rabbi Yehudah joins a large radish root to the food for impurity volume but excludes its fibrous strands.

שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן לחין, והפטמא שלהן בין לחה בין יבשה, והעמוד שהוא מכון כנגד האכל, שרשי החזרים והצנון והנפוס, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, שרש צנון גדול מצטרף, והסיב שלו, אינו מצטרף. שרשי המתנא והפיגם וירקות שדה וירקות גנה שעקרן לשתלן, והשדרה של שבלת והלבוש שלה, רבי אלעזר אומר, א …
שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן לחין, והפטמא שלהן בין לחה בין יבשה, והעמוד שהוא מכון כנגד האכל, שרשי החזרים והצנון והנפוס, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, שרש צנון גדול מצטרף, והסיב שלו, אינו מצטרף. שרשי המתנא והפיגם וירקות שדה וירקות גנה שעקרן לשתלן, והשדרה של שבלת והלבוש שלה, רבי אלעזר אומר, אף הסיג של רצפות, הרי אלו מטמאין ומטמאים ומצטרפין:
Mishnah Oktzin 2:1 רבי יהודה אומר halacha ruling produce impurity
Rabbi Yehudah treats a cucumber's tuft as susceptible to impurity while the cucumber remains displayed before the merchant.

זיתים שכבשן בטרפיהן, טהורים, לפי שלא כבשן אלא למראה. כשות של קשות והנץ שלה, טהורה. רבי יהודה אומר, כל זמן שהיא לפני התגר, טמאה:
Mishnah Oktzin 2:4 רבי יהודה אומר halacha ruling onion peels
Rabbi Yehudah distinguishes three onion peels, joining the inner peel always, the middle only when whole, and never the outer peel.

כל הקלפין מטמאות ומטמאות ומצטרפות. רבי יהודה אומר, שלשה קלפין בבצל. הפנימית, בין שלמה בין קדורה, מצטרפת. האמצעית, שלמה מצטרפת, וקדורה אינה מצטרפת. והחיצונה, בין כך ובין כך, טהורה:
Mishnah Oktzin 3:2 רבי יהודה אומר halacha ruling wild vegetables
Rabbi Yehudah excludes wild leeks, purslane, and milkweed shoots from wild vegetables requiring intention before acquiring food impurity.

החותך מן האדם, ומן הבהמה, ומן החיה, ומן העופות, מנבלת העוף הטמא, והחלב בכפרים, ושאר כל ירקות שדה חוץ משמרקעים ופטריות. רבי יהודה אומר, חוץ מכרשי שדה והרגילה ונץ החלב. רבי שמעון אומר, חוץ מן העכביות. רבי יוסי אומר, חוץ מן הכלוסין, הרי אלו צריכין מחשבה והכשר:

Tosefta Berakhot (15)

Tosefta Berakhot 1:4 אמר רבי יהודה

מאימתי קורין את שמע בשחרית אחרים אומרי' כדי שיהא <ממנו> [רואה] חבירו ברחוק ד' אמות ומכירו מצותה עם הנץ החמה כדי שיהא סומך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום אמר רבי יהודה פעם אחת הייתי מהלך אחר ר"ע ואחר ר"א בן עזריה הגיע זמן קריאת שמע כמדומה אני שנתייאשו מלקרות אלא שעוסקין בצרכי צבור קריתי ושניתי וא …
מאימתי קורין את שמע בשחרית אחרים אומרי' כדי שיהא <ממנו> [רואה] חבירו ברחוק ד' אמות ומכירו מצותה עם הנץ החמה כדי שיהא סומך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום אמר רבי יהודה פעם אחת הייתי מהלך אחר ר"ע ואחר ר"א בן עזריה הגיע זמן קריאת שמע כמדומה אני שנתייאשו מלקרות אלא שעוסקין בצרכי צבור קריתי ושניתי ואח"כ התחילו הן וכבר נראתה חמה על ראשי ההרים.
Tosefta Berakhot 1:11 ר' יהודה אומר

אלו ברכות ששוחין בהן ברכה ראשונה תחלה וסוף ובמודים תחלה וסוף והשוחה בכל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה ואין עונים עם המברך רבי יהודה היה עונה עם המברך (ישעיהו ו) קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל [הארץ כבודו] (יחזקאל ג) וברוך כבוד ה' ממקומו כל אלו היה ר' יהודה אומר עם המברך.
Tosefta Berakhot 2:2 משום רבי יהודה

הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו רבי אחאי אומר משום רבי יהודה אם כוון לבו בפרק ראשון אע"פ שלא כוון את לבו בפרק אחרון יצא.
Tosefta Berakhot 2:10 רבי יהודה אומר

קברו את המת ועמדו בשורה שורה הרואה את הפנימית פטורה ושאינה רואה את הפנימית חייבת רבי יהודה אומר אם אין שם אלא שורה אחת העומדים שם לשם כבוד חייבין לשם אבל פטורין ירדו להספד הרואין את הפנימית פטורין וי"א ושניים להם ושאין רואין את הפנימית חייבין הסופד וכל העוסקים בהספד מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין ל …
קברו את המת ועמדו בשורה שורה הרואה את הפנימית פטורה ושאינה רואה את הפנימית חייבת רבי יהודה אומר אם אין שם אלא שורה אחת העומדים שם לשם כבוד חייבין לשם אבל פטורין ירדו להספד הרואין את הפנימית פטורין וי"א ושניים להם ושאין רואין את הפנימית חייבין הסופד וכל העוסקים בהספד מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה מעשה שהפסיקו רבותינו לקריאת שמע ולתפלה.
Tosefta Berakhot 2:11 רבי יהודה אומר

בעל קרי חולה שנתן עליו תשעה קבין מים הרי זה קורא אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה רבי יהודה אומר ארבעים סאה מכל מקום.
Tosefta Berakhot 2:12 ר' יהודה אומר

הזבין והזבות והנדות והיולדות מותרין לקרות בתורה ולשנות במשנה במדרש בהלכות ובאגדות ובעלי קריין אסורין בכולן ר' יהודה אומר <אבל> שונה הוא בהלכות הרגילות ובלבד שלא יציע את המשנה.
Tosefta Berakhot 3:1 רבי יהודה אומר

כשם שנתנה תורה קבע לקרות שמע כך נתנו חכמים קבע לתפלה מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שכן תמיד של שחר [היה] קרב עד חצות רבי יהודה אומר עד ד' שעות שכן תמיד של שחר קרב והולך עד ד' שעות ומפני מה אמרו תפלת מנחה עד הערב שכן תמיד של בין הערבים [היה] קרב עד הערב ר' יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הע …
כשם שנתנה תורה קבע לקרות שמע כך נתנו חכמים קבע לתפלה מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שכן תמיד של שחר [היה] קרב עד חצות רבי יהודה אומר עד ד' שעות שכן תמיד של שחר קרב והולך עד ד' שעות ומפני מה אמרו תפלת מנחה עד הערב שכן תמיד של בין הערבים [היה] קרב עד הערב ר' יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברין ופדרין קרבין והולכין כל הלילה ומפני מה אמרו תפלת מוספין כל היום שהרי קרבן מוספין קרב והולך כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן של מוסף קרב והולך עד שבע שעות.
Tosefta Berakhot 3:3 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר אם שגורה תפלתו בפיו סימן יפה הוא לו ואם לאו סימן רע הוא לו.
Tosefta Berakhot 4:5 רבי יהודה אומר

על הזרעים הוא אומר בורא מיני זרעים על הדשאים הוא אומר בורא מיני דשאים ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר ברוך מצמיח האדמה בדברו ר"מ אומר אפי' ראה את הפת ואמר ברוך שברא את הפת זו כמה נאה פת זו הרי זו ברכתה אפילו ראה תאנים ואמר ברוך [מי] שברא תאנים הללו כמה [הן] נאות זו היא ברכתן ר' יוס …
על הזרעים הוא אומר בורא מיני זרעים על הדשאים הוא אומר בורא מיני דשאים ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר ברוך מצמיח האדמה בדברו ר"מ אומר אפי' ראה את הפת ואמר ברוך שברא את הפת זו כמה נאה פת זו הרי זו ברכתה אפילו ראה תאנים ואמר ברוך [מי] שברא תאנים הללו כמה [הן] נאות זו היא ברכתן ר' יוסי אומר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא רבי יהודה אומר כל שנשתנה מברייתו [ושנה ברכתו] יצא.
Tosefta Berakhot 4:13 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל כל שהוא מין שבעה ואינו מין דגן [ודגן שלא] עשאן פת רבן גמליאל אומר מברך אחריו שלש ברכות וחכ"א ברכה אחת מעין שלש. כל שאינו [משבעת המינין] ולא ממין דגן כגון פת אורז ופת דוחן רבן גמליאל אומר ברכה אחת מעין שלש וחכ"א אין מברכין [כלום].
Tosefta Berakhot 5:1 דברי ר' יהודה

לא יאכל אדם ערב שבת מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת בתאוה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אדם אוכל והולך עד שתחשך מפסיקין לשבתות דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אין מפסיקין.
Tosefta Berakhot 5:3 דברי ר' יהודה

[אורחין שהיו מסובין אצל בעה"ב וקדש עליהם היום עקרו עם חשיכה לבית המדרש חזרו ומזגו להם את הכוס אומרים עליו קדושת היום] דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך....
Tosefta Berakhot 5:13 משום רבי יהודה

ר' מונא אומר משום רבי יהודה פת הבאה בכסנין אחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחרי'.
Tosefta Berakhot 6:10 ר' יהודה אומר

את החמה ואת הלבנה ואת הכוכבים ואת המזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית ר' יהודה אומר המברך על החמה זו דרך אחרת וכן היה רבי יהודה אומר הרואה את הים תדיר ונשתנה בו דבר צריך לברך.
Tosefta Berakhot 6:23 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר שלש ברכות צריך לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשני אשה [ברוך] שלא עשני בור. גוי (ישעיהו מ) כל הגוים כאין נגדו אשה אין אשה חייבת במצות בור שאין ירא חטא ולא עם הארץ חסיד משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לעבדו לבשל לו תבשיל הוא לא בשל לו תבשיל מימיו סוף שמקדיח את התבשיל ומקניט …
ר' יהודה אומר שלש ברכות צריך לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשני אשה [ברוך] שלא עשני בור. גוי (ישעיהו מ) כל הגוים כאין נגדו אשה אין אשה חייבת במצות בור שאין ירא חטא ולא עם הארץ חסיד משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לעבדו לבשל לו תבשיל הוא לא בשל לו תבשיל מימיו סוף שמקדיח את התבשיל ומקניט את רבו לחפות לו חלוק והוא לא חיפת לו חלוק מימיו סוף שמלכלך את החלוק ומקניט את רבו.

Tosefta Peah (5)

Tosefta Peah 1:5 ר' יהודה אומר

נותן אדם פאה בתחילת השדה ובאמצע ובסוף ואם נתן בין בתחלה [בין באמצע] [בין בסוף] יצא ר"ש אומר אם נתן בין בתחלה בין באמצע בין בסוף הרי זו פאה וצריך שיתן בסוף כשיעור ר' יהודה אומר אם שייר [לו] קלח אחד סומך [לו] משום פאה ואם לאו אינו נותן אלא משום הפקר בד"א בזמן שנתן את הפאה ומבקש להוסיף.
Tosefta Peah 2:20 דברי רבי יהודה

מאימתי שורפין קשין שבשדות בשדה האילן עד עצרת בשדה הלבן עד ראש השנה בשדה בית השלחין מיד דברי רבי יהודה וחכמים אומרים בשדה לבן עד העצרת בשדה אילן עד ראש השנה מפני גזל אדם ובהמה בשדה בית השלחין מיד.
Tosefta Peah 2:21 רבי יהודה אומר

המרביץ את שדהו עד שלא נכנסו עניים לתוכו אם היה היזקו מרובה על של עניים מותר ואם היזק עניים מרובה על שלו אסור. רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מלקט ומניח על גבי הגדר והעני בא ונוטל את שלו.
Tosefta Peah 3:5 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר העושה כל שדהו עומרין [ומעמר] בהן [כמעמר] לגדיש לחררה [לגדיש] מודים ב"ש ובית הלל שאם הפקיר לאדם ולא לבהמה לישראל ולא לנכרים שזה הפקר.
Tosefta Peah 4:1 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר מקום שדורכין את העוללות נאמן עני לומר יין זה של עוללות הוא לקט זה לקטתיו אני ואחי [אני] וקרובי אבל אין נאמן לומר מפלוני נכרי לקחתי מאיש פלוני כותי לקחתי עניי כותים כעניי ישראל אבל עניי נכרים אין מאמינים להם בכל דבר.

Tosefta Demai (7)

Tosefta Demai 1:9 ר' יהודה אומר

הלוקח מן הספינה ביפו ומן הספינה בקסרי חייב ר' יהודה אומר כיפת הישוב וכיפת אנטיפרס ושוק של פטרוס בראשונה היו דמאי מפני שחזקתן מהר המלך עכשיו רבותינו אמרו כל עיירות הכותים שעל יד הדרך [כגון] התבואה והקטניות שלהן דמאי מפני שהן של ישראל [משתמשין ביהודה] ושאר כל פירותיהן ודאי.
Tosefta Demai 2:8 ר' יהודה אומר

וכולן שחזרו בהן אין מקבלין אותן עולמית דברי ר"מ ר' יהודה אומר חזרו בפרהסיא מקבלין אותן במטמונות אין מקבלין אותן ר"ש ור' יהושע בן קרחה אומרים בין כך ובין כך מקבלין אותן שנאמר (ירמיהו ג':י״ד) שובו בנים שובבים וגו'.
Tosefta Demai 5:10 אמר ר' יהודה

פועלין שהיו יושבין ואוכלין והותירו פרוסות וכן אורחין שהיו מסובין ואוכלין והותירו פרוסות ונתנום לשמש או שהיו אחרים מלקטין תחתיהן מעשר מכל א' וא' שחק את הפת ועשאה פירורין או גרוגרות ועשאו דבילה מעשר מא' על הכל אמר ר' יהודה בד"א בשנת [שבוע] אבל בשאר שנים מעשר מכל א' וא'.
Tosefta Demai 6:6 ר' יהודה אומר

המקבל שדה מישראל תורם ונותן לו רבי מאיר אומר מעשר ונותן לו ר' יהודה אומר אם נתן לו מאותה השדה ומאותו המין תורם ונותן לו משדה אחרת וממין אחר מעשר ונותן לו וחכ"א אם מאותה שדה נתן לו בין מאותו המין בין ממין אחר תורם ונותן לו אם משדה אחרת נתן לו בין מאותו המין בין ממין אחר מעשר ונותן לו קבל הימנו זרע לי …
המקבל שדה מישראל תורם ונותן לו רבי מאיר אומר מעשר ונותן לו ר' יהודה אומר אם נתן לו מאותה השדה ומאותו המין תורם ונותן לו משדה אחרת וממין אחר מעשר ונותן לו וחכ"א אם מאותה שדה נתן לו בין מאותו המין בין ממין אחר תורם ונותן לו אם משדה אחרת נתן לו בין מאותו המין בין ממין אחר מעשר ונותן לו קבל הימנו זרע ליתן לו פירות בגורן מעשר ונותן לו מקום שחולקין על הגורן חולק לו בפניו קבל הימנו מעות ליתן לו פירות [הכל מודים שמעשר] ונותן לו.
Tosefta Demai 7:8 דברי רבי יהודה

פרתו של כהן שהיתה שומא אצל ישראל וילדה בכור הבכור לכהן דברי רבי יהודה וחכ"א הבכור לשניהן אמר להן רבי יהודה אי אתם מודים בפירות שדה שהן שלו אמרו לו שדה גופה שלו ופרה גופה לשניהן אף פרה אם היתה גופה שלו בכור לכהן.
Tosefta Demai 8:1 ר' יהודה אומר

עם הארץ שאמר [לחבירו] קח לי אגודת ירק אחד גלוסקין אחד ר' יוסי אומר אין צריך לעשר ר' יהודה אומר צריך לעשר רבן שמעון בן גמליאל אומר אם החליף את המעה צריך לעשר.
Tosefta Demai 8:2 ר' יהודה אומר

חמשה שאמרו לאחד צא והבא לנו עשר גלוסקין עשר אגודות של ירק הביא לכל אחד ואחד בפני עצמו [חברין שבהן] אין צריכין לעשר אלא על חלקן בלבד הביא להן מעורבין חבירין שבהן צריכין לעשר על הכל נתנו לו אחת יתירה ר' יהודה אומר לשליח ר' [יוסי] אומר לאמצע.

Tosefta Kilayim (6)

Tosefta Kilayim 1:5 ר' יהודה אומר

תרנגול טווס ותרנגול פסאני אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה ר' יהודה אומר פרדה שתבעה זכר אין מרביעין עליה לא מן הסוס ולא מן החמור אלא מן הפרד שור ושור הבר חמור וחמור הבר חזיר וחזיר הבר אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה.
Tosefta Kilayim 2:5 ר' יהודה אומר

אין מקיפין חרדל חריע אלא לחיסית בלבד דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר לכל מקיפין חרדל חריע חוץ מן התבואה רשב"ג אומר לערוגות קטנות של ירק מקיפין אותו חרדל חריע.
Tosefta Kilayim 3:2 דברי רבי יהודה

איזו מחול הכרם בין שני כרמים דברי רבי יהודה וחכ"א אם אין שם אלא שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם היו שם שתים עשרה אמה נותנין לו עבודתו וזורע את המותר.
Tosefta Kilayim 4:2 ר' יהודה אומר

בכל עושין מחיצה באבנים ובמחצלות בקשים ובקנים ובקולחות אפי' ג' חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין [קנה] לחבירו ג' טפחים כדי שיכנס הגדי ר"א אומר [חריץ שהעבירו על גבי הריפין הרי הריפין] כמחיצה ובלבד שלא יהא בינו לבין חבירו כמלואו ר' יהודה אומר [חריץ שהעבירו ע"ג קנים והרי קנים] כמחיצה צר …
בכל עושין מחיצה באבנים ובמחצלות בקשים ובקנים ובקולחות אפי' ג' חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין [קנה] לחבירו ג' טפחים כדי שיכנס הגדי ר"א אומר [חריץ שהעבירו על גבי הריפין הרי הריפין] כמחיצה ובלבד שלא יהא בינו לבין חבירו כמלואו ר' יהודה אומר [חריץ שהעבירו ע"ג קנים והרי קנים] כמחיצה צריך שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי רבי יוסי אומר אם היו קנים מדוקרנין ועשה להם פאה מלמעלה מותר.
Tosefta Kilayim 5:4 ר' יהודה אומר

לא יקשור סוס לפרד ופרד לחמור וחמור לערוד מפני שמנהגין זה את זה אם עשה כן ר' מאיר מחייב וחכמים פוטרין ר' יהודה אומר בני סוסה ובני חמורה [כאחד] אסורין זה עם זה וחכמים אומרים כל הפרדות מין אחד הן אסי הבבלי אומר אסור לרכוב על גבי הפרדה מקל וחומר ומה אם במקום שמותר ללבוש שני חלוקות כאחד הרי הוא אסור בתער …
לא יקשור סוס לפרד ופרד לחמור וחמור לערוד מפני שמנהגין זה את זה אם עשה כן ר' מאיר מחייב וחכמים פוטרין ר' יהודה אומר בני סוסה ובני חמורה [כאחד] אסורין זה עם זה וחכמים אומרים כל הפרדות מין אחד הן אסי הבבלי אומר אסור לרכוב על גבי הפרדה מקל וחומר ומה אם במקום שמותר ללבוש שני חלוקות כאחד הרי הוא אסור בתערובתן מקום שאסור לנהוג שתי בהמות אינו דין שיהא אסור בתערובתן אמרו לו הרי הוא אומר (מלכים א א':ל״ג) והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אותו אל גיחון אמר להן אין משיבין מתקוע אמרו לו הרי הוא אומר (מלכים א ט״ו:ה') <ויעש דוד הישר> בעיני ה' ולא סר מכל אשר צוהו רק בדבר אוריה החתי.
Tosefta Kilayim 5:10 ר' יהודה אומר

לובש אדם שתי חלוקות זו על גב זו אע"פ שפונדתו חגורה עליו [מבחוץ ובלבד שיתן] את המשיחה ויקשור [בה] בין כתיפיו בלארי נשים אין בהן משום כלאים [ואם תופרן] מקבלות את הטומאה ואסורות משום כלאים מטפחות תיבה אין בהן משום כלאים מטפחות ידים ומטפחות ספרים ומטפחות ספוג אין בהם משום כלאים רבי אליעזר אוסר דברי ר"מ …
לובש אדם שתי חלוקות זו על גב זו אע"פ שפונדתו חגורה עליו [מבחוץ ובלבד שיתן] את המשיחה ויקשור [בה] בין כתיפיו בלארי נשים אין בהן משום כלאים [ואם תופרן] מקבלות את הטומאה ואסורות משום כלאים מטפחות תיבה אין בהן משום כלאים מטפחות ידים ומטפחות ספרים ומטפחות ספוג אין בהם משום כלאים רבי אליעזר אוסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר ר"א מתיר וחכמים אוסרין.

Tosefta Sheviit (14)

Tosefta Sheviit 1:7 רבי יהודה אומר

ומכוונין את הנטיעות עד ראש השנה רבי יהודה אומר אם היו מבורכות לפני שביעית נוטלן אף בשביעית אלו הן עוגיות אלו בדידין שבעיקרי אילנות מוותרין [ומשמשין] בקנים מקום שנהגו לוותר ולשמש לפני החג מוותרין ומשמשין לפני החג לאחר החג מותרין ומשמשין לאחר החג.
Tosefta Sheviit 1:8 ר' יהודה אומר

פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ר' יהודה אומר מקום שנהגו לסוך אין סכין מפני שהיא עבודה מקום שלא נהגו לסוך סכין ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית [מותר] הכל שוין שאין סכין אותן ואין מקנחין אותן וכן היה ר' יהודה אומר הלוקח פגים מחבירו בשאר שני שני שבוע אף במקום שנהגו לסוך סכין לא יקנח שרף בעיקר מפני שמתרין …
פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ר' יהודה אומר מקום שנהגו לסוך אין סכין מפני שהיא עבודה מקום שלא נהגו לסוך סכין ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית [מותר] הכל שוין שאין סכין אותן ואין מקנחין אותן וכן היה ר' יהודה אומר הלוקח פגים מחבירו בשאר שני שני שבוע אף במקום שנהגו לסוך סכין לא יקנח שרף בעיקר מפני שמתרין אבל מקנחו בעלין.
Tosefta Sheviit 2:12 ר' יהודה אומר

אין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפות דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפות רבי שמעון אומר אף על האשפות ובלבד שלא יפחות משלש אשפתות [לבית סאה].
Tosefta Sheviit 2:13 אמר ר' יהודה

המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים נתמלאת עוקר מתוך הסהר ועושה אשפתות בתוך שדהו כדרך המזבלין [וחוזר ועושה סהר אחר] אמר ר' יהודה בד"א בזמן שהיתה צאנו מועטת אבל אם היתה צאנו מרובה אפי' בית כור אפי' בית כוריים מותר ר' שמעון בן [אלעזר] אומר תוקע יתד באמצע ומקיף לה ארבע סהרים מארבע רוחותיה.
Tosefta Sheviit 3:1 אמר רבי יהודה

לא יפתח אדם מחצב בתחלה בתוך שדהו עד שיהו שלש מרביות שהן שלש על שלש על רום שלש אמר רבי יהודה בד"א בזמן שמתכוין לעשות שדה אבל בזמן שאין מתכוין לעשות שדה אפילו דבר [מרובה] מותר אמר רשב"ג בד"א בזמן שאין מתכוין לעשות שדה אבל בזמן שמתכוין לעשות שדה אפילו כל שהוא אסור.
Tosefta Sheviit 3:8 ר' יהודה אומר

הקוצץ קורה של שקמה הרי זה לא יחליק ולא ידריג אלא מציין כדי שתהא קיצתה שוה ר' יהודה אומר מקום שנהגו לדרג יחליק לחליק ידריג [הרי זה] מגביה טפח וקוצץ [טפח] וכן היה רבי יהודה אומר הלוקח בתולה של שקמה מחבירו בשאר שני שבוע הרי זה מגביה עשרה טפחים וקוצץ נמצאת אומר שלש בתולות הן בתולת אדם בתולת אדמה בתולת א …
הקוצץ קורה של שקמה הרי זה לא יחליק ולא ידריג אלא מציין כדי שתהא קיצתה שוה ר' יהודה אומר מקום שנהגו לדרג יחליק לחליק ידריג [הרי זה] מגביה טפח וקוצץ [טפח] וכן היה רבי יהודה אומר הלוקח בתולה של שקמה מחבירו בשאר שני שבוע הרי זה מגביה עשרה טפחים וקוצץ נמצאת אומר שלש בתולות הן בתולת אדם בתולת אדמה בתולת אילן בתולת אדם כל שלא נבעלה מימיה בתולת אדמה כל שלא נעבדה מימיה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין בה חרס בתולת אילן כל שלא נקצצה מימיה.
Tosefta Sheviit 4:1 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר הפרסאות שביעית שלהן מוצאי שביעית שהן עושין לשתי שנים אמר לו הרי הן אצלך בטבריא ואינן עושות אלא בנות שנתן הטומן את הלוף בשביעית רבי אומר דרך ארץ טמנו בעציץ כדי שלא יצמח אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (ירמיהו ל״ב:י״ד) ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים.
Tosefta Sheviit 4:2 ר' יהודה אומר

הלוף שעברה עליו שביעית רבי אליעזר אומר אם שהה שלש שנים נותן לעניים רביע אם שהה שתי שנים נותן לעניים שליש שנה אחת נותן לעניים מחצה מאימתי מותר אדם ליקח הלוף במוצאי שביעית מכל מקום ר' יהודה אומר מיד א"ר יהודה מעשה והיינו בעין כושי והיינו אוכלין לוף במוצאי החג של שביעית על פי רבי טרפון אמר לו רבי יוסי …
הלוף שעברה עליו שביעית רבי אליעזר אומר אם שהה שלש שנים נותן לעניים רביע אם שהה שתי שנים נותן לעניים שליש שנה אחת נותן לעניים מחצה מאימתי מותר אדם ליקח הלוף במוצאי שביעית מכל מקום ר' יהודה אומר מיד א"ר יהודה מעשה והיינו בעין כושי והיינו אוכלין לוף במוצאי החג של שביעית על פי רבי טרפון אמר לו רבי יוסי משם ראיה עמכם הייתי ומוצאי פסח היה.
Tosefta Sheviit 6:19 ר' יהודה אומר

זיתים של שביעית אין עושין אותן בקתבי רבן שמעון בן גמליאל מתיר רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהיו עושין אותן [בקתבי] ר' יהודה אומר טוחנן ברחים שלא נטחן בה בשאר שני שבוע ר' שמעון אומר כותש ומקפה בעריבה.
Tosefta Sheviit 6:20 רבי יהודה אומר

ענבים של שביעית אין דורכין אותן בגת אבל דורכין אותן בעריבה רבי יהודה אומר דורכין [באצבע] בחבית תאנים של שביעית אין עושין אותן [גרוגרות] אבל עושין אותן [דבילה] ר' יהודה אומר ממעך ומנגב ביד.
Tosefta Sheviit 7:11 אמר ר' יהודה

אוכלין בתאנה עד שיכלו [בני בית] פגי אמר ר' יהודה לא הוזכרו פגי בית אוני אלא למעשרות בלבד פגי בית אוני ואהיני [עובניא] חייבין במעשרות ואין אוכלין על הספיחין שבעכו ר' יוסי אומר אוכלין על הספיחין שבעכו ועל הדיפרא אבל לא על [שיפוניות] ר' יהודה אומר אף על [שיפוניות] ר' יוסי אומר דיפרה שביכרה עד [שיכלה] ה …
אוכלין בתאנה עד שיכלו [בני בית] פגי אמר ר' יהודה לא הוזכרו פגי בית אוני אלא למעשרות בלבד פגי בית אוני ואהיני [עובניא] חייבין במעשרות ואין אוכלין על הספיחין שבעכו ר' יוסי אומר אוכלין על הספיחין שבעכו ועל הדיפרא אבל לא על [שיפוניות] ר' יהודה אומר אף על [שיפוניות] ר' יוסי אומר דיפרה שביכרה עד [שיכלה] הקיץ אוכלין עליה.
Tosefta Sheviit 8:3 דברי רבי יהודה

הגיע זמן שעת הביעור עניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור ר"ש אומר עשירים אוכלין מן האוצר אחר הביעור.
Tosefta Sheviit 8:5 דברי ר' יהודה

הקפת החנות משמטת דברי ר' יהודה וחכ"א אינה משמטת אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בכותב מעות ודברי חכמים בכותב פירות.
Tosefta Sheviit 8:9 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר פרוזבול המקושר דיינין חותמין מבפנים והעדים מבחוץ אמרו לו אין מעשה ב"ד צריכין קיום.

Tosefta Terumot (24)

Tosefta Terumot 1:1 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר חרש שתרם תרומתו תרומה אמר ר' יהודה מעשה בבניו של ר' יוחנן בן גודגדה שהיו חרשים והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבם אמרו לו משם ראיה טהרות אין צריכות מחשבה ונעשות על גב חרש שוטה וקטן תרומות ומעשרות צריכות מחשבה ר' יצחק אומר משום ר' אליעזר תרומת חרש לא תצא לחולין מפני שהוא ספק יש בו ד …
רבי יהודה אומר חרש שתרם תרומתו תרומה אמר ר' יהודה מעשה בבניו של ר' יוחנן בן גודגדה שהיו חרשים והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבם אמרו לו משם ראיה טהרות אין צריכות מחשבה ונעשות על גב חרש שוטה וקטן תרומות ומעשרות צריכות מחשבה ר' יצחק אומר משום ר' אליעזר תרומת חרש לא תצא לחולין מפני שהוא ספק יש בו דעת ספק אין בו דעת כיצד עושין בית דין ממנין לו אפוטרופוס והוא תורם והם מקיימין על ידיו רבן שמעון בן גמליאל אומר איזהו חרש [כל] שהיה חרש מתחלתו אבל פקח שנתחרש הוא תורם והן מקיימין על ידיו.
Tosefta Terumot 1:4 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר קטן שהניחו אביו במקשה [הוא] תורם ואביו מקיים על ידו תרומתו תרומה אמרו לו לא הוא שתרם אלא אביו שאימן אחריו.
Tosefta Terumot 2:1 ר' יהודה אומר

המוכר פירות לחבירו ואמר לו פירות שמכרתי לך טבלים הן בשר בכור הוא יין נסך הוא שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר לא נחשדו ישראל על כן אלא הכל לפי מה שהוא איש.
Tosefta Terumot 2:2 ר' יהודה אומר

היה מקריב עמו זבחים ואמר לו נתפגלו היה עושה עמו טהרות ואמר לו נטמאו לא נחשדו ישראל על כן אבל אמר לו זבחים שהקרבתי עמך באותו היום נטמאו שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר לא נחשדו ישראל על כן אלא הכל לפי מה שהוא איש.
Tosefta Terumot 2:3 ר' יהודה אומר

השוחט את הפסח על בני [חבורה] ואמר שלא לשמו שחטתיו שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר עד שלא [יתחיל] בו נאמן משהתחיל בו אינו נאמן.
Tosefta Terumot 2:11 ר' יהודה אומר

איזו היא הארץ ואיזו היא חוצה לארץ כל ששופע מטור אמנון ואילך ארץ ישראל מטור אמנון ולפנים חוצה לארץ נסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח מטור אמנון עד נחלי מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ ר' יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כא"י שנא' (במדבר ל״ד:ו') וגבול ים והיה לכם הים הגדול …
איזו היא הארץ ואיזו היא חוצה לארץ כל ששופע מטור אמנון ואילך ארץ ישראל מטור אמנון ולפנים חוצה לארץ נסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח מטור אמנון עד נחלי מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ ר' יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כא"י שנא' (במדבר ל״ד:ו') וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול נסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא עד אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ.
Tosefta Terumot 2:13 אמר ר' יהודה

אבל ערלה וכלאי הכרם שוין לנכרים בארץ ישראל בסוריא ובחוצה לארץ אלא שר' יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי בסוריא וחכ"א יש לו אמר ר' יהודה מעשה בשביון ראש בית הכנסת של כזיב שלקח נכרי רבעי בסוריא ונתן לו דמיו ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר ממקום למקום ואמר לו המתן עד שנהיה בהלכה אמר לו משם ראיה אף הוא שלח …
אבל ערלה וכלאי הכרם שוין לנכרים בארץ ישראל בסוריא ובחוצה לארץ אלא שר' יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי בסוריא וחכ"א יש לו אמר ר' יהודה מעשה בשביון ראש בית הכנסת של כזיב שלקח נכרי רבעי בסוריא ונתן לו דמיו ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר ממקום למקום ואמר לו המתן עד שנהיה בהלכה אמר לו משם ראיה אף הוא שלח לו ביד שליח חרש מה שעשית עשית אבל לא [תשנה] לעשות כן.
Tosefta Terumot 3:3 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר מודד אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במדה [ובמשקל מונה] אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום [במנין] ר' יוסי בר יהודה אומר לא [במדה ולא] במדוד ולא במשקל ולא בשקול ולא במנין ולא במנוי אמרו לו מעשה שהיינו מלקטים תאנים אחר אביך ואמר לנו היו מונין א"ר שמעון בן אלעזר …
ר' יהודה אומר מודד אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במדה [ובמשקל מונה] אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום [במנין] ר' יוסי בר יהודה אומר לא [במדה ולא] במדוד ולא במשקל ולא בשקול ולא במנין ולא במנוי אמרו לו מעשה שהיינו מלקטים תאנים אחר אביך ואמר לנו היו מונין א"ר שמעון בן אלעזר מעשה בזקן א' בערדסקית שהיה שוקל את כלכלתו מלאה וחוזר ושוקלה ריקנית והיה ר' מאיר משבחו.
Tosefta Terumot 3:7 רבי יהודה אומר

ר' יוסי אומר כל בית הגרנות תפוסה אחת כיצד גת א' לשתי בורות [שתי גיתות לבור אחת] שתי גיתות לשתי בורות בזמן שכולם תפוסה אחת תורמין ומעשרין מן זה על זה [נטמא אחד מהן תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו אין כולם תפוסה אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה] נטמא אחד מהם לא יתרום מן הטהור שבו על הטמא שבו וכן היה רבי …
ר' יוסי אומר כל בית הגרנות תפוסה אחת כיצד גת א' לשתי בורות [שתי גיתות לבור אחת] שתי גיתות לשתי בורות בזמן שכולם תפוסה אחת תורמין ומעשרין מן זה על זה [נטמא אחד מהן תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו אין כולם תפוסה אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה] נטמא אחד מהם לא יתרום מן הטהור שבו על הטמא שבו וכן היה רבי יהודה אומר כל בית הבד קורה אחת כיצד קורה אחת לשתי בורות שתי קורות לבור א' שתי קורות לשתי בורות בזמן שכולם תפוסה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה נטמא אחת מהם תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו אין כולם תפוסה אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה נטמא אחד מהם לא יתרום מן הטהור שבו על הטמא שבו.
Tosefta Terumot 3:9 אמר ר' יהודה

חמשה צבורין בגורן תורם מאחד על הכל אמר ר' יהודה אימתי בזמן שעיקר הגורן קיים אין עיקר הגורן קיים תורם מכל א' ואחד הכניס פירותיו לתוך ביתו אע"פ שהן מפוזרין תורם מאחד על הכל שתי מגורות בעליה אחת תורם [מכל אחד ואחד] שקי תבואה ועגולי דבילה ודוגיות של גרוגרות כולם בהקפה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה.
Tosefta Terumot 3:11 אמר ר' יהודה

מאימתי תורמין את הגת משיהלכו בה שתי וערב מאימתי מטמאין בית שמאי אומרים משניטל מעשר ראשון בית הלל אומרים משניטל מעשר שני אמר ר' יהודה הלכה כדברי בית שמאי אלא שנהגו הרבים כדברי ב"ה וחכ"א מוציאין תרומה ומעשרות ומטמאין את הגת מיד.
Tosefta Terumot 4:3 ר' יהודה אומר

תורמין גלופסין על זיתי שמן ולא זיתי שמן על הגלופסין [ר' יהודה אומר אף זיתי שמן על הגלופסין] תורמין יין צלול על שאינו צלול ולא שאינו צלול על הצלול ר' יהודה אומר אף שאינו צלול על הצלול ובלבד שיתרום מן היפה.
Tosefta Terumot 5:6 ר' יהודה אומר

נתכוין לתרום א' מעשרה ועלה בידו מעשרים משלשים ומארבעים ומחמשים ומששים תרומתו תרומה נתכוין לתרום אחד מששים ועלה בידו מחמשים מארבעים משלשים מעשרים מעשרה אין תרומתו תרומה ואם אמר הריני תורם [תורם ומחשב ותורם] ועלה בידו אחד מששים תרומתו תרומה ואין צריך להוסיף מששים ואחד צריך להוסיף רבי אומר רובו של אחד …
נתכוין לתרום א' מעשרה ועלה בידו מעשרים משלשים ומארבעים ומחמשים ומששים תרומתו תרומה נתכוין לתרום אחד מששים ועלה בידו מחמשים מארבעים משלשים מעשרים מעשרה אין תרומתו תרומה ואם אמר הריני תורם [תורם ומחשב ותורם] ועלה בידו אחד מששים תרומתו תרומה ואין צריך להוסיף מששים ואחד צריך להוסיף רבי אומר רובו של אחד כמוהו עד כמה מוסיף אפילו אחד על אחד רבן שמעון בן גמליאל אומר כמו שלמוד ר' יהודה אומר תוספת תרומה ניטלת מן הטהור על הטמא ואינה מדמעת ואין חייבין עליה חומש בד"א בזמן שנתכוין לתרום אחד מששים ועלה בידו מששים ואחד אבל אם אמר הריני תורם [ומחשב] זו היא תרומה ודאית.
Tosefta Terumot 5:11 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר רמונין מתוקין [אסורין] כל שהן כיצד נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אסורין נפל מרבוא לתוך רבוא אחרת כולן אסורין רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אסורין נפל מרבוא לתוך שלשה משלשה למקום אחר [ספיקן אסור מפני שספק דמוע] אמר ר' יהודה בן בבא אחד [מן הראוין להורא …
רבי יהודה אומר רמונין מתוקין [אסורין] כל שהן כיצד נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אסורין נפל מרבוא לתוך רבוא אחרת כולן אסורין רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אסורין נפל מרבוא לתוך שלשה משלשה למקום אחר [ספיקן אסור מפני שספק דמוע] אמר ר' יהודה בן בבא אחד [מן הראוין להוראה] שאם יבאו לידי חליפות תרדין אומר אני שיעלה באחד ומאה ולא עוד אלא שב"ד צריכין למנות על כולן שיעלו באחד ומאה.
Tosefta Terumot 5:12 ר' יהודה אומר

נתפצעו אגוזים נתפרדו רמונין נתפתחו חביות נתחתכו דלועין נתפרסו ככרות יעלו באחד ומאתים נפלו ואח"כ נתחתכו בין בשוגג בין במזיד הרי אלו לא יעלו דברי ר' מאיר [ור' יהודה ור' שמעון אומרים] בין בשוגג בין במזיד יעלו ר' יוסי אומר בשוגג יעלו במזיד לאן יעלו וכן היה רבי יוסי אומר תרומה סתומה שנתערבה בפתוחות [ונתפ …
נתפצעו אגוזים נתפרדו רמונין נתפתחו חביות נתחתכו דלועין נתפרסו ככרות יעלו באחד ומאתים נפלו ואח"כ נתחתכו בין בשוגג בין במזיד הרי אלו לא יעלו דברי ר' מאיר [ור' יהודה ור' שמעון אומרים] בין בשוגג בין במזיד יעלו ר' יוסי אומר בשוגג יעלו במזיד לאן יעלו וכן היה רבי יוסי אומר תרומה סתומה שנתערבה בפתוחות [ונתפתחו ופתוחה בפתוחות] הרי אלו יעלו שלא אמרו אלא סתומה שבסתומות [כשתמצא לומר] כלל שר' אליעזר אומר בידוע לא תעלה בשאין ידוע תעלה ר' יהושע אומר בין בידוע בין בשאין ידוע [תעלה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר רבי אליעזר אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה ר' יהושע אומר בין בידוע בין בשאין ידוע] לא תעלה ר' עקיבה אומר בידוע לא תעלה שאין ידוע תעלה.
Tosefta Terumot 5:13 ר' יהודה אומר

ליטרא קציעות שדרסה ע"פ חבית ואין ידוע באיזה חבית דרסה [דרסה] ע"פ כוורת ואין ידוע באיזו כוורת דרסה [דרסה] בעיגול דבלה ואין ידוע באיזה עיגול דרסה ר' אליעזר אומר רואין את העליונות כאילו פרודות אם יש שם מאה וא' לטרות תעלה ואם לאו לא תעלה ר' יהושע אומר אם יש [שם] מאה פומין יעלו ואם לאו הפומין אסורין והשו …
ליטרא קציעות שדרסה ע"פ חבית ואין ידוע באיזה חבית דרסה [דרסה] ע"פ כוורת ואין ידוע באיזו כוורת דרסה [דרסה] בעיגול דבלה ואין ידוע באיזה עיגול דרסה ר' אליעזר אומר רואין את העליונות כאילו פרודות אם יש שם מאה וא' לטרות תעלה ואם לאו לא תעלה ר' יהושע אומר אם יש [שם] מאה פומין יעלו ואם לאו הפומין אסורין והשולים מותרין דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר ר' אליעזר אומר אם יש שם מאה פומין תעלה ואם לאו הפומין אסורין והשולים מותרין ר' יהושע אומר אע"פ שיש שם ג' מאות פומין לא תעלה דרסה בעיגול ואין ידוע היכן דרסה הכל מודים שתעלה.
Tosefta Terumot 5:17 ר' יהודה אומר

קישות של תרומה שנתערבה במאה קישות של חולין וכן פרוסות של לחם הפנים שנתערבו במאה פרוסות של חולין הרי אלו יעלו ר' יהודה אומר לא יעלו אם נגעו פרוסות זו בזו טמאו זו בזו ואם היה אוכל פסול שנפסל בטבול יום הכל מודים שיעלו.
Tosefta Terumot 6:11 ר' יהודה אומר

שתי קופות [בשתי מגורות שתי מגורות בשתי עליות שתי מגורות בעליה אחת הרי אלו יעלו [ר' יהודה אומר לא יעלו] ר' שמעון אומר אפילו הן בשתי עיירות מעלות זו את זו בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומר לתוך מאה נפלה אחת מדומעת ואחת שאינה מדומעת הריני אומר לתוך מדומעת נפלה.
Tosefta Terumot 7:12 ר' יהודה אומר

האוכל את הנמלה ואת הכנה שבתבואה חייב את הזיז שבעדשים ואת יתושין שבכליסין ואת התולעים שבתמרים ושבגרוגרות פטור פירשו וחזרו חייב את התולעים שבעיקרי אלנות ואת הקפה שבירק חייב יבחושין שביין ושבחומץ הרי אלו [אסורין] ר' יהודה אומר [מסננין] את היין ואת החומץ המברך על החמה הרי זה דרך אחרת.
Tosefta Terumot 8:1 ר' יהודה אומר

הזורע [פשתן] של תרומה עד שלא הביא שליש יופך משהביא שליש יקיים דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשוגג עד שלא הביא יופך משהביא שליש יקיים במזיד זה וזה [יופך].
Tosefta Terumot 8:14 ר' יהודה אומר

חתיכה אסורה שנתערבה בחתיכות אפילו הן אלף כולן אסורות הרוטב בנותן טעם אם נמחה ה"ז בנותן טעם חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין וכן פרוסה של לחם הפנים שנתערבה בק' פרוסות של חולין הרי אלו יעלו [ר' יהודה אומר לא יעלו] חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה בק' חתיכות של חטאת טהורה וכן פרוסה של לחם הפנים [טמ …
חתיכה אסורה שנתערבה בחתיכות אפילו הן אלף כולן אסורות הרוטב בנותן טעם אם נמחה ה"ז בנותן טעם חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין וכן פרוסה של לחם הפנים שנתערבה בק' פרוסות של חולין הרי אלו יעלו [ר' יהודה אומר לא יעלו] חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה בק' חתיכות של חטאת טהורה וכן פרוסה של לחם הפנים [טמא שנתערבה בק' פרוסות של לחם הפנים] טהור הרי אלו יעלו רבי יהודה אומר לא יעלו וכן בחלות תודה טבל ויין נסך מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם ושאר כל האיסורין בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם.
Tosefta Terumot 9:1 רבי יהודה אומר

דג טמא שכבשו עם דג טהור [וכן] גרב שמחזיק סאתים שבו משקל עשרה [זוז ביהודה] שהן עשר סלעים בגליל דג טמא צירו אסור רבי יהודה אומר רביעית בסאתים ר' יוסי אומר א' מששה עשר בו א"ר שמעון בן מנסיא אין לך גרב שמחזיק סאתים [שאין בו] משקל עשרה [זוז] ביהודה שהן י' סלעים בגליל דג טמא שאין בו רביעית א"ר יוסי בר יהו …
דג טמא שכבשו עם דג טהור [וכן] גרב שמחזיק סאתים שבו משקל עשרה [זוז ביהודה] שהן עשר סלעים בגליל דג טמא צירו אסור רבי יהודה אומר רביעית בסאתים ר' יוסי אומר א' מששה עשר בו א"ר שמעון בן מנסיא אין לך גרב שמחזיק סאתים [שאין בו] משקל עשרה [זוז] ביהודה שהן י' סלעים בגליל דג טמא שאין בו רביעית א"ר יוסי בר יהודה בד"א בזמן ששולה ומניח לפניו ומצא בו כשיעור הזה אבל אם היה נוטל וזורק ראשון אע"פ שמצא בו יתר מכשיעור הזה מותר.
Tosefta Terumot 9:3 ר' יהודה אומר

אלו הן מיני חסיות הלוף והשום והבצלים והקפלוטות ר' יהודה אומר אין לך מיני חסיות אלא קפלוט בלבד.
Tosefta Terumot 10:12 ר' יהודה אומר

שמרים של [תרומה] ראשון אסור ושני מותר ר' מאיר אומר שני בנותן טעם ושל מעשר ראשון ושני אסור שלישי מותר [ור' יהודה אומר בנותן טעם ושל חדש ראשון ושני ושלישי אסור ורביעי מותר רבי מאיר אומר רביעי בנותן טעם שמרי נכרים שיבשו אסורין בהנאה.

Tosefta Maasrot (6)

Tosefta Maasrot 1:3 רבי יהודה אומר

[האלסרין] והאפרסקין והאסטרובלין משיעשו קליפה האגוזין השקדין משיעשו מגורה רבי יהודה אומר משיעשו קליפה באיזו קליפה אמרו בקליפה תחתונה שעל גב אוכל נהוראי בן שוניא אומר משום ר"ש תפוחין קטנים פטורין [תפוחי נמלא] חייבין בין גדולים בין קטנים ר' ישמעאל ברבי יוסי אמר משם אביו שקדים המרים חייבין בין קטנים בין …
[האלסרין] והאפרסקין והאסטרובלין משיעשו קליפה האגוזין השקדין משיעשו מגורה רבי יהודה אומר משיעשו קליפה באיזו קליפה אמרו בקליפה תחתונה שעל גב אוכל נהוראי בן שוניא אומר משום ר"ש תפוחין קטנים פטורין [תפוחי נמלא] חייבין בין גדולים בין קטנים ר' ישמעאל ברבי יוסי אמר משם אביו שקדים המרים חייבין בין קטנים בין גדולים שקדים מתוקין משתפרוש קליפתן החיצונה ר' ישמעאל פוטר את המלפפונות בקטנן [משיקרחו].
Tosefta Maasrot 2:12 ר' יהודה אומר

האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים אוכל אחת אחת ופטור אם צרפן חייב [אם] היה בעל הבית מוציא ונותן לו [אוכל ואין צריך לעשר] דברי ר"מ ר' יהודה אומר בין כך ובין כך אוכל אחת אחת ופטור ואם צרף חייב.
Tosefta Maasrot 3:3 רבי יהודה אומר

כלכלת השבת ב"ש פוטרים וב"ה מחייבין רבי יהודה אומר הלל לעצמו היה אוסר [המלקט כלכלה לשלוח לחבירו לא יאכל עד שיעשר רבי יהודה אומר הלל לעצמו היה אוסר].
Tosefta Maasrot 3:4 ר' יהודה אומר

[המעביר תאנים ממקום למקום ועברה עליהן שבת למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר] ר' יהודה אומר הלל לעצמו היה אוסר.
Tosefta Maasrot 3:9 ר' יהודה אומר

העוקר שתלים [מתוך שלו] ליטען בחוצה לארץ ולזרע ולהפקיר ולמוכרן לנכרי ה"ז חייב מפני שמוציאן מידי מעשרות ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר בן עזריה המשלח לחבירו שתלין ואטונין [והוצני פשתן מעשרן ודאי מפני שנחשדו רוב אדם עליהן] וחכ"א הרי הן ככל הפירות ואין מעשרן אלא דמאי.
Tosefta Maasrot 3:18 ר' יהודה אומר

פירות לא הלכו בהן חכמים לא אחר הטעם ולא אחר הריח ולא אחר המראה ולא אחר הדמים אלא אחר הרוב בלבד ושאר זרעוני גינה כגון זרע קשואין ודלועין וזרע לפת וצנונות שאין נאכלין פטורין מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית ר' יהודה אומר לא אמרו אלא זרעוני גינה בלבד רבי יוסי אומר אף זרעוני שדה כגון זרע אסטים [ובקיא] …
פירות לא הלכו בהן חכמים לא אחר הטעם ולא אחר הריח ולא אחר המראה ולא אחר הדמים אלא אחר הרוב בלבד ושאר זרעוני גינה כגון זרע קשואין ודלועין וזרע לפת וצנונות שאין נאכלין פטורין מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית ר' יהודה אומר לא אמרו אלא זרעוני גינה בלבד רבי יוסי אומר אף זרעוני שדה כגון זרע אסטים [ובקיא].

Tosefta Maaser Sheni (10)

Tosefta Maaser Sheni 1:14 רבי יהודה אומר

קור ניקח בכסף מעשר ואין מטמא טומאת אוכלין [כפניות נקחות בכסף מעשר ומטמא טומאת אוכלין] רבי יהודה אומר קור הרי הוא כעץ לכל דבר אלא שניקח בכסף מעשר כפניות הרי הן כפירות לכל דבר אלא שפטורות מן המעשרות ר"ש אומר משום ר"א כרכום אין ניקח בכסף מעשר לפי שאין בו טעם אלא למראה א"ר יהודה בן גרוש [מפני] ר"א של בי …
קור ניקח בכסף מעשר ואין מטמא טומאת אוכלין [כפניות נקחות בכסף מעשר ומטמא טומאת אוכלין] רבי יהודה אומר קור הרי הוא כעץ לכל דבר אלא שניקח בכסף מעשר כפניות הרי הן כפירות לכל דבר אלא שפטורות מן המעשרות ר"ש אומר משום ר"א כרכום אין ניקח בכסף מעשר לפי שאין בו טעם אלא למראה א"ר יהודה בן גרוש [מפני] ר"א של בית אבא היו [מוכרין צירי בירושלים אי נמי אמר שמא דגין מוכרין עמו].
Tosefta Maaser Sheni 2:2 ר' יהודה אומר

תלתן של מעשר יאכל צומחניות של תרומה ב"ש אומרים כל מעשיה בטהרה וב"ה אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ מחפיפתה דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר ב"ש אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה וב"ה אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה.
Tosefta Maaser Sheni 2:3 דברי ר' יהודה

כרשינין של מעשר שני יאכלו צמחונין של תרומה ב"ש אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה [וב"ה אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה] דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר ב"ש אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים כל מעשיהן בטומאה א"ר יוסי זו משנת ר"ע לפיכך הוא אומר יתננו לכל כהן וחכמים לא …
כרשינין של מעשר שני יאכלו צמחונין של תרומה ב"ש אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה [וב"ה אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה] דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר ב"ש אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים כל מעשיהן בטומאה א"ר יוסי זו משנת ר"ע לפיכך הוא אומר יתננו לכל כהן וחכמים לא הודו לו.
Tosefta Maaser Sheni 2:16 רבי יהודה אומר

בית הבנוי בחומה רבי יהודה אומר כאילו הוא מבחוץ רש"א כאילו הוא מבפנים.
Tosefta Maaser Sheni 2:18 ר' יהודה אומר

מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה ובין שנטמא בולד הטומאה בין מבפנים בין מבחוץ בש"א הכל יפדה ויאכל בפנים ובה"א הכל יפדה ויאכל מבחוץ חוץ משנטמא באב הטומאה דברי ר"מ ר' יהודה אומר בש"א הכל יפדה ויאכל בפנים חוץ מה שנטמא באב הטומאה בחוץ ובה"א הכל יפדה ויאכל בחוץ חוץ מה שנטמא בולד הטומאה מ …
מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה ובין שנטמא בולד הטומאה בין מבפנים בין מבחוץ בש"א הכל יפדה ויאכל בפנים ובה"א הכל יפדה ויאכל מבחוץ חוץ משנטמא באב הטומאה דברי ר"מ ר' יהודה אומר בש"א הכל יפדה ויאכל בפנים חוץ מה שנטמא באב הטומאה בחוץ ובה"א הכל יפדה ויאכל בחוץ חוץ מה שנטמא בולד הטומאה מבפנים ר"א אומר נטמא באב הטומאה בין מבפנים בין מבחוץ יפדה ויאכל בחוץ נטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ יפדה ויאכל בפנים ר"ע אומר נטמא בחוץ בין באב הטומאה בין בולד הטומאה יפדה ויאכל בחוץ נטמא בפנים בין באב הטומאה בין בולד הטומאה יפדה ויאכל בפנים אמר ר"ש בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שנטמא באב הטומאה בחוץ שיפדה ויאכל בחוץ ועל שנטמא בולד הטומאה בפנים שיפדה ויאכל בפנים על מה נחלקו על שנטמא באב הטומאה בפנים ובולד הטומאה בחוץ שב"ש אומרים נפדה במקום ויאכל במקום וב"ה אומרים נפדה במקום ויאכל בכל המקומות.
Tosefta Maaser Sheni 2:19 רבי יהודה אומר

הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא יפדה רבי יהודה אומר יקבר אמרו לו לרבי יהודה מחמיר בטפילה יתר מן העיקר אמר להם מצינו שהחמירו בטפילה יתר מן העיקר שהתמורה חלה על בעל מום קבוע הקדש אין חל על בעל מום קבוע אמרו לו ממקום שבאתה מה להלן תמימין אין נפדין ובעלי מומין נפדין אף כאן טהורין לא יפדו טמאין יפדו.
Tosefta Maaser Sheni 3:2 דברי ר' יהודה

פודין מעשר שני כשער הזול כמו שחנוני לוקח [ולא כמו שהוא מוכר ר"ש בן אלעזר אומר כמו שחנוני לוקח באותו המין] הפורט [דינר כסף] למעשר שני כמו שחנוני לוקח ולא כמו שהוא מוכר המצרף דינר [זהב] למעשר שני כמו ששולחני פורט ולא כמו שהוא מצרף היה מוליכו ממקום למקום ומשתכר עליו על שויו רבע דברי ר' יהודה [רא"א] עד …
פודין מעשר שני כשער הזול כמו שחנוני לוקח [ולא כמו שהוא מוכר ר"ש בן אלעזר אומר כמו שחנוני לוקח באותו המין] הפורט [דינר כסף] למעשר שני כמו שחנוני לוקח ולא כמו שהוא מוכר המצרף דינר [זהב] למעשר שני כמו ששולחני פורט ולא כמו שהוא מצרף היה מוליכו ממקום למקום ומשתכר עליו על שויו רבע דברי ר' יהודה [רא"א] עד דינר מע"ש [אין לו דמים דין הוא] שיאמר הוא וחומשו מחולל על איסר זה.
Tosefta Maaser Sheni 3:5 ר' יהודה אומר

[סלע] כמה תהא חסרה ולא יהיו מחללין עליה מע"ש לסלע ארבע איסרות ולדינר איסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר לסלע ארבע פונדיאות ולדינר פונדיון רש"א סלע שמונה פונדיאות ודינר שני פונדיאות יתר על כן מחללה בשוויה [סלע] עד שקל ובדינר עד רובע פחות מכן אפי' איסר אין רשאין להחל עליה היתה יוצא לסימון בסלע ולמטבע בשקל לס …
[סלע] כמה תהא חסרה ולא יהיו מחללין עליה מע"ש לסלע ארבע איסרות ולדינר איסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר לסלע ארבע פונדיאות ולדינר פונדיון רש"א סלע שמונה פונדיאות ודינר שני פונדיאות יתר על כן מחללה בשוויה [סלע] עד שקל ובדינר עד רובע פחות מכן אפי' איסר אין רשאין להחל עליה היתה יוצא לסימון בסלע ולמטבע בשקל לסימון בשקל ולמטבע בסלע אין למע"ש אלא כשער המטבע.
Tosefta Maaser Sheni 4:6 אמר רבי יהודה

שני אחין ושני שותפין אב ובנו פודין זה לזה מעשר שני ונותנין זה לזה מעשר עני אמר רבי יהודה תבא מארה לאדם שנותן מעשר עני לאביו [אמרו לו מה אלו היו] שניהם עניים.
Tosefta Maaser Sheni 4:16 ר' יהודה אומר

הפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ולא קרא להן שם ר' יוסי אומר נתקדשו ר' יהודה אומר לא נתקדשו ר' מאיר אומר אם עתיד לקרות להן שם אין בהן קדושה עד שיקרא להן שם אם אין עתיד לקרות להן שם כיון שהפרישן נתקדשו.

Tosefta Challah (2)

Tosefta Challah 1:5 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר עיסת כלבים מעצמה ניכרת עשאן [ככרין] חייבת עשאה למודין פטורה.
Tosefta Challah 2:9 ר' יהודה אומר

איזו היא הארץ ואיזו היא חו"ל כל השופע מטורי אמנון ואילך ארץ ישראל מטורי אמנון ולהלן חוצה לארץ הניסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח מטורי אמנון ועד נחל מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל מלחוט ולחוץ חוצה לארץ ר' יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל שנא' (במדבר ל״ד:ו') וגבול ים והיה לכם הים …
איזו היא הארץ ואיזו היא חו"ל כל השופע מטורי אמנון ואילך ארץ ישראל מטורי אמנון ולהלן חוצה לארץ הניסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח מטורי אמנון ועד נחל מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל מלחוט ולחוץ חוצה לארץ ר' יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל שנא' (במדבר ל״ד:ו') וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול הניסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס מנחל מצרים ועד אוקיינוס מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ.

Tosefta Orlah (2)

Tosefta Orlah 1:4 רבי יהודה אומר

אילן העולה בין מן הגזע ובין מן השרשים חייב רבי יהודה אומר העולה מן הגזע חייב מן השרשים פטור הקדישו ואח"כ נטע פטור נטע ואח"כ הקדיש ופדאו מאימתי מונה לו משעת נטיעתו.
Tosefta Orlah 1:8 רבי יהודה אומר

ספק ערלה בארץ ישראל אסור בסוריא בחוצה לארץ מותר כיצד כרם ושדה שנטע ירק וירק נמכר חוצה לו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר רבי יהודה אומר אף זה ספיקו בסוריא אסור איזהו ספיקו מותר כרם שנטע ירק ושדה ירק בצידו וירק נמכר חוצה לו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר הרי שנמצא נטיעה ק …
ספק ערלה בארץ ישראל אסור בסוריא בחוצה לארץ מותר כיצד כרם ושדה שנטע ירק וירק נמכר חוצה לו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר רבי יהודה אומר אף זה ספיקו בסוריא אסור איזהו ספיקו מותר כרם שנטע ירק ושדה ירק בצידו וירק נמכר חוצה לו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר הרי שנמצא נטיעה קטנה בתוך שדהו ספיקו בא"י אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותרת ר' אליעזר בר' יוסי אומר משום ר' יוסי בן דורמסקית שאמר משם ר' יוחנן בן נורי שאמר משם רבי אליעזר הגדול אין ערלה בחוצה לארץ.

Tosefta Bikkurim (3)

Tosefta Bikkurim 1:3 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר כל הגרים כולן מביאין ולא קורין בני קיני חותן משה מביאין וקורין שנאמר (במדבר י':ל״ב) והיה כי תלך עמנו וגו'.
Tosefta Bikkurim 1:5 ר' יהודה אומר

הפריש את בכוריו ומכר את שדהו מביא ואינו קורא והשני מהו להביא מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא ר' יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא.
Tosefta Bikkurim 1:7 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר עד באר הגולה חייב באחריותן מבאר הגולה אינו חייב באחריותן ר' שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון שנים אין חייבין עליהן חומש.

Tosefta Shabbat (23)

Tosefta Shabbat 3:3 ר' יהודה אומר

המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשוגג יאכל [במוצאי] שבת במזיד לא יאכל ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל [במוצאי] שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל לא [לו ולא לאחרים כלל אמר] ר' ישמעאל ב"ר יוחנן בן ברוקה דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסו …
המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשוגג יאכל [במוצאי] שבת במזיד לא יאכל ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל [במוצאי] שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל לא [לו ולא לאחרים כלל אמר] ר' ישמעאל ב"ר יוחנן בן ברוקה דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסור לו ולאחרים ודבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאה בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא לו ולא לאחרים.
Tosefta Shabbat 3:6 ר' יהודה אומר

הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני מה אמרו הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור [מפני] שמונין לשביעית ואין מונין לשבתות ד"א נחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבתות ר' יהודה אומר חלוף הדברים בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור בשב …
הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני מה אמרו הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור [מפני] שמונין לשביעית ואין מונין לשבתות ד"א נחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבתות ר' יהודה אומר חלוף הדברים בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור בשביעית בשוגג יקיים במזיד [יעקור] רבן שמעון בן גמליאל אומר מגלגלין ביצים ע"ג [סיד] רותח [ואין] מגלגלין ביצים על גבי עפר רותח.
Tosefta Shabbat 4:3 רבי יהודה אומר

אין משתטפין לא בחמין ולא בצונן דברי ר"מ ור"ש מתיר ורבי יהודה אומר בצונן אבל לא בחמין א"ר יהודה מעשה [בביתוס] בן זונין שהיו ממלאין לו כלי של צונן מערב שבת ונותנין עליו בשבת כדי שייקר.
Tosefta Shabbat 4:9 דברי רבי יהודה

[מטלטלין] נר חדש אבל לא ישן דברי רבי יהודה ר"מ אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו באותה שבת ר"ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת כבה מותר לטלטלו אבל כוס וקערה ועששית שכבו לא יזיזם ממקומן ר"א בר"ש אומר מסתפקין מנר [הכבה] ומנר המנטף [נר] שעל גבי טבלא מטה את הטבלא והנר נופל ומחזיר א …
[מטלטלין] נר חדש אבל לא ישן דברי רבי יהודה ר"מ אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו באותה שבת ר"ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת כבה מותר לטלטלו אבל כוס וקערה ועששית שכבו לא יזיזם ממקומן ר"א בר"ש אומר מסתפקין מנר [הכבה] ומנר המנטף [נר] שעל גבי טבלא מטה את הטבלא והנר נופל ומחזיר את הטבלא למקומה.
Tosefta Shabbat 4:13 ר' יהודה אומר

הטמין וכסה בדבר הניטל בשבת או שהטמין בדבר שאין ניטל בשבת וכסה בדבר הניטל בשבת ה"ז נוטל ומחזיר הטמין וכסה בדבר שאין ניטל בשבת או שהטמין בדבר הניטל בשבת וכסה בדבר שאין ניטל בשבת אם מגולה מקצתו נוטל ואם לאו אינו נוטל ר' יהודה אומר נעורת של פשתן דקה הרי הן כזבל.
Tosefta Shabbat 6:3 ר' יהודה אומר

יוצאין במוך ובספוג שע"ג מכה ובלבד שלא יכרוך עליהן חוט או משיחה יוצאין בקליפת השום ובקליפת הבצל שע"ג מכה [אם] נפל לא יחזיר ואצ"ל שלא [יתן בתחילה] בשבת יוצאין באגד שעל גבי מכה וקושרו ומתירו בשבת ואספלנית שפרשה מן האגד מחזירה יוצאין באספלנית ובמלוגמה וברטיה שע"ג המכה [ואספלנית] לא יחזיר ואצ"ל שלא יתן ב …
יוצאין במוך ובספוג שע"ג מכה ובלבד שלא יכרוך עליהן חוט או משיחה יוצאין בקליפת השום ובקליפת הבצל שע"ג מכה [אם] נפל לא יחזיר ואצ"ל שלא [יתן בתחילה] בשבת יוצאין באגד שעל גבי מכה וקושרו ומתירו בשבת ואספלנית שפרשה מן האגד מחזירה יוצאין באספלנית ובמלוגמה וברטיה שע"ג המכה [ואספלנית] לא יחזיר ואצ"ל שלא יתן בתחלה בשבת [נוטלה] ומכסה בה הכלים לא יתקננה משבת למוצאי שבת שאין מתקינין מקדש לחול ר' יהודה אומר אם החליקה מלמטה מחליקה מלמעלה ואם החליקה מלמעלה מחליקה מלמטה מגלה מקצת אספלנית מכאן ומקנח את המכה וחוזר ומגלה מקצת אספלנית מכאן ומקנח את המכה לא [יקח] האספלנית מפני שבא לידי מירוח והממרח בשבת חייב חטאת.
Tosefta Shabbat 8:1 ר' יהודה אומר

האומר [יממיא ומציא] ה"ז מדרכי האמורי ר' יהודה אומר אומרין ימיא ומציא האומר דגן [קררן] ה"ז מדרכי האמורי ר' יהודה אומר [דגון על שם דגון] עבודת כוכבים שנא' (שופטים ט״ז:כ״ג) לדגון אלהיהם. האומר דני דני ה"ז מדרכי האמורי ר' יהודה אומר [על שם דן] עבודת כוכבים שנאמר (עמוס ח':י״ד) חי אלהיך דן וחי אלהיך באר ש …
האומר [יממיא ומציא] ה"ז מדרכי האמורי ר' יהודה אומר אומרין ימיא ומציא האומר דגן [קררן] ה"ז מדרכי האמורי ר' יהודה אומר [דגון על שם דגון] עבודת כוכבים שנא' (שופטים ט״ז:כ״ג) לדגון אלהיהם. האומר דני דני ה"ז מדרכי האמורי ר' יהודה אומר [על שם דן] עבודת כוכבים שנאמר (עמוס ח':י״ד) חי אלהיך דן וחי אלהיך באר שבע. השואל במקלו ואומר אם אלך ואם לא אלך הרי זה מדרכי האמורי אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (הושע ד':י״ב) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו.
Tosefta Shabbat 8:3 ר' יהודה אומר

האומר יתיר ונותר הרי זה מדרכי האמורי ר' יהודה אומר לא יהא לו בביתו יתיר ונותר האומר אשתה ואותיר ה"ז מדרכי האמורי שתו והותירו לא מדרכי האמורי [שתו והותירו חמרא לחייכון] לא מדרכי האמורי מעשה בר' עקיבה שעשה משתה לבנו על כל חבית וחבית שפתח [אומר חמרא לחיי רבננא ולחיי תלמידיהון].
Tosefta Shabbat 9:2 ר' יהודה אומר

המיסך [שלשה] חוטין בתחלה ה"ז חייב ר' יהודה אומר אף [השרביט] והמדקדק ע"ג אריג כל שהוא ה"ז חייב הצד חלזון והפוצעו [הרי זה חייב שתי חטאות].
Tosefta Shabbat 9:7 ר' יהודה אומר

המוציא יין [כדי גמיעה ר' יהודה אומר] כדי מזיגת הכוס יבש כזית דברי ר' נתן חלב כדי גמיעה ר"א אומר אם של בהמה כדי גמיעה אם של אשה כדי ליתן [ע"פ קלור] מים כדי גמיעה ר' יהודה אומר כדי לשוף בהן את הקלור דם ושאר כל המשקין ברביעית רשב"ג אומר דם כדי לכחול עין אחת שכך כוחלין לברקית ר"ש ב"א אומר [שמם ר"מ] דם כ …
המוציא יין [כדי גמיעה ר' יהודה אומר] כדי מזיגת הכוס יבש כזית דברי ר' נתן חלב כדי גמיעה ר"א אומר אם של בהמה כדי גמיעה אם של אשה כדי ליתן [ע"פ קלור] מים כדי גמיעה ר' יהודה אומר כדי לשוף בהן את הקלור דם ושאר כל המשקין ברביעית רשב"ג אומר דם כדי לכחול עין אחת שכך כוחלין לברקית ר"ש ב"א אומר [שמם ר"מ] דם כדי לכחול עין אחת שכך כוחלין [לחרוד].
Tosefta Shabbat 9:8 ר' יהודה אומר

המוציא קשר [המוכסין] עד שלא הראהו למוכס חייב משהראהו למוכס פטור ר' יהודה אומר אף משהראהו למוכס חייב מפני שמשמרו [להראותו לבעל המוכס].
Tosefta Shabbat 9:9 ר' יהודה אומר

המוציא [שטר פרוע] ויש בו במקום הלובן כדי לכתוב שתי אותיות [ובכולו] כדי לכרוך ע"פ צלוחית קטנה של פלייטין ה"ז חייב ר' יהודה אומר אף המוציא שטר פרוע כל שהוא [ה"ז] חייב מפני שמשמרו [להראותו לבעלי חובים] שטרי מקח וממכר שטרי דיתקאות [אפותקאות] ומתנות כל שהן ה"ז חייב.
Tosefta Shabbat 9:10 ר' יהודה אומר

[קלף] דוכסוסטוס כדי לכתוב עליו את המזוזה יריעה [כדי לכתוב עליו פרשה] קטנה איזו היא [פרשה קטנה זו שמע] שיער לגבל בו את הטיט טיט כדי לעשות פי כור של צורפי זהב פיחמין כדי לעשות מהן צינורא קטנה ר' יהודה אומר כדי ליתן על פי מולידה קטנה.
Tosefta Shabbat 9:11 ר' יהודה אומר

המוציא [כליו] מקופלין ומונחין על כתיפו וסנדליו וטבעותיו בקומצו ה"ז חייב [ואילו] היה מלובש בהן פטור המוציא אדם וכליו עליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו בידיו ה"ז פטור [שאילו] הוציאן כמות שהן חייב חול עפר ואפר שיעורן כזבל רבי ישמעאל [ב"ר] יוחנן בן ברוקא אומר עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה איזו היא [דם] צפור …
המוציא [כליו] מקופלין ומונחין על כתיפו וסנדליו וטבעותיו בקומצו ה"ז חייב [ואילו] היה מלובש בהן פטור המוציא אדם וכליו עליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו בידיו ה"ז פטור [שאילו] הוציאן כמות שהן חייב חול עפר ואפר שיעורן כזבל רבי ישמעאל [ב"ר] יוחנן בן ברוקא אומר עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה איזו היא [דם] צפור קטנה זה דרור חול הגס כדי ליתן על [מלא] פי [הכף סיד] א"ר נראין דברי ר"ע בחול [דק] ודברי חכמים בחול [גס] סיד כדי לסוד קטנה שבבנות ר' יהודה אומר כדי לעשות כלכל רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדפי א"ר נראין דברי ר' יהודה בזמן שהוא [כביצה] ודברי רבי נחמיה בזמן שהוא [חביט].
Tosefta Shabbat 10:4 אמר ר' יהודה

המתכוין להוציא בפונדתו ופיה למעלה והוציא בפונדתו ופיה למטה בתוך פונדתו והוציא בין פונדתו לחלוקו [ובשפת חלוקו פטור] המתכוין להוציא בפונדתו ופיה למטה ר' יהודה מחייב אמר ר' יהודה אני [אומר] דבר אחד והן אומרים דבר א' אני אומר להם אי אתם מודים במתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו שהוא פטור ואם נתכוין והוצי …
המתכוין להוציא בפונדתו ופיה למעלה והוציא בפונדתו ופיה למטה בתוך פונדתו והוציא בין פונדתו לחלוקו [ובשפת חלוקו פטור] המתכוין להוציא בפונדתו ופיה למטה ר' יהודה מחייב אמר ר' יהודה אני [אומר] דבר אחד והן אומרים דבר א' אני אומר להם אי אתם מודים במתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו שהוא פטור ואם נתכוין והוציא לאחריו שהוא חייב והם אמרו לי אי אתה מודה במוציא [באחר ידו ואחר רגלו] בפיו ובמרפקו שהוא פטור שלא הוציא כדרך המוציאים אני לא מצאתי תשובה לדבריהם והם לא מצאו תשובה לדברי.
Tosefta Shabbat 10:5 ר' יהודה אומר

שנים אוחזין במלגז ולוגזין בכרכר ושובטין בקולמוס וכותבין בקנה והוציאוהו לרשות הרבים [שניהם פטורין] בעגול של דבלה והוציאו לרשות הרבים בקורה והוציאוהו לרה"ר שניהם פטורים ר' יהודה אומר אם אין אחד יכול להוציאה והוציאוהו שנים חייבין ר"ש אומר אע"פ שאין אחד יכול להוציאה והוציאוהו שנים פטורין שאין שנים חייבי …
שנים אוחזין במלגז ולוגזין בכרכר ושובטין בקולמוס וכותבין בקנה והוציאוהו לרשות הרבים [שניהם פטורין] בעגול של דבלה והוציאו לרשות הרבים בקורה והוציאוהו לרה"ר שניהם פטורים ר' יהודה אומר אם אין אחד יכול להוציאה והוציאוהו שנים חייבין ר"ש אומר אע"פ שאין אחד יכול להוציאה והוציאוהו שנים פטורין שאין שנים חייבין על [מלאכה] אחת.
Tosefta Shabbat 11:8 ר' יהודה אומר

הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים [ומן הים לספינה ומספינה לים ומספינה] לחברתה פטור זרק מן [האסתרטא] לים פטור רש"א אם יש במקום שזרק [עמוק] י' טפחים ה"ז חייב ובבור אפילו [עומק] מאה אמה ה"ז חייב ספינה שבים גבוהה י' טפחים אין מטלטלין לא מתוכה לים ולא מים לתוכה ר' יהודה אומר עמוקה עשרה ואינה גבוהה עשרה מט …
הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים [ומן הים לספינה ומספינה לים ומספינה] לחברתה פטור זרק מן [האסתרטא] לים פטור רש"א אם יש במקום שזרק [עמוק] י' טפחים ה"ז חייב ובבור אפילו [עומק] מאה אמה ה"ז חייב ספינה שבים גבוהה י' טפחים אין מטלטלין לא מתוכה לים ולא מים לתוכה ר' יהודה אומר עמוקה עשרה ואינה גבוהה עשרה מטלטלין מתוכה לים אבל לא מים לתוכה.
Tosefta Shabbat 15:9 ר' יהודה אומר

שברי ערבה לכסות בהן את [החבית ושל זכוכית לצוק לתוכה מקפה] ר' יהודה אומר ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן שברי ערבה לצוק [לתוכן מקפה ושל זכוכית לצוק] לתוכן שמן לתינוק חבית [שנתגלתה] ואבטיח שניקר נוטלן ומניחן במקום המוצנע.
Tosefta Shabbat 15:12 דברי ר' יהודה

חבילי איזוב הסיאה [הקורנית] שהכניסן לעצים אין אוכל מהן בשבת למאכל בהמה אוכל מהן קוטם ואוכל ובלבד שלא יקטום בכלי מולל ואוכל ובלבד שלא ימלול בכלי הרבה דברי ר' יהודה וחכ"א מולל בראשי אצבעותיו ואוכל ובלבד שלא ימלול [בידו] הרבה כדרך שעושה בחול וכן בחמיתה וכן בפגים וכן [בשאר] כל התבלין.
Tosefta Shabbat 16:2 ר' יהודה אומר

כיצד מסייעין את הבהמה בי"ט נופחין [בחוטמיו] ונותנין דד לתוך פיו ואוחז בולד שלא יפול רשב"ג אומר מרחמין היינו על בהמה טהורה ביו"ט קושרין את הטבור ר' יוסי אומר נוהגין היינו אף חותכין טומנין את השליא כדי שלא יוצן הולד כגון בספל של שמן ובכסות ובקופה של תבן ומהלקטין למילה ר' יהודה אומר אם לא הלקיט חייב מי …
כיצד מסייעין את הבהמה בי"ט נופחין [בחוטמיו] ונותנין דד לתוך פיו ואוחז בולד שלא יפול רשב"ג אומר מרחמין היינו על בהמה טהורה ביו"ט קושרין את הטבור ר' יוסי אומר נוהגין היינו אף חותכין טומנין את השליא כדי שלא יוצן הולד כגון בספל של שמן ובכסות ובקופה של תבן ומהלקטין למילה ר' יהודה אומר אם לא הלקיט חייב מיתה וכורך עליה חוטי צמר וחוטי פשתן ובלבד שלא יקשור ומזלף עליה את החמין ולא עוד אלא שאדם מזלף את החמין ע"ג מכתו.
Tosefta Shabbat 16:6 ר' יהודה אומר

[המשוך צריך שימול ר' יהודה אומר משוך לא ימול מפני שהוא מסוכן אמרו לו הרבה מלו בימי בן כוזיבא והיו להם בנים ולא מתו שנאמר (בראשית י״ז:י״ד) המול ימול אפי' מאה פעמים ואומר (שם) את בריתי הפר לרבות את המשוך].
Tosefta Shabbat 17:1 אמר ר' יהודה

אמר ר' יהודה אימתי אמרו נותנין לתלויה ביו"ט בזמן שנתן לתוכה מעיו"ט לא נתן לתוכה מעיו"ט לא יתן לתוכה ביו"ט רבן שמעון בן גמליאל אומר טורף אדם חבית יינה בשמריה ונותן לתלויה ביו"ט מסננין את הביצה בסודרין ובכפיפה מצרית נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס ר"א בן יעקב אומר מערין לכברה בשבת.
Tosefta Shabbat 17:15 ר' יהודה אומר

המפלה את כליו ה"ז מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג אבא שאול אומר נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול לא יפלה אדם את כליו ברשות הרבים מפני הכבוד ר' יהודה אומר אף בחול אין עושין אפקטוזין ברה"ר מפני הכבוד.

Tosefta Eruvin (15)

Tosefta Eruvin 1:10 ר' יהודה אומר

[כמה] יהא ביניהן כמלא שתי רבקות [שהן שלש בקר] שהן כעשר אמות דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר כי"ג [וכי"ד] אמה [וכמה יהיו קרובין לבאר כמלא ראשה ורובה של פרה כמה יהא רחוקים מן הבור אפי' בית כור ואפי' בית] כורים [מותר ובלבד שירבה בפסין] ר' יהודה אומר בית סאתים מותר [יתר על בית] סאתים אסור אמרו [לו] לר' יהודה …
[כמה] יהא ביניהן כמלא שתי רבקות [שהן שלש בקר] שהן כעשר אמות דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר כי"ג [וכי"ד] אמה [וכמה יהיו קרובין לבאר כמלא ראשה ורובה של פרה כמה יהא רחוקים מן הבור אפי' בית כור ואפי' בית] כורים [מותר ובלבד שירבה בפסין] ר' יהודה אומר בית סאתים מותר [יתר על בית] סאתים אסור אמרו [לו] לר' יהודה אי אתה מודה בדיר וסהר [במוקצה ובחצר שאם רצה לרבות ירבה] אמר להם זו מחיצה ואלו פסין [אף זו רצה לעשות מחיצה גבוהה י' טפחים עושים ואם רצה לרבות ירבה] רשב"א אומר באר [שהוא] בית סאתים על בית סאתים [אין] מותר [להרחיב עליה אלא כמלא] ראשה ורובה של פרה [בלבד].
Tosefta Eruvin 2:4 ר' יהודה אומר

אחד שיירה ואחד יחיד [עושין להם מחיצה ר' יהודה אומר לא ירבה ליחיד יתר מבית סאתים ואין שיירה פחותה משלשה] אחד שיירה ואחד מחנה [מה בין שיירה למחנה] אלא אוהלים שבשיירה חייבין בעירוב שבמחנה פטורין מן העירוב [ושאר שאין] להם אוהלים הרי הן כשרוין בחצר מחנה היוצא למלחמת הרשות מותרין [לגזול] עצים יבשין [ור'] …
אחד שיירה ואחד יחיד [עושין להם מחיצה ר' יהודה אומר לא ירבה ליחיד יתר מבית סאתים ואין שיירה פחותה משלשה] אחד שיירה ואחד מחנה [מה בין שיירה למחנה] אלא אוהלים שבשיירה חייבין בעירוב שבמחנה פטורין מן העירוב [ושאר שאין] להם אוהלים הרי הן כשרוין בחצר מחנה היוצא למלחמת הרשות מותרין [לגזול] עצים יבשין [ור'] יהודה בן תימא אומר [שורין] בכל מקום [ומקום שנהרגין] שם נקברין.
Tosefta Eruvin 2:9 רבי יהודה אומר

נתנו ע"ג קורה שהיא גבוהה י' טפחים עירובו עירוב רבי יהודה אומר אם היתה ד' עירובו עירוב ואם לאו אין עירובו עירוב נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור ליטלו בתוך שלשה מותר ליטלו נתנו בכלכלה ותלאה באילן למעלה מעשרה טפחים [אין עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים] עי …
נתנו ע"ג קורה שהיא גבוהה י' טפחים עירובו עירוב רבי יהודה אומר אם היתה ד' עירובו עירוב ואם לאו אין עירובו עירוב נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור ליטלו בתוך שלשה מותר ליטלו נתנו בכלכלה ותלאה באילן למעלה מעשרה טפחים [אין עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים] עירובו עירוב [ואסור ליטלו] דברי ר' וחכ"א כל שאסור ליטלו אין עירובו עירוב [אחד העירוב וא' כל הכלים].
Tosefta Eruvin 3:1 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר אין אדם מתנה על [עירובו אלא בשני דברים אומרים] בא חכם למזרח עירובו למזרח [בא] למערב עירובו למערב בא לכאן ולכאן [למקום שירצה הולך לא בא לכאן ולכאן הריני כבני עירי] ר' יהודה אומר [אילו] היה אחד מהן רבו ילך אצל רבו שניהם רבותיו ילך אצל [מי שרגיל] אצלו אם היה רגיל אצל שניהם ילך [אצל איזה מ …
ר' יהודה אומר אין אדם מתנה על [עירובו אלא בשני דברים אומרים] בא חכם למזרח עירובו למזרח [בא] למערב עירובו למערב בא לכאן ולכאן [למקום שירצה הולך לא בא לכאן ולכאן הריני כבני עירי] ר' יהודה אומר [אילו] היה אחד מהן רבו ילך אצל רבו שניהם רבותיו ילך אצל [מי שרגיל] אצלו אם היה רגיל אצל שניהם ילך [אצל איזה מהן] שירצה.
Tosefta Eruvin 3:9 דברי ר' יהודה

מי [שיצא לילך לעיר שמערבין בה והחזירו חבירו ובין זו לזו כד' אלפים אמה חסר א' הואיל והחזיק בדרך מותר לילך] דברי ר' יהודה יתר על כן אמר [ר' יהודה אפילו החזירו חבירו מן הדרך ללון בעיר משכים והולך לתוך ביתו] החזירו מן העיר הרי הוא כאנשי העיר.
Tosefta Eruvin 3:14 רבי יהודה אומר

האומר שביתתי במקום פלוני בשדה פלוני במקום שאזכה בו משתחשך לא אמר כלום שאין מערבין משתחשך זו היא שאמרו העני מערב ברגליו א' עני וא' עשיר ובלבד שלא יצא [מן העיר] ויאמר שביתתי [במקומי שלא התירו אלא למהלך בדרך] דברי ר"מ רבי יהודה אומר א' עני וא' עשיר [היוצא מן העיר ואמר] שביתתי במקומי [זה] הוא עיקרו של ע …
האומר שביתתי במקום פלוני בשדה פלוני במקום שאזכה בו משתחשך לא אמר כלום שאין מערבין משתחשך זו היא שאמרו העני מערב ברגליו א' עני וא' עשיר ובלבד שלא יצא [מן העיר] ויאמר שביתתי [במקומי שלא התירו אלא למהלך בדרך] דברי ר"מ רבי יהודה אומר א' עני וא' עשיר [היוצא מן העיר ואמר] שביתתי במקומי [זה] הוא עיקרו של עירוב.
Tosefta Eruvin 4:1 רבי יהודה אומר

ר' אליעזר אומר יו"ט הסמוך לשבת בין [מלפניו ובין מלאחריו] מערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר מודה ר"א שאין מערבין חצי היום לצפון וחצי היום לדרום שאין חולקין יום אחד וחכ"א כשם שאין חולקין יום אחד כך אין חולקין [שני] ימים אמר להם ר"א אי אתם מודים במערב ברגליו ב …
ר' אליעזר אומר יו"ט הסמוך לשבת בין [מלפניו ובין מלאחריו] מערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר מודה ר"א שאין מערבין חצי היום לצפון וחצי היום לדרום שאין חולקין יום אחד וחכ"א כשם שאין חולקין יום אחד כך אין חולקין [שני] ימים אמר להם ר"א אי אתם מודים במערב ברגליו ביום ראשון שצריך לערב ברגליו ביום [השני] נאכל עירובו [עד שלא חשיכה] אין יוצא עליו ביום [השני] אמרו לו אבל אמר להם הללו ב' ימים הן אמרו לו אי אתה מודה שאין מערבין מיו"ט לחבירו אמר להם אבל אמרו לו הללו יום אחד [הוא] עירב ברגליו ביום הראשון [צריך לערב] ברגליו ביום [השני] נאכל עירובו [עד שלא חשיכה] אין יוצא עליו ביום [השני] דברי רבי רבי יהודה אומר הרי זה חמר גמל רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל [ב"ר] יוחנן בן ברוקה [אומר] ערב ברגליו [ביום הראשון אין צריך לערב ברגליו ביום השני] נאכל עירובו [עד שלא חשכה יוצא עליו ביום השני] מודים חכמים לר"א [בשני ימים טובים של ר"ה שמערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר] ור' יוסי אוסר [שקדושת שניהם אחת הוא] אמר להם ר' יוסי אי אתם מודים שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש.
Tosefta Eruvin 4:6 ר' יהודה אומר

אלו שמתעברין עמה נפש [שהוא ד'] על ד' אמות [ר' יהודה אומר כתלים וזיזין מתעברין עמה הגשר] והקבר שיש בהן בית דירה [בית] עבודת כוכבים שיש [בו] בית דירה [לכומרין האוריות והאוצרות שבשדה שיש] בהן בית דירה [בור שיח ומערה וגדר ובורגנין שבתוכה ובית שבים הרי אלו מתעברין עמה] נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך …
אלו שמתעברין עמה נפש [שהוא ד'] על ד' אמות [ר' יהודה אומר כתלים וזיזין מתעברין עמה הגשר] והקבר שיש בהן בית דירה [בית] עבודת כוכבים שיש [בו] בית דירה [לכומרין האוריות והאוצרות שבשדה שיש] בהן בית דירה [בור שיח ומערה וגדר ובורגנין שבתוכה ובית שבים הרי אלו מתעברין עמה] נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך [הגשר] והקבר שאין [בהן] בית דירה [אין אלו מתעברין עמה שובך שבתוכה ובית] שבספינה אין אלו מתעברין עמה.
Tosefta Eruvin 4:7 ר' יהודה אומר

כמה יהיו [קרובות] לעיר ויהיו מתעברין עמה שבעים ושירים על שבעים ושירים שהן מאה וארבעים וא' ושליש ר' יהודה אומר [חוץ לשבעים ושירים היה שם] דבר מועט [לא] נתנו חכמים שיעור כמה הן שבעים [ושירים] בית סאתים כחצר המשכן.
Tosefta Eruvin 5:12 ר' יהודה אומר

ג' שהיו שרוין בחצר ומת אחד [מהן ונפלה ירושה לאחד מן השוק עד שלא חשכה אינו אוסר משחשכה ה"ז אוסר היה לא' מן השוק בית באותה חצר ומת נפלה ירושה לא' מבני חצר עד שלא חשכה ה"ז] אוסר משחשכה [אין] אוסר הרי ששכח ולא עירב וחזר והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר במזיד אוסר בשוגג אינו …
ג' שהיו שרוין בחצר ומת אחד [מהן ונפלה ירושה לאחד מן השוק עד שלא חשכה אינו אוסר משחשכה ה"ז אוסר היה לא' מן השוק בית באותה חצר ומת נפלה ירושה לא' מבני חצר עד שלא חשכה ה"ז] אוסר משחשכה [אין] אוסר הרי ששכח ולא עירב וחזר והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר במזיד אוסר בשוגג אינו אוסר [מי שבטל רשותו וחזר והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר].
Tosefta Eruvin 6:19 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר [כתלים שעל גביהן] נדונין כמחיצה אמר ר' יהודה מעשה באמת המים שהיתה באה מאבל לצפורי [והיינו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת אמר לו מפני שלא היתה] עמוקה עשרה ורחבה ד'.
Tosefta Eruvin 7:7 דברי ר' יהודה

חצר גדולה שנפרצה לרה"ר ונשתיירו בה גדודיות גבוהות י' טפחים עד עשר אמות מותר מפני שהוא כפתח פחות מכן מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא דברי [ר' מאיר וחכ"א אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין] לעתיד לבא אסורין לאותה שבת וקטנה שאינה אלא כעשר [אמות נפלה] דפנה לרה"ר ונשתייר כפס [מכן ומכן מות …
חצר גדולה שנפרצה לרה"ר ונשתיירו בה גדודיות גבוהות י' טפחים עד עשר אמות מותר מפני שהוא כפתח פחות מכן מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא דברי [ר' מאיר וחכ"א אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין] לעתיד לבא אסורין לאותה שבת וקטנה שאינה אלא כעשר [אמות נפלה] דפנה לרה"ר ונשתייר כפס [מכן ומכן מותר נטלו כולן מותרים] לאותה שבת [ואסורין] לעתיד לבא דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר [אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין] לאותה שבת.
Tosefta Eruvin 7:9 דברי רבי יהודה

אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות [ואחד חלון שבין שתי עליות] וא' חלון שבין שני גנות וא' חלון שבין שני דיורין וגשרים ונפשות ורשות הרבים המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין יתר על כן אמר ר' יהודה [שתי חצירות זו כנגד זו ברשות הרבים נותנין] לחי מכאן ולחי מכאן או קורה [ …
אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות [ואחד חלון שבין שתי עליות] וא' חלון שבין שני גנות וא' חלון שבין שני דיורין וגשרים ונפשות ורשות הרבים המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין יתר על כן אמר ר' יהודה [שתי חצירות זו כנגד זו ברשות הרבים נותנין] לחי מכאן ולחי מכאן או קורה [מכן וקורה מכן ומערבין ונושאין ונותנין באמצע וחכמים אומרים] אין מערבין רה"ר בכך מודין חכמים לר' יהודה במעשה [גינסר שזה פותח] דלת קרפיפו [וסותם] רה"ר וזה [פותח] דלת קרפיפו [וסותם] רה"ר שמערבין ונושאין ונותנין באמצע שכל מחיצה [שנעשית] לשבת בין אנוסין בין שוגגין בין מוטעין בין מזידין ה"ז מחיצה החזירו [פתחים] למקומן חזרו לאיסורן חצר שגגותיה מבוצרין כל אחד ואחד רשות לעצמו.
Tosefta Eruvin 8:8 ר' יהודה אומר

מלבן של ספקלריא וטריסין של [חלונות] פותחין ונועלין בהן אם היו נשמטים אסורים נגר נשמט אסור נקמז מותר ר' יהודה אומר נקמז אע"פ [שאין גשמים].
Tosefta Eruvin 8:9 ר' יהודה אומר

נגר נגרר אם היה קשור ותלוי פותחין ונועלין בו ואם לאו אין פותחין ונועלין בו ר' יהודה אומר קשור אע"פ שאינו תלוי איזהו נגר [כל שקשור ותלוי וראשו א' מונח בארץ מותר במקדש ואסור במדינה ר' יהודה אומר אף במדינה מותר [איזהו הוא] במדינה [אסור] כל שאינו לא קשור ולא תלוי [נוטלו ומניחו בזוית].

Tosefta Pesachim (16)

Tosefta Pesachim 1:5 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר משום רבן גמליאל [שתי] חלות של תודה פסולות מונחות על [גב] האצטבא כל זמן [שהם מונחות] כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן כל העם אוכלין תרומה ניטלו שתיהן שורפין אלו ואלו [שורפין תרומה תלויה טמאה וטהורה] כאחת דר"מ [וחכ"א תלויה בפני עצמה וטהורה בפ"ע וטמאה] בפ"ע אר"ש לא נחלקו ר"א ור' יהושע על …
ר' יהודה אומר משום רבן גמליאל [שתי] חלות של תודה פסולות מונחות על [גב] האצטבא כל זמן [שהם מונחות] כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן כל העם אוכלין תרומה ניטלו שתיהן שורפין אלו ואלו [שורפין תרומה תלויה טמאה וטהורה] כאחת דר"מ [וחכ"א תלויה בפני עצמה וטהורה בפ"ע וטמאה] בפ"ע אר"ש לא נחלקו ר"א ור' יהושע על הטהורה ועל הטמאה [ששורפין זו בעצמה וזו בעצמה] על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שר"א אומר תשרף זו [בעצמה וזו בעצמה] ור' יהושע אומר שתיהן כאחת א"ר יוסי אין הנידון [זה] דומה לראיה [בשר] שנטמא בולד הטומאה [עם בשר] שנטמא באב הטומאה [שניהן טמאין] אלא שזה טמא טומאה חמורה וזה טמא טומאה קלה [וכן שמן] שנפסל בטבול יום [ובנר] שנטמא בטמא מת [שניהם טמאים אלא שזה טמא טומאה חמורה וזה טמא טומאה קלה ואני אומר ששורפין תרומה שנטמאת בולד טומאה] עם תרומה שנטמאת באב הטומאה אע"פ שמוסיפין [לה] טומאה על טומאתה [ותלויה וטמאה אומר אני שהתלויה אם נשרפת עם הטמאה נמצאת זו מטמאתה ב"ש אומרים אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא וב"ה מתירין].
Tosefta Pesachim 1:7 דברי ר' יהודה

האוכל חמץ אחר חצות וחמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דברי ר' יהודה [וחכמים אומרים] כל שאין בו כרת אין בו [בלא תעשה] האוכל כזית חמץ בפסח חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועל לא הודע אשם תלוי.
Tosefta Pesachim 2:14 ר' יהודה אומר

רבי יהודה בן בתירא אומר יוצאין בחזרת ובחרדל. [ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקא] אומר כל שיש לו שרף אין יוצאין בו [ר' יהודה אומר כל שמכסיף יוצאים] יוצאים בהם בין לחים בין יבשים ואין יוצאין בהן [יבשין] ר"מ אומר אף יוצאין בהן יבשין [ר' צדוק אומר אף] יוצאין בהן [כבושין].
Tosefta Pesachim 3:13 ר' יהודה אומר

מאימתי ארבעה עשר אסור במלאכה רבי אליעזר בן יעקב אומר מאור ארבעה עשר ר' יהודה אומר משתנץ החמה אמר רבי אליעזר בן יעקב היכן מצינו שמקצת היום אסור במלאכה ומקצתו מותר אמר לו [רבי יהודה] הוא יוכיח [על עצמו] שמקצתו [אסור בחמץ ומקצתו מותר].
Tosefta Pesachim 3:16 רבי יהודה אומר

כיצד כורכין את שמע אומרים שמע ישראל ולא היו מפסיקין רבי יהודה אומר מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו וגו'.
Tosefta Pesachim 4:7 ר' יהודה אומר

השוחט את הפסח לאוכלו בי"ד כשר לאוכלו נא [שלוק] ומבושל כשר השוחט את הפסח על בני [חבורה] ואמר שלא לשמו שחטתיו שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר עד שלא [יתחילו] בו נאמן משהתחילו בו אינו נאמן.
Tosefta Pesachim 4:10 רבי יהודה אומר

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו הכהנים מדיחין את העזרה שלא ברצון חכמים כיצד מדיחין את העזרה היו פוקקין אותה ומרגילין לה אמת המים עד שנעשית נקיה כחלב רבי יהודה אומר כוס היה ממלא [מדמי התערובות וזרקו] זריקה אחת על גבי המזבח שאם [נתערב] דמן של אחד מהן נמצא [זה מכשיר אמרו לו והלא אין מתקבל] בכלי ודם …
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו הכהנים מדיחין את העזרה שלא ברצון חכמים כיצד מדיחין את העזרה היו פוקקין אותה ומרגילין לה אמת המים עד שנעשית נקיה כחלב רבי יהודה אומר כוס היה ממלא [מדמי התערובות וזרקו] זריקה אחת על גבי המזבח שאם [נתערב] דמן של אחד מהן נמצא [זה מכשיר אמרו לו והלא אין מתקבל] בכלי ודם שאינו מתקבל בכלי פסול לגבי מזבח דבר אחר שהוא דם התמצית ודם התמצית פסול לגבי מזבח אמר להם [אם כן] למה פוקקין את העזרה [והיו כהנים מפקיעין בדם עד ארכובותיהן אמרו לו שבח הוא לכהנים שיהיו מפקיעין בדם] עד ארכובותיהן רבי אליעזר בן יעקב אומר כת שלישית הלכה וישבה לה בעזרת [הנשים].
Tosefta Pesachim 5:8 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר כשם של עץ אין נשרף כך של מתכת אין מרתיח אמרו לו [אין דומה העץ למתכת מתכת] חם מקצתו חם כולו [של עץ אע"פ שחם] מקצתו [לא] חם כולו.
Tosefta Pesachim 6:2 דברי רבי יהודה

הצבור והכהנים טהורין וכלי שרת טמאין עושין אותו בטומאה] אימתי פסח בא בטומאה בזמן שרובו של צבור טמאין היו חציין טהורין וחציין טמאין הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השני היחיד מכריע את הפסח לעשותו בטומאה [דברי רבי יהודה רבי אליעזר בן מתתיה אומר אין היחיד מכריע את הפסח לעשותו בטומאה] שנא' (דברי …
הצבור והכהנים טהורין וכלי שרת טמאין עושין אותו בטומאה] אימתי פסח בא בטומאה בזמן שרובו של צבור טמאין היו חציין טהורין וחציין טמאין הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השני היחיד מכריע את הפסח לעשותו בטומאה [דברי רבי יהודה רבי אליעזר בן מתתיה אומר אין היחיד מכריע את הפסח לעשותו בטומאה] שנא' (דברים י״ז:ב') לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך רבי שמעון אומר [חציין טהורין וחציין טמאין הטהורין] עושין לעצמן והטמאין עושין לעצמן [אמרו לו] אין חולקין את הצבור אלא או כולו עושין בטהרה או כולו עושין בטומאה.
Tosefta Pesachim 7:2 דברי רבי יהודה

הפסח מחזירין אותו שלם ואין מחזירין [אותו] חתיכות דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר בשבת בין כך ובין כך אסור [בי"ט] בין כך ובין כך מותר אמר רבי אלעזר ברבי שמעון לא נחלקו ב"ש וב"ה על הפסח שמחזירין אותו שלם ואין מחזירין אותו חתיכות על מה נחלקו על האברים שבית שמאי אומרים מחזירין ובה"א [אין] מחזירין.
Tosefta Pesachim 7:5 דברי רבי יהודה

בני חבורה שנמנו על הפסח אם יש כזית לכל אחד ואחד יאכלו ואם לאו לא יאכלו נמנו עליו זה אחר זה הראשונים שיש להם יאכלו והאחרונים לא יאכלו וצריכין לעשות פסח שני דברי רבי רבי נתן אומר אין צריכין לעשות פסח שני שכבר נזרק עליהן הדם בני חבורה שרצו [להמנות] אחרים על [פסחן] הרשות בידן רצו [להמשך ולהמנות אחרים על …
בני חבורה שנמנו על הפסח אם יש כזית לכל אחד ואחד יאכלו ואם לאו לא יאכלו נמנו עליו זה אחר זה הראשונים שיש להם יאכלו והאחרונים לא יאכלו וצריכין לעשות פסח שני דברי רבי רבי נתן אומר אין צריכין לעשות פסח שני שכבר נזרק עליהן הדם בני חבורה שרצו [להמנות] אחרים על [פסחן] הרשות בידן רצו [להמשך ולהמנות אחרים על פסחן הרשות בידם רצה] להמשך ולהמנות אחרים על חלקו הרשות בידו לעולם נמשכין והולכין ובלבד שנשתייר אחד מחבורה ראשונה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר בין מחבורה ראשונה בין מחבורה אחרונה ובלבד שלא יניחו את פסחו כמות שהוא בני חבורה [רצו] להמנות אחרים על חלקן הרשות בידם [המעות] חולין רצו להמשך להמנות אחרים על חלקן הרשות בידם [המעות] חולין.
Tosefta Pesachim 8:2 רבי יהודה אומר

גר שנתגייר בין שני פסחים צריך לעשות פסח שני דברי רבי ר' נתן אומר אין צריך לעשות פסח שני שכבר לא נתחייב בראשון [ניתן להם] לישראל לבנות בית הבחירה היחיד עושה פסח שני ואין הצבור [עושה] פסח שני רבי יהודה אומר אף הצבור [עושה] פסח שני [אמר רבי יהודה מעשה בחזקיהו המלך שמיעשה] את הצבור לעשות פסח שני שנאמר ( …
גר שנתגייר בין שני פסחים צריך לעשות פסח שני דברי רבי ר' נתן אומר אין צריך לעשות פסח שני שכבר לא נתחייב בראשון [ניתן להם] לישראל לבנות בית הבחירה היחיד עושה פסח שני ואין הצבור [עושה] פסח שני רבי יהודה אומר אף הצבור [עושה] פסח שני [אמר רבי יהודה מעשה בחזקיהו המלך שמיעשה] את הצבור לעשות פסח שני שנאמר (דברי הימים ב ל) כי מרבית העם רבת מאפרים וממנשה ומיששכר ומזבולון לא הטהרו וגו' ר"ש אומר לא מפני [שהעשיה את הצבור] לעשות פסח שני אלא מפני שעבר ניסן בניסן שאין מעברין אלא אדר ר"ש בר' יהודה אומר משום ר"ש אף מפני [שהעשיה] את הצבור לעשות פסח שני אין עושין חבורה של נשים ועבדים וקטנים שלא להרבות [את] התיפלה.
Tosefta Pesachim 8:6 דברי רבי יהודה

פסח ראשון שוחטין על האשה בפני עצמה [והב' עושה טפלה אצל אחרים] דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר פסח שני שוחטין על האשה בפני עצמה ואצ"ל פסח ראשון [ר"א בר' שמעון אומר פסח ראשון עושה טפלה אצל אחרים ואין עושין פסח שני] אמרו לו מעשה ביוסף הכהן שהעלה את [בתו] לעשות פסח שני והחזירוה שמא יקבע הדבר חובה [אמר] לא …
פסח ראשון שוחטין על האשה בפני עצמה [והב' עושה טפלה אצל אחרים] דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר פסח שני שוחטין על האשה בפני עצמה ואצ"ל פסח ראשון [ר"א בר' שמעון אומר פסח ראשון עושה טפלה אצל אחרים ואין עושין פסח שני] אמרו לו מעשה ביוסף הכהן שהעלה את [בתו] לעשות פסח שני והחזירוה שמא יקבע הדבר חובה [אמר] לא שמא יקבע הדבר חובה אלא שאין האשה עושה פסח שני.
Tosefta Pesachim 10:1 רבי יהודה אומר

ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין [שיש בהן כדי רביעית בין חי בין מזוג בין חדש בין ישן רבי יהודה אומר ובלבד שיהא טעם יין ומראה].
Tosefta Pesachim 10:3 רבי יהודה אומר

מצוה על האדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל במה משמחן ביין [כדכתיב (תהילים ק״ד:ט״ו) ויין ישמח לבב אנוש וגו'] רבי יהודה אומר [נשים] בראוי להם וקטנים בראוי להם.
Tosefta Pesachim 10:6 ר' יהודה אומר

ר"א אומר חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא יישנו ר' יהודה אומר משמו אפילו לא אכל אלא פרפרת אחת אפילו לא טבל אלא חזרת אחת חוטפין מצה לתנוקות בשביל שלא יישנו עד היכן הוא אומר ב"ש אומרים עד אם הבנים שמחה [וב"ה] אומר עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה אמרו ב"ש וב"ה [וכי] כבר יצאו [שמזכירין] יציאת מצרים אמרו ל …
ר"א אומר חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא יישנו ר' יהודה אומר משמו אפילו לא אכל אלא פרפרת אחת אפילו לא טבל אלא חזרת אחת חוטפין מצה לתנוקות בשביל שלא יישנו עד היכן הוא אומר ב"ש אומרים עד אם הבנים שמחה [וב"ה] אומר עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה אמרו ב"ש וב"ה [וכי] כבר יצאו [שמזכירין] יציאת מצרים אמרו להם ב"ה אפילו הוא ממתין עד קרית הגבר הרי אלו לא יצאו עד שש שעות ביום היאך אומר את הגאולה ועדיין לא נגאלו.

Tosefta Shekalim (5)

Tosefta Shekalim 2:7 דברי רבי יהודה

הסירות והיעים והמזמרות והמזרקות וכלים שהכהנים נאותון בהן באין מתרומת הלשכה מזבח הזהב וכלי שרת בגדי כהנים ובגדי כהן גדול ועץ ארז ואזוב ושני תולעת באין [משירי] הלשכה כבש פרה אבא שאול אומר כהנים גדולים עושין אותו משל עצמן בנאו הראשון ולא שמש עליו ומת אע"פ שלא שמש עליו אין חבירו משמש עליו אלא סותרו ובונ …
הסירות והיעים והמזמרות והמזרקות וכלים שהכהנים נאותון בהן באין מתרומת הלשכה מזבח הזהב וכלי שרת בגדי כהנים ובגדי כהן גדול ועץ ארז ואזוב ושני תולעת באין [משירי] הלשכה כבש פרה אבא שאול אומר כהנים גדולים עושין אותו משל עצמן בנאו הראשון ולא שמש עליו ומת אע"פ שלא שמש עליו אין חבירו משמש עליו אלא סותרו ובונה אחר תחתיו ויותר מששים ככרות של זהב יוצאים עליו. פר הבא על כל המצות ושעירי עבודת כוכבים בתחלה היו מגבין להם דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר מתרומת הלשכה היו קריבין.
Tosefta Shekalim 2:17 רבי יהודה אומר

שלש עשרה השתחואות היו במקדש רבי יהודה אומר כנגד שער השתחואה כנגד פרצה שחייה ושאר השתחואות שבמקדש שעל גבי קרבן חובה [היו קבע היו] כאן וכאן לא היתה שחייה אלא כריעה ופשיטה בלבד.
Tosefta Shekalim 3:2 רבי יהודה אומר

קינים האומר הרי עלי קן מביא דמי קינו ונותן לשופר הביא בפחות אין מקבלין הימנו הביא מותר כהן נוטל דמי קינו ונותן לשופר ומותר אל יפול לשופר של נדבה כהנים מקבלין אותן ולוקחין בהן קינין ומקריבין אותן חציין חטאות וחציין עולות האשה שנתנה דמי קינה לשופר אוכלת בזבחים לערב רבי יהודה אומר לא היה שופר לקינים מפ …
קינים האומר הרי עלי קן מביא דמי קינו ונותן לשופר הביא בפחות אין מקבלין הימנו הביא מותר כהן נוטל דמי קינו ונותן לשופר ומותר אל יפול לשופר של נדבה כהנים מקבלין אותן ולוקחין בהן קינין ומקריבין אותן חציין חטאות וחציין עולות האשה שנתנה דמי קינה לשופר אוכלת בזבחים לערב רבי יהודה אומר לא היה שופר לקינים מפני התערובות אלא האומר הרי עלי תורין מביא ונותן לשופר [של תורין] בני יונה [מביא ונותן לשופר] של בני יונה.
Tosefta Shekalim 3:11 רבי יהודה אומר

פרוכת ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה והיתה נארגת תכלת וארגמן [תולעת] שני ושש משזר מעשה חושב אחרת היתה שם ארכה עשרים אמה ורחבה עשר [אמות] והיתה נארגת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם והיתה פרוסה על פתחו של היכל מבחוץ רבי יהודה אומר זו שמוציאין אותה מבפנים [היה] מקופלת אחד לשנים ושנים לארבעה …
פרוכת ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה והיתה נארגת תכלת וארגמן [תולעת] שני ושש משזר מעשה חושב אחרת היתה שם ארכה עשרים אמה ורחבה עשר [אמות] והיתה נארגת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם והיתה פרוסה על פתחו של היכל מבחוץ רבי יהודה אומר זו שמוציאין אותה מבפנים [היה] מקופלת אחד לשנים ושנים לארבעה היתה פרוסה על פתחו של היכל מבחוץ אמרו לו מי ששימש בקדושה חמורה [יחזור לשמש] בקדושה קלה דבר אחר בזו כתוב (שמות כו) מעשה חושב ובזו כתוב (שם) מעשה רוקם רבי נחמיה אומר מעשה חושב שני פרצופות מעשה רוקם פרצוף אחד אלא שמוציאין אותה מבפנים היתה מקופלת אחד לשנים ושנים לארבעה והיתה נתונה בעלייה כנגד התחתונה שנאמר (שם) והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש וגו' ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר שתי פרוכת היו שם אחת פרוסה ואחת מקופלת נטמאה פרוסה פורסין את המקופלת בערב יום הכפורים מכניסין את החדשה ומוציאין את הישנה.
Tosefta Shekalim 3:12 רבי יהודה אומר

בשר קדשי [הקדשים] שנטמא בין באב הטומאה [בין] בולד הטומאה בין מבפנים בין מבחוץ בש"א הכל ישרף בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ ובה"א הכל ישרף בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה מבפנים ר"א אומר [מה] שנטמא באב הטומאה בין מבפנים בין מבחוץ ישרף בחוץ ושנטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים ישרף בפנים רבי יהודה אומר …
בשר קדשי [הקדשים] שנטמא בין באב הטומאה [בין] בולד הטומאה בין מבפנים בין מבחוץ בש"א הכל ישרף בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ ובה"א הכל ישרף בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה מבפנים ר"א אומר [מה] שנטמא באב הטומאה בין מבפנים בין מבחוץ ישרף בחוץ ושנטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים ישרף בפנים רבי יהודה אומר כדברי בית שמאי ור"ע אומר כדברי בית הלל.

Tosefta Yoma (21)

Tosefta Yoma 1:2 אמר רבי יהודה

כל הלשכות שבמקדש פטורות מן המזוזה חוץ מלשכת פרהדרין מפני שהוא בית דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה אמר רבי יהודה וכי לא היה שם בית דירה אלא זו בלבד אלא כל שהוא בית דירה חייב כל שאינה בית דירה פטורה.
Tosefta Yoma 1:3 ר' יהודה אומר

כל הלשכות שבמקדש רשות היחיד לשבת ורשות [הרבים] לטומאה חוץ מלשכת היין ושמן שיש להם שני פתחים [זו כנגד זו] אבא שאול היה קורא אותה לשכת בית שמניא ר' יהודה אומר כל לשכה שבמקדש שיש לה שני פתחים זה כנגד זה כגון שער עזרה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה.
Tosefta Yoma 1:9 רבי יהודה אומר

כיצד מפיסין ללשכת הגזית מקיפין ועומדין [ככוליור] הממונה בא ונוטל מצנפתו של אחד מהן יודעין שממנו פייס מתחיל. לא היו מוציאים שתים אלא [אחת] אחת היחידים שבהן מוציאין שתים ולא היו מונין את היתירה רבי יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא מי שזכה בקטורת אומר לזה שעמו [אף אתה על המחתה] ר"א בן יעקב אומר לא היה …
כיצד מפיסין ללשכת הגזית מקיפין ועומדין [ככוליור] הממונה בא ונוטל מצנפתו של אחד מהן יודעין שממנו פייס מתחיל. לא היו מוציאים שתים אלא [אחת] אחת היחידים שבהן מוציאין שתים ולא היו מונין את היתירה רבי יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא מי שזכה בקטורת אומר לזה שעמו [אף אתה על המחתה] ר"א בן יעקב אומר לא היה פייס [לחלבי שעיר] אלא מי שהיה מעלה אברים לכבש מעלה אותן לגבי [מזבח].
Tosefta Yoma 1:14 ר' יהודה אומר

כהן גדול שיוצא [מן העזרה] לדבר עם חבירו ומפליג טעון טבילה שאלו את בן זומא מה טעם לטבילה זו אמר להן אם הנכנס מקודש לקודש מקום [שאין ענוש] כרת טעון טבילה הנכנס מחול לקודש [מקום שענוש] כרת אינו דין שיטעון טבילה ר' יהודה אומר לא היתה טבילה זו אלא מפני [הצורך פעמים שטומאה] ישנה בידו מתוך שהולך לטבול נזכר …
כהן גדול שיוצא [מן העזרה] לדבר עם חבירו ומפליג טעון טבילה שאלו את בן זומא מה טעם לטבילה זו אמר להן אם הנכנס מקודש לקודש מקום [שאין ענוש] כרת טעון טבילה הנכנס מחול לקודש [מקום שענוש] כרת אינו דין שיטעון טבילה ר' יהודה אומר לא היתה טבילה זו אלא מפני [הצורך פעמים שטומאה] ישנה בידו מתוך שהולך לטבול נזכר שהוא טמא וחוזר ובא לו.
Tosefta Yoma 1:16 רבי יהודה אומר

חמש טבילות היו שם באותו היום כולם בקודש בבית [הפרוות] חוץ מן הראשונה שהיתה בחול על גב שער המים ובצד לשכתו היתה רבי יהודה אומר [עששית] של ברזל היו מרתיחין מערב יום הכפורים ומטילין לתוך הצונן בשביל שתפיג צינתן.
Tosefta Yoma 2:5 רבי יהודה אומר

של בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנים מאלכסנדריא [שבמצרים שהיו אופין כיוצא בהן אלא שאין בקיאין לרדותה של בית גרמו היו מסיקין את התנור מבחוץ והיא נירדית מבפנים של אלכסנדרין לא היו עושין כן ויש אומרים זו היתה מתעפשות] וכשידעו חכמים בדבר אמרו [לא ברא המקום את העול …
של בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנים מאלכסנדריא [שבמצרים שהיו אופין כיוצא בהן אלא שאין בקיאין לרדותה של בית גרמו היו מסיקין את התנור מבחוץ והיא נירדית מבפנים של אלכסנדרין לא היו עושין כן ויש אומרים זו היתה מתעפשות] וכשידעו חכמים בדבר אמרו [לא ברא המקום את העולם אלא לכבודו] שנאמר (ישעיהו מ״ג:ז') כל הנקרא בשמי [וגומ'] שלחו להן ולא באו עד שכפלו להן [שכרן] שנים עשר מנה היו נוטלין בכל יום [חזרו להיות נוטלין ארבעה ועשרים] דברי ר"מ רבי יהודה אומר [עשרים וארבעה היו נוטלין] בכל יום [חזרו להיות נוטלין] ארבעים ושמונה אמרו להם חכמים מה ראיתם שלא ללמד אמרו יודעין היו בית אבא שבית [המקדש] עתיד ליחרוב [ולא רצו ללמד שלא יהו עושין] לפני עבודת כוכבים כדרך שעושין לפני המקום ובדבר הזה היו מזכירין אותן לשבח [שלא] נמצאת פת נקייה ביד בניהן [וביד בנותיהן מעולם] שלא יאמרו מלחם הפנים [הן] ניזונין לקיים מה שנאמר (במדבר ל״ב:כ״ב) והייתם נקיים מה' ומישראל.
Tosefta Yoma 2:6 רבי יהודה אומר

של בית אבטינס היו בקיאין בפטום הקטורת [במעלה] עשן ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים [שהיו מפטמין כיוצא בהן] אלא שאין בקיאין במעלה עשן של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה עד הקורות ואח"כ פושה ויורדת למטה של אלכסנדרין היתה פושה מיד וכשידעו חכמים בדבר אמרו [לא ברא המקום את העולם אלא …
של בית אבטינס היו בקיאין בפטום הקטורת [במעלה] עשן ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים [שהיו מפטמין כיוצא בהן] אלא שאין בקיאין במעלה עשן של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה עד הקורות ואח"כ פושה ויורדת למטה של אלכסנדרין היתה פושה מיד וכשידעו חכמים בדבר אמרו [לא ברא המקום את העולם אלא לכבודו] שנאמר (משלי ט״ז:ד') כל פעל למענהו שלחו אליהם חכמים [לא] באו עד שכפלו להם שכרם י"ב מנה היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלים כ"ד דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כ"ד היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלין מ"ח מנה אמרו להם חכמים מה ראיתם שלא ללמד אמרו להם יודעין היו בית אבא שבית [המקדש] עתיד ליחרוב [ולא רצו ללמד שלא יהו מפטמים] לפני עבודת כוכבים כדרך שמפטמים לפני המקום [ובדבר הזה היו] מזכירין אותם לשבח שלא יצאה מהן אשה מבושמת [מעולם] ולא עוד אלא כשהיו נושאים [אשה] ממקום אחר [היו פוסקים ע"מ] שלא תתבשמי כדי שלא יהו ישראל אומרים [מפטום הקטורת] מתבשמות לקיים מה שנאמר (במדבר ל״ב:כ״ב) והייתם נקיים מה' ומישראל.
Tosefta Yoma 2:9 ר' יהודה אומר

טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד בימינו ואחד בשמאלו אם בימינו עלה היו כל ישראל שמחין ואם בשמאלו עלה לא היו [כל ישראל] שמחין שאלו את רבי עקיבה מהו [לשנותן] משמאל לימין אמר להם אל תתנו מקום [לרדות אחריהם] ר' יהודה אומר משום ר"א הסגן וכהן גדול [מושיטין ב' ימיניהן כאחד] אם בימינו של כהן גדול [עלה] הסגן או …
טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד בימינו ואחד בשמאלו אם בימינו עלה היו כל ישראל שמחין ואם בשמאלו עלה לא היו [כל ישראל] שמחין שאלו את רבי עקיבה מהו [לשנותן] משמאל לימין אמר להם אל תתנו מקום [לרדות אחריהם] ר' יהודה אומר משום ר"א הסגן וכהן גדול [מושיטין ב' ימיניהן כאחד] אם בימינו של כהן גדול [עלה] הסגן אומר אישי כהן גדול הגבה ימינך אם בימינו של סגן [עלה] ראש בית אב אומר לו [אישי כהן גדול הגבה שמאלך] ונתנן על ב' השעירים הוא אומר לה' והסגן אומר לחטאת רבי ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אמרו לו והלא כבר נאמר ועשהו חטאת.
Tosefta Yoma 2:10 דברי רבי יהודה

בכל יום ב' כהנים נכנסין אחד בכף ואחד במחתה היום נוטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו בד"א בקטורת של לפני ולפנים אבל בקטורת של מזבח הזהב הרי הוא כקטורת של שאר ימות השנה בכל יום היתה כבידה והיום קלה בכל יום היתה קצרה והיום ארוכה כדי שתהא זרועו מסייעת בכל יום לא היה לה [ושתיק] היום היה לה [ושתיק] דברי ב …
בכל יום ב' כהנים נכנסין אחד בכף ואחד במחתה היום נוטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו בד"א בקטורת של לפני ולפנים אבל בקטורת של מזבח הזהב הרי הוא כקטורת של שאר ימות השנה בכל יום היתה כבידה והיום קלה בכל יום היתה קצרה והיום ארוכה כדי שתהא זרועו מסייעת בכל יום לא היה לה [ושתיק] היום היה לה [ושתיק] דברי בן הסגן בכל יום היו שם שתים מערכות והיום שלש אחת למערכה גדולה ואחת למערכה קטנה ואחת שמוסיפין לקטורת שלפני ולפנים דברי רבי יהודה רבי יוסי מוסיף אחת לקיום האש רבי מוסיף אחת לאברים ופדרים שלא נתעכלו [מבערב].
Tosefta Yoma 2:14 רבי יהודה אומר

נוטל את הדם ממי [שממרס] בו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה [ממנו] על [הפרוכת] כנגד ב' בדי ארון אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף [רבי יהודה אומר משום ר"א כך] היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים [אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע] ואח"כ היה מהלך [לשמאל …
נוטל את הדם ממי [שממרס] בו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה [ממנו] על [הפרוכת] כנגד ב' בדי ארון אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף [רבי יהודה אומר משום ר"א כך] היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים [אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע] ואח"כ היה מהלך [לשמאלו] עד הפרוכת ולא היה מגיע לפרוכת אם הגיע הגיע אמר ר' אליעזר ב"ר יוסי אני ראיתיה ברומי [שהיה עליה] טיפי דמים [ואמרו לי אלו מדמים] של יום הכפורים.
Tosefta Yoma 3:1 רבי יהודה אומר

בא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית מקום שמתחיל בחטאת על [המזבח החיצון שם] היה גומר על מזבח הפנימי [על כולן הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן ממעלה למטה] רבי יהודה אומר [משם] ר"א במקומו [היה] עומד ומחטא ועל כולן [הוא נותן …
בא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית מקום שמתחיל בחטאת על [המזבח החיצון שם] היה גומר על מזבח הפנימי [על כולן הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן ממעלה למטה] רבי יהודה אומר [משם] ר"א במקומו [היה] עומד ומחטא ועל כולן [הוא נותן ממטה] למעלה חוץ מזו [שהיתה] לפניו [שכנגד אלכסון] שהיה נותן מלמעלה למטה.
Tosefta Yoma 3:5 רבי יהודה אומר

אמר רבי יוסי זה סימן כל היוצא מבפנים [להנתן בחוץ] נוטל מן הסמוך לפנים [וכל הנוטל מבפנים להנתן בחוץ נותן על הסמוך לפנים] נתן מדם הפר בפנים [בחוץ] מדם השעיר בפנים [בחוץ] הפנימים עלו לו והחיצונים לא עלו לו נתן מקצת המתנות [שבפנים ונשפך הדם יביא אחר ויתחיל בתחלה על הפרוכת נתן מקצת המתנות על] המזבח ונשפך …
אמר רבי יוסי זה סימן כל היוצא מבפנים [להנתן בחוץ] נוטל מן הסמוך לפנים [וכל הנוטל מבפנים להנתן בחוץ נותן על הסמוך לפנים] נתן מדם הפר בפנים [בחוץ] מדם השעיר בפנים [בחוץ] הפנימים עלו לו והחיצונים לא עלו לו נתן מקצת המתנות [שבפנים ונשפך הדם יביא אחר ויתחיל בתחלה על הפרוכת נתן מקצת המתנות על] המזבח ונשפך הדם אע"פ שלא נתן כנגד היסוד יצא שנאמר (ויקרא ט״ז:כ') וכלה מכפר אם כפר כלה דברי ר"ע רבי יהודה אומר אם כלה כפר אין מתן היסוד מעכב וכולן כנגד היסוד יצאו שנאמר (שם) וכלה מכפר.
Tosefta Yoma 3:6 רבי יהודה אומר

פר ושעיר של יום הכפורים [שאבדו והפריש] אחרים תחתיהן ולא הספיק להקריבן עד שנמצאו הראשונים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה שאין חטאת הצבור מתה רבי יהודה אומר תמות ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם. ב' שעירי יום הכפורים מצותן בהגרלה [אע"פ] שלא הגריל עליהן רשאי לשנותן [ …
פר ושעיר של יום הכפורים [שאבדו והפריש] אחרים תחתיהן ולא הספיק להקריבן עד שנמצאו הראשונים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה שאין חטאת הצבור מתה רבי יהודה אומר תמות ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם. ב' שעירי יום הכפורים מצותן בהגרלה [אע"פ] שלא הגריל עליהן רשאי לשנותן [בדברים אחרים] משהגריל עליהן אין רשאי לשנותן [בדברים אחרים] פסח שלא קרב בראשון יקרב בשני לא קרב בשני יקרב [בשלישי] מעות שלא קרבו בראשון [יקרבו] בשני לא קרבו בשני [יקרבו בשלישי] חגיגה שלא קרבה בראשונה תקרב [בשני] לא קרבה בשני תקרב בשלישי לא קרבה בשלישי תקרב [להבא] שעירי הרגל שלא קרבו ברגל יקרבו בר"ח לא [קרבו] בר"ח יקרבו ביום הכפורים לא קרבו ביום הכפורים יקרבו לרגל [שבא] ושמתחלה לא [הוקדשו] לקרבנות צבור אלא על מנת לקרב על המזבח החיצון.
Tosefta Yoma 3:7 דברי ר' יהודה

מת שעיר המשתלח עד שלא זרק [הדם של ראשון] אע"פ שלא התודה עליו יצא שנאמר (ויקרא ט״ז:כ') יעמד חי עד מתי יהא זקוק להיות חי עד וכלה מכפר את הקדש דברי ר' יהודה ר"ש אומר עד שעת וידוי.
Tosefta Yoma 3:8 רבי יהודה אומר

רבי יוסי אומר כך הוא אומר חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל. כבש עושין מפני אלכסנדרין שהיו מתלשין בשערו ואומרין לו טול וצא טול וצא יקירי ירושלים מלוין אותו עד סוכה ראשונה [מפני שעשר] סוכות בתוך שנים עשר מילין היו דברי ר"מ רבי יהודה אומר תשע סוכות בתוך עשרה מילין היו רבי יוסי אומר חמש סוכות בתוך עשרה …
רבי יוסי אומר כך הוא אומר חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל. כבש עושין מפני אלכסנדרין שהיו מתלשין בשערו ואומרין לו טול וצא טול וצא יקירי ירושלים מלוין אותו עד סוכה ראשונה [מפני שעשר] סוכות בתוך שנים עשר מילין היו דברי ר"מ רבי יהודה אומר תשע סוכות בתוך עשרה מילין היו רבי יוסי אומר חמש סוכות בתוך עשרה מילין היו מערבין מזו לזו א"ר יוסי בן ר' יהודה יכולני אני לעשותן שתי סוכות.
Tosefta Yoma 3:10 ר' יהודה אומר

שעיר המשתלח אע"פ שאין מטמא בגדים מטמא אוכלין ומשקין דברי ר"מ וחכ"א אין מטמא אוכלים ומשקים מפני שהוא חי ואין חי מטמא אוכלין ומשקין מאימתי מטמא בגדים משיצא מחומת ירושלים דברי ר' מאיר ור' יהודה אומר משעה שיגיע לצוק ר"ש אומר משעת דחייתו לצוק.
Tosefta Yoma 3:11 רבי יהודה אומר

פרים הנשרפים אע"פ שאין מטמאין בגדים מטמאין אוכלין ומשקין [דברי רבי מאיר ושעיר המשתלח אין מטמא אוכלין ומשקין מפני שהוא חי ואין חי מטמא אוכלין ומשקין] מאימתי מטמאין בגדים משיצאו מחומת [העזרה] דברי ר"מ רבי יהודה אומר [לאור] ר"ש אומר משיצית האור ברובן.
Tosefta Yoma 3:14 רבי יהודה אומר

ר"א אומר [כך סדר קרבנות] היו מקריבין פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של שחר ואחר כך פר ושעיר הנעשה בפנים ואחר כך אילו ואיל העם ואחר כך שבעת כבשים תמימים ר' עקיבה אומר פר העולה ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר שנאמר (במדבר כח) מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד וגו' ואח"כ פר ושע …
ר"א אומר [כך סדר קרבנות] היו מקריבין פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של שחר ואחר כך פר ושעיר הנעשה בפנים ואחר כך אילו ואיל העם ואחר כך שבעת כבשים תמימים ר' עקיבה אומר פר העולה ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר שנאמר (במדבר כח) מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד וגו' ואח"כ פר ושעיר הנעשה בפנים ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ שנאמר (במדבר כט) מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם ואחר כך אילו ואיל העם רבי יהודה אומר משום ר"א אחד קרב עם תמיד של שחר וששה קריבין עם תמיד של בין הערבים.
Tosefta Yoma 4:6 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר עוברה שהריחה שביעית תוחבין לה בכוש הריחה תרומה תוחבין לה בכוש לא ינעול אדם מנעל מסומר ויטייל בתוך הבית אפילו ממטה למטה [ורשב"ג מתיר וכן היה] רשב"ג אומר אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה מדיחן במים כדי שלא יטנפו כליו היה הולך להקביל פני אביו פני רבו [פני תלמידו] עובר כדרכו אפילו עד צואר …
רבי יהודה אומר עוברה שהריחה שביעית תוחבין לה בכוש הריחה תרומה תוחבין לה בכוש לא ינעול אדם מנעל מסומר ויטייל בתוך הבית אפילו ממטה למטה [ורשב"ג מתיר וכן היה] רשב"ג אומר אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה מדיחן במים כדי שלא יטנפו כליו היה הולך להקביל פני אביו פני רבו [פני תלמידו] עובר כדרכו אפילו עד צוארו ואינו חושש.
Tosefta Yoma 4:8 רבי יהודה אומר

חטאת ואשם ודאי מכפרין על מה שכתוב <להם> מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה חוץ (שמות כ':י״ד) מלא תשא ואלו הן עבירות חמורות כריתות ומיתות בית דין ולא תשא עמהן רבי יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה תשובה מכפרת וכל שהוא מלא תשא ולמעלה ולא תשא עמהן תשוב …
חטאת ואשם ודאי מכפרין על מה שכתוב <להם> מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה חוץ (שמות כ':י״ד) מלא תשא ואלו הן עבירות חמורות כריתות ומיתות בית דין ולא תשא עמהן רבי יהודה אומר כל שהוא מלא תשא ולמטה תשובה מכפרת וכל שהוא מלא תשא ולמעלה ולא תשא עמהן תשובה [תולה] ויום הכפורים מכפר.
Tosefta Yoma 4:10 רבי יהודה אומר

חטאת אשם ומיתה ויום הכפורים [כולן] אין מכפרין אלא עם התשובה שנאמר (ויקרא כב) אך בעשור וגו' אם שב מתכפר לו ואם לאו אין מתכפר לו ר"א אומר (שמות לד) ונקה מנקה הוא לשבים ואין מנקה [לשאין] שבים רבי יהודה אומר מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה [תשובה מכפרת עם המיתה] ויום המיתה הרי הוא כתשובה.

Tosefta Sukkah (10)

Tosefta Sukkah 1:1 אמר רבי יהודה

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר אמר רבי יהודה מעשה [בסוכת הילני בלוד שהיתה גבוהה יתר] מעשרים אמה והיו זקנים נכנסין ויוצאין [אצלה] ולא [אמר אחד מהן דבר אמרו לו מפני שהיא אשה ואין אשה חייבת בסוכה] אמר להם והלא שבעה בנים [תלמידי חכמים היו לה וכולן שרויין בתוכה].
Tosefta Sukkah 1:4 דברי רבי יהודה

[מסככין בנסרים דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין עד שיהא בינו לחבירו כמלואו אמר רבי יהודה מעשה בשעת סכנה שהיינו זוקפין סולמות ומסככין על גביהן נסרים וישנים תחתיהן אמרו לו] אין שעת הסכנה ראיה [אבל הכל מודים שאם יש בנסר ארבעה טפחים שיהא בינו לבין חבירו כמלואו. תלה בה אגוזים אפרסקאות ורמונים וגלוסקאות פרכיל …
[מסככין בנסרים דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין עד שיהא בינו לחבירו כמלואו אמר רבי יהודה מעשה בשעת סכנה שהיינו זוקפין סולמות ומסככין על גביהן נסרים וישנים תחתיהן אמרו לו] אין שעת הסכנה ראיה [אבל הכל מודים שאם יש בנסר ארבעה טפחים שיהא בינו לבין חבירו כמלואו. תלה בה אגוזים אפרסקאות ורמונים וגלוסקאות פרכילי ענבים ועטרות של שבלים כשרה לא יאכל מהן אפילו ביו"ט האחרון של חג ואם התנה עליהן שיאכל מהן בחג מותר].
Tosefta Sukkah 2:10 ר' יהודה אומר

ארבעה מינין הללו כשם שאין פוחתין [מהם] כך אין מוסיפין עליהם [אם אין לו אתרוג לא יטול עמו רמון פריש] ולא דבר אחר היו כמושין כשרין יבשין פסולין ר' יהודה אומר אם היו יבשין כשרין אמר רבי יהודה מעשה באנשי כרכין שהיו מורישין לולביהן [לבניהן] בשעת הדחק אמרו לו אין שעת הדחק ראיה.
Tosefta Sukkah 2:11 ר' יהודה אומר

לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר ושאינו אגוד פסול לא יאגדנו ביו"ט אבל נוטל הימנו שרביט ואוגדו אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אפילו במשיחה א"ר [מעשה באנשי] ירושלים שהיו אוגדין [לולביהן בגימונות] של זהב אמרו לו [משם ראיה אף הן] היו אוגדין אותו [במינו] …
לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר ושאינו אגוד פסול לא יאגדנו ביו"ט אבל נוטל הימנו שרביט ואוגדו אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אפילו במשיחה א"ר [מעשה באנשי] ירושלים שהיו אוגדין [לולביהן בגימונות] של זהב אמרו לו [משם ראיה אף הן] היו אוגדין אותו [במינו] מלמטה.
Tosefta Sukkah 3:4 רבי יהודה אומר

שני ספלים של כסף היו [בראשו של מזבח] אחד של מים ואחד של יין מערבי של מים [הרי דרך] הרגילה [למזרחי] של יין עירה של מים בתוך של יין או של יין בתוך של מים יצא רבי יהודה אומר של סיד היו אלא [שהיו משחירין] מפני היין ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין שבהן יורדין [לסיוון שבנאו משבנה שלמה את ההיכל הן יורדין לשי …
שני ספלים של כסף היו [בראשו של מזבח] אחד של מים ואחד של יין מערבי של מים [הרי דרך] הרגילה [למזרחי] של יין עירה של מים בתוך של יין או של יין בתוך של מים יצא רבי יהודה אומר של סיד היו אלא [שהיו משחירין] מפני היין ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין שבהן יורדין [לסיוון שבנאו משבנה שלמה את ההיכל הן יורדין לשית ומבקעין אותו] ונבלעין בתוכו שנאמר בקדש הסך שעשה לו [המקום] שיבלע בקדושה רבי יוסי אומר [שית היה נקוב לתהום] שנאמר (ישעיהו ה':א') אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו [וגו'] ויעזקהו ויסקלהו [ויטעהו שורק] ויבן מגדל בתוכו זה היכל יקב חצב בו זה מזבח וגם יקב [חצב בו זה השית] ר"א בר צדוק אומר לול קטן היה בין [האולם למזבח למערבו של כבש ואחד לששים או] לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש [כעיגולי דבלה מעלין] ושורפין אותו בקדושה שנאמר (במדבר כ״ח:ז') בקדש הסך נסך כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה.
Tosefta Sukkah 3:6 רבי יהודה אומר

ניסוך המים כל ז' רבי יהודה אומר כל שמנה אלא שר' יהודה אומר בלוג היה מנסך כל ח' וחכ"א שלשה לוגין נמצאת אומרו המרבה במים ממעט בימים והמרבה בימים ממעט במים.
Tosefta Sukkah 4:4 אמר רבי יהודה

[אמר רבי יהודה כל שלא ראה בדפלסכיון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה כבוד לישראל מימיו כמין בסלקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים היה שם כפלים כיוצאי מצרים ושבעים ואחת קתדראות של זהב היו שם כנגד ע' וא' זקן כל אחת מעשרים וחמש ריבוא ובימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד והסודרין בידו החל לקרות והלה מניף בסו …
[אמר רבי יהודה כל שלא ראה בדפלסכיון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה כבוד לישראל מימיו כמין בסלקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים היה שם כפלים כיוצאי מצרים ושבעים ואחת קתדראות של זהב היו שם כנגד ע' וא' זקן כל אחת מעשרים וחמש ריבוא ובימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד והסודרין בידו החל לקרות והלה מניף בסודרין והיו עונין אמן על כל ברכה וברכה ולא היו יושבין מעורבבין אלא זהביים בפני עצמן וכספיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן ונפחיים בפני עצמן וכל כך למה כדי שיהא אכסניא בא ונטפל לאומנתו ומשם פרנסה יוצאה].
Tosefta Sukkah 4:5 רבי יהודה אומר

ולוים בכנורות [ובנבלים] וכל כלי שיר מהן אומרים (תהילים קל״ד:א') שיר המעלות הנה ברכו וגו' [יש מהן] שהיו אומרים (שם) שאו ידיכם קדש וגו' וכשנפטרין זה מזה היו אומרים (שם) יברכך ה' מציון וגו' וראה בנים וגו' שתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו רבי יהודה אומר אין פ …
ולוים בכנורות [ובנבלים] וכל כלי שיר מהן אומרים (תהילים קל״ד:א') שיר המעלות הנה ברכו וגו' [יש מהן] שהיו אומרים (שם) שאו ידיכם קדש וגו' וכשנפטרין זה מזה היו אומרים (שם) יברכך ה' מציון וגו' וראה בנים וגו' שתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו רבי יהודה אומר אין פחות משבע ולא יותר על עשרה שלש לפתיחת שערים האומר על פתיחתן אינו אומר על נעילתן האומר על נעילתן אינו אומר על פתיחתן שלש [לפני מזבח האומר לפני מזבח אינו אומר למעלה העשירי האומר למעלה העשירי אינו אומר לפני מזבח].
Tosefta Sukkah 4:10 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא [מי] שזכה בקטורת אומר לזה שעמו [אף אתה למחתה] יו"ט אחרון של חג פייס לעצמו זמן לעצמו רגל לעצמו קרבן לעצמו [שיר לעצמו] ברכה לעצמו שנאמר (מלכים א ח':ס״ו) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך יכול לא היו טעונין לינה ת"ל (דברי הימים ב ז':י') ביום עשרים ושלשה לחודש הש …
רבי יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא [מי] שזכה בקטורת אומר לזה שעמו [אף אתה למחתה] יו"ט אחרון של חג פייס לעצמו זמן לעצמו רגל לעצמו קרבן לעצמו [שיר לעצמו] ברכה לעצמו שנאמר (מלכים א ח':ס״ו) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך יכול לא היו טעונין לינה ת"ל (דברי הימים ב ז':י') ביום עשרים ושלשה לחודש השביעי שלח את העם וילכו לאהליהם הא כיצד נפטרו מבעוד יום והשכימו והלכו להם.
Tosefta Sukkah 4:11 ר' יהודה אומר

התמידין [הנדרים] והנדבות והבכורות והמעשרות ומוספי שבת חטאת [צבור] ועולותיהן ועולות חובה של יחיד עבודתן ואכילתן במשמר הקבוע שתי הלחם עבודתן ואכילתן בכל המשמרות מפני שהן [באות חובת הרגל לחם הפנים עבודתן במשמר הקבוע ואכילתו בכל המשמרות כיצד הוא עושה נותן חצי חלה לכל משמר ומשמר והן מתחלקין ביניהן ר' יהו …
התמידין [הנדרים] והנדבות והבכורות והמעשרות ומוספי שבת חטאת [צבור] ועולותיהן ועולות חובה של יחיד עבודתן ואכילתן במשמר הקבוע שתי הלחם עבודתן ואכילתן בכל המשמרות מפני שהן [באות חובת הרגל לחם הפנים עבודתן במשמר הקבוע ואכילתו בכל המשמרות כיצד הוא עושה נותן חצי חלה לכל משמר ומשמר והן מתחלקין ביניהן ר' יהודה אומר [זה היה מחלק לחם הפנים יוצא ועומד] על הרובד שבאולם מפריש ומניח מפריש ומניח וכל אחד ואחד בא ונוטל חלקו ולבעלי מומין שבכהונה מוציאין להם חלקם [לחוץ] מפני שאין יכולין להכנס בין האולם ולמזבח.

Tosefta Beitzah (5)

Tosefta Beitzah 1:3 רבי יהודה אומר

ביצה שיצאה רובה מערב יו"ט [אע"פ שנגמרה ביו"ט הרי זו מותרת] נולדה בשבת תאכל ביו"ט ביו"ט תאכל בשבת רבי יהודה אומר בשם רבי אליעזר עדיין מחלוקת במקומה כשם שאסורה לאכול כך אסורה לטלטל כשם שספיקה אסור כך ספק מוכן אסור נתערבה במאה כולם אסורות.
Tosefta Beitzah 1:8 ר' יהודה אומר

אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים ב"ש [לב"ה] שמוליכין את הסולם משובך לשובך [על מה נחלקו על החזירו שב"ש אוסרין וב"ה מתירין] ר' יהודה אומר עזריה אומר מטלטלין את הסולם בד"א בסולם של שובך אבל בסולם של עלייה אסור [לטלטל אפילו בעלייה] רבי דוסא אומר [מטין אותו] מחלון לחלון אחרים [אמרו] משום ר' דוסא אף מדדין בו.
Tosefta Beitzah 1:13 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה [מודים ב"ש וב"ה שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב עם המתנות שהורמו מעיו"ט על מה נחלקו על המתנות שהורמו מעיו"ט בפני עצמן שב"ש אוסרין וב"ה מתירין אמרו ב"ש גזירה שוה] חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן כשם שאין מוליכין את התרומה כך [לא יוליכו] את המתנות אמרו להם ב"ה לא אם אמרתם בתרומה …
אמר רבי יהודה [מודים ב"ש וב"ה שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב עם המתנות שהורמו מעיו"ט על מה נחלקו על המתנות שהורמו מעיו"ט בפני עצמן שב"ש אוסרין וב"ה מתירין אמרו ב"ש גזירה שוה] חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן כשם שאין מוליכין את התרומה כך [לא יוליכו] את המתנות אמרו להם ב"ה לא אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה [תאמרו במתנות שהוא זכאי בהרמתן רבי יוסי אומר מודים ב"ש וב"ה שמוליכין את המתנות ביו"ט על מה נחלקו] על התרומה שב"ש אומר אין מוליכין ובית הלל [מתירין אמרו בית הלל גזירה שוה] חלה ומתנות מתנה לכהן והתרומה מתנה לכהן כשם שמוליכין את המתנות כך [יוליכו] את התרומה אמרו להם ב"ש לא אם אמרתם במתנות [שהוא זכאי בהרמתן תאמרו] בתרומה שאינו זכאי בהרמתה אחרים אומרים [מודים ב"ש וב"ה שאין מוליכין את התרומה לכהן ביו"ט על מה נחלקו על המתנות שב"ש אוסרין וב"ה מתירין].
Tosefta Beitzah 1:17 ר' יהודה אומר

הבורר קטנית ביו"ט ר' יהודה אומר בש"א אם היו צרורות מרובין על האוכלין בורר את האוכלין ומניח את [הצרורות] ובה"א בורר איזה מהן שירצה אמר ר"א ברבי צדוק של בית רבן גמליאל היו [ממלאין דלי עדשים ומציף מים ושולה והצרורות יורדין למטה והאוכלין למעלה.
Tosefta Beitzah 2:8 רבי יהודה אומר

של בית ר"ג לא היו זוקפין את המנורה [בלילי יו"ט] ומעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין ברומי ונפלה מנורה בלילי יו"ט ועמד רבי עקיבה וזקפה אמר ליה רבן גמליאל עקיבה מה לך [שאתה] מכניס ראשך בין המחלוקת אמר לו [רבי למדתנו] אחרי רבים להטות אף על פי שאתה אוסר והן מתירין הלכה כדברי המרובין רבי יהודה אומר משום …
של בית ר"ג לא היו זוקפין את המנורה [בלילי יו"ט] ומעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין ברומי ונפלה מנורה בלילי יו"ט ועמד רבי עקיבה וזקפה אמר ליה רבן גמליאל עקיבה מה לך [שאתה] מכניס ראשך בין המחלוקת אמר לו [רבי למדתנו] אחרי רבים להטות אף על פי שאתה אוסר והן מתירין הלכה כדברי המרובין רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל מטלטלין את המנורה ביום טוב אבל אין זוקפין אותה.

Tosefta Rosh Hashanah (4)

Tosefta Rosh Hashanah 1:12 ר' יהודה אומר

הכל נידונין בר"ה וגזר דינו נחתם ביוה"כ דברי ר"מ ר' יהודה אומר הכל נידונין בר"ה וגזר דינו של כל אחד ואחד נחתם בזמנו בפסח על [תבואה] בעצרת על פירות האילן בחג על המים וגזר דינו של אדם נחתם ביום הכפורים רבי יוסי אומר אדם נידון בכל יום שנאמר (איוב ז) ותפקדנו לבקרים.
Tosefta Rosh Hashanah 2:2 דברי רבי יהודה

בתעניות תוקעין שלש של שלש שלש ובמסעות שלש של שלש שלש על כל דגל ודגל דברי רבי יהודה וחכ"א שלש על כל מטה ומטה במה הן תוקעין בחצוצרות שעשה משה רבי יהודה אומר בר"ה תוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעלים נתנו חכמים את המצוי למצוי ואת שאינו מצוי לשאינו מצוי.
Tosefta Rosh Hashanah 2:8 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר רבי אלעזר (ויקרא כ״ג:ג') שבתון זו קדושת היום זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קודש קדשהו אמר לו רבי עקיבה מפני מה לא נאמר שבתון שבות [שכן הוא פוגע בשביתה ראשון אלא] זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש קדושת היום.
Tosefta Rosh Hashanah 2:11 רבי יהודה אומר

פקדונות כזכרונות שנאמר (בראשית כ״א:א') וה' פקד את שרה וגו' [ואומר (שמות ג':ט״ז) פקד פקדתי אתכם וגו'] רבי יוסי אומר אומרן עם הזכרונות רבי יהודה אומר לא [היה אומרן] עמהן זכרון שיש [עמו] תרועה כגון (ויקרא כ״ג:כ״ד) זכרון תרועה מקרא קדש רבי יוסי אומר אומרן עם הזכרונות ועם השופרות רבי יהודה אומר לא היה או …
פקדונות כזכרונות שנאמר (בראשית כ״א:א') וה' פקד את שרה וגו' [ואומר (שמות ג':ט״ז) פקד פקדתי אתכם וגו'] רבי יוסי אומר אומרן עם הזכרונות רבי יהודה אומר לא [היה אומרן] עמהן זכרון שיש [עמו] תרועה כגון (ויקרא כ״ג:כ״ד) זכרון תרועה מקרא קדש רבי יוסי אומר אומרן עם הזכרונות ועם השופרות רבי יהודה אומר לא היה אומרן אלא עם הזכרונות בלבד תרועה שאין עמה [זכרון] כגון (במדבר כ״ט:א') יום תרועה יהיה לכם ר' יוסי אומר עם השופרות רבי יהודה אומר לא היה אומרן [עמהם] מלכות שיש עמה [שופר כגון (תהילים צ״ח:ו') בחצוצרות וקול שופר וגו'] רבי יוסי אומר אומרה עם המלכיות ועם השופרות רבי יהודה אומר לא היה אומרה אלא עם השופרות בלבד (דברים ו':ד') שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ד':ל״ט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וגו' רבי יוסי אומר אומרן עם [מלכיות] רבי יהודה אומר לא היה אומרן [עמהן מלכיות שאין עמה שופר כגון] (תהילים מ״ז:ז'-ט') זמרו לאלהים זמרו וגו' כי מלך כל הארץ אלהים [זמרו משכיל מלך אלהים על גוים] רבי יוסי אומר [אומרן עם המלכיות] רבי יהודה אומר [לא היה אומרן] (תהילים כ״ד:ז') שאו שערים ראשיכם וגו' מי זה מלך הכבוד [וגו' שאו שערים ראשיכם מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות] וגו' ר' יוסי אומר [כל אחד ואחד בפני עצמו רבי יהודה אומר אומרן כולן כאחד] זכרונות האמורות [בענין בקשה] רבי יוסי אומר אומרן כולן כאחד רבי יהודה אומר ראשונים בפני עצמן ושניים בפני עצמן. שופרות האמורות בענין גדעון ובענין יהושע ר' יוסי אומר אומרן כל אחד ואחד בפני עצמו רבי יהודה אומר האמורין בשעת מעשה לעצמן בשעת פקידה לעצמן.

Tosefta Ta'anit (4)

Tosefta Ta'anit 1:3 רבי יהודה אומר

איזו היא רביעה ראשונה [ר"מ אומר בכירה לשלשה בינונית לשבעה אפילה לשבעה עשר רבי יהודה אומר הבכירה לשבעה בינונית לי"ז אפילה לכ"ג רבי יוסי אומר הבכירה לי"ז בינונית לעשרים ושלשה אפילה לר"ח כסלו] וכן היה רבי יוסי אומר אין היחידים מתענין [אלא מר"ח].
Tosefta Ta'anit 1:4 רבי יהודה אומר

איזו [היא] רביעה שניה משהגיע זמנה של רביעה דברי ר"מ וחכ"א משתרד רביעה רבי יוסי אומר כל התלוי ברביעה משתגיע זמנה של רביעה וכל שאין תלוי ברביעה משתרד רביעה שניה רבן שמעון בן גמליאל אומר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה [ולא פסקו יש בהן כדי רביעה שניה כמה גשמים יורדין ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי של שלשה …
איזו [היא] רביעה שניה משהגיע זמנה של רביעה דברי ר"מ וחכ"א משתרד רביעה רבי יוסי אומר כל התלוי ברביעה משתגיע זמנה של רביעה וכל שאין תלוי ברביעה משתרד רביעה שניה רבן שמעון בן גמליאל אומר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה [ולא פסקו יש בהן כדי רביעה שניה כמה גשמים יורדין ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי של שלשה טפחים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר ראשונה טפח שניה טפחיים ורביעה שלשה טפחים אמר רשב"א אין לך כל טפח וטפח שיורד מלמעלה שאין הארץ פולטת כנגדו טפחיים וכן הוא אומר (תהילים מ״ב:ח') תהום אל תהום קורא וגו' למה נקרא רביעה שרובעת את הארץ].
Tosefta Ta'anit 2:8 דברי רבי יהודה

ותשעה באב שחל להיות בערב שבת אוכל אדם כביצה ושותה כביצה כדי שלא יכנס לה כשהוא מעונה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר [הרי זה] מתענה ומשלים אמר לו רבי יוסי אי אתה מודה בתשעה באב שחל להיות אחר השבת שאוכלין ושותין מבעוד יום מה לי [ליכנס] לה מעונה מה לי [יצא] הימנה מעונה אמר לו לא אם אמרת בזה שאוכלין ושותין …
ותשעה באב שחל להיות בערב שבת אוכל אדם כביצה ושותה כביצה כדי שלא יכנס לה כשהוא מעונה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר [הרי זה] מתענה ומשלים אמר לו רבי יוסי אי אתה מודה בתשעה באב שחל להיות אחר השבת שאוכלין ושותין מבעוד יום מה לי [ליכנס] לה מעונה מה לי [יצא] הימנה מעונה אמר לו לא אם אמרת בזה שאוכלין ושותין כל היום תאמר בזה שאין אוכלין ושותין אלא משחשכה.
Tosefta Ta'anit 2:11 רבי יהודה אומר

עיר שהקיפוה עובדי כוכבים או נהר [וכן] ספינה המטורפת בים [וכן] יחיד הנרדף מפני עובדי כוכבים ומפני ליסטים ומפני רוח רעה כולם אין רשאין לסגף [את] עצמן בתענית שלא לשבר את כחן וכן היה ר' יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית [שמא יפול על הצבור ויהיו צריכים לפרנסו] מעשה ואמרו לחסיד אחד התפלל וירדו …
עיר שהקיפוה עובדי כוכבים או נהר [וכן] ספינה המטורפת בים [וכן] יחיד הנרדף מפני עובדי כוכבים ומפני ליסטים ומפני רוח רעה כולם אין רשאין לסגף [את] עצמן בתענית שלא לשבר את כחן וכן היה ר' יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית [שמא יפול על הצבור ויהיו צריכים לפרנסו] מעשה ואמרו לחסיד אחד התפלל וירדו גשמים התפלל וירדו גשמים א"ל כשם שהתפללת [וירדו] גשמים כך התפלל [וילכו] להם אמר להם צאו וראו אם [עומד] אדם בקרן אפיל [ומקשקש את רגלו בנחל קדרון] אנו מתפללין שלא ירדו גשמים אבל בטוחים אנו שאין המקום מביא מבול לעולם שנא' (בראשית ט':ט״ו) ולא יהיה עוד המים למבול וגו' (ישעיהו נ״ד:ט') כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי וגו' רמ"א מבול של מים אין אבל מבול של אש ושל גפרית יש כדרך שהביא על הסדומיים שנאמר (בראשית י״ט:כ״ד) וה' המטיר על סדום וגו' רבי יהודה אומר מבול של כל בשר אין אבל מבול של יחידים יש כיצד נפל לים טבעה ספינתו בים ומת הרי הוא מבולו רבי יוסי אומר מבול של מים אין אבל מבול של דבר לעובדי כוכבים לימות המשיח יש שנא' (זכריה י״א:י') ואקח את מקלי את נועם וגו' מהו אומר ותופר ביום ההוא.

Tosefta Megillah (9)

Tosefta Megillah 1:3 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה אימתי [מקום שנכנסין בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא בחמישי] הואיל ומסתכלין בה אין [מסתכלין בה] אלא בזמנה.
Tosefta Megillah 2:4 אמר רבי יהודה

הכל חייבין בקריאת [מגילה] כהנים לוים וישראלים [ועבדים] משוחררין חללין נתינים [וממזרים] סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כולן חייבין ומוציאין את הרבים י"ח אנדרוגינוס מוציא מינו ולא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אין מוציא לא את מינו ולא …
הכל חייבין בקריאת [מגילה] כהנים לוים וישראלים [ועבדים] משוחררין חללין נתינים [וממזרים] סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כולן חייבין ומוציאין את הרבים י"ח אנדרוגינוס מוציא מינו ולא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אין מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן. אמר רבי יהודה קטן הייתי [וקריתי לפני ר' טרפון בלוד וקלסני] א"ר קטן הייתי וקריתיה [לפני ר' יהודה באושא והיו שם זקנים ולא אמר אחד מהן דבר] אמרו לו אין מביאין ראיה מן המתיר [מכאן ואילך הנהיגו שיהו קטן קורין אותה לרבים].
Tosefta Megillah 2:5 ר' יהודה אומר

מצות מגילה מתחלתה ועד סופה דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר מאיש יהודי ר' יוסי אומר (אסתר ג) מאחר הדברים האלה ר"ש בן [אלעזר] אומר (אסתר ו) מבלילה ההוא אבל הכל מודים [שמצותה לגמור עד סוף].
Tosefta Megillah 2:10 אמר רבי יהודה

[נכרי שהקדיש קורה לבית הכנסת וכתוב עליה לשם בודקין אותו אם אמר לשם הקדש נדרתי גונזין אותו ואם אמר לשם בית הכנסת נדרתי גורדין מקום השם וגונזין אותו ומשתמשים במותר] כלי גבוה עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי לישתמש בהן הדיוט משנשתמש בהן גבוה אין רשאי לישתמש בהן הדיוט וכלים שנעשו מתחלתן להדיוט אין עושין אותן …
[נכרי שהקדיש קורה לבית הכנסת וכתוב עליה לשם בודקין אותו אם אמר לשם הקדש נדרתי גונזין אותו ואם אמר לשם בית הכנסת נדרתי גורדין מקום השם וגונזין אותו ומשתמשים במותר] כלי גבוה עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי לישתמש בהן הדיוט משנשתמש בהן גבוה אין רשאי לישתמש בהן הדיוט וכלים שנעשו מתחלתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה אבנים וקורות שחצבן מתחלה להדיוט אין בונין [אותו] בהר הבית אבני היכל ועזרות שנפגמו אין להם פדיון וטעונין גניזה אמר רבי יהודה מעשה ברבי אלעזר ברבי צדוק שלקח בית הכנסת של אלכסנדריא שהיתה בירושלים והיה עושה בה כל חפצו לא אסרו אלא [שלא יהא] שם הראשון קרוי עליו.
Tosefta Megillah 2:11 אמר רבי יהודה

בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש לא יכנס להן לא בחמה מפני החמה ובצינה מפני הצינה ובגשמים מפני הגשמים ואין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין ישנין בהן ואין מטיילין בהן ואין ניאותין בהן אבל קורין ושונין ודורשין בהן בהספד של רבים מספיד בהן אמר רבי יהודה בד"א בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ומגדלין בהן [ה …
בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש לא יכנס להן לא בחמה מפני החמה ובצינה מפני הצינה ובגשמים מפני הגשמים ואין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין ישנין בהן ואין מטיילין בהן ואין ניאותין בהן אבל קורין ושונין ודורשין בהן בהספד של רבים מספיד בהן אמר רבי יהודה בד"א בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ומגדלין בהן [העשבים] מפני עגמת נפש.
Tosefta Megillah 3:4 ר' יהודה אומר

בר"ח של חנוכה [קורין] (במדבר כ״ח:י״א) ובראשי חדשיכם מקום [שפוסקין בשבת בשחרית משם מתחילין] במנחה במנחה [משם מתחילין] בשני בשני [משם מתחילין] בחמישי בחמישי [משם מתחילין בשבת הבאה ר' יהודה אומר מקום שפוסקין בשבת בשחרית משם מתחילין לשבת] הבאה.
Tosefta Megillah 3:7 רבי יהודה אומר

אין עושין מעמד ומושב פחות משבעה פעמים ואין אומרים ברכת אבלים פחות מעשרה [ואין מעמד פחות מעשרה] ואין אבלים מן המנין אין אומרים ברכת חתנים פחות מעשרה וחתנים מן המנין אומרים ברכת חתנים בין בסעודת אירוסין בין בסעודת נשואין בין בחול בין בשבת רבי יהודה אומר אם באו פנים חדשות אומרים ברכת חתנים ואם לאו אין …
אין עושין מעמד ומושב פחות משבעה פעמים ואין אומרים ברכת אבלים פחות מעשרה [ואין מעמד פחות מעשרה] ואין אבלים מן המנין אין אומרים ברכת חתנים פחות מעשרה וחתנים מן המנין אומרים ברכת חתנים בין בסעודת אירוסין בין בסעודת נשואין בין בחול בין בשבת רבי יהודה אומר אם באו פנים חדשות אומרים ברכת חתנים ואם לאו אין אומרים ברכת חתנים.
Tosefta Megillah 3:17 ר' יהודה אומר

פוחח פורס על שמע ומתרגם רשב"ג אומר יהא זהיר בעצמו שלא יתגלה סומא פורס על שמע ומתרגם ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע אמרו לו הרבה דרשו במרכבה ולא ראו אותה מעולם כהן שיש בו מום בפניו בידיו וברגליו הרי זה לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו ואם היה חבר עיר ה"ז מותר הרי שהיה [עוטף …
פוחח פורס על שמע ומתרגם רשב"ג אומר יהא זהיר בעצמו שלא יתגלה סומא פורס על שמע ומתרגם ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע אמרו לו הרבה דרשו במרכבה ולא ראו אותה מעולם כהן שיש בו מום בפניו בידיו וברגליו הרי זה לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו ואם היה חבר עיר ה"ז מותר הרי שהיה [עוטף במעפורת ובפילדים] אין כבוד שיקרא ויתרגם ויעבור לפני התיבה וישא את כפיו.
Tosefta Megillah 3:21 רבי יהודה אומר

כתב הנכתב ליחיד מכנין אותה לרבים לרבים אין מכנין אותה ליחיד רבי יהודה אומר המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף הרי זה מגדף. תורגמן העומד לפני חכם אינו רשאי לא לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן יהיה אביו או רבו.

Tosefta Moed Katan (3)

Tosefta Moed Katan 1:3 דברי רבי יהודה

אין חופרין בורות שיחין ומערות במועד אבל מחנכין ומתקנין אותן אמר רבי נראין דברי רבי יהודה במועד ודברי חכמים בשביעית כיצד [היה ר' יהודה אומר בשדה לבן] שלא כדרכו תוחב בשפוד ומכה בקרדום ומרדד אדמה תחתיו [אמר] רשב"א [וכי באיזו שדה לבן היה ר' יהודה אומר בשדה סמוכה לשדה בית השלחין ולא בשדה הסמוכה לשדה בית …
אין חופרין בורות שיחין ומערות במועד אבל מחנכין ומתקנין אותן אמר רבי נראין דברי רבי יהודה במועד ודברי חכמים בשביעית כיצד [היה ר' יהודה אומר בשדה לבן] שלא כדרכו תוחב בשפוד ומכה בקרדום ומרדד אדמה תחתיו [אמר] רשב"א [וכי באיזו שדה לבן היה ר' יהודה אומר בשדה סמוכה לשדה בית השלחין ולא בשדה הסמוכה לשדה בית האילן מחריבין חורי נמלים במועד כיצד מחריבין חורי נמלים רשב"ג אומר נוטל אדם] עפר מחורו של זה ונותן לחורו של זה והן [מחנקין] זה את זה מרביצין מים על גבי פשתן מפני [העקרב] ונחיל של דבורים [שברח מחזירין אותו] למקומו.
Tosefta Moed Katan 1:8 רבי יהודה אומר

לוקחים מן העובדי כוכבים שדות בתים וכרמים בהמה [עבדים] ושפחות מפני שהוא כמציל מידם וכותב ומעלה בערכאין ואם היה כהן מטמא להם [ולא עוד אלא] לדון עליהם בחוצה לארץ וכשם שמטמא בחוצה לארץ כך מטמא בבית הקברות ומטמא [לתלמוד תורה ומטמא לישא] אשה רבי יהודה אומר אם יש שם ממי [שילמוד] הרי זה לא יטמא ואם לאו הרי …
לוקחים מן העובדי כוכבים שדות בתים וכרמים בהמה [עבדים] ושפחות מפני שהוא כמציל מידם וכותב ומעלה בערכאין ואם היה כהן מטמא להם [ולא עוד אלא] לדון עליהם בחוצה לארץ וכשם שמטמא בחוצה לארץ כך מטמא בבית הקברות ומטמא [לתלמוד תורה ומטמא לישא] אשה רבי יהודה אומר אם יש שם ממי [שילמוד] הרי זה לא יטמא ואם לאו הרי זה מטמא רבי יוסי אומר [אע"פ שיש שם ממי שילמוד] הרי זה מטמא שאין מכל אדם זוכה ללמוד אלא ממי שזוכה לו.
Tosefta Moed Katan 2:2 דברי רבי יהודה

כל אלו שאמרו מכבסין במועד מותר לכבס בתוך שלשים יום של אבל אע"פ שהתירו לו לכבס לא יוליך כליו לכובס אבל מכבס הוא בצנעה בתוך ביתו כשם שאסור לספר ולכבס כך אסור ליטול צפרנים דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר וכן היה רבי יהודה אומר הבאין מחוף הים וממדינת הים אסורין [לכבס ולספר וחכמים מתירין אמר רבי נראין דברי …
כל אלו שאמרו מכבסין במועד מותר לכבס בתוך שלשים יום של אבל אע"פ שהתירו לו לכבס לא יוליך כליו לכובס אבל מכבס הוא בצנעה בתוך ביתו כשם שאסור לספר ולכבס כך אסור ליטול צפרנים דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר וכן היה רבי יהודה אומר הבאין מחוף הים וממדינת הים אסורין [לכבס ולספר וחכמים מתירין אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בזמן שלא נטל רשות ודברי חכמים בזמן שנטל.

Tosefta Chagigah (4)

Tosefta Chagigah 1:2 משום ר' יהודה

יוחנן בן דהבאי אומר משום ר' יהודה אף הסומא [שנאמר יראה פרט לסומא השיב רבי על דברי יוחנן בן דהבאי הכריעו חכמים לסייע דברי רבי יהודה] (שמואל א א':כ״ב) וחנה לא עלתה כי אמרה לאשה עד יגמל וגו'.
Tosefta Chagigah 1:3 רבי יהודה אומר

קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה קטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו ושאינו צריך לאמו מערבין עליו מזון שתי סעודות בעירובי תחומין [יודע] לנענע חייב בלולב יודע להתעטף חייב בציצית יודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם יודע לשמור תפיליו אביו לוקח לו תפילין [כיצד בודקין אותו מטבי …
קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה קטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו ושאינו צריך לאמו מערבין עליו מזון שתי סעודות בעירובי תחומין [יודע] לנענע חייב בלולב יודע להתעטף חייב בציצית יודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם יודע לשמור תפיליו אביו לוקח לו תפילין [כיצד בודקין אותו מטבילין אותו ונותנין לו חולין לשם תרומה] יודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות יודע לפרוש [חוקו] חולקין לו על הגורן יש בו דעת לישאל ספיקו ברשות היחיד טמא ברשות הרבים טהור יודע לשחוט שחיטתו כשירה יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות כזית צלי שוחטין עליו [את] הפסח רבי יהודה אומר לעולם אין שוחטין [את] הפסח [עליו] [אא"כ יודע] הפרש אכילה [אמר לו] איזו הפרש אכילה כל שנותנין לו ביצה ונוטלה אבן וזורקה.
Tosefta Chagigah 2:4 רבי יהודה אומר

מימיהן לא נחלקו אלא על הסמיכה חמשה זוגות הן שלשה מזוגות הראשונים שאמרו [שלא] לסמוך ושנים מזוגות האחרונים שאמרו לסמוך [שלשה] היו נשיאים ושנים [מהן] אבות בית דין דברי רבי מאיר [רבי יהודה אומר שמעון בן שטח נשיא] יהודה בן טבאי אב ב"ד אמר רבי יוסי בתחלה לא היתה מחלוקת בישראל אלא בית דין של שבעים ואחד [הי …
מימיהן לא נחלקו אלא על הסמיכה חמשה זוגות הן שלשה מזוגות הראשונים שאמרו [שלא] לסמוך ושנים מזוגות האחרונים שאמרו לסמוך [שלשה] היו נשיאים ושנים [מהן] אבות בית דין דברי רבי מאיר [רבי יהודה אומר שמעון בן שטח נשיא] יהודה בן טבאי אב ב"ד אמר רבי יוסי בתחלה לא היתה מחלוקת בישראל אלא בית דין של שבעים ואחד [היה] בלשכת הגזית [ושאר] בתי דינים של עשרים ושלשה [היו בעיירות ארץ ישראל ושני בתי דינים של שלשה שלשה היו בירושלים אחד בהר הבית ואחד בחיל] נצרך אחד מהם הולך אצל בית דין שבעירו אין בית דין הולך אצל בית דין הסמוך לעירו [אם] שמעו אמרו להם אם לאו הוא ומופלא שבהן באין לבית דין שבהר הבית [אם] שמעו אמרו להם ואם לאו הוא ומופלא שבהם באין לבית דין [שבחיל אם שמעו אמרו להם אם לאו אלו ואלו באין לבית דין] שבלשכת הגזית ובית דין שבלשכת הגזית אע"פ שהוא של שבעים ואחד אין פחות מעשרים ושלשה נצרך אחד מהם לצאת רואה אם יש שם עשרים ושלשה יוצא ואם לאו אין יוצא עד שיהו שם עשרים ושלשה היו יושבין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים ובשבתות ובימים טובים נכנסין לבית המדרש שבהר הבית [נשאלה הלכה] אם שמעו אמרו להם ואם לאו עומדין במנין אם רבו המטמאין טימאו אם רבו המטהרין טיהרו משם הלכה יוצא רווחת בישראל משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן [הרבו] מחלוקת בישראל [ונעשו כשתי תורות ומשם היו יושבין ובודקין] כל מי שהוא חכם [ועניו] ושפוי וירא חטא ופרקו טוב [ורוח] הבריות נוחה הימנו [עושין אותו] דיין בעירו משנעשה דיין בעירו מעלין ומושיבין אותו בהר הבית ומשם מעלין ומושיבין אותו בחיל ומשם מעלין ומושיבין אותו בלשכת הגזית ושם יושבין ובודקין יחסי כהונה ויחסי לויה כהן שנמצא בו פסול לובש שחורין ומתעטף שחורין יוצא והולך לו ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים נכנס ומשמש עם אחיו הכהנים ויום טוב היו עושין שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן ומביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו אף על פי שאין המשמר שלו אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהן עבודתן כשרה.
Tosefta Chagigah 3:8 רבי יהודה אומר

אמר ר' נחמיה מפני מה הכל נאמנין <לא> על הקדש ולא על התרומה שלא יהא כל אחד ואחד אומר הריני בונה [מזבח] לעצמי הריני שורף פרה לעצמי שנאמר (במדבר י״ח:ז') ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח יכול אף [לתרומת מעשר וחלה] ת"ל ולמבית לפרוכת מה מבית לפרוכת מיוחד שאין לדעתן של ישראל יצאת תרומה [ …
אמר ר' נחמיה מפני מה הכל נאמנין <לא> על הקדש ולא על התרומה שלא יהא כל אחד ואחד אומר הריני בונה [מזבח] לעצמי הריני שורף פרה לעצמי שנאמר (במדבר י״ח:ז') ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח יכול אף [לתרומת מעשר וחלה] ת"ל ולמבית לפרוכת מה מבית לפרוכת מיוחד שאין לדעתן של ישראל יצאת תרומה [ותרומת מעשר] וחלה שיש לדעתן של ישראל רבי יהודה אומר הרי הוא אומר (במדבר י״ט:ט') והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה שהכל נאמנין על שמירתה ספק רשות עם הארץ מדרסו והסיטו טהורין לחולין וטמאין לתרומה.

Tosefta Yevamot (10)

Tosefta Yevamot 2:3 ר' יהודה אומר

העריות שאמרו אינן כאשתו לכל דבר אין להם כתובה לא פירות לא מזונות לא בלאות ואין זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה אין יורשה ואין מטמא לה אין לו בה קדושין ואין צריכה הימנו גט היא פסולה והולד ממזר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הרי הן כאשתו לכל דבר ויש לה כתובה ופירות מזונות ובלאו …
העריות שאמרו אינן כאשתו לכל דבר אין להם כתובה לא פירות לא מזונות לא בלאות ואין זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה אין יורשה ואין מטמא לה אין לו בה קדושין ואין צריכה הימנו גט היא פסולה והולד ממזר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הרי הן כאשתו לכל דבר ויש לה כתובה ופירות מזונות ובלאות וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה יורשה ואין מטמא לה יש בה קדושין וצריכה הימנו גט היא פסולה והולד פסול שניות מד"ס [אינו] כאשתו לכל דבר אין [להם] כתובה לא פירות ולא מזונות ולא בלאות ואין זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה יורשה ומטמא לה יש לו בה קדושין וצריכה [ממנו] גט [היא] כשירה [והולד] כשר וכופין אותו להוציא ר' יהודה אומר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט איסור מצוה שניות מד"ס איסור קדושה אין [לה] קדושין אמר רשב"א [ומפני] מה אמרו אלמנה לכה"ג יש לה כתובה מפני שהוא כשר והיא פסולה וכל מקום שהוא כשר והיא פסולה קנסו אותו ליתן לה כתובה [מפני] מה אמרו שניות מד"ס אין [לה] כתובה מפני שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה כתובה כדי שתהא קלה בעיניו להוציאה ר' יוסי אומר [זו] ד"ת וד"ת אין צריכין חיזוק [וזו מד"ס] וד"ס צריכין חיזוק ד"א זו [היא] הרגילה להנשא לו וזו הרגילה את עצמה שתנשא לו.
Tosefta Yevamot 4:4 ר' יהודה אומר

המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב בפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו ר' יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו הרגנוהו תנשא אשתו אמרו לו מעשה בלסטים אחד שנתפס בקפוטקיא והיה יוצא ליהרג ואמר צאו ואמרו לאשתו של שמעון בר כהנא אני הרגתיו בכניסתו ללוד ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו אמר …
המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב בפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו ר' יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו הרגנוהו תנשא אשתו אמרו לו מעשה בלסטים אחד שנתפס בקפוטקיא והיה יוצא ליהרג ואמר צאו ואמרו לאשתו של שמעון בר כהנא אני הרגתיו בכניסתו ללוד ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו אמר להם משם ראיה שלא אמר אלא הרגנוהו.
Tosefta Yevamot 6:2 ר' יהודה אומר

שומרת יבם שמתה מותר באמה מה היא למזונות כל זמן שנתחייב הבעל היבמין חייבין לא נתחייב הבעל אין היבמין חייבין. הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו ר' יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסין של אב אם אין שם אב [נכסין] של אחין.
Tosefta Yevamot 8:3 ר' יהודה אומר

[איש] אין רשאי לישא עקרה וזקנה איילונית קטנה ושאינה ראויה לילד האשה רשאה להנשא אפי' לסריס ר' יהודה אומר המסרס את הזכרים חייב ואת הנקבות פטור ר' נתן אומר ב"ש אומרים שני בנים כבניו של משה שנאמר (דברי הימים א כ״ג:ט״ו) ובני משה גרשום ואליעזר בית הלל אומרים זכר ונקבה שנאמר (בראשית ה) זכר ונקבה בראם ר' נת …
[איש] אין רשאי לישא עקרה וזקנה איילונית קטנה ושאינה ראויה לילד האשה רשאה להנשא אפי' לסריס ר' יהודה אומר המסרס את הזכרים חייב ואת הנקבות פטור ר' נתן אומר ב"ש אומרים שני בנים כבניו של משה שנאמר (דברי הימים א כ״ג:ט״ו) ובני משה גרשום ואליעזר בית הלל אומרים זכר ונקבה שנאמר (בראשית ה) זכר ונקבה בראם ר' נתן אומר ב"ש אומרים זכר ונקבה וב"ה אומרים או זכר או נקבה.
Tosefta Yevamot 10:4 דברי ר' יהודה

איזהו כרות שפכה כל שנכרת הגיד מן העטרה ולפנים אם נשתייר מן עטרה לפנים אפי' כחוט השערה סמוך לראש ומקיף את כולה כשר ניקב מלמטה פסול מפני שהוא שופך נסתם כשר מפני שהוא מוליד וזהו פסול שחוזר להכשירו מעוך וכתות נתוק וכרות כולם בביצים דברי ר' יהודה ר"א בן יעקב אומר כולם בגיד ר' יוסי אומר מעוך וכתות בביצים …
איזהו כרות שפכה כל שנכרת הגיד מן העטרה ולפנים אם נשתייר מן עטרה לפנים אפי' כחוט השערה סמוך לראש ומקיף את כולה כשר ניקב מלמטה פסול מפני שהוא שופך נסתם כשר מפני שהוא מוליד וזהו פסול שחוזר להכשירו מעוך וכתות נתוק וכרות כולם בביצים דברי ר' יהודה ר"א בן יעקב אומר כולם בגיד ר' יוסי אומר מעוך וכתות בביצים נתוק וכרות בגיד.
Tosefta Yevamot 12:5 ר' יהודה אומר

מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בחזקת הראשון הוא הרי הוא בנו של ראשון ואם בחזקת השני הוא הרי הוא בנו של [שני] ספק בן תשעה לראשון [ובן] שבעה לאחרון הכה את זה וחזר והכה את זה קלל את זה וחזר וקלל את זה הרי זה פטור הכה שניהם כאחד [וחזר וקלל] שניהם כאחד חייב ר' יהודה אומר המכה את א …
מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בחזקת הראשון הוא הרי הוא בנו של ראשון ואם בחזקת השני הוא הרי הוא בנו של [שני] ספק בן תשעה לראשון [ובן] שבעה לאחרון הכה את זה וחזר והכה את זה קלל את זה וחזר וקלל את זה הרי זה פטור הכה שניהם כאחד [וחזר וקלל] שניהם כאחד חייב ר' יהודה אומר המכה את אביו ואת אחר כאחת פטור המקלל את אביו ואת אחר כאחת חייב היו לה בנים [מראשון] ובנים מן השני הן לא חולצין ולא מיבמין וכן הוא להן לא חולץ ולא מיבם היו לו אחין מן הראשון ואחין מן השני שלא מאותה האם הוא להן חולץ ומיבם והן לו אלו חולצין ואלו מיבמין.
Tosefta Yevamot 12:7 ר' יהודה אומר

מצות חליצה בשלשה [ובלבד שיהו יודעין לקרות] ר' יהודה אומר בחמשה א"ר אלעזר בר' שמעון מעשה וחלצה לפני ר' ישמעאל ביחידי בלילה.
Tosefta Yevamot 12:13 ר' יהודה אומר

מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים ר' יהודה אומר מצוה על כל העומדין לומר חלוץ הנעל [חלוץ הנעל חלוץ הנעל] א"ר יהודה מעשה והיינו יושבין לפני רבי טרפון ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל חלוץ הנעל.
Tosefta Yevamot 13:1 ר' יהודה אומר

בראשונה היו כותבין שטרי מיאון לא שפיה ליה ולא רעיה ליה ולית היא צביא לאיתנסבא ליה ב"ה אומרים בבית דין ושלא בב"ד ובלבד שיהו שלשה ר' יוסי בר' יהודה ור"א בר' שמעון אומרים אפילו [בפני שנים] כיצד מצות מיאון אומרת אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקדושין שקידשני אמא או אחי אפילו היא יושבת באפריון והלכה אצל מי …
בראשונה היו כותבין שטרי מיאון לא שפיה ליה ולא רעיה ליה ולית היא צביא לאיתנסבא ליה ב"ה אומרים בבית דין ושלא בב"ד ובלבד שיהו שלשה ר' יוסי בר' יהודה ור"א בר' שמעון אומרים אפילו [בפני שנים] כיצד מצות מיאון אומרת אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקדושין שקידשני אמא או אחי אפילו היא יושבת באפריון והלכה אצל מי שנתקדשה ואמרה בפניו אי אפשי בפלוני בעלי [זה] אין מיאון גדול מזה [ר' יהודה אומר אפילו נכנסה ליטול חפץ מחנוני ואמרה בפניו אי אפשי בפלוני בעלי אין מיאון גדול מזה יתר על כן א"ר יהודה אפילו אורחין מסובין ואמרה בפניהם אי אפשי בפלוני בעלי אין מיאון גדול מזה] קטנה שקדשה את עצמה והשיאה את עצמה בחיי אביה אין קידושיה קדושין ואין נשואיה נשואין.
Tosefta Yevamot 13:8 ר' יהודה אומר

יבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי בין שאמר בעלתי בין שאמר לא בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה אחר שלשים יום מבקשים הימנו שיחלוץ לה היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט ר' יהודה אומר נדרה שלא תתיבם אפילו בחיי בעלה מבקש …
יבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי בין שאמר בעלתי בין שאמר לא בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה אחר שלשים יום מבקשים הימנו שיחלוץ לה היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט ר' יהודה אומר נדרה שלא תתיבם אפילו בחיי בעלה מבקשים הימנו שיחלוץ לה.

Tosefta Ketubot (14)

Tosefta Ketubot 1:6 אמר ר' יהודה

אמר ר' יהודה ביהודה בראשונה היו מפשפשין את החתן ואת הכלה ג' ימים קודם לחופה ובגליל לא נהגו כן ביהודה בראשונה היו מיחדים את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם לחופה כדי שיהא לבו גס בה ובגליל לא נהגו כן ביהודה בראשונה היו מעמידין שני שושבינן אחד משל בית חתן ואחד משל בית כלה ואע"פ כן לא היו מעמידין אלא לנשואין …
אמר ר' יהודה ביהודה בראשונה היו מפשפשין את החתן ואת הכלה ג' ימים קודם לחופה ובגליל לא נהגו כן ביהודה בראשונה היו מיחדים את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם לחופה כדי שיהא לבו גס בה ובגליל לא נהגו כן ביהודה בראשונה היו מעמידין שני שושבינן אחד משל בית חתן ואחד משל בית כלה ואע"פ כן לא היו מעמידין אלא לנשואין ובגליל [לא נהגו כן] ביהודה בראשונה היו שושבינן ישנין במקום שחתן וכלה ישנין ובגליל [לא נהגו כן כל שאינו נוהג כמנהג זה] אינו יכול לטעון טענת בתולין.
Tosefta Ketubot 2:7 ר' יהודה אומר

וכן שני אנשים שנשבו זה אומר חברי כהן וזה אומר חברי כהן נותנין להן אבל לחזקה אין נאמנין עד שיהו שלשה כדי שיהיו שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה [ר' יהודה אומר אף אין נותנין להן עד שיהיו שלשה כדי שיהיו שנים מעידין לזה ושנים מעידין לזה] מעלין לכהונה לויה וישראלים ע"פ עד אחד אבל אין [מורידין] אלא ע" …
וכן שני אנשים שנשבו זה אומר חברי כהן וזה אומר חברי כהן נותנין להן אבל לחזקה אין נאמנין עד שיהו שלשה כדי שיהיו שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה [ר' יהודה אומר אף אין נותנין להן עד שיהיו שלשה כדי שיהיו שנים מעידין לזה ושנים מעידין לזה] מעלין לכהונה לויה וישראלים ע"פ עד אחד אבל אין [מורידין] אלא ע"פ שנים [ר' יהודה אומר כשם שאין מורידין אלא ע"פ שנים כך אין מעלין אלא ע"פ שנים].
Tosefta Ketubot 3:5 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר קטנה בת ישראל שנשבית אפי' היא בת עשר שנים הרי היא בקדושתה וכתובתה [קיימת] הבא על החרשת ועל השוטה ועל [בוגרת] ועל מוכת עץ אין להן קנס סומא ואיילונית יש להן קנס.
Tosefta Ketubot 5:1 ר' יהודה אומר

הבוגרת [בתביעה נותנים] לה שנים עשר חודש אם היתה קטנה בין היא בין אביה יכולין לעכב ר"ט אומר נותנין לה הכל תרומה בד"א מן האירוסין אבל מן הנישואין מודה ר"ט שנותנין לה מחצה חולין ומחצה תרומה במה ד"א בבת כהן לכהן אבל בת ישראל לכהן [הכל מודים שמעלין לה כל מזונותיה מן החולין] ר' יהודה בן בתירה אומר שתי ידו …
הבוגרת [בתביעה נותנים] לה שנים עשר חודש אם היתה קטנה בין היא בין אביה יכולין לעכב ר"ט אומר נותנין לה הכל תרומה בד"א מן האירוסין אבל מן הנישואין מודה ר"ט שנותנין לה מחצה חולין ומחצה תרומה במה ד"א בבת כהן לכהן אבל בת ישראל לכהן [הכל מודים שמעלין לה כל מזונותיה מן החולין] ר' יהודה בן בתירה אומר שתי ידות תרומה ואחד חולין ר' יהודה אומר [מוכרת את התרומה ולוקחת בדמיה חולין] רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מקום שהוזכרו [שם] תרומה נותנין [כפול] חולין. זו משנה ראשונה רבותינו אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה והיבמה עד שתבעל ואם מתה בעלה יורשה אמר ר' מנחם בן נפח [משם] ר' אליעזר הקפר מעשה בר' טרפון שקדש ג' מאות נשים להאכילן בתרומה שהיו שני בצורת וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל ר' יהודה בן בתירה לנציבים אמר לו שמעתי עליך שאתה אומר בת ישראל המאורסת לכהן אוכלת בתרומה שלח לו [ואמר לו] מוחזק הייתי בך שאתה בקי בחדרי תורה לדון קל וחומר אי אתה יודע ומה שפחה כנענית שאין ביאתה קונה אותה לאכול בתרומה [כסף] קונה אותה להאכילה בתרומה בת ישראל שהביאה קונה אותה להאכילה בתרומה אינו דין שיהא כסף קונה אותה להאכילה בתרומה אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה [אם] מתה בעלה יורשה.
Tosefta Ketubot 5:3 ר' יהודה אומר

מלאכות שהאשה עושה לבעלה שבעה גופי [מלאכה] מנו ושאר לא הוצרכו לימנות [כופה לעשות לבנו ולבתה לאחיו ולאחיה ולהטיל לפני בהמתו] מקום שלא נהגו [א' מכל אלו] אינו יכול לכופה ר' יהודה אומר אף אין כופה לעשות [פשתן מפני שמסריח את הפה] ומשרביט את השפתים נדרה שלא להניק את בנה ב"ש אומרים שומטת [את דדיה] ובית הלל …
מלאכות שהאשה עושה לבעלה שבעה גופי [מלאכה] מנו ושאר לא הוצרכו לימנות [כופה לעשות לבנו ולבתה לאחיו ולאחיה ולהטיל לפני בהמתו] מקום שלא נהגו [א' מכל אלו] אינו יכול לכופה ר' יהודה אומר אף אין כופה לעשות [פשתן מפני שמסריח את הפה] ומשרביט את השפתים נדרה שלא להניק את בנה ב"ש אומרים שומטת [את דדיה] ובית הלל אומרים כופה [אותה] נתגרשה אין כופין אותה להניק אם היה בנה מכירה נותנין לה [שכר] ומניקתו מפני הסכנה. אין האיש כופה את אשתו שתניק את בן חבירו ואין האשה כופה את בעלה שתניק את בן חברתה.
Tosefta Ketubot 5:6 ר' יהודה אומר

המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים בשבת ר' יהודה אומר שבעה טרפעקים זו משנה ראשונה רבותינו התקינו שיהו [מתרין בה] ארבע וחמשה שבתות זו אחר זו פעמים בשבת [יתר על כן אפי' כתובתה מאה מנה אבדה הכל] אחת ארוסה ואחת נשואה ואחת שומרת יבם אפי' נדה [ואפי'] חולה.
Tosefta Ketubot 6:1 רבי יהודה אומר

מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים ירשו והבנות ניזונות [ומתפרנסים] כיצד הבנים ירשו אין אומרים אילו היה אביהם קיים נותן להם כך וכך אלא רואים את א' כאילו הוא אביהם ונותנים להם כיצד הבנות ניזונות ומתפרנסות אין אומרים אילו היה אביהן קיים היה נותן להן כך וכך אלא רואין שכנגדן היאך מתפרנסות …
מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים ירשו והבנות ניזונות [ומתפרנסים] כיצד הבנים ירשו אין אומרים אילו היה אביהם קיים נותן להם כך וכך אלא רואים את א' כאילו הוא אביהם ונותנים להם כיצד הבנות ניזונות ומתפרנסות אין אומרים אילו היה אביהן קיים היה נותן להן כך וכך אלא רואין שכנגדן היאך מתפרנסות ונותנין להן רבי אומר כל אחת ואחת נוטלת עישור נכסים רבי יהודה אומר אם השיא את בת הראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה אמרו לו יש שמשיא את בתו ונוטל מעותיו [שמשיא] את בתו ונותן אחריה מעות וכן היה ר' יהודה אומר המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמש סלעים שבראשונה היה לוקח [בה] כל צרכה.
Tosefta Ketubot 7:2 אמר ר' יהודה

הדירה שלא תטעום אחד מכל המינין בין מאכל רע בין מאכל יפה אפי' לא טעמה אותו המין כל ימיה יוציא ויתן כתובה אמר ר' יהודה רוצות בנות ישראל שלא לטעום תבשיל ופירות ואל [יצא] יום אחד מתחת בעליהן.
Tosefta Ketubot 7:5 ר' יהודה אומר

הדירה שתהא מטעמת תבשילה לכל אדם או שתהא ממלאה ומערה [לאשפות] ושתאמר לכל אדם דברים שבינו לבינה יוציא ויתן כתובה מפני שלא נהג עמה כדת משה וישראל וכן היא יוצאה וראשה פרוע יוצאה ובגדיה פרומים ולבה גס בעבדיה ובשפחותיה ובשכינותיה יוצאה וטווה בשוק רוחצת ומרחצת במרחץ עם כל אדם תצא שלא בכתובה מפני שלא נהגה ע …
הדירה שתהא מטעמת תבשילה לכל אדם או שתהא ממלאה ומערה [לאשפות] ושתאמר לכל אדם דברים שבינו לבינה יוציא ויתן כתובה מפני שלא נהג עמה כדת משה וישראל וכן היא יוצאה וראשה פרוע יוצאה ובגדיה פרומים ולבה גס בעבדיה ובשפחותיה ובשכינותיה יוצאה וטווה בשוק רוחצת ומרחצת במרחץ עם כל אדם תצא שלא בכתובה מפני שלא נהגה עמו כדת משה וישראל ר' יהודה אומר אם היה יודע בה שמדירה ואינה מקיימת אל ישנה וידירה [ר' יהודה אומר] אם היה יודע בה שאינה קוצה לה חלה יוציא ויתקן אחריה איזו היא קולנית כל שמדברת בביתה [ושכיניה] שומעין [את] קולה.
Tosefta Ketubot 8:1 אמר ר' יהודה

אמר ר' יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל וארוסה אשתו ונשואה אשתו מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אמר להם [בחדשים] אנו בושים אלא שאתם מגלגלין [עלינו] את הישנים אמר ר' חנניא בן עקביא לא כך השיבן ר"ג אלא כך [אמר להם] לא אם אמרתם בנשואה [שהוא] זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה תאמרו בארוסה שאין זכאי במציאתה ו …
אמר ר' יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל וארוסה אשתו ונשואה אשתו מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אמר להם [בחדשים] אנו בושים אלא שאתם מגלגלין [עלינו] את הישנים אמר ר' חנניא בן עקביא לא כך השיבן ר"ג אלא כך [אמר להם] לא אם אמרתם בנשואה [שהוא] זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה תאמרו בארוסה שאין זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה.
Tosefta Ketubot 8:6 דברי ר' יהודה

הכותב נכסיו לבנו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אינו צריך מפני שזמנו של שטר מוכיח עליו אמר לו ר' יהודה והלא אין זמנו של שטר מוכיח עליו אלא משעה שנכתב [אף] הכותב נכסיו לבנו וחזר וקנה נכסים אחרים כל שלא היה בכלל מתנה ראשונה הרי הוא של יורשים.
Tosefta Ketubot 9:3 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רשב"ג ור' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה אומרים אם מתה יירשנה שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל.
Tosefta Ketubot 11:1 דברי ר' יהודה

אלמנה שתובעת כתובתה והיורשים אומרים לה התקבלת כתובתיך עד שלא נשאת היא צריכה להביא ראיה שלא נתקבלה כתובתה משנשאת צריכים [הם] להביא ראיה שנתקבלה כתובתה מכרה כתובתה משכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי אבדה מזונותיה ר"ש אומר אפי' מכרה מקצת אפי' משכנה מקצת אפי' עשתה מקצת [כתובתה] אפותיקי אבדה מזונותיה ואין …
אלמנה שתובעת כתובתה והיורשים אומרים לה התקבלת כתובתיך עד שלא נשאת היא צריכה להביא ראיה שלא נתקבלה כתובתה משנשאת צריכים [הם] להביא ראיה שנתקבלה כתובתה מכרה כתובתה משכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי אבדה מזונותיה ר"ש אומר אפי' מכרה מקצת אפי' משכנה מקצת אפי' עשתה מקצת [כתובתה] אפותיקי אבדה מזונותיה ואין צריך לומר לאחר מיתת בעלה אלא אפי' בחיי בעלה וכותבת אלו לכתובה מכרתי [אלו] למזונות מכרתי דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר מוכרת סתם [ולכך] כחך יפה.
Tosefta Ketubot 12:4 דברי רבי יהודה

כתובת אשה בזבורית דברי רבי יהודה שאמר [משם] ר"ש מפני מה אמרו כתובת אשה בזיבורית יתר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא ועוד [בושתה של אשה מרובה יותר מן האיש א"כ לא תהא לה כתובה אלא] שהאשה יוצאת לרצונה ושלא לרצונה והאיש אין מוציא אלא לרצונו.

Tosefta Nedarim (6)

Tosefta Nedarim 1:2 ר' יהודה אומר

כנדבת רשעים לא אמר כלום שאין רשעים מתנדבין כנדבת כשרים ר' יהודה אומר נדר בנזיר שחסידים הראשונים היו [מתנדבין נזירות שאין המקום מפסיק להביא שגגה על ידיהם היו מתנדבין נזירות בשביל שיביא קרבן] ר"ש [ב"ג] אומר [כנדבת כשרין] לא נדר בנזיר שחסידים הראשונים לא היו מתנדבין נזירות [שאם ירצה להביא עולה יביא שלמ …
כנדבת רשעים לא אמר כלום שאין רשעים מתנדבין כנדבת כשרים ר' יהודה אומר נדר בנזיר שחסידים הראשונים היו [מתנדבין נזירות שאין המקום מפסיק להביא שגגה על ידיהם היו מתנדבין נזירות בשביל שיביא קרבן] ר"ש [ב"ג] אומר [כנדבת כשרין] לא נדר בנזיר שחסידים הראשונים לא היו מתנדבין נזירות [שאם ירצה להביא עולה יביא שלמים יביא תודה וארבעה מיני לחמים יביא לא היו מתנדבין נזירות] מפני שהן צריכין כפרה שנאמר (במדבר ו':י״א) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש.
Tosefta Nedarim 1:6 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר האומר [ירושלים] לא אמר כלום עד [שיתכוון וידיר כנגד ירושלים] מודים חכמים לר' יהודה באומר קרבן עולה מנחה חטאת [תודה ושלמים שאיני אוכל לך] שמותר שלא [נתכוון לידור אלא לקרבן עצמו].
Tosefta Nedarim 1:11 ר' יהודה אומר

סתם נדרים להחמיר מה ראיתה לידור אמר איני יודע [אלא שראיתי] חבריי שהיו נודרין כך אסור מי שנדר ועבר על נדרו אין נשאלין לו עד שינהג איסור כימים שנהג בהן היתר דברי [ר"מ] אמר ר' יוסי במה דברים אמורים [בזמן] שנדרו לזמן מרובה אבל [בזמן שנדרו] לזמן מועט דיו שלשים יום ר' יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה ר' …
סתם נדרים להחמיר מה ראיתה לידור אמר איני יודע [אלא שראיתי] חבריי שהיו נודרין כך אסור מי שנדר ועבר על נדרו אין נשאלין לו עד שינהג איסור כימים שנהג בהן היתר דברי [ר"מ] אמר ר' יוסי במה דברים אמורים [בזמן] שנדרו לזמן מרובה אבל [בזמן שנדרו] לזמן מועט דיו שלשים יום ר' יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה ר' אלעזר ב"ר צדוק אומר סתם חרמין בגליל אסורין וביהודה מותרין.
Tosefta Nedarim 2:7 ר' יהודה אומר

אין בין המודר הנאה מחבירו סתם למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש [המודר] הנאה מחבירו ומת מביא לו ארון ותכריכין חלילין ומקוננות שאין הנאה למתים [מעדות עדות ממון ועדות נפשות] חולה נכנס לבקרו היה לו חולה אינו נכנס ומבקרו [ושואל בשלומו] היה כהן זורק עליו דם חטאתו ודם אשמו מפני …
אין בין המודר הנאה מחבירו סתם למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש [המודר] הנאה מחבירו ומת מביא לו ארון ותכריכין חלילין ומקוננות שאין הנאה למתים [מעדות עדות ממון ועדות נפשות] חולה נכנס לבקרו היה לו חולה אינו נכנס ומבקרו [ושואל בשלומו] היה כהן זורק עליו דם חטאתו ודם אשמו מפני דרכי שלום ורוחץ עמו במרחץ וישן עמו במטה [ר' יהודה אומר על הקטנה בימות החמה ועל הגדולה בימות הגשמים] רוחץ עמו באמבטי גדולה ומזיע עמו במרחץ קטנה.
Tosefta Nedarim 3:2 ר' יהודה אומר

הנודר מן היורד לקדירה מותר ביורד לאלפס [ביורד] לאלפס אסור ביורד לקדרה מן הנעשין בקדירה מותר [בנעשין] באלפס מן [הנעשין] באלפס מותר [בנעשין] בקדירה מן היורד לתנור אין אסור אלא [מן הפת בלבד מן הנעשין בתנור] אסור בכל הנעשין בתנור [הנודר מן הקיים מותר בגבינה מן הגבינה מותר בקיים] הנודר מן הרוטב מותר בקיפ …
הנודר מן היורד לקדירה מותר ביורד לאלפס [ביורד] לאלפס אסור ביורד לקדרה מן הנעשין בקדירה מותר [בנעשין] באלפס מן [הנעשין] באלפס מותר [בנעשין] בקדירה מן היורד לתנור אין אסור אלא [מן הפת בלבד מן הנעשין בתנור] אסור בכל הנעשין בתנור [הנודר מן הקיים מותר בגבינה מן הגבינה מותר בקיים] הנודר מן הרוטב מותר בקיפה מן הקיפה מותר ברוטב ר' יהודה אומר [אמר קונם בשר שאני טועם] אסור בו [ברוטבו ובקיפה] מן השמן מותר בשמן שומשמין ומקום שמסתפקין בשמן שומשמין [אסור אף בשמן שומשמין].
Tosefta Nedarim 4:8 רבי יהודה אומר

היה מסרב [בחבירו] שיאכל אצלו [בתוך המשתה] ואמר קונם לביתך שאני נכנס בתוך המשתה אסור לאחר המשתה מותר רבי יהודה אומר היה מסרב בחבירו בתוך הרגל שיאכל אצלו ואמר קונם לביתך שאני נכנס בתוך הרגל אסור לאחר הרגל מותר [היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו במשתה ואמר קונם ביתך שאני נכנס תוך המשתה אסור לאחר המשתה מותר אמ …
היה מסרב [בחבירו] שיאכל אצלו [בתוך המשתה] ואמר קונם לביתך שאני נכנס בתוך המשתה אסור לאחר המשתה מותר רבי יהודה אומר היה מסרב בחבירו בתוך הרגל שיאכל אצלו ואמר קונם לביתך שאני נכנס בתוך הרגל אסור לאחר הרגל מותר [היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו במשתה ואמר קונם ביתך שאני נכנס תוך המשתה אסור לאחר המשתה מותר אמר] קונם לביתך שאני נכנס וטיפת צונן שאני טועם לך מותר ליכנס ולרחוץ עמו בצונן [ואסור] לאכול ולשתות.

Tosefta Nazir (5)

Tosefta Nazir 1:4 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר [אמר] הריני נזיר [כהלקטי קיץ וכשבולי שמיטה ה"ז נזיר לעולם] ומגלח אחד לל' יום עד שיאמר לא לכך נתכוונתי הריני נזיר כשער ראשי כעפר הארץ כחול הים ה"ז נזיר לעולם ומגלח א' לשלשים יום ר' אומר אין זה מגלח אחד לשלשים יום שאין זה נזיר עולם הריני נזיר מכאן ועד התהום מן הארץ ועד לרקיע ה"ז נזיר עול …
ר' יהודה אומר [אמר] הריני נזיר [כהלקטי קיץ וכשבולי שמיטה ה"ז נזיר לעולם] ומגלח אחד לל' יום עד שיאמר לא לכך נתכוונתי הריני נזיר כשער ראשי כעפר הארץ כחול הים ה"ז נזיר לעולם ומגלח א' לשלשים יום ר' אומר אין זה מגלח אחד לשלשים יום שאין זה נזיר עולם הריני נזיר מכאן ועד התהום מן הארץ ועד לרקיע ה"ז נזיר עולם הריני נזיר כל ימי הריני נזיר עולם ה"ז נזיר עולם מאה שנה או מאתים שנה אין זה נזיר עולם.
Tosefta Nazir 1:5 ר' יהודה אומר

כשם שכנויי נזירות כנזירות כך כנויי שמשון כשמשון ר' יהודה אומר נזיר שמשון מיטמא למתים ששמשון עצמו טימא למתים ר' שמעון אומר האומר הריני [כשמשון] לא אמר כלום [שלא יצתה] נזירות מפיו עליו.
Tosefta Nazir 2:8 ר' יהודה אומר

מי שאמר הריני נזיר ונטמא ביום שלשים סותר את הכל ר' יהודה אומר משום ר"א לא סתר אלא שבעה הריני נזיר ל' יום ונטמא יום שלשים סותר את הכל הריני נזיר מאה יום ונטמא יום מאה סותר את הכל ר' יהודה אומר [משם] ר"א לא סתר אלא שלשים נטמא ביום מאה ואחד סותר שלשים ר' יהודה אומר [משם] ר"א לא סתר אלא שבעה זה הכלל [שר …
מי שאמר הריני נזיר ונטמא ביום שלשים סותר את הכל ר' יהודה אומר משום ר"א לא סתר אלא שבעה הריני נזיר ל' יום ונטמא יום שלשים סותר את הכל הריני נזיר מאה יום ונטמא יום מאה סותר את הכל ר' יהודה אומר [משם] ר"א לא סתר אלא שלשים נטמא ביום מאה ואחד סותר שלשים ר' יהודה אומר [משם] ר"א לא סתר אלא שבעה זה הכלל [שר"י אמר משם] ר"א כל שנטמא ביום שראוי להביא בו קרבן ויש לו לספור סותר ל' יום וכל שנטמא ביום ל' שאין ראוי להביא [בו] קרבן ויש לו לספור לא סתר אלא [שבעת] ימים חוץ מימי טומאתו בלבד.
Tosefta Nazir 3:7 ר' יהודה אומר

בד"א בתגלחת [טהורה] אבל בתגלחת [טמאה] יפר שמיפר לעתיד לבא שיכול לומר אי אפשי באשה מגולחת ר' אומר אף בתגלחת [הטהורה] עד שלא גלחה יפר שיכול לומר אי אפשי באשה מגולחת מי שנדר בנזיר והיה שותה יין ומיטמא למתים ואח"כ נשאל לחכם והותר לו אין סופג את ארבעים ר' יהודה אומר אם אין סופג את ארבעים יספוג מכת מרדות.
Tosefta Nazir 4:5 ר' יהודה אומר

הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן [הטמא שבמדינה מפני שהוא נקבר הטמא שבמקדש משלח תחת הדוד של חטאת ושל אשם דברי ר"מ ר' יהודה אומר הטמא כן וכן אין משלח תחת הדוד הטהור כן וכן משלח תחת הדוד] וחכמים אומרים טמא כן וכן וטהור שבגבולין אין משלחין תחת הדוד ואין לך שמשלח תחת הדוד אלא נזיר שגלח בטהרה ובפתח אהל מועד שנא …
הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן [הטמא שבמדינה מפני שהוא נקבר הטמא שבמקדש משלח תחת הדוד של חטאת ושל אשם דברי ר"מ ר' יהודה אומר הטמא כן וכן אין משלח תחת הדוד הטהור כן וכן משלח תחת הדוד] וחכמים אומרים טמא כן וכן וטהור שבגבולין אין משלחין תחת הדוד ואין לך שמשלח תחת הדוד אלא נזיר שגלח בטהרה ובפתח אהל מועד שנאמר (במדבר ו':י״ח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו'.

Tosefta Sotah (10)

Tosefta Sotah 1:5 רבי יהודה אומר

כהנים מטילין ביניהם גורלות כל מי שעלה גורלו [אפילו] כהן גדול יוצא ועומד בצד סוטה ואוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו [אם] נפרמו נפרמו עד שמגלה לבה וסותר [את] שערה רבי יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה [סותרו] מפני פרחי כהונה.
Tosefta Sotah 2:3 ר' יהודה אומר

נמחקה המגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ ר' יהודה אומר בצבת של ברזל פותחין פיה של זו ומערערין אותה ומשקין אותה בע"כ אמר לו ר"ע [וכי] למה משקין [את זו] לא לבדקה הרי [היא] בדוקה ומנוולת אלא לעולם יכולה היא שתחזור עד שתקרב מנחתה קרבה מנחתה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל …
נמחקה המגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ ר' יהודה אומר בצבת של ברזל פותחין פיה של זו ומערערין אותה ומשקין אותה בע"כ אמר לו ר"ע [וכי] למה משקין [את זו] לא לבדקה הרי [היא] בדוקה ומנוולת אלא לעולם יכולה היא שתחזור עד שתקרב מנחתה קרבה מנחתה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה.
Tosefta Sotah 5:4 ר' יהודה אומר

[המסולסלת] בבנה קטן והערה בה ב"ש [פוסלין] מן הכהונה וב"ה מכשירין. עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת אשה אומרת נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת או [שותה או לא נוטלת כתובה] ר' יהודה אומר לא כל הימנו [מעד אחד להפסידה מכתובתה] אלא עד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת שנים אומרים נטמאת [ואחד] אומר לא נטמאת בטל יחי …
[המסולסלת] בבנה קטן והערה בה ב"ש [פוסלין] מן הכהונה וב"ה מכשירין. עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת אשה אומרת נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת או [שותה או לא נוטלת כתובה] ר' יהודה אומר לא כל הימנו [מעד אחד להפסידה מכתובתה] אלא עד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת שנים אומרים נטמאת [ואחד] אומר לא נטמאת בטל יחיד במיעוטו.
Tosefta Sotah 6:1 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר [משם] בן פטירי הרי הוא אומר (איוב כ״ז:ב') חי אל הסיר משפטי וגו' ללמדך שאין אדם נודר בחיי [מלך] אא"כ אוהב את המלך [משם] ר' נתן אומר הרי הוא אומר (איוב י״ג:ט״ז) גם הוא לי לישועה רבי אומר נאמר ירא אלהים באברהם ונאמר ירא אלהים באיוב מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה [עשה] אף ירא אלהים האמור …
ר' יהודה אומר [משם] בן פטירי הרי הוא אומר (איוב כ״ז:ב') חי אל הסיר משפטי וגו' ללמדך שאין אדם נודר בחיי [מלך] אא"כ אוהב את המלך [משם] ר' נתן אומר הרי הוא אומר (איוב י״ג:ט״ז) גם הוא לי לישועה רבי אומר נאמר ירא אלהים באברהם ונאמר ירא אלהים באיוב מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה [עשה] אף ירא אלהים האמור באיוב מאהבה [עשה] ושאר כל התערומות [האמור בפרשה] לא נאמרה אלא מתוך המורא.
Tosefta Sotah 7:10 ר' יהודה אומר

פעמים יוצא ומדבר עמהם א' בספר וא' במערכי המלחמה שבספר [מהו] אומר ילך וישמע דברי כהן במערכי מלחמה מה הוא אומר (דברים כ':ה') מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו נפל [ביתו] ובנאו ה"ז חוזר ר' יהודה אומר אם חדש בו דבר חוזר ואם לאו אין חוזר ר"א אומר אנשי שרון לא היו חוזרין לבתיהן מפני [שמחדשי …
פעמים יוצא ומדבר עמהם א' בספר וא' במערכי המלחמה שבספר [מהו] אומר ילך וישמע דברי כהן במערכי מלחמה מה הוא אומר (דברים כ':ה') מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו נפל [ביתו] ובנאו ה"ז חוזר ר' יהודה אומר אם חדש בו דבר חוזר ואם לאו אין חוזר ר"א אומר אנשי שרון לא היו חוזרין לבתיהן מפני [שמחדשין] אותן פעם אחת בשבוע.
Tosefta Sotah 8:2 דברי רבי יהודה

וכיון שהוטבלו מקצת רגלי הכהנים [בירדן עמדו מי הירדן] שנאמר (יהושוע ג) ויעמדו המים וגו' [צרתן] שנים עשר מיל על שנים עשר מיל [היה גובהן של מים] דברי רבי יהודה אמר ר' אלעזר בר"ש וכי איזה קל אדם או מים הוי אומר מים קלין יותר מבני אדם מלמד שהיו מגדשין ועולין למעלה כיפין על גבי כיפין כשלש מאות מיל עד שראו …
וכיון שהוטבלו מקצת רגלי הכהנים [בירדן עמדו מי הירדן] שנאמר (יהושוע ג) ויעמדו המים וגו' [צרתן] שנים עשר מיל על שנים עשר מיל [היה גובהן של מים] דברי רבי יהודה אמר ר' אלעזר בר"ש וכי איזה קל אדם או מים הוי אומר מים קלין יותר מבני אדם מלמד שהיו מגדשין ועולין למעלה כיפין על גבי כיפין כשלש מאות מיל עד שראו אותם כל מלכי האומות שנאמר (יהושע ה':א') ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה [וגו'] וכן רחב [אומרת] לשלוחי יהושע (יהושע ב':י') כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם וגו' ונשמע וימס לבבנו [וגו'].
Tosefta Sotah 8:3 ר' יהודה אומר

עודם [בעברם] הירדן אמר להם יהושע על מנת כן אתם נכנסין לארץ שתורישו את יושביה שנאמר (במדבר לג) והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם [ואבדתם] וגו' [ואם לא תורישו והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם] ואם אין אתם מקבלין באין מים ושוטפין אתכם. עודם בירדן אמר להם יהושע (יהושע ד':ה') הרימו לכם איש אבן אחת על שכמ …
עודם [בעברם] הירדן אמר להם יהושע על מנת כן אתם נכנסין לארץ שתורישו את יושביה שנאמר (במדבר לג) והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם [ואבדתם] וגו' [ואם לא תורישו והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם] ואם אין אתם מקבלין באין מים ושוטפין אתכם. עודם בירדן אמר להם יהושע (יהושע ד':ה') הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל (שם) והנחתם אותם [וגו'] תחת מצב רגלי הכהנים סימן לבנים שעברו [אבותם בירדן] עודם בירדן אמר להם יהושע (שם) שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים [וגו'] ר' יהודה אומר [ר' חלפתא ואלעזר] בן מתיא וחנניא בן [חכינאי] עמדו על אותן אבנים ושיערו כל אחת ואחת משאו ארבעים סאה מכאן אתה מחשב כמה היה באשכול וכיון שעלה האחרון שבישראל מן הירדן חזרו מי הירדן למקומן שנאמר (שם) וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו [נמצא] ישראל לצד אחד וארון ונושאיו לצד אחר נשא ארון את נושאיו והעבירן בירדן.
Tosefta Sotah 8:5 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר על אבני [המזבח כתבום אמרו לו] האיך למדו [אותם] עובדי כוכבים את התורה אמר [להם] מלמד שנתן [המקום] בלב כל אומה ומלכות והשיאו את הכתב מגבי האבנים בשבעים לשון באותה שעה נתחתם גזר דינן של עובדי כוכבים לבאר שחת ר"ש אומר על הסיד כתבו כיצד כידוהו וסידוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בע' לש …
ר' יהודה אומר על אבני [המזבח כתבום אמרו לו] האיך למדו [אותם] עובדי כוכבים את התורה אמר [להם] מלמד שנתן [המקום] בלב כל אומה ומלכות והשיאו את הכתב מגבי האבנים בשבעים לשון באותה שעה נתחתם גזר דינן של עובדי כוכבים לבאר שחת ר"ש אומר על הסיד כתבו כיצד כידוהו וסידוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בע' לשון וכתבו [מלמטה] (דברים כ) למען אשר לא ילמדו אתכם וגו' אם אתם חוזרין בכם אנו מקבלין אתכם.
Tosefta Sotah 14:1 ר' יהודה אומר

רבי יוחנן בן זכאי אומר משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה לפי [שאין עגלה ערופה באה אלא על הספק עכשיו רבו ההורגין בגלוי משרבו המנאפין פסקו מי מרים לפי שאין מי מרים באין אלא על הספק עכשיו כבר רבו הרואין בגלוי משרבו בעלי הנאות בא חרון אף לעולם ובטל כבוד תורה משרבו לוחשי לחישות בב"ד נתעותו המעשים ונתקלקלו הד …
רבי יוחנן בן זכאי אומר משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה לפי [שאין עגלה ערופה באה אלא על הספק עכשיו רבו ההורגין בגלוי משרבו המנאפין פסקו מי מרים לפי שאין מי מרים באין אלא על הספק עכשיו כבר רבו הרואין בגלוי משרבו בעלי הנאות בא חרון אף לעולם ובטל כבוד תורה משרבו לוחשי לחישות בב"ד נתעותו המעשים ונתקלקלו הדינין ופסקה השכינה מישראל משרבו רואין לפנים בטל (דברים א':י״ז) לא תכירו פנים במשפט ולא תגורו מפני איש ופרקו מהן עול שמים והמליכו עליהם עול בשר ודם משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים רבה השוחד והוטה המשפט והיו] לאחור ולא לפנים ועליהם נאמר כעל בני שמואל (שמואל א ח':ג') לא הלכו בניו בדרכיו [וגו'] וכי לקחו שוחד ומשפט הטו ר' מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם ר' יהודה אומר מלאי הטילו על בעלי בתים ר"ע אומר [מתנות] נטלו בזרוע ר' יוסי אומר [קופה של מעשרות לקחו] בזרוע אע"פ שלא קלל עלי את שמואל אלא על תנאי ראה האיך דבקה בו משרבו [מקבל אני] טובתך [ומחזיק אני] טובתך רבו איש הישר בעיניו יעשה [וטרחה כל מלכות כולה ואזלא ונוולה ומשרבו איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו וגבוהים הושפלו וטרחה כל מלכות אזלא ונוולה משרבו צרי עין וטורפי טרף הן הן שופכי דמים רבו אומצי הלב וכל אחד ואחד קופץ ידו מחבירו ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט') השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך וגו' משרבו מושכי הרוק נתמעטו התלמידים ובטל כבוד התורה משרבו הולכי אחר בצעם רבו (ישעיהו ה':כ') האומרים לרע טוב ולטוב רע משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע נתמלא כל העולם כולו הוי הוי משרבו היהירים התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים לפי שבדורינו אין רואין אלא לפנים משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים רבו מי מרים אלא שפסקו משרבו זהיהי הלב רבו מחלוקת בישראל והן שופכי דמים משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן הרבו מחלוקת בישראל ונעשית התורה כשתי תורות משרבו מקבלי צדקה מן עובדי כוכבים כביכול שהתחילו] עובדי כוכבים להתמעט וישראל להתרומם <איפכא> ואין נוח בעולם לישראל.
Tosefta Sotah 15:1 אמר ר' יהודה

משחרב בית המקדש בטל שמיר ונופת צופים אמר ר' יהודה מה טיבו של שמיר זה [בריה היתה מששת ימי בראשית משנותנים אותו על גבי אבנים על גבי קורות מתפתחות לפניו כלוחי פנקס ולא עוד אלא כשנותנין אותו ע"ג ברזל הוא בוקע ויורד מלפניו ואין כל דבר יכול לעמוד בו כיצד עושין לו כורכין אותו במוכין של צמר ונותנים אותו לתו …
משחרב בית המקדש בטל שמיר ונופת צופים אמר ר' יהודה מה טיבו של שמיר זה [בריה היתה מששת ימי בראשית משנותנים אותו על גבי אבנים על גבי קורות מתפתחות לפניו כלוחי פנקס ולא עוד אלא כשנותנין אותו ע"ג ברזל הוא בוקע ויורד מלפניו ואין כל דבר יכול לעמוד בו כיצד עושין לו כורכין אותו במוכין של צמר ונותנים אותו לתוך מני של עופרת מלא סובין של שעורין ובו בנה שלמה את בית המקדש שנא' (מלכים א ו':ז') ומקבות והגרזן כל כלי ברזל וגו' דברי ר' יהודה ר' נחמיה אומר מגוררת במגרה היה מבחוץ שנאמר (מלכים א ז':ט') כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ מה ת"ל מבית ומחוץ בבית לא היו נשמעין אלא מתקנין אותו מבחוץ ומכניסין אותו לפנים] אמר ר' נראין דברי ר' יהודה באבני מקדש ודברי ר' נחמיה באבני ביתו.

Tosefta Gittin (4)

Tosefta Gittin 1:8 ר' יהודה אומר

[ר' יהודה אומר אע"פ ששני עדים כותים כשר] א"ר יהודה מעשה [והביאו לפני רבן] גמליאל בכפר [עותני] גט אשה והיו עדיו כותים והכשירו.
Tosefta Gittin 3:4 ר' יהודה אומר

[הניח] פירות להיות מפריש עליהן [תרומה] ומעשרות מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני מפריש עליהן בחזקת שהן קיימים ואינו חושש שמא הרקיבה [תבואה] ושמא החמיץ [יין] ושמא החלידו [מעות] הלך ומצאן שירקיבו ושהחמיץ ושהחלידו ה"ז חושש לתבואה כדי שתרקב וליין כדי שיחמיץ ולמעות כדי [שיחליד] אבדו ה"ז חושש מעת לעת דברי ר …
[הניח] פירות להיות מפריש עליהן [תרומה] ומעשרות מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני מפריש עליהן בחזקת שהן קיימים ואינו חושש שמא הרקיבה [תבואה] ושמא החמיץ [יין] ושמא החלידו [מעות] הלך ומצאן שירקיבו ושהחמיץ ושהחלידו ה"ז חושש לתבואה כדי שתרקב וליין כדי שיחמיץ ולמעות כדי [שיחליד] אבדו ה"ז חושש מעת לעת דברי ר' אליעזר ר' יהודה אומר בשלשה פרקים בודקין את היין.
Tosefta Gittin 5:4 דברי ר' יהודה

זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ימים שבינתים זכאי במציאתה במעשה ידיה ובהפרת נדריה דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר [ספק] ר' יוסי אומר [בעילתו תלויה] וחכ"א מגורשת [לכל דבר] ובלבד שימות לא תתיחד [עמו] אפילו בנה הקטן לפי שאינה בושה לשמש כנגדו ראוה שנתיחדה עמו באפילה או [שישבה] עמו במרגלות המטה אפילו הוא ער והי …
זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ימים שבינתים זכאי במציאתה במעשה ידיה ובהפרת נדריה דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר [ספק] ר' יוסי אומר [בעילתו תלויה] וחכ"א מגורשת [לכל דבר] ובלבד שימות לא תתיחד [עמו] אפילו בנה הקטן לפי שאינה בושה לשמש כנגדו ראוה שנתיחדה עמו באפילה או [שישבה] עמו במרגלות המטה אפילו הוא ער והיא ישנה הוא ישן והיא ערה אין חוששין שמא נתעסקו בדבר אחר [ואין חוששין משום ביאה] ואין חוששין משום קדושין ראו שנים שנתיחדה עמו צריכה הימנו גט שני אחד אינה צריכה הימנו גט שני אחד בשחרית ואחד בין הערבים זה היה מעשה ובא ושאל ר' אליעזר בן תדאי לחכמים ואמרו אחד הן ואין צריכה [ממנו] גט שני.
Tosefta Gittin 5:6 ר' יהודה אומר

ה"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא וע"מ שתניקי את בני שמשתו שעה אחת והניקתו שעה אחת ה"ז גט ע"מ שתניקי את בני עשרים וארבעה חדש דברי ר"מ ר' יהודה אומר שמונה עשר חדש רשב"ג אומר מונין לתינוק משעת לידתו ע"מ שתשמשי את אבא וע"מ שתניקי את בני [ה"ז מגורשת מיד עד שיאמר לא תשמשי ולא תניקי] דברי ר"מ וחכ"א אם נתקיים התנ …
ה"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא וע"מ שתניקי את בני שמשתו שעה אחת והניקתו שעה אחת ה"ז גט ע"מ שתניקי את בני עשרים וארבעה חדש דברי ר"מ ר' יהודה אומר שמונה עשר חדש רשב"ג אומר מונין לתינוק משעת לידתו ע"מ שתשמשי את אבא וע"מ שתניקי את בני [ה"ז מגורשת מיד עד שיאמר לא תשמשי ולא תניקי] דברי ר"מ וחכ"א אם נתקיים התנאי [מגורשת ואם לאו אינה מגורשת] רשב"ג אומר אין תנאי בכתובין שאינו כפול.

Tosefta Kiddushin (9)

Tosefta Kiddushin 1:8 ר' יהודה אומר

איזו היא מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה ולולב ותפלין איזו היא מ"ע שלא הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן [מעקה] וציצית ר"ש פוטר את הנשים מן הציצית מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא איזו היא מצות הבן על האב מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מוציא ומכניס ומרחיץ את פניו ידיו ורגליו אחד האיש ואחד האשה אלא שהאיש סיפק בידו …
איזו היא מצות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה ולולב ותפלין איזו היא מ"ע שלא הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן [מעקה] וציצית ר"ש פוטר את הנשים מן הציצית מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא איזו היא מצות הבן על האב מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מוציא ומכניס ומרחיץ את פניו ידיו ורגליו אחד האיש ואחד האשה אלא שהאיש סיפק בידו לעשות ואשה אין סיפק בידה לעשות מפני שיש רשות אחרים עליה איזו היא מצות אב על הבן למולו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה וי"א אף להשיטו בנהר ר' יהודה אומר כל שאין מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו לסטות.
Tosefta Kiddushin 2:9 ר' יהודה אומר

התקדשי לי בסלע שיש לי בידך אינה מקודשת כיצד יעשה [יטלנו הימנו] ויחזור [ויתנו] לה ויאמר לה הרי את מקודשת לי התקדשי לי בסלע זו משנטלתו מידו הטילתו לים או לנהר אינה מקודשת התקדשי לי ואמרה לו תנוהו לפלוני אינה מקודשת נתן לה קידושיה ולא אמר לה הרי את מקודשת לי ר' יהודה אומר אינה מקודשת ר' יוסי אומר אם עס …
התקדשי לי בסלע שיש לי בידך אינה מקודשת כיצד יעשה [יטלנו הימנו] ויחזור [ויתנו] לה ויאמר לה הרי את מקודשת לי התקדשי לי בסלע זו משנטלתו מידו הטילתו לים או לנהר אינה מקודשת התקדשי לי ואמרה לו תנוהו לפלוני אינה מקודשת נתן לה קידושיה ולא אמר לה הרי את מקודשת לי ר' יהודה אומר אינה מקודשת ר' יוסי אומר אם עסוקין באותו ענין מקודשת.
Tosefta Kiddushin 4:6 ר' יהודה אומר

המקדש בבשר מעשר אפילו לאחר שחיטה אינה מקודשת בעצמיו בגידיו בקרניו בטפליו בדמו בחלבו ובעורו ובגיזתו ה"ז מקודשת המקדש בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינה מקודשת בהקדש במזיד קידש מפני שמעל בשוגג לא [מעל] דברי ר"מ ר' יהודה אומר אם יש לו בהן טובת הנאה ש"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת א"ר נראין דברי ר' יהו …
המקדש בבשר מעשר אפילו לאחר שחיטה אינה מקודשת בעצמיו בגידיו בקרניו בטפליו בדמו בחלבו ובעורו ובגיזתו ה"ז מקודשת המקדש בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינה מקודשת בהקדש במזיד קידש מפני שמעל בשוגג לא [מעל] דברי ר"מ ר' יהודה אומר אם יש לו בהן טובת הנאה ש"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת א"ר נראין דברי ר' יהודה בהקדש ודברי ר"מ במעשר שני.
Tosefta Kiddushin 4:7 ר' יהודה אומר

המקדש ביין נסך ובעבודת כוכבים [בעיר] הנדחת ויושביה בעורות לבובין באשירה ופירותיה בבימוס ומה [שעליו] במרקוליס ומה שעליו ובכל דבר שחל עליו איסור עבודת כוכבים כולם אע"פ שמכרן וקדש בדמיהן אינה מקודשת במי חטאת ובאפר חטאת מקודשת ר' יהודה אומר אם יש לו בהן טובת הנאה ש"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת.
Tosefta Kiddushin 5:1 ר' יהודה אומר

גירי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי וכל האסורין לבא בקהל מותרים לבא זה בזה דברי ר"מ ר' יהודה אומר ד' קהלות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראל קהל גרים והשאר מותרים לבא זה בזה וחכ"א שלש קהלות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראל ר' אליעזר אומר כל האסורין בקהל ודאן בודאן מותר ודאן בספקן ספיקן בודאן וספיקן ב …
גירי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי וכל האסורין לבא בקהל מותרים לבא זה בזה דברי ר"מ ר' יהודה אומר ד' קהלות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראל קהל גרים והשאר מותרים לבא זה בזה וחכ"א שלש קהלות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראל ר' אליעזר אומר כל האסורין בקהל ודאן בודאן מותר ודאן בספקן ספיקן בודאן וספיקן בספיקן אסור.
Tosefta Kiddushin 5:3 ר' יהודה אומר

גר ועבד משוחרר [מותר] בממזרת והולד ממזר דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר גר לא ישא [את הממזרת] גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת איזו היא עיסה כל שאין בה לא [משם נתינה] ולא [משם] ממזרת ולא [משם] עבדי מלכים אמר רבי מאיר שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו כשרה לכהונה רשב"א אומר [משם] רבי מאיר וכן היה רבי שמעון בן …
גר ועבד משוחרר [מותר] בממזרת והולד ממזר דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר גר לא ישא [את הממזרת] גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת איזו היא עיסה כל שאין בה לא [משם נתינה] ולא [משם] ממזרת ולא [משם] עבדי מלכים אמר רבי מאיר שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו כשרה לכהונה רשב"א אומר [משם] רבי מאיר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו מפני מה אמרו עיסה פסולה לכהונה מפני שספק חללים שנטמעו בה מכירין ישראל נתינין וממזרין שביניהן ואין מכירין חללים שביניהן.
Tosefta Kiddushin 5:4 רבי יהודה אומר

בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר ופסולה מן הכהונה עיסה פסולה [לכהונה] נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה גיורת וחללה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה שבויה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה שפחה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה נמצאו ישראל מקוה לכ …
בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר ופסולה מן הכהונה עיסה פסולה [לכהונה] נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה גיורת וחללה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה שבויה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה שפחה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה נמצאו ישראל מקוה לכהנים ושפחה מקוה לכל הפסולין.
Tosefta Kiddushin 5:8 דברי ר' יהודה

האומר בני זה ממזר אין נאמן בני זה בן גרושה או בן חלוצה על הקטן נאמן על הגדול אין נאמן דברי ר' יהודה וחכ"א אפילו שניהם אומרים על העובר שבמעיה ממזר אין נאמנים.
Tosefta Kiddushin 5:10 ר' יהודה אומר

מתיחדת אשה אחת עם שני אנשים אפילו שניהם כותים אפילו שניהם עבדים אפילו א' כותי וא' עבד חוץ מן הקטן שאינה בושה לשמש כנגדו אחותו [חמותו] ושאר כל עריות שבתורה לא יתיחד עמהן אלא ע"פ שנים אבל היא לא תתיחד אפילו עם מאה עובדי כוכבים ר' אלעזר אומר אף מי שיש לו אשה ובנים ואין שרוין אצלו לא ילמד סופרים ר' יהוד …
מתיחדת אשה אחת עם שני אנשים אפילו שניהם כותים אפילו שניהם עבדים אפילו א' כותי וא' עבד חוץ מן הקטן שאינה בושה לשמש כנגדו אחותו [חמותו] ושאר כל עריות שבתורה לא יתיחד עמהן אלא ע"פ שנים אבל היא לא תתיחד אפילו עם מאה עובדי כוכבים ר' אלעזר אומר אף מי שיש לו אשה ובנים ואין שרוין אצלו לא ילמד סופרים ר' יהודה אומר רווק לא ירעה בהמה דקה ולא ישנו שני רווקים בטלית אחת וחכמים מתירין אמרו לו לא נחשדו ישראל על כך.

Tosefta Bava Kamma (15)

Tosefta Bava Kamma 2:2 רבי יהודה אומר

איזהו תם ואיזהו מועד מועד שהעידו בו שלשה פעמים ותם שהיו התינוקות ממשמשין בו בין קרניו. נעשה תם בן יומו ונעשה מועד בן יומו. צהבין הבקר שלשה פעמים זה אחר זה אפילו ביום אחד הרי זה תם. רדף שלש רדיפות זו אחר זו אפילו ביום אחד הרי זה מועד דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מועד שהעידו בו ג' ימים זה אחר זה ותם ש …
איזהו תם ואיזהו מועד מועד שהעידו בו שלשה פעמים ותם שהיו התינוקות ממשמשין בו בין קרניו. נעשה תם בן יומו ונעשה מועד בן יומו. צהבין הבקר שלשה פעמים זה אחר זה אפילו ביום אחד הרי זה תם. רדף שלש רדיפות זו אחר זו אפילו ביום אחד הרי זה מועד דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מועד שהעידו בו ג' ימים זה אחר זה ותם שהחזיר בו ג' ימים זה אחר זה.
Tosefta Bava Kamma 3:2 דברי רבי יהודה

שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתיים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את שורו מת או הכחיש אין לו אלא שור. שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתיים והנבילה יפה חמשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל החצי החי וחצי המת שנאמר (שמות כ״א:ל״ה) ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון דברי רבי יהודה אמר לו ר' מאיר …
שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתיים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את שורו מת או הכחיש אין לו אלא שור. שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתיים והנבילה יפה חמשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל החצי החי וחצי המת שנאמר (שמות כ״א:ל״ה) ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון דברי רבי יהודה אמר לו ר' מאיר לא בזה דברה תורה אלא בזמן שאין הנבילה יפה כלום הא מה תלמוד לומר וגם את המת יחצון יחצו דמי מיתה ביניהם.
Tosefta Bava Kamma 4:5 רבי יהודה אומר

זה הכלל כל שהועד בו והועד בדבר שהועד בו בשעה שהועד עליו משלם נ"ש מן העלייה וכל שלא הועד בו ולא הועד בבעליו בדבר שלא הועד בו בשעה שלא הועד עליו משלם ח"נ מגופו רבי יהודה אומר מועד לשבתות ואינו מועד לימות החול אימתי הוא תם עד שיחזור בו שלשה ימי שבתות זה אחר זה.
Tosefta Bava Kamma 4:6 רבי יהודה אומר

יש כאן חייב בכופר וחייב במיתה חייב במיתה פטור מן הכופר חייב בכופר ופטור מן המיתה פטור מן הכופר ופטור מן המיתה שור מועד שהמית חייב בכופר וחייב במיתה שור תם שהמית ושור חרש שוטה וקטן שהמית המית גר ועבד משוחרר חייב במיתה ופטור מן הכופר שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם נתכוון להרוג את הבהמה הרג את הבהמה …
יש כאן חייב בכופר וחייב במיתה חייב במיתה פטור מן הכופר חייב בכופר ופטור מן המיתה פטור מן הכופר ופטור מן המיתה שור מועד שהמית חייב בכופר וחייב במיתה שור תם שהמית ושור חרש שוטה וקטן שהמית המית גר ועבד משוחרר חייב במיתה ופטור מן הכופר שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם נתכוון להרוג את הבהמה הרג את הבהמה לכנעני והרג בן ישראל לנפלים והרג בן קיימא חייב בכופר ופטור מן המיתה ולענין הניזקין רבי יהודה מחייב ורבי שמעון פוטר שנאמר (שמות כא) כי יגח שור עד שיתכוון ליגח ואם היה תם פטור מן הכופר ופטור מן המיתה המית כותי בן שמנה פטור מן הכופר ופטור מן המיתה רבי יהודה אומר שור המדבר ושור הקדש ושור גר שמת ואין לו יורשין פטור שנאמר (שם) והועד בבעליו ולא ישמרנו אין בעלים לאלו יתר על כן אמר ר' יהודה המית כשהוא של הדיוט ולא הספיק לעמוד בדין עד שהקדישו בעליו המית כשהוא של גר ולא הספיק לעמוד בדין עד שמת הגר פטור שנאמר ולא ישמרנו בעליו והמית את ששוות המיתתו לשעת עמידתו בב"ד חייב את שלא שוות המיתתו לשעת עמידתו בבית דין פטור כיצד הוא משלם שמין את הניזק כמה הוא יפה לפי כך הוא משלם דברי רבי יהודה ר' יוחנן בן ברוקה אומר שמין את הבעלים כמה הן יפים לפי כך הן משלמין.
Tosefta Bava Kamma 5:4 רבי יהודה אומר

הלוקח שור מחבירו בחזקת שהוא תם ונמצא מועד והועד בו בפני ב' באמת שהוא חייב לו מפני שמקח טעות שור שפסק את המוסרה ויצא והזיק תם פטור ומועד חייב דברי ר"מ רבי יהודה אומר תם חייב ומועד פטור רבי אליעזר בן יעקב אומר זה וזה פטורין שנא' (שמות כ״א:ל״ו) ולא ישמרנו בעליו שמור הוא זה ר' אליעזר אומר אין לו שמירה ל …
הלוקח שור מחבירו בחזקת שהוא תם ונמצא מועד והועד בו בפני ב' באמת שהוא חייב לו מפני שמקח טעות שור שפסק את המוסרה ויצא והזיק תם פטור ומועד חייב דברי ר"מ רבי יהודה אומר תם חייב ומועד פטור רבי אליעזר בן יעקב אומר זה וזה פטורין שנא' (שמות כ״א:ל״ו) ולא ישמרנו בעליו שמור הוא זה ר' אליעזר אומר אין לו שמירה לשור אלא סכין.
Tosefta Bava Kamma 6:3 ר' יהודה אומר

חפר ט' טפחים ובא אחר וחפר טפח האחרון חייב ר' יהודה אומר אחר האחרון למיתה אחר הראשון להיזק חפר עשרה ובא אחר וסיידו וכיידו האחרון חייב. אחד חפר עשרה ואחד חפר עשרים וא' חפר מאה וא' חפר מאתים כולן חייבין. בור של שנים אחד מכסה ואחד מגלה המגלה חייב כסהו ונתגלה כשהוא עומד ורואהו ולא כסהו הרי זה חייב כסהו ו …
חפר ט' טפחים ובא אחר וחפר טפח האחרון חייב ר' יהודה אומר אחר האחרון למיתה אחר הראשון להיזק חפר עשרה ובא אחר וסיידו וכיידו האחרון חייב. אחד חפר עשרה ואחד חפר עשרים וא' חפר מאה וא' חפר מאתים כולן חייבין. בור של שנים אחד מכסה ואחד מגלה המגלה חייב כסהו ונתגלה כשהוא עומד ורואהו ולא כסהו הרי זה חייב כסהו והלך לו ואע"פ שנתגלה לאחר מכן פטור חפר ה' טפחים ובא אחר וחפר ה' האחרון חייב כמה שעורו להזיק כל שהוא ולמיתה עשרה טפחים סומכוס אומר לעומק שלשה טפחים לארכו ולרחבו ארבעה ר' אלעזר אומר כמלואו של נופל נפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור בבור ובשיח בין מלפניו ובין מלאחריו חייב.
Tosefta Bava Kamma 6:11 ר' יהודה אומר

ניבה וניבתו הרוח אם יש בשלו כדי ללבות הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור ר"ש אומר (שמות כב) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה המדליק בתוך שלו כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר עשר אמה דרך רשות הרבים בשעת הרוח שלשים אמה ר' יהודה אומר שלשים אמה ובשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה ו …
ניבה וניבתו הרוח אם יש בשלו כדי ללבות הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור ר"ש אומר (שמות כב) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה המדליק בתוך שלו כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר עשר אמה דרך רשות הרבים בשעת הרוח שלשים אמה ר' יהודה אומר שלשים אמה ובשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה ובשעת הרוח שלש מאות אמה מעשה בערב שקפץ האור ביתר משלש מאות אמה והזיק מעשה שעברה הדליקה את הירדן שהיתה קשה במה דברים אמורים בזמן שקפצה אבל אם היתה מסכסכת והולכת או שהיו עצים מצויין לה אפילו עד מיל הרי זה חייב עברה נהר או גדר או שלולית שהן רחבין שמנה אמות פטור.
Tosefta Bava Kamma 6:12 רבי יהודה אומר

המדליק את הגדיש והיו בו כלים רבי יהודה אומר ישלם כל מה שהיה בתוכו וחכמים אומרים אין משלם אלא גדיש של חטים או גדיש של שעורין רואין את מקום הכלים כאילו מלא תבואה ומודה רבי יהודה לחכמים במשאיל מקום לחבירו להגדיש והטמין כלים שאין משלם אלא גדיש גדיש של חטים וגדיש של שעורין ורואין את מקום הכלים כאילו מלא …
המדליק את הגדיש והיו בו כלים רבי יהודה אומר ישלם כל מה שהיה בתוכו וחכמים אומרים אין משלם אלא גדיש של חטים או גדיש של שעורין רואין את מקום הכלים כאילו מלא תבואה ומודה רבי יהודה לחכמים במשאיל מקום לחבירו להגדיש והטמין כלים שאין משלם אלא גדיש גדיש של חטים וגדיש של שעורין ורואין את מקום הכלים כאילו מלא תבואה השאילו לגדוש בו חטין וגדש שעורין שעורין וגדש חטין אין משלם אלא שעורין היה גדיש חטין ומחופה בשעורין שעורין ומחופה בחטים אין משלם אלא שעורין.
Tosefta Bava Kamma 6:13 רבי יהודה אומר

היה אדם ישן בתוכו ודלק אפילו שוגג פטור מפני שנדון בנפשו נכנס לחנות של נגר שלא ברשות ויצאת לו בקעת וטפחה לו בפניו פטור ואם נכנס ברשות בעל החנות חייב נכנס לחנותו של נפח שלא ברשותו ויצאו ניצוצות והזיקוהו פטור ואם נכנס ברשות בעל החנות חייב פועל שנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות אע"פ שיש לו רשות ליכנס ולהגבו …
היה אדם ישן בתוכו ודלק אפילו שוגג פטור מפני שנדון בנפשו נכנס לחנות של נגר שלא ברשות ויצאת לו בקעת וטפחה לו בפניו פטור ואם נכנס ברשות בעל החנות חייב נכנס לחנותו של נפח שלא ברשותו ויצאו ניצוצות והזיקוהו פטור ואם נכנס ברשות בעל החנות חייב פועל שנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות אע"פ שיש לו רשות ליכנס ולהגבות את שכרו נגחו שורו של בעל הבית או שנשכו כלבו של בעל הבית פטור ואם אמר לו היכנס בעל הבית חייב גמל שטעון פשתן ועובר ברשות הרבים ונכנס בפשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני והדליק את הבירה מן האגף ולחוץ חנוני חייב רבי יהודה אומר אם היתה לפניו אצטווה והדליק פטור וחכמים אומרים אע"פ שהיתה לפניו אצטווה והדליק חייב וכן היה רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור מפני שהניח ברשות וחכמים אומרים בין זה ובין זה חייב כגון אלו מסככין על פתחי חניותיהן ברשות הרבים בחג אע"פ שיש להן רשות ובא אחר והוזק בהן ה"ז חייב.
Tosefta Bava Kamma 9:4 רבי יהודה אומר

המבייש את חבירו ערום ה"ז חייב ואינו דומה מביישו ערום למביישו לבוש ביישו במרחץ ה"ז חייב ואינו דומה מביישו במרחץ למביישו בשוק ואינו דומה המתבייש מן היקר למתבייש מן הפגום ואינו דומה גדול המתבייש לקטן המתבייש החובל בחרש שוטה וקטן חייב בארבעה דברים ופטור מן הבושת מפני שאין להן בושת רבי אומר חרש יש לו בוש …
המבייש את חבירו ערום ה"ז חייב ואינו דומה מביישו ערום למביישו לבוש ביישו במרחץ ה"ז חייב ואינו דומה מביישו במרחץ למביישו בשוק ואינו דומה המתבייש מן היקר למתבייש מן הפגום ואינו דומה גדול המתבייש לקטן המתבייש החובל בחרש שוטה וקטן חייב בארבעה דברים ופטור מן הבושת מפני שאין להן בושת רבי אומר חרש יש לו בושת קטן אין לו בושת. החובל שוטה פעמים יש לו בושת ופעמים אין לו בושת סומא רבי יהודה אומר אין לו בושת וחכמים אומרים יש לו בושת.
Tosefta Bava Kamma 9:11 ר' יהודה אומר

החובל בחבירו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים שנא' (בראשית כ':י״ז) ויתפלל אברהם אל האלהים וכן אתה מוצא בריעי איוב שנא' (איוב מ״ב:ח') ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים מה הוא אומר (שם) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו וגו' ר' יהודה אומר משם ר"ג הרי הוא אומר (דברים י״ג:י״ח) …
החובל בחבירו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים שנא' (בראשית כ':י״ז) ויתפלל אברהם אל האלהים וכן אתה מוצא בריעי איוב שנא' (איוב מ״ב:ח') ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים מה הוא אומר (שם) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו וגו' ר' יהודה אומר משם ר"ג הרי הוא אומר (דברים י״ג:י״ח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו' זה סימן יהא בידך כל זמן שאתה רחמן הרחמן מרחם עליך. הכהו באחר ידו בנייר ובפנקס בעורות שאין עבודין בטמוס של שטרות שבידו נותן ד' מאות זוז ולא מפני שמכה של צער אלא מפני שמכה של בזיון שנא' (תהילים ג':ח') קומה ה' הושיעני אלהי כי הכית את כל אויבי וגו' (מיכה ד':י״ד) בשבט על הלחי וגו' (ישעיהו נ':ו') גוי נתתי למכים וגו' וכשם שחייב על נזקי חבירו כן הוא חייב על נזקי עצמו הרק וטש בפניו כנגד חבירו ותלש בשערו מקרע את כסותו משבר את כליו מפזר את מעותיו בחמתו פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים שנא' (בראשית ט':ה') ואך את דמכם לנפשותיכם מיד נפשותיכם אדרוש רבי שמעון בן אלעזר אומר משם רבי חלפאי בן אגרא שאמר משם ר' יוחנן בן נורי מתלש בשערו מקרע את כסותו משבר את כליו מפזר את מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד ע"ז שאילו אמר לו יצרו לך ועבוד עבודת כוכבים היה עובד שכך היא עבודתו של יצר הרע. האומר סמא את עיני שהזקתני קטע את ידי שהזקתני פטור אנסוהו עובדי כוכבים ונטלו ממונו בפניו פטור נטל ונתן להן ה"ז חייב.
Tosefta Bava Kamma 10:4 דברי רבי יהודה

נגר שקבע מסמר בשידה בתיבה ובמגדל ונשבר חייב לשלם מפני שהוא כנושא שכר נתן לחרש לעשות לו כסא ועשה לו ספסל ספסל ועשה לו כסא יד הבעלים על העליונה דברי רבי יהודה ר"מ אומר נותן לו דמי עציו מודה ר"מ לר' יהודה שאם נותן לחרש לעשות לו כסא נאה ועשה לו כעור ספסל נאה ועשה לו כעור שיד הבעלים על העליונה. והמוליך ח …
נגר שקבע מסמר בשידה בתיבה ובמגדל ונשבר חייב לשלם מפני שהוא כנושא שכר נתן לחרש לעשות לו כסא ועשה לו ספסל ספסל ועשה לו כסא יד הבעלים על העליונה דברי רבי יהודה ר"מ אומר נותן לו דמי עציו מודה ר"מ לר' יהודה שאם נותן לחרש לעשות לו כסא נאה ועשה לו כעור ספסל נאה ועשה לו כעור שיד הבעלים על העליונה. והמוליך חטין לטחון ולא לתתן ועשאן מורסן וסובין קמח לנחתום ועשאו פת נפולין בשר לטבח והקדיחו חייב לשלם מפני שהוא כנושא שכר רשב"ג אומר נותן לו דמי בושתו ובושת אורחיו. המוסר בהמתו לטבח ונבלה אומן פטור הדיוט חייב ונושא שכר בין זה ובין זה חייב. המראה דינר לשולחני ונמצא רע חייב לשלם מפני שהוא כנושא שכר.
Tosefta Bava Kamma 10:9 דברי רבי יהודה

דרש רבי יוסי הגלילי בגוזל את הגר והיה עולה לירושלים ומעותיו ואשמו בידו ומצאו וזקפו עליו במלוה הביא את אשמו ואח"כ מת הגר יצא לא הספיק להביא את אשמו עד שמת הגר הרי זה צריך להביא אשם והמעות זכה בהן וחכמים אומרים לא עשה כלום עד שיתנם לו ויחזור ליטלם ממנו. דרש ר' עקיבה כשבא מזפרן בגזל את הגר ונשבע לו והי …
דרש רבי יוסי הגלילי בגוזל את הגר והיה עולה לירושלים ומעותיו ואשמו בידו ומצאו וזקפו עליו במלוה הביא את אשמו ואח"כ מת הגר יצא לא הספיק להביא את אשמו עד שמת הגר הרי זה צריך להביא אשם והמעות זכה בהן וחכמים אומרים לא עשה כלום עד שיתנם לו ויחזור ליטלם ממנו. דרש ר' עקיבה כשבא מזפרן בגזל את הגר ונשבע לו והיה עולה לירושלים ומעותיו ואשמו בידו ומת בדרך הכסף ינתן לבניו ואשם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שנא' (במדבר ה':ח') מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו מי שצריך כפרה יצא זה שאין צריך כפרה נתן את הכסף לאנשי משמר ומת אין היורשין יכולין להוציא מידם שנא' (שם) איש אשר יתן לכהן לו יהיה נתן הכסף ליהויריב ואשם לידעיה יחזיר הכסף אחר האשם דברי רבי יהודה וחכ"א אשם אחר הכסף אמר רבי אם כדברי רבי יהודה יקריבו בני יהויריב את האשם לא נתכפר לו אלא אם כן קיים אשם יחזיר הכסף מבני ידעיה אצל בני יהויריב ויקריבו בני יהויריב את האשם ויתכפר לו עבר משמרו של יהויריב יחזיר האשם מבני יהויריב אצל בני ידעיה ויקריבו בני ידעיה את האשם ויתכפר לו הביא אשמו ולא הביא גזלו לא יהא ממרס בדמו עד שיביא גזילו אלא תעובר צורתו ויצא לבית השריפה הביא אשמו ולא הביא מעילתו לא יהא ממרס בדמו עד שיביא מעילתו אלא תעובר צורתו ויצא לבית השריפה. מצורע שהביא חטאתו קודם לאשמו לא יהא ממרס בדמו עד שיביא אשמו אלא תעובר צורתו ותצא לבית השריפה.
Tosefta Bava Kamma 10:15 אמר רבי יהודה

הגונב טלה מן הדיר והחזירו ואחר כך נגנב כל הדיר כולו אם הודיעו בו לבעלים פטור ואם לאו חייב. הגונב חבית מן המרתף והחזירה למרתף ואח"כ נגנב כל המרתף כולו אם הודיעו בו לבעלים פטור ואם לאו חייב הטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל ממנה רביעית ונשברה או שהחמיצה משלם את הכל …
הגונב טלה מן הדיר והחזירו ואחר כך נגנב כל הדיר כולו אם הודיעו בו לבעלים פטור ואם לאו חייב. הגונב חבית מן המרתף והחזירה למרתף ואח"כ נגנב כל המרתף כולו אם הודיעו בו לבעלים פטור ואם לאו חייב הטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל ממנה רביעית ונשברה או שהחמיצה משלם את הכל הגונב סלע מן הכיס והחזירה לכיס ואח"כ נגנב כל הכיס כולו אם הודיע בה לבעלים פטור ואם לאו חייב אמר רבי יהודה בד"א בזמן שהחזירה לצרורתה אבל נטלה מן הכיס והחזירה לצרור מצרור והחזירה לכיס הרי זה חייב. הגונב כיסו של חבירו והחזירו לו כשהוא ישן וניער והרי כיס בידו אם מכיר את שלו פטור ואם לאו חייב. הגונב סלע מחבירו בלא יודע והבליעה לו בחשבון יצא. לא תגנבו ע"מ למיקט לא תגנבו על מנת לשלם תשלומי כפל ותשלומי ד' וה'.
Tosefta Bava Kamma 11:4 רבי יהודה אומר

אין לוקחין לא שמן במועט ולא זיתים במועטין אבל לוקחין מהן שמן במדה וזיתים במדה רבן שמעון בן גמליאל אומר לוקחין מן הנשים זיתים בגליל העליון שפעמים שאדם בוש להיות יושב על פתח חנותו ונותן לאשתו ומוכרה. הבן שמוכר בשוק וכן העבד שמוכר בשוק מותר ליקח מהן וכולן שאמרו להטמין אסור. שומר פירות יושב ומוכר וסלו ל …
אין לוקחין לא שמן במועט ולא זיתים במועטין אבל לוקחין מהן שמן במדה וזיתים במדה רבן שמעון בן גמליאל אומר לוקחין מן הנשים זיתים בגליל העליון שפעמים שאדם בוש להיות יושב על פתח חנותו ונותן לאשתו ומוכרה. הבן שמוכר בשוק וכן העבד שמוכר בשוק מותר ליקח מהן וכולן שאמרו להטמין אסור. שומר פירות יושב ומוכר וסלו לפניו יושב ושוקל ותורטני לפניו מותר ליקח מהן וכולן שאמרו להטמין אסור אין לוקחין מן הרועין לא עזין ולא גיזין ולא תלושין של צמר אבל לוקחין מהן תפורים שהתפורים שלהן ולוקחין מהן חלב וגבינה במדבר אבל לא ביישוב. בכל מקום לוקחין מהן ד' וה' צאן ד' וה' גיזין אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין רבי יהודה אומר לוקחין מהן בייתיות ואין לוקחין מהן מדבריות כללו של דבר כל שגונב הרועה ואין בעל הבית יודע בו אסור ליקח ממנו וכל שאי אפשר לו אלא אם כן בעל הבית יודע בו מותר ליקח אותו. אין שוכרין בהמה מן הרועין ולא כלים מן בעלי אומניות אין שואלין בהמה מן הרועין ולא כלים מן בעלי אומניות הן עצמן מותרין להשתמש בהן וכלים הנמכרים לשם חדשים אסור להשתמש בהן.

Tosefta Bava Metzia (16)

Tosefta Bava Metzia 1:2 רבי יהודה אומר

שנים שהיו מושכין את הגמל ומנהיגין את החמור או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג כמדה הזאת רבי יהודה אומר המושך את הגמל והמנהיג את החמור הרי זה זכה.
Tosefta Bava Metzia 1:9 אמר רבי יהודה

שנים שנתעצמו זה בזה ואמר אחד מהן לחבירו אם לא באתי מכן ועד יום פלוני יהא לך בידי כך וכך הגיע זמן ולא בא יתקיים התנאי דברי ר' יוסי א"ר יהודה היאך זוכה בדבר שלא בא לתוך ידו אלא ינתחנו משכן לו בית משכן לו שדה ואמר לו אם לא נתתי לך מכן ועד יום פלוני אין לי בידך כלום הגיע הזמן ולא נתן יתקיים התנאי דברי ר …
שנים שנתעצמו זה בזה ואמר אחד מהן לחבירו אם לא באתי מכן ועד יום פלוני יהא לך בידי כך וכך הגיע זמן ולא בא יתקיים התנאי דברי ר' יוסי א"ר יהודה היאך זוכה בדבר שלא בא לתוך ידו אלא ינתחנו משכן לו בית משכן לו שדה ואמר לו אם לא נתתי לך מכן ועד יום פלוני אין לי בידך כלום הגיע הזמן ולא נתן יתקיים התנאי דברי ר' יוסי אמר רבי יהודה היאך זכה זה בדבר שאינו שלו אלא ינתחנו מודה רבי יוסי בשנים שהיו עוררין על הבית ועל השדה ואמר אחד מהן אם לא באתי מכאן ועד יום פלוני אין לי בידך כלום הגיע זמן ולא בא באמת אמרו שאבד את זכותו הנותן ערבון לחבירו על הבית ועל השדה ואמר לו אם לא נתתי לך מכן ועד יום פלוני אין לי בידך כלום והלה כותב לו אם אחזור בך הריני כופל לך עירבונך והגיע זמן ולא נתן יתקיים התנאי דברי ר' יוסי א"ר יהודה היאך זוכה זה בדבר שאינו שלו אלא נותן לו ערבון שלו אמר רשב"ג במה דברים אמורים בזמן שאמר לו ערבוני יקון אבל לקח הימנו בית או שדה בק' מנה אפילו לא נתן לו מהן אלא ג' מנה הרי השדה קנויה לו ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר ג' שנים הנותן ערבון לחברו על הבית ועל השדה כל המשנה וכל החוזר בו ידו על התחתונה חזר בו המוכר יד הלוקח על העליונה רצה ליטול רביע בקרקע נוטל רביע במעות נוטל והשאר גובה מן העדיות חזר בו לוקח יד מוכר על העליונה רצה ליתן רביע בקרקע נותן רביע במעות נותן והשאר גובה מן הזיבורית.
Tosefta Bava Metzia 2:13 ר' יהודה אומר

אבדת רבו ואבדת אביו אבדת רבו קודמת לאבדת אביו ואם היה אביו שקול כרבו אבדת אביו קודמת לאבידת רבו ואיזהו רבו שלמדו תורה ולא שלמדו אומנות ואי זה זה רבו שלמדו ופתח לו תחלה היה ר"מ אומר רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ר' יהודה אומר כל שרוב תלמודו ממנו ר' יוסי אומר כל שהאיר עיניו במשנתו אבדת אביו ואבדת …
אבדת רבו ואבדת אביו אבדת רבו קודמת לאבדת אביו ואם היה אביו שקול כרבו אבדת אביו קודמת לאבידת רבו ואיזהו רבו שלמדו תורה ולא שלמדו אומנות ואי זה זה רבו שלמדו ופתח לו תחלה היה ר"מ אומר רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ר' יהודה אומר כל שרוב תלמודו ממנו ר' יוסי אומר כל שהאיר עיניו במשנתו אבדת אביו ואבדת אמו אבדת אביו קודמת לאבדת אמו אימתי בזמן שהיא תחתיו אבל אינה תחתיו שניהם שוין אבדת האיש ואבדת האשה אבדת האיש קודמת לאבדת האשה והעובדי כוכבים והרועים בהמה דקה ומגדליה לא מעלין ולא מורידין המומרים לעבודת כוכבים והמסורת מורידין ולא מעלין.
Tosefta Bava Metzia 3:4 אמר ר' יהודה

המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות במה דברים אמורים בזמן שעירבם עם פירותיו אבל אם היו מונחין בפני עצמן יאמר לו הרי שלך לפניך א' מערב וא' קורא שם מעשר שני במתיקה מגירה ושאר מיני קטניות ולא נתנו להן חכמים שיעור אמר בן עזאי הוחזק כחו של ר"ע שנתן שיעור לאלו ולא נתן שיעור לאלו אמר ריב"נ מה אי …
המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות במה דברים אמורים בזמן שעירבם עם פירותיו אבל אם היו מונחין בפני עצמן יאמר לו הרי שלך לפניך א' מערב וא' קורא שם מעשר שני במתיקה מגירה ושאר מיני קטניות ולא נתנו להן חכמים שיעור אמר בן עזאי הוחזק כחו של ר"ע שנתן שיעור לאלו ולא נתן שיעור לאלו אמר ריב"נ מה איכפת להן לעכברין אוכלין בין מהרבה בין מקימעא אין יוציא לו חסרונות אלא לכור בלבד אמר ר' יהודה במה דברים אמורים בזמן שמדד לו מתוך ביתו אבל מדד לו מתוך גרנו אין יוציא לו חסרונות מפני שהן מותירות א"ל לא מפני שהן מתפזרות אלא מפני שהן אובדות וכן היה ר' יהודה אומר לא אמרו שמרים ודבר אחר אלא בשמן בלבד שפעמים שאדם לוקח מחבירו שמן מזוקק בלא פקטין.
Tosefta Bava Metzia 3:10 רבי יהודה אומר

סלע כמה תהא חסרה ולא יהא בה אונאה סלע ארבעה אסרות ודינר איסר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר סלע ארבע פונדיונות ודינר פונדיון ור"ש אומר סלע ח' פונדיונות ודינר ב' פונדיונין יתר על כן אמר ר' יהודה היה מוציאה בשוייה הסלע עד שקל והדינר עד רובע פחות מכן אפילו איסר אין להוציאה לא ימכרנה לא לתגר ולא להרג ולא …
סלע כמה תהא חסרה ולא יהא בה אונאה סלע ארבעה אסרות ודינר איסר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר סלע ארבע פונדיונות ודינר פונדיון ור"ש אומר סלע ח' פונדיונות ודינר ב' פונדיונין יתר על כן אמר ר' יהודה היה מוציאה בשוייה הסלע עד שקל והדינר עד רובע פחות מכן אפילו איסר אין להוציאה לא ימכרנה לא לתגר ולא להרג ולא לחרם מפני שמרמה בה את אחרים אבל נוקבה ותולה בצואר וכשם שאתה אומר בחולין כך אתה אומר במעשר שני ובלבד שלא יתכוין להטיל סלע על השני. האונאה שמנה כסף בד"א בדינרין ובסלעיהן אבל בדינרי זהב ובמטבעות של נחושת היה מוציאן בשויהן.
Tosefta Bava Metzia 3:13 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר ס"ת בהמה ומרגלית אין להן אונאה ס"ת מפני שאין לו דמים בהמה ומרגלית מפני שרוצה לזווגן אמרו לו והלא כל דבר רוצה לזווגו ר"י בן בתירא אומר הסוס והטיטוס והסייף במלחמה אין להן אונאה כשם שאונאה במקח כך אונאה בדברים ועוד מרובה אונאת דברים מאונאת ממון באונאת ממון אומר (ויקרא כה) אל תונו איש את א …
ר' יהודה אומר ס"ת בהמה ומרגלית אין להן אונאה ס"ת מפני שאין לו דמים בהמה ומרגלית מפני שרוצה לזווגן אמרו לו והלא כל דבר רוצה לזווגו ר"י בן בתירא אומר הסוס והטיטוס והסייף במלחמה אין להן אונאה כשם שאונאה במקח כך אונאה בדברים ועוד מרובה אונאת דברים מאונאת ממון באונאת ממון אומר (ויקרא כה) אל תונו איש את אחיו ובאונאת דברים הוא אומר (שם) ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך ויראת ממי שפוקד על אלו.
Tosefta Bava Metzia 3:14 ר' יהודה אומר

היו חמרין מבקשין יין ושמן לא יאמר להן לכו אצל פלוני והוא לא מכר יין ושמן מעולם היו חלאין באין עליו ויסורין באין עליו וקובר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (איוב ד) והלא יראתך כסלתך וגו' זכור אתה אין כתיב כאן אלא זכור נא וגו' ר' יהודה אומר אף לא יתלה את עיניו ויאמר לו בכמה חפץ זה והוא אין ר …
היו חמרין מבקשין יין ושמן לא יאמר להן לכו אצל פלוני והוא לא מכר יין ושמן מעולם היו חלאין באין עליו ויסורין באין עליו וקובר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (איוב ד) והלא יראתך כסלתך וגו' זכור אתה אין כתיב כאן אלא זכור נא וגו' ר' יהודה אומר אף לא יתלה את עיניו ויאמר לו בכמה חפץ זה והוא אין רוצה ליקח. ראה גר שבא ללמוד תורה לא יאמר ראו מי שבא ללמוד פה שאכל נבלות וטרפות שקצין ורמשין וכן הוא אומר (שמואל א י) ויען איש משם ויאמר ומאביהם וכי יש אב לתורה ולא כבר נאמר (משלי ל) מה שמו ומה שם בנו כי תדע ואומר (משלי יט) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.
Tosefta Bava Metzia 3:15 רבי יהודה אומר

אין מערבין פירות בפירות ואפילו חדשים בחדשים וישנים בישנים ואצ"ל חדשים בישנים וישנים בחדשים אפילו סאה בדינר וסאה בדינר וטריסית לא יערבם וימכרם סאה בדינר. אין מערבין יין חדש בחדש וישן בישן ואצ"ל חדש בישן וישן בחדש ולא קשה ברך ור' יהודה מתיר קשה ברך מפני שהוא משביחו וכן היה רבי יהודה אומר מין א' המשביח …
אין מערבין פירות בפירות ואפילו חדשים בחדשים וישנים בישנים ואצ"ל חדשים בישנים וישנים בחדשים אפילו סאה בדינר וסאה בדינר וטריסית לא יערבם וימכרם סאה בדינר. אין מערבין יין חדש בחדש וישן בישן ואצ"ל חדש בישן וישן בחדש ולא קשה ברך ור' יהודה מתיר קשה ברך מפני שהוא משביחו וכן היה רבי יהודה אומר מין א' המשביח את חברו מותר שני מינין המשביחין את אחד אסור. אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותנים לו שמריו כיצד היה שופה יין לחמרין נותן לו שמרי אותו יין אבל לא שמרי יין אחר. אף כשאמרו נותן לו שמריו נותן לו של היום היום ושל מחר למחר אבל לא של היום למחר ולא של מחר להבא. לא יערבם חנווני וימכרם בחנותו אא"כ הודיע לא ירביץ חנוני בתוך חנותו יין ושמן מפני שגונב דעת הבריות מקום שנהגו להטיל מים למחצה לשליש ולרביע יטילו ואין משנין ממנהג המדינה מערבין חומטין בתבואה קב בכור ואינו חושש ובעלי בתים מטילין כל צרכן חנוני צורר ומניח ע"פ המגורה אין משרבטין ומסרטין את הבהמה ואין נופחין בקרבים ואין מטיל בשר לתוך המים.
Tosefta Bava Metzia 4:1 רבי יהודה אומר

המוכר פירות לחבירו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לא כל הימנו לאבד זכותו של זה מרבין על השכר ואין מרבין על המכר שנאמר (שמות כ״ב:כ״ד) אם כסף תלוה את עמי וגו' כנושה מה מלוה מיוחדת לו מה שאת נותן לו את נוטל ממנו יצאו אלו שמה שאת נותן לו יותר את נוטל הימנו רשב"ג אומר אף מרבין על המכר בהקדש כיצד משכיר אדם מע …
המוכר פירות לחבירו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לא כל הימנו לאבד זכותו של זה מרבין על השכר ואין מרבין על המכר שנאמר (שמות כ״ב:כ״ד) אם כסף תלוה את עמי וגו' כנושה מה מלוה מיוחדת לו מה שאת נותן לו את נוטל ממנו יצאו אלו שמה שאת נותן לו יותר את נוטל הימנו רשב"ג אומר אף מרבין על המכר בהקדש כיצד משכיר אדם מעותיו לשלחני להתנאות בהן ולהתלמד בהן ולהתעטר בהן נגנבו או אבדו חייב באחריותן ניטלו מלפניו באונס הרי היא כנושא שכר נשתלשו עליהם אסור משום רבית אם עשה כן בהקדש הרי זה מעל. שנה האמורה בבתי ערי חומה הרי זו רבית אלא שהתירתו תורה. חייב לו מעות וכתב לו שדהו מכר בזמן שהמוכר אוכל פירות מותר הלוקח אסור רבי יהודה אומר בין זה ובין זה מותר א"ר יהודה כך היה בייתוס בן זונין עושה ע"פ רבי אלעזר בן עזריה אמרו לו משם ראיה אלא שהמוכר אוכל פירות היה.
Tosefta Bava Metzia 4:10 רבי יהודה אומר

הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ורצה אחד מהן ליישנן חבירו מעכב עליהן על ידו רבי יהודה אומר אם היתה ערב שביעית מותר שמתחלה לא לקחו אלא ע"מ כן וכן היה רבי יהודה אומר בג' פרקים מוכרין את הזרע בפני הזרע ובשעת הזרע ובפרס הפסח ובג' פרקים מוכרין את היין בפרס הפסח ובפרס העצרת ובפרס החג ובודקין א …
הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ורצה אחד מהן ליישנן חבירו מעכב עליהן על ידו רבי יהודה אומר אם היתה ערב שביעית מותר שמתחלה לא לקחו אלא ע"מ כן וכן היה רבי יהודה אומר בג' פרקים מוכרין את הזרע בפני הזרע ובשעת הזרע ובפרס הפסח ובג' פרקים מוכרין את היין בפרס הפסח ובפרס העצרת ובפרס החג ובודקין אותו בג' פרקים והשמן מוכרין אותו מן העצרת ועד החג.
Tosefta Bava Metzia 7:9 רבי יהודה אומר

אמר לו חלוק אמרתי לך והוא אומר טלית אמרת לי על בעל הבית להביא ראיה רבי יהודה אומר אם היה עושה אצל בעל הבית יקבל בעה"ב את שלו אצל אומן ובעל הבית נכנס ויוצא עליו יקבל בעל הבית את שלו אצל אומן ואין בעל הבית נכנס ויוצא עליו אומן צריך להביא ראיה אמר לו סלע אמרתי לך והוא אומר שתים אמרת לי כל זמן שאצל אומן …
אמר לו חלוק אמרתי לך והוא אומר טלית אמרת לי על בעל הבית להביא ראיה רבי יהודה אומר אם היה עושה אצל בעל הבית יקבל בעה"ב את שלו אצל אומן ובעל הבית נכנס ויוצא עליו יקבל בעל הבית את שלו אצל אומן ואין בעל הבית נכנס ויוצא עליו אומן צריך להביא ראיה אמר לו סלע אמרתי לך והוא אומר שתים אמרת לי כל זמן שאצל אומן בעל הבית צריך להביא ראיה אצל בעל הבית ובתוך זמנו אומן צריך להביא ראיה אחר זמנו גרדי נשבע ונוטל.
Tosefta Bava Metzia 8:5 ר' יהודה אומר

האוכל מן התורה לא יקלף בתאנים ולא ימצוץ בענבים העושה בכל גופו אוכל בכל שעה שירצה ר' יהודה אומר אינו אוכל אלא בשעה שפורק ובשעה שטוען מפני גזל מלאכתו של בעה"ב.
Tosefta Bava Metzia 8:6 ר' יהודה אומר

המרכס בתבואה אינו משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא קרצטלין ותולה בפיה. ישראל הדש בפרתו של עובד כוכבים עובר משום בל תחסום ועובד כוכבים הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום. דש תרומה ומעשר עובר משום בל תחסום כיצד הוא עושה מביא קפיפות ותולה בצוארי בהמה ונותן לו לתוכה חולין מאותו המין. החוסם …
המרכס בתבואה אינו משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא קרצטלין ותולה בפיה. ישראל הדש בפרתו של עובד כוכבים עובר משום בל תחסום ועובד כוכבים הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום. דש תרומה ומעשר עובר משום בל תחסום כיצד הוא עושה מביא קפיפות ותולה בצוארי בהמה ונותן לו לתוכה חולין מאותו המין. החוסם את הפרה לא יפחות לה מששת קבין החוסם את הפרה והמזווג את הפרה פטור אין לך שהוא חייב אלא הנהוג והמנהיג בלבד. אימת אמרו שומר חנם נשבע ויוצא בזמן ששמר כדרך השומרין נעל כראוי נתנו במקטורין לאחוריו בפונדתו ופיה למעלה בשידה ובמגדל ונעל בפניו ואבד הרי זה נשבע ויוצא אם יש עדים שעשה כן פטור מן השבועה נעל שלא כראוי קשר שלא כראוי נתנו במקטורין והפשילו לפניו בפונדתו ופיה למטה נתנו בפרפונדתו או שנתנו בראש גגו ונגנב או שאבד חייב נתנו במקום שנתן את שלו אם ראוי לשמירה פטור ואם לאו חייב. איזהו שוכר שכר ממנו בהמה שכר ממנו כלים איזה הוא נושא שכר שכרו לשמור לו את הבהמה שכרו לשמור לו את הכלים והלכה למקום גדודי חיה וליסטים טרפתה חיה או שנטלוה ליסטים הרי זה אונס הוליכה למקום גדודי חיה וליסטים טרפתה חיה או שנטלוה ליסטים אין זה אונס מתה כדרכה הרי זה אונס סגפה ומתה אין אונס עלתה לראשי הצוקין ונפלה הרי זה אונס העלה לראשי הצוקין ונפלה אינו אונס. אלו הן אונסין ששומר שכר פטור בהן כגון שהוא אומר (איוב א':ט״ו) ותפל שבא ותקחם וגו' זאב אחד אינו אונס שני זאבים אונס ר' יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס. גנב אחד אין אונס ב' גנבים אונס ר' יהודה אומר אם היה מזויין אף גנב אחד אונס. רועה שהיה סומא ובא זאב וטרף ארי ודרס פטור הניח מקלו ותרמילו עליה חייב. רועה שהניח צאנו ונכנס לעיר ובאו ליסטים ונטלום רואין אותו כאילו הוא שם אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור.
Tosefta Bava Metzia 8:8 רבי יהודה אומר

השואל את הפרה ושאל בעלה עמה השוכר את הפרה ושכר בעלה עמה שאלה ושאל בעלה שכרה ושכר בעלה שאלה ושכר בעלה שכרה ושאל בעלה ומתה או נשברה אע"פ שהבעלים עומדין וחורשין במקום אחר נפלה ומתה פטור שנאמר (שמות כ״ב:י״ד) אם בעליו עמו לא ישלם שאלה ואח"כ שאל בעליה שכרה ואח"כ שכר בעליה שאלה ואח"כ שכר בעליה שכרה ואח"כ ש …
השואל את הפרה ושאל בעלה עמה השוכר את הפרה ושכר בעלה עמה שאלה ושאל בעלה שכרה ושכר בעלה שאלה ושכר בעלה שכרה ושאל בעלה ומתה או נשברה אע"פ שהבעלים עומדין וחורשין במקום אחר נפלה ומתה פטור שנאמר (שמות כ״ב:י״ד) אם בעליו עמו לא ישלם שאלה ואח"כ שאל בעליה שכרה ואח"כ שכר בעליה שאלה ואח"כ שכר בעליה שכרה ואח"כ שאל בעליה ומתה או נשברה אע"פ שהבעלים עומדין וחורשים על גבה ונפלה ומתה חייב שנאמר (שם) בעליו אין עמו שלם ישלם. הרי היא מושאלת לך היום שתשמור לי חברתה למחר הרי חברתה מושאלת לך היום שתשמרנה לי למחר מושאלת לך עד חצות שתשמרנה לי מחצות ולמעלה הרי היא מושאלת לך עד חצות שתשמור לי חברתה מחצות ולמעלה הרי חברתה מושאלת לך עד חצות שתשמרנה לי מחצות הרי היא מושאלת לך מחצות ולמעלה שתשמור לי חברתה עד חצות הרי הן כשומרי חנם ואינו אלא כנושא שכר בין ששאלה היום ושכרה למחר בין ששכרה היום ושאלה למחר או שהיו שתים אחת שאולה ואחת שכורה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו זה אומר שאולה וזה אומר שכורה הרי זה נשבע ונוטל ואינו משלם שכל הנשבעים שבתורה נשבעים ואין משלמין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה. המוכר פרה לחבירו ונמצאת מעוברת וילדה זה אומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ה"ז נשבע ואינו משלם שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לעולם הולד בחזקת המוכר וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה. וכן המוכר שפחה לחבירו ונמצאת מעוברת וילדה זה אומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה <זה אומר ברשותי ילדה והלה שותק זכה> זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי הרי זה נשבע ואינו משלם שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין נשבעין לא על העבדים ולא על השטרות ולא על הקרקעות.
Tosefta Bava Metzia 9:3 ר' יהודה אומר

הלוקח שדה קיצה מחברו והיו בה תפוחין ורמונים רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שלא היה בכלל הקיץ הרי הוא של מוכר עשה בדרך אחר עד שלא כלה הקיץ הרי הוא של לוקח משיכלה הקיץ הרי הוא של מוכר. השוכר שדה ירק מחבירו והיה בו שורה של ירק אחר הרי הוא של לוקח ואם היה מוקצה בפני עצמו הרי הוא של מוכר. החוכר שדה מחברו לא …
הלוקח שדה קיצה מחברו והיו בה תפוחין ורמונים רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שלא היה בכלל הקיץ הרי הוא של מוכר עשה בדרך אחר עד שלא כלה הקיץ הרי הוא של לוקח משיכלה הקיץ הרי הוא של מוכר. השוכר שדה ירק מחבירו והיה בו שורה של ירק אחר הרי הוא של לוקח ואם היה מוקצה בפני עצמו הרי הוא של מוכר. החוכר שדה מחברו לא יהא נרה שנה וזורעה שנה אלא נר חציה וזורע חציה כדי שיהא לו מאין לגבות. השוכר שדה מחבירו והיה נרה שנה וזורעה שנה אחת לא יאמר לו לגורן תן לי חכירי של שתי שנים אלא נותן לו של שנה שנה בפני עצמה. השם קמתו של חברו בעשרת כורין חטין ועשתה בפחות או ביותר נותן לו שומו ר' יהודה אומר עשתה בפחות נותן לו שומו ביתר נותן לו כל מה שהשדה עושה ר' יוסי אומר עולה ויורד עמו וכשם שהלקיחה בכסף בשטר ובחזקה כך שכירה בכסף בשטר ובחזקה.
Tosefta Bava Metzia 10:2 אמר רבי יהודה

השכיר נשבע בזמנו ונוטל עבר זמנו אין נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו בתוך זמנו ואפילו לאחר זמנו הרי זה נשבע ונוטל אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בזמן שאמר לו נתתי לך שכרך והוא אומר לא נתת לי אבל אם אמר לא נשכרתי והוא אומר לא שכרתיך סלע אמרתי לך והוא אומר שתים אמרת לי המוציא מחבירו עליו הראיה. הנותן כליו …
השכיר נשבע בזמנו ונוטל עבר זמנו אין נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו בתוך זמנו ואפילו לאחר זמנו הרי זה נשבע ונוטל אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בזמן שאמר לו נתתי לך שכרך והוא אומר לא נתת לי אבל אם אמר לא נשכרתי והוא אומר לא שכרתיך סלע אמרתי לך והוא אומר שתים אמרת לי המוציא מחבירו עליו הראיה. הנותן כליו לאומן לעשות וגמרה מלאכתו אפילו הוא אצלו ג' ימים אינו עובר עליו החזירו לו בחצות היום כיון ששקעה החמה עובר עליו.

Tosefta Bava Batra (12)

Tosefta Bava Batra 1:1 רבי יהודה אומר

לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו ג"ט וסד בסיד רבי יהודה אומר בסלע הבא בידו זה חופר בארו מכאן וזה חופר בארו מכאן זה מרחיק ג' טפחים וסד בסיד וזה מרחיק ג"ט וסד בסיד. מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע ואת ירקות מכותלו של חבירו ג"ט וסד בסיד מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת ה …
לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו ג"ט וסד בסיד רבי יהודה אומר בסלע הבא בידו זה חופר בארו מכאן וזה חופר בארו מכאן זה מרחיק ג' טפחים וסד בסיד וזה מרחיק ג"ט וסד בסיד. מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע ואת ירקות מכותלו של חבירו ג"ט וסד בסיד מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים ואת החול מכותלו של חבירו ג"ט וסד בסיד.
Tosefta Bava Batra 1:2 רבי יהודה אומר

מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל ג"ט מרחיקין את הרחיים של יד שלש מן השכב שהן ארבע מן הרכב ושל חמור שלשה מן האסטרוביל שהוא ארבעה מן הקלת רבי יהודה אומר תוקע יתד בארץ וסומך עליו את הקורה ובלבד שלא יתקע לתוך של חבירו. מרחיקין את התנור ג' טפחים מן הכליא שהן ארבעה מן הכפה ובכירה טפח לא …
מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל ג"ט מרחיקין את הרחיים של יד שלש מן השכב שהן ארבע מן הרכב ושל חמור שלשה מן האסטרוביל שהוא ארבעה מן הקלת רבי יהודה אומר תוקע יתד בארץ וסומך עליו את הקורה ובלבד שלא יתקע לתוך של חבירו. מרחיקין את התנור ג' טפחים מן הכליא שהן ארבעה מן הכפה ובכירה טפח לא יטיל אדם מי רגלים בכותלו של חבירו אא"כ הרחיק ג"ט ומאבנים טפח ובצונמא מותר.
Tosefta Bava Batra 2:1 אמר רבי יהודה

כל שאינו עושה פירות תדיר כגון שדה בית השלחין בית הבעל חזקתה שלש שנים ואינה מיום ליום אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא בא באספמיא אבל אם היה עמו במדינה כיון שאכלה שנה אחת ה"ז חזקה. הלוקח מחמת הלוקח אע"פ שהלוקח הראשון אומר גזולה היא בידי לא כל הימנו לאבד זכותו של זה. האוכל שדה מחמת אונו ונמ …
כל שאינו עושה פירות תדיר כגון שדה בית השלחין בית הבעל חזקתה שלש שנים ואינה מיום ליום אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא בא באספמיא אבל אם היה עמו במדינה כיון שאכלה שנה אחת ה"ז חזקה. הלוקח מחמת הלוקח אע"פ שהלוקח הראשון אומר גזולה היא בידי לא כל הימנו לאבד זכותו של זה. האוכל שדה מחמת אונו ונמצאת אונו שהיא פסולה הרי זה אינה חזקה. האוכל שדה בחזקת שהיא שלו והוציא עליו שטר שמכרה לו ושנתנה לו במתנה יתקיים שטר בחותמיו ואם אמר כתבתי שטר ונטלתי מעות שטר פיספיס הוא בידך הכל הולך אחר חזקה. האוכל שדה שש שנים וערער עליו שלש שנים הראשונות ובאחרונה אמר לו אתה מכרת לי ואתה נתת לי במתנה אם מחמת טענה הראשונה אינה חזקה שכל טענה שמקצתה בטלה בטלה כולה.
Tosefta Bava Batra 2:4 רבי יהודה אומר

החזיק האדם בפני שנים שנה הראשונה בפני שנים שנה השניה בפני שנים שנה השלישית הרי אלו שלש עדיות והן עדות אחת נמצאת כת הראשונה זוממת הרי בידו שתי שנים שניה הרי בידו שנה אחת שלישית אין בידו כלום היו הן הראשונים והן האחרונים נמצאו זוממין בראשונה אין בידו כלום שניה הרי בידו שנה אחת שלישית הרי בידו שתי שנים …
החזיק האדם בפני שנים שנה הראשונה בפני שנים שנה השניה בפני שנים שנה השלישית הרי אלו שלש עדיות והן עדות אחת נמצאת כת הראשונה זוממת הרי בידו שתי שנים שניה הרי בידו שנה אחת שלישית אין בידו כלום היו הן הראשונים והן האחרונים נמצאו זוממין בראשונה אין בידו כלום שניה הרי בידו שנה אחת שלישית הרי בידו שתי שנים א"ר יוסי בא רבי יוחנן בן נורי אצל רבי חלפתא אמר לו הרי שהחזיק בפני שנים שנה ראשונה ובפני שנים שנה שניה ובפני שנים שנה שלישית מהו אמר לו הרי זו חזקה אמר לו אף אני אומר כן אלא שעקיבה אומר אין חזקה רבי יהודה אומר הרי הוא אומר (מלכים א ד':ז') ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל וכלכלו וגו' ואומר (שם) ונציב אחד אשר בארץ הוי אומר זה חודש העבור רבי נחמיה אומר זה אפוטרופוס שממונה ע"י כולן שאין שבחו של מלך להיות שנים עשר משמשין אותו אלא שנים עשר משמשין את האחד והאחד משמש את המלך.
Tosefta Bava Batra 2:6 רבי יהודה אומר

כשם שבני חצר יכולין למחות זה על ידי זה בחצר של שותפין כך בני מבוי יכולין למחות זה את זה במבוי השותפין כיצד בנה מרחץ בצד מרחצו של חבירו חנות בתוך חנותו של חבירו אין יכול למחות בידו ולומר לו אתה הבאת את התקלה שאומר לו כדרך שעשית בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי היו מימיו עוברים דרך גגו של חבירו ועמד והפס …
כשם שבני חצר יכולין למחות זה על ידי זה בחצר של שותפין כך בני מבוי יכולין למחות זה את זה במבוי השותפין כיצד בנה מרחץ בצד מרחצו של חבירו חנות בתוך חנותו של חבירו אין יכול למחות בידו ולומר לו אתה הבאת את התקלה שאומר לו כדרך שעשית בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי היו מימיו עוברים דרך גגו של חבירו ועמד והפסיקן יכול לעכב על ידו עד שיודיע באיזה מקום הוא מוליכן היתה דרך הרבים או נהר עוברת בתוך [שדהו] ועמד וגדרו והעבירו בתוך שדה חבירו אין יכול למחות בידו ולומר לו אתה הבאת עלי את התקלה שאומר לו כדרך שעשיתי בתוך שלי כך עשה בתוך שלך רבי יהודה אומר הרבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו. יש לו באר בחצרו של חבירו והרי בעל חצר מבקש לחפור לו באר אחרת יכול לעכב על ידיו ולא יעשנו בית הגלגל לרבים בית טבילה לרבים ולא יהא ממלא ומשקה ממלא ומוכר אלא ממלא ומשקה בשוק ממלא ומוכר בשוק לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות ונפלו הרי זה בונה את מקומן אין מפייחין אין מסיידין אין מכיירין לקח בית מופח מסויד ומכויר הרי הן בחזקתן סד אדם כל ביתו בסיד ומשייר דבר מועט זכר לירושלים עושה אדם כל עסקי סעודה ומשייר דבר מועט זכר לירושלים עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט זכר לירושלים שנאמר (תהילים קל״ז:ה'-ו') אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו' כל המתאבלין עליה בעולם הזה שמחים עמה לעולם הבא שנאמר (ישעיהו ס״ו:י') שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה.
Tosefta Bava Batra 3:5 רבי יהודה אומר

המוכר את השדה לא מכר את הגת ולא את השומירה אע"פ שהן כרם אבא שאול אומר אף לא מחיצת הקנים שהיא בית רובע מכר לו כל האילנות חוץ מחרוב המורכב וסדן שקמה וכל שאינו מכור בשדה מכור בעיר המוכר העיר רבי יהודה אומר סנטר מכור אינקולמוס אין מכור ואם א"ל היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך הרי כולן מכורין ואע"פ שאמר לו …
המוכר את השדה לא מכר את הגת ולא את השומירה אע"פ שהן כרם אבא שאול אומר אף לא מחיצת הקנים שהיא בית רובע מכר לו כל האילנות חוץ מחרוב המורכב וסדן שקמה וכל שאינו מכור בשדה מכור בעיר המוכר העיר רבי יהודה אומר סנטר מכור אינקולמוס אין מכור ואם א"ל היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך הרי כולן מכורין ואע"פ שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך לא מכר את שיריה ולא את בנותיה ולא את החורשין המוקצין בפני עצמן ולא את הביברין של חיה ושל עופות ושל דגים.
Tosefta Bava Batra 3:7 רבי יהודה אומר

האחין שחלקו את שלהן במקום אחד אפילו הוא ביהודה והן בגליל הוא בגליל והן ביהודה או שהיו במקום אחד כיון שזכה את אחד מהן זכה בכולן אם היה עמו במדינה כיון שקבל עליו הרי זה זכה רבי יוסי אומר אם עתידין להטיל גורלות עד שיטילו גורלות רבי יהודה אומר אף המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב מורכב וסדן שקמה מפני שהן …
האחין שחלקו את שלהן במקום אחד אפילו הוא ביהודה והן בגליל הוא בגליל והן ביהודה או שהיו במקום אחד כיון שזכה את אחד מהן זכה בכולן אם היה עמו במדינה כיון שקבל עליו הרי זה זכה רבי יוסי אומר אם עתידין להטיל גורלות עד שיטילו גורלות רבי יהודה אומר אף המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב מורכב וסדן שקמה מפני שהן יונקין משדה הקדש.
Tosefta Bava Batra 4:1 רבי יהודה אומר

המוכר את הספינה מכר את האסכלא ואת בית המים שבתוכה אבל לא מכר לא את היציעין ולא את הישוין ולא את האיזקפה ולא את הביצית סומכוס אומר מכר את הדוגית מכר את העול מכר את הפרות לא מכר את העול מכר את הצמד לא מכר את הבקר מכר את הבקר לא מכר את הצמד רבי יהודה אומר הכל לפי הדמים.
Tosefta Bava Batra 5:2 רבי יהודה אומר

עד שלא נתמלאת המדה נשברה מדה נשברה למוכר משנתמלאת מדה נשברה ללוקח רבי יהודה אומר אם היה סרסור ביניהן נשברה חבית נשברה לסרסור מודים חכמים לרבי יהודה בזמן שהצלוחית ביד התינוק וחנוני מערה לתוכה שמן ונפלה ונשברה שחייב על השמן ופטור על הצלוחית ואם הטה צלוחית ושברה חייב אף על הצלוחית ורבי יהודה פוטר שע"מ …
עד שלא נתמלאת המדה נשברה מדה נשברה למוכר משנתמלאת מדה נשברה ללוקח רבי יהודה אומר אם היה סרסור ביניהן נשברה חבית נשברה לסרסור מודים חכמים לרבי יהודה בזמן שהצלוחית ביד התינוק וחנוני מערה לתוכה שמן ונפלה ונשברה שחייב על השמן ופטור על הצלוחית ואם הטה צלוחית ושברה חייב אף על הצלוחית ורבי יהודה פוטר שע"מ כן שלח בנו אצל חנוני ע"מ שיאבד את האיסר וישבר את הצלוחית.
Tosefta Bava Batra 5:4 דברי רבי יהודה

רבי שמעון אומר משם רבי עקיבה הרי הוא אומר (ויקרא יט) מאזני צדק וגו' אדם מוכר לחבירו לגין וחצי רביעית ושמינית וכשהוא בא עמו לחשבון לא יאמר לו מלא לי את המדה הזאת מחול לי את הקרטוב הזה שאין האמנת המדות תלויה בבריות והמקום הוחל שמו עליהן. ולא יעשה משקלותיו של עץ של אבר ושל קיספורן ושל מתכת אלא של זכוכי …
רבי שמעון אומר משם רבי עקיבה הרי הוא אומר (ויקרא יט) מאזני צדק וגו' אדם מוכר לחבירו לגין וחצי רביעית ושמינית וכשהוא בא עמו לחשבון לא יאמר לו מלא לי את המדה הזאת מחול לי את הקרטוב הזה שאין האמנת המדות תלויה בבריות והמקום הוחל שמו עליהן. ולא יעשה משקלותיו של עץ של אבר ושל קיספורן ושל מתכת אלא של זכוכית היה מבקש עשר ליטרין לא יאמר לו שקול לי כל אחת ואחת בפני עצמה מפני הכריעות אלא שקול לי כולן כאחת היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא שוקל לו ליטרא ונוטל ממנה רביע ליטרא היה מבקש ממנו חצי ליטרא שוקל לו ליטרא ונוטל ממנו חצי ליטרא רביע ליטרא שוקל לו רביע ליטרא היה מבקש ממנו תרקב מודד לו בסאה ונוטל ממנו תרקב היה מבקש ממנו ד' קבין מודד לו בסאה ונוטל ממנו מארבעת קבין היה מבקש ממנו קבים נותן לו קבים לא יעשה אדם מדה חסרה או מדה יתירה בתוך ביתו מפני שמרמה בו את אחרים. בכ"מ הן עושין תרקב וחצי תרקב קב וחצי קב רובע תומן וחצי תומן ועוכלא הין וחצי הין ושלישית הין ורביעית הין ולוג וחצי לוג ורביעית ושמינית וחצי שמינית ואחד משמונה בשמינית וזה הוא קורטוב. פרוטית שאמרו אחד משמונה פרוטות לאיסר איסר אחד מעשרים וארבעה לדינר שש מעה כסף דינר. מעה כסף שני פונדיון. פונדיון שני איסרים איסר שני מסמסין מסמס שני קונטריסין קונטריס שתי פרוטות רבן שמעון בן גמליאל אומר פרוטה שאמרו אחת מו' פרוטות לאיסר שלש הדרסין מעה שני הינצין הדריס ב' שמינית הינץ ושתי פרוטות שמין אין משתכרין לא בביצים ולא בפירות פעמים דברי רבי יהודה וחכמים מתירין.
Tosefta Bava Batra 6:1 רבי יהודה אומר

המוכר זרעוני גנה לחבירו זרעים הנאכלין זרע ולא צמח רבי יהודה אומר נותן לו דמי הזרע ולא דמי הוצאה אמרו לו הרבה מבקשים אותם לדברים אחרים.
Tosefta Bava Batra 6:7 רבי יהודה אומר

אלו ואלו שהיו אומרים גובהה של מערה ד' אמות כוכין של בנין שבעה טפחים וטפח לכיפה. עושה חצר ע"פ מערה שש על שש מלא מטה אחת מכאן ואחת מכאן ופותח לתוכה שתי מערות רבי שמעון אומר ארבע מארבע רוחותיה רבי יהודה אומר בסלע הבא בידים פותח את שתיהן מרוח אחת אמרו לו אי אפשר לבן.

Tosefta Sanhedrin (18)

Tosefta Sanhedrin 1:1 רבי יהודה אומר

דיני ממונות בשלשה רבי אומר בחמשה כדי שיגמר הדין בג' דברי ר"מ וחכ"א ביחיד סמיכה בשלשה וסמיכת זקנים בג' רבי יהודה אומר בחמשה מטלטלין של הקדש נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין נפדין על פי שלשה ג' לקוחות ולא ע"פ ג' שאינן לקוחות מום שבגלוי הרי זה ישחט ע"פ בני הכנסת דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר אפילו רגלו …
דיני ממונות בשלשה רבי אומר בחמשה כדי שיגמר הדין בג' דברי ר"מ וחכ"א ביחיד סמיכה בשלשה וסמיכת זקנים בג' רבי יהודה אומר בחמשה מטלטלין של הקדש נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין נפדין על פי שלשה ג' לקוחות ולא ע"פ ג' שאינן לקוחות מום שבגלוי הרי זה ישחט ע"פ בני הכנסת דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר אפילו רגלו קטועה ועינו סומא לא ישחט אלא ע"פ מומחה.
Tosefta Sanhedrin 2:3 ר' יהודה אומר

אין מעברין את השנה אלא עד רובו של חדש וכמה רובו ששה עשר יום ר' יוסי אומר ב' ידות בחדש כ' יום ר' יהודה אומר מחשבין את השנה כמה היתה צריכה אם היתה חסרה <ששה> ששה עשר יום לפני הפסח מעברין אותה לפני החג אין מעברין אותה ר"ש אומר אפילו חסרה ששה עשר יום לפני החג מעברין אותה. אין מעברין את השנה לפני ר …
אין מעברין את השנה אלא עד רובו של חדש וכמה רובו ששה עשר יום ר' יוסי אומר ב' ידות בחדש כ' יום ר' יהודה אומר מחשבין את השנה כמה היתה צריכה אם היתה חסרה <ששה> ששה עשר יום לפני הפסח מעברין אותה לפני החג אין מעברין אותה ר"ש אומר אפילו חסרה ששה עשר יום לפני החג מעברין אותה. אין מעברין את השנה לפני ר"ה ואם עברוה אינה מעוברת אבל מפני הדוחק מעברין אותה אחר ר"ה מיד ומכאן ואילך אין מעברין אלא אדר.
Tosefta Sanhedrin 2:6 רבי יהודה אומר

אין מעברין את השנה מפני הטומאה רבי יהודה אומר מעברין את השנה מפני הטומאה אמר רבי יהודה מעשה בחזקיה המלך שעיבר את השנה מפני הטומאה שנאמר (דברי הימים ב ל':י״ח) כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו וגו' ר"ש אומר אם לעבר אותה מפני הטומאה כבר מעוברת היא אלא עבר ניסן בניסן ואין מעברין אלא …
אין מעברין את השנה מפני הטומאה רבי יהודה אומר מעברין את השנה מפני הטומאה אמר רבי יהודה מעשה בחזקיה המלך שעיבר את השנה מפני הטומאה שנאמר (דברי הימים ב ל':י״ח) כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו וגו' ר"ש אומר אם לעבר אותה מפני הטומאה כבר מעוברת היא אלא עבר ניסן בניסן ואין מעברין אלא אדר ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש אף מפני שהעשו את הצבור לעשות פסח שני אין מעברין את השנה אא"כ היתה צריכה מעברין אותו מפני הצרכים ומפני הדרכים מפני התנורין ומפני הגליות שלא יצאו ממקומם אבל אין מעברין אותה לא מפני הצנה ולא מפני השלגים ולא מפני הגליות שעלו ועדיין לא הגיעו וכולן סעד לשנה ואם עברוה הרי זו מעוברת אין מעברין את השנה אלא ביהודה ואם עברוה בגליל הרי זו מעוברת העיד חנינא איש אונו לפני ר"ג שאין מעברין את השנה אלא ביהודה ואם עברוה בגליל שהיא מעוברת ומעברין את השנה כל אדר שבראשונה היו אומרים אין מעברין אלא עד הפורים עד שבאו ר' יהושע ור' פפייס והעידו שכל אדר ואדר כשר לעבר רשב"ג ור' אלעזר בן ר' צדוק אומרים אין מעברין את השנה ואין עושין כל צרכי צבור אלא על תנאי כדי שיקבלו רוב הצבור עליהם.
Tosefta Sanhedrin 4:2 ר' יהודה אומר

מלך ישראל אין עומד בשורה להתנחם ואין עומד בשורה לנחם את אבלים ואינו הולך להברות את אחרים אבל אחרים באין אצלו להברותו שנא' (שמואל ב ג':ל״ה) ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום ועובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה ושאר כל המצות והרי הוא כהדיוט לכל דבר לא חולץ ולא חולצין לאשתו ולא מיבם ולא מיבמין לאש …
מלך ישראל אין עומד בשורה להתנחם ואין עומד בשורה לנחם את אבלים ואינו הולך להברות את אחרים אבל אחרים באין אצלו להברותו שנא' (שמואל ב ג':ל״ה) ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום ועובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה ושאר כל המצות והרי הוא כהדיוט לכל דבר לא חולץ ולא חולצין לאשתו ולא מיבם ולא מיבמין לאשתו ר' יהודה אומר רצה לחלוץ הרשות בידו אמרו לו נמצאת פוגם כבודו של מלך ואין נושאין אלמנותו שנאמר (שמואל ב כ':ג') ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות ובורר לו נשים מ"מ שירצה כהנות לויות וישראלית ואין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בכתרו ובשרביטו ולא באחד מכל משמשיו מת כולן נשרפין עליו שנאמר (ירמיהו ל״ד:ה') בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו' וכשם ששורפים על המלכים כך שורפים על הנשיאים אבל לא על ההדיוטות מה הן שורפין עליהן מטתו וכל כלי תשמישו כל העם עומדין והוא יושב ולא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד וכל העם שותקין והוא מדבר הוא קורא אותן אחי ועמי שנאמר (דברי הימים א כ״ח:ב') שמעוני אחי ועמי והן קורין אותו אדונינו ורבינו שנאמר (מלכים א א':מ״ג) אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה.
Tosefta Sanhedrin 4:3 דברי ר' יהודה

לא ירבה לו נשים כאיזבל אבל כאביגיל מותר דברי ר' יהודה (מלכים א א) לא ירבה לו סוסים סוסים בטלים אפי' אחד שנאמר (שם) למען הרבות סוס ר' יהודה אומר הרי הוא אומר (מלכים א ה':ו') ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים למרכבתו ויפה עשה שנאמר (מלכים א ד':כ') יהודה וישראל רבים כחול <הים> אשר על הים לרוב כשה …
לא ירבה לו נשים כאיזבל אבל כאביגיל מותר דברי ר' יהודה (מלכים א א) לא ירבה לו סוסים סוסים בטלים אפי' אחד שנאמר (שם) למען הרבות סוס ר' יהודה אומר הרי הוא אומר (מלכים א ה':ו') ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים למרכבתו ויפה עשה שנאמר (מלכים א ד':כ') יהודה וישראל רבים כחול <הים> אשר על הים לרוב כשהוא אומר (מלכים א ה':ו') ושנים עשר אלף פרשים שהשאר בטלנין היו והדיוט מותר בכולן ר' יוסי אומר כל האמור בפרשת המלך המלך מותר בה ר' יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא בשביל לאיים עליהם שנא' (דברים י״ז:ט״ו) שום תשים עליך מלך וכן היה ר' יהודה אומר ג' מצות נצטוו ישראל בביאתן לארץ למנות עליהן מלך ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק אם כן למה נענשו בימי שמואל אלא לפי שהקדימו על ידן ר' יהודה אומר לא נאמרה פרשה [זו] אלא מפני תרעומת שנאמר (דברים י״ז:י״ד) ואמרת אשימה עלי מלך ר"א בר' יוסי אומר זקנים שאלו כהלכה שנא' (שמואל א ח':ו') תנה לנו מלך לשפטנו [אבל] עמי הארץ חזרו וקלקלו שנאמר (שם) והיינו גם אנחנו וגו' הרוגי בית דין נכסיהן ליורשיהן הרוגי המלך נכסיהן למלך דברי ר' יהודה וחכמים אומרים הרוגי המלך נכסיהן ליורשיהן אמר להם רבי יהודה הרי הוא אומר (מלכים א כ״א:י״ח) הנה הוא בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו אמרו לו מפני שבן אחי אביו היה וראוי לו ליורשו אמר להם וכי לא היה לו בנים אמרו לו והלא אותו ואת בניו הרג שנאמר (מלכים ב ט':כ״ו) אם לא [את] דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם ה' ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם ה'.
Tosefta Sanhedrin 4:4 ר' יהודה אומר

וכותב לו ספר תורה ללמוד לשמו שלא יהא נאות בשל אבותיו אלא בשלו שנאמר (דברים יז) וכתב לו שתהא כתובה לשמו ואין רשות להדיוט לקרות בה שנאמר (שם) וקרא בו הוא ולא הדיוט ומניחין אותו בב"ד של כהנים ובב"ד של לוים ובב"ד של ישראל המשיאין לכהונה יוצא למלחמה היא עמו נכנס היא עמו יושב בב"ד היא אצלו נכנס לבית המים …
וכותב לו ספר תורה ללמוד לשמו שלא יהא נאות בשל אבותיו אלא בשלו שנאמר (דברים יז) וכתב לו שתהא כתובה לשמו ואין רשות להדיוט לקרות בה שנאמר (שם) וקרא בו הוא ולא הדיוט ומניחין אותו בב"ד של כהנים ובב"ד של לוים ובב"ד של ישראל המשיאין לכהונה יוצא למלחמה היא עמו נכנס היא עמו יושב בב"ד היא אצלו נכנס לבית המים ממתנת לו על הפתח וכן דוד אומר (תהילים ט״ז:ח') שויתי ה' לנגדי תמיד וגו' ר' יהודה אומר ספר תורה מימינו ותפלין משמאלו.
Tosefta Sanhedrin 5:1 רבי יהודה אומר

זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים לא כל הימנו לפסול את הדיין המומחה לרבים אמר לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר יכול לחזור בו עד שישמע מפי הדיין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין יכול לחזור בו היה חייב לחבירו שבועה ואמר דור לי בחיי ראשך בקיטא במקט …
זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים לא כל הימנו לפסול את הדיין המומחה לרבים אמר לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר יכול לחזור בו עד שישמע מפי הדיין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין יכול לחזור בו היה חייב לחבירו שבועה ואמר דור לי בחיי ראשך בקיטא במקטיור דנקיט יכול לחזור בו עד שיקבל עליו שבועה בפני הדיין דברי רבי מאיר וחכ"א אין יכול לחזור בו רבי יהודה אומר אמר להן אין יחידי דן אמרו לו אין לנו אלא דעתך וקבלו עליהן אין יכול לחזור בו וכן היה רבי יהודה אומר מי שנתחייב שבועה לחבירו בב"ד ואמר לו דור בחיי ראשך וקבל עליו אין יכול לחזור בו ומעשה באחד שנתחייב שבועה לחבירו בב"ד ונדר לו בחיי הקייץ וקבל עליו.
Tosefta Sanhedrin 5:2 רבי יהודה אומר

משחק בקוביא זו משחק בפסיפסין אחד המשחק בפסיפסין ואחד המשחק בקליפי אגוזים ובקליפי רמונים לעולם אין יכול לחזור בו עד שישבר את פסיפסין ויחזור בו חזרה גמורה המלוה ברבית אין יכול לחזור בו עד שיקרע שטרותיו ויחזור בו חזרה גמורה מפריחי יונים זה הממרה את היונין אחד ממרה את היונין ואחד ממרה שאר בהמה חיה ועוף …
משחק בקוביא זו משחק בפסיפסין אחד המשחק בפסיפסין ואחד המשחק בקליפי אגוזים ובקליפי רמונים לעולם אין יכול לחזור בו עד שישבר את פסיפסין ויחזור בו חזרה גמורה המלוה ברבית אין יכול לחזור בו עד שיקרע שטרותיו ויחזור בו חזרה גמורה מפריחי יונים זה הממרה את היונין אחד ממרה את היונין ואחד ממרה שאר בהמה חיה ועוף לעולם אין יכול לחזור בו עד שישבור את פיגמיו ויחזור בו חזרה גמורה סוחרי שביעית זה היושב ובטל בשאר שני שבוע כיון שהגיע שנת השמטה התחיל מפשיט ידיו ורגליו ונושא ונותן בפירות עבירה לעולם אין יכול לחזור בו עד שתגיע שמטה אחרת וידבק ויחזור בו חזרה גמורה רבי נחמיה אומר חזרת ממון ולא חזרת דברים כיצד אמר מאתים דינר אלו כנסתי מפירות עבירה חלקו אותן לעניים ר"מ היה קורא אותן אוספי שביעית רבי יהודה היה קורא אותן סוחרי שביעית אר"ש מקיים אני דבר שניהן הא כיצד עד שלא רבו האונסין היו קורין אוספי שביעית ומשרבו האונסין היו קורין אותן סוחרי שביעית ובכולן היה רבי יהודה אומר בזמן שיש להן אומנות אחרות הרי אלו פסולין חזרו בהן הרי כשרים וחכמים אומרים אף בזמן שיש להן אומנות הרי אלו פסולין בד"א בקדוש החדש ובעיבור שנה בדיני ממונות ובדיני נפשות אבל עדות שהאשה כשרה לה הן כשרין לה.
Tosefta Sanhedrin 5:3 רבי יהודה אומר

גיסו לבדו רבי יהודה אומר חורגו לבדו אין דנין לא זה את זה ולא זה עם זה ולא זה על זה ולא זה בפני זה ואין מעידים לא זה את זה ולא זה עם זה ולא זה על זה ולא זה בפני זה היה יודע עליו עדות עד שלא נעשה חתנו מתה בתו. עד שלא נעשה סוחר שביעית ומשנעשה סוחר שביעית חזר בו חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה נכרי ו …
גיסו לבדו רבי יהודה אומר חורגו לבדו אין דנין לא זה את זה ולא זה עם זה ולא זה על זה ולא זה בפני זה ואין מעידים לא זה את זה ולא זה עם זה ולא זה על זה ולא זה בפני זה היה יודע עליו עדות עד שלא נעשה חתנו מתה בתו. עד שלא נעשה סוחר שביעית ומשנעשה סוחר שביעית חזר בו חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו ומשנעשה חתנו מתה בתו עד שלא נעשה סוחר שביעית נעשה סוחר שביעית ומשנעשה סוחר שביעית חזר בו פקח ונתחרש חזר ונתפקח פיתח ונסתמא וחזר ונתפתח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר זה הכלל כל שתחלתו וסופו כשר כשר תחלתו פסול וסופו כשר פסול היה יודע לו עדות בשטר ונעשה חתנו הוא אין יכול לקיים כתב ידו אבל אחרים מקיימין לו כתב ידו.
Tosefta Sanhedrin 6:2 אמר ר' יהודה

אין דנין אלא מעומד ואין מעידין אלא מעומד ואין נשאלין לנדרין אלא מעומד ואין מעלין לכהונה ולויה ולישראל אלא מעומד ולא יהא מאריך פניו כנגד אחד ולא יהא מעמיד אחד ולא מושיב אחד שנאמר (ויקרא י״ט:ט״ו) בצדק תשפוט עמיתך אמר ר' יהודה מקובל אני שאם רצו להושיב שניהם כאחד מושיבין ואין בכך כלום ואיזה הוא האסור של …
אין דנין אלא מעומד ואין מעידין אלא מעומד ואין נשאלין לנדרין אלא מעומד ואין מעלין לכהונה ולויה ולישראל אלא מעומד ולא יהא מאריך פניו כנגד אחד ולא יהא מעמיד אחד ולא מושיב אחד שנאמר (ויקרא י״ט:ט״ו) בצדק תשפוט עמיתך אמר ר' יהודה מקובל אני שאם רצו להושיב שניהם כאחד מושיבין ואין בכך כלום ואיזה הוא האסור שלא יהא אחד עומד ואחד יושב משום ר' ישמעאל אמרו אומרין לו לבוש כדרך שהוא לבוש או הלבישהו כדרך שאתה לבוש.
Tosefta Sanhedrin 7:3 ר' יהודה אומר

בדיני נפשות פותחין לזכות ואין פותחין לחובה חוץ מן המסית ור' יהושע בן קרחה אומר אף המדיח חייבי גליות ב"ד מחזירין אותם לזכות שנא' (במדבר ל״ה:ל״א) ולא תקחו כופר לנפש רוצח ואומר (דברים יט) וזה דבר הרוצח רוצח רוצח לגזרה שוה חייבי מלקיות ב"ד מחזירין אותו לזכות שנא' (דברים כ״ה:א'-ב') והצדיקו את הצדיק והרשי …
בדיני נפשות פותחין לזכות ואין פותחין לחובה חוץ מן המסית ור' יהושע בן קרחה אומר אף המדיח חייבי גליות ב"ד מחזירין אותם לזכות שנא' (במדבר ל״ה:ל״א) ולא תקחו כופר לנפש רוצח ואומר (דברים יט) וזה דבר הרוצח רוצח רוצח לגזרה שוה חייבי מלקיות ב"ד מחזירין אותו לזכות שנא' (דברים כ״ה:א'-ב') והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע וגו' ואומר (שם) והיה אם בן הכות הרשע רשע רשע לג"ש הסריס ומי שלא ראה לו בנים כשר לדון דיני ממונות ואין כשר לדון דיני נפשות רבי יהודה מוסיף אף אכזרי והרחמן אין מוסיפין על הדין בתחלה ר' יהודה אומר מוסיפין על הדין.
Tosefta Sanhedrin 9:1 רבי יהודה אומר

רבי שמעון בן אלעזר אומר מסיעין את העד ממקומו בשביל שתטרף דעתו עליו ר' יוסי אומר לא היו צריכין לומר באיזה שבוע באיזו שנה באיזה חדש בכמה בחדש אלא באיזה יום באיזה חדש באיזו שעה באיזה מקום מכירין אתם אותו התריתם בו במה הרגו בסייף הרגו במקל הרגו על שוקיו הכהו או על צפר נפשו הכהו להיכן היו פניו הפוכות בשע …
רבי שמעון בן אלעזר אומר מסיעין את העד ממקומו בשביל שתטרף דעתו עליו ר' יוסי אומר לא היו צריכין לומר באיזה שבוע באיזו שנה באיזה חדש בכמה בחדש אלא באיזה יום באיזה חדש באיזו שעה באיזה מקום מכירין אתם אותו התריתם בו במה הרגו בסייף הרגו במקל הרגו על שוקיו הכהו או על צפר נפשו הכהו להיכן היו פניו הפוכות בשעה שהרגו. אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קיימת שאין הכל בקיאין בעיבור. אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קיימת שאין הכל בקיאין בשעות אחד אומר בשלש שעות וא' אומר בחמש עדותן בטלה ורבי יהודה אומר קיימת אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטלה שהכל יודעין שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב.
Tosefta Sanhedrin 9:3 דברי רבי יהודה

הרוגי ב"ד יש להם חלק לעולם הבא מפני שמתודין על עונותיהן רחוק מבית הסקילה עשר אמות ואומרין לו התודה ומעשה באחד שיצא ליסקל אמרו לו התודה אמר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ואם עשיתי כך אל ימחול לי ויהיה ב"ד של ישראל נקי וכשבא דבר אצל חכמים זלגו דמעות אמרו להם להחזירו אי אפשר שכבר נגזרה גזירה אלא הרי דמיו …
הרוגי ב"ד יש להם חלק לעולם הבא מפני שמתודין על עונותיהן רחוק מבית הסקילה עשר אמות ואומרין לו התודה ומעשה באחד שיצא ליסקל אמרו לו התודה אמר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ואם עשיתי כך אל ימחול לי ויהיה ב"ד של ישראל נקי וכשבא דבר אצל חכמים זלגו דמעות אמרו להם להחזירו אי אפשר שכבר נגזרה גזירה אלא הרי דמיו תלוין בעדיו וכה"א (דברי הימים א ב':ו') ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כולם חמשה וכי אין יודעים שכולם חמשה אלא מלמד שאף עכן הוא עמהם לעוה"ב. רחוק מבית הסקילה ד' אמות מפשיטין את בגדיו האיש מכסים אותו פרק מלפניו והאשה פרק מלפניה ופרק מאחריה מפני שהאשה כולה ערוה דברי רבי יהודה שאמר משם רבי אליעזר וחכמים אומרים האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה בית הסקילה היה גבוה שתי קומות והוא קומה אחת הרי שלש קומות ר' שמעון בן אלעזר אומר אבן היתה שם ויש בה משאוי ב' נוטל ונותנה על לבו כדי לקיים בו מצות סקילה וכשתולין אחד קושר ואחד מתיר כדי לקיים בו מצות תליה היה רבי מאיר אומר מה ת"ל (דברים כ״א:כ״ג) כי קללת אלהים תלוי משלו משל למה"ד לב' אחים דומים זה לזה א' שר על כל העולם וא' יצא לסטים לאחר זמן נתפס זה שיצא לסטים היו צולבין אותו על הצלוב והיה כל עובר ושב אומר דומה שהשר צלוב לכך נאמר כי קללת אלהים תלוי סייף שנהרג בו סודר שנחנק בו אבן שנסקל בה ועץ שנתלה עליו כולן טעונין קבורה ולא היו קוברין אותו עמו נתאכל הבשר שלוחי ב"ד מלקטין את העצמות וקוברים אותו בארזין אפי' מלך שבמלכים לא היו קוברין אותו בקברי אבותיו אלא בקברי ב"ד שני קברות היו מתוקנין לב"ד אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנחנקים ולנהרגים וכן דוד אומר (תהילים כ״ו:ט') אל תאסף עם חטאים נפשי וגו' ארבע מיתות נמסרו לבית דין סקילה שריפה הרג וחנק הרשות לא נתן לה אלא סייף בלבד אמר רבי אלעזר ברבי צדוק תינוק הייתי והייתי רוכב על כתפו של אבא וראיתי בת כהן שזינתה בירושלים והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו תינוק היה ואין עדות לתינוק רבי יהודה אומר הרי אומר (ויקרא י״ט:י״ח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה שבמיתות כיצד עושין לו מניח ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו אמר להם ודאי אין מיתה מנוולת מזו אלא משום שנאמר (ויקרא י״ח:ג') ובחקותיהם לא תלכו.
Tosefta Sanhedrin 10:1 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר הבא על האם אינו חייב אלא משום האם בלבד וכן היה רבי יהודה אומר הבא על אשת אב אינו חייב אלא משום אשת אב בלבד הבא על האם אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט או שהיתה אנוסתו ומפותתו של אביו או שהיתה אחת מכל העריות של אביו חייב הבא על אשת אב אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט חייב …
רבי יהודה אומר הבא על האם אינו חייב אלא משום האם בלבד וכן היה רבי יהודה אומר הבא על אשת אב אינו חייב אלא משום אשת אב בלבד הבא על האם אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט או שהיתה אנוסתו ומפותתו של אביו או שהיתה אחת מכל העריות של אביו חייב הבא על אשת אב אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט חייב אנוסתו ומפותתו של אביו פטור או שהיתה אחת מכל עריות של אביו פטור הבא על אחותו חייב עליה משום אחותו ומשום בת אשת אב רבי יוסי בר' יהודה אומר אינו חייב אלא משום אחותו בלבד וכן הבא על כלתו הבא על הזכור בן תשע שנים ויום אחד והבא על הבהמה כדרכה ושלא כדרכה האשה המביאה את הבהמה כדרכה ושלא כדרכה.
Tosefta Sanhedrin 10:2 ר' יהודה אומר

והעובד עבודה זרה אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטיר ואחד המנסך ואחד המשתחוה והמקבלו עליו לאלוה ואומר לו אלי אתה הצילני כולן בסקילה העושה עבודה זרה המחתיך והמעמיד הסך המקנח המגריד עובר בלא תעשה אבל אינן חייבים קרבן אלא על דבר שיש בו מעשה כגון המזבח והמקטיר והמנסך והמשתחוה אבל המגפף והמנשק המכבד המרביץ …
והעובד עבודה זרה אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטיר ואחד המנסך ואחד המשתחוה והמקבלו עליו לאלוה ואומר לו אלי אתה הצילני כולן בסקילה העושה עבודה זרה המחתיך והמעמיד הסך המקנח המגריד עובר בלא תעשה אבל אינן חייבים קרבן אלא על דבר שיש בו מעשה כגון המזבח והמקטיר והמנסך והמשתחוה אבל המגפף והמנשק המכבד המרביץ המלביש והמנעיל והמעטיף הרי אלו באזהרה ר' יהודה אומר הרי הוא אומר (מלכים א יט) והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו מקיש נשיקה לכריעה מה כריעה חייבין עליה אף נשיקה חייבין עליה ובמה היא מיתתן בידי שמים.
Tosefta Sanhedrin 11:5 ר' יהודה אומר

הבא במחתרת אם בא להרוג מצילין אותו בנפשו ליטול ממון אין מצילין אותו בנפשו ספק בא להרוג וספק בא ליטול ממון אין מצילין שנאמר (שמות כ״ב:ב') אם זרחה השמש עליו דמים לו וכי עליו בלבד חמה זורחת והלא על כל העולם כולו היא זורחת אלא מה זריחת השמש שהוא שלום לעולם אף זה כל זמן שאתה יודע שיש שלום הימנו בין ביום …
הבא במחתרת אם בא להרוג מצילין אותו בנפשו ליטול ממון אין מצילין אותו בנפשו ספק בא להרוג וספק בא ליטול ממון אין מצילין שנאמר (שמות כ״ב:ב') אם זרחה השמש עליו דמים לו וכי עליו בלבד חמה זורחת והלא על כל העולם כולו היא זורחת אלא מה זריחת השמש שהוא שלום לעולם אף זה כל זמן שאתה יודע שיש שלום הימנו בין ביום בין בלילה אין מצילין אותו בנפשו וכל זמן שאין אתה יודע שאין שלום הימנו בין ביום ובין בלילה מצילין אותו בנפשו יותר על כן אמר רבי אליעזר בן יעקב היו שם כדי יין וכדי שמן ושברן בשעה שהוא חתר חייב. הרודף אחר חבירו מצילין אותו בנפשו כיצד מצילין אותו בנפשו קוטע אחד מאבריו אם אין יכול לעמוד בו מקדים והורגו הרודף אחר הזכור בין בבית ובין בשדה מצילין אותו בנפשו אחר נערה המאורסה בין בבית ובין בשדה מצילין אותה בנפשו אחד נערה מאורסה ואחד כל עריות שבתורה מצילין אותן בנפשו אבל אם היתה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אין מצילין אותה בנפשו ושנעבד בה עבירה אין מצילין אותה בנפשו ואם יש להן מושיעין אין מצילין אותן בנפשו ר' יהודה אומר אם אמרה הניחו לו מצילין אותה בנפשו ומפני מה מצילין אותן בנפשו שאם היו מוחין בידם באים על עסקי נפשותם ר"א בר צדוק אומר העובד ע"ז מצילין אותו בנפשו.
Tosefta Sanhedrin 12:3 ר' יהודה אומר

חייבי מיתות חמורות שנתערבו בחייבי מיתות קלות ממיתין אותן בקלה שבהן רבי יוסי אומר קלה שבמיתות בחנק וכן היה ר' יהודה אומר נידון בזיקה הראשונה שבאה אליו כיצד הבא על חמותו והיא אשת איש היתה חמותו ואחר כך נעשית אשת איש נדון בשריפה אשת איש ואחר כך נעשית חמותו נדון בחנק עבר עבירה שיש בה ב' מיתות ממיתים אות …
חייבי מיתות חמורות שנתערבו בחייבי מיתות קלות ממיתין אותן בקלה שבהן רבי יוסי אומר קלה שבמיתות בחנק וכן היה ר' יהודה אומר נידון בזיקה הראשונה שבאה אליו כיצד הבא על חמותו והיא אשת איש היתה חמותו ואחר כך נעשית אשת איש נדון בשריפה אשת איש ואחר כך נעשית חמותו נדון בחנק עבר עבירה שיש בה ב' מיתות ממיתים אותו בחמורה שבהן כל חייבי מיתות שבתורה שאי אתה יכול להמיתו במיתה האמורה בהן המיתו בכל המיתות בין קלות בין חמורות שנאמר (דברים י״ז:ז') ובערת הרע מקרבך.
Tosefta Sanhedrin 13:1 משם רבי יהודה

תנא בני רשעי ישראל אין <לו> [להם] חלק לעולם הבא ולא חיין לעולם הבא שנאמר (מלאכי ג':י״ט) כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' דברי רבן גמליאל רבי יהושע אומר באין הן לעוה"ב ולהלן הוא אומר (תהילים קט״ז:ו') שומר פתאים ה' וגו' ולהלן הוא אומר (דנייאל ד) גודו אילנא וקציצו ענפוהי ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו …
תנא בני רשעי ישראל אין <לו> [להם] חלק לעולם הבא ולא חיין לעולם הבא שנאמר (מלאכי ג':י״ט) כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' דברי רבן גמליאל רבי יהושע אומר באין הן לעוה"ב ולהלן הוא אומר (תהילים קט״ז:ו') שומר פתאים ה' וגו' ולהלן הוא אומר (דנייאל ד) גודו אילנא וקציצו ענפוהי ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו אמר רבן גמליאל מה אני מקיים (מלאכי ג':י״ט) אשר לא יעזוב להם שורש וענף אמר לו שאין המקום מניח המצות ושירי מצות להם ולאבותיהם בעולם דבר אחר שורש זו נשמה וענף זה הגוף ובני רשעי עובדי כוכבים לא חיין ולא נדונין ר"א אומר כל רשעי עובדי כוכבים אין להם חלק לעוה"ב שנאמר (תהילים ט':י״ח) ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים ישובו רשעים לשאולה אלו רשעי ישראל כל גוים שכחי אלהים אלו רשעי עובדי כוכבים אמר לו ר' יהושע אילו אמר הכתוב ישובו רשעים לשאולה כל גוים ושתק היה אומר כדבריך אלו רשעי ישראל ורשעי עובדי כוכבים עכשיו שאמר הכתוב שכחי אלהים הא יש צדיקים בעובדי כוכבים שיש להם חלק לעולם הבא בית שמאי אומרים שלשה כתות הן אחת לחיי העולם הבא ואחת לחרפות לדראון עולם אחת לחיי עולם אלו צדיקים גמורים אחת לחרפות לדראון עולם אלו רשעים גמורים שקולים שבהן יורדים לגיהנם ומצפצפים ועולים ומתרפאים שנאמר (זכריה י״ג:ט') והבאתי את השלישית באש וגו' ועליהם אמרה חנה (שמואל א ב':ו') ה' ממית ומחיה ובית הלל אומרים (שמות לד) ורב חסד מטה כלפי חסד ועליהם הוא אומר (תהילים קט״ז:א') אהבתי כי ישמע ועליהם נאמר כל הפרשה כולה פושעי ישראל בגופן ופושעי עובדי כוכבים בגופן יורדין לגיהנם ונדונין בה י"ב חדש לאחר י"ב חדש נפשן כלה וגופן נשרף וגיהנם פולטתן ונעשין אפר והרוח זורה אותן ומפזרתן ונעשית אפר תחת רגלי הצדיקים שנאמר (מלאכי ג':כ״א) ועסותם רשעים כי יהיו אפר [וגו'] אבל המסורות והאפיקורסין והכופרין בתורה ופורשים מדרכי צבור ושאין מודים בתחיית המתים וכל מי שחטא והחטיא את הרבים כגון ירבעם ואחאב ושנתנו חיתתם בארץ חיים ושפשטו ידיהם בזבול גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות שנאמר (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' שאול כלה והם אינם כלים שנאמר (תהילים מ״ט:ט״ו) וצורם לבלות שאול ומי גרם להם שפשטו ידיהם בזבול שנאמר (שם) מזבול לו ואין זבול אלא בית המקדש שנאמר (מלכים א ח':י״ג) בנה בניתי בית זבול לך. דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואין חיין לעולם הבא שנא' (בראשית ט) וימח את כל היקום וגו' השמים בעולם הזה וימחו מן הארץ לעולם הבא רבי יהודה בן בתירא אומר (בראשית ו':ג') ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לא ידון ולא רוחי בהן לעולם דבר אחר ויאמר ה' לא ידון אמר המקום איני מחזיר רוחי לנדנה ר' מנחם ברבי יוסי אומר לא ידון אמר המקום איני דנן בשעה שאני משלם שכר לצדיקים אבל רוחן של רשעים קשה להם יותר מן הכל שנאמר (ישעיהו ל״ג:י״א) רוחכם אש תאכלכם דור המגדל אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעולם הבא שנאמר (בראשית י״א:ד') ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ בעולם הזה ויחדלו לבנות לעולם הבא אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעוה"ב שנאמר (בראשית י״ג:י״ג) ואנשי סדום רעים וחטאים וגו' בעולם הזה לה' מאד לעולם הבא דבר אחר רעים איש על חבירו וחטאים בגילוי עריות לה' בע"ז מאד בשפיכות דמים מרגלים אין להם חלק לעולם הבא ואין באים לארץ שנאמר (במדבר י״ד:כ״ג-כ״ד) וכל מנאצי לא יראוה קרח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא ואין חיין לעוה"ב שנאמר (במדבר ט״ז:ל״ג) ותכס עליהם הארץ וגו' בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא דברי רבי עקיבה ר' יהודה בן בתירא אומר באין הן ועליהן הוא אומר (תהילים קי״ט:קע״ו) תעיתי כשה אובד וגו' נאמר כאן אבדה ונאמר להלן אבדה מה אבדה האמור להלן אבדה מתבקשת אף אבדה האמורה כאן אבדה מתבקשת דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (במדבר י״ד:ב') במדבר הזה יתמו בעולם הזה ושם ימותו לעה"ב ואומר (תהילים צ״ה:י״א) אשר נשבעתי באפי וגו' דברי רבי עקיבה רבי אליעזר אומר באין הן ועליהם הוא אומר (תהילים נ':ה') אספו לי חסידי וגו' מה תלמוד לומר באפי באפי נשבעתי וחוזר אני בי רבי יהושע בן קרחה אומר לא נאמרו דברים אלו אלא כלפי דורות אספו לי <כל> חסידי על שום שעשו לי גמילות חסד כורתי בריתי על שום שנכרתו על ידי עלי זבח על שום שעילו אותי ונזבחו על ידי רבי שמעון בן ננס אומר באין הן ועליהן הוא אומר (ישעיהו נ״א:י״א) ופדויי ה' ישובון וגו' עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעולם הבא שנאמר (דברים כ״ט:כ״ז) ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול בעולם הזה וישליכם אל ארץ אחרת לעולם הבא רבי שמעון בן ננס משם רבי יהודה איש כפר איכוס כיום הזה אם מעשיהם כיום הזה אינן באין אם לאו באין הן ורבותינו אמרו אלו ואלו יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיהו כ״ז:י״ג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וגו' אשור אלו עשרת השבטים והנדחים בארץ מצרים אלו דור המדבר אלו ואלו והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים.

Tosefta Makkot (5)

Tosefta Makkot 1:6 ר' יהודה אומר

מאימתי זוממין חייבין לשלם משתתפרש עדותן בב"ד נמצא חייב לו מן הדין לפיכך הוא משלם שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה ומנין אפילו מאה ת"ל עדים. מעידים [אנו] באיש פלוני שהרג את הנפש ובאו אחרים והזימום הנדון פטור כת הראשונה חייבת ובאו אחרים והזימום הנדון חייב כת הראשונה פטורה וכת השניה חייבת כת א …
מאימתי זוממין חייבין לשלם משתתפרש עדותן בב"ד נמצא חייב לו מן הדין לפיכך הוא משלם שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה ומנין אפילו מאה ת"ל עדים. מעידים [אנו] באיש פלוני שהרג את הנפש ובאו אחרים והזימום הנדון פטור כת הראשונה חייבת ובאו אחרים והזימום הנדון חייב כת הראשונה פטורה וכת השניה חייבת כת אחת נכנסת וכת אחת יוצאה אפי' הם מאה כולן פטורין ר' יהודה אומר איצטניסית היא זו ואין נהרגת אלא כת הראשונה בלבד א"ר יוסי בד"א בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים עדות בשאר [עדים] ור' אומר אף בדיני ממונות כן והוא לא שיש להן קרוב או פסול תתקיים עדות בשאר עדים ור' דוסתאי בן יהודה אומר עדים זוממין שבאו אחרים והזימום זוממיהן פטורים עד זומם פסול מכל עדיות שבתורה דברי ר' יהודה אמר ר' יוסי בד"א בזמן שהוזם לעדות נפשות אבל לא הוזם אלא לעדות ממון אין פסול אלא לאותו העדות בלבד.
Tosefta Makkot 3:4 ר' יהודה אומר

המבשל בשר בחלב הרי זה חייב כמה יבשלו ויהא חייב כחצי זית בשר וכחצי זית חלב כדי שיהו זה וזה כזית וכשם שחייבין על בישולו כך חייבים על אכילתו כמה יתבשל ויהא חייב כדי שיהא נאכל משום בישול. האוכל מגיד הנשה כזית הרי זה חייב אכל כולו ואין בו כזית חייב ר' יהודה פוטר עד שיהא בו כזית אכל ב' גידים מב' בהמות סופ …
המבשל בשר בחלב הרי זה חייב כמה יבשלו ויהא חייב כחצי זית בשר וכחצי זית חלב כדי שיהו זה וזה כזית וכשם שחייבין על בישולו כך חייבים על אכילתו כמה יתבשל ויהא חייב כדי שיהא נאכל משום בישול. האוכל מגיד הנשה כזית הרי זה חייב אכל כולו ואין בו כזית חייב ר' יהודה פוטר עד שיהא בו כזית אכל ב' גידים מב' בהמות סופג פ' ור' יהודה אומר אינו סופג אלא מ'.
Tosefta Makkot 4:4 ר' יהודה אומר

הממיר במוקדשים והנודר במקדש והעובד במקדש או ששחטן חוץ לזמנן או ששחטן חוץ למקומן עובר בלא תעשה יש תולש ב' שערות ועובר משם ארבעה דברים משם נזיר משם מצורע משם י"ט ומשם המקיף. החובר את האדם ואת הבהמה את החיה ואת העופות בין גדולים ובין קטנים בין זכרים ובין נקבות אחד חובר מרובה ואחד חובר מועט עובר בלא תעש …
הממיר במוקדשים והנודר במקדש והעובד במקדש או ששחטן חוץ לזמנן או ששחטן חוץ למקומן עובר בלא תעשה יש תולש ב' שערות ועובר משם ארבעה דברים משם נזיר משם מצורע משם י"ט ומשם המקיף. החובר את האדם ואת הבהמה את החיה ואת העופות בין גדולים ובין קטנים בין זכרים ובין נקבות אחד חובר מרובה ואחד חובר מועט עובר בלא תעשה שנא' (דברים י״ח:י״א) וחובר חבר אחד חובר את הנחש ואחד חובר את העקרב המסרס את האדם ואת הבהמה ואת החיה ואת העוף בין גדולים בין קטנים בין זכרים ובין נקבות הרי זה חייב ר' יהודה אומר מסרס את הזכרים חייב ואת הנקבות פטור.
Tosefta Makkot 4:6 רבי יהודה אומר

הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי כל עוברי לא תעשה שעברו על מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אם קיימו את מצות לא תעשה שבה פטורין ואם לאו חייבין עבר עבירה שיש בה ב' לאוין אין אומדין אותו אומד אחד על שניהם אלא לוקה מלקות ומתרפא וחוזר ולוקה אמדוהו שאין יכול לקבל אלא ארבעים אין מוסיפין לו …
הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי כל עוברי לא תעשה שעברו על מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אם קיימו את מצות לא תעשה שבה פטורין ואם לאו חייבין עבר עבירה שיש בה ב' לאוין אין אומדין אותו אומד אחד על שניהם אלא לוקה מלקות ומתרפא וחוזר ולוקה אמדוהו שאין יכול לקבל אלא ארבעים אין מוסיפין לו אפילו אחד אבל גורעין ממנו אם אמדוהו שאין יכול לקבל אלא כ' אין מוסיפין אפילו א' אבל גורעין ממנו ב' אמדוהו שאין יכול לקבל אלא שלש אפילו עומד ומפריץ אין מוסיף לו אפילו אחד לפיכך אם הוסיף לו חזן רצועה אחת ומת גולה על ידו.
Tosefta Makkot 4:7 דברי ר' יהודה

אין אומדין אותו יותר ממ' דברי ר' יהודה א"ר יוסי במה דברים אמורים בעדות ובהתראה א' אבל בב' עדיות ובשתי התראות אומדין אותו אפילו בנ' ואפילו במאה לפיכך אם קלקל אחת מהן מלקין אותו אמדוהו שאם לוקה יקלקל הן מלקין אותו שאם יצא מב"ד וקלקל הם מלקין אותו קלקל עד שלא לקה מלקין אותו שנאמר הכה תכה ונקלה אם משלקה …
אין אומדין אותו יותר ממ' דברי ר' יהודה א"ר יוסי במה דברים אמורים בעדות ובהתראה א' אבל בב' עדיות ובשתי התראות אומדין אותו אפילו בנ' ואפילו במאה לפיכך אם קלקל אחת מהן מלקין אותו אמדוהו שאם לוקה יקלקל הן מלקין אותו שאם יצא מב"ד וקלקל הם מלקין אותו קלקל עד שלא לקה מלקין אותו שנאמר הכה תכה ונקלה אם משלקה קלקל אין מלקין אותו ובמה היא קלקלתן אחד האיש ואחד האשה ברעי דברי רבי יוסי ר' יהודה אומר האיש ברעי והאשה במים וחכ"א אחד האיש ואחד האשה בין ברעי בין במים.

Tosefta Shevuot (3)

Tosefta Shevuot 1:1 דברי ר' יהודה

אין בה ידיעה בתחלה בין שיש בה ידיעה בתחלה בין שיש בה ידיעה בסוף שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין דברי ר"מ ר' יהודה ור"ש חולקין בשעיר על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף וטהור שאכל טמא שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין דברי ר' יהודה ר"ש אומר שעירי רגלים מכפרין אבל לא שעירי ר"ח ומודה ר"ש בשעיר ש …
אין בה ידיעה בתחלה בין שיש בה ידיעה בתחלה בין שיש בה ידיעה בסוף שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין דברי ר"מ ר' יהודה ור"ש חולקין בשעיר על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף וטהור שאכל טמא שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין דברי ר' יהודה ר"ש אומר שעירי רגלים מכפרין אבל לא שעירי ר"ח ומודה ר"ש בשעיר שלא קרב ברגל שיקרב בר"ח לא קרב בר"ח יקרב ביוה"כ לא קרב ביוה"כ יקרב לרגל הבא שמתחלה לא הוקדשו קרבנות הצבור אלא ע"מ שיקרב על מזבח החיצון. היה ר"ש אומר ל"ב שעירים קריבין לצבור בכל שנה ושנה שלשים ואחד בחוץ ונאכלין ואחד בפנים ואינו נאכל ושעיר המשתלח. שנים עשר בי"ב חדשי השנה שבעה בפסח ושמונה בחג ב' ביוה"כ א' בר"ה ושנים בעצרת אחד בגלל לחם הפנים ואחד בגלל היום. ואם כפר הראשון על מה שני מכפר על הטומאה שאירעה בין זה לזה ואמרינן כך ישראל צריכין להביא שני שעירין בכל יום אלא שחס הקב"ה על נכסין של ישראל.
Tosefta Shevuot 2:7 ר' יהודה אומר

האומר יכך אל יכך ייטיב לך כן ייטיב לך יריע לך אל ירע לך כן ירע לך זו היא אלה האמורה בתורה ר' יהודה אומר ייטיב פטורין וחכמים מחייבין באומר ייטיב לך אם תבואו ותעידוני ירע לך אם תבואו ותעידוני אל ירע לך אם תבואו ותעידוני.
Tosefta Shevuot 3:5 ר' יהודה אומר

חנניא בן חכינאי אומר (ויקרא ה':כ״א) וכחש בעמיתו אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר פעם אחת שבת ר' ראובן בטבריה מצאו פלוספוס אמר לו איזה הוא שנוי שבעולם אמר לו זה הכופר במי שבראו. איזהו (שמות כ':י״ג) כבד את אביך לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה לא תחמוד דהא אין אדם כופר בדבר עד שכופר בעיקר ואין אדם ה …
חנניא בן חכינאי אומר (ויקרא ה':כ״א) וכחש בעמיתו אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר פעם אחת שבת ר' ראובן בטבריה מצאו פלוספוס אמר לו איזה הוא שנוי שבעולם אמר לו זה הכופר במי שבראו. איזהו (שמות כ':י״ג) כבד את אביך לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה לא תחמוד דהא אין אדם כופר בדבר עד שכופר בעיקר ואין אדם הולך לדבר עבירה אלא אם כפר במי שצוהו לה עליה. (ויקרא ה':א') קול אלה ר' יהודה אומר אלה זו קללה. קול השבועה ר"ש אומר אלה זו שבועה אלו הכנויין שבתורה אוסרכם אני כובליכם אני בצדיק בתמים בישר הרי זה חייב. (שם) והוא עד לא עד מפי עד ולא מפי בת קול ולא מקול הברה והוא עד בב' עדים הכתוב מדבר אתה אומר בב' עדים הכתוב מדבר או אינו אלא בעד אחד ת"ל (דברים י״ט:ט״ו) לא יקום עד אחד באיש שאין ת"ל אחד אלא כ"מ שתפס הכתוב עד סתם הרי הוא בכלל שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד.

Tosefta Eduyot (5)

Tosefta Eduyot 1:4 ר' יהודה אומר

האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים והיה שלום בינו לבינה שלום בעולם באתה ואמרה מת בעלי תנשא שלום בעולם ואמרה מת בעלי בין בוכה בין שאינה בוכה בין בגדיה קרועים בין שאין בגדיה קרועים נאמנת ר' יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא א"כ באתה בוכה ובגדיה קרועים אמרו לו א"כ זו שהיתה פקחת תנשא שלא היתה פקחת לא תנשא ב" …
האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים והיה שלום בינו לבינה שלום בעולם באתה ואמרה מת בעלי תנשא שלום בעולם ואמרה מת בעלי בין בוכה בין שאינה בוכה בין בגדיה קרועים בין שאין בגדיה קרועים נאמנת ר' יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא א"כ באתה בוכה ובגדיה קרועים אמרו לו א"כ זו שהיתה פקחת תנשא שלא היתה פקחת לא תנשא ב"ה אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד אמרו להן ב"ש והלא כל ימות השנה קציר יצא קציר שעורין בא קציר חטים יצא קציר חטים בא בציר יצא בציר נמצא כל ימות השנה קציר. אמרו להן ב"ה מצאנו שאין אחין נכנסים לנחלה על פיה אמרו להן ב"ש והלא מספר כתובתה נלמד שכתב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך בכתובתיך וצאי חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש.
Tosefta Eduyot 2:4 ר' יהודה אומר

אמר ר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ה וב"ש על המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי שאינה צריכה ממנו גט שני על מה נחלקו על המדיר את אשתו מתשמיש המטה ב"ש אומרים שתי שבתות כלידת נקבה וב"ה אומרים שבת אחת כלידת זכר או כימי נדתה יתר על כן יוציא ויתן כתובה. כלכלה ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין ר' יהודה אומר הלל עצמו היה אוסר. …
אמר ר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ה וב"ש על המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי שאינה צריכה ממנו גט שני על מה נחלקו על המדיר את אשתו מתשמיש המטה ב"ש אומרים שתי שבתות כלידת נקבה וב"ה אומרים שבת אחת כלידת זכר או כימי נדתה יתר על כן יוציא ויתן כתובה. כלכלה ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין ר' יהודה אומר הלל עצמו היה אוסר. הלוקח כלכלה לשלוח לחבירו לא יאכל עד שיעשר ר' יהודה אומר הלל עצמו היה אוסר.
Tosefta Eduyot 2:6 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר חמשה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה דם הנבלות ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין א"ר יוסי ברבי יהודה אף כשטמאו ב"ה לא טמאו אלא בדם שיש בו רביעית שאם יקרש ויהא בו כזית ומודים בביצת טריפה שהיא אסורה מפני שגדוליה אסור על מה נחלקו על ביצת נבלה שב"ש אומרים אם שכיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה ר"א ב …
ר' יהודה אומר חמשה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה דם הנבלות ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין א"ר יוסי ברבי יהודה אף כשטמאו ב"ה לא טמאו אלא בדם שיש בו רביעית שאם יקרש ויהא בו כזית ומודים בביצת טריפה שהיא אסורה מפני שגדוליה אסור על מה נחלקו על ביצת נבלה שב"ש אומרים אם שכיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה ר"א בן יעקב אומר דבר אחר מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ב"ש אומרים מתנות מכשירות ומפגלות בחטאת ומתנה אחת בכל הזבחים ב"ה אומרים אחד חטאת ואחד כל הזבחים מתנה אחת מכשרת ומפגלת.
Tosefta Eduyot 2:9 אמר ר' יהודה

התולש מבכור תם והניחו בחלון אע"פ שנולד בו מום לאחר מכאן ושחטו ה"ז יקבר בכור בעל מום שתלש ממנו ואח"כ מת עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין אמר ר' יהודה מודה עקביא בזה שאסור על מה נחלקו על שנטמא ותלש ממנו ואח"כ שחטו שעקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרים אמר ר' יוסי מודה <אבא> רבי חלפתא בזה שמותר א …
התולש מבכור תם והניחו בחלון אע"פ שנולד בו מום לאחר מכאן ושחטו ה"ז יקבר בכור בעל מום שתלש ממנו ואח"כ מת עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין אמר ר' יהודה מודה עקביא בזה שאסור על מה נחלקו על שנטמא ותלש ממנו ואח"כ שחטו שעקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרים אמר ר' יוסי מודה <אבא> רבי חלפתא בזה שמותר אבל ביחוד אמרו חכמים יניחה בחלון שמא יש תקוה שאם מת יהא אסור ואם שחטו יהא מותר על מה נחלקו על שנטמא ותלש ממנו ואח"כ מת שעקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרים.
Tosefta Eduyot 3:4 רבי יהודה אומר

משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע ולא רצו חכמים לגלותם אבל מוסרין אותן לבניהן ולתלמידיהן פעם אחת בשבוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב רבי אומר לקרב אבל לא לרחק רבי יהודה אומר חלוף הדברים רבי חנניה בן עדו אומר הרי הוא אומר (ויקרא כז) ו …
משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע ולא רצו חכמים לגלותם אבל מוסרין אותן לבניהן ולתלמידיהן פעם אחת בשבוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב רבי אומר לקרב אבל לא לרחק רבי יהודה אומר חלוף הדברים רבי חנניה בן עדו אומר הרי הוא אומר (ויקרא כז) ויצא בן אשה ישראלית וגו' והלא דברים ק"ו מה משה רבינו לא רצה לגלות את הממזרין עד שנתגלו מעצמן אליהו תלמידו של משה על אחת כמה וכמה שלא יגלה עד שיתגלו מעצמן. מי שיש לו תלמידים קורין אותו רבי נשתכחו תלמידיו קורין אותו רבן נשתכחו אלו ואלו קורין אותו בשמו.

Tosefta Avodah Zarah (6)

Tosefta Avodah Zarah 1:3 ר' יהודה אומר

יריד שבתוך הכרך אין הולכין <אותו> לא לאותו הכרך ולא לעיירות הסמוכות לו מפני שהוא כנראה הולך לו ליריד דברי ר"מ וחכמים אומרים אין אסור אלא הכרך בלבד יריד שבתוך הכרך אסור חוץ לכרך מותר ושחוץ לכרך חוץ לכרך אסור תוך הכרך מותר וחנויות המוכללת לו מכל מקום הרי אלו אסורות. עובר אדם בשיירה ממקום למקום ו …
יריד שבתוך הכרך אין הולכין <אותו> לא לאותו הכרך ולא לעיירות הסמוכות לו מפני שהוא כנראה הולך לו ליריד דברי ר"מ וחכמים אומרים אין אסור אלא הכרך בלבד יריד שבתוך הכרך אסור חוץ לכרך מותר ושחוץ לכרך חוץ לכרך אסור תוך הכרך מותר וחנויות המוכללת לו מכל מקום הרי אלו אסורות. עובר אדם בשיירה ממקום למקום ונכנס לכרך שהיריד בתוכו ואינו חושש מפני שהוא נראה כהולך ליריד. יריד שנתנה מלכות ושנתנה מדינה ושנתנו גדולי מדינה מותר אין אסור אלא יריד של עבודת כוכבים בלבד. הולכין ליריד של עובדי כוכבים ומתרפאין בהן רפוי ממון אבל לא רפוי נפשות <ואין> לוקחין מהן בתים שדות וכרמים בהמה עבדים ושפחות מפני שהוא כמציל מידם וכותב ומעלה בערכים כהן מטמא להעיד עליהן בחוצה לארץ כשם שמטמא בחוצה לארץ כך מטמא בבית הקברות מטמא לתלמוד תורה מטמא לישא אשה ר' יהודה אומר אם יש לו ממי שילמד הרי זה לא יטמא ואם לאו ה"ז יטמא ר' יוסי אומר אע"פ שיש לו ממי ילמד יטמא שלא מכל אדם זוכה אדם ללמוד אלא ממי שזכה לו אמרו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אצל ר' יוסי לציידן. לא יצא כהן לחוצה לארץ ואפילו לישא אשה אא"כ הבטיחוהו. תגרין שהקדימו זמנו של יריד או שאיחרו זמנו של יריד מותר אין אסור אלא זמנו של יריד בלבד. ארבע אבקות הן אבק רבית אבק שביעית אבק עבודת כוכבים אבק לשון הרע. אבק של רבית לא ישא אדם ויתן בהלואתו של חברו מפני אבק רבית. אבק שביעית לא ישא אדם ויתן עם העובד כוכבים בפירות <עבודת כוכבים> מפני אבק שביעית. אבק עבודת כוכבים לא ישא אדם ויתן עם העובד כוכבים ביום אידו מפני אבק עבודת כוכבים. אבק לשון הרע לא ישא אדם ויתן בטובתו של חברו מפני אבק לשון הרע. ישראל הולכין ליריד מותר לשאת ולתת עמהן ובחזירה אסור מפני שנהגו בעבודת כוכבים והעובד כוכבים בין בהליכה בין בחזרה מותר. עובדי כוכבים ההולכין לתרפות אסור לתת ולשאת עמהן ובחזירה מותר מפני שהוא כעבודת כוכבים שהניחוה עובדיה וישראל בין בהליכה בין בחזרה אסור. לא יטייל ישראל עם שיירה בתרפות אפילו לצאת אפילו מקדים אפילו מחשיך אפילו מתיירא מפני עובדי כוכבים מפני ליסטים מפני רוח רעה שנא' (דברים ו':י״ד) לא תלכו אחרי אלהים אחרים. ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אם ראית צדיק שיצא לדרך ואתה מבקש לצאת לאותו הדרך הקדים על ידך שלשה ימים או אחר על ידך שלשה ימים כדי שתצא עמו מפני שמלאכי השרת מלוין אותו שנא' (תהילים צ״א:י״א) כי מלאכיו יצוה לך וגו' ואם ראית רשע שיצא לדרך ואתה מבקש לצאת לאותו הדרך הקדים על ידך שלשה ימים או אחר ע"י ג' ימים כדי שלא תצא עמו בדרך מפני שמלאכי שטן מלוין אותו שנאמר (תהילים ק״ט:ו') הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו. רבי שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך ילדים בנה בית המקדש אל תשמע להן ואם יאמרו לך זקנים סתור בהמ"ק שמע להן מפני שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין וראיה לדבר רחבעם בן שלמה. שאלו את ר' יהושע מהו שילמד אדם את בנו ספר יוני אמר להן ילמד בשעה שאינה לא יום ולא לילה שנאמר (יהושע א':ח') והגית בו יומם ולילה.
Tosefta Avodah Zarah 1:4 אמר ר' יהודה

מכולם היה מוכר להם חבילה וכמה היא חבילה ר' יהודה בן בתירה אומר בלבונה אין פחות מג' מנין מוכר לתגר או מוכר לבעל הבית אם היה תגר חשוד אסור למכור לו מוכר לו חזירין ואינו חושש שמא מוכר לעבודת כוכבים מוכר לו יין ואינו חושש שמא מנסכו לעבודת כוכבים ואם פירש לו אפילו מים ומלח אסור למכור לו מוכר לו תרנגול לב …
מכולם היה מוכר להם חבילה וכמה היא חבילה ר' יהודה בן בתירה אומר בלבונה אין פחות מג' מנין מוכר לתגר או מוכר לבעל הבית אם היה תגר חשוד אסור למכור לו מוכר לו חזירין ואינו חושש שמא מוכר לעבודת כוכבים מוכר לו יין ואינו חושש שמא מנסכו לעבודת כוכבים ואם פירש לו אפילו מים ומלח אסור למכור לו מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין אמר ר' יהודה בד"א בזמן שאמר לו מכור לי תרנגול סתם אבל אם פירש לו מפני שהוא חולה או למשתה בנו ה"ז מותר.
Tosefta Avodah Zarah 2:2 ר' יהודה אומר

אחד העובד כוכבים ואחד הכותי מוסרין להם שדות גזוזות תבואה קצורה ואילנות קצוצין ר' יהודה אומר שחת לגוז על מנת שתיגוז תבואה לקצור על מנת שתקצר אילנות לקוץ על מנת לקוצצן. העולה לסרטיאות של עובדי כוכבים אסור משום עבודת כוכבים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בזמן שמזבלין אסור משום עבודת כוכבים ואם אינם מזבלין …
אחד העובד כוכבים ואחד הכותי מוסרין להם שדות גזוזות תבואה קצורה ואילנות קצוצין ר' יהודה אומר שחת לגוז על מנת שתיגוז תבואה לקצור על מנת שתקצר אילנות לקוץ על מנת לקוצצן. העולה לסרטיאות של עובדי כוכבים אסור משום עבודת כוכבים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בזמן שמזבלין אסור משום עבודת כוכבים ואם אינם מזבלין אסור משום מושב לצים. ההולך לצטריונין ורואה את הנחשים ואת החברים מוליון סגילאדין סגילאדה אסור משום מושב לצים שנאמר (תהילים א':א') ובמושב לצים לא ישב אלה מדות שמביאין את האדם לידי בטול תלמוד תורה. העולה לתרטיאות של עובדי כוכבים אם צווח מפני צורך מותר ואם מתחשב ה"ז אסור. היושב באסטרין הרי זה שופך דמים ר' נתן מתיר משום שני דברים מפני שצוח ומציל את הנפשות ומעיד על האשה שתנשא. הולכין לצטריונין מפני שצווח ומציל את הנפשות ולכרקמים מפני יישוב מדינה ואם מתחשב הרי זה אסור.
Tosefta Avodah Zarah 3:5 דברי ר' יהודה

לעולם מלין את העובד כוכבים לשם גר ועובד כוכבים לא ימול את ישראל מפני שחשודין על הנפשות דברי ר"מ וחכ"א עובד כוכבים מל את ישראל בזמן שאחרים עומדין על גביו בינו לבינו אסור מפני שחשודין על הנפשות. ישראל מל את הכותי וכותי לא ימול את ישראל מפני שהן מלין לשם הר גריזים דברי ר' יהודה אמר לו ר' יוסי היכן מצינ …
לעולם מלין את העובד כוכבים לשם גר ועובד כוכבים לא ימול את ישראל מפני שחשודין על הנפשות דברי ר"מ וחכ"א עובד כוכבים מל את ישראל בזמן שאחרים עומדין על גביו בינו לבינו אסור מפני שחשודין על הנפשות. ישראל מל את הכותי וכותי לא ימול את ישראל מפני שהן מלין לשם הר גריזים דברי ר' יהודה אמר לו ר' יוסי היכן מצינו מילה בתורה שאינה לשם ברית אלא ימול לשם הר גריזים עד שתצא נפשו ומוכרין להם ונותנין להם מתנת חנם במה דברים אמורין בזמן שאינו מכירו או שהיה עובר ממקום למקום אבל אם היה שכנו או אוהבו הרי זה מותר שאינו אלא כמוכרו לו. כתוב אומר לא תכרות להם ברית ולא תחנם אם ללמד על הברית הרי ברית אמור אלא למה נאמר לא תחנם מלמד שאין נותנין להם מתנת חנם.
Tosefta Avodah Zarah 5:6 ר' יהודה אומר

איזו היא טרית שאינה טרופה כל שהשדרה והראש נכרין איזהו ציר שיש בו דגה כל שכלבית אחת או שתי כלביות משוטטות בתוכו חתיכה שיש בה סימן בין בכולן בין במקצתן אפי' באחד <טמאה> ה"ז מותרת מעשה שהביאו גרבין של חתיכות ממין אחד בעכו ולא נמצא סימן אלא באחד מהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו את כולן מורייס אומן ה …
איזו היא טרית שאינה טרופה כל שהשדרה והראש נכרין איזהו ציר שיש בו דגה כל שכלבית אחת או שתי כלביות משוטטות בתוכו חתיכה שיש בה סימן בין בכולן בין במקצתן אפי' באחד <טמאה> ה"ז מותרת מעשה שהביאו גרבין של חתיכות ממין אחד בעכו ולא נמצא סימן אלא באחד מהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו את כולן מורייס אומן הרי זה מותר רבי שמעון בן גמליאל אומר אף חילק אומן הרי זה מותר יין מבושל ואלונתית הרי אלו אסורים מפני שתחלתן יין אלונתית כברייתה הרי זו מותרת יין תפוחין מן הפתיק ומן האוצר מן הספינה הרי זה מותר ואם היה נמכר בקטלזון מותרת יין תפוחים מן השוק הרי זה אסור מפני שמזדייף. חגבין והקופרין מן הפתיק מן האוצר ומן הספינה הרי אלו מותרין והמוכר בסלילא לפני חנוני אסורין מפני שמרביצין עליהן יין כדי שיהיו יפין למראית העין. מלח סלקונטית שחורה מותרת לבנה אסורה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר שחורה אסורה לבנה מותרת ר' יהודה בן גמליאל אומר משום ר' חנינא בן גמליאל זו וזו הרי זו אסורה.
Tosefta Avodah Zarah 6:1 ר' יהודה אומר

וחכמים אומרים אין איסור אלא שיש בידו מקל או צפור או כדור סייף עטרה וטבעת צלם ונחש ועל מכובדין כגון השירים והנזמים קטליות טבעות הרי אלו אסורות ועל המבוזין כגון היורות מחמי חמין הסיגנין והקומקמין והספלין והסדנין והמטבע הרי אלו מותרין מצא טבעת ועליה צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון יוליך לים המלח ר' יהודה …
וחכמים אומרים אין איסור אלא שיש בידו מקל או צפור או כדור סייף עטרה וטבעת צלם ונחש ועל מכובדין כגון השירים והנזמים קטליות טבעות הרי אלו אסורות ועל המבוזין כגון היורות מחמי חמין הסיגנין והקומקמין והספלין והסדנין והמטבע הרי אלו מותרין מצא טבעת ועליה צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון יוליך לים המלח ר' יהודה אומר אף דמות וסרפס. טבעת שיש עליה עבודת כוכבים בזמן שהיא בולטת אסורה בהנאה אם אינה בולטת מותרת בין כך ובין כך אסור לחתום בה ושאין עליה עבודת כוכבים מותרת בהנאה ומותר לחתום טבעת שיש עליה חותם מותר לחתום בה ר' יהודה אומר אם היה חותמה שוקע אסור לחתום בה מפני שנעשה בולט ומותר ליתנה בידו ושחותמה בולט מותר לחתום בה ואסור ליתנה בידו טבעת שיש עליה פרצוף מותר לחתום בה ר' חנינא בן גמליאל אומר של בית אבא היו חותמין בפרצופות ר' אלעזר בר צדוק אומר כל הפרצופות היו בירושלים חוץ מפרצוף האדם. העשוי כמין דרקון אסור והדרקון תלוי בו נוטלו ומשליכו והשאר הרי זה מותר איזה הוא מין דרקון שאסור ר' שמעון בן אלעזר אומר כל שהציצין יוצא מצוארו אבל אם היה חלק הרי זה מותר.

Tosefta Horayot (2)

Tosefta Horayot 2:1 דברי ר' יהודה

אלו דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט פר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים ועשירית האיפה לא פורע ולא פורם אבל פורם מלמטה וההדיוט מלמעלה אין מטמא לקרובין ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח ומקריב אונן ואינו אוכל מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש וכל עבודת יום הכפורים אינה כשרה אלא בו ופטור על ט …
אלו דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט פר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים ועשירית האיפה לא פורע ולא פורם אבל פורם מלמטה וההדיוט מלמעלה אין מטמא לקרובין ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח ומקריב אונן ואינו אוכל מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש וכל עבודת יום הכפורים אינה כשרה אלא בו ופטור על טומאת מקדש וקדשיו וכולן נוהגין במרובה בגדים שעבר חוץ מפר הבא על כל המצות כולן אינן נוהגין במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים שפירש הכתוב בפרשה לא פורע ולא פורם ואין מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר באלמנה ומחזיר את הרוצח דברי ר' יהודה וחכמים אומרים אין מחזיר את הרוצח.
Tosefta Horayot 2:5 ר' יהודה אומר

הוא ואביו ורבו עומדין בשבי הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו ואמו קודמת לכל אדם איזהו רבו רבו שלמדו תורה לא שלמדו אומנות ואיזה זה שפתח לו תחלה ר' מאיר אומר רבו שלמדו חכמה לא רבו שלמדו תורה ר' יהודה אומר כל שרוב תלמודו ממנו ר' יוסי אומר כל שהאיר עיניו במשנתו.

Tosefta Zevachim (10)

Tosefta Zevachim 1:7 רבי יהודה אומר

דם פרת חטאת שוחט בימינו ומקבל בשמאלו ומזה באצבע הימנית ואם שינה פסול רבי יהודה אומר בימינו היה שוחט ונותן את הסכין לפניו או לזה שעומד בצידו ומקבלו בימינו ומערה בשמאלו ומזה באצבע הימנית ואם שינה פסול. הזיות שבפרה היזן שלא לשמן או שאינן מכוונות או שחיסר אחת מהן שטבל אחת והזה שתים או שטבל שתים והזה אחת …
דם פרת חטאת שוחט בימינו ומקבל בשמאלו ומזה באצבע הימנית ואם שינה פסול רבי יהודה אומר בימינו היה שוחט ונותן את הסכין לפניו או לזה שעומד בצידו ומקבלו בימינו ומערה בשמאלו ומזה באצבע הימנית ואם שינה פסול. הזיות שבפרה היזן שלא לשמן או שאינן מכוונות או שחיסר אחת מהן שטבל אחת והזה שתים או שטבל שתים והזה אחת הרי אלו פסולות. הזיות שבמצורע שהיזן שלא לשמן שאינן מכוונות הרי אלו כשרות. דם אשמו של מצורע מקבל בימינו ומערה בשמאלו ומזה באצבע הימנית ואם שנה פסול פינה משמאלו לימינו וערה לשמאלו וחזר והזה בימינו פסול לא מפני ששינה פסול אלא שחיסר הלוג טיפה כל שהוא.
Tosefta Zevachim 2:2 ר' יהודה אומר

השוחט את העולה לזרוק את דמה בחוץ או מקצת דמה בחוץ <השוחט> לאכול בשרה בחוץ או כזית מבשרה בחוץ פסולה ואין בה כרת וכן אתה אומר בערלים ובטמאים. השוחט את הזבח לאכול כזית מעור האליה חוץ למקומה פסול ואין בה כרת חוץ לזמנה פגול וחייבין עליו כרת רבי אלעזר בן יהודה איש אוכלים אמר משום ר' יעקב וכן היה רבי …
השוחט את העולה לזרוק את דמה בחוץ או מקצת דמה בחוץ <השוחט> לאכול בשרה בחוץ או כזית מבשרה בחוץ פסולה ואין בה כרת וכן אתה אומר בערלים ובטמאים. השוחט את הזבח לאכול כזית מעור האליה חוץ למקומה פסול ואין בה כרת חוץ לזמנה פגול וחייבין עליו כרת רבי אלעזר בן יהודה איש אוכלים אמר משום ר' יעקב וכן היה רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכוס אומר משום רבי שמעון אחד עור האליה ואחד עור הראש ועור פרסות בהמה דקה וכל הנאכלין משם עור בבשר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת. כל הזבחים ששחטן שלא לשמן קיבל והילך וזרק חוץ לזמנן או ששחטן חוץ לזמנן קיבל והילך וזרק שלא לשמן פגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקרב המתיר כמצותו כיצד קרב המתיר כמצותו שחט בשתיקה וקיבל וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו והילך וזרק בשתיקה או ששחט וקיבל והילך וזרק בשתיקה זה הוא שקרב המתיר כמצותו כיצד לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ למקומו וקיבל והילך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו קיבל והילך וזרק חוץ למקומו או ששחט וקיבל הילך וזרק חוץ למקומו בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת כיצד קדמה מחשבת זמן למחשבת מקום שחטו חוץ לזמנו קבל והילך וזרק חוץ למקומו כיצד קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן שחט חוץ למקומו וקיבל והלך וזרק חוץ לזמנו. הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן [וקיבל והילך וזרק חוץ לזמנו] פסול ואין בו כרת מפני שלא קרב המתיר כמצותו. השוחט את הזבח לאכול בשרו לחוץ להקטיר מאימוריו למחר לאכול בשרו למחר להקטיר מאימוריו לחוץ בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת רבי יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת.
Tosefta Zevachim 2:3 רבי יהודה אומר

כל הזבחים ששחטן חוץ לזמנו או שקבלו פסולין את הדם וזרקוהו בשתיקה או שלן הדם וזרקוהו בשתיקה או שיצא הדם חוץ לקלעים וזרקוהו בשתיקה אפילו חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ וכן בפנים להקטיר כזית מאימוריו בחוץ וכן כזית בפנים פסול ואין בו כרת. לאכול מבשרו כזית היום וכזית למחר …
כל הזבחים ששחטן חוץ לזמנו או שקבלו פסולין את הדם וזרקוהו בשתיקה או שלן הדם וזרקוהו בשתיקה או שיצא הדם חוץ לקלעים וזרקוהו בשתיקה אפילו חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ וכן בפנים להקטיר כזית מאימוריו בחוץ וכן כזית בפנים פסול ואין בו כרת. לאכול מבשרו כזית היום וכזית למחר להקטיר מאימוריו כזית היום וכזית למחר פגול וחייבין עליו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כחצי זית בחוץ וכחצי זית בפנים להקטיר מאימוריו כחצי זית בחוץ וכחצי זית בפנים כשר וכן למחר כשר. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ וכזית למחר להקטיר מאמוריו כזית היום וכזית למחר בין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פסול ואין בו כרת רבי יהודה אומר אף בזה אם הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כחצי זית בחוץ להקטיר מאמוריו כחצי זית בחוץ לאכול מבשרו כחצי זית למחר להקטיר מאמוריו כחצי זית למחר לאכול מבשרו כחצי זית בחוץ להקטיר מאמוריו כחצי זית למחר כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין זה עם זה אבל אכילה ואכילה הקטרה והקטרה מצטרפות זו עם זו כיצד השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ כזית למחר להקטיר מאמוריו כזית בחוץ כזית למחר פסול ואין בו כרת מפני שאכילה ואכילה הקטרה והקטרה מצטרפות זו עם זו. השוחט את הזבח לאכול מבשרו כחצי זית למחר בשעת זריקה וחשב עוד להקטיר מאמוריו כחצי זית למחר פגול וחייבין עליו כרת מפני ששחיטה וזריקה מצטרפין זה עם זה לפגל. השוחט את הזבח להקטיר מאמוריו פחות מכזית למחר כשר שאין פחות מכזית מפגל ופוסל בכל מקום.
Tosefta Zevachim 7:4 ר' יהודה אומר

חטאת העוף שמלקה להזות דמה בחוץ או מקצת דמה בחוץ לאכול בשרה בחוץ או כזית מבשרה בחוץ פסול ואין בו כרת. עולת העוף שמלקה להזות דמה בחוץ או מקצת דמה בחוץ לאכול בשרה בחוץ או כזית מבשרה בחוץ פיגול וחייבין עליו כרת זה הכלל כל המולק והמזה בחטאת העוף כל המולק והממצה בעולת העוף לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דב …
חטאת העוף שמלקה להזות דמה בחוץ או מקצת דמה בחוץ לאכול בשרה בחוץ או כזית מבשרה בחוץ פסול ואין בו כרת. עולת העוף שמלקה להזות דמה בחוץ או מקצת דמה בחוץ לאכול בשרה בחוץ או כזית מבשרה בחוץ פיגול וחייבין עליו כרת זה הכלל כל המולק והמזה בחטאת העוף כל המולק והממצה בעולת העוף לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקרב מתיר כמצותו כיצד קרב המתיר כמצותו מלק בשתיקה חוץ לזמנו או שמלק ומיצה הדם בשתיקה זה הוא שקרב המתיר כמצותו. כיצד לא קרב מתיר כמצותו. מלק חוץ למקומו ומיצה הדם חוץ לזמנו או שמלק חוץ לזמנו ומיצה הדם חוץ למקומו או שמלק ומיצה הדם חוץ למקומו בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת ר' יהודה אומר אם קדמה מחשבת זמן למחשבת מקום פיגול וחייבין עליו כרת אם קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת כיצד קדמה מחשבת זמן למחשבת מקום מלק חוץ לזמנו ומיצה הדם חוץ למקומו. כיצד קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן מלק חוץ למקומו ומיצה הדם חוץ לזמנו.
Tosefta Zevachim 8:5 אמר רבי יהודה

תודה שנתערבה באיל נזיר שניהם יקרבו ויניף הלחם עמהן. אמר רבי יהודה מודים חכמים לרבי אליעזר באברי הזבחים שנתערבו באברי עולה שיקרבו. מודה רבי אליעזר לחכמים שנתערבו ברובע ובנרבע במוקצה ובנעבד באתנן ובמחיר ובכלאים ובטרפה ויוצא דופן שתעובר צורתן ויצאו לבית השרפה על מה נחלקו על שנתערבו אברי בעל מום בתמימים …
תודה שנתערבה באיל נזיר שניהם יקרבו ויניף הלחם עמהן. אמר רבי יהודה מודים חכמים לרבי אליעזר באברי הזבחים שנתערבו באברי עולה שיקרבו. מודה רבי אליעזר לחכמים שנתערבו ברובע ובנרבע במוקצה ובנעבד באתנן ובמחיר ובכלאים ובטרפה ויוצא דופן שתעובר צורתן ויצאו לבית השרפה על מה נחלקו על שנתערבו אברי בעל מום בתמימים שרבי אליעזר אומר יקרבו ורואה אני אברי בעל מום בתמימים כאילו הן עצים וחכמים אומרים תעובר צורתן ויצאו לבית השרפה.
Tosefta Zevachim 10:5 דברי ר' יהודה

אחד חטאות החיצונות ואחד חטאות הפנימיות לכיבוס שנאמר (ויקרא ו':י״ח) תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות. חטאת העוף אין דמה טעון כיבוס חטאת פסולה אין דמה טעון כיבוס היתה לה שעת הכושר ונפסלה דמה טעון כיבוס דברי ר' יעקב ר' שמעון אומר אע"פ שהיתה שעת הכושר ונפסלה אין דמה טעון כבוס. נתן על הקרן ועל הכבש ועל היס …
אחד חטאות החיצונות ואחד חטאות הפנימיות לכיבוס שנאמר (ויקרא ו':י״ח) תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות. חטאת העוף אין דמה טעון כיבוס חטאת פסולה אין דמה טעון כיבוס היתה לה שעת הכושר ונפסלה דמה טעון כיבוס דברי ר' יעקב ר' שמעון אומר אע"פ שהיתה שעת הכושר ונפסלה אין דמה טעון כבוס. נתן על הקרן ועל הכבש ועל היסוד אין זקוק לו נתן מידו כשהוא מזה על גבי הקיתון גורדו והוא טהור. נתן על העור עד שלא הופשט אין טעון כבוס משהופשט טעון כבוס דברי ר' יהודה ר' אלעזר אומר אף משהופשט אין טעון כיבוס <דברי ר' יהודה> אלא מקום הדם ודבר הראוי לקבל טומאה וראוי לכיבוס היכן מכבסו בפנים יצא לחוץ נכנס ומכבסו בפנים.
Tosefta Zevachim 11:2 רבי יהודה אומר

כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר כל אותו היום רבי שמעון אומר גומר את העבודה שבידו ובא לו אבל כהן הדיוט שעמד ומקריב ומת לו מת מניח את העבודה שבידו ויוצא לפיכך אם זרק את הדם או שהקטיר קטרת כל עבודה שעבד הרי אלו פסולות.
Tosefta Zevachim 11:4 דברי ר' יהודה

אין הכהנים חולקין בשר כנגד בשר ועופות כנגד עופות בשר כנגד עופות עופות כנגד מנחות מנחות כנגד מנחות שנא' (ויקרא ז':י') וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו האיש חולק אע"פ בעל מום אין הקטן חולק אע"פ תמים. קטן מאימתי כשר לחלק בקדשי מקדש משיביא שתי שערות אבל אין מקריבין אותו לעבודה עד שנ …
אין הכהנים חולקין בשר כנגד בשר ועופות כנגד עופות בשר כנגד עופות עופות כנגד מנחות מנחות כנגד מנחות שנא' (ויקרא ז':י') וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו האיש חולק אע"פ בעל מום אין הקטן חולק אע"פ תמים. קטן מאימתי כשר לחלק בקדשי מקדש משיביא שתי שערות אבל אין מקריבין אותו לעבודה עד שנתמלא זקנו רבי אומר אומר אני עד שיהא בן עשרים שנה ומעלה (עזרא ג':ח') לנצח על מלאכת בית ה'. [ד] עולה כולה לגבוה ועורה לכהנים קדשי קדשים הדם ואימוריו למזבח ובשר ועור לכהנים. קדשים קלים הדם ואימורים למזבח ועור ובשר לבעלים. זה הכלל כל שיש לו בבשר יש לו בעורות כל שאין לו בבשר אין לו בעורות חוץ מן העולה שפירש בה הכתוב (ויקרא ז':ח') עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה שחטה חוץ לזמנה חוץ למקומה הואיל ולא זכה מזבח בבשרה לא יזכו הכהנים בעורה עולת הקדש אין עורה לכהנים דברי ר' יהודה וחכמים אומרים עורה לכהנים ר' יוסי בר' יהודה מוסיף אף של גרים ושל נשים ועבדים שנא' (שם) עולת איש פרט לאלו אמרו לו והלא כבר נאמר עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה אם כהן למה נאמר עולת איש אלא עולה שעלתה לאיש עורה לכהנים ושלא עלתה לאיש אין עורה לכהנים.
Tosefta Zevachim 13:5 ר' יהודה אומר

הכל כשרין ליקרב בבמה אף הכל ועבדים <משוחררין> כל שנידר ונידב קרב בבמת יחיד כל שאין נידר ונידב אין קרב בבמת יחיד דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין קרב בבמת יחיד אלא עולה ושלמים בלבד. במת יחיד אין טעון נסכים דברי ר"מ וחכ"א טעונה נסכים ר' יהודה אומר כל שהצבור ויחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין …
הכל כשרין ליקרב בבמה אף הכל ועבדים <משוחררין> כל שנידר ונידב קרב בבמת יחיד כל שאין נידר ונידב אין קרב בבמת יחיד דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין קרב בבמת יחיד אלא עולה ושלמים בלבד. במת יחיד אין טעון נסכים דברי ר"מ וחכ"א טעונה נסכים ר' יהודה אומר כל שהצבור ויחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל. אין בין אהל מועד שבמדבר לאהל מועד שבגלגל אלא במדבר אין בו היתר הבמה ושבגלגל יש בו היתר הבמה. במתו שבראש גגו אין יחיד מקריב עליה אלא עולה ושלמים בלבד וחכ"א כל שהצבור מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל כאן וכאן אין היחיד מקריב עליה אלא עולה ושלמים בלבד ר' יהודה אומר אף הצבור לא היו מקריבין באהל מועד שבמדבר אלא <במי> שקבוע לו מן התורה בלבד.
Tosefta Zevachim 13:9 דברי רבי יהודה

אי זו היא מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים שנאמר (דברים י״ב:ט') כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה ואומר (ירמיהו י״ב:ח') העיט צבוע נחלתי לי ואומר (שם) היתה לי נחלתי כאריה ביער דברי רבי יהודה ר"ש אומר נחלה זו שילה מנוחה זו ירושלים שנאמר (תהילים קל״ב:י״ד) כי בחר ה' בציון וגו' זאת מנוחתי עדי עד פה אשב …
אי זו היא מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים שנאמר (דברים י״ב:ט') כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה ואומר (ירמיהו י״ב:ח') העיט צבוע נחלתי לי ואומר (שם) היתה לי נחלתי כאריה ביער דברי רבי יהודה ר"ש אומר נחלה זו שילה מנוחה זו ירושלים שנאמר (תהילים קל״ב:י״ד) כי בחר ה' בציון וגו' זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה.

Tosefta Menachot (17)

Tosefta Menachot 1:7 ר' יהודה אומר

שלא רחוץ ידים ורגלים כיצד מקדש ידיו ורגליו בכלי שרת בפנים קידש ידיו ורגליו בכלי שרת בחוץ או מכלי חול בפנים או שטבל במי מערה ועבד עבודתו פסולה כיצד הוא מקדש נותן יד ימינו ע"ג רגל ימינו שמאלו ע"ג רגל שמאלו משפשף ומרחיץ משפשף ומרחיץ ר' יהודה אומר אפילו שתי ידים זו ע"ג זו מקדש אמרו לו א"א לכן. כהנים שלא …
שלא רחוץ ידים ורגלים כיצד מקדש ידיו ורגליו בכלי שרת בפנים קידש ידיו ורגליו בכלי שרת בחוץ או מכלי חול בפנים או שטבל במי מערה ועבד עבודתו פסולה כיצד הוא מקדש נותן יד ימינו ע"ג רגל ימינו שמאלו ע"ג רגל שמאלו משפשף ומרחיץ משפשף ומרחיץ ר' יהודה אומר אפילו שתי ידים זו ע"ג זו מקדש אמרו לו א"א לכן. כהנים שלא טבלו ולא קדשו ידיהם ורגליהם וכן כה"ג שטבל ולא קידש ידיו ורגליו בין עבודה לעבודה ובין בגדים לבגדים ועבד עבודתו כשרה אבל כהנים שלא טבלו ולא קדשו ידיהם ורגליהם וכן כ"ג שטבל ולא קדש ידיו ורגליו מן הבוקר ועבד עבודתו פסולה. אחד כ"ג ואחד כהן הדיוט ששמשו שחרית ולא רחצו ידיהם ורגליהם הרי אלו חייבים מיתה שנאמר (שמות ל':כ') בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו. היה עומד ומקריב כל הלילה לאורה טעון קידוש ידים ורגלים רבי אומר אין הלילה פוסלת בקידוש ידים ורגלים ר"א בר"ש אומר אפילו הוא עוסק בעבודה ג' ימים אין הלילה פוסלת בקידוש ידים ורגלים.
Tosefta Menachot 1:10 דברי ר' יהודה

כיצד סדר מנחות היה מביאן מתוך ביתו בכלי כסף ובכלי זהב נותנה בתוך כלי שרת ומקדשה בתוך כלי שרת ונותן שמנה ולבונתה עליה נכנס ומגישה בקרן מזרחית דרומית לדרומה של קרן מניחה במזבח ודיו ומסלק את לבונתה מצד אחד וקומץ ממקום השמן ונותנו בתוך כלי שרת ומקדשו בתוך כלי שרת ומלקט את הלבונה ונותנה ע"ג ומעלה אותו ע" …
כיצד סדר מנחות היה מביאן מתוך ביתו בכלי כסף ובכלי זהב נותנה בתוך כלי שרת ומקדשה בתוך כלי שרת ונותן שמנה ולבונתה עליה נכנס ומגישה בקרן מזרחית דרומית לדרומה של קרן מניחה במזבח ודיו ומסלק את לבונתה מצד אחד וקומץ ממקום השמן ונותנו בתוך כלי שרת ומקדשו בתוך כלי שרת ומלקט את הלבונה ונותנה ע"ג ומעלה אותו ע"ג המזבח ומולחו ונותן ע"ג המזבח. האשים והשירים ניתנין לכהנים רשאין כהנים ליתן בשירי מנחות יין שמן ודבש ואסורין לחמץ. כיצד הוא עושה פושט אצבעותיו על פיסת [ידו]. וכפיתים ממחק ממעלה למטה ריבה שמנה וחיסר שמנה ריבה סולתה וחיסר סולתה פסולה ריבה לבונתה כשרה מיעט לבונתה אפילו שני קרטין כשרה דברי ר' יהודה ר"ש אומר הקומץ והלבונה שחיסר אפילו כל שהוא פסולה. קמץ שלא ממקום השמן ושלא ממקום הלבונה או שלא נתן עליה לבונה אפילו כל שהוא פסולה אחד מנחת ישראל ואחד מנחת כהנים אלא שמנחת כהנים כולה כליל לאשים שנאמר (ויקרא ו':ט״ז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל.
Tosefta Menachot 2:2 ר' יהודה אומר

כיצד לא קרב המתיר כמצותו קמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והוליך והקטיר חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והוליך והקטיר חוץ למקומו או שקמץ ונתן בכלי והוליך והקטיר חוץ למקומו בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקו …
כיצד לא קרב המתיר כמצותו קמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והוליך והקטיר חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והוליך והקטיר חוץ למקומו או שקמץ ונתן בכלי והוליך והקטיר חוץ למקומו בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת.
Tosefta Menachot 2:4 ר' יהודה אומר

הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ להקטיר קומצה למחר לאכול שיריה למחר להקטיר קומצה בחוץ בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום חייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. כל המנחות שקמצן חוץ …
הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ להקטיר קומצה למחר לאכול שיריה למחר להקטיר קומצה בחוץ בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום חייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. כל המנחות שקמצן חוץ לזמנן או שקבלו פסולין את הקומץ וקטרוהו בשתיקה אפילו חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת.
Tosefta Menachot 2:6 ר' יהודה אומר

הקומץ את המנחה לאכול משיריה כזית בחוץ וכזית בפנים בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. הקומץ את המנחה לאכול משיריה כחצי זית בחוץ ולהקטי …
הקומץ את המנחה לאכול משיריה כזית בחוץ וכזית בפנים בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת. הקומץ את המנחה לאכול משיריה כחצי זית בחוץ ולהקטיר מקומצה כחצי זית בחוץ לאכול משיריה כחצי זית למחר ולהקטיר מקומצה כחצי זית למחר לאכול משיריה כחצי זית בחוץ ולהקטיר מקומצה כחצי זית למחר כשר שאין קמיצה והקטרה מצטרפין זה עם זה אבל קמיצה וקמיצה הקטרה והקטרה מצטרפין זה עם זה. כיצד קומץ את המנחה לאכול משיריה כזית בחוץ וכזית למחר להקטיר מקומצה כזית בחוץ וכזית למחר פסול ואין בו כרת מפני שקמיצה וקמיצה הקטרה והקטרה מצטרפין זה עם זה. הקומץ את המנחה לאכול משיריה כחצי זית למחר ובשעת הקטרה חשב עוד להקטיר מקומצה כחצי זית למחר פיגול וחייבין עליו כרת מפני שקמיצה והקטרה מצטרפין זה עם זה לפגל. הקומץ את המנחה להקטיר מקומצה כחצי זית למחר שאין פחות מכזית מפגל ופוסל בכל מקום. הקומץ את המנחה לאכול קומצה ולהקטיר שיריה לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר כשר ור' יהודה פוסל. להניח קומצה ושיריה למחר או להוציאן לחוץ כשר ור"י פוסל ר' אלעזר אומר ר' אליעזר פוסל ור' יהושע מכשיר א"ל ר' יהודה ומה אם הניח את הקומץ למחר אינו פוסל וחכ"א זה וזה כשר אין לך שהוא פסול אלא מחשבת קמיצה והקטרה בלבד.
Tosefta Menachot 3:2 ר' יהודה אומר

שני בזיכי לבונה שנטמא אחד מהן יקרב בטומאה וחבירו יקרב בטהרה ר' יהודה אומר אין קרבן צבור חלוק אלא שניהם יקרבו בטומאה.
Tosefta Menachot 4:1 ר' יהודה אומר

מנחה שלא נקמצה שנתערבה במנחה שנקמצה אם יכול לקמוץ מזו שלא נקמצה בפני עצמה כשרה ואם לאו פסולה ויקטיר קומצה של ראשונה הקומץ שנתערב בשירים הרי זה לא יקרב ואם קרב כשר. ר' אלעזר אומר נתערב בשירי מנחה אחרת או במנחה שלא נקמצה הרי זה לא יקרב ואם קרב כשר ר' אלעזר אומר יקרב. נתערב במנחת כהנים ובמנחת כהן משיח …
מנחה שלא נקמצה שנתערבה במנחה שנקמצה אם יכול לקמוץ מזו שלא נקמצה בפני עצמה כשרה ואם לאו פסולה ויקטיר קומצה של ראשונה הקומץ שנתערב בשירים הרי זה לא יקרב ואם קרב כשר. ר' אלעזר אומר נתערב בשירי מנחה אחרת או במנחה שלא נקמצה הרי זה לא יקרב ואם קרב כשר ר' אלעזר אומר יקרב. נתערב במנחת כהנים ובמנחת כהן משיח ובמנחת נסכים וכן מנחת כהנים וכן מנחת כהן משיח ומנחת נסכים שנתערבו זו בזו הרי אלו יקרבו. ולא עוד אלא שני כהנים מביאין את מנחותיהן בכלי אחד ומקריבין אותן לגבי מזבח מפני שכולן כליל לאשים נתערבה במנחת פרים אילים וכבשים הרי אלו יקרבו. ר' יהודה אומר לא יקרבו מפני שזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה והן בולעות זו מזו.
Tosefta Menachot 4:2 ר' יהודה אומר

חריב שנתערב בבלול ה"ז יקרב ר' יהודה אומר לא יקרב מפני שבולע ממנו. א"ר יוסי רואה אני את דברי ר"א שאמר אם אין קומץ אין שירים אע"פ שאין שירים יש קומץ. מדברי ר' יהושע שאמר אם אין קומץ אין שירים אין קומץ נטמא קומץ שנפסל או שיצא חוץ לקלעים השירים תעבור צורתם ויצאו לבית השריפה נטמאו שירים או שנפסלו או שיצא …
חריב שנתערב בבלול ה"ז יקרב ר' יהודה אומר לא יקרב מפני שבולע ממנו. א"ר יוסי רואה אני את דברי ר"א שאמר אם אין קומץ אין שירים אע"פ שאין שירים יש קומץ. מדברי ר' יהושע שאמר אם אין קומץ אין שירים אין קומץ נטמא קומץ שנפסל או שיצא חוץ לקלעים השירים תעבור צורתם ויצאו לבית השריפה נטמאו שירים או שנפסלו או שיצאו חוץ לקלעים ר"א אומר יקטיר את קומץ ור' יהושע אומר לא יקטיר ואם הקטיר בין בשוגג בין במזיד מודה ר' יהושע שהורצה.
Tosefta Menachot 6:6 ר' יהודה אומר

רקיקי מנחת ישראל מעכבין זה את זה ומיעוטן מעכב את רובן חלות תודה ורקיקי נזיר מעכבין זה את זה ומיעוטן מעכב את רובן פר אין מעכב את השעיר והשעיר אין מעכב את הפר. כל הזאות שלפנים כגון ארבעים ושמונה של יום הכפורים ואחת עשרה של פר העדה ואחת עשרה של פר כהן משיח מעכבין זה את זה ומיעוטן מעכב את רובן. ז' הזאות …
רקיקי מנחת ישראל מעכבין זה את זה ומיעוטן מעכב את רובן חלות תודה ורקיקי נזיר מעכבין זה את זה ומיעוטן מעכב את רובן פר אין מעכב את השעיר והשעיר אין מעכב את הפר. כל הזאות שלפנים כגון ארבעים ושמונה של יום הכפורים ואחת עשרה של פר העדה ואחת עשרה של פר כהן משיח מעכבין זה את זה ומיעוטן מעכב את רובן. ז' הזאות שבפרה מעכבות זו את זו. ז' הזאות שבמצורע מעכבות זו את זו צפרים מעכבות זא"ז אבני בית המנוגע ועציו ועפרו מעכבין זו את זו עץ ארז ואזוב ושני תולעת מעכבין זו את זו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעכבין זא"ז שמונה בגדי כה"ג מעכבין זא"ז ארבעה בגדי כהן הדיוט מעכבין זא"ז אבני שוהם ואבני מלואים מעכבין זה את זה כתב שעל גביהן מעכבין זא"ז סמני קטורת וסמני שמן המשחה מעכבין זא"ז ומיעוטן מעכב את רובן שבעה קני מנורה מעכבין זא"ז ושבעה נרותיה מעכבין זא"ז גביעיה כפתוריה ופרחיה מעכבין זא"ז קרן וכבש ויסוד ורובע מעכבין זא"ז. ר' יוסי בר ר' יהודה אומר אף הסובב. מדת המזבח בין ארכו ובין רחבו אינה מעכבת אבל ריבויו מעכב. השולחן והמנורה והמזבחות מעכבין זא"ז ר"ש ב"א אומר כהנים ולוים וישראלים מעכבין את הקרבן ברכות כהנים מעכבות זו את זו ברכות כהן גדול מעכבות זו את זו ברכות תעניות מעכבות זו את זו ברכות של ראש השנה מעכבות זו את זו ברכות מעכבות זו את זו תקיעות מעכבות זו את זו ברכות ותקיעות מעכבות זו את זו הלל ושבח ותפלה מעכבות זו את זו תפילין של יד ושל ראש מעכבות זו את זו אם אין לו אלא אחת הרי זה יניח התכלת והלבן אין מעכבין זא"ז מצוה שיקדים לבן לתכלת ואם הקדים תכלת ללבן יצא. נסכי בהמה והסלת מעכבין זא"ז פרים אילים וכבשים מעכבין זא"ז ר' יהודה אומר פרים אין מעכבין זא"ז מפני שמתמעטין בחג אבל אילים וכבשים מעכבין זא"ז. אין מביאין פרים אילים וכבשים ואח"כ נסכים אלא פרים בנסכיהן אילים בנסכיהן כבשים בנסכיהן ר' יהודה אומר יחיד שהיה חייב פרים אילים וכבשים ואין לו נסכים יביא פרים בנסכיהן ואל יביא פרים אילים וכבשים בלא נסכים. יחיד שהביא נסכים ולא היה צריך להם יתנם לצבור צבור שהביא נסכיו ולא היה צריך להם יתנם ליחיד.
Tosefta Menachot 7:10 ר' יהודה אומר

כיצד מניף שתי הלחם נותן חלה אחת על גבי כבש זה וחלה אחת על גבי כבש זה כהן מניח ידו תחת ידו של כבש וכהן אחר מניח ידו תחת ידו של כהן ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וכך היתה תנופתן. ר' יוסי בן המשולם אומר כבשים ע"ג הלחם שנאמר (ויקרא כ״ג:כ') והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה וגו' אמרו לו והלא כבר נאמר תנופ …
כיצד מניף שתי הלחם נותן חלה אחת על גבי כבש זה וחלה אחת על גבי כבש זה כהן מניח ידו תחת ידו של כבש וכהן אחר מניח ידו תחת ידו של כהן ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וכך היתה תנופתן. ר' יוסי בן המשולם אומר כבשים ע"ג הלחם שנאמר (ויקרא כ״ג:כ') והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה וגו' אמרו לו והלא כבר נאמר תנופה לפני ה' על שני כבשים אמר להם מה מצינו עד אין הדבר שקול מי מכריע אמרו לו מה מצינו באיל המלואים הלחם למעלה אף כאן הלחם למעלה. כל המנחות אין באות כשרות אלא בתנור עשאן בכופח וברעפים פסולות ר' יהודה אומר כופח כתנור.
Tosefta Menachot 8:10 אמר ר' יהודה

השוחט את התודה לפנים ולחומה אבית פגי לא קדש הלחם אפילו כולם בפנים ואחד מהם בחוץ לא קדש הלחם שחטה ונמצא רובע ונרבע מוקצה ונעבד אתנן ומחיר לא קדש הלחם. זה הכלל כל שפסלה קודם לשחיטה לא קדש הלחם. שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה קדש הלחם שחטה ונמצאת טריפה לא קדש הלחם. שחטה ונמצאת בעלת מום ר"א אומר קדש ר' יהוש …
השוחט את התודה לפנים ולחומה אבית פגי לא קדש הלחם אפילו כולם בפנים ואחד מהם בחוץ לא קדש הלחם שחטה ונמצא רובע ונרבע מוקצה ונעבד אתנן ומחיר לא קדש הלחם. זה הכלל כל שפסלה קודם לשחיטה לא קדש הלחם. שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה קדש הלחם שחטה ונמצאת טריפה לא קדש הלחם. שחטה ונמצאת בעלת מום ר"א אומר קדש ר' יהושע אומר לא קדש דברי ר"מ אמר ר' יהודה לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על ששחטה חוץ לזמנה שקדש הלחם ועל ששחטה ונמצאת בעלת מום שלא קדש הלחם על מה נחלקו על ששחטה חוץ למקומה שר' אליעזר אומר קדש ור' יהושע אומר לא קדש. א"ל ר' אליעזר אי אתה מודה ששחטה חוץ לזמנה שקדש הלחם אף ששחטה חוץ למקומה יקדש הלחם א"ל ר' יהושע אי אתה מודה ששחטה ונמצאת בעלת מום שלא קדש הלחם אף ששחטה חוץ למקומה לא יקדש הלחם א"ל ר' אליעזר אתה מקישו לבעל מום ואני מקישו חוץ לזמנו נראה למי דומה אם דומה לבעל מום נלמדו מבעל מום ואם דומה לחוץ לזמנו נלמדו מחוץ לזמנו ר' אליעזר אומר חוץ לזמנו נפסל במחשבה וחוץ למקומו נפסל במחשבה ואל יוכיח בעל מום שאין נפסל במחשבה אלא במעשה ר' יהושע אומר בעל מום פסול ואין בו כרת וחוץ למקומו פסול ואין בו כרת ואל יוכיח חוץ לזמנו שפיגול וחייבין עליו כרת.
Tosefta Menachot 9:2 ר' יהודה אומר

אין מביאין אלא מן הזיתים המיוחדין לכך ר' יהודה אומר לא היה טוחנן ברחיים אלא כותשן במכתשת לא היה טוחנן בקורה אלא באבנים. אין נותנין את הלחם לתוך הסל אלא סל לתוך הלחם. בורר מתוך הסל הראשון למנורה השני והשלישי למנחות שמן אנפוקנין פסול שאינו אלא שרף שמן השרוי והשלוק והמבושל של שמרים ושל ריח רע הרי זה בע …
אין מביאין אלא מן הזיתים המיוחדין לכך ר' יהודה אומר לא היה טוחנן ברחיים אלא כותשן במכתשת לא היה טוחנן בקורה אלא באבנים. אין נותנין את הלחם לתוך הסל אלא סל לתוך הלחם. בורר מתוך הסל הראשון למנורה השני והשלישי למנחות שמן אנפוקנין פסול שאינו אלא שרף שמן השרוי והשלוק והמבושל של שמרים ושל ריח רע הרי זה בעל מום למזבח. יין אליסטין והכושי והבורק ושל צמוקים לא יביאן ואם הביא כשר. ר' אומר יין בן שתי שנים ובן ג' שנים שדחה טמא או שנשתנה מראיו לא יביא ואם הביא כשר. אין מביאין לא מן הכדמת ולא מן הדלית אלא מן הרגליות המיוחדות לכן. לא היו בוצרים ענבים וכורמין אותן אלא בוצרים אותן ודורכים אותן מיד ולא היו כונסין אותן לא בחצבים גדולים ולא בחביות קטנות אלא בכדידיות בינוניות. לא היו מניחין אותן לא במרתף ולא בראש הגג אלא מניחין אותן כמות שהן ואינו ממלא חבית על פיה אלא שתי ידות בה כדי שיהא ריחה נודף ואינו מביא לא מפיה מפני קמחין ולא משוליה מפני שמרים אלא נוקבה ונוטלה משלישה ומאמצעה. כיצד בודק הגזבר קנה בידו כיון שזרק גיר של שמרים אומר ומעבירין אותה מפניו ומביאין אחרת תחתיה והן אומרים בואו וקחו לכם פסולת המזבח. אין מביאין יין פחות מבן מ' יום ואם הביא מגתו כשר.
Tosefta Menachot 9:3 ר' יהודה אומר

אילים ממואב עגלים משרון כבשים ממדבר גוזלות מהר המלך ר' יהודה אומר כבשים שגביהן רחבים.
Tosefta Menachot 10:3 דברי ר' יהודה

כל קרבנות צבור אין בהם סמיכה חוץ מפר הבא על כל המצות ושעירי עבודת כוכבים שהן טעונים סמיכה דברי ר' יהודה ר"ש אומר שעירי עבודת כוכבים אין טעונין סמיכה מה היה מביא תחתיהן שעיר המשתלח אמר לו ר"ש והלא אין סמיכה אלא בבעלים. שעיר המשתלח סומכין עליו אהרן ובניו כאחד אמר לו רבי יהודה אף הן מתכפרין בו. כלל אמר …
כל קרבנות צבור אין בהם סמיכה חוץ מפר הבא על כל המצות ושעירי עבודת כוכבים שהן טעונים סמיכה דברי ר' יהודה ר"ש אומר שעירי עבודת כוכבים אין טעונין סמיכה מה היה מביא תחתיהן שעיר המשתלח אמר לו ר"ש והלא אין סמיכה אלא בבעלים. שעיר המשתלח סומכין עליו אהרן ובניו כאחד אמר לו רבי יהודה אף הן מתכפרין בו. כלל אמר רבי שמעון כל הבא על עברות מצוה ידועה ודמו נכנס לפנים טעון סמיכה כל שאין בא על עברות מצוה ידועה ואין דמו נכנס לפנים אין טעון סמיכה היורש ואחד עשר שבמעשר הרי אלו ממירין טעונין סמיכה ונסכים דברי ר"מ רבי יהודה אומר היורש אינו ממיר ואחד עשר שבמעשר אינו ממיר מפני שהיא תמורה ואין תמורה עושה תמורה אמר לו ר' יהודה אילו היה תמורה היה קרב אלא זבח היה ונסכים היו בפני עצמן כיצד סומך זבח עומד בצפון ופניו במערב סומך במערב ופניו במערב מניח שתי ידיו על גבי קרניו של זבח ולא היה מניח ידיו על גבי זבח ולא היה מניח ידיו זו על גבי זו ולא היה דבר חוצץ בין ידים לקרנות מתודה עליו עון עבירה על חטאת עון חטאת על אשם עון אשמה על עולה עון לקט שכחה ופאה שאין להם וידוי דברי רבי יוסי הגלילי אמר לו רבי עקיבה על מה עולה מכפרת על דברים שיש בהן עונש הרי זה עונש אמור על לא תעשה שלהן אמורה על מה עולה מכפרת על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה. סמיכה נוהגת בכהנים ולוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררין חללין נתינין וממזרין סריס אדם סריס חמה פצוע דכה וכרות שפכה אין נוהגת לא בעובדי כוכבים ולא בנשים ולא בעבדים ולא בקטנים.
Tosefta Menachot 11:7 רבי יהודה אומר

כיצד מכניסין לחם הפנים ע"ש היה פורקה מדפוס ונותנה על גבי השלחן שהיה באולם על פתחו של בית. בשחרית כיון שנזרק דם התמיד נטלו ב' כהנים שתי בזיכין ונותנין לתוכן ב' קומצין של לבונה כל בזיכין שבמקדש לא היו להן שוליים חוץ מאלו שהיו להן שוליים אלו מושכין טפח ואלו מניחין טפח טפחו של זה בתוך טפחו של זה כדי שלא …
כיצד מכניסין לחם הפנים ע"ש היה פורקה מדפוס ונותנה על גבי השלחן שהיה באולם על פתחו של בית. בשחרית כיון שנזרק דם התמיד נטלו ב' כהנים שתי בזיכין ונותנין לתוכן ב' קומצין של לבונה כל בזיכין שבמקדש לא היו להן שוליים חוץ מאלו שהיו להן שוליים אלו מושכין טפח ואלו מניחין טפח טפחו של זה בתוך טפחו של זה כדי שלא ילין שלחן בלא לחם שנאמר (שמות כ״ה:ל') לפני תמיד ר' יוסי אומר אפילו פירקו ישנה בבקר והכניסו חדשה בין הערבים אפילו בשאר ימות השנה מוציאין אותו חוץ לעזרה אין בכך כלום ומה ת"ל לפני תמיד כדי שלא ילין שלחן בלא לחם אלו שני כהנים שבידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים ישנה היו נותנין אותה על גבי המזבח עם אברי תמיד כיון שהוקטרו ב' בזיכין נותנין חציה חלה לכל משמר ומשמר והן חולקין ביניהן רבי יהודה אומר זה שהיה מחלק לחם הפנים היה עומד על הרובד שבאולם מפריס ומניח וכל אחד ואחד בא ונוטל חלקו ולבעלי מומין שבכהונה מוציאין להן חלקן לחוץ שאין יכולין ליכנס בין האולם ולמזבח.
Tosefta Menachot 12:3 דברי ר' יהודה

הרי עלי מן המנחה מן שעורין כופין אותו ומביא מן החטין דברי ר' יהודה ור"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים. הרי עלי מן החטים כופין אותו ומביא מן הקמח דברי ר' יהודה ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין. הרי עלי חצי עשרון כופין אותו ויביא עשרון שלם דברי ר' יהודה ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין. הרי עלי עשרון א …
הרי עלי מן המנחה מן שעורין כופין אותו ומביא מן החטין דברי ר' יהודה ור"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים. הרי עלי מן החטים כופין אותו ומביא מן הקמח דברי ר' יהודה ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין. הרי עלי חצי עשרון כופין אותו ויביא עשרון שלם דברי ר' יהודה ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין. הרי עלי עשרון א' להביא בב' כלים כופין אותו ויביא ב' עשרונים בב' כלים דר"י ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין. הרי עלי עשרון ומחצה כופין אותו ומביא ב' עשרונים שלמים שאין מתנדבין כדרך חצאין. הרי עלי ק' עשרונות להביא בכלי א' כופין אותו ומביא ששים בכלי א' וארבעים בכלי אחר ואם הביא מחצה בכלי א' ומחצה בכלי אחר לא יצא בב' כלים מביא מחצה בכלי א' ומחצה בכלי אחר ואם הביא ס' בכלי א' ומ' בכלי אחר יצא. אר"ש אמרו לי חברי מפני מה האומר עלי ס' עשרון מביא בכלי א' ששים ששים ואחד מביא ס' בכלי אחד ואחד בכלי אחר ואמרתי להן אמרו אתם אמרו שכן הצבור מביא בי"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת ששים אמרתי להן והלא ששים וא' מקריבין אמרו לי מיעט יחיד מן הצבור אחד אמרתי להן והלא אלו קריבין בבקר ואלו קריבין בין הערבים. ד"א והלא יש שם מנחת פרים אילים וכבשים ואין מערבין מנחת פרים ואילים וכבשים זה בזה. אמרו לי אם לאו אמור אתה אמרתי להן ת"ל (במדבר כ״ח:ט') סולת מנחה בלולה בשמן מנחה ששולט בה לבוללה אמרו לי בששים שולט בששים וא' אינו שולט אמרתי להן כל השיעורים שבתורה קצובין הן במ' סאה הוא טובל במ' סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן כביצה מטמא טומאת אוכלין חסר אפילו שומשום אין מטמא טומאת אוכלין. שלשה על שלשה טמא מדרס שלשה על שלשה חסר נימא אחת אין מטמא טומאת מדרס. הוי כל השיעורין שבתורה קצובין הן.
Tosefta Menachot 12:5 רבי יהודה אומר

פירשתי מנחה ואיני יודע מה פירשתי ה"ז מביא חמש מנחות לה' מינים הרי עלי מין מנחות מביא שתי מנחות ממין א' שני מיני מנחות מביא שתי מנחות משני מינין הרי עלי מין עשרונות מביא ב' עשרונות ממין א'. מיני עשרונות מביא ב' עשרונות משני מינין פירשתי מנחה של עשרונות ואיני יודע מאיזו מהן פירשתי ה"ז מביא ה' מנחות מה …
פירשתי מנחה ואיני יודע מה פירשתי ה"ז מביא חמש מנחות לה' מינים הרי עלי מין מנחות מביא שתי מנחות ממין א' שני מיני מנחות מביא שתי מנחות משני מינין הרי עלי מין עשרונות מביא ב' עשרונות ממין א'. מיני עשרונות מביא ב' עשרונות משני מינין פירשתי מנחה של עשרונות ואיני יודע מאיזו מהן פירשתי ה"ז מביא ה' מנחות מה' מינים של ששים עשרונות שהן שלש מאות עשרונות פירשתי מנחה של עשרונות ואיני יודע של כמה עשרונות פירשתי ה"ז מביא מנחות של עשרונות מאחד ועד ס' שהן אלף ושמונה ושלשים עשרונות דברי רבי וחכ"א של ששים עשרון. פירשתי מנחה של עשרונות ואיני יודע מאיזה מין פירשתי וכמה עשרונות פירשתי ה"ז מביא חמש מנחות מחמשה מינין של ששים ששים עשרון מא' ועד שהן ט' אלפים ומאה וחמשים עשרונות דברי רבי וחכמים אומרים חמש מנחות מחמשת המינין שלשים עשרון שהן שלש מאות עשרונים. הרי עלי לבונה לא יפחות מן הקומץ רבי יהודה אומר משקל עשרה דינרין ר' יוחנן בן ברוקה אומר כהן מקדשה בכלי שרת ומקטירה אחרים אומרים האומר הרי עלי ברזל לא יפחות מכליא עורב שבהיכל.

Tosefta Chullin (12)

Tosefta Chullin 2:5 ר' יהודה אומר

רמ"א טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם טוב מזה ומזה שלא תדור כל עיקר ר' יהודה אומר טוב אשר לא תדור משתדור ולא טוב מזה ומזה מביא כבשתו לעזרה וסומך עליה ושוחט.
Tosefta Chullin 3:1 ר' יהודה אומר

ואלו טרפות בבהמה נקובת הושט ופסוקת הגרגרת לרחבה הרי זו פסולה ר"ש בן אלעזר אומר אף שנתמזמז מוחה פסולה נשברה שדרה ונחתך רובו של חוט פסולה נימוקה הריאה ואין חוט השדרה קיים פסולה ר' יעקב אומר אפילו ניקב. ניטלה כבד ולא נשתייר בה כדי להעלות ארוכה פסולה כרס הפנימי שניקב או שנקרע רוב החיצונה ר' יהודה אומר ב …
ואלו טרפות בבהמה נקובת הושט ופסוקת הגרגרת לרחבה הרי זו פסולה ר"ש בן אלעזר אומר אף שנתמזמז מוחה פסולה נשברה שדרה ונחתך רובו של חוט פסולה נימוקה הריאה ואין חוט השדרה קיים פסולה ר' יעקב אומר אפילו ניקב. ניטלה כבד ולא נשתייר בה כדי להעלות ארוכה פסולה כרס הפנימי שניקב או שנקרע רוב החיצונה ר' יהודה אומר בגדולה טפח ובקטנה ברובה וכמה היא גדולה טפחיים הרי זו גדולה פחות מכן הרי זו קטנה איזו היא כרס הפנימי העיד בן שילא ראש שבעים בצפורי משום ר' נתן זו סניא דיבי.
Tosefta Chullin 3:2 ר' יהודה אומר

דרוסת הזאב לבית החלל פסולה דרוסת הנץ לבית החלל פסולה ר' יהודה אומר דרוסת הזאב בדקה דרוסת ארי בגסה דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס. נפלה מן הגג ונתרסקו אבריה או רצצתה חברתה ונתרסקו אבריה אם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה אם עמדה מיד בין כך ובין כך כשרה.
Tosefta Chullin 3:6 משום רבי יהודה

ואלו טרפות בעוף נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת לרחבה הרי זו פסולה הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טרפה פסולה נקובת המוח שניקב קרום שלה פסולה נקובת הלב לבית חללו פסולה כיצד בודקין אותה רשב"א אומר משום רבי יהודה בודקין אותה ביד ואין בודקין במחט אם ניקב העצם פסולה אם לאו כשרה נפלה לאור ונחמרו בני מעיה פס …
ואלו טרפות בעוף נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת לרחבה הרי זו פסולה הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טרפה פסולה נקובת המוח שניקב קרום שלה פסולה נקובת הלב לבית חללו פסולה כיצד בודקין אותה רשב"א אומר משום רבי יהודה בודקין אותה ביד ואין בודקין במחט אם ניקב העצם פסולה אם לאו כשרה נפלה לאור ונחמרו בני מעיה פסולה באלו בני מעים אמרו בקרקבנין בכבד ובלב. אלו כשרות בעוף נקובת הגרגרת ופסוקת הגרגרת לארכה הרי זו כשרה הכתה חולדה על מקום שאינו עושה טרפה כשרה ניקב הלב שלא לבית חללה כשרה נפלה מן הגג נתרסקו אבריה או רצצתה חברתה ונתרסקו אבריה ושחטה כשרה אם עמדה מיד בין כך ובין כך כשרה ניקב הזפק רבי אומר אפילו ניטל ולא הודו לו חכמים נשתברו גפיה נשתברו רגליה נמרטו כנפיה ר' יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה. אחוזת הדם המעושנת והמצוננת הלעיטה חלתית תיאה הרדפני סם המות צואת התרנגולים כשרה נשוכת נחש נשוכת כלב שוטה משום טרפה מותרת ואסורה משום סכנת נפשות סימן לטרפה כל שאינה יולדת רשב"ג אומר אם לא היתה מכחשת והולכת בידוע שאינה טרפה אם היתה מכחשת והולכת בידוע שהיא טרפה רבי אומר אם נתקיימת ל' יום בידוע שאינה טרפה לא נתקיימת ל' יום בידוע שהיא טרפה אמרו לו פעמים שמתקיימת שתים וג' שנים.
Tosefta Chullin 3:9 ר' יהודה אומר

אלו סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' סנפירים וקרסוליו וכנפיו חופין את רובו ר' יוסי אומר ושמו חגב ולא כנצרין שיש בהן סימנין הללו סומכוס אומר אף המורד ר"א בר"י אומר אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון החולחזה כשר אלו הן סימני דגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת יש לו קשקשת אי אתה צריך לשאול על סנפיר יש לו …
אלו סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' סנפירים וקרסוליו וכנפיו חופין את רובו ר' יוסי אומר ושמו חגב ולא כנצרין שיש בהן סימנין הללו סומכוס אומר אף המורד ר"א בר"י אומר אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון החולחזה כשר אלו הן סימני דגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת יש לו קשקשת אי אתה צריך לשאול על סנפיר יש לו סנפיר ואין לו קשקשת טמא אלו הן קשקשין שמלובש בהן וסנפירין ששט בהן וכמה קשקשין יהיה בו אפילו אחת תחת לחיו ואחת תחת זנבו ואחת תחת סנפיר שלו ר' יהודה אומר שני קשקשת אין לו עכשיו אבל עתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית ונפיא כשר יש לו עכשיו אבל עתיד להשירם כשעולה מן הים כגון הקוליוס והפילמיס הספיתאים ואנתינוס. ר"י בן דורמסקא אומר לויתן דג טהור הוא שנאמר (איוב מ״א:ז'-ח') גאוה אפיקי מגינים סגור חותם צר אחד באחד יגשו וגו' תחתיו חדודי חרס וגו' גאוה אפיקי מגינים אלו קשקשין שלו תחתיו חדודי חרס אלו סנפירין שלו.
Tosefta Chullin 6:2 רבי יהודה אומר

השוחט לרפואה לאכילת עובדי כוכבים לאכילת כלבים חייב לכסות השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות. השוחט בשבת וביום הכפורים אע"פ שמתחייב בנפשו כיון שחשיכה אם היה הדם קיים חייב לכסות. השוחט בספינה כיון שהגיע ליבשה אם היה הדם קיים חייב לכסות אע"פ שאמרו לא ישחוט אדם בספינה אא"כ היה לו עפר מוכן. השוח …
השוחט לרפואה לאכילת עובדי כוכבים לאכילת כלבים חייב לכסות השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות. השוחט בשבת וביום הכפורים אע"פ שמתחייב בנפשו כיון שחשיכה אם היה הדם קיים חייב לכסות. השוחט בספינה כיון שהגיע ליבשה אם היה הדם קיים חייב לכסות אע"פ שאמרו לא ישחוט אדם בספינה אא"כ היה לו עפר מוכן. השוחט וצריך לדם לא ישחוט כדרך ששוחטין אלא כיצד עושה או נוחרו או מולקו. השוחט והקדיש את הדם חייב לכסות מפני שקדמה מצות כסוי להקדש השוחט ובלעתו הארץ פטור מלכסות כיסתו הרוח חייב לכסות השוחט דם שעל הסכין ודם שעל הכנפים חייב לכסות רשב"ג אומר הואיל ונתכסה דם הזבח פטור מלכסות רבי יהודה אומר משום ר"ג השוחט צריך ברכה לעצמו שחט ולא כיסהו וראהו אחר חייב לכסותו. אפילו ביו"ט המכסה את הדם יכסנו ביד ואל יכסנו ברגל שאין עושין את המצוה עראי. במה מכסין ובמה אין מכסין אין מכסין לא בתבן ולא בקש ולא בגבבא לא בעצם ולא בנוצה ולא בכנפי יונה ולא בנסורת של חרשין ולא בנעורת של פשתן ולא בגדורות ולא בקצוצות ולא בקמחין ולא בסלתות ולא יתן תבן ע"ג הדם ויכסה אבל מכסה בסיד בגפסים ובחרסים שכתשן ועשאן עפר זה הכלל כל שהוא מין עפר בולע ומצמיח [מכסין בו וכל שאינו מצמיח] אין מכסין בו.
Tosefta Chullin 7:1 ר' יהודה אומר

גיד הנשה נוהג בכלאים ובכוי נוהג בב' יריכות בירך של ימין ובירך של שמאל ר' יהודה אומר אין נוהג אלא באחת דעת מכרעת שהיא של ימין זה הכלל כל שיש לו כף ירך גיד הנשה נוהג בו כל שאין בו כף ירך אין גיד הנשה נוהג בו נוהג בשליל וחלבו אסור דר"מ רבי יהודה אומר אין נוהג בשליל וחלבו מותר דר"א וחכ"א נאמנין עליו ועל …
גיד הנשה נוהג בכלאים ובכוי נוהג בב' יריכות בירך של ימין ובירך של שמאל ר' יהודה אומר אין נוהג אלא באחת דעת מכרעת שהיא של ימין זה הכלל כל שיש לו כף ירך גיד הנשה נוהג בו כל שאין בו כף ירך אין גיד הנשה נוהג בו נוהג בשליל וחלבו אסור דר"מ רבי יהודה אומר אין נוהג בשליל וחלבו מותר דר"א וחכ"א נאמנין עליו ועל החלב. השולח ירך מחותכת לחבירו צריך להפריש ממנה גיד הנשה. שלמה א"צ להפריש ממנה גיד הנשה הלוקח ירך מחותכת מן הטבח א"צ להפריש ממנה גיד הנשה שלמה צריך להפריש ממנה גיד הנשה המוכר ירך מחותכת לעובד כוכבים א"צ להפריש ממנה גיד הנשה ובלבד שלא ימכרנה לו בפני ישראל מפני שחוזר ולוקחה הימנו. ומשום ב' דברים אמרו אין מוכרין בשר של נבלה ושל טרפות לעובד כוכבים מפני שחוזר ומאכילן לישראל. ד"א שאין מאכילין את האדם בטעות. ומשום ב' דברים אמרו לא יאמר אדם ישראל לעובד כוכבים קח לי בשר משום נבלות ומשום טרפות. דבר אחר משום אונסין.
Tosefta Chullin 7:2 ר' יהודה אומר

גיד הנשה מחטט אחריו כל מקום שהוא ונוטל השומן שלו הרי זה מותר ר' יהודה אומר נוטלו מן השוק של ירך. ב' גידים הן החיצון סמוך לבשר אסור וחייבין עליו הפנימי סמוך לעצם אסור ואין חייבין עליו. האוכל מגיד הנשה כזית הרי זה חייב ר' יהודה פוטר עד שיאכל משניהם. אכלו ואין בו כזית הרי זה חייב ר' יהודה פוטר עד שיהא …
גיד הנשה מחטט אחריו כל מקום שהוא ונוטל השומן שלו הרי זה מותר ר' יהודה אומר נוטלו מן השוק של ירך. ב' גידים הן החיצון סמוך לבשר אסור וחייבין עליו הפנימי סמוך לעצם אסור ואין חייבין עליו. האוכל מגיד הנשה כזית הרי זה חייב ר' יהודה פוטר עד שיאכל משניהם. אכלו ואין בו כזית הרי זה חייב ר' יהודה פוטר עד שיהא בו כזית. אכל ב' גידים משתי ירכות משתי בהמות סופג שמונים רבי יהודה אומר אינו סופג אלא ארבעים.
Tosefta Chullin 7:4 ר' יהודה אומר

נוהג בטהורה ואין נוהג בטמאה ר' יהודה אומר אף בטמאה מפני שאסורין קודם למתן תורה אמרו לו לרבי יהודה אינו אומר על כן לא יאכלו בני יעקב ראובן ושמעון את גיד הנשה אלא בני ישראל אלו שעומדין לפני הר סיני אלא למה כתבו שם להודיע במה נאסר אבר מן החי נוהג בבהמה טמאה כטהורה מפני שאיסורו נוהג בבני נח כישראל וחייב …
נוהג בטהורה ואין נוהג בטמאה ר' יהודה אומר אף בטמאה מפני שאסורין קודם למתן תורה אמרו לו לרבי יהודה אינו אומר על כן לא יאכלו בני יעקב ראובן ושמעון את גיד הנשה אלא בני ישראל אלו שעומדין לפני הר סיני אלא למה כתבו שם להודיע במה נאסר אבר מן החי נוהג בבהמה טמאה כטהורה מפני שאיסורו נוהג בבני נח כישראל וחייב עליו משום אבר מן החי ומשום בהמה טמאה ד"ר יהודה ור"א וחכ"א אינו חייב אלא משום אבר מן החי בלבד שנא' (דברים יב) לא תאכל הנפש עם הבשר את שאיסורו משום בל תאכל הנפש עם הבשר חייבין עליו יצאת בהמה טמאה שכולה אסורה. האוכל אבר מן החי עובר בלא תעשה חלב מן החי חייבן עליו. חלב מן החי חייב משום ב' לאוין משום חלב ומשום חי דם מן החי חייב משום שני לאוין משום דם ומשום חי אבר מן החי חייב משום נבלה דם מן המוקדשין חייב משום ב' לאוין משום דם ומשום מוקדשין דברי רבי יהודה וחכמים אומרים אין חייב אלא משום לאו אחד בלבד. אליה מן המוקדשין חייב משום ב' לאוין משום אליה ומשום מוקדשין חלב מן המוקדשין חייב משום שני לאוין משום חלב ומשום מוקדשין ר' יהודה מחייב ג' משום חלב ומשום מוקדשין ומשום חלב של מוקדשין.
Tosefta Chullin 8:2 רבי יהודה אומר

טיפת חלב שנפלה על החתיכה רבי יהודה אומר אם יש בנותן טעם באותה חתיכה וחכמים אומרים באותו הקדירה אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בזמן שלא ניער ולא כיסה ודברי חכמים בזמן שניער וכיסה חם לתוך חם וצונן לתוך חם אסור חם לתוך צונן מדיחו ואוכלו. כחל של מניקה קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אין עובר עליו הלב קורע ומ …
טיפת חלב שנפלה על החתיכה רבי יהודה אומר אם יש בנותן טעם באותה חתיכה וחכמים אומרים באותו הקדירה אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בזמן שלא ניער ולא כיסה ודברי חכמים בזמן שניער וכיסה חם לתוך חם וצונן לתוך חם אסור חם לתוך צונן מדיחו ואוכלו. כחל של מניקה קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אין עובר עליו הלב קורע ומוציא את דמו אם בשלו קורעו לאחר בישולו.
Tosefta Chullin 8:6 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר האלל שכינסו ויש בו כזית הרי זה חייב עור פרסות בהמה דקה הרי הוא כבשרה וכולן שעיבדו או שהילך בהן כדי עבודה טהורין משום עור וטמאין משום בשר חוץ מעור האדם מפני שמטמאתו לעולם מכאן אמרו לגיון עובר ממקום למקום המאהיל עליו טמא אין לך לגיון שאין בו קרקפלין וכולן שנמלחו הרי אלו כעבודין ר' יהודה …
ר' יהודה אומר האלל שכינסו ויש בו כזית הרי זה חייב עור פרסות בהמה דקה הרי הוא כבשרה וכולן שעיבדו או שהילך בהן כדי עבודה טהורין משום עור וטמאין משום בשר חוץ מעור האדם מפני שמטמאתו לעולם מכאן אמרו לגיון עובר ממקום למקום המאהיל עליו טמא אין לך לגיון שאין בו קרקפלין וכולן שנמלחו הרי אלו כעבודין ר' יהודה אומר הלטאה אין לה עור ר"י בן נורי אמר ח' שרצים יש להן עורות הצדן והורגן והחובל בהן והעושה בהן חבורה הרי זה חייב וחכמים אומרים אין עור אלא מה שמנו חכמים. המפשיט בבהמה ובחיה ובטמאה ובדקה ובגסה לשטוח כדי אחיזה וכמה הוא כדי אחיזה מלא טפח כפול. המפשיט כשיעור הזה הנוגע במופשט טהור בעור של צואר טמא ר' יוחנן בן נורי אומר הנוגע בעור של צואר טהור שאינו אלא נותקו ר' דוסתאי בן יהודה אומר משום ר"ש המפשיט בשרצים כולו חבור אחד הוא רבי יהודה אומר עור שיש לו כזית בשר הנוגע בעור שכנגד הבשר מאחריו טמא ביצת השרץ מרוקמת טהורה וכמה היא ריקומה כדי שיראה שרץ מתוכה ניקבה כל שהוא טמאה וכמה יהא הנקב מלא שערה. האבר והבשר המדולדלין בבהמה מטמאין טומאת אוכלין ר"ש אומר אין מטמאין טומאת אוכלין.
Tosefta Chullin 9:3 דברי רבי יהודה

אי זה הוא הזרוע נוטלו מבית הפרק וכל הפרק עמו בזרוע של מוקדשין בזרוע של גבולין. איזה הוא לחי נוטלו מבית השחיטה וכל בית השחיטה עמה קיבה כמשמעו חלב שעל הקיבה נותנו לכהן א"ר יהודה נהגו כהנים עין יפה שיהו נותנין אותו לבעלים. זרוע זה זרוע של ימין אתה אומר זה זרוע של ימין או אינו אלא שמאל הרי אתה דן הואיל …
אי זה הוא הזרוע נוטלו מבית הפרק וכל הפרק עמו בזרוע של מוקדשין בזרוע של גבולין. איזה הוא לחי נוטלו מבית השחיטה וכל בית השחיטה עמה קיבה כמשמעו חלב שעל הקיבה נותנו לכהן א"ר יהודה נהגו כהנים עין יפה שיהו נותנין אותו לבעלים. זרוע זה זרוע של ימין אתה אומר זה זרוע של ימין או אינו אלא שמאל הרי אתה דן הואיל ושוק מתנה לכהן וזרוע מתנה לכהן מה שוק אינו נוהג אלא בימין אף זרוע לא ינהוג אלא בימין. שוק מארכובה ולמטה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים מארכובה ולמעלה איזה הוא חזה כל שרואה את הארץ מלמעלה ועד שמגיע לצואר. מלמטה עד שמגיע לכרס חותכו ונוטלו מבין שתי דפנות מיכן ומיכן ואיזהו אליה חותך ויורד עד שמגיע לעצה נכנס לפנים מן העצה עד שמגיע לפרק חותך ונוטל את כולה ואלו הן אימורין שתי כליות ויותרת הכבד ואליה ואלו הן החלבים החלב המכסה את הקרב זה הוא חלב החופה את הכרס ואת כל החלב אשר על הקרב זה חלב שעל הדקין דר"ע ר' ישמעאל אומר חלב שעל הקיבה וחכמים לא הודו לו שעל הכסלים שבין פקוקרות שהוא מחטט אחריו כל מקום שהוא ונוטל דברי רבי יוסי הגלילי ר' ישמעאל אומר חלב שעל הקיבה תותב קרום נקלף ר"ע אומר קרום ונקלף אסורין רבי יהודה אומר קרום שעל הכוליא אסור וחייבים עליו גידים שבכליות ובמוקדשין אסורין ואין חייבין עליהן.

Tosefta Bekhorot (5)

Tosefta Bekhorot 3:4 רבי יהודה אומר

השוחט את הבכור בחזקת בעל מום ונמצא תמים. מומין שבעין אין מבקרין אותן מפני שמשתנין לאחר מיתה ושבגוף מבקרין אותן דר"מ. רבי יהודה אומר אף שבגוף אין מבקרין אלא הרי זה יבקר מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו זה היה מעשה ובא ושאל אלעזר בן פדאי לחכמים ואמרו משלם מחצה בדקה ורביע בגסה.
Tosefta Bekhorot 3:6 רבי יהודה אומר

כל פסולי מוקדשין נמכרין באטליז ונשחטין באטליז ונמכרים בליטרא חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנאתן לבעלים רשב"ג אומר מפייס אדם את עצמו בליטרא בבכור לידע מה הגיעו. רבי יהודה אומר מצא אדם את חברו בירושלים אמר לו אכלת היום אמר לו מן יודע שמהמעשר אכל מה המן אין לו דמים אף מעשר אין לו דמים אמר לו קייץ יודע שהבכו …
כל פסולי מוקדשין נמכרין באטליז ונשחטין באטליז ונמכרים בליטרא חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנאתן לבעלים רשב"ג אומר מפייס אדם את עצמו בליטרא בבכור לידע מה הגיעו. רבי יהודה אומר מצא אדם את חברו בירושלים אמר לו אכלת היום אמר לו מן יודע שמהמעשר אכל מה המן אין לו דמים אף מעשר אין לו דמים אמר לו קייץ יודע שהבכור אכל מה הקייץ נמכר בזול אף הבכור נמכר בזול. בש"א אין נמנין על הבכורות אלא הכהנים בלבד ובה"א אף ישראל. רבי עקיבה מתיר אפילו עובדי כוכבים שנאמר (דברים י״ב:ט״ו) כצבי וכאיל. בשר בכור בש"א אין מאכילין אותו לנדות ובה"א מאכילין אותו לנדות בכור שאחזו דם אין מקיזין לו את הדם במקום שעושה בו מום אבל מקיזין לו את הדם במקום שאין עושה בו מום דברי רבי. רבי יהודה אומר אף נשחט על אותו המום ר"ש אומר אפילו מת אין מקיזין לו את הדם. היה בכור בעטו ועשה בו מום אם נתכוין לכך אסור ואם לאו מותר כל המומין הראוין לבא בידי אדם רועי ישראל נאמנין רועי כהנים אין נאמנין חזרו לומר נאמן הוא על של חברו ואין נאמן על של עצמו רבי יהושע בן קפוסאי אומר אין שוחטין את הבכור אלא ע"פ שנים רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו בנו ואפילו בתו רבי אומר אפילו עשרה בתוך הבית אין נאמנין שחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו. אין שמין בכורות תמימין לישראל אבל שמין להן בכורות בעלי מומין. שמין בכורות תמימין לכהנים ואצ"ל בעלי מומין. אין רואין את הבכורות לישראל ואם אמר לו כהן שלחני אצלך או שירש את אבי אמו כהן רואין כהן כשר שהיה רועה צאנו של ישראל לא יאמר לו תן לי את הבכורות הללו אלא אומר לו ארבעה טמאין שבעדרך תנם לי כל הבכורות אדם מתיר חוץ מבכור עצמו. רואה הוא קדשיו ומעשרותיו של עצמו ונשאל הוא על הטמאות ועל הטהרות של עצמו.
Tosefta Bekhorot 5:2 אמר רבי יהודה

איזה הוא מרוח אשך זה הקליטים שנכנסה רוח באשכיו דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר זה השחוף. פרסתו חלולה עקומה דומה למגל שוקו נתון באמצע רגלו מכיש מלמעלה ומפסיע מלמטה בעל הקיפין והשיופצד אצבעותיו גרומות אצבעותיו מרוכבות זו על זו או שהיתה אצבע גדולה עקומה פסול היתה בו שומא אם יש בה שיער פסול אין בה שיער …
איזה הוא מרוח אשך זה הקליטים שנכנסה רוח באשכיו דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר זה השחוף. פרסתו חלולה עקומה דומה למגל שוקו נתון באמצע רגלו מכיש מלמעלה ומפסיע מלמטה בעל הקיפין והשיופצד אצבעותיו גרומות אצבעותיו מרוכבות זו על זו או שהיתה אצבע גדולה עקומה פסול היתה בו שומא אם יש בה שיער פסול אין בה שיער כשר. גדולה פסול קטנה כשר וכמה היא גדולה רבן שמעון בן גמליאל עד כאיסר האיטלקי. יתרת אם יש בה עצם פסול אם לאו כשר. יתיר כגון שהוא איטר אצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש ושש רבי יהודה מכשיר ורבי פוסל. אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבי טרפון ואמר כמותו ירבו כהנים גדולים בישראל. אמר לו רבי יוסי כך אמר כמותו יתמעטו נתינים ממזרין בישראל. איטר בין בידיו ובין ברגליו פסול השולט בשתי ידיו כאחת רבי פוסל וחכמים מכשירין. הזיויר והליפיז והתימיז והלימיז ולויקן ועקלן ועקשן וקלבן והקישן פסולין באדם וכשרין בבהמה.
Tosefta Bekhorot 6:2 ר' יהודה אומר

יש שנותן על ידי עצמו יש שאביו נותן על ידו יש שהוא ואביו נותן על ידו יש שהוא ואביו נותנין לא הוא ולא אביו נותנין איזה הוא שנותן ע"י עצמו הורתו שלא בקדושה ולידתו שלא בקדושה נותן ע"י עצמו ספק בן ט' לראשון ובן ז' לאחרון נותן ע"י עצמו. שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו וילדו שני זכרים במחבא ומת אחד מהן השני …
יש שנותן על ידי עצמו יש שאביו נותן על ידו יש שהוא ואביו נותן על ידו יש שהוא ואביו נותנין לא הוא ולא אביו נותנין איזה הוא שנותן ע"י עצמו הורתו שלא בקדושה ולידתו שלא בקדושה נותן ע"י עצמו ספק בן ט' לראשון ובן ז' לאחרון נותן ע"י עצמו. שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו וילדו שני זכרים במחבא ומת אחד מהן השני נותן ע"י עצמו. איזהו שאביו נותן על ידו שתי נשים של ב' אנשים שלא בכרו וילדו שני זכרים במחבא זה נותן חמש סלעים וזה נותן חמש סלעים לכהן. נתן האב חמש סלעים ומת. האב השני חייב והבנים פטורין. ילדה היא וכהנת היא ולויה היא והאשה שכבר ילדה שני אביו נותן על ידו מת אחד מהן או שהיה זכר ונקבה לא הוא ולא אביו נותנין. איזה הוא שהוא ואביו נותנין שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו וילדו שני זכרים במחבא זה נותן ה' סלעים לכהן וזה נותן ה' סלעים לכהן נתן האב ה' סלעים ומת האב השני חייב והבנים פטורין. מת אחד מן הבנים הבן השני חייב והאבות פטורין נתן האב חמש סלעים ומת אחד מן הבנים הרי כולן פטורין. אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים וילדו שני זכרים מת אחד מהן תוך שלשים הרי כולן פטורין. שתי נשים של שני אנשים שלא ביכרו וילדו שני זכרים במחבא זה נותן חמש סלעים לכהן וזה נותן חמש סלעים לכהן. נתן האב ה' סלעים לכהן ומתו הבנים עד שלא חלקו בנכסי אביהן חייבין משחלקו בנכסי אביהם פטורין. ר' יהודה אומר אף משחלקו בנכסי אביהם אם יש לזה בי' דינרין משל אביהם חייבין ואם לאו פטורין. שתי נשים שלא ביכרו וילדו ב' זכרים במחבא נותנות עשר סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום מוציאות מידו ר' יהודה אומר אם לכהן אחד נתנו מוציאות מידו אם לב' כהנים נתנו אין יכולין להוציא מידו שהמוציא מחבירו עליו הראיה.
Tosefta Bekhorot 6:3 רבי יהודה אומר

לפדות את עצמו ולעלות לרגל פודה את עצמו ואחר כך עולה לרגל רבי יהודה אומר עולה לרגל ואח"כ פודה את עצמו שזו מצוה עוברת. ללמוד תורה ולישא אשה לומד ואח"כ נושא אשה רבי יהודה אומר אם אין יכול לישב בלא אשה נושא אשה ואח"כ לומד תורה הוא ללמוד תורה ובנו ללמוד תורה הוא לישא אשה ובנו לישא אשה הוא קודם את בנו. רב …
לפדות את עצמו ולעלות לרגל פודה את עצמו ואחר כך עולה לרגל רבי יהודה אומר עולה לרגל ואח"כ פודה את עצמו שזו מצוה עוברת. ללמוד תורה ולישא אשה לומד ואח"כ נושא אשה רבי יהודה אומר אם אין יכול לישב בלא אשה נושא אשה ואח"כ לומד תורה הוא ללמוד תורה ובנו ללמוד תורה הוא לישא אשה ובנו לישא אשה הוא קודם את בנו. רבי יהודה אומר אם היה בנו זריז ותורה מתקיימת בידו בנו קודמו. מעשה באחד שהרצה את בנו ללמוד תורה הדירו מלעשות מלאכה והתיר לו ר' יוסי למלאת לו חבית מים ולהדליק לו את הנר.

Tosefta Arakhin (10)

Tosefta Arakhin 1:1 ר' יהודה אומר

רבי מאיר אומר מרובה מדת מעריכין ממדת נערכין שחרש שוטה וקטן נערכין אבל לא מעריכין. ר' יהודה אומר מרובה מדת מעריכין ממדת נערכין טומטום ואנדרוגינוס מעריכין ולא נערכין אף העובד כוכבים יהא מעריך ולא נערך.
Tosefta Arakhin 1:4 ר' יהודה אומר

פרים של חג אין פחות משבעה ולא יותר על ארבעה עשר. אין פתח בטועה פחות משבעה ולא יתיר על שבעה עשר. אין בנגעים פחות משבוע אחד ולא יתיר על ג' שבועות. אין פוחתים מארבעה חדשים המעוברים בשנה לא נראה להוסיף יתיר על שמונה. מעולם לא נראו ששה חדשים המעוברים בשנה זו אחר זו. במקום שאין מכירין זמנו של חדש נוהגין א …
פרים של חג אין פחות משבעה ולא יותר על ארבעה עשר. אין פתח בטועה פחות משבעה ולא יתיר על שבעה עשר. אין בנגעים פחות משבוע אחד ולא יתיר על ג' שבועות. אין פוחתים מארבעה חדשים המעוברים בשנה לא נראה להוסיף יתיר על שמונה. מעולם לא נראו ששה חדשים המעוברים בשנה זו אחר זו. במקום שאין מכירין זמנו של חדש נוהגין אחד מעובר. ואחד שאינו מעובר וכן בגליות נוהגין אחד מעובר ואחד שאינו מעובר היו נוהגין תמוז בזמנו והאב מעובר ואח"כ נודע להן שאב בזמנו מניחין אותו ומונין מכאן ואילך אחד מעובר ואחד שאינו מעובר. עצרת פעמים שחל להיות בחמשה ובששה ובשבעה לא פחות ולא יותר. ר' יהודה אומר חל להיות בחמשה סימן רע לעולם בששה סימן בינוני בשבעה סימן יפה לעולם. וכן מצינו שהיו ישראל עומדין לפני הר סיני נמשכין לאחוריהם י"ב מיל ובאין לפניהם י"ב מיל על כל דיבור ודיבור כ"ד מיל היה היום ברור והיו ישראל משתלחין מפני האש אמר להן הקב"ה לענני כבוד רבצו טל לפני בני שנאמר (תהילים סח) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום והקב"ה מרביץ לפניהם טללים וגשמים שנאמר (שם) גשם נדבות תניף אלהים וגו'. אין עצרת חל להיות אלא ביום הנף. אין ר"ה חל להיות אלא ביום הנף וביום עיבורו. אחרים אומרין אין בין עצרת לעצרת ואין בין ר"ה לר"ה אלא ארבעה ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת ה'.
Tosefta Arakhin 1:6 ר' יהודה אומר

החליל אין דוחה את השבת ר' יוסי בר' יהודה אומר דוחה. לא היה מכה בב' חלילין אלא בחליל א'. לא היה מחלק אלא בשל קנה מפני שמחלק יפה רשב"ג אומר הדראולים לא היה במקדש מפני שמערבב את הקול ומקלקל את הנעימה אלו הן מכין לפני מזבח עבדי כהונה היו דברי ר"מ ר' יהודה אומר עבדי לויה ר' יוסי אומר משפחת בית הפגרים בית …
החליל אין דוחה את השבת ר' יוסי בר' יהודה אומר דוחה. לא היה מכה בב' חלילין אלא בחליל א'. לא היה מחלק אלא בשל קנה מפני שמחלק יפה רשב"ג אומר הדראולים לא היה במקדש מפני שמערבב את הקול ומקלקל את הנעימה אלו הן מכין לפני מזבח עבדי כהונה היו דברי ר"מ ר' יהודה אומר עבדי לויה ר' יוסי אומר משפחת בית הפגרים בית צפרייא מימאים משיאין לכהונה רבי חנניא בן אנטיגנוס אומר מכירן הייתי ולוים היו.
Tosefta Arakhin 2:4 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר שבע נימין בכנור היו שנאמר (תהילים ט״ז:י״א) שובע שמחות את פניך לימות המשיח שמונה שנאמר (תהילים י״ב:א') למנצח על השמינית על נימא ח' לעתיד לבוא בי' שנאמר (תהילים ל״ג:ב') הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו.
Tosefta Arakhin 2:5 רבי יהודה אומר

שדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בפרדסות ספוסטי ובחולית של מחוזא נותן חמשים סלע לבית כור רבי יהודה אומר אף המקדיש בפרדסות ירחו ובחולית של יבנה נותן חמשים סלע לבית כור שדה מקנה נותן שויו שנאמר (ויקרא כ״ז:כ״ג) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך אין מכסת אלא שויה דברי רבי יהודה אמר לו ר"א אין כל שויה הוא …
שדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בפרדסות ספוסטי ובחולית של מחוזא נותן חמשים סלע לבית כור רבי יהודה אומר אף המקדיש בפרדסות ירחו ובחולית של יבנה נותן חמשים סלע לבית כור שדה מקנה נותן שויו שנאמר (ויקרא כ״ז:כ״ג) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך אין מכסת אלא שויה דברי רבי יהודה אמר לו ר"א אין כל שויה הוא נותן מה ת"ל וחשב נאמר כאן וחשב ונאמר להלן וחשב מה וחשב האמור להלן חמשים סלע לבית כור אף וחשב האמור כאן חמשים סלע לבית כור.
Tosefta Arakhin 2:7 ר' יהודה אומר

עני ועשיר שהעריכו את עני ועשיר זה נותן לפי משהו וזה נותן לפי משהו. הרי עלי ערך סתם זה מביא את המועט שבערכין וכמה הוא מועט שבערכין ה' סלעים. האומר ערכן של עשרה עלי אם היה עני נותן ע"י כולן ערך עני. עשיר נותן ע"י כולן ערך עשיר עני והעשיר נותן ע"י כולן ערך עשיר עשיר והעני נותן ע"י כולן ערך עני. ר' יהוד …
עני ועשיר שהעריכו את עני ועשיר זה נותן לפי משהו וזה נותן לפי משהו. הרי עלי ערך סתם זה מביא את המועט שבערכין וכמה הוא מועט שבערכין ה' סלעים. האומר ערכן של עשרה עלי אם היה עני נותן ע"י כולן ערך עני. עשיר נותן ע"י כולן ערך עשיר עני והעשיר נותן ע"י כולן ערך עשיר עשיר והעני נותן ע"י כולן ערך עני. ר' יהודה אומר ערך עשיר הואיל ובא לכלל עושר שעה אחת. האומר ערך פלוני זה עלי הרי זה נותן סלע דברי רבי מאיר שנאמר (ויקרא כ״ז:כ״ה) וכל ערכך יהיה בשקל הקודש וחכ"א אין נותנין אלא לפי השג יד שנאמר (שם) על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו. עני שהעריך את עצמו אין אומרים לו לך לוה לך עשה מלאכה והבא ערך עשיר אלא מוטב שיביא ערך עני עכשיו ואל יביא ערך עשיר אלא לאחר זמן. רבי יהודה אומר היה אביו חולה או מסוכן או שהיתה ספינתו במדינת הים ויביא ערך עשיר אלא מוטב שיביא ערך עני עכשיו ואל יביא ערך עשיר לאחר זמן. ר"א אומר היה חייב קרבן עולה ויורד אין אומרים לו לך לוה לך עשה מלאכה והבא קרבן עשיר אלא מוטב שיביא קרבן עני עכשיו ואל יביא קרבן עשיר לאחר זמן. ר"ש אומר הקטר חלבים כשרין למוצאי שבת אמרה תורה ידחו את השבת בזמן ואל יקרבו למוצאי שבת.
Tosefta Arakhin 3:3 ר' יהודה אומר

חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו ר' יהודה אומר קונסין אותו ונותן ערך כולו חצי דמי עלי נותן חצי דמו ר' יוסי בר ר' יהודה אומר קונסין אותו ונותן דמי כולו.
Tosefta Arakhin 4:6 דברי ר' יהודה

הקדישה וגאלה אין יוצא מידו ביובל גאלה יוצא לאביו ביובל גאלה אחר או אחד מן הקרובים גאלה מידו אינו יוצא לו ביובל. אין לך קם תחת האב ליעידה ולעבד עברי ולשדה אחוזה אלא הבן בלבד הגיע היובל ולא נגאלה הכהנים נכנסים לתוכה ונותנין לו את דמיה דברי ר' יהודה ר"ש אומר נכנסין ולא נותנין אלא נקראת שדה רטושין עד יו …
הקדישה וגאלה אין יוצא מידו ביובל גאלה יוצא לאביו ביובל גאלה אחר או אחד מן הקרובים גאלה מידו אינו יוצא לו ביובל. אין לך קם תחת האב ליעידה ולעבד עברי ולשדה אחוזה אלא הבן בלבד הגיע היובל ולא נגאלה הכהנים נכנסים לתוכה ונותנין לו את דמיה דברי ר' יהודה ר"ש אומר נכנסין ולא נותנין אלא נקראת שדה רטושין עד יובל שני הגיע יובל שני ולא נגאלה נקראת שדה רטושין רטושין עד יובל ג' לעולם אין הכהנים נכנסים לתוכה עד שיגאלנה אחר בד"א בשדה אחוזה של ישראל אבל בשדה מקנה של ישראל מקדישין בכל שעה שירצו וגואלין בכל שעה שירצו גאלה אחר יוצא לבעלים ביובל. שדה היוצא מיד הקדש לכהנים ביובל הרי היא כשדה אחוזה של ישראל הכהנים ולוים בשדה בערי מגרשיהן מקדשין בכל שעה שירצו וגואלין בכל שעה שירצו. גאלה אחר יוצא לבעלים ביובל שדה היוצא מיד הקדש לכהנים הרי היא כשדה אחוזה של ישראל. הכהנים ולוים בשדה אחוזתן בערי מגרשיהן מקדשין בכל שעה שירצו וגואלין בכל שעה שירצו גאלה אחר יוצא לבעלים ביובל.
Tosefta Arakhin 4:12 דברי ר' יהודה

כהנים ולוים אין מחרימין דברי ר' יהודה ר"ש אומר כהנים אין מחרימין שחרמים שלהם. לוים מחרימים שאין חרמים שלהן אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בקרקעות כי אחוזת עולם הוא להם ודברי ר"ש במטלטלין שאין חרמים שלהן.
Tosefta Arakhin 5:7 רבי יהודה אומר

עיר שנפלה חומתה כל המצוה הזאת נוהגת בה. בנה בית חוצה לה נידון כבתי חצרים. בתי ערי חומה וחוצה לארץ הכל הולך אחר העיקר ירושלים וערי מקלט ומעשר שני הכל הולך אחר הנוף. הבורגנין והמגדל והשובך שבתוכה הרי הן כבתי ערי חומה. והדיירים והגנות והפרדסות שבתוכה ר"מ אומר הרי הן כבתי ערי חומה וחכ"א הרי הן כשדות בית …
עיר שנפלה חומתה כל המצוה הזאת נוהגת בה. בנה בית חוצה לה נידון כבתי חצרים. בתי ערי חומה וחוצה לארץ הכל הולך אחר העיקר ירושלים וערי מקלט ומעשר שני הכל הולך אחר הנוף. הבורגנין והמגדל והשובך שבתוכה הרי הן כבתי ערי חומה. והדיירים והגנות והפרדסות שבתוכה ר"מ אומר הרי הן כבתי ערי חומה וחכ"א הרי הן כשדות בית בנוי בחומה רבי יהודה אומר כאילו הוא בחוץ רש"א כאילו הוא בפנים. בתי בדין שפתחיהם לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים כש"א אין פודין בהם מעשר שני כאילו הם בפנים אין אוכלים בהם קדשים קלים כאילו הם בחוץ בית הלל אומרים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ א"ר יוסי זו משנת ר"ע משנה הראשונה ב"ש אומרים אין פודין בהם מעשר שני כאילו הם בחוץ ואין אוכלים בהם קדשים קלים כאילו הם בפנים ב"ה אומרים בלשכות את שפחתה לפנים כלפנים את שפחתה לחוץ כלחוץ. א"ר ישמעאל ברבי יוסי וכי אין לנו מוקפות חומה אלא אלו בלבד הרי הוא אומר (דברים ב) ששים עיר כל חבל ארגוב וגו' כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה וגו' אלא כיון שגלו ישראל לבבל בטלה מהן מצות ערי חומה וכשעלו מן הגולה מצאו אלו שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון וקדשום ולא אלו בלבד אלא כל שתבא לך במסורת שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון כל המצוה הזאת נוהגת בה ושקדשום מכאן ואילך כל המצוה הזאת נוהגת בה.

Tosefta Temurah (4)

Tosefta Temurah 1:5 דברי ר' יהודה

אמר רגלה של זו עולה אין כולה עולה אלא אותה הרגל בלבד מה יעשה לה תמכר לחייבי עולות חוץ מרגלה ודמיה חולין דברי ר' מאיר. רבי יהודה ור' יוסי ורבי שמעון אומרים אין כולה עולה. אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בדבר שאין הנשמה תלויה בו ודברי רבי יוסי ורבי שמעון בדבר שהנשמה תלויה בו. רבי יוסי אומר עושין תמורה שלי …
אמר רגלה של זו עולה אין כולה עולה אלא אותה הרגל בלבד מה יעשה לה תמכר לחייבי עולות חוץ מרגלה ודמיה חולין דברי ר' מאיר. רבי יהודה ור' יוסי ורבי שמעון אומרים אין כולה עולה. אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בדבר שאין הנשמה תלויה בו ודברי רבי יוסי ורבי שמעון בדבר שהנשמה תלויה בו. רבי יוסי אומר עושין תמורה שלימין באברים עושין תמורה ברובע ונרבע ונרבע במוקצה ובנעבד באתנן ובמחיר וכלאים ובטרפה וביוצא דופן ר' אליעזר אומר הכלאים והטרפה ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס לא קדושין ולא מקדישין.
Tosefta Temurah 1:6 דברי ר' יהודה

המקדיש בעל מום למזבח עובר בחמשה לאוין בל תקדיש בל תשחט בל תזרוק את הדם ובל תקטיר חלבו ובל תקטיר מקצתו שנאמר (ויקרא כ״ב:כ״א) תמים יהיה לרצון כל מום וגו' רבי יוסי בר' יהודה אומר אף משום בל תקבל את דמו. הקדישו ולא שחטו אינו חייב אלא אחת הקדישו ושחטו וזרק את דמו חייב על כל אחת ואחת המקדיש רובע ונרבע מוק …
המקדיש בעל מום למזבח עובר בחמשה לאוין בל תקדיש בל תשחט בל תזרוק את הדם ובל תקטיר חלבו ובל תקטיר מקצתו שנאמר (ויקרא כ״ב:כ״א) תמים יהיה לרצון כל מום וגו' רבי יוסי בר' יהודה אומר אף משום בל תקבל את דמו. הקדישו ולא שחטו אינו חייב אלא אחת הקדישו ושחטו וזרק את דמו חייב על כל אחת ואחת המקדיש רובע ונרבע מוקצה ונעבד אתנן ומחיר שרוע וקלוט עובר משום שמות הללו והרי הן כבעלי מומין שקדם הקדשם את מומם ואין יוצאין לחולין אלא על מום קבוע בלבד. המקדיש תמימים לבדק הבית חייב בעשה ולא תעשה דברי ר' יהודה וחכמים אומרים אין חייב אלא משם אחד בלבד. המקדיש תמימים לבדק הבית. אין פודין אותו אלא למזבח בלבד. המקדיש בעל מום למזבח. רצה לפדותו להקדש בדק הבית הרשות בידו. הולד אין עושה תמורה ואין צריך לומר ולד הולד ר' יהודה אומר הולד עושה תמורה הצבור אין עושה תמורה בהמת צבור אין עושין תמורה השותפין אין עושין תמורה ובהמת השותפין אין עושין תמורה. בהמה שחציה קודש וחציה חול לא עושה ולא נעשית ולא הזבח הבא מחמת תמורה עושה תמורה.
Tosefta Temurah 1:7 דברי רבי יהודה

קרבנות צבור דוחים את השבת ואת הטומאה קרבנות יחיד אינם דוחים לא השבת ולא הטומאה דברי רבי יהודה אמר לו ר' יעקב מצינו בחביתי כהן משיח ופר יום הכפורים והפסח שהן קרבנות יחיד ודוחין את השבת ואת הטומאה. מצינו בפר הבא על כל המצות ושעירי עבודת כוכבים וחגיגה שקרבנות צבור ואינם דוחין לא את השבת ולא את הטומאה כ …
קרבנות צבור דוחים את השבת ואת הטומאה קרבנות יחיד אינם דוחים לא השבת ולא הטומאה דברי רבי יהודה אמר לו ר' יעקב מצינו בחביתי כהן משיח ופר יום הכפורים והפסח שהן קרבנות יחיד ודוחין את השבת ואת הטומאה. מצינו בפר הבא על כל המצות ושעירי עבודת כוכבים וחגיגה שקרבנות צבור ואינם דוחין לא את השבת ולא את הטומאה כלל אמר רבי יעקב כל שיש לו זמן קבוע מן התורה ואין יכול ליעשות מע"ש דוחה את השבת וכל שאין לו זמן קבוע מן התורה ויכול ליעשות מע"ש אין דוחה את השבת.
Tosefta Temurah 4:4 ר' יהודה אומר

כל הקדשים שנעשו טרפה לפני הקדישן ואח"כ מתו יש להן פדיון אחר הקדישן ומתו אין להן פדיון שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. הבכור והמעשר יש להן פדיון חומר בהקדש מזבח מה שאין בהקדש בדק הבית וחומר בהקדש בדק הבית מה שאין בהקדש מזבח נותנין הימנו להקדש הבית את הראוי לו מאילך ושלא מאילך והקדש בדק הבית אינו …
כל הקדשים שנעשו טרפה לפני הקדישן ואח"כ מתו יש להן פדיון אחר הקדישן ומתו אין להן פדיון שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. הבכור והמעשר יש להן פדיון חומר בהקדש מזבח מה שאין בהקדש בדק הבית וחומר בהקדש בדק הבית מה שאין בהקדש מזבח נותנין הימנו להקדש הבית את הראוי לו מאילך ושלא מאילך והקדש בדק הבית אינו אלא מאילך. חומר בהקדש בדק הבית תחלת הקדישו מועלין בו והקדש המזבח יש הימנו שמועלין בו יש הימנו שאין מועלין בו ולא הותרו לאכילה אלא בפדיון אם מתו בין תמימין ובין בעלי מומין לא יפדו ר"ש אומר יפדו. בהקדש המזבח תמימין לא יפדו ובעלי מומין יפדו אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית שאם מתו או שהפילו או שנטמאו הרי אלו ישרפו. חטאת העוף הבאה על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ר"ש אומר ישרפו ר' יהודה אומר יקברו כיצד קוברין חטאת העוף היו נותנין אותה על גבי אמת המים והיא מתגלגלת ויורדת לנחל קדרון רבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה אומר חלון היתה שם למערבו של כבש אמה על אמה רבובה היתה נקראת ששם נותנין חטאת העוף תעובר צורתה ותצא לבית השרפה. פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים וקדשי קדשים שנטמאו בפנים ומנחות והסולת והיין והשמן הרי אלו ישרפו כיצד שורפין יין ושמן היו נותנין אותן על גבי מדורה כמות שהן. פסולי קדשים קלים ואימורי קדשי קדשים שנטמאו בחוץ והפסח שיצא רובו שורפין אותן לפני הבירה מעצי המערכה.

Tosefta Meilah (2)

Tosefta Meilah 2:4 רבי יהודה אומר

נתן לו פרוטה ואמר הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות והלך והביא לו בכולה נרות בכולה פתילות שניהם לא מעלו. בעל הבית שלא נעשה שליחותו ושליח שלא שינה שליחותו בשוה פרוטה. אבל נתן לו מעה כסף ואמר לו הבא לי בכולה נרות בכולה פתילות והלך והביא לו בחציה נרות ובחציה פתילות שניהם מעלו בעל הבית שנעשה שליחותו בשוה …
נתן לו פרוטה ואמר הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות והלך והביא לו בכולה נרות בכולה פתילות שניהם לא מעלו. בעל הבית שלא נעשה שליחותו ושליח שלא שינה שליחותו בשוה פרוטה. אבל נתן לו מעה כסף ואמר לו הבא לי בכולה נרות בכולה פתילות והלך והביא לו בחציה נרות ובחציה פתילות שניהם מעלו בעל הבית שנעשה שליחותו בשוה פרוטה. ושליח ששינה שליחותו בשוה פרוטה. אבל אמר לו הבא לי מיוסף והביא לו משמעון משיחין והביא מציפורי השליח מעל נתן לו שתי פרוטות ואמר לו הבא לי אתרוג והלך והביא לו בפרוטה אתרוג ובפרוטה שניה רמון שניהן מעלו. רבי יהודה אומר בעל הבית לא מעל שאומר אתרוג גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן רע. נתן לו דינר זהב ואמר לו הבא לי חלוק והלך והביא לו בשליש חלוק ובשליש טלית שניהן מעלו רבי יהודה אומר בעל הבית לא מעל שהוא אומר לו לחלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן רע ומודה רבי יהודה בקטנית ששניהן מעלו שקטנית של סלע כקטנית של פרוטה.
Tosefta Meilah 2:5 ר' יהודה אומר

המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל אם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל חנוני כבעה"ב דר"מ ר' יהודה אומר כשולחני.

Tosefta Keritot (4)

Tosefta Keritot 1:8 רבי יהודה אומר

האשה שילדה ולדות הרבה הפילה בתוך שמונים נקבה וחזרה והפילה בתוך שמונים נקבה המפלת בתוך שמונים נקבה המפלת תיומין מביאה קרבן אחד על הכל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מביאה לראשון ואין מביאה לשני מביאה לשלישי ואין מביאה לרביעי.
Tosefta Keritot 1:12 רבי יהודה אומר

שתוי יין פוסל בעבודה וחייב במיתה איזהו שתוי יין כל ששתה רביעית יין בן ארבעים יום הימנו למעלה שתה מגיתו יתר מרביעית פטור שתה פחות מרביעית בן ארבע בן חמש שנים חייב בין שמזגו ובין ששתאו חצאין רבי אליעזר אומר שתאו כולו כאחד חייב מזגו ושתאו או שתאו חצאין פטור רבי יהודה אומר על היין במיתה ועל המשכרין באזה …
שתוי יין פוסל בעבודה וחייב במיתה איזהו שתוי יין כל ששתה רביעית יין בן ארבעים יום הימנו למעלה שתה מגיתו יתר מרביעית פטור שתה פחות מרביעית בן ארבע בן חמש שנים חייב בין שמזגו ובין ששתאו חצאין רבי אליעזר אומר שתאו כולו כאחד חייב מזגו ושתאו או שתאו חצאין פטור רבי יהודה אומר על היין במיתה ועל המשכרין באזהרה לפיכך אם אכל דבלה קעילית או ששתה חלב ודבש הרי זו לוקה ארבעים ועובר בלא תעשה וכשם שאם היה כהן פסול בעבודה חייב בה מיתה כך אם היה חכם או תלמיד חכם אסור ללמד ולהורות רבי יוסי ברבי יהודה אומר אם היה חכם מותר ללמד.
Tosefta Keritot 2:9 ר' יהודה אומר

הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה מביא חטאת ספק בא ספק לא בא מביא אשם תלוי. אשתו ואחותו בא על אחת מהן ואין ידוע על איזו בא שתי נשיו אחת נדה ואחת שאינה נדה בא על אחת מהן ואין ידוע על איזו בא חלב ונותר לפניו אכל מא' מהן ואין ידוע מאיזה מהן אכל …
הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה מביא חטאת ספק בא ספק לא בא מביא אשם תלוי. אשתו ואחותו בא על אחת מהן ואין ידוע על איזו בא שתי נשיו אחת נדה ואחת שאינה נדה בא על אחת מהן ואין ידוע על איזו בא חלב ונותר לפניו אכל מא' מהן ואין ידוע מאיזה מהן אכל שבת ויום הכפורים עשה מלאכה באחד מהם ואין ידוע באיזה מהן עשה רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר רבי אליעזר אומר חטאתו אשר חטא זה מכל מקום אמר לו ר' יהושע או הודע אליו חטאתו אשר חטא לכשיודע לו חטאתו א"ר יוסי אע"פ שהיה ר' יהושע פוטר מן החטאת מחייבו היה אשם תלוי ר' יהודה אומר ר' אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר ר"ש אומר ר"א מחייב חטאת ור' יהושע אשם תלוי אמר לו ר' יהודה ולא בזה חייב ר' יהושע אשם תלוי אלא ספק חטא ספק לא חטא אבל זה שחטא ודאי היאך מביא אשם תלוי אמר לו ר' שמעון כל עצמו בזה דבר הכתוב ולא ידע ואשם ונשא עונו והביא איל תמים מן הצאן. אמר רבי יהודה לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על המתכוין לעשות מלאכה ועשה כיוצא בה. כיצד אשתו ואחותו נתכוון לבא על זו ובא על זו שתי נשיו אחת נדה ואחת שאינה נדה נתכוין לבא על זו ובא על זו. תאנים וענבים לפניו נתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים ענבים וליקט תאנים. שחורות וליקט לבנות לבנות וליקט שחורות ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטרו היה ר' יהושע אומר אף אשם תלוי ר' שמעון שזורי אומר לא נחלקו אלא על דבר שמשום שני שמות שרבי אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר.
Tosefta Keritot 2:12 ר' יהודה אומר

האוכל כזית דם מן בהמה מן חיה מן עופות טהורין מביא חטאת. ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי ואינו חייב אלא דם שחיטה בלבד. דם נחירה ודם העיקור ודם הקזה שהנפש יוצאת בו חייבין עליו דם התמצית באזהרה ר' יהודה אומר בהכרת. דם הטחול ודם הלב דם כליות ודם אברים הרי אלו בלא תעשה. דם מהלכי שתים דם ביצים ודם שרצים …
האוכל כזית דם מן בהמה מן חיה מן עופות טהורין מביא חטאת. ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי ואינו חייב אלא דם שחיטה בלבד. דם נחירה ודם העיקור ודם הקזה שהנפש יוצאת בו חייבין עליו דם התמצית באזהרה ר' יהודה אומר בהכרת. דם הטחול ודם הלב דם כליות ודם אברים הרי אלו בלא תעשה. דם מהלכי שתים דם ביצים ודם שרצים אסור ואין חייבין עליו דם דגים ודם חגבים הרי זה מותר.

Tosefta Kelim Kamma (15)

Tosefta Kelim Kamma 1:8 רבי יהודה אומר

כל העזרה כשרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים והשוחט בתוכה חולין אסורין בהנאה והיא היתה חצר המשכן לפנים מן הקלעים שהיו במדבר. כל הטמאים שנכנסו משער נקנור ולפנים אפילו הן מחוסרי כפרה הרי אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ואין צריך לומר טבול יום ושאר כל הטמאין שנכנסו לפנים ממחיצותיהן הרי אלו …
כל העזרה כשרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים והשוחט בתוכה חולין אסורין בהנאה והיא היתה חצר המשכן לפנים מן הקלעים שהיו במדבר. כל הטמאים שנכנסו משער נקנור ולפנים אפילו הן מחוסרי כפרה הרי אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ואין צריך לומר טבול יום ושאר כל הטמאין שנכנסו לפנים ממחיצותיהן הרי אלו באזהרה נכנסים לקדש הרי אלו חייבים רבי יהודה אומר על פני הקדש במיתה ושאר כל המת באזהרה.
Tosefta Kelim Kamma 1:9 ר' יהודה אומר

הכל נכנסים לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה מצוה בכהנים אין כהנים נכנסין לוים אין לוים נכנסים ישראלים. מצוה בטהורים אין טהורין נכנסין טמאין מצוה בתמימין אין תמימין נכנסין בעלי מומין מצוה שיכנסו בתיבות אין שם תיבות נכנסין דרך פתחים וכן הוא אומר (דברי הימים ב כ״ט:ט״ז) ויבאו הכהנים לפנימה בית ה' לטהר ויוצ …
הכל נכנסים לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה מצוה בכהנים אין כהנים נכנסין לוים אין לוים נכנסים ישראלים. מצוה בטהורים אין טהורין נכנסין טמאין מצוה בתמימין אין תמימין נכנסין בעלי מומין מצוה שיכנסו בתיבות אין שם תיבות נכנסין דרך פתחים וכן הוא אומר (דברי הימים ב כ״ט:ט״ז) ויבאו הכהנים לפנימה בית ה' לטהר ויוציאו את כל הטומאה וגו' ר' יהודה אומר מחילות שתחת היכל חול ובגגו של היכל קדש אין אוכלין שם קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים והטמאין שנכנסו לשם הרי אלו פטורין.
Tosefta Kelim Kamma 3:4 ר' יהודה אומר

המביא ארניות ותנורין וספלים וכלי חרש מחוצה לארץ לארץ עד שלא הוסקו טמאין משום ארץ העמים וטהורין משום כלי חרש הוסקו טמאין משום כלי חרש וטהורין משום ארץ העמים נמצאת אומר בשעת שהן טמאין משום ארץ העמים טהורים משום כלי חרש ובשעת שהם טמאים משום כלי חרש טהורים משום ארץ העמים הביא עפר ממקום הטומאה ונבלו במקו …
המביא ארניות ותנורין וספלים וכלי חרש מחוצה לארץ לארץ עד שלא הוסקו טמאין משום ארץ העמים וטהורין משום כלי חרש הוסקו טמאין משום כלי חרש וטהורין משום ארץ העמים נמצאת אומר בשעת שהן טמאין משום ארץ העמים טהורים משום כלי חרש ובשעת שהם טמאים משום כלי חרש טהורים משום ארץ העמים הביא עפר ממקום הטומאה ונבלו במקום הטהרה או ממקום הטהרה ונבלו במקום הטומאה טמא נבלו על גבי הסלע אפילו במקום הטהרה טמא. הלובן לבנים בבית הפרס במקום הטומאה טמא במקום הטהרה טהור ר' שמעון אומר אפילו לבינה מבית הפרס ממקום הטומאה טהור שלא אמרו אלא גוש כברייתו. חזקת חרסין הנמצאין בכל מקום טהורין חוץ מן הנמצאין בבית היוצר מפני שרובן מן הגסטראות חרש שפירש מדפנה של חבית ומן דפנה של קדרה ר' שמעון בן אלעזר אומר משם ר"מ וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו כדרך קבלתה טמאה שלא כדרך קבלתה טהורה ניטלה האוזן ונשבר החידוד ר' יהודה מטמא וחכמים מטהרין שכלי שטהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם.
Tosefta Kelim Kamma 3:6 ר' יהודה אומר

שולי הקרפאות ושולי הקיסום הצידוניים וכלי חרש ששוליו חדים וכדברי ר' נתן הקוז והקוד הבבלי שנסדקו מלמעלה ומקבלין כשיעור מלמטה אע"פ שאינן יכולין לישב שלא מסומכין טמאין שלכך נעשו מתחלתן שולי כלי עצים וכלי זכוכית וכלי עצם קרטיסין שפן ועשאן ומקבלין כל שהן טמאין היה שוות מן השפה הפנימית ולפנים הימנה ולחוץ ט …
שולי הקרפאות ושולי הקיסום הצידוניים וכלי חרש ששוליו חדים וכדברי ר' נתן הקוז והקוד הבבלי שנסדקו מלמעלה ומקבלין כשיעור מלמטה אע"פ שאינן יכולין לישב שלא מסומכין טמאין שלכך נעשו מתחלתן שולי כלי עצים וכלי זכוכית וכלי עצם קרטיסין שפן ועשאן ומקבלין כל שהן טמאין היה שוות מן השפה הפנימית ולפנים הימנה ולחוץ טהורה כלי חרש מקבלין טומאה משתגמר מלאכתן דברי ר"מ ר' יהודה אומר משיצרפו בכבשן צרפן אפילו בגפת טמאה ואינו חושש שמא מיצה משקין ומשם רשות עם הארץ אין חושש להן וחבירתה אפילו בא לאחר שלשה ימים ונוטל.
Tosefta Kelim Kamma 4:2 רבי יהודה אומר

שלש אבנים שחברן זו לזו ועשאן תנור ועשה להן טפילה בין מבפנים ובין בחוץ מטמאות במגע ובאויר דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר מבפנים מטמאות במגע ובאויר ומבחוץ מטמאות במגע ואין מטמאות באויר חיברן לתנור ולא חיברן זו לזו מטמאות. חיברן זו לזו ולא חיברן לתנור הרי הן כירה חפר בארץ ועשה להן טירה טהורה וטירת כירה טה …
שלש אבנים שחברן זו לזו ועשאן תנור ועשה להן טפילה בין מבפנים ובין בחוץ מטמאות במגע ובאויר דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר מבפנים מטמאות במגע ובאויר ומבחוץ מטמאות במגע ואין מטמאות באויר חיברן לתנור ולא חיברן זו לזו מטמאות. חיברן זו לזו ולא חיברן לתנור הרי הן כירה חפר בארץ ועשה להן טירה טהורה וטירת כירה טהורה.
Tosefta Kelim Kamma 4:3 ר' יהודה אומר

תנור שהסיקו להיות צולה בו טמא. להיות טומן בו אונין של פשתן טהור שאינו עושה מלאכה בגופו. תנור שהסיקו עד שלא נגמרה מלאכתו ר' יהודה אומר טהור א"ר יהודה זה היה מעשה בתנורי כפר סוגגא והיה רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין מפני מה מוסף תנור של נחתומין טמא מפני שהוא סומך עליו שפוד של צלי ורבי יהודה אומר מפני ש …
תנור שהסיקו להיות צולה בו טמא. להיות טומן בו אונין של פשתן טהור שאינו עושה מלאכה בגופו. תנור שהסיקו עד שלא נגמרה מלאכתו ר' יהודה אומר טהור א"ר יהודה זה היה מעשה בתנורי כפר סוגגא והיה רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין מפני מה מוסף תנור של נחתומין טמא מפני שהוא סומך עליו שפוד של צלי ורבי יהודה אומר מפני שהוא תולה יורד בשפוד ונותנה עליו רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי יוחנן הסנדלר מוסף תנור טפח מוסף יורה של שולקי זיתים טפחיים ואינו מטמא באויר אלא כנגד המוסף ומאימתי הוא מטמא משיתחיל לשולקו.
Tosefta Kelim Kamma 4:4 אמר רבי יהודה

תנור הניתן בו עפר עד חציו מעפר ולמטה מטמא במגע מעפר ולמעלה מטמא באויר דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אין חולקין כלי חרס אלא כולה מטמא באויר רבי יוסי אומר מעפר ולמטה מטמא במגע מעפר ולמעלה מטמא באויר דברי רבי מאיר וחכ"א אין חולקין אלא כולה מטמא במגע ובאויר אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בזמן שנתן בו עפר ו …
תנור הניתן בו עפר עד חציו מעפר ולמטה מטמא במגע מעפר ולמעלה מטמא באויר דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אין חולקין כלי חרס אלא כולה מטמא באויר רבי יוסי אומר מעפר ולמטה מטמא במגע מעפר ולמעלה מטמא באויר דברי רבי מאיר וחכ"א אין חולקין אלא כולה מטמא במגע ובאויר אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בזמן שנתן בו עפר ואח"כ הסיקו אבל הסיקו ואח"כ נתן בו עפר כולו מטמא במגע ובאויר ומודה ר' יהודה לחכמים בתנור שנתנו על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן ומירחו בטיט מן הצדדין שהוא טמא וחכ"א בין כך ובין כך טמא.
Tosefta Kelim Kamma 4:10 ר' יהודה אומר

תנור של מתכת שעשה לו טפלה ועשה לו מוסף וחלקו לשנים ונטמא א' מהן באויר הוא טמא וחברו טהור נגע בו השרץ מתוכו הוא מטמא במגע ובאויר וחברו מטמא במגע ובאויר וטפילה טהורין נגע בו השרץ מאחריו כולו מטמא מגע אחד ופוסל אחד נגע בו כזית מן המת מאחריו כולו מטמא מגע שנים ופוסל אחד ואוירו מטמא אוכלין ומשקין וידים מ …
תנור של מתכת שעשה לו טפלה ועשה לו מוסף וחלקו לשנים ונטמא א' מהן באויר הוא טמא וחברו טהור נגע בו השרץ מתוכו הוא מטמא במגע ובאויר וחברו מטמא במגע ובאויר וטפילה טהורין נגע בו השרץ מאחריו כולו מטמא מגע אחד ופוסל אחד נגע בו כזית מן המת מאחריו כולו מטמא מגע שנים ופוסל אחד ואוירו מטמא אוכלין ומשקין וידים מפני שנעשה אב הטומאה ומטמא את גופו דברי רבי רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משם אביו אינו מטמא אוכלין ומשקין וידים שאין כלי חרש מטמא מאחוריו. ניקב נפגם נסדק ועשאו בטיט אפילו כל שהוא טמא נפל השרץ לאוירו כולו מטמא במגע ובאויר נפל לתוכו שלא באהל כולו מטמא אוכלין ומשקין וידים בין מתוכו ובין מאחוריו כללו של דבר שהוא טמא משום כלי חרס נדון משום כלי חרס משום כלי מתכות נדון משום כלי מתכות מירחו בטיט בין מבחוץ בין מבפנים טהור ר' יהודה אומר מבפנים אם להטיחו בפני עצמו טהור ואם לאו טמא בין כך ובין כך טמא משום כלי מתכת. כירה של מתכת שעשה לה מגור ועשו לה פטפוטים טהורה מירח בטיט בין מבפנים ובין מבחוץ טהורה רבי יהודה אומר מבפנים אם יכול להטיחו לעמוד בפני עצמו טהורה ואם לאו טמאה משום כלי מתכות.
Tosefta Kelim Kamma 5:3 רבי יהודה אומר

שתי אבנים גדולות שתי חליות של עמוד שהתקינן להיות שופת עליהן יורה גדולה או מיחם גדול אינו טמא אלא צורך וכמה הוא צורך מקום שפיתה טפח שתי חביות ב' הלפסין ושתי קדרות כירה ונטמא ביניהן מטמא במגע ובאויר ותוכן טהור והעובי שביניהן חולקין המשמש את הטמא טמא והמשמש את הטהור טהור רבי יהודה אומר עליו ועל היין אם …
שתי אבנים גדולות שתי חליות של עמוד שהתקינן להיות שופת עליהן יורה גדולה או מיחם גדול אינו טמא אלא צורך וכמה הוא צורך מקום שפיתה טפח שתי חביות ב' הלפסין ושתי קדרות כירה ונטמא ביניהן מטמא במגע ובאויר ותוכן טהור והעובי שביניהן חולקין המשמש את הטמא טמא והמשמש את הטהור טהור רבי יהודה אומר עליו ועל היין אם ניטל הכותל והיין עומד בפני עצמו טהור ואם לאו טמא.
Tosefta Kelim Kamma 5:4 משם רבי יהודה

כירה שנותנה על גבי הטיף של אבן אינו טמא אלא צורך וכמה הוא צורך רשב"ג אומר משם רבי יהודה צורך שלש אצבעות רבי נתן אומר אם ניטלת כירה והטיף עולה עמה חיבור ואם לאו אינו חיבור רבי אלעזר ברבי שמעון אומר אם מטה את הטיף וכירה עומדת הרי זה חיבור ואם לאו אין חיבור.
Tosefta Kelim Kamma 5:5 רבי יהודה אומר

הקלתות של בעלי בתים שנפחתה הרי זו טהורה וכמה היא שיעורה בפיזור גחלין חצר הבירה רבי שמעון אומר נטמאת הבירה נטמאת החצר נטמאת החצר לא נטמאת הבירה ואם היתה חלקה טהורה רבי יהודה אומר ניטלת כאחד טמאה אם לאו טהורה.
Tosefta Kelim Kamma 6:9 ר' יהודה אומר

כור של נפחין שהוא עומד בארץ וחיברו בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה טמא ואינו טמא אלא המשמש את הצורך כירה שנתנה על גבי ארובה העליונה אע"פ שהוא שופת עליה את הקדירה טהורה עשה לה פטפוטין טמאה פורנא הרי זו טהורה שלא נעשית אלא לשמש עם הקרקע ר' מאיר אומר משם רבן גמליאל אם יש לה ליזביז טמאה ר' יהודה אומר מש …
כור של נפחין שהוא עומד בארץ וחיברו בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה טמא ואינו טמא אלא המשמש את הצורך כירה שנתנה על גבי ארובה העליונה אע"פ שהוא שופת עליה את הקדירה טהורה עשה לה פטפוטין טמאה פורנא הרי זו טהורה שלא נעשית אלא לשמש עם הקרקע ר' מאיר אומר משם רבן גמליאל אם יש לה ליזביז טמאה ר' יהודה אומר משם ר"ג אם יש לה ספונאות ר' יוסי אומר משם ר"ג אם יש לה שפיות וכולן שם אחד הן. גפת שנעשית בטהרה ונפלה לאויר התנור אפילו בשעת הסיקו טהור ושנעשית בטהרה ונטמאת נפלה לאויר התנור בשעת הסיקו טמא שלא בשעת הסיקו טהור ור' שמעון מטהר ר"א בר"ש אומר ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין בד"א בחדשה אבל בישנה הכל מודין שהיא טהורה ואי זו היא ישנה לאחר שנים עשר חדש אבא יוסי בן דוסאי ורבי יוסי בן המשולם אומר נגבה לאחר ל' יום לא נגבה אפילו לאחר שנים עשר חדש.
Tosefta Kelim Kamma 7:3 ר' יהודה אומר

כיצד בודקין כלי חרס לידע אם אינו ככונס משקה היה ממלא עריבה מים ונותן את הקדרה לתוכה ואם לא כנסה בידוע שאינו ככונס משקה ר' יהודה אומר בתחלה היה כופף את הקדרה לתוך עריבה ונותן לתוכה מים ואם לא כנסה בידוע שאינו ככונס משקה היה נותנו ע"ג האור והאור מעמידו בידוע שאינו ככונס משקה אין האור מעמידו בידוע שהוא …
כיצד בודקין כלי חרס לידע אם אינו ככונס משקה היה ממלא עריבה מים ונותן את הקדרה לתוכה ואם לא כנסה בידוע שאינו ככונס משקה ר' יהודה אומר בתחלה היה כופף את הקדרה לתוך עריבה ונותן לתוכה מים ואם לא כנסה בידוע שאינו ככונס משקה היה נותנו ע"ג האור והאור מעמידו בידוע שאינו ככונס משקה אין האור מעמידו בידוע שהוא ככונס משקה ר' יוסי אומר אם נותנו ע"ג הרמץ והרמץ מעמידו בידוע שאינו ככונס משקה אין הרמץ מעמידו בידוע שהוא ככונס משקה.
Tosefta Kelim Kamma 7:6 רבי יהודה אומר

אין מקיפין בקסטרון מפני שהוא פתיל ואינו צמיד ואם עשאו לחיזוק הרי זה מציל כפיתין של מורייס שנפתית עם השפה ושפתותיהן נראין אע"פ שהטיט שוקע לתוכן מלא זרת אינן מצילין שכל מי שאינו מציל באהל המת באהל השרץ. רי"א אין צמיד פתיל מבפנים וחכ"א יש צמיד פתיל מבפנים כיצד חבית שניקבה וסתמוה שמרים רבי יהודה אומר אי …
אין מקיפין בקסטרון מפני שהוא פתיל ואינו צמיד ואם עשאו לחיזוק הרי זה מציל כפיתין של מורייס שנפתית עם השפה ושפתותיהן נראין אע"פ שהטיט שוקע לתוכן מלא זרת אינן מצילין שכל מי שאינו מציל באהל המת באהל השרץ. רי"א אין צמיד פתיל מבפנים וחכ"א יש צמיד פתיל מבפנים כיצד חבית שניקבה וסתמוה שמרים רבי יהודה אומר אינה מצלת וחכ"א מצלת נתקלפה והזפת שלה עומד ר' יהודה אומר אינה מצלת וחכ"א מצלת.
Tosefta Kelim Kamma 7:7 ר' יהודה אומר

עין של תנור שעשה לה לימודין מבפנים ר' יהודה אומר אינה מצלת וחכ"א מצלת כפישה שנתן בה טיט עד חציה והשקיע בה את הכלים ר' יהודה אומר אינה מצלת וחכ"א מצלת כפאה על פי החבית ומירח דופנותיה עם דפנות החבית מצלת על מה שבחבית ועל מה שבינה לחבית ר' יוסי בר' יהודה אומר על שבחבית אינה מצלת עד שימרח עם השפה. החמת …
עין של תנור שעשה לה לימודין מבפנים ר' יהודה אומר אינה מצלת וחכ"א מצלת כפישה שנתן בה טיט עד חציה והשקיע בה את הכלים ר' יהודה אומר אינה מצלת וחכ"א מצלת כפאה על פי החבית ומירח דופנותיה עם דפנות החבית מצלת על מה שבחבית ועל מה שבינה לחבית ר' יוסי בר' יהודה אומר על שבחבית אינה מצלת עד שימרח עם השפה. החמת מעור הדג והנייר שהלביש בה את החבית וצירף למטה הרי זה מצלת עור הדג והנייר שהלביש בהן את החבית וצדדן למטה אע"פ שמירח בטיט מן הצדדין אינן מצילין <שכל שאין מציל באהל המת אינו מציל באהל השרץ>.

Tosefta Kelim Metzia (16)

Tosefta Kelim Metzia 1:2 ר' יהודה אומר

העושה כלים מן הגרוטאות בין משל ארץ ובין משל חוץ לארץ טמאין ר' יהודה אומר העושה כלים מן הגרוטאות של ח"ל טהורים כלים הטהורין שאנכן באנך הטמא טהורין העושה כלים מן האנך הטמא טמאין קרדום שעשאו מן הטמא ועשפו מן הטהור טהור עשאו מן הטהור ועשפו מן הטמא טמא הכל הולך אחר עושה מלאכה. עשאו מן הטהור אע"פ שחסומיתו …
העושה כלים מן הגרוטאות בין משל ארץ ובין משל חוץ לארץ טמאין ר' יהודה אומר העושה כלים מן הגרוטאות של ח"ל טהורים כלים הטהורין שאנכן באנך הטמא טהורין העושה כלים מן האנך הטמא טמאין קרדום שעשאו מן הטמא ועשפו מן הטהור טהור עשאו מן הטהור ועשפו מן הטמא טמא הכל הולך אחר עושה מלאכה. עשאו מן הטהור אע"פ שחסומיתו מן הטמא טהור. קיתון שעשאו מן הטמא ושוליו מן הטהור טהור עשאו מן הטהור ושוליו מן הטמא טמא הכל הולך אחר המקבל. כוורת שעשאה מן החלמא ושוליה מן הגללין טהורה עשאה מן הגללין ושוליה מן החלמא הכל הולך אחר השולים דברי רבי נתן אומר עד שיהו שולים מקבלין. החלמא והגללין שטרפן זה בזה ועשה מהן כלים אם רוב מן הטמא טמא ואם רוב מן הטהור טהור מחצה על מחצה רא"א שורפין עליהן את התרומה ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו א"ר יוסי בא ר' יוחנן בן נורי אצל ר' חלפתא אמר לו מה אתה אומר בפיקה של מתכת אמר לו טמאה אמר לו אף אני אומר כן אלא שעקיבה מטהר.
Tosefta Kelim Metzia 2:4 אמר רבי יהודה

מנורה שיש בה בית קיבול שמן טמאה בית קיבול נר טהורה ואינו טמא אלא המשמש את הצורך ומסמר שהוא תולה בו את המשפכים טהור והמשפכים טמאין ואין חיבור לו אקונביאות שבמגדלים שבקנופות והסופין והסטיון שלהם הרי אלו טהורין שאינן עשויות אלא לנוי אונקלי של שידה טמאה ואם היתה באה במדה טהורה אמר רבי יהודה מפני מה של ר …
מנורה שיש בה בית קיבול שמן טמאה בית קיבול נר טהורה ואינו טמא אלא המשמש את הצורך ומסמר שהוא תולה בו את המשפכים טהור והמשפכים טמאין ואין חיבור לו אקונביאות שבמגדלים שבקנופות והסופין והסטיון שלהם הרי אלו טהורין שאינן עשויות אלא לנוי אונקלי של שידה טמאה ואם היתה באה במדה טהורה אמר רבי יהודה מפני מה של רוכלין שלפניו טמאה מפני שהוא תולה בה ושל אחריו טהורה מפני שהיא עשויה לשמירה. כסוי טני של מתכת של בעלי בתים רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין ושל עץ טהור היה משוקע עד חציו ועד שלישו טמא מפני שהוא ככסוי קביא פחות מכן טהור מפני שהוא ככסוי קמטרא ומפני מה דלת שבמגדל של רופאים טמאה מפני שהוא נותן עליה איספלניאות ותולה בה את המספרים רבי יוסי ברבי יהודה אומר מפני שהוא מעצב עליה את התינוק אמרו לו א"כ תהא טמאה מדרס.
Tosefta Kelim Metzia 2:5 אמר ר' יהודה

ואלו הן גולמי כלי מתכות שהן טהורין כל שהוא עתיד לשוף ולגרר ולכרכב לשבץ ולהקיש בקורנס היו מחוסרים כן אוגן ואוזן ויד טהורים מחוסרים כסויין טמאין ואלו הן היתוכים אלו שהחנוני מנער בהן את הקדרה אלו הן הפרכין אלו הקבוע בקירום גולת חנוני שכולה מסמרים אפילו כולם של עץ ואחת של מתכת טמאה ושל בעלי בתים אפילו כ …
ואלו הן גולמי כלי מתכות שהן טהורין כל שהוא עתיד לשוף ולגרר ולכרכב לשבץ ולהקיש בקורנס היו מחוסרים כן אוגן ואוזן ויד טהורים מחוסרים כסויין טמאין ואלו הן היתוכים אלו שהחנוני מנער בהן את הקדרה אלו הן הפרכין אלו הקבוע בקירום גולת חנוני שכולה מסמרים אפילו כולם של עץ ואחת של מתכת טמאה ושל בעלי בתים אפילו כולם של מתכת ואחת של עץ שלא נעשית אלא לשמש עם הקרקע ר' שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון מסמר הגרוע טהור שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע אמר רבי נתן לא נחלקו רבן גמליאל וחכמים על תלוי מגרדות של אוליירין שהוא טהור שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע על מה נחלקו על ספות של מתכת של בעלי בתים העשויה כמפה שר"ג מטמא מפני שעבדים מתגרדים בה וחכמים מטהרים אמר ר' יהודה לא נחלקו ר"ג וחכמים על טבלא שנחלק לשנים וא' מהן גדול כשנים בחברו שהגדול טמא והקטן טהור על מה נחלקו על שאין אחד מהן גדול כשנים בחבירו שהשנים שוין שר"ג מטמא וחכמים מטהרין.
Tosefta Kelim Metzia 2:6 ר' יהודה אומר

מסמר שעקמו לו להיות פותח ונועל טמא התקינו לשמירה טהור התקינו למנעול או למחרים טהור נתנו בחרמש שלא ישמט המסיט טמא ורבן שמעון בן גמליאל מטהר נתנו ברחיים של יד או ברחיים של חמור טמא. צינורות התופסות את הרחיים מלמעלה הרי אלו טהורות שאין עשויות אלא לחיזוק הסדור והסדן של מתכת טמאים משקלות שנשתברו אע"פ שמח …
מסמר שעקמו לו להיות פותח ונועל טמא התקינו לשמירה טהור התקינו למנעול או למחרים טהור נתנו בחרמש שלא ישמט המסיט טמא ורבן שמעון בן גמליאל מטהר נתנו ברחיים של יד או ברחיים של חמור טמא. צינורות התופסות את הרחיים מלמעלה הרי אלו טהורות שאין עשויות אלא לחיזוק הסדור והסדן של מתכת טמאים משקלות שנשתברו אע"פ שמחזירן ושוקל בהן טהורים ייחד מהן לחצאי ליטרין שלישי ליטרין רביעי ליטרין טמאים ואלו הן גולמי כלי עץ שהן טמאים כל שהוא עתיד לשוף לגרד לכרכב ליטול בטונס היו מחוסרים כן אוגן אוזן ויד טמאים. מחוסרים חטיטה טהורים סאה שהוא עתיד לגוד מלמטה טמאה מלמעלה טהורה רשב"ג אומר כלי עץ אין מקבלים טומאה עד שתיגמר מלאכתה וסאה משיקשר בה את המשיחות כל גולמי כלי עץ טמאים חוץ משל פרשע מפני שהם מחוסרים שליקה ר' יהודה אומר העושה כלים מגפו של זית טהורים מפני שהן מחוסרים שליקה וממירים את מה שבהם.
Tosefta Kelim Metzia 4:3 ר' יהודה אומר

מסרק שיש בו דרבן ה"ז טמא <טמא מת>. חולץ של נגר שהוא מוציא בו את המספרים טמא מיניקת שעשאה לתחת הדלת אע"פ שמשתמש בה טהורה. היתה טמאה ועשאה לתחת הדלת טמאה עד שתטהר. ומאימתי טהרתה בית שמאי אומרים משיחבל וב"ה אומרים משיחבר דברי ר"מ ר' יהודה אומר ב"ש אומרים משיחבל ויחבר וב"ה אומרים משיחבל או משיחבר …
מסרק שיש בו דרבן ה"ז טמא <טמא מת>. חולץ של נגר שהוא מוציא בו את המספרים טמא מיניקת שעשאה לתחת הדלת אע"פ שמשתמש בה טהורה. היתה טמאה ועשאה לתחת הדלת טמאה עד שתטהר. ומאימתי טהרתה בית שמאי אומרים משיחבל וב"ה אומרים משיחבר דברי ר"מ ר' יהודה אומר ב"ש אומרים משיחבל ויחבר וב"ה אומרים משיחבל או משיחבר ר' יוסי בר' יהודה אומר קנתור של בנאי שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע. כל כלי הסתת טמאין והערעין עמהם ר' יהודה אומר חוץ מן הערעין. האמה והמחוק של מתכת טמאין והמצופין טהורים אפרומביא טהורה עשה בה שלשלת טמאה. שלשלת שעשאה אפרומביא טמאה מפני שהוא ככלוניס. ג' דברים בסוס השילין והפגר והכולוניס. הכלונס של סוס טמא בפ"ע. המשיחות והרצועות תפורות [בו] חיבור וקשורות אינן חיבור אנדרטין וחוליות של צורה וכל היוצא משום מטבע הרי אלו טמאין. אנדרטין שעשאה בתוך הבית <אם לאור טמא>. אם לנוי טהור. ואם בשביל שיהא נותן עליו את הכוס והקערה טמא מפני שהוא כדולפקי. שלשלת נר חבור על המסרק. אין שם מסרק חבור על הטבעת שלשלת דלי גדול ד' טפחים ושל קטן ושל עולי רגלים עשרה קשר בו חבל או משיחה בין מלמעלה ובין מלמטה אפילו מאה אמה כולו חיבור <אחד>.
Tosefta Kelim Metzia 5:3 ר' יהודה אומר

סרוד של צפירה אם יש לו גפים טהור ר"ש בן אלעזר אומר אע"פ שאין לו גפים טמא ומפמה של סלתין טמא מפני שהוא מחזירו לכלי ושל בעלי בתים טהור עד שיחזירו לכלי ר"ש בן יהודה אומר משום ר' שמעון אף של סלתין טהור עד שיחזירו לכלי ר' יהודה אומר של גדלת טמא מושב מפני שעודיהו כלי הבנות יושבות בתוכו וגודלות.
Tosefta Kelim Metzia 5:8 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר מרכוף של זמר טהור שלא נעשה [אלא] לשמש עם הקרקע עשה בראשו מסמר להיות תופס בו ממקום הדייש טהור ור' יוסי בר' יהודה אומר מצודת העכברים שיש בה בית קבול טמאה הקוד והקערה האונפולה ותמחוי שנחלקו אע"פ שמקבלין על דופנותיהן כאלפסין טהורין. המטה והכסא והספסל והקתדרא והעריסה שנתפרקו טהורין. מטה שנ …
רבי יהודה אומר מרכוף של זמר טהור שלא נעשה [אלא] לשמש עם הקרקע עשה בראשו מסמר להיות תופס בו ממקום הדייש טהור ור' יוסי בר' יהודה אומר מצודת העכברים שיש בה בית קבול טמאה הקוד והקערה האונפולה ותמחוי שנחלקו אע"פ שמקבלין על דופנותיהן כאלפסין טהורין. המטה והכסא והספסל והקתדרא והעריסה שנתפרקו טהורין. מטה שנתפרקה כל אבר ואבר טמא בפני עצמו מודים חכמים לר' מאיר שאין חבלים חיבור למטה עד שיסרוג בה ג' בתים לכל רוח.
Tosefta Kelim Metzia 6:1 רבי יהודה אומר

כלי עור מאימתי מקבלין טומאה הסנדל משיקמע והמנעל משיגוב מעל האימום ואם עתיד לכרכב עד שיכרכב ולשרטט עד שישרטט איסקורטיא משישטרטף וקורטבליא משירטט עור העריסה שהוא עתיד לעשות לו טיבור טהור עד שיעשה לו טיבור רבי יהודה אומר בכר אין פחות מחמשה ובכסת אין פחות משלשה. כלי עצם מאימתי מקבלין טומאה משתגמר מלאכתה …
כלי עור מאימתי מקבלין טומאה הסנדל משיקמע והמנעל משיגוב מעל האימום ואם עתיד לכרכב עד שיכרכב ולשרטט עד שישרטט איסקורטיא משישטרטף וקורטבליא משירטט עור העריסה שהוא עתיד לעשות לו טיבור טהור עד שיעשה לו טיבור רבי יהודה אומר בכר אין פחות מחמשה ובכסת אין פחות משלשה. כלי עצם מאימתי מקבלין טומאה משתגמר מלאכתה מחוסרים כסויין טמאין שופר טהור חתכו לקרן טמא הקרן שהוא משתמש בה ומשליכה טהורה חשב עליה מקבלת טומאה מכאן ולהבא חותל של תמרה שהוא עתיד לאכול התמרה ולזורקו טהור חשב להכניס ולהוציא בו מן הבית ומן השדה טמא.
Tosefta Kelim Metzia 6:2 ר' יהודה אומר

כל הכלים הנארגים במחט כגון הכיס ואנפיליא אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן ר' יהודה אומר בכיס עד כדי לקבל פרוטה ואנפיליא כדי לקבל את הבקעת. כל הכלים הנארגין ע"ג מחט כגון גרגותני ומצודה כיון שעשה בהן בית קיבול מלאכתן טמאין. הסל והפוחלץ של גמלים ופיפיראות שעשאן מתחלתן מקבלי רמונין טמאים ר' שמעון אומר פ …
כל הכלים הנארגים במחט כגון הכיס ואנפיליא אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן ר' יהודה אומר בכיס עד כדי לקבל פרוטה ואנפיליא כדי לקבל את הבקעת. כל הכלים הנארגין ע"ג מחט כגון גרגותני ומצודה כיון שעשה בהן בית קיבול מלאכתן טמאין. הסל והפוחלץ של גמלים ופיפיראות שעשאן מתחלתן מקבלי רמונין טמאים ר' שמעון אומר פיפיארת שאינה יכולה לינטל בגפיים ולצאת בפתח טהורה. חמת חדשה אע"פ שמקבל רמונין טהורה תפרה ונקרעה שיעורה ברמונים ר' אליעזר אומר בפקעיות של שתי מארבע במנה שהוא ארבעים בסלע המסחיט של דלת הרי זה טמא מפני שהוא נותן עליו עד שלא יכלה הראשון. נתפרק התחתון טמא העליון טהור ושיעורו בטפח.
Tosefta Kelim Metzia 6:3 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר בהן ג' מדות משום ר' עקיבה העשוי לשמש את האדם כגון הסולם. את הכלים כגון הקולב מנורה ואנחותא טהורין. העשוי לשמש את האדם ואת משמשי אדם כגון השלחן והטבלא והדולפקי טמאין. בית הלגינין ובית הכוסות של עץ שנפחת אחת מהן טהור ואין חיבור לו נפחת השני טהור ואין חיבור לו נפחתו שלשתן כולן טהורין. ד' …
ר' יהודה אומר בהן ג' מדות משום ר' עקיבה העשוי לשמש את האדם כגון הסולם. את הכלים כגון הקולב מנורה ואנחותא טהורין. העשוי לשמש את האדם ואת משמשי אדם כגון השלחן והטבלא והדולפקי טמאין. בית הלגינין ובית הכוסות של עץ שנפחת אחת מהן טהור ואין חיבור לו נפחת השני טהור ואין חיבור לו נפחתו שלשתן כולן טהורין. ד' סלין שבמרחץ שנפחת אחת מהן טהור ואין חבור להן נפחת השני טהור. וחיבור לו נפחתו שנים מצד אחד הרחב שביניהן כולו טהור נפחתו שנים זה כנגד זה הרחב שביניהן חולקים אותו המשמש את הטמא טמא והמשמש את הטהור טהור. נפחתו שנים אלכסון הרחב שביניהן כולו טמא משפלת שאמצעיתה גבוהה וזויותיה יורדות ונפחתה מצד אחד טמאה מפני שהיא מקבלת בצד השני נפחתה מצד השני טהורה ושאר כל הכלים שאין יכולים לקבל זיתים כגון השפופרת והקנונין שיעורן ברובן דברי ר"מ ר' אלעזר בר"ש אומר בתבלין נפרצו שיעורן בתבלין נפגמו שיעורן כמה שהן א"ר יהודה לא הוזכרו רמוני באדן וחצרי גבע של בית הכותים אלא שמתעשרין בודאי בכל מקום.
Tosefta Kelim Metzia 6:4 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר מביא גדולה שבגדולה או קטנה שבקטנות ומביא כוס מלא מים ומביא אוכלין שאינן בולעין ונותנן לתוכו עד שיחזרו המים לכמות שהיו וחוזרן וחולקן אמר לו רבי יוסי אף את נתתה שיעור לשיעורין וכי מי מודיעני איזו גדולה איזו קטנה אלא הכל לפי דעתו של רואה. בכוש הבינוני <בשפוד הבינוני> במרדה הבינוני ב …
ר' יהודה אומר מביא גדולה שבגדולה או קטנה שבקטנות ומביא כוס מלא מים ומביא אוכלין שאינן בולעין ונותנן לתוכו עד שיחזרו המים לכמות שהיו וחוזרן וחולקן אמר לו רבי יוסי אף את נתתה שיעור לשיעורין וכי מי מודיעני איזו גדולה איזו קטנה אלא הכל לפי דעתו של רואה. בכוש הבינוני <בשפוד הבינוני> במרדה הבינוני בעובי המרדע עובי ב' אצבעות והקיפו טפח. אצבע מד' אצבעות בטפח טפח מששה טפחים באמה זרת אמורה בתורה חצי אמה של ששה טפחים אמה בינונית זה אמה של חמשה טפחים.
Tosefta Kelim Metzia 7:2 ר' יהודה אומר

העושה כלים מן הגדל בים טמאין חיבר להן מן הגדל בארץ כדרך חבורן לטומאה אפילו כלי גללים כלי אבנים וכלי אדמה דבר שכליו מקבל טומאה טמא ודבר שאין כליו מקבל טומאה טהור ר' יהודה אומר כלים ראויים לטומאה וטיהרום לכשתמצא להן שלא יהו טמאין העושה כלים מעצמות העופות טהורין חיבר להן מן הגדל בארץ אפילו חוט ואפילו מ …
העושה כלים מן הגדל בים טמאין חיבר להן מן הגדל בארץ כדרך חבורן לטומאה אפילו כלי גללים כלי אבנים וכלי אדמה דבר שכליו מקבל טומאה טמא ודבר שאין כליו מקבל טומאה טהור ר' יהודה אומר כלים ראויים לטומאה וטיהרום לכשתמצא להן שלא יהו טמאין העושה כלים מעצמות העופות טהורין חיבר להן מן הגדל בארץ אפילו חוט ואפילו משיחה דבר המקבל טומאה טמא א"ר יוחנן בן נורי מפני מה שנה כנף העוז מכל הכנפים [להחמיר] אלא שכל הכנפים המקבלות טמאות ושאין מקבלות טהורות. ביצת תרנגולת המצופה טהורה לפי שאינה אלא במעמד ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר"מ אף ביצת תרנגולת מצופה מקבלת כל שהוא טמאה ולא הוזכרו כנף העוז וביצת הנעמית אלא בהווה.
Tosefta Kelim Metzia 7:4 ר' יהודה אומר

קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות והאסל שיש בו בית קבול מעות וקנה עני שיש בו בית קבול מים ומקל שיש בה בית קבול מזוזה ומרגליות כולו אינו טמא אלא המשמש את הצורך ועל כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אם אומר עכשיו מלמד אני את הרמאין לרמות אם לא אומר עכשיו אני מונע את הת …
קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות והאסל שיש בו בית קבול מעות וקנה עני שיש בו בית קבול מים ומקל שיש בה בית קבול מזוזה ומרגליות כולו אינו טמא אלא המשמש את הצורך ועל כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אם אומר עכשיו מלמד אני את הרמאין לרמות אם לא אומר עכשיו אני מונע את התלמיד ומטמא את הטהרות דבר אחר שלא יהו הרמאין אומרין אין חכמים בקיאין במעשיהן. מפני מה תחתית של צורפי זהבים טמאה מפני שמכניס לתוכה גרוטאות ושל נפחין הרי זו טהורה ואם התקינה להיות מכניס לתוכה גרוטאות ושל נפחין הרי זו טהורה ואם התקינה להיות מכניס לתוכה גרוטאות <הכל מודין> שהיא טמאה. משחזת שיש בה בית קבול שמן ופנקס שיש בה בית קבול שעוה כולן אין טמא אלא המשמש את הצורך. מחצלת מאימתי מקבלת טומאה משיחסם ויקנב ר' יהודה אומר משיקשר ראשי המעדנין שלא היו דבלולין יוצאין הימנה כל שלצורך המעדנין טמאה כל שלא לצורך המעדנין טהורה. שפופרת [הקנה] מאימתי מקבלת טומאה משיחסם ויקנב ר' יהודה אומר משיוציא את הזכר מתוכה הקרן מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה רבן שמעון בן גמליאל אומר משיוציא את הזכר מתוכה. הקרויה. מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה רבן שמעון בן גמליאל אומר משיוציא את בני מעיין מתוכה וכולן שמצאן חתוכין ומנוקבין טמאין מצא גולמיהן טהורין בידוע שאינן כלים.
Tosefta Kelim Metzia 8:1 ר' יהודה אומר

שידה שהמגורות שלה מבפנים נמדדות עמה ומבחוץ אין נמדדות עמה אבל מודד את החלל ור' יהודה אומר מודד את מקומו מבפנים אמר ר"ש <שזורי> לא נחלקו ב"ש וב"ה על עובי הרגלים ועל עובי הליזבזין שאין נמדדין עמה על מה נחלקו על הבינים שב"ש אומרים אין נמדדין ובה"א נמדדין מוכני שומט ומודד. מעקה שבמגדל והכסת שבו בז …
שידה שהמגורות שלה מבפנים נמדדות עמה ומבחוץ אין נמדדות עמה אבל מודד את החלל ור' יהודה אומר מודד את מקומו מבפנים אמר ר"ש <שזורי> לא נחלקו ב"ש וב"ה על עובי הרגלים ועל עובי הליזבזין שאין נמדדין עמה על מה נחלקו על הבינים שב"ש אומרים אין נמדדין ובה"א נמדדין מוכני שומט ומודד. מעקה שבמגדל והכסת שבו בזמן שהן קבועין נמדדין עמה ושאין קבועין אין נמדדין עמה. הדפין של קיטליזקי הרי אלו טהורין הגשושין של קיטליזקי אע"פ שמופקדין ומונחין בד' זויות הבית טמאין ד' רגלים שבד' זויותיה ושאר הרגלים שלה טהורות. חמור שתחת המלבן והספסלים שתחת הרגלים טהורים. כפותים שתחת הרגלים אע"פ שחקוקים ומקבלין טהורים ואין בהן משום קבול מלבן של מטה ושל עריסה נקליטי המטה ולווחין של סקבים וכרעים של שלחן ויד של סכין בזמן שהן קבועין חבור לטומאה ולהזאה. ניטלין ונתנין אינן חבור לא לטומאה ולא להזאה מלבן של עריסה שהוא מלובש בפיקות ויש לו רגלים טמא מסורג בחבלין ואין לו רגלים ר"מ ורבי יהודה מטמאין רבי יוסי ור"ש מטהרין שאינו עושה מלאכה בגופו.
Tosefta Kelim Metzia 11:3 רבי יהודה אומר

ארוכה של מטה שעשה לקורות היא טמאה ומטה טמאה קבעו היא טהורה ומטה טמאה שתי ארוכות של מטה שעשאן לקורות הן טמאות ומטה טמאה קבעו הן טהורות ומטה טהורה. מפץ שעשאו לקורות אף על פי שמשתמש בו טהור היה טמא ועשאו לקורות טמא עד שיקבענו במסמר במה דברים אמורים מלמטה אבל מלמעלה קבעו ולא נתן עליו מעזיבה נתן עליו מעז …
ארוכה של מטה שעשה לקורות היא טמאה ומטה טמאה קבעו היא טהורה ומטה טמאה שתי ארוכות של מטה שעשאן לקורות הן טמאות ומטה טמאה קבעו הן טהורות ומטה טהורה. מפץ שעשאו לקורות אף על פי שמשתמש בו טהור היה טמא ועשאו לקורות טמא עד שיקבענו במסמר במה דברים אמורים מלמטה אבל מלמעלה קבעו ולא נתן עליו מעזיבה נתן עליו מעזיבה ולא קבעו טמא קבעו ונתן עליו מעזיבה טהור. מאימתי טהרתו ב"ש אומרים משיחבל ובה"א משיחבר דברי ר"מ רבי יהודה אומר משיחבל ויחבר וב"ה אומרים משיחבל או משיחבר.
Tosefta Kelim Metzia 11:5 ר' יהודה אומר

הסדינין והסגוסין שנתנן בארץ להיות מהלך עליהן קבעו במסמר טמא עשאן לחפות בהן זיזין ועמודים כתלים וחלונות מטמאין טומאת אוהלין ואם היתה מחצלת הרי זו טהורה אין לך היוצא מן העץ מטמא טומאת אוהלין אלא פשתן בלבד. מחצלת שעשאה לאוהלין וחשב עליה לשכיבה טהורה עשאה לשכיבה וחשב עליה לאהלין עד שלא קשר ראשי המעדנין …
הסדינין והסגוסין שנתנן בארץ להיות מהלך עליהן קבעו במסמר טמא עשאן לחפות בהן זיזין ועמודים כתלים וחלונות מטמאין טומאת אוהלין ואם היתה מחצלת הרי זו טהורה אין לך היוצא מן העץ מטמא טומאת אוהלין אלא פשתן בלבד. מחצלת שעשאה לאוהלין וחשב עליה לשכיבה טהורה עשאה לשכיבה וחשב עליה לאהלין עד שלא קשר ראשי המעדנין טהורה משקשר ראשי המעדנין טמאה דר"מ ר' יהודה אומר מטמאת ומטהרת אפי' י' פעמים ביום כיצד התירה וקשרה טמאה מטמאת ומטהרת אפי' י' פעמים ביום. נחלקה לאורכה טהורה לרחבה ונשתיירו בה שלשה מעדנין שהן ו' טפחים בין מעדן למעדן טפח מכאן וטפח מכאן טמאה פחות מכן טהורה ואם מתחלה עשאה לכך אפי' פחות מכן טמאה ר' נתן אומר שירי מחצלת שבעה טפחים ושירי המפץ ששה טפחים.

Tosefta Kelim Batra (9)

Tosefta Kelim Batra 1:2 רבי יהודה אומר

חולדה שגררה את העירה שהוא עתיד להחזירה והכניסתו לבית שהמת בתוכו אע"פ שאין באהל אלא כל שהוא הבגד טמא טמא מת. דרס עליה הזב בתוך י' טפחים הבגד טמא מדרס. שתי כל זמן שהוא עתיד לארוג חבור לאריג. גמר מלארוג אינו טמא אלא עד מקום שהוא עתיד לפצוע. הנוגע בפסיקות של שתי ושל ערב הרי זה אינו חבור. ר' יוסי אומר הנ …
חולדה שגררה את העירה שהוא עתיד להחזירה והכניסתו לבית שהמת בתוכו אע"פ שאין באהל אלא כל שהוא הבגד טמא טמא מת. דרס עליה הזב בתוך י' טפחים הבגד טמא מדרס. שתי כל זמן שהוא עתיד לארוג חבור לאריג. גמר מלארוג אינו טמא אלא עד מקום שהוא עתיד לפצוע. הנוגע בפסיקות של שתי ושל ערב הרי זה אינו חבור. ר' יוסי אומר הנוגע בפסיקות של שתי עד ג' אצבעות חבור מפני שחבובים אומן מחלידו לתוכו. הנוגע בצמר שעל גבי האומה ובטווי <שעל גבי הפלך> טהור ובכוש ובעומד טמא. נוגע בשחור שעל גבי השחור טהור אבל אם היה כולו שחור מצד אחד והעבירו ע"ג לבן או כולו לבן מצד אחד והעבירו על גבי שחור טמא. החרב שפירשה עם יתדות המחרישה הרי זו טמאה מפני שהוא מנקר בה חוליות של באר העיין שבמעצד והעיין שבמחרישה והמסוה שבמעדר בזמן שהן קבועין חבור לטומאה ולהזאה. בזמן שהן בפני עצמן טהורין. המשיחות והרצועות שבמעדר תפורות חבור וקשורות אין חבור. מכבש של נגר בזמן שהוא קבוע חבור לטומאה ולהזאה. ניטל אין חבור לא לטומאה ולא להזאה רבי יהודה אומר אף הנוגע במלבן של מסר הגדול מכאן ומכאן טהור ואינו טמא אלא מקום החיות יד מכאן ומכאן כלפי הברזל.
Tosefta Kelim Batra 1:3 ר' יהודה אומר

השלחן והטבלא והדולפקי שנתקסמו ונשתייר בהן טפח טמאים שלחן שגררו התחתון טמא והעליון טהור מתפרק מקבל טומאה מכאן ולהבא טבלא שגררה העליונה טמאה והתחתונה טהורה נתפרקה מקבלת טומאה מכאן ולהבא. טבלא שמלאה עצים ותקעה טהורה חיפה בנסרים טמאה. שלחן שחפהו בשיש להיות אוכל עליו אע"פ שעשה לו עץ רחב להיות מקבל בו את …
השלחן והטבלא והדולפקי שנתקסמו ונשתייר בהן טפח טמאים שלחן שגררו התחתון טמא והעליון טהור מתפרק מקבל טומאה מכאן ולהבא טבלא שגררה העליונה טמאה והתחתונה טהורה נתפרקה מקבלת טומאה מכאן ולהבא. טבלא שמלאה עצים ותקעה טהורה חיפה בנסרים טמאה. שלחן שחפהו בשיש להיות אוכל עליו אע"פ שעשה לו עץ רחב להיות מקבל בו את השיש טהור שלא עשאו אלא לחזוק להיות מקבל בו את השיש. הספסלין שבפונדקאות אע"פ שנקובין ומכניסין בהם את הרגלים טהורים. קבע במסמר טמאין. הספסלין של מלמדי תינוקות אע"פ שנקובין ומכניסין בהן טהורין קבען במסמר טמאין ספסל שנתפרק טהור. סירגו במשיחות או בחבלים טמא. טרקיש שעשה לו עץ כמין שירתוע להיות אוכל עליו טהור עשה לו עץ רחב לצרכיו טמא. כסא שקבעו בעריבה כדרך ישיבתו טמא שלא כדרך ישיבתו טהור העשוי בה ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין דברי ר"מ ר' יהודה אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על העשוי בה שהוא טהור ושמאי היה מטמא על מה נחלקו על שהביא ממקום אחר וקבעו בה שב"ש מטמאין וב"ה מטהרין א"ר יוסי רואה אני את דברי שמאי שאני אומר מלבן אפילו מבית האומן טמא.
Tosefta Kelim Batra 3:1 רבי יהודה אומר

כר שהפכו נעשה אחוריו תוכו ותוכו אחוריו קופה שהפכה נעשה אחוריה תוכה ותוכה אחוריה רבי מאיר אומר כל שיש לה תפארות יש לה אחוריים ותוך אין לה תפארות אין לה אחוריים ותוך רבי יהודה אומר כל שיש לו פנים פניו תוכו. המזנין שנפלו משקין על מקצתו כולו טמא דברי ר"מ רבי יהודה אומר נפלו על תוכו כולו טמא על אחוריו אי …
כר שהפכו נעשה אחוריו תוכו ותוכו אחוריו קופה שהפכה נעשה אחוריה תוכה ותוכה אחוריה רבי מאיר אומר כל שיש לה תפארות יש לה אחוריים ותוך אין לה תפארות אין לה אחוריים ותוך רבי יהודה אומר כל שיש לו פנים פניו תוכו. המזנין שנפלו משקין על מקצתו כולו טמא דברי ר"מ רבי יהודה אומר נפלו על תוכו כולו טמא על אחוריו אין טמא אלא אחוריו. נפלו על גבי הרחב שלו מנגבו והוא טהור. טרכש חלק וטבלא חלקה שנפלו משקין על מקצתו כולו טמא דברי ר"מ רבי יהודה אומר נפלו על תוכו כולו טמא על אחוריו אינו טמא אלא אחוריו בלבד נפלו על גבי הרחב שלו מנגבו והוא טהור. שולחן שנפלו משקין על מקצתו כולו טמא נפלו על אחוריו אינו טמא אלא אחוריו נפלו על גבי הרגל שלו מנגבו והיא טהורה. אמר רבי יהודה אני אומר הלכה מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהיות נותנין רגלו של שולחן משקין טמאין אמרו מפני רגל מנגבה והיא טהורה.
Tosefta Kelim Batra 3:4 ר' יהודה אומר

ר' יוסי אומר בידים טהורות כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאין אוחזו בבית צביעתו ואינו חושש שמא נטמאו משקין שע"ג ידיו מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את ידיו ר' טרפון אומר עריבה גדולה של עץ יש לה בית הצביעה זה הכלל נטילתו באחת צביעתו באחת. נטילתו בשתים צביעתו בשתים מקום אחיזתו שם צביעתו ר …
ר' יוסי אומר בידים טהורות כיצד היו ידיו טהורות ועליהן משקה טופח ואחורי הכוס טמאין אוחזו בבית צביעתו ואינו חושש שמא נטמאו משקין שע"ג ידיו מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את ידיו ר' טרפון אומר עריבה גדולה של עץ יש לה בית הצביעה זה הכלל נטילתו באחת צביעתו באחת. נטילתו בשתים צביעתו בשתים מקום אחיזתו שם צביעתו ר' יהודה אומר כלי שיש לה אוזן ואוזן ויד ואין לו בית הצביעה. כלי הקדש אין להם אחוריים ותוך ובית הצביעה ואין מטבילין כלים בתוך כלים לקדש א"ר יוסי זה לשון כפול כל שיש לו אחוריים ותוך יש לו בית הצביעה וכל שאין לו אחוריים ותוך אין לו בית הצביעה. אחד קדשי המקדש ואחד קדשי הגבול לכך. כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה. ר' יהודה אומר אין שינוי מעשה אלא לקלקול.
Tosefta Kelim Batra 4:2 רבי יהודה אומר

סנדל של קש רבי עקיבה מטמא והאשה חולצת בו ויוצאין בו בשבת ולא הודו לו סנדל שנתפסקו אזניו ונתפסקו תרסיותיו או שפירש ממנו רוב של כף אחת טהור. נפסקה אחת מאזנו או אחת מתרסיותיו או שפירשה ממנו מלא כף טמא רבי יהודה אומר הפנימית טמא החיצונה טהור. סנדל שנפחת ומקבל את רוב הרגל מנעל שנפרם וחופה את רוב הרגל ונת …
סנדל של קש רבי עקיבה מטמא והאשה חולצת בו ויוצאין בו בשבת ולא הודו לו סנדל שנתפסקו אזניו ונתפסקו תרסיותיו או שפירש ממנו רוב של כף אחת טהור. נפסקה אחת מאזנו או אחת מתרסיותיו או שפירשה ממנו מלא כף טמא רבי יהודה אומר הפנימית טמא החיצונה טהור. סנדל שנפחת ומקבל את רוב הרגל מנעל שנפרם וחופה את רוב הרגל ונתפסקו רצועותיו או שניטלו האצטלות שלו טמא נפחת ואינו מקבל את רוב הרגל נפרם ואינו חופה את רוב הרגל ונתפסקו אזניו טהור מנעל שעל האימום ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין אר"ש שהרי לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על מנעל שהוא טהור על מה נחלקו על שנטל מן האימום שר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין מפני שהאשה ננעלת בו ומחזירתו לאימום.
Tosefta Kelim Batra 6:1 אמר ר' יהודה

המשנה בכלי עור מן הפשוט לפשוט טמא. מן הפשוט לקבול מן הקבול לפשוט מן הקבול לקבול טהור. ובגד הכל טמא אמר ר' יהודה חבריי היו אומרים השק והעור והמפץ שטלאן זה על זה לא ביטלו זה את זה. השק והעור והמפץ שנקרעו אם נותנן על הכסא ובשרו נוגע בכסא טמא ואם לאו טהור. השק והעור והמפץ שזרקן לאשפה טמאין. מטלית שטלאה …
המשנה בכלי עור מן הפשוט לפשוט טמא. מן הפשוט לקבול מן הקבול לפשוט מן הקבול לקבול טהור. ובגד הכל טמא אמר ר' יהודה חבריי היו אומרים השק והעור והמפץ שטלאן זה על זה לא ביטלו זה את זה. השק והעור והמפץ שנקרעו אם נותנן על הכסא ובשרו נוגע בכסא טמא ואם לאו טהור. השק והעור והמפץ שזרקן לאשפה טמאין. מטלית שטלאה על הקופה צריכה מחשבה אחר פרישתה. טלית של עני שבלתה אם היו רוב שפתותיה קיימות אע"פ שאין בה שלש על שלש טמאה. אין רוב שפתותיה קיימות אם יש בה שלש על שלש טמאה ואם לאו טהורה. רשב"ג אומר אם יש בה שלש על שלש טמאה ואם לאו טהורה היו דבדולין יוצאין הימנה כל שכנגד השפה חיבור וכל שאינו כנגד השפה אינו חיבור.
Tosefta Kelim Batra 6:3 ר' יהודה אומר

שלש על שלש שהיתה כולה של תיאמות טמאה ר' יוסי ברבי יהודה אומר אם היתה כולה של תאומות טמאה אם יש בה אימרא טהורה. פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ ולנער בו את הקדרה ולקנח בו את הרחיים מן המוכן טמא ומן שאינו מוכן טהור דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר בין שהוא מן המוכן ובין שאינו מן המוכן טהור דבר …
שלש על שלש שהיתה כולה של תיאמות טמאה ר' יוסי ברבי יהודה אומר אם היתה כולה של תאומות טמאה אם יש בה אימרא טהורה. פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ ולנער בו את הקדרה ולקנח בו את הרחיים מן המוכן טמא ומן שאינו מוכן טהור דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר בין שהוא מן המוכן ובין שאינו מן המוכן טהור דברי ר"מ ר' יהודה אומר ר' אליעזר אומר בין שהוא מן המוכן ובין שאינו מן המוכן טמא ר' יהושע אומר בין מן המוכן ובין שאינו מן המוכן טהור ר"ע אומר מן המוכן טמא ומן שאינו מוכן טהור.
Tosefta Kelim Batra 6:4 ר' יהודה אומר

שלש על שלש שעשאה לאספלנית מלוגמא ורטיה טהורה. שלשה על שלשה שעשאו לאספלנית מלוגמא ורטיה טמאה רשב"ג אומר אספלנית טמאה מלוגמא ורטיה טמאה וכן היה רשב"ג אומר העושה אספלנית מן הסממנין טהורה ומן העשבים טמאה מפני שהיא מנערת ובעור איספלנית טהורה מלוגמא ורטיה טמאה ר' יוסי ור"ש אומרים נראין דברי רבן גמליאל במט …
שלש על שלש שעשאה לאספלנית מלוגמא ורטיה טהורה. שלשה על שלשה שעשאו לאספלנית מלוגמא ורטיה טמאה רשב"ג אומר אספלנית טמאה מלוגמא ורטיה טמאה וכן היה רשב"ג אומר העושה אספלנית מן הסממנין טהורה ומן העשבים טמאה מפני שהיא מנערת ובעור איספלנית טהורה מלוגמא ורטיה טמאה ר' יוסי ור"ש אומרים נראין דברי רבן גמליאל במטפחות ספרים ובדבריו אנו מודים ר' יהודה אומר אף של קבתית כיוצא בהן ר"א בר' צדוק אומר אלו לגמן של ספר טהור והתיק שלו טמא והעמוד שבו חיבור לטומאה ולהזאה.
Tosefta Kelim Batra 6:5 ר' יהודה אומר

כפה של זקנה שהוא טמא מדרס ונתנו לספר ר' מאיר מטהר ור' יוסי מטמא. כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מידי טומאתן אלא בשנוי מעשה ר' יהודה אומר שנוי מעשה אינו אלא לקלקול.

Tosefta Oholot (21)

Tosefta Oholot 3:1 אמר ר' יהודה

אמר ר' יהודה לא נחלקו ר"ע וחכמים על רביעית דם שפרשה משני מתים שהיא טהורה על מה נחלקו על רביעית דם שפרשה משתי רביעיות משני מתים שר"ע מטמא וחכמים מטהרין ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש לא נחלקו ר"ע וחכמים על רביעית דם שפרשה משתי רביעיות משני מתים שהיא טמאה על מה נחלקו על רביעית דם שפירשה משני מתים שר"ע מטמ …
אמר ר' יהודה לא נחלקו ר"ע וחכמים על רביעית דם שפרשה משני מתים שהיא טהורה על מה נחלקו על רביעית דם שפרשה משתי רביעיות משני מתים שר"ע מטמא וחכמים מטהרין ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש לא נחלקו ר"ע וחכמים על רביעית דם שפרשה משתי רביעיות משני מתים שהיא טמאה על מה נחלקו על רביעית דם שפירשה משני מתים שר"ע מטמא וחכמים מטהרין.
Tosefta Oholot 3:3 ר' יהודה אומר

רובע עצמות מרוב הגויה בגודל ועצמות אע"פ שאין בהן רובע טמאין רובע עצמות מרוב הגויה בבנין ועצמות רוב הגויה בבנין אע"פ שאין בהן רובע טמאין. ר' יהודה אומר לשון אחר ב"ש רובע עצמות מן הגויה מרוב הבנין או מרוב המנין רוב בנינו ורוב מנינו של מת אע"פ שאין בהם רובע טמאין ואיזהו בנינו השוקים והירכים והצלעות והש …
רובע עצמות מרוב הגויה בגודל ועצמות אע"פ שאין בהן רובע טמאין רובע עצמות מרוב הגויה בבנין ועצמות רוב הגויה בבנין אע"פ שאין בהן רובע טמאין. ר' יהודה אומר לשון אחר ב"ש רובע עצמות מן הגויה מרוב הבנין או מרוב המנין רוב בנינו ורוב מנינו של מת אע"פ שאין בהם רובע טמאין ואיזהו בנינו השוקים והירכים והצלעות והשדרה ואיזהו מנינו אצבע ידים ורגלים בלבד שיהא בו עשרים וחמשה. אמר ר' יהושע יכול אני לעשות דברי ב"ש וב"ה אחד משוקים ומירכים נמצא רוב בנינו בגודל וחצי רוב בנינו וחצי רוב מנינו אינן מצטרפין כחצי זית בשר וכחצי זית נצל מצטרפין זה עם זה ושאר כל הטמאות שבמת אין מצטרפות זו עם זו מפני שלא שוו בשעוריהם.
Tosefta Oholot 4:2 אמר ר' יהודה

אמר ר' יהודה ששה דברים היה ר"ע מטמא וחזר בו. מעשה שהביאו קופות של עצמות מכפר טביא והניחום באויר ביהכ"נ בלוד ונכנס תיאודריס הרופא וכל הרופאין עמו ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד אמרו הואיל ויש כן מטמאים ויש כן מטהרין נעמוד למנין התחילו מר"ע וטיהר אמרו לו הואיל ואתה שהיתה מטמא טהרת יהו …
אמר ר' יהודה ששה דברים היה ר"ע מטמא וחזר בו. מעשה שהביאו קופות של עצמות מכפר טביא והניחום באויר ביהכ"נ בלוד ונכנס תיאודריס הרופא וכל הרופאין עמו ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד אמרו הואיל ויש כן מטמאים ויש כן מטהרין נעמוד למנין התחילו מר"ע וטיהר אמרו לו הואיל ואתה שהיתה מטמא טהרת יהו טהורין אמר ר"ש ועד יום מיתתו של ר"ע היה מטמא ואם משמת חזר בו איני יודע.
Tosefta Oholot 4:6 ר' יהודה אומר

ואיזו היא תבוסה ר"א בן יהודה אומר הרוג שיצא ממנו רביעית דם בחייו ובמותו ספק בחייו יצא ספק במותו יצא ספק בחייו ובמותו זה הוא דם תבוסה וחכ"א ספיקו ברה"י טמא ברה"ר טהור אלא איזהו דם תבוסה הרוג שיצא הימנו רביעית דם בחייו ובמותו ועדיין לא פסק ספק רובו בחייו ומיעוטו במותו וספק רובו במותו ומיעוטו בחייו והו …
ואיזו היא תבוסה ר"א בן יהודה אומר הרוג שיצא ממנו רביעית דם בחייו ובמותו ספק בחייו יצא ספק במותו יצא ספק בחייו ובמותו זה הוא דם תבוסה וחכ"א ספיקו ברה"י טמא ברה"ר טהור אלא איזהו דם תבוסה הרוג שיצא הימנו רביעית דם בחייו ובמותו ועדיין לא פסק ספק רובו בחייו ומיעוטו במותו וספק רובו במותו ומיעוטו בחייו והוא דם תבוסה. ר' יהודה אומר הרוג שהיה מוטל במטה ודמו מנטף לגומא טמא מפני שטיפה של מיתה מעורבת וחכ"א מפני שראשון ראשון נפסק. ר"ש אומר צלוב שדמו שותת ונמצאת תחתיו רביעית דם טהור אבל מת שדמו מנטף ונמצא תחתיו רביעית דם טמא ור' יהודה מטהר שאני אומר טיפה האחרונה של מיתה עמדה לה ע"ג העץ. כשתמצא אומר שלשה רביעיות הן כיצד לקה מכת מות ומפרפר ויצא הימנו רביעית דם ועקרוהו בחזקת שהוא חי והוליכוהו למקום אחר ויצא הימנו רביעית דם ראשונה דם חיים ושניה דם המיתה ושלישית דם תבוסה. ומה בין דם המיתה לדם התבוסה אלא שדם המיתה הנזיר מגלח עליו וחייבין עליו על טומאת מקדש וקדשיו ודם התבוסה אין הנזיר מגלח עליו ואין חייבין על טומאת מקדש וקדשיו.
Tosefta Oholot 7:7 ר' יהודה אומר

מעזיבה שהיא לאויר וטומאה בתוכה מחציה ולמטה הבית טמא והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טהור מחציה ולמעלה והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טמא מחצה על מחצה הבית טמא והעומד מלמטה כנגד הטומאה ר"מ מטמא ור"ש מטהר. ר' יהודה אומר כל המעזיבה תשמיש לבית וכן היה ר' יהודה אומר כל מעזיבה תשמיש לעלייה. מודים חכמים לר' יהודה בשת …
מעזיבה שהיא לאויר וטומאה בתוכה מחציה ולמטה הבית טמא והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טהור מחציה ולמעלה והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טמא מחצה על מחצה הבית טמא והעומד מלמטה כנגד הטומאה ר"מ מטמא ור"ש מטהר. ר' יהודה אומר כל המעזיבה תשמיש לבית וכן היה ר' יהודה אומר כל מעזיבה תשמיש לעלייה. מודים חכמים לר' יהודה בשתי מערות זו על גב זו וטומאה בתחתונה תחתונה וקרקע טמאה עליונה וקרקע טהורה. טומאה בעליונה קרקע ועליונה טמאה קרקע ותחתונה טהורה טומאה ביניהן עליונה טמאה ותחתונה טהורה וגגו של עליונה טהורה וכן היה ר' יהודה אומר כותל שבין שני כוכין או בין שתי מערות עד ששה טפחים נידון מחצה על מחצה יותר על כן נידון כקליפת השום.
Tosefta Oholot 8:5 ר' יהודה אומר

בתים הפתוחין לאכסדרה והמת באחד מהן אם היה דרכו של מת לצאת בחצר בית שער והבתים טהורין אם לאו בית שער טמא והבתים טהורים החדר שלפנים מן הבית מוגף ונכנסה טומאה לפנימי דרך החלון החיצון טהור מפני שטומאה יוצאה באיזו דרך שנכנסה. ר' יהודה אומר הפותח בתחלה ב"ש אומרים כשיפתח ארבעה טפחים וב"ה אומרים כשיתחיל הפו …
בתים הפתוחין לאכסדרה והמת באחד מהן אם היה דרכו של מת לצאת בחצר בית שער והבתים טהורין אם לאו בית שער טמא והבתים טהורים החדר שלפנים מן הבית מוגף ונכנסה טומאה לפנימי דרך החלון החיצון טהור מפני שטומאה יוצאה באיזו דרך שנכנסה. ר' יהודה אומר הפותח בתחלה ב"ש אומרים כשיפתח ארבעה טפחים וב"ה אומרים כשיתחיל הפותח סתום ב"ש אומרים כשיתחיל וב"ה אומרים כשיחשוב.
Tosefta Oholot 8:6 ר' יהודה אומר

אין לנפלין פתיחת הקבר עד שעגלו ראש כפיקה של שתי דברי ר"מ ר' יהודה אומר כפיקה של ערב ר"א בר' צדוק אומר משיעשו קפופיס. אמר ר' יוסי אני אומר דבר אחד והם אמרו דבר אחד אני אומר להן שדרך הטומאה דרכה לצאת ואין דרכה ליכנס והם אמרו לי אין לו ולד טומאה עד שיצא לאויר העולם.
Tosefta Oholot 9:4 ר' יהודה אומר

ואלו הן סככות אילן המיסך על הארץ ר' יהודה אומר רואין את התחתונות כאילו הן עולות למעלה ואת העליונות כאילו הן יורדות למטה ואם נוגעות זו בזו בפותח טפח מביאות וחוצצות אלו הן הפרעות פרע היוצא מן הגדר היו נתונות על גבי הגדר רואין אותן כאילו אבנים כבושות עליהן. התריפו רואין אותן כאילו הן שפודין של מתכת ואם …
ואלו הן סככות אילן המיסך על הארץ ר' יהודה אומר רואין את התחתונות כאילו הן עולות למעלה ואת העליונות כאילו הן יורדות למטה ואם נוגעות זו בזו בפותח טפח מביאות וחוצצות אלו הן הפרעות פרע היוצא מן הגדר היו נתונות על גבי הגדר רואין אותן כאילו אבנים כבושות עליהן. התריפו רואין אותן כאילו הן שפודין של מתכת ואם היו מובדלות זו מזו אם יכולות לקבל את המעזיבה רכה דברי ר"מ וחכ"א מעזיבה הבינונית ר' יהודה אומר אם מכניס את החוט לצד הזה ויצא לצד אחר ונוגע אע"פ שאין מכוין ה"ז מפסיק.
Tosefta Oholot 9:5 ר' יהודה אומר

ר' יוסי אומר חבילי המטה וסריגי חלונות חוצצים את הבית ואת העליה עד שתעבור הטומאה לצד השני היו נתונין על גבי המת באויר המאהיל כנגד הנקב טמא ושלא כנגד הנקב טהור מפני שהטומאה יוצאה באיזו דרך שנכנסה ר' יהודה אומר אם יכולין לקבל מעזיבה הבינונית אין חוצצין היו נתונין בתוך הבית הרי אלו חוצצין שאני רואה את ה …
ר' יוסי אומר חבילי המטה וסריגי חלונות חוצצים את הבית ואת העליה עד שתעבור הטומאה לצד השני היו נתונין על גבי המת באויר המאהיל כנגד הנקב טמא ושלא כנגד הנקב טהור מפני שהטומאה יוצאה באיזו דרך שנכנסה ר' יהודה אומר אם יכולין לקבל מעזיבה הבינונית אין חוצצין היו נתונין בתוך הבית הרי אלו חוצצין שאני רואה את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות. ר' יוסי אומר תיבה שהיא מליאה כלים וזרקה על גבי כזית מן המת טמאין שאילו היתה נתונה על גבי המת באויר טהורין.
Tosefta Oholot 9:6 אמר ר' יהודה

נסר שצף על פני המים טומאה בצד כלים שבצד הזה טהורין רבי יעקב אומר רואין את הנסר שאם ירד וישב ויש תחתיו רבוע טפח על טפח על רום טפח טומאה בצד זה כלים שבצד השני טהורים. שלשה בתים זה לפנים מזה כחצי זית בפנימי או באמצעי וכחצי זית בחיצון החיצון טמא הפנימי והאמצעי טהורין כחצי זית בפנימי או כחצי זית באמצעי ה …
נסר שצף על פני המים טומאה בצד כלים שבצד הזה טהורין רבי יעקב אומר רואין את הנסר שאם ירד וישב ויש תחתיו רבוע טפח על טפח על רום טפח טומאה בצד זה כלים שבצד השני טהורים. שלשה בתים זה לפנים מזה כחצי זית בפנימי או באמצעי וכחצי זית בחיצון החיצון טמא הפנימי והאמצעי טהורין כחצי זית בפנימי או כחצי זית באמצעי הפנימי טהור והחיצון והאמצעי טמאין. אמר ר' יהודה אני אומר דבר אחד והם אמרו דבר אחד אני אומר להן מודה ר' אליעזר לר' יהושע בשתי חביות שפתוחות לתוך הבית טמא על מה נחלקו על שני חדרים של בית שר' אליעזר מטמא ור' יהושע מטהר והם אמרו לי מודה ר' יהושע לר' אליעזר בשני חדרים הפתוחין לתוך הבית שהבית טהור על מה נחלקו על שתי חביות שר' אליעזר מטמא ור' יהושע מטהר.
Tosefta Oholot 10:1 רבי יהודה אומר

כוורת שבתוך הבית וכפישה נתונה על פיה רבי יהודה אומר מצלת וחכ"א אינה מצלת שר' יהודה אומר כשם שהנסר מצלת כך כפישה מצלת היתה מוטה על צדה בפותי טפח הכל מודים שאינה מצלת.
Tosefta Oholot 11:9 ר' יהודה אומר

ארובה שהיא לאויר ואין בה פותי טפח וכזית מן המת נתון תחתיה הבית טמא והמאהיל טמא דברי ר"מ ר' יהודה אומר המאהיל טהור. ר"ש אומר אם טומאה קדמה את רגלו הבית טמא והמאהיל טמא ואם לאו הבית טמא והמאהיל טהור מקצת הטומאה בבית ומקצת כנגד ארובה הבית טמא והמאהיל טמא דברי ר"מ. ר' יהודה ור"ש אומרים המאהיל טהור. ר' י …
ארובה שהיא לאויר ואין בה פותי טפח וכזית מן המת נתון תחתיה הבית טמא והמאהיל טמא דברי ר"מ ר' יהודה אומר המאהיל טהור. ר"ש אומר אם טומאה קדמה את רגלו הבית טמא והמאהיל טמא ואם לאו הבית טמא והמאהיל טהור מקצת הטומאה בבית ומקצת כנגד ארובה הבית טמא והמאהיל טמא דברי ר"מ. ר' יהודה ור"ש אומרים המאהיל טהור. ר' יוסי אומר אם אין בטומאה ליחלק כגון כזית מן המת השדרה והגולגולת הבית טמא ואם לאו הבית טהור והמאהיל טמא.
Tosefta Oholot 14:4 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר בהן שלש מדות משם ר"ע אומר העושה לצוות ולשמירה ולזון את עיניו כל שהן להכנסת כלים ולהוצאת כלים לתשמיש ולנר שיעורו בפותח טפח. לקנח ולא לצבתו ב"ש אומרים במילואו וב"ה אומרים בפותח טפח.
Tosefta Oholot 14:5 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר פחות מכזית בשר ממעט על יד רובע עצמות. פחות מעצם כשעורה ממעט על ידי כזית בשר וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ אין ממעטין ור' יהודה אומר ממעטין. זה הכלל אמר רבי כל טומאה שאינה מן המת או שהיא מן המת ואינה מצטרפת עם אותה הטומאה הרי זה ממעטת.
Tosefta Oholot 15:7 דברי ר' יהודה

גל של צרורות שעשאו גולל לקבר הנוגע בו עד ארבעה טפחים טמא דברי ר' יהודה בזמן שאינו עתיד לגור ודברי חכמים בזמן שהוא עתיד לגור.
Tosefta Oholot 15:9 אמר ר' יהודה

כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע אמר ר' טרפון אקפח את בני שהלכה זו מקופחת איני יודע רוזיו של דבר מה הוא אלא ששמע השומע וטעה. ומעשה באחד שהיה עובר ומרדע על כתפו והאהיל צידו אחד על הקבר וטמאוהו משום שהאהיל על המת והשומע שמע וטעה. אמר ר' יהודה מעשה באחד שחרש וניער את המחרישה ונמצאת גולגולת של מ …
כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע אמר ר' טרפון אקפח את בני שהלכה זו מקופחת איני יודע רוזיו של דבר מה הוא אלא ששמע השומע וטעה. ומעשה באחד שהיה עובר ומרדע על כתפו והאהיל צידו אחד על הקבר וטמאוהו משום שהאהיל על המת והשומע שמע וטעה. אמר ר' יהודה מעשה באחד שחרש וניער את המחרישה ונמצאת גולגולת של מת דבוקה במחרישה וטמאוהו משום שהאהיל על המת והשומע שמע וטעה. אמר ר' יהודה מעשה באחד שחרש וניער את המחרישה ונמצאת גולגולת שלמה דבוקה במחרישה וטמאוהו משום שהסיט את המת והשומע שמע וטעה.
Tosefta Oholot 16:4 ר' יהודה אומר

המוציא את העפר ממקום הטומאה אוכל בדמעו ר' יהודה אומר צובר עפרה <אמה> של זו על גבי עפרה של זו ורבותינו אמרו עפרה טהורה. הבודק אוכל בדמעו מפקח אין אוכל בדמעו שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי בודק מהו שיאכל אמר להן אינו אוכל אמרו לו למדתנו שיאכל אמר להם יפה אמרתם מעשה שעשו ידי וראו עיני ושכחתי מ …
המוציא את העפר ממקום הטומאה אוכל בדמעו ר' יהודה אומר צובר עפרה <אמה> של זו על גבי עפרה של זו ורבותינו אמרו עפרה טהורה. הבודק אוכל בדמעו מפקח אין אוכל בדמעו שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי בודק מהו שיאכל אמר להן אינו אוכל אמרו לו למדתנו שיאכל אמר להם יפה אמרתם מעשה שעשו ידי וראו עיני ושכחתי מה ששמעו אזני על אחת כמה וכמה ולא שהיה יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים שהיה ר' יהושע אומר השונה ואינו עמל כזורע ולא קוצר והלמד תורה ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת ר"ע אומר זמר בית דירה זמר.
Tosefta Oholot 16:6 ר' יהודה אומר

והנקבר שלא ברשות אין לו שכונת קברות ואין לו תפיסת קברות. רשב"ג אומר הנפלים אינן קונין את הקבר ואין לו תפיסה והנקבר שלא ברשות יש לו תפיסה. ר' יהודה אומר בור שמטילין בו נפלים טהור א"ר יהודה מעשה של מציק אחד ברמון שהפילה נפל לבור ובא כהן אחד והציץ לידע מה הפילה ובא מעשה לפני וטהרוהו מפני שחולדה וברדליס …
והנקבר שלא ברשות אין לו שכונת קברות ואין לו תפיסת קברות. רשב"ג אומר הנפלים אינן קונין את הקבר ואין לו תפיסה והנקבר שלא ברשות יש לו תפיסה. ר' יהודה אומר בור שמטילין בו נפלים טהור א"ר יהודה מעשה של מציק אחד ברמון שהפילה נפל לבור ובא כהן אחד והציץ לידע מה הפילה ובא מעשה לפני וטהרוהו מפני שחולדה וברדליס מצויין שם וגוררין שם.
Tosefta Oholot 17:6 אמר ר' יהודה

בית הפרס שטהרוהו ה"ז טהור וצריך לעמוד על גביו שני תלמידי חכמים. אמר ר' יהודה לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על עפר שהוא בא מבית הפרס הבא בירק שהוא טהור עד שיהא במקום אחד כחותם המרצופין על מה נחלקו על עפר הבא מארץ העמים בירק שר' אליעזר אומר מצטרף וחכ"א אין מצטרף עד שיהא במקום כחותם האיגרות.
Tosefta Oholot 17:11 ר' יהודה אומר

השורף את הקדש ואת התרומה שורפן במקומן ר' יהודה אומר שורפן בח"ל. וכן היה ר' יהודה אומר שדה שחפר בה קבר אין נטעת כל נטע ואין נזרעת כל זרע וחופרין בתוכו לירק ואין מקיימין בתוכה מלין וטובלין ואין נוטעין בתוכה מקשאות ומדלעות כדי שלא להרגיל רגל אדם לשם.
Tosefta Oholot 17:12 אמר ר' יהודה

שדה שאבד קבר בתוכה והיא שדה כוכין שדה כוכין היא שדה שאבד קבר בתוכה ואיזו היא שדה כוכין כל שחופר בארץ ומבליע את הכוכין לצדדין. מצא שדה מצויינת ואין ידוע מה טיבה אם יש בה אילן בידוע שנחרש קבר בתוכה אין בה אילן בידוע שאבד קבר בתוכה. אמר ר' יהודה בד"א בזמן שיש זקן אחד או ת"ח אחד שאין כל אדם בקיאין בכך. …
שדה שאבד קבר בתוכה והיא שדה כוכין שדה כוכין היא שדה שאבד קבר בתוכה ואיזו היא שדה כוכין כל שחופר בארץ ומבליע את הכוכין לצדדין. מצא שדה מצויינת ואין ידוע מה טיבה אם יש בה אילן בידוע שנחרש קבר בתוכה אין בה אילן בידוע שאבד קבר בתוכה. אמר ר' יהודה בד"א בזמן שיש זקן אחד או ת"ח אחד שאין כל אדם בקיאין בכך. ר' יוסי אומר חזקת עצמות המכוסין הרי הן של אדם עד שיודע שהן של בהמה. מגולין הרי הן של בהמה עד שיודע שהן של אדם מודין ב"ש לב"ה אין בודקין לתרומה אלא תשרף.

Tosefta Negaim (13)

Tosefta Negaim 1:5 רבי יהודה אומר

מי שנסמית אחת מעיניו אינו רשאי לדין שנאמר (ויקרא י״ג:י״ב) לכל מראה עיני ואומר (דברים כ״א:ה') ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע מקיש ריבים לנגעים מה נגעים לכל מראה עיני הכהן אף ריבים לכל מראה עיני הכהן. בית האפל וחלונותיו מגופות מפתחין לאותן חלונות ורואין את נגעו. סדין המקומט מפשטין את קומטיו ורואין את נג …
מי שנסמית אחת מעיניו אינו רשאי לדין שנאמר (ויקרא י״ג:י״ב) לכל מראה עיני ואומר (דברים כ״א:ה') ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע מקיש ריבים לנגעים מה נגעים לכל מראה עיני הכהן אף ריבים לכל מראה עיני הכהן. בית האפל וחלונותיו מגופות מפתחין לאותן חלונות ורואין את נגעו. סדין המקומט מפשטין את קומטיו ורואין את נגעיו. נראית הנגע בחדרין או בסדקין אין נזקק לו. סילקו הרי הוא כקמוט שנפשט. וכבית הסתרים שנתגלה. כאורגת בעומדין לשתי דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר כטווה לשמאלית. אמר רבי נראין דברי ר' מאיר בימין ודברי רבי יהודה בשמאל. כשם שנראה לנגעו כך נראה לתגלחתו שנאמר (ויקרא י״ד:ט') והתגלח ונאמר (שם) גבות עיניו מה גבות עיניו במראה ולא בבית הסתרים אף כל שערו שנראה פרט לבית הסתרים.
Tosefta Negaim 1:6 רבי יהודה אומר

כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו דברי רבי מאיר וחכ"א אף לא נגעי ביתו בגדיו וקרוביו כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו. רבי יהודה אומר אף לא נדרי אשתו וחכמים אומרים צריך שיאמר בינו לבינה והלא נדרים הן אלא שבינה לבין אחרים. ורואה הוא קדשיו ומעשרותיו של עצמו ונשאל הוא על הטהרות ועל הטומאות של עצמו.
Tosefta Negaim 1:8 רבי יהודה אומר

אין משקין שתי סוטות כאחד שלא יהא לבה גס בחברתה ורבי יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא משום שנא' (במדבר ו':ט״ז) והקריב אותה הכהן אחת הוא מקריב ואין מקריב שתים.
Tosefta Negaim 3:5 אמר רבי יהודה

קצצה מתכוין ר"א אומר משיולד לו נגע אחר ויטמא וחכמים אומרים אין לזה טהרה עולמית. אמר רבי יהודה לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על שקצצה וקצץ עמה בשר חי שאין לזה טהרה עולמית ועל שקצצה ושייר הימנה כל שהוא שאם פרחה בכולו הרי הוא טהור על מה נחלקו על שקצצה מת שרבי אליעזר אומר אין לו טהרה עד שילדו לו נגע אחר וי …
קצצה מתכוין ר"א אומר משיולד לו נגע אחר ויטמא וחכמים אומרים אין לזה טהרה עולמית. אמר רבי יהודה לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על שקצצה וקצץ עמה בשר חי שאין לזה טהרה עולמית ועל שקצצה ושייר הימנה כל שהוא שאם פרחה בכולו הרי הוא טהור על מה נחלקו על שקצצה מת שרבי אליעזר אומר אין לו טהרה עד שילדו לו נגע אחר ויטהר הימנה וחכ"א פרחה במקצתו טמא פרחה בכולו טהור.
Tosefta Negaim 5:2 ר' יהודה אומר

כל הבגדים בין צבועין בידי אדם ובין צבועין בידי שמים אין מטמאין בנגעים והעורות והשתי והערב כיוצא בהן דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר כל הבגדים בין צבועין בידי אדם ובין צבועין בידי שמים אין מטמאין בנגעים. וכל הבתים בין צבועין בידי אדם ובין צבועין בידי שמים מטמאין בנגעים. ר' שמעון אומר בהם שלש מדות משום ר"ע …
כל הבגדים בין צבועין בידי אדם ובין צבועין בידי שמים אין מטמאין בנגעים והעורות והשתי והערב כיוצא בהן דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר כל הבגדים בין צבועין בידי אדם ובין צבועין בידי שמים אין מטמאין בנגעים. וכל הבתים בין צבועין בידי אדם ובין צבועין בידי שמים מטמאין בנגעים. ר' שמעון אומר בהם שלש מדות משום ר"ע כל הבגדים בין צבועין בידי אדם ובין צבועין בידי שמים מטמאין בנגעין. והעורות בין צבועין בידי אדם ובין צבועין בידי שמים אין מטמאין.
Tosefta Negaim 5:4 רבי יהודה אומר

הסגירו כבחצי גריס אדמדם ולסוף שבוע בא ומצאו בכגריס ירקרק וכגריס אדמדם משהסגירו בכגריס ירקרק וכגריס אדמדם ובסוף שבוע בא ומצאו בכחצי גריס ירקרק וכחצי גריס אדמדם נותן לו שבוע שני ורבי יהודה אומר יראה כתחלה. הסגירו בכגריס ירקרק וכגריס אדמדם ובסוף שבוע בא ומצאו כסלע ירקרק וכסלע אדמדם הרי זה ישרף רבי יהוד …
הסגירו כבחצי גריס אדמדם ולסוף שבוע בא ומצאו בכגריס ירקרק וכגריס אדמדם משהסגירו בכגריס ירקרק וכגריס אדמדם ובסוף שבוע בא ומצאו בכחצי גריס ירקרק וכחצי גריס אדמדם נותן לו שבוע שני ורבי יהודה אומר יראה כתחלה. הסגירו בכגריס ירקרק וכגריס אדמדם ובסוף שבוע בא ומצאו כסלע ירקרק וכסלע אדמדם הרי זה ישרף רבי יהודה אומר יראה כתחלה.
Tosefta Negaim 6:1 אמר רבי יהודה

בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות למה נכתב אלא לומר דרוש וקבל שכר. ר"א בר"ש אומר מקום היה בתחום עזה והיו קורין אותו חורבתא סגירתא. ר"ש בן יהודה אומר איש כפר עכו מקום היה בגליל והיו מציינין אותו שהיו אומרים אבנים מנוגעות היה בו וירושלים אינה מטמאה בנגעים אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא בבית המקדש בלבד.
Tosefta Negaim 6:4 רבי יהודה אומר

עצים כדי ליתן תחת השקוף רבי יהודה אומר כדי לעשות סנדל לאחורי השקוף. עפר כדי ליתן בין פצים לחבירו ובין אבן לחברתה וכמה הוא שיעור אבנים משוי שנים דברי רבי שמעון בן אלעזר.
Tosefta Negaim 7:2 רבי יהודה אומר

בית הנתוץ מציל על העצים ועל האבנים ועל העפר שהביא לו משבנאו אינו מציל לא על העצים ולא על האבנים ולא על העפר שבנאו עמו רבי יהודה אומר מלבן הבנוי על גביו נותץ עמו אבניו עציו ועפריו מטמאין ר' אלעזר אומר במשהן. שריפתן מטמאים מביאה ור"ש מטהר.
Tosefta Negaim 7:11 אמר רבי יהודה

מצורע שנכנס לבית כל הכלים ששם הרי אלו טמאין מיד אמר רבי יהודה בד"א בזמן שנכנס ברשות לא נכנס ברשות כל הכלים ששם טהורים עד שישהה כדי הדלקת הנר. נכנס לבית הכנסת עושין לו מחיצה נכנס ראשון ויוצא אחרון. כלים התלוין בכותל למעלה מעשרה טפחים טהורין דברי רבי מאיר ר' שמעון אומר למעלה אמות רבי יוסי ברבי יהודה א …
מצורע שנכנס לבית כל הכלים ששם הרי אלו טמאין מיד אמר רבי יהודה בד"א בזמן שנכנס ברשות לא נכנס ברשות כל הכלים ששם טהורים עד שישהה כדי הדלקת הנר. נכנס לבית הכנסת עושין לו מחיצה נכנס ראשון ויוצא אחרון. כלים התלוין בכותל למעלה מעשרה טפחים טהורין דברי רבי מאיר ר' שמעון אומר למעלה אמות רבי יוסי ברבי יהודה אומר כלים הטמונין בקרקע הבית למטה משלש אצבעות טהורין. רבי יהודה אומר השידה ותיבה ומגדל שבבית המנוגע אע"פ שהן מגולין כלים שבתוכן טהורים.
Tosefta Negaim 8:3 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה שבתי היתה והלכתי אצל רבי טרפון בביתו אמר לי יהודה בני תן לי סנדלי ונתתי לו הימנה מקל אמר לי בני בזו טהרתי שלשה מצורעים ולמדתי בה שבע הלכות שהן של אברית וראשה טרוף ארכה אמה ועביה אמה ברבוע כרע המטה חלוק לאחד ושנים לארבעה מזין שנים ומשלשה ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית ומטהרין בגבולין.
Tosefta Negaim 8:9 ר' יהודה אומר

מצורע טובל בלשכת המצורעים ובא ועומד בשער נקנור ר' יהודה אומר לא היה צריך טבילה שכבר טבל מבערב. אמרו לו לא מן השם הוא זה אלא כל הנכנס לעזרה דרך שער נקנור היה טובל באותה לשכת ומביא אשמו ולוגו בידו ומעמידו בשער נקנור והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש והכהן מניח ידו על מצורע …
מצורע טובל בלשכת המצורעים ובא ועומד בשער נקנור ר' יהודה אומר לא היה צריך טבילה שכבר טבל מבערב. אמרו לו לא מן השם הוא זה אלא כל הנכנס לעזרה דרך שער נקנור היה טובל באותה לשכת ומביא אשמו ולוגו בידו ומעמידו בשער נקנור והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש והכהן מניח ידו על מצורע ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וסומך שתי ידיו עליו ונכנס ושוחט בצפון.
Tosefta Negaim 9:6 ר' יהודה אומר

מצורע שהביא קרבנו עני העשיר יגמור בעני עשיר והעני יגמור בעשיר הכל הולך אחר חטאת דברי ר"ש ר' יהודה אומר אחרי אשם אבל יולדת שהביאה קרבנה עניה והעשירה תגמור בעשירה שלא ממין שהיא מביאה חטאתה היא מביאה עולתה.

Tosefta Parah (17)

Tosefta Parah 1:2 ר' יהודה אומר

רבי אומר מה ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת אם ללמד שהם שנים הרי כבר נאמר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה יכול תקדים חטאת לעולה בכל מעשה ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת אי פר שני בן בקר תקח לחטאת יכול תקדים עולה לחטאת בכל מעשה ת"ל (במדבר ח':י״ב) ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה לה' הא כיצד דם חטאת קודם את …
רבי אומר מה ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת אם ללמד שהם שנים הרי כבר נאמר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה יכול תקדים חטאת לעולה בכל מעשה ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת אי פר שני בן בקר תקח לחטאת יכול תקדים עולה לחטאת בכל מעשה ת"ל (במדבר ח':י״ב) ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה לה' הא כיצד דם חטאת קודם את דם העולה מפני שהוא מרצה אברי עולה קודמין את אימורי חטאת מפני שהן כליל לאישים. ר"ש אומר מה ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת אם ללמד שהן שנים הרי כבר נאמר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה לה' א"כ למה נאמר ופר שני בן בקר תקח לחטאת יכול נאכלה חטאת הלוים ת"ל שני שני לעולה מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת כיוצא בו אמר רבי יוסי (עזרא ח':ל״ה) הבאים משבי הגולה הקריבו עולות לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים ותשעה כבשים שבעים ושבעה וצפירי חטאת שנים עשר הכל עולה לה' אפשר שחטאת עולה אלא מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת וכן היה ר' יהודה אומר על עבודת כוכבים הביאום.
Tosefta Parah 2:1 רבי יהודה אומר

רבי אליעזר אומר אינה נקחת מן העובדי כוכבים אמרו לו מעשה ולקחוה מבין העובדי כוכבים בצידן ודומא שמו רבי יהודה אומר משמרין אותה שלא לעבוד בה כל עבודה. אמרו לו אם כן אין לדבר סוף הרי היא בחזקתה כשרה רבי מאיר אומר פרה שגלגלי עיניה שחורין אם אין פרה אחרת כיוצא בה פסולה. ניטלו קרני' וטלפיים והזכר עמהן פסול …
רבי אליעזר אומר אינה נקחת מן העובדי כוכבים אמרו לו מעשה ולקחוה מבין העובדי כוכבים בצידן ודומא שמו רבי יהודה אומר משמרין אותה שלא לעבוד בה כל עבודה. אמרו לו אם כן אין לדבר סוף הרי היא בחזקתה כשרה רבי מאיר אומר פרה שגלגלי עיניה שחורין אם אין פרה אחרת כיוצא בה פסולה. ניטלו קרני' וטלפיים והזכר עמהן פסולה יוצא דופן פסולה ור' שמעון מכשיר אתנן ומחיר פסולה ורבי אליעזר מכשיר שנאמר (דברים כב) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך אין זו באה לבית.
Tosefta Parah 2:5 רבי יהודה אומר

היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גומא אחת פסולה בתוך שתי גומות כשרה רבי יהודה אומר אפילו השחי' רבי יוסי בן המשולם אומר המספר את העליון ואינו חושש משום גוזז.
Tosefta Parah 3:2 ר' יהודה אומר

חצרות היו בנויות בירושלים ע"ג הסלע ותחתיהן חלל מפני קבר התהום ומביאין נשים מעוברות ויולדות שם ומגדלות שם בניהם עד שיהיו בני שמונה <עשרה> שנה ומביאין שורים ועל גביהן דלתות ותינוקות יושבין על גביהן ר' יהודה אומר שוורים שכריסן רחבה כדי שלא יצאו רגלי התינוקות ומטמאים בקבר התהום והכל שוין שהתינוקות …
חצרות היו בנויות בירושלים ע"ג הסלע ותחתיהן חלל מפני קבר התהום ומביאין נשים מעוברות ויולדות שם ומגדלות שם בניהם עד שיהיו בני שמונה <עשרה> שנה ומביאין שורים ועל גביהן דלתות ותינוקות יושבין על גביהן ר' יהודה אומר שוורים שכריסן רחבה כדי שלא יצאו רגלי התינוקות ומטמאים בקבר התהום והכל שוין שהתינוקות צריכין טבילה אמר לפניו ר' יעקב כוסות היו תלויין בקרני שורים כיון ששורים שחו לשתות מתמלאין אמר להם אל תתנו מקום לרדוף אחריכם.
Tosefta Parah 3:3 דברי ר' יהודה

באו לשער היוצא מעזרת נשים לחיל וקלולי' של אבן היו קבועין בכותל מעלות של עזרת נשים וכסוייהן של אבן נראין בחיל ובתוכן אפר מכל פרה ופרה שהיו שורפים שנאמר (במדבר יט) והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא מכה את הזכר ונרתע לאחוריו ואפרו נשפך נוטל ומקדש ומזה שמשפך. מעשים אלו עשו כשעלו מן הגולה דברי …
באו לשער היוצא מעזרת נשים לחיל וקלולי' של אבן היו קבועין בכותל מעלות של עזרת נשים וכסוייהן של אבן נראין בחיל ובתוכן אפר מכל פרה ופרה שהיו שורפים שנאמר (במדבר יט) והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא מכה את הזכר ונרתע לאחוריו ואפרו נשפך נוטל ומקדש ומזה שמשפך. מעשים אלו עשו כשעלו מן הגולה דברי ר' יהודה. ר"ש אומר אפרן ירדה עמהן לבבל ועלה אמרו לו והלא נטמא בארץ העמים אמרו להם לא גזרו טומאה בארץ העמים אלא לאחר שעלו מן הגולה.
Tosefta Parah 3:6 ר' יהודה אומר

כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גבי המערכה ויש אומרים במוכני היתה עולה. ר"א בן יעקב אומר כבש עושין לה שהיתה בה וראשה בדרום ופניה במערב. כיצד היה עושה שוחט בימינו ומקבלו בשמאלו ומזה באצבעו הימנית ואם שינה פסול ר' יהודה אומר בימינו היה שוחט ונותן את הסכין או לזה שעומד בצדו ומקבל בימינו ונותן בשמאלו ומזה ב …
כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גבי המערכה ויש אומרים במוכני היתה עולה. ר"א בן יעקב אומר כבש עושין לה שהיתה בה וראשה בדרום ופניה במערב. כיצד היה עושה שוחט בימינו ומקבלו בשמאלו ומזה באצבעו הימנית ואם שינה פסול ר' יהודה אומר בימינו היה שוחט ונותן את הסכין או לזה שעומד בצדו ומקבל בימינו ונותן בשמאלו ומזה באצבעו הימנית ואם שינה פסול נתן בידו כשהוא מזה בין חוץ לגיתה ובין חוץ למערכה ר"א בן יעקב אומר חוץ לגיתה פסול חוץ למערכתה לא יחזיר ואם החזיר כשר. ואם הוציא הדם שבידו והחזירו כשר.
Tosefta Parah 4:6 אמר ר' יהודה

לעולם מרבין לה עצים אמר ר' יהודה אף כשהיו מרבים לא היו מרבים אלא חבילי אזוב שאפרן מרובה ויפה. כל מעשה פרה ביום חוץ מאסיפת האפר והמלוי והקידוש. כל מעשיה בכהנים חוץ מאסיפת האפר והמלוי והקידוש. <לעולם אין ממלאין> ואין מקדשין ואין מזין ממנה עד שתעשה אפר. כל מעשיה מלאכה פוסלת בהן חוץ מאסיפת אפרה וה …
לעולם מרבין לה עצים אמר ר' יהודה אף כשהיו מרבים לא היו מרבים אלא חבילי אזוב שאפרן מרובה ויפה. כל מעשה פרה ביום חוץ מאסיפת האפר והמלוי והקידוש. כל מעשיה בכהנים חוץ מאסיפת האפר והמלוי והקידוש. <לעולם אין ממלאין> ואין מקדשין ואין מזין ממנה עד שתעשה אפר. כל מעשיה מלאכה פוסלת בהן חוץ מאסיפת אפרה והזאת מימיה.
Tosefta Parah 5:7 ר' יהודה אומר

מעיין היורד למכתשת ומבקש לקדש בה מפסיק ומנגב וחוזר וממשיך אמת המים ומקדש. שוקעת שנממיות סובבות אותה אם היו מעורבות כשפופרת הנוד קדוש אחד לכולן ואם לאו צריכה קדוש לכל אחד ואחד. ר' יהודה אומר משום ר"א עשה לה עטרה של טיט כדי שילכו מים לשם בין שניטלת עמה ובין שאין ניטלת עמה כשרה. השוקת של טיט אם נטלת עמ …
מעיין היורד למכתשת ומבקש לקדש בה מפסיק ומנגב וחוזר וממשיך אמת המים ומקדש. שוקעת שנממיות סובבות אותה אם היו מעורבות כשפופרת הנוד קדוש אחד לכולן ואם לאו צריכה קדוש לכל אחד ואחד. ר' יהודה אומר משום ר"א עשה לה עטרה של טיט כדי שילכו מים לשם בין שניטלת עמה ובין שאין ניטלת עמה כשרה. השוקת של טיט אם נטלת עמה כשרה ואם לאו פסולה.
Tosefta Parah 7:7 ר' יהודה אומר

ר' אליעזר אומר המוסר את מימיו לטמא ועשו בעלים מלאכה פסולין ר' יהודה אומר משמו עשה טמא מלאכה כשרין מפני שהן ברשות הבעלים עשו הבעלים מלאכה פסולין מפני שהן ברשות הטמא.
Tosefta Parah 7:9 ר' יהודה אומר

השורף את הפרה ופרים והמשלח את השעיר מטמאין בגדים. פרה ופרים ושעיר המשתלח עצמן אין מטמאין בגדים אבל מטמאין אוכלין ומשקין דברי ר"מ וחכמים אומרים פרה ופרים הנשרפים מטמאין אוכלין ומשקין שעיר המשתלח אין מטמאין אוכלין ומשקין. ר"ש אומר פרה מטמאה אוכלין ומשקין שהיתה לה שעת הכושר. פרים הנשרפים ושעירים הנשרפי …
השורף את הפרה ופרים והמשלח את השעיר מטמאין בגדים. פרה ופרים ושעיר המשתלח עצמן אין מטמאין בגדים אבל מטמאין אוכלין ומשקין דברי ר"מ וחכמים אומרים פרה ופרים הנשרפים מטמאין אוכלין ומשקין שעיר המשתלח אין מטמאין אוכלין ומשקין. ר"ש אומר פרה מטמאה אוכלין ומשקין שהיתה לה שעת הכושר. פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים אין מטמאין אוכלין ומשקין שלא היתה להם שעת הכושר ר' יהודה אומר פרה כיון ששחטה מטמאה במשא כאפרה.
Tosefta Parah 8:3 ר' יהודה אומר

ר' יהודה אומר יש כאן שהוא אומר מטמאי מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני קערה שהיא מלאה משקין טהורין ואחוריה טמאין ונתונה ע"ג טבלא וככר התרומה כרוך ע"ג הטבלא וצפו משקין מתוכה ונגעו מאחוריה נטמאו וטמאו הטבלא וחזרה הטבלא וטמאה את הככר הרי זה אומר מטמאי לא טמאוני ואתה טמאתני. יש כאן שהוא אומר טמאני וטמאתיו. ט …
ר' יהודה אומר יש כאן שהוא אומר מטמאי מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני קערה שהיא מלאה משקין טהורין ואחוריה טמאין ונתונה ע"ג טבלא וככר התרומה כרוך ע"ג הטבלא וצפו משקין מתוכה ונגעו מאחוריה נטמאו וטמאו הטבלא וחזרה הטבלא וטמאה את הככר הרי זה אומר מטמאי לא טמאוני ואתה טמאתני. יש כאן שהוא אומר טמאני וטמאתיו. טבול יום שהיה בידו קמח של תרומה ומשקין של חולין טהורין ובללן זה טמא הרי זה אומר טמאני וטמאתיו.
Tosefta Parah 9:1 ר' יהודה אומר

כל הנהרות פסולין לקדש בהם מי חטאת. ומודה ר' יהודה במעיין היוצא משני מקומות וחוזר ומתערב במקום אחד כשר וכן היה ר' יהודה אומר ממלא אדם חבית ממעיין זה וחבית ממעיין זה ונותנן בשוקת אחת ומקדש. וכן היה ר' יהודה אומר ממלא אדם צלוחית מחבית זו וצלוחית מחית זו ונותן בשוקת אחת ומקדש. וכן היה ר' יהודה אומר יורד …
כל הנהרות פסולין לקדש בהם מי חטאת. ומודה ר' יהודה במעיין היוצא משני מקומות וחוזר ומתערב במקום אחד כשר וכן היה ר' יהודה אומר ממלא אדם חבית ממעיין זה וחבית ממעיין זה ונותנן בשוקת אחת ומקדש. וכן היה ר' יהודה אומר ממלא אדם צלוחית מחבית זו וצלוחית מחית זו ונותן בשוקת אחת ומקדש. וכן היה ר' יהודה אומר יורדת הצלמין אסורה מפני שכזבה בשעת פולמוס אמרו לו כל ימי בראשית כזבו בשעת פולמוס. שילוח היתה מהלכת בו. אבל מעיין שהיה יוצא בשנה זו מצד זו ושנה זו מצד זו או שהיה רבה מימות הגשמים ומתמעט בימות החמה כשר.
Tosefta Parah 9:2 דברי ר' יהודה

הכל שוין בבאר שירד לתוכה שטף של מימי גשמים שהוא צריך להמתין לכמות שהיו. מעיין שיצא בתחלה צריך לברר דברי ר' יהודה וחכ"א א"צ. היתה מונחת חבית לפניו וירד לתוכה שטף של מימי גשמים פסולה. <ירד לתוכה טל פסול> ירד לתוכה טל בלילה רא"א יניחנה בחמה והטל עולה וחכ"א אין הטל עולה אלא מן הפירות בלבד.
Tosefta Parah 9:4 רבי יהודה אומר

נפל לתוכן עכשוב השואבו מובאי דג וצפרדע ונתבקעו ונשתנו מראיהן פסולין לא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן כשרין. רבי יהודה אומר אע"פ שלא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן פסולין מפי שהן מוריד. והכל מודים בחגב שהוא פסול מפני שהוא מוריד והכל מודים בבקיעינה שאינה פוסלת. רבי יוסי ור"ש אומרים נראין דברי ר"ג בנחש וכדבריו אנו …
נפל לתוכן עכשוב השואבו מובאי דג וצפרדע ונתבקעו ונשתנו מראיהן פסולין לא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן כשרין. רבי יהודה אומר אע"פ שלא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן פסולין מפי שהן מוריד. והכל מודים בחגב שהוא פסול מפני שהוא מוריד והכל מודים בבקיעינה שאינה פוסלת. רבי יוסי ור"ש אומרים נראין דברי ר"ג בנחש וכדבריו אנו מורים אמר ר' יוסי והלא אין דברי ר"א אלא להקל שר' אליעזר אומר כשרה ורבי יהושע אומר כששותה מפני שהוא משקה פיו ואם גרגר כשר.
Tosefta Parah 12:2 ר' יהודה אומר

גרדומי אזוב כשרין וגרדומי ציצית כשרין ירד וטבל ועלה אם יש עליו שטף של מימי גשמים והזה הזאתו פסולה ואם יש עליו משקה טופח הזאת כשרה ר' יהודה אומר [אם] יש עליו משקה מרגליו והזה הזאתו פסולה. אזוב שהטביל עצו עם גבעוליו אע"פ שמזה והמים שופעים מן העץ לגבעול כשר כדרכו ואינו חושש שמא מן העץ יצא. אזוב שהטביל …
גרדומי אזוב כשרין וגרדומי ציצית כשרין ירד וטבל ועלה אם יש עליו שטף של מימי גשמים והזה הזאתו פסולה ואם יש עליו משקה טופח הזאת כשרה ר' יהודה אומר [אם] יש עליו משקה מרגליו והזה הזאתו פסולה. אזוב שהטביל עצו עם גבעוליו אע"פ שמזה והמים שופעים מן העץ לגבעול כשר כדרכו ואינו חושש שמא מן העץ יצא. אזוב שהטביל מקצתו ר' יהודה מכשיר שר' יהודה אומר מטביל מקצתו וחוזר ומקיף עליו עד שיטבול את כולו. הטביל את כולו לא יזה ממנו הזאה שניה אלא עד שינגב.
Tosefta Parah 12:3 דברי ר' יהודה

צלוחית שפיה צר מזין הימנה הזאה שניה אבל לא הזאה ראשונה מפני שהמים נסחטין דברי ר' יהודה. שלשה דברים אמר רשב"ג משום ר"ש בן כהנא מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהזות באזוב הנטבל ובצלוחית שפיה צר ופוצעין אגוזים של תרומה בידים מסואבות ולא חשו להן משום טומאה.
Tosefta Parah 12:6 ר' יהודה אומר

נתכוון להזות לפניו והזה לאחריו הזאתו כשרה. מזין על האדם ועל חבריו בין ערבין ישן ועל הכלים בין מתוכן ובין מאחריהם חוץ ממוסף יורה של שולקי זיתים שהוא מטמא את ההזאה באויר כנגד המוסף שמזין עליו מאחוריו. טבל את האזוב לשם דבר שהוא ראוי להזאה מים הנוטפין טמאין וכשרות להזות ואם יש באזוב ישנה. לשם דבר שהוא ר …
נתכוון להזות לפניו והזה לאחריו הזאתו כשרה. מזין על האדם ועל חבריו בין ערבין ישן ועל הכלים בין מתוכן ובין מאחריהם חוץ ממוסף יורה של שולקי זיתים שהוא מטמא את ההזאה באויר כנגד המוסף שמזין עליו מאחוריו. טבל את האזוב לשם דבר שהוא ראוי להזאה מים הנוטפין טמאין וכשרות להזות ואם יש באזוב ישנה. לשם דבר שהוא ראוי להזאה והזה על דבר שאין ראוי להזאה על העובד כוכבים ועל הבהמה ועל עריבה של אבן המים הנוטפין טהורים ופסולים להזות ואם יש באזוב לא ישנה. לשם דבר שאינו ראוי להזאה הואיל ותחלת טבילתו פסולה כך הזאתו פסולה. וכך היה ר"ג אומר אומרין לו למזה פרוש מאחריך שמא תטמא אמרו לו והלא מחליקין היו בפני חלון של רבים דורסין ולא נמנעין מפני שאמרו מי חטאת שעשו מצותן אין מטמאין. וכמה יהא במים ויהא בהן כדי הזאה כדי שיטביל ראשי גבעולין כזה חוץ מזה שהאזוב בולע ר' יהודה אומר רואין כאילו הן על האזוב של נחשת שאינו בולע.

Tosefta Tahorot (11)

Tosefta Tahorot 4:6 ר' יהודה אומר

קבר הנמצא מטמא למפרע בא אחד ואמר ברי לי שלא היה קודם לעשרים שנה אין טמא אלא משעת מציאה ואילך. גרעינה של גפת טמאה שנמצאת בתוך ככר על גבי תבשיל רותח אע"פ שאין עליה משקה טופח טומאתה נמצאת ע"ג ככר בתוך תבשיל צונן אע"פ שיש עליה משקה טופח טהורה. זה הכלל כל שתמצא ברותח אע"פ שאין עליה משקה טופח טמא. גרעינה …
קבר הנמצא מטמא למפרע בא אחד ואמר ברי לי שלא היה קודם לעשרים שנה אין טמא אלא משעת מציאה ואילך. גרעינה של גפת טמאה שנמצאת בתוך ככר על גבי תבשיל רותח אע"פ שאין עליה משקה טופח טומאתה נמצאת ע"ג ככר בתוך תבשיל צונן אע"פ שיש עליה משקה טופח טהורה. זה הכלל כל שתמצא ברותח אע"פ שאין עליה משקה טופח טמא. גרעינה שבתוך הבית הולכין אחר הרוב. פשתן שטמאתו נדה המסיטו טהור ואם היה לח המסיטו טמא מפני משקה פיה ר' יהודה אומר אף הסיטוהו טמא מפני פיהו אמרו לו כיון שנתנוהו במים ורבו עליה טהור.
Tosefta Tahorot 5:1 דברי ר' יהודה

דם טמא שנתערב בדם טהור אין דם מבטל דם דברי ר"י וחכ"א רואים אותו כאילו הוא יין במים אם בטל מראיו טהור ואם לאו טמא רוק טמא שנתערב ברוק טהור אין רוק מבטל רוק דברי ר' יהודה וחכ"א רואין אותו כאילו הוא מים אם בטל מראיו טהור ואם לאו טמא נפל למים עכור טמא נמחה אם בטל טעמיו ומראיו טהור אם לאו טמא.
Tosefta Tahorot 5:2 ר' יהודה אומר

מי רגלים שנתערבו ביין אין רואין אותן כאילו הן מים נתערבו במים רואין אותן כאילו הן מים. נתערבו במי רגלים אחרים רואין אותן כאילו הן יין במים אם בטל מראיהן טהורין אם לאו טמאין. מי רגלים של עובד כוכבים הולכין אחר הרוב ר' יהודה אומר רביעית בסאתים טמא יתיר לכן טהור לוקחין ושואלין ממי רגלים מכל מקום ואין ח …
מי רגלים שנתערבו ביין אין רואין אותן כאילו הן מים נתערבו במים רואין אותן כאילו הן מים. נתערבו במי רגלים אחרים רואין אותן כאילו הן יין במים אם בטל מראיהן טהורין אם לאו טמאין. מי רגלים של עובד כוכבים הולכין אחר הרוב ר' יהודה אומר רביעית בסאתים טמא יתיר לכן טהור לוקחין ושואלין ממי רגלים מכל מקום ואין חוששין שמא של נדות הן שלא נחשדו בנות ישראל מכנסות מימי רגליהן בשעה שהן נדות.
Tosefta Tahorot 5:4 ר' יהודה אומר

שני רוקין אחד טמא ואחד טהור ונגע באחד מהן או שנשאו על גבי החרס ר' יהודה אומר כיון שנתלש עליו נעשה עליו רה"י אחד רה"י ואחד רה"ר היו נגובים או שהסיטן בקיסם ברה"י תולים ברה"ר טהור ריה"ג אומר ברה"י שורפין. <היה רוק יחידי> ספק נגע ספק לא נגע ספק הסיט ספק לא הסיט ברה"י תולין ברה"ר טהור ור' יוסי אומר …
שני רוקין אחד טמא ואחד טהור ונגע באחד מהן או שנשאו על גבי החרס ר' יהודה אומר כיון שנתלש עליו נעשה עליו רה"י אחד רה"י ואחד רה"ר היו נגובים או שהסיטן בקיסם ברה"י תולים ברה"ר טהור ריה"ג אומר ברה"י שורפין. <היה רוק יחידי> ספק נגע ספק לא נגע ספק הסיט ספק לא הסיט ברה"י תולין ברה"ר טהור ור' יוסי אומר ברה"י שורפין. וכשם שטיהרו ספק טומאה צפה על <פני> המים בין בכלים ובין בקרקע כיצד עריבה שהיא טמאה טמא מת וככר תרומה כרוך בסיב או בנייר כרוך לתוכה וירדו גשמים ונתמלאת ונותר הרי הוא צף על פני המים ספק נגע בצדי עריבה ספק לא נגע ספיקו טהור מפני שספק צפה. ר"ש אומר בכלים טמא ובקרקע טהור חוץ מכזית מן המת כל המאהילין שמטמאין מלמעלה ומלמטה ר' יהודה אומר ספק ירידתו טמא מפני שהמים ניסוטין ואפשר לו ליגע. ספק עלייתו טהור מפני שהמים רודפין אותו לצדדין.
Tosefta Tahorot 5:5 ר' יהודה אומר

ואיזהו הוא ספק שרצים שטהרו חכמים זה ספק הנזרקין ר' דוסתאי בר' ינאי אומר משום ר' יוסי הלך במבוי ועשה עיסה ואח"כ נמצא שם שרץ זה הוא ספק שרצים והאוכל תרומה תלויה טהור. כל שספיקו טהור ספק תולדתו טהור כל שספיקו טמא ספק תולדתו טמא. וכשם שהאוכל אוכל ראשון ואוכל שני והשותה משקים טמאים והבא ראשו ורובו במים ש …
ואיזהו הוא ספק שרצים שטהרו חכמים זה ספק הנזרקין ר' דוסתאי בר' ינאי אומר משום ר' יוסי הלך במבוי ועשה עיסה ואח"כ נמצא שם שרץ זה הוא ספק שרצים והאוכל תרומה תלויה טהור. כל שספיקו טהור ספק תולדתו טהור כל שספיקו טמא ספק תולדתו טמא. וכשם שהאוכל אוכל ראשון ואוכל שני והשותה משקים טמאים והבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו <ועל> ורובו ג' לוגין מים שאובים ספיקו לטמא אחרים טהור כך המשקין הנוגעין בו כנוגעין בשרץ. וכשם שהראשון עושה שני ושני עושה שלישי כך ספק ראשון עושה ספק שני וספק שני עושה ספק שלישי ספק משקין לטמא טמא ולטהר טהור דברי ר"מ וכן היה ר"א אומר כדבריו ור' יהודה אומר לכל הוא טמא ר' יוסי ור"ש אומרים ספק משקין לאוכלים טמא ולכלים טהור.
Tosefta Tahorot 6:4 דברי ר' יהודה

שני שבילים אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהן ועשה טהרות ובא חבירו והלך בשני ועשה אלו ואלו מונחות הרי אלו מוכיחות. נאכלו ראשונות או נטמאו או שאבדו עד שלא נעשו שניות טהורות משנעשו שניות שניהם תלויות. עשו שניהן טהרה אחת הרי זו טמאה. עשו שניהן שתי טהרות זה בא ונשאל בפני עצמו אומרים לו טהור <וזה בא ונשא …
שני שבילים אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהן ועשה טהרות ובא חבירו והלך בשני ועשה אלו ואלו מונחות הרי אלו מוכיחות. נאכלו ראשונות או נטמאו או שאבדו עד שלא נעשו שניות טהורות משנעשו שניות שניהם תלויות. עשו שניהן טהרה אחת הרי זו טמאה. עשו שניהן שתי טהרות זה בא ונשאל בפני עצמו אומרים לו טהור <וזה בא ונשאל בפני עצמו אומרים לו טהור> וזה שנשאלו שניהן כאחד אומרים להם טמאין דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר אם אמרו שנים היינו ובשני שבילים הלכנו ושתי טהרות עשינו אומרים להם טמאין שאפי' טומאה אחת שנתערבה במאה טהרות כולן טמאות.
Tosefta Tahorot 6:7 ר' יהודה אומר

שוטה אחת בעיר כל הרוקין שבעיר טמאין דברי ר"מ ר' יהודה אומר אם היתה רגילה ליכנס במבוי אחד אותו מבוי בחזקת טומאה וכל המבואות בחזקת טהרה ור"ש אומר כל המבואות בחזקת טומאה חוץ מן חצר המשתמרת ור"א בר"ש אומר אף חצר המשתמרת בחזקת טומאה עד שיאמר ברי לי שלא באתה לכאן.
Tosefta Tahorot 7:5 ר' יהודה אומר

גנות העיר שדרך הרבים מהלכת עליהן רה"י לשבת ורה"ר לטומאה. דמוסיאות ומרחצאות רה"י לשבת ורה"ר לטומאה. ינה המשתמרת רה"י אם אינה משתמרת רה"ר. בסילקי שפותחין אותה בימים ונועלין אותה בלילות כל זמן שהיא פתוחה רה"ר נעולה רה"י נמצאת אומר ביום טהורה ובלילה טמאה. בסילקי שפתחיה מכוונין זה כנגד זה וכן סטיו שהוא ג …
גנות העיר שדרך הרבים מהלכת עליהן רה"י לשבת ורה"ר לטומאה. דמוסיאות ומרחצאות רה"י לשבת ורה"ר לטומאה. ינה המשתמרת רה"י אם אינה משתמרת רה"ר. בסילקי שפותחין אותה בימים ונועלין אותה בלילות כל זמן שהיא פתוחה רה"ר נעולה רה"י נמצאת אומר ביום טהורה ובלילה טמאה. בסילקי שפתחיה מכוונין זה כנגד זה וכן סטיו שהוא גדור מכאן ומכאן וריוח בין העמודים ר' יהודה אומר אם עומד בצד זה ורואה <את> הנכנסין <ואת> והיוצאין בצד אחד רה"י לשבת ורה"ר לטומאה ואם לאו רה"י לכאן ולכאן.
Tosefta Tahorot 9:6 ר' יהודה אומר

כלים שטוחין ברה"י למעלה מי' טפחים טהורין דברי ר"ש ר' יהודה אומר אפי' למעלה מק' אמות טמאים. גגו של חבר בצד גגו של ע"ה חבר שוטח שם כלים ומניח שם טהרות רשב"ג אומר גגו של חבר למעלה מגגו של ע"ה חבר שוטח שם כלים ומניח שם טהרות ובלבד שאין ע"ה יכול לפשוט את ידו וליגע.
Tosefta Tahorot 10:6 ר' יהודה אומר

הגומר את זיתיו ושייר קופה אחת יתננה לעיני הכהן ויוליך את המפתח מיד דברי ר"מ ור' יהודה אומר כל אותו היום ור"ש אומר מעת לעת יתר על כן אמר ר"ש אפי' גמר את זיתיו ערב שבת שש שעות יוליך לו את המפתח מיד ולמוצאי שבת בשש שעות ר"ש בן יהודה אומר משם ר"ש לא נחלקו ב"ש וב"ה על המניח זיתים בכיפש שימר ע"ה וטומאות ש …
הגומר את זיתיו ושייר קופה אחת יתננה לעיני הכהן ויוליך את המפתח מיד דברי ר"מ ור' יהודה אומר כל אותו היום ור"ש אומר מעת לעת יתר על כן אמר ר"ש אפי' גמר את זיתיו ערב שבת שש שעות יוליך לו את המפתח מיד ולמוצאי שבת בשש שעות ר"ש בן יהודה אומר משם ר"ש לא נחלקו ב"ש וב"ה על המניח זיתים בכיפש שימר ע"ה וטומאות שאין מוכשרים על מה נחלקו על שהניחן ליכתש שב"ש אומר אין מוכשרין וב"ה אומר מוכשרין.
Tosefta Tahorot 10:7 ר' יהודה אומר

הזית שפצעו בידים טמאות הוכשר סופתו במלח ולא הוכשר שמן ר' יהודה אומר הוכשר היתה לו אום [של] זיתים ועתיד להופכו כיון שתקע בה [את] היתד אע"פ שיש בה גושין הרבה הרי אלו אינן חיבור. משהפכם נעשו אום רבי אומר אינו חבור ור' יוסי בר' יהודה אומר חבור.

Tosefta Mikvaot (10)

Tosefta Mikvaot 3:3 ר' יהודה אומר

לגיון העובר ממקום למקום וכן בהמה העוברת ממקום למקום זילפו בידיהם וברגליהם שלשה לוגין למקוה כשר ולא עוד אלא א"כ עשו מקוה כתחלה. איזהו טיט הנמדד עם המים ר' יוחנן בן ברוקה אומר הנמדד בלוג ר' יוסי אומר היוצא במשפך ואלו הן קנה המדה זה הסלול. בטיט שבצדדין עולה למדת ארבעים סאה ואין מטבילין שלש גממיות שבנחל …
לגיון העובר ממקום למקום וכן בהמה העוברת ממקום למקום זילפו בידיהם וברגליהם שלשה לוגין למקוה כשר ולא עוד אלא א"כ עשו מקוה כתחלה. איזהו טיט הנמדד עם המים ר' יוחנן בן ברוקה אומר הנמדד בלוג ר' יוסי אומר היוצא במשפך ואלו הן קנה המדה זה הסלול. בטיט שבצדדין עולה למדת ארבעים סאה ואין מטבילין שלש גממיות שבנחל העליונה והתחתונה של כ' סאה והאמצעית של מ' סאה של מימי רגלים נכנסת לתוכן ויוצא מהן ר' יהודה אומר ר"מ היה אומר מטבילין בעליונה ואני אומר בתחתונה וחכ"א בין כך ובין כך אין מטבילין אלא באמצעית שיש בה מ' סאה.
Tosefta Mikvaot 4:5 דברי ר' יהודה

מעיין היוצא לתלמי ומן התלמי לבריכה. ראשונים ראשונים הרי אלו פסולין מפני שהן נשאבין כיצד עושה ניקבו מעיין בקנה כל שהוא ונמצא מים מועטין מטהרין את המרובין. מזחילין על גבי מת דברי ר' יהודה. מים צפוי על גבי כל שהוא מטבילין בהן על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת הנוד.
Tosefta Mikvaot 5:1 ר' יהודה אומר

[גממיות] על פי המקוה וכן פרסות רגלי בהמה אם הם מעורבין כשפופרת הנוד מטבילין בהם. ואם לאו אין מטבילין בהם ור' יהודה אומר הרי הן בחזקת המערה הנחירין שבמקוה מטבילין בהן ובלבד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד. עריבה שהיא מלאה כלים והשיקה למקוה צריכה כשפופרת הנוד ומעיין כל שהוא ר' יהודה אומר משום ב"ש בכלי גדול …
[גממיות] על פי המקוה וכן פרסות רגלי בהמה אם הם מעורבין כשפופרת הנוד מטבילין בהם. ואם לאו אין מטבילין בהם ור' יהודה אומר הרי הן בחזקת המערה הנחירין שבמקוה מטבילין בהן ובלבד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד. עריבה שהיא מלאה כלים והשיקה למקוה צריכה כשפופרת הנוד ומעיין כל שהוא ר' יהודה אומר משום ב"ש בכלי גדול ד' טפחים ובקטן ברובן. קומקום שהוא מלא כלים והשיקן במקוה אע"פ שפיו צר כל שהוא כלים שבתוכו טהורין הטהו על צדו עד שיהא בפיו כשפופרת הנוד.
Tosefta Mikvaot 5:6 ר' יהודה אומר

המטהרת שבמרחץ התחתונה מלאה שאובין ועליונה מלאה ובלבד שיהא כנגד הנקב ועולה למדת מ' סאה. עגולי שלג המשוקעין במקוה הרי אלו מעלין ור' יהודה אומר אינן מעלין. ומודה ר' יהודה שהוא מביא טיט ורוק בעריבה ומשיק ויורד וטובל.
Tosefta Mikvaot 5:9 ר' יהודה אומר

חבית שנשברה בים הגדול ומראה אותו מקום כמראה אותו היין הטובל באותו מקום כאילו לא טבל ולא עוד אלא אפי' נפל לשם ככר תרומה טמא. מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא. כיצד הוא עושה עודהו הראשון במים אחד ממלא בכתף ונותן לתוכו וטהור ר' יהודה אומר עודהו רגלו של ראשון א …
חבית שנשברה בים הגדול ומראה אותו מקום כמראה אותו היין הטובל באותו מקום כאילו לא טבל ולא עוד אלא אפי' נפל לשם ככר תרומה טמא. מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא. כיצד הוא עושה עודהו הראשון במים אחד ממלא בכתף ונותן לתוכו וטהור ר' יהודה אומר עודהו רגלו של ראשון אחר יורד וטובל וטהור.
Tosefta Mikvaot 5:10 ר' יהודה אומר

הטביל בו יורה גדולה הרי זו טמאה מפני שהמים מקלחין כיצד הוא מורידה לתוך פיה והופכה ומטבילה ומעלה דרך שוליה. הקופץ לתוך המקוה הרי זה מגונה. הטובל פעמים במקוה הרי זה מגונה זה אומר לחבירו כבוש ידך עלי במקוה הרי זה מגונה ר' יהודה אומר כבוש ידך עליו עד שתצא נפשו.
Tosefta Mikvaot 6:1 ר' יהודה אומר

ארץ הכותים טהורה מקוותיה ומדוריה ושביליה טהורות. ארץ העמים טמאה מקוותיה ומדוריה ושביליה טמאין. מקוואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין ופסולין לכל הטמאין ושבארץ ישראל שחוץ מן המפתח לכל הטמאין וא"צ לומר לבעלי קריין ושלפנים מן המפתח פסולין לבעלי קריין וא"צ לומר לכל הטמאין דברי ר"מ ר' יהודה אומר כש …
ארץ הכותים טהורה מקוותיה ומדוריה ושביליה טהורות. ארץ העמים טמאה מקוותיה ומדוריה ושביליה טמאין. מקוואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין ופסולין לכל הטמאין ושבארץ ישראל שחוץ מן המפתח לכל הטמאין וא"צ לומר לבעלי קריין ושלפנים מן המפתח פסולין לבעלי קריין וא"צ לומר לכל הטמאין דברי ר"מ ר' יהודה אומר כשרין לבעלי קריין מפני שבעל קרי טובל במ' סאה בכל מקום. ושחוץ מן המפתח כשרין אף לנדות. אמר רשב"ג הלכה אין לי. אלא מעשה במערה שהיתה בגינתו של מוסק אחד בדמיו שהיו כהנים כובשין את הגדר ויורדין וטובלין לתוכה. <א"ר יהודה> מעשה במקוה שבין אושא לשפרעם <ושל שפרעם היה> והיה ר' דוסא מושיב בו <עליו> ב' תלמידי חכמים כדי שיקוו בו המים מ' סאה. שוב מעשה ברום בתענת שקוות יתר מאלפים כור ובאו ושאלו את ר' חנניא בן תרדיון ופסל שאני אומר נכנסו עובדי כוכבים וזלפוה בלילה וחזרו ומילאו אותו בקילון. ומעשה בר"ג ואונקלוס הגר שהיו באשקלון וטבל ר"ג במרחץ ואונקלוס בים. אמר ר' יהושע בן קופסאי עמהן הייתי ולא טבל ר"ג אלא בים.
Tosefta Mikvaot 7:5 ר' יהודה אומר

כלי שצרה מכאן ומכאן ורחב מן האמצע כגון עריבה וחצי עריבה אין להן טהרה עולמית עד שיטה על צידן. צלוחית שאוגנה מעוך לתוכה וכתפותיה גבוהים וכן לגין שאוגנו מעוך לתוכו וכתפותיו גבוהין אין להן טהרה עולמית עד שיטנו. צלוחית ששפתה שפעת לאחוריה מורידה דרך פיה והופכה ומטבילה ומעלה אותה דרך שוליה דברי ר"ע ר' יוחנ …
כלי שצרה מכאן ומכאן ורחב מן האמצע כגון עריבה וחצי עריבה אין להן טהרה עולמית עד שיטה על צידן. צלוחית שאוגנה מעוך לתוכה וכתפותיה גבוהים וכן לגין שאוגנו מעוך לתוכו וכתפותיו גבוהין אין להן טהרה עולמית עד שיטנו. צלוחית ששפתה שפעת לאחוריה מורידה דרך פיה והופכה ומטבילה ומעלה אותה דרך שוליה דברי ר"ע ר' יוחנן בן נורי אומר מטביל כדרכו ואינו חושש מפני שהיא כבית הסתרים צלוחית שאוגנה חוזרת לתוכה ר' יהודה אומר משום ר' יוחנן בן נורי מטביל כדרכו ואינו חושש מפני שהוא כבית הסתרים.
Tosefta Mikvaot 8:1 ר' יהודה אומר

כפה ידיו ורגליו וישב לו באמת המים אם נכנסו המים דרך כולו טהור ואם לאו טמא היו רגליו מלאים אבק וירד וטבל במקוה שיש בו ארבעים סאה טהור שפשף או שנפל בחמין טמא. קומקום שהוא מלא בחמין והטבילו טמא שפשפו או שהטבילו בחמין טהור. הסלין של גת או של בד חיצון צריך לחטט ודפנים צריך לנער. קשרי פונדא ופסיקיא וקשרי …
כפה ידיו ורגליו וישב לו באמת המים אם נכנסו המים דרך כולו טהור ואם לאו טמא היו רגליו מלאים אבק וירד וטבל במקוה שיש בו ארבעים סאה טהור שפשף או שנפל בחמין טמא. קומקום שהוא מלא בחמין והטבילו טמא שפשפו או שהטבילו בחמין טהור. הסלין של גת או של בד חיצון צריך לחטט ודפנים צריך לנער. קשרי פונדא ופסיקיא וקשרי מנעל וסנדל קושר ומפתחי חלוק של אשה הרי אלו חוצצין. קשרי נימי פונדא ופסיקיא וקשרי רצועות ומנעל וסנדל והקשר שבאפרקיסין שבכתף וסדין שקשרו את מומן הרי אלו חוצצין נתקשרו מאליהן אינן חוצצין. קשרי עני שמקפיד עליהן ושל בעה"ב הרי אלו חוצצין. של בעה"ב שאין מקפיד עליהן או של עני הרי אלו אינן חוצצין. ר' יהודה אומר צריך להטביל את כולן מפני חתך וכן היה ר' יהודה אומר משום ר"ט צריך להטביל את כל הטבעת. כלי שהוא מלא יין והטבילו אם בטל מראיו טהור ואם לאו טמא. א"ר יוסי שמעתי שאפי' כלי מחזיק ואין בו אלא רביעית כאילו לא טבל.
Tosefta Mikvaot 8:2 דברי ר' יהודה

כל האוכלים מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס בתוך כדי אכילת פרס. אכל וחזר ואכל וחזר ואכל אם יש מתחלת ראשונה ועד אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין ואין מחייבין אותו להיות אוכל פחות מכשיעור ויורד וטובל. ואוכל כשיעור ויורד וטובל. אכל פחות מכשיעור וירד וטבל באמצע טמא. התירו למעוברת ש …
כל האוכלים מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס בתוך כדי אכילת פרס. אכל וחזר ואכל וחזר ואכל אם יש מתחלת ראשונה ועד אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין ואין מחייבין אותו להיות אוכל פחות מכשיעור ויורד וטובל. ואוכל כשיעור ויורד וטובל. אכל פחות מכשיעור וירד וטבל באמצע טמא. התירו למעוברת שתהא טועמת דבר מועט מפני סכנת נפשות וכמה היא פרס שתי ביצים חסר קימעא דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר שתי ביצים שוחקות שיעור רבי שתי ביצים ועוד.

Tosefta Niddah (8)

Tosefta Niddah 1:2 דברי ר' יהודה

טומטום ואנדרוגינוס שראו דיין שעתן. גיורת שראתה דיה שעתה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. והרואה מאונס דיה שעתה ואיזהו מאונס כיחה וראתה קפצה וראתה הכתה בעלה וראתה נשאה משא כבד וראתה זה הוא אונס וכיצד דיה שעתה ישבה על גבי מטה על כסא ועל ספסל ונתעסקה בטהרות וש …
טומטום ואנדרוגינוס שראו דיין שעתן. גיורת שראתה דיה שעתה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. והרואה מאונס דיה שעתה ואיזהו מאונס כיחה וראתה קפצה וראתה הכתה בעלה וראתה נשאה משא כבד וראתה זה הוא אונס וכיצד דיה שעתה ישבה על גבי מטה על כסא ועל ספסל ונתעסקה בטהרות ושמשה את ביתה ופרשה וראתה היא טהורה והטהרות טהורות.
Tosefta Niddah 2:1 ר' יהודה אומר

מניקה שמת לה בנה בתוך עשרים וארבעה חודש מטמאה מעת לעת לפיכך אם מניקתו והולכת אפי' חמש שנים דיה שעתה דברי ר"מ ר' יוסי ור"ש אומרים אין דיה שעתה אלא עשרים וארבעה חדש לפיכך אם מניקה והולכת אפילו ארבע וחמש שנים אין לה אלא עשרים וארבעה חדש. מניקה שמת בעלה הרי זו לא תיארס ולא תינשא עד שיהיו לה עשרים וארבעה …
מניקה שמת לה בנה בתוך עשרים וארבעה חודש מטמאה מעת לעת לפיכך אם מניקתו והולכת אפי' חמש שנים דיה שעתה דברי ר"מ ר' יוסי ור"ש אומרים אין דיה שעתה אלא עשרים וארבעה חדש לפיכך אם מניקה והולכת אפילו ארבע וחמש שנים אין לה אלא עשרים וארבעה חדש. מניקה שמת בעלה הרי זו לא תיארס ולא תינשא עד שיהיו לה עשרים וארבעה חודש דברי ר"מ ר' יהודה אומר שמונה עשר חודש ר' יונתן בן יוסף אומר ב"ש אומרים עשרים וארבעה חודש וב"ה אומרים שמונה עשר חודש אמר רשב"ג לדברי האומר עשרים וארבעה חודש מותרת לינשא [בעשרים ואחד חודש] לדברי האומר שמונה עשר חודש מותרת להינשא לחמשה עשר חודש שאין החלב נעכר אלא לאחר ג' חדשים.
Tosefta Niddah 3:5 ר' יהודה אומר

שחור כחרת עמוק מכאן טמא ראוה מכאן ואפילו בכותל טהור. לא מתחלת ברייתו הוא משחיר שלא שנעקר המשחיר למה זה דומה לדם המכשיר משנעקר הוא משחיר. קרן כרכום כברור שיש בו בעליון ולא בתחתון כלח ולא כיבש כרואה בצל ולא כרואה בחמה. כמימי אדמה כיצד מביא אדמה מבקעת בית כרם ומצא עליה מים דברי ר"מ ר' יהודה אומר מבקעת …
שחור כחרת עמוק מכאן טמא ראוה מכאן ואפילו בכותל טהור. לא מתחלת ברייתו הוא משחיר שלא שנעקר המשחיר למה זה דומה לדם המכשיר משנעקר הוא משחיר. קרן כרכום כברור שיש בו בעליון ולא בתחתון כלח ולא כיבש כרואה בצל ולא כרואה בחמה. כמימי אדמה כיצד מביא אדמה מבקעת בית כרם ומצא עליה מים דברי ר"מ ר' יהודה אומר מבקעת סכני ר' יוסי אומר מבקעת יוטבת ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ אף של בקעת גנוסר וכיוצא בהן. ומשערין אותן עכורים ואין משערין אותן צלולים צללו <לא> יחזיר ויעכרם שניים שאין שעור למים ולעפר כמו בשני חלקים מים ואחד יין מן השרוני הדומה לכרמלי חדש ולא ישן.
Tosefta Niddah 5:2 ר' יהודה אומר

בנות ישראל שלא הגיעו לפרקן הרי זה בחזקת טהרה ואין הנשים בודקות אותן ומשהגיעו לפרקן הרי הן בחזקת טמאות והנשים בודקות אותן. ר' יהודה אומר אף משהגיעו אין הנשים בודקות אותן שמא יקלקלו בידיהן אלא זבות ובמקנחות מבחוץ והן נבדקות מאליהן.
Tosefta Niddah 5:4 ר' יהודה אומר

המקשה כמה תשפה ותהא זבה ר' אליעזר אומר מעת לעת והלכה כדבריו. ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש ב"ש אומרים ג' ימים וב"ה אומרים מעת לעת. המקשה לפני לידתה הרי זו נדה בתוך אחד עשר קישתה שנים ושפתה אחד קישתה אחד ושפת שנים קשתה אחד ושפת אחד ילדה בזוב שפת שנים וקשת אחד שיפת אחד וקישת שנים קישת אחד ושיפת אחד ושיפת …
המקשה כמה תשפה ותהא זבה ר' אליעזר אומר מעת לעת והלכה כדבריו. ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש ב"ש אומרים ג' ימים וב"ה אומרים מעת לעת. המקשה לפני לידתה הרי זו נדה בתוך אחד עשר קישתה שנים ושפתה אחד קישתה אחד ושפת שנים קשתה אחד ושפת אחד ילדה בזוב שפת שנים וקשת אחד שיפת אחד וקישת שנים קישת אחד ושיפת אחד ושיפת אחד לא ילדה בזוב. זה הכלל שופי סמוך ללידה ילדה בזוב קישת סמוך ללידה לא ילדה בזוב קישת שנים ושיפת אחד אע"פ שחזרה וקישת לאחר מכן ילדה בזוב. כמה יהא בן קישוי ויהא תלוי בולד אפילו מ' יום דברי ר"מ ר' יהודה אומר משום ר' טרפון דיה חדשה כיצד שנים מן השמיני ומן התשיעי לא ילדה בזוב. ג' מן השמיני ומן התשיעי ילדה בזוב. ר' יוסי ור"ש אומרים ארבעה עשר כיולדת נקבה לפיכך אם קשתה שבעה עשר שלשה הראשונים ראויין לזיבה וילדה בזוב.
Tosefta Niddah 6:4 ר' יהודה אומר

עד מתי תינוקת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שירבה השחור על הלבן ר' יוסי אומר עד שתקיף עטרה <רבי שמעון אומר עד שיתפשט את הכף בן שלקית אומר עד שתכלכל>. אמר ר"ש מצאתי חנניה בן חכינאי בציידן אמר לי כשתלך אצל ר' יעקב אמור לו עד מתי תינוקת ממאנת אם יאמר לך עד שתביא שתי שערות אמו …
עד מתי תינוקת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שירבה השחור על הלבן ר' יוסי אומר עד שתקיף עטרה <רבי שמעון אומר עד שיתפשט את הכף בן שלקית אומר עד שתכלכל>. אמר ר"ש מצאתי חנניה בן חכינאי בציידן אמר לי כשתלך אצל ר' יעקב אמור לו עד מתי תינוקת ממאנת אם יאמר לך עד שתביא שתי שערות אמור לו והלא במעמד כלכם העיד בן שלקית ביבנה עד שתכלכל כשבאתי והרצתי דברים לפני ר"ע אמר לי כלכל איני יודע בן שלקית איני מכיר אלא עד שתביא ב' שערות.
Tosefta Niddah 6:5 ר' יהודה אומר

שתי שערות שאמרו אפי' אחת ביד ואחת ברגל אחת בשוק ואחת בירך ואפילו שנים בין קשרי אצבעותיו הרי אלו מצטרפין. כל הנבדקות אינן נבדקות אלא בנשים וכן היה ר' אליעזר מוסר לאמו ר' יהודה אומר לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותן תוך הפרק אין הנשים בודקות אותן שאין משיאין ספיקות על פי הנשים ר"ש אומר אף תוך הפרק …
שתי שערות שאמרו אפי' אחת ביד ואחת ברגל אחת בשוק ואחת בירך ואפילו שנים בין קשרי אצבעותיו הרי אלו מצטרפין. כל הנבדקות אינן נבדקות אלא בנשים וכן היה ר' אליעזר מוסר לאמו ר' יהודה אומר לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותן תוך הפרק אין הנשים בודקות אותן שאין משיאין ספיקות על פי הנשים ר"ש אומר אף תוך הפרק נאמנת האשה להחמיר אבל לא להקל נאמנת האשה לומר קטנה היא שלא תחלוץ וגדולה היא שלא תמאן אבל אין נאמנת לומר קטנה היא שתמאן וגדולה היא שתחלוץ.
Tosefta Niddah 9:2 דברי ר' יהודה

כיצד היתה למודה להיות רואה מיום עשרים ליום עשרים משש שעות לשש שעות הגיע יום עשרים ולא ראתה אסורה לשמש כל היום דברי ר' יהודה ור' יוסי מתיר עד שש שעות. עברה ו' שעות ולא ראתה אסור לשמש כל היום דברי ר' יהודה ורבי יוסי מתיר משש שעות ולמעלה ואין מחייבין אותה שתהא ידה בעינה כל היום אלא בודקין פעמים לוסתה.

Tosefta Makhshirin (6)

Tosefta Makhshirin 1:2 ר' יהודה אומר

אמרו ב"ה לב"ש הכל מודין במעלה מעודד ונתנו על גב הנהר שאע"פ שהמים יורדים מצד העליון לתחתון שאינן בכי יותן אמרו להן ב"ש אי אתם מודין במעלה שני שקין מעודדים ונתנן זה על גב זה שהמים יורדין מן העליון לתחתון שהתחתון בכי יותן ר' יוסי אומר אחד שק ואחד שני שקין ב"ש אומרים בכי יותן וב"ה אומרים אינן בכי יותן ר …
אמרו ב"ה לב"ש הכל מודין במעלה מעודד ונתנו על גב הנהר שאע"פ שהמים יורדים מצד העליון לתחתון שאינן בכי יותן אמרו להן ב"ש אי אתם מודין במעלה שני שקין מעודדים ונתנן זה על גב זה שהמים יורדין מן העליון לתחתון שהתחתון בכי יותן ר' יוסי אומר אחד שק ואחד שני שקין ב"ש אומרים בכי יותן וב"ה אומרים אינן בכי יותן ר' יהודה אומר ר' אליעזר אומר זה וזה בכי יותן ר' יהושע אומר זה וזה אינן בכי יותן ור"ע אומר התחתון בכי יותן והעליון אינו בכי יותן.
Tosefta Makhshirin 1:6 ר' יהודה אומר

הטורף את גגו והמכבס את כסותו אימתי יודע אם רבו גשמים אם לאו בתחלה הוא מנטף טיפין דקות ועכשיו הוא מנטף טיפין עבות ר' יהודה אומר בתחלה היה מנטף טיפין מתוכו ועכשיו טורד טיפה אחר טיפה.
Tosefta Makhshirin 1:7 ר' יהודה אומר

מצא בה בשר הולכין אחר רוב הטבחין. מחרוזות הולכין אחר רוב אוכלי בשר מצא בה תינוק מושלך מחצה על מחצה מטילין עליו שני חומרין ר' יהודה אומר אם היתה שם עובדת כוכבים אחת או שפחה אחת היא חשודה להשליך.
Tosefta Makhshirin 2:2 ר' יהודה אומר

בהמה שירדה מאליה משים העולין בפיה ובמעיה בכי יותן בידה וברגלה אינן בכי יותן ר' יהודה אומר המים העולין ברגלי האדם לעולם טמאין ר"ש בן אלעזר אומר מים העולין ברגלי בהמה טמאה לעולם טמאין. הממלא בחבית המים העולין באחריה ובחבל המכונן על צוארה ובחבל של צורכה אינן בכי יותן מי חטאת אינו חושש שמא לא נתמלא בכלי …
בהמה שירדה מאליה משים העולין בפיה ובמעיה בכי יותן בידה וברגלה אינן בכי יותן ר' יהודה אומר המים העולין ברגלי האדם לעולם טמאין ר"ש בן אלעזר אומר מים העולין ברגלי בהמה טמאה לעולם טמאין. הממלא בחבית המים העולין באחריה ובחבל המכונן על צוארה ובחבל של צורכה אינן בכי יותן מי חטאת אינו חושש שמא לא נתמלא בכלי. עריבה שירד דלף לתוכה הניתזין והצפין בכי יותן נטלן לשופכן ב"ש אומרים בכי יותן וב"ה אומרים אינן בכי יותן בד"א בטהורה אבל בטמאה הכל מודין שהוא בכי יותן דברי ר"מ ר' יוסי אומר אחת טמאה ואחת טהורה ב"ש אומרים הרי הן בכי יותן וב"ה אומרים אינן בכי יותן. הנוגע בנבלה בתוך המקוה טמא וטהור בעלייתו הנוגע במשכב ומושב בית המקוה טמא וטהור בעלייתו. זב שדרס על גבי משכב ומושב בתוך המקוה טמא וטהור בעלייתו פירות שנפלו לתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טמאות והפירות טהורין ואם חישב שיודחו ידיו ידיו טהורות והפירות בכי יותן.
Tosefta Makhshirin 2:4 ר' יהודה אומר

הטובל בים או בנהר אע"פ שהפליג יותר ממיל ה"ז בכי יותן. עבר בנהר אחר דחאו חבירו או שירדו עליו גשמים ורבו טיהרו שניים את הראשונים. התרנגולה והמדוכה שהיו בהם מים טמאין והטבילן ראשונים טהרו מלטמא והשניים הוכשרו לקבל טומאה. העושה צפור במים הניתזין ואת שבה אינן בכי יותן דברי ר"מ ר' יהודה אומר זה וזה צפור ב …
הטובל בים או בנהר אע"פ שהפליג יותר ממיל ה"ז בכי יותן. עבר בנהר אחר דחאו חבירו או שירדו עליו גשמים ורבו טיהרו שניים את הראשונים. התרנגולה והמדוכה שהיו בהם מים טמאין והטבילן ראשונים טהרו מלטמא והשניים הוכשרו לקבל טומאה. העושה צפור במים הניתזין ואת שבה אינן בכי יותן דברי ר"מ ר' יהודה אומר זה וזה צפור במים הניתזין ואת שבה אינן בכי יותן דברי ר"מ ר' יהודה אומר זה וזה בכי יותן <ר' יוסי אומר הניתזין אינן בכי יותן ואת שבו ה"ז בכי יותן>. והעושה אמה בפירות אינן בכי יותן.
Tosefta Makhshirin 3:1 ר' יהודה אומר

המעלה אגודות בשביל שימתינו להיות אוגד בהן ה"ז בכי יותן ר' יהודה אומר אינו בכי יותן. המעלה לגג ללותתם בטל ובגשמים ה"ז בכי יותן. העלן מפני הכנימה וירדו עליהן [טל] וגשמים אם צמח בכי יותן ור' יהודה אומר א"א שלא לצמח אלא עודהו טל וגשמים עליהן אם חישב עליהן ה"ז בכי יותן אם לאו אינן בכי יותן חרש שוטה וקטן …
המעלה אגודות בשביל שימתינו להיות אוגד בהן ה"ז בכי יותן ר' יהודה אומר אינו בכי יותן. המעלה לגג ללותתם בטל ובגשמים ה"ז בכי יותן. העלן מפני הכנימה וירדו עליהן [טל] וגשמים אם צמח בכי יותן ור' יהודה אומר א"א שלא לצמח אלא עודהו טל וגשמים עליהן אם חישב עליהן ה"ז בכי יותן אם לאו אינן בכי יותן חרש שוטה וקטן שהעלו פירותיהם לגג ללותתן בטל ובגשמים ה"ז בכי יותן העלן מפני הכנימה וירד עליהן טל וגשמים אע"פ שחשבו אינן בכי יותן שיש להן מעשה ואין להן מחשבה.

Tosefta Zavim (3)

Tosefta Zavim 4:1 ר' יהודה אומר

טמא המכה את הטהור וטהור שמכה את הטמא בגדי טהור טמאים דברי ר"מ וחכמים אומרים טהור המכה את הטמא בגדי טהור טהורין. טמא המכה את הטהור שאם ימשך הטהור הרי הטמא נופל. בגדי הטהור טמאין ר"ש אומר תקפו טמא רתקו טהור ר' יהודה אומר טטרקי ששני ראשיה נוגעים בה ואמצעי תה רופפת והטמא והטהור יושבים עליה בגדי טהור טהו …
טמא המכה את הטהור וטהור שמכה את הטמא בגדי טהור טמאים דברי ר"מ וחכמים אומרים טהור המכה את הטמא בגדי טהור טהורין. טמא המכה את הטהור שאם ימשך הטהור הרי הטמא נופל. בגדי הטהור טמאין ר"ש אומר תקפו טמא רתקו טהור ר' יהודה אומר טטרקי ששני ראשיה נוגעים בה ואמצעי תה רופפת והטמא והטהור יושבים עליה בגדי טהור טהורין וחכמים אומרין עד שיהא זה מגיף וזה פותח ועד שיהא הטהור מעלה את הטמא ורבי שמעון מטהר. ומודה רבי שמעון בשנים שהיו טוחנין ברחיים של יד או <ברחיים> של חמור או טוענין בזמן שמשאן כבד בגדי טהור טהורין.
Tosefta Zavim 4:5 רבי יהודה אומר

זב שהקיפו על אילן שכחו רע ונפלו ממנו משקין נסוכות ועליהן משקה טופח טמאין. הקיש על גבי תנור ונפל הימנו ככר תרומה טהור ואם היה חרס מודבק בו טמא על השידה ועל התיבה ועל המגדל אע"פ שאין באין במדה טמאים ור' נחמיה ור"ש מטהרין באילן ואם היו הניסוטין טמאין. זה הכלל כל שהוא מכח הסטה טמאה ומכח רעדה טהור. רבי י …
זב שהקיפו על אילן שכחו רע ונפלו ממנו משקין נסוכות ועליהן משקה טופח טמאין. הקיש על גבי תנור ונפל הימנו ככר תרומה טהור ואם היה חרס מודבק בו טמא על השידה ועל התיבה ועל המגדל אע"פ שאין באין במדה טמאים ור' נחמיה ור"ש מטהרין באילן ואם היו הניסוטין טמאין. זה הכלל כל שהוא מכח הסטה טמאה ומכח רעדה טהור. רבי יהודה אומר על קורות בית הבד בזמן פרוטה טהורה ר' יוסי אומר אף על קורות הבלנים בזמן שהיא מפקפקת ואינה נשמטת.
Tosefta Zavim 5:11 דברי ר' יהודה

האוכל אבר מן החי מן הבהמה ומן החיה ומן העופות הטהורין כל שהוא. ומן הטמאים עד שיהו בו כזית. האוכל אבר מן החי ומן העוף טמא הרי זו לוקה שמונים דברי ר' יהודה ור' אליעזר וחכמים אומרים אינו לוקה אלא ארבעים.

Tosefta Tevul Yom (5)

Tosefta Tevul Yom 2:2 ר' יהודה אומר

חבית שנבקע בין משוליה בין מצדיה ונגע בה טבול יום טמאה ר' יהודה אומר מפיה ומשוליה חבור. מפיה המשקה משוך ידו. משוליה מפני שהמשקה ברור ע"ג ידיו א' מן הצדדין יעלה בא' ומאה. בעבוע שבחבית שניקב ומכוון מבפנים לבחוץ ר' יהודה אומר בכולן מן הצדדין יעלה באחד ומאה. מעשה שביעבע יין בעליו ובאו ושאלו את ר' יהודה ו …
חבית שנבקע בין משוליה בין מצדיה ונגע בה טבול יום טמאה ר' יהודה אומר מפיה ומשוליה חבור. מפיה המשקה משוך ידו. משוליה מפני שהמשקה ברור ע"ג ידיו א' מן הצדדין יעלה בא' ומאה. בעבוע שבחבית שניקב ומכוון מבפנים לבחוץ ר' יהודה אומר בכולן מן הצדדין יעלה באחד ומאה. מעשה שביעבע יין בעליו ובאו ושאלו את ר' יהודה ואמר יעלה בא' מהן.
Tosefta Tevul Yom 2:3 ר' יהודה אומר

אוכל שנפרץ ומעורה במקצת אם יש לו יד אוחזין אותו ביד. עלה אוחזין אותו בעלה יש לו זה וזה אוחז באיזו מהן שירצה אין לו לא זה ולא זה ר"מ אומר בגדול ר' יהודה אומר בקטן ר' נחמיה אומר בטהור וחכ"א בטמא. בד"א בטבול יום אבל בשאר כל הטומאות הרי זו חיבור רבי אומר אחד טבול יום ואחד שאר כל הטומאות היה נמשך עמו חבו …
אוכל שנפרץ ומעורה במקצת אם יש לו יד אוחזין אותו ביד. עלה אוחזין אותו בעלה יש לו זה וזה אוחז באיזו מהן שירצה אין לו לא זה ולא זה ר"מ אומר בגדול ר' יהודה אומר בקטן ר' נחמיה אומר בטהור וחכ"א בטמא. בד"א בטבול יום אבל בשאר כל הטומאות הרי זו חיבור רבי אומר אחד טבול יום ואחד שאר כל הטומאות היה נמשך עמו חבור ואם לאו אינו חבור.
Tosefta Tevul Yom 2:5 ר' יהודה אומר

ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו ונגע טבול יום בביצה כל הסדר העליון חבור דברי ר' יוסי ור"ש ור' יהודה אומר אינו חיבור אלא הקלח שכנגד ידו. על זו העיד ר' ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה שאינו חבור אלא הקלח שכנגד ידו. אמר ר' יוסי לא על זו העיד אלא על העשוי כמו כובע שהוא חבור.
Tosefta Tevul Yom 2:6 דברי ר' יהודה

חוט של ביצה שקרם על דפנה של לפס ונגע בה טבול יום מן השפה ולפנים חבור מן השפה ולחוץ אינו חיבור ר' יוסי אומר אף מן השפה ולפנים כל שנקלף עמו חבור וכל שאינו אינו חבור. ביצה שנקפה בתוך הקערה ה"ז חבור התחיל לטרפן אינו חיבור טרפן במשקים ה"ה חיבור ביעין שנקפן בתוך הטפיח הרי אלו אינן חבור התחיל לטרף אינו חבו …
חוט של ביצה שקרם על דפנה של לפס ונגע בה טבול יום מן השפה ולפנים חבור מן השפה ולחוץ אינו חיבור ר' יוסי אומר אף מן השפה ולפנים כל שנקלף עמו חבור וכל שאינו אינו חבור. ביצה שנקפה בתוך הקערה ה"ז חבור התחיל לטרפן אינו חיבור טרפן במשקים ה"ה חיבור ביעין שנקפן בתוך הטפיח הרי אלו אינן חבור התחיל לטרף אינו חבור טרפן במשקין חבור טרפן במימי עצמן הוכשרו הרי הן כעגול של דבלה שנפלו על מקצתו ה"ז קוצה הימנו עד שלש אצבעות על רוחב מלא הקצות דברי ר' יהודה וחכ"א אינו נוטל <הימנו> אלא מקום משקה בלבד. אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בדבילה שמינה שלא גרסה וחכ"א בדבילה שמינה שגרסה.
Tosefta Tevul Yom 2:7 ר' יהודה אומר

משקה טבול יום בטהור דברי רבי. ר' יהודה אומר בטמא. האשה שהיא טבולת יום לשה לה עיסה וקוצה הימנה חלה ומפרשת ומנחת בכפישה או באנחותא ומקפת וקורא לה שם מפני שהיא שלישי והשלישי טהור בחולין ועל כולן אמר ר' יהושע דבר חדש שחידשו סופרים ואין לי מה אשיב.

Tosefta Yadayim (1)

Tosefta Yadayim 2:4 ר' יהודה אומר

אלו פוסלין לידים אוכל ראשון והמדף והמשקין ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש הנוגע ברצועה טהור עד שיצא בקציצה ר' יוסי אומר משום ר"ש הנוגע בקציצה טהור עד שיגע ברצועה. ספר שבלה אם יכול ללקט הימנו שמונים וחמשה אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים. מגילה שכתוב בה שמונים וחמשה אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארו …
אלו פוסלין לידים אוכל ראשון והמדף והמשקין ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש הנוגע ברצועה טהור עד שיצא בקציצה ר' יוסי אומר משום ר"ש הנוגע בקציצה טהור עד שיגע ברצועה. ספר שבלה אם יכול ללקט הימנו שמונים וחמשה אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים. מגילה שכתוב בה שמונים וחמשה אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים. חבר בה יריעות אחרות היא מטמאה את הידים והשאר אינה מטמאה את הידים ר' יהודה אומר הגליון שבתחלת הספר וכדי הקיף כולן מטמאין את הידים ב"ה ושמע על תינוק להתלמד בו אע"פ שאינו רשאי לעשות מטמא את הידים.

Tosefta Oktsin (7)

Tosefta Oktsin 1:1 ר' יהודה אומר

העוקץ ענב מטמא ומיטמא <ומצא> עלי שום ועלי בצלים והקפלוטות לחין מיטמאין ומטמאין <ומצטרפין יבשין מטמאין ומיטמאין> ואין מצטרפים. שורשי השבת מיטמאין ומטמאין ומצטרפין דברי ר"מ ר' יהודה אומר הנוגע בעמוד טמא בסיב ובשער טהור.
Tosefta Oktsin 1:2 ר' יהודה אומר

ר' אליעזר אומר הסיג של אשכול של רצפות מפני שהוא שומר את האוכל שרשי כל הנעקרין לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפים ר' יהודה אומר סלעים של שבלים כנגד האוכל טמא שלא כנגד האוכל טהור מפני שהן נשפכין. אגד את הכריכה בין לפנים מכשיעור בין יתר מכשיעור אינו טמא אלא <עד> כשיעור בלבד. והמקטף מלילות להכניסן …
ר' אליעזר אומר הסיג של אשכול של רצפות מפני שהוא שומר את האוכל שרשי כל הנעקרין לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפים ר' יהודה אומר סלעים של שבלים כנגד האוכל טמא שלא כנגד האוכל טהור מפני שהן נשפכין. אגד את הכריכה בין לפנים מכשיעור בין יתר מכשיעור אינו טמא אלא <עד> כשיעור בלבד. והמקטף מלילות להכניסן לתוך ביתן שיעורן טפח. מכבדת של תרומה ששייר בהן אחת טמאה וכו היד חיבור לה והשרביטין אינן חיבור זה לזה.
Tosefta Oktsin 2:1 ר' יהודה אומר

רוטב שנאכל חציו וחציו קיים כנגד האוכל מצטרף שלא כנגד האוכל אין מצטרף ביבשה כנגד האוכל טמא שלא כנגד האוכל טהור דברי ר"מ וחכ"א ביבשה הכל טהור. ברוטב כנגד האוכל מצטרף שלא כנגד האוכל אין מצטרף עלי סיאה אזוב וקורנית כנגד האוכל מצטרף ואיזהו כנגד האוכלין רבי אומר עד חלל עצם שיש עמו שיתיבש וכן מוח שבקולית כ …
רוטב שנאכל חציו וחציו קיים כנגד האוכל מצטרף שלא כנגד האוכל אין מצטרף ביבשה כנגד האוכל טמא שלא כנגד האוכל טהור דברי ר"מ וחכ"א ביבשה הכל טהור. ברוטב כנגד האוכל מצטרף שלא כנגד האוכל אין מצטרף עלי סיאה אזוב וקורנית כנגד האוכל מצטרף ואיזהו כנגד האוכלין רבי אומר עד חלל עצם שיש עמו שיתיבש וכן מוח שבקולית כנגד האוכל מצטרף ואיזה הוא כנגד האוכל אם יש שם חלל עד חלל אם אין שם חלל אינו טמא אלא חיסום העליון בלבד. ר' יהודה אומר קולית שיש עליה כזית בשר גורר את כולה לטומאה. ור' ישמעאל אומר רואין את הבשר שעליה שאם ימתח ויש בו כדי להקיפו בחוט עוכבו כנגדו מצטרף.
Tosefta Oktsin 3:6 ר' יהודה אומר

קור ניקח בכסף מעשר ואינו מטמא טומאת אוכלין. כפניות נקחות בכסף מעשר ומטמאין טומאת אוכלין ר' יוחנן בן נורי אומר בכולן ר' יהודה אומר קור הרי הוא כעץ לכל דבר שהוא ניקח בכסף מעשר ומטמא טומאת אוכלין כפניות הרי הן כפרי לכל דבריהן אלא שהן פטורות מן המעשר.
Tosefta Oktsin 3:7 דברי ר' יהודה

ערלה וכלאי הכרם ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ופטר חמור ובשר בחלב כולן הן מטמאין טומאת אוכלין ר"ש אומר כולן אין מטמאין טומאת אוכלין וכן היה ר"ש אומר יש נותר <שהוא> שמטמא טומאת אוכלין ויש נותר שאינו מטמא טומאת אוכלין כיצד לפני זריקת דמים אין מטמא טומאת אוכלין לאחר זריקת דמים מטמא טומאת אוכ …
ערלה וכלאי הכרם ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ופטר חמור ובשר בחלב כולן הן מטמאין טומאת אוכלין ר"ש אומר כולן אין מטמאין טומאת אוכלין וכן היה ר"ש אומר יש נותר <שהוא> שמטמא טומאת אוכלין ויש נותר שאינו מטמא טומאת אוכלין כיצד לפני זריקת דמים אין מטמא טומאת אוכלין לאחר זריקת דמים מטמא טומאת אוכלין. פיגול מקדשי קדשים ומקדשים קלים אינו מטמא טומאת אוכלין. כרשינין מטמאין טומאת אוכלין דברי ר' יהודה ור"ש אומר אין מטמאין טומאת אוכלין אמר לו ר' יהודה יש לך דבר שהוא חייב במעשרות ואינו מטמא טומאת אוכלין אמר לו ר"ש יש לך דבר שאין מטמא טומאת אוכלין וחייב במעשרות אמר לו ר' יהודה אף אתה כפרת בהלכה.
Tosefta Oktsin 3:8 ר' יהודה אומר

תלתן הכל מודין שהוא מטמא טומאת אוכלין ביקי אינו מטמא טומאת אוכלין [קור ששלק מטמא טומאת אוכלין]. התמרים והגרוגרות שנתנן בקדירה לתבלין מטמא טומאת אוכלין עד שיפסלו לכלב <ר' יהודה אומר> חגבים שנתנן בקדרה והחבילו מטמאין טומאת אוכלין עד שיפסלו מלאכול לאדם.
Tosefta Oktsin 3:9 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על חלות דבש שאינן מקבלות טומאה באיביהן. ומימיהם של כהנים לא נמנעו בוזקין יין בטומאה ורודין אותן בטהרה על מה נחלקו על השבת ועל השביעית שר"א אומר הרי היא כקרקע וחכ"א הרי הוא ככלי. ואם היה מחובר בטיט הכל מודין שהוא כקרקע לכל דבר. היה נתון על גבי שתי יתידות הכל מו …
אמר רבי יהודה לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על חלות דבש שאינן מקבלות טומאה באיביהן. ומימיהם של כהנים לא נמנעו בוזקין יין בטומאה ורודין אותן בטהרה על מה נחלקו על השבת ועל השביעית שר"א אומר הרי היא כקרקע וחכ"א הרי הוא ככלי. ואם היה מחובר בטיט הכל מודין שהוא כקרקע לכל דבר. היה נתון על גבי שתי יתידות הכל מודין שהוא ככלי לכל דבר.

Mekhilta DeRabbi Yishmael (31)

Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 2:22 רבי יהודה אומר

"בעבור ישמע העם בדברי עמך". רבי יהודה אומר: מנין אתה אומר שאמר המקום למשה: הריני אומר לך דבר, ואת מחזירני, ואני מודה לך, שיהיו ישראל אומרים: גדול משה שהודה לו המקום? שנאמר: (שמות יט,ט) "וגם בך יאמינו לעולם".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 3:1 דברי רבי יהודה

(שמות יט,י) ["ויאמר יי אל משה: לך אל העם, וקדשתם היום ומחר, וכבסו שמלתם."] "ויאמר יי אל משה: לך אל העם וקדשתם היום", זה יום רביעי; "ומחר", זה יום חמישי; (שמות יט,יא) "והיו נכנים ליום השלישי", זה יום ששי, שבו נתנה תורה. ומה עשה משה בחמישי? השכים בבקר ובנה מזבח תחת ההר, שנאמר: (שמות כד,ד) "וישכם בבקר …
(שמות יט,י) ["ויאמר יי אל משה: לך אל העם, וקדשתם היום ומחר, וכבסו שמלתם."] "ויאמר יי אל משה: לך אל העם וקדשתם היום", זה יום רביעי; "ומחר", זה יום חמישי; (שמות יט,יא) "והיו נכנים ליום השלישי", זה יום ששי, שבו נתנה תורה. ומה עשה משה בחמישי? השכים בבקר ובנה מזבח תחת ההר, שנאמר: (שמות כד,ד) "וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר". העמיד שתים עשרה מצבה, לשנים עשר שבטי ישראל. דברי רבי יהודה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 4:18 רבי יהודה אומר

(שמות יט,כד) ["ויאמר אליו יי: לך רד! ועלית אתה ואהרן עמך, והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יי, פן יפרץ בם."] "ויאמר אליו יי: " משה, "לך, רד!" יפה אמרת! זהו שהיה רבי יהודה אומר: מנין אתה אומר, שאמר המקום למשה: הרי אני אומר לך דבר, ואת מחזירני, ואני מודה לך, שיהו כל ישראל אומרים: גדול משה, שהודה לו המקום …
(שמות יט,כד) ["ויאמר אליו יי: לך רד! ועלית אתה ואהרן עמך, והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יי, פן יפרץ בם."] "ויאמר אליו יי: " משה, "לך, רד!" יפה אמרת! זהו שהיה רבי יהודה אומר: מנין אתה אומר, שאמר המקום למשה: הרי אני אומר לך דבר, ואת מחזירני, ואני מודה לך, שיהו כל ישראל אומרים: גדול משה, שהודה לו המקום?
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 9:10 רבי יהודה ברבי אלעי אומר

רבי יהודה ברבי אלעי אומר: לפי שהיו ישראל משלהבין מחמת האש שלמעלן, אמר המקום לענני כבוד: הזילו טל חיים על בני! שנאמר: (תהלים סח,ט) "ארץ רעשה, אף שמים נטפו מפני אלהים, זה סיני, מפני אלהים, אלהי ישראל." ואומר (תהלים סח,י) "גשם נדבות תניף אלהים". אימתי נעשה כל הכבוד הזה? בשעה שהיתה נאה שבאמות, ומכבדת את …
רבי יהודה ברבי אלעי אומר: לפי שהיו ישראל משלהבין מחמת האש שלמעלן, אמר המקום לענני כבוד: הזילו טל חיים על בני! שנאמר: (תהלים סח,ט) "ארץ רעשה, אף שמים נטפו מפני אלהים, זה סיני, מפני אלהים, אלהי ישראל." ואומר (תהלים סח,י) "גשם נדבות תניף אלהים". אימתי נעשה כל הכבוד הזה? בשעה שהיתה נאה שבאמות, ומכבדת את התורה, שנאמר: (תהלים סח,יג) "ונות בית תחלק שלל." ואין שלל אלא תורה, שנאמר: (תהלים קיט,קסב) "שש אנכי על אמרתך, כמוצא שלל רב."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Kaspa 4:18 רבי יהודה אומר

(שמות כג,יח) ["לא תזבח על חמץ דם זבחי, ולא ילין חלב חגי עד בקר."] "לא תזבח על חמץ דם זבחי", לא תשחט את הפסח וחמץ קים. דברי רבי ישמעאל. אין לי אלא זביחה, זריקה מנין? תלמד לומר "דם זבחי". רבי יהודה אומר: הזבח שכלו שלו, ואיזה זה? זה תמיד.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 1:3 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: "ואלה המשפטים", במרה, שנאמר: (שמות טו,כה) "שם שם לו חק ומשפט".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 2:20 דברי רבי יהודה

"אזנו", מן המילת.*המילת: החלק הרך בתחתית האוזן. דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אף מן הסחוס.*סחוס: רקמה חצי קשיחה שנותנת את צורתה לאוזן. שהיה רבי מאיר אומר: אין כהן נרצע. והן אומרים: נרצע. אין כהן נמכר. והן אומרים: נמכר.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 10:20 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: מועד, שהעידו בו שלשה ימים, ותם, שיחזר בו שלשה ימים זה אחר זה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 10:23 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: תם חיב, ומועד פטור, שנאמר: (שמות כא,לו) "ולא ישמרנו בעליו", ושמור הוא זה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 12:10 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: מועד, שהעידו בו שלשה ימים, ותם, שיחזר בו שלשה ימים זה אחר זה. רבי יוסה אומר: אפלו העידו בו שלשה פעמים ביום אחד, הרי זה חיב. ומה תלמד לומר "מתמול שלשם"? אלא אם כן חזר בו שלשה ימים זה אחר זה, אינו נדון אלא כתם.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 12:12 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: תם חיב, ומועד פטור, שנאמר: (שמות כא,לו) "ולא ישמרנו בעליו", ושמור הוא זה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 13:10 רבי יהודה אומר

"ונמכר בגנבתו", לא פחות ולא יותר. רבי יהודה אומר: אם גנב פחות ממה ששוה, אינו נמכר; יותר ממה ששוה, הרשות ביד בעל הגנבה: אם רצה למכר, ימכר, ואם לאו, כותב לו שטר.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 3:13 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: ובלבד שיהי שם אחד מחבורה הראשונה, שלא לעשות עקר טפלה וטפלה עקר.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 7:5 רבי יהודה אומר

(שמות יב,יב) ["ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי כל בכור בארץ מצרים, מאדם ועד בהמה, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני יי."] "ועברתי בארץ מצרים". רבי יהודה אומר: כמלך שהוא עובר ממקום למקום. דבר אחר: "ועברתי בארץ מצרים", נותן אני עברתי ויראתי במצרים. ואין עברה אלא זעם, שנאמר: (תהלים עח,מט) "ישלח בם חר …
(שמות יב,יב) ["ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי כל בכור בארץ מצרים, מאדם ועד בהמה, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני יי."] "ועברתי בארץ מצרים". רבי יהודה אומר: כמלך שהוא עובר ממקום למקום. דבר אחר: "ועברתי בארץ מצרים", נותן אני עברתי ויראתי במצרים. ואין עברה אלא זעם, שנאמר: (תהלים עח,מט) "ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה", ואומר: (צפניה א,טו) "יום עברה היום ההוא, יום צרה ומצוקה, יום שאה ומשואה, יום חשך ואפלה, יום ענן וערפל." ואומר: (ישעיה יג,ט) "הנה יום יי בא, אכזרי ועברה וחרון אף, לשום הארץ לשמה, וחטאיה ישמיד ממנה." (עמוס ה,יז) "ובכל כרמים מספד, כי אעבר בקרבך, אמר יי."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 9:11 דברי רבי יהודה

(שמות יב,יז) ["ושמרתם את המצות, כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים, ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם."] "ושמרתם את המצות". שמרהו שלא תביאהו לידי פסול. מכן אמרו: תפח, תכבה בצונין.*צונין: מים קרים. שאור ישרף, ואוכלו פטור.*שאור=סעור: בצק שהופיעו עליו כמין שערות בגלל תפיחה. סדוק ישרף, ואו …
(שמות יב,יז) ["ושמרתם את המצות, כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים, ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם."] "ושמרתם את המצות". שמרהו שלא תביאהו לידי פסול. מכן אמרו: תפח, תכבה בצונין.*צונין: מים קרים. שאור ישרף, ואוכלו פטור.*שאור=סעור: בצק שהופיעו עליו כמין שערות בגלל תפיחה. סדוק ישרף, ואוכלו חיב מיתה. איזהו שאור? כקרני חגבים.*כקרני חגבים: כמו מחושי החגב, שהם דקים וקצרים. סדוק? שנתערבו סדקיו זה בזה. דברי רבי יהודה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 11:17 רבי יהודה אומר

(שמות יב,כג) "ועבר יי לנגף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת, ופסח יי על הפתח, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף." רבי יהודה אומר: כמלך שהוא עובר ממקום למקום.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 17:30 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: הואיל ואמרה תורה, תן ביד, תן בראש, מה ביד, מקום שהוא ראוי לטמא בנגע אחד, אף בראש, מקום שהוא ראוי לטמא בנגע אחד.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shirah 2:10 רבי יהודה אומר

וכן את מוצא בשמשון, שבמה שנתגאה לפניו, בו נפרע ממנו, שנאמר: (שופטים יד,ג-ד) "ויאמר שמשון אל אביו: אותה קח לי, כי היא ישרה בעיני. ואביו ואמו לא ידעו כי מיי היא, כי תאנה הוא מבקש מפלשתים, ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל." ואחריו מה כתוב? (שופטים טז,כא) "ויאחזוהו פלשתים, וינקרו את עיניו, ויורידו אותו עזת …
וכן את מוצא בשמשון, שבמה שנתגאה לפניו, בו נפרע ממנו, שנאמר: (שופטים יד,ג-ד) "ויאמר שמשון אל אביו: אותה קח לי, כי היא ישרה בעיני. ואביו ואמו לא ידעו כי מיי היא, כי תאנה הוא מבקש מפלשתים, ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל." ואחריו מה כתוב? (שופטים טז,כא) "ויאחזוהו פלשתים, וינקרו את עיניו, ויורידו אותו עזתה". רבי יהודה אומר: תחלת קלקולו בעזה היתה, ולכך לא היה ענשו אלא בעזה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shirah 2:12 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: נזיר עולם היה, והיה מגלח לשנים עשר חדש, שנאמר: (שמואל ב טו,ז) "ויהי מקץ ארבעים שנה, ויאמר אבשלום אל המלך: אלכה נא ואשלם את נדרי, אשר נדרתי ליי בחברון." אמר: (שמואל ב טו,ח) "כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם, לאמר: אם ישוב ישיבני יי ירושלם, ועבדתי את יי."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shirah 4:1 רבי יהודה אומר

(שמות טו,ג) "יי איש מלחמה, יי שמו." רבי יהודה אומר: הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה: מגיד שנגלה עליהם המקום בכל כלי זין: נגלה עליהם כפרש, שנאמר: (תהלים יח,יא) "וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח." נגלה עליהם כגבור חגור חרב, שנאמר: (תהלים מה,ד) "חגור חרבך על ירך, גבור!"
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shirah 6:3 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: 'בבבת עין' אינו אומר כן, אלא "בבבת עינו". כביכל כלפי מעלה הכתוב מדבר, אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו את אומר: (מלאכי א,יג) "ואמרתם: הנה מתלאה*מתלאה: בהמה לאה ורזה. והפחתם אותו",*והפחתם: גרמתם שהיא תיראה שמנה. אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו את אומר: (שמואל א ג,יג) "והגדתי לו, כי שפט אני את ביתו ע …
רבי יהודה אומר: 'בבבת עין' אינו אומר כן, אלא "בבבת עינו". כביכל כלפי מעלה הכתוב מדבר, אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו את אומר: (מלאכי א,יג) "ואמרתם: הנה מתלאה*מתלאה: בהמה לאה ורזה. והפחתם אותו",*והפחתם: גרמתם שהיא תיראה שמנה. אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו את אומר: (שמואל א ג,יג) "והגדתי לו, כי שפט אני את ביתו עד עולם, בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו, ולא כהה בם." אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו את אומר: (איוב ז,כ) "למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא." אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו את אומר: (חבקוק א,יב) "הלוא אתה מקדם יי אלהי קדשי, לא נמות". אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו: (ירמיה ב,יא) "ההימיר גוי אלהים, והמה לא אלהים, ועמי המיר כבודו". אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו: (תהלים קו,כ) "וימירו את כבודם בתבנית שור", אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו: (מלכים א יב,טז) "אין לנו חלק בדוד, ולא נחלה לנו בבן ישי! איש לאהליו ישראל!" אלא שכנה הכתוב. כיוצא בו: (במדבר יב,יב) "אשר בצאתו מרחם אמו" 'מרחם אמנו' יצא! אלא שכנה הכתוב. ואף כן אתה אומר: (זכריה ב,יב) "כי הנגע בכם נגע בבבת עינו."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shirah 6:4 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: 'בבבת עין' אינו אומר, אלא "בבבת עינו", כביכל כלפי מעלה הכתוב מדבר, אלא שכנה הכתוב.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayassa 1:5 רבי יהודה בן אלעאי אומר

רבי יהודה בן אלעאי אומר: עבודה זרה עברה בים עם ישראל, והסיעה משה באותה שעה, שנאמר: "ויסע משה את ישראל מים סוף", מדבר שהיה עם ישראל בים סוף, ואי זו זו? זו עבודה זרה. לכך נאמר: (שמות טו,כב) "ויסע משה את ישראל מים סוף".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayassa 7:10 רבי יהודה אומר

(שמות יז,ה) "ויאמר יי אל משה: עבר לפני העם, וקח אתך מזקני ישראל, ומטך אשר הכית בו את היאר, קח בידך והלכת." עבר על דבריהן! רבי יהודה אומר: עבר מהן, שאתה מוציא להן את המים! רבי נחמיה אומר: עבר על חטא שלהן! דבר אחר: (שמות יז,ה) "עבר לפני העם", ודרגשה ליה ימלל.*ודרגשה ליה ימלל: ומי שאכפת לו ימחה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 1:22 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: שלשה עשר עננים היו: שנים שנים לכל רוח ורוח, שנים מלמעלה ושנים מלמטה, ואחד שהיה מהלך לפניהם.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 5:2 רבי יהודה אומר

(שמות יד,יט) "ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם, ויסע עמוד הענן מפניהם, ויעמד מאחריהם." רבי יהודה אומר: הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 6:1 רבי יהודה אומר

(שמות יד,כב) ["ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם."] "ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה." רבי מאיר אומר בלשון אחד, ורבי יהודה אומר בלשון אחר. רבי מאיר אומר: כשעמדו שבטים על הים, זה אומר: אני ארד, וזה אומר: אני ארד! מתוך שהיו עומדין וצוהבין,*צוהבין: מקנאים. קפץ שבטו שלבנימין ו …
(שמות יד,כב) ["ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם."] "ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה." רבי מאיר אומר בלשון אחד, ורבי יהודה אומר בלשון אחר. רבי מאיר אומר: כשעמדו שבטים על הים, זה אומר: אני ארד, וזה אומר: אני ארד! מתוך שהיו עומדין וצוהבין,*צוהבין: מקנאים. קפץ שבטו שלבנימין וירד לים תחלה, שנאמר: (תהלים סח,כח) "שם בנימן צעיר רדם, שרי יהודה רגמתם, שרי זבלון, שרי נפתלי. צוה אלהיך עזך, עוזה אלהים זו פעלת לנו." אל תקרי "רדם" אלא 'רד ים!' התחילו שרי יהודה מרגמין אותם באבנים, שנאמר: (תהלים סח,כח) "שרי יהודה רגמתם".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 6:4 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: כשעמדו שבטים על הים, זה אומר: אני ארד, וזה אומר: אני ארד! שנאמר: (הושע יב,א) "סבבני בכחש אפרים, ובמרמה בית ישראל". מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה, קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לו לגלי הים. עליו הוא אומר: (תהלים סט,ב) "הושיעני אלהים! כי באו מים עד נפש." (תהלים סט,ג) "טבעתי ביון מצולה, ואין …
רבי יהודה אומר: כשעמדו שבטים על הים, זה אומר: אני ארד, וזה אומר: אני ארד! שנאמר: (הושע יב,א) "סבבני בכחש אפרים, ובמרמה בית ישראל". מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה, קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לו לגלי הים. עליו הוא אומר: (תהלים סט,ב) "הושיעני אלהים! כי באו מים עד נפש." (תהלים סט,ג) "טבעתי ביון מצולה, ואין מעמד, באתי במעמקי מים, ושבלת שטפתני."*שבלת: זרם חזק של מים. (תהלים סט,טז) "אל תשטפני שבלת מים, ואל תבלעני מצולה, ואל תאטר עלי באר פיה."*תאטר: תסגור. באותה שעה אמר לו המקום למשה: משה! ידידי משקע במים, והים סוגר, ושונא רודף, ואתה עומד ומרבה בתפלה! אמר לו משה: ומה עלי לעשות? אמר לו: (שמות יד,טז) "ואתה, הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו, ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה." ומה אמרו ישראל על הים? (שמות טו,יח) "יי ימלך לעלם ועד!" אמר הקדש: מי שהמליכני על הים, אעשנו מלך על ישראל.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 6:14 רבי יהודה אומר

(שמות יד,כה) ["ויסר את אפן מרכבתיו, וינהגהו בכבדת, ויאמר מצרים: אנוסה מפני ישראל, כי יי נלחם להם במצרים."] "ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו". רבי יהודה אומר: מחמת האש שלמעלן, נשרפו הגלגלין שלמטן, והיו מוטות מרכבות רצות ונכנסות על כרחן, שהיו טעונות כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות, כדי שיטלו ישראל את הבזה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 6:17 רבי יהודה אומר

"וינהגהו בכבדת". רבי יהודה אומר: במדה שמדדו, בה מדדת להן, הם אמרו: (שמות ה,ט) "תכבד העבדה", אף את באותה מדה מדדת להן. לכך נאמר "וינהגהו בכבדת".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 7:6 דברי רבי יהודה

(שמות יד,כח) "וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים, לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים, לא נשאר בהם עד אחד." אף לא פרעה. דברי רבי יהודה, שנאמר: (שמות טו,ד) "מרכבת פרעה וחילו ירה בים, ומבחר שלשיו טבעו בים סוף." רבי נחמיה אומר: חוץ מפרעה. עליו הוא אומר: (שמות ט,טז) "ואולם בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראתך את כ …
(שמות יד,כח) "וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים, לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים, לא נשאר בהם עד אחד." אף לא פרעה. דברי רבי יהודה, שנאמר: (שמות טו,ד) "מרכבת פרעה וחילו ירה בים, ומבחר שלשיו טבעו בים סוף." רבי נחמיה אומר: חוץ מפרעה. עליו הוא אומר: (שמות ט,טז) "ואולם בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראתך את כחי, ולמען ספר שמי בכל הארץ." ויש אומרים: באחרונה ירד פרעה וטבע, שנאמר: (שמות טו,יט) "כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים, וישב יי עלהם את מי הים".

Sifra (153)

Sifra, Acharei Mot, Chapter 2 5 דברי ר' יהודה

[ה] "ועשהו" – שאם מת אחד מהם משהגריל, יביא שנים ויגריל עליהם כתחלה ואומר "אם של שם מת, זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו. ואם של עזאזל מת, זה שעלה עליו לעזאזל יתקיים תחתיו", והשני ימות, דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים – ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. "ועשהו חטאת" – שיאמר "לה' חטאת". ר' ישמעאל …
[ה] "ועשהו" – שאם מת אחד מהם משהגריל, יביא שנים ויגריל עליהם כתחלה ואומר "אם של שם מת, זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו. ואם של עזאזל מת, זה שעלה עליו לעזאזל יתקיים תחתיו", והשני ימות, דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים – ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. "ועשהו חטאת" – שיאמר "לה' חטאת". ר' ישמעאל אומר, לא היה צריך לומר "חטאת". אינו אומר אלא "לשם".
Sifra, Acharei Mot, Chapter 2 7 דברי ר' יהודה

[ז] עד מתי הוא זקוק להיות חי? עד מתן דמו של חבירו, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר עד עת וידויו. "לכפר" – עד שיכפר, שנאמר "וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח" דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר "לכפר עליו" – כפרה שהוא בגופו. "לשלח אותו" שאם נשפך הדם – ימות המשתלח, מת המשתלח – ישפך הדם.
Sifra, Acharei Mot, Chapter 4 2 דברי ר' יהודה

[ב] יכול על כל הטומאות הללו יהיה שעיר זה מכפר? תלמוד לומר "מטומאתם" – ולא כל טומאתם. מה מצינו שחלק הכתוב מכלל כל הטומאות? טומאת מקדש וקדשיו, אף כאן לא נחלוק אלא טומאת מקדש וקדשיו דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר ממקומו הוא מוכרע שנאמר "וכפר על הקדש מטומאת בני ישראל" – מטומאות שבקדש.
Sifra, Acharei Mot, Chapter 5 3 דברי ר' יהודה

[ג] ועל שאין בה ידיעה, לא בתחלה ולא בסוף – שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר, שעירי רגלים מכפרים אבל לא שעירי ראשי חדשים מכפרים. ועל מה שעירי ראש חדש מכפרים? על טהור שאכל טמא. ר' מאיר אומר כל השעירים כפרתן שוה על שטימא מקדש וקדשיו.
Sifra, Acharei Mot, Chapter 6 3 אמר ר' יהודה

[ג] אמר ר' יהודה, מנין שחמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום? ת"ל "ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש…ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו" – הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. מלמד שחמשה טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום.
Sifra, Acharei Mot, Chapter 8 6 דברי ר' יהודה

[ו] מנין כשם שמתקינים לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול כך מקדשים לו אשה אחרת על תנאי שמא יארע דבר באשתו? ת"ל "וכפר בעדו ובעד ביתו" – ביתו זו אשתו, דברי ר' יהודה. אמר לו ר' יוסי אם כן אין לדבר סוף.
Sifra, Acharei Mot, Chapter 8 8 דברי ר' יהודה

[ח] "וכפר את מקדש הקדש" – זה לפני ולפנים. "אהל מועד" – זה ההיכל. "המזבח" – זה מזבח. "יכפר" – אף לעזרות. "הכהנים" – אלו הכהנים. "עם הקהל" – אלו ישראל. "יכפר" – אף ללוים. השוו כולם בכפרה אחת, מלמד שהם מתכפרים בשעיר המשתלח דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר, כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל כך דם הפר …
[ח] "וכפר את מקדש הקדש" – זה לפני ולפנים. "אהל מועד" – זה ההיכל. "המזבח" – זה מזבח. "יכפר" – אף לעזרות. "הכהנים" – אלו הכהנים. "עם הקהל" – אלו ישראל. "יכפר" – אף ללוים. השוו כולם בכפרה אחת, מלמד שהם מתכפרים בשעיר המשתלח דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר, כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל כך דם הפר מכפר על הכהנים. כשם שוידוייו של שעיר המשתלח מכפר על ישראל כך וידוייו של פר מכפר על הכהנים.
Sifra, Acharei Mot, Chapter 11 4 ר' יהודה אומר

[ד] אין לי אלא עוף הנאכל. חיה הנאכלת מנין? תלמוד לומר "חיה או עוף אשר יאכל". "חיה" – משמע בין מרובה בין מועט. "עוף" – משמע כל עוף, בין מרובה בין מועט. מכאן אמרו: שחט מאה חיות במקום אחד – כיסוי אחד לכולם. מאה עופות במקום אחד – כיסוי אחד לכולם. חיה ועוף במקום אחד – כיסוי אחד לכולם. ר' יהודה אומר, שחט …
[ד] אין לי אלא עוף הנאכל. חיה הנאכלת מנין? תלמוד לומר "חיה או עוף אשר יאכל". "חיה" – משמע בין מרובה בין מועט. "עוף" – משמע כל עוף, בין מרובה בין מועט. מכאן אמרו: שחט מאה חיות במקום אחד – כיסוי אחד לכולם. מאה עופות במקום אחד – כיסוי אחד לכולם. חיה ועוף במקום אחד – כיסוי אחד לכולם. ר' יהודה אומר, שחט חיה – יכסה ואחר כך ישחט את העוף שנאמר "חיה או עוף". אמרו לו, והלא כבר נאמר "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא".
Sifra, Acharei Mot, Chapter 11 9 אמר ר' יהודה

[ט] 'את דמו..וכסה' – מלמד שכל דמו חייב לכסות. מכאן אמרו: דם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות. אמר ר' יהודה, אימתי? בזמן שאין שם דם אלא הוא אבל אם יש שם דם שלא הוא – פטור מלכסות.
Sifra, Acharei Mot, Chapter 12 7 דברי ר' יהודה

[ז] יכול אף נבלת עוף הטמא תהא מטמא בגדים בבית הבליעה? תלמוד לומר "אשר תאכל נבלה וטריפה" – – את שאיסורו משום בל תאכל נבלה, יצא עוף טמא שאין איסורו משום בל תאכל נבלה, דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים "נבלה וטריפה" – נבלה שיש לה טריפה, יצא עוף טמא שאין לו טריפה.
Sifra, Acharei Mot, Chapter 12 8 אמר ר' יהודה

[ח] "אשר תאכל נבלה" – מה תלמוד לומר "טריפה"? אמר ר' יהודה, אם טריפה חיה והלא כבר נאמר "נבלה"! ואם טריפה מתה הרי היא בכלל נבלה! ואם כן מה תלמוד לומר "נבלה"? פרט לשחוטה.
Sifra, Acharei Mot, Section 4 5 דברי ר' יהודה

[ה] "על ראש…החי" – חי טעון סמיכה ואין שעירי עבודה זרה טעונים סמיכה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר – "חי" טעון סמיכה באהרן ואין שעירי עבודה זרה טעונים סמיכה באהרן, שהיה ר' שמעון אומר כל חטאת צבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה.
Sifra, Acharei Mot, Section 5 1 דברי ר' יהודה

[א] "והמשלח" – לא המשלח את המשלח. "והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו" – יכול יטמא בגדים משיצא חוץ לחומת העזרה? ת"ל "לעזאזל יכבס בגדיו". אי לעזאזל יכבס בגדיו, יכול לא יטמא בגדים עד שיגיע לצוק? ת"ל "והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו". הא כיצד? כיון שיצא חוץ לחומת ירושלים מטמא בגדים, דברי ר' יהודה.
Sifra, Acharei Mot, Section 5 4 דברי ר' יהודה

[ד] "ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא…והשורף אותם יכבס בגדיו" מה תלמוד לומר? שיכול אין לי מטמאים בגדים ונשרפים בבית הדשן אלא אלו בלבד, ומנין לרבות פר כהן משיח ופר העלם דבר של צבור ושעירי עכו"ם? ת"ל חטאת חטאת, דברי ר' יהודה. רבי אומר ממקומו הוא מוכרע! "אשר הובא את דמם לכפר …
[ד] "ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא…והשורף אותם יכבס בגדיו" מה תלמוד לומר? שיכול אין לי מטמאים בגדים ונשרפים בבית הדשן אלא אלו בלבד, ומנין לרבות פר כהן משיח ופר העלם דבר של צבור ושעירי עכו"ם? ת"ל חטאת חטאת, דברי ר' יהודה. רבי אומר ממקומו הוא מוכרע! "אשר הובא את דמם לכפר בקדש" זה בנין אב – כל שדמו נכנס לפנים השורפו מטמא בגדים. "לכפר בקדש". אם כפרו כמצותם – נשרפים בבית הדשן ומטמאים בגדים. אם לא כפרו כמצותם – נשרפים בבירה ואינם מטמאים בגדים.
Sifra, Acharei Mot, Section 5 8 דברי ר' יהודה

[ח] "והשורף" – לא המצית את האור ולא המסדר את המערכה. איזהו השורף? המסייע בשעת שריפה. יכול יטמא בגדים משיעשה אפר? ת"ל "אותם" – אותם מטמאים בגדים ואין השורף משיעשה אפר מטמא, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר אינם מטמאים בגדים עד שיוצת האור ברובם. "אותם" – ניתך הבשר אין השורף מטמא בגדים.
Sifra, Acharei Mot, Section 7 3 דברי ר' יהודה

[ג] "אשר יאכל כל דם" – מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "כי נפש הבשר בדם וכולי" שיכול אין לי חייבים אלא דם הנפש במוקדשים. מנין על דם הנפש בחולין, ועל דם התמצית בחולין, ועל דם התמצית במוקדשים? תלמוד לומר "אשר יאכל כל דם", דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים על כולם אינן חייבים אלא על דם הנפש בלבד.
Sifra, Bechukotai, Chapter 2 1 ר' יהודה אומר

[א] "ושכבתם ואין מחריד" – לא יראים מכל בריה. "והשבתי חיה רעה מן הארץ" – ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם. ר' שמעון אומר משביתן שלא יזוקו. אמר ר' שמעון, אימתי הוא שבחו של מקום? בזמן שאין מזיקין או בזמן שיש מזיקין ואין מזיקים? אמור בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים. וכן הוא אומר "מזמור שיר ליום השבת" – למשבית …
[א] "ושכבתם ואין מחריד" – לא יראים מכל בריה. "והשבתי חיה רעה מן הארץ" – ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם. ר' שמעון אומר משביתן שלא יזוקו. אמר ר' שמעון, אימתי הוא שבחו של מקום? בזמן שאין מזיקין או בזמן שיש מזיקין ואין מזיקים? אמור בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים. וכן הוא אומר "מזמור שיר ליום השבת" – למשבית מזיקין מן העולם; משביתן שלא יזיקו.
Sifra, Bechukotai, Chapter 3 7 ר' יהודה אומר

[ז] "ואולך אתכם קוממיות" – ר' שמעון אומר מאתים אמה. ר' יהודה אומר מאה אמה, כאדם הראשון. אין לי אלא אנשים; נשים מנין? תלמוד לומר (תהלים קמד, יב) "בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל"; וכמה היא תבנית היכל? מאה אמה. דבר אחר: "ואולך אתכם קוממיות" – בקומה זקופה שלא תהיו יראים מכל בריה.
Sifra, Bechukotai, Chapter 9 5 ר' יהודה אומר

[ה] "ולא ימיר אתו" – הקדש עושה תמורה ואין תמורה עושה תמורה. ר' יהודה אומר: הולד עושה תמורה. אמרו לו: הקדש עושה תמורה; ולא הולד ולא התמורה עושה תמורה.
Sifra, Bechukotai, Chapter 11 2 דברי ר' יהודה

[ב] מלמד שהכהנים נכנסים לתוכה ונותנים את דמיה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר נכנסים אבל לא נותנים. ר' אלעזר אומר לא נכנסים ולא נותנים אלא נקראת שדה רטושין עד היובל השני; לא נגאלה – נקראת רטושי רטושין עד היובל השלישי; לעולם אין הכהנים נכנסים בה עד שיגאלנה אחר.
Sifra, Bechukotai, Chapter 12 6 דברי ר' יהודה

[ו] מנין שמחרים אדם את קדשיו? תלמוד לומר "כל חרם קדש". מנין שמחרים אדם את קדשי קדשים? תלמוד לומר "כל חרם קדש קדשים". יכול הכהנים והלוים יהיו מחרימים? תלמוד לומר "אך", דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר: הכהנים אינם מחרימים, שהחרמים שלהם; הלוים מחרימים, שאין החרמים שלהם. רבי אומר: נראים דברי ר' יהודה בקרקע …
[ו] מנין שמחרים אדם את קדשיו? תלמוד לומר "כל חרם קדש". מנין שמחרים אדם את קדשי קדשים? תלמוד לומר "כל חרם קדש קדשים". יכול הכהנים והלוים יהיו מחרימים? תלמוד לומר "אך", דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר: הכהנים אינם מחרימים, שהחרמים שלהם; הלוים מחרימים, שאין החרמים שלהם. רבי אומר: נראים דברי ר' יהודה בקרקעות שנאמר "כי אחוזת עולם הוא להם", ודברי ר' שמעון במטלטלים שאין חרמים שלהם.
Sifra, Bechukotai, Chapter 13 3 ר' יהודה אומר

[ג] נמצאת אומר: קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי – שלשתן מקודשין; התשיעי נאכל במומו, העשירי מעשר, והאחד עשר קרב שלמים. ועושה תמורה, דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר, וכי יש תמורה עושה תמורה?! אמר ר' מאיר, אילו היה תמורה לא היה קרב! קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי עשירי, ולאחד עשר עשירי – אין א …
[ג] נמצאת אומר: קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי – שלשתן מקודשין; התשיעי נאכל במומו, העשירי מעשר, והאחד עשר קרב שלמים. ועושה תמורה, דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר, וכי יש תמורה עושה תמורה?! אמר ר' מאיר, אילו היה תמורה לא היה קרב! קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי עשירי, ולאחד עשר עשירי – אין אחד עשר מקודש. קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי אחד עשר, ולאחר עשר עשירי: רבי אומר אינו מקודש. ר' יוסי בר' יהודה אומר מקודש. זה הכלל שהיה רבי אומר, כל שנעקר (ס"א כל שלא נעקר) שם עשירי ממנו – לפניו מקודש ולאחריו אינו מקודש.
Sifra, Bechukotai, Section 3 2 ר' יהודה אומר

[ב] ר' יהודה אומר, "בני ישראל" נערכים, ואין העכו"ם נערכים. יכול לא יהיו מעריכים? תלמוד לומר "איש". אמר ר' יהודה, אחר שכתוב אחד מרבה וכתוב אחד ממעט, מפני מה אני אומר מעריכים אבל לא נערכים? מפני שריבה מדת המעריכים ממדת הנערכים, שהרי טומטום ואנדרוגינוס מעריכים אבל לא נערכים.
Sifra, Behar, Chapter 1 1 ר' יהודה אומר

[א] ומנין לשלשים יום לפני ראש השנה הרי הם ככל השנה? תלמוד לומר "ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ". מיכן אמרו: בנות שוח, שביעית שלהם שניה מפני שהם עושות לשלש שנים. ר' יהודה אומר הפרסיות, שביעית שלהם מוצאי שביעית שהם עושות לשתי שנים. אמרו לו, לא אמרו אלא בבנות שוח.
Sifra, Behar, Chapter 1 5 ר' יהודה אומר

[ה] "והיתה שבת הארץ לכם" – מן השבות [בארץ ס"א] אתה אוכל ואין אתה אוכל מן המשומר (ס"א השמור). מיכן אמרו: שדה שנטייבה – בית שמאי אומרים אין אוכלים פירותיה בשביעית, ובית הלל אומרים אוכלים. בית שמאי אומרים אין אוכלים פירות שביעית בטובה. ובית הלל אומרים בטובה ושלא בטובה. ר' יהודה אומר חילוף הדברים! זה מק …
[ה] "והיתה שבת הארץ לכם" – מן השבות [בארץ ס"א] אתה אוכל ואין אתה אוכל מן המשומר (ס"א השמור). מיכן אמרו: שדה שנטייבה – בית שמאי אומרים אין אוכלים פירותיה בשביעית, ובית הלל אומרים אוכלים. בית שמאי אומרים אין אוכלים פירות שביעית בטובה. ובית הלל אומרים בטובה ושלא בטובה. ר' יהודה אומר חילוף הדברים! זה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.
Sifra, Behar, Chapter 1 6 דברי ר' יהודה

[ו] "לכם" – ולא לאחרים. "לאכלה" – ולא להביא ממנה מנחות. ולא להביא נסכים ממנה. "לך ולעבדך ולאמתך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (שמות כג, יא) "והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך", שיכול אין לי פירות שביעית נאכלים אלא לעניים בלבד… מנין אף לעשירים? תלמוד לומר "לך ולעבדך ולאמתך" – הרי בעלים עשירים אמורי …
[ו] "לכם" – ולא לאחרים. "לאכלה" – ולא להביא ממנה מנחות. ולא להביא נסכים ממנה. "לך ולעבדך ולאמתך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (שמות כג, יא) "והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך", שיכול אין לי פירות שביעית נאכלים אלא לעניים בלבד… מנין אף לעשירים? תלמוד לומר "לך ולעבדך ולאמתך" – הרי בעלים עשירים אמורים, עבדים ושפחות אמורים. אם כן למה נאמר "ואכלו אביוני עמך"? העניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים, דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלים אחר הביעור.
Sifra, Behar, Chapter 2 2 אמר ר' יהודה

[ב] "וקראתם דרור" – אין "דרור" אלא חירות. אמר ר' יהודה, מה הלשון "דרור"? כמדייר ביה דיירא ומסחר בכל מדינה.
Sifra, Behar, Chapter 2 4 דברי ר' יהודה

[ד] "יובל" – אף על פי שלא השמיטו, אף על פי שלא תקעו בשופר. או יכול אף על פי שלא שלחו העבדים? תלמוד לומר "הוא", דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר, "יובל" – אף על פי שלא השמיטו, אף על פי שלא שלחו העבדים. או יכול אף על פי שלא תקעו בשופר? תלמוד לומר "הוא". אמר ר' יוסי, אחר שהכתוב תולה אותה לענין תקיעת שופר וכ …
[ד] "יובל" – אף על פי שלא השמיטו, אף על פי שלא תקעו בשופר. או יכול אף על פי שלא שלחו העבדים? תלמוד לומר "הוא", דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר, "יובל" – אף על פי שלא השמיטו, אף על פי שלא שלחו העבדים. או יכול אף על פי שלא תקעו בשופר? תלמוד לומר "הוא". אמר ר' יוסי, אחר שהכתוב תולה אותה לענין תקיעת שופר וכתוב אחד תולה אותה לענין שילוח עבדים, מכל מקום אני אומר יובל שלא בשילוח עבדים, שאפשר ליובל שלא בשילוח עבדים, אבל אי אפשר שלא בתקיעת שופר. דבר אחר, תקיעת שופר תלויה בבית דין ושילוח עבדים תלויה בכל אדם.
Sifra, Behar, Chapter 2 5 ר' יהודה אומר

[ה] "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו". אמר ר' אליעזר בר' יעקב במי הכתוב מדבר? אם במוכר עצמו, הרי אמור (ויקרא כה, מ). אם במכרוהו בית דין, הרי אמור. הא אין הכתוב מדבר אלא בנרצע שתים ושלש שנים לפני היובל שיהא היובל מוציאו. דבר אחר: "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" למה שהוחזקה משפחתו …
[ה] "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו". אמר ר' אליעזר בר' יעקב במי הכתוב מדבר? אם במוכר עצמו, הרי אמור (ויקרא כה, מ). אם במכרוהו בית דין, הרי אמור. הא אין הכתוב מדבר אלא בנרצע שתים ושלש שנים לפני היובל שיהא היובל מוציאו. דבר אחר: "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" למה שהוחזקה משפחתו הוא שב, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר לאחוזתו ולמשפחתו הוא שב ואינו שב לשררה שהיה בה. וכן הוא אומר בגולה. "תשובו" – לרבות את האשה.
Sifra, Behar, Chapter 4 2 ר' יהודה אומר

[ב] כיצד? אם היה בעל תשובה לא יאמר לו "זכור מעשיך הראשונים מה היו". ואם היה בן גרים לא יאמר לו "זכור מה היו מעשה אבותיך". היו חליים באים עליו, יסורין באים עליו, היה קובר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (איוב ד, ו) "הלא יראתך כסלתך, תקותך ותם דרכיך. זכר נא מי הוא נקי אבד, ואיפה ישרים נכחדו" …
[ב] כיצד? אם היה בעל תשובה לא יאמר לו "זכור מעשיך הראשונים מה היו". ואם היה בן גרים לא יאמר לו "זכור מה היו מעשה אבותיך". היו חליים באים עליו, יסורין באים עליו, היה קובר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (איוב ד, ו) "הלא יראתך כסלתך, תקותך ותם דרכיך. זכר נא מי הוא נקי אבד, ואיפה ישרים נכחדו" ראה חמרים מבקשים תבואה, מבקשים יין, לא יאמר להם "לכו אצל פלוני" והוא לא מכר חיטה מימיו. ר' יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח ולא יאמר "בכמה חפץ זה?" והוא אינו רוצה ליקח. ואם תאמר "עצה טובה אני מוסר לו!", והרי הדבר מסור ללב, נאמר בו "ויראת מאלקיך". כל דבר שהוא מסור ללב נאמר בו "ויראת מאלקיך".
Sifra, Behar, Chapter 4 4 דברי ר' יהודה

[ד] "ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע" – שיהא אדם אוכל הרבה ושבע, דברי ר' יהודה. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הוא אינו סימן ברכה. אם כן למה נאמר "ואכלתם לשבע"? אוכל ולא ניסי (ס"א גוסי). דבר אחר: "ואכלתם לשובע" – שלא יהא דבר חסר משולחנו שלא יהיה עולה לו. "וישבתם לבטח" – ולא מפוזרים ולא מפוחדים. "עליה" – ול …
[ד] "ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע" – שיהא אדם אוכל הרבה ושבע, דברי ר' יהודה. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הוא אינו סימן ברכה. אם כן למה נאמר "ואכלתם לשבע"? אוכל ולא ניסי (ס"א גוסי). דבר אחר: "ואכלתם לשובע" – שלא יהא דבר חסר משולחנו שלא יהיה עולה לו. "וישבתם לבטח" – ולא מפוזרים ולא מפוחדים. "עליה" – ולא גולים.
Sifra, Behar, Chapter 7 4 ר' יהודה אומר

[ד] "ושב אל משפחתו ואל אחזת אבותיו ישוב" – אמר ר' אליעזר בר' יעקב במי הוא מדבר? אם בנרצע – הרי אמור. אם במוכר עצמו – הרי אמור. הא אינו מדבר אלא בנמכר שנה או שתים לפני היובל שיהא היובל מוציאו. דבר אחר: "ושב אל משפחתו ואל אחזת אבותיו ישוב" – למה שהוחזקה משפחתו הוא שב, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, 'לאח …
[ד] "ושב אל משפחתו ואל אחזת אבותיו ישוב" – אמר ר' אליעזר בר' יעקב במי הוא מדבר? אם בנרצע – הרי אמור. אם במוכר עצמו – הרי אמור. הא אינו מדבר אלא בנמכר שנה או שתים לפני היובל שיהא היובל מוציאו. דבר אחר: "ושב אל משפחתו ואל אחזת אבותיו ישוב" – למה שהוחזקה משפחתו הוא שב, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, 'לאחוזתו' (ס"א אל אחוזת משפחתו) הוא שב ואינו שב לשררה שהיה בה. וכן הוא אומר בגולה. "ישוב" – לרבות את הרוצח.
Sifra, Behar, Section 2 2 דברי ר' יהודה

[ב] ומנין שיספור לשני שבוע? תלמוד לומר "והיו לך ימי שבע שבתות השנים". מנין שיספור לשני יובל? תלמוד לומר "והיו לך…תשע וארבעים שנה". מנין עשה שביעית אף על פי שאין יובל? תלמוד לומר "והיו לך…שבע שבתות שנים". ומנין עשה יובל אף על פי שאין שביעית? תלמוד לומר "תשע וארבעים שנה", דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים, …
[ב] ומנין שיספור לשני שבוע? תלמוד לומר "והיו לך ימי שבע שבתות השנים". מנין שיספור לשני יובל? תלמוד לומר "והיו לך…תשע וארבעים שנה". מנין עשה שביעית אף על פי שאין יובל? תלמוד לומר "והיו לך…שבע שבתות שנים". ומנין עשה יובל אף על פי שאין שביעית? תלמוד לומר "תשע וארבעים שנה", דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים, שביעית נוהגת אף על פי שאין יובל, והיובל אינו נוהג אלא אם כן יש עמו שביעית.
Sifra, Behar, Section 3 6 ר' יהודה אומר

[ו] אחד לוקח ואחר מוכר יש להם אונאה. וכשם שיש אונאה להדיוט כך יש אונאה לתגר. ר' יהודה אומר אין לתגר אונאה. מי שהוטל עליו – ידו על העליונה, שהוא אומר לו "תן לי מעותי או תן לי מה שהוניתני!".
Sifra, Behar, Section 3 7 ר' יהודה אומר

[ז] וכמה תהיה הסלע חסרה ולא יהיה בה אונאה? ר' מאיר אומר ד' איסרות מאיסר לדינר. ר' יהודה אומר ארבע פונדיונות מפונדיון לדינר. ר' שמעון אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונים לדינר.
Sifra, Behar, Section 3 9 ר' יהודה אומר

[ט] "אל תונו איש את אחיו" – אין לי אלא איש. אשה מנין? ואשה את איש מנין? תלמוד לומר "את אחיו" – מכל מקום. ר' יהודה אומר תגר להדיוט יש לו אונאה. הדיוט לתגר אין לו אונאה. אין לי אלא הדיוט להדיוט, תגר לתגר. תגר להדיוט, הדיוט לתגר מנין? תלמוד לומר "את אחיו", מכל מקום.
Sifra, Behar, Section 4 5 דברי ר' יהודה

[ה] "וקם הבית" – אין לי אלא הבית. מנין בתי בדים, בורות שיחין ומערות, ומרחצאות, והשובכות והמגדלות? תלמוד לומר "אשר בעיר". יכול שאני מרבה את השדות? תלמוד לומר "בית" – מה "בית" מיוחד בית דירה, יצאו שדות שאינם בית דירה, דברי ר' יהודה.
Sifra, Behar, Section 4 7 דברי ר' יהודה

[ז] "אשר לו חומה" – פרט לבית הבנוי בחומה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר כותל החיצון היא חומתה. ר' אלעזר בר' יוסי אומר "אשר לו חומה" – אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו לפנים מכאן.
Sifra, Emor, Chapter 1 7 ר' יהודה אומר

[ז] "אשה זונה" – ר' יהודה אומר זו איילונית. וחכמים אומרים אין "זונה" אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות. ר' אליעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות.
Sifra, Emor, Chapter 2 8 ר' יהודה אומר

[ט] "בעמיו" – להביא בת חלל זכר שתהא פסולה מן הכהונה. ר' יהודה אומר, בת גר זכר כבת חלל זכר. "כי אני ה' מקדשו" – להגיד מה גרם.
Sifra, Emor, Chapter 3 11 ר' יהודה אומר

[יא] יכול לא יכנס לעשות רקועין (ס"א רקיעות)? תלמוד לומר "אך". כך היא מצוותו: הכהנים נכנסים. אם אין כהנים, לוים נכנסים. אם אין טהורים, נכנסים טמאים. ואם אין תמימים, נכנסים בעלי מומין. ומנין שאם עבד עבודתו פסולה? תלמוד לומר "ולא יחלל את מקדשי". ומנין שבעל מום במיתה? ר' יהודה אומר, נאמר כאן "חילול" ונא …
[יא] יכול לא יכנס לעשות רקועין (ס"א רקיעות)? תלמוד לומר "אך". כך היא מצוותו: הכהנים נכנסים. אם אין כהנים, לוים נכנסים. אם אין טהורים, נכנסים טמאים. ואם אין תמימים, נכנסים בעלי מומין. ומנין שאם עבד עבודתו פסולה? תלמוד לומר "ולא יחלל את מקדשי". ומנין שבעל מום במיתה? ר' יהודה אומר, נאמר כאן "חילול" ונאמר להלן "חילול". מה "חילול" שנאמר להלן מיתה, אף כאן – מיתה. וחכמים אומרים, אין בעל מום במיתה אלא באזהרה.
Sifra, Emor, Chapter 7 8 דברי ר' יהודה

[ח] מכאן אמרו המקדיש תמים לבדק הבית עובר בעשה. ומנין אף בלא תעשה? תלמוד לומר "וידבר ה' אל משה לאמר", דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים אין בו בלא תעשה.
Sifra, Emor, Chapter 7 9 דברי ר' יהודה

[ט] "ומעוך וכתות ונתוק וכרות" – כולם בביצים, דברי ר' יהודה. ר' אליעזר אומר כולן בגיד. ר' יוסי אומר "מעוך וכתות" – בביצים. "נתוק וכרות" – בגיד.
Sifra, Emor, Chapter 7 12 ר' יהודה אומר

[יב] מנין שאין מקבלים שקלים מן העכו"ם? תלמוד לומר "ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלקיכם מכל אלה". אין לי אלא תמידים שהם קרוים "לחם" שנאמר "את קרבני לחמי לאשי". שאר כל קרבנות הצבור מנין? תלמוד לומר "מכל אלה". מנין שהנקבות בסירוס? תלמוד לומר "כי משחתם בהם מום בם". ר' יהודה אומר, "בהם" – אין נקבות בסירו …
[יב] מנין שאין מקבלים שקלים מן העכו"ם? תלמוד לומר "ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלקיכם מכל אלה". אין לי אלא תמידים שהם קרוים "לחם" שנאמר "את קרבני לחמי לאשי". שאר כל קרבנות הצבור מנין? תלמוד לומר "מכל אלה". מנין שהנקבות בסירוס? תלמוד לומר "כי משחתם בהם מום בם". ר' יהודה אומר, "בהם" – אין נקבות בסירוס. "לא ירצו לכם" – מלמד שאין מרצים.
Sifra, Emor, Chapter 8 8 אמר ר' יהודה

[י] מכאן אמרו בד' פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו "אמה מכרתי לשחוט". אלו הן: ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה. וכדברי ר' יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל. אמר ר' יהודה אימתי? בזמן שאין לו ריוח. אבל יש לו ריוח אינו צריך להודיעו. ומודה ר' יהו …
[י] מכאן אמרו בד' פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו "אמה מכרתי לשחוט". אלו הן: ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה. וכדברי ר' יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל. אמר ר' יהודה אימתי? בזמן שאין לו ריוח. אבל יש לו ריוח אינו צריך להודיעו. ומודה ר' יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה שהוא צריך להודיעו שהדבר ידוע ששניהם שוחטים ביום אחד.
Sifra, Emor, Chapter 13 2 ר' יהודה אומר

[ב] "לחם תנופה שתים" – שיהיו שוות. "שני עשרונים" – שיהיו שוות. "סלת תהיינה חמץ תאפנה" – שאור בודה להן מתוכן ומחמצן, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר אף היא אינה מן המובחר אלא מביא את השאור ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה. אמר לו אף היא היתה חסרה או יתירה.
Sifra, Emor, Chapter 16 1 ר' יהודה אומר

[א] "ולקחתם לכם" – ר' יהודה אומר נאמר כאן 'לקיחה' ונאמר להלן (שמות יב, כא) 'לקיחה'. מה 'לקיחה' האמורה להלן אגודה, אף כאן – אגודה. וחכמים אומרים אף על פי שאינו אגוד – כשר.
Sifra, Emor, Chapter 17 4 ר' יהודה אומר

[ד] "בסוכות" – ולא בסוכה שבתוך הבית. ולא בסוכה שתחת האילן. ולא בסוכה שתחת סוכה. ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה, התחתונה כשרה.
Sifra, Emor, Chapter 17 10 ר' יהודה אומר

[י] "ישבו בסוכות" – בסוכות של כל דבר. שהיה ר' יהודה אומר, והדין נותן שלא תהא סוכה אלא מארבעת המינים: ומה אם לולב – שאינו נוהג בלילות כבימים – אינו בא אלא מארבעת המינים, סוכה – שהיא נוהגת בלילות כבימים – אינו דין שלא תהא אלא מארבעת המינים?! אמרו לו לר' יהודה כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל, אי …
[י] "ישבו בסוכות" – בסוכות של כל דבר. שהיה ר' יהודה אומר, והדין נותן שלא תהא סוכה אלא מארבעת המינים: ומה אם לולב – שאינו נוהג בלילות כבימים – אינו בא אלא מארבעת המינים, סוכה – שהיא נוהגת בלילות כבימים – אינו דין שלא תהא אלא מארבעת המינים?! אמרו לו לר' יהודה כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל, אינו דין – הא, אם לא מצא מארבעת המינים ישב לו שלא בסוכה?! והכתוב אומר "ישבו בסוכות" – בסוכות של כל דבר.
Sifra, Emor, Chapter 18 10 ר' יהודה אומר

[י] "והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדוש" – מלמד שאכילתה במקום קדוש. אין לי אלא אכילתה במקום קדוש. מנין אף לישתה ועריכתה במקום קדוש? תלמוד לומר "והיתה". [מנין שאף שתי הלחם] לישתן ועריכתן במקום קדוש? תלמוד לומר "כי קדש קדשים". ר' יהודה אומר כל מעשיהם בפנים. ר' שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם …
[י] "והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדוש" – מלמד שאכילתה במקום קדוש. אין לי אלא אכילתה במקום קדוש. מנין אף לישתה ועריכתה במקום קדוש? תלמוד לומר "והיתה". [מנין שאף שתי הלחם] לישתן ועריכתן במקום קדוש? תלמוד לומר "כי קדש קדשים". ר' יהודה אומר כל מעשיהם בפנים. ר' שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פגי.
Sifra, Emor, Chapter 19 6 ר' יהודה אומר

[ו] "ונשא חטאו" – ר' יהודה אומר, נאמר כאן 'נשיאת חטא' ונאמר להלן (במדבר ט, יג) 'נשיאת חטא'. מה 'נשיאת חטא' אמור להלן – כרת, אף כאן – כרת.
Sifra, Emor, Section 2 3 דברי רבי יהודה

[ג] אילו אמר "ראש לא יפרע ובגד לא יפרום", יכול לא יפרע ולא יפרום של סוטה! תלמוד לומר "את ראשו [לא יפרע] ובגדיו [לא יפרום]" – [שאינו בפריעה ופרימה כל עיקר דברי רבי יהודה]. ר' מאיר אומר "ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום" על מתו כדרך שבני אדם פורעים ופורמים על מתיהם. "לא יפרום" – לא יפרום כדרך הפורמים. הא …
[ג] אילו אמר "ראש לא יפרע ובגד לא יפרום", יכול לא יפרע ולא יפרום של סוטה! תלמוד לומר "את ראשו [לא יפרע] ובגדיו [לא יפרום]" – [שאינו בפריעה ופרימה כל עיקר דברי רבי יהודה]. ר' מאיר אומר "ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום" על מתו כדרך שבני אדם פורעים ופורמים על מתיהם. "לא יפרום" – לא יפרום כדרך הפורמים. הא כיצד? כהן גדול פורם מלמטה וההדיוט מלמעלה.
Sifra, Emor, Section 2 5 ר' יהודה אומר

[ה] "ומן המקדש לא יצא" – עמהם אינו יוצא אבל יוצא הוא אחריהם. אלא הם נכסים והוא נגלה, הם נכסים והוא נגלה. ויוצא עמהם עד פתח העיר, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר "ומן המקדש לא יצא" – אינו יוצא כל עיקר.
Sifra, Emor, Section 4 2 ר' יהודה אומר

[ב] מנין שמדבר אף בפסול זמן? נאמר כאן "חילול" ונאמר להלן (ויקרא יט, ח) "חילול". מה "חילול" שנאמר להלן – זמן, אף כאן – זמן. ומה "חילול" שנאמר להלן מיתה, אף כאן – מיתה. ומה "חילול" שנאמר להלן הרציה, אף כאן – הרציה. ר' יהודה אומר, נאמר כאן "אני ה'" ונאמר להלן "אני ה'". מה "אני ה'" האמור למטה מכרית, אף …
[ב] מנין שמדבר אף בפסול זמן? נאמר כאן "חילול" ונאמר להלן (ויקרא יט, ח) "חילול". מה "חילול" שנאמר להלן – זמן, אף כאן – זמן. ומה "חילול" שנאמר להלן מיתה, אף כאן – מיתה. ומה "חילול" שנאמר להלן הרציה, אף כאן – הרציה. ר' יהודה אומר, נאמר כאן "אני ה'" ונאמר להלן "אני ה'". מה "אני ה'" האמור למטה מכרית, אף "אני ה'" האמור כאן – מכרית.
Sifra, Emor, Section 7 10 דברי ר' יהודה

[י] מכאן אמרו בכור שאחזו דם, אפילו מת – אין מקיזין בו את הדם, דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום. ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחט אליו. ר' שמעון אומר, אף על פי שעושה בו מום.
Sifra, Emor, Section 10 4 ר' יהודה אומר

[ד] 'קציר' – ולא הקטניות. "קצירה" – ולא השחת. ר' יהודה אומר אם התחיל עד שלא הביא שליש קוצר ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה וחייב במעשרות. ר' שמעון אומר, אף משהביא שליש מתחיל קוצר ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה וחייב במעשרות. "וקצרתם את קצירה ו …
[ד] 'קציר' – ולא הקטניות. "קצירה" – ולא השחת. ר' יהודה אומר אם התחיל עד שלא הביא שליש קוצר ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה וחייב במעשרות. ר' שמעון אומר, אף משהביא שליש מתחיל קוצר ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה וחייב במעשרות. "וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן" – אין מצות קצירה בכהן.
Sifra, Emor, Section 10 10 ר' יהודה אומר

[י] "עד הביאכם את קרבן אלקיכם" – זה העומר. יכול זה הכבש? צא וראה מה אמור למטה – משם "הבאת עומר", אף כאן עומר. משקרב העומר מוצאים שוקי ירושלים מלא קמח וקלי – שלא ברצון חכמים, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר ברצון חכמים היו עושים. משקרב העומר הותר החדש מיד. והרחוקים מותרים מחצות היום ואילך. משחרב בית המקד …
[י] "עד הביאכם את קרבן אלקיכם" – זה העומר. יכול זה הכבש? צא וראה מה אמור למטה – משם "הבאת עומר", אף כאן עומר. משקרב העומר מוצאים שוקי ירושלים מלא קמח וקלי – שלא ברצון חכמים, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר ברצון חכמים היו עושים. משקרב העומר הותר החדש מיד. והרחוקים מותרים מחצות היום ואילך. משחרב בית המקדש התקין ר' יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור. אמר ר' יהודה, והלא מן התורה הוא אסור שנאמר "עד עצם היום הזה"?! מפני מה הרחוקים מותרים מחצות היום ולהלן? מפני שהם יודעים שאין בית דין מתעצלים בו.
Sifra, Emor, Section 13 4 ר' יהודה אומר

[ד] ר' יהודה אומר לא היה טוחנם בריחים אלא כותשן במכתשת, ולא היה טוענם בקורה אלא באבנים, ולא היה נותנם בתוך הסל אלא סביבות הסל נותנם וקודח מתוך הסל.
Sifra, Emor, Section 13 6 ר' יהודה אומר

[ו] "זך" – שיהא נקי. "כתית" – ר' יהודה אומר, אינו אומר "כתית" אלא כתוש. יכול לא יהא כתית כשר למנחות? וכשהוא אומר (שמות כט, מ) "ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין" לימד על הכתית שהוא כשר למנחות. הא מה אני מקיים "כתית למאור"? לא כתית למנחות.
Sifra, Kedoshim, Chapter 2 2 ר' יהודה אומר

[ב] אמת המים הקבועה – הרי זו מפסקת. ר' יהודה אומר אם אינה יכולה להקצר כאחת הרי זו מפסקת. כל ההרים אשר במעדר יעדרון, אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו, הוא נותן פאה לכל.
Sifra, Kedoshim, Chapter 3 3 ר' יהודה אומר

[ג] איזהו עוללות? כל שאין לה כתף ולא נטף. יש לו כתף אבל לא נטף, נטף אבל לא כתף – לבעל הבית. אם ספק – לעניים. עוללות שבארכובה: אם נקצרת עם האשכול, הרי של בעל הבית. ואם לאו, הרי של עניים. גרגיר יחיד: ר' יהודה אומר אשכול וחכמים אומרים עוללות.
Sifra, Kedoshim, Chapter 4 4 אמר ר' יהודה

[ד] "בצדק תשפט עמיתך" – שלא יהיה אחד מדבר כל צרכו ואחד אתה אומר לו "קצר בדברך". שלא יהא אחד עומד ואחד יושב. אמר ר' יהודה, שמעתי שאם רצו להושיב את שניהם מושיבים. ואיזהו אסור? שלא יהא אחד עומד ואחד יושב. דבר אחר: "בצדק תשפט עמיתך" – הוי דן את כל האדם לכף זכות.
Sifra, Kedoshim, Chapter 7 4 ר' יהודה אומר

[ד] ר' יהודה אומר, הרי הוא אומר "ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך" (ירמיהו ג, ב). מהו עונשו של דבר? "וימנעו רבבים, ומלקוש לוא היה, ומצח אשה זונה היה לך, מאנת הכלם" (ירמיהו ג, ג).
Sifra, Kedoshim, Section 1 10 ר' יהודה אומר

[י] איזהו מורא? לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו. איזהו כיבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. יכול אמר לו אביו ואמו לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה ישמע להם? תלמוד לומר "ואת שבתותי תשמרו אני ה'" – כולכם חייבים בכבודי. "אל תפנו אל האלילים" – אל תפנה לעבדם. ר' יהודה אומר אל …
[י] איזהו מורא? לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו. איזהו כיבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. יכול אמר לו אביו ואמו לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה ישמע להם? תלמוד לומר "ואת שבתותי תשמרו אני ה'" – כולכם חייבים בכבודי. "אל תפנו אל האלילים" – אל תפנה לעבדם. ר' יהודה אומר אל תפנה לראותם ודיו.
Sifra, Kedoshim, Section 3 5 ר' יהודה אומר

[ה] ר' יהודה אומר "לכם" – פרט לנטוע (ס"א לנוטע) לרבים. ר' שמעון בן אלעזר אומר משמו הנטוע (ס"א הנוטע) לרבים חייב בערלה. עלה מאליו לרבים – פטור מן הערלה.
Sifra, Metzora Parashat Zavim, Chapter 6 8 דברי ר' יהודה

[ח] "אשר ישכב איש" – פרט לקטן. "אותה" – פרט לכלה, דברי ר' יהודה. אמרו לו לר' יהודה, "וכי מה ראיה לכלה?!", אלא "אותה" – פרט לדבר אחר, "שכבת זרע" – פרט למערה.
Sifra, Metzora Parashat Zavim, Section 1 1 דברי ר' יהודה

[א] "בני ישראל" מטמאים בזיבה ואין העכו"ם מטמאים בזיבה. ואעפ"י שאינם מטמאים בזיבה מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? ת"ל "ואמרת אליהם". "איש" – אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? ת"ל "איש איש" דברי ר' יהודה. ר' ש …
[א] "בני ישראל" מטמאים בזיבה ואין העכו"ם מטמאים בזיבה. ואעפ"י שאינם מטמאים בזיבה מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? ת"ל "ואמרת אליהם". "איש" – אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? ת"ל "איש איש" דברי ר' יהודה. ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר, הרי הוא אומר "והזב את זובו לזכר ולנקבה". "לזכר" – כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. "לנקבה" – כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה.
Sifra, Metzora Parashat Zavim, Section 5 2 ר' יהודה אומר

[ב] כמה יהיה בקישוי ויהיה תלוי בולד? ר' מאיר אומר אפילו ארבעים וחמשים יום. ר' יהודה אומר דיה חדשה. ר' יוסי ור' שמעון אומרים, אין קישוי יותר משתי שבתות לפיכך אם קשתה י"ז – שלשה ראשונים ראוים לזיבה וילדה בזוב.
Sifra, Metzora Parashat Zavim, Section 5 8 משום ר' יהודה

[ח] ר' מונא אומר משום ר' יהודה, "ימים" – שניים. יכול ימים הרבה? אם מרובים הם והלא כבר נאמר "רבים"! הא לא דבר אלא ימים מועטים. וכמה הם? הוי אומר שניים.
Sifra, Metzora, Chapter 3 4 ר' יהודה אומר

[ד] יכול אף של מזבח תהא ביד? ת"ל "כי כחטאת האשם הוא לכהן" – מה חטאת טעון כלי אף אשם טעון כלי. נמצאת אומר שני כהנים מקבלים את דמו – אחד בכלי, ואחד ביד. זה שקבל בכלי בא וזרקו על המזבח וזה שקבל ביד בא לו אצל מצורע. ומצורע טובל בלשכת במצורעים בא ועמד בשער ניקנור. ר' יהודה אומר לא היה צריך טבילה שכבר טבל …
[ד] יכול אף של מזבח תהא ביד? ת"ל "כי כחטאת האשם הוא לכהן" – מה חטאת טעון כלי אף אשם טעון כלי. נמצאת אומר שני כהנים מקבלים את דמו – אחד בכלי, ואחד ביד. זה שקבל בכלי בא וזרקו על המזבח וזה שקבל ביד בא לו אצל מצורע. ומצורע טובל בלשכת במצורעים בא ועמד בשער ניקנור. ר' יהודה אומר לא היה צריך טבילה שכבר טבל מבערב.
Sifra, Metzora, Chapter 4 4 ר' יהודה אומר

[ד] "והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר" – אתהן חוץ לכל העיר, אין אדם חוץ לכל העיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה בלבד. "אל מקום טמא" – שיהא מקומו טמא. ר' יהודה אומר, "אל מקום טמא" – לרבות את הניטל.
Sifra, Metzora, Section 1 12 אמר ר' יהודה

[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי "יהודה, בני תן לי סנדלי." ונתתי לו. פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי "יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים". ולמדתי בה שבע הלכות: שהוא של ברות, ובראשה טרף [הר"ש גרס טרוף], וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, ומזים וש …
[יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי "יהודה, בני תן לי סנדלי." ונתתי לו. פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי "יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים". ולמדתי בה שבע הלכות: שהוא של ברות, ובראשה טרף [הר"ש גרס טרוף], וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים.
Sifra, Metzora, Section 2 11 דברי ר' יהודה

[יא] "וישב מחוץ לאהלו" – יהא כמנודה ויהא אסור בתשמיש המטה. "אהלו" – אין אהלו אלא אשתו שנאמר "שובו לכם לאהליכם". "שבעת ימים" – ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר, קל וחומר לימי החלטו. אמר ר' חייא השבתי לפני רבי, והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו. אמר לו אף אני כך אמר …
[יא] "וישב מחוץ לאהלו" – יהא כמנודה ויהא אסור בתשמיש המטה. "אהלו" – אין אהלו אלא אשתו שנאמר "שובו לכם לאהליכם". "שבעת ימים" – ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר, קל וחומר לימי החלטו. אמר ר' חייא השבתי לפני רבי, והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו. אמר לו אף אני כך אמרתי.
Sifra, Metzora, Section 4 16 דברי ר' יהודה

[טז] "תורת אשר בו נגע צרעת" – מלמד שעני שהביא קרבן עשיר – יצא. יכול אף עשיר שהביא קרבן עני יצא? ת"ל "זאת". "תורת אשר בו נגע צרעת" – מלמד שאדם מביא על ידי בנו ועל ידי בתו ועל ידי עבדו ושפחתו קרבן עני ומאכילו בזבחים. יכול אף ע"י אשתו יביא קרבן עני? ת"ל "זאת", דברי ר' יהודה. אמר ר' יהודה, לפיכך אם פטרה …
[טז] "תורת אשר בו נגע צרעת" – מלמד שעני שהביא קרבן עשיר – יצא. יכול אף עשיר שהביא קרבן עני יצא? ת"ל "זאת". "תורת אשר בו נגע צרעת" – מלמד שאדם מביא על ידי בנו ועל ידי בתו ועל ידי עבדו ושפחתו קרבן עני ומאכילו בזבחים. יכול אף ע"י אשתו יביא קרבן עני? ת"ל "זאת", דברי ר' יהודה. אמר ר' יהודה, לפיכך אם פטרה – אינו חייב בה, שכן היא כותבת לו "ואחראין די אייתין לי עלך מן קדמת דנא".
Sifra, Metzora, Section 5 4 אמר ר' יהודה

[ד] "ונתתי נגע צרעת" – אמר ר' יהודה בשורה הוא להם שבאים עליהם נגעים. ר' שמעון אומר "ונתתי נגע צרעת" – פרט לנגעי אנסים. "בבית ארץ" – פרט לבית בנוי בספינה ובאסכריא, ועל ארבע קורות. ולהביא את הבנוי על העצים ועל העמודים.
Sifra, Metzora, Section 5 5 ר' יהודה אומר

[ה] "אחוזתכם" – אחוזה מטמאה בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים. ר' יהודה אומר, אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד.
Sifra, Metzora, Section 5 12 דברי ר' יהודה

[יב] "וצוה הכהן ופנו" – הציווי בכהן והפינוי בכל אדם "ופנו את הבית" – אפילו חבילי עצים, אפילו חבילי קנים דברי ר' יהודה. ר' מאיר (ר' שמעון נ"א) אומר, עסק הוא לפינוי. אמר ר' מאיר וכי מה מיטמי לו? אם תאמר כלי עצו ובגדיו ומתכתו – מטבילם והם טהורים! על מה חסה תורה? על כלי חרסו ועל פכו. וכי מה מטמא בנגעים? …
[יב] "וצוה הכהן ופנו" – הציווי בכהן והפינוי בכל אדם "ופנו את הבית" – אפילו חבילי עצים, אפילו חבילי קנים דברי ר' יהודה. ר' מאיר (ר' שמעון נ"א) אומר, עסק הוא לפינוי. אמר ר' מאיר וכי מה מיטמי לו? אם תאמר כלי עצו ובגדיו ומתכתו – מטבילם והם טהורים! על מה חסה תורה? על כלי חרסו ועל פכו. וכי מה מטמא בנגעים? הרשעים או הצדיקים? הוי אומר הרשעים. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי ק"ו על ממונו החביב! אם כך על ממונו ק"ו על נפש בניו ובנותיו! אם כך על רשע ק"ו על של צדיק!
Sifra, Shemini, Chapter 2 11 דברי רבי יהודה

[יא] "ואכלתי חטאת היום" – היום אני אסור ומותר בלילה, ולדורות אסור ביום ובלילה, דברי רבי יהודה. רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים. תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב.
Sifra, Shemini, Chapter 2 12 אמר רבי יהודה

[יב] "וישמע משה וייטב בעיניו" – הודה מיד ולא בוש לומר "לא שמעתי". אמר רבי יהודה, חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו: קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות. אחר מיתתו הריני משיב על דבריו: ומי גרם לו שהקפיד? אלא שטעה.
Sifra, Shemini, Chapter 3 7 ר' יהודה אומר

[ז] הכרס הפנימי שנקבה או שנקרע רוב החיצונה. ר' יהודה אומר בגדולה טפח ובקטנה רובה.
Sifra, Shemini, Chapter 7 1 ר' יהודה אומר

[א] "טמאים" – לרבות עורותיהם. יכול עורות כולם? תלמוד לומר "אלה" – אלה עורות הטמאים, עור האנקה הכח והלטאה והחומט. ר' יהודה אומר הלטאה כחולדה. ר' יוחנן בן נורי אמר שמונה שרצים יש להם עורות.
Sifra, Shemini, Chapter 10 6 רבי יהודה אומר

[ו] חזר רבי עקיבא והחליף את הדין. טימא כלי חרס וטימא תנור. מה כלי חרס משתגמר מלאכתו באור, אף תנור משתגמר מלאכתו באור. אי מה כלי חרס בשמו אף תנור בשמו! תנור קודם שהוסק תנור שמו! תלמוד לומר "כירים". מאימתי מקבל טומאה? משיסקנו כדי לאפות בו סופגנים. רבי יהודה אומר משיסיק את החדש כדי לאפות בישן סופגנים.
Sifra, Shemini, Chapter 10 8 ר' יהודה אומר

[ח] כירה של אבן ושל מתכת – טהורה; וטמאה משום כלי מתכות. ניקבה, נפגמה, נסדקה, עשה לה פטפוטים – טמאה. מרחה בטיט – בין מבפנים בין מבחוץ – טהורה. ר' יהודה אומר מבפנים טמאה, מבחוץ טהורה.
Sifra, Shemini, Chapter 10 10 אמר ר' יהודה

[י] "יתץ" – יכול יתצם ודאי? תלמוד לומר "וטמאים יהיו" – מקיימים אותם בטומאתם. "יהיו לכם" – כל שהוא לצרכיכם, לרבות ידות הכלים. מכאן אמרו: האבן היוצאת מן התנור טפח, ומן הכירה ג' אצבעות – חיבור. היוצא מן הכופח – עשאו לאפיה – שיעורו כתנור; עשאו לבישול – שיעורו ככירה. אמר ר' יהודה והלא אמרו האבן היוצא מן …
[י] "יתץ" – יכול יתצם ודאי? תלמוד לומר "וטמאים יהיו" – מקיימים אותם בטומאתם. "יהיו לכם" – כל שהוא לצרכיכם, לרבות ידות הכלים. מכאן אמרו: האבן היוצאת מן התנור טפח, ומן הכירה ג' אצבעות – חיבור. היוצא מן הכופח – עשאו לאפיה – שיעורו כתנור; עשאו לבישול – שיעורו ככירה. אמר ר' יהודה והלא אמרו האבן היוצא מן התנור כל שהוא טמאה! לא אמרו טפח אלא בין התנור לכותל. היו שני תנורים סמוכים זה לזה – נותן לזה טפח ולזה טפח והשאר טהור. או יכלו שאני מרבה יתר מכשיעור? תלמוד לומר "הם".
Sifra, Shemini, Section 1 2 רבי יהודה אומר

[ב] רבי יהודה אומר 'יין אל תשת' – אין לי אלא יין, מנין לרבות שאר המשכרים? תלמוד לומר 'שכר'. אם כן למה נאמר 'יין'? על היין במיתה ועל כל שאר המשכרים באזהרה. ר' אליעזר אומר 'יין אל תשת ושכר אל תשת' – אל תשתהו כדרך שכרותו; הא אם נתן לתוכו מים כל שהוא – פטור.
Sifra, Shemini, Section 3 5 ר' יהודה אומר

[ה] אין לי אלא המרבה בקשקשים ובסנפרים כגון קיפונות; מנין אפילו אין לו אלא סנפיר אחד ואין לו אלא קשקשת אחת? תלמוד לומר "קשקשת". ר' יהודה אומר אף שני קשקשים. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר שנאמר (ש"א יז, ה) "ושריון קשקשים הוא לבוש". ר' יוסי בן דורמסקית אומר לויתן דג טהור הוא שנאמר (איוב מא, ז) "גא …
[ה] אין לי אלא המרבה בקשקשים ובסנפרים כגון קיפונות; מנין אפילו אין לו אלא סנפיר אחד ואין לו אלא קשקשת אחת? תלמוד לומר "קשקשת". ר' יהודה אומר אף שני קשקשים. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר שנאמר (ש"א יז, ה) "ושריון קשקשים הוא לבוש". ר' יוסי בן דורמסקית אומר לויתן דג טהור הוא שנאמר (איוב מא, ז) "גאוה אפיקי מגנים", (איוב מא, כב) "תחתיו חדודי חרש". "גאוה אפיקי מגינים" – אלו קשקשים, "תחתיו חדודי חרש" – אלו סנפרים שלו.
Sifra, Shemini, Section 3 9 ר' יהודה אומר

[ט] "ושקץ יהיו לכם" – לאסור את ערובן. כמה יהא בו ויהא אסור? עשר זוז ביהודה שהן עשר סלעים בגליל בגרב שמחזיק סאתים. דג טמא – צירו אסור. ר' יהודה אומר רביעית בסאתים. ר' יוסי אומר אחד בששה עשר בו.
Sifra, Shemini, Section 5 6 ר' יהודה אומר

[ו] או אינו אלא השורץ יטמא, עכבר שחציו בשר וחציו אדמה שאינו שורץ לא יטמא? ודין הוא! טימא חולדה וטימא עכבר. מה חולדה כמשמעו אף עכבר כמשמעו. אי מה חולדה פרה ורבה אף עכבר פרה ורבה, יצא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה שאין פרה ורבה! תלמוד לומר "בשרץ" – להביא את העכבר שחציו בשר וחציו אדמה. הנוגע בבשר טמא ובאדמ …
[ו] או אינו אלא השורץ יטמא, עכבר שחציו בשר וחציו אדמה שאינו שורץ לא יטמא? ודין הוא! טימא חולדה וטימא עכבר. מה חולדה כמשמעו אף עכבר כמשמעו. אי מה חולדה פרה ורבה אף עכבר פרה ורבה, יצא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה שאין פרה ורבה! תלמוד לומר "בשרץ" – להביא את העכבר שחציו בשר וחציו אדמה. הנוגע בבשר טמא ובאדמה טהור. ר' יהודה אומר אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר מאחוריו – טמא.
Sifra, Shemini, Section 6 6 רבי יהודה אומר

[ו] רבי מאיר אומר כל שמנו חכמים בטהרה – טהור, והשאר טמא. רבי יהודה אומר כל שמנו חכמים בטומאה – טמא, והשאר טהור. אין בין דברי רבי מאיר לדברי רבי יהודה אלא עריבת בעל הבית.
Sifra, Shemini, Section 8 4 דברי ר' יהודה

[ד] "משקה" – זה היין; "אשר ישתה" – זה הדם, וכן הוא אומר (תהלים קי, ז) "מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש", דברי ר' יהודה. ר' אליעזר אומר "אשר ישתה" פרט למשקה סרוח. אמרו לו אין משקים יוצאים לא לידי עופות ולא לידי פרה.
Sifra, Shemini, Section 8 5 דברי רבי יהודה

[ה] "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא" – מלמד שהמשקין מטמאים את הכלים, דברי רבי יהודה. ר' יוסי אומר אין טומאת המשקה לכלי מדברי תורה אלא מדברי סופרים. אמר ר' יהושע בן קרחה אמרתי לו ליהודה מפני מה אין אנו רואים את דברי ר' יוסי ברבי שאמר שאין טומאת משקים לכלים מן התורה אלא מדברי סופרים? שאין טומאה מן התו …
[ה] "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא" – מלמד שהמשקין מטמאים את הכלים, דברי רבי יהודה. ר' יוסי אומר אין טומאת המשקה לכלי מדברי תורה אלא מדברי סופרים. אמר ר' יהושע בן קרחה אמרתי לו ליהודה מפני מה אין אנו רואים את דברי ר' יוסי ברבי שאמר שאין טומאת משקים לכלים מן התורה אלא מדברי סופרים? שאין טומאה מן התורה עולין ידי טומאתם בו ביום, וכלים שנטמאו במשקין עולים ידי טומאתן בו ביום! רבי אומר תדע שאין טומאת משקין לכלים מן התורה אלא מדברי סופרים! שאין טומאה מן התורה מטמא כלי שטף מאחוריו שאין תוכו טמא, וכלים שנטמאו במשקים תוכו טהור! אם כן למה נאמר "משקה בכל כלי יטמא"? מלמד שהכלים מטמאים את המשקים. ר' אליעזר אומר אין טומאה למשקין כל עיקר. תדע לך שהוא כן שהרי העיד יוסי בן צרידא על בי מטבחייא שהן דכן. רבי עקיבא אומר השרץ מטמא את המשקין והמשקים מטמאין את הכלים והכלים מטמאין את האוכלים – הא למדנו ששלשה טמאים בשרץ.
Sifra, Shemini, Section 10 6 דברי רבי יהודה

[ו] "בנבלתה" – ולא באלל המפוזר. או יכול אף על פי שהוא מכונס? תלמוד לומר "טמא", דברי רבי יהודה. "בנבלתה" – ולא בעור; מפשיט לשטיח כדי אחיזה ולחמת עד שיוציא כל החזה. או יכול שאני מוציא פחות מכשיעור? תלמוד לומר "טמא". "בנבלתה" – ולא בעור שאין עליו כזית בשר. או יכול שאני מוציא את הנוגע בעור שכנגד הבשר מא …
[ו] "בנבלתה" – ולא באלל המפוזר. או יכול אף על פי שהוא מכונס? תלמוד לומר "טמא", דברי רבי יהודה. "בנבלתה" – ולא בעור; מפשיט לשטיח כדי אחיזה ולחמת עד שיוציא כל החזה. או יכול שאני מוציא פחות מכשיעור? תלמוד לומר "טמא". "בנבלתה" – ולא בעור שאין עליו כזית בשר. או יכול שאני מוציא את הנוגע בעור שכנגד הבשר מאחוריו? תלמוד לומר "יטמא". "בנבלתה" – ולא בשני חצאי זיתים שעל גבי העור. יכול לא יטמא במשא? תלמוד לומר "והנושא" דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר "והנוגע..והנושא" – את שבא לכלל מגע בא לכלל משא, לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא. ומודה רבי עקיבא בנושא חצאי זיתים שתחבן בקיסם או שהסיטן שהוא טמא. מפני מה רבי עקיבא מטהר? מפני שהעור מבטלו.
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 2 9 ר' יהודה אומר

[ט] מיכן אמרו עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. ר' יהודה אומר אף של איש. ר"א אומר היבולות והדלדולים והמסמרות אינן מטמאים משום מחיה
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 2* 3 ר' יהודה אומר

[ג] מיכן אמרו אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה. אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע דברי ד"מ. ר' יהודה אומר בארבע בחמש בשמונה ובתשע. ר' יוסי אומר בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר רואה אני את דברי רבי'
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 2* 9 ר' יהודה אומר

[ט] "וטהרו הכהן מספחת" אעפ"י שנשתנו מראיה. או יכול אעפ"י שהלכה וחזרה? ת"ל "היא". מה יעשה לה? ר' יהודה אומר תראה כתחלה וחכמים מטהרים
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 4 3 ר' יהודה אומר

[ג] "לכל מראה עיני הכהן" – פרט לבית הסתרים. מכאן אמרו האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים – כעודר בבית הסתרים, וכמוסק בבית השחי. האשה כעורכת וכמניקה את בנה – כעורכת בבית הסתרים, וכמניקה את בנה תחת הדד. כאורגות בעומדים לשחי ליד הימנית. ר' יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. כשם שהוא נראה לנגעו כך נראה לתגלחת …
[ג] "לכל מראה עיני הכהן" – פרט לבית הסתרים. מכאן אמרו האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים – כעודר בבית הסתרים, וכמוסק בבית השחי. האשה כעורכת וכמניקה את בנה – כעורכת בבית הסתרים, וכמניקה את בנה תחת הדד. כאורגות בעומדים לשחי ליד הימנית. ר' יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. כשם שהוא נראה לנגעו כך נראה לתגלחתו
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 5 2 דברי ר' יהודה

[ב] "וביום" – מלמד שנותנים ב' ימים ב' ימים לביתו ב' ימים לכסותו דברי ר' יהודה. רבי אומר, הרי הוא אומר "וצוה הכהן וכולי" – אם ממתינים לו לדבר הרשות, לא ימתינו לו לדבר מצוה?! וכמה היא מצותו? נראה בחתן – נותנים לו ז' ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל נותנים לו כל ימי הרגל.
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 8 3 ר' יהודה אומר

[ג] ר' יהודה אומר כל מקום שצריך לומר "הפך" אמר "הפך" אבל הנתק שנאמר בו "ושער צהב", מטמא הפוך ושלא הפוך.
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 9 3 ר' יהודה אומר

[ג] "והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב" – ר' יהודה אומר, אינו אומר "לא הפך בו שיער צהוב" אלא "לא היה בו שיער צהוב" – הא אם קדם את הנתק, טמא. ר' יוחנן בן נורי אומר, אינו אומר "לא היה בו שער שער צהוב דק" אלא "לא היה בו שער צהוב", ואפילו ארוך. "ומראה הנתק אין עמק מן העור" – לא ממשו
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 10 5 דברי ר' יהודה

[ה] אם כן למה נאמר "איש" להביא את הזקן. אם כן למה נאמר "ראשו"? ראשו טהור ואין הזקן מעכבו דברי ר' יהודה. ר"ש אומר ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר שיש ד"א מפסיק ביניהם מעכבים זה את זה, הראש והזקן שאין דבר אחר מפסיק ביניהם אינו דין שיעכבו זה את זה?! דבר אחר מצאנו בכל הראוי ליטמא בנגע הבהרת, מעכב א …
[ה] אם כן למה נאמר "איש" להביא את הזקן. אם כן למה נאמר "ראשו"? ראשו טהור ואין הזקן מעכבו דברי ר' יהודה. ר"ש אומר ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר שיש ד"א מפסיק ביניהם מעכבים זה את זה, הראש והזקן שאין דבר אחר מפסיק ביניהם אינו דין שיעכבו זה את זה?! דבר אחר מצאנו בכל הראוי ליטמא בנגע הבהרת, מעכב את פריחת הבהרת אף כל הראוי ליטמא בנגע הנתק יעכב את פריחת הנתק… ת"ל ראשו טהור והזקן מעכבו
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 13 7 דברי ר' יהודה

[ז] יכול יהיו מטמאים מיד? ת"ל "בגד" – מה בגד משתגמר מלאכתו אף כולם משתגמר מלאכתם. איזהו גמר מלאכתם? השתי משישלק, והערב מיד, והאונין של פשתים משיתלבנו דברי ר' יהודה. יכול יהיו מטמאים בכל שהוא? ת"ל "בגד" – מה בגד משיארג בו שלש על שלש שתי וערב אף כולן משיארג בו שלש על שלש שתי וערב אפילו כולה שתי ואפילו …
[ז] יכול יהיו מטמאים מיד? ת"ל "בגד" – מה בגד משתגמר מלאכתו אף כולם משתגמר מלאכתם. איזהו גמר מלאכתם? השתי משישלק, והערב מיד, והאונין של פשתים משיתלבנו דברי ר' יהודה. יכול יהיו מטמאים בכל שהוא? ת"ל "בגד" – מה בגד משיארג בו שלש על שלש שתי וערב אף כולן משיארג בו שלש על שלש שתי וערב אפילו כולה שתי ואפילו כולה ערב. היתה פסוקות אינה מטמאה בנגעים. ר' יהודה אומר אפילו פסיקא אחת וקשרה – אינה מטמאה בנגעים.
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 14 1 ר' יהודה אומר

[א] אי מה צמר בין בהמה דקה בנאכל אף אין לי אלא מין בהמה דקה בנאכל, מנין מין בהמה דקה ואינו נאכל? בהמה גסה ונאכל? בהמה גסה ואינו נאכל? עד שתהא מרבה להביא עורות של שרצים מנין? ת"ל בעור בעור ריבה. יכול יהיו מטמאים בין צבועים בין שאינם צבועים? ת"ל "בגד ועור" – מה בגד כולו לבן אף עורות כולם לבנים דברי רב …
[א] אי מה צמר בין בהמה דקה בנאכל אף אין לי אלא מין בהמה דקה בנאכל, מנין מין בהמה דקה ואינו נאכל? בהמה גסה ונאכל? בהמה גסה ואינו נאכל? עד שתהא מרבה להביא עורות של שרצים מנין? ת"ל בעור בעור ריבה. יכול יהיו מטמאים בין צבועים בין שאינם צבועים? ת"ל "בגד ועור" – מה בגד כולו לבן אף עורות כולם לבנים דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר "או בבגד" וכתוב אחד אומר "בעור", הא כיצד? צבועים בידי שמים- מטמאים. בידי אדם- אין מטמאים.
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 15 7 דברי ר' יהודה

[ז] "וראה הכהן אחרי הכבס… והנגע לא פשה טמא" – הא אם לא הפך ולא פשה טמא. הפך ולא פשה איני יודע מה יעשה לו… ת"ל "והסגירו שבעת ימים שנית דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים טמא אינו אלא משום עומד. הא מה אני מקיים "והנה לא הפך הנגע את עינו ולא פשה טמא"? הפך – טמא בכל מין שהוא מטמא לו.
Sifra, Tazria Parashat Yoledet, Chapter 1 5 ר' יהודה אומר

[ה] "ערלתו" – ערלתו ודאי דוחה את השבת ואין הספק דוחה את השבת. ערלתו ודאי דוחה את השבת ואין אנדרוגניס דוחה את השבת. ר' יהודה אומר, אנדרוגניס דוחה את השבת וחייבים עליו כרת. "ערלתו" ודאי דוחה את השבת ואין נולד בין השמשות דוחה שבת. "ערלתו" ודאי דוחה את השבת ואין שנולד מהול דוחה את השבת, שבית שמאי אומרים …
[ה] "ערלתו" – ערלתו ודאי דוחה את השבת ואין הספק דוחה את השבת. ערלתו ודאי דוחה את השבת ואין אנדרוגניס דוחה את השבת. ר' יהודה אומר, אנדרוגניס דוחה את השבת וחייבים עליו כרת. "ערלתו" ודאי דוחה את השבת ואין נולד בין השמשות דוחה שבת. "ערלתו" ודאי דוחה את השבת ואין שנולד מהול דוחה את השבת, שבית שמאי אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית ובית הלל אומרים אינו צריך.
Sifra, Tazria Parashat Yoledet, Chapter 3 6 ר' יהודה אומר

[ו] "וטהרה" לאכל בזבחים. "ממקור" – מלמד שכל דמים שהיא רואה אינן אלא מן המקור. "דמיה" – מלמד שדמים הרבה טמאים בה: האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה וכמזוג. בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי, ובית הלל מטהרים. "זאת תורת היולדת" – האשה שילדה ולדות הרבה והפילה בתוך שמונים לנקבה, וחזרה וה …
[ו] "וטהרה" לאכל בזבחים. "ממקור" – מלמד שכל דמים שהיא רואה אינן אלא מן המקור. "דמיה" – מלמד שדמים הרבה טמאים בה: האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה וכמזוג. בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי, ובית הלל מטהרים. "זאת תורת היולדת" – האשה שילדה ולדות הרבה והפילה בתוך שמונים לנקבה, וחזרה והפילה בתוך שמונים לנקבה, וכן המפלת תאומים מביאה קרבן אחד. ר' יהודה אומר, מביאה על הראשון ואינה מביאה על השני, מביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי. "זאת תורת היולדת" – האשה שיש עליה ספק חמש לידות וספק חמש זיבות – מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה. חמש לידות וודאות וחמש זיבות וודאות – מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה. מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינר זהב. אמר רשב"ג המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיו בדינרים של כסף. נכנס לב"ד ולימד האשה שיש עליה חמש לידות וודאות וחמש זיבות וודאות – מביא קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה; ועמדו קנים ביום ההוא ברבעתים.
Sifra, Tazria Parashat Yoledet, Section 1 5 אמר ר' יהודה

[ה] "אשה כי תזריע וילדה זכר" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "וטמאה שבעת ימים… וביום השמיני ימול" – שומע אני ביוצא חי שהוא מטמא את אמו טומאת לידה; מנין ליוצא מת שיטמא את אמו טומאת לידה? אמר ר' יהודה הריני דן: מה אם ביוצא חי – שאינו מטמא את אמו ואת הבא עם אמו אל האהל טומאת שבעה – הרי הוא מטמא את אמו טומאת ל …
[ה] "אשה כי תזריע וילדה זכר" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "וטמאה שבעת ימים… וביום השמיני ימול" – שומע אני ביוצא חי שהוא מטמא את אמו טומאת לידה; מנין ליוצא מת שיטמא את אמו טומאת לידה? אמר ר' יהודה הריני דן: מה אם ביוצא חי – שאינו מטמא את אמו ואת הבא עם אמו אל האהל טומאת שבעה – הרי הוא מטמא את אמו טומאת לידה, היוצא מת – שהוא מטמא את אמו ואת הבא עם אמו אל האהל טומאת שבעה – אינו דין שיטמא את אמו טומאת לידה?! אמרו לו לר' יהודה כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין! אם טיהר החי את אמו, יטהר המת את אמו?! תלמוד לומר "זכר" – לרבות את המת.
Sifra, Tzav, Chapter 1 7 ר' יהודה אומר

[ז] ר' יהודה אומר "זאת" "היא" "העלה" – הרי אלו מיעוטים. פרט לנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים. ר' שמעון אומר אין לי אלא כשרה; מנין לשנשפך דמה, ושנשחטה בלילה, ושיצא דמה חוץ לקלעים, ולהלן והיוצא והטמא, והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולים וזרקו את דמו, והניתנים למטה שנתנם למעלה, וה …
[ז] ר' יהודה אומר "זאת" "היא" "העלה" – הרי אלו מיעוטים. פרט לנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים. ר' שמעון אומר אין לי אלא כשרה; מנין לשנשפך דמה, ושנשחטה בלילה, ושיצא דמה חוץ לקלעים, ולהלן והיוצא והטמא, והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולים וזרקו את דמו, והניתנים למטה שנתנם למעלה, והנתנים למעלה שנתנם למטה, והנתנים בפנים שנתנם בחוץ, והניתנים בחוץ שנתנם בפנים, והפסח והחטאת ששחטם שלא לשמן? תלמוד לומר "זאת תורת העלה" – תורה אחת לכל העולים שאם עלו – לא ירדו.
Sifra, Tzav, Chapter 2 1 דברי ר' יהודה

[א] "ולבש הכהן מדו בד" כמדתו. 'בד' – שיהיו של בוץ. 'בד' – שיהיו חדשים. 'בד' – שיהיו כפולים "בד" (שמות כח, מב) – שלא ילבש עמהם בגדים אחרים. יכול לא ילבש עמהם בגדי פשתן אבל ילבש עמהם בגדי צמר? תלמוד לומר (ויקרא ו, ג) "בד". יכול לא ילבש עמהם בגדי קדש אבל ילבש עמהם בגדי חול? תלמוד לומר (ויקרא ו, ג) "ומכ …
[א] "ולבש הכהן מדו בד" כמדתו. 'בד' – שיהיו של בוץ. 'בד' – שיהיו חדשים. 'בד' – שיהיו כפולים "בד" (שמות כח, מב) – שלא ילבש עמהם בגדים אחרים. יכול לא ילבש עמהם בגדי פשתן אבל ילבש עמהם בגדי צמר? תלמוד לומר (ויקרא ו, ג) "בד". יכול לא ילבש עמהם בגדי קדש אבל ילבש עמהם בגדי חול? תלמוד לומר (ויקרא ו, ג) "ומכנסי בד". "ילבש על בשרו" – מה תלמוד לומר "ילבש"? להביא את המצנפת ואת האבנט, דברי ר' יהודה. ר' דוסא אומר להביא את בגדי כהן גדול שיהיו כשרים לכהן הדיוט. רבי אומר שתי תשובות בדבר: וכי אבנטו של כהן גדול זו אבנטו של כהן הדיוט?! דבר אחר, בגדים ששמשו קדושה חמורה יחזרו וישמשו בקדושה קלה?! אם כן מה תלמוד לומר "ילבש" – אפילו הן שחקין.
Sifra, Tzav, Chapter 2 7 אמר ר' יהודה

[ז] "והאש על המזבח תוקד בו" – אמר ר' יהודה מנין להצתת האש שלא יהיה אלא בראשו של מזבח? תלמוד לומר "והאש על המזבח תוקד בו". אמר ר' יוסי מנין לעשות מערכה אחת לקיום האש? תלמוד לומר "והאש על המזבח תוקד בו". מנין שכל המכבה עובר בלא תעשה? תלמוד לומר "לא תכבה".
Sifra, Tzav, Chapter 2 10 דברי ר' יהודה

[י] מנין שלא יהיה דבר קודם לתמיד של שחר? תלמוד לומר "עליה העלה". מנין שלא יהיה דבר מתעכב אחר תמיד של בין הערבים? תלמוד לומר 'עליה שלמים'. "אש תמיד". "תמיד" – אף בשבת, "תמיד" – אף בטומאה. "לא תכבה" – אף במסעות. מה עושים לה? כופין עליה פסכתר, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר אף בשבת; ומסעות – מדשנין אותה! …
[י] מנין שלא יהיה דבר קודם לתמיד של שחר? תלמוד לומר "עליה העלה". מנין שלא יהיה דבר מתעכב אחר תמיד של בין הערבים? תלמוד לומר 'עליה שלמים'. "אש תמיד". "תמיד" – אף בשבת, "תמיד" – אף בטומאה. "לא תכבה" – אף במסעות. מה עושים לה? כופין עליה פסכתר, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר אף בשבת; ומסעות – מדשנין אותה! שנאמר (במדבר ד, יג) "ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן".
Sifra, Tzav, Chapter 2 11 ר' יהודה אומר

[יא] ר' יהודה אומר ב' מערכות בכל יום, וג' ביום הכפורים. ר' יוסי אומר ג' בכל יום וד' ביום הכפורים. אחת מערכה גדולה, ואחת מערכה לקטורת, ואחת לקיום האש, ואחת שמוסיפים ליום הכפורים. ר' מאיר אומר ד' מערכות בכל יום וחמש ביום הכפורים. אחת מערכה גדולה, ואחת לקטורת, ואחת לקיום האש, ואחת לאיברים ופדרים שלא נת …
[יא] ר' יהודה אומר ב' מערכות בכל יום, וג' ביום הכפורים. ר' יוסי אומר ג' בכל יום וד' ביום הכפורים. אחת מערכה גדולה, ואחת מערכה לקטורת, ואחת לקיום האש, ואחת שמוסיפים ליום הכפורים. ר' מאיר אומר ד' מערכות בכל יום וחמש ביום הכפורים. אחת מערכה גדולה, ואחת לקטורת, ואחת לקיום האש, ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב, ואחת שמוסיפים ליום הכפורים.
Sifra, Tzav, Chapter 4 6 ר' יהודה אומר

[ו] "תעשה מרבכת" – מלמד שנעשית ברותחין כל צרכה. אין לך רבוכה בתורה אלא זו ורבוכה שבתודה ושבמילואים. "תביאנה" – יכול לפני הנסכים? כשהוא אומר "תקריב" – אף לאחר המוספין. "תפיני" – תאפה נא. ר' יהודה אומר "תפיני" – תאפה נאה. ר' יוסי אומר תאפה רבה. "מנחת פתים" – מלמד שכופל אחד לשנים ואינו מבדיל‏ "תקריב רי …
[ו] "תעשה מרבכת" – מלמד שנעשית ברותחין כל צרכה. אין לך רבוכה בתורה אלא זו ורבוכה שבתודה ושבמילואים. "תביאנה" – יכול לפני הנסכים? כשהוא אומר "תקריב" – אף לאחר המוספין. "תפיני" – תאפה נא. ר' יהודה אומר "תפיני" – תאפה נאה. ר' יוסי אומר תאפה רבה. "מנחת פתים" – מלמד שכופל אחד לשנים ואינו מבדיל‏ "תקריב ריח ניחח ליהו"ה" – יכול מה אהרן מביא בכל יום – אף בניו מביאים בכל יום? תלמוד לומר (ויקרא ו, יג) "זה" יכול, מה אהרן דוחה את השבת ואת הטומאה – אף בניו יהיו מביאים ודוחים את השבת ואת הטומאה? תלמוד לומר (שם) "זה". מה אהרן מביא חצאים – אף בניו יהיו מביאים חצאים? תלמוד לומר (שם) "זה". מה אהרן מביא שלשה לוגין לעשרון – אף בניו יהיו מביאים שלשה לוגין לעשרון? תלמוד לומר (שם) "זה". מה אהרן מביא רבוכה – אף בניו יהיו מביאים רבוכה? תלמוד לומר (שם) "זה".
Sifra, Tzav, Chapter 5 3 דברי ר' יהודה

[ג] מנין לכהן גדול שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו שתהא מנחתו קרבה משל יורשים? תלמוד לומר "מבניו יעשה". יכול יביאוה לחצאין? תלמוד לומר "אתה" – כולה אמרתי ולא מקצתה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר אינה באה אלא משל צבור שנאמר "חק עולם" – משל עולם. "כליל תקטר" – כליל להקטרה.
Sifra, Tzav, Chapter 6 6 דברי ר' יהודה

[ו] 'בגד' – אין לי אלא בגד; מנין לרבות העור משהופשט? תלמוד לומר "אשר יזה עליה תכבס" יכול שאני מרבה את העור עד שלא הופשט? תלמוד לומר 'בגד'. מה בגד ראוי לקבל טומאה, אף כל ראוי לקבל טומאה; פרט לעור עד שלא הופשט, דברי ר' יהודה. ר' אלעזר אומר 'בגד' – אין לי אלא בגד; מנין לרבות את השק וכל דבר המקבל טומאה? …
[ו] 'בגד' – אין לי אלא בגד; מנין לרבות העור משהופשט? תלמוד לומר "אשר יזה עליה תכבס" יכול שאני מרבה את העור עד שלא הופשט? תלמוד לומר 'בגד'. מה בגד ראוי לקבל טומאה, אף כל ראוי לקבל טומאה; פרט לעור עד שלא הופשט, דברי ר' יהודה. ר' אלעזר אומר 'בגד' – אין לי אלא בגד; מנין לרבות את השק וכל דבר המקבל טומאה? תלמוד לומר "אשר יזה עליה תכבס". יכול שאני מרבה את העור משהופשט? תלמוד לומר 'בגד'. מה בגד מיוחד לקבל טומאה וראוי לכיבוס, אף כל המקבל טומאה; יצא דבר שאינו מקבל טומאה – אינו ראוי לכיבוס.
Sifra, Tzav, Chapter 7 6 דברי ר' יהודה

[ו] "כל זכר" – לרבות בעל מום. למה?! אם לאכילה – כבר אמור! אם למחלוקת – כבר אמור! אם כן למה נאמר "כל זכר"? שיכול אין לי אלא בעל מום עובר; בעל מום קבוע מנין? תלמוד לומר "כל זכר בכהנים יאכל…". "אתה" – קדושה ולא פסולה."קדש קדשים" מה תלמוד לומר? שיכול אין לי שטעונה מריקה ושטיפה אלא חטאת בלבד; מנין לרבות …
[ו] "כל זכר" – לרבות בעל מום. למה?! אם לאכילה – כבר אמור! אם למחלוקת – כבר אמור! אם כן למה נאמר "כל זכר"? שיכול אין לי אלא בעל מום עובר; בעל מום קבוע מנין? תלמוד לומר "כל זכר בכהנים יאכל…". "אתה" – קדושה ולא פסולה."קדש קדשים" מה תלמוד לומר? שיכול אין לי שטעונה מריקה ושטיפה אלא חטאת בלבד; מנין לרבות כל הקדשים? תלמוד לומר "קדש קדשים". יכול אף התרומה? תלמוד לומר "אתה" – פרט לתרומה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר 'קדש קדשים' טעונים מריקה ושטיפה ואין קדשים קלים טעונים מריקה ושטיפה.
Sifra, Tzav, Chapter 8 6 ר' יהודה אומר

[ו] מיכן אמרו: בשר קדשי קדשים שנטמא – בין באב הטומאה, בין בולד הטומאה, בין בפנים, בין בחוץ – בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ שנטמא בולד הטומאה בפנים, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ שנטמא באב הטומאה בחוץ, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ …
[ו] מיכן אמרו: בשר קדשי קדשים שנטמא – בין באב הטומאה, בין בולד הטומאה, בין בפנים, בין בחוץ – בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ שנטמא בולד הטומאה בפנים, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ שנטמא באב הטומאה בחוץ, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים.
Sifra, Tzav, Chapter 9 1 דברי ר' יהודה

[א] "כחטאת כאשם" – מה חטאת מן החולין, בידו הימנית, וביום – אף אשם מן החולין, ובידו הימנית, וביום. "תורה אחת להם" – לסמיכה. "הכהן‏ אשר יכפר בו לו יהיה" – פרט לטבול יום ולמחוסר כפורים ולאונן. "והכהן המקריב את עלת איש" – פרט לעולת הקדש, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: אף עולת הגר. "עלת איש" – אי …
[א] "כחטאת כאשם" – מה חטאת מן החולין, בידו הימנית, וביום – אף אשם מן החולין, ובידו הימנית, וביום. "תורה אחת להם" – לסמיכה. "הכהן‏ אשר יכפר בו לו יהיה" – פרט לטבול יום ולמחוסר כפורים ולאונן. "והכהן המקריב את עלת איש" – פרט לעולת הקדש, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: אף עולת הגר. "עלת איש" – אין לי אלא עולת איש; עולת נשים ועבדים מנין? תלמוד לומר "עור העלה" – ריבה. אם כן למה נאמר "עולת איש"? – עולה שעלתה לאיש; פרט לשנשחטה חוץ למקומה.
Sifra, Tzav, Chapter 18 1 רבי יהודה אומר

[א] "זאת משחת אהרן ומשחת בניו" – אמר רבי שמעון, יכול עד שנצטרפה זכות אהרן ובניו כאחת לא זכו בשמן המשחה? תלמוד לומר "זאת משחת אהרן ומשחת בניו" – כדאי אהרן בעצמו וכדאי בניו בעצמם. רבי יהודה אומר יכול יהיו אהרן ובניו צריכים לשמן המשחה לעתיד לבא? תלמוד לומר "זאת משחת אהרן ומשחת בניו". הא מה אני מקיים (ז …
[א] "זאת משחת אהרן ומשחת בניו" – אמר רבי שמעון, יכול עד שנצטרפה זכות אהרן ובניו כאחת לא זכו בשמן המשחה? תלמוד לומר "זאת משחת אהרן ומשחת בניו" – כדאי אהרן בעצמו וכדאי בניו בעצמם. רבי יהודה אומר יכול יהיו אהרן ובניו צריכים לשמן המשחה לעתיד לבא? תלמוד לומר "זאת משחת אהרן ומשחת בניו". הא מה אני מקיים (זכריה ד, יד) "אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ"? זה אהרן ודוד."מאשי השם" – מלמד שאף האישים סייעו. "ביום הקריב אתם לכהן" – מלמד שאף היום סייע.
Sifra, Tzav, Mekhilta DeMiluim I 9 ר' יהודה אומר

[ט] "ויקח משה את שמן המשחה" – ר' יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר – מעשה נסים נעשה בו מתחלתו ועד סופו. שמתחלה לא היה אלא שנים עשר לוג שנאמר (שמות ל, כד) "ושמן זית הין" – לסוך בו עצים לא היה מסתפק! כמה האור שורף! כמה העצים בולעים! כמה יורה בולעת! – ממנו נמשחו אהרן ובניו ומשכן וכליו כל שבעת ימי המל …
[ט] "ויקח משה את שמן המשחה" – ר' יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר – מעשה נסים נעשה בו מתחלתו ועד סופו. שמתחלה לא היה אלא שנים עשר לוג שנאמר (שמות ל, כד) "ושמן זית הין" – לסוך בו עצים לא היה מסתפק! כמה האור שורף! כמה העצים בולעים! כמה יורה בולעת! – ממנו נמשחו אהרן ובניו ומשכן וכליו כל שבעת ימי המלואים! ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים! [ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה. ואין מושחים מלך בן מלך. ומפני מה משחו את שלמה? מפני מחלוקתו של אדוניהו. ואת יואש? מפני מחלקותו של עתליה. ואת יהואחז? מפני מחלקותו של יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים.] וכולו קיים לעתיד לבא שנאמר (שמות ל, לא) "שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם".
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 1 5 ר' יהודה אומר

[ה] ר' יהודה אומר אפילו כתב שתי אותיות והן שם אחד – חייב; כגון "שש" "תת" "רר" "גג" "חח". אמר ר' יוסי, וכי משום כותב הוא חייב?! והלא אינו חייב אלא משום רושם – שהן רושמין על קרשי המשכן לידע איזהו בן זוגו; לפיכך, אם שרט שריטה אחת על שני נסרין או שני שריטות על נסר אחד – חייב.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 3 5 ר' יהודה אומר

[ה] כיוצא בו אמר ר' יוסי: (עזרא ח, לה): "הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה ליהו"ה" – אפשר חטאת עולה?! אלא מה עולה לא נאכלת, אף חטאת – לא נאכלת. ר' יהודה אומר, על עכו"ם הביאום.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 6 2 דברי ר' יהודה

[ב] וכמה הן? "וסמכו" – שנים; "זקני" – שנים; אין בית דין שקול – הרי חמשה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר, "וסמכו זקני" – שנים; ואין בית דין שקול – הרי שלשה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 6 3 דברי ר' יהודה

[ג] "ידיהם" – ידי כל אחד ואחד (נ"א כל יחיד ויחיד). "ידיהם על ראש הפר" – פר טעון סמיכה ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר פר טעון סמיכה בזקנים ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה בזקנים; שר' שמעון אומר כל חטאת ציבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 7 8 אמר ר' יהודה

[ח] אמר ר' יוסי: לא נחלקו על העושה מלאכה בין השמשות שפטור; שאני אומר מקצתה עשה היום ומקצתה עשה למחר. על מה נחלקו? על העושה מלאכה בתוך היום ואין (נ"א שאין) יודע אם בשבת עשה, אם ביום הכפורים עשה. או, על העושה מלאכה ואין יודע מעין איזו מלאכה עשה – ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר. אמר ר' יהודה: פוטר …
[ח] אמר ר' יוסי: לא נחלקו על העושה מלאכה בין השמשות שפטור; שאני אומר מקצתה עשה היום ומקצתה עשה למחר. על מה נחלקו? על העושה מלאכה בתוך היום ואין (נ"א שאין) יודע אם בשבת עשה, אם ביום הכפורים עשה. או, על העושה מלאכה ואין יודע מעין איזו מלאכה עשה – ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר. אמר ר' יהודה: פוטר היה ר' יהושע אף משום אשם תלוי.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 7 9 ר' יהודה אומר

[ט] ר' ישמעאל ור' שמעון שזורי אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב. על מה נחלקו? על דבר שהוא משום שני שמות; שר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר. ר' יהודה אומר (נ"א ור' יהודה אומר) אף על דבר שהוא משם אחד היה ר' יהושע פוטרו.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 13 3 דברי ר' יהודה

[ג] או דבר שאתה למדו בדרך אחד אתה למדו בכל דרכים שיש בו! מה בהמה טמאה מיוחדת שחילק מגעה ממשאה, ומשאה אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים – אף איני מרבה אלא את כיוצא בה! ואת מה אני מרבה? – את רוב מי חטאת והמרכב; שחילק מגען ממשאם ומשאם אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים. כשהוא אומר "בכל דבר טמא" – לרבות את מיעוט …
[ג] או דבר שאתה למדו בדרך אחד אתה למדו בכל דרכים שיש בו! מה בהמה טמאה מיוחדת שחילק מגעה ממשאה, ומשאה אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים – אף איני מרבה אלא את כיוצא בה! ואת מה אני מרבה? – את רוב מי חטאת והמרכב; שחילק מגען ממשאם ומשאם אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים. כשהוא אומר "בכל דבר טמא" – לרבות את מיעוט מי חטאת והמשכב והמושב; ששוה מגען למשאן ועשאן אב הטומאה לטמא-אדם-ולטמא-בגדים. כשהוא אומר "בכל דבר טמא" – לרבות השורף הפרה ופרים והמשלח את השעיר; שאין מטמאין לא במגע ולא במשא. וכשהוא אומר "בכל דבר טמא" – לרבות הסככות והפרעות והקירוי, דברי ר' יהודה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 17 1 ר' יהודה אומר

[א] זה הכלל: כלל- אינו חייב אלא אחת; פרט – חייב על כל אחת ואחת, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, "לא לך, לא לך, לא לך" – חייב על כל אחת ואחת. ר' אליעזר אומר, "לא לך ולא לך ולא לך שבועה!" – עד שיאמר "שבועה" באחרונה. ר' שמעון אומר עד שיאמר "שבועה" לכל אחד ואחד. ר' עקיבא אומר "מאלה" – יש מאלה חייב ויש מאלה …
[א] זה הכלל: כלל- אינו חייב אלא אחת; פרט – חייב על כל אחת ואחת, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, "לא לך, לא לך, לא לך" – חייב על כל אחת ואחת. ר' אליעזר אומר, "לא לך ולא לך ולא לך שבועה!" – עד שיאמר "שבועה" באחרונה. ר' שמעון אומר עד שיאמר "שבועה" לכל אחד ואחד. ר' עקיבא אומר "מאלה" – יש מאלה חייב ויש מאלה פטור.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 19 1 ר' יהודה אומר

[א] "ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה" – ר' יהודה אומר חביבה מצוה בשעתה שמיד הוא מביא [עשירית האיפה], ואין ממתינים לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 19 8 אמר ר' יהודה

[ח] "כי חטאת היא" – אמר ר' יהודה הא מנחת כהן גדול אינה חטאת וטעונה לבונה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 3 11 רבי יהודה אומר

[יא] "ונתן הכהן מן הדם" שבענין. "על קרן - קרנות" – הרי שתים; ולמטן הוא אומר (ויקרא ד, יח) "על קרן/קרנת" – הרי ארבע, דברי ר' שמעון. רבי יהודה אומר "אשר באהל מועד" – לרבות כל קרנות שבאהל מועד. "מזבח קטרת" – שיתחנך המזבח בקטרת. "קטרת" – שיהיה משל צבור. "הסמים" – שיהיו סממניה לתוכה. "לפני יהו-ה" מה תלמו …
[יא] "ונתן הכהן מן הדם" שבענין. "על קרן - קרנות" – הרי שתים; ולמטן הוא אומר (ויקרא ד, יח) "על קרן/קרנת" – הרי ארבע, דברי ר' שמעון. רבי יהודה אומר "אשר באהל מועד" – לרבות כל קרנות שבאהל מועד. "מזבח קטרת" – שיתחנך המזבח בקטרת. "קטרת" – שיהיה משל צבור. "הסמים" – שיהיו סממניה לתוכה. "לפני יהו-ה" מה תלמוד לומר? אמר ר' נחמיה, לפי שמצינו בפר הבא ביום הכפורים שהוא עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה – יכול אף זה כן? תלמוד לומר "מזבח קטורת הסמים לפני השם" – ואין הכהן לפני ה'.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 4 14 דברי ר' יהודה

[יד] הכיצד? חטאו שני שבטים – מביאין שני פרים, חטאו שלשה – מביאין שלשה. ושאר שבטים שלא חטאו – מביאין על ידיהם פר; שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי החוטאים, לכך נאמר "הקהל" לחייב על כל קהל וקהל, דברי ר' יהודה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 6 8 דברי ר' יהודה

[ח] "וסמך ידו על ראש השעיר" – לרבות שעיר נחשון לסמיכה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר לרבות שעירי עכו"ם לסמיכה, שהיה ר' שמעון אומר כל חטאת צבור שדמה נכנס לפנים – טעון סמיכה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 7 9 ר' יהודה אומר

[ט] בעיגול של דבלה והוציאוהו לרשות הרבים; בקורה והוציאוהו לרשות הרבים – ר' יהודה אומר אם אין אחד יכול להוציאו והוציאוהו שנים – חייבים. ר' שמעון אומר אף על פי שאין אחד מהם יכול להוציאו והוציאו שנים – פטורים. תלמוד לומר "בעשותה אחת" – יחיד שעשה חייב, שנים שלשה שעשו פטורים.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 12 4 ר' יהודה אומר

[ד] ר' יהודה אומר: אשתו נדה ואחותו בבית, ושגג באחת מהן ואין ידוע באיזו מהן שגג, שבת ויום הכפורים, ועשה מלאכה בין השמשות, ואין ידוע באי זו מהם עשה;, חלב ונותר לפניו, אכל אחד מהם ואינו יודע אי זה מהם אכל – - ר' אליעזר: מחייב חטאת, ור' יהושע: פוטר. אמר ר' יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי שנאמר " …
[ד] ר' יהודה אומר: אשתו נדה ואחותו בבית, ושגג באחת מהן ואין ידוע באיזו מהן שגג, שבת ויום הכפורים, ועשה מלאכה בין השמשות, ואין ידוע באי זו מהם עשה;, חלב ונותר לפניו, אכל אחד מהם ואינו יודע אי זה מהם אכל – - ר' אליעזר: מחייב חטאת, ור' יהושע: פוטר. אמר ר' יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי שנאמר "כי תחטא… ולא ידע…" – פרט לזה שידע שחטא. ר' שמעון אומר: זה הוא עצמו שמביא אשם תלוי! שנאמר "כי תחטא ועשתה… ולא ידע…" – עשה, ואינו יודע מה עשה. אבל ספק לא עשה – צא ובקש! מנין שיביא אשם תלוי?
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 5 8 אמר ר' יהודה

[ח] "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח": אמר ר' יהודה, מנין להצתת האליתא שלא תהיה אלא בכהן כשר ובכלי שרת? תלמוד לומר "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח". אמר ר' שמעון, וכי עלה על לב שהזר קרב לגבי מזבח?! אם כן מה תלמוד לומר "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח"? למד על הצתת אליתא שלא תהיה אלא בראשו של מזבח.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 6 1 דברי ר' יהודה

[א] "וערכו בני אהרן" – יכול אפילו מאה? תלמוד לומר (ויקרא א, יב) "וערך הכהן אותם". יכול יהיה כהן אחד עורך את כל האיברים? תלמוד לומר "וערכו". הא כיצד? אחד עורך שני איברים; וכמה הן איברים? עשרה, ואחד בקרביים – נמצא טלה עולה בששה, דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר "וערכו" שנים, "בני אהרן" שנים, "הכהנים" שנ …
[א] "וערכו בני אהרן" – יכול אפילו מאה? תלמוד לומר (ויקרא א, יב) "וערך הכהן אותם". יכול יהיה כהן אחד עורך את כל האיברים? תלמוד לומר "וערכו". הא כיצד? אחד עורך שני איברים; וכמה הן איברים? עשרה, ואחד בקרביים – נמצא טלה עולה בששה, דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר "וערכו" שנים, "בני אהרן" שנים, "הכהנים" שנים – מלמד שטלה עולה בששה. "הכהנים" – לרבות את הקרחנים, דברי ר' יהודה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 7 1 ר' יהודה אומר

[א] "צפנה לפני השם" – שהצפון יהיה פנוי, דברי ר' אליעזר בן יעקב. המזבח מכוון כנגד חצי פתחו של היכל וכנגד אחד מן הדלתות משוך כלפי הדרום. ר' יהודה אומר המזבח ממוצע באמצע העזרה ל"ב אמה – י' אמות כנגד פתחו של היכל, י"א אמה מן הדרום וי"א אמה מן הצפון. נמצא המזבח מכוון כנגד היכל וכותליו.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 8 8 אמר ר' יהודה

[ח] אמר ר' יהודה, מה אם במקום ששוה המכשיר שבפנים למכפר שבפנים – חלק המכשיר שבחוץ מהם, מקום שלא שוה המכשיר שבפנים למכפר שבפנים – אינו דין שנחלק המכשיר שבחוץ מהם?! הא דין לעני! לעשיר מנין? תלמוד לומר 'קרבנו תורים ובני יונה' – אין הכשרו תורים ובני יונה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 10 9 ר' יהודה אומר

[ט] "ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה": ואיני יודע כמה? הרי אני דן: טעונה קמיצה וטעונה לבונה. מה קמיצה – מלא הקומץ, אף לבונה – מלא הקומץ. ר' יהודה אומר אם מיעט לבונתה, כשרה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 13 5 ר' יהודה אומר

[ה] ר' יהודה אומר "והבאת" – לרבות מנחת סוטה להגשה שנאמר (במדבר ה, טו) "והביא את קרבנה עליה". או אינו אומר "והבאת" אלא שיהיה היחיד מתנדב מנחה אחרת חוץ מאלו שבענין… ודין הוא! ציבור מביא מנחת מן החטין חובה ויחיד מביא מנחה מן החטין נדבה: מה ציבור שהוא מביא מנחה מן החטין חובה מביא מנחה מן השעורים חובה, א …
[ה] ר' יהודה אומר "והבאת" – לרבות מנחת סוטה להגשה שנאמר (במדבר ה, טו) "והביא את קרבנה עליה". או אינו אומר "והבאת" אלא שיהיה היחיד מתנדב מנחה אחרת חוץ מאלו שבענין… ודין הוא! ציבור מביא מנחת מן החטין חובה ויחיד מביא מנחה מן החטין נדבה: מה ציבור שהוא מביא מנחה מן החטין חובה מביא מנחה מן השעורים חובה, אף יחיד שהוא מביא מנחה מן החטין נדבה – יביא מנחה מן השעורים נדבה תלמוד לומר 'אלה' – אין לך אלא אלה בלבד. או אינו אומר 'אלה' אלא האומר "הרי עלי מנחה" יביא חמשתן? תלמוד לומר "מאלה" – יש מביא אחת מהן ויש מביא חמשתן.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 16 1 ר' יהודה אומר

[א] "ואם זבח שלמים קרבנו" – ר' יהודה אומר כל המביא שלמים מביא שלום לעולם. אין לי אלא שלמים; ומנין לרבות את העולה? ארבה אני את העולה שהיא באה בנדר ובנדבה. ומנין לרבות את הבכור ואת המעשר ואת הפסח? ארבה אני את הבכור ואת המעשר ואת הפסח שאינם באים על חטא. ומנין לרבות חטאת ואשם? תלמוד לומר "זבח". ומנין לר …
[א] "ואם זבח שלמים קרבנו" – ר' יהודה אומר כל המביא שלמים מביא שלום לעולם. אין לי אלא שלמים; ומנין לרבות את העולה? ארבה אני את העולה שהיא באה בנדר ובנדבה. ומנין לרבות את הבכור ואת המעשר ואת הפסח? ארבה אני את הבכור ואת המעשר ואת הפסח שאינם באים על חטא. ומנין לרבות חטאת ואשם? תלמוד לומר "זבח". ומנין לרבות את העופות והמנחות והיין והלבונה והעצים? תלמוד לומר "שלמים קרבנו". הא כל קרבן שהוא מביא – מביא שלום לעולם.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 16 10 ר' יהודה אומר

[י] אין לי אלא ולדות ותמורות של תמימים; ולדות ותמורות של בעלי מום מנין? תלמוד לומר "אם זכר" – לרבות ולד בעל מום; "אם נקבה" – לרבות תמורת בעל מום. אלו הן בעלי מום: כל שקדם הקדשן את מומן. הא אם קדם מום קבוע להקדשן ונפדו הרי אלו כהקדש נכסים. ר' יהודה אומר, הרי הוא אומר (שמואל א יז, לו) 'ארי ודוב הכה עב …
[י] אין לי אלא ולדות ותמורות של תמימים; ולדות ותמורות של בעלי מום מנין? תלמוד לומר "אם זכר" – לרבות ולד בעל מום; "אם נקבה" – לרבות תמורת בעל מום. אלו הן בעלי מום: כל שקדם הקדשן את מומן. הא אם קדם מום קבוע להקדשן ונפדו הרי אלו כהקדש נכסים. ר' יהודה אומר, הרי הוא אומר (שמואל א יז, לו) 'ארי ודוב הכה עבדך'. אין לי אלא ארי ודוב; ומנין לרבות את הארי עם הדוב ואת הדוב עם הארי? תלמוד לומר "גם את הארי גם הדוב הכה עבדך".
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 19 2 ר' יהודה אומר

[ב] "חלבו האליה" – להביא את החלב הסמוך לאליה; זה חלב שבין הפקוקלות, דברי ר' עקיבא. ר' יהודה אומר "חלבו האליה" – הוקש אליה לחלב; מה החלב בשני לאוין אף האליה בשני לאוין.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 20 6 ר' יהודה אומר

[ו] "חקת עולם" – לבית העולמים; "לדרתיכם" – שינהוג הדבר לדורות; "בכל מושבתיכם" – בארץ ובחוץ לארץ. "כל חלב וכל דם לא תאכלו" – ר' יהודה אומר הקיש הדם לחלב. מה החלב בשני לאוין, אף הדם בשני לאוין. וחכמים אומרים אין בו אלא אזהרה אחת.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 2 4 דברי ר' יהודה

[ד] "אדם כי יקריב": יכול גזירה? תלמוד לומר "כי יקריב" – אינו אלא רשות "…קרבן לה'" – שיקדים הקדשו להקרבתו, דברי ר' יהודה. אמר ר' שמעון, מנין שלא יאמר אדם "לה' עולה", "לה' מנחה", "לה' שלמים"? תלמוד לומר "קרבן לה'". הלא דברים קל וחמר: ומה מי שהוא עתיד להתקדש אמרה תורה לא יזכיר שם שמים לבטלה על הקרבן, ע …
[ד] "אדם כי יקריב": יכול גזירה? תלמוד לומר "כי יקריב" – אינו אלא רשות "…קרבן לה'" – שיקדים הקדשו להקרבתו, דברי ר' יהודה. אמר ר' שמעון, מנין שלא יאמר אדם "לה' עולה", "לה' מנחה", "לה' שלמים"? תלמוד לומר "קרבן לה'". הלא דברים קל וחמר: ומה מי שהוא עתיד להתקדש אמרה תורה לא יזכיר שם שמים לבטלה על הקרבן, על אחת כמה וכמה שאין מזכירים שם שמים לבטלה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 5 2 דברי ר' יהודה

[ב] "מן הצאן..מן הכשבים..מן העזים" – הרי אלו מיעוטים, פרט לחולה ולזקן ולמזוהם. "קרבנו" – להוציא את הגזל. כבשים ועזים' – להוציא את הכלאים. אתה אומר לכך נאמרו מיעוטים הללו, או לא נאמרו אלא להוציא את שנעבדה בו עבירה – שחרש בשור וחמור והן מוקדשין וכלאים בכרם ושביעית ויום טוב ויום הכפורים ושבת? תלמוד לומ …
[ב] "מן הצאן..מן הכשבים..מן העזים" – הרי אלו מיעוטים, פרט לחולה ולזקן ולמזוהם. "קרבנו" – להוציא את הגזל. כבשים ועזים' – להוציא את הכלאים. אתה אומר לכך נאמרו מיעוטים הללו, או לא נאמרו אלא להוציא את שנעבדה בו עבירה – שחרש בשור וחמור והן מוקדשין וכלאים בכרם ושביעית ויום טוב ויום הכפורים ושבת? תלמוד לומר 'כבשים..לעולה' 'ועזים לעולה' – לרבות את כולם, דברי ר' יהודה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 5 8 ר' יהודה אומר

[ח] "על ירך המזבח צפנה" – שהירך בצפון. והיכן הם פונים? לדרום. – הא למדנו שהכבש בדרום. ר' יהודה אומר "ומעלתהו פנות קדים" (יחזקאל מג, יז) – שיהיה העולה לו פונה לימינו למזרח. הא למדנו שהכבש בדרום.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 6 2 אמר ר' יהודה

[ב] אמר ר' יהודה ומה אם נקבות שבבהמות – שלא כשרו לבא עולה – כשרו לבא שלמים, נקבות שבעוף – שכשרו לבא עולות – אינו דין שיכשרו לבא שלמים?! תלמוד לומר "העוף עולה" – ואין העוף שלמים.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 10 1 אמר ר' יהודה

[א] "וכי תקרב" – כשתקריב; לעשות את הדבר רשות. "קרבן מנחה" – אמר ר' יהודה מנין לאומר "הרי עלי מנחת מאפה", לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין? תלמוד לומר "קרבן" – קרבן אחד הוא מביא ואינו מביא חלות ורקיקין.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 10 3 ר' יהודה אומר

[ג] "מאפה תנור" – ולא מאפה כופח, ולא מאפה רעפים, ולא מאפה יורות הערביים. ר' יהודה אומר מה תלמוד לומר (ויקרא ב, ד) (ויקרא ז, ט) "תנור" "תנור" שני פעמים? – להכשיר את הכופח. ר' שמעון אומר מה תלמוד לומר "תנור" "תנור" שני פעמים? – שיהיה הקדשה בתנור וכל מעשיה בתנור.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 10 6 ר' יהודה אומר

[ו] "סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן": מה תלמוד לומר "בשמן..בשמן" שני פעמים (ויקרא ז, יב) (במדבר ו, טו)? – להכשיר בשמן השני ולהכשיר בשמן השלישי. ר' אליעזר בן יעקב אומר מושח את הרקיקים כמין כ"י, שאין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט. ר' יהודה אומר "מצת…מצות" – למצות שוו, לא שוו לבלולה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 10 7 אמר ר' יהודה

[ז] וכיוצא בו אמר ר' יהודה: "ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה" (שמות ל, לח), יכול כשם שמרחיצין מן הכיור כך מרחיצין מן הכן? תלמוד לומר "נחשת" – לנחושת שוה לו, לא שוה לו לרחיצה. כיוצא בו אמר ר' יהודה: "ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו" (שמות כח, טו), יכול כשם שזה כפול זה כפול? תלמוד לומר "זהב" – …
[ז] וכיוצא בו אמר ר' יהודה: "ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה" (שמות ל, לח), יכול כשם שמרחיצין מן הכיור כך מרחיצין מן הכן? תלמוד לומר "נחשת" – לנחושת שוה לו, לא שוה לו לרחיצה. כיוצא בו אמר ר' יהודה: "ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו" (שמות כח, טו), יכול כשם שזה כפול זה כפול? תלמוד לומר "זהב" – לזהב שוה לו, לא שוה לכפילות.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 13 1 ר' יהודה אומר

[א] "ואם תקריב מנחת בכורים לשם" – ר' יהודה אומר עתידה מנחת בכורים לפסוק ולחזור. וכן הוא אומר (במדבר לו, ד): "ואם יהיה היבל לבני ישראל" – עתיד היובל לפסק ולחזור.

Sifrei Bamidbar (17)

Sifrei Bamidbar 8:1 דברי ר' יהודה

הביא האיש את אשתו אל הכהן מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן, אלא אמרו מוסרים לו שני תלמידי חכמים בדרך שלא יבא עליה. ורבי [יוסי] אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר. ומה נדה שחיבים על ביאתה כרת בעלה נאמן עליה, סוטה שאין חיבים על ביאתה כרת אינו דין שיהא בעלה נאמן עליה. אמרו לו כל שכן הואיל ואין חיבים על בי …
הביא האיש את אשתו אל הכהן מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן, אלא אמרו מוסרים לו שני תלמידי חכמים בדרך שלא יבא עליה. ורבי [יוסי] אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר. ומה נדה שחיבים על ביאתה כרת בעלה נאמן עליה, סוטה שאין חיבים על ביאתה כרת אינו דין שיהא בעלה נאמן עליה. אמרו לו כל שכן הואיל ואין חיבים על ביאתה כרת לא יהא בעלה נאמן עליה. [דבר אחר] אמרו לו לא, אם אמרת בנדה שיש לה היתר אחר איסורה, תאמר בסוטה שאין לה היתר אחר איסורה. דבר אחר נחשדו ישראל על הסוטות ולא נחשדו על הנדות. והביא את קרבנה עליה כל קרבן שעליה דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים קרבן שמכשירה לו כגון זבה ויולדת, הרי זו מביאה משלו ואין מקיץ מכתובתה, וקרבן שאין מכשירה לו כגון שקפחה נזירות בראשה או שחללה את השבת, הרי זו מביאה משלה ומקיץ מכתובתה. עשירית האיפה אחד מעשירית באיפה. קמח (שעורים) למה נאמר, שהיה בדין הואיל ומנחת חוטא באה על חטא ומנחה זו באה על חטא, אם למדתי למנחת חוטא שאינה באה אלא סולת, אף זו לא תבוא אלא סולת תלמוד לומר קמח. שעורים למה נאמר שהיה בדין הואיל ומנחת חוטא באה על חטא וזו באה על חטא, אם למדתי למנחת חוטא שאינה באה אלא חטים אף זו לא תבא אלא חטים תלמוד לומר שעורים. אמר ר' (שמעון בן) גמליאל הניחו לי סופרים ואומר כמין חומר (אבל נראה הוא) כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה. לא ישים עליה שמן מגיד שאם נתן עליה שמן ולבונה עובר בלא תעשה. (או) כשם שעובר על שמנו כך עובר על לבונתו, אמרת על השמן יהא עובר שאין יכול לחזור וללקט על לבונה לא יהיה עובר שיכול לחזור וללקטה, תלמוד לומר לא (ישים) [יצק] עליו שמן ולא יתן עליו לבונה. מגיד שאם נתן עליו שמן ולבונה עובר בלא תעשה. מפני מה? טעמו של דבר (מגיד) [כי] מנחת קנאות הוא. שתי קנאות, כשם שקנאה לבעל כך קנאה לבועל כשם שקנאה למטה כך קנאה למעלה. מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נטמאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת זכרון כלל מזכרת עון פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, (שהיה בדין) ויש לבעל דין לחלוק, וכי איזה מדה מרובה מדת טובה או מדת פורענות, הוי אומר מדת טובה. אם מדת פורענות מעטה הרי היא מזכרת עון, מדה טובה מרובה דין הוא שתהה מזכרת זכות. זאת היא מדה בתורה כל כלל ופרט שדרך הדין לוקה בו יתקיימו זה וזה אל תלקה דרך הדין. כיצד יתקיימו זה וזה ואל תלקה דרך הדין, אם היתה טמאה פורענות פוקדה מיד ואם יש לה זכות תולה לה (ששה) [שלשה] חדשים, מפני תיקון הולד דברי אבא יוסי בן חנן. ר' אליעזר בן יצחק (איש הדרת) איש כפר דרום אומר, תשעה חדשים שנאמר ונקתה ונזרעה זרע, מה זרע בן ט' חדשים אף זכות ט' חדשים. ר' ישמעאל אומר ,שנים עשר חודש ואף על פי שאין ראיה לדבד זכר לדבר (דניאל ד) להן מלכא מלכי ישפר עלך כלא מטא על נ"נ לקצת ירחין תרי עשר. רשב"י אומר אין זכות תולה במים המרים אם אתה אומר שהזכות תולה במים המרים מדחה אתה את המים בפני כל הנשים ושותות ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו ויאמרו טמאות היו אלא שתלתה להן זכות. רבי אומר אני אכריע אם היתה טהורה. סופה למות כדרך בני אדם, ואם היתה טמאה סופה למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה. רשב"י אומר וכי מי מודיע לכל העומדים שסוף זו למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה, אלא כיון שהיתה שותה פניה מוריקות ועיניה בולטות וכמין שרביטין היו מורקים בה והם אומרים מהרו והוציאוה שלא תטמא העזרה:
Sifrei Bamidbar 11:1 ר' יהודה אומר

והעמיד הכהן את האשה לפני ה' מקום שמעמידה בתחלה מעמידה בסוף. ופרע את ראש האשה כהן נפנה לאחוריה ופורעה כדי לקים בה מצות פריעה דברי ר' ישמעאל, (דבר אחר) לימד על בנות ישראל שהן מכסות ראשיהן ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (שמואל ב' י"ג) ותקח תמר אפר על ראשה. ר' יהודה אומר, אם היה בית חליצתה נאה לא היה …
והעמיד הכהן את האשה לפני ה' מקום שמעמידה בתחלה מעמידה בסוף. ופרע את ראש האשה כהן נפנה לאחוריה ופורעה כדי לקים בה מצות פריעה דברי ר' ישמעאל, (דבר אחר) לימד על בנות ישראל שהן מכסות ראשיהן ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (שמואל ב' י"ג) ותקח תמר אפר על ראשה. ר' יהודה אומר, אם היה בית חליצתה נאה לא היה מגלהו, ואם היה שערה נאה לא היה סותרו, היתה מכוסה לבנים מכסה שחורים, היו שחורים נאה לה מפשיטן ומלבישים אותה כעורים, היו עליה כלי זהב קטלאות ונזמים וטבעות מסלקים הימנה כדי לנבלה. ר"י בן ברוקה אומר אין מנוולים בנות ישראל יותר ממה שכתוב בתורה אלא לפני ה' ופרע את ראש האשה. סדין של בוץ היה פורס בינו לבין העם, כהן פונה לאחוריה ופורעה כדי לקי בה מצוות פריעה. אמרו לו כשם שלא חסתה על כבוד המקום כך אין חסין על כבודה. כל הניוול הזה הזה מנוול אותה כל הרוצה לראות בה רואה, חוץ מעבדיה ושפחותיה מפני שלבה גס בהן. אחד האנשים ואחד הנשים. אחד קרובים ואחד רחוקים מותרים לראותה .שנאמר (יחזקאל כ"ג) ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה. ונתן על כפיה אבא חנן אומר משום ר' אליעזר כדי ליגעה כדי שתחזור בה. והלא דברים קל וחומר אם כך חס המקום על עוברי רצונו על אחת כמה וכמה יחוס על עושי רצונו. וביד הכהן יהיו מי המרים מגיד הכתוב שאין המים נהפכים להיות מרים אלא ביד הכהן. דבר אחר נקראו מרים על שם סופם שממררין את הגוף ומערערים את העין:
Sifrei Bamidbar 63:1 ר' יהודה אומר

ומבן חמשים שנה ישוב שומע אני מכל עבודה במשמע ת"ל ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו באהל מועד מלמד שחוזר לנעילת שערים ולעבודת בני גרשון. ר' יהודה אומר (הואיל ו) חזרה תורה ואמרה לא יעבוד (עוד) אם למדתי שהעובד בשלשים אינו עובד (בעשרים וחמשה) [בחמשים] כך הכהן לא יעבוד (בעשרים וחמשה) [בחמשים] ת"ל ולא יעבוד עוד. …
ומבן חמשים שנה ישוב שומע אני מכל עבודה במשמע ת"ל ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו באהל מועד מלמד שחוזר לנעילת שערים ולעבודת בני גרשון. ר' יהודה אומר (הואיל ו) חזרה תורה ואמרה לא יעבוד (עוד) אם למדתי שהעובד בשלשים אינו עובד (בעשרים וחמשה) [בחמשים] כך הכהן לא יעבוד (בעשרים וחמשה) [בחמשים] ת"ל ולא יעבוד עוד. ושרת את אחיו באהל מועד ועבודה לא יעבוד שנים פוסלים בלוים ואין פוסלים בכהנים. שהיה בדין ומה אם במקום שלא פסל מומים פסל שנים, כאן שפסל מומים אינו דין שיפסול שנים, ת"ל ושרת את אחיו [וגו'] שנים פוסלים בלוים ואין פוסלים בכהונה. שעד שלא נכנסו לארץ היו הלוים כשרים מבן שלשים שנה ועד בן חמשים שנה והכהנים משיביאו שתי שערות עד עולם. אבל משנכנסו לארץ אין הלוים נפסלים אלא בקול:
Sifrei Bamidbar 69:1 ר' יהודה אומר

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש זה דבר ששאל, או בדרך רחוקה זה דבר שלא שאל. אין לי אלא טמא מת שאר טמאים מנין ת"ל או בדרך רחוקה הרי אתה דן בנין אב מבין שניהם לא ראי טמא מת כראי דרך רחוקה ולא ראי דרך רחוקה כראי טמא מת הצד השוה שבהן שלא עשה את הראשון ועשה את השני כך כ …
וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש זה דבר ששאל, או בדרך רחוקה זה דבר שלא שאל. אין לי אלא טמא מת שאר טמאים מנין ת"ל או בדרך רחוקה הרי אתה דן בנין אב מבין שניהם לא ראי טמא מת כראי דרך רחוקה ולא ראי דרך רחוקה כראי טמא מת הצד השוה שבהן שלא עשה את הראשון ועשה את השני כך כל שלא טמא שאז הראשון יעשה את השני. בדרך רחוקה איני יודע איזה הוא דרך רחוקה ושערו חכמים כל שהיה בשעת שחיטת הפסח מן המודיעים (ולפנים) [ולחוץ] וכן לכל [רוח] מדתה (ר"ע) [שר"ע] אומר, נאמר טמא מת ונאמר דרך רחוקה. מה טמא מת רצה לעשות ואין יכול, אף דרך רחוקה רצה לעשות ואין יכול. ר' אליעזר אומר נאמר ריחוק מקום במעשר ונאמר ריחוק מקום בפסח, מה ריחוק מקום האמור במעשר חוץ ממקום אכילתו אף ריחוק מקום האמור בפסח חוץ למקום אכילתו. ואיזהו מקום אכילתו מפתח ירושלים ולפנים. ר' יהודה אומר [משמו] נאמר ריחוק מקום בפסח ונאמר ריחוק מקום במעשר, מה ריחוק מקום האמור במעשר חוץ למקום הכשרו אף ריחוק מקום האמור בפסח חוץ למקום הכשרו:
Sifrei Bamidbar 78:1 רבי יהודה אומר

"ויאמר משה לחבב [בן רעואל המדיני חתן משה]". חובב היה (שמו) [חותן משה], [או] רעואל היה (שמו). שנאמר (שמות ב, יח): "ותבאנה אל רעואל אביהן" כשהוא אומר (שופטים ד, יא): "וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה", (וכי) חובב היה שמו (והלא) [ולא] רעואל (היה שמו), ומה תלמוד לומר "ותבאנה אל רעואל אביהן" מלמד שה …
"ויאמר משה לחבב [בן רעואל המדיני חתן משה]". חובב היה (שמו) [חותן משה], [או] רעואל היה (שמו). שנאמר (שמות ב, יח): "ותבאנה אל רעואל אביהן" כשהוא אומר (שופטים ד, יא): "וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה", (וכי) חובב היה שמו (והלא) [ולא] רעואל (היה שמו), ומה תלמוד לומר "ותבאנה אל רעואל אביהן" מלמד שהתינוקות קורים לאבי אביהם אבא. רבי שמעון בן מנסיא אומר רעואל היה שמו, ריע של אל שנאמר (שמות יח, יב): "ויבא אהרן וכל זקני ישראל [לאכל לחם לפני האלקים]". רבי דוסתאי אומר קיני היה שמו (ולמה נקרא שמו קיני) שפירש ממעשה קנאי דבר שמקנאים בו למקום שנאמר (דברים לב, כא): "הם קנאוני בלא אל" ואומר (יחזקאל ח, ג): "אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה". רבי יוסי אומר קיני היה שמו (ולמה נקרא שמו קיני) שקנה (שמים והארץ) [לו את התורה]. רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר רעואל היה שמו (ולמה נקרא שמו רעואל) שריעה לאל שנאמר (משלי כז, י): "רעך ורע אביך אל תעזב". רבי שמעון בן יוחי אומר שני שמות היו לו חובב ויתרו, יתרו על שם שיתר פרשה אחת בתורה שנאמר (שמות יח, כא): "ואתה תחזה מכל העם וגו'". והלא אף בידי משה היו מסיני שנאמר (שם, כג) "אם את הדבר הזה תעשה [וצוך אלהים]" ולמה נתעלם מעיני משה (לתלות זכות בזכאי) כדי שיתלה הדבר ביתרו. חובב על שם שחיבב את התורה שלא מצינו בכל הגרים שחיבבו את התורה כיתרו, וכשם שחיבב יתרו את התורה כך חיבבו בניו את התורה (שנאמר הלוך אל בית הרכבים ודבר אליהם דברי ה'. הואיל ובית זה עתיד ליחרב רואים אותו כאלו הוא חרב עכשיו. ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו ונשמע בקול יונדב ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו. ועל ששמעו למצות יונדב אביהם העמיד מהם המקום סופרים) שנאמר (דה"א ב, נה): "ומשפחות סופרים ישבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים". תרעתים על שם ששמעו תרועה מהר סיני, תרעתים על שם שהיו מתריעים (ומתענים) [ונענים], תרעתים על שם שלא היו מגלחים, תרעתים על שם שהיו יושבים בפתח שערי ירושלים. שמעתים על שם ששמעו מצות אביהם. סוכתים על שם שלא סכו את השמן, סוכתים על שם שהיו יושבים בסוכות. יושבי יעבץ שהניחו את יריחו והלכו (המה הקינים הבאים שהיו בארץ ישראל והלכו להם אצל יעבץ לערד ללמוד הימנו תורה) [ליעבץ למדבר יהודה אשר בנגב ערד ללמוד תורה הימנו] שנאמר (שם ד, י) "ויקרא יעבץ לאלהי ישראל וגו' ויבא אלהים את אשר שאל" הם חסידים [בקשו מאלהים] ממי ילמדו והוא חסיד [בקש מאלהים] למי (ילמד) [ללמד], באו חסידים ללמוד אצל חסיד שנאמר (שופטים א, טז): "ובני קיני חתן משה וגו'" [וכן הוא אומר (ירמיה לה, ב). (שם, ו) "ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר וגו'". (שם, ז) "ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וגו' על פני האדמה אשר אתם גרים שם" אמר הואיל ובית זה עתיד ליחרב, תראו אותו כאלו הוא חרב עכשיו. (שם, ח) "ונשמע בקול יונדב בן רכב אבינו וגו'" (שם, י) "ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו".] ומנין שבניו של יונדב בן רכב (הן הן) [מבני] בניו של יתרו [הם] שנאמר (דה"א ב, נה): "המה הקינים הבאים מחמת [אבי בית הרכבים]". [ו]מה שכר נטלו על כך, (ירמיה לה, יח): "ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם אל מצות יהונדב אביכם" (שם, יט) "לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים". ר' יהושע אומר: גרים נכנסים להיכל! והלא כל ישראל לא נכנסו להיכל! אלא שהיו יושבים כסנהדרים, ומורים דברי תורה. ויש אומרים: מבנותיהם נשואות לכהנים, והיו מבני בניהם מקריבים לגבי מזבח. והרי דברים ק"ו: ומה אלו, שקירבו את עצמם – כך קירבם המקום; ישראל שעושים את התורה – על אחת כמה וכמה! וכן אתה מוצא ברחב הזונה: מהו אומר (דברי הימים א ד) "ומשפחת בית עבודת הבוץ לבית אשבוע" – עבודת הבוץ – שהטמינה את המרגלים. עבודת הבוץ – שנשבעו לה המרגלים. ר' אליעזר אומר: זו רחב הזונה, שהיתה עסוקה באכסנאי. שמונה כהנים ושמונה נביאים עמדו מרחב הזונה, ואלו הם: ירמיהו חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונריה וחנמאל ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה היתה מבני בניה של רחב הזונה, שנא' (מלכים ב כב) "וילך חלקיהו הכהן ואחיקם בן עכבור ושפן ועשייה, ואומר (יהושע ב) "הנה אנחנו באים בארץ, את תקות חוט השני הזה תקשרי". והרי דברים ק"ו: ומה מי שהיתה מעם שנאמר בו (דברים כ) "לא תחיה כל נשמה", על שקירבה עצמה – כך קירבה המקום; ישראל שעושים את התורה – על אחת כמה וכמה! וכן אתה אומר בגבעונים: מהו אומר (דברי הימים א ד) "ויהויקים ואנשי כוזיבא", ויהויקים – שקיים להם יהושע. כוזיבא – שכיזבו ליהושע, ואומר (יהושע ט) "מארץ רחוקה מאוד באו עבדיך" ולא באו מארץ ישראל? והרי ק"ו: ומה אלו, שהם מעם שחייבים כלייה, על שקירבו עצמם – קירבם המקום; ישראל שעושים את התורה – על אחת כמה וכמה! וכן אתה מוצא ברות המואביה: מה אמרה לחמותה (רות א) "עמך עמי ואלהיך אלהי, באשר תמות אמות". אמר המקום: לא הפסדת כלום, הרי המלוכה שלך היא בעולם הזה ובעולם הבא! (דברי הימים א ד) "ויואש ושרף אשר בעלו למואב". יואש ושרף – זה מחלון וכליון: יואש שנתייאשו מן הגאולה, יואש שנתייאשו מדברי תורה, שרף ששרפו בניהם לעבודה זרה. "אשר בעלו למואב" – שנשאו נשים מואביות, "אשר בעלו למואב" – שהניחו ארץ ישראל ונהפכו בשדה מואב. "והדברים עתיקים" – כל אחד ואחד מפורש במקומו. "ויושבי נטעים" – זה שלמה, שהיה דומה לנטיעה במלכותו. "וגדרה" – זו סנהדרין, שהיתה יושבת וגודרת בדברי תורה. "עם המלך במלאכתו ישבו שם" – נמצאת אומר שלא מתה רות המואביה, עד שראתה שלמה בן בנה יושב ודן דינו של זונות, שנאמר "במלאכתו ישבו שם". והרי דברים ק"ו: ומה אם מי שהיתה מן העם שנאמר בו (מלכים א יא) "לא תבואו בם והם לא יבואו בכם", על שקירבה את עצמה – קירבה המקום; ישראל שעושים רצונו של מקום – על אחת כמה וכמה! ואם תאמר: בישראל לא היתה כן – והרי כבר נאמר (שמות א) "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות". שפרה – זו יוכבד, פועה – זו מרים. שפרה – שפרה ורבה, שפרה – שמשפרת את הוולד, שפרה – שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה – שהיתה פועה ובוכה על אחיה, שנאמר (שמות ב) "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו". (שמות א) "ויאמר בילדכן את העבריות... ותראן המילדות את האלהים". "בתים" אלו, איני יודע מה הם, שנאמר (מלכים א ט) "מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את הבתים – את בית ה'" – זו כהונה, "ואת בית המלך" – זו המלכות:
Sifrei Bamidbar 80:1 ר' יהודה אומר

ויאמר אליו אל נא תעזוב אותנו אין נא אלא לשון בקשה א"ל אם אין אתה מקבל עליך גוזר אני גזירה עליך עכשיו אומרים ישראל לא נתגייר יתרו מחיבה כסבור היה יתרו שיש חלק לגרים בארץ ישראל עכשיו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו ד"א כסבור אתה שאתה מרבה כבוד אין אתה אלא ממעט כמה גרים ועבדים להיכנס תחת כנפי השכינה: ו …
ויאמר אליו אל נא תעזוב אותנו אין נא אלא לשון בקשה א"ל אם אין אתה מקבל עליך גוזר אני גזירה עליך עכשיו אומרים ישראל לא נתגייר יתרו מחיבה כסבור היה יתרו שיש חלק לגרים בארץ ישראל עכשיו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו ד"א כסבור אתה שאתה מרבה כבוד אין אתה אלא ממעט כמה גרים ועבדים להיכנס תחת כנפי השכינה: והיתה לנו לעינים שלא תנעול דלת בפני הגרים הבאים לומר אם ירתו חתנו של מלך לא קיבל עליו ק״ו לשאר בני אדם: כי על כן ידעת חנותינו במדבר א"ל אלו אחר שלא ראה נסים וגבורות במדבר ויניח וילך כדיי הוא הדבר אתה שראית תניח ותלך. לא נא תעזוב וגו' ר' יהודה אומר אתה הוא שראית חן שניתן לאבותינו במצרים שנאמר וה' תן את חן העם בעיני מצרים (שמות יב) תניח ותלך ד"א והיית לנו לעינים אפילו אין דיינים אלא שכל דבר ודבר שנתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו בו כענין שנאמר ואתה תחזה מכל העם (שמות י״ח:כ״ג) והלא אף ביד משה היה מסיני שנא' וצוך אלהים ויכלת עמוד (שמות י״ח:כ״ג) ולמה נתעלם ממשה לתלות זכות בזכאי כדי שיתלה הדבר ביתו ד"א שתהא חביב עלינו כגלגל עינים שנאמר ואהבתם אתה גר (דברים י) וגר לא תלחץ (שמות כ״ג:ט') וגר לא תונה ולא תחלצנו (שמות כב):
Sifrei Bamidbar 83:1 רבי יהודה אומר

וענן ה' עליהם יומם מכאן אמרו ז' עננים הם וענן יי עליהם יומם ועננך עומד עליהם (במדבר יד) ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם (במדבר יד) ובהאריך הענן (במדבר ט) ובהעלות הענן (במדבר ט) ואם לא יעלה הענן (במדבר ט) כי ענן ה' על המשכן (שמות מ) ז' עננים היו ארבע מארבע רוחותם ואחת למעלה ואתת למטה ואחת מלפניהם הגב …
וענן ה' עליהם יומם מכאן אמרו ז' עננים הם וענן יי עליהם יומם ועננך עומד עליהם (במדבר יד) ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם (במדבר יד) ובהאריך הענן (במדבר ט) ובהעלות הענן (במדבר ט) ואם לא יעלה הענן (במדבר ט) כי ענן ה' על המשכן (שמות מ) ז' עננים היו ארבע מארבע רוחותם ואחת למעלה ואתת למטה ואחת מלפניהם הגבוה מנמיכו והנמוך מגביהו (ומכני) [ומכה] את הנחשים ואת העקרבים ומכבד ומרבץ לפניהם ורבי יהודה אומר י'ג חיו ב' מכל רוח ורוח ושנים מלמעלה ושנים מלמטה ואחד מלפניהם ר' יאשיה אומר ד' רבי אומר ב':
Sifrei Bamidbar 85:1 ר' יהודה אומר

ויהי העם כמתאוננים. אין ויהי אלא שהיה להם דבר מתחילה. מלמד שהיו מקולקלים, וחזרו לקלקולם הראשון. ויהי העם. אין העם אלא הרשעים, שנאמר שמות יז מה אעשה לעם הזה, (במדבר יד) עד אנה ינאצוני העם הזה, (ירמיה יג) העם הזה העם המאנים לשמוע. וכשהוא קוראן "עמי" – אין עמי אלא כשרים, שנאמר שמות ז שלח עמי ויעבדני, ( …
ויהי העם כמתאוננים. אין ויהי אלא שהיה להם דבר מתחילה. מלמד שהיו מקולקלים, וחזרו לקלקולם הראשון. ויהי העם. אין העם אלא הרשעים, שנאמר שמות יז מה אעשה לעם הזה, (במדבר יד) עד אנה ינאצוני העם הזה, (ירמיה יג) העם הזה העם המאנים לשמוע. וכשהוא קוראן "עמי" – אין עמי אלא כשרים, שנאמר שמות ז שלח עמי ויעבדני, (מיכה ו) עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי, (מיכה ו) עמי זכור נא: כמתאוננים. אין מתאוננים אלא מתרעמים, מבקשים עלילה לפרוש מאחרי המקום; שכן הוא אומר ביורם בן אחאב מלכים ב ה דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי. וכן הוא אומר בשמשון (שופטים יד) כי תואנה הוא מבקש מפלשתים. רבי אליעזר אומר: אין כמתאוננים אלא כמתלהמים. וכן הוא אומר (משלי כו) דברי נרגן כמתהלמים. וכן הוא אומר (דברים א) ותרגנו באהליכם. מהו כמתלהמים? סכין ירדה מן השמים ובקעה את כריסם, שנאמר (משלי כו) והם ירדו חדרי בטן. ר' יהודה אומר: אין כמתלהמים אלא כמדוים את עצמם, שנאמר (דברים כו) לא אכלתי באוני ממנו. רבי אומר: כמתאוננים רע – אין לי אלא עבודה זרה, שנאמר [[דברים לא] כי תעשו הרע בעיני ה': באזני ה'. מלמד שהיו ישראל מתכוונים להשמיע את המקום. היה רבי שמעון אומר: משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מקלל את המלך, היה המלך עובר. אמרו לו: שתוק, שלא ישמע המלך. אמר להם מי אמר לכם? שלא היתה כוונתי כי אם להשמיעו! אף ישראל מתכוונים להשמיעו למקום! וישמע ה'. שמע המקום ונתמלא עליהם חימה: ותבער בם אש ה'. ירדה אש מן השמים והיתה קופלת בהם מתחתיה, עד שלא עמדו, לא בין החיים למתים ולא בין המתים לחיים. אבל אי אתה יודע במי נגעה האש תחילה, והרי הוא אומר "ותאכל בקצה המחנה", יש אומרים אלו הגרים הנתונים בקצה המחנה. ר' שמעון בן מנסיא אומר: ותאכל בקצה המחנה – במוקצים שבהם, בגדולים שבהם, וכן הוא אומר (שופטים יא) וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין.
Sifrei Bamidbar 98:1 רבי יהודה אומר

ויקם העם כל היום ההוא וגו'. אל תהי קורא הממעיט (אלא) הממעט העצלי' והחיגרי' שבהם כנסו להם מאה כור: וישחטו להם שטוח. רבי יהודה אומר אל תהי קורא וישחטו אלא וישחטו מלמד שטעונים שחיטה. יומא עה ר' אומר אין צריך שהרי כבר נאמר וימטר עליהם כעפר שאר מלמד שטעונים שחיטה ומה ת"ל וישטחו להם שטוח מלמד שהיתה עשויה …
ויקם העם כל היום ההוא וגו'. אל תהי קורא הממעיט (אלא) הממעט העצלי' והחיגרי' שבהם כנסו להם מאה כור: וישחטו להם שטוח. רבי יהודה אומר אל תהי קורא וישחטו אלא וישחטו מלמד שטעונים שחיטה. יומא עה ר' אומר אין צריך שהרי כבר נאמר וימטר עליהם כעפר שאר מלמד שטעונים שחיטה ומה ת"ל וישטחו להם שטוח מלמד שהיתה עשויה משטיחים משטיחים. סביבות המחנה יכול כדרך שנכנסו הימנו הרבה כך אכלו ממנו הרבה ת"ל הבשר עודנו בין שיניהם כיון שהיה נותנו לתוך פיו לא היה מתחיל לפוסקו עד שנשמתו יוצאה כענין שנא' (תהלים עח) לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם: ואף ה' חרה בעם. מלמד ששלח עליהם המקום מכה קשה שלא היה כיוצא בו מיום שיצאו ממצרים: ויקרא שם המקום ההוא קברות התאוה. יכול שהיה שמו מקודם תלמוד לומר כי שם קברו את העם המתאוים על מה שאירע נקרא ולא היה שמו מקודם: מקברות התאוה נסעו העם חצירות. הרי זו היתה בשעה שנצטרעה מרים:
Sifrei Bamidbar 106:1 ר' יהודה אומר

ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה. ר' אחי ברבי יאשיה אמר: שתי נזיפות נזפה: אלו אביה בשר ודם נזף עד שתהא מוכלמת ז', או מה אביה ב"ו שבעה, מי שאמר והיה העולם ארבעה עשר? דיו לבא מן הדין להיות כנדון: מה אביה ב"ו ז' – אף מי שאמר והיה העולם ז': תסגר. הקב"ה הסגירה והקב"ה טימא' והקב"ה טיהרה: שבעת ימים. לל …
ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה. ר' אחי ברבי יאשיה אמר: שתי נזיפות נזפה: אלו אביה בשר ודם נזף עד שתהא מוכלמת ז', או מה אביה ב"ו שבעה, מי שאמר והיה העולם ארבעה עשר? דיו לבא מן הדין להיות כנדון: מה אביה ב"ו ז' – אף מי שאמר והיה העולם ז': תסגר. הקב"ה הסגירה והקב"ה טימא' והקב"ה טיהרה: שבעת ימים. ללמדך שבמדה שאדם מודד – בה מודדים לו. מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר שמות ב ותתצב אחותו מרחוק – לפיכך עיכב לה שכינה וארון כהנים ולוים וישראל ושבעה ענני כבוד, שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים. יוסף זכה בעצמות אביו, ואין באחיו גדול הימנו, שנאמר (בראשית נ) ויעל יוסף לקבור את אביו, ויעל עמו גם רכב גם פרשים; מי לנו גדול מיוסף, שלא נתעסק בו אלא משה עצמו. מי לנו גדול ממשה, שלא נתעסק בו אלא הקב"ה! שנאמר (דברים לד) ויקבור אותו בגיא בארץ נבו. ר' יהודה אומר: אלמלא מקרא שכתוב – אי אפשר: עלה אל הר העברים הזה הר נבו – זה נחלת בני ראובן, שנאמר (במדבר לב) ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קריתים ואת נבו, ולא נקבר אלא בתוך נחלתו של גד, שנאמר (דברים לג) ולגד אמר ברוך מרחיב גד וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון! אלא: מלמד שהיה משה נתון על ידו של הקב"ה ארבעת מיל, מחלקו של ראובן לחלקו של גד, ומלאכי השרת מקלסים אותו. ואומר (דברים לג) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. ולא משה בלבד, אלא כל הצדיקים אוספם, שנאמר (ישעיה נח) והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך: ואחר נסעו העם מחצרות. וכי ב' חצרות היו, שנסעו מזו וחנו בזו? אלא כיון שנסעו ישראל לא הספיקו להלוך עד ששמעו שנצטרעה מרים וחזרו וחנו לאחוריהם לכך נאמר ואחר נסעו העם מחצרות:
Sifrei Bamidbar 110:1 ר' יהודה אומר

וידבר ה' אל משה [וגו'] בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה ר' ישמעאל אומר שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה. שבכל ביאות שבתורה אומר והיה כי תבואו אל הארץ והיה כי יביאך, וכאן הוא אומר בבואכם. ללמדך שכיון שנכנסו לארץ מיד נתחייבו בחלה. אשר אני מביא אתכם שמה מכאן אתה אומר פירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבי …
וידבר ה' אל משה [וגו'] בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה ר' ישמעאל אומר שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה. שבכל ביאות שבתורה אומר והיה כי תבואו אל הארץ והיה כי יביאך, וכאן הוא אומר בבואכם. ללמדך שכיון שנכנסו לארץ מיד נתחייבו בחלה. אשר אני מביא אתכם שמה מכאן אתה אומר פירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבים בחלה (ובמעשר). יצאו מכאן לשם, ר' אליעזר מחייב ור' עקיבא פוטר. ר' יהודה אומר (אפילו) פירות חו"ל שנכנסו לארץ ר' אליעזר פוטר, שנאמר והיה באכלכם מלחם הארץ. [ ור' עקיבא מחייב שנאמר שמה]. [מלחם הארץ] למה נאמר לפי שהוא אומר ראשית עריסותיכם, שומע אני אף שאר פירות במשמע. הרי אתה דן, נאמר כאן לחם (עוני) ונאמר להלן לחם. מה לחם האמור להלן חמשת המינים אף לחם האמור כאן חמשת המינים. ואלו הן חטים ושעורים וכוסמין ושבולת שועל ושיפון (יצאו אורז ודוחן והפרגים והשומשומים שאין באים לידי חימוץ אלא לידי סרחון). הרימו תרומה לה' בתרומה גדולה הכתוב מדבר. או אינו אלא, בתרומת חלה. כשהוא אומר חלה תרימו תרומה הרי חלה אמורה, הא מה אני מקיים תרימו תרומת ה', בתרומה גדולה הכתוב מדבר, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר לפי שהוא אומר ראשית דגנך תירושך ויצהרך חובה. אתה או מר חובה זו אינו אלא רשות, תלמוד לומר תרימו תרומה לה'. [תתנו את כל תרומת ה' חובה ולא רשות]. כתרומת גרן כן תרימו אותה מה תרומת גרן אחת [לאלף] אף חלה אחת [לאלף] מה תרומת גרן מדמעת ועולה באחד ומאה (אף זו אם נפלה לתוך מאה מדמעת) וחייבים בחומש, אף תרומת חלה כיוצא בה, דברי ר' יאשיה. [אמר לו] ר' יונתן (אומר) אתה מקישה לתרומת גרן סתומה, אני אקישה לתרומת מעשר המפורשת. (אומר לו) ותנטל אחת מעשרה. (אמר לו תנטל) אמר לו הרי הוא אומר כתרומת גרן כן תרימו אותה, לתרומת גרן הקשתה ולא הקשתה לתרומת מעשר. ראשית עריסותיכם שומע אני אף עיסת תרומה ועיסת מעשר שני במשמע. ת"ל חלה. תרימו תרומה את שמורם קדש והשאר חולין, ולא שזה וזה קדש. אבל אמרו עיסת מעשר שני בירושלים חייבת בחלה:
Sifrei Bamidbar 111:3 ר' יהודה אומר

וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל מנין אתה אומר שאם עכב אחד מן השבטים ולא הביא שהיה מעכב את הכפרה? תלמוד לומר וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם. שומע אני בין שוגג בין מזיד, תלמוד לומר כי שגגה היא. ר' אליעזר אומר [שלא תאמר] בא הכתוב לעשות זדון הצבור כשגגה, תלמוד לומר כי שגגה היא. רבי אומר (מגין) [ע …
וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל מנין אתה אומר שאם עכב אחד מן השבטים ולא הביא שהיה מעכב את הכפרה? תלמוד לומר וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם. שומע אני בין שוגג בין מזיד, תלמוד לומר כי שגגה היא. ר' אליעזר אומר [שלא תאמר] בא הכתוב לעשות זדון הצבור כשגגה, תלמוד לומר כי שגגה היא. רבי אומר (מגין) [עדיין] אתה אומר שאם היו מקצת הצבור שוגגים ומקצת מזידים שיהיו לפניו כשגגה, תלמוד לומר כי (שגגה היא) [ לכל העם בשגגה]. והם הביאו את קרבנם אשה לה' ר' יאשיה אומר שבט שעשה על הוראת בית דינו ועשו שאר שבטים, מנין שיהיו מביאים על ידיו. תלמוד לומר והם הביאו את קרבנם אשה לה'. ר' יונתן אומר, אין לי אלא שבט שעשה על הוראת ב"ד אותו השבט, חייב שהוא לבדו מביא. עשה על הוראת ב"ד הגדול, מנין ששאר שבטים מביאים על ידו. שנאמר והם הביאו את קרבנם אשה לה'. ר' יהודה אומר שבט שעשה על הוראת בית דינו אותו שבט חייב ושאר כל השבטים פטורים, עשה על הוראת ב"ד הגדול אותו שבט מביא פר ושאר כל השבטים מביאים על ידו. ומה הם מביאים על ידו שנים עשר פרים. רשב"י אומר פר אחד לב"ד. במה דברים אמורים בשאר מצות, אבל בע"ג מתחייב פר ומתחייב שעיר. פר לעולה ושעיר לחטאת. לכך נאמר פרשה זו. רוב השבט ככל השבט, רוב הצבור ככל הצבור. והם הביאו את קרבנם אשה לה' זו עולה. וחטאתם זו חטאת. על שגגתם זו [פר העלם דבר של צבור] חטאתם כשגגתם. מה שגגתם בכל המעשים אף חטאתם בכל המעשים. ונסלח אין לי אלא אנשים נשים מנין תלמוד לומר ונסלח לכל עדת בני ישראל (בשגגה) ולגר הגר בתוכם לפי שמעשה בישראל צריך להביא את הגרים. כי לכל העם בשגגה להוציא את המשיח. שהיה בדין, הואיל והצבור מביא (קרבן) [פר] על [כל] המצוות (מביא קרבן על עכו"ם) ומשיח מביא (קרבן) [פר] על כל המצות (ומביא קרבן על עכו"ם), אם למדתי לצבור כשם שמביאים פר על כל המצות [כך מביא פר על עכו"ם] אף משיח [כשם] שמביא פר על כל המצות יביא פר על עכו"ם. ועוד ק"ו, ומה אם במקום שאין הצבור מביא פר, משיח מביא פר, כאן שהצבור מביאים פר אינו דין שמשיח מביא פר. תלמוד לומר כי לכל העם בשגגה, להוציא את המשיח:
Sifrei Bamidbar 124:1 ר' יהודה אומר

ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף – בא הכתוב ולימד על הפרה, שתהא מלאכה פוסלת בשריפתה. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם פוסלת בשחיטתה, לא תפסול בשריפתה?! אם זכיתי מן הדין מה תלמוד לומר "ושרף את הפרה לעיניו" אלא בא הכתוב ולימד על הפרה, שתהא מלאכה פוסלת בה בשעת שחיטתה עד שתיעשה אפ …
ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף – בא הכתוב ולימד על הפרה, שתהא מלאכה פוסלת בשריפתה. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם פוסלת בשחיטתה, לא תפסול בשריפתה?! אם זכיתי מן הדין מה תלמוד לומר "ושרף את הפרה לעיניו" אלא בא הכתוב ולימד על הפרה, שתהא מלאכה פוסלת בה בשעת שחיטתה עד שתיעשה אפר: ושרף את הפרה לעיניו – לא פרים הנשרפים. שהיה בדין: ומה פרה, שאין נעשים בפנים, מלאכה פוסלת בשריפתה; פרים, הנעשים בפנים – אינו דין שתהא מלאכה פוסלת בשריפתם?! לא: אם אמרת בפרה, שהמלאכה פוסל בשחיטתה, לפיכך פוסלת בשריפתה – תאמר בפרים הנשרפים, שאין מלאכה פוסל בשחיטתם, לפיכך לא תפסול בשריפתם! ותפסול בשחיטתם, והדין נותן: ומה פרה, שאין נעשית בפנים, מלאכה פוסלת בשחיטתה; פרים הנשרפים, שנעשים בפנים, אינו דין שתהא מלאכה פוסלת בשחיטתם?! תלמוד לומר ושרף את הפרה... ושחט את הפרה, ולא פרים הנשרפים. ושרף את הפרה לעיניו – שיהיה אחד שורף ואלעזר רואה: את עורה ואת פרשה – מה פרשה במקומו – אף כולם במקומו. מכאן אמרו: הדם כל שהוא לא יחזיר, ואם החזיר פסול. ור' נתן אומר: מקנח ידו בגופה של פרה. ושרף את הפרה – להביא את הפקיעים. מכאן אמרו: הבשר כל שהוא – יחזיר, ואם לא החזיר – פסל. עצם כל שהוא – יחזיר. לא החזיר – לא פסל. בכזית כל שהוא – יחזיר. ואם לא החזיר – פסל. ושרף את הפרה – ריבוי אחר ריבוי, ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: עד שיצת האור ברובו. ור' יהודה אומר: ישרף, שלא ימעיט את העצים. מרבה הוא לה חבילי אזוב וחבילי אזוב יון בשביל לרבות את האפר. ולקח הכהן – נאמרה כאן לקיחה, ונאמרה להלן שמות יב לקיחה. מה לקיחה האמורה להלן – שלשה, אף לקיחה האמורה כאן שלשה: עץ – שומע אני כל עץ במשמע? ת"ל ארז. אי ארז, שומע אני אפי' ענף? ת"ל עץ. הא כיצד? זו בקעת של ארז: אזוב. ולא אזוב יון, ולא אזוב כוחלית, ולא אזוב מדברית, ולא אזוב רומית, ולא אזוב שיש לו שם לווי: ותולעת שני. ששינתו תולעת, ולא ששינתו דבר אחר: והשליך אל תוך שריפת הפרה – שומע אני משתעשה אפר? תלמוד לומר הפרה. אי הפרה, יכול יקרקענה ויתננה לתוכה? תלמוד לומר והשליך אל תוך שריפת הפרה. הא כיצד? משתיבקע. כבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים – בא הכתוב ולימד על המשליך את האזוב שמטמא בגדים: ואחר יבוא אל המחנה – מה כאן אסור לבוא אל המחנה, אף להלן אסור לבוא אל המחנה: וטמא הכהן עד הערב – מה להלן עד הערב אף כאן עד הערב. והשורף אותה יכבס בגדיו – בא הכתוב ולימד על השורף את הפרה, שמטמא בגדים. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם משליך האזוב מטמא את בגדיו, השורף את הפרה לא יטמא את בגדיו? אם זכיתי מן הדין, מה ת"ל והשורף אותה? בא הכתוב ולימד על העוסקים בפרה מתחילה ועד סוף שיהו טעונים תכבוסת בגדים ורחיצת גוף והערב שמש. והשורף אותה יכבס בגדיו – ולא בגדים המנוגעים. שהיה בדין, ומה פרה, שאינה מטמאה במגע – השורפה מטמא בגדים; בגדים המנוגעים, שמטמאים במגע, אינו דין ששורפם מטמא בגדים? ת"ל והשורף אותה יכבס בגדיו, ולא המנוגעים: וכבס בגדיו במים – ולא בשרו במים. במים במים ב' פעמים, מה ת"ל? שהיה בדין: הואיל ואדם טעון טבילה, וכלים טעונים טבילה; מה אדם טובל כראוי לו – אף כלים טובלים כראוי להם! תלמוד לומר "במים" ב' פעמים: מקום שאדם טובל – שם ידים וכלים מטבילים כראוי להם. ואסף איש טהור – לפי שמצינו שכל מעשה פרה בכהן, שומע אני אף אסיפת האפר תהיה בכהן? ת"ל ואסף איש טהור, מגיד שאסיפת האפר כשרה בכל אדם. ואסף איש טהור – להוציא את הקטן. משמע: מוציא את הקטן ומוציא את האשה? ת"ל טהור, להביא את האשה, דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר: ואסף איש טהור – להוציא את האשה, ומביא את הקטן? ת"ל והניח מחוץ למחנה, לא אמרתי אלא במי שיש בו דעת להניח: טהור – שר' ישמעאל אומר: טהור למה נאמר? עד שלא יאמר יש לי בדין: אם המזה טהור, האוסף לא יהיה טהור? הא מה תלמוד לומר טהור – טהור מכל טומאה, ואיזהו זה טבול יום. רבי נתן אומר: נאמר כאן טהור, ונאמר להלן טהור. מה טהור האמור להלן – טמא לתרומה וטהור לחטאת, אף טהור האמור כאן – טמא לתרומה וטהור לחטאת: את אפר הפרה – ולא האודים. מכאן אמרו חולקים אותו לג' חלקים: אחד נותן בחיל, ואחד נותן בהר המשחה, ואחד מתחלק לכל המשמרות: אל מחוץ למחנה – חוץ להר המשחה: אל מקום טהור – שיהיה מקומו טהור. מכאן היה רבי אלעזר אומר: דלי של מי חטאת שמוקף צמיד פתיל ונתון באהל המת – טמא, שנאמר אל מקום טהור – ואין זה מקום טהור: והיתה לעדת בני ישראל למשמרת – למה נאמר? שיכול אין לי אלא שמלאכה פוסלת בפרה, במים מנין? תלמוד לומר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה. או אפילו קידשו? ת"ל למי נדה. והיתה לעדת בני ישראל – מכאן אמרו פרה ששתת מי חטאת – בשרה טמא מעת לעת. רבי יהודה אומר: בטלו במעיה, וכבר הלכה זו נשאלה לפני ל"ט זקנים בכרם ביבנה, וטיהרו את בשרה. והיתה לעדת בני ישראל – זה אחד מן הדברים שהיה ר' יוסי הגלילי דן לפני ר' עקיבא, וחילקו לפני רבי עקיבא, ואחרים מצאו לו תשובה. אמר לו: מה אני לחזור? אמר לו לכל אדם אחזור ולא לך, שאתה יוסי הגלילי. אמר לו הרי הוא אומר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה – כשהם שמורים הרי הם מי נדה. אמר ר' טרפון: (דניאל ח) ראיתי האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו, ועשה כרצונו והגדיל – זה ר' עקיבא. ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ. והצפיר קרן חזות בין עיניו ויבוא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עומד לפני האובל וירץ אליו בחמת כחו וראיתי מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמוד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו – זה ר' יוסי הגלילי.
Sifrei Bamidbar 133:4 ר' יהודה אומר

למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו – ר' יהודה אומר: נאמר כאן שם ונאמר להלן (דברים כה) שם. מה שם האמור להלן נחלה, אף שם האמור כאן נחלה. ומה שם האמור להלן זרע, אף שם האמור כאן זרע: כי אין לו בן – למה נאמר? והלא כבר נאמר ובנים לא היו לו! מה ת"ל כי אין לו בן? שהיו חכמות ודורשות: הא אם היה לו בן לא היינו תובע …
למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו – ר' יהודה אומר: נאמר כאן שם ונאמר להלן (דברים כה) שם. מה שם האמור להלן נחלה, אף שם האמור כאן נחלה. ומה שם האמור להלן זרע, אף שם האמור כאן זרע: כי אין לו בן – למה נאמר? והלא כבר נאמר ובנים לא היו לו! מה ת"ל כי אין לו בן? שהיו חכמות ודורשות: הא אם היה לו בן לא היינו תובעות: תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו – ר' נתן אומר יפה כח נשים מכח אנשים: אנשים אומרים (במדבר י״ד:ד') נתנה ראש ונשובה מצרימה, ונשים אומרות תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו: ויקרב משה את משפטן לפני ה' – א"ר חידקא: שמעון השקמוני היה לי חבר, מתלמידי ר' עקיבא ואמר: יודע היה משה שהבנות נוחלות. על מה נחלקו? אם ירשו בראוי כבמוחזק ואם לאו. ראויה היתה פרשת נחלות שתאמר על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד שנאמרה על ידן. לכך מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב:
Sifrei Bamidbar 136:1 ר' יהודה אומר

ויאמר ה' אליו זאת הארץ. ר' עקיבא אומר: מגיד הכתוב, שהראהו המקום למשה את כל חדרי ארץ ישראל, כשלחן ערוך, שנא' ויראהו ה' את הארץ. ר' אליעזר אומר: נתן כח בעיניו של משה, וראה מסוף העולם ועד סופו. וכן אתה מוצא בצדיקים שרואים מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (ישעיה לג) מלך ביופיו תחזינה עיניך; ונמצאת אתה אומר ב' …
ויאמר ה' אליו זאת הארץ. ר' עקיבא אומר: מגיד הכתוב, שהראהו המקום למשה את כל חדרי ארץ ישראל, כשלחן ערוך, שנא' ויראהו ה' את הארץ. ר' אליעזר אומר: נתן כח בעיניו של משה, וראה מסוף העולם ועד סופו. וכן אתה מוצא בצדיקים שרואים מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (ישעיה לג) מלך ביופיו תחזינה עיניך; ונמצאת אתה אומר ב' ראיות הם: אחת ראייה של נחת ואחת ראייה של צער. באברהם הוא אומר (בראשית יג) שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם – זו היא ראייה של נחת. במשה הוא אומר עלה אל הר העברים, עלה ראש הפסגה – זו היא ראייה של צער. נמצאת אתה אומר שתי קריבות הם: אחת קריבה שהיא לשום שמים ואחת קריבה שאינה לשום שמים. (דברים ד) ותקרבון ותעמדון תחת ההר – זו קריבה לשום שמים. (דברים א':כ״ב) ותקרבון אלי כלכם – זו קריבה שאינה לשום שמים: (דברים ג) וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו – צוהו על דברי תלמוד. ר' יהודה אומר: צוהו על הגבעונים, צוהו על המשאות ועל הטרחות ועל הריבות: כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם – מגיד שאין יהושע נפטר מן העולם עד שהנחיל לישראל את הארץ: אשר תראה – מגיד שראה משה בעיניו מה שלא הלך יהושע ברגליו:
Sifrei Bamidbar 160:8 ר' יהודה אומר

ואם בפתע בלא איבה הדפו – להוציא את השוגג: או השליך עליו כל כלי – שלא צודה לו ושלא מתכוון לו: או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות. להביא את הסומא ואת הזורק בלילה. ר' יהודה אומר: בלא ראות – להוציא את הסומא. והוא לא אויב לו – איסי בן עקביא אומר: חומרו קולו, וקולו חומרו: לחייבו מיתה אי אתה יכול, שמא שוגג הר …
ואם בפתע בלא איבה הדפו – להוציא את השוגג: או השליך עליו כל כלי – שלא צודה לו ושלא מתכוון לו: או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות. להביא את הסומא ואת הזורק בלילה. ר' יהודה אומר: בלא ראות – להוציא את הסומא. והוא לא אויב לו – איסי בן עקביא אומר: חומרו קולו, וקולו חומרו: לחייבו מיתה אי אתה יכול, שמא שוגג הרגו. לחייבו גלות אי אתה יכול, שמא מזיד הרגו: והוא לא אויב לו. לפסול את השונאים מלישב בדין. אין לי אלא שונאים. קרובים מנין? – ת"ל בין המכה ובין גואל הדם. אין לי אלא דיינים, שפוסל בהם שונאים וקרובים. עדים מנין? – הרי אתה דן: הואיל ואמרה תורה הרוג על פי דיינים, הרוג ע"פ עדים; מה דיינים – פוסל בהם שונאים וקרובים, אף העדים – יפסול בהם שונאים וקרובים. ועוד ק"ו: ומה דיינים, שאין הדברים נגמרים על פיהם, פוסל בהם שונאים וקרובים; עדים, שהדברים נגמרים על פיהם, אינו דין שיפסול בהם שונאים וקרובים?! אין לי אלא רוצח, שאר חייבי מיתות מנין? ת"ל על המשפטים האלה. אין לי אלא לישראל, לגרים מנין? ת"ל על המשפטים האלה. אין לי אלא דיני נפשות, דיני ממונות מנין? ת"ל על המשפטים האלה. או כשם שדיני נפשות בכ"ג, כך דיני ממונות בכ"ג? ת"ל על המשפטים האלה: אלה בכ"ג, ואין דיני ממונות בכ"ג, הרי הוא אומר עד האלהים יבוא דבר שניהם. ומנין שדיני נפשות בכ"ג? ת"ל ושפטו העדה – הרי הם י'; והצילו העדה – הרי י'; שלשה מנין? הרי אתה דן: הואיל ואמרה תורה הרוג על פי עדים, הרוג ע"פ מטי דינים; מה עדים שנים אף דיינים שנים, ואין בית דין שקול – מוסיפים עליהם עוד אחד, הרי ג'. דורשי רשומות אמרו ג' עדיות הכתובים בפרשה – ללמדך שדיני נפשות בעשרים ושלשה:
Sifrei Bamidbar 160:10 דברי ר' יהודה

ואם יצוא יצא – אמר ר' אלעזר בן עזריה: ומה אם מדת פורענות מועטת, הפוסע פסיעה אחת הרי הוא מתחייב בנפשו – ק"ו למדת הטוב שמרובה: ומצא אותו גואל הדם – בכל אדם: כי בעיר מקלטו ישב – מכאן אתה אומר: הרג באותה העיר – גולה משכונה לשכונה, ובן לוי גולה מעיר לעיר: ואחרי מות הכהן הגדול ישוב – ולא לסררותו, דברי ר' …
ואם יצוא יצא – אמר ר' אלעזר בן עזריה: ומה אם מדת פורענות מועטת, הפוסע פסיעה אחת הרי הוא מתחייב בנפשו – ק"ו למדת הטוב שמרובה: ומצא אותו גואל הדם – בכל אדם: כי בעיר מקלטו ישב – מכאן אתה אומר: הרג באותה העיר – גולה משכונה לשכונה, ובן לוי גולה מעיר לעיר: ואחרי מות הכהן הגדול ישוב – ולא לסררותו, דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר: ישוב לסררותו:

Sifrei Devarim (81)

Sifrei Devarim 1:10 רבי יהודה אומר

במדבר, מלמד שהוכיחם על מה שעשו במדבר. דבר אחר: במדבר, מלמד שהיו נוטלים בניהם ובנותיהם קטנים וזורקים לתוך חיקו של משה ואומרים לו: בן עמרם מה אנונה התקנת להם לאלו? מה פרנסה התקנת להם לאלו? רבי יהודה אומר: הריהו אומר (שמות טז ג): ״ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים״.
Sifrei Devarim 1:13 רבי יהודה אומר

מול סוף, מלמד שהוכיחם על מה שעשו על הים, שהמרו על הים והפכו ערף כלפי משה שלש מסעות. רבי יהודה אומר: המרו על הים והמרו בתוך הים, וכן הוא אומר (תהלים קו ז): ״וימרו על ים בים סוף״. יכול לא הוכיחם אלא בתחלת מסע, בין מסע למסע מנין? תלמוד לומר: בין פארן ובין תפל ולבן – דברי תפלות שתפלו על המן, וכן הוא אומ …
מול סוף, מלמד שהוכיחם על מה שעשו על הים, שהמרו על הים והפכו ערף כלפי משה שלש מסעות. רבי יהודה אומר: המרו על הים והמרו בתוך הים, וכן הוא אומר (תהלים קו ז): ״וימרו על ים בים סוף״. יכול לא הוכיחם אלא בתחלת מסע, בין מסע למסע מנין? תלמוד לומר: בין פארן ובין תפל ולבן – דברי תפלות שתפלו על המן, וכן הוא אומר (במדבר כא ה): ״ונפשנו קצה בלחם הקלקל״. אמר להם: שוטים! כל עצמם של מלכים אין בוררים להם אלא לחם קל שלא יהא אחד מהם גוסה ודלריא אוחזתו, אבל אתם בטובה שהיטבתי לכם בה אתם מתרעמים לפני? הוי בשטות אביכם הלכתם, שאמרתי (בראשית ב יח): ״אעשה לו עזר כנגדו״, בטובה שהיטבתי לו – בה נתרעם לפני, ואמר (בראשית ג יב): ״האשה אשר נתת עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל״.
Sifrei Devarim 1:17 רבי יהודה אומר

ודי זהב, אמר להם: הא ותרה! כל מה שעשיתם – מעשה עגל קשה עלי מן הכל. היה רבי יהודה אומר: משל למה הדבר דומה? לאחד שעשה לחברו צרות הרבה. באחרונה הוסיף לו צרה אחת, אמר לו: הא ותרה! כל מה שעשיתה לי – זו קשה עלי יותר מן הכל. כך אמר להם המקום לישראל: הא ותרה! כל מה שעשיתם – מעשה עגל קשה עלי יותר מן הכל. רבי …
ודי זהב, אמר להם: הא ותרה! כל מה שעשיתם – מעשה עגל קשה עלי מן הכל. היה רבי יהודה אומר: משל למה הדבר דומה? לאחד שעשה לחברו צרות הרבה. באחרונה הוסיף לו צרה אחת, אמר לו: הא ותרה! כל מה שעשיתה לי – זו קשה עלי יותר מן הכל. כך אמר להם המקום לישראל: הא ותרה! כל מה שעשיתם – מעשה עגל קשה עלי יותר מן הכל. רבי שמעון אומר: משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מקבל חכמים ותלמידיהם – והיו הכל מאשרים אותו. באו גוים וקבלם, באו לסטים וקבלם; היו הבריות אומרים: כך היא וסתו של פלוני, לקבל את הכל. כך אמר משה לישראל: ודי זהב – למשכן, ודי זהב – לעגל. רבי בניה אומר: עבדו ישראל עבודה זרה – הרי הם חיבים כליה! יבוא זהב משכן ויכפר על זהב עגל. רבי יוסי בן חנינה אומר: (שמות כה יז) ״ועשית כפרת זהב טהור״, יבא זהב כפרת ויכפר על זהב עגל.
Sifrei Devarim 1:18 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: הריהו אומר במדבר בערבה וגו', אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר, ואלו הם: שנים בים, שנים במים, שנים במן, שנים בשלו, אחד בעגל, ואחד במדבר פארן במרגלים. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: יהודה ברבי, למה אתה מעות עלינו את הכתובים? מעיד אני עלי שמים וארץ, שחזרנו על כל המקומות, ואינם …
רבי יהודה אומר: הריהו אומר במדבר בערבה וגו', אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר, ואלו הם: שנים בים, שנים במים, שנים במן, שנים בשלו, אחד בעגל, ואחד במדבר פארן במרגלים. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: יהודה ברבי, למה אתה מעות עלינו את הכתובים? מעיד אני עלי שמים וארץ, שחזרנו על כל המקומות, ואינם מקומות שנקראו אלא על שם מאורע! וכן הוא אומר (בראשית כו כ-לג): ״ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו... ויקרא אותה שבעה״.
Sifrei Devarim 1:19 דרש רבי יהודה

כיוצא בו דרש רבי יהודה: (זכריה ט א) ״משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל״, זה משיח, שהוא חד לאמות ורך לישראל. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: יהודה ברבי, למה אתה מעות עלינו את הכתובים? מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק, ויש שם מקום ששמו חדרך! אמר לו: מה אתה מקים ״ודמשק מנוח …
כיוצא בו דרש רבי יהודה: (זכריה ט א) ״משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל״, זה משיח, שהוא חד לאמות ורך לישראל. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: יהודה ברבי, למה אתה מעות עלינו את הכתובים? מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק, ויש שם מקום ששמו חדרך! אמר לו: מה אתה מקים ״ודמשק מנוחתו״? מנין שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק? שנאמר ״ודמשק מנוחתו״, ואין מנוחתו אלא ירושלים, שנאמר (תהלים קלב יד) ״זאת מנוחתי עדי עד״! אמר לו: מה אתה מקים (ירמיה ל יח) ״ונבנתה עיר על תלה״? אמר לו: שאין עתידה לזוז ממקומה! אמר לו, מה אני מקים (יחזקאל מא ז) ״ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב הבית למעלה״? שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה, כתאנה זו שצרה מלמטה ורחבה מלמעלה, ושערי ירושלים עתידים להיות מגיעים עד דמשק! וכן הוא אומר (שיר השירים ז ה): ״אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק״. וגליות באות וחונות בתוכה, שנאמר (זכריה ט א): ״ודמשק מנוחתו״, ואומר (ישעיה ב ב–ג): ״והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים״, ואומר: ״והלכו עמים רבים״ וגו'.
Sifrei Devarim 1:20 דרש רבי יהודה

כיוצא בו דרש רבי יהודה: (בראשית מא מג) ״וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך״ – זה יוסף, שהיה אב בחכמה ורך בשנים. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: יהודה ברבי, למה אתה מעות עלינו את הכתובים? מעיד אני עלי שמים וארץ, שאין ״אברך״ אלא לברכים אבריכם [אל ברכיס], שהיו הכל נכנסים ויוצאים מתחת ידו, כענ …
כיוצא בו דרש רבי יהודה: (בראשית מא מג) ״וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך״ – זה יוסף, שהיה אב בחכמה ורך בשנים. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: יהודה ברבי, למה אתה מעות עלינו את הכתובים? מעיד אני עלי שמים וארץ, שאין ״אברך״ אלא לברכים אבריכם [אל ברכיס], שהיו הכל נכנסים ויוצאים מתחת ידו, כענין שנאמר (בראשית מא מג): ״ונתון אתו על כל ארץ מצרים״.
Sifrei Devarim 2:1 רבי יהודה אומר

(דברים א ב) אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע, וכי אחד עשר יום מחורב לקברות התאוה, ומקברות התאוה לחצרות, ומחצרות למדבר פארן? והלא אינו אלא מהלך שלשה ימים, שנאמר (במדבר י לג) ״ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים״! רבי יהודה אומר: וכי לשלשת ימים היו ישראל מהלכים אחד עשר מסעות? והלא אינו אלא מהלך ארבעים …
(דברים א ב) אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע, וכי אחד עשר יום מחורב לקברות התאוה, ומקברות התאוה לחצרות, ומחצרות למדבר פארן? והלא אינו אלא מהלך שלשה ימים, שנאמר (במדבר י לג) ״ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים״! רבי יהודה אומר: וכי לשלשת ימים היו ישראל מהלכים אחד עשר מסעות? והלא אינו אלא מהלך ארבעים יום, כענין שנאמר באליהו (מלכים א יט ח): ״ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה״! אחר שאמרת אי אפשר, חזור לך לענין הראשון.
Sifrei Devarim 2:2 רבי יהודה אומר

אחד עשר יום, אלו זכו ישראל – לאחד עשר יום היו נכנסים לארץ, אלא מתוך שקלקלו מעשיהם גלגל המקום עליהם ארבעים יום ארבעים שנה, שנאמר (במדבר יד לד): ״במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה״. רבי יהודה אומר: אלו זכו ישראל – לשלשה ימים היו נכנסים לארץ, שנאמר (במדבר י לג): ״וארון ברית ה' נ …
אחד עשר יום, אלו זכו ישראל – לאחד עשר יום היו נכנסים לארץ, אלא מתוך שקלקלו מעשיהם גלגל המקום עליהם ארבעים יום ארבעים שנה, שנאמר (במדבר יד לד): ״במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה״. רבי יהודה אומר: אלו זכו ישראל – לשלשה ימים היו נכנסים לארץ, שנאמר (במדבר י לג): ״וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה״, ואין מנוחה אלא ארץ ישראל, שנאמר (דברים יב ט): ״כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר ה' אלהיך נתן לך״. רבי בניה אומר: אלו זכו ישראל ליום אחד היו נכנסים לארץ ישראל, שנאמר (שמות יג ד-ה) ״היום אתם יצאים בחדש האביב והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני״ – מיד. אבא יוסי בן חנן איש ינוח אומר משום אבא כהן בן דליה: אלו זכו ישראל, כיון שהעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ, שנאמר (דברים א כא): ״עלה רש״, מיד, ״עלה רש כאשר דבר ה' אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת״.
Sifrei Devarim 4:1 רבי יהודה אומר

(דברים א ה) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר רבי יהודה אומר: אין הואלה אלא התחלה, שנאמר (שופטים יט ו): ״הואל נא ולין וייטב לבך״, ואומר (דברי הימים א יז כז): ״ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך״. וחכמים אומרים: אין הואלה אלא שבועה, שנאמר (שמות ב כא): ״ויואל משה לשבת את האיש״, ואומר (שמוא …
(דברים א ה) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר רבי יהודה אומר: אין הואלה אלא התחלה, שנאמר (שופטים יט ו): ״הואל נא ולין וייטב לבך״, ואומר (דברי הימים א יז כז): ״ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך״. וחכמים אומרים: אין הואלה אלא שבועה, שנאמר (שמות ב כא): ״ויואל משה לשבת את האיש״, ואומר (שמואל א יד כד): ״ויאל שאול את העם לאמר״.
Sifrei Devarim 35:12 רבי יהודה אומר

בין עיניך – בגובה שבראש. אתה אומר בגובה שבראש, או בין עיניך כמשמעו? הדין נותן: הואיל ואמרה תורה, תן תפלין ביד תן תפלין בראש, מה ביד בגובה שביד, אף בראש בגובה שבראש. רבי יהודה אומר: הואיל ואמרה תורה, תן תפלין ביד תן תפלין בראש, מה ביד מקום שראוי לטמא בנגע אחד, אף בראש – מקום שראוי לטמא בנגע אחד.
Sifrei Devarim 37:13 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: וכי אחד ושלשים מלך שהיו לשעבר, כלם היו בארץ ישראל? אלא כדרך שעושים ברומי עכשו, שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי אומר לא עשיתי כלום, כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטירות וחוילאות בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום.
Sifrei Devarim 43:35 רבי יהודה אומר

דבר אחר: ואבדתם מהרה מעל הארץ, מעל הארץ הטובה אתם גולים ואין אתם נכנסים לארץ טובה כיוצא בה. רבי יהודה אומר: ״טובה״ זו תורה, וכן הוא אומר (משלי ד ב): ״כי לקח טוב נתתי לכם״ – בארץ ישראל, ״תורתי אל תעזבו״ וגו' – בחוצה לארץ.
Sifrei Devarim 48:5 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: תלמיד שכחו יפה דומה לספוג, שסופג את הכל. שני לו דומה למוך, שאינו סופג אלא צרכו – זה שאומר ״דיי מה ששנה לי רבי״. רבי שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר (משלי ה טו) ״שתה מים מבורך״ וגו' – שנה ממי שעמך בעיר, ואחר כך הפרש בכל מקום. וכן הוא אומר (משלי לא יד): ״היתה כאניות סוחר״. רבי שמעון ב …
רבי יהודה אומר: תלמיד שכחו יפה דומה לספוג, שסופג את הכל. שני לו דומה למוך, שאינו סופג אלא צרכו – זה שאומר ״דיי מה ששנה לי רבי״. רבי שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר (משלי ה טו) ״שתה מים מבורך״ וגו' – שנה ממי שעמך בעיר, ואחר כך הפרש בכל מקום. וכן הוא אומר (משלי לא יד): ״היתה כאניות סוחר״. רבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי הוא אומר ״שתה מים מבורך״ – שתה מימיו שבראך, ואל תשתה מים עכורים ותמשך עם דברי מינים. רבי עקיבה אומר: הרי הוא אומר ״שתה מים מבורך״ – באר מתחלתו אין יכול להוציא טפת מים מאליו, לא היה אלא מה שבתוכו. כך תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר – לא היה אלא מה שלמד. ״ונוזלים מתוך בארך״ – דומה לבאר: מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה, כך באים תלמידים ולומדים הימנו. וכן הוא אומר (משלי ה טז) ״יפוצו מעינתיך״ וגו'. נמשלו דברי תורה למים: מה מים חיים לעולם – כך דברי תורה חיים לעולם, שנאמר (משלי ד כב): ״כי חיים הם למוצאיהם״. מה מים מעלים את הטמאים מטמאתם – כך דברי תורה מעלים את הטמאים מטמאתם, שנאמר (תהלים קיט קמ): ״צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה״. מה מים משיבים נפשו של אדם, שנאמר (משלי כה כה): ״מים קרים על נפש עיפה״ – כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם, שנאמר (תהלים יט ח): ״תורת ה' תמימה משיבת נפש״. מה מים חנם לעולם – כך דברי תורה חנם לעולם, שנאמר (ישעיה נה א): ״הוי כל צמא לכו למים״. מה מים אין להם דמים – כך דברי תורה אין להם דמים, שנאמר (משלי ג טו): ״יקרה היא מפנינים״.
Sifrei Devarim 56:1 דברי רבי יהודה

(דברים יא ל) הלא המה בעבר הירדן – מעבר הירדן ואילך, דברי רבי יהודה.
Sifrei Devarim 62:2 רבי יהודה אומר

כתוב אחד אומר (דברים יב יד): ״באחד שבטיך״, וכתוב אחד אומר: מכל שבטיכם, כיצד נתקימו שני כתובים הללו? יודעים היו שבית הבחירה עתיד לבנות בחלק יהודה ובנימן, לפיכך הפרישו דשנה של יריחו. מי אכלו כל אותן השנים? – בני קיני חתן משה אכלוהו, שנאמר (שופטים א טז): ״ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים״, אבל משנבנה …
כתוב אחד אומר (דברים יב יד): ״באחד שבטיך״, וכתוב אחד אומר: מכל שבטיכם, כיצד נתקימו שני כתובים הללו? יודעים היו שבית הבחירה עתיד לבנות בחלק יהודה ובנימן, לפיכך הפרישו דשנה של יריחו. מי אכלו כל אותן השנים? – בני קיני חתן משה אכלוהו, שנאמר (שופטים א טז): ״ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים״, אבל משנבנה הבית נסעו והלכו להם. דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: אצל יעבץ הלכו ללמד תורה, שנאמר (דברי הימים א ב נה): ״ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים״.
Sifrei Devarim 65:4 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: יכול יהא צבור מקריב בבמה? תלמוד לומר: איש, היחיד מקריב בבמה ואין הצבור מקריב בבמה.
Sifrei Devarim 66:2 רבי יהודה אומר

נחלה זו שילה, ״מנוחה״ זו ירושלם, שנאמר (תהלים קלב יד): ״זאת מנוחתי עדי עד״. דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: חלוף הם הדברים.
Sifrei Devarim 67:1 רבי יהודה אומר

(דברים יב י) ועברתם את הירדן וישבתם בארץ, רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ: למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק.
Sifrei Devarim 70:2 רבי יהודה אומר

פן תעלה עלתיך, ולא עולות גוים, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: ולא עולות גוים שהקדשו בחוצה לארץ.
Sifrei Devarim 71:13 רבי יהודה אומר

(דברים יב טז) רק הדם לא תאכלו, רבי יהודה אומר: יכול יהיו חיבים על דמם שני לאוין, כדם מקדשים? תלמוד לומר: רק הדם לא תאכלו, לאו אחד יש בו ואין בו שני לאוין.
Sifrei Devarim 76:1 רבי יהודה אומר

(דברים יב כג) רק חזק לבלתי אכול הדם, רבי יהודה אומר: מגיד שישראל שטופים בדם קודם מתן תורה.
Sifrei Devarim 77:2 רבי יהודה אומר

תשא ובאת – שחיב בטפול הבאתם עד שיביאם לבית הבחירה. רבי יהודה אומר: עד באר הגולה חיב באחריותם, מבאר הגולה ואילך אינו חיב באחריותם.
Sifrei Devarim 91:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: אין מענים בבית דין! אין לי אלא זה בלבד,
Sifrei Devarim 96:9 רבי יהודה אומר

(דברים יד א) בנים אתם לה' אלהיכם, רבי יהודה אומר: אם נוהגים אתם מנהג בנים – הרי אתם בנים, ואם לאו – אי אתם בנים! רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך בנים אתם לה' אלהיכם, וכן הוא אומר (הושע ב א): ״והיה מספר בני ישראל״ וגו'.
Sifrei Devarim 104:6 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: דברים ככתבם.
Sifrei Devarim 107:7 רבי יהודה אומר

(דברים יד כו) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך, רבי יהודה אומר: יכול הלקוח בכסף מעשר, שנטמא – טעון פדיון? ודין הוא: ומה מעשר שני עצמו שנטמא, הרי הוא נפדה; הלקוח בכסף מעשר שנטמא – אינו דין שיפדה? תלמוד לומר: כסף – כסף ראשון ולא כסף שני. אין לי אלא טהור, טמא מנין? תלמוד לומר: כסף – כסף ראשון ולא כסף שני! …
(דברים יד כו) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך, רבי יהודה אומר: יכול הלקוח בכסף מעשר, שנטמא – טעון פדיון? ודין הוא: ומה מעשר שני עצמו שנטמא, הרי הוא נפדה; הלקוח בכסף מעשר שנטמא – אינו דין שיפדה? תלמוד לומר: כסף – כסף ראשון ולא כסף שני. אין לי אלא טהור, טמא מנין? תלמוד לומר: כסף – כסף ראשון ולא כסף שני! שלשה כספים נאמרו בענין: אחד למעשר טהור ואחד למעשר טמא ואחד ללקוח בכסף מעשר.
Sifrei Devarim 109:10 דברי רבי יהודה

איני יודע מי ידחה מפני מעשר עני: אם מעשר ראשון אם מעשר שני? תלמוד לומר (דברים יד כט): ״ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה״ – יבא הלוי ויטל חלקו מכל מקום, דברי רבי יהודה.
Sifrei Devarim 116:14 דברי רבי יהודה

העבט תעביטנו – נותנים לו וחוזרים וממשכנים אותו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אומרים לו הבא משכון, כדי להגיס את דעתו.
Sifrei Devarim 124:5 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: לא תעבד בבכר שורך – עובד אתה בשל אחרים, ולא תגז בכור צאנך – גוזז אתה בשל אחרים. רבי שמעון אומר: תעבד בבכר שורך – עובד אתה בבכור אדם, ולא תגז בכור צאנך – גוזז אתה פטר חמור.
Sifrei Devarim 130:1 רבי יהודה אומר

(דברים טז ג) לא תאכל עליו חמץ, רבי יהודה אומר: מנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה, שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר: לא תאכל עליו חמץ.
Sifrei Devarim 132:1 רבי יהודה אומר

(דברים טז ה) לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך, רבי יהודה אומר: מנין לשוחט את הפסח על היחיד, שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר: לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך.
Sifrei Devarim 134:1 דברי רבי יהודה

(דברים טז ז) ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו, מלמד שמחזיר [את השלם, ואינו מחזיר] את החתיכות ואת האברים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: בשבת בין כך ובין כך אסור, ביום טוב בין כך ובין כך מתר.
Sifrei Devarim 134:4 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: יכול יהא פסח קטן טעון לינה? תלמוד לומר: ופנית בבקר והלכת לאהליך. ששת ימים תאכל מצות, את שטעון ששה טעון לינה; יצא פסח קטן שאינו טעון אלא יום אחד. וחכמים אומרים: הרי הוא כעצים וכלבונה, שטעונים לינה.
Sifrei Devarim 144:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: מנין שממנים אחד על גבי כלם? תלמוד לומר: תתן לך, ואומר (דברי הימים ב יט יא): ״ושטרים הלוים לפניכם״.
Sifrei Devarim 147:1 רבי יהודה אומר

(דברים יז א) לא תזבח לה' אלהיך שור ושה, רבי יהודה אומר: יכול השוחט חטאת בדרום יהא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר: לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום – על מום עובר בלא תעשה, ואין השוחט חטאת בדרום עובר בלא תעשה. וחכמים אומרים: אף השוחט חטאת בדרום עובר בלא תעשה.
Sifrei Devarim 147:6 רבי יהודה אומר

מנין לרובע ונרבע ומוקצה ונעבד? תלמוד לומר: תועבת ה' אלהיך הוא. מנין לאתנן ומחיר וכלאים וטרפה ויוצא דפן? תלמוד לומר: כי תועבת. רבי יהודה אומר: היא תועבה ואין הולד תועבה.
Sifrei Devarim 156:5 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה: והלא מצוה מן התורה לשאול להם מלך, שנאמר (דברים יז טו): ״שום תשים עליך מלך״! למה נענשו בימי שמואל? לפי שהקדימו על ידם.
Sifrei Devarim 159:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: מרבה הוא לו, ובלבד שלא יהו מסירות את לבו.
Sifrei Devarim 165:14 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר, דורשי רשומות אומרים: נתן לו זרוע תחת היד, וכן הוא אומר (במדבר כה ז): ״ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו״; והלחיים תחת תפלה, וכן הוא אומר (תהלים קו ל) ״ויעמד פינחס ויפלל״; הקבה תחת קיבה, שנאמר (במדבר כה ח): ״ואל האשה אל קבתה״!
Sifrei Devarim 171:6 רבי יהודה אומר

דבר אחר: מעביר בנו ובתו באש – זה הבועל ארמית ומעמיד ממנה בן אויב למקום. ענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמוד לומר: לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש. רבי יהודה אומר: זה שהוא מעביר בנו ובתו לעבודה זרה וכורת עמה ברית, שנאמר (ירמיה לד יח): ״העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו״.
Sifrei Devarim 181:6 רבי יהודה אומר

מתמול שלשם, רבי יהודה אומר: תמול – שנים, שלשם – שלשה.
Sifrei Devarim 188:8 דברי רבי יהודה

אין לי אלא לעדות איש, לעדות אשה מנין? תלמוד לומר: לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא. אם סופנו לרבות אשה, מה תלמוד לומר איש? לעון אינו קם, קם הוא באשה להשיאה, דברי רבי יהודה.
Sifrei Devarim 190:15 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: נאמר כאן ״יד ורגל״, ונאמר להלן (שמות כא כד) ״יד ורגל״, מה ״יד ורגל״ האמור להלן – ממון, אף ״יד ורגל״ האמור כאן – ממון.
Sifrei Devarim 190:17 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים? במלחמת מצוה, אבל במלחמת חובה הכל יוצאים, אפלו (יואל ב טז) ״חתן מחדרו וכלה מחפתה״. [(דברים כ א) סוס ורכב,] כשישראל עושים רצונו של מקום – כל הגוים נעשים לפניהם כסוס אחד, שנאמר (שמות טו א): ״סוס ורכבו רמה בים״. וכי סוס אחד היה כו'.
Sifrei Devarim 205:10 דברי רבי יהודה

(דברים כא ב) ויצאו זקניך, זקניך – שנים, ושפטיך – שנים, אין בית דין שקול – מוסיפים עליהם עוד אחד, הרי כאן חמשה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: זקניך ושפטיך – שנים, אין בית דין שקול – מוסיפים עליהם עוד אחד, הרי כאן שלשה.
Sifrei Devarim 217:1 רבי יהודה אומר

(דברים כא יז) כי את הבכר בן השנואה יכיר – יכירנו לאחרים, מלמד שנאמן אדם לומר 'זה בני בכור'. רבי יהודה אומר: כשם שנאמן אדם לומר 'זה בני בכור', כך נאמן לומר 'זה בן גרושה וזה בן חלוצה', וחכמים אומרים: אינו נאמן.
Sifrei Devarim 219:1 רבי יהודה אומר

(דברים כא יט) ותפשו בו אביו ואמו – מלמד שאינו חיב עד שיהיו לו אב ואם, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו ראויה לאביו – אינו נעשה בן סורר ומורה.
Sifrei Devarim 221:9 רבי יהודה אומר

האיש נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה. רבי יהודה אומר: אחד האיש ואחד האשה, אלא שהאיש – תולים אותו ופניו כלפי העם ואחוריו כלפי העץ, והאשה – פניה כלפי העץ ואחוריה כלפי העם. האיש – סרט אחד מלפניו, והאשה – שני סרטים: אחד מלפניה ואחד מאחריה, מפני שכלה ערוה.
Sifrei Devarim 224:6 רבי יהודה אומר

אשר תאבד ממנו – פרט לפחות משוה פרוטה. רבי יהודה אומר: ומצאת[ה] – לרבות פחות משוה פרוטה!
Sifrei Devarim 228:8 רבי יהודה אומר

הנוטל אם מעל הבנים, רבי יהודה אומר: לוקה ואינו משלח, וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה וכו' מתני' עד מצוות חמורות שבתורה.
Sifrei Devarim 235:1 רבי יהודה אומר

(דברים כב יג) כי יקח איש אשה ובא עליה ושנאה, רבי יהודה אומר: אם בא עליה – לוקה, ואם לאו – אינו לוקה.
Sifrei Devarim 236:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: אינו חיב לעולם אלא אם כן בעל.
Sifrei Devarim 242:9 דברי רבי יהודה

ושכב עמה, פרט לשאחד מחזיק ואחד שוכב, דברי רבי יהודה.
Sifrei Devarim 243:4 דברי רבי יהודה

צעקה, פרט לשאמרה הנח לו, דברי רבי יהודה.
Sifrei Devarim 247:4 רבי יהודה אומר

בקהל ה', רבי יהודה אומר: ארבע קהלות הן: קהל כהנים קהל לוים קהל ישראל קהל גרים.
Sifrei Devarim 249:1 דברי רבי יהודה

(דברים כג ד) לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' – בזכרים הכתוב מדבר ולא בנקבות, עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: ״על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים״, מי דרכו לקדם? אנשים ולא נשים.
Sifrei Devarim 249:3 דברי רבי יהודה

אחר שרבה הכתוב מיעט, הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון: ומה ממזר שלא נאמר בו ״עד עולם״ עשה בו נשים כאנשים, עמונים ומואבים שנאמר בהם ״עד עולם״ אינו דין שנעשה בהם נשים כאנשים? תלמוד לומר: ״עמוני״ ולא עמונית, דברי רבי יהודה.
Sifrei Devarim 253:3 אמר רבי יהודה

דור שלישי, יכול ראשון ושני מתר ושלישי יהא אסור? תלמוד לומר: דור שלישי יבא להם בקהל ה'. אמר מעתה ראשון ושני אסור ושלישי מתר. אמר רבי יהודה: בנימן גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא, ואמר: אני גר מצרי ונשוי אני אשה גיורת מצרית, והריני הולך להשיא את בני אשה בת גיורת מצרית כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקה …
דור שלישי, יכול ראשון ושני מתר ושלישי יהא אסור? תלמוד לומר: דור שלישי יבא להם בקהל ה'. אמר מעתה ראשון ושני אסור ושלישי מתר. אמר רבי יהודה: בנימן גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא, ואמר: אני גר מצרי ונשוי אני אשה גיורת מצרית, והריני הולך להשיא את בני אשה בת גיורת מצרית כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל, לקים מה שנאמר: דור שלישי יבא להם בקהל ה'.
Sifrei Devarim 265:1 רבי יהודה אומר

(דברים כג כג) וכי תחדל לנדר, רבי מאיר אומר (קהלת ה ד): ״טוב אשר לא תדר משתדר ולא תשלם״, טוב מזה ומזה שלא תדר כל עקר. רבי יהודה אומר: ״טוב אשר לא תדר״, טוב מזה ומזה נודר ומשלם.
Sifrei Devarim 270:12 רבי יהודה אומר

כי תועבה היא, רבי יהודה אומר: היא תועבה ואין הולד תועבה.
Sifrei Devarim 273:5 רבי יהודה אומר

והתעמר בו, מגיד שאינו חיב עד שיכניסנו לרשותו. רבי יהודה אומר: עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו, שנאמר: והתעמר בו ומכרו.
Sifrei Devarim 283:2 דברי רבי יהודה

בשדה, פרט לטמונים, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: בשדה לרבות את הטמונים. בשדה, לרבות את הקמה, שהיה בדין: ומה עמר שהורע כח עני בו יש לו שכחה, קמה שיפה כח עני בה אינו דין שיש לו שכחה? לא, אם אמרת בעמר שאינו מציל לא את העמר ואת הקמה, תאמר בקמה שהיא מצלת את העמר ואת הקמה? תלמוד לומר: בשדה לרבות את הקמה.
Sifrei Devarim 286:8 רבי יהודה אומר

(דברים כה ג) ארבעים, יכול ארבעים שלמות? תלמוד לומר: ארבעים במספר, מנין שהוא סוכם את הארבעים. רבי יהודה אומר: ארבעים שלמות, היכן הוא לוקה את היתרה? בין כתפיו.
Sifrei Devarim 286:12 רבי יהודה אומר

ונקלה אחיך לעיניך, מכן אמרו: נתקלקל בין ברעי בין במים פטור. רבי יהודה אומר: האיש ברעי והאשה במים.
Sifrei Devarim 289:9 רבי יהודה אומר

מאן יבמי, ולא שמאן בה המקום. להקים לאחיו, פרט לסריס שאם רצה להקים אינו יכול. שם, רבי יהודה אומר: נאמר כאן שם ונאמר להלן שם, מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן נחלה, ומה שם האמור כאן זרע אף שם האמור להלן זרע.
Sifrei Devarim 291:9 רבי יהודה אומר

בית חלוץ הנעל, מצוה בדינים ולא מצוה בתלמידים. רבי יהודה אומר: מצוה על כל העומדים שם לומר: חלוץ הנעל חלוץ הנעל. אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבים לפני רבי טרפון, ואמר לנו: ענו כלכם ואמרו: חלוץ הנעל חלוץ הנעל.
Sifrei Devarim 293:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: נאמר כאן לא תחוס עינך ונאמר להלן (דברים יט כא) ״לא תחוס עינך״, מה ״לא תחוס עינך״ האמור להלן ממון, אף לא תחוס עינך האמור כאן ממון.
Sifrei Devarim 297:10 רבי יהודה אומר

אשר ה' אלהיך נתן לך, פרט לנוטע בתוך שלו ומבריך בתוך של יחיד או בתוך של רבים, והמבריך מתוך של רבים או מתוך של יחיד לתוך שלו, והנוטע בתוך שלו והמבריך בתוך שלו ודרך הרבים ודרך היחיד באמצע – הרי זה אינו מביא. רבי יהודה אומר: בזה מביא. מאיזה טעם אינו מביא? משום שנאמר (שמות כג יט): ״בכורי אדמתך״ – עד שיהו …
אשר ה' אלהיך נתן לך, פרט לנוטע בתוך שלו ומבריך בתוך של יחיד או בתוך של רבים, והמבריך מתוך של רבים או מתוך של יחיד לתוך שלו, והנוטע בתוך שלו והמבריך בתוך שלו ודרך הרבים ודרך היחיד באמצע – הרי זה אינו מביא. רבי יהודה אומר: בזה מביא. מאיזה טעם אינו מביא? משום שנאמר (שמות כג יט): ״בכורי אדמתך״ – עד שיהו כל הגדולים מאדמתך.
Sifrei Devarim 303:2 דברי רבי יהודה

ואכלו בשעריך ושבעו, תן להם כדי שבעם. מכן אמרו: אין פוחתים לעני בגרן מחצי קב חטים או קב שעורים, דברי רבי יהודה; רבי אומר: חצי קב.
Sifrei Devarim 306:4 רבי יהודה אומר

דבר אחר האזינו השמים רבי יהודה אומר: משל למלך שהיו לו שני אפוטרופים במדינה, והשלים להם את שלו ומסר להם את בנו, ואמר להם: כל זמן שבני עושה רצוני היו מעדנים אותו ומפנקים אותו ומאכילים אותו ומשקים אותו, וכשאין בני עושה רצוני אל יטעם משלי כלום. כך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם (דברים כח י …
דבר אחר האזינו השמים רבי יהודה אומר: משל למלך שהיו לו שני אפוטרופים במדינה, והשלים להם את שלו ומסר להם את בנו, ואמר להם: כל זמן שבני עושה רצוני היו מעדנים אותו ומפנקים אותו ומאכילים אותו ומשקים אותו, וכשאין בני עושה רצוני אל יטעם משלי כלום. כך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם (דברים כח יב): ״יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים״, וכשאין עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם (שם יא יז): ״וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה״.
Sifrei Devarim 306:6 רבי יהודה אומר

דבר אחר האזינו השמים רבי יהודה אומר: אלו אין דין של צדיקים אלא שמרויחים את העולם שהם בתוכו, שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם (דברים כח יב): ״יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים״, ואין פתיחה אלא לשון הרוחה, שנאמר (בראשית כט לא): ״ויפתח את רחמה״. ואלו אין דין של רשעים אלא שדוחקים את העולם שה …
דבר אחר האזינו השמים רבי יהודה אומר: אלו אין דין של צדיקים אלא שמרויחים את העולם שהם בתוכו, שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם (דברים כח יב): ״יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים״, ואין פתיחה אלא לשון הרוחה, שנאמר (בראשית כט לא): ״ויפתח את רחמה״. ואלו אין דין של רשעים אלא שדוחקים את העולם שהם בתוכו, שבזמן שאין עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם (דברים יא יז): ״וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים״, ואין עצירה אלא לשון הדחק, שנאמר (בראשית כ יח): ״כי עצר עצר ה'״.
Sifrei Devarim 308:1 רבי יהודה אומר

(דברים לב ה) שחת לו לא בניו מומם, אף על פי שהם מלאים מומים קרויים בנים, דברי רבי מאיר, שנאמר: בניו מומם. רבי יהודה אומר: אין בהם מומים שנאמר לא בניו מומם, וכן הוא אומר (ישעיה א ד): ״זרע מרעים בנים משחיתים״, אם כשמשחיתים קרויים בנים, אלו לא היו משחיתים על אחת כמה וכמה. כיוצא בו (ירמיה ד כב): ״חכמים ה …
(דברים לב ה) שחת לו לא בניו מומם, אף על פי שהם מלאים מומים קרויים בנים, דברי רבי מאיר, שנאמר: בניו מומם. רבי יהודה אומר: אין בהם מומים שנאמר לא בניו מומם, וכן הוא אומר (ישעיה א ד): ״זרע מרעים בנים משחיתים״, אם כשמשחיתים קרויים בנים, אלו לא היו משחיתים על אחת כמה וכמה. כיוצא בו (ירמיה ד כב): ״חכמים המה להרע״, והלא דברים קל וחמר: ומה כשהם מרעים קרויים חכמים, אלו היו מטיבים על אחת כמה וכמה. כיוצא בו (שם): ״בנים סכלים המה״, ומה כשהם סכלים קרויים בנים, אלו היו נבונים על אחת כמה וכמה. כיוצא בו (יחזקאל לג לא): ״ויבאו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך״, יכול שומעים ועושים? תלמוד לומר (שם): ״ואותם לא יעשו״. והלא דברים קל וחמר: ומה כשהם שומעים ואינם עושים קרויים עמי, אלו שומעים ועושים על אחת כמה וכמה.
Sifrei Devarim 309:7 רבי יהודה אומר

הוא עשך ויכננך, היה רבי מאיר אומר: כרכא דכולא ביה: כהנים מתוכו, נביאים מתוכו, חכמים מתוכו, סופרים מתוכו, וכן הוא אומר (זכריה י ד): ״ממנו פנה ממנו יתד״. רבי יהודה אומר: עשך כוין כוין. רבי שמעון בן יהודה אומר: הושיבך על בסיסך, הלעיטך בזת שבעה עממים, ונתן לך מה שנשבע לך, והורישך מה שהבטיחך. רבי דוסתאי …
הוא עשך ויכננך, היה רבי מאיר אומר: כרכא דכולא ביה: כהנים מתוכו, נביאים מתוכו, חכמים מתוכו, סופרים מתוכו, וכן הוא אומר (זכריה י ד): ״ממנו פנה ממנו יתד״. רבי יהודה אומר: עשך כוין כוין. רבי שמעון בן יהודה אומר: הושיבך על בסיסך, הלעיטך בזת שבעה עממים, ונתן לך מה שנשבע לך, והורישך מה שהבטיחך. רבי דוסתאי בן יהודה אומר: עשך כנונים כנונים מבפנים, שאם תעלה אחת מהם על גבי חברתה אי אתה יכול לעמד.
Sifrei Devarim 319:4 רבי יהודה אומר

ותשכח אל מחללך, רבי מאיר אומר: אל שהחיל בך, אל שנצטער בך, כענין שנאמר (תהלים מח ז): ״חיל כיולדה״. רבי יהודה אומר: שעשך מחילים מחילים.
Sifrei Devarim 320:1 רבי יהודה אומר

(דברים לב יט) וירא ה' וינאץ, רבי יהודה אומר: ממה שהנאם משלו מנאצים לפניו.
Sifrei Devarim 323:7 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: וכי מגפן סדום אתם או ממטעתה של עמורה אתם? והלא אי אתם אלא ממטע קדש, שנאמר (ירמיה ב כא): ״ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת״.
Sifrei Devarim 327:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: עתידים ישראל שאומרים להם לאמות העולם: היכן הפיטקים והגמונים שלכם?
Sifrei Devarim 348:3 רבי יהודה אומר

ואל עמו תביאנו, שיקבר עם אבות בארץ. רבי יהודה אומר: וכי עצמות יוסף בלבד העלו ישראל ממצרים? והלא כל שבט ושבט העלה עצמות שבטו ממצרים, שנאמר (שמות יג יט): ״והעלתם את עצמתי מזה אתכם״, שאין תלמוד לומר ״אתכם״, מה תלמוד לומר ״אתכם״? שכל שבט ושבט העלה עצמות שבטו ממצרים. ומה תלמוד לומר ואל עמו תביאנו? שנקבר …
ואל עמו תביאנו, שיקבר עם אבות בארץ. רבי יהודה אומר: וכי עצמות יוסף בלבד העלו ישראל ממצרים? והלא כל שבט ושבט העלה עצמות שבטו ממצרים, שנאמר (שמות יג יט): ״והעלתם את עצמתי מזה אתכם״, שאין תלמוד לומר ״אתכם״, מה תלמוד לומר ״אתכם״? שכל שבט ושבט העלה עצמות שבטו ממצרים. ומה תלמוד לומר ואל עמו תביאנו? שנקבר עם אבות בקבורתם. רבי מאיר אומר: הרי הוא אומר (בראשית נ ה): ״בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען״ אני נקבר בה, ואין אחר נקבר בה. ומה תלמוד לומר ״ואל עמו תביאנו״? שנקבר עם אבות בארץ.
Sifrei Devarim 352:10 רבי יהודה אומר

רבי אומר: בכל התחומים הוא אומר ״וירד הגבול״ ״ותאר הגבול״, וכאן הוא אומר (יהושע טו ח): ״ועלה הגבול גיא בן הנום אל כתף היבוסי מנגב היא ירושל‍ם״, מלמד שבית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימין. רבי מאיר אומר: בית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימן, וכראש תור יוצא מחלקו לחלקו של יהודה, שנאמר: ״ובין כתפיו שכן״. ו …
רבי אומר: בכל התחומים הוא אומר ״וירד הגבול״ ״ותאר הגבול״, וכאן הוא אומר (יהושע טו ח): ״ועלה הגבול גיא בן הנום אל כתף היבוסי מנגב היא ירושל‍ם״, מלמד שבית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימין. רבי מאיר אומר: בית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימן, וכראש תור יוצא מחלקו לחלקו של יהודה, שנאמר: ״ובין כתפיו שכן״. ומה אני מקים (בראשית מט י): ״לא יסור שבט מיהודה״? זו לשכת הגזית שנתונה בחלקו של יהודה, שנאמר (תהלים עח סז-סח): ״וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר ויבחר את שבט יהודה״, אבל בית הגדול היה בנוי בחלקו של יוסף בשלה. [רבי יהודה אומר: בית המקדש בתוך חלקו של יהודה היה,] שנאמר (מיכה ה א): ״ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה״, ואין אפרתה אלא בית לחם, שנאמר (בראשית לה יט): ״ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם״.
Sifrei Devarim 353:12 רבי יהודה אומר

יחדיו אפסי ארץ, וכי כל הארצות כבש יהושע? והלא לא כבש אלא פרטוס זה קטן! אלא כל מלכים ששעבד היו מלכים ושלטונים, רבי יהודה אומר: וכי שלשים ואחד מלכים שעיבד כלם היו בארץ ישראל כדרך שעושים ברומי עכשיו, שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי פלטוריות וחוילות אומר לא עשיתי כלום, כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטירות וחוי …
יחדיו אפסי ארץ, וכי כל הארצות כבש יהושע? והלא לא כבש אלא פרטוס זה קטן! אלא כל מלכים ששעבד היו מלכים ושלטונים, רבי יהודה אומר: וכי שלשים ואחד מלכים שעיבד כלם היו בארץ ישראל כדרך שעושים ברומי עכשיו, שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי פלטוריות וחוילות אומר לא עשיתי כלום, כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטירות וחוילות בארץ אומר לא עשיתי כלום.
Sifrei Devarim 355:6 רבי יהודה אומר

כי שם חלקת מחקק ספון, זו קבורתו של משה שנתונה בחלקו של גד. והלא לא מת אלא בחלקו של ראובן, שנאמר (דברים לב מט): ״עלה אל הר העברים הזה הר נבו״, ואין נבו אלא חלקו של ראובן, שנאמר (במדבר לב לז): ״ובני ראובן בנו וגו' ואת נבו ואת בעל מעון״ וגו', ומה תלמוד לומר כי שם חלקת מחקק ספון? מלמד שהיה משה מוטל בכנפ …
כי שם חלקת מחקק ספון, זו קבורתו של משה שנתונה בחלקו של גד. והלא לא מת אלא בחלקו של ראובן, שנאמר (דברים לב מט): ״עלה אל הר העברים הזה הר נבו״, ואין נבו אלא חלקו של ראובן, שנאמר (במדבר לב לז): ״ובני ראובן בנו וגו' ואת נבו ואת בעל מעון״ וגו', ומה תלמוד לומר כי שם חלקת מחקק ספון? מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה בארבעת מילים מחלקו של ראובן וחלקו של גד, ומלאכי השרת מספידים עליו ואומרים: יבוא שלום ינוח על משכבו. וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הם: קשת, ומן, באר, וכתב, מכתב, והלוחות, ופי האתון, ופי הארץ, וקברו של משה, ומערה שעמד בה משה ואליהו, ומקלו של אהרן, ושקדיה ופרחיה. ויש אומרים: אף בגדי אדם הראשון, ויש אומרים: אף כתנות והמזיקים. רבי יאשיה אומר משום אביו: אף האיל והשמיר. רבי נחמיה אומר: אף האור והפרדה. רבי יהודה אומר: אף הצבת, וכן הוא אומר צבתא בצבתא תתעבד, צבתא קדמייתא מאי הות? הא לאו בריה הות! אמרו לו: והרי יכול לעשותה בדפוס ולהתיכה בתוכו? הא לאו בריה הות!

Berakhot (59)

Berakhot 2b אמר ליה רבי יהודה dialogue halacha dialogue priestly immersion
Rabbi Yehudah objects that priests immerse before nightfall.

אמר מר. אמר ליה רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים!
Berakhot 8b רבי יהודה אומר halacha ruling ritual slaughter
Rabbi Yehudah requires cutting the jugular veins during ritual slaughter.

והזהרו בורידין כרבי יהודה, דתנן: רבי יהודה אומר: עד שישחוט את הורידין.
Berakhot 13a רבי יהודה אומר halacha ruling shema interruption
Rabbi Yehudah permits greeting from fear and replying from honor within a section of Shema, while between sections he permits greeting from honor and replying to anyone.

רבי יהודה אומר: באמצע, שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
Berakhot 13a רבי יהודה אומר halacha ruling shema interruption
Rabbi Yehudah forbids interrupting between the final paragraph of Shema and the blessing beginning True and Firm.

רבי יהודה אומר: בין ״ויאמר״ ל״אמת ויציב״ — לא יפסיק.
Berakhot 13b משום רבי יהודה halacha ruling shema intention
Rabbi Yehudah requires focused intention only during the first section of Shema.

איכא דמתני לה אהא דתניא. הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו, רבי אחא משום רבי יהודה אומר: כיון שכוון לבו בפרק ראשון שוב אינו צריך. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי אחא שאמר משום רבי יהודה.
Berakhot 13b משום רבי יהודה halacha ruling shema intention
Rabbi Yehudah requires focused intention only during the first section of Shema, a ruling accepted as law in the passage.

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי אחא שאמר משום רבי יהודה.
Berakhot 13b רבי יהודה אומר halacha ruling shema interruption
Rabbi Yehudah permits replying from honor within a section of Shema while reserving initiating a greeting there for fear.

משיב מחמת מאי? אילימא מפני היראה — השתא משאל שאיל, אהדורי מבעיא? אלא — מפני הכבוד. היינו דרבי יהודה! — דתנן, רבי יהודה אומר: באמצע — שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים — שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם?
Berakhot 13b רבי יהודה אומר halacha ruling shema interruption
Rabbi Yehudah permits greeting from fear and replying from honor within a section of Shema.

חסורי מחסרא, והכי קתני: בפרקים — שואל מפני הכבוד, ואין צריך לומר שהוא משיב. ובאמצע — שואל מפני היראה, ואין צריך לומר שהוא משיב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: באמצע — שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד,
Berakhot 14a רבי יהודה אומר halacha ruling shema interruption
Rabbi Yehudah permits greeting from fear and replying from honor within a section of Shema, while between sections he permits greeting from honor and replying to anyone.

תניא נמי הכי: הקורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו, בפרקים — שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב, ובאמצע — שואל מפני היראה ואין צריך לומר שהוא משיב. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: באמצע — שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים — שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
Berakhot 15a רבי יהודה אומר halacha ruling shema pronunciation
Rabbi Yehudah rules that one who recites Shema without articulating its letters precisely does not fulfill the obligation.

קרא ולא דקדק באותיותיה, רבי יוסי אומר: יצא. רבי יהודה אומר: לא יצא.
Berakhot 15a דברי רבי יהודה halacha ruling audible shema
Rabbi Yehudah rules that one fulfills Shema even without hearing one's own recitation.

אמר רב חסדא: רבי יוסי היא, דתנן: הקורא את ״שמע״ ולא השמיע לאזנו — יצא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: לא יצא.
Berakhot 15a דברי רבי יהודה halacha ruling audible shema
Rabbi Yehudah rules that one fulfills Shema even without hearing one's own recitation.

מאן תנא חרש דיעבד נמי לא? אמר רב מתנה: רבי יוסי היא. דתנן: הקורא את ״שמע״ ולא השמיע לאזנו — יצא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: לא יצא.
Berakhot 15b דברי רבי יהודה halacha ruling minor megillah
Rabbi Yehudah permits a minor who has reached the age of education to read the Megillah for others even initially.

ודילמא כולה רבי יהודה היא ותרי גווני קטן, וחסורי מחסרא, והכי קתני: הכל כשרין לקרות את המגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן. במה דברים אמורים — בקטן שלא הגיע לחנוך, אבל קטן שהגיע לחנוך — אפילו לכתחלה כשר, דברי רבי יהודה, שרבי יהודה מכשיר בקטן.
Berakhot 19a אמר רבי יהודה both story excommunication
Rabbi Yehudah denies that Akavia ben Mahalalel was excommunicated and says the court stoned Elazar ben Hanokh's coffin for rejecting handwashing purity.

״והמזלזל בנטילת ידים״ מאי היא? — דתנן, אמר רבי יהודה: חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה, שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה ובטהרה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. אלא את מי נדו? — את אלעזר בן חנוך שפקפק בנטילת ידים. וכשמת, שלחו בית דין והניחו אבן גדולה על ארונו, ללמדך שכל המתנדה ומת בנדויו — בית דין …
״והמזלזל בנטילת ידים״ מאי היא? — דתנן, אמר רבי יהודה: חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה, שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה ובטהרה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. אלא את מי נדו? — את אלעזר בן חנוך שפקפק בנטילת ידים. וכשמת, שלחו בית דין והניחו אבן גדולה על ארונו, ללמדך שכל המתנדה ומת בנדויו — בית דין סוקלין את ארונו.
Berakhot 19b רבי יהודה אומר halacha ruling mourner shema
Rabbi Yehudah exempts from Shema those standing in the condolence line because of the mourner but obligates those present for themselves.

העומדים בשורה וכו'. תנו רבנן: שורה הרואה פנימה — פטורה, ושאינה רואה פנימה — חייבת. רבי יהודה אומר: הבאים מחמת האבל — פטורין, מחמת עצמן — חייבין.
Berakhot 20b רבי יהודה אומר halacha ruling seminal emission
Rabbi Yehudah requires a man with a seminal emission to recite blessings both before and after Shema and food.

מתני' בעל קרי — מהרהר בלבו, ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהם ולאחריהם.
Berakhot 21b רבי יהודה אומר halacha dispute seminal emission
Rabbi Yehudah requires a man with a seminal emission to recite blessings before and after, prompting a challenge about his permission to study Torah.

רבי יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם. למימרא דקסבר רבי יהודה בעל קרי מותר בדברי תורה? והאמר רבי יהושע בן לוי, מנין לבעל קרי שאסור בדברי תורה — שנאמר: ״והודעתם לבניך ולבני בניך״, וסמיך ליה: ״יום אשר עמדת וגו'״. מה להלן בעלי קריין אסורין, אף כאן בעלי קריין אסורין!
Berakhot 22a רבי יהודה אומר halacha ruling seminal emission
Rabbi Yehudah requires a man with a seminal emission who lacks immersion water to articulate the recitation aloud rather than merely contemplate it.

ומי אית ליה לרבי יהודה הרהור? והתניא: בעל קרי שאין לו מים לטבול — קורא קריאת שמע, ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ואוכל פתו ומברך לאחריה, ואינו מברך לפניה. אבל מהרהר בלבו ואינו מוציא בשפתיו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך מוציא בשפתיו.
Berakhot 22a רבי יהודה אומר halacha ruling seminal emission
Rabbi Yehudah permits a man with a seminal emission to study laws of proper conduct.

רבי יוסי אומר: שונה הוא ברגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה. רבי יונתן בן יוסף אומר: מציע הוא את המשנה, ואינו מציע את הגמרא. רבי נתן בן אבישלום אומר: אף מציע את הגמרא, ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו. רבי יוחנן הסנדלר תלמידו של רבי עקיבא משום רבי עקיבא אומר: לא יכנס למדרש כל עיקר. ואמרי לה: לא יכנס לבית המד …
רבי יוסי אומר: שונה הוא ברגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה. רבי יונתן בן יוסף אומר: מציע הוא את המשנה, ואינו מציע את הגמרא. רבי נתן בן אבישלום אומר: אף מציע את הגמרא, ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו. רבי יוחנן הסנדלר תלמידו של רבי עקיבא משום רבי עקיבא אומר: לא יכנס למדרש כל עיקר. ואמרי לה: לא יכנס לבית המדרש כל עיקר. רבי יהודה אומר: שונה הוא בהלכות דרך ארץ.
Berakhot 22b רבי יהודה אומר halacha ruling seminal emission
Rabbi Yehudah requires forty seah of water in every case for purifying a man with a seminal emission.

תנו רבנן: בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים — טהור. במה דברים אמורים — לעצמו, אבל לאחרים ארבעים סאה. רבי יהודה אומר: ארבעים סאה מכל מקום.
Berakhot 22b אמר רבי יהודה halacha dispute immersion water
Rabbi Yehudah's requirement of forty seah is interpreted either as limited to water in the ground or as applying even in vessels.

וחד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא אסיפא. חד אמר: הא דאמר רבי יהודה ארבעים סאה מכל מקום — לא שנו אלא בקרקע, אבל בכלים — לא. וחד אמר: אפילו בכלים נמי.
Berakhot 22b רבי יהודה אומר halacha dialogue immersion water
Rabbi Yehudah's phrase from any place is challenged as seemingly unnecessary if his forty-seah requirement applies only in the ground.

בשלמא למאן דאמר אפילו בכלים — היינו דקתני רבי יהודה אומר: ״ארבעים סאה מכל מקום״. אלא למאן דאמר בקרקע — אין, בכלים — לא, ״מכל מקום״ לאתויי מאי?
Berakhot 26a רבי יהודה אומר halacha ruling prayer times
Rabbi Yehudah sets the morning prayer deadline at four hours and the afternoon prayer deadline at the midpoint of the final afternoon period.

מתני' תפלת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות. תפלת המנחה עד הערב, רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה.
Berakhot 26a רבי יהודה אומר halacha ruling additional prayer
Rabbi Yehudah sets the deadline for the additional prayer at seven hours into the day.

תפלת הערב אין לה קבע. ושל מוספים כל היום, רבי יהודה אומר: עד שבע שעות.
Berakhot 26b רבי יהודה אומר halacha ruling morning prayer
Rabbi Yehudah limits the morning prayer to four hours because the morning daily offering was brought only until then.

ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי: מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות — שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות. ורבי יהודה אומר: עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות.
Berakhot 26b רבי יהודה אומר halacha ruling afternoon prayer
Rabbi Yehudah limits the afternoon prayer to the midpoint of the final afternoon period because the daily afternoon offering was brought until then.

ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב — שהרי, תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב. רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה, שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה.
Berakhot 26b רבי יהודה אומר halacha ruling additional prayer
Rabbi Yehudah limits the additional prayer to seven hours because the additional offering was brought until then.

ומפני מה אמרו של מוספין כל היום — שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום. רבי יהודה אומר: עד שבע שעות, שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות.
Berakhot 26b רבי יהודה אומר halacha ruling afternoon prayer
Rabbi Yehudah identifies the prayer deadline as the midpoint of the final afternoon period, at ten and three-quarter hours.

איבעיא להו: רבי יהודה, פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה קאמר? תא שמע דתניא, רבי יהודה אומר: פלג המנחה אחרונה אמרו, והיא אחת עשרה שעות חסר רביע.
Berakhot 26b רבי יהודה אומר halacha dialogue prayer deadline
Rabbi Yehudah's four-hour morning prayer deadline is examined to determine whether the endpoint itself is included.

רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. איבעיא להו: עד ועד בכלל, או דילמא עד ולא עד בכלל?! תא שמע רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה. אי אמרת בשלמא עד ולא עד בכלל — היינו דאיכא בין רבי יהודה לרבנן. אלא אי אמרת עד ועד בכלל, רבי יהודה
Berakhot 27a רבי יהודה אומר halacha ruling prayer priority
Rabbi Yehudah gives the additional prayer priority over the afternoon prayer because its deadline passes first.

אלא מאי, עד ולא עד בכלל? אימא סיפא: ושל מוספין כל היום. רבי יהודה אומר: עד שבע שעות. ותניא: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מוסף ואחת של מנחה — מתפלל של מנחה ואחר כך של מוסף, שזו תדירה, וזו אינה תדירה. רבי יהודה אומר: מתפלל של מוסף ואחר כך של מנחה, שזו עוברת, וזו אינה עוברת.
Berakhot 28a רבי יהודה אומר halacha ruling prayer priority
Rabbi Yehudah requires praying the additional prayer before the afternoon prayer because the former is a passing commandment.

תנו רבנן: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף — מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוסף, שזו תדירה, וזו אינה תדירה. רבי יהודה אומר: מתפלל של מוסף ואחר כך מתפלל של מנחה, שזו מצוה עוברת, וזו מצוה שאינה עוברת. אמר רבי יוחנן: הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוסף.
Berakhot 30a רבי יהודה אומר halacha ruling additional prayer
Rabbi Yehudah transmits that an individual is exempt from the additional prayer wherever an organized communal prayer is present.

מתני' רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים: בחבר עיר ושלא בחבר עיר. רבי יהודה אומר משמו: כל מקום שיש שם חבר עיר — יחיד פטור מתפלת המוספין.
Berakhot 31a אמר רבי יהודה aggada story akiva prayer
Rabbi Yehudah recounts that Rabbi Akiva prayed briefly with the community but bowed so extensively in private that he moved across the room.

תניא אמר רבי יהודה: כך היה מנהגו של רבי עקיבא, כשהיה מתפלל עם הציבור — היה מקצר ועולה, מפני טורח צבור. וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו — אדם מניחו בזוית זו, ומוצאו בזוית אחרת. וכל כך למה? מפני כריעות והשתחויות.
Berakhot 33b אמר רבי יהודה aggada other temple architecture
Rabbi Yehudah reports that the Temple Mount had a double colonnade with one row inside another.

דאמר רחבא אמר רבי יהודה: הר הבית סטיו כפול היה, והיה סטיו לפנים מסטיו.
Berakhot 35a רבי יהודה אומר halacha ruling vegetable blessing
Rabbi Yehudah prescribes the blessing Creator of kinds of herbs over vegetables.

מתני' כיצד מברכין על הפירות? על פירות האילן הוא אומר: ״בורא פרי העץ״, חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר: ״בורא פרי הגפן״. ועל פירות הארץ הוא אומר: ״בורא פרי האדמה״, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: ״המוציא לחם מן הארץ״. ועל הירקות הוא אומר: ״בורא פרי האדמה״. רבי יהודה אומר: ״בורא מיני דשאים״.
Berakhot 35b משום רבי יהודה ברבי אלעאי as transmitted by Rabbi Yochanan aggada maxim torah and work
Rabbi Yehudah bar Ilai contrasts earlier generations whose primary Torah and secondary work both endured with later generations whose primary work and secondary Torah both failed.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים. דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי, זו וזו נתקיימה בידן. דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי, זו וזו לא נתקיימה בידן.
Berakhot 35b משום רבי יהודה ברבי אלעאי as transmitted by Rabbi Yochanan both maxim tithe avoidance
Rabbi Yehudah bar Ilai contrasts earlier generations who deliberately obligated produce in tithes with later generations who routed produce to avoid that obligation.

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים. דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות, דרך חצרות, דרך קרפיפות, כדי לפטרן מן המעשר. דאמר רבי ינאי: אין הטבל מתחייב במעשר עד שירא …
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים. דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות, דרך חצרות, דרך קרפיפות, כדי לפטרן מן המעשר. דאמר רבי ינאי: אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית, שנאמר: ״בערתי הקדש מן הבית״.
Berakhot 37a רבי יהודה אומר halacha ruling grain blessing
Rabbi Yehudah's differentiated blessing approach supports reciting Creator of kinds of seeds over chewed wheat.

אמר מר: הכוסס את החטה מברך עליה ״בורא פרי האדמה״. והתניא ״בורא מיני זרעים״! לא קשיא: הא רבי יהודה, והא רבנן. דתנן: ועל ירקות אומר ״בורא פרי האדמה״, רבי יהודה אומר: ״בורא מיני דשאים״.
Berakhot 37a רבי יהודה אומר halacha other seven species
Rabbi Yehudah transmits an incomplete rule concerning anything from the seven species.

רבי יהודה אומר משמו: כל שהוא משבעת המינים
Berakhot 37b רבי יהודה אומר halacha ruling dough obligation
Rabbi Yehudah says the way bread for kutah is prepared demonstrates whether it is obligated in separating dough.

תני רבי חייא: לחם העשוי לכותח פטור מן החלה. והא תניא חייב בחלה! התם כדקתני טעמא — רבי יהודה אומר: מעשיה מוכיחין עליה. עשאן
Berakhot 39b רבי יהודה אומר halacha dispute terumah selection
Rabbi Yehudah prefers separating terumah from half of a large onion rather than from a whole small onion.

אמר רבי ירמיה בר אבא כתנאי: תורמין בצל קטן שלם, אבל לא חצי בצל גדול. רבי יהודה אומר: לא כי, אלא חצי בצל גדול. מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר חשוב עדיף, ומר סבר שלם עדיף.
Berakhot 39b רבי יהודה אומר halacha ruling terumah selection
Rabbi Yehudah always requires separating terumah from the finest produce, even when no priest is present.

היכא דאיכא כהן, כולי עלמא לא פליגי דחשוב עדיף. כי פליגי דליכא כהן. דתנן: כל מקום שיש כהן — תורם מן היפה, וכל מקום שאין כהן — תורם מן המתקיים. רבי יהודה אומר: אין תורם אלא מן היפה.
Berakhot 40a רבי יהודה אומר both exegesis specific blessings
Rabbi Yehudah prescribes Creator of kinds of herbs because each kind should receive a blessing suited to it.

רבי יהודה אומר ״בורא מיני דשאים״. אמר רבי זירא, ואיתימא רבי חיננא בר פפא: אין הלכה כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה — אמר קרא ״ברוך ה' יום יום״. וכי ביום מברכין אותו, ובלילה אין מברכין אותו? אלא לומר לך: כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, הכא נמי כל מין ומין תן לו …
רבי יהודה אומר ״בורא מיני דשאים״. אמר רבי זירא, ואיתימא רבי חיננא בר פפא: אין הלכה כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה — אמר קרא ״ברוך ה' יום יום״. וכי ביום מברכין אותו, ובלילה אין מברכין אותו? אלא לומר לך: כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, הכא נמי כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו.
Berakhot 40a רבי יהודה אומר halacha ruling first fruits
Rabbi Yehudah requires both bringing first fruits and reciting their declaration even when the spring dries or the tree is cut down.

גמ' מאן תנא דעיקר אילן ארעא היא?! אמר רב נחמן בר יצחק: רבי יהודה היא, דתנן: יבש המעין ונקצץ האילן — מביא ואינו קורא. רבי יהודה אומר: מביא וקורא.
Berakhot 40a רבי יהודה אומר aggada exegesis eden tree
Rabbi Yehudah identifies the tree eaten by Adam as wheat because a child gains speech and discernment only after tasting grain.

על פירות הארץ וכו'. פשיטא! אמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה אלא לרבי יהודה, דאמר חטה מין אילן היא. דתניא: אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר: ״וישת מן היין וישכר״. רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר: ״ויתפרו עלה תאנה״. …
על פירות הארץ וכו'. פשיטא! אמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה אלא לרבי יהודה, דאמר חטה מין אילן היא. דתניא: אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר: ״וישת מן היין וישכר״. רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר: ״ויתפרו עלה תאנה״. רבי יהודה אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות ״אבא״ ו״אמא״ עד שיטעום טעם דגן.
Berakhot 40a אמר רבי יהודה halacha dialogue grain blessing
Rabbi Yehudah's identification of wheat as a tree is considered and rejected as grounds for reciting the tree-fruit blessing over wheat.

סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר רבי יהודה חטה מין אילן היא, ליברך עליה ״בורא פרי העץ״. קא משמע לן, היכא מברכינן בורא פרי העץ — היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא, והדר מפיק,
Berakhot 40b רבי יהודה אומר halacha ruling blessing omission
Rabbi Yehudah requires no blessing over something produced by a curse.

מתני' ועל דבר שאין גדולו מן הארץ אומר ״שהכל נהיה בדברו״. על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי, אומר ״שהכל נהיה בדברו״. רבי יהודה אומר: כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו.
Berakhot 40b רבי יהודה אומר halacha ruling blessing priority
Rabbi Yehudah gives blessing priority to a food belonging to the seven species.

היו לפניו מינין הרבה, רבי יהודה אומר: אם יש ביניהן מין שבעה — עליו הוא מברך. וחכמים אומרים: מברך על איזה מהן שירצה.
Berakhot 40b רבי יהודה אומר halacha dialogue cursed produce
Rabbi Yehudah's exclusion of cursed produce from blessings prompts a question about how windfallen dates qualify as cursed.

תנן, רבי יהודה אומר: כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו. בשלמא למאן דאמר בושלי כמרא, היינו דקרי ליה ״מין קללה״, אלא למאן דאמר תמרי דזיקא — מאי מין קללה?
Berakhot 41a רבי יהודה אומר halacha dialogue primary food
Rabbi Yehudah's preference for olives as a seven-species food is challenged from his agreement that a radish exempts an accompanying olive when the radish is primary.

אי הכי, אימא סיפא: רבי יהודה אומר מברך על הזית, שהזית ממין שבעה. לית ליה לרבי יהודה, הא דתנן: כל שהוא עיקר ועמו טפלה — מברך על העיקר ופוטר את הטפלה? וכי תימא: הכי נמי דלית ליה, והתניא: רבי יהודה אומר: אם מחמת צנון בא הזית — מברך על הצנון ופוטר את הזית.
Berakhot 41a רבי יהודה אומר halacha ruling blessing priority
Rabbi Yehudah gives an olive priority when foods sharing one blessing are equally primary because the olive belongs to the seven species.

לעולם בצנון עיקר עסקינן, וכי פליגי רבי יהודה ורבנן — במילתא אחריתי פליגי, וחסורי מחסרא, והכי קתני: היו לפניו צנון וזית — מברך על הצנון ופוטר את הזית. במה דברים אמורים — כשהצנון עיקר, אבל אין הצנון עיקר — דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה. ושני מינין בעלמא שברכותיהן שוות — מברך על איזה מהן שירצה. …
לעולם בצנון עיקר עסקינן, וכי פליגי רבי יהודה ורבנן — במילתא אחריתי פליגי, וחסורי מחסרא, והכי קתני: היו לפניו צנון וזית — מברך על הצנון ופוטר את הזית. במה דברים אמורים — כשהצנון עיקר, אבל אין הצנון עיקר — דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה. ושני מינין בעלמא שברכותיהן שוות — מברך על איזה מהן שירצה. רבי יהודה אומר: מברך על הזית, שהזית ממין שבעה.
Berakhot 42a משום רבי יהודה halacha ruling pastry blessing
Rabbi Yehudah rules that filled or dry pastry receives the bread blessing.

רב יהודה הוה עסיק ליה לבריה בי רב יהודה בר חביבא. אייתו לקמייהו פת הבאה בכסנין. כי אתא, שמעינהו דקא מברכי ״המוציא״. אמר להו: מאי ״ציצי״ דקא שמענא? דילמא ״המוציא לחם מן הארץ״ קא מברכיתו? אמרי ליה: אין. דתניא, רבי מונא אמר משום רבי יהודה: פת הבאה בכסנין מברכין עליה ״המוציא״, ואמר שמואל: הלכה כרבי מונא …
רב יהודה הוה עסיק ליה לבריה בי רב יהודה בר חביבא. אייתו לקמייהו פת הבאה בכסנין. כי אתא, שמעינהו דקא מברכי ״המוציא״. אמר להו: מאי ״ציצי״ דקא שמענא? דילמא ״המוציא לחם מן הארץ״ קא מברכיתו? אמרי ליה: אין. דתניא, רבי מונא אמר משום רבי יהודה: פת הבאה בכסנין מברכין עליה ״המוציא״, ואמר שמואל: הלכה כרבי מונא.
Berakhot 45a רבי יהודה אומר halacha ruling prayer quorum
Rabbi Yehudah requires eating an egg-bulk before a person may join the invitation to recite Grace after Meals.

אכל טבל, ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שלא נפדו, והשמש שאכל פחות מכזית, והנכרי — אין מזמנין עליו. נשים ועבדים וקטנים — אין מזמנין עליהן. עד כמה מזמנין? — עד כזית. רבי יהודה אומר: עד כביצה.
Berakhot 49b רבי יהודה אומר halacha ruling blessing correction
Rabbi Yehudah sets an olive-bulk as the threshold requiring one to return and correct an omitted blessing passage.

עד כמה הם חוזרים? רבי מאיר אומר: זה וזה בכביצה. ורבי יהודה אומר: זה וזה בכזית.
Berakhot 52a אמר רבי יהודה halacha dispute havdalah order
Rabbi Yehudah says Beit Shammai and Beit Hillel dispute only whether the flame or spices precede the other in Havdalah.

לא סלקא דעתך, דקתני מאור ואחר כך בשמים, ומאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא — בית שמאי, דתניא אמר רבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שבתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף, על מה נחלקו — על המאור ועל הבשמים. בית שמאי אומרים: מאור ואחר כך בשמים, ובית הלל אומרים: בשמים ואחר כך מאור.
Berakhot 52b רבי יהודה אומר halacha dispute havdalah order
Rabbi Yehudah says both schools place food first and Havdalah last but dispute the relative order of the flame and spices.

עני רבא בתריה: זו דברי רבי מאיר, אבל רבי יהודה אומר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף, על מה נחלקו — על המאור ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים על המאור ואחר כך בשמים, ובית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור.
Berakhot 59b רבי יהודה אומר halacha ruling sea blessing
Rabbi Yehudah requires the blessing on seeing the Great Sea only when thirty days have passed since the prior sighting.

רבי יהודה אומר הרואה הים וכו' לפרקים. עד כמה? אמר רמי בר אבא אמר רב יצחק: עד שלשים יום.
Berakhot 60a רבי יהודה אומר halacha ruling new possessions
Rabbi Yehudah requires a blessing for a new house or utensils whether or not one already owns similar items.

מיתיבי: בנה בית חדש ואין לו כיוצא בו, קנה כלים חדשים ואין לו כיוצא בהם — צריך לברך. יש לו כיוצא בהם — אין צריך לברך, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך צריך לברך.
Berakhot 61b רבי יהודה אומר halacha ruling toilet orientation
Rabbi Yehudah limits the directional restrictions for relieving oneself to the period when the Temple stands.

תניא אידך: הנפנה ביהודה — לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום. ובגליל, צפון ודרום — אסור, מזרח ומערב — מותר. ורבי יוסי מתיר. שהיה רבי יוסי אומר: לא אסרו אלא ברואה. רבי יהודה אומר: בזמן שבית המקדש קיים — אסור, בזמן שאין בית המקדש קיים — מותר. רבי עקיבא אוסר בכל מקום.

Shabbat (107)

Shabbat 6a אמר רבי יהודה halacha ruling private domain
Rabbi Yehudah permits one with houses on opposite sides of a public domain to create a private domain between them by adding boundary markers.

אמר מר: ״זו היא רשות היחיד״. למעוטי מאי? למעוטי הא דרבי יהודה. דתניא, יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים בשני צדי רשות הרבים, עושה
Shabbat 6b רבי יהודה אומר halacha ruling public road
Rabbi Yehudah requires diverting a public road that cuts through private partitions to the sides.

אמר מר: ״זו היא רשות הרבים״. למעוטי מאי? למעוטי אידך דרבי יהודה. דתנן, רבי יהודה אומר: אם היתה דרך רשות הרבים מפסקתן — יסלקנה לצדדין. וחכמים אומרים: אינו צריך.
Shabbat 11b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath carrying
Rabbi Yehudah holds a craftsman liable for carrying a professional implement in the customary manner of that trade while exempting others.

דתניא: לא יצא החייט במחטו התחובה לו בבגדו, ולא נגר בקיסם שבאזנו, ולא סורק במשיחה שבאזנו ולא גרדי באירא שבאזנו, ולא צבע בדוגמא שבצוארו, ולא שולחני בדינר שבאזנו. ואם יצא — פטור אבל אסור, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אומן דרך אומנתו — חייב, ושאר כל אדם — פטור.
Shabbat 12b רבי יהודה אומר halacha ruling sick visitation
Rabbi Yehudah prescribes praying that God have mercy on the patient and on the sick of Israel.

רבי יהודה אומר: ״המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל״. רבי יוסי אומר: ״המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל״. שבנא איש ירושלים, בכניסתו אומר: ״שלום״, וביציאתו אומר: ״שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא, ורחמיו מרובין, ושבתו בשלום״. כמאן אזלא הא דאמר רבי חנינא: מי שיש לו חולה בתוך ביתו צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל …
רבי יהודה אומר: ״המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל״. רבי יוסי אומר: ״המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל״. שבנא איש ירושלים, בכניסתו אומר: ״שלום״, וביציאתו אומר: ״שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא, ורחמיו מרובין, ושבתו בשלום״. כמאן אזלא הא דאמר רבי חנינא: מי שיש לו חולה בתוך ביתו צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל? כמאן — כרבי יוסי.
Shabbat 18b רבי יהודה אומר both other unclear
Rabbi Yehudah is named after a dispute about selling leaven to a gentile, but his statement is absent from the supplied fragment.

תנו רבנן, בית שמאי אומרים: לא ימכור אדם חמצו לגוי אלא אם כן יודע בו שיכלה קודם הפסח, דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים: כל זמן שמותר לאוכלו — מותר למוכרו. רבי יהודה אומר:
Shabbat 20a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath kindling
Rabbi Yehudah permits leaving coals before Shabbat once fire has caught to any extent.

ובגבולין, כדי שתאחוז האור ברובו. רבי יהודה אומר: בפחמין — כל שהוא.
Shabbat 21b רבי יהודה אומר halacha ruling hanukkah lamp
Rabbi Yehudah exempts one whose camel load is ignited by a Hanukkah lamp placed outside a shop.

רבי יהודה אומר: בנר חנוכה — פטור. אמר רבינא משום דרבה: זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה. דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה, לימא ליה: היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו! ודילמא, אי מיטרחא ליה טובא אתי לאימנועי ממצוה.
Shabbat 27b רבי יהודה אומר halacha ruling garment lesions
Rabbi Yehudah makes warp thread susceptible to garment lesions after boiling, woof thread immediately, and flax bundles after bleaching.

כמאן — כי האי תנא, דתנן: שתי וערב מטמא בנגעים מיד, דברי רבי מאיר. ורבי יהודה אומר: השתי משישלה, והערב מיד, והאונין של פשתן משיתלבנו.
Shabbat 28a רבי יהודה אומר aggada dispute tabernacle coverings
Rabbi Yehudah says the Tabernacle had two coverings, one of dyed ram skins and another of tahash skins.

מתיב רבי אבא, רבי יהודה אומר: שני מכסאות היו, אחד של עורות אילים מאדמים ואחד של עורות תחשים. רבי נחמיה אומר: מכסה אחד היה, ודומה כמין תלא אילן. והא תלא אילן טמא הוא! הכי קאמר: כמין תלא אילן הוא, שיש בו גוונין הרבה, ולא תלא אילן. דאילו התם טמא, והכא טהור. אמר רב יוסף: אי הכי היינו דמתרגמינן ״ססגונא״, …
מתיב רבי אבא, רבי יהודה אומר: שני מכסאות היו, אחד של עורות אילים מאדמים ואחד של עורות תחשים. רבי נחמיה אומר: מכסה אחד היה, ודומה כמין תלא אילן. והא תלא אילן טמא הוא! הכי קאמר: כמין תלא אילן הוא, שיש בו גוונין הרבה, ולא תלא אילן. דאילו התם טמא, והכא טהור. אמר רב יוסף: אי הכי היינו דמתרגמינן ״ססגונא״, ששש בגוונין הרבה.
Shabbat 29a דברי רבי יהודה halacha dispute festival fuel
Rabbi Yehudah permits burning intact utensils, dates, and nuts as festival fuel but forbids their fragments, pits, and shells after use.

אמר רב יהודה אמר רב: מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים, דברי רבי יהודה. ורבי שמעון מתיר. מסיקין בתמרין, אכלן אין מסיקין בגרעיניהן, דברי רבי יהודה. ורבי שמעון מתיר. מסיקין באגוזים, אכלן אין מסיקין בקליפותיהן, דברי רבי יהודה. ורבי שמעון מתיר.
Shabbat 29b אמר רבי יהודה both story sabbath lamp
Rabbi Yehudah recounts that elders did not object when his group fed oil into a lamp through a perforated eggshell on Shabbat.

תניא אמר רבי יהודה: פעם אחת שבתנו בעליית בית נתזה בלוד, והביאו לנו שפופרת של ביצה ומלאנוה שמן ונקבנוה והנחנוה על פי הנר. והיה שם רבי טרפון וזקנים, ולא אמרו לנו דבר. אמרו לו: משם ראיה?! שאני בית נתזה דזריזין הן.
Shabbat 33b רבי יהודה אמר aggada story roman works
Rabbi Yehudah praises the Romans for building markets, bridges, and bathhouses and is consequently elevated by the government.

ואמאי קרו ליה ״ראש המדברים בכל מקום״? דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו, לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין — להושיב בהן זונ …
ואמאי קרו ליה ״ראש המדברים בכל מקום״? דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו, לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין — להושיב בהן זונות, מרחצאות — לעדן בהן עצמן, גשרים — ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה — יתעלה. יוסי ששתק — יגלה לציפורי. שמעון שגינה — יהרג.
Shabbat 34b דברי רבי יהודה halacha ruling twilight
Rabbi Yehudah defines twilight from sunset while the eastern sky remains red until its upper and lower portions grow equally dark.

ואיזהו בין השמשות? — משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון — בין השמשות. הכסיף העליון והשוה לתחתון — זהו לילה, דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל. רבי יוסי אומר: בין השמשות כהרף עין, זה נכנס וזה יוצא, ואי אפשר לעמוד עליו.
Shabbat 37a רבי יהודה אומר halacha dispute sabbath stove
Rabbi Yehudah reports that Beit Shammai permits retaining only hot water on a prepared stove while Beit Hillel permits hot water and food and also permits returning them.

תא שמע: שתי כירות המתאימות, אחת גרופה וקטומה, ואחת שאינה גרופה ואינה קטומה: משהין על גבי גרופה וקטומה ואין משהין על שאינה גרופה ואינה קטומה. ומה הן משהין? — בית שמאי אומרים: ולא כלום. ובית הלל אומרים: חמין, אבל לא תבשיל. עקר — דברי הכל לא יחזיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר — בית שמאי אומרים: חמין, …
תא שמע: שתי כירות המתאימות, אחת גרופה וקטומה, ואחת שאינה גרופה ואינה קטומה: משהין על גבי גרופה וקטומה ואין משהין על שאינה גרופה ואינה קטומה. ומה הן משהין? — בית שמאי אומרים: ולא כלום. ובית הלל אומרים: חמין, אבל לא תבשיל. עקר — דברי הכל לא יחזיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר — בית שמאי אומרים: חמין, אבל לא תבשיל. ובית הלל אומרים: חמין ותבשיל. בית שמאי אומרים: נוטלין, אבל לא מחזירין. ובית הלל אומרים: אף מחזירין.
Shabbat 38a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath heating
Rabbi Yehudah permits fully heated water and fully cooked food that deteriorates with further reduction but forbids food improved by reduction.

רבי יהודה אומר: חמין שהוחמו כל צורכן — מותרין מפני שמצטמק ורע לו. ותבשיל שבישל כל צורכו — אסור מפני שמצטמק ויפה לו, וכל המצטמק ויפה לו, כגון כרוב ופולים ובשר טרוף — אסור, וכל המצטמק ורע לו — מותר.
Shabbat 39b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath bathing
Rabbi Yehudah forbids rinsing the whole body with hot water on Shabbat but permits doing so with cold water.

אמר רב איקא בר חנניא: להשתטף בהן כל גופו עסקינן, והאי תנא הוא דתניא: לא ישתטף אדם כל גופו בין בחמין ובין בצונן — דברי רבי מאיר. רבי שמעון מתיר. רבי יהודה אומר: בחמין — אסור, בצונן — מותר.
Shabbat 40b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath warming
Rabbi Yehudah permits a woman to place a flask of oil near a fire to remove its chill but not to cook it.

תנו רבנן: מביא אדם קיתון מים ומניחו כנגד המדורה. לא בשביל שיחמו, אלא בשביל שתפוג צינתן. רבי יהודה אומר: מביאה אשה פך של שמן ומניחתו כנגד המדורה. לא בשביל שיבשל, אלא בשביל שיפשר. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אשה סכה ידה שמן ומחממתה כנגד המדורה, וסכה לבנה קטן, ואינה חוששת.
Shabbat 42b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath cooking
Rabbi Yehudah permits pouring into any serving vessel except one containing vinegar or fish brine.

אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי. רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.
Shabbat 42b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath cooking
Rabbi Yehudah permits adding liquid to any pan or boiling pot except a dish containing vinegar or fish brine.

תא שמע, דתניא רבי יהודה אומר: לכל אילפסין הוא נותן, לכל הקדירות רותחות הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.
Shabbat 44a דברי רבי יהודה halacha ruling lamp handling
Rabbi Yehudah permits moving a new lamp on Shabbat but forbids moving an old lamp.

גמ' תנו רבנן: מטלטלין נר חדש אבל לא ישן, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: כל הנרות מטלטלין, חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת. רבי שמעון אומר: חוץ מן הנר הדולק בשבת. כבתה — מותר לטלטלה. אבל כוס וקערה ועששית לא יזיזם ממקומם. ורבי אליעזר ברבי שמעון אומר: מסתפק מן הנר הכבה ומן השמן המטפטף, ואפילו בשעה שהנר דולק …
גמ' תנו רבנן: מטלטלין נר חדש אבל לא ישן, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: כל הנרות מטלטלין, חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת. רבי שמעון אומר: חוץ מן הנר הדולק בשבת. כבתה — מותר לטלטלה. אבל כוס וקערה ועששית לא יזיזם ממקומם. ורבי אליעזר ברבי שמעון אומר: מסתפק מן הנר הכבה ומן השמן המטפטף, ואפילו בשעה שהנר דולק.
Shabbat 44a רבי יהודה אומר halacha ruling lamp handling
Rabbi Yehudah permits moving metal lamps except one used for lighting that Shabbat.

אמר רבי זירא: פמוט שהדליקו בו בשבת, לדברי המתיר — אסור. לדברי האוסר — מותר. למימרא דרבי יהודה — מוקצה מחמת מיאוס אית ליה, מוקצה מחמת איסור לית ליה? והתניא, רבי יהודה אומר: כל הנרות של מתכת מטלטלין, חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת! אלא, אי איתמר הכי איתמר, אמר רבי זירא: פמוט שהדליקו עליו בשבת — דברי הכל א …
אמר רבי זירא: פמוט שהדליקו בו בשבת, לדברי המתיר — אסור. לדברי האוסר — מותר. למימרא דרבי יהודה — מוקצה מחמת מיאוס אית ליה, מוקצה מחמת איסור לית ליה? והתניא, רבי יהודה אומר: כל הנרות של מתכת מטלטלין, חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת! אלא, אי איתמר הכי איתמר, אמר רבי זירא: פמוט שהדליקו עליו בשבת — דברי הכל אסור. לא הדליקו עליו — דברי הכל מותר.
Shabbat 49a רבי יהודה אומר halacha ruling heat insulation
Rabbi Yehudah treats fine flax chaff like manure for the laws of insulating food.

תא שמע, דתניא רבי יהודה אומר: נעורת של פשתן דקה הרי היא כזבל. שמע מינה אנעורת של פשתן קאי. שמע מינה.
Shabbat 51b רבי יהודה אומר halacha ruling heat insulation
Rabbi Yehudah treats fine flax chaff like manure for the laws of insulating food.

רבי יהודה אומר: נעורת של פשתן דקה הרי היא כזבל.
Shabbat 52b רבי יהודה אומר halacha ruling vessel status
Rabbi Yehudah says a physical alteration changes a vessel's status only when it damages rather than repairs the vessel.

סבר לה כרבי יהודה דאמר מעשה לתקן לאו מעשה הוא. דתניא, רבי יהודה אומר: לא אמרו שינוי מעשה לתקן אלא לקלקל.
Shabbat 52b רבי יהודה אומר halacha ruling goat udders
Rabbi Yehudah permits goats to go out on Shabbat with bound udders for drying up their milk but not for preserving milk.

רבי יהודה אומר: עזים יוצאות צרורות ליבש, אבל לא לחלב.
Shabbat 53b רבי יהודה אומר halacha ruling goat udders
Rabbi Yehudah permits goats to go out on Shabbat with bound udders for drying up their milk but not for milking.

רב יוסף אמר: תנאי שקלת מעלמא? תנאי היא, דתנן: העזים יוצאות צרורות, רבי יוסי אוסר בכלן חוץ מן הרחילות הכבונות, רבי יהודה אומר: עזים יוצאות צרורות ליבש, אבל לא ליחלב.
Shabbat 53b אמר רבי יהודה both story animal protection
Rabbi Yehudah recounts that goats in Antioch wore pouches to prevent their large udders from being scratched.

תניא, אמר רבי יהודה: מעשה בעזים של אנטוכיא שהיו דדיהן גסין, ועשו להן כיסין כדי שלא יסרטו דדיהן.
Shabbat 56a רבי יהודה אומר aggada exegesis samuel sons
Rabbi Yehudah interprets Samuel's sons turning toward profit as imposing merchandise on householders.

כתנאי. ״ויטו אחרי הבצע״, רבי מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם. רבי יהודה אומר: מלאי הטילו על בעלי בתים. רבי עקיבא אומר: קופה יתירה של מעשר נטלו בזרוע. רבי יוסי אומר: מתנות נטלו בזרוע.
Shabbat 57a רבי יהודה אומר halacha ruling immersion barriers
Rabbi Yehudah says wool and hair cords do not obstruct immersion because water passes through them.

תנן התם: ואלו חוצצין באדם: חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות. רבי יהודה אומר: של צמר ושל שער אין חוצצין מפני שהמים באין בהן. אמר רב הונא: וכולן, בראשי הבנות שנינו.
Shabbat 57b רבי יהודה אומר halacha ruling immersion barriers
Rabbi Yehudah says wool and hair cords do not obstruct immersion because water passes through them.

רבי יהודה אומר של צמר ושל שער אין חוצצין, מפני שהמים באין בהן.
Shabbat 57b רבי יהודה אומר halacha ruling immersion barriers
Rabbi Yehudah says neither wool nor hair cords obstruct immersion.

תניא נמי הכי: חוטי צמר חוצצין, חוטי שער אין חוצצין. רבי יהודה אומר: של צמר ושל שער אין חוצצין.
Shabbat 63a אמר רבי יהודה aggada story jerusalem cinnamon
Rabbi Yehudah says Jerusalem's cinnamon trees once perfumed the whole Land of Israel when burned but were hidden after the city's destruction.

אמר רחבה אמר רבי יהודה: עצי ירושלים של קינמון היו, ובשעה שהיו מסיקין מהן, ריחן נודף בכל ארץ ישראל. ומשחרבה ירושלים נגנזו, ולא נשתייר אלא כשעורה, ומשתכח בי גזא דצימצמאי מלכתא.
Shabbat 67b רבי יהודה אומר halacha exegesis idolatrous speech
Rabbi Yehudah identifies the word Gad in a folk incantation as idolatrous language based on Isaiah.

האומר ״גד גדי, וסנוק לא אשכי ובושכי״ — יש בו משום דרכי האמורי. רבי יהודה אומר: ״גד״ אינו אלא לשון עבודה זרה, שנאמר: ״הערכים לגד שלחן״.
Shabbat 67b רבי יהודה אומר halacha exegesis idolatrous speech
Rabbi Yehudah identifies the word Dan in a folk incantation as idolatrous language based on Amos.

״דונו דני״ — יש בו משום דרכי האמורי. רבי יהודה אומר: אין ״דן״ אלא לשון עבודה זרה, שנאמר: ״הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן״.
Shabbat 75a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath labors
Rabbi Yehudah holds one who traps and crushes a snail liable for two Shabbat labors because crushing falls under threshing.

הצד צבי וכו'. תנו רבנן: הצד חלזון והפוצעו — אינו חייב אלא אחת. רבי יהודה אומר חייב שתים. שהיה רבי יהודה אומר: פציעה בכלל דישה. אמרו לו: אין פציעה בכלל דישה. אמר רבא: מאי טעמא דרבנן — קסברי אין דישה אלא לגדולי קרקע. וליחייב נמי משום נטילת נשמה! אמר רבי יוחנן: שפצעו מת.
Shabbat 76b רבי יהודה אומר halacha ruling carrying food
Rabbi Yehudah includes lentil peels cooked with the lentils in the food volume for liability for carrying on Shabbat.

מתני' המוציא אוכלים כגרוגרת — חייב, ומצטרפין זה עם זה מפני ששוו בשיעוריהן. חוץ מקליפתן, וגרעיניהן, ועוקציהן, וסובן, ומורסנן. רבי יהודה אומר: חוץ מקליפי עדשין שמתבשלות עמהן.
Shabbat 76b רבי יהודה אומר halacha dialogue food peels
Rabbi Yehudah's inclusion of cooked lentil and bean peels is distinguished according to whether the legumes are fresh or old.

רבי יהודה אומר: חוץ מקליפי עדשים המתבשלות עמהן. עדשים אין, פולין לא? והתניא, רבי יהודה אומר: חוץ מקליפי פולין ועדשים! לא קשיא: הא בחדתי, הא בעתיקי. עתיקי מאי טעמא לא? אמר רבי אבהו: מפני שנראין כזבובין בקערה.
Shabbat 77a רבי יהודה אומר halacha ruling carrion blood
Rabbi Yehudah lists carrion blood among cases where Beit Shammai is lenient and Beit Hillel stringent.

תנא: יבש בכזית, דברי רבי נתן. אמר רב יוסף: רבי נתן ורבי יוסי ברבי יהודה אמרו דבר אחד. רבי נתן — הא דאמרן, ורבי יוסי ברבי יהודה, דתניא: רבי יהודה אומר: ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. דם נבלה — בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין. אמר רבי יוסי ברבי יהודה: אף כשטמאו בית הלל, לא טמאו אלא בדם שיש …
תנא: יבש בכזית, דברי רבי נתן. אמר רב יוסף: רבי נתן ורבי יוסי ברבי יהודה אמרו דבר אחד. רבי נתן — הא דאמרן, ורבי יוסי ברבי יהודה, דתניא: רבי יהודה אומר: ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. דם נבלה — בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין. אמר רבי יוסי ברבי יהודה: אף כשטמאו בית הלל, לא טמאו אלא בדם שיש בו רביעית, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית.
Shabbat 78a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath carrying
Rabbi Yehudah makes one liable for carrying enough reed to measure a child's shoe.

מתני' המוציא חבל — כדי לעשות אוזן לקופה. גמי — כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה. רבי יהודה אומר: כדי ליטול ממנו מדת מנעל לקטן. נייר — כדי לכתוב עליו קשר מוכסין. והמוציא קשר מוכסין — חייב.
Shabbat 78b רבי יהודה אומר halacha ruling carrying materials
Rabbi Yehudah sets clay's carrying threshold at enough for a stove support and lime's threshold at enough for a side lock of hair.

כחול — כדי לכחול עין אחת. דבק — כדי ליתן בראש השפשף. זפת וגפרית — כדי לעשות נקב. שעוה — כדי ליתן על פי נקב קטן. חרסית — כדי לעשות פי כור של צורפי זהב. רבי יהודה אומר: כדי לעשות פיטפוט. סובין — כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב. סיד — כדי לסוד קטנה שבבנות. רבי יהודה אומר: כדי לעשות כלכול. רבי נחמיה אומ …
כחול — כדי לכחול עין אחת. דבק — כדי ליתן בראש השפשף. זפת וגפרית — כדי לעשות נקב. שעוה — כדי ליתן על פי נקב קטן. חרסית — כדי לעשות פי כור של צורפי זהב. רבי יהודה אומר: כדי לעשות פיטפוט. סובין — כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב. סיד — כדי לסוד קטנה שבבנות. רבי יהודה אומר: כדי לעשות כלכול. רבי נחמיה אומר: כדי לסוד אונדפי.
Shabbat 78b רבי יהודה אומר halacha ruling customs document
Rabbi Yehudah holds one liable for carrying a customs document even after showing it to the collector because it remains useful.

תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס — חייב. משהראהו למוכס — פטור. רבי יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר אביי: איכא בינייהו רהיטי מוכסא. רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו. רב אשי אמר: חד מוכס איכא בינייהו, מפני שצריך לו להראות למוכס שני, דאמר ליה: ח …
תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס — חייב. משהראהו למוכס — פטור. רבי יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר אביי: איכא בינייהו רהיטי מוכסא. רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו. רב אשי אמר: חד מוכס איכא בינייהו, מפני שצריך לו להראות למוכס שני, דאמר ליה: חזי, גברא דמוכס אנא.
Shabbat 78b רבי יהודה אומר halacha ruling repaid document
Rabbi Yehudah holds one liable for carrying a repaid debt document because retaining it is permitted and useful.

תנו רבנן: המוציא שטר חוב, עד שלא פרעו — חייב, משפרעו — פטור. רבי יהודה אומר: אף משפרעו — חייב, מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר רב יוסף: אסור לשהות שטר פרוע איכא בינייהו. רבנן סברי: אסור לשהות שטר פרוע. ורבי יהודה סבר: מותר לשהות שטר פרוע.
Shabbat 80a רבי יהודה אומר halacha ruling clay measure
Rabbi Yehudah sets clay's Shabbat carrying threshold at enough to coat a support of a small stove.

חרסית כדי לעשות פי כור כו'. למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש? הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש, דתנן, רבי יהודה אומר: כדי ליטול הימנו מדת מנעל לקטן. אימא: כדי לסוד פיטפוט כירה קטנה.
Shabbat 80b רבי יהודה אומר both ruling unripe olive oil
Rabbi Yehudah identifies anpikinon as oil from olives not one-third ripe and explains that girls apply it to remove hair and soften skin.

סיד כדי לסוד. תנא: כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות. אמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו [לשנים], בנות עניים — טופלות אותן בסיד. בנות עשירים — טופלות אותן בסולת, בנות מלכים — טופלות אותן בשמן המור, שנאמר: ״ששה חדשים בשמן המור״. מאי שמן המור? רב הונא בר חייא אמר: סטכת. רב ירמיה בר אבא אמ …
סיד כדי לסוד. תנא: כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות. אמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו [לשנים], בנות עניים — טופלות אותן בסיד. בנות עשירים — טופלות אותן בסולת, בנות מלכים — טופלות אותן בשמן המור, שנאמר: ״ששה חדשים בשמן המור״. מאי שמן המור? רב הונא בר חייא אמר: סטכת. רב ירמיה בר אבא אמר: שמן זית שלא הביא שליש. תניא, רבי יהודה אומר: אנפיקנון — שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו — שמשיר את השיער ומעדן הבשר.
Shabbat 80b רבי יהודה אומר halacha dialogue lime measure
Rabbi Yehudah's lime threshold is analyzed as enough to treat a side lock of hair.

רבי יהודה אומר כדי לסוד כלכול. מאי כלכול ומאי אנדיפי? אמר רב: צידעא ובת צידעא. למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש? הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש! זוטא מדרבנן, ונפיש מדרבי נחמיה. מיתיבי, אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בחבוט, ודברי רבי נחמיה בביצת הסיד. ואי סלקא דעתך צידעא ובת צידעא, אידי ואידי חבוט? אלא …
רבי יהודה אומר כדי לסוד כלכול. מאי כלכול ומאי אנדיפי? אמר רב: צידעא ובת צידעא. למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש? הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש! זוטא מדרבנן, ונפיש מדרבי נחמיה. מיתיבי, אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בחבוט, ודברי רבי נחמיה בביצת הסיד. ואי סלקא דעתך צידעא ובת צידעא, אידי ואידי חבוט? אלא אמר רבי יצחק, אמרי דבי רבי אמי — אאנדיפא.
Shabbat 80b רבי יהודה אומר halacha ruling mourning plaster
Rabbi Yehudah permits plastering a house only when straw is mixed into the lime and forbids adding sand because it strengthens the plaster.

גמ' על מלא כף סיד. תנא: כדי ליתן על פי כף של סיידין. מאן תנא דחול מעלי ליה לסיד? אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתניא: לא יסוד אדם את ביתו בסיד, אלא אם כן עירב בו תבן או חול. רבי יהודה אומר: תבן מותר, חול אסור — מפני שהוא טרכסיד. רבא אמר: אפילו תימא רבנן — קילקולו זהו תיקונו.
Shabbat 81a רבי יהודה אומר halacha ruling bone measure
Rabbi Yehudah makes one liable for carrying enough bone to fashion a key tooth.

מתני' עצם כדי לעשות תרווד. רבי יהודה אומר: כדי לעשות ממנו חף. זכוכית — כדי לגרור בה ראש הכרכר. צרור או אבן — כדי לזרוק בעוף. רבי אלעזר בר יעקב אומר: כדי לזרוק בבהמה.
Shabbat 81a רבי יהודה אומר halacha ruling toilet stones
Rabbi Yehudah permits bringing toilet stones on Shabbat when each is no larger than an egg.

תנו רבנן בשבת: שלש אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא. וכמה שיעורן? רבי מאיר אומר: כאגוז. רבי יהודה אומר: כביצה. אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: כמחלוקת כאן כך מחלוקת באתרוג. התם מתניתין, הכא ברייתא! אלא: כמחלוקת באתרוג כך מחלוקת כאן.
Shabbat 82a דברי רבי יהודה halacha ruling potsherd measure
Rabbi Yehudah makes one liable for carrying enough potsherd to place between two boards.

מתני' חרס — כדי ליתן בין פצים לחברו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: כדי לחתות בו את האור. רבי יוסי אומר: כדי לקבל בו רביעית. אמר רבי מאיר: אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: ״לא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד״. אמר לו רבי יוסי: משם ראיה? ״ולחשוף מים מגבא״.
Shabbat 85a רבי יהודה אומר halacha exegesis garden bed
Rabbi Yehudah sets a garden bed's border at one handbreadth, deriving its width from the width of a foot.

אמר רב אסי: ערוגה — תוכה ששה חוץ מגבוליה. תניא נמי הכי: ערוגה תוכה ששה. גבוליה בכמה? כדתנן, רבי יהודה אומר: רוחב — כמלא רוחב פרסה. אמר רבי זירא, ואיתימא רבי חנינא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה — דכתיב: ״והשקית ברגלך כגן הירק״ — מה רגל טפח, אף גבול נמי טפח.
Shabbat 89b רבי יהודה אומר halacha ruling cleaning materials
Rabbi Yehudah makes one liable for carrying enough cleansing material to remove a stain.

מתני' המוציא עצים — כדי לבשל ביצה קלה. תבלין — כדי לתבל ביצה קלה. ומצטרפין זה עם זה. קליפי אגוזין, קליפי רמונים, איסטיס ופואה — כדי לצבוע בהן בגד קטן פי סבכה. מי רגלים, נתר ובורית, קמוליא ואשלג — כדי לכבס בגד קטן פי סבכה, רבי יהודה אומר: כדי להעביר את הכתם.
Shabbat 90a רבי יהודה אומר halacha exegesis idolatrous objects
Rabbi Yehudah makes one liable for carrying any amount of an idolatrous accessory because Scripture forbids any part of devoted property from adhering to one's hand.

מתני' פלפלת — כל שהוא, ועטרן — כל שהוא. מיני בשמים ומיני מתכות — כל שהן. מאבני המזבח ומעפר המזבח, מקק ספרים ומקק מטפחותיהם — כל שהוא, שמצניעין אותן לגונזן. רבי יהודה אומר: אף המוציא משמשי עבודה זרה — כל שהוא, שנאמר: ״ולא ידבק בידך מאומה מן החרם״.
Shabbat 90a אמר רבי יהודה aggada maxim food hazards
Rabbi Yehudah warns that bookworms, silk moths, grape seeds, fig stalks, and pomegranate peels are all dangerous.

מקק ספרים ומקק מטפחת. אמר רבי יהודה: מקק דסיפרי, תכך דשיראי, ואילא דעינבי, ופה דתאני, והה דרימוני — כולהו סכנתא. ההוא תלמידא דהוה יתיב קמיה דרבי יוחנן, הוה קאכיל תאיני. אמר ליה: רבי, קוצין יש בתאנים? אמר (ליה): קטליה פה לדין.
Shabbat 90b רבי יהודה אומר halacha ruling carrying locust
Rabbi Yehudah makes one liable for carrying any amount of a live nonkosher locust because it is kept as a child's toy.

זרע קישואין — שנים. זרע דילועין — שנים. זרע פול המצרי — שנים. חגב חי טהור — כל שהוא. מת — כגרוגרת. צפורת כרמים, בין חיה בין מתה — כל שהוא, שמצניעין אותה לרפואה. רבי יהודה אומר: אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא, שמצניעין אותו לקטן לשחוק בו.
Shabbat 90b רבי יהודה אומר halacha dialogue carrying locust
Rabbi Yehudah permits a live nonkosher locust as a child's toy because the child will mourn rather than eat it if it dies.

רבי יהודה אומר אף המוציא כו'. ותנא קמא סבר לא. מאי טעמא? דילמא אכיל ליה: אי הכי, טהור נמי. דהא רב כהנא הוה קאים קמיה דרב, והוה קמעבר שושיבא אפומיה. אמר ליה: שקליה, דלא לימרו מיכל קאכיל ליה, וקעבר משום ״בל תשקצו את נפשתיכם״! אלא, דילמא מיית ואכיל ליה. ורבי יהודה אי מיית — קטן מיספד ספיד ליה.
Shabbat 92b רבי יהודה אומר halacha ruling carrying manner
Rabbi Yehudah includes royal dispatch bearers among people liable when an object shifts from front to back during carrying.

מתני' המתכוין להוציא לפניו, ובא לו לאחריו — פטור. לאחריו ובא לו לפניו — חייב. באמת אמרו: האשה החוגרת בסינר, בין מלפניה ובין מלאחריה — חייבת, שכן ראוי להיות חוזר. רבי יהודה אומר: אף מקבלי פתקין.
Shabbat 92b אמר רבי יהודה halacha dialogue unusual carrying
Rabbi Yehudah says neither side found an answer to the other's position regarding liability for an unusual manner of carrying.

אמר רבי יהודה: אני אמרתי דבר אחד והן אמרו דבר אחד. אני לא מצאתי תשובה לדבריהם והן לא מצאו תשובה לדברי. מדקאמר להו ״אי אתם מודין״ — לאו מכלל דפטרי רבנן? וליטעמיך, דקאמרי ליה ״אי אתה מודה״ — מכלל דמחייב רבי יהודה? והתניא: לאחר ידו ורגלו דברי הכל פטור!
Shabbat 92b רבי יהודה אומר halacha ruling carrying manner
Rabbi Yehudah holds royal dispatch bearers liable when a carried item shifts between front and back because they customarily carry that way.

באמת אמרו האשה כו'. [תנא כל ״באמת״ — הלכה היא. רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין.] תנא: שכן לבלרי מלכות עושין כן.
Shabbat 92b רבי יהודה אומר halacha exegesis joint labor
Rabbi Yehudah holds two people jointly liable when neither could perform the Shabbat labor alone but exempts them when either could do it alone.

תניא נמי הכי: המוציא ככר לרשות הרבים — חייב. הוציאוהו שנים — רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה אומר: אם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים — חייבין, ואם לאו — פטורים, ורבי שמעון פוטר. מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״בעשתה״ — העושה את כולה ולא העושה את מקצתה, כיצד? שנים שהיו אוחזין במלגז ולוגזין, בכרכר ושובטין, ב …
תניא נמי הכי: המוציא ככר לרשות הרבים — חייב. הוציאוהו שנים — רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה אומר: אם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים — חייבין, ואם לאו — פטורים, ורבי שמעון פוטר. מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״בעשתה״ — העושה את כולה ולא העושה את מקצתה, כיצד? שנים שהיו אוחזין במלגז ולוגזין, בכרכר ושובטין, בקולמוס וכותבין, בקנה והוציאוהו לרשות הרבים, יכול יהו חייבין — תלמוד לומר: ״בעשתה״ — העושה את כולה ולא העושה מקצתה.
Shabbat 93a רבי יהודה אומר halacha ruling joint carrying
Rabbi Yehudah holds two people jointly liable for carrying when neither could carry the object alone but exempts them when one could.

בעיגול של דבילה והוציאוהו לרשות הרבים, בקורה והוציאוה לרשות הרבים, רבי יהודה אומר: אם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים — חייבין, ואם לאו — פטורין. רבי שמעון אומר: אף על פי שלא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים — פטורים, לכך נאמר ״בעשתה״ — יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה — פטורין.
Shabbat 98b דברי רבי יהודה aggada exegesis tabernacle boards
Rabbi Yehudah describes the Tabernacle boards as one cubit thick below and tapering to a fingerbreadth above based on Scripture.

תנו רבנן: קרשים מלמטן עוביין אמה, ומלמעלן כלין והולכין עד כאצבע, שנאמר: ״יהיו תמים על ראשו״, ולהלן הוא אומר: ״תמו נכרתו״. דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: כשם שמלמטן עוביין אמה, כך מלמעלן עוביין אמה, שנאמר: ״יחדיו״.
Shabbat 98b דברי רבי יהודה aggada exegesis tabernacle curtains
Rabbi Yehudah interprets the curtain's extra cubit on each side as covering one cubit of the sockets.

תניא נמי הכי: ״והאמה מזה והאמה מזה בעדף״ — לכסות אמה של אדנים, דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: לכסות אמה של קרשים. שדי פותייהו לאורכיה דמשכן, כמה הויא? ארבעין וארבעי. דל תלתין לאיגרא — פשו להו ארבסרי. דל תרתי לכפלא, דכתיב: ״וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל״ — פשו להו תרתי סרי.
Shabbat 101a רבי יהודה אומר halacha ruling boat carrying
Rabbi Yehudah permits throwing from a boat ten handbreadths deep but not ten high into the sea while forbidding transfer from the sea into it.

רבי יהודה אומר: עמוקה עשרה, ואין גבוהה עשרה — מטלטלין מתוכה לים, אבל לא מן הים לתוכה. מאי שנא מן הים לתוכה דלא — דקא מטלטלין מכרמלית לרשות היחיד, מתוכה לים — נמי קמטלטל מרשות היחיד לכרמלית! אלא לאו אחודה. ושמע מינה כחו בכרמלית לא גזרו. שמע מינה.
Shabbat 103a אמר רבי יהודה halacha ruling sabbath writing
Rabbi Yehudah demonstrates liability for writing two letters by identifying meaningful short names contained within longer names.

מתני' הכותב שתי אותיות, בין בימינו בין בשמאלו, בין משם אחד בין משני שמות בין משתי סמניות, בכל לשון — חייב. אמר רבי יוסי: לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם, שכך כותבין על קרשי המשכן לידע איזו בן זוגו. אמר רבי יהודה: מצינו שם קטן משם גדול — ״שם״ משמעון ומשמואל, ״נח״ מנחור, ״דן״ מדניאל, ״גד״ מגדיאל.
Shabbat 103a אמר רבי יהודה halacha dialogue sabbath writing
Rabbi Yehudah's examples prompt a question whether he requires the two written letters to be different.

אמר רבי יהודה, מצינו. אלא רבי יהודה שתי אותיות והן שני שמות הוא דמחייב, שתי אותיות והן שם אחד — לא מחייב?
Shabbat 103b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath writing
Rabbi Yehudah imposes liability even for writing two identical letters that form a name.

תלמוד לומר: ״אחת״. הא כיצד, אינו חייב עד שיכתוב שם קטן משם גדול — ״שם״ משמעון ומשמואל, ״נח״ מנחור, ״דן״ מדניאל, ״גד״ מגדיאל. רבי יהודה אומר: אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד — חייב, כגון: ״שש״ ״תת״, ״רר״, ״גג״, ״חח״.
Shabbat 103b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath writing
Rabbi Yehudah transmits Rabban Gamliel's ruling that two identical letters forming a name incur liability.

קתני מיהא: רבי יהודה אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד — חייב. לא קשיא: הא דידיה, הא דרביה. דתניא, רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל: אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד — חייב, כגון ״שש״, ״תת״, ״רר״, ״גג״, ״חח״.
Shabbat 103b אמר רבי יהודה halacha dialogue letter forms
Rabbi Yehudah's use of the word Shem within Shimon supports validating a closed letter form rewritten as an open one.

אמר רבי יהודה: מצינו שם קטן משם גדול. מי דמי? מ״ם ד״שם״ סתום, מ״ם ד״שמעון״ פתוח! אמר רב חסדא: זאת אומרת סתום ועשאו פתוח — כשר.
Shabbat 104b דברי רבי יהודה halacha ruling divine name
Rabbi Yehudah permits tracing over Yehudah mistakenly written without its letter dalet to consecrate the resulting divine name.

כתב על גבי כתב. מאן תנא? אמר רב חסדא: דלא כרבי יהודה. דתניא: הרי שהיה צריך לכתוב את השם, ונתכוין לכתוב ״יהודה״, וטעה ולא הטיל בו דלת — מעביר עליו קולמוס ומקדשו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אין השם מן המובחר.
Shabbat 106a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath trapping
Rabbi Yehudah holds one liable for trapping a bird in a tower or a deer in a house.

מתני' רבי יהודה אומר: הצד צפור למגדל, וצבי לבית — חייב. וחכמים אומרים: צפור למגדל
Shabbat 107b רבי יהודה אומר halacha ruling reptile impurity
Rabbi Yehudah treats a lizard like a weasel in determining the status of its hide.

אמר רב אשי: מאן תנא קמא — רבי יהודה דאזיל בתר גישתא. דתנן, רבי יהודה אומר: הלטאה כחולדה. אבל רבנן דפליגי עליה דרבי יוחנן לענין טומאה, לענין שבת מודו ליה. אי הכי, האי ״דברי רבי יוחנן בן נורי״, ״דברי רבי יוחנן ומחלוקתו״ מיבעי ליה! תני: ״דברי רבי יוחנן בן נורי ומחלוקתו״.
Shabbat 108b משום רבי יהודה both maxim eye health
Rabbi Yehudah teaches that a morning drop of cold water and evening washing of hands and feet surpass every eye salve.

אמר מר עוקבא אמר שמואל: שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גב עיניו בשבת, ואינו חושש. בר לואי הוה קאי קמיה דמר עוקבא. חזייה דהוה עמיץ ופתח. אמר ליה: כולי האי ודאי לא שרא מר שמואל. שלח ליה רבי ינאי למר עוקבא: לישדר לן מר מהנך קילורין דמר שמואל. שלח ליה: שדורי משדרנא לך, דלא תימא צר עין אנא, אלא הכי א …
אמר מר עוקבא אמר שמואל: שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גב עיניו בשבת, ואינו חושש. בר לואי הוה קאי קמיה דמר עוקבא. חזייה דהוה עמיץ ופתח. אמר ליה: כולי האי ודאי לא שרא מר שמואל. שלח ליה רבי ינאי למר עוקבא: לישדר לן מר מהנך קילורין דמר שמואל. שלח ליה: שדורי משדרנא לך, דלא תימא צר עין אנא, אלא הכי אמר שמואל: טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קילורין שבעולם. תניא נמי הכי, אמר רבי מונא משום רבי יהודה: טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים ערבית מכל קילורין שבעולם.
Shabbat 109a רבי יהודה אומר halacha exegesis sea immersion
Rabbi Yehudah treats only the Mediterranean Sea as a ritual pool and reads the plural seas as its varied regions.

אמר רבי יוחנן, לא קשיא: הא — רבי מאיר, הא — רבי יהודה. דתנן: כל הימים כמקוה, שנאמר: ״ולמקוה המים קרא ימים״, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ים הגדול כמקוה, ולא נאמר ״ימים״, אלא שיש בו מיני ימים הרבה.
Shabbat 112a רבי יהודה אומר halacha ruling torn sandal
Rabbi Yehudah keeps a sandal impure when its inner strap breaks but declares it pure when the outer strap breaks.

מאי היא? דתניא: סנדל שנפסקו שתי אזניו, או שתי תרסיותיו, או שניטל כל הכף שלו — טהור. אחת מאזניו, או אחת מתרסיותיו, או שניטל רוב הכף שלו — טמא. רבי יהודה אומר: נפסקה פנימית — טמא. החיצונה — טהור. ואמר עולא, ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמחלוקת לענין טומאה כך מחלוקת לענין שבת, אבל לא לענין חליצ …
מאי היא? דתניא: סנדל שנפסקו שתי אזניו, או שתי תרסיותיו, או שניטל כל הכף שלו — טהור. אחת מאזניו, או אחת מתרסיותיו, או שניטל רוב הכף שלו — טמא. רבי יהודה אומר: נפסקה פנימית — טמא. החיצונה — טהור. ואמר עולא, ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמחלוקת לענין טומאה כך מחלוקת לענין שבת, אבל לא לענין חליצה.
Shabbat 112a אמר רבי יהודה halacha dialogue halitzah sandal
Rabbi Yehudah's declaration that a sandal with a broken outer strap is no vessel is analyzed for its effect on halitzah.

אימר דאמרינן חלצה של שמאל בימין חליצתה כשרה — היכא דלמילתיה מנא הוא, הכא למילתיה לאו מנא הוא, דהא אמר רבי יהודה: נפסקה החיצונה טהור — אלמא לאו מנא הוא! לעולם אליבא דרבי יהודה. אימא: וכן לחליצה. והא קמשמע לן: דכי אמרינן חלצה של שמאל בשל ימין חליצתה כשרה — היכא
Shabbat 113a אמר רבי יהודה halacha ruling sabbath knots
Rabbi Yehudah permits tying a bucket with rope and exempts every nonpermanent knot from Shabbat liability.

מתני' קושרין דלי בפסקיא, אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה: כל קשר שאינו של קיימא — אין חייבין עליו.
Shabbat 113a רבי יהודה אומר halacha ruling bucket rope
Rabbi Yehudah permits wrapping a broken bucket rope with a belt or sash but forbids forming a loop knot.

ורמינהו: חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו. ורבי יהודה אומר: כורך עליו פונדא או פסקיא, ובלבד שלא יענבנו.
Shabbat 117a אמר רבי יהודה halacha ruling public domain
Rabbi Yehudah permits one with houses on opposite sides of a public domain to carry between boundary posts or beams placed at both ends.

ותרוייהו אליבא דרבי יהודה. דתניא, יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים בשני צדי רשות הרבים — עושה לחי מיכן ולחי מיכן, או קורה מיכן וקורה מיכן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך.
Shabbat 119b אמר רבי יהודה aggada exegesis scholar honor
Rabbi Yehudah says Jerusalem was destroyed because people disparaged Torah scholars and interprets Scripture as denying healing to such contempt.

אמר רב עמרם בריה דרבי שמעון בר אבא, אמר רבי שמעון בר אבא, אמר רבי חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר: ״היו שריה כאילים לא מצאו מרעה״. מה איל זה, ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה. אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבי …
אמר רב עמרם בריה דרבי שמעון בר אבא, אמר רבי שמעון בר אבא, אמר רבי חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר: ״היו שריה כאילים לא מצאו מרעה״. מה איל זה, ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה. אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר: ״ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד [ל]אין מרפא״. מאי ״עד לאין מרפא״? אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו.
Shabbat 121a אמר רבי יהודה both story sabbath trapping
Rabbi Yehudah recounts that Rabban Yohanan ben Zakkai feared sin-offering liability for covering a scorpion on Shabbat.

מתני' כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה, ועל צואה של קטן, ועל עקרב שלא תישך. אמר רבי יהודה: מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב, ואמר: חוששני לו מחטאת.
Shabbat 121b אמר רבי יהודה halacha ruling sabbath spittle
Rabbi Yehudah permits casually stepping on spittle on Shabbat.

אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי הוו מסקי ביה דבי ריש גלותא זוזי. אייתיוה, קא מצערי ליה. הוה שדי רוקא. אמר להו ריש גלותא: אייתו מאנא סחיפו עלויה, אמר להו: לא צריכיתו, הכי אמר רבי יהודה: רוק דורסו לפי תומו. אמר להו: צורבא מרבנן הוא, שבקוה.
Shabbat 124b רבי יהודה אומר halacha ruling broken vessels
Rabbi Yehudah permits moving vessel fragments only when they can perform a use resembling their original function.

רבי יהודה אומר: בלבד שיהו עושין מעין מלאכתן: שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה, ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן.
Shabbat 125a רבי יהודה אומר halacha ruling oven fragments
Rabbi Yehudah forbids moving fragments of an old oven on Shabbat.

תנו רבנן: שברי תנור ישן הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין ניטלין. העיד רבי יוסי משום רבי אליעזר בן יעקב על שברי תנור ישן שניטלין בשבת, ועל כיסויו שאינו צריך בית יד.
Shabbat 125a רבי יהודה אומר halacha ruling oven impurity
Rabbi Yehudah declares an oven over a pit impure only when fire beneath heats the oven above.

אלא אמר רבא: בשברי דהאי תנור קמיפלגי. דתנן: נתנו על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן, רבי יהודה אומר: אם מסיק מלמטה והוא נסוק מלמעלה — טמא, ואם לאו — טהור. וחכמים אומרים: הואיל והוסק מכל מקום — טמא.
Shabbat 126a רבי יהודה אומר halacha ruling door bolt
Rabbi Yehudah permits a detached bolt in the Temple and a dragging bolt outside the Temple.

אמר ליה רבי ירמיה, ולימא מר: בין תלוי ובין שאינו תלוי, והוא שקשור! דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמחלוקת כאן, כך מחלוקת בנגר הנגרר. דתנן: נגר הנגרר, נועלין בו במקדש, אבל לא במדינה. והמונח, כאן וכאן, אסור. רבי יהודה אומר: המונח במקדש והנגרר במדינה.
Shabbat 126a רבי יהודה אומר halacha ruling door bolt
Rabbi Yehudah permits a tied and suspended dragging bolt even outside the Temple and forbids only one neither tied nor suspended.

ותניא: איזהו נגר הנגרר שנועלין בו במקדש אבל לא במדינה? כל שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. רבי יהודה אומר: זה אף במדינה מותר. אלא איזהו שבמדינה אסור — כל שאינו לא קשור ולא תלוי, ושומטו ומניחו בקרן זוית.
Shabbat 128a דברי רבי יהודה halacha ruling sabbath food
Rabbi Yehudah permits plucking and rubbing food by hand on Shabbat but not doing either extensively with a utensil.

וקוטם ביד ואוכל, ובלבד שלא יקטום בכלי. ומולל ואוכל, ובלבד שלא ימלול בכלי הרבה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: מולל בראשי אצבעותיו ואוכל, ובלבד שלא ימלול בידו הרבה כדרך שהוא עושה בחול.
Shabbat 128b אמר רבי יהודה halacha ruling guiding child
Rabbi Yehudah permits guiding a child who alternately lifts and sets down each foot but forbids dragging a child.

מדדין עגלין וסייחין. אשה מדדה את בנה. אמר רבי יהודה: אימתי — בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת, אבל אם היה גורר — אסור.
Shabbat 135a רבי יהודה אומר halacha exegesis androgynos circumcision
Rabbi Yehudah requires circumcising an androgynos on Shabbat and assigns excision for neglecting the circumcision.

רבי יהודה אומר: אנדרוגינוס דוחה את השבת, וענוש כרת. ״ערלתו״ — ודאי דוחה את השבת, ולא נולד בין השמשות דוחה את השבת. ״ערלתו״ — ודאי דוחה את השבת, ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת. שבית שמאי אומרים: צריך להטיף ממנו דם ברית, ובית הלל אומרים: אינו צריך.
Shabbat 136b אמר רבי יהודה halacha dialogue androgynos status
Rabbi Yehudah's treatment of an androgynos as male for circumcision is limited rather than extended to every legal area.

רבי יהודה מתיר וכו'. אמר רב שיזבי אמר רב חסדא: לא לכל אמר רבי יהודה אנדרוגינוס זכר הוא, שאם אתה אומר כן, בערכין יערך!
Shabbat 139b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath drink
Rabbi Yehudah permits making anomalin in a cup on Shabbat, a pitcher on a festival, and a barrel during intermediate festival days.

ונותנין ביצה במסננת של חרדל, ועושין אנומלין בשבת. רבי יהודה אומר: בשבת בכוס, ביום טוב — בלגין, ובמועד — בחבית. רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין.
Shabbat 141a רבי יהודה אומר halacha ruling clothes press
Rabbi Yehudah permits fully releasing and removing a household clothes press if it was already loosened before Shabbat.

מכבש של בעלי בתים — מתירין, אבל לא כובשין. ושל כובסין — לא יגע בו. רבי יהודה אומר: אם היה מותר מערב שבת — מתיר את כולו ושומטו.
Shabbat 141b רבי יהודה אומר halacha ruling loose attachment
Rabbi Yehudah permits handling the object when its attachment is loose.

הכא במאי עסקינן — ברפוי. דתניא, רבי יהודה אומר: אם היה רפוי — מותר.
Shabbat 141b רבי יהודה אומר halacha ruling mixed terumah
Rabbi Yehudah permits removing one part from a mixture of one part terumah in one hundred parts ordinary produce on Shabbat.

רבי יהודה אומר: אף מעלין את המדומע באחד ומאה.
Shabbat 142a רבי יהודה אומר halacha dialogue mixed terumah
Rabbi Yehudah's permission to remove terumah from a one-in-one-hundred mixture on Shabbat is challenged as repairing the produce.

רבי יהודה אומר: אף מעלין וכו'. ואמאי?! הא קא מתקן!
Shabbat 142b רבי יהודה אומר halacha dispute mixed terumah
Rabbi Yehudah permits physically removing the terumah portion from a one-in-one-hundred mixture.

והא מיפלג פליג עילויה, דתניא, רבי יהודה אומר: מעלין את המדומע באחד ומאה. רבי שמעון בן אלעזר אומר: נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר.
Shabbat 143b רבי יהודה אומר halacha ruling fruit juice
Rabbi Yehudah permits juice that flows spontaneously from fruit designated for eating but forbids it from fruit designated for liquids.

מתני' חבית שנשברה מצילין הימנה מזון שלש סעודות, ואומר לאחרים: באו והצילו לכם. ובלבד שלא יספוג. אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין, ואם יצאו מעצמן — אסורין. רבי יהודה אומר: אם לאוכלין — היוצא מהן מותר. ואם למשקין — היוצא מהן אסור. חלות דבש שריסקן מערב שבת, ויצאו מעצמן — אסורין, ורבי אליעזר מתיר.
Shabbat 143b דברי רבי יהודה halacha ruling fruit juice
Rabbi Yehudah forbids spontaneous liquid from pressed olives and grapes regardless of designation but permits it from berries and pomegranates designated for eating.

דתניא: זיתים שמשך מהן שמן וענבים שמשך מהן יין, והכניסן, בין לאוכל בין למשקין — היוצא מהן אסור. תותים שמשך מהן מים ורמונים שמשך מהן יין, והכניסן, לאוכלין — היוצא מהן מותר, למשקין ולסתם — היוצא מהן אסור, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: בין לאוכלין בין למשקין — היוצא מהן אסור.
Shabbat 145a רבי יהודה אומר halacha ruling produce wetting
Rabbi Yehudah says juice emerging while smoothing grapes renders them susceptible to impurity.

אמר רבי ירמיה: כתנאי. המחליק בענבים — לא הוכשר. רבי יהודה אומר: הוכשר. מאי לאו בהא קמיפלגי: מר סבר משקה הבא לאוכל — אוכל הוא, ומר סבר לאו אוכל הוא.
Shabbat 145a רבי יהודה אומר halacha ruling produce wetting
Rabbi Yehudah says liquid squeezed to test whether olives are ready for harvest renders them susceptible to impurity.

לידע אם הגיעו זיתיו למסוק אם לאו — לא הוכשר. רבי יהודה אומר: הוכשר. מאי לאו בהא קמיפלגי: דמר סבר משקה העומד לאיבוד — משקה הוא, ומר סבר לאו משקה הוא.
Shabbat 145b רבי יהודה אומר aggada exegesis judean exile
Rabbi Yehudah says no person crossed Judea for fifty-two years and derives the duration from the numerical value of the word animal.

והכא מנלן דגלו? דתניא, רבי יהודה אומר: חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה, שנאמר: ״על ההרים אשא בכי ונהי וגו' מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו״, ״בהמה״ בגימטריא חמשין ותרתין הוו.
Shabbat 146a דברי רבי יהודה halacha story barrel perforation
Rabbi Yehudah forbids perforating a barrel stopper and recounts that Rabban Yohanan ben Zakkai feared sin-offering liability in such a case.

מתני' שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי. ואין נוקבין מגופה של חבית, דברי רבי יהודה. וחכמים מתירין, ולא יקבנה מצדה. ואם היתה נקובה, לא יתן עליה שעוה, מפני שהוא ממרח. אמר רבי יהודה: מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב, ואמר: חוששני לו מחטאת.
Shabbat 147a אמר רבי יהודה both story sabbath scarf
Rabbi Yehudah recounts that the sages permitted wearing a scarf over the shoulder on Shabbat even without a thread wrapped around one's finger.

אמר רבי יהודה: מעשה בהורקנוס בנו של רבי אליעזר בן הורקנוס שיצא בסודר שעל כתיפו בשבת, אלא שנימא כרוכה לו באצבעו, וכשבא הדבר לפני חכמים, אמרו: אפילו אין נימא כרוכה לו באצבעו. דרש רב נחמן בר רב חסדא משמיה דרב חסדא: הלכה אף על פי שאין נימא כרוכה לו באצבעותיו.
Shabbat 147b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath bathing
Rabbi Yehudah forbids rinsing the whole body with hot water on Shabbat but permits cold water.

דלהשתטף כל גופו אפילו לכתחילה שפיר דמי. מני? רבי שמעון היא. דתניא: לא ישתטף אדם בין בחמין בין בצונן, דברי רבי מאיר. רבי שמעון מתיר. רבי יהודה אומר: בחמין — אסור, בצונן — מותר.
Shabbat 151a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath bathhouse
Rabbi Yehudah permits immediate post-Shabbat bathing in a small bathhouse with an independent governing authority.

ותניא כוותיה דרב: עיר שישראל וגוים דרים בה, והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת, אם רוב גוים — לערב רוחץ בה מיד. אם רוב ישראל — ימתין עד כדי שיחמו חמין. מחצה על מחצה — אסור וימתין עד כדי שיחמו חמין. רבי יהודה אומר: באמבטי קטנה, אם יש בה רשות רוחץ בה מיד.
Shabbat 155a אמר רבי יהודה halacha ruling animal fodder
Rabbi Yehudah permits preparing carobs on Shabbat for small livestock.

תא שמע: רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה. לדקה — אין, לגסה — לא. אי אמרת בשלמא תנא קמא סבר: מיטרח באוכלא לא טרחינן, שוויי משוינן, היינו דקא אמר רבי יהודה חרובין לדקה נמי שוויי אוכלא הוא. אלא אי אמרת תנא קמא סבר שוויי אוכלא לא משוינן, מיטרח באוכלא טרחינן — רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה, כל שכן לגסה!
Shabbat 156b רבי יהודה אומר halacha ruling animal fodder
Rabbi Yehudah forbids cutting a carcass for dogs on Shabbat when it was not already a carcass before Shabbat.

מתני' מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ואת הנבלה לפני הכלבים. רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבלה מערב שבת, אסורה — לפי שאינה מן המוכן.

Eruvin (114)

Eruvin 2a רבי יהודה אומר halacha ruling alley entrance
Rabbi Yehudah does not require lowering an alley entrance higher than twenty cubits.

מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה — ימעט. רבי יהודה אומר: אינו צריך.
Eruvin 2b רבי יהודה אומר halacha ruling alley width
Rabbi Yehudah does not require narrowing an alley entrance wider than ten cubits.

אמר אביי: פליג בברייתא, דתניא: והרחב מעשר אמות ימעט, רבי יהודה אומר: אינו צריך למעט.
Eruvin 6a אמר רבי יהודה both other public domain
Rabbi Yehudah is cited for an additional teaching about enclosing a public domain, but the supplied fragment omits the teaching.

ורשות הרבים מי מיערבא?! והתניא: יתר על כן אמר רבי יהודה,
Eruvin 10a רבי יהודה אומר halacha ruling alley width
Rabbi Yehudah does not require narrowing an alley entrance wider than ten cubits.

והרחב מעשר ימעט. אמר אביי, תנא: והרחב מעשר ימעט, רבי יהודה אומר: אינו צריך למעט. ועד כמה?
Eruvin 12b אמר רבי יהודה halacha ruling public domain
Rabbi Yehudah permits one with houses on opposite sides of a public domain to carry between boundary posts or beams placed at both ends.

איתיביה, יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשות הרבים, עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע.
Eruvin 13a רבי יהודה אומר halacha ruling erasable ink
Rabbi Yehudah reports Rabbi Meir's permission to add copper sulfate to any ink except ink used for the sotah passage.

תניא רבי יהודה אומר, רבי מאיר היה אומר: לכל מטילין קנקנתום לתוך הדיו, חוץ מפרשת סוטה. ורבי יעקב אומר משמו: חוץ מפרשת סוטה שבמקדש.
Eruvin 13b רבי יהודה אומר halacha ruling alley beam
Rabbi Yehudah requires an alley beam to be wide enough for a brick even when it is not strong enough to support one.

רחבה כדי לקבל אריח ובריאה כדי לקבל אריח. רבי יהודה אומר: רחבה אף על פי שאין בריאה. היתה של קש ושל קנים — רואין אותה כאילו היא של מתכת.
Eruvin 14a רבי יהודה אומר halacha dialogue alley beam
Rabbi Yehudah's rule that an alley beam need only be wide is corrected in transmission to require both width and strength.

רבי יהודה אומר: רחבה אף על פי שאינה בריאה. מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב: רחבה אף על פי שאינה בריאה. אמר ליה: אתנייה, רחבה ובריאה.
Eruvin 16b דברי רבי יהודה halacha ruling temporary partitions
Rabbi Yehudah limits the stated permission for temporary partitions to a traveling caravan.

בשיירא דברו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: לא דברו בשיירא, אלא בהווה.
Eruvin 16b רבי יהודה אומר halacha ruling temporary partitions
Rabbi Yehudah limits an individual's enclosure by temporary Shabbat partitions to two seah.

מקיפין בקנים וכו'. בשירא אין, ביחיד לא? והתניא, רבי יהודה אומר: כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד יותר מבית סאתים.
Eruvin 17a דברי רבי יהודה halacha ruling collapsed partitions
Rabbi Yehudah permits using a courtyard, house, or alley whose partitions fail during that Shabbat but forbids it on later Shabbatot.

לימא רב הונא ורבי יצחק בפלוגתא דרבי יוסי ורבי יהודה קמיפלגי? דתנן: חצר שנפרצה משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו — מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא, דברי רבי יהודה.
Eruvin 17b דברי רבי יהודה halacha ruling well partitions
Rabbi Yehudah requires four double corner-posts around a well, appearing as eight boards.

ארבעה דיומדין נראין כשמונה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: שמונה נראין כשנים עשר — ארבעה דיומדים וארבעה פשוטין.
Eruvin 17b רבי יהודה אומר halacha ruling caravan arrangement
Rabbi Yehudah describes a four-animal arrangement in which the animals are tied and alternate facing inward and outward.

רבי יהודה אומר: של ארבע, קשורות ולא מותרות, אחת נכנסת ואחת יוצאת.
Eruvin 18a רבי יהודה אומר halacha ruling well enclosure
Rabbi Yehudah limits the area enclosed by well partitions to two seah.

להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין. רבי יהודה אומר: עד בית סאתים.
Eruvin 18a רבי יהודה אומר halacha ruling tithe exemption
Rabbi Yehudah exempts all shitin produce except fruit from a tree that yields twice yearly.

תנן התם, רבי יהודה אומר: כל השיתין פטורין, חוץ מן הדיופרא. מאי דיופרא? אמר עולא: אילן העושה דיו פירות בשנה.
Eruvin 19b רבי יהודה אומר halacha ruling well opening
Rabbi Yehudah permits a gap between well partitions of approximately thirteen to fourteen cubits.

שהן כעשר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כשלש עשרה אמה וכארבע עשרה אמה.
Eruvin 19b רבי יהודה אומר halacha dialogue well enclosure
Rabbi Yehudah permits a well enclosure up to two seah and is challenged from much larger permitted animal enclosures.

רבי יהודה אומר: בית סאתים מותר, יותר מבית סאתים אסור. אמרו לו לרבי יהודה: אי אתה מודה בדיר וסהר ומוקצה וחצר, אפילו בת חמשת כורים ואפילו בת עשרה כורים שמותר?
Eruvin 20a רבי יהודה אומר halacha ruling public road
Rabbi Yehudah requires diverting a public road that passes through well partitions to the sides.

דתנן, רבי יהודה אומר: אם היתה דרך רשות הרבים מפסקתן — יסלקנה לצדדין, וחכמים אומרים: אינו צריך. רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו: כאן הודיעך כחן של מחיצות.
Eruvin 22a רבי יהודה אומר halacha dialogue well enclosure
Rabbi Yehudah's two-seah limit is examined to determine whether it includes the well or only the space between partitions.

רבי יהודה אומר עד בית סאתים וכו'. איבעיא להו: בור ופסין קאמר, או דילמא בור ולא פסין קאמר?
Eruvin 22a רבי יהודה אומר halacha ruling well enclosure
Rabbi Yehudah permits well partitions up to two seah and forbids a larger enclosure.

תא שמע: כמה הן מקורבין — כדי ראשה ורובה של פרה, וכמה הן מרוחקין — אפילו כור אפילו כוריים. רבי יהודה אומר: בית סאתים — מותר, יתר מבית סאתים — אסור.
Eruvin 22a רבי יהודה אומר halacha ruling public road
Rabbi Yehudah requires diverting a public road that passes through well partitions.

מתני' רבי יהודה אומר: אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן — יסלקנה לצדדין. וחכמים אומרים: אינו צריך.
Eruvin 22a אמר רבי יהודה halacha dispute public domain
Rabbi Yehudah permits carrying between houses on opposite sides of a public domain after placing posts or beams at both ends, against the sages' objection.

דתניא, יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים, עושה לו לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך.
Eruvin 23a רבי יהודה אומר halacha ruling large enclosure
Rabbi Yehudah permits carrying in a large enclosure even when it contains only a cistern, ditch, or cave.

רבי יהודה אומר: אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה. רבי עקיבא אומר: אפילו אין בה אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים.
Eruvin 23b רבי יהודה אומר halacha ruling enclosure dimensions
Rabbi Yehudah says the permitted square enclosure slightly exceeds seventy cubits and a remainder per side without specifying the excess.

איכא בינייהו דבר מועט. דתניא, רבי יהודה אומר: דבר מועט יש על שבעים אמה ושירים, ולא נתנו חכמים בו שיעור.
Eruvin 26b רבי יהודה אומר halacha ruling priestly eruv
Rabbi Yehudah permits placing an eruv for a priest even among graves.

ולכהן בבית הפרס. רבי יהודה אומר: אפילו בין הקברות.
Eruvin 28b רבי יהודה אומר halacha ruling palm produce
Rabbi Yehudah treats palm heart as wood except that second-tithe money may buy it and treats young dates as fruit except that they are tithe-exempt.

רבי יהודה אומר: קור הרי הוא כעץ לכל דבריו — אלא שניקח בכסף מעשר, וכפניות הרי הן כפרי לכל דבריהם — אלא שפטורות מן המעשר.
Eruvin 28b אמר רבי יהודה halacha dialogue fruit tithes
Rabbi Yehudah's exemption of young dates is challenged from his statement obligating specified unripe figs and dates in tithes.

אי הכי, בהא לימא רבי יהודה פטורות מן המעשר? והתניא, אמר רבי יהודה: לא הוזכרו פגי ביתיוני אלא לענין מעשר בלבד. פגי ביתיוני ואהיני דטובינא חייבין במעשר.
Eruvin 28b רבי יהודה אומר halacha dialogue palm heart
Rabbi Yehudah's treatment of palm heart as wood purchasable with second-tithe money is challenged as identical to the first opinion.

אמר מר, רבי יהודה אומר: קור הרי הוא כעץ לכל דבריו, אלא שניקח בכסף מעשר. היינו תנא קמא!
Eruvin 30b רבי יהודה אומר halacha ruling priestly eruv
Rabbi Yehudah permits placing an eruv for a priest in a cemetery because the priest can enter within a mobile enclosure.

רבי יהודה אומר: אף בית הקברות. תנא: מפני שיכול לחוץ ולילך בשידה תיבה ומגדל. קא סבר: אהל זרוק שמיה אהל.
Eruvin 30b רבי יהודה אומר both other unclear
Rabbi Yehudah is introduced as teaching a ruling, but the supplied fragment omits its content.

והא דתניא, רבי יהודה אומר:
Eruvin 33b רבי יהודה אומר halacha ruling eruv placement
Rabbi Yehudah validates an eruv atop a post in a public domain only when the post is ten handbreadths high and four wide.

מאי רבי יהודה? דתניא: רבי יהודה אומר: נעץ קורה ברשות הרבים והניח עירובו עליה, גבוה עשרה ורחבה ארבעה — עירובו עירוב, ואם לאו — אין עירובו עירוב.
Eruvin 36b רבי יהודה אומר halacha ruling conditional eruv
Rabbi Yehudah directs one to follow his own teacher when only one arriving sage is his teacher and allows choice when both are.

אם בא חכם מן המזרח — עירובי למזרח. מן המערב — עירובי למערב. בא לכאן ולכאן — למקום שארצה אלך. לא לכאן ולא לכאן — הריני כבני עירי. רבי יהודה אומר: אם היה אחד מהן רבו — הולך אצל רבו, ואם היו שניהן רבותיו — למקום שירצה ילך.
Eruvin 36b רבי יהודה אומר halacha dialogue conditional eruv
Rabbi Yehudah's preference for one's teacher is challenged by the possibility that one may prefer another sage.

רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן וכו'. ורבנן — זימנין דניחא ליה בחבריה טפי מרביה.
Eruvin 36b רבי יהודה אומר halacha ruling conditional eruv
Rabbi Yehudah does not permit one conditional eruv to depend simultaneously on two arriving sages.

אמר רב: ליתא למתניתין מדתני איו. דתני איו: רבי יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד, אלא: אם (כן) בא חכם למזרח — עירובו למזרח, ואם בא חכם למערב — עירובו למערב, אבל לכאן ולכאן — לא.
Eruvin 38a רבי יהודה אומר both other unclear
Rabbi Yehudah is introduced as speaking, but the supplied fragment contains no statement to classify.

רבי יהודה אומר:
Eruvin 39a רבי יהודה אומר halacha ruling new year eruv
Rabbi Yehudah permits separate conditional eruv arrangements for each of two doubtful days of Rosh Hashanah.

מתני' רבי יהודה אומר: ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר, מערב אדם שני עירובין, ואומר: עירובי בראשון למזרח, ובשני למערב. בראשון למערב, ובשני למזרח. עירובי בראשון, ובשני כבני עירי. עירובי בשני, ובראשון כבני עירי. ולא הודו לו חכמים.
Eruvin 39a אמר רבי יהודה halacha ruling festival terumah
Rabbi Yehudah permits conditionally designating terumah from a basket on the first festival day and eating from it on the second.

ועוד אמר רבי יהודה: מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון, ואוכלה בשני.
Eruvin 39b אמר רבי יהודה halacha other festival terumah
Rabbi Yehudah's permission for a conditional basket designation on the first festival day is referenced without further detail.

ועוד אמר רבי יהודה וכו'.
Eruvin 39b אמר רבי יהודה halacha ruling festival terumah
Rabbi Yehudah conditions terumah designation between two baskets on which of two festival days is actually weekday.

תניא, כיצד אמר רבי יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני? היו לפניו שתי כלכלות של טבל, אומר: אם היום חול ולמחר קדש — תהא זו תרומה על זו, ואם היום קדש ולמחר חול — אין בדברי כלום. וקורא עליה שם, ומניחה.
Eruvin 41a אמר רבי יהודה both story fast before sabbath
Rabbi Yehudah recounts Rabbi Akiva eating an unsalted cooked egg on a Friday Ninth of Av to demonstrate the law rather than from appetite.

תניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני רבי עקיבא, ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה. והביאו לו ביצה מגולגלת, וגמעה בלא מלח. ולא שהיה תאב לה, אלא להראות לתלמידים הלכה.
Eruvin 45a רבי יהודה אומר both story city boundary
Rabbi Yehudah permits entry and cites Rabbi Tarfon's unintentional entry as precedent.

רבי יהודה אומר: יכנס. אמר רבי יהודה: מעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין.
Eruvin 45a אמר רבי יהודה both story city boundary
Rabbi Yehudah recounts that Rabbi Tarfon unknowingly spent the night outside a city and entered when shepherds found him the next morning.

גמ' תניא, אמר רבי יהודה: מעשה ברבי טרפון שהיה מהלך בדרך וחשכה לו, ולן חוץ לעיר. לשחרית מצאוהו רועי בקר, אמרו לו: רבי, הרי העיר לפניך, הכנס! נכנס וישב בבית המדרש, ודרש כל היום כולו.
Eruvin 45a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath direction
Rabbi Yehudah permits choosing any direction for one's Shabbat movement unless one has already selected a direction.

רבי יהודה אומר: לאיזה רוח שירצה ילך. ומודה רבי יהודה שאם בירר לו, שאינו יכול לחזור בו.
Eruvin 46b אמר רבי יהודה halacha ruling eruv consent
Rabbi Yehudah requires consent for a boundary eruv but permits a courtyard eruv without consent because it benefits rather than burdens a person.

ומנא תימרא דשני לן בין עירובי חצירות לעירובי תחומין — דתנן, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת, שזכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין לאדם אלא בפניו.
Eruvin 46b דברי רבי יהודה halacha ruling city eruv
Rabbi Yehudah requires leaving an area of fifty residences outside the eruv when a formerly public city becomes privately owned.

אלא, מהא דתנן: עיר של יחיד ונעשית של רבים — מערבין את כולה. של רבים ונעשית של יחיד — אין מערבין את כולה אלא אם כן עושה חוצה לה, כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין — דברי רבי יהודה.
Eruvin 47a רבי יהודה אומר halacha ruling absent resident
Rabbi Yehudah says the absent resident under discussion does not prohibit the other residents from carrying.

רבי יהודה אומר: אינו אוסר. רבי יוסי אומר: נכרי — אוסר, ישראל — אינו אוסר, מפני שאין דרך ישראל לבא בשבת. רבי שמעון אומר: אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר — אינו אוסר, שכבר הסיח דעתו.
Eruvin 47a רבי יהודה אומר halacha ruling eruv by foot
Rabbi Yehudah permits both poor and rich people to establish an eruv by foot and says bread was allowed merely to spare the rich a journey.

רבי יהודה אומר: אחד עני ואחד עשיר. לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר, שלא יצא ויערב ברגליו.
Eruvin 47a רבי יהודה אומר halacha ruling waiting period
Rabbi Yehudah permits married women to become betrothed during the waiting period.

רבי יהודה אומר: נשואות — יתארסו.
Eruvin 47a אמר רבי יהודה halacha ruling foreign travel
Rabbi Yehudah permits a priest to incur foreign-land impurity to study Torah only when no local teacher is available.

ומטמא לישא אשה, וללמוד תורה. אמר רבי יהודה: אימתי — בזמן שאין מוצא ללמוד, אבל מוצא ללמוד — לא יטמא.
Eruvin 48a רבי יהודה אומר halacha exegesis personal domain
Rabbi Yehudah defines a person's four cubits as three for the body and one for moving an object from the feet to the head.

כדתניא: ״שבו איש תחתיו״ — כתחתיו. [וכמה תחתיו] גופו שלש אמות, ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: גופו שלש אמות, ואמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו.
Eruvin 49b רבי יהודה אומר halacha ruling eruv by foot
Rabbi Yehudah permits rich and poor alike to establish an eruv by foot and treats bread as a convenience for the rich.

וזו היא שאמרו: העני מערב ברגליו. אמר רבי מאיר: אנו אין לנו אלא עני. רבי יהודה אומר: אחד עני ואחד עשיר, לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר, שלא יצא ויערב ברגליו.
Eruvin 51b רבי יהודה אומר halacha ruling eruv by foot
Rabbi Yehudah permits rich and poor alike to establish an eruv by standing in place and treats sending bread as a convenience.

רבי יהודה אומר: אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל, ויצא עשיר חוץ לתחום: ויאמר ״תהא שביתתי במקומי״, וזה הוא עיקרו של עירוב. והתירו חכמים לבעל הבית לשלח עירובו ביד עבדו, ביד בנו, ביד שלוחו בשביל להקל עליו.
Eruvin 51b אמר רבי יהודה both story boundary eruv
Rabbi Yehudah recounts that poor villagers waited at the boundary overnight to reach charitable food distributions during famine years.

אמר רבי יהודה: מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומא שהיו מחלקין גרוגרות וצימוקין לעניים בשני בצורת, ובאין עניי כפר שיחין ועניי כפר חנניה ומחשיכין על התחום, למחרת משכימין ובאין.
Eruvin 51b דברי רבי יהודה halacha ruling journey eruv
Rabbi Yehudah permits one who begins traveling toward another city and is turned back to continue there on Shabbat while other townspeople may not.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: מי שיצא לילך לעיר שמערבין לה, והחזירו חברו — הוא מותר לילך, וכל בני העיר אסורין, דברי רבי יהודה.
Eruvin 52a דברי רבי יהודה halacha ruling journey eruv
Rabbi Yehudah permits one who begins traveling toward an eruv city and is turned back to go there on Shabbat while other townspeople may not.

מתני' מי שיצא לילך בעיר שמערבין בה, והחזירו חבירו — הוא מותר לילך, וכל בני העיר אסורין, דברי רבי יהודה.
Eruvin 52a דברי רבי יהודה halacha ruling journey eruv
Rabbi Yehudah says one with two distant houses acquires an eruv as soon as he begins the journey between them.

תניא נמי הכי: מי שיש לו שני בתים, וביניהן שני תחומי שבת, כיון שהחזיק בדרך — קנה עירוב, דברי רבי יהודה.
Eruvin 54b רבי יהודה אומר aggada story torah transmission
Rabbi Yehudah says Aaron always returns to Moses' right during the repeated transmission of each Torah lesson.

תנו רבנן, כיצד סדר משנה: משה למד מפי הגבורה. נכנס אהרן, ושנה לו משה פירקו, נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו, ושנה להן משה פירקן. נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה, ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן. נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן מש …
תנו רבנן, כיצד סדר משנה: משה למד מפי הגבורה. נכנס אהרן, ושנה לו משה פירקו, נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו, ושנה להן משה פירקן. נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה, ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן. נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה, ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד.
Eruvin 54b רבי יהודה אומר aggada dialogue walking order
Rabbi Yehudah's placement of Aaron to Moses' right is considered as support for putting the greatest companion to a teacher's right.

אמר מר, רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר. כמאן אזלא הא דתניא: שלשה שהיו מהלכין בדרך — הרב באמצע, וגדול בימינו, וקטן בשמאלו. לימא רבי יהודה היא ולא רבנן?
Eruvin 59a דברי רבי יהודה halacha ruling city eruv
Rabbi Yehudah requires leaving outside the eruv of a formerly public city an area comparable to a Judean town of fifty residents.

ושל רבים ונעשית של יחיד — אין מערבין את כולה אלא אם כן עשה חוצה לה. כעיר חדשה שביהודה, שיש בה חמשים דיורין, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: שלש חצירות של שני בתים.
Eruvin 59b אמר רבי יהודה halacha dispute public domain
Rabbi Yehudah permits enclosing the space between houses on opposite sides of a public domain with posts or beams despite the sages' objection.

מאן תנא דמיערבא רשות הרבים? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: רבי יהודה היא, דתניא: יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשות הרבים — עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך.
Eruvin 60a אמר רבי יהודה both story city remainder
Rabbi Yehudah reports that Hadasha in Judea had fifty men, women, and children and served as the sages' standard for an uneruvized remainder.

אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה. תניא, אמר רבי יהודה: עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה, והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף, ובה היו משערים חכמים, והיא היתה שיור.
Eruvin 61b רבי יהודה אומר halacha ruling alley rights
Rabbi Yehudah transmits an instruction to use the alley quickly before a resident carries out and prohibits it.

רבי יהודה אומר: בלשון אחר — מהרו ועשו צרכיכם במבוי, עד שלא יוציא ויאסר עליכם.
Eruvin 68b רבי יהודה אומר halacha ruling renounced domain
Rabbi Yehudah says a resident who carries after renouncing his rights prohibits the courtyard only when acting intentionally.

אמר רב אחא בר חנא אמר רב ששת, כתנאי: מי שנתן רשותו, והוציא, בין בשוגג בין במזיד — אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: במזיד — אוסר, בשוגג — אינו אוסר.
Eruvin 68b רבי יהודה אומר halacha ruling alley rights
Rabbi Yehudah transmits an instruction to use the alley quickly before nightfall makes it prohibited.

רבי יהודה אומר: בלשון אחרת — מהרו ועשו צורכיכם במבוי, עד שלא תחשך ויאסר עליכם.
Eruvin 69a רבי יהודה אומר halacha ruling domain renunciation
Rabbi Yehudah permits renouncing domain rights after accidental carrying but not after intentional carrying.

והתניא: עד שלא נתן רשותו, הוציא בין בשוגג בין במזיד — יכול לבטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג יכול לבטל, במזיד אינו יכול לבטל.
Eruvin 69a רבי יהודה אומר halacha ruling renounced domain
Rabbi Yehudah says intentional carrying after renunciation prohibits the alley but accidental carrying does not, unless residents already established use.

מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד — אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: במזיד אוסר, בשוגג אינו אוסר. במה דברים אמורים — בשלא החזיקו בני מבוי במבוי, אבל החזיקו בני מבוי במבוי, בין בשוגג ובין במזיד — אינו אוסר.
Eruvin 69a רבי יהודה אומר halacha dialogue alley rights
Rabbi Yehudah's instruction to act before nightfall is challenged against a version that warns residents to act before someone carries out.

אמר מר: רבי יהודה אומר בלשון אחרת: מהרו ועשו צורכיכם במבוי עד שלא תחשך ויאסר עליכם. אלמא גוי הוא. והא אנן ״עד שלא יוציא״ תנן!
Eruvin 69b רבי יהודה אומר halacha ruling renounced domain
Rabbi Yehudah says one who carries after renouncing rights prohibits others only when the carrying is intentional.

מאימתי נותנין רשות? בית שמאי אומרים: מבעוד יום. בית הלל אומרים: משחשיכה. מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד — הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: במזיד אוסר, בשוגג אינו אוסר.
Eruvin 72b אמר רבי יהודה halacha dispute shared hall eruv
Rabbi Yehudah explains that both schools require separate eruvs for ceiling-high partitions but dispute lower partitions.

מיתיבי, אמר רבי יהודה הסבר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מחיצות המגיעות לתקרה שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה. על מה נחלקו — על מחיצות שאין מגיעות לתקרה, שבית שמאי אומרים: עירוב לכל חבורה וחבורה, ובית הלל אומרים: עירוב אחד לכולן.
Eruvin 72b רבי יהודה אומר halacha ruling residential domain
Rabbi Yehudah says only a place used as a residence creates a prohibition on carrying for another courtyard resident.

תנו רבנן: מי שיש לו בית שער, אכסדרה, ומרפסת בחצר חבירו — הרי זה אין אוסר עליו. (את) בית התבן (ואת) בית הבקר בית העצים ובית האוצרות — הרי זה אוסר עליו. רבי יהודה אומר: אינו אוסר אלא מקום דירה בלבד.
Eruvin 72b אמר רבי יהודה both story residential domain
Rabbi Yehudah recounts a case of five courtyards in Usha where the sages ruled that only a dwelling creates a carrying prohibition.

אמר רבי יהודה: מעשה בבן נפחא שהיו לו חמש חצרות באושא, ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו: אינו אוסר אלא בית דירה בלבד.
Eruvin 80b אמר רבי יהודה halacha ruling eruv consent
Rabbi Yehudah distinguishes boundary eruvs from courtyard eruvs, allowing the latter with or without the participant's knowledge.

דתנן: אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות — מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת. פשיטא דחלוקין!
Eruvin 81b אמר רבי יהודה halacha ruling eruv consent
Rabbi Yehudah permits making a courtyard eruv without consent because one may confer a benefit absent the beneficiary but not impose a burden.

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות — מערבין לדעתו ושלא לדעתו, לפי שזכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין לאדם שלא בפניו.
Eruvin 81b אמר רבי יהודה halacha ruling eruv consent
Rabbi Yehudah's ruling permitting a courtyard eruv without consent is declared authoritative in the passage.

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה, ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו.
Eruvin 82a אמר רבי יהודה halacha ruling witness eligibility
Rabbi Yehudah disqualifies a person for an improper occupation only when that is his sole trade.

אמר רבי יהודה: אימתי — בזמן שאין לו אומנות אלא היא, אבל יש לו אומנות שלא היא — הרי זה כשר.
Eruvin 82a אמר רבי יהודה halacha ruling conditional nazirite
Rabbi Yehudah transmits Rabbi Tarfon's view that none of the uncertain declarants becomes a nazirite because naziriteship requires certainty.

דתניא, אמר רבי יהודה משום רבי טרפון: לעולם אין אחד מהן נזיר, לפי שאין נזירות אלא להפלאה.
Eruvin 82b רבי יהודה אומר halacha ruling eruv food
Rabbi Yehudah measures each participant's eruv food by two Sabbath meals rather than weekday meals, intending leniency.

מתני' כמה הוא שיעורו? מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד. מזונו לחול ולא לשבת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: לשבת ולא לחול, וזה וזה מתכוונים להקל.
Eruvin 83a דברי רבי יהודה halacha ruling impurity quantity
Rabbi Yehudah sets half a peras at slightly less than two egg-bulks.

דתניא: כמה שיעור חצי פרס? שתי ביצים חסר קימעא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שתי ביצים שוחקות. שיער רבי, שתי ביצים ועוד. כמה ועוד? אחד מעשרים בביצה.
Eruvin 83a דברי רבי יהודה halacha dispute impurity quantity
Rabbi Yehudah's measure of slightly less than two eggs is contrasted with the sages' measure of one and a half generous eggs.

אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי. אבל חכמים אומרים: כביצה ומחצה שוחקות. ומאן חכמים — רבי יוחנן בן ברוקה.
Eruvin 85b רבי יהודה אומר halacha ruling lodger domain
Rabbi Yehudah says a lodger does not prohibit carrying when the homeowner retains possessions in the rented space.

בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות — הרי זה עירוב, והדר שם — אוסר. רבי יהודה אומר: אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית — אינו אוסר.
Eruvin 85b רבי יהודה אומר halacha dialogue retained possession
Rabbi Yehudah's requirement that a homeowner retain a hold in rented space is illustrated by the courtyard of Bonyas.

רבי יהודה אומר: אם יש שם תפיסת יד וכו'. היכי דמי תפיסת יד? כגון חצירו של בונייס.
Eruvin 86a רבי יהודה אומר halacha ruling absent resident
Rabbi Yehudah says a resident who leaves home to spend Shabbat in another city does not prohibit the remaining residents from carrying.

מתני' המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, אחד נכרי ואחד ישראל — הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אינו אוסר.
Eruvin 86a אמר רבי יהודה halacha ruling suspended partition
Rabbi Yehudah says an existing wall should count as no less effective a partition than an added barrier.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: בית שמאי אומרים מלמטה, ובית הלל אומרים מלמעלה. אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם.
Eruvin 86b אמר רבי יהודה halacha ruling suspended partition
Rabbi Yehudah permits a suspended partition even over dry land.

אמר רבי יהודה, לא תהא מחיצה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה.
Eruvin 87a רבי יהודה אומר halacha ruling water channel
Rabbi Yehudah counts the wall above a courtyard water channel as the partition needed to draw water on Shabbat.

מתני' אמת המים שהיא עוברת בחצר — אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים בכניסה וביציאה. רבי יהודה אומר: כותל שעל גבה תידון משום מחיצה.
Eruvin 87a אמר רבי יהודה both story water channel
Rabbi Yehudah cites elders permitting water to be drawn on Shabbat from the channel at Avel.

אמר רבי יהודה: מעשה באמה של אבל, שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת! אמרו לו: מפני שלא היה בה כשיעור.
Eruvin 87a רבי יהודה אומר halacha ruling water channel
Rabbi Yehudah counts the wall over a water channel as its required ten-handbreadth partition.

גמ' תנו רבנן: עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה, עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה — אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה עשרה טפחים ביציאה ובכניסה. רבי יהודה אומר: כותל שעל גבה תידון משום מחיצה.
Eruvin 87a אמר רבי יהודה both story water channel
Rabbi Yehudah recounts that elders permitted drawing on Shabbat from the channel running from Avel to Tzippori.

אמר רבי יהודה: מעשה באמת המים שהיתה באה מאבל לצפורי, והיו ממלאין הימנה בשבת על פי הזקנים.
Eruvin 91a אמר רבי יהודה both story saving torah
Rabbi Yehudah recalls moving a Torah scroll through courtyards, roofs, and an enclosure to read it during danger.

אמר רבי יהודה: מעשה בשעת הסכנה והיינו מעלין תורה מחצר לגג, ומגג לחצר, ומחצר לקרפף לקרות בו.
Eruvin 94a דברי רבי יהודה halacha ruling collapsed partitions
Rabbi Yehudah permits using a courtyard, house, or alley whose partitions fail during that Shabbat but forbids later use.

מתני' חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו — מותרים באותו שבת, ואסורים לעתיד לבא, דברי רבי יהודה.
Eruvin 95a אמר רבי יהודה halacha ruling eruv consent
Rabbi Yehudah permits a courtyard eruv with or without consent because one may confer benefit without a person's presence.

ומי אמר שמואל הכי?! והתנן, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים, בעירובי תחומין. אבל בעירובי חצירות — מערבין בין לדעת בין שלא לדעת, לפי שזכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין שלא בפניו.
Eruvin 95a דברי רבי יהודה halacha ruling covered passage
Rabbi Yehudah permits carrying beneath an upper story spanning two houses and beneath open-ended bridges.

מתני' הבונה עלייה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים — מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין.
Eruvin 95a אמר רבי יהודה halacha ruling open alley
Rabbi Yehudah permits making an eruv for an alley open at both ends.

ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש. וחכמים אוסרין.
Eruvin 95a אמר רבי יהודה halacha dispute public domain
Rabbi Yehudah permits carrying between houses across a public domain after placing posts or beams at both ends despite the sages' objection.

איתיביה אביי: יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים, עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך!
Eruvin 95a אמר רבי יהודה halacha dispute open alley
Rabbi Yehudah permits an eruv in an alley open at both ends while the sages forbid it.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני: ועוד אמר רבי יהודה: מערבין במבוי המפולש, וחכמים אוסרין.
Eruvin 95b רבי יהודה אומר halacha ruling shared barrel
Rabbi Yehudah permits people to pass a barrel from one to another even beyond the owner's Shabbat boundary.

וכן בנו — נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, אפילו מאה. רבי יהודה אומר: נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו, אפילו חוץ לתחום. אמרו לו: לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה.
Eruvin 97b רבי יהודה אומר halacha dialogue shared barrel
Rabbi Yehudah's permission to pass a barrel beyond its owner's boundary is challenged from the rule that objects share their owner's limits.

רבי יהודה אומר: נותן אדם חבית. ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים!
Eruvin 97b אמר רבי יהודה halacha ruling shared ingredients
Rabbi Yehudah nullifies water and salt mixed into dough but not into a cooked dish because its liquid remains distinct.

אימר דשמעת ליה לרבי יהודה היכא דבליען בעיסה, היכא דאיתנהו בעינייהו מי שמעת ליה? השתא בקדירה אמר רבי יהודה לא בטלי, בעינייהו בטלי?! דתניא, רבי יהודה אומר: מים ומלח בטלין בעיסה. ואין בטלין בקדירה, מפני רוטבה.
Eruvin 97b רבי יהודה אומר halacha ruling shared barrel
Rabbi Yehudah permits passing a barrel beyond its owner's boundary only within a caravan.

מתיב רב יוסף, רבי יהודה אומר: בשיירא, נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו. בשיירא אין, שלא בשיירא לא? אלא אמר רב יוסף: כי תנן נמי במתניתין — בשיירא תנן.
Eruvin 97b רבי יהודה אומר halacha ruling fallen scroll
Rabbi Yehudah permits rolling a sacred scroll back up when it remains suspended even by a needle's breadth above the ground.

רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט — גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמו — גוללו אצלו, שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש.
Eruvin 98a רבי יהודה אומר halacha dispute fallen scroll
Rabbi Yehudah permits retrieving a sacred scroll suspended even slightly above the ground but not one resting on the ground.

מני? רבי שמעון היא, דאמר: כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש. אימא סיפא רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו —
Eruvin 98a רבי יהודה אומר halacha dialogue fallen scroll
Rabbi Yehudah's permission to roll up a scroll barely above the ground is challenged because it rests comfortably against a sloped wall.

[אמר ליה אביי:] במאי אוקימתא למתניתין? בכותל משופע, אימא סיפא, רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט — גוללו אצלו, והא נח ליה!
Eruvin 98b רבי יהודה אומר halacha ruling fallen scroll
Rabbi Yehudah requires a sacred scroll to rest on some surface before treating it as deposited on the ground.

רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו'. דבעינן הנחה על גבי משהו.
Eruvin 98b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath spittle
Rabbi Yehudah forbids walking four cubits after spittle detaches inside one's mouth until one spits it out.

רבי יהודה אומר: אף משנתלש רוקו בפיו, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.
Eruvin 99a רבי יהודה אומר halacha dialogue sabbath spittle
Rabbi Yehudah's prohibition on walking with detached spittle is examined when the person has not turned it over in the mouth.

וכן לא ירוק. רבי יהודה אומר וכו'. אף על גב דלא הפיך בה?
Eruvin 99a רבי יהודה אומר halacha ruling saliva impurity
Rabbi Yehudah declares detached saliva impure when moved around in the mouth and pure when not moved.

רבי יהודה אומר: היפך בה — טמא. לא היפך בה — טהור!
Eruvin 99a רבי יהודה אומר halacha dialogue sabbath spittle
Rabbi Yehudah's statements about detached phlegm and saliva confirm that one may not walk four cubits before spitting.

והתניא, רבי יהודה אומר: כיחו ונתלש, מאי לאו — רוק ונתלש! לא, כיחו ונתלש. והא תניא, רבי יהודה אומר: כיחו שנתלש, וכן רוקו שנתלש, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק! אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא.
Eruvin 102a רבי יהודה אומר halacha ruling door bolt
Rabbi Yehudah permits a detached bolt in the Temple and a dragging bolt outside the Temple.

והמונח כאן וכאן — אסור. רבי יהודה אומר: המונח מותר במקדש, והנגרר במדינה.
Eruvin 102a רבי יהודה אומר halacha ruling door bolt
Rabbi Yehudah permits a tied suspended bolt outside the Temple and reserves the Temple-only allowance for a bolt neither tied nor suspended.

גמ' תנו רבנן: איזהו נגר הנגרר שנועלין במקדש אבל לא במדינה — כל שקשור ותלוי, וראשו אחד מגיע לארץ. רבי יהודה אומר: זה אף במדינה מותר, אלא איזהו נגר שנועלין במקדש אבל לא במדינה — כל שאינו לא קשור ולא תלוי, ושומטו ומניחו בקרן זוית.
Eruvin 102a רבי יהודה אמר halacha ruling door bolt
Rabbi Yehudah forbids a bolt that cuts a groove even when it does not fully detach from its fastening.

בעי רבי זירא: נקמז, מהו? אמר רב יוסף: מאי תיבעי ליה? לא שמיע ליה הא דתניא: נשמט — אסור, נקמז — מותר. ורבי יהודה אמר: נקמז, אף על פי שאינו נשמט — אסור.
Eruvin 102b רבי יהודה אומר halacha ruling door hinge
Rabbi Yehudah permits restoring an upper hinge in the Temple and a lower hinge outside the Temple.

מתני' מחזירין ציר התחתון במקדש, אבל לא במדינה. והעליון — כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר: העליון — במקדש, והתחתון — במדינה.
Eruvin 102b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath bandage
Rabbi Yehudah permits shifting a slipped bandage back into place and uncovering each side in turn to clean the wound.

גמ' תנו רבנן: רטיה שפרשה מעל גבי מכה — מחזירין בשבת. רבי יהודה אומר: הוחלקה למטה — דוחקה למעלה, למעלה — דוחקה למטה, ומגלה מקצת הרטיה ומקנח פי המכה, וחוזר ומגלה מקצת רטיה ומקנח פי המכה.
Eruvin 104b רבי יהודה אומר halacha ruling temple impurity
Rabbi Yehudah requires removing a creeping animal from the Temple with wooden tongs to avoid increasing impurity.

מתני' שרץ שנמצא במקדש — כהן מוציאו בהמיינו, שלא לשהות את הטומאה, דברי רבי יוחנן בן ברוקה. רבי יהודה אומר: בצבת של עץ, שלא לרבות את הטומאה.
Eruvin 104b רבי יהודה אומר halacha ruling temple impurity
Rabbi Yehudah requires removing a creeping animal from the Temple with wooden tongs so no garment becomes impure.

לימא כתנאי: שרץ שנמצא במקדש — כהן מוציאו בהמיינו, שלא לשהות את הטומאה, דברי רבי יוחנן בן ברוקה. רבי יהודה אומר: בצבת של עץ מוציאו, שלא לרבות את הטומאה.

Pesachim (100)

Pesachim 2b רבי יהודה אומר halacha ruling leaven search
Rabbi Yehudah requires searching for leaven on the night before Passover, the following morning, and at the destruction time.

מיתיבי, רבי יהודה אומר: בודקין אור (לארבעה) עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור. מדקאמר רבי יהודה: בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית, אלמא ״אור״ אורתא הוא. שמע מינה.
Pesachim 2b רבי יהודה אומר halacha ruling passover labor
Rabbi Yehudah forbids labor on the fourteenth of Nisan beginning at sunrise.

מיתיבי: מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה? רבי אליעזר בן יעקב אומר: משעת האור, רבי יהודה אומר: משעת הנץ החמה.
Pesachim 4b רבי יהודה אומר halacha ruling leaven deadline
Rabbi Yehudah permits eating leaven through the fourth hour, suspends its use during the fifth, and requires burning it at the sixth.

תנן התם, רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש, ושורפין בתחלת שש. רבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש. דכולי עלמא מיהא חמץ משש שעות ולמעלה אסור, מנלן?
Pesachim 9a אמר רבי יהודה both story miscarriage uncertainty
Rabbi Yehudah recounts a maidservant in Rimon who cast a miscarried fetus into a pit as evidence in a certainty-versus-doubt discussion.

ואין ספק מוציא מידי ודאי?! והתניא אמר רבי יהודה: מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון שהטילה נפל לבור,
Pesachim 10a רבי יהודה אומר halacha ruling uncertain paths
Rabbi Yehudah declares two people using one pure and one impure path pure when consulted separately but impure when consulted together.

רבי יהודה אומר: אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו — טהורין. שניהן בבת אחת — טמאין. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין.
Pesachim 10b רבי יהודה אומר halacha ruling leaven search
Rabbi Yehudah prescribes three times for searching for leaven: the preceding night, the morning, and the destruction time.

מתני' רבי יהודה אומר: בודקין אור ארבעה עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור. וחכמים אומרים: לא בדק אור ארבעה עשר — יבדוק בארבעה עשר.
Pesachim 10b רבי יהודה אומר halacha ruling leaven search
Rabbi Yehudah says one who misses all three prescribed search periods no longer searches afterward.

מתיב רב יוסף, רבי יהודה אומר: כל שלא בדק בשלשה פרקים הללו — שוב אינו בודק. אלמא במכאן ואילך הוא דפליגי.
Pesachim 10b רבי יהודה אומר halacha ruling leaven search
Rabbi Yehudah says one who fails to search during any one of the three prescribed periods no longer searches afterward.

מר זוטרא מתני הכי: מתיב רב יוסף, רבי יהודה אומר: כל שלא בדק באחד משלשה פרקים הללו — שוב אינו בודק. אלמא בשוב אינו בודק הוא דפליגי.
Pesachim 11a רבי יהודה אומר halacha ruling new grain
Rabbi Yehudah says people prepare new grain before the omer with the sages' approval.

שלא ברצון חכמים (הן עושין), דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ברצון חכמים היו עושין. ולא קא גזר רבי יהודה דילמא אתי למיכל מיניה? אמר רבא: שאני חדש, מתוך שלא התרת לו אלא על ידי קטוף, הוא זכור.
Pesachim 11a רבי יהודה אומר halacha ruling bucket rope
Rabbi Yehudah permits wrapping a broken bucket rope with a belt or sash but forbids tying it with a loop knot.

ורמי דשבת אשבת, דתניא: חבל דלי שנפסק, לא יהא קושרו אלא עונבו. רבי יהודה אומר: כורך עליו פונדא או פסקיא, ובלבד שלא יענבנו.
Pesachim 11a דברי רבי יהודה halacha ruling firstborn bloodletting
Rabbi Yehudah forbids bloodletting from a firstborn animal even when it will otherwise die.

וכל היכא דבדיל מיניה לא גזר רבי יהודה? והתניא: בכור שאחזו דם, אפילו הוא מת — אין מקיזין לו דם, דברי רבי יהודה.
Pesachim 11b רבי יהודה אומר halacha ruling festival grooming
Rabbi Yehudah forbids currying an animal on a festival because it wounds but permits scraping it.

ומי אמרינן לרבי יהודה אדם בהול על ממונו? והתנן, רבי יהודה אומר: אין (מקדרין) הבהמה ביום טוב — מפני שהוא עושה חבורה, אבל מקרצפין. וחכמים אומרים: אין מקדרין, אף אין מקרצפין.
Pesachim 11b רבי יהודה אומר halacha ruling leaven deadline
Rabbi Yehudah permits eating leaven through the fourth hour, suspends it during the fifth, and requires burning it at the sixth.

מתני' רבי מאיר אומר: אוכלים כל חמש, ושורפין בתחלת שש. רבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש.
Pesachim 11b אמר רבי יהודה halacha ruling leaven signal
Rabbi Yehudah uses two invalid thanksgiving loaves as public signals for eating, suspending, and burning leaven.

ועוד אמר רבי יהודה: שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גב האיצטבא, כל זמן שמונחות — כל העם אוכלין. ניטלה אחת — תולין; לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן — התחילו כל העם שורפין.
Pesachim 11b רבי יהודה אומר halacha ruling witness times
Rabbi Yehudah validates testimony differing between the third and fifth hours but invalidates testimony differing between the fifth and seventh.

רבי יהודה אומר: עדותן קיימת. אחד אומר בחמש, ואחד אומר בשבע — עדותן בטלה. שבחמש חמה במזרח, ובשבע חמה במערב.
Pesachim 12b רבי יהודה אומר halacha ruling leaven deadline
Rabbi Yehudah permits eating leaven through the fourth hour, suspends it during the fifth, and requires burning it at the sixth.

תנן רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש, ושורפין בתחילת שש. רבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחילת שש.
Pesachim 12b אמר רבי יהודה halacha ruling leaven destruction
Rabbi Yehudah permits destroying leaven by any means during its required destruction time despite otherwise requiring burning.

איתיביה רבינא לרבא: אמר רבי יהודה: אימתי — שלא בשעת ביעורו. אבל בשעת ביעורו — השבתתו בכל דבר!
Pesachim 13b אמר רבי יהודה halacha dialogue leaven signal
Rabbi Yehudah corrects the location of the two thanksgiving loaves from atop the bench to the bench's roof.

ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות כו'. תני תנא קמיה דרב יהודה ״על גב האיצטבא״. אמר ליה: וכי להצניען הוא צריך?! תני ״על גג האיצטבא״.
Pesachim 13b אמר רבי יהודה aggada other temple architecture
Rabbi Yehudah describes the Temple Mount as having a double colonnade, one row inside another.

אמר רחבא אמר רבי יהודה: הר הבית סטיו כפול היה. תניא נמי הכי: הר הבית סטיו כפול היה. רבי יהודה אומר: איסטוונית היתה נקראת — סטיו לפנים מסטיו.
Pesachim 16a רבי יהודה אומר halacha ruling liquid impurity
Rabbi Yehudah treats uncertain liquid impurity as impure both for the liquid itself and for transmitting impurity to other objects.

ספק משקין ליטמא — טמא. לטמא אחרים — טהור, דברי רבי מאיר. וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו. רבי יהודה אומר: לכל טמא.
Pesachim 17b רבי יהודה אומר halacha dialogue liquid impurity
Rabbi Yehudah's ruling that uncertain liquids transmit impurity prompts a question whether biblical law lets liquids impurify vessels.

אמר מר, רבי יהודה אומר: לכל טמא. למימרא דסבר רבי יהודה טומאת משקין לטמא טומאת כלים דאורייתא?
Pesachim 17b אמר רבי יהודה halacha ruling vessel impurity
Rabbi Yehudah distinguishes vessels impurified by liquids from vessels impurified by a creeping animal, whose inside and outside impurify each other.

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — שנטמאו מחמת משקין, אבל נטמאו מחמת שרץ, נטמא תוכו — נטמא גבו, נטמא גבו — נטמא תוכו.
Pesachim 17b רבי יהודה אומר both other unclear
Rabbi Yehudah is introduced as responding about a cow that drank purification water, but his response is absent from the supplied fragment.

אמר רב נחמן בר יצחק, תא שמע: פרה ששתתה מי חטאת — בשרה טמא. רבי יהודה אומר:
Pesachim 21a רבי יהודה אומר halacha ruling leaven destruction
Rabbi Yehudah requires destroying leaven specifically by burning.

מתני' כל שעה שמותר לאכול, מאכיל לבהמה לחיה ולעופות, ומוכר לנכרי, ומותר בהנאתו. עבר זמנו — אסור בהנאתו, ולא יסיק בו תנור וכירים. רבי יהודה אומר: אין ביעור חמץ אלא שריפה. וחכמים אומרים: אף מפרר וזורה לרוח או מטיל לים.
Pesachim 21a רבי יהודה אומר halacha dialogue leaven deadline
Rabbi Yehudah's fifth-hour suspension of eating leaven is used to question the Mishnah's linkage between eating and feeding permissions.

גמ' כל שעה שמותר לאכול — מאכיל, הא כל שעה שאינו מותר לאכול — אינו מאכיל. לימא מתניתין דלא כרבי יהודה. דאי רבי יהודה, הא איכא חמש דאינו אוכל — ומאכיל. דתנן, רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש, ושורפין בתחלת שש. רבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש!
Pesachim 21b אמר רבי יהודה halacha dialogue leaven benefit
Rabbi Yehudah's requirement to burn leaven is clarified not to permit deriving benefit while it burns.

ולא יסיק בו תנור וכירים. פשיטא! לא צריכא, לרבי יהודה דאמר אין ביעור חמץ אלא שריפה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי יהודה מצותו בשריפה, בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה, קא משמע לן.
Pesachim 21b רבי יהודה אומר halacha exegesis carrion transfer
Rabbi Yehudah reads the verse literally as requiring carrion to be given to a resident alien and sold to a gentile.

רבי יהודה אומר, דברים ככתבן: לגר בנתינה ולגוי במכירה. מאי טעמא דרבי יהודה? אי סלקא דעתך כדאמר רבי מאיר, ליכתוב רחמנא: ״לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכר״. ״או״ למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן.
Pesachim 22a דברי רבי יהודה halacha ruling sciatic nerve
Rabbi Yehudah permits deriving benefit from the sciatic nerve.

רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה, דתניא: גיד הנשה מותר בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון אוסר.
Pesachim 23a רבי יהודה אומר halacha exegesis public planting
Rabbi Yehudah interprets the wording as excluding something planted for public use.

לרבים. רבי יהודה אומר: להוציא את הנטוע לרבים.
Pesachim 27b רבי יהודה אומר halacha exegesis leaven destruction
Rabbi Yehudah derives that leaven requires burning by comparison with leftover sacrificial meat, which lacks leaven's additional prohibitions yet must be burned.

רבי יהודה אומר אין ביעור וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: אין ביעור חמץ אלא שריפה, והדין נותן: ומה נותר שאינו ב״בל יראה״ ו״בל ימצא״ — טעון שריפה, חמץ שישנו ב״בל יראה״ ו״בל ימצא״ — לא כל שכן שטעון שריפה!
Pesachim 28a דברי רבי יהודה halacha ruling leaven prohibition
Rabbi Yehudah applies a negative prohibition to leaven before and after Passover and both a negative prohibition and excision during Passover.

גמ' מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי. מאי היא? דתניא: חמץ, בין לפני זמנו בין לאחר זמנו — עובר עליו בלאו. תוך זמנו — עובר עליו בלאו וכרת, דברי רבי יהודה.
Pesachim 28b דברי רבי יהודה halacha exegesis leaven deadline
Rabbi Yehudah derives a negative prohibition against eating leaven from the sixth hour on Passover eve.

ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה — שנאמר: ״לא תאכל עליו חמץ״, דברי רבי יהודה.
Pesachim 28b דברי רבי יהודה halacha dispute leaven deadline
Rabbi Yehudah derives a pre-Passover leaven prohibition from the verse and faces Rabbi Shimon's textual objection.

אמר מר: ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה, שנאמר: ״לא תאכל עליו חמץ״, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר ״לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות״.
Pesachim 28b רבי יהודה אמר halacha dialogue matzah obligation
Rabbi Yehudah answers that the seven-day matzah verse establishes the obligation even in the present era.

ורבי יהודה, שפיר קאמר ליה רבי שמעון? ורבי יהודה אמר לך: ההוא — לקובעו חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא.
Pesachim 37b רבי יהודה אומר halacha ruling bread definition
Rabbi Yehudah defines bread as only that which is baked in an oven and exempts pan-baked dough.

רבי יהודה אומר: אין לחם אלא האפוי בתנור. רבי יהודה היינו תנא קמא! אלא לאו, מעשה אילפס איכא בינייהו, תנא קמא סבר: מעשה אילפס חייבין, ורבי יהודה סבר: מעשה אילפס פטורין.
Pesachim 38a רבי יהודה אומר halacha ruling impure tithe
Rabbi Yehudah requires burying food bought with second-tithe money after it becomes impure.

דתנן: הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא — יפדה. רבי יהודה אומר: יקבר.
Pesachim 39a רבי יהודה אומר halacha ruling bitter herbs
Rabbi Yehudah includes wild and Galilean lettuce among vegetables that fulfill the Passover bitter-herb obligation.

תני דבי (רבי) שמואל: אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת, בעולשין, ובתמכא, ובחרבינין, ובחרגינין, ובהרדופנין. רבי יהודה אומר: אף חזרת יולין וחזרת גלין כיוצא בהן.
Pesachim 39a רבי יהודה אומר halacha ruling bitter herbs
Rabbi Yehudah identifies a vegetable suitable as bitter herb by the presence of sap.

רבי יהודה אומר: כל שיש לו שרף. רבי יוחנן בן ברוקה אומר: כל שפניו מכסיפין. אחרים אומרים: [כל] ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין. אמר רבי יוחנן: מדברי כולן נלמד, ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין. אמר רב הונא: הלכה כאחרים.
Pesachim 40b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath cooking
Rabbi Yehudah permits adding spices to any vessel removed boiling from the fire except one containing vinegar or brine.

אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתנן: האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין — לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי. רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.
Pesachim 42a דברי רבי יהודה halacha exegesis passover mixtures
Rabbi Yehudah derives a negative prohibition for the entire passage from the introductory divine speech formula.

אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מנין? תלמוד לומר: ״וידבר ה' אל משה לאמר״, לימד על כל הפרשה כולה שיהא בלא תעשה, דברי רבי יהודה.
Pesachim 42b אמר רבי יהודה halacha ruling vinegar tithes
Rabbi Yehudah says vinegar bought from an am haaretz in Judea now requires tithing because it is presumed to come from wine.

תניא, אמר רבי יהודה: ביהודה, בראשונה הלוקח חומץ מעם הארץ — אינו צריך לעשר, מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד. ועכשיו, הלוקח חומץ מעם הארץ — צריך לעשר, שחזקתו אינו בא אלא מן היין.
Pesachim 43a רבי יהודה אומר both ruling unripe olive oil
Rabbi Yehudah identifies anpikinon as oil from olives not one-third ripe and says it removes hair and softens flesh.

תניא רבי יהודה אומר: אנפיקנין — שמן זית שלא הביא שליש, ולמה סכין אותו? מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר.
Pesachim 48b דברי רבי יהודה halacha ruling leaven stages
Rabbi Yehudah defines initial leavening by locust-horn cracks and full cracking by intersecting fissures.

איזהו שיאור? כקרני חגבים. סידוק — שנתערבו סדקין זה בזה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: זה וזה — האוכלו חייב כרת. ואיזהו שיאור? כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו.
Pesachim 48b דברי רבי יהודה halacha ruling leaven stages
Rabbi Yehudah requires burning partially leavened dough but exempts one who eats it from excision.

והאנן תנן: שיאור ישרף, והאוכלו פטור, דברי רבי יהודה. אימא: לרבי מאיר, זה וזה האוכלו חייב כרת.
Pesachim 49a רבי יהודה אומר halacha ruling return threshold
Rabbi Yehudah requires returning for either sacred meat or leaven when the amount is an olive-bulk.

ועד כמה הן חוזרין? רבי מאיר אומר: זה וזה בכביצה, רבי יהודה אומר: זה וזה בכזית. וחכמים אומרים: בשר קדש — בכזית, וחמץ — בכביצה.
Pesachim 49a דברי רבי יהודה halacha ruling betrothal feast
Rabbi Yehudah classifies a betrothal feast as optional rather than commanded.

אמר רבי יוחנן, לא קשיא: הא — רבי יהודה, הא — רבי יוסי. דתניא: סעודת אירוסין רשות, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: מצוה.
Pesachim 49a אמר רבי יהודה halacha dialogue betrothal feast
Rabbi Yehudah says his tradition covers only a betrothal feast and not a feast for delivering bridal gifts.

תניא אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי אלא סעודת אירוסין, אבל לא סבלונות. אמר לו רבי יוסי: אני שמעתי סעודת אירוסין וסבלונות.
Pesachim 49b רבי יהודה אומר halacha dialogue food thresholds
Rabbi Yehudah's olive-bulk return threshold is contrasted with his egg-bulk threshold for joining Grace after Meals.

למימרא דרבי מאיר סבר כביצה הוא דחשיב, ורבי יהודה סבר כזית נמי חשיב. ורמינהי: עד כמה הן מזמנין? עד כזית, ורבי יהודה אומר: עד כביצה!
Pesachim 50b רבי יהודה אומר halacha ruling sabbatical produce
Rabbi Yehudah tells one transporting sabbatical produce between regions to obtain comparable produce from the source region.

ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. כיוצא בו: המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו למקום שכלו — חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה.
Pesachim 52a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbatical produce
Rabbi Yehudah permits retaining transported sabbatical produce when its source region still has that produce available.

אמר רב שישא בריה דרב אידי: מילתא אחריתי קאמר רבי יהודה, והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו, ושמע שכלו במקומו — חייב לבער. רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו, והא לא כלו להו.
Pesachim 52a אמר רבי יהודה halacha ruling sabbatical produce
Rabbi Yehudah is interpreted stringently to require destruction when comparable produce has ceased in the source region.

למימרא דרבי יהודה לקולא קאמר? והאמר רבי אלעזר: לא אמר רבי יהודה אלא לחומרא! אלא איפוך — אינו חייב לבער, רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו, והא כלו להו.
Pesachim 52a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbatical produce
Rabbi Yehudah requires destruction after produce returns to its source region if it had already ceased in the destination region.

אביי אמר: לעולם כדקתני, והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שכלו, והחזירן למקומן ועדיין לא כלו — אינו חייב לבער, רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו, והא כלו להו.
Pesachim 53a אמר רבי יהודה halacha ruling fruit tithes
Rabbi Yehudah says the unripe figs of Beit Hini were mentioned only regarding their obligation in tithes.

אמר רבי יהודה: לא הוזכרו פגי בית היני אלא לענין מעשר. (דתנן:) פגי בית היני ואהיני דטובינא — חייבין במעשר.
Pesachim 54a רבי יהודה אומר halacha ruling havdalah blessings
Rabbi Yehudah requires arranging the blessings over fire and related matters over the Havdalah cup.

מיתיבי: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחילת ברייתו הוא. וכיון שרואה — מברך מיד. רבי יהודה אומר, סודרן על הכוס. ואמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה!
Pesachim 54a רבי יהודה אומר aggada dialogue primordial creations
Rabbi Yehudah includes tongs among primordial creations and argues that the first tongs must have been created by Heaven.

רבי נחמיה אומר משום אביו: אף האור והפרד. רבי יאשיה אומר משום אביו: אף האיל, והשמיר. רבי יהודה אומר: אף הצבת. הוא היה אומר: צבתא בצבתא מתעבדא, וצבתא קמייתא מאן עבד? הא לאי בריה בידי שמים היא. אמר ליה: אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון. הא לאי בריה בידי אדם היא.
Pesachim 55a אמר רבי יהודה halacha ruling passover labor
Rabbi Yehudah permits labor in Judea until midday on Passover eve but forbids it throughout the day in Galilee.

אמר רבי יוחנן, לא קשיא: הא — רבי מאיר, הא — רבי יהודה. דתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל אינן עושין כל עיקר. אמר לו רבי מאיר: מה ראייה יהודה וגליל לכאן? אלא, מקום שנהגו לעשות מלאכה — עושין, מקום שנהגו שלא לעשות — אין עושין. מדקאמר רבי מאיר מנהגא — מכלל דרבי יהו …
אמר רבי יוחנן, לא קשיא: הא — רבי מאיר, הא — רבי יהודה. דתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל אינן עושין כל עיקר. אמר לו רבי מאיר: מה ראייה יהודה וגליל לכאן? אלא, מקום שנהגו לעשות מלאכה — עושין, מקום שנהגו שלא לעשות — אין עושין. מדקאמר רבי מאיר מנהגא — מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר.
Pesachim 55a רבי יהודה אומר halacha ruling passover labor
Rabbi Yehudah permits replanting a weed pulled accidentally on the thirteenth only in moist ground, reflecting restrictions near Passover.

וסבר רבי יהודה ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה? והתניא, רבי יהודה אומר: המנכש בשלשה עשר ונעקרה בידו — שותלה במקום הטיט, ואין שותלה במקום הגריד.
Pesachim 56a רבי יהודה אומר halacha dispute shema recitation
Rabbi Yehudah says the people of Jericho paused after the first Shema verse but omitted the response declaring God's glorious kingship.

וכורכין את שמע. היכי עבדי? אמר רב יהודה: אומרים ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״, ולא היו מפסיקין. רבא אמר: מפסיקין היו, אלא שהיו אומרים ״היום על לבבך״, דמשמע: היום על לבבך, ולא מחר על לבבך. תנו רבנן: כיצד היו כורכין את שמע? אומרים ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״, ולא היו מפסיקין, דברי רבי מאיר. רבי יהודה …
וכורכין את שמע. היכי עבדי? אמר רב יהודה: אומרים ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״, ולא היו מפסיקין. רבא אמר: מפסיקין היו, אלא שהיו אומרים ״היום על לבבך״, דמשמע: היום על לבבך, ולא מחר על לבבך. תנו רבנן: כיצד היו כורכין את שמע? אומרים ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״, ולא היו מפסיקין, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מפסיקין היו, אלא שלא היו אומרים ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״.
Pesachim 56b רבי יהודה אומר halacha dialogue sabbath preparedness
Rabbi Yehudah's rule that a carcass arising on Shabbat is unprepared is used to reject relying on food prepared only for ravens.

אמר ליה רבא: והא מוקצות נינהו. וכי תימא: הואיל דחזי לעורבין. השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דתנן: רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת — אסורה, לפי שאינה מן המוכן, מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם?!
Pesachim 63a רבי יהודה אומר halacha ruling sacrifice with leaven
Rabbi Yehudah applies the prohibition against slaughtering while possessing leaven also to the daily offering.

מתני' השוחט את הפסח על החמץ — עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. רבי שמעון אומר: הפסח בארבעה עשר לשמו — חייב, ושלא לשמו — פטור. ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן — פטור.
Pesachim 63b רבי יהודה אומר halacha dispute sacrifice with leaven
Rabbi Yehudah includes the daily offering in the prohibition against slaughtering while possessing leaven, while others limit it to Passover.

ורמינהי: השוחט את הפסח על החמץ — עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. אמרו לו: לא אמרו אלא בפסח בלבד. אימתי? בזמן שיש לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה. היה לאחד בסוף העולם — אין זקוק לו.
Pesachim 64a רבי יהודה אומר halacha exegesis sacrifice with leaven
Rabbi Yehudah derives inclusion of the daily offering from the phrase My sacrifice, meaning God's distinctive offering.

רבי יהודה אומר: אף התמיד וכו'. מאי טעמא דרבי יהודה? אמר לך: ״זבחי״ — זבח המיוחד לי, ומאי ניהו? תמיד.
Pesachim 64a רבי יהודה אומר aggada story passover crowds
Rabbi Yehudah says the third group slaughtering Passover offerings never reached a later verse of Hallel because it contained so few people.

יצתה כת ראשונה, ונכנסה כת שניה. יצתה שניה, נכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית. קראו את ההלל. אם גמרו — שנו, ואם שנו — שלשו, אף על פי שלא שלשו מימיהם. רבי יהודה אומר: מימיהם של כת שלישית לא הגיעו ל״אהבתי כי ישמע ה'״, מפני שעמה מועטין.
Pesachim 64a רבי יהודה אומר halacha ruling passover blood
Rabbi Yehudah requires filling a cup with mixed blood from the Temple floor and pouring it once on the altar.

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים. רבי יהודה אומר: כוס היה ממלא מדם התערובת, זרקו זריקה אחת על גבי המזבח. ולא הודו לו חכמים.
Pesachim 64b אמר רבי יהודה aggada maxim akavia honor
Rabbi Yehudah denies that Akavia ben Mahalalel was excommunicated because no one in the Temple courtyard surpassed him in wisdom and fear of sin.

והא דתנן, אמר רבי יהודה: חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה, שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. אביי מתרץ לטעמיה, ורבא מתרץ לטעמיה. אביי מתרץ לטעמיה: אין בעזרה בשעה שננעלה על כל אדם בישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל: רבא מתרץ לטעמיה: אין בעזרה בשעה שנועלין אותה ע …
והא דתנן, אמר רבי יהודה: חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה, שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. אביי מתרץ לטעמיה, ורבא מתרץ לטעמיה. אביי מתרץ לטעמיה: אין בעזרה בשעה שננעלה על כל אדם בישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל: רבא מתרץ לטעמיה: אין בעזרה בשעה שנועלין אותה על כל ישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל.
Pesachim 65a רבי יהודה אומר halacha ruling passover blood
Rabbi Yehudah requires pouring a cup of mixed blood so that an offering remains valid if its own blood spilled.

רבי יהודה אומר כוס היה ממלא וכו'. תניא רבי יהודה אומר: כוס היה ממלא מדם התערובות, שאם ישפך דמו של אחד מהן — נמצא זה מכשירו.
Pesachim 65a רבי יהודה אומר halacha ruling blood liability
Rabbi Yehudah treats extracted blood as full blood carrying liability for excision.

והלא דם התמצית מעורב בו! רבי יהודה לטעמיה, דאמר: דם התמצית — דם מעליא הוא. דתניא: דם התמצית באזהרה, רבי יהודה אומר: בהיכרת.
Pesachim 67a דברי רבי יהודה halacha exegesis camp impurity
Rabbi Yehudah derives separate exclusion zones for lepers, zavim, and those impure from corpses.

תנאי היא, דתניא: ״בדד ישב״ — לבדו ישב, שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו. יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת — תלמוד לומר: ״ולא יטמאו את מחניהם״, ליתן מחנה לזה ומחנה לזה, דברי רבי יהודה.
Pesachim 74a רבי יהודה אומר halacha ruling passover roasting
Rabbi Yehudah says a metal spit does not heat the Passover offering improperly just as a wooden spit does not burn.

מתניתין דלא כרבי יהודה. דתניא, רבי יהודה אומר: כשם ששפוד של עץ אינו נשרף, כך שפוד של מתכת אינו מרתיח. אמרו לו: זה חם מקצתו — חם כולו, וזה חם מקצתו — אינו חם כולו.
Pesachim 77a רבי יהודה אומר halacha ruling priestly frontlet
Rabbi Yehudah says the priestly frontlet effects acceptance only while it is on the high priest's forehead.

דליכא תנא דשמעת ליה דאמר טומאה הותרה בציבור אלא רבי יהודה, דתניא: ציץ, בין שישנו על מצחו ובין שאינו על מצחו — מרצה, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: עודיהו על מצחו — מרצה, אין עודיהו על מצחו — אינו מרצה.
Pesachim 80a רבי יהודה אומר halacha ruling communal impurity
Rabbi Yehudah requires all tribes to bring the Passover offering in impurity even when only one tribe is impure because a communal offering is indivisible.

רבי יהודה אומר: אפילו שבט אחד טמא ושאר כל השבטים טהורין — יעשו בטומאה, שאין קרבן ציבור חלוק. רבי יהודה סבר: שבט אחד איקרי קהל. והוו להו פלגא ופלגא, ואין קרבן ציבור חלוק — ועבדי כולהו בטומאה.
Pesachim 83b רבי יהודה אומר halacha ruling sciatic nerve
Rabbi Yehudah applies the sciatic-nerve prohibition to only one thigh and reasons that it is the right thigh.

דתניא, רבי יהודה אומר: אינו נוהג אלא באחת, והדעת מכרעת של ימין.
Pesachim 84a דברי רבי יהודה halacha exegesis sacrificial leftovers
Rabbi Yehudah says the command to burn leftover sacrifice follows its prohibition and therefore removes lashes.

גמ' בשלמא מותיר בטהור — דתניא: ״לא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר וגו'״, בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקה — דברי רבי יהודה.
Pesachim 86a רבי יהודה אומר halacha ruling temple tunnels
Rabbi Yehudah classifies tunnels beneath the sanctuary as nonsacred when they open to a nonsacred area.

והתניא, רבי יהודה אומר: מחילות מתחת ההיכל חול! כי תניא ההיא — שפתוחות לחול.
Pesachim 86a דברי רבי יהודה halacha ruling passover location
Rabbi Yehudah advises a servant who eats an olive-bulk by the oven to continue eating there unless the group joins him.

מכאן אמרו: השמש שאכל כזית בצד התנור, אי פקח הוא ממלא כריסו ממנו, ואם רצו בני חבורה לעשות עמו טובה — באין ויושבין בצדו, דברי רבי יהודה.
Pesachim 87b אמר רבי יהודה aggada exegesis gomer name
Rabbi Yehudah interprets Gomer's name as indicating that people sought to consume Israel's wealth in her days.

דבר אחר: ״גומר״, אמר רבי יהודה: שבקשו לגמר ממונן של ישראל בימיה, רבי יוחנן אמר: בזזו וגמרו, שנאמר: ״כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש״.
Pesachim 89b דברי רבי יהודה halacha dialogue passover location
Rabbi Yehudah's rule about a servant eating by the oven is used to show the group need not relocate unless it chooses.

תא שמע: השמש שאכל כזית בשר בצד התנור, אם היה פקח — ממלא כריסו ממנו. אם רצו בני חבורה לעשות טובה עמו — באין ויושבין בצדו ואוכלין, דברי רבי יהודה. רצו — אין, לא רצו — לא. ואמאי? נימא להו: הא קבילתון.
Pesachim 91a דברי רבי יהודה halacha ruling individual passover
Rabbi Yehudah forbids slaughtering a Passover offering for a single individual.

מתני' אין שוחטין את הפסח על היחיד — דברי רבי יהודה, ורבי יוסי מתיר. ואפילו חבורה של מאה שאינן יכולין לאכול כזית — אין שוחטין עליהן.
Pesachim 91a דברי רבי יהודה halacha exegesis individual passover
Rabbi Yehudah derives from Scripture that a Passover offering may not be slaughtered for one person.

גמ' תנו רבנן: מנין שאין שוחטין את הפסח על היחיד, תלמוד לומר: ״לא תוכל לזבח את הפסח באחד״, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי אומר: יחיד ויכול לאכלו — שוחטין עליו, עשרה ואין יכולין לאכלו — אין שוחטין עליהן.
Pesachim 91a אמר רבי יהודה halacha dialogue women passover
Rabbi Yehudah's rule about a woman and the first Passover is clarified to mean women may form their own group rather than one woman acting alone.

רמי ליה רב עוקבא בר חיננא מפרישנא לרבא: מי אמר רבי יהודה אין שוחטין את הפסח על היחיד? ורמינהו: אשה בראשון — שוחטין עליה בפני עצמה, ובשני עושין אותה טפילה לאחרים, דברי רבי יהודה. אמר ליה: לא תימא בפני עצמה, אלא אימא: בפני עצמן.
Pesachim 91b דברי רבי יהודה halacha ruling women passover
Rabbi Yehudah permits women to form their own group for the first Passover but makes a woman secondary to others for the second Passover.

גופא: אשה בראשון — שוחטין עליה בפני עצמה, ובשני עושין אותה טפילה לאחרים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אשה בשני — שוחטין עליה בפני עצמה, ואין צריך לומר בראשון. רבי שמעון אומר: אשה בראשון — עושין אותה טפילה לאחרים, בשני אין שוחטין עליה כל עיקר.
Pesachim 94a רבי יהודה אומר aggada exegesis firmament thickness
Rabbi Yehudah estimates the firmament's thickness as one tenth of a day's journey based on travel during twilight.

מיתיבי, רבי יהודה אומר: עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תדע, כמה מהלך אדם בינוני ביום — עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין, נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תיובתא דרבא, תיובתא דעולא. תיובתא.
Pesachim 95b רבי יהודה אומר halacha ruling second passover
Rabbi Yehudah says the second Passover overrides ritual impurity as well as Shabbat.

ונאכלין צלי וכו'. שבת אין, טומאה לא. מתניתין דלא כרבי יהודה. דתניא: דוחה את השבת, ואין דוחה את הטומאה. רבי יהודה אומר: אף דוחה את הטומאה.
Pesachim 95b רבי יהודה אומר halacha exegesis second passover
Rabbi Yehudah derives that the second Passover does not require an overnight stay because only an offering accompanied by six days of matzah does.

ולרבי יהודה טעון לינה? והא תניא, רבי יהודה אומר: מניין לפסח שני שאין טעון לינה, שנאמר: ״ופנית בבקר והלכת לאהליך״, וכתיב: ״ששת ימים תאכל מצות״, הנאכל לששה טעון לינה, שאין נאכל לששה — אין טעון לינה!
Pesachim 99a דברי רבי יהודה halacha exegesis passover group
Rabbi Yehudah permits members to withdraw from a Passover group provided at least one original member remains.

שנים שנתערבו פסחיהם וכו'. לימא מתניתין דלא כרבי יהודה. דתניא: ״ואם ימעט הבית מהיות משה״, מלמד שמתמעטין והולכין, ובלבד שיהא אחד מבני חבורה קיים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: ובלבד שלא יניחו את הפסח כמות שהוא!
Pesachim 99a אמר רבי יהודה halacha dialogue passover group
Rabbi Yehudah's ban on slaughtering for one person means an additional participant is anticipated and counts as an original group member.

אמר רבי יוחנן: אפילו תימא רבי יהודה, כיון דאמר רבי יהודה אין שוחטין את הפסח על היחיד, מעיקרא לאמנויי אחרינא בהדיה קאי, וכאחד מבני חבורה דמי.
Pesachim 99b דברי רבי יהודה halacha ruling festival meals
Rabbi Yehudah forbids eating from late afternoon on the eve of Shabbat or a festival so one enters hungry.

גמ' מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וימים טובים נמי. דתניא: לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך.
Pesachim 99b דברי רבי יהודה halacha ruling sabbath eve meals
Rabbi Yehudah forbids eating after the ninth hour on the eve of Shabbat or a festival so one enters hungry.

ובערב שבת סמוך למנחה שרי? והתניא: לא יאכל אדם בערב שבת וימים טובים מתשע שעות ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך.
Pesachim 100a דברי רבי יהודה halacha ruling sabbath meal
Rabbi Yehudah requires interrupting an ongoing meal when Shabbat begins.

דתניא: מפסיקין לשבתות, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אין מפסיקין.
Pesachim 100a דברי רבי יהודה aggada dialogue rabbinic dispute
Rabbi Yehudah's position is defended before Rabbi Yosei, provoking a rebuke for preferring it in his presence.

אמר לו: בכל יום ויום אתה מחבב דבריי לפני רבי יהודה, ועכשיו אתה מחבב דברי רבי יהודה בפני? ״הגם לכבוש את המלכה עמי בבית״.
Pesachim 102a אמר רבי יהודה halacha ruling meal interruption
Rabbi Yehudah requires new concluding and initial blessings after diners leave their place when no companions remain behind.

רבי יהודה, דתניא: חברים שהיו מסובין, ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת או לבית המדרש, כשהן יוצאין — אין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין — אין טעונין ברכה לכתחלה. אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — בזמן שהניחו שם מקצת חברים, אבל לא הניחו שם מקצת חברים, כשהן יוצאין — טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין — טעונין …
רבי יהודה, דתניא: חברים שהיו מסובין, ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת או לבית המדרש, כשהן יוצאין — אין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין — אין טעונין ברכה לכתחלה. אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — בזמן שהניחו שם מקצת חברים, אבל לא הניחו שם מקצת חברים, כשהן יוצאין — טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין — טעונין ברכה לכתחלה.
Pesachim 102a דברי רבי יהודה halacha ruling sabbath meal
Rabbi Yehudah requires a group whose meal continues into Shabbat to recite sanctification over one cup and Grace after Meals over another.

תנו רבנן: בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום — מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום, ושני אומר עליו ברכת המזון, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך.
Pesachim 103a רבי יהודה אומר halacha dispute havdalah order
Rabbi Yehudah says both schools place the food blessing first and Havdalah last, disputing only the intervening order.

עני רבא בתריה ואמר: זו דברי רבי מאיר, אבל רבי יהודה אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף,
Pesachim 108b רבי יהודה אומר halacha ruling four cups
Rabbi Yehudah requires each of the four Passover cups to retain the taste and appearance of wine.

מיתיבי: ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית, אחד חי ואחד מזוג, אחד חדש ואחד ישן. רבי יהודה אומר: צריך שיהא בו טעם ומראה יין. קתני מיהת כדי רביעית, ואת אמרת כוס יפה!
Pesachim 108b רבי יהודה אומר halacha exegesis four cups
Rabbi Yehudah requires wine to have taste and red appearance based on the verse describing wine reddening.

רבי יהודה אומר: צריך שיהא בו טעם ומראה. אמר רבא: מאי טעמא דרבי יהודה, דכתיב: ״אל תרא יין כי יתאדם״.
Pesachim 108b אמר רבי יהודה halacha dialogue children passover
Rabbi Yehudah questions what benefit children receive from wine and begins proposing a different distribution for them.

תנו רבנן: הכל חייבין בארבעה כוסות הללו, אחד אנשים, ואחד נשים, ואחד תינוקות. אמר רבי יהודה: וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין? אלא מחלקין להן
Pesachim 109a רבי יהודה אומר halacha ruling festival joy
Rabbi Yehudah requires gladdening men with wine and women with regionally appropriate fine clothing.

רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם, ונשים בראוי להן. אנשים בראוי להם — ביין. ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל — בבגדי צבעונין, בארץ ישראל — בבגדי פשתן מגוהצין.
Pesachim 114a משמיה דרבי יהודה ברבי אילעי as transmitted by Rabbi Yochanan aggada maxim household economy
Rabbi Yehudah bar Ilai advises eating simply, spending less on food and drink, and investing more in one's dwelling.

אמר רבא בר בר חנה אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יהודה ברבי אילעי: אכול בצל ושב בצל, ולא תיכול אווזין ותרנגולין ויהא לבך רודף עליך. פחות ממיכלך וממשתיך, ותוסיף על דירתך.
Pesachim 117a רבי יהודה אומר aggada story hallel origin
Rabbi Yehudah says Joshua and Israel recited this Hallel when the Canaanite kings confronted them.

תנו רבנן: הלל זה מי אמרו? רבי אליעזר אומר: משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים. הם אמרו: ״לא לנו ה' לא לנו״, משיבה רוח הקודש ואמרה להן: ״למעני למעני אעשה״. רבי יהודה אומר: יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו':
Pesachim 118a רבי יהודה אומר halacha ruling great hallel
Rabbi Yehudah defines the Great Hallel as extending from Give thanks through By the rivers of Babylon.

מהיכן הלל הגדול? רבי יהודה אומר: מ״הודו״ עד ״נהרות בבל״. ורבי יוחנן אומר: מ״שיר המעלות״ עד ״נהרות בבל״. רב אחא בר יעקב אמר: מ״כי יעקב בחר לו יה״ עד ״נהרות בבל״.

Rosh Hashanah (19)

Rosh Hashanah 9b דברי רבי יהודה halacha exegesis jubilee validity
Rabbi Yehudah derives that Jubilee applies without land release or shofar sounding but not without freeing slaves.

תנו רבנן: ״יובל היא״ — אף על פי שלא שמטו, אף על פי שלא תקעו. יכול אף על פי שלא שלחו — תלמוד לומר: ״היא״, דברי רבי יהודה.
Rosh Hashanah 9b אמר רבי יהודה aggada exegesis jubilee freedom
Rabbi Yehudah explains deror as freedom to dwell anywhere and conduct trade throughout the country.

דכולי עלמא — ״דרור״ לשון חירות, מאי משמע? דתניא: אין ״דרור״ אלא לשון חירות. אמר רבי יהודה: מה לשון דרור — כמדייר בי דיירא, ומוביל סחורה בכל מדינה.
Rosh Hashanah 9b דברי רבי יהודה halacha dispute jubilee requirements
Rabbi Yehudah's position makes some Jubilee acts nonessential, unlike the sages who require all three.

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי. אבל חכמים אומרים: שלשתן מעכבות בו. קסברי: מקרא נדרש לפניו, ולפני פניו, ולאחריו.
Rosh Hashanah 10b רבי יהודה אומר halacha ruling planting absorption
Rabbi Yehudah says a graft that fails to take root within three days will never take root.

ואלא מאי — רבי אלעזר? שלשים ושלשים בעי! דתנן: אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה, ואם נטע והבריך והרכיב — יעקור, דברי רבי אלעזר. רבי יהודה אומר: כל הרכבה שאינה קולטת בשלשה ימים — שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: שתי שבתות.
Rosh Hashanah 12b דברי רבי יהודה halacha exegesis third year tithe
Rabbi Yehudah derives that the third year replaces second tithe with poor tithe while retaining first tithe for the Levite.

תניא אידך: ״כי תכלה לעשר וגו'״, שנה שאין בה אלא מעשר אחד. הא כיצד? מעשר ראשון ומעשר עני, ומעשר שני יבטל. יכול אף מעשר ראשון נמי יבטל? תלמוד לומר: ״ובא הלוי״, כל זמן שבא — תן לו. דברי רבי יהודה.
Rosh Hashanah 16a רבי יהודה אומר aggada ruling divine judgment
Rabbi Yehudah says all are judged on Rosh Hashanah but decrees are sealed at the season appropriate to grain, fruit, water, and humanity.

דתניא: הכל נידונים בראש השנה, וגזר דין שלהם נחתם ביום הכפורים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: הכל נידונין בראש השנה, וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו: בפסח — על התבואה, בעצרת — על פירות האילן, בחג נידונין על המים. ואדם נידון בראש השנה, וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים.
Rosh Hashanah 22a אמר רבי יהודה both story moon witnesses
Rabbi Yehudah denies that Rabbi Akiva detained the moon witnesses and says Zefer, head of Gader, did so and was demoted.

מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן רבי עקיבא כו'. תניא, אמר רבי יהודה: חס ושלום שרבי עקיבא עיכבן. אלא שזפר ראשה של גדר עיכבן, ושלח רבן גמליאל והורידוהו מגדולתו.
Rosh Hashanah 26b רבי יהודה אומר halacha ruling shofar horns
Rabbi Yehudah prescribes ram horns on Rosh Hashanah and ibex horns for Jubilee.

שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות. רבי יהודה אומר: בראש השנה תוקעין בשל זכרים וביובלות בשל יעלים.
Rosh Hashanah 26b רבי יהודה אומר halacha ruling shofar horns
Rabbi Yehudah prescribes curved ram horns on Rosh Hashanah and ibex horns for Jubilee.

גמ' אמר רבי לוי: מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין, ושל כל השנה בפשוטין. והתנן: שופר של ראש השנה של יעל פשוט! הוא דאמר כי האי תנא דתניא, רבי יהודה אומר: בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופין, וביובלות בשל יעלים.
Rosh Hashanah 30b אמר רבי יהודה halacha exegesis new grain
Rabbi Yehudah argues from Scripture that the entire day of the omer is biblically forbidden after the Temple's destruction.

ומי סבר לה כוותיה? והא מפליג פליג עליה, דתנן: משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור. אמר רבי יהודה: והלא מן התורה הוא אסור, דכתיב: ״עד עצם היום הזה״!
Rosh Hashanah 32b רבי יהודה אומר halacha ruling remembrance verses
Rabbi Yehudah excludes biblical verses of divine visitation from the remembrance verses.

פקדונות — הרי הן כזכרונות, כגון: ״וה' פקד את שרה״, וכגון: ״פקוד פקדתי אתכם״, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינן כזכרונות.
Rosh Hashanah 32b רבי יהודה אומר halacha ruling liturgy verse count
Rabbi Yehudah counts the first cited verse as one unit and the second as two.

רבי יהודה אומר: ראשונה — אחת, שניה — שתים.
Rosh Hashanah 32b רבי יהודה אומר halacha ruling kingship verses
Rabbi Yehudah counts the cited sequence about singing to God as one kingship verse.

״זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו. כי מלך כל הארץ אלהים״ — שתים, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אחת. ושוין ב״מלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו״, שהיא אחת.
Rosh Hashanah 32b רבי יהודה אומר halacha ruling remembrance verses
Rabbi Yehudah assigns a verse mentioning remembrance and shofar only to the remembrance section.

זכרון שיש בו תרועה — כגון: ״שבתון זכרון תרועה מקרא קדש״ — אומרה עם הזכרונות ואומרה עם השופרות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינו אומרה אלא עם הזכרונות בלבד.
Rosh Hashanah 32b רבי יהודה אומר halacha ruling kingship verses
Rabbi Yehudah assigns a verse mentioning kingship and shofar only to the kingship section.

מלכות שיש עמו תרועה — כגון: ״ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו״ — אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד.
Rosh Hashanah 32b רבי יהודה אומר halacha ruling shofar verses
Rabbi Yehudah excludes a bare shofar verse lacking another theme from the liturgy entirely.

תרועה שאין עמה לא כלום — כגון: ״יום תרועה יהיה לכם״ — אומרה עם השופרות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינו אומרה כל עיקר.
Rosh Hashanah 32b רבי יהודה אומר halacha ruling kingship verses
Rabbi Yehudah does not count the Shema's proclamation of God's unity as a kingship verse.

אמר רב הונא, תא שמע: ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״ — מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות.
Rosh Hashanah 32b רבי יהודה אומר halacha ruling kingship verses
Rabbi Yehudah excludes verses declaring that God alone is divine from the kingship verses.

״וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים אין עוד״ — מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות. ״אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו״ — מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות.
Rosh Hashanah 33a דברי רבי יהודה halacha exegesis women offering
Rabbi Yehudah derives that Israelite men perform hand-laying on offerings but women do not.

דתניא: ״דבר אל בני ישראל״. בני ישראל סומכין, ואין בנות ישראל סומכות, דברי רבי יהודה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: נשים סומכות — רשות.

Yoma (64)

Yoma 2a רבי יהודה אומר halacha exegesis high priest wife
Rabbi Yehudah requires preparing another wife for the high priest before Yom Kippur because Scripture calls his wife his house.

רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו, שנאמר: ״וכפר בעדו ובעד ביתו״, ״ביתו״ — זו אשתו. אמרו לו: אם כן, אין לדבר סוף.
Yoma 7b רבי יהודה אומר halacha ruling priestly frontlet
Rabbi Yehudah says the priestly frontlet effects acceptance only while it remains on the high priest's forehead.

רבי יהודה אומר: עודהו על מצחו — מרצה. אין עודהו על מצחו — אינו מרצה. אמר לו רבי שמעון: כהן גדול ביום הכפורים יוכיח, שאין עודהו על מצחו, ומרצה!
Yoma 10a משום רבי יהודה ברבי אלעאי as transmitted by Rabbi Yochanan aggada exegesis rome and persia
Rabbi Yehudah bar Ilai predicts Rome will fall to Persia by comparing the builders and destroyers of the two Temples.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: עתידה רומי שתפול ביד פרס, קל וחומר: ומה מקדש ראשון שבנאוהו בני שם והחריבוהו כשדיים — נפלו כשדיים ביד פרסיים. מקדש שני שבנאוהו פרסיים והחריבוהו רומיים — אינו דין שיפלו רומיים ביד פרסיים?
Yoma 10a אמר רבי יהודה halacha dialogue chamber mezuzah
Rabbi Yehudah argues that the Parhedrin Chamber's mezuzah is a special decree because other residential Temple chambers lacked mezuzot.

אמר רבי יהודה: והלא כמה לשכות היו במקדש שהיה להן בית דירה, ולא היה להן מזוזה? אלא לשכת פרהדרין גזירה היתה.
Yoma 11a אמר רבי יהודה both story mezuzah danger
Rabbi Yehudah recounts that an inspector checking mezuzot in Tzippori's upper market was caught by an officer and lost one thousand zuz.

ואמר רבי יהודה: מעשה בארטבין אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי, ומצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף זוז. והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אין ניזוקין? היכא דקביע היזקא, שאני. דכתיב: ״ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח לה' באתי״.
Yoma 12a אמר רבי יהודה halacha ruling house lesions
Rabbi Yehudah limits Jerusalem's exemption from house lesions to the consecrated Temple area.

ודכרכים אין מטמא בנגעים? והתניא: ״אחוזתכם״, אחוזתכם מטמאה בנגעים, ואין ירושלים מטמאה בנגעים. אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד. הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים, ואף על גב דכרכים נינהו! אימא: אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד.
Yoma 12b דברי רבי יהודה halacha exegesis ash removal
Rabbi Yehudah derives that the priest wears a mitre and belt when removing altar ashes.

אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא: ״על בשרו״, מה תלמוד לומר ״ילבש״? להביא מצנפת ואבנט להרמת הדשן, דברי רבי יהודה.
Yoma 13a רבי יהודה אומר halacha ruling high priest wife
Rabbi Yehudah requires preparing a second wife for the high priest in case his wife dies.

רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו. ורבנן נמי, הא חיישי לשמא? אמרי לך רבנן: טומאה שכיחא, מיתה לא שכיחא.
Yoma 13b רבי יהודה אומר halacha ruling priestly mourning
Rabbi Yehudah's all-day rule for a bereaved high priest is interpreted as requiring his removal from home rather than bringing him to serve.

תנו רבנן: כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל. רבי יהודה אומר: כל היום. מאי ״כל היום״? אמר רבא: לא נצרכה אלא להביאו מתוך ביתו.
Yoma 13b דברי רבי יהודה halacha ruling priestly mourning
Rabbi Yehudah requires a high priest who learns of a death while serving at the altar to stop his service and leave.

אמר ליה אביי: השתא לרבי יהודה אפוקי מפקינן ליה, דתניא: היה עומד ומקריב על גבי המזבח ושמע שמת לו מת, מניח עבודתו ויוצא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: יגמור. ואת אמרת מייתינן ליה מתוך ביתו?
Yoma 14a רבי יהודה אומר halacha dialogue priestly mourning
Rabbi Yehudah bars a bereaved high priest from serving lest he eat, while Yom Kippur avoids that concern because everyone fasts.

לומר שאינו עובד כל היום, גזירה שמא יאכל. אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא: ומי גזר רבי יהודה שמא יאכל? והתנן, רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו. ואי מייתא אשתו עביד עבודה, ולא גזר רבי יהודה שמא יאכל! אמר ליה: הכי השתא?! התם, כיון דיום הכפורים הוא, דכולי עלמא לא קא אכלי, הוא נמי לא אתי …
לומר שאינו עובד כל היום, גזירה שמא יאכל. אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא: ומי גזר רבי יהודה שמא יאכל? והתנן, רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו. ואי מייתא אשתו עביד עבודה, ולא גזר רבי יהודה שמא יאכל! אמר ליה: הכי השתא?! התם, כיון דיום הכפורים הוא, דכולי עלמא לא קא אכלי, הוא נמי לא אתי למיכל, הכא, דכולי עלמא אכלי — הוא נמי אתי למיכל.
Yoma 16a רבי יהודה אומר halacha ruling altar position
Rabbi Yehudah places the thirty-two-cubit altar centered in the Temple courtyard.

אלא לאו שמע מינה רבי אליעזר בן יעקב היא. רב אדא בר אהבה אמר: הא מני — רבי יהודה היא. דתניא: רבי יהודה אומר: המזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה, ושלשים ושתים אמות היו לו,
Yoma 23b דברי רבי יהודה halacha exegesis ash removal
Rabbi Yehudah derives that removing altar ashes requires a mitre and belt.

נימא כתנאי: ״על בשרו״, מה תלמוד לומר ״ילבש״? להביא מצנפת ואבנט להרמה, דברי רבי יהודה.
Yoma 25b רבי יהודה אומר halacha ruling incense lottery
Rabbi Yehudah says there was no separate lottery for the coal pan because the incense winner chose a companion.

תא שמע, רבי יהודה אומר: לא היה פייס למחתה, אלא כהן שזכה בקטרת אומר לזה שעמו ״זכה עמי במחתה״.
Yoma 30a רבי יהודה אומר halacha ruling temple immersion
Rabbi Yehudah explains the required immersion as a reminder to recall and withdraw from any prior impurity.

רבי יהודה אומר: סרך טבילה היא זו, כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש.
Yoma 30b רבי יהודה אומר halacha ruling leper immersion
Rabbi Yehudah says a purified leper need not immerse at the Nicanor Gate because he immersed the previous evening.

ומי אית ליה לרבי יהודה האי סברא? והתניא: מצורע — טובל ועומד בשער ניקנור. רבי יהודה אומר: אינו צריך טבילה, שכבר טבל מבערב.
Yoma 30b רבי יהודה אומר halacha ruling temple immersion
Rabbi Yehudah says the Leper Chamber served not only lepers but every person requiring immersion before entering.

ודקארי לה מאי קארי לה? משום דקא בעי למרמא אחריתי עליה: לשכת המצורעין ששם מצורעין טובלין. רבי יהודה אומר: לא מצורעין בלבד אמרו, אלא כל אדם.
Yoma 32a אמר רבי יהודה halacha exegesis high priest immersion
Rabbi Yehudah derives five immersions and ten sanctifications for the high priest from the requirement to immerse whenever changing services.

תניא, אמר רבי יהודה: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום? תלמוד לומר: ״ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה״. הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה.
Yoma 32a אמר רבי יהודה halacha exegesis high priest immersion
Rabbi Yehudah derives five immersions and ten sanctifications because every change between services requires immersion.

אמר רבי יהודה: מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום? תלמוד לומר: ״ובא אהרן אל אהל מועד ורחץ את בשרו במים במקום קדוש״, הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה — טעון טבילה. אשכחן מבגדי לבן לבגדי זהב, מבגדי זהב לבגדי לבן מנין?
Yoma 34b אמר רבי יהודה halacha story yom kippur immersion
Rabbi Yehudah says heated iron bars were placed in cold immersion water on Yom Kippur to remove its chill for an elderly or delicate high priest.

אם היה כהן גדול זקן או איסטניס וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: עששיות של ברזל היו מחמין מערב יום הכפורים ומטילין לתוך צונן, כדי שתפיג צינתן. והלא מצרף! אמר רב ביבי: שלא הגיע לצירוף. אביי אמר: אפילו תימא שהגיע לצירוף — דבר שאין מתכוין מותר.
Yoma 38a רבי יהודה אומר both story temple artisans
Rabbi Yehudah says the House of Garmu normally received twenty-four maneh and received forty-eight after returning to Temple service.

כששמעו חכמים בדבר, אמרו: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו בראו, שנאמר: ״כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו״. וחזרו בית גרמו למקומן. שלחו להם חכמים — ולא באו, כפלו להם שכרן ובאו. בכל יום היו נוטלין שנים עשר מנה, והיום עשרים וארבעה. רבי יהודה אומר: בכל יום עשרים וארבעה, והיום ארבעים ושמונה.
Yoma 38a רבי יהודה אומר both story incense artisans
Rabbi Yehudah says the House of Avtinas normally received twenty-four maneh and received forty-eight after returning to Temple service.

וכששמעו חכמים בדבר, אמרו: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא — לכבודו בראו, שנאמר: ״כל פעל ה' למענהו״, וחזרו בית אבטינס למקומן. שלחו להם חכמים ולא באו, כפלו להם שכרן ובאו. בכל יום היו נוטלין שנים עשר מנה, והיום עשרים וארבעה. רבי יהודה אומר: בכל יום עשרים וארבעה, והיום ארבעים ושמונה.
Yoma 40b דברי רבי יהודה halacha exegesis scapegoat survival
Rabbi Yehudah requires the scapegoat to remain alive until the paired goat's blood is applied.

״יעמד חי לפני ה' לכפר עליו״, עד מתי יהיה זקוק לעמוד חי? עד שעת מתן דמו של חבירו — דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: עד שעת וידוי דברים.
Yoma 40b דברי רבי יהודה halacha exegesis scapegoat atonement
Rabbi Yehudah interprets atonement in the scapegoat verse as blood atonement.

במאי קא מיפלגי? כדתניא: ״לכפר״ — בכפרת דמים הכתוב מדבר, וכן הוא אומר: ״וכלה מכפר את הקדש״. מה להלן — בכפרת דמים, אף כאן — בכפרת דמים, דברי רבי יהודה.
Yoma 43b רבי יהודה אומר halacha ruling high priest service
Rabbi Yehudah says the high priest always ascends and descends by the middle of the altar ramp.

בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש ויורדין במערבו, והיום כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע. רבי יהודה אומר: לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע.
Yoma 43b רבי יהודה אומר halacha ruling high priest service
Rabbi Yehudah says the high priest always sanctifies his hands and feet from a golden pitcher.

בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, והיום מן הקיתון של זהב. רבי יהודה אומר: לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב.
Yoma 43b רבי יהודה אומר halacha ruling altar fires
Rabbi Yehudah says the altar has two fires each day and three on Yom Kippur.

בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום חמש, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: בכל יום שלש, והיום ארבע. רבי יהודה אומר: בכל יום שתים, והיום שלש.
Yoma 45a דברי רבי יהודה halacha ruling altar fires
Rabbi Yehudah requires two regular altar fires and a third added on Yom Kippur.

בכל יום היו שם ארבע מערכות. תנו רבנן: בכל יום היו שתים מערכות, והיום שלש. אחת מערכה גדולה, ואחת מערכה שניה של קטורת, ואחת שמוסיפין בו ביום, דברי רבי יהודה.
Yoma 45a רבי יהודה אומר halacha exegesis altar kindling
Rabbi Yehudah derives that kindling wood chips must occur atop the altar.

ורבי יהודה: ההוא, להצתת אליתא הוא דאתא. דתניא, היה רבי יהודה אומר: מניין להצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח? תלמוד לומר: ״והאש על המזבח תוקד בו״. אמר רבי יוסי: מניין שעושה מערכה לקיום האש? תלמוד לומר: ״והאש על המזבח תוקד בו״.
Yoma 45a דברי רבי יהודה halacha exegesis altar kindling
Rabbi Yehudah derives that kindling wood chips requires a qualified priest and a sacred service vessel.

ורבי יוסי, הצתת אליתא מנא ליה? נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי שמעון. דתניא: ״ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח״ — לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח? אלא, לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח.
Yoma 50a דברי רבי יהודה halacha ruling lost offerings
Rabbi Yehudah requires lost and replacement Yom Kippur and idolatry sin offerings all to die.

איתיביה אביי: פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו, והפריש אחרים תחתיהן — כולם ימותו. וכן שעירי עבודה זרה שאבדו, והפריש אחרים תחתיהן — כולם ימותו, דברי רבי יהודה. רבי (אליעזר) ורבי שמעון אומרים: ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה, שאין חטאת צבור מתה.
Yoma 50a דברי רבי יהודה halacha ruling lost offerings
Rabbi Yehudah requires both a lost Yom Kippur bull or goat and its replacement to die.

והתניא: פר של יום הכפורים ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן — כולם ימותו, דברי רבי יהודה. רבי (אליעזר) ורבי שמעון אומרים: ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה, שאין חטאת צבור מתה.
Yoma 51a רבי יהודה אומר halacha ruling second passover
Rabbi Yehudah says the second Passover overrides ritual impurity as well as Shabbat.

אמר ליה: אם כן יהא דוחה את השבת ואת הטומאה! אמר ליה: אין, כמאן דאמר דחי, דתניא: פסח שני דוחה את השבת, ואינו דוחה את הטומאה. רבי יהודה אומר: אף דוחה את הטומאה. מאי טעמא דתנא קמא — אמר לך: מפני טומאה דחיתו ויעשה בטומאה?!
Yoma 51a רבי יהודה אמר halacha exegesis second passover
Rabbi Yehudah derives that the second Passover may be offered in impurity when purification proves impossible.

ורבי יהודה אמר לך, אמר קרא: ״ככל חקת הפסח יעשו אותו״, ואפילו בטומאה. התורה החזירה עליו לעשותו בטהרה, לא זכה — יעשנו בטומאה.
Yoma 51b דברי רבי יהודה halacha ruling sanctuary route
Rabbi Yehudah directs the high priest to walk between the altar and menorah when entering the inner sanctuary.

תנו רבנן: בין המזבח למנורה היה מהלך, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: בין שלחן למזבח. ויש אומרים: בין שלחן לכותל. מאן יש אומרים? אמר רב חסדא: רבי יוסי היא, דאמר: פיתחא בצפון קאי.
Yoma 51b רבי יהודה אמר halacha ruling sanctuary entrance
Rabbi Yehudah locates the inner sanctuary entrance on the south side.

ורבי יהודה אמר לך: פיתחא בדרום קאי. ורבי מאיר כמאן סבירא ליה? אי כרבי יהודה סבירא ליה — ניעול כרבי יהודה, אי כרבי יוסי סבירא ליה — ניעול כרבי יוסי!
Yoma 53b רבי יהודה אומר halacha ruling blood stands
Rabbi Yehudah says only one golden stand held the bull and goat blood in the sanctuary.

הביאו לו את השעיר, שחטו, וקבל במזרק את דמו, נכנס למקום שנכנס, ועמד במקום שעמד, והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה, וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים וכו'. יצא והניחו על כן הזהב השני שבהיכל. רבי יהודה אומר: לא היה שם אלא כן אחד בלבד. נטל דם הפר והניח דם השעיר,
Yoma 54a רבי יהודה אומר aggada exegesis judean desolation
Rabbi Yehudah says no person crossed Judea for fifty-two years, deriving the duration from the numerical value of animal.

והתניא, רבי יהודה אומר: חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה, שנאמר: ״על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עובר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו״, ״בהמה״ בגימטריא חמשין ושתים הוו!
Yoma 55a רבי יהודה אומר halacha ruling blood sprinkling
Rabbi Yehudah counts each lower sprinkling by naming its number first and then adding one for the upper sprinkling.

אחת, אחת ואחת, אחת ושתים. תנו רבנן: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אחת, אחת ואחת, שתים ואחת, שלש ואחת, ארבע ואחת, חמש ואחת, שש ואחת, שבע ואחת.
Yoma 55a רבי יהודה אומר halacha ruling bird offering boxes
Rabbi Yehudah forbids collection boxes for obligatory bird offerings because their contents might become confused.

יצא והניחו על כן הזהב שבהיכל. תנן התם: רבי יהודה אומר: לא היו שופרות לקיני חובה, מפני התערובות.
Yoma 55b רבי יהודה אומר halacha dialogue blood stands
Rabbi Yehudah's single-stand rule is explained by fear of confusion and by not relying on written labels.

לית ליה כתיבה. דתנן, רבי יהודה אומר: לא היה שם אלא כן אחד בלבד. תרי מאי טעמא לא — משום דמחלפי. ונעביד תרי וליכתוב עלייהו הי דפר והי דשעיר. אלא, לרבי יהודה לית ליה כתיבה.
Yoma 55b דברי רבי יהודה halacha ruling temple collection boxes
Rabbi Yehudah identifies new and old shekel boxes and says both bird-offering boxes contain burnt offerings.

תקלין חדתין — אלו שקלים של כל שנה ושנה, תקלין עתיקין — מי שלא שקל אשתקד, ישקול לשנה הבאה. קינין — הן תורין, גוזלי עולה — הן בני יונה, וכולן עולות, דברי רבי יהודה.
Yoma 56b רבי יהודה אומר halacha ruling conditional designation
Rabbi Yehudah says one cannot make a single condition depend on two alternatives simultaneously.

אלא, מדתני איו. דתני איו, רבי יהודה אומר: אין אדם מתנה על שני דברים כאחד.
Yoma 59a רבי יהודה אומר halacha ruling altar sprinkling
Rabbi Yehudah transmits Rabbi Eliezer's method of applying blood upward on each altar corner except the corner directly ahead, where he applies downward.

רבי יהודה אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו ממש, שנותן ממעלה למטה, כי היכי דלא ניתווסן מאניה.
Yoma 60a אמר רבי יהודה halacha ruling yom kippur order
Rabbi Yehudah makes order indispensable only for white-garment rites performed inside, not for those performed outside.

גמ' תנו: רבנן כל מעשה יום הכפורים האמור — על הסדר. אם הקדים מעשה לחבירו — לא עשה כלום. אמר רבי יהודה: אימתי? בדברים הנעשין בבגדי לבן מבפנים, אבל דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ, אם הקדים מעשה לחבירו — מה שעשה עשוי.
Yoma 61a דברי רבי יהודה halacha exegesis scapegoat atonement
Rabbi Yehudah interprets priests, Israelites, and Levites as sharing atonement through the scapegoat for other sins.

״הכהנים״ — כמשמען, ״עם הקהל״ — אלו ישראל, ״יכפר״ — אלו הלוים. הושוו כולן לכפרה אחת, שכולן מתכפרין בשעיר המשתלח בשאר עבירות, דברי רבי יהודה.
Yoma 62a רבי יהודה אומר halacha ruling replacement goats
Rabbi Yehudah requires the unused goat from a replacement pair to die rather than graze until blemished.

ויאמר: אם של שם מת — זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו, ואם של עזאזל מת — זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו. והשני ירעה עד שיסתאב, וימכר, ויפלו דמיו לנדבה, שאין חטאת צבור מתה. רבי יהודה אומר: תמות.
Yoma 62a אמר רבי יהודה halacha ruling paired goats
Rabbi Yehudah requires the scapegoat to die when the sacrificial blood spills and the blood to be spilled when the scapegoat dies.

ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם — ימות המשתלח. מת המשתלח — ישפך הדם.
Yoma 64b אמר רבי יהודה halacha dialogue rejected animals
Rabbi Yehudah's requirement that the scapegoat die after the blood spills is challenged under the view that living animals are not permanently rejected.

תנן, ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם — ימות המשתלח, מת המשתלח — ישפך הדם. בשלמא לרבי יוחנן, דאמר בעלי חיים נדחין — משום הכי ימות המשתלח. אלא לרב, דאמר בעלי חיים אינן נדחין — אמאי ימות המשתלח?
Yoma 65a רבי יהודה אומר halacha ruling replacement goats
Rabbi Yehudah requires the remaining goat from the first pair to die while atonement proceeds with the second pair.

תנן, רבי יהודה אומר: תמות. בשלמא לרבי יוחנן דאמר שני שבזוג ראשון ירעה, לרבי יהודה ימות — מתכפר בשני שבזוג שני.
Yoma 65a אמר רבי יהודה halacha ruling paired goats
Rabbi Yehudah requires the scapegoat to die if the sacrificial blood spills and the blood to be spilled if the scapegoat dies.

ואיכא דקא מותיב הכי: ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם ימות המשתלח, מת המשתלח ישפך הדם.
Yoma 65a אמר רבי יהודה halacha dialogue paired goats
Rabbi Yehudah's rule that the scapegoat dies when the blood spills is explained by the goat's uncompleted rite.

ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם — ימות המשתלח. בשלמא נשפך הדם ימות המשתלח — דאכתי לא איתעביד מצותיה.
Yoma 65a רבי יהודה אומר halacha ruling recovered shekels
Rabbi Yehudah allows recovered annual shekels to count toward the following year's obligation.

נמצאו או שהחזירום הגנבים — אלו ואלו שקלים הם, ואין עולין להן לשנה הבאה. רבי יהודה אומר: עולין להן לשנה הבאה.
Yoma 65a דברי רבי יהודה halacha ruling lost offerings
Rabbi Yehudah requires lost Yom Kippur and idolatry offerings and their replacements to die.

איתיביה אביי: פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן, וכן שעירי עבודה זרה שאבדו והפריש אחרים תחתיהן — כולן ימותו, דברי רבי יהודה. רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים: ירעו עד שיסתאבו וימכרו, ויפלו דמיהם לנדבה, שאין חטאת צבור מתה. אמר ליה:
Yoma 66b רבי יהודה אומר aggada dialogue scapegoat escorts
Rabbi Yehudah says the people who mistreated the scapegoat escort were Alexandrians mislabeled Babylonians out of hostility.

וכבש עשו לו כו'. אמר רבה בר בר חנה: לא בבליים היו, אלא אלכסנדריים היו. ומתוך ששונאים את הבבליים היו קורין אותן על שמן. תניא רבי יהודה אומר: לא בבליים היו, אלא אלכסנדריים היו. אמר לו רבי יוסי: תנוח דעתך, שהנחת את דעתי.
Yoma 67a רבי יהודה אומר halacha ruling scapegoat stations
Rabbi Yehudah counts nine stations and ten miles on the route to the scapegoat cliff.

גמ' תנו רבנן: עשר סוכות, ושנים עשר מילין היו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: תשע סוכות, ועשרה מילין. רבי יוסי אומר: חמש סוכות, ועשרה מילין היו. וכולן על ידי עירוב.
Yoma 67b דברי רבי יהודה halacha exegesis scapegoat impurity
Rabbi Yehudah says the scapegoat escort becomes impure upon leaving Jerusalem's wall.

יכול משיצא חוץ לחומת עזרה — תלמוד לומר: ״המשלח״. אי ״המשלח״, יכול עד שיגיע לצוק — תלמוד לומר: ״והמשלח״. הא כיצד: משיצא חוץ לחומת ירושלים, דברי רבי יהודה.
Yoma 68b אמר רבי יהודה halacha ruling scapegoat signal
Rabbi Yehudah calculates the scapegoat's arrival from the three-mile distance between Jerusalem and Beit Hadudo.

אמר רבי יהודה, והלא סימן גדול היה להם: מירושלים ועד בית חדודו, שלשה מילין, הולכין מיל וחוזרין מיל, ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר.
Yoma 70b רבי יהודה אומר halacha ruling festival lambs
Rabbi Yehudah transmits that one lamb accompanies the morning daily offering and six accompany the afternoon offering.

רבי יהודה אומר משמו: אחד קרב עם תמיד של שחר, וששה עם תמיד של בין הערבים. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר משמו: ששה קרבין עם תמיד של שחר, ואחד עם תמיד של בין הערבים.
Yoma 73a רבי יהודה אומר halacha ruling urim response
Rabbi Yehudah says the priest answering through the Urim need only say ascend and succeed without prefacing it as God's speech.

השואל אומר: ״ארדוף אחרי הגדוד הזה״, והנשאל אומר: ״כה אמר ה' עלה והצלח״. רבי יהודה אומר: אין צריך לומר ״כה אמר ה'״, אלא ״עלה והצלח״.
Yoma 79b רבי יהודה אומר halacha exegesis meal quorum
Rabbi Yehudah requires an egg-bulk for joining Grace after Meals because it constitutes eating that produces satisfaction.

אלא מהכא: עד כמה מזמנין? עד כזית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: עד כביצה. במאי קא מיפלגי — רבי מאיר סבר: ״ואכלת״, זו אכילה, ״ושבעת״, זו שתיה — ואכילה בכזית. ורבי יהודה סבר: ״ואכלת ושבעת״, אכילה שיש בה שביעה, ואי זה — זה כביצה.
Yoma 83b אמר ליה רבי יהודה dialogue aggada story life threatening hunger
Rabbi Yehudah responds to extreme hunger by taking a shepherd's bread and later contrasts this with Rabbi Yosei burdening an entire town.

רבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא. אחזיה בולמוס לרבי יהודה, קפחיה לרועה אכליה לריפתא. אמר ליה רבי יוסי: קפחת את הרועה. כי מטו למתא, אחזיה בולמוס לרבי יוסי. אהדרוהו בלגי וצעי, אמר ליה רבי יהודה: אני קפחתי את הרועה, ואתה קפחת את העיר כולה.
Yoma 86a רבי יהודה אומר both ruling repentance atonement
Rabbi Yehudah says repentance alone atones for lesser sins while graver sins await Yom Kippur for complete atonement.

תא שמע, רבי יהודה אומר: כל שהוא מ״לא תשא״ ולמטה — תשובה מכפרת, מ״לא תשא״ ולמעלה — תשובה תולה ויום הכפורים מכפר. ״לא תשא״ וכל דדמי ליה.
Yoma 87b רבי יהודה אמר aggada other confession
Rabbi Yehudah's confession declares that sins and transgressions have grown too numerous to count.

רבי יהודה אמר: ״כי עונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר״. רב המנונא אמר: ״אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי. עכשיו שנוצרתי, כאילו לא נוצרתי. עפר אני בחיי, קל וחומר במיתתי. הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה. יהי רצון מלפניך שלא אחטא, ומה שחטאתי — מרוק ברחמיך, אבל לא על ידי יסורין״. והיינו וידויא דרבא …
רבי יהודה אמר: ״כי עונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר״. רב המנונא אמר: ״אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי. עכשיו שנוצרתי, כאילו לא נוצרתי. עפר אני בחיי, קל וחומר במיתתי. הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה. יהי רצון מלפניך שלא אחטא, ומה שחטאתי — מרוק ברחמיך, אבל לא על ידי יסורין״. והיינו וידויא דרבא כולה שתא, ודרב המנונא זוטא ביומא דכפורי.

Sukkah (55)

Sukkah 2a רבי יהודה אומר halacha ruling alley height
Rabbi Yehudah does not require lowering an alley entrance higher than twenty cubits.

גמ' תנן התם: מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה — ימעט. רבי יהודה אומר: אינו צריך.
Sukkah 2b אמר רבי יהודה both story sukkah height
Rabbi Yehudah cites Queen Helene's sukkah above twenty cubits, used with her sons under rabbinic direction, as valid precedent.

אמר רבי יהודה: מעשה בהילני המלכה בלוד שהיתה סוכתה גבוהה מעשרים אמה, והיו זקנים נכנסין ויוצאין לשם ולא אמרו לה דבר. אמרו לו: משם ראייה? אשה היתה ופטורה מן הסוכה. אמר להן: והלא שבעה בנים הוו לה, ועוד: כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים.
Sukkah 9b רבי יהודה אומר halacha ruling stacked sukkahs
Rabbi Yehudah validates the lower of two stacked sukkahs when the upper one is unfit for habitation.

מתני' העושה סוכתו תחת האילן — כאילו עשאה בתוך הבית. סוכה על גבי סוכה — העליונה כשרה והתחתונה פסולה. רבי יהודה אומר: אם אין דיורין בעליונה — התחתונה כשרה.
Sukkah 10a רבי יהודה אומר halacha ruling stacked sukkahs
Rabbi Yehudah validates the lower sukkah when the upper sukkah cannot support occupants.

תנן, רבי יהודה אומר: אם אין דיורין בעליונה — התחתונה כשרה.
Sukkah 11a אמר רבי יהודה halacha story sleeping under canopy
Rabbi Yehudah recalls sleeping under a bed before the elders, supporting the view that a temporary shelter does not nullify a permanent sukkah.

דרש רבה בר רב הונא: מותר לישן בכילה, אף על פי שיש לה גג, אף על פי שגבוהה עשרה. כמאן — כרבי יהודה, דאמר: לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע. דתנן, אמר רבי יהודה: נוהגין היינו לישן תחת המטה בפני הזקנים.
Sukkah 11b רבי יהודה אומר halacha ruling lulav binding
Rabbi Yehudah invalidates an unbound lulav and validates a bound one.

ואי בעית אימא: אי סבירא לן דלולב צריך אגד, כולי עלמא לא פליגי דילפינן לולב מסוכה. והכא בהא קמיפלגי, מר סבר: צריך אגד, ומר סבר: אין צריך אגד. ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: לולב, בין אגוד בין שאינו אגוד — כשר, רבי יהודה אומר: אגוד — כשר, שאינו אגוד — פסול.
Sukkah 14a דברי רבי יהודה halacha ruling wooden roofing
Rabbi Yehudah permits roofing a sukkah with boards.

מתני' מסככין בנסרים, דברי רבי יהודה, ורבי מאיר אוסר. נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים — כשרה, ובלבד שלא יישן תחתיו.
Sukkah 14b אמר רבי יהודה halacha dialogue wooden roofing
Rabbi Yehudah's validation of four-handbreadth boards makes them ordinary roofing that does not combine into a disqualifying width.

אלא לרב: בשלמא לרבי מאיר, מאי ״מצטרפין״ — מצטרפין לארבע אמות מן הצד. אלא לרבי יהודה דאמר אפילו יש בהן ארבעה כשרה, מאי ״אין מצטרפין״? קנים בעלמא נינהו! איידי דקאמר רבי מאיר ״מצטרפין״, אמר רבי יהודה ״אין מצטרפין״.
Sukkah 14b אמר רבי יהודה both story wooden roofing
Rabbi Yehudah recounts roofing a balcony with four-handbreadth boards and sitting beneath them during danger.

אמר רבי יהודה: מעשה בשעת הסכנה שהביאנו נסרים שהיו בהן ארבעה וסיככנו על גבי מרפסת, וישבנו תחתיהן! אמרו לו: משם ראיה?! אין שעת הסכנה ראיה.
Sukkah 15a רבי יהודה אומר halacha dispute roof conversion
Rabbi Yehudah reports that Beit Shammai requires loosening boards and removing alternating ones while Beit Hillel requires either action.

מתני' תקרה שאין עליה מעזיבה, רבי יהודה אומר: בית שמאי אומרים: מפקפק, ונוטל אחת מבינתים. ובית הלל אומרים: מפקפק, או נוטל אחת מבינתים. רבי מאיר אומר: נוטל אחת מבינתים, ואינו מפקפק.
Sukkah 15a דברי רבי יהודה halacha ruling wooden roofing
Rabbi Yehudah permits roofing with boards and rejects a general decree against roof-like sukkah covering.

מאי קא משמע לן? דרבי מאיר אית ליה גזרת תקרה, ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה — והא אפליגו בה חדא זימנא! דתנן: מסככין בנסרים, דברי רבי יהודה. ורבי מאיר אוסר.
Sukkah 16b אמר רבי יהודה halacha ruling suspended partition
Rabbi Yehudah says an existing wall should count as no less effective than an added partition.

בית שמאי אומרים מלמעלה, ובית הלל אומרים מלמטה. אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן.
Sukkah 18a דרש רבי יהודה בר אלעאי halacha ruling damaged roof sukkah
Rabbi Yehudah bar Ilai initially declares a sukkah built beneath a breached house roof valid before receiving a distance qualification.

דרש רבי יהודה בר אלעאי: בית שנפחת וסיכך על גביו — כשרה. אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי, פריש, כך פירש אבא: ארבע אמות פסולה, פחות מארבע אמות כשרה.
Sukkah 18a דרש רבי יהודה בר אלעאי halacha ruling small fish
Rabbi Yehudah bar Ilai initially permits avroma fish before receiving a location-based qualification.

דרש רבי יהודה בר אלעאי: אברומא שריא. אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי, פריש, כך אמר אבא: של מקום פלוני — אסורה, של מקום פלוני — מותרת.
Sukkah 20b אמר רבי יהודה both story sleeping under bed
Rabbi Yehudah recalls that they slept beneath beds in sukkahs before the elders without objection.

הישן תחת המטה בסוכה — לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה: נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר.
Sukkah 20b רבי יהודה אומר halacha ruling natural shelter
Rabbi Yehudah denies legal tent status to every shelter not made by human hands.

רבי יהודה אומר: כל אהל שאינו עשוי בידי אדם — אינו אהל. מאי טעמא דרבי יהודה?
Sukkah 21a רבי יהודה אומר both story purity transport
Rabbi Yehudah says children collecting purification water rode on oxen rather than doors.

ותניא, רבי יהודה אומר: לא היו מביאין דלתות, אלא שוורים. והא שוורים, דאהל שאינו עשוי בידי אדם הוא, וקתני, רבי יהודה אומר: לא היו מביאין דלתות אלא שוורים!
Sukkah 21a רבי יהודה אומר both dialogue purity transport
Rabbi Yehudah's report that oxen rather than doors carried the children is challenged from the protective airspace within doors.

והרי דלת, דיש בה כמה אגרופין, וקתני, רבי יהודה אומר: לא היו מביאין דלתות אלא שוורים! אמר אביי, לא הוצרכו להביא דלתות.
Sukkah 21b רבי יהודה אומר both ruling purity transport
Rabbi Yehudah forbids doors because children might protrude beyond them and instead seats them on broad-bellied Egyptian oxen.

תניא כוותיה דרבא. רבי יהודה אומר: לא היו מביאין דלתות כל עיקר, מפני שדעתו של תינוק גסה עליו, שמא יוציא ראשו או אחד מאבריו ויטמא בקבר התהום. אלא מביאין שוורים המצרים שכריסותיהן רחבות, והתינוקות יושבין על גביהן, וכוסות של אבן בידיהן. הגיעו לשילוח — ירדו ומלאום, ועלו וישבו להן על גביהן.
Sukkah 21b רבי יהודה אומר halacha dialogue sleeping under bed
Rabbi Yehudah's practice of sleeping under a bed is distinguished because a bed is made for the space above it.

והרי מטה, דיש בה כמה אגרופים, ותנן, רבי יהודה אומר: נוהגים היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים! שאני מטה, הואיל ולגבה עשויה. שוורים נמי לגבן עשוים!
Sukkah 21b רבי יהודה אומר halacha ruling sukkah supports
Rabbi Yehudah invalidates a sukkah supported by a bed when it cannot stand independently.

מתני' הסומך סוכתו בכרעי המטה — כשרה. רבי יהודה אומר: אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה — פסולה.
Sukkah 24a רבי יהודה אומר halacha dialogue high priest wife
Rabbi Yehudah's concern that the high priest's wife might die is explained as an exceptional stringency for atonement.

ולא חייש רבי יהודה למיתה? והא תנן, רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו. הא איתמר עלה, אמר רב הונא בריה דרב יהושע: מעלה עשו בכפרה.
Sukkah 29b רבי יהודה אומר halacha ruling lulav leaves
Rabbi Yehudah requires tying separated lulav leaves together at the top.

לולב הגזול והיבש — פסול. של אשירה ושל עיר הנדחת — פסול. נקטם ראשו, נפרצו עליו — פסול. נפרדו עליו — כשר. רבי יהודה אומר: יאגדנו מלמעלה. ציני הר הברזל — כשירות. לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו — כשר.
Sukkah 31a בעי רבי יהודה halacha dialogue lulav beauty
Rabbi Yehudah's requirement to tie separated lulav leaves is examined as possible evidence that he requires beauty.

ובלולב לא בעי רבי יהודה ״הדר״? והתנן, רבי יהודה אומר: יאגדנו מלמעלה. מאי טעמא — לאו משום דבעי ״הדר״?
Sukkah 31a רבי יהודה אומר halacha exegesis lulav binding
Rabbi Yehudah transmits Rabbi Tarfon's reading that a separated palm branch must be bound.

לא, כדקתני טעמא: רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: ״כפות תמרים״ — כפות, ואם היה פרוד יכפתנו.
Sukkah 31a דברי רבי יהודה halacha dialogue lulav binding
Rabbi Yehudah's restriction of lulav binding to its own species is examined as possible evidence that he requires beauty.

ולא בעי ״הדר״? והתנן: אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה. מאי טעמא, לאו משום דבעי ״הדר״?
Sukkah 31a בעי רבי יהודה halacha ruling dried species
Rabbi Yehudah validates even dried material among the four species.

ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר? והתניא: ארבעת מינין שבלולב, כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן. לא מצא אתרוג — לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר. כמושין — כשרין, יבשין — פסולין. רבי יהודה אומר: אף יבשין.
Sukkah 31a אמר רבי יהודה both other unclear
Rabbi Yehudah begins recounting an incident, but the supplied fragment omits the incident.

ואמר רבי יהודה: מעשה
Sukkah 31b רבי יהודה אומר halacha dialogue dried lulav
Rabbi Yehudah's validation of dried material is interpreted as referring to the lulav rather than the etrog.

קתני מיהת, רבי יהודה אומר: אף יבשין כשרין, מאי לאו, אאתרוג! לא, אלולב.
Sukkah 31b אמר רבי יהודה halacha dialogue lulav additions
Rabbi Yehudah's requirement to bind the lulav is considered and rejected as grounds for permitting an additional species.

אמר מר: כשם שאין פוחתין מהן, כך אין מוסיפין עליהן. פשיטא? מהו דתימא: הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד, ואי מייתי מינא אחרינא, האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, קא משמע לן.
Sukkah 31b רבי יהודה אומר halacha ruling etrog size
Rabbi Yehudah sets an egg as the minimum etrog size because a smaller fruit is not fully developed.

תא שמע: שיעור אתרוג קטן, רבי מאיר אומר: כאגוז, רבי יהודה אומר: כביצה. לאו משום דבעי הדר? לא, משום דלא גמר פירא.
Sukkah 31b דברי רבי יהודה halacha ruling etrog size
Rabbi Yehudah limits the largest etrog to a size allowing two in one hand to avoid reversing lulav and etrog hands.

תא שמע: ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אפילו אחד בשתי ידיו. מאי טעמא, לאו משום דבעי הדר? לא, כיון דאמר רבה: לולב בימין ואתרוג בשמאל, זימנין דמחלפי ליה ואתי לאפוכינהו ואתי לאיפסולי.
Sukkah 32a רבי יהודה אומר halacha exegesis lulav binding
Rabbi Yehudah transmits Rabbi Tarfon's reading that separated palm leaves must be tied together.

רבי יהודה אומר. תניא, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: ״כפות תמרים״ — כפות, אם היה פרוד יכפתנו.
Sukkah 33a רבי יהודה אומר halacha ruling lulav binding
Rabbi Yehudah validates only a bound lulav and invalidates an unbound one.

ואיבעית אימא: אי סבירא לן לולב צריך אגד, דכולי עלמא ילפינן לולב מסוכה, והכא בלולב צריך אגד קא מיפלגי, ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: לולב, בין אגוד, בין שאינו אגוד — כשר, רבי יהודה אומר: אגוד — כשר, שאינו אגוד — פסול.
Sukkah 34b רבי יהודה אומר halacha ruling etrog standards
Rabbi Yehudah invalidates a leek-green etrog, sets an egg as its minimum size, and limits its maximum to two held in one hand.

עלתה חזזית על רובו, נטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר כל שהוא — פסול. עלתה חזזית על מיעוטו, נטל עוקצו, ניקב ולא חסר כל שהוא — כשר. אתרוג הכושי — פסול, והירוק ככרתי — רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל. שיעור אתרוג הקטן, רבי מאיר אומר: כאגוז, רבי יהודה אומר כביצה. ובגדול — כדי שיאחז שנים בידו. דברי רבי י …
עלתה חזזית על רובו, נטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר כל שהוא — פסול. עלתה חזזית על מיעוטו, נטל עוקצו, ניקב ולא חסר כל שהוא — כשר. אתרוג הכושי — פסול, והירוק ככרתי — רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל. שיעור אתרוג הקטן, רבי מאיר אומר: כאגוז, רבי יהודה אומר כביצה. ובגדול — כדי שיאחז שנים בידו. דברי רבי יהודה, ורבי יוסי אומר: אפילו אחד בשתי ידיו.
Sukkah 36b רבי יהודה אומר halacha ruling toilet stones
Rabbi Yehudah sets both the minimum etrog and permitted toilet-stone size at an egg-bulk.

אתרוג קטן וכו'. אמר רפרם בר פפא: כמחלוקת כאן, כך מחלוקת באבנים מקורזלות. דתניא: בשבת שלש אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא, וכמה שיעורן? רבי מאיר אומר: כאגוז, רבי יהודה אומר: כביצה.
Sukkah 36b דברי רבי יהודה halacha ruling lulav binding
Rabbi Yehudah permits binding the lulav only with material from its own species.

מתני' אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אפילו (בחוט) במשיחה. אמר רבי מאיר: מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב. אמרו לו: במינו היו אוגדין אותו מלמטה.
Sukkah 36b רבי יהודה אומר halacha exegesis sukkah materials
Rabbi Yehudah limits sukkah construction to the four lulav species by reasoning from the stricter all-day sukkah obligation.

ואמר רבא: מנא אמינא לה דסיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא — דתניא: ״בסוכות תשבו״, סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב. והדין נותן: ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים, אינו נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים — אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מ …
ואמר רבא: מנא אמינא לה דסיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא — דתניא: ״בסוכות תשבו״, סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב. והדין נותן: ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים, אינו נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים — אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין!
Sukkah 37a דברי רבי יהודה halacha ruling sukkah materials
Rabbi Yehudah assigns myrtle, palm, and dense-tree leaves to sukkah roofing and accepts palm fibers and roots as lulav species.

ורבי יהודה סבר: הני — לדפנות, עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות — לסכך. ותנן: מסככין בנסרין, דברי רבי יהודה. אלמא סיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא, שמע מינה.
Sukkah 37a אמר רבי יהודה halacha ruling cedar boards
Rabbi Yehudah validates a sukkah roof of cedar boards narrower than four handbreadths.

ומי אמר רבי יהודה ארבעת מינין — אין, מידי אחרינא — לא? והתניא: סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ארבעה טפחים — דברי הכל פסולה. אין בהן ארבעה טפחים — רבי מאיר פוסל, ורבי יהודה מכשיר. ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר — שמניח פסל ביניהן, וכשירה!
Sukkah 42a רבי יהודה אומר halacha ruling lulav preservation
Rabbi Yehudah permits restoring water to a lulav vase on Shabbat, adding water on a festival, and replacing it during intermediate days.

מתני' מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה, ומחזירתו למים בשבת. רבי יהודה אומר: בשבת מחזירין, ביום טוב מוסיפין, ובמועד מחליפין.
Sukkah 42b רבי יהודה אומר halacha ruling minor passover
Rabbi Yehudah includes a child in a Passover offering only when the child can distinguish and choose food.

יכול לאכול כזית צלי — שוחטין עליו את הפסח, שנאמר: ״איש לפי אכלו״. רבי יהודה אומר: עד שיכול לברר אכילה. כיצד? נותנין לו צרור — וזורקו, אגוז — ונוטלו.
Sukkah 45a רבי יהודה אומר halacha ruling willow prayer
Rabbi Yehudah prescribes the altar-procession plea Ani vaho, save us now.

מתני' מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא ״מוצא״, יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים: ״אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא״. רבי יהודה אומר: ״אני והו הושיעה נא״. ואותו …
מתני' מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא ״מוצא״, יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים: ״אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא״. רבי יהודה אומר: ״אני והו הושיעה נא״. ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרים: ״יופי לך מזבח, יופי לך מזבח!״ רבי אלעזר אומר: ״ליה ולך מזבח, ליה ולך מזבח״.
Sukkah 46a רבי יהודה אומר halacha exegesis commandment blessings
Rabbi Yehudah requires a separate blessing for each commandment because every matter receives its appropriate blessing.

תנו רבנן: היו לפניו מצות הרבה, אומר: ״ברוך ... אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות״. רבי יהודה אומר: מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: הלכתא כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה — דכתיב: ״ברוך ה' יום יום״, וכי ביום מברכין אותו, ובלי …
תנו רבנן: היו לפניו מצות הרבה, אומר: ״ברוך ... אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות״. רבי יהודה אומר: מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: הלכתא כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה — דכתיב: ״ברוך ה' יום יום״, וכי ביום מברכין אותו, ובלילה אין מברכין אותו? אלא בא לומר לך: בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, הכא נמי — בכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו.
Sukkah 47a רבי יהודה אומר halacha ruling festival offerings
Rabbi Yehudah says the festival bulls do not prevent one another because their number diminishes each day.

לימא מסייע ליה: הפרים האילים והכבשים, מעכבין זה את זה. ורבי יהודה אומר: פרים אין מעכבין זה את זה, שהרי מתמעטין והולכין.
Sukkah 47b רבי יהודה אומר halacha exegesis overnight stay
Rabbi Yehudah derives that an offering without six accompanying days of matzah does not require an overnight stay.

וסבר רבי יהודה שמיני טעון לינה? והא תניא, רבי יהודה אומר: מנין לפסח שני שאינו טעון לינה — שנאמר: ״ופנית בבקר והלכת לאהליך״, וכתיב: ״ששת ימים תאכל מצות״. את שטעון ששה — טעון לינה, את שאינו טעון ששה — אינו טעון לינה. למעוטי מאי? לאו למעוטי נמי שמיני של חג?
Sukkah 47b רבי יהודה אומר halacha exegesis first fruits waving
Rabbi Yehudah interprets one placement verb in the first-fruits passage as requiring waving because another verb already states placement.

דתניא, רבי יהודה אומר: ״והנחתו״ — זו תנופה. אתה אומר זו תנופה, או אינו אלא הנחה ממש. כשהוא אומר ״והניחו״, הרי הנחה אמור. הא מה אני מקיים ״והנחתו״ — זו תנופה.
Sukkah 48a רבי יהודה אומר halacha ruling libation basins
Rabbi Yehudah says the libation basins were plaster rather than silver, though wine had blackened their surfaces.

מתני' ניסוך המים כיצד? צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגים היה ממלא מן השילוח. הגיעו לשער המים, תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו, שני ספלים של כסף היו שם. רבי יהודה אומר: של סיד היו, אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין. ומנוקבין
Sukkah 48b רבי יהודה אומר halacha ruling water libation
Rabbi Yehudah prescribes a one-log water libation on all eight festival days.

רבי יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה. ולמנסך אומר לו: הגבה ידך. שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן.
Sukkah 48b רבי יהודה אומר halacha dialogue libation timing
Rabbi Yehudah's one-log water libation is considered as the reason the water and wine outlets differ.

ומנוקבים כמין שני חוטמין וכו'. לימא מתניתין רבי יהודה היא ולא רבנן, דתנן: רבי יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה. דאי רבנן, — כי הדדי נינהו!
Sukkah 48b רבי יהודה אומר halacha ruling libation outlets
Rabbi Yehudah gives the wine basin a wide outlet and the water basin a narrow one so both finish together.

הכי נמי מסתברא, דאי רבי יהודה — ״רחב״ ו״קצר״ אית ליה. דתניא, רבי יהודה אומר: שני קשוואות היו שם, אחד של מים ואחד של יין. של יין — פיה רחב, של מים — פיה קצר, כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת, שמע מינה.
Sukkah 51b רבי יהודה אומר halacha ruling temple declaration
Rabbi Yehudah says the pilgrims repeat that they belong to God and direct their eyes toward God.

(הגיעו לקרקע — תקעו והריעו ותקעו.) היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח. הגיעו לשער היוצא ממזרח — הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו: אבותינו שהיו במקום הזה — ״אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש״, ואנו ליה עינינו. רבי יהודה אומר, היו שונין ואומרין: אנו ליה, וליה עינינו.
Sukkah 51b רבי יהודה אומר aggada story alexandrian synagogue
Rabbi Yehudah says one who never saw Alexandria's double colonnade never saw Israel's glory and describes its vast golden-seated congregation.

תניא, רבי יהודה אומר: מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים, לא ראה בכבודן של ישראל. אמרו: כמין בסילקי גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו. פעמים שהיו בה (ששים רבוא על ששים רבוא), כפלים כיוצאי מצרים. והיו בה שבעים ואחת קתדראות של זהב, כנגד שבעים ואחת של סנהדרי גדולה, כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואח …
תניא, רבי יהודה אומר: מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים, לא ראה בכבודן של ישראל. אמרו: כמין בסילקי גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו. פעמים שהיו בה (ששים רבוא על ששים רבוא), כפלים כיוצאי מצרים. והיו בה שבעים ואחת קתדראות של זהב, כנגד שבעים ואחת של סנהדרי גדולה, כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד רבוא ככרי זהב. ובימה של עץ באמצעיתה, וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו. וכיון שהגיע לענות אמן, הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן.
Sukkah 53b רבי יהודה אומר halacha ruling temple blasts
Rabbi Yehudah sets the daily Temple trumpet blasts between seven and sixteen because he counts a blast sequence as one unit.

גמ' מתניתין דלא כרבי יהודה. דתניא, רבי יהודה אומר: הפוחת לא יפחות משבע, והמוסיף לא יוסיף על שש עשרה. במאי קא מיפלגי? רבי יהודה סבר: תקיעה תרועה תקיעה — אחת היא, ורבנן סברי: תקיעה לחוד ותרועה לחוד.
Sukkah 56a רבי יהודה אומר halacha ruling showbread division
Rabbi Yehudah assigns seven showbread loaves to the incoming priestly watch and five to the outgoing watch.

מתני' יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה בין לאחריה — היו כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים. חל להיות יום אחד [להפסיק] בינתים — משמר שזמנו קבוע היה נוטל עשר חלות, והמתעכב נוטל שתים. ובשאר ימות השנה — הנכנס נוטל שש, והיוצא נוטל שש. רבי יהודה אומר: הנכנס נוטל שבע, והיוצא נוטל חמש.

Beitzah (29)

Beitzah 3a רבי יהודה אומר halacha ruling fruit juice
Rabbi Yehudah permits juice that flows spontaneously from fruit designated for eating but forbids it from fruit designated for liquids.

תנן: אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין, ואם יצאו מעצמן — אסורין. רבי יהודה אומר: אם לאוכלין — היוצא מהן מותר, ואם למשקין — היוצא מהן אסור.
Beitzah 3a אמר רבי יהודה halacha other festival condition
Rabbi Yehudah is cited as additionally permitting a condition concerning a fruit basket on the first festival day.

ורמינהו, ועוד אמר רבי יהודה: מתנה אדם על כלכלה של פירות ביום טוב ראשון,
Beitzah 4a רבי יהודה אומר halacha dispute mixed figs
Rabbi Yehudah transmits Rabbi Eliezer's view that one hundred container mouths nullify the prohibited mouth while fewer leave the mouths prohibited and bottoms permitted.

רבי יהודה אומר, רבי אליעזר אומר: אם יש שם מאה פומין — יעלו, ואם לאו — הפומין אסורין, והשולים מותרין. רבי יהושע אומר: אפילו יש שם שלש מאות פומין — לא יעלו.
Beitzah 6b רבי יהודה אומר halacha dialogue sabbath preparedness
Rabbi Yehudah's rule that a carcass arising on Shabbat is unprepared is used to question whether something prepared for dogs can be prepared for people.

השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דתנן: מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ואת הנבלה לפני הכלבים. רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבלה מערב שבת — אסורה, לפי שאינה מן המוכן; מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם?!
Beitzah 9b אמר רבי יהודה halacha ruling festival ladder
Rabbi Yehudah limits the dispute permitting movement to a dovecote ladder and forbids moving an attic ladder according to all opinions.

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — בסולם של שובך, אבל בסולם של עליה — דברי הכל אסור. רבי דוסא אומר: מטהו מחלון לחלון. אחרים אומרים משום רבי דוסא: אף מדדין בו.
Beitzah 9b אמר רבי יהודה halacha dialogue festival ladder
Rabbi Yehudah's statement about attic ladders is read as explaining the first opinion rather than introducing a separate dispute.

אינהו סבור: מדקא אמר רבי יהודה בסולם של עליה לא פליגי, מכלל דתנא קמא סבר פליגי. ולא היא, רבי יהודה טעמיה דתנא קמא קא מפרש.
Beitzah 11b אמר רבי יהודה halacha other festival purity
Rabbi Yehudah is cited as including one who opens a barrel or begins dough for festival use in a further ruling.

ורחבא אמר רבי יהודה: אף הפותח חביתו, ומתחיל בעיסתו על גב הרגל —
Beitzah 11b רבי יהודה אומר halacha ruling festival purity
Rabbi Yehudah permits finishing wine or dough after the festival when its container was opened or preparation began for festival use.

פותח את חביתו נמי תנינא: הפותח את חביתו, ומתחיל בעיסתו על גב הרגל, רבי יהודה אומר: יגמור, וחכמים אומרים: לא יגמור.
Beitzah 12b אמר רבי יהודה halacha dispute priestly gifts
Rabbi Yehudah says both schools permit carrying gifts separated before the festival together with gifts separated and slaughtered that day but dispute carrying them alone.

גמ' קא סלקא דעתך שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום, ושהורמו מאמש ושנשחטו מאמש. מני מתניתין? לא רבי יוסי ולא רבי יהודה, אלא אחרים. דתניא, אמר רבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המתנות שהורמו מערב יום טוב שמוליכין עם המתנות שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום. לא נחלקו אלא להוליכן בפני עצמן, שבית שמאי אומרים: א …
גמ' קא סלקא דעתך שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום, ושהורמו מאמש ושנשחטו מאמש. מני מתניתין? לא רבי יוסי ולא רבי יהודה, אלא אחרים. דתניא, אמר רבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המתנות שהורמו מערב יום טוב שמוליכין עם המתנות שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום. לא נחלקו אלא להוליכן בפני עצמן, שבית שמאי אומרים: אין מוליכין, ובית הלל אומרים: מוליכין.
Beitzah 14b רבי יהודה אומר halacha ruling festival gifts
Rabbi Yehudah forbids sending a white shoe on a festival because it still requires a craftsman.

מתני' משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין, ואף על פי שיש בהן כלאים והן לצורך המועד. אבל לא סנדל המסומר ולא מנעל שאינו תפור. רבי יהודה אומר: אף לא מנעל לבן, מפני שצריך אומן. זה הכלל: כל שנאותין בו ביום טוב — משלחין אותו.
Beitzah 15a רבי יהודה אומר halacha ruling white shoe
Rabbi Yehudah permits sending a black shoe but forbids a white one because it still requires whitening material.

רבי יהודה אומר: אף לא מנעל לבן. תניא: רבי יהודה מתיר בשחור, ואוסר בלבן, מפני שצריך ביצת הגיר. רבי יוסי אוסר בשחור, מפני שצריך לצחצחו.
Beitzah 23a רבי יהודה אומר halacha ruling animal grooming
Rabbi Yehudah forbids currying an animal on a festival because it wounds but permits scraping it.

רבי יהודה אומר: אין מקרדין את הבהמה ביום טוב, מפני שעושה חבורה, אבל מקרצפין. וחכמים אומרים: אין מקרדין, אף לא מקרצפין.
Beitzah 23b רבי יהודה אומר halacha ruling festival dragging
Rabbi Yehudah forbids dragging utensils except a wagon, whose wheels compress rather than furrow the ground.

רבי יהודה אומר: כל הכלים אין נגררין, חוץ מן העגלה, מפני שהיא כובשת.
Beitzah 23b רבי יהודה אומר halacha dialogue wagon dragging
Rabbi Yehudah's wagon exception is questioned as implying that its wheels compress earth without making a furrow.

אימא סיפא, רבי יהודה אומר: אין הכל נגררין בשבת, חוץ מן העגלה, מפני שהיא כובשת. מפני שכובשת — אין, אבל חריץ — לא עבדא?
Beitzah 24a רבי יהודה אומר halacha ruling sabbath trapping
Rabbi Yehudah holds one liable for trapping a bird in a tower or a deer in a house but not in an enclosure.

דתנן, רבי יהודה אומר: הצד צפור למגדל וצבי לבית — חייב. לבית הוא דמחייב, אבל לביברין — לא. וחכמים אומרים: צפור — למגדל, וצבי — לגנה ולחצר ולביברין.
Beitzah 25b רבי יהודה אומר halacha ruling firstborn blemish
Rabbi Yehudah permits an expert to descend and inspect a firstborn animal that fell into a pit.

מתני' בכור שנפל לבור, רבי יהודה אומר: ירד מומחה ויראה,
Beitzah 27b רבי יהודה אומר halacha ruling animal fodder
Rabbi Yehudah forbids cutting a carcass for dogs on Shabbat when it was not already a carcass before Shabbat.

גמ' לימא תנן סתמא דלא כרבי שמעון? (דתנן) רבי שמעון אומר: מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ואת הנבלה לפני הכלבים. רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבלה מערב שבת — אסורה.
Beitzah 28a רבי יהודה אומר halacha ruling weighing meat
Rabbi Yehudah permits weighing festival meat against a utensil or cleaver.

מתני' רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר.
Beitzah 29a רבי יהודה אומר halacha ruling festival measuring
Rabbi Yehudah forbids filling a vessel on a festival when that vessel is a measuring utensil.

מתני' אומר אדם לחברו: מלא לי כלי זה, אבל לא במדה. רבי יהודה אומר: אם היה כלי של מדה — לא ימלאנו. מעשה באבא שאול בן בטנית, שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב.
Beitzah 29a רבי יהודה אומר halacha dialogue festival restrictions
Rabbi Yehudah's stringency about measuring vessels is contrasted with his leniency about weighing meat against utensils.

אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא? והא אפכא שמעינן להו! דתנן, רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ, וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. אלמא רבי יהודה לקולא ורבנן לחומרא. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן!
Beitzah 29a רבי יהודה אומר halacha dialogue festival restrictions
Rabbi Yehudah's strict measuring rule is challenged by his permissive ruling on weighing meat against a utensil.

אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא? והא אפכא שמעינן להו! דתנן, רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ, וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. אלמא רבי יהודה לקולא ורבנן לחומרא. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן!
Beitzah 31a דברי רבי יהודה halacha ruling wood enclosure
Rabbi Yehudah defines a permitted wood enclosure as one near the city.

מתני' מביאין עצים מן השדה — מן המכונס, ומן הקרפף — אפילו מן המפוזר. איזהו קרפף — כל שסמוך לעיר, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת.
Beitzah 32a רבי יהודה אומר halacha ruling festival wick
Rabbi Yehudah permits dividing a wick with fire on a festival.

מתני' אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי, ואין עושין פחמין ביום טוב, ואין חותכין את הפתילה. רבי יהודה אומר: חותכה באור.
Beitzah 35a אמר רבי יהודה halacha story produce completion
Rabbi Yehudah reports that Hillel alone treated produce gathered for drying when Shabbat began as prohibited.

שבת — לאפוקי מדהלל, דתניא: המעמר פירות ממקום למקום לקצור, וקדש עליהן היום, אמר רבי יהודה: הלל לעצמו אוסר.
Beitzah 35b רבי יהודה אומר halacha ruling produce exchange
Rabbi Yehudah obligates tithing produce exchanged for eating but exempts produce exchanged for drying.

ולאפוקי מהא דתנן: המחליף פירות עם חבירו, זה לאכול וזה לאכול, זה לקצות וזה לקצות, זה לאכול וזה לקצות — חייב. רבי יהודה אומר: לאכול — חייב, לקצות — פטור.
Beitzah 37b רבי יהודה אומר halacha ruling conditional eruv
Rabbi Yehudah allows an eruv conditioned on one arriving sage but not simultaneously on sages arriving from both directions.

רבי יהודה אומר: אין אדם מתנה על שני דברים כאחד, אלא: אם בא חכם למזרח — עירובו למזרח, למערב — עירובו למערב, ואילו לכאן ולכאן — לא.
Beitzah 39a רבי יהודה אומר halacha ruling shared ingredients
Rabbi Yehudah nullifies water and certain salt in a shared mixture, with the salt's status depending on its type.

רבי יהודה פוטר במים. מים אין, מלח לא? והא תניא, רבי יהודה אומר: מים ומלח בטלין בין בעיסה בין בקדרה! לא קשיא: הא — במלח סדומית, הא — במלח אסתרוקנית.
Beitzah 39a רבי יהודה אומר halacha ruling shared ingredients
Rabbi Yehudah nullifies water and salt in dough but not in a liquid cooked dish.

והתניא, רבי יהודה אומר: מים ומלח בטלין בעיסה, ואין בטלין בקדרה מפני רוטבה! לא קשיא: הא — בעבה, הא — ברכה.
Beitzah 39a דברי רבי יהודה halacha ruling potsherd measure
Rabbi Yehudah sets a potsherd's significant size at enough to place between two boards.

ותיפוק ליה משום חספא! בדלית ליה שעורא. דתנן: חרס — כדי ליתן בין פצים לחבירו, דברי רבי יהודה.

Taanit (19)

Taanit 2a רבי יהודה אומר halacha ruling rain prayer
Rabbi Yehudah assigns mention of rain to the final prayer leader on the last Sukkot day and the first leader on the first Passover day.

אין שואלים את הגשמים אלא סמוך לגשמים. רבי יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג — האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר. ביום טוב ראשון של פסח — הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר.
Taanit 3a רבי יהודה אומר halacha ruling water libation
Rabbi Yehudah prescribes a one-log water libation on all eight days, including the first and eighth.

לעולם רבי יהודה בן בתירה היא, וסבירא ליה כרבי יהודה דמתניתין. דתנן, רבי יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה. ומפיק ראשון ומעייל שמיני.
Taanit 3a רבי יהודה אומר halacha dialogue rain prayer
Rabbi Yehudah's transmission about mentioning rain on Sukkot's final day is questioned regarding which Ben Beteira he cites.

ותו, הא דתניא, רבי יהודה אומר משום בן בתירה: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג — האחרון מזכיר, הי בן בתירה? אילימא רבי יהודה בן בתירה — הא אמר: בשני בחג הוא מזכיר!
Taanit 4b רבי יהודה אומר halacha other rain prayer
Rabbi Yehudah's rule concerning the prayer leader's mention of rain is referenced in the supplied fragment.

רבי יהודה אומר: העובר לפני התיבה כו'.
Taanit 4b רבי יהודה אומר halacha ruling rain request
Rabbi Yehudah continues requesting rain until Passover has passed.

ורמינהו: עד מתי שואלין את הגשמים, רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח, רבי מאיר אומר: עד שיעבור ניסן.
Taanit 5a רבי יהודה אומר halacha ruling rain request
Rabbi Yehudah says the request for rain continues until Passover has passed.

מתני' עד מתי שואלין את הגשמים? רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח, רבי מאיר אומר: עד שיצא ניסן, שנאמר: ״ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון״.
Taanit 5a אמר רבי יהודה aggada exegesis famine harvest
Rabbi Yehudah interprets the weeping sower as an ox that cries while plowing but eats fresh growth on its return.

ועל אותו הדור הוא אומר: ״הזרעים בדמעה ברנה יקצרו. הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע וגו'״. מאי ״הלוך ילך ובכה נשא משך וגו'״? אמר רבי יהודה: שור, כשהוא חורש — הולך ובוכה, ובחזירתו — אוכל חזיז מן התלם. וזהו: ״בא יבא ברנה״.
Taanit 6a רבי יהודה אומר halacha ruling rain dates
Rabbi Yehudah dates the early, middle, and late first rains to the seventh, seventeenth, and twenty-third of Marheshvan.

מאן חכמים? אמר רב חסדא: רבי יוסי היא, דתניא: איזו היא רביעה ראשונה? הבכירה — בשלשה במרחשון, בינונית — בשבעה בו, אפילה — בשבעה עשר בו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשבעה, ובשבעה עשר, ובעשרים ושלשה.
Taanit 14b אמר רבי יהודה halacha ruling rain fasts
Rabbi Yehudah limits fixed fast schedules to normal years when Israel lives on its land and otherwise adjusts for year, place, and time.

מיתיבי, אמר רבי יהודה: אימתי — בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרוין על אדמתן. אבל בזמן הזה — הכל לפי השנים, הכל לפי המקומות, הכל לפי הזמן! אמר ליה: מתניתא רמית עליה דרבי?! רבי תנא הוא ופליג.
Taanit 15a רבי יהודה אומר halacha ruling fast liturgy
Rabbi Yehudah replaces remembrance and shofar verses in fast prayers with verses about famine and drought.

רבי יהודה אומר: לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות, אלא אומר תחתיהן ״רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה״, ״אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות״.
Taanit 16a רבי יהודה אומר halacha ruling fast prayer leader
Rabbi Yehudah requires a fast-day prayer leader to have dependents without means, labor in the fields, and an empty household.

עמדו בתפלה, מורידין לפני התיבה זקן כו'. תנו רבנן: עמדו בתפלה, אף על פי שיש שם זקן וחכם — אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל. רבי יהודה אומר: מטופל ואין לו, ויש לו יגיעה בשדה, וביתו ריקם,
Taanit 16b רבי יהודה אומר halacha ruling fast liturgy
Rabbi Yehudah says remembrance and shofar verses are not recited in the fast liturgy.

רבי יהודה אומר: לא היה צריך לומר זכרונות כו'. אמר רבי אדא דמן יפו: מאי טעמא דרבי יהודה — לפי שאין אומרים זכרונות ושופרות
Taanit 25b רבי יהודה אומר halacha ruling rain fast
Rabbi Yehudah ends a communal fast when rain falls before midday but completes it when rain falls after midday.

היו מתענין וירדו גשמים קודם הנץ החמה כו'. תנו רבנן: היו מתענין וירדו להם גשמים, קודם הנץ החמה — לא ישלימו. לאחר הנץ החמה — ישלימו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: קודם חצות — לא ישלימו. לאחר חצות — ישלימו.
Taanit 26b רבי יהודה אומר halacha ruling priestly blessing
Rabbi Yehudah permits the priestly blessing at morning and additional prayers on a fast but not at afternoon or closing prayers.

מאן חכמים — רבי יהודה היא. דתניא: שחרית ומוסף מנחה ונעילה כולן יש בהן נשיאת כפים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שחרית ומוסף — יש בהן נשיאת כפים, מנחה ונעילה — אין בהן נשיאת כפים. רבי יוסי אומר: נעילה — יש בה נשיאת כפים, מנחה — אין בה נשיאת כפים.
Taanit 28a דברי רבי יהודה aggada other wood offering families
Rabbi Yehudah identifies the descendants of Adin ben Yehudah with the descendants of David ben Yehudah.

בעשרים באלול בני עדין בן יהודה וכו'. תנו רבנן: בני עדין בן יהודה — הן הן בני דוד בן יהודה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: הן הן בני יואב בן צרויה.
Taanit 29b רבי יהודה אומר halacha ruling av mourning
Rabbi Yehudah forbids haircutting and laundering throughout the entire month surrounding the Ninth of Av.

אמר לך שמואל: תנאי היא. דתניא: תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת — אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו. ואסור לספר ולכבס מראש חדש ועד התענית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כל החדש כולו אסור. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו אסור אלא אותה שבת בלבד.
Taanit 29b רבי יהודה אומר halacha ruling av mourning
Rabbi Yehudah extends mourning restrictions throughout the entire month of Av.

ותניא אידך: ונוהג אבל מראש חדש ועד התענית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כל החדש כולו אסור, רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו אסור אלא אותה שבת בלבד.
Taanit 30a אמר רבי יהודה halacha ruling pre fast meal
Rabbi Yehudah reduces the eve-of-fast meal by halving accustomed dishes, diners, and cups after midday.

תניא כלישנא קמא: ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר ולא ישתה יין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה. אמר רבי יהודה: כיצד משנה? אם היה רגיל לאכול שני תבשילין — יאכל מין אחד, ואם היה רגיל לסעוד בעשרה בני אדם — סועד בחמשה, היה רגיל לשתות עשרה כוסות — שותה חמשה כוסות. במה דברים אמורים משש שע …
תניא כלישנא קמא: ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר ולא ישתה יין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה. אמר רבי יהודה: כיצד משנה? אם היה רגיל לאכול שני תבשילין — יאכל מין אחד, ואם היה רגיל לסעוד בעשרה בני אדם — סועד בחמשה, היה רגיל לשתות עשרה כוסות — שותה חמשה כוסות. במה דברים אמורים משש שעות ולמעלה, אבל משש שעות ולמטה — מותר.
Taanit 30a רבי יהודה אומר halacha ruling tisha bav study
Rabbi Yehudah restricts ordinary study on the Ninth of Av but permits Job, Lamentations, and Jeremiah's calamity passages.

רבי יהודה אומר: אף אינו קורא במקום שאינו רגיל לקרות, ואינו שונה במקום שאינו רגיל לשנות. אבל קורא הוא באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבירמיהו. ותינוקות של בית רבן בטלים בו, משום שנאמר: ״פקודי ה' ישרים משמחי לב״.

Megillah (30)

Megillah 2a אמר רבי יהודה halacha ruling megillah timing
Rabbi Yehudah limits advanced village Megillah readings to normal years in the land and requires reading on time under present conditions.

מיתיבי, אמר רבי יהודה: אימתי — בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן, אבל בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה — אין קורין אותה אלא בזמנה.
Megillah 2a אמר רבי יהודה halacha ruling megillah timing
Rabbi Yehudah rules that nowadays the Megillah is read only at its appointed time because people calculate the date from its reading.

תניא נמי הכי, אמר רבי יהודה: אימתי — בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן, אבל בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה — אין קורין אותה אלא בזמנה.
Megillah 2b אמר רבי יהודה halacha ruling megillah timing
Rabbi Yehudah rules that early Megillah reading applies where people assemble on Mondays and Thursdays, but elsewhere it is read only at its appointed time.

ומי אמר רבי יהודה ״בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה — אין קורין אותה אלא בזמנה״? ורמינהי, אמר רבי יהודה: אימתי — מקום שנכנסין בשני ובחמישי. אבל מקום שאין נכנסין בשני ובחמישי — אין קורין אותה אלא בזמנה.
Megillah 4b אמר רבי יהודה halacha ruling megillah timing
Rabbi Yehudah rules that early Megillah reading applies where people assemble on Mondays and Thursdays, but elsewhere it is read only at its appointed time.

תא שמע, אמר רבי יהודה: אימתי — במקום שנכנסים בשני ובחמישי, אבל מקום שאין נכנסים בשני ובחמישי — אין קורין אותה אלא בזמנה. ואי סלקא דעתך תקנתא דכרכין היא — משום דאין נכנסים בשני ובחמישי מפסדי להו לכרכין?
Megillah 5a אמר רבי יהודה halacha ruling megillah timing
Rabbi Yehudah limits early Megillah reading to places where people assemble on Mondays and Thursdays.

אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין — מותרין בהספד ובתענית, ומתנות לאביונים. אמר רבי יהודה: אימתי? מקום שנכנסין בשני ובחמישי. אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא בחמישי — אין קורין אותה אלא בזמנה.
Megillah 9a אמר רבי יהודה halacha ruling scripture translation
Rabbi Yehudah rules that the permission to write Scripture in Greek applies only to a Torah scroll.

אלא אימא: רבותינו לא התירו שיכתבו אלא יונית. ותניא אמר רבי יהודה: אף כשהתירו רבותינו יונית — לא התירו אלא בספר תורה,
Megillah 12a רבי יהודה אומר aggada dispute royal feast
Rabbi Yehudah interprets the banquet couches as assigning silver to those suited for silver and gold to those suited for gold.

״על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף״, תניא, רבי יהודה אומר: הראוי לכסף — לכסף, הראוי לזהב — לזהב. אמר לו רבי נחמיה: אם כן, אתה מטיל קנאה בסעודה. אלא: הם של כסף, ורגליהן של זהב.
Megillah 13a רבי יהודה אומר aggada exegesis esther name
Rabbi Yehudah teaches that Esther's name was Hadassah and that she was called Esther because she concealed her identity.

רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר? על שם שהיתה מסתרת דבריה, שנאמר: ״אין אסתר מגדת את עמה וגו'״.
Megillah 13a רבי יהודה אומר aggada exegesis cosmetic oil
Rabbi Yehudah identifies anpikinon as oil from olives not yet one-third ripe and explains that it removes hair and softens flesh.

״ששה חדשים בשמן המור״. מאי ״שמן המור״? רבי חייא בר אבא אמר: סטכת, רב הונא אמר: שמן זית שלא הביא שליש. תניא, רבי יהודה אומר: אנפקינון — שמן זית שלא הביא שליש, ולמה סכין אותו — שמשיר את השיער ומעדן את הבשר.
Megillah 14b רבי יהודה אומר aggada exegesis rahab descendants
Rabbi Yehudah teaches through a verbal analogy that the prophetess Huldah also descended from Rahab.

איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה. כתיב הכא: ״בן תקוה״, וכתיב התם: ״את תקות חוט השני״.
Megillah 15b רבי יהודה אומר aggada dispute esther concealment
Rabbi Yehudah explains that Esther did not reveal her people so that others would not recognize that she was Jewish.

רבי יהודה אומר: כדי שלא יכירו בה שהיא יהודית. רבי נחמיה אומר: כדי שלא יאמרו ישראל: אחות יש לנו בבית המלך, ויסיחו דעתן מן הרחמים. רבי יוסי אומר: כדי שיהא מצוי לה בכל עת. רבי שמעון בן מנסיא אומר: אולי ירגיש המקום ויעשה לנו נס.
Megillah 16a דרש רבי יהודה בר אלעאי aggada exegesis israel destiny
Rabbi Yehudah bar Ilai interprets Haman's doubled fall as reflecting Israel's descent to dust and ascent to the stars.

״כי נפול תפול לפניו״. דרש רבי יהודה בר אלעאי: שתי נפילות הללו, למה? אמרו לו: אומה זו, משולה לעפר ומשולה לכוכבים. כשהן יורדין — יורדין עד עפר, וכשהן עולין — עולין עד לכוכבים.
Megillah 18a דרש רבי יהודה aggada exegesis silence
Rabbi Yehudah of Kefar Gibboraya interprets the verse to teach that silence is the best remedy.

דרש רבי יהודה איש כפר גבוריא, ואמרי לה איש כפר גבור חיל: מאי דכתיב: ״לך דומיה תהלה״? סמא דכולה — משתוקא. כי אתא רב דימי, אמר: אמרי במערבא: מלה — בסלע, משתוקא — בתרין.
Megillah 18b משום רבי יהודה halacha ruling megillah interruption
Rabbi Yehudah teaches that one who pauses during an intermittent Megillah reading long enough to finish the entire reading must restart.

סירוסין — לא יצא. רבי מונא אומר משום רבי יהודה: אף בסירוגין, אם שהה כדי לגמור את כולה — חוזר לראש. אמר רב יוסף: הלכה כרבי מונא שאמר משום רבי יהודה.
Megillah 19a רבי יהודה אומר halacha dispute megillah reading
Rabbi Yehudah rules that a valid Megillah reading may begin from the words describing a Jewish man.

ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובה? רבי מאיר אומר: כולה. רבי יהודה אומר: מ״איש יהודי״. רבי יוסי אומר: מ״אחר הדברים האלה״.
Megillah 20a אמר רבי יהודה halacha story minor reader
Rabbi Yehudah permits a minor to read the Megillah and recalls doing so before Rabbi Tarfon and the elders as a child.

רבי יהודה מכשיר בקטן. (דתניא) אמר רבי יהודה: קטן הייתי, וקריתיה למעלה מרבי טרפון וזקנים בלוד. אמרו לו: אין מביאין ראיה מן הקטן.
Megillah 24a רבי יהודה אומר halacha ruling shema leadership
Rabbi Yehudah rules that one blind from birth may not lead the responsive blessings surrounding Shema.

סומא — פורס את שמע ומתרגם. רבי יהודה אומר: כל שלא ראה מאורות מימיו — אינו פורס על שמע.
Megillah 24b רבי יהודה אומר halacha ruling priestly blessing
Rabbi Yehudah rules that a priest whose hands are dyed may not raise them in blessing because people will stare at him.

מתני' כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו.
Megillah 24b רבי יהודה אומר halacha ruling priestly blessing
Rabbi Yehudah rules that a priest with dyed hands may not raise them in blessing.

רבי יהודה אומר: מי שהיו ידיו צבועות — לא ישא את כפיו. תנא: אם רוב אנשי העיר מלאכתן בכך — מותר.
Megillah 26a אמר רבי יהודה halacha story synagogue sale
Rabbi Yehudah recounts that a Jerusalem synagogue of coppersmiths was sold to Rabbi Eliezer, who then used it freely.

מיתיבי, אמר רבי יהודה: מעשה בבית הכנסת של טורסיים שהיה בירושלים שמכרוה לרבי אליעזר ועשה בה כל צרכיו, והא התם דכרכים הוה! ההיא, בי כנישתא זוטי הוה, ואינהו עבדוה.
Megillah 26a אמר רבי יהודה halacha ruling house afflictions
Rabbi Yehudah states that he heard only the Temple site is exempt from house afflictions.

מיתיבי: ״בבית ארץ אחוזתכם״, אחוזתכם מיטמא בנגעים, ואין ירושלים מיטמא בנגעים. אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד.
Megillah 26a אמר רבי יהודה halacha ruling house afflictions
Rabbi Yehudah states that he heard only a sanctified place is exempt from house afflictions.

הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מיטמאין, אמאי? הא דכרכין הוו! אימא, אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד.
Megillah 27b רבי יהודה אומר halacha dispute synagogue sale
Rabbi Yehudah permits selling a synagogue as a courtyard, after which the buyer may use it as desired.

מתני' אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי, שאם ירצו יחזירוהו, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: מוכרין אותו ממכר עולם, חוץ מארבעה דברים: למרחץ, ולבורסקי, לטבילה, ולבית המים. רבי יהודה אומר: מוכרין אותה לשם חצר, והלוקח — מה שירצה יעשה.
Megillah 27b רבי יהודה אומר halacha dispute conditional sale
Rabbi Yehudah permits the buyer to consume a field's produce during a conditional sale and cites an incident as support.

רבי יהודה אומר: אפילו לוקח אוכל פירות — מותר. ואמר רבי יהודה: מעשה בביתוס בן זונן שעשה שדהו מכר על פי רבי אלעזר בן עזריה, ולוקח אוכל פירות היה. אמרו לו: משם ראיה?! מוכר אוכל פירות היה ולא לוקח.
Megillah 27b רבי יהודה אומר halacha ruling synagogue sale
Rabbi Yehudah permits selling a synagogue as a courtyard, after which the buyer may use it as desired.

אמר רב יוסף: מאי קא משמע לן? תנינא, רבי יהודה אומר: מוכרין אותה לשום חצר, ולוקח — מה שירצה יעשה. ואפילו רבנן לא קאמרי אלא בית הכנסת, דקביע קדושתיה. אבל ארבע אמות, דלא קביע קדושתייהו — לא.
Megillah 28a אמר רבי יהודה halacha ruling ruined synagogue
Rabbi Yehudah forbids using a ruined synagogue for eulogies, rope making, traps, fruit drying, or as a shortcut.

מתני' ועוד אמר רבי יהודה: בית הכנסת שחרב — אין מספידין בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא,
Megillah 28b אמר רבי יהודה halacha ruling ruined synagogue
Rabbi Yehudah rules that a ruined synagogue is left to grow weeds that may not be plucked, preserving sorrow over its ruin.

אמר רבי יהודה: אימתי — בישובן, אבל בחורבנן — מניחין אותן ועולין בהן עשבים, ולא יתלוש מפני עגמת נפש.
Megillah 28b אמר רבי יהודה halacha ruling ruined synagogue
Rabbi Yehudah rules that weeds growing in a ruined synagogue may not be plucked, preserving sorrow over its ruin.

עשבים מאן דכר שמייהו? חסורי מיחסרא והכי קתני: ומכבדין אותן ומרביצין אותן כדי שלא יעלו בהן עשבים. אמר רבי יהודה: אימתי — בישובן, אבל בחורבנן — מניחין אותן לעלות. עלו בהן עשבים — לא יתלוש, מפני עגמת נפש.
Megillah 31b רבי יהודה אומר halacha dispute torah reading
Rabbi Yehudah rules that each successive communal Torah reading resumes where the preceding Sabbath morning reading stopped.

תנו רבנן: מקום שמפסיקין בשבת שחרית — שם קורין במנחה, במנחה — שם קורין בשני, בשני — שם קורין בחמישי, בחמישי — שם קורין לשבת הבאה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מקום שמפסיקין בשבת שחרית — שם קורין במנחה, ובשני ובחמישי, ולשבת הבאה.
Megillah 32a רבי יהודה אומר halacha dispute torah blessing
Rabbi Yehudah rules that a Torah reader opens the scroll, looks inside, recites the blessing, and reads.

תנו רבנן: פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: פותח ורואה ומברך וקורא.

Moed Katan (36)

Moed Katan 2a רבי יהודה אומר halacha dispute festival irrigation
Rabbi Yehudah permits irrigating only a previously irrigated field that dried up and forbids redirecting a water channel to irrigate a garden or ruin during the intermediate festival days.

אלא אמר רב פפא: הא מני — רבי יהודה היא, דתניא: מעיין היוצא בתחילה — משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה. רבי אלעזר בן עזריה אומר: לא כך ולא כך. יתר על כן אמר רבי יהודה: לא יפנה אדם אמת המים וישקה לגינתו ולחורבתו בחולו של מועד.
Moed Katan 4b דברי רבי יהודה halacha dispute vine thinning
Rabbi Yehudah requires one thinning grapevines to thin the poor people's vines just as he thins his own.

״מדלין״ — שלופי. כדתנן: המידל בגפנים, כשם שהוא מידל בשלו — כך הוא מידל בשל עניים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: בשלו רשאי, ואינו רשאי בשל עניים.
Moed Katan 5b רבי יהודה אומר halacha ruling public inspection
Rabbi Yehudah requires an elder or student to be present because not everyone is expert in the matter.

רבי יהודה אומר: עד שיהא שם זקן או תלמיד, לפי שאין הכל בקיאין בדבר!
Moed Katan 6a רבי יהודה אומר both ruling communal responsibility
Rabbi Yehudah requires an elder or student to be present because not everyone is expert in the matter.

רבי יהודה אומר: עד שיהא שם זקן או תלמיד, לפי שאין הכל בקיאין בדבר. אמר אביי: שמע מינה צורבא מרבנן דאיכא במתא — כל מילי דמתא עליה רמיא.
Moed Katan 7a רבי יהודה אומר halacha ruling pest trapping
Rabbi Yehudah permits trapping pests normally in an orchard but only unusually in a grain field.

רבי יהודה אומר: משדה האילן כדרכו, ומשדה הלבן שלא כדרכו. תנו רבנן: כיצד כדרכו? חופר גומא ותולה בה מצודה. כיצד שלא כדרכו? נועץ שפוד ומכה בקורדום ומרדה האדמה מתחתיה.
Moed Katan 7b רבי יהודה אומר halacha exegesis leper intimacy
Rabbi Yehudah derives that the seven-day ban on marital relations applies during a leper's counting days but not during confirmed leprosy.

למימרא דמוחלט מותר בתשמיש המטה? אין, והתניא: ״וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים״, שיהא אסור בתשמיש המטה. ואין ״אהלו״ אלא אשתו, שנאמר: ״לך אמור להם שובו לכם לאהליכם״. רבי יהודה אומר: ״שבעת ימים יספרו לו״, ימי ספירו ולא ימי חלוטו.
Moed Katan 7b דברי רבי יהודה halacha ruling leprosy inspection
Rabbi Yehudah grants a bridegroom and his house and garments the seven wedding days before examining a new affliction, and likewise defers examination through a festival.

מכאן אמרו: חתן שנולד בו נגע — נותנין לו שבעה ימי המשתה. לו ולביתו ולכסותו. וכן ברגל — נותנין לו שבעת ימי הרגל, דברי רבי יהודה.
Moed Katan 8b רבי יהודה אומר halacha ruling festival cosmetics
Rabbi Yehudah forbids a woman to apply lime during the festival because it presently disfigures her.

ועושה אשה תכשיטיה במועד. רבי יהודה אומר: לא תסוד, מפני שניוול הוא לה. ההדיוט תופר כדרכו, והאומן מכליב. ומסרגין את המטות, רבי יוסי אומר: ממתחין.
Moed Katan 9b רבי יהודה אומר halacha ruling festival cosmetics
Rabbi Yehudah forbids lime treatment that disfigures a woman during the festival but permits it when she can remove it before the festival ends.

רבי יהודה אומר: לא תסוד. תניא, רבי יהודה אומר: אשה לא תסוד מפני שניוול הוא לה. ומודה רבי יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד, שטופלתו במועד. שאף על פי שמצירה היא עכשיו — שמחה היא לאחר זמן.
Moed Katan 9b רבי יהודה אומר halacha dispute festival debts
Rabbi Yehudah permits collecting debts from gentiles during the festival because doing so causes distress.

רבי יהודה אומר: נפרעין מהן מפני שמצר. אמרו לו: אף על פי שמצר עכשיו — שמח הוא לאחר זמן!
Moed Katan 9b רבי יהודה אומר aggada exegesis cosmetic oil
Rabbi Yehudah identifies anpikinon as oil from olives not yet one-third ripe and explains that it removes hair and softens flesh.

תניא, רבי יהודה אומר: אנפיקינון — שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו? שמשיר את השער ומעדן את הבשר.
Moed Katan 10a רבי יהודה אומר halacha ruling festival repairs
Rabbi Yehudah forbids first cutting grooves into millstones during the intermediate festival days.

מתני' מעמידין תנור וכירים וריחים במועד. רבי יהודה אומר: אין מכבשין את הריחים בתחילה.
Moed Katan 10a רבי יהודה אומר halacha dispute festival repairs
Rabbi Yehudah transmits that one may install a new mill and cut grooves into an old one during the intermediate festival days.

מיתיבי: מעמידין תנור וכירים במועד, ובלבד שלא יגמור מלאכתן, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אף יגמור. רבי יהודה אומר משמו: מעמידין את החדשה, ומכבשין את הישנה. ויש אומרים: אין מכבשין כל עיקר.
Moed Katan 11b דברי רבי יהודה halacha ruling festival labor
Rabbi Yehudah permits one whose overturned olives face mourning or another disruption to press the first beam and leave the rest until after the festival.

מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס, או שהטעוהו פועלים — טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד, דברי רבי יהודה.
Moed Katan 11b רבי יהודה אומר halacha dispute mourner fieldwork
Rabbi Yehudah permits others to sow a mourner's plowed field or field intended for flax.

רבי יהודה אומר: אף זורעין לו שדה ניר ושדה העומדת לפשתן. אמרו לו: אם לא תזרע בבכיר — תזרע באפל, אם לא תזרע פשתן — תזרע ממין אחר.
Moed Katan 12a רבי יהודה אומר halacha ruling animal breeding
Rabbi Yehudah permits mating a female donkey in heat during the intermediate festival days to prevent her from cooling and allows other animals to be placed in breeding pens.

תניא אידך: אין מרביעין בהמה בחולו של מועד, רבי יהודה אומר: חמורה שתבעה — מרביעין עליה זכר בשביל שלא תצטנן, ושאר כל הבהמות — מכניסין אותן לבקרות.
Moed Katan 12a רבי יהודה אומר halacha dispute festival wine
Rabbi Yehudah requires one whose wine remains in a vat during mourning or another disruption to cover it with boards so it does not sour.

מתני' וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו — זולף וגומר וגף כדרכו, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ.
Moed Katan 13b רבי יהודה אומר halacha ruling festival produce
Rabbi Yehudah permits thickly covering dried figs with straw during the intermediate festival days.

מתני' מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר: אף מעבין. מוכרי פירות, כסות וכלים — מוכרים בצנעה לצורך המועד. הציידין והדשושות והגרוסות — עושין בצנעה לצורך המועד. רבי יוסי אומר: הם החמירו על עצמן.
Moed Katan 13b דברי רבי יהודה halacha ruling festival produce
Rabbi Yehudah defines thick covering as piling the dried figs into a heap.

גמ' פליגי בה רבי חייא בר אבא ורבי אסי, ותרוייהו משמיה דחזקיה ורבי יוחנן. חד אמר: ״מחפין״ אקלושי, ״מעבין״ אסמוכי. וחד אמר: ״מחפין״ בין אקלושי בין אסמוכי, ״מעבין״ — עושה אותו כמין כרי. תניא נמי הכי: ״מעבין״ עושה אותו כמין כרי, דברי רבי יהודה.
Moed Katan 14a רבי יהודה אומר halacha ruling festival grooming
Rabbi Yehudah rules that one returning from overseas may not shave during the festival because he departed without permission.

ממדינת הים. מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא, רבי יהודה אומר: הבא ממדינת הים — לא יגלח, מפני שיצא שלא ברשות.
Moed Katan 14a דברי רבי יהודה halacha ruling festival grooming
Rabbi Yehudah forbids a traveler who went overseas without permission to shave during the festival.

מיתיבי, אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה כשיצא שלא ברשות, ודברי חכמים כשיצא ברשות. מאי שלא ברשות? אילימא לשוט — והאמרת דברי הכל אסור! ואלא למזונות — והאמרת דברי הכל מותר! אלא פשיטא, להרויחא.
Moed Katan 14a דברי רבי יהודה halacha dispute festival grooming
Rabbi Yehudah's position is examined regarding whether one who traveled for profit may shave during the festival.

אימא סיפא: נראין דברי חכמים כשיצא ברשות, מאי ברשות? אילימא למזונות — הא אמרת דברי הכל מותר! ואלא להרויחא — והא אמרת נראין דברי רבי יהודה בהא!
Moed Katan 14a דברי רבי יהודה halacha dispute festival grooming
Rabbi Yehudah forbids festival shaving after travel for pleasure, permits it after travel for sustenance, and disputes travel for profit.

הכי קאמר: נראין דברי רבי יהודה לרבנן כשיצא שלא ברשות, ומאי ניהו — לשוט, שאפילו חכמים לא נחלקו עליו אלא להרויחא, אבל לשוט — מודו ליה. ונראין דברי רבנן לרבי יהודה כשיצא ברשות, ומאי ניהו — למזונות, שאפילו רבי יהודה לא נחלק עליהם אלא להרויחא, אבל למזונות — מודה להו.
Moed Katan 15a רבי יהודה אומר halacha ruling excommunicated burial
Rabbi Yehudah rules that a court places one large stone on the coffin of one who dies under excommunication rather than erecting a stone heap.

מנודה שמת, בית דין סוקלין את ארונו. רבי יהודה אומר: לא שיעמידו עליו גל אבנים כגלו של עכן, אלא בית דין שולחין ומניחין אבן גדולה על ארונו, ללמדך שכל המתנדה ומת בנידויו — בית דין סוקלין את ארונו.
Moed Katan 16a דברי רבי יהודה halacha ruling meal offering
Rabbi Yehudah identifies this as his one-tenth-ephah offering.

זו עשירית האיפה שלו, דברי רבי יהודה.
Moed Katan 17b דברי רבי יהודה halacha dispute festival grooming
Rabbi Yehudah forbids cutting fingernails during the festival just as he forbids shaving.

תנו רבנן: כשם שאמרו אסור לגלח במועד, כך אסור ליטול צפורנים במועד, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר.
Moed Katan 17b דברי רבי יהודה halacha dispute mourning grooming
Rabbi Yehudah forbids a mourner to cut fingernails during the mourning period just as he forbids shaving.

וכשם שאמרו אבל אסור לגלח בימי אבלו — כך אסור ליטול צפורנים בימי אבלו, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר.
Moed Katan 18b רבי יהודה אומר halacha ruling festival writing
Rabbi Yehudah permits a person to write phylacteries and mezuzot for himself during the festival.

אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד, ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא. רבי יהודה אומר: כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו,
Moed Katan 19a רבי יהודה אומר halacha dispute festival writing
Rabbi Yehudah permits a person to sell his own phylacteries or mezuzot and then write replacements for himself during the festival.

גמ' תנו רבנן: כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו, וטווה על יריכו תכלת לציציתו, ולאחרים בטובה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מערים, ומוכר את שלו, וחוזר וכותב לעצמו. רבי יוסי אומר: כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו.
Moed Katan 19a רבי יהודה אומר halacha dispute festival spinning
Rabbi Yehudah transmits that one may spin ritual fringes with a stone during the festival but not with a spindle.

וטווה על יריכו תכלת. תנו רבנן: טווה אדם על יריכו תכלת לציציתו, אבל לא באבן, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אף באבן. רבי יהודה אומר משמו: באבן אבל לא בפלך, וחכמים אומרים: בין באבן בין בפלך.
Moed Katan 22b רבי יהודה אומר halacha exegesis mourning tear
Rabbi Yehudah rules that a mourning tear failing to split the garment's front edge is frivolous rather than valid.

רבי יהודה אומר: כל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו — אינו אלא קרע של תיפלות. אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי יהודה, דכתיב: ״ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים״, ממשמע שנאמר ״ויקרעם״ איני יודע שהן לשנים? אלא שנראין קרועים כשנים.
Moed Katan 23a רבי יהודה אומר halacha ruling mourning conduct
Rabbi Yehudah prescribes progressively relaxed public conduct for a mourner from the second through the fifth week.

רבי יהודה אומר: לא הוצרכו לומר שבת ראשונה לא יצא מפתח ביתו, שהרי הכל נכנסין לביתו לנחמו. אלא: שניה — אינו יוצא מפתח ביתו, שלישית — יוצא ואינו יושב במקומו, רביעית — יושב במקומו ואינו מדבר, חמישית — הרי הוא ככל אדם.
Moed Katan 23a רבי יהודה אומר halacha dispute remarriage mourning
Rabbi Yehudah permits a widower to remarry after the first two pilgrimage festivals have passed.

תנו רבנן: כל שלשים יום לנישואין. מתה אשתו — אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו שלשה רגלים. רבי יהודה אומר: רגל ראשון ושני — אסור, שלישי — מותר.
Moed Katan 24b רבי יהודה אומר halacha ruling infant funeral
Rabbi Yehudah requires a thirty-day-old infant's coffin to be carried by two people rather than on one person's shoulder.

בן שלשים יוצא בדלוסקמא. רבי יהודה אומר: לא דלוסקמא הניטלת בכתף, אלא הניטלת באגפיים. ועומדין עליו בשורה, ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים.
Moed Katan 24b רבי יהודה אומר halacha dispute child eulogy
Rabbi Yehudah transmits that poor children are eulogized from age five, rich children from age six, and elderly parents' children like poor children.

ומה הן בהספד? רבי מאיר בשם רבי ישמעאל אומר: עניים — בני שלש, עשירים — בני חמש. רבי יהודה אומר משמו: עניים — בני חמש, עשירים — בני שש, ובני זקנים — כבני עניים.
Moed Katan 26b רבי יהודה אומר halacha dispute mourning tear
Rabbi Yehudah requires an initial mourning tear of three fingerbreadths and permits any amount for an addition.

תנו רבנן: תחילת קריעה — טפח, ותוספת — שלש אצבעות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: תחילת קריעה — שלש אצבעות, ותוספת — כל שהו.

Chagigah (9)

Chagigah 2a משום רבי יהודה halacha exegesis pilgrimage appearance
Rabbi Yehudah exempts a person blind in one eye from appearing at the pilgrimage because appearance before God requires two-eyed sight.

ודלא כי האי תנא, דתניא: יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה: סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה, שנאמר: ״יראה״, ״יראה״ — כדרך שבא לראות כך בא ליראות. מה לראות בשתי עיניו, אף ליראות בשתי עיניו.
Chagigah 4b משום רבי יהודה halacha exegesis pilgrimage appearance
Rabbi Yehudah exempts a person blind in one eye from appearing at the pilgrimage because appearance before God requires two-eyed sight.

רבי יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה: סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה, שנאמר: ״יראה״ ״יראה״, כדרך שבא לראות כך בא ליראות. מה בא לראות — בשתי עיניו, אף ליראות — בשתי עיניו.
Chagigah 10a רבי יהודה אומר halacha ruling nazirite vow
Rabbi Yehudah transmits that none of the conditional disputants becomes a nazirite because naziriteship requires an unequivocal vow.

דאי מדרבי אליעזר — דלמא כדרבי יהודה שאמר משום רבי טרפון. דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: לעולם אין אחד מהם נזיר, שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה.
Chagigah 19a אמר רבי יהודה halacha ruling ritual immersion
Rabbi Yehudah rules that when the first person keeps his feet in an exactly measured ritual bath, a second person's immersion remains valid.

מאן תנא עודהו רגלו אחת במים? אמר רבי פדת: רבי יהודה היא. דתנן: מקוה שנמדד ויש בו ארבעים סאה מכוונות, וירדו שנים וטבלו זה אחר זה — הראשון טהור, והשני טמא. אמר רבי יהודה: אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים — אף השני טהור.
Chagigah 19a רבי יהודה אומר halacha ruling ritual immersion
Rabbi Yehudah transmits Rabbi Meir's ruling that immersion is valid in the upper of three connected pools.

אמר ליה, תניתוה: שלש גממיות בנחל, העליונה, התחתונה והאמצעית; העליונה והתחתונה של עשרים עשרים סאה, והאמצעית של ארבעים סאה, וחרדלית של גשמים עוברת ביניהן, רבי יהודה אומר: מאיר היה אומר: מטביל בעליונה.
Chagigah 19a רבי יהודה אומר both other unclear
Rabbi Yehudah begins a teaching whose substantive content is not preserved in this fragment.

והתניא, רבי יהודה אומר:
Chagigah 26a רבי יהודה אומר halacha dispute festival purity
Rabbi Yehudah permits one who opens a wine barrel or begins dough during the festival to finish it afterward under the festival purity presumption.

מתני' הפותח את חביתו, והמתחיל בעיסתו על גב הרגל, רבי יהודה אומר: יגמור, וחכמים אומרים: לא יגמור.
Chagigah 26a רבי יהודה אומר halacha dispute temple purification
Rabbi Yehudah rules that the Temple courtyard is not purified on Thursday after a festival because the priests are unavailable.

מתני' משעבר הרגל — מעבירין על טהרת העזרה. עבר הרגל ליום ששי — לא היו מעבירין, מפני כבוד השבת. רבי יהודה אומר: אף לא ביום חמישי, שאין הכהנים פנויין.
Chagigah 26b רבי יהודה אומר halacha dispute vessel impurity
Rabbi Yehudah defines the remaining functional area of a damaged or marble-covered table as the place where food portions are set.

ותיפוק לי משום ציפוי. דהתנן: השלחן והדולפקי שנפחתו, או שחיפן בשייש, ושייר בהם מקום הנחת כוסות — טמא. רבי יהודה אומר: מקום הנחת החתיכות.

Yevamot (46)

Yevamot 25a רבי יהודה אומר halacha dispute widow testimony
Rabbi Yehudah rules that a wife may not remarry when a witness says he killed her husband but may when he says they killed him.

מתני' המביא גט ממדינת הים, ואמר: ״בפני נכתב ובפני נחתם״ — לא ישא את אשתו. ״מת״, ״הרגתיו״, ״הרגנוהו״ — לא ישא את אשתו. רבי יהודה אומר: ״הרגתיו״ — לא תנשא אשתו, ״הרגנוהו״ — תנשא אשתו.
Yevamot 34b דברי רבי יהודה halacha exegesis first intercourse
Rabbi Yehudah excludes a bride from the stated law because a woman does not conceive from her first intercourse.

תנו רבנן: ״אותה״, פרט לכלה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: פרט לשלא כדרכה. אמר ליה הון בריה דרב נחמן לרב נחמן: לימא קא סבר רבי יהודה התורה חסה על תכשיטי כלה? אמר ליה: לפי שאין אשה מתעברת מביאה ראשונה.
Yevamot 35a דברי רבי יהודה halacha dispute waiting period
Rabbi Yehudah requires a convert, captive, or freed maidservant to wait three months before betrothal or marriage.

גיורת ומשוחררת דשכיח בהו זנות, ליגזור! הוא דאמר כרבי יוסי. דתניא: הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו — צריכות להמתין שלשה חדשים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד. אמר רבה: מאי טעמא דרבי יוסי — קסבר אשה מזנה משמשת במוך כדי שלא תתעבר.
Yevamot 35a דברי רבי יהודה halacha dispute waiting period
Rabbi Yehudah requires a raped or seduced woman to wait three months before betrothal or marriage.

וכי תימא: כל דממילא מודה רבי יוסי — והתנן: אנוסה ומפותה צריכה להמתין שלשה חדשים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד.
Yevamot 40a רבי יהודה אומר halacha dispute levirate inheritance
Rabbi Yehudah rules that whether a brother performs levirate marriage or release, the deceased's property goes to their living father.

מתני' החולץ ליבמתו — הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה. ואם יש שם אב — נכסים של אב. הכונס את יבמתו — זכה בנכסים של אחיו. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך, אם יש שם אב — נכסים של אב.
Yevamot 40a רבי יהודה אומר halacha ruling levirate inheritance
Rabbi Yehudah's ruling on levirate inheritance is accepted as law.

רבי יהודה אומר וכו'. אמר עולא: הלכה כרבי יהודה. וכן אמר רבי יצחק נפחא: הלכה כרבי יהודה.
Yevamot 41a רבי יהודה אומר halacha ruling waiting period
Rabbi Yehudah permits married women to become betrothed and betrothed women to marry during the waiting period, except betrothed women in Judea.

רבי יהודה אומר: הנשואות — יתארסו, והארוסות — ינשאו. חוץ מן הארוסות שביהודה, מפני שלבו גס בה.
Yevamot 42b אמר רבי יהודה halacha ruling waiting period
Rabbi Yehudah states that the rule equally covers virgins and nonvirgins widowed or divorced after betrothal or marriage.

אמר רבי יהודה, הכי קאמר: אחת בתולות ואחת בעולות שנתארמלו או שנתגרשו, בין מן הארוסין בין מן הנשואין.
Yevamot 46b דברי רבי יהודה halacha dispute conversion immersion
Rabbi Yehudah permits immersing a convert who reports that he was circumcised but not immersed.

דתניא: הרי שבא ואמר מלתי ולא טבלתי — מטבילין אותו, ומה בכך, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אין מטבילין.
Yevamot 46b דברי רבי יהודה halacha dispute shabbat conversion
Rabbi Yehudah permits immersing a convert on Shabbat.

לפיכך מטבילין גר בשבת, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי אומר: אין מטבילין.
Yevamot 46b אמר רבי יהודה halacha ruling shabbat conversion
Rabbi Yehudah permits immersing on Shabbat one whose circumcision has already occurred before the court.

אמר מר: לפיכך מטבילין גר בשבת. פשיטא, כיון דאמר רבי יהודה בחדא סגיא, היכא דמל לפנינו — מטבילין, מאי ״לפיכך״?
Yevamot 47a דברי רבי יהודה halacha exegesis conversion proof
Rabbi Yehudah requires a person claiming conversion in the land of Israel to bring proof but requires none outside the land.

אין לי אלא בארץ, בחוץ לארץ מנין? תלמוד לומר: ״אתך״ — בכל מקום שאתך. אם כן, מה תלמוד לומר ״בארץ״? בארץ — צריך להביא ראיה, בחוץ לארץ — אין צריך להביא ראיה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: בין בארץ בין בחוצה לארץ — צריך להביא ראיה.
Yevamot 47a אמר רבי יהודה halacha exegesis conversion court
Rabbi Yehudah derives that conversion performed before a court is valid but private self-conversion is not.

תנו רבנן: ״ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו״, מכאן אמר רבי יהודה: גר שנתגייר בבית דין — הרי זה גר, בינו לבין עצמו — אינו גר.
Yevamot 47a אמר רבי יהודה halacha exegesis paternal testimony
Rabbi Yehudah permits a father to identify his firstborn son or declare that his son is disqualified by maternal status.

[ומי] אמר רבי יהודה אבנים לא מהימן? והתניא: ״יכיר״ — יכירנו לאחרים. מכאן אמר רבי יהודה: נאמן אדם לומר ״זה בני בכור״, וכשם שנאמן לומר ״זה בני בכור״, כך נאמן לומר: ״בני זה בן גרושה הוא״, או ״בן חלוצה הוא״. וחכמים אומרים: אינו נאמן!
Yevamot 47a רבי יהודה אומר halacha ruling paternal testimony
Rabbi Yehudah trusts a father's disqualifying testimony about a son without children but not about a son who has children.

תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: נאמן אדם לומר על בנו קטן, ואין נאמן על בנו גדול. ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא קטן קטן ממש, ולא גדול גדול ממש. אלא, קטן ויש לו בנים — זהו גדול. גדול ואין לו בנים — זהו קטן.
Yevamot 61a רבי יהודה אומר halacha dispute priestly marriage
Rabbi Yehudah forbids an ordinary priest to marry a woman incapable of childbearing even if he already has a wife and children, deeming her a forbidden zonah.

מתני' כהן הדיוט לא ישא אילונית, אלא אם כן יש לו אשה ובנים. רבי יהודה אומר: אף על פי שיש לו אשה ובנים לא ישא אילונית, שהיא זונה האמורה בתורה. וחכמים אומרים: אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות.
Yevamot 61a רבי יהודה אומר halacha ruling priestly marriage
Rabbi Yehudah forbids a priest to marry a woman incapable of childbearing even when he already has a wife and children.

גמ' אמר ליה ריש גלותא לרב הונא: מאי טעמא — משום פריה ורביה, אפריה ורביה כהנים הוא דמפקדי וישראל לא מפקדי?! אמר ליה: משום דקא בעי למיתני סיפא, רבי יהודה אומר: אף על פי שיש לו אשה
Yevamot 61b רבי יהודה אומר halacha dispute zonah definition
Rabbi Yehudah defines the Torah's zonah as a woman incapable of childbearing.

רבי יהודה אומר: זונה — זו אילונית. וחכמים אומרים: אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות. רבי אלעזר אומר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות — עשאה זונה.
Yevamot 72a רבי יהודה אומר halacha dispute repeat circumcision
Rabbi Yehudah forbids circumcising one whose circumcision has been cosmetically reversed because the procedure endangers him.

קטעי בסיפא, רבי יהודה אומר: לא ימול, מפני שסכנה היא לו. אמרו לו: והלא הרבה מלו בימי בן כוזיבא והולידו בנים ובנות, שנאמר: ״המול ימול״, אפילו מאה פעמים, ואומר: ״את בריתי הפר״ — לרבות את המשוך.
Yevamot 72b רבי יהודה אומר halacha dispute offering consecration
Rabbi Yehudah invalidates an androgynous person's consecration of an offering because that person may be a woman.

מיתיבי: טומטום שקידש — קידושו פסול, מפני שהוא ספק ערל, וערל פסול לקדש. ואנדרוגינוס שקידש — קידושו כשר. רבי יהודה אומר: אף אנדרוגינוס שקידש — קדושיו פסולים, מפני שספק אשה [הוא], ואשה פסולה מלקדש. קתני מיהא: ערל וספק ערל פסול מלקדש!
Yevamot 72b רבי יהודה אמר halacha exegesis passover offering
Rabbi Yehudah derives from the plural verb that people disqualified in the other context are valid here.

ורבי יהודה אמר לך: אם כן, נימא קרא ״ולקח״, מאי ״ולקחו״? דאפילו הנך דפסולין התם, כשרים הכא.
Yevamot 76b אמר רבי יהודה halacha story egyptian convert
Rabbi Yehudah recounts an Egyptian convert's plan to marry within successive Egyptian generations so his grandson may enter the congregation.

והא תניא, אמר רבי יהודה: מנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא, אמר: אני מצרי ראשון, ונשאתי מצרית ראשונה. אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל!
Yevamot 77a דברי רבי יהודה halacha exegesis ammonite women
Rabbi Yehudah interprets the masculine terms Ammonite and Moabite to exclude women from the marriage prohibition.

כתנאי: ״עמוני״, ולא עמונית, ״מואבי״, ולא מואבית, דברי רבי יהודה, רבי שמעון אומר: ״על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים״ — דרכו של איש לקדם וכו'.
Yevamot 77b אמר רבי יהודה halacha exegesis third generation
Rabbi Yehudah argues that Scripture makes third-generation eligibility depend on birth rather than sex.

תנו רבנן: ״בנים״ ולא בנות, דברי רבי שמעון. אמר רבי יהודה, הרי הוא אומר: ״בנים אשר יולדו להם דור שלישי״, הכתוב תלאן בלידה.
Yevamot 77b אמר רבי יהודה halacha ruling third generation
Rabbi Yehudah teaches that Scripture makes third-generation eligibility depend on birth.

אמר רבי יוחנן: אי לאו דאמר רבי יהודה הכתוב תלאן בלידה — לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש. כיון דאמר מר: קהל גרים איקרי קהל,
Yevamot 78a אמר רבי יהודה halacha story egyptian convert
Rabbi Yehudah recounts an Egyptian convert's plan to marry within successive Egyptian generations so his grandson may enter the congregation.

מתיב רבא, אמר רבי יהודה: מנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא, ואמר: אני מצרי ראשון, ונשאתי מצרית ראשונה, אשיא לבני מצרית שניה, כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל. ואי סלקא דעתך בתריה דידיה שדינן ליה — אפילו ראשונה נמי! הא אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני ראשונה.
Yevamot 81a רבי יהודה אומר halacha dispute ambiguous sex
Rabbi Yehudah disqualifies a tumtum revealed as male from levirate release as a eunuch and permits an androgynous person to marry a woman but not a man.

רבי יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר — לא יחלוץ, מפני שהוא כסריס. אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא. רבי אליעזר אומר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר.
Yevamot 81b רבי יהודה אומר halacha dispute sacred mixture
Rabbi Yehudah rules that an impure piece of sin offering or showbread mixed with one hundred pure pieces is not nullified.

מאי חתיכה — דתניא: חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות, וכן פרוסה של לחם הפנים טמאה שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים טהורות — תעלה. רבי יהודה אומר: לא תעלה.
Yevamot 83a רבי יהודה אומר halacha dispute graft rooting
Rabbi Yehudah teaches that a graft failing to take root within three days will never take root.

אנדרוגינוס — הא דאמרן. הרכבה — דתנן: אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה. ואם נטע והבריך והרכיב — יעקור. רבי יהודה אומר: כל הרכבה שאינה קולטת בשלשה ימים — שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: שתי שבתות.
Yevamot 83a רבי יהודה אומר halacha dispute labor pains
Rabbi Yehudah limits the legally recognized duration of labor pains to the woman's current month.

כמה יהא קישויה — רבי מאיר אומר: או ארבעים או חמשים יום. רבי יהודה אומר: דייה חדשה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אין קישוי יותר משתי שבתות.
Yevamot 83b רבי יהודה אומר halacha dialogue tumtum status
Rabbi Yehudah questions whether the seven children attributed to a tumtum revealed as male were truly his.

רבי יהודה אומר: טומטום וכו'. אמר רבי אמי: מאי עביד ליה רבי יהודה לטומטום דבירי, דאותבוה אבי כורסיה ואיקרע, ואוליד שבע בנין! ורבי יהודה אמר לך: חזר על בניו מאין הם.
Yevamot 95a אמר רבי יהודה halacha dispute forbidden relations
Rabbi Yehudah teaches that Beit Shammai and Beit Hillel agree intercourse with one's mother-in-law disqualifies one's wife but dispute intercourse with her sister.

אמר רבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפסל את אשתו, על מה נחלקו — בבא על אחות אשתו, שבית שמאי אומרים: פסל, ובית הלל אומרים: לא פסל. אמר רבי יוסי: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על אחות אשתו שלא פסל את אשתו, על מה נחלקו — בבא על חמותו, שבית שמאי אומרים: פסל, ובית הלל אומרים: לא פסל.
Yevamot 99b דברי רבי יהודה halacha dispute priestly gifts
Rabbi Yehudah forbids distributing teruma to a priest's slave unless his master is present.

תנן כמאן דאמר אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו. דתניא: אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: יכול שיאמר, אם כהן אני — תנו לי בשביל עצמי, ואם עבד כהן אני — תנו לי בשביל רבי.
Yevamot 101a רבי יהודה אומר halacha dispute uncertain father
Rabbi Yehudah makes one liable for striking or cursing both possible fathers simultaneously but exempts successive acts against each.

היו שניהם כהנים וכו'. תנו רבנן: הכה זה וחזר והכה זה, קלל זה וחזר וקלל זה, קלל שניהם בבת אחת, הכה שניהם בבת אחת — חייב. רבי יהודה אומר: בבת אחת — חייב, בזה אחר זה — פטור.
Yevamot 101a רבי יהודה אומר halacha dispute uncertain father
Rabbi Yehudah is reported as exempting one who acts against both possible fathers simultaneously.

והתניא, רבי יהודה אומר: פטור בבת אחת! תרי תנאי אליבא דרבי יהודה.
Yevamot 101a רבי יהודה אומר halacha dispute levirate release
Rabbi Yehudah requires five participants for a levirate release proceeding.

גמ' ומאחר דאפילו שלשה הדיוטות, דיינין למה לי? הא קא משמע לן דבעינן בשלשה שיודעים להקרות כעין דיינים. תנינא להא דתנו רבנן: מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרות כעין דיינים. רבי יהודה אומר: בחמשה.
Yevamot 101b אמר רבי יהודה halacha story levirate release
Rabbi Yehudah recalls Rabbi Tarfon instructing everyone present at a levirate release to recite the phrase about the removed shoe.

ואידך? ״בישראל״ אחרינא כתיב. ואידך? מיבעי ליה לכדתניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני רבי טרפון, ובאה יבמה לחלוץ, ואמר לנו, ענו כולכם: ״חלוץ הנעל״.
Yevamot 101b רבי יהודה אומר halacha dispute court size
Rabbi Yehudah requires five judges for ordaining elders and performing the heifer-neck-breaking rite.

דתנן: סמיכת זקנים ועגלה ערופה בשלשה, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: בחמשה. החליצה והמיאונין בשלשה, ולא קפליג רבי יהודה — שמע מינה הדר ביה רבי יהודה. שמע מינה.
Yevamot 106b רבי יהודה אומר halacha ruling levirate release
Rabbi Yehudah requires everyone present at a levirate release to say the phrase about the removed shoe.

וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם, וגמר את כל הפרשה, הוחזקו להיות גומרין כל הפרשה. ״ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל״. מצוה בדיינין, ולא מצוה בתלמידים. רבי יהודה אומר: מצוה על כל העומדים שם לומר ״חלוץ הנעל״.
Yevamot 106b אמר רבי יהודה halacha story levirate release
Rabbi Yehudah recalls Rabbi Tarfon directing everyone present at a levirate release to repeat the phrase about the removed shoe three times.

״ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל״ — מצוה בדיינין ולא בתלמידים. תניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבים לפני רבי טרפון, ובאתה יבמה לחלוץ, ואמר לנו, ענו כולכם: ״חלוץ הנעל״, ״חלוץ הנעל״, ״חלוץ הנעל״.
Yevamot 108a אמר רבי יהודה halacha ruling minor refusal
Rabbi Yehudah rules that even a girl in a bridal litter effects refusal by saying she does not want her husband.

תנו רבנן: אי זהו מיאון? אמרה: ״אי אפשי בפלוני בעלי״, ״אי אפשי בקידושין שקידשוני אמי ואחי״. יתר על כן אמר רבי יהודה: אפילו יושבת באפריון והולכת מבית אביה לבית בעלה, ואמרה: ״אי אפשי בפלוני בעלי״ — זהו מיאון.
Yevamot 108a אמר רבי יהודה halacha ruling minor refusal
Rabbi Yehudah rules that even a girl serving guests in her husband's house effects refusal by saying she does not want him.

יתר על כן אמר רבי יהודה: אפילו היו אורחין מסובין בבית בעלה והיא עומדת ומשקה עליהם, ואמרה להם: ״אי אפשי בפלוני בעלי״ — הרי הוא מיאון. יתר על כן אמר רבי יוסי בר יהודה: אפילו שיגרה בעלה אצל חנוני להביא לו חפץ משלו, ואמרה: ״אי אפשי בפלוני בעלי״ — אין לך מיאון גדול מזה.
Yevamot 114b רבי יהודה אומר halacha dispute death testimony
Rabbi Yehudah trusts a woman's report that her husband died only when she arrives crying with torn clothes.

שלום בינו לבינה, ומלחמה בעולם. קטטה בינו לבינה, ושלום בעולם. ובאתה ואמרה: ״מת בעלי״ — אינה נאמנת. רבי יהודה אומר: לעולם אינה נאמנת, אלא אם כן באתה בוכה, ובגדיה קרועין. אמרו לו: אחת זו ואחת זו תנשא.
Yevamot 116b רבי יהודה אומר halacha dialogue death testimony
Rabbi Yehudah is challenged for requiring a woman reporting her husband's death to display grief before remarrying.

רבי יהודה אומר לעולם אינה וכו'. תניא, אמרו לו לרבי יהודה: לדבריך, פקחת — תנשא, שוטה — לא תנשא?! אלא, אחת זו ואחת זו תנשא.
Yevamot 121a רבי יהודה אומר halacha other death testimony
Rabbi Yehudah ben Bava's position on the conditions for death testimony is presented as uncertain in whether it is lenient or stringent.

רבי יהודה אומר: לא כל וכו'. איבעיא להו: רבי יהודה בן בבא לקולא פליג, או לחומרא פליג.
Yevamot 121b רבי יהודה אומר halacha ruling death testimony
Rabbi Yehudah accepts children's incidental statement that they are going to eulogize and bury a named man as evidence of his death.

מתני' אפילו שמע מן הנשים אומרות ״מת איש פלוני״ — דיו. רבי יהודה אומר: אפילו שמע מן התינוקות אומרים ״הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני״. בין שהוא מתכוין, ובין שאינו מתכוין.

Ketubot (66)

Ketubot 7b רבי יהודה אומר halacha ruling wedding blessings
Rabbi Yehudah requires the wedding blessings to be recited even at the betrothal house.

תנו רבנן: מברכין ברכת חתנים בבית חתנים. רבי יהודה אומר: אף בבית הארוסין מברכין אותה.
Ketubot 12a אמר רבי יהודה halacha story judean betrothal
Rabbi Yehudah reports that Judeans formerly secluded bride and groom before the wedding canopy so the groom would become familiar with her.

גמ' מדקתני ״האוכל״, מכלל דאיכא דוכתא ביהודה נמי דלא אכיל. אמר אביי: שמע מינה ביהודה נמי מקומות מקומות יש. כדתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה, בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה, כדי שיהא לבו גס בה, ובגליל לא היו עושין כן.
Ketubot 16b רבי יהודה אומר halacha ruling bridal evidence
Rabbi Yehudah teaches that a barrel of wine is carried before a bride as evidence of her bridal status.

תניא, רבי יהודה אומר: חבית של יין מעבירין לפניה. אמר רב אדא בר אהבה: בתולה — מעבירין לפניה סתומה, בעולה — מעבירין לפניה פתוחה. אמאי? ניעבר קמי בתולה וקמי בעולה לא ניעבר כלל! זימנין דתפסה מאתים, ואמרה: אנא בתולה הואי, והאי דלא עברו קמאי — אתנוסי הוא דאתניסו.
Ketubot 20b רבי יהודה אומר halacha dispute burial mounds
Rabbi Yehudah defines a nearby burial mound as one with none closer and an old mound as one no person remembers.

תנן התם: התלוליות הקרובות בין לעיר ובין לדרך, אחד חדשות ואחד ישנות — טמאות. הרחוקות, חדשות — טהורות, ישנות — טמאות. איזוהי קרובה — חמשים אמה, ואיזו היא ישנה — ששים שנה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: קרובה — שאין קרובה הימנה, ישנה — שאין אדם זוכרה.
Ketubot 23b רבי יהודה אומר halacha dispute priestly status
Rabbi Yehudah rules that one witness is insufficient to establish priestly status.

מתני' וכן שני אנשים, זה אומר ״כהן אני״, וזה אומר ״כהן אני״ — אינן נאמנין. ובזמן שהן מעידין זה את זה — הרי אלו נאמנין. רבי יהודה אומר: אין מעלין לכהונה על פי עד אחד. אמר רבי אלעזר: אימתי — במקום שיש עוררין. אבל במקום שאין עוררין — מעלין לכהונה על פי עד אחד. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן …
מתני' וכן שני אנשים, זה אומר ״כהן אני״, וזה אומר ״כהן אני״ — אינן נאמנין. ובזמן שהן מעידין זה את זה — הרי אלו נאמנין. רבי יהודה אומר: אין מעלין לכהונה על פי עד אחד. אמר רבי אלעזר: אימתי — במקום שיש עוררין. אבל במקום שאין עוררין — מעלין לכהונה על פי עד אחד. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן: מעלין לכהונה על פי עד אחד.
Ketubot 24a רבי יהודה אומר halacha dispute priestly status
Rabbi Yehudah requires three men, with two testifying about each claimant, even to authorize eating teruma.

תנו רבנן: ״אני כהן וחברי כהן״ — נאמן להאכילו בתרומה, ואינו נאמן להשיאו אשה עד שיהו שלשה: שנים מעידין על זה, ושנים מעידין על זה. רבי יהודה אומר: אף אינו נאמן להאכילו בתרומה עד שיהו שלשה, שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה.
Ketubot 24a רבי יהודה אומר halacha dispute reciprocal testimony
Rabbi Yehudah trusts a donkey driver who disparages his own produce while praising his companion's produce.

למימרא דרבי יהודה חייש לגומלין, ורבנן לא חיישי לגומלין? והא איפכא שמעינן להו, דתנן: החמרין שנכנסו לעיר, ואמר אחד מהן: שלי חדש, ושל חברי ישן: שלי אינו מתוקן, ושל חברי מתוקן — אינו נאמן. רבי יהודה אומר: נאמן.
Ketubot 26a רבי יהודה אומר halacha dispute priestly status
Rabbi Yehudah rules that one witness is insufficient to establish priestly status.

רבי יהודה אומר: אין מעלין לכהונה על פי עד אחד וכו'. רבן שמעון בן גמליאל היינו רבי אליעזר! וכי תימא ערער חד איכא בינייהו, דרבי אליעזר סבר ערער חד, ורבן שמעון בן גמליאל סבר: ערער תרי. האמר רבי יוחנן: דברי הכל, אין ערער פחות משנים!
Ketubot 27a רבי יהודה אומר halacha dispute doubtful impurity
Rabbi Yehudah rules two women pure if each asks separately about a shared impurity doubt but impure if they ask together.

רבי יהודה אומר: אם נשאל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו — טהורות. שניהם כאחת — טמאות. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך טמאין.
Ketubot 28b דברי רבי יהודה halacha dispute priestly gifts
Rabbi Yehudah forbids distributing teruma to a priest's slave unless his master is present.

לטבול לאכול בתרומה. בתרומה דרבנן. ושהיה חולק עמנו על הגורן. ודלמא עבד כהן הוא? תנן כמאן דאמר אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו. דתניא: אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: יכול הוא שיאמר: אם כהן אני — תנו לי בשביל עצמי, ואם עבד כהן אני — תנו לי בשביל רבי.
Ketubot 34a רבי יהודה אומר halacha dispute shabbat cooking
Rabbi Yehudah permits food cooked inadvertently on Shabbat only after Shabbat and permanently forbids food cooked deliberately.

סבר לה כרבי יוחנן הסנדלר. דתניא: המבשל בשבת, בשוגג — יאכל, במזיד — לא יאכל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג — יאכל למוצאי שבת, במזיד — לא יאכל עולמית. רבי יוחנן הסנדלר אומר: בשוגג — יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד — לא יאכל עולמית, לא לו ולא לאחרים.
Ketubot 36a רבי יהודה אומר halacha dispute minor refusal
Rabbi Yehudah permits a girl to exercise marital refusal until pubic hair visibly predominates.

וכי תימא: כולה רבי מאיר היא, ובממאנת סבר לה כרבי יהודה. ומי סבר לה? והתניא: עד מתי הבת ממאנת — עד שתביא שתי שערות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: עד שירבה שחור על הלבן.
Ketubot 36b רבי יהודה אומר halacha dispute captive status
Rabbi Yehudah preserves a redeemed captive woman's presumed chastity even when she is older and therefore awards the statutory fine.

מתני' ואלו שאין להן קנס: הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו, יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד. רבי יהודה אומר: שבויה שנפדית — הרי היא בקדושתה, אף על פי שגדולה.
Ketubot 36b רבי יהודה אומר halacha ruling captive status
Rabbi Yehudah preserves even a ten-year-old captive's presumed chastity and grants her a two-hundred-zuz marriage contract.

אמר ליה אביי: וטעמיה דרבי יהודה הכא, שלא יהא חוטא נשכר הוא? והא תניא, רבי יהודה אומר: שבויה שנשבית — הרי היא בקדושתה, אפילו בת עשר שנים — כתובתה מאתים. והתם מאי ״שלא יהא חוטא נשכר״ איכא? התם נמי, דלמא מימנעי ולא נסבי לה.
Ketubot 36b רבי יהודה אומר halacha dispute captive marriage
Rabbi Yehudah is reported as forbidding both a captive's redeemer and a man who testifies for her purity to marry her.

וסבר רבי יהודה בקדושתה קיימה? והתניא: הפודה את השבויה — ישאנה. מעיד בה — לא ישאנה. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך לא ישאנה! הא גופה קשיא, אמרת: הפודה את השבויה — ישאנה, והדר תנא: מעיד בה — לא ישאנה. משום דמעיד בה לא ישאנה?!
Ketubot 36b רבי יהודה אומר halacha dispute captive marriage
Rabbi Yehudah permits both a captive's redeemer and a man who testifies for her purity to marry her.

מכל מקום קשיא לרבי יהודה! אמר רב פפא, אימא: רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך ישאנה. רב הונא בריה דרב יהושע אומר: לעולם כדקתני, רבי יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו: לדידי — בין כך ובין כך ישאנה, אלא לדידכו — בין כך ובין כך לא ישאנה מבעי ליה!
Ketubot 37a רבי יהודה אומר halacha dispute convert menstruation
Rabbi Yehudah rules that a convert who sees menstrual blood is impure only from the time she sees it.

וסבר רבי יהודה בקדושתה קיימא? והתניא: הגיורת שנתגיירה וראתה דם, רבי יהודה אומר: דיה שעתה. רבי יוסי אומר: הרי היא ככל הנשים, ומטמאה מעת לעת, ומפקידה לפקידה.
Ketubot 37a דברי רבי יהודה halacha dispute waiting period
Rabbi Yehudah requires a female convert to wait three months before marriage.

וצריכה להמתין שלשה חדשים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד. אמר ליה: גיורת אשבויה קא רמית? גיורת לא מנטרא נפשה, שבויה מנטרא נפשה.
Ketubot 37a דברי רבי יהודה halacha dispute waiting period
Rabbi Yehudah requires converts, captives, and freed maidservants older than three years and one day to wait three months before marriage.

ורמי שבויה אשבויה, דתניא: הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד — צריכות להמתין שלשה חדשים, דברי רבי יהודה, רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד. אשתיק.
Ketubot 37a דברי רבי יהודה halacha dispute waiting period
Rabbi Yehudah requires a raped or seduced woman to wait three months before marriage.

וכי תימא כל ממילא לא אמר רבי יוסי, הרי אנוסה ומפותה, דממילא, ותניא: אנוסה ומפותה צריכות להמתין שלשה חדשים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד!
Ketubot 43b רבי יהודה אומר halacha dispute marriage contract
Rabbi Yehudah awards a daughter's first marriage-contract payment to her father even if it becomes payable after her marriage.

מתני' המארס את בתו וגרשה, אירסה ונתארמלה — כתובתה שלו. השיאה וגרשה, השיאה ונתארמלה — כתובתה שלה. רבי יהודה אומר: הראשונה של אב. אמרו לו: אם משהשיאה, אין לאביה רשות בה.
Ketubot 43b רבי יהודה אומר halacha ruling marriage contract
Rabbi Yehudah awards the first marriage-contract payment to the father because he acquires the right at betrothal.

רבי יהודה אומר: הראשונה של אב. מאי טעמא דרבי יהודה? רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: הואיל ומשעת אירוסין זכה בהן האב.
Ketubot 43b רבי יהודה אומר halacha ruling marriage contract
Rabbi Yehudah concedes that a father has no right to the marriage contract when his daughter reaches majority before marrying.

מתיב רבא, רבי יהודה אומר: הראשונה של אב. ומודה רבי יהודה במארס את בתו כשהיא קטנה ובגרה, ואחר כך נשאת, שאין לאביה רשות בה. אמאי? הכא נמי לימא: הואיל ומשעת אירוסין זכה בהן האב.
Ketubot 45b רבי יהודה אומר halacha dispute slander penalty
Rabbi Yehudah imposes lashes for falsely slandering a bride regardless of intercourse but requires the hundred-sela fine only if intercourse occurred.

תנו רבנן: המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע. רבי יהודה אומר: ללקות — לוקה מכל מקום, מאה סלע, בעל — נותן, לא בעל — אינו נותן.
Ketubot 45b רבי יהודה אומר halacha dispute slander penalty
Rabbi Yehudah imposes lashes for falsely slandering a bride regardless of intercourse but requires the hundred-sela fine only if intercourse occurred.

קא מיפלגי בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן. והכי קאמר: המוציא שם רע — לוקה ונותן מאה סלע, בין בעל בין שלא בעל, כרבנן. רבי יהודה אומר: ללקות — לוקה מכל מקום, מאה סלע, בעל — נותן, לא בעל — אינו נותן, כרבי אליעזר בן יעקב.
Ketubot 45b רבי יהודה אומר halacha dispute slander penalty
Rabbi Yehudah imposes lashes for falsely slandering a bride even when intercourse did not occur.

איכא דאמרי: כולה כרבי אליעזר בן יעקב. והכי קאמר: המוציא שם רע — לוקה ונותן מאה סלע, והוא שבעל. רבי יהודה אומר: ללקות — לוקה מכל מקום.
Ketubot 45b רבי יהודה אומר halacha ruling slander penalty
Rabbi Yehudah is interpreted as imposing rabbinic lashes without intercourse, while Torah lashes apply only after intercourse.

וסבר רבי יהודה ללקות לוקה מכל מקום? והתניא, רבי יהודה אומר: בעל — לוקה, לא בעל — אינו לוקה! אמר רב נחמן בר יצחק: לוקה מכת מרדות מדרבנן.
Ketubot 46a רבי יהודה אומר halacha ruling false witnesses
Rabbi Yehudah makes a husband liable for slandering his bride only when he hires the witnesses.

טעמא דלא אמר להו, הא אמר להו, אף על גב דלא אגרינהו. לאפוקי מדרבי יהודה. דתניא, רבי יהודה אומר: אינו חייב עד שישכור עדים.
Ketubot 46b רבי יהודה אומר halacha ruling wife burial
Rabbi Yehudah requires even the poorest husband to provide two flutes and a professional mourner for his wife's funeral.

נשאת — יתר עליו הבעל, שאוכל פירות בחייה, וחייב במזונותיה, ובפרקונה, וקבורתה. רבי יהודה אומר: אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילין ומקוננת.
Ketubot 48a רבי יהודה אומר halacha ruling wife burial
Rabbi Yehudah requires even a poor husband to provide customary funeral musicians and a mourner for his wife.

רבי יהודה אומר: אפילו עני שבישראל וכו'. מכלל דתנא קמא סבר הני לא. היכי דמי? אי דאורחה — מאי טעמא דתנא קמא דאמר לא? ואי דלאו אורחה — מאי טעמא דרבי יהודה?
Ketubot 49a רבי יהודה אומר halacha dispute child support
Rabbi Yehudah calls supporting sons a mitzva and supporting daughters even more necessary because of their vulnerability to disgrace.

דתניא: מצוה לזון את הבנות, קל וחומר לבנים — דעסקי בתורה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מצוה לזון את הבנים, וקל וחומר לבנות — משום זילותא. רבי יוחנן בן ברוקא אומר: חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן, אבל בחיי אביהן — אלו ואלו אינן ניזונין.
Ketubot 53b רבי יהודה אומר halacha dispute daughter support
Rabbi Yehudah grants support to a widowed, divorced, or levirate-bound daughter only while she remains in her father's house.

אמר להו רב ששת, תניתוה: אלמנה בבית אביה, וגרושה בבית אביה, ושומרת יבם בבית אביה — יש לה מזונות. רבי יהודה אומר: עודה בבית אביה — יש לה מזונות, אינה בבית אביה — אין לה מזונות.
Ketubot 54b רבי יהודה אומר halacha dispute marriage contract
Rabbi Yehudah permits a bride or widow to acknowledge partial receipt while her marriage contract states the full statutory amount.

רבי יהודה אומר: אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת ״התקבלתי ממך מנה״, ולאלמנה מנה והיא כותבת ״התקבלתי ממך חמשים זוז״. רבי מאיר אומר: כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה — הרי זו בעילת זנות.
Ketubot 56a רבי יהודה אומר halacha ruling marriage contract
Rabbi Yehudah permits a woman to reduce her marriage-contract entitlement by giving her husband a receipt.

רבי יהודה אומר: רצה, כותב לבתולה וכו'. וסבר רבי יהודה דכותבין שובר? והתנן: מי שפרע מקצת חובו — רבי יהודה אומר: יחליף. רבי יוסי אומר: יכתוב לו שובר!
Ketubot 56a רבי יהודה אומר halacha dispute marital conditions
Rabbi Yehudah upholds a betrothal condition waiving financial marital obligations.

דתניא: האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה״ הרי זו מקודשת, ותנאו בטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בדבר שבממון — תנאו קיים!
Ketubot 56a רבי יהודה אומר halacha ruling marital property
Rabbi Yehudah allows a husband to consume successive proceeds of his wife's property unless he expressly waives every level permanently.

הרי פירות דרבנן, ולא עבדו להו רבנן חיזוק! דתנן, רבי יהודה אומר: לעולם הוא אוכל פירי פירות — עד שיכתוב לה: ״דין ודברים אין לי בנכסיך, ובפירותיהן, ובפירות פירותיהן עד עולם״.
Ketubot 56b רבי יהודה אומר halacha dispute produce testimony
Rabbi Yehudah trusts donkey drivers who disparage their own produce while praising one another's produce.

דתנן: החמרין שנכנסו לעיר, ואמר אחד מהן: שלי חדש, ושל חברי ישן. שלי אינו מתוקן, ושל חברי מתוקן אין נאמנים. רבי יהודה אומר: נאמנים.
Ketubot 56b רבי יהודה אומר halacha dispute marriage contract
Rabbi Yehudah permits a bride or widow to acknowledge partial receipt while her marriage contract states the full statutory amount.

תניא, רבי מאיר אומר: כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה — הרי זו בעילת זנות. רבי יוסי אומר: רשאי. רבי יהודה אומר: רצה, כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת לו: ״התקבלתי ממך מנה״, ולאלמנה מנה, והיא כותבת לו: ״התקבלתי ממך חמשים זוז״.
Ketubot 58a רבי יהודה אומר halacha dispute priestly support
Rabbi Yehudah permits giving a priest's wife her entire maintenance in teruma for her to sell partly and buy ordinary food.

רבי יהודה בן בתירא אומר: נותנין לה שתי ידות של תרומה, ואחת של חולין. רבי יהודה אומר: נותן לה הכל תרומה, והיא מוכרת ולוקחת בדמים חולין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מקום שהוזכרה תרומה — נותנין לה כפלים בחולין.
Ketubot 61b רבי יהודה אומר halacha ruling wife labor
Rabbi Yehudah forbids compelling a wife to work flax because it harms her mouth and lips.

ועושה בצמר. בצמר אין, בפשתים לא. מתניתין מני — רבי יהודה היא. דתניא: אינו כופה לא לעמוד לפני אביו, ולא לעמוד לפני בנו, ולא ליתן תבן לפני בהמתו. אבל כופה ליתן תבן לפני בקרו. רבי יהודה אומר: אף אינו כופה לעשות בפשתן, מפני שפשתן מסריח את הפה, ומשרבט את השפתים. והני מילי בכיתנא רומאה.
Ketubot 63a רבי יהודה אומר halacha dispute marital rebellion
Rabbi Yehudah sets the weekly marriage-contract deduction for a rebellious wife at seven tropaics and the addition for a rebellious husband at three.

מתני' המורדת על בעלה — פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר: שבעה טרפעיקין. עד מתי הוא פוחת — עד כנגד כתובתה. רבי יוסי אומר: לעולם הוא פוחת והולך, עד שאם תפול לה ירושה ממקום אחר, גובה הימנה. וכן, המורד על אשתו — מוסיפין על כתובתה שלשה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר: שלשה טרפעיקין.
Ketubot 63b רבי יהודה אומר halacha dispute marital rebellion
Rabbi Yehudah sets a rebellious wife's weekly marriage-contract deduction at seven tropaics.

גופא: המורדת על בעלה — פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים בשבת. רבי יהודה אומר: שבעה טרפעיקין. רבותינו חזרו ונמנו, שיהו מכריזין עליה ארבע שבתות זו אחר זו, ושולחין לה בית דין: הוי יודעת שאפילו כתובתיך מאה מנה הפסדת. אחת לי ארוסה ונשואה, אפילו נדה, אפילו חולה, ואפילו שומרת יבם.
Ketubot 64a רבי יהודה אומר halacha ruling marital rebellion
Rabbi Yehudah sets a rebellious husband's weekly marriage-contract addition at three tropaics, equal to nine ma'a.

עד מתי הוא פוחת וכו'. מאי טרפעיקין? אמר רב ששת: אסתירא. וכמה אסתירא — פלגא דזוזא. תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: שלשה טרפעיקין, שהן תשע מעין, מעה וחצי לכל יום.
Ketubot 64b רבי יהודה אומר halacha dispute eruv meals
Rabbi Yehudah measures the two meals for an eruv by Sabbath portions rather than weekday portions in order to be lenient.

גמ' מני מתניתין, לא רבי יוחנן בן ברוקא, ולא רבי שמעון. דתנן: וכמה שיעורו — מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד. מזונו לחול ולא לשבת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: לשבת ולא לחול. וזה וזה מתכוונין להקל.
Ketubot 65a דרש רבי יהודה halacha exegesis wife maintenance
Rabbi Yehudah of Kefar Neviraya derives from Hannah's meal that a husband does not allot wine for his wife.

דרש רבי יהודה איש כפר נביריא, ואמרי לה איש כפר נפור חיל: מנין שאין פוסקין יינות לאשה — שנאמר: ״ותקם חנה אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה״. ״שתה״, ולא ״שתת״.
Ketubot 67b דברי רבי יהודה halacha exegesis charity
Rabbi Yehudah teaches that one unwilling to accept needed aid receives a nominal loan turned into a gift, while one refusing despite wealth receives a gift recovered after death.

תנו רבנן: ״העבט״, זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס, שנותנים לו לשום הלואה, וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה. ״תעביטנו״, זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס, שנותנין לו לשום מתנה, וחוזרין ונפרעין הימנו לאחר מיתה, דברי רבי יהודה.
Ketubot 68a רבי יהודה אומר halacha dispute daughter dowry
Rabbi Yehudah awards a second daughter the same dowry her father gave the first daughter.

רבי יהודה אומר: אם השיא את הבת הראשונה — ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה. וחכמים אומרים: פעמים שאדם עני והעשיר, או עשיר והעני. אלא שמין את הנכסים ונותנין לה.
Ketubot 68a רבי יהודה אומר halacha ruling daughter dowry
Rabbi Yehudah awards a second daughter the same dowry her father gave the first daughter.

אלא לאו ״עני״ — עני בדעת, ״עשיר״ — עשיר בדעת, וקתני: שמין את הנכסים ונותנין לה, אלמא לא אזלינן בתר אומדנא, ותיובתא דשמואל! הוא דאמר כרבי יהודה. דתנן, רבי יהודה אומר: אם השיא בת הראשונה — ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה.
Ketubot 70a רבי יהודה אומר halacha ruling maintenance vow
Rabbi Yehudah allows an Israelite husband's maintenance vow for one month and a priest's for two before requiring divorce and payment of the marriage contract.

רבי יהודה אומר: בישראל, חדש אחד — יקיים, ושנים — יוציא ויתן כתובה. בכהן, שנים — יקיים, ושלשה — יוציא ויתן כתובה.
Ketubot 70a רבי יהודה אומר halacha ruling food vow
Rabbi Yehudah allows an Israelite husband to bar his wife from a food for one day and a priest for two before requiring divorce and payment.

המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות — יוציא ויתן כתובה, רבי יהודה אומר: בישראל, יום אחד — יקיים, שנים — יוציא ויתן כתובה. ובכהן, שנים — יקיים, שלשה — יוציא ויתן כתובה.
Ketubot 71a רבי יהודה אומר halacha ruling maintenance vow
Rabbi Yehudah's time limit for a husband's maintenance vow is explained as addressing a priest's wife or the length of a month.

רבי יהודה אומר: בישראל חדש אחד וכו'. היינו תנא קמא? אמר אביי: כהנת אתא לאשמועינן. רבא אמר: חדש מלא וחדש חסר איכא בינייהו.
Ketubot 71a רבי יהודה אומר halacha dispute food vow
Rabbi Yehudah holds the wife responsible for the vow barring her from a type of food.

אימא, רבי מאיר ורבי יוסי אומרים: הוא נותן, רבי יהודה ורבי אלעזר אומרים: היא נתנה. וסבר רבי יהודה היא נתנה? והתנן, רבי יהודה אומר: בישראל יום אחד — יקיים!
Ketubot 72a רבי יהודה אומר halacha ruling dough tithe
Rabbi Yehudah instructs a husband who knows his wife does not separate dough tithe for him to separate it again after her.

תניא, היה רבי יהודה אומר: כל היודע באשתו שאינה קוצה לו חלה — יחזור ויפריש אחריה. אמרו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה.
Ketubot 74b רבי יהודה אומר halacha dispute divorce vow
Rabbi Yehudah forbids remarrying a divorced wife when her vow was publicly known but permits it when the vow was not public.

רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים — לא יחזיר. לא ידעו בו רבים — יחזיר. רבי מאיר אומר: כל נדר שצריך חקירת חכם — לא יחזיר. ושאינו צריך חקירת חכם — יחזיר.
Ketubot 78a אמר רבי יהודה halacha story marital property
Rabbi Yehudah recounts the sages asking Rabban Gamliel why acquiring a wife should not also confer rights to her property.

אמר רבי יהודה: אמרו חכמים לפני רבן גמליאל: הואיל וזכה באשה, לא יזכה בנכסים? אמר להם: על החדשים אנו בושים, אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים?!
Ketubot 78a אמר רבי יהודה halacha other marital property
Rabbi Yehudah reports a ruling posed before Rabban Gamliel whose application before or after a sale is examined.

אמר רבי יהודה, אמרו לפני רבן גמליאל. איבעיא להו, רבי יהודה אלכתחלה, או אדיעבד?
Ketubot 78b אמר רבי יהודה halacha story marital property
Rabbi Yehudah recounts the sages arguing that a married woman's sale should be invalid like another wife's sale.

תא שמע, דתניא, אמר רבי יהודה: אמרו לפני רבן גמליאל: הואיל וזו אשתו וזו אשתו — זו מכרה בטל, אף זו מכרה בטל! אמר להן: על החדשים אנו בושים, אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים? שמע מינה דיעבד קאמר: שמע מינה.
Ketubot 79b רבי יהודה אומר halacha dispute inherited property
Rabbi Yehudah forbids selling a wife's inherited old olive trees and vines because they honor her paternal house.

מתני' נפלו לה עבדים ושפחות זקנים — ימכרו, וילקח מהן קרקע, והוא אוכל פירות. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא תמכור, מפני שהן שבח בית אביה. נפלו לה זיתים וגפנים זקנים — ימכרו, וילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות. רבי יהודה אומר: לא תמכור, מפני שהן שבח בית אביה.
Ketubot 83a רבי יהודה אומר halacha dispute marital property
Rabbi Yehudah allows a husband to consume successive proceeds unless his waiver explicitly includes the property, all proceeds, and perpetuity.

כתב לה ״דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן״ — הרי זה אינו אוכל פרות בחייה, ואם מתה — יורשה. רבי יהודה אומר: לעולם אוכל פירי פירות. עד שיכתוב לה ״דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם״.
Ketubot 83b רבי יהודה אומר halacha ruling marital property
Rabbi Yehudah allows a husband to consume the proceeds generated by property purchased with the first proceeds of his wife's land.

רבי יהודה אומר: לעולם הוא אוכל פירי פירות. תנו רבנן: אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות? הכניסה לו קרקע ועשתה פירות — הרי הן פירות. מכר פירות ולקח מהן קרקע ועשתה פירות — הרי הן פירי פירות.
Ketubot 83b רבי יהודה אומר halacha ruling marital property
Rabbi Yehudah's right to consume later proceeds applies when some initial proceeds remain to generate them.

וליטעמיך — הא דתנן, רבי יהודה אומר: לעולם הוא אוכל פירי פירות כו'. כיון דאכלינהו לפירי, פירי פירות מהיכא? אלא בדשיירא, הכא נמי בדשייר.
Ketubot 95a רבי יהודה אומר halacha ruling coerced consent
Rabbi Yehudah permits a wife to invalidate her apparent consent by saying she acted only to please her husband.

רבי יהודה אומר, יכולה היא שתאמר: ״נחת רוח עשיתי לבעלי, אתם מה לכם עלי״?
Ketubot 96b דברי רבי יהודה halacha dispute widow sale
Rabbi Yehudah requires a widow selling property to specify which portions cover maintenance and which cover her marriage contract.

אמר רב שימי בר אשי, כתנאי: מוכרת, וכותבת: ״אלו למזונות מכרתי״ ו״אלו לכתובה מכרתי״, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: מוכרת וכותבת סתם, וכן כחה יפה.
Ketubot 98b דברי רבי יהודה halacha dispute agent bonus
Rabbi Yehudah awards an extra item received in a purchase entirely to the purchasing agent.

כאן שנה רבי, הכל לבעל המעות, כדתניא: הוסיפו לו אחת יתירה, הכל לשליח, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: חולקין.
Ketubot 99a רבי יהודה אומר halacha ruling agency misuse
Rabbi Yehudah exempts the owner from misuse because he can say he requested a large garment but the agent brought a small inferior one.

אי הכי אימא סיפא, רבי יהודה אומר: אף בזה בעל הבית לא מעל, מפני שיכול לומר: חלוק גדול הייתי מבקש, ואתה הבאת לי חלוק קטן ורע.
Ketubot 111b רבי יהודה אומר halacha ruling mule breeding
Rabbi Yehudah permits mating a female mule in heat only with another of its own kind, not with a horse or donkey.

וכן אמרו: יצחק ושמעון ואושעיא אמרו דבר אחד: הלכה כרבי יהודה בפרדות. דתניא רבי יהודה אומר: פרדה שתבעה — אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור, אלא מינה.

Nedarim (38)

Nedarim 5b רבי יהודה אומר halacha dispute divorce document
Rabbi Yehudah requires a divorce document to state that it is from the husband and constitutes dismissal and release.

דתנן, גופו של גט: ״הרי את מותרת לכל אדם״. רבי יהודה אומר: ״ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואיגרת שבוקין״.
Nedarim 5b רבי יהודה אומר halacha dispute divorce document
Rabbi Yehudah requires explicit language establishing that the divorce document effects dismissal and release from the husband.

לימא בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן קמיפלגי? דתנן: גופו של גט ״הרי את מותרת לכל אדם״, רבי יהודה אומר: ״ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין וגט פטורין ואיגרת שבוקין״. אביי דאמר כרבנן, ורבא דאמר כרבי יהודה?
Nedarim 9a רבי יהודה אומר halacha dispute vows
Rabbi Yehudah teaches that the best course is to vow and fulfill the vow.

דתניא: ״טוב אשר לא תדר וגו'״, טוב מזה ומזה — שאינו נודר כל עיקר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: טוב מזה ומזה נודר ומשלם.
Nedarim 10a אמר רבי יהודה halacha ruling vows
Rabbi Yehudah's praise applies to voluntary pledges but not to vows.

אפילו תימא רבי יהודה, כי אמר רבי יהודה — בנדבה, בנדר לא אמר.
Nedarim 10a רבי יהודה אומר both story nazirite offerings
Rabbi Yehudah teaches that early pietists voluntarily became nazirites so they could bring a sin offering despite being protected from inadvertent sin.

רבי יהודה לטעמיה. דתניא, רבי יהודה אומר: חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת. לפי שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידיהם, מה היו עושין? עומדים ומתנדבין נזירות למקום, כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום.
Nedarim 10b רבי יהודה אומר halacha dispute vow formulas
Rabbi Yehudah rules that saying only Jerusalem creates no vow.

כאימרא, כדירים, כעצים, כאשים, כמזבח, כהיכל, כירושלים. נדר באחד מכל משמשי המזבח, אף על פי שלא הזכיר קרבן — הרי זה נדר בקרבן. רבי יהודה אומר: האומר ״ירושלים״ — לא אמר כלום.
Nedarim 11a רבי יהודה אומר halacha ruling vow formulas
Rabbi Yehudah rules that saying Jerusalem alone creates no vow.

אלא רבי יהודה היא. אימא סיפא, רבי יהודה אומר: האומר ״ירושלים״ — לא אמר כלום. מדסיפא רבי יהודה — רישא לאו רבי יהודה היא!
Nedarim 11a רבי יהודה אומר halacha ruling vow formulas
Rabbi Yehudah rules that saying like Jerusalem creates no vow unless one invokes something offered in Jerusalem.

וכי אמר ״כירושלים״, לרבי יהודה מי מיתסר? והתניא, רבי יהודה אומר: האומר ״כירושלים״ — לא אמר כלום, עד שידור בדבר הקרב בירושלים!
Nedarim 18b רבי יהודה אומר halacha ruling ambiguous vows
Rabbi Yehudah treats unspecified teruma vows as binding in Judea but not Galilee, and unspecified dedication vows as binding in Galilee but not Judea.

רבי יהודה אומר: סתם תרומה, ביהודה — אסורה, בגליל — מותרת, שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה. סתם חרמים, ביהודה — מותרין, בגליל — אסורין, שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים.
Nedarim 19a אמר רבי יהודה halacha ruling ambiguous vows
Rabbi Yehudah treats an unspecified teruma vow as binding in Judea but permitted in Galilee, where Temple teruma is unfamiliar.

ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה: מי אמר רבי יהודה לא מעייל איניש נפשיה לספיקא? ורמינהי, רבי יהודה אומר: סתם תרומה ביהודה — אסורה, ובגליל — מותרת, שאין אנשי הגליל מכירין את תרומת הלשכה. טעמא דאין מכירין,
Nedarim 19b רבי יהודה אומר halacha ruling ambiguous vows
Rabbi Yehudah treats an unspecified teruma vow in Judea as binding, demonstrating stringency in doubt.

רבי יהודה אומר: סתם תרומה ביהודה כו'. הא מכירין — אסורין, אלמא ספיקא לחומרא.
Nedarim 19b רבי יהודה אומר halacha dispute ambiguous vows
Rabbi Yehudah treats an unspecified teruma vow in Judea as binding.

אמר אביי: סיפא רבי אלעזר ברבי צדוק היא. דתניא, רבי יהודה אומר: סתם תרומה ביהודה — אסורה, רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: סתם חרמים בגליל — אסורין.
Nedarim 20a דברי רבי יהודה halacha dispute nazirite violation
Rabbi Yehudah withholds release from a nazirite who violated his vow until he observes its restrictions for as many days as he ignored them.

כדתניא: מי שנזר ועבר על נזירותו — אין נזקקין לו עד שינהוג בו איסור כימים שנהג בהן היתר. דברי רבי יהודה. אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים — בנזירות מועטת. אבל בנזירות מרובה — דיו שלשים יום.
Nedarim 21b רבי יהודה אומר halacha ruling vow release
Rabbi Yehudah permits releasing a vow when the person denies having the same resolve now as when he vowed.

תניא, רבי יהודה אומר: אומרים לו לאדם: לב זה עליך? אם אמר ״לאו״ — מתירין אותו. רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו: אומרים לו לאדם: אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת? אם אמר ״לאו״ — מתירין אותו.
Nedarim 27b רבי יהודה אומר halacha dispute conditional forfeiture
Rabbi Yehudah rules that payment is not made after the stipulated deadline passes.

הגיע זמן ולא נתן, רבי יוסי אומר: יתן. ורבי יהודה אומר: לא יתן. ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי דאמר אסמכתא קניא!
Nedarim 35b רבי יהודה אומר halacha ruling wife offerings
Rabbi Yehudah requires a husband to bring the wealthier person's offering for his wife and all offerings she owes.

כדברי רבי יהודה. דתניא, רבי יהודה אומר: אדם מביא קרבן עשיר על אשתו, וכל קרבנות שחייבת,
Nedarim 41b רבי יהודה אומר halacha ruling benefit vow
Rabbi Yehudah permits sharing a bed in summer but not winter when one party is forbidden to benefit from the other.

רבי יהודה אומר: בימות החמה, אבל לא בימות הגשמים, מפני שהוא מהנהו. ומיסב עמו על המטה. ואוכל עמו על השולחן, אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר.
Nedarim 41b רבי יהודה אומר halacha dispute benefit vow
Rabbi Yehudah permits shared use that creates no material benefit, including specified beds, baths, and leftover common food.

גמ' תניא: לא ירחץ עמו באמבטי, ולא ישן עמו במטה, בין גדולה בין קטנה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: גדולה בימות הגשמים, וקטנה בימות החמה — מותר. רוחץ עמו באמבטי גדולה, ומזיע עמו בקטנה. אבל מיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן, אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר. אמר רבי יוסי בר חנינא: מן …
גמ' תניא: לא ירחץ עמו באמבטי, ולא ישן עמו במטה, בין גדולה בין קטנה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: גדולה בימות הגשמים, וקטנה בימות החמה — מותר. רוחץ עמו באמבטי גדולה, ומזיע עמו בקטנה. אבל מיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן, אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר. אמר רבי יוסי בר חנינא: מן התמחוי החוזר לבעל הבית.
Nedarim 48a רבי יהודה אומר halacha dispute communal property
Rabbi Yehudah distinguishes transferring communal rights to a leader from transferring them to an ordinary person and exempts Galileans because their ancestors already transferred their shares.

רבי יהודה אומר: אחד כותב לנשיא, ואחד כותב להדיוט. מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט? שהכותב לנשיא אין צריך לזכות, להדיוט צריך לזכות. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה צריכין לזכות, לא דברו בנשיא אלא בהוה. רבי יהודה אומר: אין אנשי גליל צריכין לכתוב, שכבר כתבו אבותיהן על ידיהן.
Nedarim 48a רבי יהודה אומר halacha dispute communal property
Rabbi Yehudah permits assigning communal property to either a leader or an ordinary person but requires formal acquisition only for the ordinary person.

רבי יהודה אומר: אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט, ומה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט? הכותב לנשיא אין צריך לזכות, והכותב להדיוט צריך לזכות. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה — צריכים לזכות, לא דברו בנשיא אלא בהוה.
Nedarim 48a רבי יהודה אומר both story communal property
Rabbi Yehudah explains that contentious Galileans need no new transfer because their ancestors assigned their communal shares to the leader.

רבי יהודה אומר: אין אנשי גליל צריכין לזכות, שכבר כתבו אבותיהן על ידיהן. תניא, רבי יהודה אומר: אנשי גליל קנטרנין היו, והיו נודרין הנאה זה מזה, עמדו אבותיהם וכתבו חלקיהן לנשיא.
Nedarim 49b אמר ליה רבי יהודה dialogue aggada dialogue food digestion
Rabbi Yehudah jokes that indigestible food is all the more suitable to sustain a person until the next day.

רבי יהודה ורבי שמעון אייתו לקמייהו בלוספיין. רבי יהודה אכל, רבי שמעון לא אכל. אמר ליה רבי יהודה: מאי טעמא לא אכיל מר? אמר ליה רבי שמעון: אלו אין יוצאין מבני מעים כל עיקר. אמר ליה רבי יהודה: כל שכן שנסמוך עליהן למחר.
Nedarim 51b דברי רבי יהודה halacha ruling food vows
Rabbi Yehudah limits a vow from roasted food to roasted meat unless the wording encompasses everything roasted.

מתני' ״מן הצלי״ — אין אסור אלא מן הצלי של בשר, דברי רבי יהודה. ״צלי שאני טועם״ — אסור בכל הצלויים. ״מן המליח״ — אין אסור אלא מן המליח של דג. ״מליח שאני טועם״ — אסור בכל המלוחים.
Nedarim 52a אמר רבי יהודה halacha story food vows
Rabbi Yehudah recalls Rabbi Tarfon forbidding eggs cooked with meat subject to a specific vow when they absorbed its flavor.

אמר רבי יהודה: מעשה ואסר עלינו רבי טרפון בביצים שנתבשלו עמו. אמרו לו: כן הדבר, אימתי — בזמן שיאמר: ״בשר זה עלי״, שהנודר מן הדבר ונתערב באחר, אם יש בו בנותן טעם — אסור.
Nedarim 52b אמר רבי יהודה halacha story food vows
Rabbi Yehudah recalls Rabbi Tarfon forbidding eggs cooked with specifically vowed meat because they absorbed its flavor.

תא שמע, אמר רבי יהודה: מעשה ואסר רבי טרפון עלי ביצים שנתבשלו עמו. אמרו לו: אימתי, בזמן שאמר ״בשר זה עלי״, שהנודר מן הדבר ונתערב באחר, ויש בו בנותן טעם — הרי זה אסור.
Nedarim 53b רבי יהודה אומר halacha dispute food vows
Rabbi Yehudah permits chewing raw groats or wheat after wording a vow against tasting a singular groat or wheat kernel.

״חטה חטין שאני טועם״ — אסור בהן בין קמח בין הפת. ״גריס גריסין שאני טועם״ — אסור בהן בין חיין בין מבושלין. רבי יהודה אומר: ״קונם גריס או חטה שאני טועם״ — מותר לכוס חיים.
Nedarim 55b רבי יהודה אומר halacha ruling clothing vows
Rabbi Yehudah interprets a wool-and-linen vow according to its occasion, allowing clothing but forbidding carrying when the vow followed burdensome carrying.

רבי יהודה אומר, הכל לפי הנודר: טען והזיע והיה ריחו קשה, אמר: ״קונם צמר ופשתים עולה עלי״ — מותר להתכסות, ואסור להפשיל לאחוריו.
Nedarim 55b רבי יהודה אומר halacha ruling clothing vows
Rabbi Yehudah interprets a material vow by its cause, distinguishing wearing from carrying wool or linen.

רבי יהודה אומר הכל לפי הנודר כו'. תניא: כיצד אמר רבי יהודה הכל לפי הנודר? היה לבוש צמר והצר, ואמר ״קונם צמר עולה עלי״ — אסור ללבוש ומותר לטעון. היה טעון פשתן והזיע, ואמר: ״קונם פשתן עולה עלי״ — מותר ללבוש ואסור לטעון.
Nedarim 61a רבי יהודה אומר halacha dispute jubilee counting
Rabbi Yehudah counts the Jubilee year as the first year of the next sabbatical cycle.

תא שמע, דתניא פלוגתא דרבי יהודה ורבנן: ״וקדשתם את שנת החמשים שנה״. שנת החמשים אתה מונה, ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת. מכאן אמרו: יובל אינו עולה למנין שבוע. רבי יהודה אומר: יובל עולה למנין שבוע.
Nedarim 62b אמר רבי יהודה halacha exegesis taxes
Rabbi Yehudah interprets three Aramaic tax terms as the king's levy, poll tax, and produce tax.

אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר: לא יהיבנא אכרגא, דכתיב ״מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון״. ואמר רבי יהודה: ״מנדה״ — זו מנת המלך, ״בלו״ — זו כסף גולגלתא, ״והלך״ — זו ארנונא.
Nedarim 62b רבי יהודה אומר halacha dispute rain vows
Rabbi Yehudah interprets a vow lasting until the rains cease as ending when Passover has passed.

״עד הגשמים״, ״עד שיהו הגשמים״ — עד שתרד רביעה שניה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: עד שיגיע זמנה של רביעה. ״עד שיפסקו גשמים״ — עד שיצא ניסן כולו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: עד שיעבור הפסח.
Nedarim 63a רבי יהודה אומר halacha dispute rainfall dates
Rabbi Yehudah dates the three expected rainfalls to the seventh, seventeenth, and twenty-third.

מיתיבי: איזוהי זמנה של רביעה? הבכירה — בשלשה, בינונית — בשבעה, אפילה — בעשרים ושלשה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשבעה, ובשבעה עשר, ובעשרים ושלשה.
Nedarim 63a רבי יהודה אומר halacha dispute adar dating
Rabbi Yehudah requires an unspecified Adar to mean the first Adar and labels the second Adar explicitly as second.

לימא מתניתין רבי יהודה היא, דתניא: אדר הראשון — כותב ״אדר הראשון״, אדר שני — כותב ״אדר״ סתם, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אדר הראשון — כותב סתם, אדר שני — כותב ״תיניין״.
Nedarim 63b רבי יהודה אומר halacha ruling passover vow
Rabbi Yehudah interprets a wine vow until Passover as lasting only until Passover night, when people customarily drink wine.

מתני' רבי יהודה אומר: ״קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח״ — לא נתכוון זה אלא עד ליל הפסח, עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין.
Nedarim 73a רבי יהודה אומר halacha exegesis sotah drinking
Rabbi Yehudah derives from the singular object in the verse that the suspected wife alone drinks.

רבי יהודה אומר: לא מן השם הוא זה, אלא משום שנאמר ״והשקה״ — אותה, לבדה.
Nedarim 87b דברי רבי יהודה halacha exegesis accidental killing
Rabbi Yehudah interprets without seeing to exclude a blind person from the stated accidental-killing rule.

גמ' ורמינהו: ״בלא ראות״, פרט לסומא. דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: לרבות את הסומא.
Nedarim 89b רבי יהודה אומר halacha ruling daughter vows
Rabbi Yehudah includes a minor daughter married off by her father who returns widowed or divorced while still a young girl among those controlling their own vows.

נערה שלא בגרה והיא יתומה. בוגרת ומת אביה. נערה בוגרת ומת אביה. נערה שלא בגרה ומת אביה. נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה. בוגרת ואביה קיים. נערה בוגרת ואביה קיים. רבי יהודה אומר: אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו — עדיין היא נערה.
Nedarim 89b דברי רבי יהודה halacha dispute daughter vows
Rabbi Yehudah's list of girls whose vows stand is contrasted with the sages' shorter list.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי יהודה. אבל חכמים אומרים, שלש נערות נדריהן קיימין: בוגרת, ויתומה, ויתומה בחיי האב.

Nazir (22)

Nazir 3a רבי יהודה אומר halacha ruling hair measure
Rabbi Yehudah defines the lime quantity as enough to apply to a side lock of hair.

״הריני מכלכל״ — ממאי דהדין כילכול שערו הוא? כדתנן: סיד, רבי יהודה אומר: כדי לסוד כילכול. ואמר רב: בת צידעא.
Nazir 4a רבי יהודה אומר halacha ruling temple intoxication
Rabbi Yehudah makes one liable for entering the Temple after consuming pressed figs, honey, and milk.

ולאפוקי מדרבי יהודה. דתניא, רבי יהודה אומר: אכל דבילה קעילית, ושתה דבש וחלב, ונכנס למקדש — חייב.
Nazir 4b רבי יהודה אומר halacha dispute samson nazirite
Rabbi Yehudah permits a Samson nazirite to contract corpse impurity because Samson himself became impure.

מני מתניתין? לא רבי יהודה, ולא רבי שמעון. דתניא, רבי יהודה אומר: נזיר שמשון — מותר ליטמא למתים, שכן מצינו בשמשון שנטמא. רבי שמעון אומר: האומר ״נזיר שמשון״ — לא אמר כלום, שלא מצינו בשמשון שיצאת נזירות מפיו.
Nazir 8a אמר רבי יהודה both story multiple naziriteships
Rabbi Yehudah recounts that a man who completed as many nazirite terms as days of the solar year then died.

״הריני נזיר כמנין ימות החמה״ — מונה נזירות כמנין ימות החמה. אמר רבי יהודה: מעשה היה, כיון שהשלים — מת.
Nazir 8b אמר רבי יהודה both story multiple naziriteships
Rabbi Yehudah recounts that a person who completed nazirite terms equal to the days of the solar year then died.

ורבי יהודה מי סבר לה כרבי? והתנן: הריני נזיר כמנין ימות החמה וכו'. אמר רבי יהודה: מעשה היה, וכיון שהשלים — מת.
Nazir 8b רבי יהודה אומר halacha ruling multiple naziriteships
Rabbi Yehudah requires nazirite terms equal to the number of summer fig heaps or sabbatical-year grain stalks invoked.

ועוד: מי סבר לה כרבי? והא תניא, רבי יהודה אומר: ״הריני נזיר מנין הילקטי קיץ״, ו״מנין שבלי שמיטה״ — מונה נזירות כמנין הילקטי קיץ וכמנין שבלי שמיטה!
Nazir 9a אמר רבי יהודה halacha dispute nazirite wording
Rabbi Yehudah explains that Beit Shammai bind one invoking dried figs only when he declares them forbidden as an offering.

״הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה״, בית שמאי אומרים: נזיר. ובית הלל אומרים: אינו נזיר. אמר רבי יהודה: אף כשאמרו בית שמאי, לא אמרו אלא באומר ״הרי הן עלי קרבן״.
Nazir 10a אמר רבי יהודה halacha dispute conditional consecration
Rabbi Yehudah explains that Beit Shammai bind the speaker only when he declares the cow an offering if it stands.

מתני' אמר: ״אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני״, ״אומר הדלת הזה הריני נזירה אם נפתח אני״ — בית שמאי אומרים: נזיר, ובית הלל אומרים: אינו נזיר. אמר רבי יהודה: אף כשאמרו בית שמאי, לא אומרים אלא באומר ״הרי פרה זו עלי קרבן, אם עומדת היא״.
Nazir 10b אמר רבי יהודה halacha ruling conditional consecration
Rabbi Yehudah limits Beit Shammai's ruling to one who declares the objects forbidden to himself as an offering.

אי הכי, אימא סיפא, אמר רבי יהודה: אף כשאמרו בית שמאי, לא אמרו אלא באומר ״הרי הן עלי קרבן״. פרה מי קא מתפיס בה מידי?
Nazir 19b אמר רבי יהודה both story helena naziriteship
Rabbi Yehudah calculates that Queen Helena observed fourteen years of naziriteship rather than twenty-one.

מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה, ואמרה: אם יבוא בני מן המלחמה בשלום — אהא נזירה שבע שנים. ובא בנה מן המלחמה, והיתה נזירה שבע שנים, ובסוף שבע שנים עלתה לארץ, והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות. ובסוף שבע שנים נטמאת. ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה. אמר רבי יהודה: לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה ש …
מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה, ואמרה: אם יבוא בני מן המלחמה בשלום — אהא נזירה שבע שנים. ובא בנה מן המלחמה, והיתה נזירה שבע שנים, ובסוף שבע שנים עלתה לארץ, והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות. ובסוף שבע שנים נטמאת. ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה. אמר רבי יהודה: לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה.
Nazir 20a רבי יהודה אומר halacha ruling helena naziriteship
Rabbi Yehudah's calculation gives Queen Helena fourteen years of naziriteship, not fourteen years and thirty days.

תא שמע: עלתה לארץ, והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות וכו'. ואי סלקא דעתך בשנטמאת ואליבא דבית שמאי, אי הכי, ״רבי יהודה אומר לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה״? ״ארבע עשרה שנה ושלשים יום״ מיבעי ליה!
Nazir 23a רבי יהודה אומר halacha dispute violated vow
Rabbi Yehudah imposes disciplinary lashes on a woman who violates a nazirite vow unknowingly annulled by her husband.

מתני' האשה שנדרה בנזיר, והיתה שותה ביין ומטמאה למתים — הרי זה סופגת את הארבעים. הפר לה בעלה, והיא לא ידעה שהפר לה בעלה, והיתה שותה ביין ומטמאה למתים — אינה סופגת את הארבעים. רבי יהודה אומר: אם אינה סופגת את הארבעים — תספוג מכת מרדות.
Nazir 24a רבי יהודה אומר halacha ruling wife offerings
Rabbi Yehudah requires a husband to bring the wealthier person's offering for his wife.

דתניא, רבי יהודה אומר: אדם מביא קרבן עשיר על אשתו.
Nazir 34a רבי יהודה אומר halacha ruling conditional nazirite
Rabbi Yehudah transmits that an unresolved conditional declaration creates no naziriteship because the vow must be unequivocal.

אילימא רבי טרפון — מי הוי נזיר? כיון דבשעתא דקא נזר לא ידע אי פלוני הוא ואי לא, מי חלה עליה נזירות? והתניא, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: אין אחד מהן נזיר, לפי שלא נתנה נזירות אלא להפלאה!
Nazir 34b דברי רבי יהודה halacha dispute grape anatomy
Rabbi Yehudah identifies grape pits as the outer parts and grape skins as the inner parts.

אלו הן חרצנים ואלו הן זגים? החרצנים — אלו החיצונים, הזגים — אלו הפנימים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, שלא תטעה: כזוג של בהמה; החיצון זוג, והפנימי עינבל.
Nazir 38a רבי יהודה אומר halacha dispute sotah water
Rabbi Yehudah requires one-quarter-log of water in the earthen vessel used for the suspected wife.

והא איכא: היה מביא פיילי של חרס ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור, ורבי יהודה אומר: רביעית. בפלוגתא לא קא מיירי.
Nazir 43b רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly impurity
Rabbi Yehudah permits a priest to become impure for a limb severed from his father's corpse but not for one severed while he lived.

לא, ההיא רבי יהודה היא. דתניא, רבי יהודה אומר: לה מיטמא, ואינו מיטמא לאבריה. שאינו מיטמא על אבר מן החי של אביו, אבל מיטמא הוא לאבר מן המת של אביו.
Nazir 45a דברי רבי יהודה halacha dispute nazirite shaving
Rabbi Yehudah requires a purified nazirite to slaughter the peace offering and shave in connection with it.

מתני' תגלחת הטהרה כיצד? היה מביא שלש בהמות: חטאת, עולה, ושלמים. ושוחט את השלמים ומגלח עליהם, דברי רבי יהודה. רבי אלעזר אומר: לא היה מגלח אלא על החטאת, שהחטאת קודמת בכל מקום. ואם גלח על אחת משלשתן — יצא.
Nazir 45b רבי יהודה אומר halacha dispute nazirite hair
Rabbi Yehudah requires pure nazirites to place their hair under the offering pot wherever they shave and forbids impure nazirites from doing so.

תנו רבנן: הכל היו משלחין תחת הדוד, חוץ מטמא שגילח במדינה, מפני ששערו נקבר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: טהורים כאן וכאן — היו משלחין. טמאים כאן וכאן — לא היו משלחין. וחכמים אומרים: הכל לא היו משלחין תחת הדוד, חוץ מן טהור שבמקדש, מפני שנעשה כמצותו.
Nazir 49b רבי יהודה אמר halacha dialogue corpse impurity
Rabbi Yehudah rebukes Rabbi Meir's students for redundantly listing both a corpse and an olive-bulk from a corpse as grounds for a nazirite to shave.

אמר להם, כך שנה לי רבי מאיר: על אלו טומאות הנזיר מגלח: על המת, ועל כזית מן המת. כעס רבי יהודה ואמר להן, לא כך אמרתי לכם: אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן, מפני שקנתרנין הן? על כזית מן המת מגלח — על המת לא כל שכן?!
Nazir 52a רבי יהודה אומר both story bone impurity
Rabbi Yehudah reports that Rabbi Akiva retracted six impurity rulings and recounts physicians finding no complete spine in a basket of bones.

תא שמע, רבי יהודה אומר: ששה דברים רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין, וחזר בו רבי עקיבא. ומעשה שהביאו קופה מלאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים, והניחוה באויר, ונכנס תודוס הרופא וכל הרופאים [עמו], ואמרו: אין כאן שדרה ממת אחד.
Nazir 62a רבי יהודה אומר halacha exegesis conditional nazirite
Rabbi Yehudah transmits that Scripture requires an unequivocal declaration for naziriteship to take effect.

אלא: ״כי יפליא״ מיבעי ליה לכדרבי טרפון, דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: אין אחד מהן נזיר, לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה. הניחא לרבי טרפון, אלא לרבנן מאי איכא למימר?

Sotah (33)

Sotah 7a רבי יהודה אומר halacha dispute sotah escort
Rabbi Yehudah trusts a husband to escort his suspected wife without accompanying scholars.

מתני' כיצד עושה לה? מוליכה לבית דין שבאותו מקום, ומוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יבא עליה בדרך. רבי יהודה אומר: בעלה נאמן עליה.
Sotah 7a רבי יהודה אומר halacha exegesis sotah escort
Rabbi Yehudah argues that a husband trusted alone with his menstruating wife is certainly trusted with a suspected wife subject to a lesser prohibition.

רבי יהודה אומר: בעלה וכו'. תניא, רבי יהודה אומר, בעלה נאמן מקל וחומר: ומה נדה שהיא בכרת — בעלה נאמן עליה, סוטה שהיא בלאו — לא כל שכן?!
Sotah 7a רבי יהודה אומר halacha exegesis sotah escort
Rabbi Yehudah derives that Torah law has the husband himself bring his suspected wife to the priest.

רבי יהודה אומר: מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן, שנאמר: ״והביא האיש את אשתו״!
Sotah 7a רבי יהודה אומר halacha dispute sotah exposure
Rabbi Yehudah forbids exposing an attractive bosom or loosening attractive hair during the suspected wife's ritual.

וכהן אוחז בבגדיה. אם נקרעו — נקרעו. ואם נפרמו — נפרמו. עד שהוא מגלה את לבה. וסותר את שערה. רבי יהודה אומר: אם היה לבה נאה — לא היה מגלהו, ואם היה שערה נאה — לא היה סותר.
Sotah 8a רבי יהודה אומר halacha exegesis sotah drinking
Rabbi Yehudah derives from the singular object in the verse that two suspected wives may not be given the water together.

תנו רבנן: אין משקין שתי סוטות כאחת, כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה. רבי יהודה אומר: לא מן השם הוא זה, אלא אמר קרא: ״אתה״ — לבדה.
Sotah 8a רבי יהודה אומר halacha ruling sotah exposure
Rabbi Yehudah avoids exposing an attractive suspected wife because of concern that observers may have improper thoughts.

רבי יהודה אומר: אם היה לבה וכו'. למימרא דרבי יהודה חייש להרהורא, ורבנן לא חיישי?
Sotah 8a דברי רבי יהודה halacha dispute execution modesty
Rabbi Yehudah requires covering a man's front and both the front and back of a woman during execution.

והא איפכא שמעינן להו, דתניא: האיש, מכסין אותו פרק אחד מלפניו, והאשה, שני פרקים — אחד מלפניה ואחד מלאחריה, מפני שכולה ערוה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: האיש נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה!
Sotah 9a אמר רבי יהודה halacha story egyptian convert
Rabbi Yehudah recounts an Egyptian convert's plan to marry within successive Egyptian generations so his grandson may enter the congregation.

וכי תימא הנך אזדו והני אחריני נינהו — והתניא, אמר רבי יהודה: מנימין גר המצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא. אמר מנימין גר המצרי: אני מצרי ראשון, ונשאתי מצרית ראשונה, אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני מותר לבא בקהל!
Sotah 12a אמר רבי יהודה aggada exegesis puberty signs
Rabbi Yehudah explains that the girl developed the signs of adolescence.

לידתה במצרים, ואין הורתה במצרים. אמר רבי יהודה: שנולדו בה סימני נערות.
Sotah 12a רבי יהודה אומר aggada dispute moses name
Rabbi Yehudah interprets the description of Moses as good to mean that his name was Toviyya.

״ותרא אותו כי טוב הוא״. תניא, רבי מאיר אומר: ״טוב״ שמו. רבי יהודה אומר: ״טוביה״ שמו. רבי נחמיה אומר: הגון לנביאות. אחרים אומרים: נולד כשהוא מהול. וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה, נתמלא הבית כולו אור. כתיב הכא: ״ותרא אותו כי טוב הוא״, וכתיב התם: ״וירא אלהים את האור כי טוב״.
Sotah 12b דברי רבי יהודה aggada exegesis moses infancy
Rabbi Yehudah explains that Moses was an infant whose voice sounded like that of a youth.

״והנה נער בכה״. קרי ליה ״ילד״, וקרי ליה ״נער״. תנא: הוא ילד וקולו כנער, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה: אם כן, עשיתו למשה רבינו בעל מום. אלא, מלמד שעשתה לו אמו חופת נעורים בתיבה, אמרה: שמא לא אזכה לחופתו.
Sotah 13b אמר רבי יהודה aggada exegesis moses death
Rabbi Yehudah teaches from Scripture that Moses died in Reuben's territory on Mount Nebo.

ותניא, אמר רבי יהודה: אילמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. היכן משה מת — בחלקו של ראובן, דכתיב: ״ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו״, ונבו בחלקו של ראובן קיימא, דכתיב: ״ובני ראובן בנו וגו' ואת נבו וגו'״.
Sotah 15b רבי יהודה אומר halacha dispute sotah water
Rabbi Yehudah requires one-quarter-log of water in the earthen vessel, corresponding to his shorter written passage.

מתני' היה מביא פילי של חרס ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור. רבי יהודה אומר: רביעית. כשם שממעט בכתב, כך ממעט במים.
Sotah 17a רבי יהודה אומר halacha ruling sotah scroll
Rabbi Yehudah limits the suspected wife's scroll to the curses and excludes her response of amen.

רבי יהודה אומר: כל עצמו אינו כותב אלא ״יתן ה' אותך לאלה ולשבעה וגו' ובאו המים המאררים האלה במעיך וגו'״. ואינו כותב ״ואמרה האשה אמן אמן״.
Sotah 18b רבי יהודה אומר halacha story repeat sotah
Rabbi Yehudah accepts testimony that a woman may undergo the ritual again for a second man but not twice for the same man.

רבי יהודה אומר: ״זאת״, שאין האשה שותה ושונה. אמר רבי יהודה: מעשה והעיד לפנינו נחוניא חופר שיחין שהאשה שותה ושונה, וקיבלנו עדותו בשני אנשים, אבל לא באיש אחד.
Sotah 19b רבי יהודה אומר halacha dispute forced drinking
Rabbi Yehudah requires forcing the suspected wife to drink with an iron implement if she refuses after the scroll is erased.

וסבר רבי עקיבא משקין אותה בעל כרחה? והתניא, רבי יהודה אומר: כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה, שאם נמחקה מגילה ואמרה ״איני שותה״ — מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה. אמר רבי עקיבא: כלום אנו צריכין אלא לבודקה, והלא בדוקה ועומדת! אלא: עד שלא קרב הקומץ — יכולה לחזור בה, משקרב הקומץ — אינה יכולה לחזור בה.
Sotah 20a רבי יהודה אומר halacha ruling sacred ink
Rabbi Yehudah reports that Rabbi Meir permits adding copper sulfate to ink for every text.

תניא, רבי יהודה אומר, אומר היה רבי מאיר: לכל מטילין קנקנתום לתוך הדיו,
Sotah 32a רבי יהודה אומר halacha exegesis ritual language
Rabbi Yehudah derives that the levirate-release declaration must be spoken in the prescribed language.

רבי יהודה אומר: ״וענתה ואמרה ככה״ — עד שתאמר בלשון הזה.
Sotah 33b רבי יהודה אומר halacha exegesis hebrew rituals
Rabbi Yehudah teaches that scriptural terms for thus, response, and speech require the associated ritual to use Hebrew.

תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: כל מקום שנאמר ״כה״, ״ככה״, ״ענייה״, ו״אמירה״ — אינו אלא לשון הקודש. ״כה״ — ״כה תברכו״. ״ככה״ דחליצה. ״ענייה״ ו״אמירה״ דלוים.
Sotah 33b דברי רבי יהודה aggada exegesis mount locations
Rabbi Yehudah locates the referenced mountains beyond the Jordan toward the sunrise.

ברכות וקללות כיצד? כיון שעברו ישראל את הירדן כו'. תנו רבנן: ״הלא המה בעבר הירדן״, מעבר לירדן ואילך, דברי רבי יהודה. ״אחרי דרך מבוא השמש״ — מקום שחמה זורחת.
Sotah 34a דברי רבי יהודה aggada exegesis jordan crossing
Rabbi Yehudah teaches that the Jordan's halted waters rose over an area twelve mil by twelve mil, matching Israel's camp.

וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים, חזרו המים לאחוריהם, שנאמר: ״וכבוא נושאי הארון עד הירדן וגו' ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד״. וכמה גובהן של מים — שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, כנגד מחנה ישראל. דברי רבי יהודה.
Sotah 34a אמר רבי יהודה aggada story jordan stones
Rabbi Yehudah reports that three sages measured each Jordan stone as weighing the volume of forty se'a.

אמר רבי יהודה: אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים, ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה. וגמירי דטעונא דמדלי איניש לכתפיה — תילתא דטעוניה הוי.
Sotah 35b רבי יהודה אומר aggada exegesis torah stones
Rabbi Yehudah teaches that Israel wrote the Torah directly on the stones and afterward coated them with plaster.

תנו רבנן: כיצד כתבו ישראל את התורה? רבי יהודה אומר: על גבי אבנים כתבוה, שנאמר: ״וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו'״, ואחר כך סדו אותן בסיד.
Sotah 38a רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly blessing
Rabbi Yehudah permits the High Priest to raise his hands above the forehead plate during the priestly blessing.

ככתבו, ובמדינה בכינויו. במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן, ובמקדש על גבי ראשיהן. חוץ מכהן גדול, שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. רבי יהודה אומר: אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר: ״וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם״.
Sotah 38a רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly blessing
Rabbi Yehudah derives that the priestly blessing must be recited in its prescribed wording.

רבי יהודה אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״כה״ — עד שיאמרו בלשון הזה.
Sotah 43a רבי יהודה אומר halacha dispute war exemption
Rabbi Yehudah denies a war exemption to one who rebuilds a house on its original foundation.

ואלו שאינן חוזרין: הבונה בית שער, אכסדרה ומרפסת, הנוטע ארבע[ה] אילני מאכל וחמשה אילני סרק, המחזיר את גרושתו, אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין — לא היה חוזר. רבי יהודה אומר: אף הבונה בית על מכונו — לא היה חוזר. רבי אליעזר אומר: אף הבונה בית לבינים ב …
ואלו שאינן חוזרין: הבונה בית שער, אכסדרה ומרפסת, הנוטע ארבע[ה] אילני מאכל וחמשה אילני סרק, המחזיר את גרושתו, אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין — לא היה חוזר. רבי יהודה אומר: אף הבונה בית על מכונו — לא היה חוזר. רבי אליעזר אומר: אף הבונה בית לבינים בשרון — לא היה חוזר.
Sotah 44b אמר רבי יהודה halacha dispute war service
Rabbi Yehudah distinguishes commanded war from obligatory war and requires everyone, including newlyweds, to join the latter.

במה דברים אמורים — במלחמות הרשות, אבל במלחמות מצוה — הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — במלחמות מצוה, אבל במלחמות חובה — הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
Sotah 44b רבי יהודה אומר halacha exegesis heifer tribunal
Rabbi Yehudah derives that five members of the Great Sanhedrin measure for the heifer-neck-breaking rite.

עגלה ערופה בלשון הקודש, שנאמר: ״כי ימצא חלל באדמה ... ויצאו זקניך ושפטיך״. שלשה מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאין, רבי יהודה אומר: חמשה, שנאמר ״זקניך״ — שנים, ״ושפטיך״ — שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד.
Sotah 44b רבי יהודה אומר halacha dispute heifer tribunal
Rabbi Yehudah requires five members of the Great Sanhedrin for the heifer-neck-breaking procedure.

וסדר עגלה ערופה כיצד — ״כי ימצא חלל באדמה ... ויצאו זקניך ושפטיך״ — שלשה מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאין. רבי יהודה אומר חמשה וכו'.
Sotah 44b דברי רבי יהודה halacha exegesis heifer tribunal
Rabbi Yehudah derives two elders, two judges, and a fifth member to avoid an evenly numbered court.

תנו רבנן: ״ויצאו זקניך ושפטיך״. ״זקניך״ — שנים, ״ושפטיך״ — שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי כאן חמשה. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: ״זקניך״ — שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי כאן שלשה.
Sotah 45a דברי רבי יהודה halacha exegesis forgotten sheaf
Rabbi Yehudah excludes a concealed sheaf from the law of forgotten produce.

נמצא טמון בגל או תלוי באילן. לימא מתניתין רבי יהודה היא ולא רבנן. דתניא: ״ושכחת עמר בשדה״ — פרט לטמון, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: ״בשדה״ — לרבות את הטמון.
Sotah 48b דברי רבי יהודה aggada exegesis temple stones
Rabbi Yehudah reads the verse literally to teach that Solomon built the Temple with stones cut by the shamir.

משחרב בית המקדש בטל השמיר כו'. תנו רבנן: שמיר שבו בנה שלמה את בית המקדש, שנאמר: ״והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה״ — הדברים ככתבן, דברי רבי יהודה.
Sotah 48b דברי רבי יהודה aggada dispute temple stones
Rabbi Yehudah's teaching that the Temple stones were prepared by the shamir is judged applicable to the sanctuary stones.

אמר לו רבי נחמיה: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר ״כל אלה אבנים יקרת וגו' מגררות במגרה״! אם כן מה תלמוד לומר ״לא נשמע בבית בהבנתו״ — שהיה מתקין מבחוץ, ומכניס מבפנים. אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה באבני מקדש, ודברי רבי נחמיה באבני ביתו.

Gittin (36)

Gittin 2a רבי יהודה אומר halacha dispute land borders
Rabbi Yehudah places Rekem, Ashkelon, and Acre outside the land for divorce-document law along their respective borders.

רבי יהודה אומר: מרקם למזרח, ורקם – כמזרח; מאשקלון לדרום ואשקלון – כדרום; מעכו לצפון, ועכו – כצפון. רבי מאיר אומר: עכו – כארץ ישראל לגיטין.
Gittin 6a רבי יהודה אומר halacha ruling land borders
Rabbi Yehudah identifies Rekem as east, Ashkelon as south, and Acre as north of the land's legal boundary.

מתיב רבי ירמיה: רבי יהודה אומר: מרקם למזרח, ורקם – כמזרח, מאשקלון לדרום, ואשקלון – כדרום, מעכו לצפון, ועכו – כצפון. והא בבל לצפונה דארץ ישראל קיימא, דכתיב: ״ויאמר ה' אלי מצפון תפתח הרעה״,
Gittin 7b רבי יהודה אומר halacha ruling land borders
Rabbi Yehudah places Acre north of the land's legal boundary.

רבי יהודה אומר, מרקם למזרח כו': למימרא דעכו לצפונה דארץ ישראל קיימא?! ורמינהו: היה מהלך מעכו לכזיב; מימינו – למזרח הדרך – טמאה משום ארץ העמים, ופטורה מן המעשר ומן השביעית, עד שיודע לך שהיא חייבת.
Gittin 7b אמר רבי יהודה halacha ruling ship produce
Rabbi Yehudah applies the land-based obligation only when the ship touches the seabed and exempts it otherwise.

אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שהספינה גוששת, אבל אין הספינה גוששת – פטור.
Gittin 8a רבי יהודה אומר halacha exegesis maritime border
Rabbi Yehudah counts every offshore area opposite the land of Israel as part of the land.

רבי יהודה אומר: כל שכנגד ארץ ישראל – הרי הוא כארץ ישראל, שנאמר: ״וגבול ים, והיה לכם הים הגדול וגבול, זה יהיה לכם גבול ים״.
Gittin 16a רבי יהודה אומר halacha ruling ritual immersion
Rabbi Yehudah rules that when the first person keeps his feet in the ritual bath, a second person's immersion remains valid.

רבי יהודה אומר: אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים – אף השני טהור.
Gittin 20a דברי רבי יהודה halacha dispute divine name
Rabbi Yehudah permits retracing a mistakenly written divine name with a pen while expressly sanctifying it.

דתניא: הרי שהיה צריך לכתוב את השם, ונתכוין לכתוב ״יהודה״ וטעה ולא הטיל בו דלת, מעביר עליו קולמוס ומקדשו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אין השם מן המובחר.
Gittin 22a רבי יהודה אומר halacha dispute garden ownership
Rabbi Yehudah awards vegetables growing between stacked gardens to the owner of the lower garden.

ובדאשרוש לא פליגי?! והתנן: שתי גינות זו על גב זו, וירק בינתים, רבי מאיר אומר: של עליון. רבי יהודה אומר: של תחתון!
Gittin 22a אמר רבי יהודה halacha dialogue garden ownership
Rabbi Yehudah argues that the lower owner controls the vegetables because filling his garden with soil would eliminate them.

אמר רבי יהודה: מה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו עפר, אין כאן ירק!
Gittin 25b רבי יהודה אומר halacha ruling delayed divorce
Rabbi Yehudah treats the woman fully as married until the husband's death activates the divorce.

רבי יהודה אומר: הרי היא כאשת איש לכל דבריה, ולכי מיית הוי גיטא.
Gittin 31a רבי יהודה אומר halacha ruling wine inspection
Rabbi Yehudah requires checking stored wine at three seasonal moments when spoilage is likely.

רבי יהודה אומר: בשלשה פרקים בודקין את היין – בקידום של מוצאי החג, ובהוצאת סמדר, ובשעת כניסת מים בבוסר.
Gittin 31b רבי יהודה אומר halacha ruling wine inspection
Rabbi Yehudah's post-festival east-wind inspection period is specified as belonging to the autumn season.

רבי יהודה אומר, בשלשה פרקים כו': תנא: בקידום של מוצאי החג של תקופה.
Gittin 31b רבי יהודה אומר halacha ruling partnership sales
Rabbi Yehudah sets three annual sale periods for grain and wine and permits oil sales from Shavuot onward for partnership accounting.

תניא, רבי יהודה אומר: בשלשה פרקים מוכרין את התבואה – לפני הזרע, ובשעת הזרע, ובפרוס הפסח. ובשלשה פרקים מוכרין את היין – בפרוס הפסח, ובפרוס עצרת, ובפרוס החג. ושמן – מעצרת ואילך. למאי הלכתא? אמר רבא, ואיתימא רב פפא: לשותפין. מכאן ואילך, מאי? אמר רבא: כל יומא פירקיה הוא.
Gittin 45b רבי יהודה אומר halacha dispute divorce vow
Rabbi Yehudah forbids remarrying a wife divorced over a publicly known vow but permits remarriage when the vow was not public.

מתני' המוציא את אשתו משום שם רע – לא יחזיר. משום נדר – לא יחזיר. רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים – לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים – יחזיר.
Gittin 46a רבי יהודה אומר halacha exegesis divorce vow
Rabbi Yehudah grounds the distinction between public and private vows in Israel's binding oath to the Gibeonites.

רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים – לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים – יחזיר: אמר רבי יהושע בן לוי: מאי טעמא דרבי יהודה? דכתיב: ״ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה״.
Gittin 46b רבי יהודה אומר halacha dispute infertility divorce
Rabbi Yehudah forbids a man to remarry a wife he divorced because he believed her incapable of bearing children.

מתני' המוציא את אשתו משום אילונית, רבי יהודה אומר: לא יחזיר. וחכמים אומרים: יחזיר.
Gittin 46b אמר רבי יהודה halacha dialogue infertility divorce
Rabbi Yehudah tells a remarried woman with children that silence is preferable to claiming her former marriage contract.

נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו, והיא תובעת כתובתה; אמר רבי יהודה, אומר לה: שתיקותיך יפה מדיבוריך.
Gittin 46b רבי יהודה אומר halacha dispute divorce vow
Rabbi Yehudah permits remarrying a wife divorced over a vow that was not publicly known.

דתנן: המוציא את אשתו משום שם רע – לא יחזיר, ומשום נדר – לא יחזיר. רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים – לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים – יחזיר. אלמא [רבנן חיישי לקלקולא], ורבי יהודה לא חייש לקלקולא!
Gittin 46b אמר רבי יהודה halacha dialogue infertility divorce
Rabbi Yehudah tells a remarried woman with children that silence is preferable because her claim could endanger her later marriage.

והא מדקתני סיפא: נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו, והיא תובעת כתובתה; אמר רבי יהודה, אומר לה: ״שתיקותיך יפה מדיבוריך״ – מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא! הא נמי איפוך.
Gittin 48a דברי רבי יהודה halacha exegesis consecrated field
Rabbi Yehudah interprets the verse to exclude a purchased field capable of later becoming the buyer's ancestral field.

תלמוד לומר: ״אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו״ – שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה, דברי רבי יהודה ורבי שמעון.
Gittin 49b דברי רבי יהודה halacha dispute marriage contract
Rabbi Yehudah collects a woman's marriage contract from inferior-quality land.

כתובת אשה – בזיבורית, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: בבינונית. אמר רבי שמעון: מפני מה אמרו כתובת אשה בזיבורית? שיותר ממה שהאיש רוצה לישא, האשה רוצה לינשא.
Gittin 53b רבי יהודה אומר halacha dispute ritual damages
Rabbi Yehudah exempts inadvertent contamination, teruma mixture, or idolatrous libation but imposes liability when done deliberately.

לימא כתנאי: המטמא והמדמע והמנסך, אחד שוגג ואחד מזיד – חייב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג – פטור, במזיד – חייב.
Gittin 53b רבי יהודה אומר halacha dispute shabbat cooking
Rabbi Yehudah permits inadvertently cooked Sabbath food after Sabbath but permanently forbids deliberately cooked food.

ורמי דרבי מאיר אדרבי מאיר, ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה – דתניא: המבשל בשבת; בשוגג – יאכל, במזיד – לא יאכל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג – יאכל למוצאי שבת, במזיד – לא יאכל עולמית.
Gittin 53b רבי יהודה אומר halacha ruling forbidden planting
Rabbi Yehudah preserves an inadvertent sabbatical-year planting but uproots a deliberate one, while requiring every Sabbath planting uprooted.

רבי יהודה אומר: בשביעית – בשוגג יקיים, במזיד יעקר; ובשבת – בין בשוגג בין במזיד, יעקר.
Gittin 54b דברי רבי יהודה halacha dispute divine name
Rabbi Yehudah permits retracing a mistakenly written divine name with a pen while expressly sanctifying it.

דתנן: הרי שהיה צריך לכתוב את השם; ונתכוון לכתוב ״יהודה״, וטעה ולא הטיל בו דלת; מעביר עליו קולמוס, ומקדשו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אין השם מן המובחר.
Gittin 60a רבי יהודה אומר halacha ruling scripture excerpts
Rabbi Yehudah permits instructional Genesis through the flood generation and Leviticus through the eighth day when the text will be completed.

כתנאי: אין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה, ואם דעתו להשלים – מותר. רבי יהודה אומר: בבראשית – עד דור המבול. בתורת כהנים – עד ״ויהי ביום השמיני״.
Gittin 61b אמר רבי יהודה halacha ruling family support
Rabbi Yehudah explains that a mother seeks her daughter's welfare but is embarrassed before her son-in-law.

התם כדקתני טעמא, אמר רבי יהודה: רוצה היא בתקנת בתה, ובושה מחתנה.
Gittin 64b אמר רבי יהודה halacha dispute minor divorce
Rabbi Yehudah allows only a betrothed minor's father to receive her divorce document and denies divorce to one unable to guard it.

מתני' נערה המאורסה, היא ואביה מקבלין את גיטה. אמר רבי יהודה: אין שתי ידים זוכות כאחת, אלא אביה מקבל את גיטה בלבד. וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה, אינה יכולה להתגרש.
Gittin 73a רבי יהודה אומר both other unclear
Rabbi Yehudah begins a ruling about the woman's status during an interim period, but the fragment omits its substance.

מה היא באותן הימים? רבי יהודה אומר:
Gittin 73b רבי יהודה אומר halacha dispute conditional divorce
Rabbi Yehudah treats a conditionally divorced woman as fully married during the interim period.

מה היא באותן הימים? רבי יהודה אומר: כאשת איש לכל דבריה, רבי יוסי אומר: מגורשת ואינה מגורשת:
Gittin 74a דברי רבי יהודה halacha ruling conditional divorce
Rabbi Yehudah treats the woman as the man's wife in every respect during the interim, though she needs no second divorce document.

ומטמא לה. כללו של דבר: הרי היא כאשתו לכל דבר – אלא שאינה צריכה הימנו גט שני, דברי רבי יהודה.
Gittin 75b רבי יהודה אומר halacha dispute divorce condition
Rabbi Yehudah requires eighteen months of nursing to fulfill a divorce condition to nurse the husband's child.

מתני' ״הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא״; ״על מנת שתניקי את בני״ – כמה היא מניקתו? שתי שנים. רבי יהודה אומר: שמנה עשר חדש. מת הבן או שמת האב – הרי זה גט.
Gittin 75b רבי יהודה אומר halacha ruling divorce condition
Rabbi Yehudah requires eighteen months of nursing to fulfill the stated divorce condition.

תנן: כמה היא מניקתו? שתי שנים. רבי יהודה אומר: שמנה עשר חדש. בשלמא לרבא – ניחא; אלא לרב אשי, למה לי שתי שנים? למה לי שמנה עשר חדש? ביום אחד סגי!
Gittin 85b רבי יהודה אומר halacha ruling divorce document
Rabbi Yehudah prescribes explicit divorce language releasing the wife from her husband and permitting marriage to any man she chooses.

רבי יהודה אומר: ״ודן, דיהוי ליכי מינאי – ספר תירוכין, ואגרת שבוקין, וגט פטורין; למהך להתנסבא לכל גבר דיתצביין״. גופו של גט שחרור: ״הרי את (בת) [בן] חורין״; ״הרי את לעצמך״.
Gittin 85b רבי יהודה אומר halacha dispute divorce document
Rabbi Yehudah requires explicit wording that the document from the husband effects dismissal and release.

רבי יהודה אומר: ״ודן, דיהוי ליכי מינאי – ספר תירוכין ואגרת שבוקין״. במאי קמיפלגי? רבנן סברי: ידים שאין מוכיחות הויין ידים, ואף על גב דלא כתב לה ״ודן״ – מוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה.
Gittin 90b רבי יהודה אומר halacha exegesis divorce grounds
Rabbi Yehudah interprets the verse to permit divorce when the husband hates his wife.

״כי שנא שלח״ – רבי יהודה אומר: אם שנאתה – שלח. רבי יוחנן אומר: שנאוי המשלח.

Kiddushin (43)

Kiddushin 6a רבי יהודה אומר halacha dispute legal declaration
Rabbi Yehudah requires a man handing over a betrothal or divorce instrument to state its purpose explicitly.

דתנן: היה מדבר עם אשה על עסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש – רבי יוסי אומר: דיו. רבי יהודה אומר: צריך לפרש. ואמר רב הונא אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי!
Kiddushin 6a רבי יהודה אומר halacha dispute legal declaration
Rabbi Yehudah requires an explicit declaration when giving a woman her betrothal or divorce instrument.

גופא: היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש – רבי יוסי אומר: דיו. רבי יהודה אומר: צריך לפרש. אמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שעסוקין באותו ענין.
Kiddushin 14a אמר רבי יהודה halacha story levirate release
Rabbi Yehudah recalls Rabbi Tarfon instructing everyone present at a levirate release to repeat the phrase about the removed shoe.

ואכתי מיבעי ליה לכדתניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבים לפני רבי טרפון, ובאתה יבמה לחלוץ, ואמר לנו: ענו כולכם ואמרו: ״חלוץ הנעל, חלוץ הנעל״. ההוא, מ״ונקרא שמו״ נפקא.
Kiddushin 17a רבי יהודה אומר halacha dispute servant gift
Rabbi Yehudah requires a departing Hebrew servant to receive a gift worth thirty sela, paralleling a slave's indemnity.

תנו רבנן: כמה מעניקים לו? חמש סלעים מכל מין ומין, שהן חמש עשרה סלעים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שלשים, כשלשים של עבד. רבי שמעון אומר: חמשים, כחמשים שבערכין.
Kiddushin 17a רבי יהודה אומר halacha exegesis servant gift
Rabbi Yehudah derives a thirty-sela departing-servant gift through a verbal analogy to a slave's indemnity.

רבי יהודה אומר: שלשים כשלשים של עבד. מאי טעמא דרבי יהודה? יליף ״נתינה״ ״נתינה״ מעבד. מה להלן שלשים – אף כאן שלשים.
Kiddushin 19b רבי יהודה אומר halacha dispute marital conditions
Rabbi Yehudah upholds a betrothal condition waiving financial marital obligations.

ולרבי מאיר תנאו קיים? והתניא: האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה״ – הרי זו מקודשת, ותנאו בטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בדבר שבממון – תנאו קיים.
Kiddushin 25a רבי יהודה אומר halacha ruling slave emancipation
Rabbi Yehudah includes a man's nipples among exposed limb tips whose destruction emancipates a slave.

ואלו הם: ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגוייה וראשי דדים שבאשה. רבי יהודה אומר: אף שבאיש. ותני עלה: בכולם עבד יוצא בהם לחירות. רבי אומר: אף הסירוס. בן עזאי אומר: אף הלשון.
Kiddushin 25b דברי רבי יהודה halacha exegesis blemished offerings
Rabbi Yehudah applies all four listed genital injuries to the testicles.

כתנאי: ״ומעוך וכתות ונתוק וכרות״ – כולן בביצים, דברי רבי יהודה.
Kiddushin 25b דברי רבי יהודה halacha dispute blemished offerings
Rabbi Yehudah applies all four listed genital injuries also to the testicles.

בביצים ולא בגיד? אלא: כולן אף בביצים, דברי רבי יהודה. רבי אליעזר בן יעקב אומר: כולם בגיד. רבי יוסי אומר: ״מעוך וכתות״ – אף בביצים, ״נתוק וכרות״ – בגיד – אין, בביצים – לא.
Kiddushin 29a רבי יהודה אומר both maxim vocational training
Rabbi Yehudah teaches that a father who does not teach his son a trade effectively teaches him banditry.

תנינא להא דתנו רבנן: האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות. ויש אומרים: אף להשיטו במים. רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות – מלמדו ליסטות. ליסטות סלקא דעתך? אלא: כאילו מלמדו ליסטות.
Kiddushin 29a רבי יהודה אומר halacha dispute firstborn redemption
Rabbi Yehudah gives a son's redemption precedence over the father's own redemption because the son's obligation rests on his father.

תנו רבנן: הוא לפדות ובנו לפדות – הוא קודם לבנו. רבי יהודה אומר: בנו קודמו. שזה מצותו על אביו, וזה מצות בנו עליו.
Kiddushin 29b רבי יהודה אומר halacha dispute mitzvah priority
Rabbi Yehudah prioritizes pilgrimage over redeeming a son because pilgrimage is time-limited.

תנו רבנן: לפדות את בנו ולעלות לרגל – פודה את בנו ואחר כך עולה לרגל. רבי יהודה אומר: עולה לרגל, ואחר כך פודה את בנו. שזו מצוה עוברת, וזו מצוה שאינה עוברת.
Kiddushin 29b רבי יהודה אומר halacha dispute torah study
Rabbi Yehudah gives a gifted and diligent son's Torah study precedence over his father's study.

תנו רבנן: הוא ללמוד ובנו ללמוד – הוא קודם לבנו. רבי יהודה אומר: אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו – בנו קודמו. כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי. כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדן שמעתיה. אמר ליה: אנא עדיפא מינך, תוב את, דאיזיל אנא.
Kiddushin 30b רבי יהודה אומר both maxim vocational training
Rabbi Yehudah teaches that a father who does not teach his son a trade effectively teaches him banditry.

רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמדו אומנות – מלמדו ליסטות. ליסטות סלקא דעתך! אלא, כאילו מלמדו ליסטות.
Kiddushin 32a אמר רבי יהודה both maxim parental support
Rabbi Yehudah curses one who feeds his father from the poor tithe because doing so is degrading.

אי הכי, היינו דקתני עלה: אמר רבי יהודה: תבא מאירה למי שמאכיל את אביו מעשר עני. ואי להעדפה, מאי נפקא מינה?! אפילו הכי זילא ביה מילתא.
Kiddushin 36a דברי רבי יהודה aggada exegesis divine children
Rabbi Yehudah teaches that Israel is called God's children only when behaving like children.

ובין לאביי ובין לרבא, האי ״בנים אתם״, מאי דרשי ביה? האי מיבעי לכדתניא: ״בנים אתם לה' אלהיכם״, בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים – אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים – אין אתם קרוים בנים, דברי רבי יהודה.
Kiddushin 43b אמר רבי יהודה halacha dispute minor divorce
Rabbi Yehudah allows only a betrothed minor's father to receive her divorce document and denies divorce to one unable to guard it.

האיש מקדש את בתו. תנן התם: נערה המאורסה – היא ואביה מקבלין את גיטה. אמר רבי יהודה: אין שתי ידים זוכות כאחד, אלא אביה מקבל את גיטה. וכל שאין יכולה לשמור את גיטה – אין יכולה להתגרש.
Kiddushin 44a רבי יהודה אומר halacha dispute multiple oaths
Rabbi Yehudah imposes separate liability for each person when the speaker says an oath followed by not to you for each individual.

והתניא: זה הכלל: כלל – אינו חייב אלא אחת, פרט – חייב על כל אחת ואחת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ״שבועה לא לך, לא לך, לא לך״ – חייב על כל אחת ואחת. רבי אליעזר אומר: ״לא לך, לא לך, לא לך ולא לך שבועה״ – חייב על כל אחת ואחת. רבי שמעון אומר: לעולם אינו חייב עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד.
Kiddushin 49a רבי יהודה אומר halacha dispute conditional betrothal
Rabbi Yehudah requires one claiming scriptural literacy for betrothal to read and render the accepted translation accurately.

תנו רבנן: ״על מנת שאני קריינא״, כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת – הרי זו מקודשת. רבי יהודה אומר עד שיקרא ויתרגם. יתרגם מדעתיה?! והתניא רבי יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו – הרי זה בדאי. והמוסיף עליו – הרי זה מחרף ומגדף. אלא מאי תרגום – תרגום דידן.
Kiddushin 49a רבי יהודה אומר halacha dispute mishnah definition
Rabbi Yehudah defines Mishnah as scriptural interpretation.

מיתיבי: איזו היא משנה? רבי מאיר אומר: הלכות, רבי יהודה אומר: מדרש!
Kiddushin 52b רבי יהודה אומר halacha dispute second tithe
Rabbi Yehudah validates deliberate betrothal with second-tithe money but invalidates inadvertent betrothal.

מתני' המקדש בחלקו, בין קדשי קדשים, בין קדשים קלים – אינה מקודשת. במעשר שני, בין שוגג בין מזיד – לא קידש, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג – לא קידש, במזיד – קידש.
Kiddushin 52b רבי יהודה אומר halacha dispute consecrated property
Rabbi Yehudah validates inadvertent betrothal with consecrated property but invalidates deliberate betrothal.

ובהקדש, במזיד – קידש, ובשוגג – לא קידש, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג – קידש, במזיד – לא קידש.
Kiddushin 52b רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly portion
Rabbi Yehudah derives from the word yours that a priest may use his sacred portion for any need, including betrothal.

תניא, רבי יהודה אומר: מקודשת, רבי יוסי אומר: אינה מקודשת. אמר רבי יוחנן: שניהם מקרא אחד דרשו: ״זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש״. רבי יהודה סבר: ״לך״ – ולכל צרכיך. ורבי יוסי סבר: כאש. מה אש לאכילה, אף הוא נמי לאכילה.
Kiddushin 53a רבי יהודה אומר halacha dispute second tithe
Rabbi Yehudah validates deliberate betrothal with second-tithe money but invalidates inadvertent betrothal.

מעשר שני, בין בשוגג, בין במזיד – לא קידש, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שוגג – לא קידש, מזיד – קידש וכו'. מנא הני מילי? אמר רב אחא בריה דרבא משמיה דגמרא: ״וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'״ – לה' הוא, ולא לקדש בו אשה.
Kiddushin 53b רבי יהודה אומר halacha dispute consecrated property
Rabbi Yehudah validates inadvertent betrothal with consecrated property but invalidates deliberate betrothal.

ובהקדש, במזיד – קידש, בשוגג – לא קידש, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג – קידש, במזיד – לא קידש. אמר רבי יעקב: שמעית מינה דרבי יוחנן תרתי: שגגת מעשר דרבי יהודה, שגגת הקדש דרבי מאיר – שניהם אין אשה מתקדשת בהם.
Kiddushin 53b רבי יהודה אומר halacha dispute money changing
Rabbi Yehudah treats a shopkeeper like a money changer for the disputed monetary rule.

איתיביה: חנוני כבעל הבית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: חנוני כשולחני.
Kiddushin 54a דברי רבי יהודה halacha dispute temple funds
Rabbi Yehudah applies misuse liability to new Temple-fund coins but not to old ones.

תא שמע: מועלים בחדתין ואין מועלים בעתיקים. דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: מועלין אף בעתיקים, שהיה רבי מאיר אומר: מועלין בשירי הלשכה.
Kiddushin 54a רבי יהודה אומר halacha ruling vow formulas
Rabbi Yehudah rules that saying Jerusalem alone creates no vow.

אי רבי יהודה, ירושלים מי מיקדשא? והתנן: כאימרא, כדירים, כעצים, כאישים, כהיכל, כמזבח, כירושלים. רבי יהודה אומר: כל האומר: ״ירושלים״ לא אמר כלום.
Kiddushin 54a רבי יהודה אומר halacha ruling vow formulas
Rabbi Yehudah rules that saying like Jerusalem creates no vow unless one invokes something offered there.

וכי תימא, משום דלא אמר: ״כירושלים״, והתניא, רבי יהודה אומר: כל האומר ״כירושלים״ – לא אמר כלום, עד שידור בדבר הקרב בירושלים!
Kiddushin 55a אמר רבי יהודה halacha ruling consecrated property
Rabbi Yehudah holds that inadvertent misuse desacralizes consecrated property but not an inherently sacred offering.

מדרבי יהודה נשמע לרבי מאיר – לאו אמר רבי יהודה: הקדש בשוגג מתחלל וקדושת הגוף לא מתחלא. לרבי מאיר נמי, אף על גב דהקדש במזיד מתחלל קדושת הגוף לא מתחלא! התם לא קא מכוין לאפוקינהו לחולין. הכא – קא מכוין לאפוקינהו לחולין.
Kiddushin 56a אמר רבי יהודה halacha ruling second tithe
Rabbi Yehudah returns money used to deliberately or inadvertently desacralize second tithe, unless the purchase was initially intended as a peace offering.

ואם לקח בשוגג – יחזרו דמים למקומם. במזיד – תעלה ותאכל במקום. אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים – במתכוין ולקח תחילה לשם שלמים, אבל במתכוין להוציא מעות מעשר שני לחולין, בין שוגג בין מזיד – יחזרו דמים למקומם.
Kiddushin 56a רבי יהודה אומר halacha ruling second tithe
Rabbi Yehudah validates deliberate betrothal with second-tithe money because the woman understands it must be consumed in Jerusalem.

והאנן תנן: רבי יהודה אומר: במזיד – קידש! אמר רבי אלעזר: אשה יודעת שאין מעות מעשר שני מתחללין על ידה, ועולה ואוכלתו בירושלים.
Kiddushin 57b דברי רבי יהודה halacha dispute firstborn donkey
Rabbi Yehudah forbids deriving benefit from a firstborn donkey.

בפטר חמור. נימא מתניתין דלא כרבי שמעון, דתניא: פטר חמור אסור בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון מתיר. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לאחר עריפה, ודברי הכל.
Kiddushin 72b רבי יהודה אומר halacha dispute convert marriage
Rabbi Yehudah forbids a male convert to marry a mamzeret.

תנו רבנן: גר נושא ממזרת, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: גר לא ישא ממזרת. אחד גר אחד עבד משוחרר וחלל מותרים בכהנת. מאי טעמא דרבי יוסי? חמשה קהלי כתיבי.
Kiddushin 74a אמר רבי יהודה halacha exegesis paternal testimony
Rabbi Yehudah permits a father to identify his firstborn or declare his son disqualified by maternal status.

מכאן אמר רבי יהודה: נאמן אדם לומר: ״זה בני בכור״. וכשם שנאמן לומר: ״זה בני בכור״, כך נאמן לומר: ״זה בן גרושה״ ו״זה בן חלוצה״. וחכמים אומרים: אינו נאמן.
Kiddushin 77a רבי יהודה אומר halacha dispute priestly marriage
Rabbi Yehudah treats the daughter of a male convert like the daughter of a male disqualified priest and bars her from priestly marriage.

מתני' בת חלל זכר – פסולה מן הכהונה לעולם. ישראל שנשא חללה – בתו כשירה לכהונה. חלל שנשא בת ישראל – בתו פסולה לכהונה. רבי יהודה אומר: בת גר זכר כבת חלל זכר.
Kiddushin 78a רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly marriage
Rabbi Yehudah reasons that a male convert's daughter is disqualified from priestly marriage just as a disqualified priest's daughter is.

רבי יהודה אומר: בת גר זכר כבת חלל. תניא, רבי יהודה אומר: בת גר זכר כבת חלל זכר. והדין נותן: מה חלל, שבא מטפה כשרה – בתו פסולה, גר, שבא מטפה פסולה – אינו דין שבתו פסולה?
Kiddushin 78b רבי יהודה אומר halacha ruling priestly marriage
Rabbi Yehudah permits a priest to marry only a widow whose daughter would also be eligible for priestly marriage.

רבי יהודה אומר: מן המשיאים לכהונה יקחו. רבי יהודה לטעמיה, דאמר: בת גר זכר כבת חלל זכר, כל שאתה נושא בתו – אתה נושא אלמנתו, וכל שאי אתה נושא בתו – אי אתה נושא אלמנתו.
Kiddushin 78b רבי יהודה אומר halacha dispute paternal testimony
Rabbi Yehudah trusts parents to declare their son or unborn child a mamzer.

מתני' האומר ״בני זה ממזר״ – אינו נאמן. ואפילו שניהם מודים על העובר שבמעיה ממזר הוא – אינם נאמנים. רבי יהודה אומר: נאמנים.
Kiddushin 78b רבי יהודה אומר halacha exegesis paternal testimony
Rabbi Yehudah derives that a father may identify his firstborn or declare his son disqualified by maternal status.

רבי יהודה אומר נאמנים. כדתניא: ״יכיר״ – יכירנו לאחרים. מכאן אמר רבי יהודה: נאמן אדם לומר: ״זה בני בכור״. וכשם שנאמן אדם לומר: ״זה בני בכור״, כך נאמן אדם לומר ״זה בן גרושה״ ו״זה בן חלוצה״. וחכמים אומרים: אינו נאמן.
Kiddushin 82a רבי יהודה אומר halacha dispute sexual safeguards
Rabbi Yehudah forbids a bachelor to herd animals or two bachelors to sleep beneath one covering.

מתני' לא ילמד אדם רווק סופרים. ולא תלמד אשה סופרים. רבי אלעזר אומר: אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים. רבי יהודה אומר: לא ירעה רווק בהמה, ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת, וחכמים מתירים.
Kiddushin 82a רבי יהודה אומר halacha dialogue sexual safeguards
Rabbi Yehudah is challenged that Jews are not suspected of sex with males or animals.

רבי יהודה אומר לא ירעה כו'. תניא: אמרו לו לרבי יהודה: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה.
Kiddushin 82a רבי יהודה אומר aggada maxim occupational character
Rabbi Yehudah teaches that most donkey drivers are wicked, most camel drivers upright, most sailors pious, the best physicians destined for Gehinnom, and the best butchers partners of Amalek.

אבא גוריין איש ציידן אומר משום אבא גוריא: לא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, קדר, ספן, רועה, וחנוני – שאומנותן אומנות ליסטים. רבי יהודה אומר משמו: החמרין רובן רשעים, והגמלין רובן כשרין, הספנין רובן חסידים. טוב שברופאים – לגיהנם, והכשר שבטבחים – שותפו של עמלק.

Bava Kamma (51)

Bava Kamma 13b אמר רבי יהודה halacha exegesis goring ox
Rabbi Yehudah exempts an ox consecrated or abandoned after goring unless its ownership status remains identical through death and trial.

תניא נמי הכי, יתר על כן אמר רבי יהודה: אפילו נגח ואחר כך הקדיש, נגח ואחר כך הפקיר – פטור, שנאמר: ״והועד בבעליו והמית איש וגו'״ – עד שתהא מיתה והעמדה בדין שוין כאחד.
Bava Kamma 17a דברי רבי יהודה aggada exegesis hezekiah funeral
Rabbi Yehudah interprets Hezekiah's funeral honor as a procession of thirty-six thousand bare-shouldered mourners.

תנו רבנן: ״וכבוד עשו לו במותו״ – זה חזקיה מלך יהודה, שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף, דברי רבי יהודה.
Bava Kamma 20b רבי יהודה אומר halacha ruling unauthorized occupancy
Rabbi Yehudah requires an unauthorized occupant to pay rent because his residence blackens the walls.

תא שמע, רבי יהודה אומר: אף זה הדר בחצר חבירו שלא מדעתו – צריך להעלות לו שכר. שמע מינה: זה נהנה וזה לא חסר – חייב! שאני התם, משום שחרוריתא דאשייתא.
Bava Kamma 22a רבי יהודה אומר halacha dispute hanukkah lamp
Rabbi Yehudah exempts a shopkeeper whose outdoor Hanukkah lamp ignites a passing camel's flax.

תא שמע: גמל טעון פשתן ועבר ברשות הרבים; נכנסה פשתנו לתוך החנות (ודלקו), [ודלקה] בנרו של חנווני, והדליק את הבירה – בעל גמל חייב. הניח חנווני נרו מבחוץ – חנווני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה – פטור.
Bava Kamma 23b דברי רבי יהודה halacha dispute goring ox
Rabbi Yehudah establishes an ox as forewarned through testimony on three days and restores harmless status after three days without goring.

מתני' איזהו תם ואיזהו מועד? מועד – כל שהעידו בו שלשה ימים, ותם – משיחזור בו שלשה ימים; דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: מועד – שהעידו בו שלשה פעמים, ותם – כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח.
Bava Kamma 28a רבי יהודה אומר halacha dispute public obstruction
Rabbi Yehudah imposes liability for deliberate but not inadvertent damage caused by a broken vessel's water or shards in public.

מתני' נשברה כדו ברשות הרבים, והוחלק אחד במים או שלקה בחרסית – חייב. רבי יהודה אומר: במתכוין – חייב, באינו מתכוין – פטור.
Bava Kamma 28b רבי יהודה אומר halacha other public obstruction
Rabbi Yehudah's distinction between deliberate and inadvertent public obstruction is examined.

רבי יהודה אומר: במתכוין חייב וכו'. היכי דמי מתכוין?
Bava Kamma 30a רבי יהודה אומר halacha ruling public manure
Rabbi Yehudah permits piling manure in the public domain for thirty days during the disposal season under Joshua's land conditions.

דתניא, רבי יהודה אומר: בשעת הוצאת זבלים, אדם מוציא זבלו לרשות הרבים וצוברו כל שלשים יום, כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה. שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ.
Bava Kamma 30a רבי יהודה אומר halacha ruling hanukkah lamp
Rabbi Yehudah exempts damage caused by an outdoor Hanukkah lamp because its placement is authorized.

והתנן, רבי יהודה אומר: בנר חנוכה – פטור, מפני שהוא ברשות. מאי, לאו משום רשות בית דין?
Bava Kamma 30a רבי יהודה אומר halacha ruling hanukkah lamp
Rabbi Yehudah exempts damage caused by an outdoor Hanukkah lamp because its placement fulfills a mitzva.

לא, משום רשות מצוה. דתניא, רבי יהודה אומר: בנר חנוכה – פטור, מפני שהוא רשות מצוה.
Bava Kamma 34a דברי רבי יהודה halacha ruling goring damages
Rabbi Yehudah divides both the living ox and carcass equally when equal-valued oxen gore and one dies.

גמ' תנו רבנן: שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים, והנבילה יפה חמשים זוז – זה נוטל חצי החי וחצי המת, וזה נוטל חצי החי וחצי המת, וזהו שור האמור בתורה; דברי רבי יהודה.
Bava Kamma 34b רבי יהודה אומר halacha ruling goring ox
Rabbi Yehudah makes an innocuous ox liable but exempts a forewarned ox under the stated guarding circumstances.

וכי תימא הכי נמי – כדתנן, רבי יהודה אומר: תם חייב, ומועד פטור; אימר דשמעת ליה לרבי יהודה – לענין שמירה, דכתיבי קראי; לענין תשלומין מי שמעת ליה?!
Bava Kamma 34b רבי יהודה אומר halacha dialogue goring damages
Rabbi Yehudah questions whether equal division of ox and carcass applies when the damaging ox far exceeds the victim's value.

והתניא, רבי יהודה אומר: יכול שור שוה מנה שנגח שור שוה חמש סלעים, והנבילה יפה סלע – זה נוטל חצי החי וחצי המת, וזה נוטל חצי החי וחצי המת?
Bava Kamma 36b רבי יהודה אומר halacha dispute assault damages
Rabbi Yehudah transmits a one-hundred-zuz payment for striking another person.

תנן התם: התוקע לחבירו – נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי: מנה.
Bava Kamma 44b רבי יהודה אומר halacha dispute goring ox
Rabbi Yehudah exempts ownerless, consecrated, and heirless-convert oxen from execution because they lack owners.

מתני' שור האשה, ושור היתומים, שור האפוטרופוס, שור המדבר, שור ההקדש, שור הגר שמת ואין לו יורשין – הרי אלו חייבין מיתה. רבי יהודה אומר: שור המדבר, שור ההקדש, שור הגר שמת – פטורין מן המיתה, לפי שאין להם בעלים.
Bava Kamma 44b רבי יהודה אומר halacha exegesis goring ox
Rabbi Yehudah exempts ownerless, consecrated, and heirless-convert oxen from execution because they lack owners.

גמ' תנו רבנן: ״שור״ ״שור״ שבעה – להביא שור האשה, שור היתומים, שור האפוטרופוס, שור המדבר, שור ההקדש, שור הגר שמת ואין לו יורשין. רבי יהודה אומר: שור המדבר, שור ההקדש, שור הגר שמת ואין לו יורשין – פטורין מן המיתה, לפי שאין להם בעלים.
Bava Kamma 44b אמר רבי יהודה halacha exegesis goring ox
Rabbi Yehudah exempts an ox consecrated or abandoned after goring unless its ownership status remains identical through death and trial.

תניא נמי הכי, יתר על כן אמר רבי יהודה: אפילו נגח ולבסוף הקדיש, נגח ולבסוף הפקיר – פטור, שנאמר: ״והועד בבעליו״ – ״והמית וגו'״, עד שתהא מיתה והעמדה בדין שוין כאחד.
Bava Kamma 45b רבי יהודה אומר halacha dispute renter liability
Rabbi Yehudah gives a renter the liability standard of an unpaid bailee.

אביי אמר: לעולם כרבי מאיר – וכדמחליף רבה בר אבוה, ותני: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר שכר, רבי יהודה אומר: כשומר חנם.
Bava Kamma 45b רבי יהודה אומר halacha exegesis goring ox
Rabbi Yehudah makes an innocuous ox liable despite guarding but exempts a forewarned ox that was guarded.

רבי יהודה אומר: תם חייב, ומועד פטור; שנאמר: ״ולא ישמרנו בעליו״ – ושמור הוא זה.
Bava Kamma 55b רבי יהודה אומר halacha dispute goring ox
Rabbi Yehudah makes an innocuous ox liable despite guarding but exempts a forewarned ox that was guarded.

רבי יהודה אומר: תם – חייב, מועד – פטור; שנאמר: ״ולא ישמרנו בעליו״ – ושמור הוא זה. רבי אליעזר אומר: אין לו שמירה אלא סכין.
Bava Kamma 57b רבי יהודה אומר halacha dispute renter liability
Rabbi Yehudah gives a renter the liability standard of an unpaid bailee.

איבעית אימא, כדמחליף רבה בר אבוה ותני: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר שכר, רבי יהודה אומר: כשומר חנם.
Bava Kamma 59b רבי יהודה אומר halacha dispute coerced consent
Rabbi Yehudah permits a wife to invalidate her apparent consent by saying she acted only to please her husband.

דן רב כרבי מאיר – דתניא: כתב לראשון ולא חתמה לו, לשני וחתמה לו – אבדה כתובתה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, יכולה היא שתאמר: נחת רוח עשיתי לבעלי, אתם מה לכם עלי.
Bava Kamma 61b רבי יהודה אומר halacha dispute fire damages
Rabbi Yehudah requires one who burns a stack to pay for all items concealed inside it.

מתני' המדליק את הגדיש, והיו בו כלים ודלקו, רבי יהודה אומר: משלם מה שבתוכו, וחכמים אומרים: אינו משלם אלא גדיש של חטין או של שעורין.
Bava Kamma 61b רבי יהודה אומר halacha dispute fire damages
Rabbi Yehudah requires one who burns a stack to pay for everything it contained.

תנו רבנן: המדליק את הגדיש, והיו בו כלים ודלקו, רבי יהודה אומר: משלם כל מה שהיה בתוכו, וחכמים אומרים: אינו משלם אלא גדיש של חטין או גדיש של שעורין. ורואין מקום כלים כאילו הוא מלא תבואה.
Bava Kamma 62b רבי יהודה אומר halacha dispute hanukkah lamp
Rabbi Yehudah exempts a shopkeeper whose outdoor Hanukkah lamp ignites a passing camel's flax.

גמל שהיה טעון פשתן, ועבר ברשות הרבים, ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני, והדליק את הבירה – בעל גמל חייב. הניח חנוני נרו מבחוץ – החנוני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה – פטור.
Bava Kamma 62b אמר רבי יהודה halacha ruling hanukkah lamp
Rabbi Yehudah's exemption implies that a Hanukkah lamp should be placed within ten handbreadths of the ground.

גמ' אמר רבינא משמיה דרבא: שמע מינה מדרבי יהודה, נר חנוכה – מצוה להניחה בתוך עשרה. דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה, אמאי אמר רבי יהודה: נר חנוכה פטור? לימא ליה: הוה ליה לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו! אלא לאו שמע מינה: מצוה להניחה בתוך עשרה?
Bava Kamma 69a רבי יהודה אומר halacha ruling poor gleanings
Rabbi Yehudah permits an owner to declare each morning that everything the poor collect that day is ownerless.

דתניא, רבי יהודה אומר: שחרית – בעל הבית עומד ואומר: ״כל שילקטו עניים היום, יהא הפקר״.
Bava Kamma 71a רבי יהודה אומר halacha dispute shabbat cooking
Rabbi Yehudah permits inadvertently cooked Sabbath food after Sabbath but permanently forbids deliberately cooked food.

דתנן: המבשל בשבת – בשוגג יאכל, במזיד לא יאכל; דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג – יאכל במוצאי שבת, במזיד – לא יאכל עולמית.
Bava Kamma 81b רבי יהודה אומר halacha ruling public manure
Rabbi Yehudah permits piling manure in the public domain for thirty days during the disposal season under Joshua's land conditions.

ותו ליכא? והא איכא דרבי יהודה – דתניא, רבי יהודה אומר: בשעת הוצאת זבלים, אדם מוציא זבלו לרשות הרבים, וצוברו כל שלשים; כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה. שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ!
Bava Kamma 82a אמר רבי יהודה attribution uncertain: or Rav Nachman both exegesis marital intimacy
Rabbi Yehudah interprets fruit in its season as marital relations occurring from one Sabbath eve to the next.

ושיהו אוכלין שום בערב שבת – משום עונה; דכתיב: ״אשר פריו יתן בעתו״, ואמר רבי יהודה, ואיתימא רב נחמן, ואיתימא רב כהנא, ואיתימא רבי יוחנן: זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת.
Bava Kamma 85a רבי יהודה אומר halacha dispute injury compensation
Rabbi Yehudah requires medical expenses for complications caused by the wound but not compensation for lost labor.

רבי יהודה אומר: אף מחמת המכה – חייב לרפאותו, ואינו חייב ליתן לו דמי שבתו. וחכמים אומרים: שבתו – ורפואתו; כל שחייב בשבת – חייב בריפוי, ושאינו חייב בשבת – אינו חייב בריפוי.
Bava Kamma 86a רבי יהודה אומר halacha dispute humiliation damages
Rabbi Yehudah assesses humiliation compensation according to the respective social stature of the parties.

דתנן: וכולן – רואין אותן כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהן בני אברהם יצחק ויעקב; דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: הגדול לפי גודלו, והקטן לפי קטנו. רבי שמעון אומר: עשירים – רואין אותן כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, עניים – כפחותין שבהן.
Bava Kamma 86a רבי יהודה אומר halacha ruling blind humiliation
Rabbi Yehudah denies humiliation damages in a case involving a blind person.

מני? השתא אי רבי מאיר – מתניתין קתני: הכל לפי המבייש והמתבייש; ורבי מאיר – כולהו בהדי הדדי נינהו! ואי רבי יהודה – מתניתין קתני: המבייש את הסומא – חייב; ואילו רבי יהודה אומר: סומא אין לו בושת! אלא לאו רבי שמעון היא?
Bava Kamma 86a אמר רבי יהודה halacha ruling blind humiliation
Rabbi Yehudah exempts a blind person from paying humiliation damages but allows a blind victim to receive them.

אפילו תימא רבי יהודה, כי אמר רבי יהודה סומא אין לו בושת – למשקל מיניה, אבל למיתבא ליה – יהבינן ליה.
Bava Kamma 86b רבי יהודה אומר halacha ruling blind liability
Rabbi Yehudah denies a blind person humiliation damages and exempts the blind from exile, lashes, and court-imposed death.

המבייש את הסומא וכו'. מתניתין דלא כרבי יהודה; דתניא, רבי יהודה אומר: סומא – אין לו בושת, וכך היה רבי יהודה פוטר מחייבי גליות, ומחייבי מלקיות, ומחייבי מיתות בית דין.
Bava Kamma 86b דברי רבי יהודה halacha exegesis blind exile
Rabbi Yehudah interprets without seeing to exempt a blind accidental killer from exile.

מחייבי גליות – דתניא: ״בלא ראות״ – פרט לסומא, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: לרבות את הסומא.
Bava Kamma 86b רבי יהודה אומר halacha ruling blind humiliation
Rabbi Yehudah denies a blind person humiliation damages.

תניא אידך, רבי יהודה אומר: סומא אין לו בושת.
Bava Kamma 87a רבי יהודה אומר halacha exegesis blind commandments
Rabbi Yehudah exempts a blind person from the Torah's commandments because one outside its civil judgments is outside its commands and statutes.

תניא אידך, רבי יהודה אומר: סומא אין לו בושת. וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל מצות האמורות בתורה. אמר רב שישא בריה דרב אידי: מאי טעמא דרבי יהודה? אמר קרא: ״ואלה המצות החקים והמשפטים״ – כל שישנו במשפטים, ישנו במצות וחקים; וכל שאינו במשפטים, אינו במצות וחקים.
Bava Kamma 87a רבי יהודה אומר halacha dispute slave humiliation
Rabbi Yehudah denies slaves compensation for humiliation.

החובל בעבד עברי – חייב בכולן, חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו. החובל בעבד כנעני של אחרים – חייב בכולן. רבי יהודה אומר: אין לעבדים בושת.
Bava Kamma 90a רבי יהודה אומר halacha ruling slave killing
Rabbi Yehudah applies the one-or-two-day exemption to the second owner because his right to the slave's produce makes the slave his property.

רבי יהודה אומר: שני ישנו בדין יום או יומים, מפני שהוא כספו. קסבר: קנין פירות – לאו כקנין הגוף דמי.
Bava Kamma 90a רבי יהודה אומר halacha dispute assault damages
Rabbi Yehudah transmits a one-hundred-zuz payment for striking another person's ear.

מתני' התוקע לחבירו – נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי: מנה. סטרו – נותן לו מאתים זוז. לאחר ידו – נותן לו ארבע מאות זוז.
Bava Kamma 95a רבי יהודה אומר halacha dispute stolen increase
Rabbi Yehudah requires returning stolen livestock itself while leaving its wool or offspring with the robber.

גזל פרה מעוברת וילדה וכו'. תנו רבנן: הגוזל רחל וגזזה, פרה וילדה – משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: גזילה חוזרת בעיניה. רבי שמעון אומר: רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף.
Bava Kamma 95b רבי יהודה אומר halacha dispute stolen increase
Rabbi Yehudah requires stolen property to be returned in its present condition.

רבי יהודה אומר: גזילה חוזרת בעיניה. רבי שמעון אומר: רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף. מאי בינייהו?
Bava Kamma 100b רבי יהודה אומר halacha dispute deviating artisan
Rabbi Yehudah awards a deviating dyer the lesser of his expenses or the improvement he created.

לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום – רבי מאיר אומר: נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר: אם השבח יתר על היציאה – נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתירה על השבח – נותן לו את השבח.
Bava Kamma 101a רבי יהודה אומר halacha dispute deviating artisan
Rabbi Yehudah awards a carpenter who deviates from instructions the lesser of his expenses or the improvement created.

תנו רבנן: הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא, ועשה מהן ספסל; ספסל, ועשה מהן כסא – רבי מאיר אומר: נותן לו דמי עציו. רבי יהודה אומר: אם השבח יתר על היציאה – נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתירה על השבח – נותן לו את השבח.
Bava Kamma 102a רבי יהודה אומר halacha other deviating artisan
Rabbi Yehudah's rule limits a deviating artisan's recovery according to the relationship between improvement and expense.

רבי יהודה אומר: אם השבח כו'. (סימן סב״ן)
Bava Kamma 102a רבי יהודה אומר halacha dispute deviating artisan
Rabbi Yehudah awards a deviating dyer the lesser of his expenses or the improvement he created.

מחלוקת – בבבא קמא, לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום – רבי מאיר אומר: נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר: אם השבח יתר על היציאה – נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתירה על השבח – נותן לו את השבח. וסתם – בבבא מציעא, דתנן: כל המשנה – ידו על התחתונה, וכל החוזר בו – ידו על התחתונה!
Bava Kamma 111a דברי רבי יהודה halacha dispute priestly watches
Rabbi Yehudah requires money given to the wrong priestly watch to be transferred to the watch holding the guilt offering.

נתן את הכסף ליהויריב וכו'. תנו רבנן: נתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה – יחזיר כסף אצל אשם, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: יחזיר אשם אצל כסף.
Bava Kamma 118b רבי יהודה אומר halacha ruling shepherd sales
Rabbi Yehudah permits buying domestic animals from shepherds but not range animals, depending on whether the owner would notice the sale.

רבי יהודה אומר: בייתות לוקחין מהן, מדבריות אין לוקחין מהן. כללו של דבר: כל שהרועה מוכר ובעל הבית מרגיש בו – לוקחין מהן, אין מרגיש בו – אין לוקחין מהן.
Bava Kamma 118b רבי יהודה אומר halacha other shepherd sales
Rabbi Yehudah's distinction between domestic and range-animal purchases is examined for whether it is stringent or lenient.

רבי יהודה אומר: בייתות לוקחין מהן, מדבריות אין לוקחין מהן כו'. איבעיא להו: רבי יהודה – ארישא קאי, ולחומרא; או דלמא אסיפא קאי, ולקולא?
Bava Kamma 118b רבי יהודה אומר halacha ruling shepherd sales
Rabbi Yehudah permits buying domestic animals and groups of four or five sheep from shepherds but forbids buying range animals.

תא שמע: דתניא, רבי יהודה אומר: לוקחין בייתות מהן, ואין לוקחין מהן מדבריות. ובכל מקום לוקחין מהן ארבע וחמש צאן.

Bava Metzia (64)

Bava Metzia 9a רבי יהודה אומר halacha dispute animal acquisition
Rabbi Yehudah requires pulling to acquire a camel and leading to acquire a donkey.

במדה זאת קנו. רבי יהודה אומר: לעולם לא קנה עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור.
Bava Metzia 21a רבי יהודה אומר halacha ruling lost property
Rabbi Yehudah requires announcing a found item bearing an unusual marker, such as pottery in a cake or coins in a loaf.

רבי יהודה אומר: כל שיש בו שינוי – חייב להכריז. כיצד? מצא עגול ובתוכו חרס, ככר ובתוכו מעות.
Bava Metzia 23a רבי יהודה אומר halacha dispute lost property
Rabbi Yehudah requires announcing any found object that contains an unusual identifying variation.

לימא כתנאי: רבי יהודה אומר: כל דבר שיש בו שינוי, חייב להכריז. כיצד? מצא עיגול ובתוכו חרס, ככר ובתוכו מעות. מכלל דתנא קמא סבר הרי אלו שלו.
Bava Metzia 24b דברי רבי יהודה halacha ruling found meat
Rabbi Yehudah's ruling is deemed appropriate when the meat is found in refuse rather than inside a house.

אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה כשמצאן באשפה, ודברי רבי חנניא בנו של רבי יוסי הגלילי כשמצאן בבית. מדהתירוהו לו משום שחיטה, רובא ישראל נינהו, שמעת מינה הלכה כרבי שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל! אמר רבא: רוב גוים ורוב טבחי ישראל.
Bava Metzia 27a רבי יהודה אומר halacha exegesis lost property
Rabbi Yehudah derives from and you find it that an item worth less than a peruta need not be returned.

תנו רבנן: ״אשר תאבד״ – פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה. רבי יהודה אומר: ״ומצאתה״ – פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה.
Bava Metzia 28a רבי יהודה אומר halacha dispute lost property
Rabbi Yehudah requires announcing lost property through three pilgrimage festivals and seven days after the last.

מתני' ועד מתי חייב להכריז? עד כדי שידעו בו שכניו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שלש רגלים, ואחר הרגל האחרון שבעה ימים, כדי שילך לביתו שלשה, ויחזור שלשה, ויכריז יום אחד.
Bava Metzia 28a רבי יהודה אומר halacha other lost property
Rabbi Yehudah's prescribed duration for announcing lost property is referenced in this fragment.

רבי יהודה אומר: כו'.
Bava Metzia 33a רבי יהודה אומר halacha dispute teacher priority
Rabbi Yehudah defines one's primary teacher as the person from whom most of one's wisdom was learned.

היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו'. תנו רבנן: רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה, ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כל שרוב חכמתו הימנו. רבי יוסי אומר: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת, זה הוא רבו.
Bava Metzia 33b רבי יהודה אומר both maxim torah study
Rabbi Yehudah warns that one must be careful in study because an inadvertent scholarly error is treated as deliberate.

״הגד לעמי פשעם״ – אלו תלמידי חכמים, ששגגות נעשות להם כזדונות. ״ולבית יעקב חטאתם״ – אלו עמי הארץ, שזדונות נעשות להם כשגגות. והיינו דתנן, רבי יהודה אומר: הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון.
Bava Metzia 33b דרש רבי יהודה ברבי אלעאי aggada exegesis social groups
Rabbi Yehudah bar Ilai interprets a verse as referring successively to Torah scholars, Bible students, Mishnah students, and common people.

דרש רבי יהודה ברבי אלעאי: מאי דכתיב ״שמעו דבר ה' החרדים אל דברו״ – אלו תלמידי חכמים, ״[אמרו] אחיכם״ – אלו בעלי מקרא, ״שנאיכם״ – אלו בעלי משנה, ״מנדיכם״ – אלו עמי הארץ.
Bava Metzia 40a רבי יהודה אומר halacha dispute stored grain
Rabbi Yehudah forbids deducting normal storage loss from a large grain deposit because large quantities increase.

אמר רבי יוחנן בן נורי: וכי מה אכפת להן לעכברין? והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעה! אלא אינו יוציא לו חסרונות אלא לכור אחד בלבד. רבי יהודה אומר: אם היתה מדה מרובה, אינו מוציא לו חסרונות, מפני שמותירות.
Bava Metzia 40a רבי יהודה אומר halacha ruling stored grain
Rabbi Yehudah's large grain deposit threshold is defined as ten kor.

רבי יהודה אומר: אם היתה וכו'. כמה מדה מרובה? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עשרה כורין. תניא נמי הכי: כמה מדה מרובה? עשרה כורין.
Bava Metzia 40a רבי יהודה אומר halacha dispute storage losses
Rabbi Yehudah allows a one-fifth wine deduction and requires an oil buyer to accept one and one-half log of sediment per hundred.

מתני' יוציא לו שתות ליין. רבי יהודה אומר: חומש. יוציא לו שלשה לוגין שמן למאה: לוג ומחצה שמרים, לוג ומחצה בלע. אם היה שמן מזוקק – אינו יוציא לו שמרים. אם היו קנקנים ישנים – אינו יוציא לו בלע. רבי יהודה אומר: אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה – הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה.
Bava Metzia 40b רבי יהודה אומר halacha ruling oil sediment
Rabbi Yehudah requires a buyer of refined oil to accept one and one-half log of sediment per hundred and thereby permits mixing sediment.

רבי יהודה אומר: אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה, הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה. אמר אביי: כשתמצא לומר, לדברי רבי יהודה מותר לערב שמרים, לדברי חכמים אסור לערב שמרים.
Bava Metzia 40b רבי יהודה אומר halacha dispute sale interpretation
Rabbi Yehudah treats an implausibly high price as evidence that additional property was included in the sale.

רבי יהודה אומר: הדמים מודיעין. כיצד? אמר לו: מכור לי צמדך במאתים זוז – הדבר ידוע שאין הצמד במאתיים זוז. וחכמים אומרים: אין הדמים ראיה.
Bava Metzia 40b רבי יהודה אומר halacha ruling oil sediment
Rabbi Yehudah limits acceptance of cloudy oil to a seller because the buyer already accepts a fixed sediment allowance without other refuse.

אלא כי היכי דמפקיד מקבל פקטים, לוקח נמי מקבל פקטים. ומי מקבל לוקח פקטים? והתניא, רבי יהודה אומר: לא אמרו שמן עכור אלא למוכר בלבד, שהרי לוקח מקבל עליו לוג ומחצה שמרים, בלא פקטים.
Bava Metzia 43a רבי יהודה אומר halacha dispute money deposit
Rabbi Yehudah treats a shopkeeper like a money changer who may use unsealed deposited money and assumes liability for it.

מתני' המפקיד מעות אצל שולחני, אם צרורין – לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן. מותרין – ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו חייב באחריותן. אצל בעל הבית, בין צרורין ובין מותרין – לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן. חנוני כבעל הבית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: חנוני כשולחני.
Bava Metzia 43b רבי יהודה אומר halacha dispute stolen increase
Rabbi Yehudah requires stolen livestock to be returned in its present condition.

ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: הגוזל את הרחל, גזזה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: גזילה חוזרת בעיניה.
Bava Metzia 47a רבי יהודה אומר aggada exegesis shoe exchange
Rabbi Yehudah interprets the biblical exchange as the redeemer giving his shoe to Boaz.

״לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו״. מי נתן למי? בועז נתן לגואל. רבי יהודה אומר: גואל נתן לבועז.
Bava Metzia 48b רבי יהודה אומר halacha dispute deposit acquisition
Rabbi Yehudah limits acquisition backed by earnest money to the proportional value of the deposit.

רבי יהודה אומר: דיו שיקנה כנגד ערבונו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים – בזמן שאמר לו ״ערבוני יקון״. אבל מכר לו בית או שדה באלף זוז, ופרע לו מהם חמש מאות זוז – קנה, ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים. מאי לאו הוא הדין למטלטלין, (בדסתמא) [דבסתמא] קני להו לכולהו!
Bava Metzia 51a רבי יהודה אומר halacha dispute price fraud
Rabbi Yehudah exempts a professional merchant from the ordinary law of price fraud.

מתני' אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה. כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר. רבי יהודה אומר: אין אונאה לתגר. מי שהוטל עליו – ידו על העליונה, רצה אומר לו: תן לי מעותי, או תן לי מה שאניתני.
Bava Metzia 51a רבי יהודה אומר halacha dialogue price fraud
Rabbi Yehudah's exemption of a professional merchant from price fraud is challenged.

רבי יהודה אומר: אין אונאה לתגר. משום שהוא תגר אין לו אונאה?!
Bava Metzia 51a רבי יהודה אומר halacha ruling price fraud
Rabbi Yehudah exempts an expert merchant from the standard threshold and allows reversal even for a smaller discrepancy.

והשתא מיהא קא הדר ביה! רב אשי אמר: מאי אין לתגר אונאה – אינו בתורת אונאה, שאפילו פחות מכדי אונאה חוזר. תניא כוותיה דרב נחמן: רבי יהודה אומר, תגר אין לו אונאה, מפני שהוא בקי.
Bava Metzia 51a רבי יהודה אומר halacha dispute marital conditions
Rabbi Yehudah upholds a betrothal condition waiving financial marital obligations.

דתניא: האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה – הרי זו מקודשת, ותנאו בטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בדבר שבממון – תנאו קיים.
Bava Metzia 51b רבי יהודה אומר halacha dispute deficient coin
Rabbi Yehudah sets price-fraud liability for a sela deficient by four pundeyon, one per dinar.

מתני' כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה? רבי מאיר אומר: ארבע איסרות, איסר לדינר. ורבי יהודה אומר: ארבע פונדיונות, פונדיון לדינר. ורבי שמעון אומר:
Bava Metzia 52a רבי יהודה אומר halacha dispute deficient coin
Rabbi Yehudah sets the actionable deficiency of a sela at four pundeyon, one per dinar.

גופא: עד כמה תהא הסלע חסירה ויהא בה אונאה? רבי מאיר אומר: ארבעה איסרות, איסר לדינר. רבי יהודה אומר: ארבעה פונדיונות, פונדיון לדינר. רבי שמעון אומר: שמונה פונדיונות, שני פונדיונים לדינר. יתר על כן – מוכרה בשויה.
Bava Metzia 56b רבי יהודה אומר halacha dispute price fraud
Rabbi Yehudah exempts Torah scrolls, animals, and pearls from price-fraud claims.

קדשים שהוא חייב באחריותן – יש להן אונאה. ושאינו חייב באחריותן – אין להן אונאה. רבי יהודה אומר: אף המוכר ספר תורה, בהמה ומרגלית – אין להם אונאה. אמרו לו: לא אמרו אלא את אלו.
Bava Metzia 58b רבי יהודה אומר halacha ruling price fraud
Rabbi Yehudah exempts Torah scrolls because their value is unlimited and animals and pearls because buyers seek matching pairs.

רבי יהודה אומר: אף המוכר ספר תורה, מרגלית ובהמה, אין להם אונאה. תניא, רבי יהודה אומר: אף המוכר ספר תורה, אין לה אונאה – לפי שאין קץ לדמיה. בהמה ומרגלית, אין להם אונאה – מפני שאדם רוצה לזווגן.
Bava Metzia 58b רבי יהודה אומר both exegesis verbal wrongdoing
Rabbi Yehudah forbids appearing interested in merchandise without money to buy because concealed intentions fall under fear of God.

אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו, לא יאמר להם: ״לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה״, ויודע בו שלא מכר מעולם. רבי יהודה אומר: אף לא יתלה עיניו על המקח, בשעה שאין לו דמים, שהרי הדבר מסור ללב, וכל דבר המסור ללב נאמר בו ״ויראת מאלהיך״.
Bava Metzia 60a רבי יהודה אומר halacha ruling wine sediment
Rabbi Yehudah forbids mixing yesterday's wine sediment into today's wine or vice versa but permits mixing sediment from the same day.

אמר רב יהודה: הכי קאמר, אין מערבין שמרים של אמש בשל יום, ולא של יום בשל אמש. אבל נותן לו את שמריו. תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: השופה יין לחבירו – הרי זה לא יערב של אמש בשל יום, ולא של יום בשל אמש. אבל מערב של אמש בשל אמש, ושל יום בשל יום.
Bava Metzia 60a רבי יהודה אומר halacha dispute market competition
Rabbi Yehudah forbids shopkeepers to attract children with treats or undercut the market price.

מתני' רבי יהודה אומר: לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבא אצלו. וחכמים מתירין. ולא יפחות את השער, וחכמים אומרים: זכור לטוב.
Bava Metzia 63a רבי יהודה אומר halacha dispute interest
Rabbi Yehudah permits a buyer-creditor to consume a field's produce after a loan is framed as a sale.

דתניא: הרי שהיה נושה בחבירו מנה, ועשה לו שדהו מכר. בזמן שהמוכר אוכל פירות – מותר. לוקח אוכל פירות – אסור. רבי יהודה אומר: אף בזמן שהלוקח אוכל פירות – מותר.
Bava Metzia 68b רבי יהודה אומר halacha dispute investment wages
Rabbi Yehudah accepts even one shared dip in brine or one dried fig as compensation for managing an investment.

תנו רבנן: כמה הוא שכרו? בין מרובה ובין מועט, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אפילו לא טבל עמו אלא בציר, ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת – זהו שכרו. רבי שמעון בן יוחאי אומר: נותן לו שכרו משלם.
Bava Metzia 72b רבי יהודה אומר halacha ruling forward sale
Rabbi Yehudah permits the buyer to demand equivalent goods or a refund even without expressly conditioning the sale on the lowest future price.

ופוסק עמו בשער הגבוה. רבי יהודה אומר: אף על פי שלא פסק עמו בשער הגבוה, יכול לומר: תן לי כזה, או תן לי את מעותי.
Bava Metzia 77b רבי יהודה אומר halacha dispute deposit acquisition
Rabbi Yehudah limits acquisition backed by earnest money to the proportional value of the deposit.

רבי יהודה אומר: דיו שיקנה כנגד ערבונו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים – בזמן שאמר לו ״ערבוני יקון״. אבל מכר לו שדה באלף זוז ונתן לו מהם חמש מאות זוז – קנה, ומחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים!
Bava Metzia 78b רבי יהודה אומר halacha ruling deviating artisan
Rabbi Yehudah awards a deviating worker the lesser of his expenses or the improvement created.

רבי יהודה אומר: אם השבח יתר על היציאה – נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתירה על השבח – נותן לו את השבח.
Bava Metzia 80b רבי יהודה אומר halacha dispute pledge liability
Rabbi Yehudah treats a lender holding collateral for money as an unpaid bailee and one lending produce as a paid bailee.

הלוהו על המשכון – שומר שכר. רבי יהודה אומר: הלוהו מעות – שומר חנם, הלוהו פירות – שומר שכר. אבא שאול אומר: רשאי אדם להשכיר משכונו של עני להיות פוסק והולך עליו, מפני שהוא כמשיב אבידה.
Bava Metzia 80b רבי יהודה אומר halacha dispute renter liability
Rabbi Yehudah gives a renter the liability standard of a paid bailee.

גמ' לימא מתניתין דלא כרבי מאיר? דתניא: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר חנם. רבי יהודה אומר: כשומר שכר.
Bava Metzia 80b רבי יהודה אומר halacha dispute renter liability
Rabbi Yehudah gives a renter the liability standard of an unpaid bailee.

איבעית אימא, כדמחליף רבה בר אבוה ותני: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר שכר, רבי יהודה אומר: כשומר חנם.
Bava Metzia 82a רבי יהודה אומר halacha dispute pledge liability
Rabbi Yehudah treats a lender holding collateral for money as an unpaid bailee and one lending produce as a paid bailee.

והא מדקתני סיפא, רבי יהודה אומר: הלוהו מעות – שומר חנם, הלוהו פירות – שומר שכר. מכלל דלתנא קמא לא שני ליה!
Bava Metzia 82b רבי יהודה אומר halacha dispute carrier liability
Rabbi Yehudah allows an unpaid carrier who breaks a barrel to swear exemption but requires a paid carrier to compensate.

גמ' תנו רבנן: המעביר חבית לחבירו ממקום למקום ושברה, בין שומר חנם בין שומר שכר – ישבע, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שומר חנם – ישבע, נושא שכר – ישלם. רבי אליעזר אומר: זה וזה ישבע, ותמיה אני אם יכולין זה וזה לישבע.
Bava Metzia 90a רבי יהודה אמר halacha ruling second tithe
Rabbi Yehudah treats second tithe as ordinary private property.

הא רבי מאיר, דאמר: מעשר ממון גבוה הוא, הא רבי יהודה דאמר: מעשר שני ממון הדיוט הוא.
Bava Metzia 93a רבי יהודה אומר halacha dispute renter liability
Rabbi Yehudah gives a renter the liability standard of a paid bailee.

והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה, דתניא: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר חנם, רבי יהודה אומר: כשומר שכר! רבה בר אבוה איפכא קתני.
Bava Metzia 93b רבי יהודה אומר halacha dispute shepherd liability
Rabbi Yehudah treats even one wolf as an unavoidable accident during a wolf incursion.

מתני' זאב אחד – אינו אונס. שני זאבים – אונס. רבי יהודה אומר: בשעת משלחת זאבים, אף זאב אחד אונס.
Bava Metzia 94a רבי יהודה אומר halacha dispute financial conditions
Rabbi Yehudah upholds contractual conditions that waive monetary rights.

הא מני – רבי יהודה היא, דאמר: בדבר שבממון – תנאו קיים. דתניא: האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה״ – הרי זו מקודשת, ותנאו בטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בדבר שבממון – תנאו קיים.
Bava Metzia 95b רבי יהודה אומר halacha dispute renter liability
Rabbi Yehudah gives a renter the liability standard of an unpaid bailee.

איבעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה ותני: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר שכר, רבי יהודה אומר: כשומר חנם.
Bava Metzia 101a רבי יהודה אומר halacha ruling ancestral field
Rabbi Yehudah requires one leasing his ancestral field from a gentile to tithe its produce before paying the owner.

תנן התם, רבי יהודה אומר: המקבל שדה אבותיו מן הנכרי – מעשר ונותן לו.
Bava Metzia 101a רבי יהודה אומר halacha dialogue ancestral field
Rabbi Yehudah requires one leasing his ancestral field from an oppressive gentile to tithe its produce before payment.

אמר ליה רב כהנא לרב פפי, ואמרי לה לרב זביד: אלא הא דתניא, רבי יהודה אומר: המקבל שדה אבותיו ממציק נכרי מעשר ונותן לו, מאי איריא מציק? אפילו אין מציק – נמי!
Bava Metzia 104a רבי יהודה אומר halacha exegesis wife offerings
Rabbi Yehudah reads standard marriage-contract language to require a husband to fund his wife's wealthier offering and every offering she owes.

רבי יהודה היה דורש לשון הדיוט. דתניא, רבי יהודה אומר: אדם מביא קרבן עשיר על אשתו, וכן כל קרבן וקרבן שהיא חייבת, שכך כותב לה אחריות: דאית ליך עלי מן קדמת דנא.
Bava Metzia 105a אמר רבי יהודה halacha dispute tenant farming
Rabbi Yehudah requires continued cultivation when the failed field can still yield enough grain to cover the seed.

מתני' המקבל שדה מחבירו ולא עשתה, אם יש בה כדי להעמיד כרי – חייב לטפל בה. אמר רבי יהודה: מאי קצבה בכרי? אלא אם יש בה כדי נפילה.
Bava Metzia 105b אמר רבי יהודה halacha ruling tenant farming
Rabbi Yehudah requires continued cultivation when the field can yield enough grain to cover its seed.

אמר רבי יהודה: מאי קצבה בכרי? אלא: אם יש בו כדי נפילה. וכמה כדי נפילה? רבי אמי אמר רבי יוחנן: ארבעה סאין לכור. רבי אמי דיליה אמר: שמונת סאין לכור. אמר ליה ההוא סבא לרב חמא בריה דרבה בר אבוה: אסברה לך, בשני דרבי יוחנן הוה שמינא ארעא, בשני דרבי אמי הוה כחישא ארעא.
Bava Metzia 105b רבי יהודה אומר halacha dispute crop failure
Rabbi Yehudah denies a monetary lessee any rent reduction for crop failure even when it is a regional disaster.

מתני' המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב, או נשדפה. אם מכת מדינה היא – מנכה לו מן חכורו. אם אינה מכת מדינה – אין מנכה לו מן חכורו. רבי יהודה אומר: אם קיבלה הימנו במעות, בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו.
Bava Metzia 106b רבי יהודה אומר halacha story crop failure
Rabbi Yehudah's rule denying rent reduction to a monetary lessee is considered in a case where a river blockage caused regional loss.

רבי יהודה אומר: אם קבלה ממנו במעות. ההוא גברא דקביל ארעא למיזרעה בהו תומי אגודא דנהר מלכא סבא בזוזי. איסתכר נהר מלכא סבא. אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: נהר מלכא סבא לא עביד דמיסתכר, מכת מדינה היא, זיל נכי ליה.
Bava Metzia 106b רבי יהודה אומר halacha dialogue crop failure
Rabbi Yehudah's refusal to reduce a monetary lessee's rent for regional crop failure is rejected as nonauthoritative.

אמרו ליה רבנן לרבא: הא אנן תנן, רבי יהודה אומר: אם קבלה הימנו במעות – בין כך ובין כך אינו מנכה לו מן חכורו! אמר להו: לית דחש לה לדרבי יהודה.
Bava Metzia 111a דברי רבי יהודה halacha dispute wage deadline
Rabbi Yehudah gives a daytime hourly worker the full day and a nighttime hourly worker the full night to collect wages.

אמר לך רב: תנאי היא, דתניא: שכיר שעות דיום – גובה כל היום, שכיר שעות דלילה – גובה כל הלילה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: שכיר שעות דיום – גובה כל היום, שכיר שעות דלילה – גובה כל הלילה וכל היום.
Bava Metzia 115a דברי רבי יהודה halacha ruling widow collateral
Rabbi Yehudah forbids taking collateral from any widow, whether poor or wealthy.

גמ' תנו רבנן: אלמנה, בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה – אין ממשכנין אותה, דברי רבי יהודה.
Bava Metzia 115a רבי יהודה אומר halacha exegesis royal marriage
Rabbi Yehudah permits a king many wives provided they do not turn his heart astray.

דתניא: ״ולא ירבה לו נשים״, רבי יהודה אומר: מרבה הוא, ובלבד שלא יהו מסירות את לבו. רבי שמעון אומר: אפילו אחת והיא מסירה את לבו, הרי זה לא ישאנה. אם כן, מה תלמוד לומר ״ולא ירבה לו נשים״ – אפילו כאביגיל!
Bava Metzia 117a רבי יהודה אומר halacha ruling collapsed house
Rabbi Yehudah requires the upper-story owner who occupies another's space to pay rent while rebuilding and awaiting reimbursement.

רבי יהודה אומר: אף זה דר בתוך של חבירו, צריך להעלות לו שכר. אלא בעל העלייה בונה את הבית ואת העלייה, [ו]מקרה את העליונה, ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו.
Bava Metzia 117b רבי יהודה אומר halacha dispute deviating artisan
Rabbi Yehudah awards a deviating dyer the lesser of his expenses or the improvement created.

אידך מה היא, דתנן: הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום, רבי מאיר אומר: נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר: אם השבח יותר על ההוצאה – נותן לו היציאה, ואם ההוצאה יתירה על השבח – נותן לו את השבח.
Bava Metzia 117b רבי יהודה אומר halacha dispute conditional forfeiture
Rabbi Yehudah refuses to release a debt document held in escrow when the debtor misses the stipulated deadline.

ואידך מאי היא, דתנן: מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו: ״אם אין אני נותן לך מכאן ועד זמן פלוני – תן לו שטרו״. הגיע זמן ולא נתן, רבי יוסי אומר: יתן, רבי יהודה אומר: לא יתן.
Bava Metzia 118b רבי יהודה אומר halacha ruling public manure
Rabbi Yehudah permits piling manure in the public domain for thirty days during the disposal season under Joshua's land conditions.

גמ' לימא מתניתין דלא כרבי יהודה. דתניא, רבי יהודה אומר: בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרשות הרבים וצוברו כל שלשים יום, כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה, שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ.
Bava Metzia 118b רבי יהודה אומר halacha dispute garden ownership
Rabbi Yehudah awards vegetables growing between stacked gardens to the lower owner because he can eliminate them by filling his garden.

מתני' שתי גנות זו על גב זו, והירק בינתים. רבי מאיר אומר: של עליון. רבי יהודה אומר: של תחתון. אמר רבי מאיר: אם ירצה העליון ליקח את עפרו, אין כאן ירק. אמר רבי יהודה: אם ירצה התחתון למלאות את גנתו, אין כאן ירק.
Bava Metzia 118b רבי יהודה אומר halacha dispute tree growth
Rabbi Yehudah awards growth from a tree trunk to the tree owner and growth from roots to the landowner.

ואזדא לטעמייהו, דתניא: היוצא מן הגזע ומן השרשין – הרי אלו של בעל הקרקע, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מן הגזע – של בעל האילן, ומן השרשין – של בעל הקרקע.
Bava Metzia 119a רבי יהודה אומר halacha dispute orlah
Rabbi Yehudah exempts growth from a tree trunk from orlah but subjects growth from its roots.

ותנן נמי גבי ערלה כי האי גוונא: אילן היוצא מן הגזע ומן השרשין – חייב בערלה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מן הגזע – פטור, מן השרשין – חייב.

Bava Batra (54)

Bava Batra 10a רבי יהודה אומר aggada exegesis charity
Rabbi Yehudah teaches that charity hastens redemption and overcomes even death.

תניא, רבי יהודה אומר: גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, שנאמר: ״כה אמר ה', שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות״. הוא היה אומר, עשרה דברים קשים נבראו בעולם: הר קשה – ברזל מחתכו, ברזל קשה – אור מפעפעו, אור קשה – מים מכבין אותו, מים קשים – עבים סובלים אותן, עבים קשים – רוח מפזרתן, רוח קשה …
תניא, רבי יהודה אומר: גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, שנאמר: ״כה אמר ה', שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות״. הוא היה אומר, עשרה דברים קשים נבראו בעולם: הר קשה – ברזל מחתכו, ברזל קשה – אור מפעפעו, אור קשה – מים מכבין אותו, מים קשים – עבים סובלים אותן, עבים קשים – רוח מפזרתן, רוח קשה – גוף סובלו, גוף קשה – פחד שוברו, פחד קשה – יין מפיגו, יין קשה – שינה מפכחתו; ומיתה – קשה מכולם [וצדקה מצלת מן המיתה] – דכתיב: ״וצדקה תציל ממות״.
Bava Batra 11a רבי יהודה אומר halacha dispute property division
Rabbi Yehudah permits dividing a field only when each resulting share contains nine half-kav.

מתני' אין חולקין את החצר – עד שיהא ארבע אמות לזה, וארבע אמות לזה. ולא את השדה – עד שיהא בה תשעה קבין לזה, ותשעה קבין לזה. רבי יהודה אומר: עד שיהא בה תשעת חציי קבין לזה, ותשעת חציי קבין לזה. ולא את הגינה – עד שיהא בה חצי קב לזה, וחצי קב לזה. רבי עקיבא אומר: בית רובע.
Bava Batra 13b רבי יהודה אומר halacha dispute scripture scrolls
Rabbi Yehudah requires Torah, Prophets, and Writings to be written as three separate scrolls.

תנו רבנן: מדביק אדם תורה נביאים וכתובים כאחד, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: תורה בפני עצמה, נביאים בפני עצמן, וכתובים בפני עצמן. וחכמים אומרים: כל אחד ואחד בפני עצמו.
Bava Batra 13b אמר רבי יהודה halacha story prophets scroll
Rabbi Yehudah recounts that Boethus ben Zonin kept eight prophetic books joined in one scroll with Rabbi Elazar ben Azarya's approval.

ואמר רבי יהודה: מעשה בביתוס בן זונין, שהיו לו שמנה נביאים מדובקין כאחד, על פי רבי אלעזר בן עזריה. ויש אומרים: לא היו לו אלא אחד אחד בפני עצמו. אמר רבי: מעשה והביאו לפנינו תורה נביאים וכתובים מדובקים כאחד, והכשרנום.
Bava Batra 14a רבי יהודה אומר aggada ruling ark dimensions
Rabbi Yehudah calculates the ark with five-handbreadth cubits, leaving a half-handbreadth beside the tablets.

רבי יהודה אומר: באמה בת חמשה טפחים. והלוחות – ארכן ששה, ורחבן ששה, ועביין שלשה; מונחות באורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון – שנים עשר טפחים; נשתייר שם חצי טפח – אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה.
Bava Batra 15a דברי רבי יהודה aggada exegesis torah authorship
Rabbi Yehudah teaches that Moses wrote through the preceding verse and Joshua wrote the Torah's final eight verses.

אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה. תניא כמאן דאמר: שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן. דתניא ״וימת שם משה עבד ה'״ – אפשר משה מת, וכתב: ״וימת שם משה״?! אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע; דברי רבי יהודה, ואמרי לה רבי נחמיה.
Bava Batra 16b רבי יהודה אומר aggada dispute abraham blessing
Rabbi Yehudah interprets Abraham's blessing in everything to mean that he had a daughter.

כתנאי: ״וה' ברך את אברהם בכל״ – מאי ״בכל״? רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת. רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת. אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם, ו״בכל״ שמה. רבי אלעזר המודעי אומר: איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו, שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו. רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אבר …
כתנאי: ״וה' ברך את אברהם בכל״ – מאי ״בכל״? רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת. רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת. אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם, ו״בכל״ שמה. רבי אלעזר המודעי אומר: איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו, שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו. רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא; ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם – תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה. אמר אביי, היינו דאמרי אינשי: אידלי יומא אידלי קצירא.
Bava Batra 19a רבי יהודה אומר halacha ruling adjacent pits
Rabbi Yehudah requires each neighbor digging into hand-worked rock to distance his pit three handbreadths and line it with lime.

תא שמע, רבי יהודה אומר: סלע הבא בידים – זה חופר בורו מכאן, וזה חופר בורו מכאן; זה מרחיק שלשה טפחים וסד בסיד, וזה מרחיק שלשה טפחים וסד בסיד. טעמא דבא בידים, הא לא בא בידים – לא!
Bava Batra 21b רבי יהודה אומר halacha dispute market competition
Rabbi Yehudah forbids a shopkeeper to distribute treats to children because it habituates them to patronize him.

אמר ליה רבינא לרבא: לימא רב הונא דאמר כרבי יהודה – דתנן, רבי יהודה אומר: לא יחלק חנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שמרגילן אצלו. וחכמים מתירין.
Bava Batra 23a רבי יהודה אומר halacha dispute dovecote distance
Rabbi Yehudah requires a dovecote to have a four-kor area of surrounding space, the full range of a pigeon's flight.

מתני' מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה. ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו, אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח. רבי יהודה אומר: בית ארבעת כורין – מלא שגר היונה. ואם לקחו – אפילו בית רובע, הרי הוא בחזקתו.
Bava Batra 23a רבי יהודה אומר halacha ruling dovecote distance
Rabbi Yehudah's dovecote rule supports pleading presumed rights on behalf of a buyer or heir.

רבי יהודה אומר: בית ארבעת כורין וכו'. אמר רב פפא, ואיתימא רב זביד: זאת אומרת, טוענין ללוקח וטוענין ליורש.
Bava Batra 27b רבי יהודה אומר halacha dispute overhanging tree
Rabbi Yehudah requires trimming a tree over the public domain high enough for a camel loaded with flax or branches.

מתני' אילן שהוא נוטה לרשות הרבים, קוצץ כדי שיהא גמל עובר – ורוכבו. רבי יהודה אומר: גמל טעון פשתן או חבילי זמורות. רבי שמעון אומר: כל האילן כנגד המשקולת, מפני הטומאה.
Bava Batra 27b רבי יהודה אומר halacha other overhanging tree
Rabbi Yehudah's clearance measure for a laden camel is compared with the sages' measure for a camel and rider.

רבי יהודה אומר: גמל טעון פשתן או חבילי זמורות. איבעיא להו: שיעורא דרבי יהודה נפיש, או דלמא שיעורא דרבנן נפיש?
Bava Batra 31b רבי יהודה אומר halacha dispute priestly status
Rabbi Yehudah rules that one witness is insufficient to establish priestly status.

דתנן, רבי יהודה אומר: אין מעלין לכהונה על פי עד אחד. אמר רבי אלעזר: אימתי – במקום שיש עוררין, אבל במקום שאין עוררין – מעלין לכהונה על פי עד אחד. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן: מעלין לכהונה על פי עד אחד.
Bava Batra 38a אמר רבי יהודה halacha dispute adverse possession
Rabbi Yehudah explains the three-year possession period as enough for a distant owner to learn of the claim and return.

מתני' שלש ארצות לחזקה – יהודה, ועבר הירדן, והגליל. היה ביהודה והחזיק בגליל, בגליל והחזיק ביהודה – אינה חזקה, עד שיהא עמו במדינה אחת. אמר רבי יהודה: לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא באספמיא – ויחזיק שנה, ילכו ויודיעוהו שנה, ויבא לשנה אחרת.
Bava Batra 39a אמר רבי יהודה halacha dialogue adverse possession
Rabbi Yehudah's three-year period is explained as practical advice allowing a distant owner to return and recover land and produce.

אמר רבא אמר רב נחמן: מחאה שלא בפניו הויא מחאה. איתיביה רבא לרב נחמן – אמר רבי יהודה: לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא באספמיא ויחזיק שנה, וילכו ויודיעוהו שנה, ויבא לשנה אחרת. ואי סלקא דעתך מחאה שלא בפניו הויא מחאה, למה לי למיתי? ליתיב התם אדוכתיה, ולימחי! התם עצה טובה קא משמע לן, דניתי ונשקול ארעא ופי …
אמר רבא אמר רב נחמן: מחאה שלא בפניו הויא מחאה. איתיביה רבא לרב נחמן – אמר רבי יהודה: לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא באספמיא ויחזיק שנה, וילכו ויודיעוהו שנה, ויבא לשנה אחרת. ואי סלקא דעתך מחאה שלא בפניו הויא מחאה, למה לי למיתי? ליתיב התם אדוכתיה, ולימחי! התם עצה טובה קא משמע לן, דניתי ונשקול ארעא ופירי.
Bava Batra 50a רבי יהודה אומר halacha ruling slave killing
Rabbi Yehudah applies the one-or-two-day exemption to the second owner with produce rights but not the first owner.

רבי יהודה אומר: השני ישנו בדין יום או יומים, מפני שהוא כספו; הראשון אינו בדין יום או יומים, שאינו כספו – קסבר: קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.
Bava Batra 56a רבי יהודה אומר aggada dispute promised lands
Rabbi Yehudah identifies the Kenite, Kenizzite, and Kadmonite territories as Mount Seir, Ammon, and Moab.

לאפוקי מאי? לאפוקי קיני, קניזי וקדמוני. תניא, רבי מאיר אומר: נפתוחא, ערבאה ושלמאה. רבי יהודה אומר: הר שעיר, עמון ומואב. רבי שמעון אומר: ערדיסקיס, אסיא ואספמיא.
Bava Batra 58b רבי יהודה אומר halacha dispute window easement
Rabbi Yehudah grants a small window an established easement when it has a frame even if a person's head cannot enter it.

חלון המצרית אין לה חזקה, ולצורית יש לה חזקה. איזו היא חלון המצרית? כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה. רבי יהודה אומר: אם יש לה מלבן – אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה, הרי זו חזקה.
Bava Batra 60b רבי יהודה אומר halacha dispute mourning jerusalem
Rabbi Yehudah forbids plaster mixed with sand as polished plaster but permits plaster mixed with straw.

תנו רבנן: לא יסוד אדם את ביתו בסיד. ואם עירב בו חול או תבן – מותר. רבי יהודה אומר: עירב בו חול – הרי זה טרכסיד, ואסור; תבן – מותר.
Bava Batra 61a רבי יהודה אומר halacha dispute house sale
Rabbi Yehudah excludes a roof from a house sale when it has a doorway form even without a ten-handbreadth parapet.

המוכר את הבית – לא מכר יציע, ואף על פי שהיא פתוחה לתוכו; ולא את החדר שלפנים הימנו; ולא את הגג – בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. רבי יהודה אומר: אם יש לו צורת פתח, אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים – אינו מכור.
Bava Batra 68b רבי יהודה אומר halacha ruling city sale
Rabbi Yehudah excludes the santar from a city sale but includes the ankolmos.

תא שמע, רבי יהודה אומר: סנטר אינו מכור, אנקולמוס מכור. מאי, לאו מדאנקולמוס גברא, סנטר נמי גברא? מידי איריא?! הא כדאיתא והא כדאיתא.
Bava Batra 68b רבי יהודה אומר halacha ruling city sale
Rabbi Yehudah includes the santar in a city sale but excludes the ankolmos.

איפוך – רבי יהודה אומר: סנטר – מכור, אנקולמוס – אינו מכור.
Bava Batra 72b דברי רבי יהודה halacha exegesis ancestral field
Rabbi Yehudah interprets a purchased field inherited after consecration as an ancestral field because it was capable of becoming one.

דתניא: מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה, ואחר כך מת אביו – מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה? תלמוד לומר: ״ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו״ – שדה שאין ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו – שראויה להיות שדה אחוזה; דברי רבי יהודה ורבי שמעון.
Bava Batra 75a רבי יהודה אומר aggada exegesis future stature
Rabbi Yehudah teaches that future human stature will be one hundred cubits, corresponding to the Temple and its walls.

רבי יהודה אומר: מאה אמה, כנגד היכל וכתליו – שנאמר: ״אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם, בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל״! כי קאמר רבי יוחנן – לכווי דבי זיקא.
Bava Batra 77b רבי יהודה אומר halacha dispute sale interpretation
Rabbi Yehudah treats an implausibly high stated price as evidence that cattle were included with a yoke.

מתני' מכר את הקרון – לא מכר את הפרדות, מכר את הפרדות – לא מכר את הקרון. מכר את הצמד – לא מכר את הבקר, מכר את הבקר – לא מכר את הצמד. רבי יהודה אומר: הדמים מודיעין. כיצד? אמר לו: ״מכור לי צימדך במאתים זוז״ – הדבר ידוע שאין הצמד במאתים זוז. וחכמים אומרים: אין הדמים ראיה.
Bava Batra 78a רבי יהודה אומר halacha dispute price fraud
Rabbi Yehudah exempts Torah scrolls, animals, and pearls from price-fraud claims.

וכי תימא ביטול מקח לרבנן לית להו, ולא?! והתנן, רבי יהודה אומר: המוכר ספר תורה, בהמה ומרגלית – אין להן אונאה. אמרו לו: לא אמרו אלא את אלו!
Bava Batra 78a רבי יהודה אומר halacha dispute donkey sale
Rabbi Yehudah includes a donkey's equipment when the buyer points to the equipped animal but excludes it when referring to ownership abstractly.

מתני' המוכר את החמור – לא מכר כליו. נחום המדי אומר: מכר כליו. רבי יהודה אומר: פעמים מכורין, פעמים אינן מכורין – כיצד? היה חמור לפניו, וכליו עליו, ואמר לו: ״מכור לי חמורך זה״ – הרי כליו מכורין. ״חמורך הוא״ – אין כליו מכורין.
Bava Batra 78a רבי יהודה אומר halacha other donkey sale
Rabbi Yehudah distinguishes circumstances in which a donkey's equipment is or is not included in its sale.

תא שמע, רבי יהודה אומר: פעמים מכורין, פעמים שאינן מכורין. מאי, לאו אמאי דקאמר תנא קמא קאי רבי יהודה? לא, רבי יהודה
Bava Batra 78b רבי יהודה אומר halacha other donkey sale
Rabbi Yehudah's distinction between two formulations of a donkey sale is examined.

רבי יהודה אומר: פעמים מכורין וכו'. מאי שנא ״חמורך זו״, ומאי שנא ״חמורך הוא״?
Bava Batra 79a דברי רבי יהודה halacha dispute consecrated growth
Rabbi Yehudah imposes misuse liability on consecrated property but not on water, refuse, birds, fruit, or grass that later enters or grows from it.

אבל הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים; אשפה ואחר כך נתמלאה זבל; שובך ואחר כך נתמלא יונים; אילן ואחר כך נשא פירות; שדה ואחר כך נתמלאה עשבים – מועלין בהן, ואין מועלין במה שבתוכן; דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: הקדיש את השדה ואת האילן – מועלין בהן ובגידוליהם, מפני שהן גידולי הקדש.
Bava Batra 79a דברי רבי יהודה halacha dispute consecrated growth
Rabbi Yehudah's exemption for later additions is accepted for a cistern and dovecote but contrasted with a field and tree.

תניא, אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה – בבור ושובך, ודברי רבי יוסי – בשדה ואילן. האי מאי? בשלמא ״נראין דברי רבי יהודה בבור ושובך״ – מכלל דפליג אשדה ואילן,
Bava Batra 79a דברי רבי יהודה halacha dispute consecrated growth
Rabbi Yehudah exempts later water and birds in a consecrated cistern or dovecote from misuse liability.

הכי קאמר: נראין דברי רבי יהודה לרבי יוסי, בבור ושובך – שאף רבי יוסי לא נחלק עליו אלא בשדה ואילן, אבל בבור ושובך מודי ליה.
Bava Batra 80b רבי יהודה אומר halacha ruling tree cutting
Rabbi Yehudah forbids ordinary cutting and instead requires cutting ten handbreadths high or flush with the ground.

רבי יהודה אומר: כדרכו – אסור; אלא מגביה עשרה טפחים וקוצץ, או גומם מעם הארץ. מעם הארץ הוא דקשי, הא אידך מעלי לה!
Bava Batra 82b אמר רבי יהודה halacha story vineyard spacing
Rabbi Yehudah recounts the sages permitting alternating cultivation between widely spaced vineyard rows at Tzalmon.

אמר רבי יהודה: מעשה בצלמון, באחד שנטע את כרמו שש עשרה על שש עשרה אמה, והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד, וזורע את הניר; לשנה אחרת היה הופך את השער למקום הזרע, וזרע את הבור; ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו.
Bava Batra 87a רבי יהודה אומר halacha ruling merchant measure
Rabbi Yehudah exempts a shopkeeper from draining three extra drops from a measure near nightfall on Sabbath eve.

וחייב להטיף לו שלש טיפין. הרכינה ומיצית – הרי הוא של מוכר. והחנווני – אינו חייב להטיף שלש טיפין. רבי יהודה אומר: ערב שבת עם חשכה – פטור.
Bava Batra 87b רבי יהודה אומר halacha ruling merchant measure
Rabbi Yehudah exempts a shopkeeper from draining extra drops near nightfall on Sabbath eve because he is preoccupied.

תא שמע: דתניא, רבי יהודה אומר: ערב שבת עם חשכה – חנווני פטור, מפני שחנווני טרוד.
Bava Batra 100b אמר רבי יהודה both story funeral ceremony
Rabbi Yehudah reports that Judeans formerly performed at least seven standing and sitting sequences for the dead.

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: היכי עבדי? אמר ליה: כדתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה, בראשונה לא היו פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת, כגון: ״עמדו יקרים עמודו״; ״שבו יקרים שבו״. אמרו לו: אם כן, אף בשבת מותר לעשות כן.
Bava Batra 119a רבי יהודה אומר halacha exegesis zelophehad inheritance
Rabbi Yehudah teaches from Manasseh's ten portions that Zelophehad's daughters received four shares.

מתיב רבה, רבי יהודה אומר: בנות צלפחד נטלו ארבעה חלקים, שנאמר: ״ויפלו חבלי מנשה עשרה״! אלא אמר רבה: ארץ ישראל מוחזקת היא.
Bava Batra 121b דברי רבי יהודה aggada exegesis ai casualties
Rabbi Yehudah reads the number of Israelites killed at Ai as exactly thirty-six.

ומשאר שבטים לא עייל? והתניא: יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב, ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ – שנאמר: ״ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש״, ותניא: שלשים וששה ממש, דברי רבי יהודה.
Bava Batra 122a אמר רבי יהודה halacha ruling land division
Rabbi Yehudah values one se'a of land in Judea as equal to five se'a in Galilee for equitable allocation.

ועוד, תניא: עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים – שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים. ולא נתחלקה אלא בכסף – שנאמר: ״בין רב למעט״. אמר רבי יהודה: סאה ביהודה, שוה חמש סאין בגליל.
Bava Batra 126b רבי יהודה אומר halacha dispute financial conditions
Rabbi Yehudah upholds a marital condition waiving monetary obligations.

דתניא, האומר לאשה: ״הרי את מקודשת לי, על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה״ – הרי זו מקודשת, ותנאו בטל; דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בדבר של ממון – תנאו קיים!
Bava Batra 127b אמר רבי יהודה halacha exegesis paternal testimony
Rabbi Yehudah permits a father to identify his firstborn or declare his son disqualified by maternal status.

מכאן אמר רבי יהודה: נאמן אדם לומר: ״זה בני בכור״. וכשם שנאמן אדם לומר ״זה בני בכור״, כך נאמן אדם לומר ״זה בן גרושה״ ו״זה בן חלוצה״. וחכמים אומרים: אינו נאמן.
Bava Batra 132a אמר רבי יהודה halacha story wife gift
Rabbi Yehudah the baker recounts sages making his niece forfeit her marriage contract to retain her gift, leaving her disadvantaged either way.

ואמר רבי יהודה הנחתום: מעשה ואירע הדבר בבת אחותי כלה, ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו: תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה, ונמצאת קרחת מכאן ומכאן.
Bava Batra 132b אמר רבי יהודה halacha ruling wife consent
Rabbi Yehudah limits a wife's loss of her marriage contract to when she was present and explicitly consented.

וכי תימא: כולה רבי יוסי היא; והא תניא, אמר רבי יהודה: אימתי – שהיתה שם וקבלה עליה; אבל היתה שם ולא קבלה עליה, קבלה עליה ולא היתה שם – לא אבדה כתובתה! תיובתא דכולהו! תיובתא.
Bava Batra 136a דברי רבי יהודה halacha dispute lifetime gift
Rabbi Yehudah requires a parent transferring property to children while retaining lifetime use to write from today and after death.

מתני' הכותב נכסיו לבניו, צריך שיכתוב ״מהיום ולאחר מיתה״, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אינו צריך.
Bava Batra 141a רבי יהודה אומר aggada exegesis abraham daughter
Rabbi Yehudah interprets Abraham's blessing in everything to mean that he had a daughter.

הי רבי יהודה? אילימא רבי יהודה ד״בכל״ – דתניא: ״וה' ברך את אברהם בכל״ – רבי מאיר אומר: שלא היה לו בת. רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת, ו״בכל״ שמה. אימור דשמעת ליה לרבי יהודה – ברתא נמי לא חסריה רחמנא לאברהם; דעדיפא מבן מי שמעת ליה?!
Bava Batra 141a רבי יהודה אומר halacha dispute child support
Rabbi Yehudah calls supporting sons a mitzva and supporting daughters even more necessary to prevent their disgrace.

אלא הא רבי יהודה – דתניא: מצוה לזון את הבנות, וקל וחומר לבנים – דעסקי בתורה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מצוה לזון את הבנים, וקל וחומר לבנות – דלא ליתזלן.
Bava Batra 145a רבי יהודה אומר halacha dispute betrothal gift
Rabbi Yehudah awards a virgin two hundred and a widow one hundred from a betrothal loaf and requires returning the remainder.

והני תנאי – כהני תנאי, דתניא: קדשה בככר – בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה; דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה; ומחזרת לו את השאר. רבי יוסי אומר: קדשה בעשרים – נותן לה שלשים חצאין. קדשה בשלשים – נותן לה עשרים חצאין.
Bava Batra 157a רבי יהודה אומר halacha dispute deathbed gift
Rabbi Yehudah transmits Rabbi Eliezer's view that an oral deathbed disposition works on Sabbath because writing is impossible but not on weekdays.

רבי יהודה אומר, רבי אליעזר אומר: בשבת – דבריו קיימין, מפני שאינו יכול לכתוב; אבל לא בחול. רבי יהושע אומר: בשבת אמרו, קל וחומר בחול. כיוצא בו – זכין לקטן ואין זכין לגדול, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: לקטן אמרו, קל וחומר לגדול.
Bava Batra 168a רבי יהודה אומר halacha dispute conditional forfeiture
Rabbi Yehudah refuses to release a debt document held in escrow when the debtor misses the stipulated deadline.

מתני' מי שפרע מקצת חובו, והשליש את שטרו – ואמר לו: ״אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני, תן לו שטרו״, הגיע זמן ולא נתן – רבי יוסי אומר: יתן, רבי יהודה אומר: לא יתן.
Bava Batra 170b רבי יהודה אומר halacha dialogue partial repayment
Rabbi Yehudah requires replacing a partially paid debt document rather than issuing a receipt that the debtor must preserve.

מתני' מי שפרע מקצת חובו, רבי יהודה אומר: יחליף, רבי יוסי אומר: יכתוב שובר. אמר רבי יהודה: נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים! אמר לו רבי יוסי: כך יפה לו, ולא ירע כחו של זה.
Bava Batra 171a דברי רבי יהודה halacha dispute partial repayment
Rabbi Yehudah requires witnesses to tear a partially paid note and write a new one dated from the original loan.

מאי ברייתא? דתניא: הרי שהיו נושין בו אלף זוז, ופרע מהן חמש מאות זוז – עדים מקרעין את השטר, וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שטר זה יהא מונח במקומו, ויכתבו שובר.
Bava Batra 171a דברי רבי יהודה halacha dialogue postdated document
Rabbi Yehudah validates a document dated on Sabbath or Yom Kippur as evidently postdated and cites an earlier ruling.

תנו רבנן: שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי – שטר מאוחר הוא, וכשר; דברי רבי יהודה. רבי יוסי פוסל. אמר לו רבי יהודה: והלא מעשה בא לפניך בצפורי, והכשרת! אמר לו: כשהכשרתי – בזה הכשרתי.

Sanhedrin (73)

Sanhedrin 2a רבי יהודה אומר halacha dispute court size
Rabbi Yehudah requires five judges for ordaining elders and performing the heifer-neck-breaking rite.

סמיכת זקנים ועריפת עגלה – בשלשה, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: בחמשה. החליצה והמיאונין – בשלשה.
Sanhedrin 2a רבי יהודה אומר halacha ruling valuation court
Rabbi Yehudah requires one priest among the three judges valuing movable property.

נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין – בשלשה. ההקדשות – בשלשה. הערכין המטלטלים – בשלשה. רבי יהודה אומר: אחד מהן כהן.
Sanhedrin 2a רבי יהודה אומר halacha dispute great sanhedrin
Rabbi Yehudah sets the Great Sanhedrin at seventy judges.

סנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד, וקטנה של עשרים ושלשה. מנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד? שנאמר: ״אספה לי שבעים איש מזקני ישראל״, ומשה על גביהן. רבי יהודה אומר: שבעים.
Sanhedrin 3b רבי יהודה אומר halacha ruling great sanhedrin
Rabbi Yehudah sets the Great Sanhedrin at seventy judges.

סבר לה כרבי יהודה, דאמר: שבעים. דתנן: סנהדרי גדולה היתה של שבעים ואחד, רבי יהודה אומר: שבעים.
Sanhedrin 3b רבי יהודה אומר halacha dispute court size
Rabbi Yehudah requires five judges for ordaining elders and performing the heifer-neck-breaking rite.

וכי תימא: לא שנא, והתנן: סמיכת זקנים ועריפת עגלה בשלשה, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: בחמשה.
Sanhedrin 7b רבי יהודה אומר halacha exegesis judicial impartiality
Rabbi Yehudah interprets the command against recognizing faces as forbidding a judge to show recognition to a litigant.

״לא תכירו פנים במשפט״. רבי יהודה אומר: לא תכירהו. רבי אלעזר אומר: לא תנכרהו.
Sanhedrin 8b רבי יהודה אומר halacha ruling capital warning
Rabbi Yehudah requires a capital offender's warning to specify the exact method of execution.

רבי יהודה אומר: עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא נהרג.
Sanhedrin 12a רבי יהודה אומר both story leap year
Rabbi Yehudah permits intercalating a year because of communal impurity and recounts Hezekiah doing so and seeking mercy.

רבי יהודה אומר: מעברין. אמר רבי יהודה: מעשה בחזקיה מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה, ובקש רחמים על עצמו, דכתיב: ״כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו
Sanhedrin 12b רבי יהודה אומר halacha ruling communal impurity
Rabbi Yehudah's permission to intercalate for impurity treats communal impurity as merely overridden rather than fully permitted.

אמר מר: רבי יהודה אומר: מעברין. אלמא, אית ליה לרבי יהודה: טומאה דחויה היא בציבור.
Sanhedrin 12b רבי יהודה אומר halacha dispute forehead plate
Rabbi Yehudah allows the priestly forehead plate to effect atonement only while it is worn.

והא תניא: ציץ, בין שישנו על מצחו ובין שאינו על מצחו – מרצה, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: עודו על מצחו – מרצה, אין עודו על מצחו – אינו מרצה.
Sanhedrin 12b רבי יהודה אומר both story leap year
Rabbi Yehudah invalidates a year intercalated for impurity and recounts Hezekiah seeking mercy after doing so.

וליטעמיך, תיקשי לך היא גופה: רבי יהודה אומר מעברין, ואמר רבי יהודה: מעשה בחזקיה מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה, וביקש רחמים על עצמו? אלא, חסורי מחסרא והכי קתני: אין מעברין את השנה מפני הטומאה, ואם עיברוה – מעוברת. רבי יהודה אומר: אינה מעוברת. ואמר רבי יהודה וכו'.
Sanhedrin 12b דברי רבי יהודה halacha ruling leap year
Rabbi Yehudah permits intercalation only when the seasonal cycle falls at least sixteen days short of the month.

אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מעברין את השנה אלא אם כן היתה תקופה חסירה רובה של חודש. וכמה רובה של חודש? ששה עשר יום; דברי רבי יהודה.
Sanhedrin 13a דברי רבי יהודה halacha dispute seasonal cycle
Rabbi Yehudah counts the day of the seasonal turning point as completing the previous season.

מיתיבי: יום תקופה גומר, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: יום תקופה מתחיל.
Sanhedrin 13a רבי יהודה אומר halacha dispute leap year
Rabbi Yehudah requires the seasonal cycle to fall twenty days, two-thirds of a month, short before intercalating.

ועוד, תניא: אין מעברין את השנה אלא אם כן היתה תקופה חסירה רובו של חודש. וכמה רובו של חדש? ששה עשר יום. רבי יהודה אומר: שתי ידות בחודש. וכמה שתי ידות בחדש? עשרים יום.
Sanhedrin 13a רבי יהודה אומר halacha other leap year
Rabbi Yehudah's twenty-day threshold for intercalating the year is compared with another calculation.

אמר מר: רבי יהודה אומר: שתי ידות בחודש, עשרים יום. רבי יוסי אומר: מחשבין ששה עשר יום לפני הפסח, מעברין. היינו רבי יהודה!
Sanhedrin 13b דברי רבי יהודה halacha exegesis elder ordination
Rabbi Yehudah derives a five-member court for elder ordination from two elders, two acts of laying hands, and an odd-numbered court.

אי ״עדה״ – יכול קטני עדה? תלמוד לומר ״העדה״ – מיוחדין שבעדה. וכמה הן? ״וסמכו״ – שנים, ״זקני״ – שנים, ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי כאן חמשה. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: ״זקני״ – שנים, ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי כאן שלשה.
Sanhedrin 14a דברי רבי יהודה halacha exegesis heifer tribunal
Rabbi Yehudah derives a five-member court for the heifer-neck-breaking rite from two elders, two judges, and an odd-numbered court.

עריפת עגלה בשלשה. תנו רבנן: ״ויצאו זקניך ושפטיך״. ״זקניך״ – שנים, ״שפטיך״ – שנים, ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי כאן חמשה. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: ״זקניך״ – שנים, ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי כאן שלשה.
Sanhedrin 15a רבי יהודה אומר halacha exegesis valuation court
Rabbi Yehudah's requirement of a priest on a valuation court is grounded in the verse's explicit mention of a priest.

רבי יהודה אומר כו'. אמר ליה רב פפא לאביי: בשלמא לרבי יהודה, היינו דכתיב ״כהן״. אלא לרבנן, ״כהן״ למה להו? קשיא.
Sanhedrin 16b רבי יהודה אומר halacha exegesis court administration
Rabbi Yehudah derives that one official is appointed over all the judges and officers.

שופטים לכל עיר ועיר מניין? תלמוד לומר: ״שפטים לשעריך״. שוטרים לכל עיר ועיר מניין? תלמוד לומר: ״שטרים לשעריך״. רבי יהודה אומר: אחד ממונה על כולן, שנאמר: ״תתן לך״. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ״לשבטיך ושפטו״ – מצוה בשבט לדון את שבטו.
Sanhedrin 18a רבי יהודה אומר halacha exegesis high priest mourning
Rabbi Yehudah forbids the High Priest to leave the Temple during a relative's funeral procession.

רבי יהודה אומר: אינו יוצא מן המקדש, משום שנאמר: ״ומן המקדש לא יצא״.
Sanhedrin 18a רבי יהודה אומר halacha dispute royal levirate
Rabbi Yehudah praises a king who voluntarily performs levirate marriage or release.

המלך לא דן, ולא דנין אותו, לא מעיד ולא מעידין אותו, לא חולץ ולא חולצין לאשתו, לא מייבם ולא מייבמין לאשתו. רבי יהודה אומר: אם רצה לחלוץ או לייבם – זכור לטוב. אמרו לו: אין שומעין לו.
Sanhedrin 18a רבי יהודה אומר halacha exegesis royal widow
Rabbi Yehudah permits a king to marry another king's widow, citing David's receipt of Saul's wives.

ואין נושאין אלמנתו, רבי יהודה אומר: נושא המלך אלמנתו של מלך, שכן מצינו בדוד שנשא אלמנתו של שאול, שנאמר: ״ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך״.
Sanhedrin 20a רבי יהודה אומר halacha exegesis royal mourning
Rabbi Yehudah permits a king to follow a funeral bier, citing David following Abner's bier.

מתני' מת לו מת – אינו יוצא מפתח פלטרין שלו. רבי יהודה אומר: אם רוצה לצאת אחר המיטה – יוצא, שכן מצינו בדוד שיצא אחר מיטתו של אבנר, שנאמר: ״והמלך דוד הלך אחר המטה״. אמרו לו: לא היה הדבר אלא לפייס את העם. וכשמברין אותו – כל העם מסובין על הארץ, והוא מיסב על הדרגש.
Sanhedrin 20a רבי יהודה אומר halacha exegesis funeral procession
Rabbi Yehudah requires women to walk before the bier, reasoning from David's position behind Abner's bier.

גמ' תנו רבנן: מקום שנהגו נשים לצאת אחר המיטה – יוצאות, לפני המיטה – יוצאות. רבי יהודה אומר: לעולם נשים לפני המיטה יוצאות, שכן מצינו בדוד שיצא אחר מיטתו של אבנר, שנאמר: ״והמלך דוד הלך אחר המטה״.
Sanhedrin 20b רבי יהודה אומר aggada exegesis royal powers
Rabbi Yehudah teaches that the king's stated powers were recited only to instill fear of royal authority.

כתנאי, רבי יוסי אומר: כל האמור בפרשת מלך – מלך מותר בו. רבי יהודה אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם, שנאמר: ״שום תשים עליך מלך״ – שתהא אימתו עליך.
Sanhedrin 20b רבי יהודה אומר halacha ruling national commandments
Rabbi Yehudah teaches that Israel entering the land must appoint a king, destroy Amalek, and build the chosen Temple.

וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ – להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה.
Sanhedrin 21a רבי יהודה אומר halacha dispute royal marriage
Rabbi Yehudah permits a king many wives provided they do not turn his heart astray.

מתני' ״לא ירבה לו נשים״, אלא שמנה עשרה. רבי יהודה אומר: מרבה הוא לו, ובלבד שלא יהו מסירות את לבו. רבי שמעון אומר: אפילו אחת ומסירה את לבו – הרי זה לא ישאנה. אם כן, למה נאמר ״לא ירבה לו נשים״? דאפילו כאביגיל.
Sanhedrin 21a דברי רבי יהודה halacha exegesis widow collateral
Rabbi Yehudah forbids taking collateral from any widow, whether poor or wealthy.

דתניא: אלמנה, בין שהיא עניה בין שהיא עשירה, אין ממשכנין אותה, שנאמר: ״לא תחבל בגד אלמנה״ – דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: עשירה – ממשכנין אותה, ענייה – אין ממשכנין אותה, ואתה חייב להחזיר לה, ואתה משיאה שם רע בשכנותיה.
Sanhedrin 24b אמר רבי יהודה halacha ruling gambling testimony
Rabbi Yehudah disqualifies gamblers as witnesses only when gambling is their sole occupation.

אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאין להן אומנות אלא הוא, אבל יש להן אומנות שלא הוא – כשרין.
Sanhedrin 24b אמר רבי יהודה halacha ruling gambling testimony
Rabbi Yehudah qualifies gamblers as witnesses when they have another occupation contributing to society.

ותנן, אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאין להן אומנות אלא הוא; אבל יש להן אומנות שלא הוא – הרי זה כשרים. אלמא, טעמא דמתניתין משום יישובו של עולם הוא. קשיא לרמי בר חמא!
Sanhedrin 25a רבי יהודה אומר halacha ruling conditional nazirite
Rabbi Yehudah transmits that unresolved conditional declarations create no naziriteship because the vow must be unequivocal.

ההיא רבי יהודה משום רבי טרפון היא, דתניא: רבי יהודה אומר משום רבי טרפון, לעולם אין אחד מהן נזיר, לפי שלא נתנה נזירות אלא להפלאה.
Sanhedrin 26b אמר רבי יהודה halacha ruling witness eligibility
Rabbi Yehudah's qualification limiting witness disqualification is accepted as law.

אמר רבי יהודה אימתי. אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: הלכה כרבי יהודה.
Sanhedrin 27b רבי יהודה אומר halacha dispute relative testimony
Rabbi Yehudah continues treating a former father-in-law as a relative when grandchildren from the deceased daughter survive.

היה קרוב ונתרחק, הרי זה כשר. רבי יהודה אומר: אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה, הרי זה קרוב.
Sanhedrin 28b רבי יהודה אומר halacha dispute relative testimony
Rabbi Yehudah identifies a stepson alone as the relative covered by the rule.

חורגו לבדו. תנו רבנן: חורגו לבדו. רבי יוסי אומר: גיסו. ותניא אידך: גיסו לבדו. רבי יהודה אומר: חורגו.
Sanhedrin 28b רבי יהודה אומר halacha dispute relative testimony
Rabbi Yehudah's ruling on continuing kinship after a daughter's death is reported with conflicting determinations of law.

רבי יהודה אומר כו'. אמר רבי תנחום אמר רבי טבלא אמר רבי ברונא אמר רב: הלכה כרבי יהודה. רבא אמר רב נחמן: אין הלכה כרבי יהודה. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אין הלכה כרבי יהודה.
Sanhedrin 36b רבי יהודה אומר halacha dispute court scribes
Rabbi Yehudah requires three court scribes, separately recording acquittals, convictions, and both.

מתני' סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה, כדי שיהו רואין זה את זה. ושני סופרי הדיינין עומדים לפניהם, אחד מימין ואחד משמאל, וכותבין דברי מחייבין ודברי מזכין. רבי יהודה אומר: שלשה, אחד כותב דברי המזכין, ואחד כותב דברי המחייבין, והשלישי כותב דברי המזכין ודברי המחייבין.
Sanhedrin 40a רבי יהודה אומר halacha ruling witness discrepancy
Rabbi Yehudah validates testimony despite the specified lesser time discrepancy but voids testimony placing the event at five versus seven.

רבי יהודה אומר: קיימת. אחד אומר ״בחמש״, ואחד אומר ״בשבע״ – עדותן בטילה, שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב.
Sanhedrin 43b רבי יהודה אומר halacha dispute execution confession
Rabbi Yehudah allows one who knows he was falsely convicted to exclude that alleged sin from his pre-execution confession.

ואם אינו יודע להתוודות, אומרים לו, אמור: ״תהא מיתתי כפרה על כל עונותי״. רבי יהודה אומר: אם היה יודע שהוא מזומם, אומר: ״תהא מיתתי כפרה על כל עונותי חוץ מעון זה״. אמרו לו: אם כן, יהו כל אדם אומרין כן כדי לנקות עצמן.
Sanhedrin 43b דברי רבי יהודה aggada exegesis collective responsibility
Rabbi Yehudah interprets the dotted verse to teach that Israel was not punished for secret sins until crossing the Jordan.

כתנאי: ״הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם״. למה נקוד על ״לנו ולבנינו״ ועל עין שב״עד״? מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה.
Sanhedrin 44a דברי רבי יהודה aggada exegesis ai casualties
Rabbi Yehudah reads the number of Israelites killed at Ai as exactly thirty-six.

״ויציקום לפני ה'״. אמר רב נחמן: בא וחבטם לפני המקום. אמר לפניו: רבונו של עולם, על אלו תיהרג רובה של סנהדרין? דכתיב: ״ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש״. ותניא: שלשים וששה ממש, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה: וכי שלשים וששה היו? והלא לא נאמר אלא ״כשלשים וששה איש״! אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כנגד רוב …
״ויציקום לפני ה'״. אמר רב נחמן: בא וחבטם לפני המקום. אמר לפניו: רבונו של עולם, על אלו תיהרג רובה של סנהדרין? דכתיב: ״ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש״. ותניא: שלשים וששה ממש, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה: וכי שלשים וששה היו? והלא לא נאמר אלא ״כשלשים וששה איש״! אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כנגד רובה של סנהדרין.
Sanhedrin 44b רבי יהודה אומר halacha ruling execution confession
Rabbi Yehudah's special confession for a falsely convicted person is rejected to protect courts and witnesses from suspicion.

אם אינו יודע להתוודות כו'. רבי יהודה אומר כו'. לנקות עצמן, וינקו עצמן! כדי שלא להוציא לעז על בתי דינין ועל העדים.
Sanhedrin 44b דברי רבי יהודה halacha dispute execution modesty
Rabbi Yehudah requires covering a man's front and both the front and back of a woman during stoning.

מתני' היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות, מפשיטין אותו את בגדיו. האיש מכסין אותו מלפניו, והאשה מלפניה ומאחריה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: האיש נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה.
Sanhedrin 45a דברי רבי יהודה halacha dispute execution modesty
Rabbi Yehudah requires covering a man's front and both the front and back of a woman during stoning because her body is considered nakedness.

גמ' תנו רבנן: האיש מכסין אותו פרק אחד מלפניו, ואשה שני פרקים – בין מלפניה בין מלאחריה, מפני שכולה ערוה. דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: האיש נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה.
Sanhedrin 45a רבי יהודה אומר halacha exegesis execution clothing
Rabbi Yehudah interprets the singular pronoun to require both male and female offenders to be stoned without clothing.

אילימא אותו ולא אותה, והכתיב: ״והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא״? אלא מאי ״אותו״? אותו בלא כסותו, הא אותה בכסותה. רבי יהודה אומר: אותו בלא כסותו, לא שנא איש ולא שנא אשה.
Sanhedrin 45a רבי יהודה אומר halacha ruling sotah exposure
Rabbi Yehudah forbids exposing an attractive bosom or loosening attractive hair during the suspected wife's ritual.

למימרא דרבנן חיישי להרהורא, ורבי יהודה לא חייש להרהורא? והא איפכא שמענא להו, דתנן: הכהן אוחז בבגדיה – אם נקרעו נקרעו, ואם נפרמו נפרמו, עד שמגלה את לבה וסותר את שערה. רבי יהודה אומר: אם היה לבה נאה לא היה מגלהו, ואם היה שערה נאה לא היה סותרו.
Sanhedrin 48b רבי יהודה אומר halacha dispute executed property
Rabbi Yehudah awards the property of those executed by the king to their heirs.

תנו רבנן: הרוגי מלכות – נכסיהן למלך, הרוגי בית דין – נכסיהן ליורשין. רבי יהודה אומר: אף הרוגי מלכות נכסיהן ליורשין. אמרו ליה לרבי יהודה: והלא כבר נאמר ״הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו״?
Sanhedrin 52a רבי יהודה אומר halacha ruling execution burning
Rabbi Yehudah requires forcibly opening the condemned person's mouth with tongs before inserting the burning wick so the person does not die prematurely.

רבי יהודה אומר: אף הוא, אם מת בידם – לא היו מקיימין בו מצות שריפה, אלא פותח את פיו בצבת שלא בטובתו, ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו, ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו.
Sanhedrin 52b רבי יהודה אומר halacha dispute execution sword
Rabbi Yehudah rejects royal-style decapitation as degrading and instead requires placing the head on a block and chopping it with an axe.

מתני' מצות הנהרגין היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: ניוול הוא לו, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו.
Sanhedrin 53a רבי יהודה אומר halacha dispute incest liability
Rabbi Yehudah makes intercourse with one's mother liable only under the prohibition of mother, not also father's wife.

הבא על האם, חייב עליה משום אם ומשום אשת אב. רבי יהודה אומר: אינו חייב אלא משום האם בלבד.
Sanhedrin 53a רבי יהודה אומר halacha ruling incest liability
Rabbi Yehudah makes intercourse with one's mother liable only as mother when she was not legally fit to marry the father.

גמ' תניא: רבי יהודה אומר, אם לא היתה אמו ראויה לאביו, אינו חייב אלא משום האם בלבד.
Sanhedrin 53b רבי יהודה אומר halacha ruling incest liability
Rabbi Yehudah makes intercourse with one's mother liable only under the prohibition of mother.

כי אתא רבי יצחק, תני כדתנן: רבי יהודה אומר, אינו חייב אלא משום האם בלבד.
Sanhedrin 56b רבי יהודה אומר aggada exegesis adam commandments
Rabbi Yehudah teaches that Adam was commanded only against idolatry.

רבי יהודה אומר: אדם הראשון לא נצטווה אלא על עבודה זרה בלבד, שנאמר ״ויצו ה' אלהים על האדם״. רבי יהודה בן בתירה אומר: אף על ברכת השם. ויש אומרים: אף על הדינים.
Sanhedrin 61a רבי יהודה אומר halacha ruling idolatry incitement
Rabbi Yehudah requires an incited person to verbally assent that he will worship idolatry before liability attaches.

הדר אמר רב יוסף: לאו מילתא היא דאמרי, דאפילו לרבי יהודה בדיבורא נמי חיובי מחייב. דתנן, רבי יהודה אומר: לעולם אינו חייב עד שיאמר ״אעבוד״, ״אלך ואעבוד״, ״נלך ונעבוד״.
Sanhedrin 63b דברי רבי יהודה halacha ruling prohibition lashes
Rabbi Yehudah teaches that the stated prohibition does not incur lashes.

לומר שאין לוקין עליו, דברי רבי יהודה.
Sanhedrin 70b רבי יהודה אומר aggada dispute eden fruit
Rabbi Yehudah identifies the tree of knowledge as wheat because grain gives a child the understanding to name its parents.

שאין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין. רבי יהודה אומר: חטה היה, שאין התינוק יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן. רבי נחמיה אומר: תאנה היה, שבדבר שקלקלו בו נתקנו, שנאמר: ״ויתפרו עלה תאנה״.
Sanhedrin 71a רבי יהודה אומר halacha ruling rebellious son
Rabbi Yehudah disqualifies a boy from rebellious-son status when his mother is not suited to his father.

מתני' היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה, אביו אינו רוצה ואמו רוצה – אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיהו שניהם רוצין. רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו ראויה לאביו, אינו נעשה בן סורר ומורה.
Sanhedrin 71a רבי יהודה אומר halacha exegesis rebellious son
Rabbi Yehudah requires the rebellious son's parents to match in voice, appearance, and height.

אלא בשוה לאביו קאמר. תניא נמי הכי: רבי יהודה אומר, אם לא היתה אמו שוה לאביו בקול ובמראה ובקומה, אינו נעשה בן סורר ומורה. מאי טעמא? דאמר קרא ״איננו שמע בקלנו״. מדקול בעינן שוין, מראה וקומה נמי בעינן שוין.
Sanhedrin 73a רבי יהודה אומר halacha dispute rescue force
Rabbi Yehudah permits killing a pursuer even when the threatened woman asks that he be left alone to avoid being killed.

נעבדה בה עבירה – אין מצילין אותה בנפשו. יש לה מושיע – אין מצילין אותה בנפשו. רבי יהודה אומר: אף האומרת ״הניחו לו״ שלא יהרגנה.
Sanhedrin 73b רבי יהודה אומר halacha other rescue force
Rabbi Yehudah's permission to kill a pursuer despite the threatened woman's plea is examined.

רבי יהודה אומר: אף האומרת ״הניחו לו״ שלא יהרגנה. במאי קמיפלגי?
Sanhedrin 79b רבי יהודה אומר halacha dispute mixed murderers
Rabbi Yehudah confines a murderer mixed among others in a secure cell.

מתני' רוצח שנתערב באחרים – כולן פטורין. רבי יהודה אומר: כונסין אותן לכיפה.
Sanhedrin 80a רבי יהודה אומר halacha dispute mixed oxen
Rabbi Yehudah confines an ox sentenced to stoning that becomes mixed with innocent oxen in a secure enclosure.

ושור שנגמר דינו, שנתערב בשוורין אחרים מעליי – סוקלין אותן. רבי יהודה אומר: כונסין אותן לכיפה.
Sanhedrin 80b רבי יהודה אומר halacha dispute capital warning
Rabbi Yehudah requires a capital offender's warning to specify the exact method of execution.

אמר רבי ירמיה: הכא במאי עסקינן? כגון שהתרו בו סתם. והאי תנא הוא, דתניא: ושאר חייבי מיתות שבתורה אין ממיתין אותן אלא בעדה ועדים והתראה, ועד שיודיעוהו שהוא חייב מיתת בית דין. רבי יהודה אומר: עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא נהרג.
Sanhedrin 80b רבי יהודה אומר halacha exegesis capital warning
Rabbi Yehudah rejects the wood gatherer's unspecified warning as precedent because that case was an exceptional ruling.

תנא קמא יליף ממקושש, ורבי יהודה אומר: מקושש הוראת שעה היתה.
Sanhedrin 85b רבי יהודה אומר halacha dispute kidnapping
Rabbi Yehudah requires a kidnapper to bring the victim into his domain and use him, and he includes a person half slave and half free.

מתני' הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו. רבי יהודה אומר: עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו, שנאמר: ״והתעמר בו ומכרו״. הגונב את בנו, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מחייב, וחכמים פוטרין. גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין, רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.
Sanhedrin 86a רבי יהודה אומר halacha ruling slave humiliation
Rabbi Yehudah denies slaves compensation for humiliation.

גנב מי שחציו וכו'. תנן התם, רבי יהודה אומר: אין לעבדים בושת.
Sanhedrin 87a רבי יהודה אומר halacha dispute rebellious elder
Rabbi Yehudah makes a rebellious elder liable for a matter rooted in Torah whose interpretation comes from the sages.

תנו רבנן: זקן ממרא אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים. רבי שמעון אומר: אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים.
Sanhedrin 89a רבי יהודה אומר halacha dispute rebellious elder
Rabbi Yehudah forbids delaying a rebellious elder's sentence until a festival and requires immediate execution followed by public notification.

מתני' אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו, ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים. ומשמרין אותו עד הרגל, וממיתין אותו ברגל, שנאמר: ״וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד״. דברי רבי עקיבא. רבי יהודה אומר: אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחין בכל המקומ …
מתני' אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו, ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים. ומשמרין אותו עד הרגל, וממיתין אותו ברגל, שנאמר: ״וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד״. דברי רבי עקיבא. רבי יהודה אומר: אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחין בכל המקומות: ״איש פלוני מתחייב מיתה בבית דין״.
Sanhedrin 90a רבי יהודה אומר aggada exegesis world to come
Rabbi Yehudah grants King Manasseh a share in the world to come because God heard his prayer and restored him.

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא. שלשה מלכים: ירבעם, אחאב, ומנשה. רבי יהודה אומר: מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר ״ויתפלל אליו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו״. אמרו לו: למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו. ארבעה הדיוטות: בלעם, ודואג, ואחיתופל, וגחזי.
Sanhedrin 92b רבי יהודה אומר aggada dispute dry bones
Rabbi Yehudah declares Ezekiel's resurrection of the dead a true event that also functions as a parable.

דתניא, רבי אליעזר אומר: מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ומתו. מה שירה אמרו? ״ה' ממית בצדק ומחיה ברחמים״. רבי יהושע אומר: שירה זו אמרו ״ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל״. רבי יהודה אומר, אמת משל היה.
Sanhedrin 97a רבי יהודה אומר aggada exegesis messianic generation
Rabbi Yehudah depicts the generation of David's descendant as morally corrupt, devastated, displaced, contemptuous of piety, and shameless.

״אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך״. תניא: רבי יהודה אומר, דור שבן דוד בא בו – בית הוועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן יאשם, ואנשי גבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת הסופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, ופני הדור כפני כלב.
Sanhedrin 100a רבי יהודה אומר aggada exegesis future stature
Rabbi Yehudah teaches that future human stature will be one hundred cubits, corresponding to the Temple and its walls.

מיתיבי: ״ואולך אתכם קוממיות״ – רבי מאיר אומר: מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון. רבי יהודה אומר: מאה אמה, כנגד היכל וכתליו, שנאמר: ״אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחטבות תבנית היכל וגו'״.
Sanhedrin 101b אמר רבי יהודה aggada exegesis jeroboam scheme
Rabbi Yehudah explains that Jeroboam seated a wicked person beside a righteous one to trick the righteous into endorsing his commands.

מאי ״ויועץ״? אמר רבי יהודה: שהושיב רשע אצל צדיק. אמר להו: חתמיתו על כל דעבידנא? אמרו ליה: הין. אמר להו: מלכא בעינא למיהוי. אמרו ליה: הין. כל דאמינא לכו עבידתו? אמרו ליה: הין. אפילו למפלח לעבודה זרה? אמר ליה צדיק: חס וחלילה! אמר ליה רשע לצדיק: סלקא דעתך דגברא כירבעם פלח לעבודה זרה? אלא למינסינהו הוא …
מאי ״ויועץ״? אמר רבי יהודה: שהושיב רשע אצל צדיק. אמר להו: חתמיתו על כל דעבידנא? אמרו ליה: הין. אמר להו: מלכא בעינא למיהוי. אמרו ליה: הין. כל דאמינא לכו עבידתו? אמרו ליה: הין. אפילו למפלח לעבודה זרה? אמר ליה צדיק: חס וחלילה! אמר ליה רשע לצדיק: סלקא דעתך דגברא כירבעם פלח לעבודה זרה? אלא למינסינהו הוא דקא בעי, אי קבליתו למימריה.
Sanhedrin 102b רבי יהודה אומר aggada exegesis world to come
Rabbi Yehudah grants Manasseh a share in the world to come because God accepted his prayer.

רבי יהודה אומר: מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ויתפלל מנשה אל ה' ויעתר לו וגו'״. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, שנאמר: ״ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו״. מר סבר: בגלל מנשה שעשה תשובה ואינהו לא עבוד, ומר סבר:

Makkot (22)

Makkot 4b דברי רבי יהודה halacha exegesis leftover sacrifice
Rabbi Yehudah teaches that the command to burn leftover sacrificial meat remedies its prohibition and therefore prevents lashes.

איכא דמתני להא דעולא אהא דתניא: ״לא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר, וגו'״ – בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו, דברי רבי יהודה.
Makkot 5a רבי יהודה אומר halacha dispute false witnesses
Rabbi Yehudah treats repeated groups discrediting prior witnesses as suspicious and executes only the first group.

באו אחרים והזימום, באו אחרים והזימום, אפילו מאה – כולם יהרגו. רבי יהודה אומר: איסטטית היא זו, ואינו נהרג אלא כת הראשונה בלבד.
Makkot 5a רבי יהודה אומר halacha other false witnesses
Rabbi Yehudah's characterization of repeated discrediting testimony as suspicious is referenced.

רבי יהודה אומר: איסטטית היא זו כו'.
Makkot 9b דברי רבי יהודה halacha dispute blind exile
Rabbi Yehudah exempts a blind accidental killer from exile.

מתני' הסומא אינו גולה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: גולה. השונא אינו גולה. רבי יוסי אומר: השונא נהרג, מפני שהוא כמועד. רבי שמעון אומר: יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה. זה הכלל: כל שהוא יכול לומר לדעת הרג – אינו גולה, ושלא לדעת הרג – הרי זה גולה.
Makkot 9b דברי רבי יהודה halacha exegesis blind exile
Rabbi Yehudah interprets without seeing to exempt a blind accidental killer from exile.

גמ' תנו רבנן: ״בלא ראות״ – פרט לסומא, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: ״בלא ראות״ – לרבות את הסומא.
Makkot 11a רבי יהודה אומר halacha dispute city refuge
Rabbi Yehudah allows the death of the priest anointed for war also to release an accidental killer from refuge.

מתני' אחד משוח בשמן המשחה, ואחד המרובה בבגדים, ואחד שעבר ממשיחותו – מחזירין את הרוצח. רבי יהודה אומר: אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח.
Makkot 12b רבי יהודה אומר halacha ruling refuge boundary
Rabbi Yehudah determines a cave's refuge boundary by its entrance and a tree's by its canopy.

רבי יהודה אומר: במערה – הלך אחר פתחה, באילן – הלך אחר נופו.
Makkot 13a דברי רבי יהודה halacha dispute city refuge
Rabbi Yehudah requires exiles to pay Levites rent and bars a returning exile from resuming his former office.

מעלים היו שכר ללוים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: לא היו מעלים להן שכר. וחוזר לשררה שהיה בה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: לא היה חוזר לשררה שהיה בה.
Makkot 13a דברי רבי יהודה halacha exegesis returning exile
Rabbi Yehudah derives that a released exile returns to family but not to an ancestral office.

חוזר לשררה שהיה בה כו'. תנו רבנן: ״ושב אל משפחתו ואל אחזת אבותיו ישוב״ – למשפחתו הוא שב, ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו, ״אל אחזת אבותיו״ – כאבותיו.
Makkot 13a דברי רבי יהודה halacha exegesis returning exile
Rabbi Yehudah derives that a released accidental killer returns to his land but not to an ancestral office.

מאי ״וכן בגולה״? כדתניא: ״ישוב הרצח אל ארץ אחזתו״ – לארץ אחוזתו הוא שב, ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו – גמר שיבה שיבה מהתם.
Makkot 16a דברי רבי יהודה halacha exegesis leftover sacrifice
Rabbi Yehudah teaches that the positive command to burn leftovers follows and remedies the prohibition, preventing lashes.

ותרוייהו אליבא דרבי יהודה. דתניא: ״ולא תותירו ממנו עד בקר, והנתר ממנו עד בקר וגו'״, בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו, דברי רבי יהודה. רבי יוחנן דייק הכי: טעמא דבא הכתוב, הא לא בא הכתוב – לוקה, אלמא: התראת ספק שמה התראה.
Makkot 16a רבי יהודה אומר halacha dispute uncertain father
Rabbi Yehudah makes one liable for striking or cursing both possible fathers simultaneously but exempts successive acts against each.

סבר לה כאידך תנא דרבי יהודה. דתניא: הכה זה וחזר והכה זה, קילל זה וחזר וקילל זה, הכה שניהם בבת אחת או קילל שניהם בבת אחת – חייב. רבי יהודה אומר: בבת אחת – חייב, בזה אחר זה – פטור.
Makkot 16a רבי יהודה אומר halacha ruling lashes
Rabbi Yehudah transmits that actionless prohibitions generally incur no lashes except oaths, substitution of offerings, and cursing with God's name.

סבר לה כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי: כל לא תעשה שבתורה, לאו שיש בו מעשה – לוקין עליו, לאו שאין בו מעשה – אין לוקין עליו, חוץ מן הנשבע, ומימר, והמקלל את חבירו בשם.
Makkot 16a רבי יהודה אומר halacha dispute mother bird
Rabbi Yehudah imposes lashes on one who takes the mother bird and does not require subsequently releasing it.

תנן התם: הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר: לוקה, ואינו משלח. וחכמים אומרים: משלח ואינו לוקה. זה הכלל: כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה – אין חייבין עליה. אמר רבי יוחנן: אין לנו אלא זאת ועוד אחרת.
Makkot 17a רבי יהודה אומר halacha dispute mother bird
Rabbi Yehudah imposes lashes on one who takes the mother bird and does not require subsequently releasing it.

הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר: לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים: משלח ואינו לוקה. זה הכלל: כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה – אין חייבין עליה.
Makkot 18b רבי יהודה אומר halacha exegesis first fruits
Rabbi Yehudah interprets one placement term as waving the first fruits because another term already commands setting them down.

מאי רבי יהודה? דתניא, רבי יהודה אומר: ״והנחתו״ – זו תנופה. אתה אומר זו תנופה, או אינו אלא הנחה ממש? כשהוא אומר ״והניחו״ – הרי הנחה אמור, הא מה אני מקיים ״והנחתו״ – זו תנופה.
Makkot 22a רבי יהודה אומר halacha dispute lashes
Rabbi Yehudah imposes forty complete lashes, placing the extra blow between the shoulders.

מתני' כמה מלקין אותו – ארבעים חסר אחת, שנאמר ״במספר ארבעים״ – מנין שהוא סמוך לארבעים. רבי יהודה אומר: ארבעים שלימות הוא לוקה, והיכן הוא לוקה את היתירה – בין כתפיו.
Makkot 22b רבי יהודה אומר halacha exegesis lashes
Rabbi Yehudah derives the fortieth lash between the shoulders from the verse describing blows between the hands.

רבי יהודה אומר: ארבעים שלימות וכו'. אמר רבי יצחק: מאי טעמא דרבי יהודה – דכתיב ״מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכתי בית מאהבי״. ורבנן? ההוא בתינוקות של בית רבן הוא דכתיב.
Makkot 22b רבי יהודה אומר halacha dispute lashes procedure
Rabbi Yehudah exempts a flogged man who defecates and a flogged woman who urinates from further lashes.

ואם מת תחת ידו – פטור. הוסיף לו עוד רצועה אחת ומת – הרי זה גולה על ידו. נתקלקל, בין בריעי בין במים – פטור, רבי יהודה אומר: האיש – בריעי, והאשה – במים.
Makkot 23a רבי יהודה אומר halacha dispute court attendant
Rabbi Yehudah permits appointing a physically strong court attendant even if he lacks extensive understanding.

המכה מכה בידו. תנו רבנן: אין מעמידין חזנין אלא חסירי כח ויתירי מדע. רבי יהודה אומר: אפילו חסירי מדע ויתירי כח.
Makkot 23a רבי יהודה אומר halacha dispute lashes procedure
Rabbi Yehudah ends a man's flogging upon defecation and a woman's upon urination.

נתקלקל וכו'. תנו רבנן: אחד האיש ואחד האשה בריעי ולא במים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: האיש בריעי, והאשה במים. וחכמים אומרים: אחד האיש ואחד האשה – בין בריעי בין במים.
Makkot 23a רבי יהודה אומר halacha ruling lashes procedure
Rabbi Yehudah is reported as ending either a man's or woman's flogging upon defecation.

והתניא, רבי יהודה אומר: אחד האיש ואחד האשה – בריעי! אמר רב נחמן בר יצחק: שניהם שוין בריעי.

Shevuot (27)

Shevuot 2a דברי רבי יהודה halacha dispute impurity atonement
Rabbi Yehudah assigns festival and new-moon goats to atone for sanctuary impurity never known before or afterward.

ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף – שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: שעירי הרגלים מכפרין, אבל לא שעירי ראשי חדשים. ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין?
Shevuot 3b דברי רבי יהודה halacha exegesis leftover sacrifice
Rabbi Yehudah teaches that the positive command to burn leftovers follows the prohibition and therefore prevents lashes.

דתניא: ״לא תותירו ממנו עד בקר, והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו״ – בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו; דברי רבי יהודה. רבי יעקב אומר: לא מן השם הוא זה, אלא משום דהוה לאו שאין בו מעשה, ולאו שאין בו מעשה אין לוקים עליו.
Shevuot 7b דברי רבי יהודה halacha exegesis impurity atonement
Rabbi Yehudah limits the goat's atonement to impurity involving the sanctuary and sacred foods.

מה מצינו שחלק הכתוב מכלל כל טומאות – הוי אומר טומאת מקדש וקדשיו; אף כאן – בטומאת מקדש וקדשיו. דברי רבי יהודה.
Shevuot 8a דברי רבי יהודה halacha exegesis impurity atonement
Rabbi Yehudah derives that the goat atones specifically for impurity involving the sanctuary and sacred foods.

אמר מר: יכול על שלש טומאות הללו יהא שעיר מכפר? תלמוד לומר: ״מטמאות״ – ולא כל טומאות; מה מצינו שחלק הכתוב מכלל כל הטומאות – בטומאת מקדש וקדשיו; אף כאן – בטומאת מקדש וקדשיו. דברי רבי יהודה.
Shevuot 8a רבי יהודה אמר halacha exegesis atonement procedure
Rabbi Yehudah uses the verse to require that the rite performed in the innermost sanctuary also be performed in the Sanctuary hall.

אמר מר, רבי שמעון אומר: ממקומו הוא מוכרע; הרי הוא אומר: ״וכפר על הקדש מטמאות״ – מטומאתו של קודש כו'. שפיר קאמר רבי שמעון! ורבי יהודה אמר לך: ההוא מיבעי ליה – כי היכי דעביד לפני ולפנים, הכי נעביד בהיכל.
Shevuot 9a דברי רבי יהודה halacha ruling impurity atonement
Rabbi Yehudah assigns festival and new-moon goats to atone for sanctuary impurity never known before or afterward.

על שאין בה ידיעה בתחלה ולא בסוף, שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין. דברי רבי יהודה.
Shevuot 9b אמר רבי יהודה halacha other impurity atonement
Rabbi Yehudah's atonement rule is examined for an unknown impurity that will later become known.

איבעיא להו: כי אמר רבי יהודה על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף – הני מילי בחטא שאין סופו ליודע, אבל חטא שסופו ליודע – כמי שיש ידיעה בסוף דמי, ושעיר הנעשה בחוץ ויום הכפורים מכפר; או דלמא אפילו חטא שסופו ליודע – השתא מיהא, חטא שאין מכיר בו אלא ה' קרינא ביה?
Shevuot 9b דברי רבי יהודה halacha ruling impurity atonement
Rabbi Yehudah assigns festival and new-moon goats to atone both for permanently unknown impurity and impurity that will later become known.

תא שמע, דתניא: על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, וחטא שסופו ליודע – שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים. דברי רבי יהודה.
Shevuot 11b דברי רבי יהודה halacha dispute lost offerings
Rabbi Yehudah requires lost communal idolatry goats replaced by others to be left to die.

וכן שעירי עבודה זרה שאבדו והפריש אחרים תחתיהן – כולן ימותו. דברי רבי יהודה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: ירעו עד שיסתאבו, וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה. שאין חטאת צבור מתה.
Shevuot 12a דברי רבי יהודה halacha dispute lost offerings
Rabbi Yehudah requires lost Yom Kippur animals and communal idolatry goats replaced by others to be left to die.

אמר אביי: אף אנן נמי תנינא: פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהם, וכן שעירי עבודה זרה שאבדו והפריש אחרים תחתיהן – כולן ימותו. דברי רבי יהודה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: ירעו עד שיסתאבו, וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה; שאין חטאת צבור מתה.
Shevuot 13b דברי רבי יהודה halacha ruling scapegoat atonement
Rabbi Yehudah teaches that all people receive the same scapegoat atonement for other transgressions.

הושוו כולן לכפרה אחת, שמתכפרין בשעיר המשתלח בשאר עבירות. דברי רבי יהודה.
Shevuot 13b רבי יהודה אמר halacha exegesis yom kippur goats
Rabbi Yehudah interprets the comparison of the two goats as requiring equal appearance, height, and value.

ורבי יהודה אמר לך: להכי איתקוש – שיהיו שוים במראה ובקומה ובדמים הוא דאתא.
Shevuot 21a רבי יהודה אומר halacha ruling lashes
Rabbi Yehudah transmits that actionless prohibitions generally incur no lashes except oaths, substitution of offerings, and cursing with God's name.

אמר רב פפא: הא דרבי אבהו – לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא איתמר; דאמר רב אידי בר אבין: אמר רב עמרם, אמר רב יצחק, אמר רבי יוחנן, רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי: כל לא תעשה שבתורה – לאו שיש בו מעשה לוקין עליו, ושאין בו מעשה אין לוקין עליו; חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם.
Shevuot 30a אמר רבי יהודה halacha ruling court equality
Rabbi Yehudah permits both litigants to sit but forbids unequal posture or unequal opportunity to speak.

תנו רבנן: ״ועמדו שני האנשים״ – מצוה לבעלי דינין שיעמדו. אמר רבי יהודה: שמעתי שאם רצו להושיב את שניהם – מושיבין; איזהו אסור? שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו ״קצר דבריך״.
Shevuot 38a רבי יהודה אומר halacha dispute deposit oath
Rabbi Yehudah imposes separate liability for each addressee when an oath repeats not to you for every person.

שבועת הפקדון כיצד? ״תן לי פקדון שיש לי בידך״ כו'. תנו רבנן: כלל – אינו חייב אלא אחת. פרט – חייב על כל אחת ואחת. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ״שבועה לא לך ולא לך ולא לך״ – חייב על כל אחת ואחת.
Shevuot 38a רבי יהודה אומר halacha dispute deposit oath
Rabbi Yehudah treats repeated not to you without conjunctions as one collective oath.

ורבי יוחנן אמר: הכל מודים ב״ולא לך״ – שהוא פרט; לא נחלקו אלא ב״לא לך״ – שרבי מאיר אומר פרט, ורבי יהודה אומר כלל. ואיזהו כללו של רבי מאיר? ״שבועה שאין לכם בידי״.
Shevuot 38a אמר ליה רבי יהודה dialogue halacha dispute deposit oath
Rabbi Yehudah treats the conjunctive phrase and not to you as creating separate oath liability.

במאי קמיפלגי? שמואל דייק מברייתא, ורבי יוחנן דייק ממתניתין. שמואל דייק מברייתא: מדקאמר רבי יהודה ״ולא לך״ פרטא הוי – מכלל דשמעיה לרבי מאיר דאמר כללא הוי, ואמר ליה רבי יהודה: פרטא הוי.
Shevuot 38a אמר ליה רבי יהודה dialogue halacha dispute deposit oath
Rabbi Yehudah agrees that and not to you creates particulars but disputes whether not to you without conjunctions does.

ורבי יוחנן אמר: תרוייהו לרבי מאיר פרטא הוי; ואמר ליה רבי יהודה: ב״ולא לך״ מודינא לך, ב״לא לך״ פליגנא עלך. ושמואל – עד דאודי ליה אודויי, לפלוג עליה איפלוגי!
Shevuot 44b רבי יהודה אומר halacha dispute wage oath
Rabbi Yehudah lets a worker swear and collect disputed wages only when the employer admits owing part.

השכיר – כיצד? אמר לו: ״תן לי שכרי שיש לי בידך״; הוא אומר: ״נתתי״, והלה אומר: ״לא נטלתי״ – הוא נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר: עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד? אמר לו: ״תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך״, והוא אומר: ״התקבלת דינר זהב״.
Shevuot 44b רבי יהודה אומר halacha dispute robbery oath
Rabbi Yehudah lets an alleged robbery victim swear and collect only when the accused admits taking part of the claimed property.

נגזל – כיצד? היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות; הוא אומר ״כליי נטלת״, והוא אומר ״לא נטלתי״ – הוא נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר: עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד? אמר לו ״שני כלים נטלת״, והוא אומר ״לא נטלתי אלא אחד״.
Shevuot 44b רבי יהודה אומר halacha dispute injury oath
Rabbi Yehudah lets an injured claimant swear and collect only when the accused admits inflicting part of the claimed injuries.

נחבל – כיצד? היו מעידים אותו שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול; ואמר לו: ״חבלת בי״, והוא אומר: ״לא חבלתי״ – הרי זה נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר: עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד? אמר לו: ״חבלת בי שתים״, והלה אומר: ״לא חבלתי בך אלא אחת״.
Shevuot 45a רבי יהודה אומר halacha dispute merchant dispute
Rabbi Yehudah gives the party currently holding the produce the stronger claim in a payment dispute.

אמר לחנוני: ״תן לי בדינר פירות״, ונתן לו; אמר לו: ״תן לי אותו דינר״, אמר לו: ״נתתיו לך ונתתו באונפלי״ – ישבע בעל הבית שנתן לו את הדינר. אמר לו: ״תן לי את הפירות״, אמר לו: ״נתתים לך והולכתים לתוך ביתך״ – ישבע חנוני. רבי יהודה אומר: כל שהפירות בידו – ידו על העליונה.
Shevuot 45a רבי יהודה אומר halacha dispute money changer
Rabbi Yehudah presumes a money changer does not hand over small coins before receiving the dinar.

אמר לשולחני: ״תן לי בדינר מעות״, ונתן לו; אמר לו: ״תן לי את הדינר״, אמר לו: ״נתתי לך ונתתו באונפלי״ – ישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר; אמר לו: ״תן לי את המעות״, אמר לו: ״נתתים לך והשלכת לתוך כיסך״ – ישבע שולחני. רבי יהודה אומר: אין דרך שולחני ליתן איסר עד שיטול דינר.
Shevuot 46a רבי יהודה אומר halacha ruling partial admission
Rabbi Yehudah requires partial admission before the claimant may swear and collect.

הי רבי יהודה? אילימא רבי יהודה דמתניתין, אחמורי קא מחמר – דתנן: רבי יהודה אומר: עד שתהא שם מקצת הודאה!
Shevuot 46a אמר רבי יהודה halacha ruling wage oath
Rabbi Yehudah lets a worker swear and collect timely wages only when the employer partially admits the claim or disputes the agreed rate.

אלא רבי יהודה דברייתא – דתניא: שכיר, כל זמן שלא עבר עליו זמנו – הרי זה נשבע ונוטל, ואם לאו – אינו נשבע ונוטל. ואמר רבי יהודה: אימתי – בזמן שאמר לו: ״תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך״; והוא אומר: ״התקבלת מהן דינר זהב״, או שאמר לו: ״שתים קצצת״, והלה אומר: ״לא קצצתי לך אלא אחת״;
Shevuot 48a אמר רבי יהודה halacha ruling merchant dispute
Rabbi Yehudah gives priority based on possession only while the produce remains piled before both parties, otherwise requiring the claimant to prove his case.

אמר לחנוני ״תן לי בדינר פירות״ כו'. תניא, אמר רבי יהודה: אימתי – בזמן שהפירות צבורין ומונחין, ושניהן עוררין עליהן; אבל הפשילן בקופתו לאחוריו – המוציא מחברו עליו הראיה.
Shevuot 49b רבי יהודה אומר halacha dispute renter liability
Rabbi Yehudah gives a renter the liability standard of a paid bailee.

והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה – דתנן: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר חנם, רבי יהודה אומר: כנושא שכר! רבה בר אבוה איפכא תני.

Avodah Zarah (26)

Avodah Zarah 2a רבי יהודה אומר halacha dispute idolatrous festivals
Rabbi Yehudah permits collecting a debt from a gentile before his festival because payment causes him distress.

מתני' לפני אידיהן של גוים שלשה ימים — אסור לשאת ולתת עמהם, להשאילן ולשאול מהן, להלוותן וללוות מהן, לפורען ולפרוע מהן. רבי יהודה אומר: נפרעין מהן, מפני שמיצר הוא לו. אמרו לו: אף על פי שמיצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן.
Avodah Zarah 6b רבי יהודה אומר halacha other idolatrous festivals
Rabbi Yehudah's permission to collect gentile debts before a festival is questioned over the debtor's later satisfaction.

רבי יהודה אומר: נפרעין מהן כו'. ולית ליה לרבי יהודה ״אף על פי שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן״?
Avodah Zarah 6b רבי יהודה אומר halacha ruling festival cosmetics
Rabbi Yehudah forbids lime treatment that presently disfigures a woman but permits it when she can remove it during the festival and later enjoy the result.

והתניא: רבי יהודה אומר: אשה לא תסוד במועד, מפני שניוול הוא לה. ומודה רבי יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד, שטופלתו במועד, אף על פי שמצירה עכשיו, שמחה היא לאחר זמן!
Avodah Zarah 7a רבי יהודה אומר halacha dispute deviating artisan
Rabbi Yehudah awards a deviating artisan the lesser of his expenses or the improvement created.

רבי מאיר אומר: נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר: אם השבח יתר על היציאה — נותן לו את היציאה, ואם היציאה יתירה על השבח — נותן לו את השבח.
Avodah Zarah 7a רבי יהודה אומר halacha dispute public repentance
Rabbi Yehudah accepts apostates who repent publicly but not those who repent secretly.

תנו רבנן: וכולן שחזרו בהן — אין מקבלין אותן עולמית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: חזרו בהן במטמוניות — אין מקבלין אותן, בפרהסיא — מקבלין אותן. איכא דאמרי: עשו דבריהם במטמוניות — מקבלין אותן,
Avodah Zarah 13a אמר רבי יהודה halacha ruling priestly impurity
Rabbi Yehudah permits a priest to contract impurity to study Torah only when no local teacher is available.

ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה, אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאין מוצא ללמוד, אבל בזמן שמוצא ללמוד — אינו מטמא.
Avodah Zarah 13b רבי יהודה אומר halacha ruling idolatry commerce
Rabbi Yehudah permits selling a white rooster among others or selling it alone after maiming it so it cannot be offered idolatrously.

מתני' אלו דברים אסורים למכור לגוי: אצטרובלין, ובנות שוח, ופטוטרות, ולבונה, ותרנגול הלבן. רבי יהודה אומר: מותר למכור לו תרנגול לבן בין התרנגולין, ובזמן שהוא בפני עצמו — קוטע את אצבעו ומוכרו לו, לפי שאין מקריבים חסר לעבודה זרה.
Avodah Zarah 14a רבי יהודה אומר halacha other idolatry commerce
Rabbi Yehudah's permission to sell a white rooster among other roosters is examined.

תנן: רבי יהודה אומר: מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. היכי דמי? אילימא דקאמר: ״תרנגול לבן למי, תרנגול לבן למי״ — אפילו בין התרנגולין נמי לא!
Avodah Zarah 14a אמר רבי יהודה halacha ruling idolatry commerce
Rabbi Yehudah forbids a specifically requested white rooster but permits nonspecific purchases or sales for an evident feast or illness.

תניא נמי הכי, אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאמר ״תרנגול זה לבן״, אבל אם אמר ״זה וזה״ — מותר. ואפילו אמר ״תרנגול זה״, גוי שעשה משתה לבנו או שהיה לו חולה בתוך ביתו — מותר.
Avodah Zarah 19b רבי יהודה אומר halacha dispute land sales
Rabbi Yehudah permits selling attached produce to a gentile on condition that the gentile cuts it.

מתני' ואין עושין תכשיטין לעבודה זרה, קטלאות ונזמים וטבעות. רבי אליעזר אומר: בשכר מותר. אין מוכרין להם במחובר לקרקע, אבל מוכר הוא משיקצץ. רבי יהודה אומר: מוכר הוא על מנת לקוץ.
Avodah Zarah 20a רבי יהודה אומר halacha dispute nonkosher carcass
Rabbi Yehudah reads the verse literally to require gifting a carcass to a resident alien and selling it to a gentile.

לגוי בנתינה מנין? תלמוד לומר: ״תתננה ואכלה או מכר לנכרי״, נמצא אתה אומר: אחד גר ואחד גוי בין בנתינה בין במכירה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: דברים ככתבן, לגר בנתינה, ולגוי במכירה.
Avodah Zarah 20a רבי יהודה אמר halacha exegesis nonkosher carcass
Rabbi Yehudah derives from the word or that the carcass is gifted to a resident alien and sold to a gentile.

שפיר קאמר רבי מאיר, ורבי יהודה אמר לך: אי סלקא דעתך כדקאמר רבי מאיר, לכתוב רחמנא ״תתננה ואכלה ומכר״, ״או״ למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן הוא דאתא.
Avodah Zarah 20b דברי רבי יהודה halacha dispute land sales
Rabbi Yehudah permits selling attached trees, fodder, or grain to a gentile on condition that the buyer cuts them.

אין מוכרין להן וכו'. תנו רבנן: מוכרין להן אילן על מנת לקוץ וקוצץ, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אין מוכרין להן אלא קצוצה. שחת על מנת לגזוז וגוזז, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אין מוכרין להן אלא גזוזה. קמה על מנת לקצור וקוצר, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אין מוכרין אלא קצורה.
Avodah Zarah 20b דברי רבי יהודה halacha dispute animal sale
Rabbi Yehudah permits selling an animal to a gentile on condition that the buyer slaughters it.

תא שמע, דתניא: בהמה על מנת לשחוט ושוחט, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אין מוכרין לו אלא שחוטה.
Avodah Zarah 26b רבי יהודה אומר halacha dispute gentile circumcision
Rabbi Yehudah prefers a Samaritan over a gentile to circumcise a Jew when no Jewish circumciser is available.

וסבר רבי מאיר גוי לא? ורמינהו: עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא כותי ורופא ארמאי — ימול ארמאי ואל ימול כותי, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ימול כותי ואל ימול ארמאי!
Avodah Zarah 26b רבי יהודה אומר halacha dispute gentile circumcision
Rabbi Yehudah is reported as preferring a gentile over a Samaritan to circumcise a Jew.

איפוך, רבי מאיר אומר: ימול כותי ולא ארמאי, רבי יהודה אומר: ארמאי ולא כותי.
Avodah Zarah 26b רבי יהודה אומר halacha exegesis gentile circumcision
Rabbi Yehudah derives that circumcision performed by a gentile is invalid.

וסבר רבי יהודה ארמאי שפיר דמי? והתניא: רבי יהודה אומר: מנין למילה בגוי שהיא פסולה? שנאמר: ״ואתה את בריתי תשמר״.
Avodah Zarah 27a דברי רבי יהודה halacha ruling samaritan circumcision
Rabbi Yehudah permits a Jew to circumcise a Samaritan but forbids a Samaritan to circumcise a Jew because he acts for Mount Gerizim.

וסבר רבי יהודה כותי שפיר דמי? והתניא: ישראל מל את הכותי, וכותי לא ימול ישראל, מפני שמל לשם הר גרזים, דברי רבי יהודה.
Avodah Zarah 29b אמר רבי יהודה halacha story gentile cheese
Rabbi Yehudah recounts Rabbi Yehoshua telling Rabbi Yishmael that gentile cheese is forbidden because it is curdled with carrion stomach.

אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך, אמר לו: מפני מה אסרו גבינות גוים? אמר לו: מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה.
Avodah Zarah 34b אמר רבי יהודה halacha story forbidden benefit
Rabbi Yehudah recounts Rabbi Yishmael's question about the prohibition of gentile cheese as context for a rule about animal waste.

אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל. אמר רב אחדבוי אמר רב: המקדש בפרש שור הנסקל — מקודשת, בפרש עגלי עבודה זרה — אינה מקודשת. איבעית אימא סברא, ואיבעית אימא קרא.
Avodah Zarah 37b רבי יהודה אומר halacha story shabbat domains
Rabbi Yehudah reports that boundary posts were erected to identify public and private domains.

תניא נמי הכי: רבי יהודה אומר, קורות נעץ להם, ואמר: עד כאן רשות הרבים, עד כאן רשות היחיד. כי אתו לקמיה דרבי ינאי, אמר להו: הא מיא בשיקעתא דבנהרא, זילו טבולו.
Avodah Zarah 39a רבי יהודה אומר halacha dispute associate status
Rabbi Yehudah requires former members of an associate's household to accept the standards of fellowship anew.

רבי יהודה אומר: אף הן צריכין לקבל דברי חברות לכתחלה. וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: מעשה באשה אחת שנשאת לחבר, והיתה קושרת לו תפילין על ידו, נשאת למוכס, והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו.
Avodah Zarah 39b רבי יהודה אומר halacha dispute seasoned salt
Rabbi Yehudah forbids white salcondite salt but permits black salcondite salt.

ומלח סלקונדרית. מאי מלח סלקונדרית? אמר רב יהודה אמר שמואל: מלח שכל סלקונדרי רומי אוכלין אותה. תנו רבנן: מלח סלקונדרית, שחורה — אסורה, לבנה — מותרת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: לבנה — אסורה, שחורה — מותרת. רבי יהודה בן גמליאל משום רבי חנינא בן גמליאל אומר: זו וזו אסורה.
Avodah Zarah 41b אמר רבי יהודה both story unclear
Rabbi Yehudah begins recounting an incident involving a maidservant, but the fragment omits its substance.

ואין ספק מוציא מידי ודאי? והתניא, אמר רבי יהודה: מעשה בשפחתו
Avodah Zarah 60a רבי יהודה אומר halacha dispute vessel impurity
Rabbi Yehudah makes a pierced barrel impure from a touch at its mouth or base but not from a side touch beyond the liquid level.

אמר רב יימר, כתנאי: חבית שנקבה, בין מפיה, בין משוליה, ובין מצידיה, ונגע בו טבול יום — טמאה. רבי יהודה אומר: מפיה ומשוליה — טמאה, מצידיה — טהורה מכאן ומכאן.
Avodah Zarah 64a אמר רבי יהודה halacha ruling gentile gifts
Rabbi Yehudah forbids giving gentiles gratuitous gifts but permits reducing something objectionable.

מדרבי יהודה נשמע לרבי עקיבא, לאו אמר רבי יהודה: אסור ליתן להם מתנת חנם, אבל למעוטי תיפלה שפיר דמי. לרבי עקיבא נמי, אף על גב דאמר רבי עקיבא: המקיים בכלאים לוקה, למעוטי תיפלה שפיר דמי. ותו לא מידי.

Horayot (19)

Horayot 2b דברי רבי יהודה halacha exegesis court error
Rabbi Yehudah exempts an individual who sins by following a court ruling but obligates one acting independently.

אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי יהודה, אבל חכמים אומרים: יחיד שעשה בהוראת בית דין – חייב. מאי רבי יהודה? דתניא: ״אם נפש אחת תחטא בשגגה בעשתה״ – הרי אלו שלשה מעוטין: העושה מפי עצמו – חייב, בהוראת בית דין – פטור.
Horayot 2b רבי יהודה אומר halacha exegesis court error
Rabbi Yehudah's characteristic interpretation of restrictive scriptural terms is invoked regarding reliance on a court ruling.

מכדי תרוייהו סתמי תנן, ממאי דקמייתא רבי יהודה ובתרייתא רבנן? אימא איפכא! מאן שמעת ליה דדריש מיעוטי כי האי גוונא? רבי יהודה היא, דתניא, רבי יהודה אומר:
Horayot 3a רבי יהודה אמר halacha ruling communal offering
Rabbi Yehudah requires each of seven sinning tribes to bring its own bull rather than assigning the offering to the court.

ואיבעית אימא: עדיין אני אומר לא מצית מוקמת לה כרבי יהודה, דקתני: רוב קהל שחטאו – בית דין מביאין על ידיהן פר, ואי רבי יהודה האמר: צבור הוא דמייתי, בית דין – לא. דתנן, רבי יהודה אומר: שבעה שבטים שחטאו – מביאין שבעה פרים.
Horayot 3b רבי יהודה אומר halacha dispute communal offering
Rabbi Yehudah funds communal error bulls and idolatry goats from the Temple treasury.

מיתיבי: פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה – בתחלה גובין עליהן, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: מתרומת הלשכה הן באין. אמאי, כיון דגבי להו, הוי ליה ״הודע״!
Horayot 3b דברי רבי יהודה halacha dispute communal offering
Rabbi Yehudah is reported as requiring an initial collection to fund communal error offerings.

ואיבעית אימא: רב כאידך תנא סבר, דתניא איפכא: בתחילה גובין להן, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: מתרומת הלשכה הן באין.
Horayot 4b רבי יהודה אומר halacha dispute communal offering
Rabbi Yehudah requires twelve bulls for communal error and twelve bulls plus twelve goats for communal idolatry.

מתני' הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהן – מביאין פר. ובעבודה זרה – מביאין פר ושעיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שנים עשר שבטים – מביאין שנים עשר פרים. ובעבודה זרה – מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים.
Horayot 5a רבי יהודה אומר halacha dispute communal offering
Rabbi Yehudah requires seven sinning tribes each to bring a bull and every nonsinning tribe also to bring one on their behalf.

הורו בית דין ועשו שבעה שבטים או רובן על פיהן – מביאין פר, ובעבודה זרה – מביאין פר ושעיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שבעה שבטים שחטאו – מביאין שבעה פרים, ושאר שבטים שלא חטאו – מביאין על ידיהן פר, שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי חוטאין. רבי שמעון אומר: שמונה פרים, ובעבודה זרה – שמונה פרים ושמונה שע …
הורו בית דין ועשו שבעה שבטים או רובן על פיהן – מביאין פר, ובעבודה זרה – מביאין פר ושעיר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שבעה שבטים שחטאו – מביאין שבעה פרים, ושאר שבטים שלא חטאו – מביאין על ידיהן פר, שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי חוטאין. רבי שמעון אומר: שמונה פרים, ובעבודה זרה – שמונה פרים ושמונה שעירים, פר ושעיר לכל שבט ושבט, פר ושעיר לבית דין.
Horayot 5a דברי רבי יהודה halacha dispute tribal court
Rabbi Yehudah obligates a tribe that follows its own court's mistaken ruling while exempting all other tribes.

הורו בית דין של אחד מן השבטים, ועשה אותו השבט על פיהן – אותו שבט הוא חייב, ושאר כל השבטים פטורין, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אין חייבין אלא על הוריות בית דין הגדול בלבד, שנאמר: ״ואם כל עדת ישראל ישגו״, ולא עדת אותו שבט.
Horayot 5a דברי רבי יהודה halacha exegesis communal offering
Rabbi Yehudah derives a separate bull for each sinning tribe and an additional bull from each nonsinning tribe.

״אשר חטאו״, חטאו שני שבטים – מביאין שני פרים, חטאו שלשה – מביאין שלשה, או אינו אומר אלא חטאו שני יחידים – מביאין שני פרים, חטאו שלשה – מביאין שלשה? תלמוד לומר: ״הקהל״, הקהל חייב, וכל קהל וקהל חייב, כיצד? חטאו שני שבטים – מביאין שני פרים, חטאו שבעה – מביאין שבעה, ושאר שבטים שלא חטאו – מביאין על ידיהן …
״אשר חטאו״, חטאו שני שבטים – מביאין שני פרים, חטאו שלשה – מביאין שלשה, או אינו אומר אלא חטאו שני יחידים – מביאין שני פרים, חטאו שלשה – מביאין שלשה? תלמוד לומר: ״הקהל״, הקהל חייב, וכל קהל וקהל חייב, כיצד? חטאו שני שבטים – מביאין שני פרים, חטאו שבעה – מביאין שבעה, ושאר שבטים שלא חטאו – מביאין על ידיהן פר פר, שאפילו אלו שלא חטאו מביאין על ידי החוטאין, לכך נאמר ״קהל״ לחייב על כל קהל וקהל. דברי רבי יהודה.
Horayot 5b רבי יהודה אומר halacha ruling tribal court
Rabbi Yehudah obligates only the tribe following its tribal court but obligates other tribes too when the Great Sanhedrin issued the ruling.

תא שמע, רבי יהודה אומר: שבט שעשה בהוראת בית דינו – אותו השבט חייב, ושאר כל השבטים פטורין. ובהוראת בית דין הגדול – אפילו שאר שבטים חייבים. שמע מינה.
Horayot 6a רבי יהודה אומר aggada exegesis idolatry offerings
Rabbi Yehudah explains that the returning exiles brought the listed offerings for idolatry committed in Zedekiah's time.

כיוצא בו, אמר רבי יוסי: ״הבאים מהשבי הגולה הקריבו [עלות] לאלהי ישראל פרים שנים עשר וגו' הכל עולה״. הכל עולה סלקא דעתך? אפשר שחטאת עולה! אלא הכל כעולה: מה עולה לא נאכלת – אף חטאת לא נאכלת. דתניא, רבי יהודה אומר: על עבודה זרה הביאום, ואמר רב יהודה אמר שמואל: על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו.
Horayot 6a דברי רבי יהודה halacha dispute lost offerings
Rabbi Yehudah requires lost Yom Kippur animals replaced by others to be left to die.

אמר ליה אביי, שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר: חטאת שותפין אינה מתה, דתניא: פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו, והפריש אחרים תחתיהם – ימותו כולן, דברי רבי יהודה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומר: ירעו, לפי שאין חטאת צבור מתה.
Horayot 10a דברי רבי יהודה aggada exegesis house afflictions
Rabbi Yehudah interprets the promise of house afflictions as good news for Israel.

אמרי אין, אשכחן, דכתיב: ״ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם״, בשורה היא להם שנגעים באים עליהם, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: פרט לנגעי אונסין. לאו אמר רבי יהודה בשורה? הכא נמי אימא גזרה היא! הלכך כתיב: ״אם״.
Horayot 11a רבי יהודה אומר halacha dispute apostate status
Rabbi Yehudah includes one who wears forbidden mixed fabric among those classified as apostates.

תנו רבנן: אכל חלב – זהו משומד, ואיזהו משומד? אכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים, ושתה יין נסך. רבי יהודה אומר: אף הלובש כלאים. אמר מר: אכל חלב זהו משומד, ואיזהו משומד? אוכל נבילות כו'. מאי קאמר?
Horayot 11b דברי רבי יהודה aggada dispute anointing oil
Rabbi Yehudah teaches that the roots were boiled directly in Moses's anointing oil.

גמ' תנו רבנן: שמן המשחה שעשה משה במדבר היו שולקים בו את העיקרים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: והלא לסוך את העקרים אינו סופק?! אלא: שורין את העקרים במים, ומציף עליו שמן, וקולט את הריח וקופחו.
Horayot 11b רבי יהודה אומר aggada exegesis anointing oil
Rabbi Yehudah describes miracles preserving Moses's twelve-log supply of anointing oil through preparation and generations of sacred use.

תניא אידך: ״ויקח משה את שמן המשחה וימשח [את] המשכן [ואת] כל אשר בו״, רבי יהודה אומר: שמן המשחה שעשה משה במדבר, כמה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף, תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין, ראה כמה יורה בולעת, וכמה עקרים בולעים, וכמה האור שורף, ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ובו נמשחו כהנים …
תניא אידך: ״ויקח משה את שמן המשחה וימשח [את] המשכן [ואת] כל אשר בו״, רבי יהודה אומר: שמן המשחה שעשה משה במדבר, כמה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף, תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין, ראה כמה יורה בולעת, וכמה עקרים בולעים, וכמה האור שורף, ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים.
Horayot 12b דברי רבי יהודה halacha dispute war priest
Rabbi Yehudah applies five High Priest restrictions to the war priest and lets his death release an accidental killer.

וכולן נוהגין במרובה בגדים חוץ מפר המביא על כל המצות, וכולן נוהגין במשיח שעבר חוץ מפר יום הכיפורים ועשירית האיפה, וכולן אין נוהגין במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים האמורים בפרשה: לא פורע ולא פורם, ואין מטמא לקרובים, ומוזהר על הבתולה, ואסור באלמנה, ומחזיר את הרוצח, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אינו מחזיר …
וכולן נוהגין במרובה בגדים חוץ מפר המביא על כל המצות, וכולן נוהגין במשיח שעבר חוץ מפר יום הכיפורים ועשירית האיפה, וכולן אין נוהגין במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים האמורים בפרשה: לא פורע ולא פורם, ואין מטמא לקרובים, ומוזהר על הבתולה, ואסור באלמנה, ומחזיר את הרוצח, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אינו מחזיר.
Horayot 12b דברי רבי יהודה halacha exegesis priestly mourning
Rabbi Yehudah derives that the High Priest may not let his hair grow or tear his garments at all.

והא תניא: אילו נאמר ״ראש לא יפרע ובגד לא יפרם״, הייתי אומר: בראש ובגד של סוטה הכתוב מדבר, תלמוד לומר: ״את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם״, שאינו בפריעה ופרימה כל עיקר, דברי רבי יהודה. רבי ישמעאל אומר: אינו פורם כדרך שבני אדם פורמין, אלא הוא מלמטה וההדיוט מלמעלה.
Horayot 13b רבי יהודה אומר halacha dispute salt immersion
Rabbi Yehudah interprets the singular finger immersion as requiring one immersion rather than two.

״והטובל אצבעו במלח״, אמר ריש לקיש: ובאחת. כתנאי, רבי יהודה אומר: אחת ולא שתים, רבי יוסי אומר: שתים ולא שלש. וסימניך: קמיצה.

Zevachim (54)

Zevachim 22a רבי יהודה אומר halacha exegesis laver stand
Rabbi Yehudah derives that the laver's stand shares only its copper material and does not sanctify water like the laver.

וכנו מנלן? דתניא, רבי יהודה אומר: יכול יהא כנו מקדש כדרך שהכיור מקדש? תלמוד לומר: ״ועשית כיור נחשת וכנו נחשת״ – לנחשת הקשתיו ולא לדבר אחר.
Zevachim 27b רבי יהודה אומר halacha exegesis invalid offering
Rabbi Yehudah derives that an offering slaughtered at night or whose blood spilled or left the courtyard must be removed even if placed on the altar.

אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא, רבי יהודה אומר: ״זאת היא העולה״ – הרי אלו מיעוטין; פרט לנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים – אם עלתה תרד.
Zevachim 29b אמר רבי יהודה halacha dispute sacrificial intent
Rabbi Yehudah makes an offering piggul with excision liability when improper time intent precedes improper place intent, but merely invalid when the order is reversed.

אמר רבי יהודה, זה הכלל: כל שמחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – פגול, וחייבין עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן – פסול, ואין בו כרת. וחכמים אומרים: זה וזה – פסול, ואין בו כרת. לאכול כחצי זית להקטיר כחצי זית – כשר; שאין אכילה והקטרה מצטרפין.
Zevachim 30a אמר רבי יהודה halacha ruling sacrificial intent
Rabbi Yehudah makes an offering piggul with excision liability when improper time intent precedes improper place intent.

תנן: אמר רבי יהודה, זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – פיגול, וחייבין עליו כרת. בשלמא לרבי יוחנן – היינו דקתני ״זה הכלל״. אלא לאילפא – מאי ״זה הכלל״? קשיא.
Zevachim 30a אמר רבי יהודה halacha ruling sacrificial intent
Rabbi Yehudah makes an offering piggul with excision liability when improper time intent precedes improper place intent.

דתנן: אמר רבי יהודה, זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה את מחשבת המקום – פיגול, וחייבין עליו כרת.
Zevachim 34b אמר רבי יהודה halacha ruling yom kippur goats
Rabbi Yehudah requires the scapegoat to die if the blood spills and the blood to be discarded if the scapegoat dies.

אמר רב שייא: כוותיה דרב אשי מסתברא. מאן שמעת ליה דאית ליה דחויין – רבי יהודה; דתנן, ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם – ימות המשתלח, מת המשתלח – ישפך הדם;
Zevachim 34b רבי יהודה אומר halacha ruling mixed blood
Rabbi Yehudah has a cup filled from the mixed blood and cast once at the altar base so a recoverable offering is not rejected.

ושמעינן ליה דאמר: כל שבידו – לא הוי דחוי. דתניא, רבי יהודה אומר: כוס אחד היה ממלא מדם התערובת, וזורקו זריקה אחת כנגד היסוד. שמע מינה: כל שבידו – לא הוי דחוי! שמע מינה.
Zevachim 34b רבי יהודה אומר halacha dialogue mixed blood
Rabbi Yehudah has a cup filled from mixed blood to validate any offering whose collected blood spilled and answers objections about collection.

גופא – תניא, רבי יהודה אומר: כוס אחד היה ממלא מדם התערובת, שאם ישפך אחד מהם – נמצא שהוא מכשירו. אמרו לו לרבי יהודה: והלא לא נתקבל בכלי! מנא ידעי? אלא שמא לא נתקבל בכלי! אמר להן:
Zevachim 35a רבי יהודה אומר halacha dispute lifeblood consumption
Rabbi Yehudah imposes excision for consuming residual blood.

דתניא: דם התמצית – באזהרה. רבי יהודה אומר: בכרת.
Zevachim 36a רבי יהודה אומר halacha exegesis invalid sin offering
Rabbi Yehudah interprets evil thing to invalidate a sin offering slaughtered in the south or whose blood enters the sanctuary.

ומי אית ליה לרבי יהודה האי סברא?! והתניא, רבי יהודה אומר: ״דבר רע״ – ריבה כאן חטאת ששחטה בדרום וחטאת שנכנס דמה לפנים, פסולה.
Zevachim 36a אמר רבי יהודה halacha ruling inner blood
Rabbi Yehudah validates an offering whose blood was brought inside inadvertently but invalidates deliberate entry.

ולית לרבי יהודה שלישי?! והתנן, אמר רבי יהודה: הכניס בשוגג – כשר. הא במזיד – פסול; וקיימא לן בשכיפר.
Zevachim 36b רבי יהודה אומר halacha exegesis invalid sin offering
Rabbi Yehudah is reported as deriving no liability for slaughtering a sin offering in the south.

והתניא, רבי יהודה אומר: יכול חטאת ששחטה בדרום – יהא חייב? תלמוד לומר: ״לא תזבח לה' אלהיך שור ושה וגו' כל דבר רע״ – על דבר רע אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו על חטאת ששחטה בדרום! תרי תנאי אליבא דרבי יהודה.
Zevachim 40a רבי יהודה אומר halacha exegesis inner offerings
Rabbi Yehudah derives from in the Tent of Meeting that one rule applies to everything stated for the sanctuary.

רבי יהודה אומר: אינו צריך; הרי הוא אומר: ״באהל מועד״ – על כל האמור באהל מועד. ורבי יהודה, ״כן יעשה״ מאי עביד ליה?
Zevachim 48b דברי רבי יהודה halacha exegesis offering leaning
Rabbi Yehudah derives that Nahshon's goat requires laying hands on its head.

ותניא: ״וסמך ידו על ראש השעיר״ – לרבות שעיר נחשון לסמיכה. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: לרבות שעירי עבודה זרה לסמיכה.
Zevachim 49a רבי יהודה אומר halacha dispute second tithe
Rabbi Yehudah requires burial rather than redemption for an impure item bought with second-tithe money.

והרי מעשר – דהוא נפדה, ואילו לקוח בכסף מעשר אינו נפדה – דתנן: הלקוח בכסף מעשר שנטמא – יפדה. רבי יהודה אומר: יקבר. נטמא אין, לא נטמא לא!
Zevachim 50b רבי יהודה אומר halacha dispute bird impurity
Rabbi Yehudah rules that a bird found to be tereifa after pinching conveys impurity in the throat.

דבר הלמד בקל וחומר, מהו שילמד בבנין אב? אמר רבי ירמיה, תא שמע: מלק ונמצאת טריפה, רבי מאיר אומר: אינה מטמאה בבית הבליעה. רבי יהודה אומר: מטמאה בבית הבליעה.
Zevachim 58b רבי יהודה אומר aggada ruling altar location
Rabbi Yehudah places the thirty-two-cubit altar centrally in the courtyard, aligned with the Sanctuary entrance.

אמר רב אדא בר אהבה: הא מני – רבי יהודה היא. דתניא, רבי יהודה אומר: מזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה; ושלשים ושתים אמות היו לו – עשר אמות כנגד פתחו של היכל, אחת עשרה אמה מיכן, ואחת עשרה אמה מיכן; נמצא מזבח מכוון כנגד היכל.
Zevachim 59a דברי רבי יהודה aggada exegesis solomon altar
Rabbi Yehudah reads literally that Solomon sanctified the courtyard because Moses's altar was too small.

מאי רבי יהודה? דתניא: ״ביום ההוא קידש המלך תוך החצר וגו', כי מזבח (שעשה משה) קטן מהכיל״ – דברים ככתבן. דברי רבי יהודה.
Zevachim 59b רבי יהודה אומר halacha exegesis altar measurement
Rabbi Yehudah derives through the shared word square that altar measurements begin from the middle.

רבי יהודה אומר: נאמר כאן ״רבוע״, ונאמר להלן ״רבוע״; מה להלן מאמצעיתו היה מודד, אף כאן מאמצעיתו היה מודד.
Zevachim 59b דברי רבי יהודה aggada exegesis altar height
Rabbi Yehudah reads the altar's stated height of three cubits literally.

ורבי יוסי, כי גמר גזירה שוה – בגובהה הוא דגמיר. דתניא: ״ושלש אמות קומתו״ – דברים ככתבן. דברי רבי יהודה.
Zevachim 59b אמר ליה רבי יהודה dialogue aggada dialogue altar height
Rabbi Yehudah argues from the courtyard screen that a literal low altar would leave serving priests visible from outside.

אמר ליה רבי יהודה, והלא כבר נאמר: ״ואת החצר מאה אמה וקומה חמש אמות וגו'״ – אפשר כהן עומד על גבי המזבח ועבודה בידו, וכל העם רואין אותו מבחוץ?!
Zevachim 60a רבי יהודה אומר halacha ruling mixed blood
Rabbi Yehudah has a cup filled from mixed sacrificial blood and poured on the altar to validate any offering whose own blood spilled.

אמר רבא: מודה רבי יהודה בדמים. דתניא, רבי יהודה אומר: כוס אחד היה ממלא מדם התערובות, ושופכו על גבי מזבח; שאם ישפך דמו של אחת מהן – נמצא זה מכשירו.
Zevachim 62b רבי יהודה אומר halacha exegesis altar movement
Rabbi Yehudah derives that every turn in sacrificial service proceeds to the right toward the east.

ותנא מייתי לה מהכא – דתניא, רבי יהודה אומר: ״ומעלתהו פנות קדים״ – כל פינות שאתה פונה, לא יהו אלא דרך ימין למזרח.
Zevachim 65a אמר רבי יהודה halacha dispute sacrificial intent
Rabbi Yehudah makes an offering piggul with excision liability when improper time intent precedes improper place intent, but merely invalid in the reverse order.

אמר רבי יהודה, זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – פיגול, וחייבין עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן – פסול, ואין בו כרת. [וחכמים אומרים: זה וזה פסול ואין בו כרת.]
Zevachim 69b רבי יהודה אומר halacha ruling bird impurity
Rabbi Yehudah rules that the stated bird conveys impurity.

רבי יהודה אומר: מטמא.
Zevachim 69b אמר רבי יהודה halacha exegesis tereifa impurity
Rabbi Yehudah derives that a slaughtered tereifa bird still conveys impurity.

ורבי יהודה מאי טעמא? קרא אשכח וקדרש: ״נבלה טרפה״. אמר רבי יהודה: טרפה למה נאמרה? אם טריפה חיה – הרי נבילה אמורה! אם טריפה אינה חיה – הרי היא בכלל נבילה! אלא להביא טריפה ששחטה, שמטמאה.
Zevachim 69b רבי יהודה אומר halacha exegesis bird impurity
Rabbi Yehudah excludes an unclean bird carcass from conveying garment impurity in the throat because its prohibition is based on species, not carrion.

דתניא, רבי יהודה אומר: יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בגדים אבית הבליעה? תלמוד לומר: ״נבלה וטרפה לא יאכל״ – מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה; יצא זה, שאין איסורו משום בל תאכל נבילה אלא משום בל תאכל טמא.
Zevachim 73a רבי יהודה אומר halacha dispute important mixture
Rabbi Yehudah transmits Rabbi Eliezer's rule that distinguished pieces are nullified only among one hundred permitted openings.

רבי יהודה אומר, רבי אליעזר אומר: אם יש שם מאה פומין – יעלו, ואם לאו – הפומין אסורין וכו'.
Zevachim 74a רבי יהודה אומר halacha ruling important mixture
Rabbi Yehudah rules that even one pomegranate from Badan prohibits any-sized mixture through successive mixtures.

תנאי היא; דתניא, רבי יהודה אומר: רימוני באדן – אוסרין בכל שהוא. כיצד? נפל אחד מהן לתוך ריבוא, ומריבוא לריבוא – אסורין.
Zevachim 77a אמר רבי יהודה halacha dispute mixed offerings
Rabbi Yehudah reports agreement to offer mixed sin-offering and burnt-offering limbs but not limbs of animals used sexually.

מתניתין דלא כי האי תנא – דתניא, אמר רבי יהודה: לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה – שיקרבו; ברובע ונרבע – שלא יקרבו.
Zevachim 78a רבי יהודה אומר halacha ruling blood mixture
Rabbi Yehudah rules that sacrificial blood does not nullify other blood.

רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.
Zevachim 78b רבי יהודה אומר halacha ruling immersion mixture
Rabbi Yehudah evaluates a pale liquid as though it were red wine and validates immersion if its color would fade.

ועוד, תניא רבי יהודה אומר: רואין אותו כאילו הוא יין אדום; אם דיהה מראהו – כשר,
Zevachim 78b רבי יהודה אומר halacha dispute immersion mixture
Rabbi Yehudah treats white wine or milk as red wine and validates immersion only if that imagined red color would be diluted.

תנאי היא; דתניא: דלי שיש בו יין לבן או חלב והטבילו – הולכין אחר הרוב. רבי יהודה אומר: רואין אותו כאילו הוא יין אדום; אם דיהה מראהו – כשר, ואם לאו – פסול.
Zevachim 79a רבי יהודה אומר halacha ruling identical mixtures
Rabbi Yehudah transmits that blood, saliva, and urine do not nullify substances of their own type.

הא דידיה הא דרביה. דתניא, רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל: אין דם מבטל דם, אין רוק מבטל רוק, ואין מי רגלים מבטלין מי רגלים.
Zevachim 79b רבי יהודה אומר halacha dispute menstrual saliva
Rabbi Yehudah makes wet flax spun by a menstruant impure from her saliva even when someone later wets it with water.

ורמינהו: פשתן שטוואתו נדה – מסיטו טהור. ואם היה לח – מסיטו טמא משום משקה פיה. רבי יהודה אומר: אף הרוטבו במים – טמא משום משקה פיה, ואפילו טובא!
Zevachim 81a אמר רבי יהודה halacha dispute mixed blood
Rabbi Yehudah reports agreement to offer mixed sin-offering and burnt-offering blood but not blood of sexually disqualified animals.

ובבלול לא פליגי?! והתניא, אמר רבי יהודה: לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על דם חטאת שנתערב בדם עולה – שיקרב, ברובע ונרבע – שלא יקרב. על מה נחלקו? על דם תמימה שנתערב בדם בעלת מום – שרבי אליעזר אומר: יקרב, בין בבלול בין בכוסות; וחכמים אומרים: לא יקרב.
Zevachim 82a רבי יהודה אומר halacha dispute inner blood
Rabbi Yehudah validates an offering when its blood was brought into the sanctuary inadvertently.

נכנס לכפר, אף על פי שלא כפר – פסול. דברי רבי אליעזר. רבי שמעון אומר: עד שיכפר. רבי יהודה אומר: אם הכניס שוגג – כשר.
Zevachim 83a רבי יהודה אומר halacha other inner blood
Rabbi Yehudah's invalidation of deliberate inner entry is examined for whether atonement occurred.

רבי יהודה אומר כו'. הא מזיד – פסול; בשכיפר או בשלא כיפר?
Zevachim 83a דברי רבי יהודה halacha exegesis burned offerings
Rabbi Yehudah derives through repeated sin-offering language that all burned sin offerings convey garment impurity at the ash heap.

לפי שלא למדנו אלא לפר ושעיר של יום הכפורים שנשרפין אבית הדשן – מטמאין בגדים; שאר נשרפין מנין? תלמוד לומר ״חטאת״ ״חטאת״. דברי רבי יהודה.
Zevachim 84a רבי יהודה אומר halacha dispute altar removal
Rabbi Yehudah requires removing from the altar an offering slaughtered at night or whose blood spilled or left the courtyard.

רבי יהודה אומר: שנשחט בלילה ונשפך דמה ויצא דמה חוץ לקלעים – אם עלתה תרד. רבי שמעון אומר: לא תרד, שהיה פסולו בקדש. שרבי שמעון אומר: כל שפסולו בקדש – הקדש מקבלו, לא היה פסולו בקדש – אין הקדש מקבלו.
Zevachim 84a רבי יהודה אומר halacha exegesis altar removal
Rabbi Yehudah derives three exclusions requiring removal of offerings slaughtered at night or whose blood spilled or left the courtyard.

גמ' תניא, רבי יהודה אומר: ״זאת״, ״היא״, ״העלה״ – הרי אלו שלשה מיעוטין; פרט לשנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים – שאם עלתה, תרד.
Zevachim 88b משום רבי יהודה aggada ruling priestly robe
Rabbi Yehudah transmits that the High Priest's robe had thirty-six bells, eighteen on each side.

ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים עינבלין, ותולה בהן שלשים וששה בצד זה ושלשים וששה מצד זה. רבי דוסא אומר משום רבי יהודה: שלשים וששה היו – שמונה עשרה מצד זה ושמנה עשרה מצד זה.
Zevachim 93b דברי רבי יהודה halacha ruling blood laundering
Rabbi Yehudah requires laundering sacrificial blood from a hide only after the hide has been flayed.

מתני' ניתז על העור עד שלא הופשט – אינו טעון כיבוס, משהופשט – טעון כיבוס. דברי רבי יהודה.
Zevachim 93b דברי רבי יהודה halacha exegesis blood laundering
Rabbi Yehudah derives that only material capable of contracting impurity, unlike an unflayed hide, requires laundering.

יכול שאני מרבה עור עד שלא הופשט? תלמוד לומר ״בגד״ – מה בגד הראוי לקבל טומאה, אף כל הראוי לקבל טומאה. דברי רבי יהודה.
Zevachim 96b דברי רבי יהודה halacha exegesis vessel scouring
Rabbi Yehudah excludes vessels used for teruma from the sacrificial scouring and rinsing requirement.

יכול שאני מרבה את התרומה? תלמוד לומר: ״אותה״ – פרט לתרומה. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: קדשי קדשים טעונין מריקה ושטיפה, קדשים קלים אינן טעונין מריקה ושטיפה. דכתיב: ״קדש קדשים״ – קדשי קדשים אין, קדשים קלים לא.
Zevachim 99b דברי רבי יהודה halacha dispute night mourning
Rabbi Yehudah treats the night after a relative's death as a Torah-level mourning period.

מאן תנא אנינות לילה מדרבנן? רבי שמעון היא. דתניא: אנינות לילה מדברי תורה. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: אונן אינו מדברי תורה, אלא מדברי סופרים. תדע – שהרי אמרו: אונן טובל ואוכל את פסחו לערב, אבל לא בקדשים.
Zevachim 100b דברי רבי יהודה halacha exegesis night mourning
Rabbi Yehudah derives that later generations observe Torah-level mourning both by day and by night.

וסבר רבי אנינות לילה דאורייתא?! והתניא: ״הן היום״ – אני היום אסור ולילה מותר, ולדורות בין ביום ובין בלילה אסור. דברי רבי יהודה. רבי אומר: אנינות לילה אינה מדברי תורה, אלא מדברי סופרים!
Zevachim 103a דברי רבי יהודה halacha exegesis offering hides
Rabbi Yehudah excludes a consecrated person's burnt offering from the priests' right to its hide.

גמ' תנו רבנן: ״עלת איש״ – פרט לעולת הקדש. דברי רבי יהודה. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: פרט לעולת גרים.
Zevachim 103a דברי רבי יהודה halacha ruling offering hides
Rabbi Yehudah teaches that priests do not receive the hides of burnt offerings purchased from surplus sacred funds.

אמר ליה רב המנונא לרב נחמן: כמאן, כרבי יהודה?! הא הדר ביה! דתניא: ששה לנדבה – לעולה הבאה מן המותרות, שלא יהו כהנים זכאין בעורה. דברי רבי יהודה.
Zevachim 113a רבי יהודה אומר halacha ruling private altar
Rabbi Yehudah excludes meal offerings from a private altar along with priesthood, sacred vestments and vessels, blood partitions, and ritual washing.

ומתן סביב, ותנופה, והגשה. רבי יהודה אומר: אין מנחה בבמה, וכיהון, ובגדי שרת, וכלי שרת, וריח ניחוח, ומחיצה לדמים, וריחוץ ידים ורגלים.
Zevachim 117a רבי יהודה אומר halacha ruling gilgal offerings
Rabbi Yehudah permits at Gilgal every communal and individual offering brought in the wilderness Tent, while limiting rooftop altars to burnt and peace offerings.

רבי יהודה אומר: כל שהצבור והיחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר – מקריבין באהל מועד שבגלגל. ומה בין אהל מועד שבמדבר לבין אהל מועד שבגלגל? אהל מועד שבמדבר לא היו במות מותרות, אהל מועד שבגלגל היו הבמות מותרות. ובמתו שבראש גגו לא היה מקריב עליה אלא עולה ושלמים.
Zevachim 118a רבי יהודה אמר halacha exegesis public altar
Rabbi Yehudah limits each person doing what is right in his own eyes to private altars and permits obligatory offerings on the great altar.

ורבי יהודה אמר לך: כי כתיב – ״הישר בעיניו״ הוא דכתיב; אבל בבמה גדולה – אפילו חובות נמי ליקרוב.
Zevachim 119a דברי רבי יהודה aggada exegesis sanctuary imagery
Rabbi Yehudah supports his interpretation of the sanctuary through verses comparing God's inheritance to a lion and a speckled bird.

ואומר: ״היתה לי נחלתי כאריה ביער״, ואומר: ״העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה״. דברי רבי יהודה.
Zevachim 119b רבי יהודה אומר halacha ruling private altar
Rabbi Yehudah excludes meal offerings, and consequently bird offerings, from a private altar.

רבי יהודה אומר: אין מנחה בבמה. אמר רב ששת: לדברי האומר יש מנחה בבמה – יש עופות בבמה. לדברי האומר אין מנחה בבמה – אין עופות בבמה.

Menachot (78)

Menachot 11a דברי רבי יהודה halacha dispute frankincense measure
Rabbi Yehudah invalidates a meal offering retaining only one granule of frankincense but validates it with two.

חיסר לבונתה. תנו רבנן: חסרה ועמדה על קורט אחד – פסולה, על שני קרטין – כשרה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: על קורט אחד – כשרה, פחות מכאן – פסולה.
Menachot 12a אמר רבי יהודה halacha dispute sacrificial intent
Rabbi Yehudah makes an offering piggul with excision liability when improper time intent precedes improper place intent, but merely invalid in the reverse order.

אמר רבי יהודה, זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – פיגול, וחייבין עליו כרת. אם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן – פסול, ואין בו כרת. וחכמים אומרים: זה וזה פסול ואין בו כרת.
Menachot 14b רבי יהודה אומר halacha dispute communal offering
Rabbi Yehudah burns both sets of communal bread when one loaf or arrangement becomes impure because a communal offering is indivisible.

מתני' נטמאת אחת מן החלות, או אחד מן הסדרים – רבי יהודה אומר: שניהם יצאו לבית השריפה, שאין קרבן ציבור חלוק. וחכמים אומרים: הטמא בטומאתו והטהור יאכל.
Menachot 15a רבי יהודה אומר halacha dispute communal offering
Rabbi Yehudah performs both frankincense-bowl services in impurity when one bowl becomes impure because a communal offering is indivisible.

דתניא: נטמא אחד מן הבזיכין, רבי יהודה אומר: שניהם יעשו בטומאה, לפי שאין קרבן ציבור חלוק, וחכמים אומרים: הטמא בטומאתו והטהור בטהרתו.
Menachot 15a רבי יהודה אומר halacha ruling communal impurity
Rabbi Yehudah requires the entire nation to perform the communal offering in impurity even when only one tribe is impure.

ועוד, אמר רב אשי: תא שמע, רבי יהודה אומר: אפילו שבט אחד טמא וכל השבטים טהורין – יעשו בטומאה, לפי שאין (קרבנות) [קרבן] ציבור חלוק, והכא מאי הציץ מרצה איכא?
Menachot 15a רבי יהודה אומר halacha dispute communal offering
Rabbi Yehudah burns both sets of communal bread when one becomes impure because a communal offering is indivisible.

ועוד, האמר רבינא: תא שמע, נטמאת אחת מן החלות או (אחת) [אחד] מן הסדרין, רבי יהודה אומר: שניהם יצאו לבית השריפה, לפי שאין קרבן ציבור חלוק, וחכמים אומרים: הטמא בטומאתו והטהור יאכל.
Menachot 20a דברי רבי יהודה aggada exegesis sacrificial salt
Rabbi Yehudah teaches that Scripture establishes a covenant concerning sacrificial salt.

ברית אמורה במלח, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: נאמר כאן ״ברית מלח עולם הוא״, ונאמר להלן ״ברית כהנת עולם״ – כשם שאי אפשר לקרבנות בלא כהונה, כך אי אפשר לקרבנות בלא מלח.
Menachot 21b אמר רבי יהודה halacha story temple levy
Rabbi Yehudah reports Ben Bukhri's testimony that a priest who contributes the half-shekel does not sin.

דתנן: אמר רבי יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה: כל כהן ששוקל אינו חוטא. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי: לא כי, אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא, אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן:
Menachot 22a רבי יהודה אומר halacha ruling mixed meal offerings
Rabbi Yehudah invalidates a High Priest's meal offering mixed with a libation offering because their differing consistencies absorb from each other.

רבי יהודה אומר: במנחת כהן משיח, במנחת נסכים – פסולה, שזו בלילתה עבה, וזו בלילתה רכה, והן בולעות זו מזו.
Menachot 22a רבי יהודה אומר halacha ruling blood mixture
Rabbi Yehudah rules that sacrificial blood does not nullify other blood.

גמ' תנן התם: דם שנתערב במים, אם יש בו מראית דם – כשר. נתערב ביין – רואין אותו כאילו הוא מים. נתערב בדם בהמה או בדם חיה – רואין אותו כאילו הוא מים. רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.
Menachot 22b רבי יהודה אומר halacha ruling mixed meal offerings
Rabbi Yehudah invalidates mixtures of priestly, High Priest, and libation meal offerings because their differing consistencies absorb from each other.

תנן: רבי יהודה אומר: במנחת כהנים, במנחת כהן משיח, ובמנחת נסכים – פסולה, שזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה, והן בולעות זו מזו. וכי בולעות זו מזו מה הוי? מין במינו הוא!
Menachot 23a רבי יהודה אומר halacha dispute mixed handfuls
Rabbi Yehudah forbids offering a dry meal-offering handful mixed with an oil-mixed handful.

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: חרב שנתערב בבלול – יקריב, רבי יהודה אומר: לא יקריב. מאי לאו, קומץ דמנחת חוטא דאיערב בקומץ דמנחת נדבה?
Menachot 23a רבי יהודה אומר halacha dispute mixed meal offerings
Rabbi Yehudah forbids offering mixed bull or ram meal offerings with a lamb offering and a dry offering mixed with an oil-mixed one.

והא בהדיא קתני לה: מנחת פרים ואילים במנחת כבשים, וחרב שנתערב בבלול – יקרב, רבי יהודה אומר: לא יקרב. פרושי קמפרש לה.
Menachot 23b אמר רבי יהודה halacha ruling mixture nullification
Rabbi Yehudah denies nullification between like substances only when the prohibited substance could become identical to the permitted one.

לעולם אליבא דרבי יהודה, וכי קא אמר רבי יהודה: מין במינו לא בטל – הני מילי היכא דאפשר ליה למיהוי כוותיה, אבל היכא דלא אפשר ליה למיהוי כוותיה – בטל.
Menachot 27a רבי יהודה אומר halacha dispute lulav binding
Rabbi Yehudah validates a lulav only when its species are bound together.

תנאי היא, דתניא: לולב בין אגוד בין שאינו אגוד – כשר; רבי יהודה אומר: אגוד – כשר, שאינו אגוד – פסול.
Menachot 27b רבי יהודה אומר halacha dispute sanctuary entry
Rabbi Yehudah imposes lashes for unauthorized entry anywhere through the Sanctuary or beyond the curtain and death only before the ark cover.

וטהורים שנכנסו לפנים ממחיצתן, להיכל כולו – בארבעים, מבית לפרכת אל פני הכפרת – במיתה. רבי יהודה אומר: כל היכל כולו ומבית לפרכת – בארבעים, ואל פני הכפרת – במיתה.
Menachot 30a דברי רבי יהודה aggada exegesis torah authorship
Rabbi Yehudah teaches that Moses wrote through the preceding verse and Joshua wrote the Torah's final verses.

דתניא: ״וימת שם משה עבד ה'״, אפשר משה חי וכתב ״וימת שם משה״? אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע בן נון, דברי רבי יהודה, ואמרי לה רבי נחמיה.
Menachot 30b דברי רבי יהודה halacha dispute scribal correction
Rabbi Yehudah requires scraping an erroneous word, suspending it, and writing the divine name in the erased space.

הטועה בשם, גורר את מה שכתב, ותולה את מה שגרר, וכותב את השם על מקום הגרר, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אף תולין את השם. רבי יצחק אומר: אף מוחק וכותב.
Menachot 33a דברי רבי יהודה halacha dispute mezuzah placement
Rabbi Yehudah validates a mezuzah anywhere along the doorway except within one handbreadth of the ground or lintel.

מיתיבי: מגביה מן הקרקע טפח, ומרחיק מן הקורה טפח, וכל הפתח כולו כשר למזוזה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: ״וקשרתם״ ״וכתבתם״, מה קשירה בגובה – אף כתיבה בגובה.
Menachot 34b דברי רבי יהודה halacha exegesis hand tefillin
Rabbi Yehudah requires four separately written hand-tefillin passages placed in one compartment to be joined together.

תנו רבנן: כיצד כותבן? תפלה של יד כותבה על עור אחד, ואם כתבה בארבע עורות והניחה בבית אחד – יצא. וצריך לדבק, שנאמר: ״והיה לך לאות על ידך״, כשם שאות אחת מבחוץ – כך אות אחת מבפנים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אינו צריך.
Menachot 35a אמר רבי יהודה halacha story tefillin straps
Rabbi Yehudah recounts a student of Rabbi Akiva tying tefillin with blue-wool strips and insists Rabbi Akiva would have objected had he seen it.

אמר רבי יהודה: מעשה בתלמידו של רבי עקיבא שהיה קושר תפיליו בלשונות של תכלת, ולא אמר לו דבר. איפשר אותו צדיק ראה תלמידו ולא מיחה בו? אמר לו: הן, לא ראה אותו, ואם ראה אותו לא היה מניחו.
Menachot 37b רבי יהודה אומר halacha exegesis tefillin placement
Rabbi Yehudah derives that hand and head tefillin rest on areas susceptible to a single category of skin affliction.

רבי יהודה אומר: אינו צריך, אמרה תורה: ״הנח תפילין ביד״, ״הנח תפילין בראש״, מה להלן במקום הראוי ליטמא בנגע אחד, אף כאן במקום הראוי ליטמא בנגע אחד.
Menachot 41a אמר רבי יהודה halacha ruling torn garment
Rabbi Yehudah permits sewing a cloak torn more than three fingerbreadths from its edge but forbids sewing within three.

אמר רחבה אמר רבי יהודה: טלית שנקרעה חוץ לשלש – יתפור, תוך שלש – לא יתפור.
Menachot 42a רבי יהודה אומר halacha dispute gentile circumcision
Rabbi Yehudah prefers a Samaritan over a gentile to circumcise a Jew when no Jewish physician is available.

וכללא הוא? והרי מילה דכשירה בגוי, דתניא: עיר שאין בה רופא ישראל, ויש בה רופא ארמאי ורופא כותי – ימול ארמאי ואל ימול כותי, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כותי ולא ארמאי.
Menachot 45a רבי יהודה אומר aggada dialogue ezekiel offerings
Rabbi Yehudah says Elijah will interpret Ezekiel's difficult passage and accepts an explanation connecting it to Ezra's inauguration offerings.

תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: פרשה זו אליהו עתיד לדורשה. אמר לו רבי יוסי: מלואים הקריבו בימי עזרא, כדרך שהקריבו בימי משה. אמר לו: תנוח דעתך שהנחת דעתי.
Menachot 46b אמר רבי יהודה halacha story temple levy
Rabbi Yehudah reports Ben Bukhri's testimony that a priest who contributes the half-shekel does not sin.

אמר רבה: מנא אמינא לה? דתנן: אמר רבי יהודה: העיד בן בוכרי ביבנה: כל כהן ששוקל – אינו חוטא.
Menachot 51b רבי יהודה אומר halacha dispute high priest offering
Rabbi Yehudah requires the heirs to fund the whole daily meal offering when no replacement High Priest is appointed.

מתני' לא מינו כהן אחר תחתיו, משל מי היתה קריבה? רבי שמעון אומר: משל ציבור. רבי יהודה אומר: משל יורשין. ושלימה היתה קריבה.
Menachot 51b דברי רבי יהודה halacha exegesis high priest offering
Rabbi Yehudah derives that the High Priest's meal offering must be brought whole rather than in halves.

יכול יקריבנה חצאין? תלמוד לומר ״אתה״ – כולה ולא חציה, דברי רבי יהודה.
Menachot 52a דברי רבי יהודה halacha dispute communal offering
Rabbi Yehudah requires an initial public collection to fund communal error bulls and idolatry goats.

תנו רבנן: פר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודה זרה – בתחילה מגבין להן, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: מתרומת הלשכה הן באין.
Menachot 52b רבי יהודה אומר halacha dialogue leaven measure
Rabbi Yehudah proposes placing leaven in the measuring vessel and filling it, though the sages object that the measure remains uncertain.

רבי יהודה אומר: אף היא אינה מן המובחר, אלא מביא את השאור ונותנו לתוך המדה, וממלא את המדה. אמרו לו: אף היא היתה חסרה או יתרה.
Menachot 55b דברי רבי יהודה halacha exegesis offering leaning
Rabbi Yehudah derives that Nahshon's goat requires laying hands on its head.

וסמיכה גופה מנלן? דתניא: ״וסמך ידו על ראש השעיר״ – לרבות שעיר נחשון לסמיכה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר:
Menachot 56b רבי יהודה אומר halacha ruling blemished offering
Rabbi Yehudah forbids bloodletting from a blemished firstborn animal even when it may die.

אף נשחט על אותו מום. רבי יהודה אומר: אפילו מת – אין מקיזין לו את הדם.
Menachot 59b אמר רבי יהודה halacha ruling yom kippur goats
Rabbi Yehudah requires the scapegoat to die if the blood spills and the blood to be discarded if the scapegoat dies.

אמר רב אדא: כוותיה דרב אשי מסתברא, דמאן שמעת ליה דאית ליה דחויין? רבי יהודה היא, דתנן: ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם – ימות המשתלח, מת המשתלח – ישפך הדם.
Menachot 59b רבי יהודה אומר halacha ruling mixed blood
Rabbi Yehudah has a cup filled from mixed blood and cast once at the altar base when validation remains within human control.

ואילו היכא דבידו, תניא, רבי יהודה אומר: כוס היה ממלא מדם התערובות, וזורקו זריקה אחת כנגד היסוד.
Menachot 60b רבי יהודה אומר halacha exegesis sotah offering
Rabbi Yehudah derives that the suspected wife's meal offering requires presentation at the altar.

רבי יהודה אומר: ״והבאת״ – לרבות מנחת סוטה להגשה, וכן הוא אומר: ״והביא את קרבנה עליה״.
Menachot 61b רבי יהודה אומר halacha exegesis first fruits
Rabbi Yehudah interprets the command to place the first fruits as requiring their waving.

ולימא נמי כדברי רבי יהודה, דתניא: רבי יהודה אומר: ״והנחתו״ – זו תנופה, אתה אומר זו תנופה, או אינו אלא הנחה?
Menachot 63a רבי יהודה אומר halacha dispute oven offering
Rabbi Yehudah permits fulfilling a vow for an oven-baked meal offering with bread baked in a small stove.

מתני' הרי עלי בתנור – לא יביא מאפה כופח, ולא מאפה רעפים, ומאפה יורות הערביים. רבי יהודה אומר: רצה – מביא מאפה כופח.
Menachot 63a רבי יהודה אומר halacha exegesis oven offering
Rabbi Yehudah derives from the repeated word oven that bread baked in a small stove qualifies.

רבי יהודה אומר: ״תנור״ ״תנור״ שני פעמים, להכשיר מאפה כופח. רבי שמעון אומר: ״תנור״ ״תנור״ שני פעמים, אחד שתהא אפייתן בתנור, ואחד שיהא הקדישן בתנור.
Menachot 63a אמר רבי יהודה halacha exegesis meal offering
Rabbi Yehudah derives that one vowing a baked meal offering may not combine half loaves and half wafers.

״קרבן מנחה״ – אמר רבי יהודה: מנין לאומר ״הרי עלי מנחת מאפה״, שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין? תלמוד לומר ״קרבן מנחה״ – קרבן אחד אמרתי לך, ולא שנים ושלשה קרבנות.
Menachot 67b רבי יהודה אומר halacha dispute new grain
Rabbi Yehudah approves preparing parched-grain flour in Jerusalem immediately after the omer offering.

משקרב העומר, יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח קלי, שלא ברצון חכמים – דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ברצון חכמים היו עושין.
Menachot 67b רבי יהודה אומר halacha ruling leaven search
Rabbi Yehudah requires leaven searches on the evening and morning of the fourteenth and again at the destruction time.

ורמינהו: רבי יהודה אומר, בודקין אור ארבעה עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור, וחכמים אומרים: לא בדק כו'.
Menachot 68a אמר רבי יהודה halacha exegesis new grain
Rabbi Yehudah teaches that new grain remains Torah-prohibited until the day's essence permits it, while distant people rely on the court offering the omer by noon.

אמר רבי יהודה: והלא מן התורה הוא אסור, שנאמר ״עד עצם היום הזה״, מפני מה הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן? מפני שהן יודעין שאין בית דין מתעצלין בו.
Menachot 68b אמר רבי יהודה halacha exegesis new grain
Rabbi Yehudah argues that the entire omer day is prohibited by Torah law rather than merely by Rabban Yohanan ben Zakkai's ordinance.

ומי סבר לה כוותיה? והא מיפלג פליג עליה! דתנן: משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור. אמר רבי יהודה: והלא מן התורה הוא אסור, דכתיב ״עד עצם היום הזה״!
Menachot 68b אמר רבי יהודה ברבי אלעאי aggada story scholarly pride
Rabbi Yehudah bar Ilai recounts that Rabbi Yehudah ben Nehemya died soon after displaying pride in refuting an elder.

שתק רבי טרפון, צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה, אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן? תמהני אם תאריך ימים. אמר רבי יהודה ברבי אלעאי: אותו הפרק פרס הפסח היה, כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו: יהודה בן נחמיה היכן הוא? ואמרו לי: נפטר והלך לו.
Menachot 71a אמר רבי יהודה halacha ruling early harvest
Rabbi Yehudah permits cutting grain for fodder only when harvesting begins before it reaches one-third growth.

מתני' קוצרין בית השלחין שבעמקים, אבל לא גודשין. אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים, וגודשין שלא ברצון חכמים, ולא מיחו בידם. קוצר לשחת, מאכיל לבהמה. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש. רבי שמעון אומר: יקצור ויאכיל אף משהביא שליש.
Menachot 76a דברי רבי יהודה halacha dispute offering loaves
Rabbi Yehudah requires ten loaves for ordinary meal offerings but twelve for showbread and the High Priest's griddle cakes.

מתני' כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה, שיפה ובעיטה בחיטין. ורבי יוסי אומר: בבצק. כל המנחות באות עשר עשר, חוץ מלחם הפנים וחביתי כהן גדול שהם באות שתים עשרה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: כולם באות שתים עשרה, חוץ מחלות תודה ונזירות שהן באות עשר עשר.
Menachot 78b רבי יהודה אומר halacha dispute passover leaven
Rabbi Yehudah extends the prohibition against slaughtering with leaven from the Passover offering to the daily offering.

דתנן: השוחט את הפסח על החמץ – עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. ואמר ריש לקיש: לעולם אינו חייב עד שיהא או לשוחט, או לזורק, או לאחד מבני חבורה – עמו בעזרה. ורבי יוחנן אמר: אף על פי שאין עמו בעזרה.
Menachot 79a אמר רבי יהודה halacha dispute offering sanctification
Rabbi Yehudah reports agreement that a tereifa or blemished offering does not sanctify its accompanying loaves and an offering with late intent does, while recording dispute over outside-place intent.

אמר רבי יהודה: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על ששחטה ונמצאת טריפה – שלא קדש, ועל חוץ לזמנו – שקדש, ועל בעל מום – שלא קדש. ועל מה נחלקו? על חוץ למקומו, שרבי אליעזר אומר: קדש, ורבי יהושע אומר: לא קדש.
Menachot 86a רבי יהודה אומר aggada exegesis cosmetic oil
Rabbi Yehudah identifies anpikinon as oil from olives under one-third ripe and explains that it removes hair and softens flesh.

תניא נמי הכי: רבי יהודה אומר: אנפקנון – שמן זית שלא הביא שליש, למה סכין אותו? שמשיר את השיער ומעדן את הבשר.
Menachot 86a רבי יהודה אומר halacha ruling olive oil grades
Rabbi Yehudah produces first-grade oil by crushing top olives and placing them around the basket.

הזית הראשון מגרגרו בראש הזית, וכותש ונותן לתוך הסל, רבי יהודה אומר: סביבות הסל – זה ראשון.
Menachot 86a רבי יהודה אומר halacha ruling olive oil grades
Rabbi Yehudah produces second-grade oil by weighting the olives with stones.

חזר וטוען בקורה, רבי יהודה אומר: באבנים – זה שני.
Menachot 86a רבי יהודה אומר halacha ruling olive oil grades
Rabbi Yehudah produces first-grade oil from roof olives by crushing them and placing them around the basket.

השני – מגרגרו בראש הגג, וכותש, ונותן לתוך הסל, רבי יהודה אומר: סביבות הסל – זה ראשון.
Menachot 86a רבי יהודה אומר halacha ruling olive oil grades
Rabbi Yehudah produces second-grade oil by weighting the olives with stones.

טוען בקורה, ורבי יהודה אומר: באבנים – זה שני.
Menachot 86a רבי יהודה אומר halacha ruling olive oil grades
Rabbi Yehudah produces first-grade oil from press-ripened olives by crushing them and placing them around the basket.

שלישי: עוטנו בבית הבד, עד שילקה, ומעלהו ומנגבו בראש הגג, כותש ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר: סביבות הסל – זה ראשון.
Menachot 86a רבי יהודה אומר halacha ruling olive oil grades
Rabbi Yehudah produces second-grade oil by weighting the olives with stones.

טוען בקורה, רבי יהודה אומר: באבנים – זה שני.
Menachot 86a רבי יהודה אומר halacha ruling olive oil production
Rabbi Yehudah requires pounding olives in a mortar, pressing with stones rather than a beam, and placing them around rather than inside the basket.

רבי יהודה אומר: לא היה טוחנו בריחים, אלא כותשו במכתשת, ולא היה טוען בקורה אלא באבנים, ולא היה נותנו בסלין אלא לתוך סביבות הסל.
Menachot 86b רבי יהודה אומר aggada exegesis pressed oil
Rabbi Yehudah interprets pressed oil as oil produced by crushing.

אף [כל] המנחות היו בדין [וכו']. תנו רבנן: ״זך״ – אין ״זך״ אלא נקי, רבי יהודה אומר: ״כתית״ – אין ״כתית״ אלא כתוש.
Menachot 87a רבי יהודה אומר halacha exegesis offering lambs
Rabbi Yehudah requires offering lambs whose height equals their width.

רבי יהודה אומר: מביאין כבשים שגבהן כרחבן. אמר רבא בר רב שילא: מאי טעמא דרבי יהודה? דכתיב: ״ירעה מקנך ביום ההוא כר נרחב״.
Menachot 87b דברי רבי יהודה aggada dispute temple measures
Rabbi Yehudah lists seven Temple liquid measures in ascending order from one-quarter-log through one hin.

גמ' תנו רבנן: שבע מדות של לח היו במקדש – רביעית לוג, וחצי לוג, ולוג, ורביעית ההין, ושלישית ההין, וחצי הין, והין, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: הין, וחצי הין, ושלישית ההין, ורביעית ההין, ולוג, וחצי לוג, ורביעית לוג. רבי שמעון אומר: לא היה שם הין, וכי מה היה הין משמש?
Menachot 92a רבי יהודה אומר halacha dispute offering leaning
Rabbi Yehudah excludes communal idolatry goats from laying hands and includes the scapegoat instead.

גמ' תנו רבנן: כל קרבנות הצבור אין בהן סמיכה, חוץ מפר הבא על כל המצות ושעירי עבודה זרה, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: שעירי עבודה זרה אין בהן סמיכה, ואת מי אביא תחתיהם – שעיר המשתלח.
Menachot 92a דברי רבי יהודה halacha ruling scapegoat atonement
Rabbi Yehudah teaches that all groups share one atonement through the scapegoat.

הושוו כולן לכפרה אחת, שמתכפרין בשעיר המשתלח, דברי רבי יהודה.
Menachot 92a דברי רבי יהודה halacha ruling priestly atonement
Rabbi Yehudah teaches that the bull's blood atones for priests regarding impurity of the sanctuary and sacred foods.

כדקתני: אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משיח, מה בין ישראל לכהנים ולכהן משיח? אלא שדם הפר מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו, זו דברי רבי יהודה.
Menachot 92a דברי רבי יהודה halacha exegesis offering leaning
Rabbi Yehudah derives that the communal error bull requires laying hands but communal idolatry goats do not.

תנו רבנן: ״וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר״ – פר טעון סמיכה, ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה, דברי רבי יהודה.
Menachot 92a דברי רבי יהודה halacha exegesis offering leaning
Rabbi Yehudah derives that the live scapegoat requires laying hands but communal idolatry goats do not.

ורמינהו: ״החי״ – החי טעון סמיכה, ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: חי״ טעון סמיכה באהרן,
Menachot 92b דברי רבי יהודה halacha exegesis offering leaning
Rabbi Yehudah derives from the bull that communal idolatry goats do not require laying hands.

אלא תריץ הכי: ״הפר״ – פר טעון סמיכה, ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: ״החי״ – חי טעון סמיכה באהרן, ואין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה באהרן, אלא בזקנים.
Menachot 92b דברי רבי יהודה halacha exegesis offering leaning
Rabbi Yehudah derives that Nahshon's goat requires laying hands on its head.

נפקא לן מדתניא: ״וסמך ידו על ראש השעיר״ – לרבות שעיר נחשון לסמיכה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: לרבות שעירי עבודה זרה לסמיכה, שהיה רבי שמעון אומר: כל חטאת שנכנס דמה לפנים טעונה סמיכה.
Menachot 93a רבי יהודה אומר halacha dispute inherited offering
Rabbi Yehudah forbids an heir to lay hands on or substitute for an inherited offering.

אמר ליה איפכאי? אמר ליה: לא, מתניתין מני? רבי יהודה היא, דתניא: יורש סומך, יורש מימר. רבי יהודה אומר: יורש אינו סומך, יורש אינו מימר.
Menachot 94b אמר רבי יהודה aggada ruling showbread supports
Rabbi Yehudah teaches that the showbread supports the uprights and the uprights support the bread.

כמאן אזלא הא דאמר רבי יהודה: הלחם מעמיד את הסניפין, והסניפין מעמידין את הלחם? כמאן דאמר כמין ספינה רוקדת.
Menachot 95b רבי יהודה אומר halacha dispute sacred breads
Rabbi Yehudah requires kneading, shaping, and baking both the two loaves and showbread inside the Temple courtyard.

מתני' אחת שתי הלחם, ואחת לחם הפנים – לישתן ועריכתן בחוץ, ואפייתן בפנים, ואינן דוחות את השבת. רבי יהודה אומר: כל מעשיהם בפנים. רבי שמעון אומר: לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה, וכשרות בבית פאגי.
Menachot 95b רבי יהודה אומר halacha exegesis sacred breads
Rabbi Yehudah derives from the verse that every stage of preparing the sacred breads occurs inside.

רבי יהודה אומר: כל מעשיהן בפנים [וכו']. אמר רבי אבהו בר כהנא: ושניהן מקרא אחד דרשו, ״והוא דרך חל אף כי היום יקדש בכלי״.
Menachot 96a רבי יהודה אומר aggada other showbread dimensions
Rabbi Yehudah gives a mnemonic encoding the showbread and table dimensions.

רבי יהודה אומר: שלא תטעה – זד״ד, יה״ז. בן זומא אומר: ״ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד״ – ״לחם פנים״ שיהו לו פנים.
Menachot 96a דברי רבי יהודה aggada ruling showbread arrangement
Rabbi Yehudah places the bread lengthwise across the table width and folds two and one-half handbreadths at each end.

נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן, וכופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן, נמצא ארכו ממלא רחבו של שולחן, דברי רבי יהודה.
Menachot 96b רבי יהודה אומר halacha dispute vessel impurity
Rabbi Yehudah defines the functional remainder of a damaged or stone-covered table as the place where food portions are set.

ותיפוק לי משום ציפוי? מי לא תנן: השלחן והדולבקי שנפחתו, או שחיפן בשייש, ושייר בהן מקום הנחת כוסות – טמאין. רבי יהודה אומר: מקום הנחת חתיכות.
Menachot 97a רבי יהודה אומר aggada dispute temple cubits
Rabbi Yehudah assigns six-handbreadth cubits to Temple construction and five-handbreadth cubits to vessels.

תנן התם: רבי מאיר אומר: כל אמות שהיו במקדש בינוניות, חוץ ממזבח הזהב, והקרן, והסובב, והיסוד. רבי יהודה אומר: אמת בנין ששה טפחים, ושל כלים חמשה.
Menachot 98b אמר רבי יהודה aggada dialogue ark poles
Rabbi Yehudah argues that two people cannot walk side by side within one and one-half cubits, proving the ark poles ran across its width.

ומנלן דבדיו לפותיא דארון הוו יתבי? דילמא לארכו דארון הוו יתבי! אמר רבי יהודה: תרי גברי באמתא ופלגא לא מסתגי להו.
Menachot 104a רבי יהודה אומר halacha ruling carrion blood
Rabbi Yehudah lists carrion blood among six cases where Beit Shammai is lenient and Beit Hillel stringent.

דתנן, רבי יהודה אומר: ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. דם נבילות – בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין. אמר רבי יוסי ברבי יהודה: אף כשטמאו בית הלל, לא טמאו אלא ברביעית, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית.
Menachot 104b רבי יהודה אומר halacha dispute unspecified offering
Rabbi Yehudah requires an unspecified meal-offering vow to be fulfilled with the flour offering, the uniquely designated type.

״הרי עלי מנחה״ – יביא איזו שירצה. רבי יהודה אומר: יביא מנחת הסולת, שהיא מיוחדת שבמנחות.
Menachot 108a אמר רבי יהודה halacha exegesis high priest offering
Rabbi Yehudah derives that only the sinner's meal offering is called a sin offering, so the High Priest's tenth-ephah offering requires frankincense.

דתניא: ״לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת היא״, אמר רבי יהודה: היא קרויה ״חטאת״, ואין אחרת קרויה ״חטאת״. לימד על עשירית האיפה של כהן גדול שאינה קרויה ״חטאת״, וטעונה לבונה.

Chullin (97)

Chullin 2a רבי יהודה אומר halacha dispute vows
Rabbi Yehudah praises one who makes a voluntary dedication by designating an existing object and fulfills it.

וכתיב: ״טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם״, ותניא: טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: טוב מזה ומזה נודר ומשלם. ואפילו רבי יהודה לא קאמר אלא באומר ״הרי זו״,
Chullin 6a אמר רבי יהודה halacha ruling family produce
Rabbi Yehudah explains that a mother-in-law seeks her daughter's welfare but is embarrassed before her son-in-law, creating concern she exchanges spoiled food.

ולחלופי לא חיישינן? והתנן: הנותן לחמותו – מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה, מפני שחשודה מחלפת המתקלקל! התם כדתניא טעמא, אמר רבי יהודה: רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה.
Chullin 12a דברי רבי יהודה halacha ruling found meat
Rabbi Yehudah's ruling on found meat is deemed applicable when it is found in household refuse.

אמר מר, אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה שמצאן באשפה. מאי אשפה? אילימא אשפה שבשוק – הא אמרת דכולי עלמא לא פליגי דאסור! אלא לאו פשיטא באשפה שבבית.
Chullin 12b דברי רבי יהודה halacha dispute found meat
Rabbi Yehudah's stringent ruling on meat found in public refuse is presented as undisputed.

הכי קאמר: נראין דברי רבי יהודה לרבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי באשפה שבשוק, שאף רבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי לא נחלק עליו אלא באשפה שבבית, אבל באשפה שבשוק מודי ליה, ונראין כו'.
Chullin 14a רבי יהודה אומר halacha ruling shabbat preparation
Rabbi Yehudah forbids feeding dogs a carcass that did not exist before Sabbath because it was not prepared.

הי רבי יהודה? אמר רבי אבא: רבי יהודה דהכנה היא, דתנן: מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים. רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה, לפי שאינה מן המוכן. אלמא, כיון דלא איתכן מאתמול – אסורה, הכא נמי, כיון דלא איתכן מאתמול – אסורה.
Chullin 14b רבי יהודה אומר halacha ruling conditional eruv
Rabbi Yehudah permits a conditional eruv for a sage arriving from one specified direction but not a choice covering both directions.

דתני איו, רבי יהודה אומר: אין אדם מתנה על שני דברים כאחד, אלא אם בא חכם למזרח – עירובו למזרח, למערב – עירובו למערב, ואילו לכאן ולכאן – לא.
Chullin 14b רבי יהודה אומר halacha ruling shabbat fragments
Rabbi Yehudah permits moving broken vessels on Sabbath only when they remain fit for a use resembling their original function.

רבי יהודה אומר: ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן, שברי עריבה – לצוק לתוכן מקפה, שברי זכוכית – לצוק לתוכן שמן.
Chullin 14b רבי יהודה אומר halacha ruling shabbat juice
Rabbi Yehudah permits juice emerging from fruit designated for eating but forbids it when the fruit was designated for liquid.

רבי יהודה אומר: אם לאכלין – היוצא מהן מותר, ואם למשקין – היוצא מהן אסור.
Chullin 14b דברי רבי יהודה halacha ruling shabbat lamp
Rabbi Yehudah permits moving a new lamp on Sabbath but not an old repellent one.

אלא אמר רב ששת בריה דרב אידי: רבי יהודה דנרות היא, דתניא: מטלטלין נר חדש, אבל לא ישן, דברי רבי יהודה.
Chullin 14b רבי יהודה אומר halacha other shabbat setaside
Rabbi Yehudah's set-aside rules for repellent and prohibited objects are compared.

אימר דשמעת ליה לרבי יהודה במוקצה מחמת מיאוס, מוקצה מחמת איסור מי שמעת ליה? אין, דתנן: רבי יהודה אומר:
Chullin 15a רבי יהודה אומר halacha ruling shabbat cooking
Rabbi Yehudah permits inadvertently cooked Sabbath food after Sabbath but permanently forbids deliberately cooked food.

רבי יהודה אומר: בשוגג – יאכל במוצאי שבת, במזיד – לא יאכל עולמית.
Chullin 26b רבי יהודה אומר halacha dispute minor refusal
Rabbi Yehudah permits a girl to exercise marital refusal until pubic hair visibly predominates.

גמ' אמר רב יהודה, אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: יש מיאון במקום חליצה, דתניא: עד מתי הבת ממאנת? עד שתביא שתי שערות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: עד שירבה השחור על הלבן.
Chullin 27a רבי יהודה אומר halacha dispute ritual slaughter
Rabbi Yehudah requires severing the veins during slaughter in addition to the required food passages.

מתני' השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה – שחיטתו כשרה, ורובו של אחד כמוהו. רבי יהודה אומר: עד שישחוט את הוורידין. חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה – שחיטתו פסולה. רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה – שחיטתו כשרה.
Chullin 28a רבי יהודה אומר halacha dispute bird slaughter
Rabbi Yehudah requires severing both the esophagus and veins when slaughtering a bird.

תא שמע: שחט שני חצאי סימנין בעוף – פסולה, ואין צריך לומר בבהמה. רבי יהודה אומר: בעוף – עד שישחוט את הוושט ואת הורידין, משום דושט סמוך לורידין.
Chullin 28b רבי יהודה אומר halacha ruling bird slaughter
Rabbi Yehudah requires severing veins only in birds because they are roasted whole, unlike animals cut into limbs.

רבי יהודה אומר: עד שישחוט. אמר רב חסדא: לא אמר רבי יהודה אלא בעוף, הואיל וצולהו כולו כאחד, אבל בהמה, כיון דמנתחה אבר אבר – לא צריך.
Chullin 28b רבי יהודה אומר halacha other slaughter blood
Rabbi Yehudah's requirement to sever the veins is examined as a measure for draining blood.

למימרא דטעמא דרבי יהודה משום דם הוא? והתנן: רבי יהודה אומר: עד שישחוט את הוורידין.
Chullin 28b דברי רבי יהודה halacha ruling slaughter veins
Rabbi Yehudah requires puncturing the veins at the time of slaughter.

תא שמע: וורידין בשחיטה, דברי רבי יהודה. אימא: וורידין צריך לנקבן בשעת שחיטה, דברי רבי יהודה.
Chullin 28b רבי יהודה אומר halacha ruling bird slaughter
Rabbi Yehudah requires severing both the esophagus and veins when slaughtering a bird.

תניא כוותיה דרב חסדא: שחט שני חצאי סימנין בעוף – פסול, ואין צריך לומר בבהמה. רבי יהודה אומר: בעוף – עד שישחוט את הוושט ואת הוורידין.
Chullin 29a רבי יהודה אומר halacha dispute slaughter veins
Rabbi Yehudah's requirement to sever veins is identified as governing ordinary slaughter rather than offerings.

רב פפא אמר: רישא בחולין מהכא, דקתני: רבי יהודה אומר: עד שישחוט את הורידין, ופליגי רבנן עליה. אי אמרת בשלמא בחולין – שפיר, אלא אי אמרת בקדשים, אמאי פליגי רבנן עליה? הוא עצמו לדם הוא צריך!
Chullin 42a רבי יהודה אומר halacha dispute fatal organ damage
Rabbi Yehudah deems a large rumen fatal when torn a handbreadth and a small one fatal when torn mostly.

הריאה שניקבה או שחסרה, רבי שמעון אומר: עד שתינקב לבית הסמפונות. ניקבה הקבה, ניקבה המרה, ניקבו הדקין, הכרס הפנימית שניקבה או שנקרע רוב החיצונה. רבי יהודה אומר: הגדולה טפח, והקטנה ברובה. המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ.
Chullin 42a רבי יהודה אומר halacha dispute fatal mauling
Rabbi Yehudah assigns fatal mauling by wolves to small livestock, lions to large livestock, hawks to small birds, and large raptors to large birds.

נפלה מן הגג, נשתברו רוב צלעותיה, ודרוסת הזאב. רבי יהודה אומר: דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת ארי בגסה, דרוסת הנץ בעוף הדק, ודרוסת הגס בעוף הגס. זה הכלל: כל שאין כמוה חיה – טרפה.
Chullin 50b רבי יהודה אומר halacha ruling rumen tear
Rabbi Yehudah's large-rumen measure applies when a handbreadth is less than the majority and his small-rumen measure when the majority is less than a handbreadth.

רבי יהודה אומר: בגדולה כו'. אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: לא ״גדולה״ – גדולה ממש, ולא ״קטנה״ – קטנה ממש, אלא כל שנקרע בה טפח ולא הוי רובא – זו היא ששנינו: ״בגדולה טפח״, רובא ולא הוי טפח – זו היא ששנינו: ״בקטנה ברובא״.
Chullin 52b רבי יהודה אומר halacha ruling fatal mauling
Rabbi Yehudah assigns fatal mauling by wolves to small livestock and by lions to large livestock.

למעוטי מאי? אילימא למעוטי חתול – תנינא: ״ודרוסת הזאב״, וכי תימא הא קא משמע לן דזאב בגסה נמי דריס – והא תנן: רבי יהודה אומר: דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת ארי בגסה!
Chullin 56a משום רבי יהודה as transmitted by Rabbi Shimon ben Elazar halacha ruling skull inspection
Rabbi Yehudah requires checking a weasel-struck bird skull by hand rather than with a nail.

תסתיים דרבי יהודה הוא דבדיק בידא, דתניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי יהודה: בודקין לחולדה ביד, אבל לא במסמר. נשבר העצם, אף על פי שלא ניקב קרום של מוח – תסתיים.
Chullin 56b רבי יהודה אומר halacha dispute bird feathers
Rabbi Yehudah deems a bird missing its plumage a tereifa.

מתני' ואלו כשרות בעוף: ניקבה הגרגרת, או שנסדקה, הכתה חולדה על ראשה מקום שאינו עושה אותה טרפה, ניקב הזפק, רבי אומר: אפילו ניטל, יצאו בני מעיה ולא ניקבו, נשתברו גפיה, נשתברו רגליה, נמרטו כנפיה, רבי יהודה אומר: אם נטלה הנוצה פסולה.
Chullin 57b רבי יהודה אומר halacha story bird feathers
Rabbi Yehudah deems a bird missing its plumage a tereifa, prompting an experiment in which the feathers regrow.

אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה, והיה עושה דבר להוציא מלבו של רבי יהודה, שהיה רבי יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה פסולה. ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה, והניחה בתנור, וטלה עליה במטלית של טרסיים, וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים.
Chullin 58b רבי יהודה אומר halacha ruling bird feathers
Rabbi Yehudah deems a bird missing its plumage a tereifa and treats feathers as part of its body.

רבי יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה – פסולה. אמר רבי יוחנן: רבי יהודה ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד. רבי יהודה – הא דאמרן, רבי ישמעאל – דתנן: רבי ישמעאל אומר: הנוצה מצטרפת.
Chullin 59a רבי יהודה אומר halacha dispute kosher fish
Rabbi Yehudah requires a fish to possess two scales and one fin.

ובחגבים, כל שיש לו ארבע רגלים, וארבע כנפים, וקרצולים, וכנפיו חופין את רובו. רבי יוסי אומר: ושמו חגב. ובדגים, כל שיש לו סנפיר וקשקשת. רבי יהודה אומר: שני קשקשין וסנפיר אחד. ואלו הן קשקשין – הקבועין בו, וסנפירים – הפורח בהן.
Chullin 62a אמר רבי יהודה halacha ruling bird offerings
Rabbi Yehudah classifies the tasil as invalid as an adult dove but valid as a young pigeon, with the reverse for Rachava's atzifi doves.

אמר רחבה, אמר רבי יהודה: תסיל פסול משום תורין, וכשר משום בני יונה, דאציפי ותורין של רחבה כשרין משום תורין, ופסולין משום בני יונה. מתיב רב דניאל בר רב קטינא: כל העופות
Chullin 69a רבי יהודה אומר halacha dispute fetal sinew
Rabbi Yehudah exempts a fetus from the sciatic-nerve prohibition and permits its fat.

דתנן: גיד הנשה נוהג בשליל, וחלבו אסור, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין נוהג בשליל, וחלבו מותר.
Chullin 74b רבי יהודה אומר halacha dispute fetal sinew
Rabbi Yehudah exempts even a live nine-month fetus from the sciatic-nerve prohibition and permits its fat.

חלבו דמאי? אילימא: חלבו דשליל, מפלג פליגי! דתניא: גיד הנשה נוהג בשליל וחלבו אסור, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אינו נוהג בשליל וחלבו מותר. ואמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: מחלוקת בבן תשעה חי, והלך רבי מאיר לשיטתו, ורבי יהודה לשיטתו.
Chullin 74b רבי יהודה אומר halacha dispute sinew removal
Rabbi Yehudah requires cutting the sciatic nerve's fat level with the surrounding flesh rather than digging it out completely.

אלא, חלבו דגיד מפלג פליגי, דתניא: גיד הנשה – מחטט אחריו בכל מקום שהוא, וחותך שמנו מעיקרו, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: גוממו עם השופי.
Chullin 74b רבי יהודה אומר halacha ruling lifeblood consumption
Rabbi Yehudah imposes excision for consuming residual blood.

למאן קאמרי? לרבי יהודה, לא יהא אלא דם התמצית, דתניא: דם התמצית באזהרה, רבי יהודה אומר: בהכרת.
Chullin 79a רבי יהודה אומר halacha ruling mule breeding
Rabbi Yehudah permits offspring of mares to mate with one another despite donkey paternity but forbids mating donkey-born and horse-born animals.

אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכתא כחנניה, ואזדא שמואל לטעמיה, דתנן: רבי יהודה אומר: הנולדים מן הסוס, אף על פי שאביהן חמור – מותרין זה בזה, אבל הנולדין מן החמור עם הנולדין מן הסוס – אסורין.
Chullin 79a דברי רבי יהודה halacha dispute paternal lineage
Rabbi Yehudah disregards paternal species when classifying hybrid animals.

ואמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי יהודה, דאמר אין חוששין לזרע האב, אבל חכמים אומרים: כל מיני פרדות אחת הן.
Chullin 79a רבי יהודה אומר halacha ruling mule breeding
Rabbi Yehudah permits horse-born hybrids to mate with each other even when their fathers differ between horse and donkey.

מאי תא שמע: רבי יהודה אומר: כל הנולדים מן הסוס, אף על פי שאביהן חמור – מותרין זה בזה. היכי דמי? אילימא דאבוה דהאי חמור ואבוה דהאי חמור – צריכא למימר? אלא לאו דאבוה דהאי סוס ואבוה דהאי חמור;
Chullin 79a רבי יהודה אומר halacha ruling mule breeding
Rabbi Yehudah permits mating a female mule in heat only with another of its own kind when its maternal species is unknown.

תא שמע: רבי יהודה אומר, פרדה שתבעה – אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור, אלא מינה. ואי אמרת מפשט פשיטא ליה לרבע עלה מינא דאמה! דלא ידעינן מינא דאמה מאי ניהו.
Chullin 82b רבי יהודה אומר halacha ruling multiple prohibitions
Rabbi Yehudah imposes only forty lashes for consuming olive-bulks from each of two uncertain prohibited items.

תא שמע: אכל מזה כזית ומזה כזית – סופג שמונים. רבי יהודה אומר: אינו סופג אלא ארבעים. היכי דמי? אילימא בזה אחר זה ובשתי התראות – מאי טעמא דרבי יהודה? התראת ספק היא, ושמעינן ליה לרבי יהודה דאמר: התראת ספק לא שמה התראה.
Chullin 82b רבי יהודה אומר halacha ruling uncertain father
Rabbi Yehudah imposes liability for acting against both possible fathers simultaneously but exempts successive acts.

רבי יהודה אומר: בבת אחת – חייב, בזה אחר זה – פטור. אלא פשיטא בבת אחת ובהתראה אחת.
Chullin 83a דברי רבי יהודה halacha exegesis remedied prohibition
Rabbi Yehudah teaches that a positive command following a prohibition prevents lashes.

בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו, דברי רבי יהודה.
Chullin 83a רבי יהודה אומר halacha dispute sciatic nerves
Rabbi Yehudah imposes only forty lashes for eating sciatic nerves from two thighs of two animals.

תא שמע: אכל שני גידין משתי ירכות משתי בהמות – סופג שמונים; רבי יהודה אומר: אינו סופג אלא ארבעים. היכי דמי? אילימא בזה אחר זה ובשתי התראות – מאי טעמא דרבי יהודה דאמר: ארבעים ותו לא? אלא פשיטא בבת אחת ובחדא התראה.
Chullin 83a רבי יהודה אומר halacha ruling sciatic nerve
Rabbi Yehudah requires eating an olive-bulk of sciatic nerve for liability.

לעולם בזה אחר זה, ודקאמרת: מאי טעמא דרבי יהודה? כגון דלית ביה כזית, דתניא: אכלו ואין בו כזית – חייב, רבי יהודה אומר: עד שיהא בו כזית.
Chullin 83a אמר רבי יהודה halacha ruling same day slaughter
Rabbi Yehudah requires a seller to disclose related animals likely slaughtered the same day only when the buyer lacks time, always including sales to a groom and bride.

אמר רבי יהודה: אימתי – בזמן שאין לו ריוח, אבל יש לו ריוח – אין צריך להודיעו. ומודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה – שצריך להודיעו, בידוע ששניהם שוחטין ביום אחד.
Chullin 83a אמר רבי יהודה halacha ruling wedding provisions
Rabbi Yehudah's example teaches that custom places greater provisioning responsibility on the groom's household than the bride's.

אמר רבי יהודה אימתי. למה לי למיתני את האם לחתן ואת הבת לכלה? מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, דאורח ארעא למטרח בי חתנא טפי מבי כלתא.
Chullin 86b רבי יהודה אומר halacha dispute blood covering
Rabbi Yehudah requires covering a slaughtered wild animal's blood before slaughtering a bird at the same place.

מתני' שחט מאה חיות במקום אחד – כסוי אחד לכולן, מאה עופות במקום אחד – כסוי אחד לכולן, חיה ועוף במקום אחד – כסוי אחד לכולן. רבי יהודה אומר: שחט חיה – יכסנה, ואחר כך ישחוט את העוף.
Chullin 86b רבי יהודה אומר halacha exegesis blood covering
Rabbi Yehudah derives from wild animal or bird that each species' blood requires separate covering.

רבי יהודה אומר: שחט חיה – יכסנה, ואחר כך ישחוט את העוף, שנאמר: ״חיה או עוף״.
Chullin 87b רבי יהודה אומר halacha ruling blood mixture
Rabbi Yehudah rules that blood does not nullify other blood.

או בדם החיה – רואין אותו כאילו הן מים. רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.
Chullin 87b אמר רבי יהודה halacha ruling blood covering
Rabbi Yehudah requires covering splattered blood or blood on the knife only when no other blood remains available to cover.

דם הניתז ושעל הסכין – חייב לכסות. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאין שם דם אלא הוא, אבל יש שם דם שלא הוא – פטור מלכסות.
Chullin 87b רבי יהודה אומר halacha ruling blood mixture
Rabbi Yehudah rules that blood does not nullify other blood.

גמ' תנן התם: דם שנתערב במים, אם יש בו מראית דם – כשר. נתערב ביין – רואין אותו כאילו הוא מים. נתערב בדם בהמה או בדם החיה – רואין אותו כאילו הוא מים. רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.
Chullin 88a אמר רבי יהודה halacha exegesis blood covering
Rabbi Yehudah limits the duty to cover splattered or knife blood to when no other blood remains.

דם הניתז ושעל הסכין, תנו רבנן: ״וכסהו״ – מלמד שדם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שאין שם דם אלא הוא, אבל יש שם דם שלא הוא – פטור מלכסות.
Chullin 89b רבי יהודה אומר halacha dispute fetal sinew
Rabbi Yehudah exempts a fetus from the sciatic-nerve prohibition and permits its fat.

ונוהג בשליל. רבי יהודה אומר: אינו נוהג בשליל, וחלבו מותר.
Chullin 90b רבי יהודה אומר halacha dispute sciatic nerve
Rabbi Yehudah applies the sciatic-nerve prohibition to only one thigh, which reason indicates is the right thigh.

בירך של ימין ובירך של שמאל. מתניתין לא כרבי יהודה, דתניא: רבי יהודה אומר: אינו נוהג אלא באחת, והדעת מכרעת את של ימין.
Chullin 91a רבי יהודה אומר halacha dispute sciatic nerves
Rabbi Yehudah imposes only forty lashes for consuming an olive-bulk from each thigh's sciatic nerve.

תא שמע: אכל מזה כזית ומזה כזית – סופג שמונים, רבי יהודה אומר: אינו סופג אלא ארבעים.
Chullin 91a רבי יהודה אומר halacha ruling uncertain father
Rabbi Yehudah imposes liability for striking or cursing both possible fathers simultaneously but exempts successive acts.

דתניא: הכה את זה, וחזר והכה את זה, קלל את זה, וחזר וקלל את זה, הכה שניהם בבת אחת, או שקלל שניהם בבת אחת – חייב. רבי יהודה אומר: בבת אחת – חייב, בזה אחר זה – פטור.
Chullin 91a דברי רבי יהודה halacha exegesis leftover sacrifice
Rabbi Yehudah teaches that the positive command to burn sacrificial leftovers follows the prohibition and prevents lashes.

דתניא: ״לא תותירו ממנו עד בקר וגו'״ – בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו, דברי רבי יהודה.
Chullin 91a רבי יהודה אומר halacha dispute sciatic nerves
Rabbi Yehudah imposes only forty lashes for eating sciatic nerves from two thighs of two animals.

תא שמע: אכל שני גידין משתי ירכות משתי בהמות – סופג שמונים; רבי יהודה אומר: אינו סופג אלא ארבעים.
Chullin 91a רבי יהודה אומר halacha ruling sciatic nerve
Rabbi Yehudah requires eating an olive-bulk of sciatic nerve for liability.

ואי פשיטא ליה, אמאי סופג ארבעים ותו לא? לילקי שמונים! הכא במאי עסקינן – כגון דלית בו כזית, דתניא: אכלו ואין בו כזית – חייב, רבי יהודה אומר: עד שיהא בו כזית.
Chullin 92a רבי יהודה אומר aggada exegesis gentile righteous
Rabbi Yehudah interprets the thirty as thirty righteous gentiles whose merit sustains the nations.

רבי יהודה אומר: אלו שלשים צדיקי אומות העולם, שאומות העולם מתקיימים עליהם. עולא אמר: אלו שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח, ואין מקיימין אלא שלשה. אחת
Chullin 92b רבי יהודה אומר halacha dispute fetal sinew
Rabbi Yehudah exempts a fetus from the sciatic-nerve prohibition and permits its fat.

חלבו דמאי? אילימא דשליל – והא מיפלג פליגי ביה, דתניא: נוהג בשליל, וחלבו אסור, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אינו נוהג בשליל, וחלבו מותר.
Chullin 92b רבי יהודה אומר halacha dispute sinew removal
Rabbi Yehudah requires cutting the sciatic nerve's fat level with surrounding flesh rather than removing it completely.

ואלא חלבו דגיד? הא מיפלג פליגי בה, דתניא: גיד הנשה מחטט אחריו בכל מקום שהוא, וחותך שמנו מעיקרו – דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: גוממו עם השופי.
Chullin 96a רבי יהודה אומר halacha dispute sinew removal
Rabbi Yehudah requires removing only enough sciatic nerve to fulfill the command rather than the entire nerve.

מתני' הנוטל גיד הנשה, צריך שיטול את כולו. רבי יהודה אומר: כדי לקיים בו מצות נטילה.
Chullin 96a רבי יהודה אומר halacha dispute sciatic nerves
Rabbi Yehudah imposes only forty lashes for eating olive-bulks from both sciatic nerves.

האוכל מגיד הנשה כזית – סופג ארבעים. אכלו ואין בו כזית – חייב. אכל מזה כזית ומזה כזית – סופג שמונים. רבי יהודה אומר: אינו סופג אלא ארבעים.
Chullin 96a רבי יהודה אומר halacha dispute sciatic nerve
Rabbi Yehudah requires eating an olive-bulk of sciatic nerve for liability.

אמר רב פפא: כתנאי, אכלו ואין בו כזית – חייב. רבי יהודה אומר: עד שיהא בו כזית.
Chullin 99b רבי יהודה אומר halacha dispute fish brine
Rabbi Yehudah prohibits a quarter-log of nonkosher fish brine mixed into two se'a.

אמר ליה: דלמא שאני שאור דחימוצו קשה. אמר ליה: אדכרתן מילתא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: לא כל השיעורין שוין, שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים. דתנן: דג טמא צירו אסור, רבי יהודה אומר: רביעית בסאתים.
Chullin 99b אמר רבי יהודה halacha ruling fish brine
Rabbi Yehudah allows fish brine to be nullified despite his general rule that like substances do not nullify because brine is merely exudate.

והאמר רבי יהודה: מין במינו לא בטיל? שאני ציר, דזיעה בעלמא הוא.
Chullin 100b רבי יהודה אומר halacha exegesis sciatic nerve
Rabbi Yehudah applies the sciatic-nerve prohibition even to nonkosher animals because it began with Jacob's sons before such animals were forbidden.

מתני' נוהג בטהורה, ואינו נוהג בטמאה. רבי יהודה אומר: אף בטמאה. אמר רבי יהודה: והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה, ועדיין בהמה טמאה מותרת להן? אמרו לו: בסיני נאמר, אלא שנכתב במקומו.
Chullin 100b רבי יהודה אומר halacha other overlapping prohibitions
Rabbi Yehudah's application of the sciatic-nerve ban to nonkosher animals is examined against his approach to overlapping prohibitions.

גמ' וסבר רבי יהודה איסור חל על איסור? והתניא: רבי יהודה אומר: יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בגדים בבית הבליעה?
Chullin 100b רבי יהודה אומר halacha ruling fetal sinew
Rabbi Yehudah exempts a fetus from the sciatic-nerve prohibition and permits its fat.

ומי מצית אמרת נוהג בשליל? והתנן: נוהג בשליל, רבי יהודה אומר: אינו נוהג בשליל, וחלבו מותר!
Chullin 100b אמר רבי יהודה halacha exegesis sciatic nerve
Rabbi Yehudah reasons that the sciatic-nerve prohibition began with Jacob's sons while nonkosher animals were still permitted.

דיקא נמי, דקתני: אמר רבי יהודה: והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה, ועדיין בהמה טמאה מותרת להם.
Chullin 101b אמר רבי יהודה halacha exegesis sciatic nerve
Rabbi Yehudah invokes Jacob's sons to date the sciatic-nerve prohibition before the Sinai dietary laws.

אמר רבי יהודה: והלא מבני יעקב [וכו'].
Chullin 101b דברי רבי יהודה halacha dispute living limb
Rabbi Yehudah applies the prohibition against eating a limb from a living creature to domestic animals, wild animals, and birds, whether kosher or not.

תנו רבנן: אבר מן החי נוהג בבהמה, חיה ועוף, בין טמאין ובין טהורין, דברי רבי יהודה ורבי אלעזר. וחכמים אומרים: אינו נוהג אלא בטהורין.
Chullin 108b דברי רבי יהודה halacha ruling milk mixture
Rabbi Yehudah treats meat flavored by a milk drop as entirely forbidden carrion that prohibits all like pieces.

ואפשר לסוחטו עצמו – תנאי היא, דתניא: טפת חלב שנפלה על החתיכה, כיון שנתנה טעם בחתיכה – החתיכה עצמה נעשת נבלה, ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה, דברי רבי יהודה.
Chullin 108b דברי רבי יהודה halacha ruling milk mixture
Rabbi Yehudah's strict view applies when the pot was neither stirred nor covered to distribute the milk.

אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בשלא ניער ושלא כסה, ודברי חכמים בשניער וכסה.
Chullin 109a דברי רבי יהודה halacha ruling milk mixture
Rabbi Yehudah's strict view applies when stirring or covering did not continue throughout cooking.

אמר מר, ודברי חכמים כשניער וכסה. מאי ״ניער״ ומאי ״כסה״? אילימא ניער בסוף ולא ניער בתחלה, וכסה בסוף ולא כסה בתחלה – האמרת נראין דברי רבי יהודה בהא! אלא ניער מתחלה ועד סוף, וכסה מתחלה ועד סוף.
Chullin 109a דברי רבי יהודה halacha ruling milk mixture
Rabbi Yehudah's view is preferred where forbidden flavor remains concentrated in one piece.

האי מאי? אי אמרת בשלמא דרבנן במין במינו הכא כרבי יהודה סבירא להו, ובאפשר לסוחטו פליגי – היינו דקאמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בהא, ודברי חכמים בהא.
Chullin 109a דברי רבי יהודה halacha ruling milk mixture
Rabbi Yehudah's view is presented as the preferable ruling in the undisturbed milk-and-meat mixture.

אלא אי אמרת: אפשר לסוחטו דברי הכל אסור, והכא במין במינו קמיפלגי – האי נראין דברי רבי יהודה ואין נראין מבעי ליה, ותו לא מידי.
Chullin 114b רבי יהודה אומר halacha dispute nonkosher carcass
Rabbi Yehudah reads the verse literally to require gifting a carcass to a resident alien and selling it to a gentile.

לגוי בנתינה מנין? תלמוד לומר: ״תתננה… או מכור לנכרי״. נמצא אחד גר ואחד גוי, בין במכירה בין בנתינה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: דברים ככתבן, לגר בנתינה ולגוי במכירה.
Chullin 117b רבי יהודה אומר halacha ruling gathered scraps
Rabbi Yehudah imposes liability for gathered meat scraps when an olive-bulk lies in one place.

רבי יהודה אומר: האלל המכונס, אם יש בו כזית במקום אחד – חייב עליו.
Chullin 119a רבי יהודה אומר halacha dispute bone impurity
Rabbi Yehudah treats an entire thigh bone as conveying impurity when it bears an olive-bulk of flesh.

תא שמע: רבי יהודה אומר, קולית שיש עליה כזית בשר – גוררת כולה לטומאה. אחרים אומרים: אפילו אין עליה אלא כפול – גוררת כולה לטומאה.
Chullin 119b רבי יהודה אומר halacha ruling onion peels
Rabbi Yehudah distinguishes inner, middle, and outer onion peels in whether they join the food and contract impurity.

והתנן: רבי יהודה אומר: שלש קליפות בבצל – פנימית, בין שלמה בין קדורה – מצטרפת; אמצעית, שלמה – מצטרפת, קדורה – אין מצטרפת; חיצונה, בין כך ובין כך – טהורה.
Chullin 121a רבי יהודה אומר halacha ruling gathered scraps
Rabbi Yehudah imposes liability for an olive-bulk of meat scraps gathered into one place.

תא שמע, רבי יהודה אומר: האלל המכונס, אם יש כזית במקום אחד – חייבין עליו, ואמר רב הונא: והוא שכנסו.
Chullin 121b רבי יהודה אומר halacha ruling gathered scraps
Rabbi Yehudah's liability for meat scraps applies when a person intentionally gathers them.

רבי יהודה אומר: האלל [וכו']. אמר רב הונא: והוא שכנסו.
Chullin 122a רבי יהודה אומר halacha ruling gathered scraps
Rabbi Yehudah imposes liability when a person gathers an olive-bulk of meat scraps into one place.

תא שמע, רבי יהודה אומר: האלל המכונס, אם יש כזית במקום אחד – חייבין עליו, ואמר רב הונא: והוא שכנסו.
Chullin 122a רבי יהודה אומר halacha dispute hide impurity
Rabbi Yehudah treats the hide of a wild pig like flesh for impurity.

מתני' אלו שעורותיהן כבשרן: עור האדם, ועור חזיר של ישוב. רבי יהודה אומר: אף עור חזיר הבר.
Chullin 122a רבי יהודה אומר halacha dispute reptile hide
Rabbi Yehudah treats lizard hide like weasel hide rather than flesh for impurity.

ועור חטרת של גמל הרכה, ועור הראש של עגל הרך, ועור הפרסות, ועור בית הבושת, ועור השליל, ועור של תחת האליה, ועור האנקה והכח והלטאה והחומט. רבי יהודה אומר: הלטאה כחולדה.
Chullin 123b דברי רבי יהודה halacha dispute hide impurity
Rabbi Yehudah purifies a hide previously impure as a seat once a knife begins cutting it into straps or sandals.

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: עור טמא מדרס, חישב עליו לרצועות וסנדלים – כיון שנתן בו איזמל טהור, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: עד שימעיטנו מחמשה טפחים. כי ממעיט ליה מיהא טהור, אמאי? לימא חלים!
Chullin 124a דברי רבי יהודה halacha dispute hide impurity
Rabbi Yehudah purifies a hide previously impure as a seat once a knife begins cutting it for straps or sandals.

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: עור טמא מדרס, חישב עליו לרצועה וסנדלין – כיון שנתן בו איזמל טהור, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: עד שימעיטנו מחמשה טפחים.
Chullin 126b רבי יהודה אומר halacha dispute earth mouse
Rabbi Yehudah makes one touching the earthen portion opposite the flesh of a half-formed mouse impure.

מתני' ביצת השרץ המרוקמת טהורה, ניקבה כל שהוא – טמא. עכבר שחציו בשר וחציו אדמה – הנוגע בבשר טמא, באדמה טהור. רבי יהודה אומר: אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר טמא.
Chullin 126b רבי יהודה אומר halacha ruling earth mouse
Rabbi Yehudah's impurity for touching earth opposite flesh applies when formation extends across the mouse's entire surface.

עכבר שחציו [וכו']. אמר רבי יהושע בן לוי: והוא שהשריץ על פני כולו. איכא דמתני לה אסיפא – רבי יהודה אומר: אף הנוגע באדמה שכנגד בשר טמא, אמר רבי יהושע בן לוי: והוא שהשריץ על פני כולו.
Chullin 128a אמר רבי יהודה halacha story slaughtered fat
Rabbi Yehudah reports Rabbi Akiva teaching that slaughtered-animal fat in villages needs designation as food but no liquid preparation because slaughter prepared it.

דתנן, אמר רבי יהודה: כך היה רבי עקיבא שונה – חלב שחוטה בכפרים צריך מחשבה, ואין צריך הכשר, שכבר הוכשר בשחיטה.
Chullin 134b רבי יהודה אומר halacha dispute priestly gifts
Rabbi Yehudah defines the priestly foreleg as extending from the knee joint to the ankle.

מתני' איזהו הזרוע? מן הפרק של ארכובה עד כף של יד, והוא של נזיר, וכנגדו ברגל – שוק. רבי יהודה אומר: שוק מן הפרק של ארכובה עד סובך של רגל. אי זהו לחי? מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת.
Chullin 138a אמר רבי יהודה halacha ruling field corner
Rabbi Yehudah limits the stated exemption to when the owner retained nothing, but requires field-corner produce from everything if he retained part.

אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שלא שייר בעל השדה, אבל שייר בעל השדה – נותן פאה על הכל.
Chullin 141a רבי יהודה אומר halacha dispute mother bird
Rabbi Yehudah imposes lashes on one who takes the mother bird and does not require subsequently releasing it.

מתני' הנוטל אם על הבנים – רבי יהודה אומר: לוקה ואינו משלח, וחכמים אומרים: משלח ואינו לוקה. זה הכלל: כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה – אין לוקין עליה.
Chullin 141a דברי רבי יהודה halacha ruling remedied prohibitions
Rabbi Yehudah includes theft and robbery among prohibitions incurring lashes despite a positive command to restore the property.

תא שמע: גנב וגזלן ישנן בכלל מלקות, דברי רבי יהודה. והא הכא, דלאו שניתק לעשה הוא, דרחמנא אמר ״לא תגזול״ ״והשיב את הגזלה״. שמע מינה טעמא דרבי יהודה משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו.
Chullin 141b דברי רבי יהודה halacha ruling remedied prohibitions
Rabbi Yehudah imposes lashes for returning to take a forgotten sheaf or completing harvest at the field edge.

תא שמע, דתני רבי אושעיא ורבי חייא: ״לא תשוב״ ושב, ״לא תכלה״ וכלה – ישנן בכלל מלקות ארבעים, דברי רבי יהודה.
Chullin 141b דברי רבי יהודה halacha exegesis leftover sacrifice
Rabbi Yehudah teaches that the positive command to burn sacrificial leftovers follows the prohibition and prevents lashes.

אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע, ״לא תותירו ממנו עד בקר וגו' באש תשרפו״ – בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר לך שאין לוקין עליו, דברי רבי יהודה.
Chullin 141b רבי יהודה אומר halacha ruling mother bird
Rabbi Yehudah imposes lashes for taking the mother bird and does not require releasing it afterward.

אמר ליה רב אידי לרב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: הנוטל אם על הבנים – רבי יהודה אומר: לוקה ואין משלח, ואי סלקא דעתך טעמא דרבי יהודה לאו שניתק לעשה לוקין עליו, ״לוקה ומשלח״ מבעי ליה!

Bekhorot (33)

Bekhorot 2a אמר רבי יהודה halacha other gentile partnership
Rabbi Yehudah's permission concerning a damaged animal is examined for whether it also covers a fetus.

איבעיא להו: עובר מה לי אמר רבי יהודה? טעמא דרבי יהודה התם דשרי, משום דשבורה, עובר נמי שבור הוא. או דלמא: שבורה לאו היינו אורחיה, אבל עובר, כיון דהיינו אורחיה, לאו שבור הוא?
Bekhorot 2a רבי יהודה אומר halacha ruling firstborn partnership
Rabbi Yehudah values offspring from gentile-owned livestock shares for partial priestly payment and heavily fines one who transfers livestock to a gentile partnership.

תא שמע: רבי יהודה אומר, המקבל בהמה מן הגוי וילדה — מעלין אותו בשוויו, ונותן חצי דמיו לכהן. והנותן לו בקבלה, אף על פי שאינו רשאי — קונסים אותו עד עשרה בדמיו, ונותן כל דמיו לכהן.
Bekhorot 2b רבי יהודה אומר halacha ruling firstborn partnership
Rabbi Yehudah requires partial priestly payment for offspring of livestock received from a gentile and fines livestock transferred to gentile partnership.

תא שמע: רבי יהודה אומר: המקבל בהמה מן הגוי וילדה — מעלין אותו בשויו, ונותן חצי דמיו לכהן. והנותן לו בקבלה, אף על פי שאינו רשאי — קונסין אותו עד עשרה בדמיו, ונותן כל דמיו לכהן. מאי לאו אעובר? לא, אבהמה.
Bekhorot 2b רבי יהודה אומר halacha ruling firstborn partnership
Rabbi Yehudah values offspring from gentile-owned livestock shares for partial priestly payment and fines one who transfers livestock to a gentile partnership.

תא שמע: רבי יהודה אומר, המקבל בהמה מן הגוי וילדה — מעלין אותו בשוויו, ונותן חצי דמיו לכהן. והנותן בקבלה, אף על פי שאינו רשאי — קונסין אותו עד עשרה בדמיו, ונותן כל דמיו לכהן.
Bekhorot 9b רבי יהודה אומר halacha ruling second tithe
Rabbi Yehudah validates deliberate betrothal with second-tithe money.

והרי מעשר, שהקפידה עליו תורה בכסף צורי, ותנן: רבי יהודה אומר: במזיד — קידש!
Bekhorot 9b דברי רבי יהודה halacha exegesis firstborn partnership
Rabbi Yehudah permits working and shearing one's own or another Jew's interest in a jointly gentile-owned firstborn animal.

ואיבעית אימא: רבי יהודה ורבי שמעון בהאי קרא קמיפלגי, דתניא: ״לא תעבד בבכור שורך״ — אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים, ״ולא תגז בכור צאנך״ — אבל אתה גוזז שלך ושל אחרים, דברי רבי יהודה.
Bekhorot 10b דברי רבי יהודה halacha dispute firstborn donkey
Rabbi Yehudah requires decapitating and burying an unredeemed firstborn donkey and forbids benefit from it.

איתיביה: לא רצה לפדותו — עורפו בקופיץ מאחוריו וקוברו, ואסור בהנאה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון מתיר!
Bekhorot 10b דברי רבי יהודה halacha dispute firstborn animal
Rabbi Yehudah forbids deliberately killing a firstborn animal, shearing it, or working it.

דקתני סיפא: לא ימיתנו, לא בקנה ולא במגל ולא בקרדום ולא במגירה, ולא יכניסנו לחדר וינעול דלת לפניו בשביל שימות, ואסור בגיזה ועבודה, דברי רבי יהודה, ורבי שמעון מתיר!
Bekhorot 22a רבי יהודה אומר halacha dispute puberty signs
Rabbi Yehudah identifies the relevant female puberty sign as the appearance of the horizontal thread.

אמר ליה: תניא: פיקה של שתי, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: של ערב. רבי אליעזר ברבי צדוק אומר: משיראו טפיפיות. מאי טפיפיות? אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי אליעזר ברבי צדוק: כך היו מפרשין בירושלים: כפרידה שכורעת להטיל מימיה, ונראית פיקה מתוך פיקה.
Bekhorot 25b דברי רבי יהודה halacha dispute firstborn wool
Rabbi Yehudah reports the sages forbidding detached wool from a blemished firstborn animal after its death.

וחכמים אוסרין, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי יוסי: לא בזה התיר עקביא בן מהללאל, אלא שער בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך מת — בזה עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין.
Bekhorot 26a אמר רבי יהודה halacha story firstborn wool
Rabbi Yehudah limits Akavya's permission to wool that fell from a blemished firstborn, was stored, and was followed by slaughter, though the sages forbid it.

לימא כתנאי: התולש צמר מבכור תם, אף על פי שנולד בו מום ושחטו — אסור. בכור בעל מום שתלש ממנו, ואחר כך מת — עקביא בן מהללאל מתיר, וחכמים אוסרים. אמר רבי יהודה: לא בזה התיר עקביא בן מהללאל, אלא בשער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון, ואחר כך שחטו — בזה עקביא בן מהללאל מתיר, וחכמים אוסרין.
Bekhorot 28a רבי יהודה אומר halacha dispute firstborn blemish
Rabbi Yehudah forbids eating a slaughtered firstborn shown only afterward with an eye membrane blemish but permits stable bodily blemishes.

תניא נמי הכי: השוחט את הבכור ומראה את מומיו — רבי יהודה אומר: בדוקין שבעין אסור, מפני שהן משתנין, במומין שבגוף מותר, מפני שאין משתנין. רבי מאיר אומר: אחד זה ואחד זה אסור, מפני שהן משתנין. מפני שהן משתנין סלקא דעתך? מומין שבגוף מי משתנין?! אלא מפני המשתנין.
Bekhorot 29b דברי רבי יהודה halacha dispute suspected seller
Rabbi Yehudah forbids buying even water and salt from one suspected of selling teruma as ordinary produce.

מתני' החשוד להיות מוכר תרומה לשום חולין — אין לוקחין ממנו אפילו מים ומלח, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: כל שיש בו זיקת תרומה ומעשרות אין לוקחין ממנו.
Bekhorot 31a רבי יהודה אומר halacha dispute public repentance
Rabbi Yehudah accepts apostates who repent publicly but not those who repent secretly.

תנו רבנן: וכולן שחזרו בהן אין מקבלין אותן עולמית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: חזרו במטמוניות — אין מקבלין אותן, בפרהסיא — מקבלין אותן.
Bekhorot 33b דברי רבי יהודה halacha dispute firstborn bloodletting
Rabbi Yehudah forbids bloodletting from a sick firstborn animal even if it may die.

מתני' בכור שאחזו דם, אפילו מת — אין מקיזין לו דם, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: יקיז, ובלבד שלא יעשה בו מום, ואם עשה בו מום — הרי זה לא ישחט עליו. רבי שמעון אומר: יקיז, אף על פי שהוא עושה בו מום.
Bekhorot 33b רבי יהודה אומר halacha dispute firstborn bloodletting
Rabbi Yehudah forbids bloodletting from a firstborn animal even if it may die.

וחכמים אומרים: אף במקום שעושה בו מום, ובלבד שלא ישחט על אותו המום. רבי שמעון אומר: אף נשחט על אותו המום. רבי יהודה אומר: אפילו מת — אין מקיזין לו את הדם.
Bekhorot 37a רבי יהודה אומר halacha dispute vow release
Rabbi Yehudah requires one sage among the three judges releasing a vow.

לאפוקי מדרבי יוסי, שלשה מפירין את הנדר במקום שאין חכם לאפוקי מדרבי יהודה, דתניא: הפרת נדרים בשלשה, רבי יהודה אומר: אחד מהם חכם.
Bekhorot 37a רבי יהודה אומר halacha ruling vow release
Rabbi Yehudah requires one sage among a three-person vow-release court while the others need only understand explanations.

במקום שאין חכם. כגון מאן? אמר רב נחמן: כגון אנא. רבי יהודה אומר: אחד מהן חכם, מכלל דהנך כל דהו? אמר רבינא: דמסברי ליה וסבר.
Bekhorot 38b רבי יהודה אומר halacha dispute eye blemish
Rabbi Yehudah requires an eye's white-film blemish to persist eighty days to be permanent.

גמ' מתניתין מני? רבי יהודה היא, דתניא: חורוור קבוע — ארבעים יום, ומים הקבועים — שמונים יום, דברי רבי מאיר. ורבי יהודה אומר: חורוור — שמונים יום.
Bekhorot 39b דברי רבי יהודה halacha exegesis genital blemishes
Rabbi Yehudah applies all four listed genital injuries to the testicles.

לימא כתנאי: ״ומעוך וכתות ונתוק וכרות״ — כולן בביצים, דברי רבי יהודה.
Bekhorot 39b דברי רבי יהודה halacha dispute genital blemishes
Rabbi Yehudah applies all four listed genital injuries also to the testicles.

בביצים ולא בגיד? אימא: אף בביצים — דברי רבי יהודה. רבי אליעזר בן יעקב אומר: כולן בגיד. רבי יוסי אומר: ״מעוך וכתות״ — אף בביצים, ״נתוק וכרות״ — בגיד אין, בביצים לא.
Bekhorot 40a רבי יהודה אומר halacha ruling tongue blemish
Rabbi Yehudah defines the disqualifying tongue loss as most of the speaking portion.

ושניטל רוב המדבר שבלשונו. מתניתין מני? רבי יהודה היא, דתניא: ואת שניטל רוב הלשון, רבי יהודה אומר: רוב המדבר של לשונו.
Bekhorot 40b רבי יהודה אומר halacha dispute testicle blemish
Rabbi Yehudah deems unequal testicles a blemish when one is twice the size of the other.

מתני' רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: את שיבלת בעיניו, ושנפגם עצם ידו ורגלו, ושנפרק עצמו של פיו, עינו אחת גדולה ואחת קטנה, אזנו אחת גדולה ואחת קטנה, במראה אבל לא במדה. רבי יהודה אומר: שתי ביציו, אחת גדולה כשתים שבחבירתה, ולא הודו לו חכמים.
Bekhorot 42b רבי יהודה אומר halacha ruling levirate release
Rabbi Yehudah disqualifies a tumtum revealed as male from levirate release because he is considered a eunuch.

דתנן, רבי יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר — הרי זה לא יחלוץ, מפני שהוא כסריס!
Bekhorot 43b רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly service
Rabbi Yehudah interprets the priests to include bald priests in sacrificial service.

מאן האי תנא? רבי יהודה היא, דתניא: רבי יהודה אומר: ״הכהנים״ — לרבות הקרחנין.
Bekhorot 45b אמר רבי יהודה aggada story extra digits
Rabbi Yehudah recounts Rabbi Tarfon addressing a man with twenty-four digits, though the blessing's meaning is disputed.

תניא, אמר רבי יהודה: מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון, יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע. אמר לו: כמותך ירבו בישראל! אמר לו רבי יוסי: משם ראיה? כך אמר לו: כמותך יתמעטו ממזירי ונתיני מישראל!
Bekhorot 48a רבי יהודה אומר halacha dispute firstborn redemption
Rabbi Yehudah makes a deceased father's estate liable for a firstborn son's redemption while surviving sons remain.

מת האב והבנים קיימים, רבי מאיר אומר: אם נתנו עד שלא חלקו — נתנו, ואם לאו — פטורין. רבי יהודה אומר: נתחייבו נכסים. זכר ונקבה — אין כאן לכהן כלום.
Bekhorot 48b רבי יהודה אומר halacha ruling firstborn redemption
Rabbi Yehudah obligates brothers who divided their father's estate when each received at least ten zuz.

אי הכי, רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים, נתחייב גברא מיבעי ליה! ועוד, תניא: רבי יהודה אומר: האחין שחלקו, אם יש עשרה זוז לזה ועשרה זוז לזה — חייבין, ואם לאו — פטורין.
Bekhorot 48b רבי יהודה אומר halacha dispute firstborn redemption
Rabbi Yehudah makes a deceased father's estate liable for redemption when sons survive but gives the priest nothing when the twins are male and female.

מת האב והבנים קיימים, רבי מאיר אומר: אם נתנו עד שלא חלקו נתנו, ואם לאו פטורין. רבי יהודה אומר: נתחייבו נכסים, זכר ונקבה אין לכהן כלום.
Bekhorot 49a רבי יהודה אומר halacha dispute firstborn redemption
Rabbi Yehudah gives a son's redemption precedence over his father's own redemption because the son's obligation rests on his father.

מתני' מת האב בתוך שלשים — בחזקת שלא נפדה, עד שיביא ראיה שנפדה; לאחר שלשים יום — בחזקת שנפדה, עד שיאמרו לו שלא נפדה. הוא לפדות ובנו לפדות — הוא קודם לבנו; רבי יהודה אומר: בנו קודמו, שמצותו על אביו ומצות בנו עליו.
Bekhorot 49b רבי יהודה אומר halacha dispute firstborn redemption
Rabbi Yehudah gives a son's redemption precedence over the father's own redemption.

הוא לפדות ובנו לפדות — הוא קודם לבנו וכו'. תנו רבנן: הוא לפדות ובנו לפדות — הוא קודם לבנו. רבי יהודה אומר: בנו קודמו, שמצותו על אביו, ומצות בנו עליו.
Bekhorot 60a אמר רבי יהודה halacha dialogue animal tithe
Rabbi Yehudah objects that a substitute cannot create another substitute and rules the eleventh animal unconsecrated unless the tenth lost its designation.

אמר רבי יהודה: וכי יש תמורה עושה תמורה? אמרו משום רבי מאיר: אילו היה תמורה — לא היה קרב. קרא לתשיעי ״עשירי״, ולעשירי ״עשירי״, ולאחד עשר ״עשירי״ — אין אחד עשר מקודש. זה הכלל: כל שלא נעקר שם עשירי ממנו, אין אחד עשר מקודש.
Bekhorot 61a דברי רבי יהודה halacha ruling animal tithe
Rabbi Yehudah teaches that the eleventh animal may itself be offered although it cannot create another sanctity for offering.

וכי תימא: רבי מאיר למאי דסבירא ליה קאמר, והתניא: אין בין אחד עשר לשלמים, אלא שזה עושה קדושה ליקרב, וזה אין עושה קדושה ליקרב, דברי רבי יהודה. קדוש ליקרב הוא דלא הוא עביד, הא איהו גופיה קריב!

Arakhin (28)

Arakhin 2a רבי יהודה אומר halacha dispute inherited offering
Rabbi Yehudah forbids an heir to lay hands on or substitute for an inherited offering.

דתניא: יורש סומך, יורש מימר. רבי יהודה אומר: יורש אינו סומך, יורש אינו מימר.
Arakhin 2b משום רבי יהודה halacha exegesis pilgrimage appearance
Rabbi Yehudah exempts a person blind in one eye from pilgrimage appearance because seeing and being seen require two eyes.

דתניא, יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה: סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה, שנאמר: ״יראה״ ״יראה״, כדרך שבא לראות כך בא ליראות, מה לראות בשתי עיניו — אף ליראות בשתי עיניו.
Arakhin 3a דברי רבי יהודה halacha exegesis flux impurity
Rabbi Yehudah derives from the repeated word man that even a one-day-old infant can contract flux impurity.

״הכל מטמאין בזיבה״ — לאתויי מאי? לאתויי תינוק בן יומו, דתניא: ״איש״ — מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה, דברי רבי יהודה.
Arakhin 4a אמר רבי יהודה halacha story temple levy
Rabbi Yehudah reports Ben Bukhri's testimony that a priest who contributes the half-shekel does not sin.

הכל מעריכין, כהנים לוים וישראלים. פשיטא! אמר רבא: לא נצרכא אלא לבן בוכרי, דתנן: אמר רבי יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה: כל כהן ששוקל אינו חוטא.
Arakhin 5b רבי יהודה אומר halacha dispute valuation vows
Rabbi Yehudah permits a gentile to make a fixed valuation vow but does not allow others to value the gentile.

מתני' נכרי — רבי מאיר אומר: נערך, אבל לא מעריך. רבי יהודה אומר: מעריך, אבל לא נערך. וזה וזה מודים שנודרין ונידרין.
Arakhin 5b רבי יהודה אומר halacha exegesis valuation vows
Rabbi Yehudah derives that Israelites but not gentiles may be subjects of fixed valuation, while gentiles may make such vows.

רבי יהודה אומר: בני ישראל נערכין ואין הגוים נערכין; יכול לא יהו מעריכין? תלמוד לומר ״איש״.
Arakhin 5b אמר רבי יהודה halacha exegesis valuation vows
Rabbi Yehudah explains that Scripture includes more categories as valuers than as subjects, so a gentile may value but not be valued.

אמר רבי יהודה: וכי מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט, מפני מה אני אומר נכרי מעריך ולא נערך? מפני שריבה הכתוב במעריכין יותר מבנערכין, שהרי טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין.
Arakhin 10a רבי יהודה אומר halacha ruling temple music
Rabbi Yehudah sets the number of Temple instruments between seven and sixteen.

גמ': מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא: רבי יהודה אומר: לא יפחות משבע, ולא יוסיף על שש עשרה.
Arakhin 13b רבי יהודה אומר aggada exegesis temple harp
Rabbi Yehudah teaches that the Temple harp had seven strings based on a scriptural wordplay.

לא היו אומרים לא בנבל ולא בכנור, אלא בפה כו'. למימרא דנבל לחוד וכנור לחוד? לימא מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא: רבי יהודה אומר: כנור של מקדש של שבעת נימין היה, שנאמר: ״שבע שמחות פניך״, אל תיקרי ״שובע״ אלא ״שבע״.
Arakhin 14a דברי רבי יהודה halacha exegesis ancestral field
Rabbi Yehudah excludes from purchased-field law a field capable of becoming an ancestral field.

שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה, דברי רבי יהודה ורבי שמעון.
Arakhin 15a אמר רבי יהודה aggada ruling wilderness trials
Rabbi Yehudah counts Israel's ten tests of God as two at the sea, two over water, two over manna, two over quail, one at the calf, and one in Paran.

תניא: אמר רבי יהודה, עשר נסיונות ניסו אבותינו להקדוש ברוך הוא: שנים בים, ושנים במים, שנים במן, שנים בשליו, אחת בעגל, ואחת במדבר פארן.
Arakhin 17b רבי יהודה אומר halacha dispute valuation payment
Rabbi Yehudah requires the wealthy valuation even from one who was poor, became rich, and became poor again.

מתני' היה עני והעשיר, עשיר והעני — נותן ערך עשיר. רבי יהודה אומר: עני והעשיר וחזר והעני — נותן ערך עשיר.
Arakhin 17b רבי יהודה אומר halacha exegesis valuation payment
Rabbi Yehudah derives that the reduced valuation applies only when poverty lasts from beginning to end.

רבי יהודה אומר: אפילו עני והעשיר וחזר והעני — נותן ערך עשיר. מאי טעמא דרבי יהודה? אמר קרא: ״ואם מך הוא מערכך״ — עד שיהא במכותו מתחלתו ועד סופו.
Arakhin 17b רבי יהודה אומר halacha dispute leper means
Rabbi Yehudah determines a leper's wealth category according to his guilt offering.

רבי יהודה אומר: הכל הולך אחר אשם, ותניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: הכל הולך אחר צפרים!
Arakhin 19a רבי יהודה אומר halacha dispute limb valuation
Rabbi Yehudah calculates a hand's weight by water displacement and matching donkey flesh, bones, and sinews.

״משקל ידי עלי״, רבי יהודה אומר: ממלא חבית מים, ומכניסה עד מרפיקו, ושוקל מבשר חמור ועצמות וגידים ונותן לתוכה עד שתתמלא. אמר רבי יוסי: וכי היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות? אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקול.
Arakhin 19b רבי יהודה אומר halacha ruling limb valuation
Rabbi Yehudah measures a vowed hand or foot by immersing it in a water-filled barrel to the elbow or knee.

משקל ידי עלי וכו'. תנו רבנן: ״משקל ידי״ ו״משקל רגלי עלי״, רבי יהודה אומר: מביא חבית וממלא מים, ומכניס ביד עד האציל, וברגל עד הארכובה.
Arakhin 22a רבי יהודה אומר halacha dispute property appraisal
Rabbi Yehudah requires sixty days to appraise orphans' property and ninety days for consecrated property.

תנו רבנן: שום היתומים שלשים יום, ושום ההקדש ששים יום, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: שום היתומים ששים יום, ושום ההקדש תשעים יום. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה ששים יום. אמר רב חסדא אמר אבימי: הלכה שום היתומים ששים יום.
Arakhin 24a דברי רבי יהודה halacha ruling consecrated field
Rabbi Yehudah requires priests entering an unredeemed field at Jubilee to pay its value.

אלא הכא, מי איכא למימר קל וחומר? והא תנן: הגיע יובל ולא נגאלה — כהנים נכנסין לתוכה ונותנין דמיה, דברי רבי יהודה.
Arakhin 25b דברי רבי יהודה halacha dispute consecrated field
Rabbi Yehudah requires priests taking an unredeemed field at Jubilee to pay its value.

מתני' הגיע יובל ולא נגאלה, הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: נכנסין ולא נותנין.
Arakhin 26b דברי רבי יהודה halacha exegesis ancestral field
Rabbi Yehudah interprets a purchased field inherited after consecration as ancestral because it was capable of becoming one.

גמ' תנו רבנן: מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואחר כך מת אביו, מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה? תלמוד לומר: ״ואם משדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו״ — שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו, שראויה להיות שדה אחוזה, דברי רבי יהודה ורבי שמעון.
Arakhin 28a דברי רבי יהודה halacha dispute dedication vows
Rabbi Yehudah forbids priests and Levites from dedicating property under the ban.

מתני' המחרים בנו ובתו, ועבדו ושפחתו העברים, ושדה מקנתו — אין מוחרמין, שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו. הכהנים והלוים אין מחרימין, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: הכהנים אין מחרימין — שהחרמין שלהן, והלוים מחרימין — שאין החרמין שלהן.
Arakhin 28a דברי רבי יהודה halacha ruling levite land
Rabbi Yehudah's prohibition against Levites dedicating property is accepted for land because it is their perpetual holding.

אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בקרקעות, שנאמר: ״כי אחזת עולם היא להם״, ודברי רבי שמעון במטלטלין, שאין החרמין שלהן.
Arakhin 28a דברי רבי יהודה halacha ruling levite land
Rabbi Yehudah's prohibition against Levites dedicating land is presented as undisputed.

והא מדקתני סיפא: אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה במקרקעי ודברי רבי שמעון במטלטלי, מכלל דרבי שמעון מקרקעי נמי קאמר? הכי קאמר: אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה לרבי שמעון בקרקעות, שאף רבי שמעון לא נחלק אלא במטלטלין, אבל בקרקעות מודה ליה.
Arakhin 31a רבי יהודה אומר halacha story conditional sale
Rabbi Yehudah permits a buyer to consume produce during a conditional field sale and cites a transaction approved by Rabbi Elazar ben Azarya.

רבי יהודה אומר: אף בזמן שהלוקח אוכל פירות — מותר. אמר רבי יהודה: מעשה בביתוס בן זונין שעשה שדהו מכר על פי רבי אלעזר בן עזריה, ולוקח אוכל פירות היה. אמרו לו: משם ראייה? מוכר אוכל פירות היה, ולא לוקח.
Arakhin 32a רבי יהודה אומר halacha dispute walled city
Rabbi Yehudah excludes a house built within the city wall itself from the law of houses in walled cities.

מתני' כל שהוא לפנים מן החומה — הרי הוא כבתי ערי חומה, חוץ מן השדות. רבי מאיר אומר: אף השדות. בית הבנוי בחומה — רבי יהודה אומר: אינו כבתי ערי חומה. רבי שמעון אומר: כותל החיצון היא חומתו.
Arakhin 32a דברי רבי יהודה halacha exegesis walled city
Rabbi Yehudah includes urban installations under walled-city house law but excludes fields.

גמ' תנו רבנן: בית — אין לי אלא בית, מנין לרבות בתי בדים ובתי מרחצאות ומגדלות ושובכין ובורות ושיחין ומערות? תלמוד לומר: ״אשר בעיר״. יכול שאני מרבה אף השדות? תלמוד לומר: ״בית״, דברי רבי יהודה.
Arakhin 32a רבי יהודה אומר halacha dispute walled city
Rabbi Yehudah treats sand deposits and deep pits within a walled city like fields rather than houses.

ואלא הא כתיב ״בית״! אמר רב חסדא אמר רב קטינא: חולסית ומצולה איכא בינייהו, והתניא: חולסית ומצולה, רבי מאיר אומר: כבתים, רבי יהודה אומר: כשדות.
Arakhin 32a רבי יהודה אומר halacha exegesis walled city
Rabbi Yehudah reads Rahab's house as situated in the wall rather than in the walled city and therefore excludes such houses.

בית הבנוי בחומה, רבי יהודה אומר: אינו כבתי ערי חומה. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, ״ותורידם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת״. רבי שמעון סבר כפשטיה דקרא, ורבי יהודה סבר: ״בחומה היא יושבת״ ולא בעיר חומה.

Temurah (15)

Temurah 2a רבי יהודה אומר halacha dispute inherited offering
Rabbi Yehudah forbids an heir to lay hands on or substitute for an inherited offering.

דתנן: יורש סומך, יורש ממיר — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: יורש אינו סומך, ויורש אינו ממיר.
Temurah 4b דברי רבי יהודה halacha exegesis leftover sacrifice
Rabbi Yehudah teaches that the positive command to burn sacrificial leftovers follows the prohibition and prevents lashes.

כתנאי: ״לא ישאירו ממנו עד בקר״ — בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו, דברי רבי יהודה.
Temurah 7b דברי רבי יהודה halacha exegesis offering substitution
Rabbi Yehudah derives from the introductory formula that the entire substitution passage also creates a prohibition.

ומנין אף בלא תעשה — שנאמר ״וידבר ה' אל משה לאמר״ — לימד על הפרשה שהיא בלאו, דברי רבי יהודה.
Temurah 10b אמר רבי יהודה halacha ruling limb consecration
Rabbi Yehudah generally denies sanctity to isolated limbs but consecrates a limb on which life depends.

אי רבי יהודה, תמורה הוא דלא עבדי, הא מקדש — קדשי, האמר רבי יהודה: אברין לא קדשי! אמר [ליה]: הכא במאי עסקינן — באיבר שהנשמה תלויה בו.
Temurah 11b דברי רבי יהודה halacha dispute limb consecration
Rabbi Yehudah's view is preferred for a limb on which life does not depend.

מיתיבי: אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בדבר שאין הנשמה תלויה בו, ודברי רבי יוסי בדבר שהנשמה תלויה בו. לאו מכלל דפליג עליה דרבי יהודה?
Temurah 11b דברי רבי יהודה halacha dispute limb consecration
Rabbi Yehudah is understood to dispute consecration even of a limb on which life depends.

בשלמא נראין דברי רבי יהודה בדבר שאין הנשמה תלויה בו, מכלל דפליג עליה דרבי יוסי. אלא נראין דברי רבי יוסי בדבר שהנשמה תלויה בו — לאו מכלל דפליג עליה דרבי יהודה? ותיובתא דכולהו!
Temurah 12a רבי יהודה אומר halacha dispute offering substitution
Rabbi Yehudah permits an offering's offspring to create a substitution.

ואין תמורה עושה תמורה, ולא הולד עושה תמורה. רבי יהודה אומר: הולד עושה תמורה. אמרו לו: הקדש עושה תמורה, ואין הולד עושה תמורה.
Temurah 13a רבי יהודה אומר halacha exegesis offering substitution
Rabbi Yehudah derives from the word shall be that an offering's offspring can create a substitution.

רבי יהודה אומר: הולד עושה תמורה. דאמר קרא ״יהיה״ לרבות את הולד. ורבנן: לרבות שוגג כמזיד.
Temurah 15a רבי יהודה אומר halacha dispute communal sin offering
Rabbi Yehudah requires the stated communal sin offering to die.

רבי יהודה אומר: תמות. רבי שמעון אומר: מה מצינו בולד חטאת, ובתמורת חטאת, ובחטאת שמתו בעליה — דברים אמורים ביחיד ולא בצבור, אף שכפרו בעליה ועיברה שנתה — ביחיד דברים אמורים ולא בציבור.
Temurah 15a רבי יהודה אומר halacha dispute replacement offering
Rabbi Yehudah is reported as requiring the second designated offering to graze until blemished.

ואותה שניה מה תהא עליה? אמר רב המנונא, תניא: רבי יהודה אומר: תרעה, רבי שמעון אומר: תמות.
Temurah 15a אמר רבי יהודה halacha dispute replacement offering
Rabbi Yehudah is corrected to require the second designated sin offering to die.

ומי אמר רבי יהודה תרעה? והא רבי יהודה ״תמות״ שמעינן ליה! איפוך: רבי יהודה אומר: תמות, רבי שמעון אומר: תרעה. ומי אמר רבי שמעון תרעה? והא אמר רבי שמעון: חמש חטאות מתות!
Temurah 23b דברי רבי יהודה halacha ruling surplus offerings
Rabbi Yehudah assigns six donation chests to burnt offerings from surplus funds whose hides do not go to priests.

ותני עלה: ששה לנדבה — לעולה הבאה מן המותרות, שאין עורה לכהנים, דברי רבי יהודה.
Temurah 34a רבי יהודה אומר halacha dispute uncertain offerings
Rabbi Yehudah rules that an uncertain guilt offering is buried and an uncertain bird sin offering is cast into the channel.

אשם תלוי — ישרף, רבי יהודה אומר: יקבר. חטאת העוף הבאה על הספק — תשרף, רבי יהודה אומר: יטילנה לאמה.
Temurah 34a רבי יהודה אומר halacha dispute offering disposal
Rabbi Yehudah permits one who wishes to be stringent to burn sacrificial items ordinarily requiring burial.

כל הנקברין — לא ישרפו, וכל הנשרפין — לא יקברו. רבי יהודה אומר: אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין — רשאי. אמרו לו: אינו מותר לשנות.
Temurah 34a אמר רבי יהודה halacha ruling uncertain offerings
Rabbi Yehudah directs that an uncertain bird sin offering be cut limb by limb and cast into the channel leading to the Kidron Valley.

חטאת העוף כו'. תניא, אמר רבי יהודה: חטאת העוף הבאה על הספק — יטילנה לאמה, ומנתחה אבר אבר, וזורקן לאמה, ומתגלגלת והולכת לנחל קדרון.

Keritot (21)

Keritot 4a רבי יהודה אומר halacha dispute sacred fat
Rabbi Yehudah rules that eating consecrated forbidden fat incurs three sets of lashes.

אלא אמר רב ששת: כגון דאכל חלב דהקדש, ורבי יהודה היא. דתניא: אכל חלב נבלה, אכל חלב מוקדשין – חייב שתים. רבי יהודה אומר: חלב מוקדשין – לוקה שלש.
Keritot 4b רבי יהודה אומר halacha dispute sacred fat
Rabbi Yehudah rules that eating consecrated forbidden fat incurs three sets of lashes.

גופא: אכל חלב נבילה – לוקה שתים, חלב מוקדשין – לוקה שתים, רבי יהודה אומר: חלב מוקדשין – לוקה שלש.
Keritot 4b דברי רבי יהודה halacha exegesis fat and blood
Rabbi Yehudah derives from the juxtaposition of fat and blood that consuming either incurs two sets of lashes.

אלא לרבי יהודה, ״כל חלב וכל דם לא תאכלו״, למאי אתא? מיבעי ליה להקיש, דתניא: ״כל חלב וכל דם לא תאכלו״, מה חלב לוקה שתים – אף דם לוקה שתים, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: אין בו אלא אזהרה אחת.
Keritot 4b רבי יהודה אומר halacha dispute residual blood
Rabbi Yehudah rules that consuming residual blood incurs excision.

הניחא לרבי יהודה, דתניא: דם התמצית באזהרה, רבי יהודה אומר: בכרת.
Keritot 4b רבי יהודה אומר halacha exegesis blood prohibition
Rabbi Yehudah asks what additional law is taught by the phrase all blood beyond the word blood.

דתניא: רבי יהודה אומר: ״דם״, מה תלמוד לומר ״כל דם״?
Keritot 5a דברי רבי יהודה halacha dispute anointing oil
Rabbi Yehudah says that Moses prepared the anointing oil by boiling its roots directly in the oil.

תנו רבנן: שמן המשחה שעשה משה במדבר – משלקו העיקרין, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי יוסי: והלא לסוך העיקרין אינו סיפק! כיצד עושה? הביאו העיקרין ושלקום במים, והציף עליהן שמן המשחה, וקלט את הריח, וקיפחו.
Keritot 5b רבי יהודה אומר aggada exegesis anointing oil
Rabbi Yehudah teaches that many miracles enabled the original twelve logs of anointing oil to suffice throughout their sacred uses.

תנו רבנן ״ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן וגו'״, רבי יהודה אומר: שמן המשחה שעשה משה במדבר הרבה נסים נעשו בו מתחלתו ועד סופו: תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין, כמה יורה בולעת, כמה עיקרין בולעין, כמה האור שורף, ובו נמשח משכן וכליו, אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים,
Keritot 6b רבי יהודה אומר halacha dispute anointing oil
Rabbi Yehudah exempts kings and priests who apply anointing oil but makes an ordinary person liable for applying an olive-bulk.

תניא אידך: הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים, לגוים ומתים – פטור, למלכים ולכהנים – רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה פוטר. וכמה יסוך ויהא חייב? רבי מאיר אומר: כל שהוא, רבי יהודה אומר: כזית. והאמר רבי יהודה: פטור! כי פטר רבי יהודה – גבי מלכים וכהנים, גבי הדיוט מחייב.
Keritot 9b רבי יהודה אומר halacha dispute leper offerings
Rabbi Yehudah rules that a leper who relapses after bringing the birds receives credit only after bringing the guilt offering.

הביא ציפרין ונתנגע – לא עלו לו עד שיביא חטאתו, רבי יהודה אומר: עד שיביא אשמו.
Keritot 9b רבי יהודה אומר halacha dispute leper offerings
Rabbi Yehudah rules that a leper who relapses after bringing the birds receives credit only after bringing the guilt offering.

הביא ציפרין ונתנגע – לא עלו לו עד שיביא חטאתו, רבי יהודה אומר: עד שיביא אשמו.
Keritot 9b רבי יהודה אומר halacha dispute leper means
Rabbi Yehudah rules that a leper's status as rich or poor is fixed when the guilt offering is brought.

והאמרת: אין מביא אלא קרבן אחד! חסורי מחסרא והכי קתני: הביא ציפרין ונתנגע – אין מביא אלא קרבן אחד. ולאקבועי בעניות ובעשירות – לא מיקבע, עד שיביא חטאת. רבי יהודה אומר: עד שיביא אשמו.
Keritot 9b רבי יהודה אומר halacha dispute leper means
Rabbi Yehudah rules that a leper's offering scale follows the person's means at the time of the guilt offering.

תנן התם: מצורע שהביא אשמו והעשיר – הכל הולך אחר חטאת, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: הכל הולך אחר אשם. תניא רבי אליעזר בן, יעקב אומר: הכל הולך אחר ציפרין.
Keritot 9b רבי יהודה אומר halacha ruling childbirth offerings
Rabbi Yehudah rules that a woman brings an offering for the first and third births but not for the second and fourth.

רבי יהודה אומר: מביאה על הראשון ואינה מביאה על השני. מביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי.
Keritot 10a אמר רבי יהודה halacha other childbirth impurity
Rabbi Yehudah's position raises whether a second birth interrupts the impurity and purity periods of the first birth.

בטומאה מה לי אמר רבי יהודה? מי אמרינן: עד כאן לא קאמר רבי יהודה ולד שני כמאן דליתיה דמי אלא לענין קרבן, כיון דלא יצאה שעה שראויה להקריב בה קרבן, הואיל וכן – ולד שני כמאן דליתיה דמי, אבל לענין טומאה וטהרה, אימא סבירא ליה כמאן דאיתיה דמי, ומפסקא טומאה דשני, וממלא יומי טהרה דראשון והדר (מונה) [מני ליה] …
בטומאה מה לי אמר רבי יהודה? מי אמרינן: עד כאן לא קאמר רבי יהודה ולד שני כמאן דליתיה דמי אלא לענין קרבן, כיון דלא יצאה שעה שראויה להקריב בה קרבן, הואיל וכן – ולד שני כמאן דליתיה דמי, אבל לענין טומאה וטהרה, אימא סבירא ליה כמאן דאיתיה דמי, ומפסקא טומאה דשני, וממלא יומי טהרה דראשון והדר (מונה) [מני ליה] יומי,
Keritot 11a דברי רבי יהודה halacha exegesis designated maidservant
Rabbi Yehudah derives that the designated maidservant is a woman who is half enslaved and half free.

איזו שפחה? כל שחציה שפחה וחציה בת חורין, שנאמר: ״והפדה לא נפדתה״, דברי רבי יהודה. רבי ישמעאל אומר: זו היא שפחה ודאית. רבי אליעזר בן יעקב אומר: כל עריות מפורשות, ושיור אין לנו אלא חציה שפחה וחציה בת חורין.
Keritot 12a רבי יהודה אומר halacha dispute self testimony
Rabbi Yehudah rules that a person is believed about oneself more than one hundred witnesses are believed.

יכול אפילו שנים מכחישין? אמר רבי מאיר: אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה, לא יביאוהו לידי קרבן הקל? רבי יהודה אומר: נאמן אדם על עצמו יותר ממאה איש.
Keritot 13b רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly intoxication
Rabbi Yehudah derives that a priest who drinks wine incurs death while one who drinks another intoxicant violates a prohibition.

רבי יהודה אומר: ״יין״ – אין לי אלא יין, שאר משכרין מנין? תלמוד לומר: ״ושכר״. אם כן, מה תלמוד לומר: ״יין״? על היין – במיתה, ועל שאר משקין – באזהרה.
Keritot 19a אמר רבי יהודה halacha dispute uncertain sin
Rabbi Yehudah reports that Rabbi Yehoshua exempts the uncertain offender even from a provisional guilt offering.

על מה נחלקו? על העושה מלאכה בתוך היום ואינו יודע אם בשבת עשה אם ביום הכפורים עשה, או על העושה ואינו יודע מעין איזו מלאכה עשה. שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי.
Keritot 19a אמר רבי יהודה halacha dispute unintended act
Rabbi Yehudah reports the dispute over liability when one gathers a different fruit or color than intended and questions whether Rabbi Yehoshua exempts such conduct as mere preoccupation.

אמר רבי יהודה: אפילו נתכוון ללקוט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים, שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות – רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר. תמיהני אם פטר בה רבי יהושע. אם כן, למה נאמר ״אשר חטא בה״? פרט למתעסק.
Keritot 19b אמר רבי יהודה halacha exegesis uncertain sin
Rabbi Yehudah derives that Rabbi Yehoshua exempts from a provisional guilt offering one who knows that a sin occurred but not which sin.

אמר רבי יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי. תניא, אמר רבי יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי, שנאמר ״כי תחטא ולא ידע״ – פרט לזה שידע שחטא. אמר לו רבי שמעון: זהו שמביא אשם תלוי, שנאמר: ״ועשה ולא ידע״, וזה לא ידע במה עשה.
Keritot 19b רבי יהודה אומר halacha dispute unintended act
Rabbi Yehudah reports that Rabbi Eliezer imposes a sin offering and Rabbi Yehoshua exempts one who gathers a different fruit or color than intended.

איתיביה רב יהודה לשמואל: רבי יהודה אומר: אפילו מתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים, שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות – רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

Meilah (5)

Meilah 19a רבי יהודה אומר halacha dispute sacred misuse
Rabbi Yehudah rules that using consecrated funds for an offering constitutes misuse only when its blood is sprinkled.

ושקל שקלו, והביא חטאתו ואשמו מן ההקדש – כיון שהוציא – מעל, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: עד שיזרוק הדם. מנין? תלמוד לומר: ״תמעל מעל״ – מכל מקום.
Meilah 21a רבי יהודה אומר halacha dispute agency misuse
Rabbi Yehudah exempts the owner from misuse when an agent buys a small inferior citron instead of the large citron requested.

נתן לו שתי פרוטות, ואמר לו: ״לך והבא לי אתרוג״, והלך והביא לו באחת אתרוג ובאחת רימון – שניהם מעלו. רבי יהודה אומר: בעל הבית לא מעל, שהוא אומר לו: אתרוג גדול הייתי מבקש, והבאת לי קטן ורע.
Meilah 21b רבי יהודה אומר halacha dispute agency misuse
Rabbi Yehudah exempts the owner from misuse when an agent buys a small inferior shirt instead of the large shirt requested.

והלך והביא לו בשלשה חלוק ובשלשה טלית – שניהם מעלו. רבי יהודה אומר: בעל הבית לא מעל, שהוא אומר לו: חלוק גדול הייתי מבקש, והבאת לי קטן ורע.
Meilah 21b רבי יהודה אומר halacha ruling agency misuse
Rabbi Yehudah allows the owner to claim that the agent bought a small inferior shirt instead of the large shirt requested.

אימא סיפא: רבי יהודה אומר: בעל הבית לא מעל, שהוא יכול לומר לו: ״חלוק גדול הייתי מבקש, והבאת לי חלוק קטן ורע״!
Meilah 21b רבי יהודה אומר halacha dispute money deposit
Rabbi Yehudah treats a shopkeeper like a money changer regarding the permitted use of deposited loose money.

מתני' המפקיד מעות אצל שולחני, אם צרורין – לא ישתמש בהן. לפיכך, אם הוציא – מעל. אם מותרין – ישתמש בהן. לפיכך, אם הוציא – לא מעל. אצל בעל הבית – בין כך ובין כך לא ישתמש בהן. לפיכך, אם הוציא – מעל. החנווני – כבעל הבית, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כשולחני.

Tamid (2)

Tamid 26b אמר רבי יהודה halacha ruling temple inspection
Rabbi Yehudah says that the gate into the Temple courtyard had a small wicket through which inspectors entered.

וחד שומר הוא דהוה בבית המוקד? ורמינהי: שני שערים היו בבית המוקד, אחד פתוח לחיל, ואחד פתוח לעזרה. אמר רבי יהודה: בזה שנכנסין לעזרה – פשפש קטן היה לו, שבו נכנסין לבלוש העזרה! אמר אביי: כיון דגבי הדדי הוו קיימי – סגי להו בחד שומר, דוי להכא ודוי להכא.
Tamid 33b רבי יהודה אומר halacha exegesis priestly blessing
Rabbi Yehudah derives that even the High Priest raises his hands above the forehead plate when blessing the people.

במדינה – הכהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם, ובמקדש – על גבי ראשיהן. חוץ מכהן גדול, שאין מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. רבי יהודה אומר: אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר: ״וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם״.

Niddah (33)

Niddah 6a רבי יהודה אומר halacha ruling teruma checking
Rabbi Yehudah requires a woman to inspect herself also when she ceases eating teruma.

תא שמע: רבי יהודה אומר, אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה. והוינן בה: מאי דהוה הוה!
Niddah 10b רבי יהודה אומר halacha ruling physical examination
Rabbi Yehudah forbids examining them by hand and instead prescribes oiling them inside and wiping them outside so they are examined naturally.

רבי יהודה אומר: אין בודקין אותן ביד, מפני שמעוותות אותן, אלא סכות אותן בשמן מבפנים, ומקנחות אותן מבחוץ, והן נבדקות מאיליהן.
Niddah 11a רבי יהודה אומר halacha dispute menstrual checking
Rabbi Yehudah requires priestly women to inspect themselves also when they cease eating teruma.

ופעמים צריכה להיות בודקת: שחרית, ובין השמשות, ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. יתירות עליהן כהנות, בשעה שהן אוכלות בתרומה. רבי יהודה אומר: אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה.
Niddah 13b רבי יהודה אומר halacha ruling hyssop measure
Rabbi Yehudah says that hyssop stalks are regarded as though they were made of copper.

אמר אביי: ושל נחשת, כדתניא: רבי יהודה אומר: רואין אותן גבעולין של אזוב כאילו הן של נחשת.
Niddah 18b רבי יהודה אומר halacha dispute miscarriage impurity
Rabbi Yehudah rules that a woman who miscarries a piece is impure whether or not blood accompanies it.

אלא למעוטי רובא דרבי יהודה, דתנן: המפלת חתיכה — אם יש עמה דם טמאה, ואם לאו — טהורה. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך טמאה.
Niddah 21a רבי יהודה אומר halacha dispute miscarriage impurity
Rabbi Yehudah rules that a woman who miscarries a piece is impure whether or not blood accompanies it.

מתני' המפלת חתיכה, אם יש עמה דם — טמאה, ואם לאו — טהורה. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך — טמאה.
Niddah 21a רבי יהודה אומר halacha dispute miscarriage impurity
Rabbi Yehudah rules that a woman who miscarries a colored piece is impure whether or not blood accompanies it.

איני? והא כי אתא רב הושעיא מנהרדעא, אתא ואייתי מתניתא בידיה: המפלת חתיכה אדומה, שחורה, ירוקה, ולבנה — אם יש עמה דם טמאה, ואם לאו — טהורה. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך טמאה. קשיא לשמואל בחדא, ולרבי יוחנן בתרתי.
Niddah 21b רבי יהודה אומר halacha dispute miscarriage impurity
Rabbi Yehudah rules that a woman who miscarries a colored piece is impure whether or not blood accompanies it.

איני? והא כי אתא רב הושעיא מנהרדעא, אתא ואייתי מתניתא בידיה: המפלת חתיכה אדומה, ושחורה, ירוקה, ולבנה — אם יש עמה דם — טמאה, ואם לאו — טהורה. ורבי יהודה אומר: בין כך ובין כך טמאה.
Niddah 26b אמר רבי יהודה halacha ruling oven spacing
Rabbi Yehudah says that the one-handbreadth spacing requirement applies only between an oven and a wall.

השתא דאתית להכי, הא נמי פלוגתא היא. דקתני סיפא: אמר רבי יהודה: לא אמרו טפח אלא מן התנור ולכותל.
Niddah 32b דברי רבי יהודה halacha exegesis infant impurity
Rabbi Yehudah derives that even a one-day-old boy can contract zav impurity.

וכן לענין זכרים. דתניא: ״איש איש״ — מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות תינוק בן יום אחד שהוא מטמא בזיבה, דברי רבי יהודה.
Niddah 36b רבי יהודה אומר halacha dispute labor pains
Rabbi Yehudah limits the period attributed to labor pains to the woman's current month.

כמה היא קישויה? רבי מאיר אומר: אפילו ארבעים וחמשים יום. רבי יהודה אומר: דיה חדשה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אין קישוי יותר משתי שבתות.
Niddah 38a רבי יהודה אומר halacha ruling labor pains
Rabbi Yehudah teaches in Rabbi Tarfon's name that the period attributed to labor pains is limited to the current month, with both lenient and stringent effects.

רבי יהודה אומר דיה וכו'. תניא: רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: דיה חדשה, ויש בדבר להקל ולהחמיר.
Niddah 40a רבי יהודה אומר halacha exegesis offering exclusions
Rabbi Yehudah interprets three expressions in the verse about the burnt offering as three exclusions.

אמר רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבא: תניא דמסייע ליה לרבי יוחנן, רבי יהודה אומר: ״זאת תורת העולה היא העולה״ — הרי אלו שלשה מיעוטין,
Niddah 44a דברי רבי יהודה halacha exegesis infant impurity
Rabbi Yehudah derives from the repeated word man that even a one-day-old boy can contract zav impurity.

תינוק בן יום אחד כו'. מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״איש איש״ — מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות בן יום אחד שמטמא בזיבה, דברי רבי יהודה.
Niddah 46b רבי יהודה אומר halacha dispute minor teruma
Rabbi Yehudah rules that the teruma separated by a minor who has not grown two pubic hairs is not teruma.

אמר אביי: תא שמע, קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר: אין תרומתו תרומה. רבי יוסי אומר: עד שלא בא לעונת נדרים — אין תרומתו תרומה, משבא לעונת נדרים — תרומתו תרומה.
Niddah 47b רבי יהודה אומר halacha ruling courtyard obligation
Rabbi Yehudah rules that of two nested courtyards the inner is obligated and the outer is exempt.

רבי יהודה אומר: שתי חצרות זו לפנים מזו — הפנימית חייבת, והחיצונה פטורה.
Niddah 48b רבי יהודה אומר halacha dispute puberty examination
Rabbi Yehudah permits women to examine girls before and after the developmental period but not during it because women cannot establish uncertain status.

רבי יהודה אומר: לפני הפרק ולאחר הפרק — נשים בודקות אותן, תוך הפרק — אין נשים בודקות אותן, שאין משיאין ספקות על פי נשים. רבי שמעון אומר: אף תוך הפרק נשים בודקות אותן, ונאמנת אשה להחמיר אבל לא להקל.
Niddah 48b רבי יהודה אומר halacha ruling puberty examination
Rabbi Yehudah permits women to examine girls before and after the developmental period.

אמר מר: רבי יהודה אומר: לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותן. בשלמא לפני הפרק בעי בדיקה, דאי משתכחי לאחר הפרק — שומא נינהו.
Niddah 49b רבי יהודה אומר halacha ruling vessel permeability
Rabbi Yehudah tests an earthenware vessel by bending its handles inward and floating it on water to determine whether it admits liquid.

רבי יהודה אומר: כופף אזני קדרה לתוכה ומציף עליה מים, ואם כונס — בידוע שכונס משקה, ואם לאו — בידוע שמוציא משקה.
Niddah 52a רבי יהודה אומר halacha dispute minor refusal
Rabbi Yehudah permits a girl to refuse her marriage until her pubic hair becomes predominant.

תינוקת שהביאה שתי שערות, אינה יכולה למאן. רבי יהודה אומר: עד שירבה השחור.
Niddah 52b רבי יהודה אומר halacha dispute minor refusal
Rabbi Yehudah permits a girl to refuse her marriage until her pubic hair becomes predominant.

תנו רבנן: עד מתי הבת ממאנת? עד שתביא שתי שערות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: עד שירבה השחור. רבי יוסי אומר: עד שתקיף העטרה. בן שלקות אומר: עד שתכלכל.
Niddah 56b רבי יהודה אומר halacha dispute corpse impurity
Rabbi Yehudah says that Samaritan women did not bury miscarried fetuses in their impure quarters but discarded them for animals to drag away.

בית הטמאות של כותים מטמאין באהל, מפני שהם קוברין שם את הנפלים. רבי יהודה אומר: לא היו קוברין, אלא משליכין, וחיה גוררתו.
Niddah 63a רבי יהודה אומר halacha ruling stain testing
Rabbi Yehudah prescribes hot split-pea water to which salt is added for testing a stain.

מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא: רבי יהודה אומר: מי גריסין רותח, ועובר שיתן לתוכו מלח.
Niddah 63b רבי יהודה אומר halacha dispute menstrual cycle
Rabbi Yehudah rules that a woman accustomed to seeing blood at sunrise has the entire day as her restricted period.

רבי יוסי אומר: אף ימים ושעות וסתות. היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה — אינה אסורה אלא עם הנץ החמה. רבי יהודה אומר: כל היום שלה.
Niddah 63b דברי רבי יהודה halacha dispute menstrual cycle
Rabbi Yehudah forbids intercourse throughout the first six hours when a woman's expected twentieth-day onset has not occurred.

גמ' תנא: כיצד אמר רבי יוסי ימים ושעות וסתות? היתה למודה להיות רואה מיום עשרים ליום עשרים, ומשש שעות לשש שעות. הגיע יום עשרים ולא ראתה — אסורה לשמש כל שש שעות ראשונות, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר עד שש שעות, וחוששת בשש שעות.
Niddah 63b דברי רבי יהודה halacha dispute menstrual cycle
Rabbi Yehudah forbids intercourse for the entire day after the expected six-hour onset passes without bleeding.

עברו שש שעות, ולא ראתה — אסורה לשמש כל היום כולו, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר מן המנחה ולמעלה.
Niddah 63b רבי יהודה אומר halacha ruling menstrual cycle
Rabbi Yehudah says that the entire night remains permitted to the woman.

היתה למודה. והתניא: רבי יהודה אומר: כל הלילה שלה!
Niddah 64b רבי יהודה אומר halacha dispute virgin blood
Rabbi Yehudah says that every healthy vine contains wine and that a woman without virginal blood has a constitutional condition.

מתני' נשים בבתוליהם כגפנים, יש גפן שיינה אדום, ויש גפן שיינה שחור, ויש גפן שיינה מרובה, ויש גפן שיינה מועט. רבי יהודה אומר: כל גפן יש בה יין, ושאין בה יין — הרי זה דורקטי.
Niddah 68a רבי יהודה אומר halacha dispute purity examination
Rabbi Yehudah presumes a woman impure unless she establishes purity from the afternoon onward.

ורבי יהודה אומר: כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה — הרי זו בחזקת טמאה, וחכמים אומרים: אפילו בשנים לנדתה בדקה ומצאה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה — הרי זו בחזקת טהורה.
Niddah 68b רבי יהודה אומר halacha dialogue purity examination
Rabbi Yehudah is told that his ruling would be sound only if a woman's hands remained at the place of examination throughout twilight.

רבי יהודה אומר. תניא, אמרו לו לרבי יהודה: אלמלי ידיה מונחות בעיניה כל בין השמשות — יפה אתה אומר.
Niddah 70a רבי יהודה אומר halacha dispute leper means
Rabbi Yehudah rules that a leper's offering scale follows the person's means at the time of the guilt offering.

ורבי יהודה אומר: הכל הולך אחר אשם. רבי אליעזר בן יעקב אומר: הכל הולך אחר צפורים.
Niddah 71a רבי יהודה אומר halacha ruling postmortem blood
Rabbi Yehudah generally exempts blood discharged after death from stain impurity but concedes impurity when a woman dies in labor and discharges a quarter-log.

רבי יהודה אומר: אינה מטמאה משום כתם, מפני שנעקר משמתה. ומודה רבי יהודה ביושבת על משבר ומתה, ויצאה ממנה רביעית דם שהיא מטמאה משום כתם. אמר רבי יוסי: לפיכך אינה מטמאה באהל.
Niddah 71a רבי יהודה אומר halacha dispute corpse blood
Rabbi Yehudah deems a slain person impure when a quarter-log of dripping blood collects because the fatal drop is mixed into it.

רבי יהודה אומר: הרוג שיצא ממנו רביעית דם, והיה מוטל במטה ודמו מטפטף לגומא — טמא, מפני שהטפה של מיתה מעורבת בו. וחכמים מטהרין, מפני

Jerusalem Talmud Berakhot (33)

Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:22 בשם רבי יודה

ואתיא דרבי [חנינה] כרבי יודה דתני בשם רבי יודה עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה אדם מהלך ארבעת מיל נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה ומה טעם היוש …
ואתיא דרבי [חנינה] כרבי יודה דתני בשם רבי יודה עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה אדם מהלך ארבעת מיל נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה ומה טעם היושב על חוג הארץ וכתיב וחוג שמים יתהלך. וכתיב בחוקו חוג על פני תהום. חוג חוג לגזירה שוה.
Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:23 אמר רבי יודה

תני עץ חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר רבי יודה בי רבי אלעאי לא סוף דבר נופו. אלא אפילו כורתו. וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו ומה טעם והיה כעץ שתול על פלגי מים. תני עץ חיים אחד מששים לגן. וגן אחד מששים לעדן. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. תמצית כור תרקב שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר מצרים מה …
תני עץ חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר רבי יודה בי רבי אלעאי לא סוף דבר נופו. אלא אפילו כורתו. וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו ומה טעם והיה כעץ שתול על פלגי מים. תני עץ חיים אחד מששים לגן. וגן אחד מששים לעדן. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. תמצית כור תרקב שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר מצרים מהלך ארבעים יום. וכוש מהלך שבע שנים ועוד. ורבנן אמרין בשני אבות הראשונים כימי השמים על הארץ. וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה. כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה. אמר רבי בון יהי רקיע בתוך המים. יהי רקיע בתווך. רב אמר לחים היו שמים ביום הראשון ובשני קרשו. רב אמר יהי רקיע יחזק הרקיע. יקרש הרקיע. יגלד הרקיע. ימתח הרקיע. אמר רבי יודה בן פזי יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר וירקעו את פחי הזהב וגו'.
Jerusalem Talmud Berakhot 1:2:6 אמר רבי יודה

תני אמר רבי יודה מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי רבי אלעזר בן עזריה ואחרי רבי עקיבה והיו עסוקין במצות והגיע עונת קרית שמע והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע וקריתי ושניתי ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים.
Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:3 משום רבי יהודה

אמר רבי יוסה אם אומר את שהוא צריך לברך. בירך צריך שיכוין את לבו בכולן. התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אף על גב דלא תנינתה צריך לברך. זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן. נישמעינה מן הדא רבי אחי אומר משום רבי יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אף על פי שלא כיון לבו בפרק שיני יצא.
Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:9 משום רבי יודה

רבי מני אמר משום רבי יודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו. רבי בא רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי.
Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:19 רבי יהודה אומר

פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד. נשמעינא מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב (מפני הכבוד) דברי רבי מאיר. הא בקדמיתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד. נשמעינה מן הדא ר …
פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד. נשמעינא מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב (מפני הכבוד) דברי רבי מאיר. הא בקדמיתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד. נשמעינה מן הדא רבי יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. הא קדמיתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה.
Jerusalem Talmud Berakhot 2:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: ואלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה. בין שנייה לשמע. בין שמע לוהיה אם שמוע. בין והיה אם שמוע לויאמר. בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.
Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו (רבי יהודה אומר) יצא. רבי יוסי אומר לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא רבי יהודה אומר לא יצא. הקורא למפרע לא יצא. קרא וטעה יחזור למקום שטעה.
Jerusalem Talmud Berakhot 3:1:18 רבי יודה אומר

תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החדש ולעיבור שנה. להציל שדה מן הגוי ואפילו ליטור יוצא ועורר עליה. ללמוד תורה ולישא אשה. רבי יודה אומר אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא. רבי יוסי אומר אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא …
תני מטמא כהן ויוצא חוצה לארץ לדיני ממונות ולדיני נפשות ולקידוש החדש ולעיבור שנה. להציל שדה מן הגוי ואפילו ליטור יוצא ועורר עליה. ללמוד תורה ולישא אשה. רבי יודה אומר אם יש לו מאיכן ללמוד אל יטמא. רבי יוסי אומר אפילו יש לו מאיכן ללמוד תורה יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על יוסף הכהן שהיה מטמא ויוצא אחר רבו לצידן. אבל אמרו אל יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה.
Jerusalem Talmud Berakhot 3:2:5 תני רבי יודה

תני רבי יודה אומר היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין. משום אבל פטורין. ירדו לספד הרואים פנים פטורין. ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין משנה אחרונה. הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין. משום אבל פטורין משנה ראשונה. והיי דתנינן תמן וכשהוא מנח …
תני רבי יודה אומר היו כולם שורה אחת העומדין משום כבוד חייבין. משום אבל פטורין. ירדו לספד הרואים פנים פטורין. ושאינן רואין פנים חייבין. הוי הדא דתנינן העומדין בשורה הפנימיים פטורין והחיצונים חייבין משנה אחרונה. הדא דתני העומדין משום כבוד חייבין. משום אבל פטורין משנה ראשונה. והיי דתנינן תמן וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה. והממונה ממצעו בינו לבין העם משנה אחרונה. ס״א ראשונה. אמר רבי חנינא בראשונה היו משפחות עומדות ואבלים עוברין. משרבת תחרות בציפורין התקין רבי יוסי בן חלפתא שיהו המשפחות עוברות והאבלים עומדין. אמר רבי [שמואל תוספתה] חזרו הדברים ליושנן.
Jerusalem Talmud Berakhot 3:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון מברך לאחריה ואינו מברך לפניה. רבי יהודה אומר מברך לפניהן ולאחריהן.
Jerusalem Talmud Berakhot 3:4:4 רבי יודה אומר

תני בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובים טהר לעצמו אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה. רבי יודה אומר ארבעים סאה מכל מקום.
Jerusalem Talmud Berakhot 3:4:13 תני רבי יהודה

מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה. אמר רבי יעקב בר אחא ונהגין תמן כרבי אלעאי בראשית הגז וכרבי יאשיה בכלאי הכרם וכרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין. כרבי אלעאי בראשית הגז דתנא רבי אלעאי אמר אין …
מעשה באחד שעמד לקרות בתורה בנציבין כיון שהגיע להזכרה התחיל מגמגם בה. אמר לו רבי יהודה בן בתירה פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלין טומאה. אמר רבי יעקב בר אחא ונהגין תמן כרבי אלעאי בראשית הגז וכרבי יאשיה בכלאי הכרם וכרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין. כרבי אלעאי בראשית הגז דתנא רבי אלעאי אמר אין ראשית הגז אלא בארץ. כרבי יאשיה בכלאים דתני רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפלת יד. כרבי יהודה בן בתירה בבעלי קריין דתני רבי יהודה [בן בתירה] אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה.
Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: תפילת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. תפילת המנחה עד הערב. רבי יהודה אומר עד פלג המנחה. תפילת הערב אין לה קבע. ושל מוספין כל היום.
Jerusalem Talmud Berakhot 4:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר. רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש בו חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין.
Jerusalem Talmud Berakhot 5:2:14 בשם רבי יודה

רבי זעירא רבי אלעזר בן אנטיגנס [בשם רבי אלעזר] בירבי ינאי בשם רבי יודה בריבי אם לא הבדיל במוצאי שבת מבדיל אפילו בחמישי בשבת. הדא דאת אמר במבדיל בין קודש לחול. אבל בורא מאורי האש אומרה מיד.
Jerusalem Talmud Berakhot 6:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: כיצד מב‍רכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ. חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן. ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה. חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה. רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים.
Jerusalem Talmud Berakhot 6:1:21 רבי יהודה אומר

אתיא דרבי שמעון חסידא כרבי ודברי שניהן כרבן גמליאל. דתני זה הכלל שהיה רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל כל שהוא ממין שבעה ואינו ממין דגן מין דגן ולא אפאו פת רבן גמליאל אומר מברך לאחריו שלש ברכות. וחכמים אומרים ברכה אחת. וכל שאינו ממין שבעה ולא ממין דגן רבן גמליאל אומר מברך לפניו ולאחריו. וחכמים אומרים …
אתיא דרבי שמעון חסידא כרבי ודברי שניהן כרבן גמליאל. דתני זה הכלל שהיה רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל כל שהוא ממין שבעה ואינו ממין דגן מין דגן ולא אפאו פת רבן גמליאל אומר מברך לאחריו שלש ברכות. וחכמים אומרים ברכה אחת. וכל שאינו ממין שבעה ולא ממין דגן רבן גמליאל אומר מברך לפניו ולאחריו. וחכמים אומרים לפניה ולא לאחריה.
Jerusalem Talmud Berakhot 6:2:3 רבי יודה אומר

תני רבי יוסי אומר כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו. רבי יודה אומר כל שנשתנה מברייתו ולא שינה ברכתו לא יצא. רבי מאיר אומר אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה. מה נאה הוא זה יצא. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל הלכה כרבי מאיר. מילתיה דרב אמרה כן. חד פרסוי אתא לגבי רב בגין דאנא אכל פיסתי ולא אנא חכים …
תני רבי יוסי אומר כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו. רבי יודה אומר כל שנשתנה מברייתו ולא שינה ברכתו לא יצא. רבי מאיר אומר אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה. מה נאה הוא זה יצא. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל הלכה כרבי מאיר. מילתיה דרב אמרה כן. חד פרסוי אתא לגבי רב בגין דאנא אכל פיסתי ולא אנא חכים מברכא עליה ואנא אמר ברוך דברא הדין פסא נפיק אנא ידי חובתי. אמר ליה אין.
Jerusalem Talmud Berakhot 6:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: על דבר שאין גידוליו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו. על החומץ ועל הגוביי ועל הנובלות הוא אומר שהכל נהיה בדברו. רבי יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו.
Jerusalem Talmud Berakhot 6:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: היו לפניו מינין הרבה רבי יהודה אומר אם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך. וחכמים אומרים על אי זה מהן שירצה.
Jerusalem Talmud Berakhot 6:5:4 משום רבי יודה

אמר רבי חנינא בר סיסיי הון אילין דנשייא משלחין ליה ניקלווסין והוה שבק לון בתר מזוניה ומברך עליהן תחילה וסוף. רב חונה אכל תמרין עם פיסתיה. אמר ליה רב חייא בר אשי פליג את על רבך שובקין בתר מזונך ואת מברך עליהן תחילה וסוף. אמר ליה אינין אנין עיקר נגיסתי. רבי יונה ורבי יוסי סלקון למישתיתיה דרבי חנינא ענ …
אמר רבי חנינא בר סיסיי הון אילין דנשייא משלחין ליה ניקלווסין והוה שבק לון בתר מזוניה ומברך עליהן תחילה וסוף. רב חונה אכל תמרין עם פיסתיה. אמר ליה רב חייא בר אשי פליג את על רבך שובקין בתר מזונך ואת מברך עליהן תחילה וסוף. אמר ליה אינין אנין עיקר נגיסתי. רבי יונה ורבי יוסי סלקון למישתיתיה דרבי חנינא ענתנייה אפיק קומיהון פת הבאה בכיסנין לאחר המזון. אמרין נישבוק אולפנה וניתי לן למתניתא. דתני רבי מנא אמר משום רבי יודה שאמר משום רבי יוסי הגלילי פת הבאה כיסנין לאחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה. אמרי מכיון דהן יחידיי ורבנן פליגין עלוי נעביד כרבנן.
Jerusalem Talmud Berakhot 7:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן. עד כמה מזמנין עד כזית. רבי יהודה אומר עד כביצה.
Jerusalem Talmud Berakhot 8:1:7 אמר רבי יהודה

וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת היך עבידה. היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך יברך על היין המזון קודם. יברך על המזון הנר קודם. יברך על הנר אבדלה קודמת. נשמעינה מן הדא. אמר רבי יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהי …
וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת היך עבידה. היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. מה נפשך יברך על היין המזון קודם. יברך על המזון הנר קודם. יברך על הנר אבדלה קודמת. נשמעינה מן הדא. אמר רבי יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהיא בתחילה ולא על הבדלה שהוא בסוף. על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמאי אומרים בשמים ואחר כך נר. ובית הלל אומרים מאור ואחר כך בשמים. רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך נר. כיצד יעשה על דברי בית הלל. יברך על המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר.
Jerusalem Talmud Berakhot 8:3:5 רבי יהודה אומר

תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל. בית שמאי אומרים אף על פי מנטף טהור. ובית הלל אומרים טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתן בית שמאי אומרים כדי סיכת אבר קטן. ובית הלל אומרים משקה טופח. רבי יהודה אומר משום בית הלל טופח ומטפיח. מוחלפת שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא והכא אמרין טהור. תמן בעינו הוא. והכא בלו …
תמן תנינן הסך שמן טהור נטמא וירד וטבל. בית שמאי אומרים אף על פי מנטף טהור. ובית הלל אומרים טמא. ואם היה שמן טמא מתחילתן בית שמאי אומרים כדי סיכת אבר קטן. ובית הלל אומרים משקה טופח. רבי יהודה אומר משום בית הלל טופח ומטפיח. מוחלפת שיטתהון דבית הלל תמן אמרין טמא והכא אמרין טהור. תמן בעינו הוא. והכא בלוע במפה הוא.
Jerusalem Talmud Berakhot 8:5:2 אמר רבי יהודה

הלכה: בית שמאי אומרים כו'. תני אמר רבי יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהיא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף. ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומרים בשמים ומאור. ובית הלל אומרים מאור ובשמים. רבי בא ורב יהודה בשם רב הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.
Jerusalem Talmud Berakhot 8:5:6 אמר רבי יהודה

האש והכלאים אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר. מהו יימים. רבי יהודה בן סימון אומר המיונס ורבנן אמרין היימיס. חציו סוס וחציו חמור. ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור. גדולות אמו …
האש והכלאים אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית. הכלאים ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר. מהו יימים. רבי יהודה בן סימון אומר המיונס ורבנן אמרין היימיס. חציו סוס וחציו חמור. ואילו הן הסימנין. אמר רבי יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור. גדולות אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה אין בעיתון מיזבון מוליון תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:27 תני רבי יהודה

תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי. ברוך שלא עשאני בור. ברוך שלא עשאני אשה. ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו. ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חט. ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצות.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות הוא אומר ברוך שכוחו מלא העולמים. על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא אומר ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואהו לפרקים. על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך …
משנה: על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות הוא אומר ברוך שכוחו מלא העולמים. על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא אומר ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שהוא רואהו לפרקים. על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב. ועל שמועות הרעות הוא אומר ברוך דיין האמת.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:11 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שרואהו לפרקים. וכמה הוא פרק אחד לשלשים יום. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר בא בגין דאנא חמר וסליק לירושלם בכל [שעה] מהו שנקרע. אמר ליה אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע לאחר שלשים יום צריך אתה לקרוע.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:22 רבי יהודה אומר

וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה מלא כלי מחזיק שלשה טפחים דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בתחילה טפח ובשנייה שני טפחים ובשלישית שלשה טפחים. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר אין לך טפח יורד מלמעלה שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים מאי טעמא תהום אל תהום קורא לקול צינוריך.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:11 רבי יהודה אומר

תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון. המיסך את רגליו הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דאמר מתניתא מן הצופים ולפנים. רבי עקיבה אומר בכל מקום. ובלבד מקום שאין שם כותל. תני המסיך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב אלא לצדדין. רבי יהודה אומר בשעת המקדש. רבי יוסי אומר מן …
תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון. המיסך את רגליו הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דאמר מתניתא מן הצופים ולפנים. רבי עקיבה אומר בכל מקום. ובלבד מקום שאין שם כותל. תני המסיך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב אלא לצדדין. רבי יהודה אומר בשעת המקדש. רבי יוסי אומר מן הצופים ולפנים. רבי עקיבה אומר בכל מקום. ובלבד במקום שאין בו כותל.

Jerusalem Talmud Peah (21)

Jerusalem Talmud Peah 1:1:39 רבי יהודה אומר

כתיב ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. מה אמר רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון. רבי מאיר אמר חשודין הן על אבר מן החי. רבי יהודה אומר מזלזלין הן בבני השפחות ונוהגין בהן כעבדים. ורבי שמעון אומר נותנין הן עיניהן בבנות הארץ. אמר רבי יודה בן פזי פלס ומאזני משפט ליי מעשהו כל אבני כיס. מה אמר חשודין הן על אבר …
כתיב ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. מה אמר רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון. רבי מאיר אמר חשודין הן על אבר מן החי. רבי יהודה אומר מזלזלין הן בבני השפחות ונוהגין בהן כעבדים. ורבי שמעון אומר נותנין הן עיניהן בבנות הארץ. אמר רבי יודה בן פזי פלס ומאזני משפט ליי מעשהו כל אבני כיס. מה אמר חשודין הן על אבר מן החי. אמר הקדוש ברוך הוא כך אני מוכיח עליהן שהן שוחטין ואוכלין וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם. מה אמר מזלזלין הן בבני השפחות ונוהגין בהן כעבדים לעבד נמכר יוסף. מה אמר נותנין עיניהן בבנות הארץ. הא דובא מתגריא לך. ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף וגומר.
Jerusalem Talmud Peah 1:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: נותנין פיאה מתחילת השדה ומאמצעה. רבי שמעון אומר ובלבד שיתן בסוף כשיעור. רבי יהודה אומר אם שייר קלח אחד סומך לו משום פיאה ואם לאו אינו נותן אלא משום הבקר.
Jerusalem Talmud Peah 1:4:9 רבי יהודה אומר

תני רבי יוסי בי רבי יהודה אומר רוטבי תמרים פטורין מן הפיאה לפי שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון. יאות אמר רבי יוסי בי רבי יהודה. מה טעמא דרבנן. אמר רבי זעירא מפני שכולן צריכין שאור בת אחת.
Jerusalem Talmud Peah 2:1:10 רבי יהודה אמר

רבי זעירא בשם רבי אלעזר רבי מאיר ורבי יהודה שניהם אמרו דבר אחד. כמה דרבי מאיר אמר הקוצר לשחת מפסיק כן רבי יהודה אמר הקוצר לשחת מפסיק. כמה דרבי יודה אמר חיוב בפיאה מפסיק כן רבי מאיר אומר חיוב בפיאה מפסיק. והא אשכחנן דרבי מאיר אומר חייוב בפיאה מפסיק כהדא דתני אכלה גוביי קירסמוה נמלים שברתה הרוח או בהמ …
רבי זעירא בשם רבי אלעזר רבי מאיר ורבי יהודה שניהם אמרו דבר אחד. כמה דרבי מאיר אמר הקוצר לשחת מפסיק כן רבי יהודה אמר הקוצר לשחת מפסיק. כמה דרבי יודה אמר חיוב בפיאה מפסיק כן רבי מאיר אומר חיוב בפיאה מפסיק. והא אשכחנן דרבי מאיר אומר חייוב בפיאה מפסיק כהדא דתני אכלה גוביי קירסמוה נמלים שברתה הרוח או בהמה פטורה. הכל מודין אם חרש מפסיק. אם לא חרש אינו מפסיק. מני הכל מודין לא רבי מאיר אמר מפני שהוא פטור פיאה. אבל אם היה חייב אפילו לא חרש מפסיק. כיי דתנינן תמן אמר רבי יודן אימתי בזמן שהתחיל עד שלא הביא שליש אבל אם הביא שליש אסור לקצור. יקצור חייב בפיאה. ודבר שהוא חיוב פיאה מפסיק.
Jerusalem Talmud Peah 2:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: אמת המים שאינה יכולה להיקצר כאחת רבי יהודה אומר מפסקת וכל ההרים אשר במעדר יעדרון אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו הוא נותן פיאה אחת לכל.
Jerusalem Talmud Peah 2:2:3 אמר רבי יודה

הוון בעיי מימר מן מה דאמר רבי יודה בעומד מצד אחד ואינו יכול לקצור מצד השיני אבל אם היה עומד באמצע וקוצר מיכן ומיכן אינו מפסיק. אשכח תני ופליג היה עומד באמצע וקוצר מיכן ומיכן מפסיק מצד אחד אינו מפסיק.
Jerusalem Talmud Peah 2:5:5 אמר רבי יהודה

המוכר מהו שיזכה בפיאה שהיא מתרת את העומרין. נישמעינה מן הדא. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שקיבלה ממנו למחצה לשליש ולרביע. מה בינה לקדמיתא אלא לכשתקצר שליש תהא שלך. אמר רבי בון בר חייא הדא אמרה שהמוכר זכה בפיאה שהיא מתרת את העומרין. אמר רבי יוסי תמן לא נתחייבה שדהו ברשותו ברם הכא נתחייבה שדהו ברשותו. איל …
המוכר מהו שיזכה בפיאה שהיא מתרת את העומרין. נישמעינה מן הדא. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שקיבלה ממנו למחצה לשליש ולרביע. מה בינה לקדמיתא אלא לכשתקצר שליש תהא שלך. אמר רבי בון בר חייא הדא אמרה שהמוכר זכה בפיאה שהיא מתרת את העומרין. אמר רבי יוסי תמן לא נתחייבה שדהו ברשותו ברם הכא נתחייבה שדהו ברשותו. אילו קצר חצי שדהו ומכר מה שקצר הלוקח מותר בלקט ובשכחה ובפיאה יאות. הלוקח מהו שיזכה בפיאה שהיא מתרת את העומרין של מוכר בפלוגתא דרבי ודרבי יהודה הנשיא.
Jerusalem Talmud Peah 3:2:4 אמר רבי יודה

המידל נותן מן המשואר על מה ששייר. תני אמר רבי יודה במה דברים אמורים במידל לשוק אבל במידל לבית נותן מן המשואר על הכל. אמר רבי זעירא הדא דתימא בשעיבה על מנת להדל. אבל אם עיבה על מנת שלא להדל לא סוף דבר לביתו אלא אפילו לשוק נותן מן המשואר על הכל.
Jerusalem Talmud Peah 3:5:1 אמר רבי יהודה

משנה: המוכר קלחי אילן בתוך שדהו נותן פיאה מכל אחד ואחד. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה אבל אם שייר שדהו הוא נותן פיאה לכל.
Jerusalem Talmud Peah 4:4:2 אמר רבי יודה

הלכה: יאות אמר רבי יודה מה טעמא דרבנן. רבי יוסי בשם רב רבי חזקיה רב יהודה בשם שמואל כתיב ושכחת עומר בשדה ושכחת קמה את שיש לו שכחת קמה יש לו שכחת עמרין. את שאין לו שכחת קמה אין לו שכחת עמרין.
Jerusalem Talmud Peah 5:3:2 רבי יהודה אומר

הלכה: תני המרבץ שדהו עד שלא ירד עני לתוכה אם הזיקו מרובה על של עני מותר. ואם היזק עני מרובה על שלו אסור. רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מניחן על הגדר והעני בא ונוטל את שלו.
Jerusalem Talmud Peah 5:4:1 אמר רבי יהודה

משנה: בעל הבית שהיה עובר ממקום למקום וצריך ליטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני וכשיחזור לביתו ישלם דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים עני היה באותה שעה. המחליף עם העניים בשלו פטור ובשל עניים חייב. שנים שקבלו שדה באריסות זה נותן לזה חלקו ומעשר עני וזה נותן לזה חלקו ומעשר עני. המקבל שדה לקצור אסור בלקט ובשכחה …
משנה: בעל הבית שהיה עובר ממקום למקום וצריך ליטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני וכשיחזור לביתו ישלם דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים עני היה באותה שעה. המחליף עם העניים בשלו פטור ובשל עניים חייב. שנים שקבלו שדה באריסות זה נותן לזה חלקו ומעשר עני וזה נותן לזה חלקו ומעשר עני. המקבל שדה לקצור אסור בלקט ובשכחה ובפיאה ובמעשר עני. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שקבלה ממנה למחצה לשליש ולרביע אבל אם אמר לו שליש מה שאתה קוצר שלך מותר בלקט ובשכחה ובפיאה ואסור במעשר עני.
Jerusalem Talmud Peah 6:2:6 אמר רבי יודה

אמר רבי יודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל והארוסה אשתו והנשואה אשתו מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל. אמר להן בחדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עמנו הישנים. אילו הן החדשים משנישאת. ואלו הן הישנים עד שלא נישאת ונישאת.
Jerusalem Talmud Peah 6:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: תבואה שניתנה לשחת או לאלומה וכן באיגודי השום ואגודת השום והבצלים אין להן שכחה וכל הטמונין בארץ כגון הלוף והשום והבצלים. רבי יהודה אומר אין להן שכחה. וחכמים אומרים יש להן שכחה.
Jerusalem Talmud Peah 6:7:3 רבי יהודה אומר

תמן תנינן המדליק את הגדיש והיו בו כלים רבי יהודה אומר משלם כל מה שבתוכו. וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש חטין או גדיש שעורין. מחלפא שיטתיה דרבי יהודה תמן הוא אומר לרבות את הטמון. וכא הוא אמר פרט לטמון. תמן ונאכל הגדיש או הקמה. ממשמע שנאמר קמה אין אנו יודעין שהגדיש בכלל. ומה תלמוד לומר גדיש לרבות את …
תמן תנינן המדליק את הגדיש והיו בו כלים רבי יהודה אומר משלם כל מה שבתוכו. וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש חטין או גדיש שעורין. מחלפא שיטתיה דרבי יהודה תמן הוא אומר לרבות את הטמון. וכא הוא אמר פרט לטמון. תמן ונאכל הגדיש או הקמה. ממשמע שנאמר קמה אין אנו יודעין שהגדיש בכלל. ומה תלמוד לומר גדיש לרבות את הטמון. והכא שדך בגלוי פרט לטמון. מחלפא שיטתין דרבנין תמן אינון אמרין פרט לטמון. וכא אינון אמרין לרבות את הטמון. תמן או הקמה או השדה. מה שדך בגלוי אף כל דבר שהוא גלוי. ברם הכא שדך בגלוי פרט לטמון. קצירך בגלוי פרט לטמון. והוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט לרבות הטמון.
Jerusalem Talmud Peah 7:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: אי זהו פרט הנושר בשעת הבצירה. היה בוצר עקר את האשכול היסבך בעלים ונפל בארץ ונפרט הרי זה של בעל הבית. המניח כלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר הרי זה גוזל את העניים. על זה נאמר אל תסג גבול עולם. ואי זו היא עוללת כל שאין לה לא כתף ולא נטף אם יש לה כתף ונטף של בעל הבית. אם ספק לעניים. עוללת שבארכובה א …
משנה: אי זהו פרט הנושר בשעת הבצירה. היה בוצר עקר את האשכול היסבך בעלים ונפל בארץ ונפרט הרי זה של בעל הבית. המניח כלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר הרי זה גוזל את העניים. על זה נאמר אל תסג גבול עולם. ואי זו היא עוללת כל שאין לה לא כתף ולא נטף אם יש לה כתף ונטף של בעל הבית. אם ספק לעניים. עוללת שבארכובה אם נקרעת עם האשכול של בעל הבית ואם לאו הרי הוא של עניים. גרגר יחידי רבי יהודה אומר אשכול. וחכמים אומרים עוללת.
Jerusalem Talmud Peah 7:3:4 בשם רבי יהודה as transmitted by Rabbi Abba

רבי בא בשם רבי יהודה והן שיהו כולן נוגעות בפס ידו. לא כן אמר רבי חייא מעשה ששקלו עוללות שבע ליטריות בציפורי. אמר רבי חיננה שאם נתנה על גבי טבלה והן שיהו כולן נוגעות בטבלה.
Jerusalem Talmud Peah 7:4:1 דברי רבי יהודה

משנה: המידל בגפנים כשם שהוא מידל בתוך שלו כך הוא מידל בשל עניים דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי ואינו רשאי בשל עניים.
Jerusalem Talmud Peah 7:5:6 רבי יודה אומר

תמן תנינן רבי יודה אומר אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים יש לו. אמר רבי לעזר כיני מתניתא אין לנכרי כרם רבעי כל עיקר. רבי ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי לעזר אתיא דרבי יודה כבית שמאי על דעתיה דרבי כמה דבית שמאי אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית. ודכוותיה אין נטע רבעי …
תמן תנינן רבי יודה אומר אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים יש לו. אמר רבי לעזר כיני מתניתא אין לנכרי כרם רבעי כל עיקר. רבי ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי לעזר אתיא דרבי יודה כבית שמאי על דעתיה דרבי כמה דבית שמאי אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית. ודכוותיה אין נטע רבעי בשביעית. כן רבי יהודה אומר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בסוריא ודכוותיה אין נטע רבעי בסוריא. אמר ליה חמי מה אמר לא אמר אין לו חומש ואין לו ביעור הא שאר כל הדברים יש לו. רבי יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי בסוריא.
Jerusalem Talmud Peah 7:5:8 רבי יודה אמר

חיפה שאל הא רבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מעשר שני בסוריא. ודכוותה אין נטע רבעי בסוריא. דכוותיה לא למדו תרומת תודה אלא מתרומת מעשר כמה דתימר אין תרומת מעשר במדבר ודכוותיה לא תהא תרומת תודה במדבר. אמר רבי יוסי לא למדו ממנה אלא לשיעורין.
Jerusalem Talmud Peah 8:1:1 אמר רבי יהודה

משנה: מאימתי כל אדם מותרים בלקט משילכו הנמושות. בפרט ובעוללות משילכו העניים בכרם ויבואו. ובזיתים משתרד רביעה שנייה. אמר רבי יהודה והלא יש שאין מוסקין את זיתיהן אלא לאחר רביעה שנייה אלא כדי שיהא עני יוצא ולא יהא מביא אלא בארבעה איסרות.

Jerusalem Talmud Demai (19)

Jerusalem Talmud Demai 1:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: הקלים שבדמאי השיתין והרימין והעזרדין ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות התמרה והגופנן והנצפה. וביהודה העוג והחומץ והכוסבר. רבי יהודה אומר כל השיתים פטורות חוץ משל דיפרא. וכל הרימין פטורין חוץ מרימי שיקמנה. וכל בנות שקמה פטורות חוץ משל המסוטפות.
Jerusalem Talmud Demai 1:1:14 אמר רבי יודה

תני אמר רבי יודה בראשונה היה חומץ שביהודה פטור מן המעשרות. שהיו עושין יינן בטהרה לנסכים ולא היה מחמיץ והיו מביאין מן התמד. ועכשיו שהיין מחמיץ חייב. מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור. ורבי יהודה מחייב. וכא הוא אמר הכן. אמר רבי לא בראשונה היו ענבים מרובות ולא ה …
תני אמר רבי יודה בראשונה היה חומץ שביהודה פטור מן המעשרות. שהיו עושין יינן בטהרה לנסכים ולא היה מחמיץ והיו מביאין מן התמד. ועכשיו שהיין מחמיץ חייב. מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור. ורבי יהודה מחייב. וכא הוא אמר הכן. אמר רבי לא בראשונה היו ענבים מרובות ולא היו חרצנים חשובות ועכשיו שאין ענבים מרובות חרצנים חשובות.
Jerusalem Talmud Demai 1:3:25 אמר רבי יודה

תני אמר רבי יודה לא פטרו בית הלל אלא שמן של פילייטון בלבד. אחרים אומרים בשם רבי נתן מחייבין היו בית הלל בשמן וורד ווירינון.
Jerusalem Talmud Demai 2:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: המקבל עליו להיות נאמן מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח ואינו מתארח אצל עם הארץ. רבי יהודה אומר המתארח אצל עם הארץ נאמן. אמרו לו על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים.
Jerusalem Talmud Demai 2:2:3 אמר רבי יודה

תני אמר רבי יודה מימיהן של בעלי בתים לא נמנעו להיות מתארחין אצל בעלי בתים חביריהם. אף על פי כן נוהגין היו בפירותיהן מתוקנין לתוך בתיהן.
Jerusalem Talmud Demai 2:2:4 אמר רבי יודה

אמר רבי יונה חבירין אינן חשודין לא לאכול ולא להאכיל. רבי יוסי אומר חבירין חשודין לאכל ואינן חשודין להאכיל. מתניתא פליגא על רבי יוסי. אמרו לו על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים. מיליהון דרבנין מסייעין על רבי יוסי. דאמר רבי חנינא רבי יסא בשם רבי יוחנן לא אמר רבי יודה אלא בסוף אבל בתחילה אוף ר …
אמר רבי יונה חבירין אינן חשודין לא לאכול ולא להאכיל. רבי יוסי אומר חבירין חשודין לאכל ואינן חשודין להאכיל. מתניתא פליגא על רבי יוסי. אמרו לו על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים. מיליהון דרבנין מסייעין על רבי יוסי. דאמר רבי חנינא רבי יסא בשם רבי יוחנן לא אמר רבי יודה אלא בסוף אבל בתחילה אוף רבי יודה מודי. אין תימר חבירים אין חשודין לא לוכל ולא להאכיל מה בין בתחילה מה בין בסוף. דתני המקבל עליו להיות נאמן חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו החשוד על דבר אחד חשוד הוא על הכל. רבי יודה אומר אינו חשוד אלא על אותו דבר בלבד.
Jerusalem Talmud Demai 2:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: המקבל עליו ליהיות חבר אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש ואינו לוקח ממנו לח ואינו מתארח אצל עם הארץ ולא מארחו אצלו בכסותו. רבי יהודה אומר אף לא יגדל בהמה דקה ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק ולא יהא מיטמא למתים ומשמש בבית המדרש. אמרו לו לא באו אלו לכלל.
Jerusalem Talmud Demai 3:4:10 תני רבי יהודה

מה ביניהון. רבי שמעון אומר מפריש ונוטל דמים מן השבט. ורבנין אמרין מפריש ואינו נוטל דמים מן השבט. אפילו כתרומת חוצה לארץ אינה אילו תרומת חוצה לארץ שמא אינו נוטל דמים מן השבט. דילמא על עיקר טיבלו של גוי איתאמרת. אלא בגין דתני רבי יהודה ורבי שמעון אומר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות עליה. ר …
מה ביניהון. רבי שמעון אומר מפריש ונוטל דמים מן השבט. ורבנין אמרין מפריש ואינו נוטל דמים מן השבט. אפילו כתרומת חוצה לארץ אינה אילו תרומת חוצה לארץ שמא אינו נוטל דמים מן השבט. דילמא על עיקר טיבלו של גוי איתאמרת. אלא בגין דתני רבי יהודה ורבי שמעון אומר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות עליה. רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי יוחנן מודי רבי שמעון שהוא מפריש מעשרותיו מהלכה.
Jerusalem Talmud Demai 3:6:1 אמר רבי יודה

משנה: הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה לחלף את המתקלקל. אמר רבי יודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה. ומודה רבי יודה בנותן לחמותו שביעית שאינה חשודה להחליף להאכיל את בתה שביעית.
Jerusalem Talmud Demai 4:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם ואמר מי כאן נאמן ומי כאן מעשר. אמר לו אחד אני איני נאמן איש פלוני נאמן הרי זה נאמן. הלך ולקח הימינו. אמר להן מי כאן מוכר ישן אמר לו מי ששלחך אצלי אף על פי שהן כגומלין זה את זה הרי אילו נאמנין. החמרים שנכנסו לעיר אמר אחד מהן שלי חדש ושל חבירי ישן. שלי אינו מתוקן ושל …
משנה: הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם ואמר מי כאן נאמן ומי כאן מעשר. אמר לו אחד אני איני נאמן איש פלוני נאמן הרי זה נאמן. הלך ולקח הימינו. אמר להן מי כאן מוכר ישן אמר לו מי ששלחך אצלי אף על פי שהן כגומלין זה את זה הרי אילו נאמנין. החמרים שנכנסו לעיר אמר אחד מהן שלי חדש ושל חבירי ישן. שלי אינו מתוקן ושל חבירי מתוקן אינן נאמנין. רבי יהודה אומר נאמנין.
Jerusalem Talmud Demai 5:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: הלוקח מן הפלטר מעשר מכל טיפוס וטיפוס דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר מאחד על הכל. ומודה רבי יהודה בלוקח מן המנפול שהוא מעשר מכל אחד ואחד.
Jerusalem Talmud Demai 5:4:2 רבי יודה אומר

הלכה: רבי מאיר אומר נחתום עושה טפוס אחד ופלטר משתמש בכמה נחתומין. רבי יודה אומר נחתום עושה כמה טפוסין ופלטר משתמש בנחתום אחד.
Jerusalem Talmud Demai 5:5:1 אמר רבי יהודה

משנה: הלוקח מן העני וכן העני שניתנו לו פרוסות או פילחי דבילה מעשר מכל אחד ואחד. בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שמתנה מרובה. אבל בזמן שמתנה ממועטת מעשר מכל אחד ואחד. הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שנייה לא יעשר מזה על זה אפילו מאותו הסוג אפילו מאותו המין. נאמן הסיטון לומר משל א …
משנה: הלוקח מן העני וכן העני שניתנו לו פרוסות או פילחי דבילה מעשר מכל אחד ואחד. בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שמתנה מרובה. אבל בזמן שמתנה ממועטת מעשר מכל אחד ואחד. הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שנייה לא יעשר מזה על זה אפילו מאותו הסוג אפילו מאותו המין. נאמן הסיטון לומר משל אחד הן.
Jerusalem Talmud Demai 5:5:3 רבי יודה אומר

רבי יוסי בשם רבי זעירא בדמאי התירו כרבי יודה דתנינן רבי יודה אומר אימתי בזמן שמתנה מרובה. אבל בזמן שמתנה ממועטת מעשר מכל אחד ואחד.
Jerusalem Talmud Demai 6:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: המקבל שדה מישראל מן הנכרי מן הכותי חולק בפניהן. החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו. רבי יהודה אומר אימתי בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין. אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר מעשר ונותן לו. החוכר שדה מן הנכרי מעשר ונותן לו. רבי יהודה אומר אף המקבל שדי אבותיו מן הגוי מעשר ונותן לו.
Jerusalem Talmud Demai 6:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: המקבל זיתים לשמן כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה. רבי יהודה אומר ישראל שקיבל מכהן ומלוי זתים לשמן או למחצית שכר המעשרות לבעלים.
Jerusalem Talmud Demai 6:4:3 דברי רבי יהודה

פרתו של כהן שהיתה שומה אצל ישראל וילדה בכור הבכור לכהן דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים אין הבכור אלא לשניהן. אמר להן רבי יהודה אי אתם מודין לי במעשרות שדהו שהוא שלו. אמר לו מפני שהשדה גופה לכהן והפרה גופה לשניהן. אף הפרה אם היתה גופה לכהן הבכור לכהן. ותני כן השם באחריות שניהן והמוכר באחריות הנותן.
Jerusalem Talmud Demai 6:8:6 רבי יודה אומר

מתניתין דרבי יוסי דתני הלוקח סתם צריך לעשר. מה נן קיימין. אם בשאמר לו צא ולקח לי שלוחו הוא. צא ולקח לך שלו הן. אלא כי נן קיימין בסתם רבי יודה אומר לא נתכוון המוכר לזכות אלא ללוקח. רבי יוסי אומר לא נתכוון המוכר לזכות אלא לבעל המעות. לפיכך אם נתן אחת יתירה רבי יודה אומר של לוקח. רבי יוסי אומר של שניהן …
מתניתין דרבי יוסי דתני הלוקח סתם צריך לעשר. מה נן קיימין. אם בשאמר לו צא ולקח לי שלוחו הוא. צא ולקח לך שלו הן. אלא כי נן קיימין בסתם רבי יודה אומר לא נתכוון המוכר לזכות אלא ללוקח. רבי יוסי אומר לא נתכוון המוכר לזכות אלא לבעל המעות. לפיכך אם נתן אחת יתירה רבי יודה אומר של לוקח. רבי יוסי אומר של שניהן. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אומר לא נתכוון המוכר לזכות אלא לבעל המעות וכא את אמר הכין. כאן על ידי מעותיו של זה ועל ידי רגליו של זה שניהן חולקין.
Jerusalem Talmud Demai 7:1:8 תני רבי יודה

תני רבי יודה אוסר. מה טעמא דרבי יודה ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו. מודה רבי יודה שהוא הולך ולוקח ממקום שלקח זה ומעשרן. ויש אדם מפריש על דבר שאינו שלו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן עשו אותו כמוכר פירות טבולין לחבירו. כהדא דתני המוכר פירות טבולין לחבירו הרי זה רץ אחריו ומתקנו. לא מצאו אם ידוע שהפירות קי …
תני רבי יודה אוסר. מה טעמא דרבי יודה ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו. מודה רבי יודה שהוא הולך ולוקח ממקום שלקח זה ומעשרן. ויש אדם מפריש על דבר שאינו שלו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן עשו אותו כמוכר פירות טבולין לחבירו. כהדא דתני המוכר פירות טבולין לחבירו הרי זה רץ אחריו ומתקנו. לא מצאו אם ידוע שהפירות קיימין מעשר עליהן ואם לאו אינו צריך לעשר עליהן. ספק קיימין ספק אין קיימין מעשר עליהן וקורא שם למעשרותיהם.

Jerusalem Talmud Kilayim (16)

Jerusalem Talmud Kilayim 1:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: הקישות והמלפפון אינן כלאים זה בזה. רבי יהודה אומר כלאים. חזרת וחזרת גלין. עולשין ועולשי שדה. כרישין וכרישי שדה. כוסבר וכוסבר שדה. חרדל וחרדל מצרי. ודלעת מצרית והרומצא. ופול המצרי וחרוב אינן כלאים זה בזה.
Jerusalem Talmud Kilayim 1:2:2 רבי יודה אומר

הלכה: אמר רבי יודן בר מנשה דברי חכמים אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של קישות ונוטעה והיא נעשית אבטיח. אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ונוטעה והיא נעשית מלפפון. רבי יודה אומר עיקרו כלאים. אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ומעה אחת מפיטמא של תפוח ונותנן בתוך גומא אחת והן נתאחין ונעשין כלאים. לפום כן צווחין …
הלכה: אמר רבי יודן בר מנשה דברי חכמים אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של קישות ונוטעה והיא נעשית אבטיח. אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ונוטעה והיא נעשית מלפפון. רבי יודה אומר עיקרו כלאים. אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ומעה אחת מפיטמא של תפוח ונותנן בתוך גומא אחת והן נתאחין ונעשין כלאים. לפום כן צווחין ליה בלישנא יוונא מולפפון.
Jerusalem Talmud Kilayim 1:2:3 רבי יהודה אומר

הקישות והאבטיח מה אמר בה רבי יודה. נשמעינה מן הדא הקישואין והאבטיחין והמלפפונות אינן כלאים זה בזה רבי יהודה אומר כלאים. נאמר הקישואין והמלפפון אינן כלאים זה בזה. האבטיח והמלפפון אינן כלאים זה בזה רבי יודה אומר כלאים. הקישות והאבטיח צריכה.
Jerusalem Talmud Kilayim 1:9:1 רבי יודה אומר

משנה: הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היו מקצת העלין מגולין אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשרות וניטלין בשבת. הזורע חיטה ושעורה כאחת הרי זה כלאים. רבי יודה אומר אינו כלאים עד שיהו שתי חטים ושעורה או חיטה ושתי שעורים או חטה ושעורה וכוסמת.
Jerusalem Talmud Kilayim 1:9:5 רבי יודה אומר

בהדא רבי יודה אומר אינו כלאים. אמר רבי זעירא רבי יודה כדעתיה. דרבי יודה אמר בשדה ירק טפח. אמר רבי יוסי מאן דבעי מקשייא על הדא דרבי זעירא יליף הדא דרבי יודה מן דרבנין. כמה דרבנין אמרין באיסור בית רובע ללקות ששה על ששה. כן רבי יודה אמר באיסור ששה על ששה ללקות טפח. והתני רבי יודה מתיר. וקשייא מה טעמא ד …
בהדא רבי יודה אומר אינו כלאים. אמר רבי זעירא רבי יודה כדעתיה. דרבי יודה אמר בשדה ירק טפח. אמר רבי יוסי מאן דבעי מקשייא על הדא דרבי זעירא יליף הדא דרבי יודה מן דרבנין. כמה דרבנין אמרין באיסור בית רובע ללקות ששה על ששה. כן רבי יודה אמר באיסור ששה על ששה ללקות טפח. והתני רבי יודה מתיר. וקשייא מה טעמא דרבי שמעון בן לקיש. מכיון שהוציא מתוך ידו לזרע חייב. והא תנינן רבי יודה אומר אינו כלאים. פתר לה עד שעה שתנוח. והתני רבי יודה מתיר לא אפילו נחה רבי יודה מתיר. אמר רבי הילא רבי שמעון בן לקיש כדעתיה. דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה ראש תור מחורבה מותר. מעתה אפילו שני חיטין ושעורה. וכן היא והתנינן עד שיהו שני חיטין ושעורה או חיטה אחת ושני שעורין או חיטה אחת ושעורה וכוסמת. פתרי לה חיטה מיכן וחיטה מיכן גדר מיכן וגדר מיכן ושעורה חבושה באמצע. אמר רבי מתניא הדא דתימר שאין שם חורבה אבל אם יש שם חורבה מותר.
Jerusalem Talmud Kilayim 2:6:3 רבי יודה אומר

כיני מתניתא אין מקיפין הא לסמוך סומכין. מתניתין דרבי יודה. דתני אין מקיפין חרדל וחריע אלא לחסיות בלבד דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר לכל מקיפין חרדל וחריע חוץ מן התבואה. רבי שמעון אומר לכל מקיפין חרדל וחריע. רבן שמעון בן גמליאל אומר ערוגות קטנות של ירק מקיפין אותן חרדל וחריע.
Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעין בתוכה חמשה זרעונין ארבעה בארבע רוחות ערוגה ואחד באמצע. היה לה גבול גבוה טפח זורעין בתוכה שלשה עשרה שלשה על כל גובל וגובל ואחד באמצע. לא יטע ראש הלפת בתוך הגובל מפני שהוא ממליהו. רבי יהודה אומר ששה באמצע.
Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:3 רבי יודה אומר

רבי יצחק ורבי אימי הוון יתבין מקשיי תנינן היה לו גובל גבוה טפח זורעין בתוכה שלשה עשר שלשה על כל גובל וגובל ואחד באמצע. ניתני ששה באמצע. תיפתר שהגובלין ממעטין ששה. אם בשהגובלין ממעטין ששה בדה תנינן רבי יודה אומר ששה באמצע. וקיימנוה ולא ידעין אי חבריא קיימנוה אי רבי אימי קיימה. על ראשה. ואין על ראשה ב …
רבי יצחק ורבי אימי הוון יתבין מקשיי תנינן היה לו גובל גבוה טפח זורעין בתוכה שלשה עשר שלשה על כל גובל וגובל ואחד באמצע. ניתני ששה באמצע. תיפתר שהגובלין ממעטין ששה. אם בשהגובלין ממעטין ששה בדה תנינן רבי יודה אומר ששה באמצע. וקיימנוה ולא ידעין אי חבריא קיימנוה אי רבי אימי קיימה. על ראשה. ואין על ראשה בדה תני רבי חייא רבי יודה אומר שמונה עשר.
Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1 רבי יודה אומר

משנה: היה ראש תור ירק ונכנס לתוך שדה ירק אחר מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו. היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר. רבי ישמעאל אומר עד שיהא התלם מפולש מראש השדה ועד ראשו. ורבי עקיבה אומר אורך ששה טפחים ורוחב מלואו. רבי יודה אומר רוחב כמלוא רוחב הפרסה.
Jerusalem Talmud Kilayim 4:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: קרחת הכרם בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות. ובית הלל אומרים שש עשרה אמה. מחול הכרם בית שמאי אומרים שש עשרה אמה ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה. ואי זו היא קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם. היו שם שש עשרה אמה נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. ואי זהו מחול הכרם בין כר …
משנה: קרחת הכרם בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות. ובית הלל אומרים שש עשרה אמה. מחול הכרם בית שמאי אומרים שש עשרה אמה ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה. ואי זו היא קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם. היו שם שש עשרה אמה נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. ואי זהו מחול הכרם בין כרם לגדר. אם אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם. היו שם שתים עשרה אמה נותנים לה עבודתו וזורע את המותר. רבי יהודה אומר אין זה אלא גדר הכרם ואי זהו מחול הכרם הכרם בין שני כרמים. ואי זהו גדר שהוא גבוה עשרה טפחים. וחריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה.
Jerusalem Talmud Kilayim 4:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: הנוטע שורה אחת בתוך שלו ושורה אחת בתוך של חבירו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים הרי אילו מצטרפין. גבוה מעשרה טפחים אינן מצטרפות. רבי יהודה אומר אם ערסן מלמעלן הרי אילו מצטרפות.
Jerusalem Talmud Kilayim 4:6:1 אמר רבי יהודה

משנה: הנוטע שתי שורות אם אין ביניהן שמונה אמות לא יביא זרע לשם. היו שלש ואם אין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם. רבי ליעזר אומר משום חנניה בן חכינאי אפילו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם. שאילו מתחילה נטעה היה מותר בשמונה אמות. הנוטע את כרמו שש עשרה על שש …
משנה: הנוטע שתי שורות אם אין ביניהן שמונה אמות לא יביא זרע לשם. היו שלש ואם אין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם. רבי ליעזר אומר משום חנניה בן חכינאי אפילו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם. שאילו מתחילה נטעה היה מותר בשמונה אמות. הנוטע את כרמו שש עשרה על שש עשרה אמה מותר להביא זרע לשם. אמר רבי יהודה מעשה בצלמון באחד שנטע את כרמו שש עשרה על שש עשרה אמה היה הופך סער שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר ובשנה האחרת היה הופך את הסער למקום הזרע וזרע את הבור ובא מעשה לפני חכמים והתירו. רבי שמעון ורבי מאיר אומרים אף הנוטע את כרמו על שמונה אמות מותר.
Jerusalem Talmud Kilayim 8:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין קושרין את הסוס לא בצדדי הקרון ולא לאחר הקרון. ולא את הלובדקס לגמלים. רבי יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס אף על פי שאביהן חמור מותרין זה עם זה. וכן הנולדים מן החמור אף על פי שאביהן סוס מותרין זה עם זה אבל הנולדים מן הסוס עם הנולדים מן החמור אסורין זה עם זה.
Jerusalem Talmud Kilayim 9:3:12 בשם רבי יהודה

רבי ברכיה שאל לרבי חלבו. רבי חלבו שאל לרבי אימי. רבי אימי שאל לרבי אלעזר. רבי לעזר שאל לרבי חנינה ואית דאמרין רבי חנינה שאל לרבי יהושע בן לוי. אפילו כגון ירבעם בן נבט וחביריו. אמר ליה גפרית ומלח שריפה כל ארצה. אמר רבי ברכיה מה הן שאל להן והן שאל להן לא שמעינן מינה כלום. מיי כדון. כיון שנשרפה ארץ ישר …
רבי ברכיה שאל לרבי חלבו. רבי חלבו שאל לרבי אימי. רבי אימי שאל לרבי אלעזר. רבי לעזר שאל לרבי חנינה ואית דאמרין רבי חנינה שאל לרבי יהושע בן לוי. אפילו כגון ירבעם בן נבט וחביריו. אמר ליה גפרית ומלח שריפה כל ארצה. אמר רבי ברכיה מה הן שאל להן והן שאל להן לא שמעינן מינה כלום. מיי כדון. כיון שנשרפה ארץ ישראל נעשה בהן מידת הדין. תני בשם רבי יהודה שבע שנים עשת ארץ ישראל נשרפת הדא הוא דכתיב והגביר ברית לרבים שבוע אחד. כותים שבה מה היו עושין מטליות מטליות והיתה נשרפת.
Jerusalem Talmud Kilayim 9:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: התוכף תכיפה אחת אינה חיבור ואין בה משום כלאים והשומטה בשבת פטור. עשה שני ראשיה בצד אחד חיבור ויש בה משום כלאים והשומטה בשבת חייב. רבי יהודה אומר עד שתשלש. והשק והקופה מצטרפין לכלאים.
Jerusalem Talmud Kilayim 9:6:2 רבי יהודה אומר

הלכה: רבי חנינה אמר עד יחות כל סיטרה. אמר רבי ינאי אמרו לו לרבי חנינא צא וקרא. והתנינן עשה שני ראשיה לצד אחד. מעתה עד יחות ויסוק. והתני רבי יהודה אומר עד שישלש. מעתה עד יחות ויסוק ויחות אלא הכין והכין.

Jerusalem Talmud Sheviit (23)

Jerusalem Talmud Sheviit 2:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה. רבי לעזר בי רבי צדוק אומר אף משקה הוא את הנוף בשביעית אבל לא את העיקר. סכין את הפגין ומנקבין אותן עד ראש השנה. פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין אותן. רבי יהודה או …
משנה: מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ראש השנה. רבי לעזר בי רבי צדוק אומר אף משקה הוא את הנוף בשביעית אבל לא את העיקר. סכין את הפגין ומנקבין אותן עד ראש השנה. פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין אותן. רבי יהודה אומר מקום שנהגו לסוך אין סכין מפני שהיא עבודה מקום שלא נהגו לסוך סכין. רבי שמעון מתיר באילן מפני שהוא רשאי בעבודת האילן.
Jerusalem Talmud Sheviit 2:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור. רבי יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומר לשתי שבתות.
Jerusalem Talmud Sheviit 3:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות משיפסקו עובדי עבודה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר משיבש המתוק. רבי יוסי אומר משיקשר. עד כמה מזבלים עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות ושל לתך לתך. מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפתות רבי שמעון אומר אף על האשפתות.
Jerusalem Talmud Sheviit 3:4:6 אמר רבי יודה

תני אמר רבי יודה במה דברים אמורים בזמן שלא נתכוון לתיקון שדהו. אבל אם נתכוון לתיקון שדהו אפילו יותר מיכן מותר. אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שלא נתכוון לתיקון שדהו. אבל אם נתכוון לתיקון שדהו אפילו פחות מיכן אסור. אמר רבי ביבי הורי רבי יסא כדון תניא לקולא.
Jerusalem Talmud Sheviit 3:6:2 תני רבי יודה

הלכה: רבי קריספא בשם רבי יוחנן. חנניה בן גמליאל באיסור שני פרקים היא מתניתא. תני רבי יודה ורבי נחמיה אוסרין. לא באיסור שני פרקים וכא באיסור שני פרקים. רבי שמאי בעי אם באיסור שני פרקים כהדא תנינן לחרוש מותר ולבנות אסור. אלא בהיתר שני פרקים. אם בהיתר שני פרקים כהדא תנינן אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גש …
הלכה: רבי קריספא בשם רבי יוחנן. חנניה בן גמליאל באיסור שני פרקים היא מתניתא. תני רבי יודה ורבי נחמיה אוסרין. לא באיסור שני פרקים וכא באיסור שני פרקים. רבי שמאי בעי אם באיסור שני פרקים כהדא תנינן לחרוש מותר ולבנות אסור. אלא בהיתר שני פרקים. אם בהיתר שני פרקים כהדא תנינן אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית. אמר רבי מנא יאות. אמר רבי שמאי הדא קדמיתא לחרוש מותר מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית. לבנות אסור מפני שהוא מתקינן לשביעית. מתניתא לא אמר כן אלא אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית.
Jerusalem Talmud Sheviit 4:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: שדה שנתקווצה תיזרע למוצאי שביעית. שניטייבה או שנידיירה לא תיזרע למוצאי שביעית. שדה שנטייבה. בית שמאי אומרים אין אוכלין פירותיה בשביעית. ובית הלל אומרים אוכלין. בית שמאי אומרים אין אוכלין פירות שביעית בטובה. ובית הלל אומרים בטובה ושלא בטובה. רבי יהודה אומר חילוף הדברים זה מקולי בית שמאי ומחומרי …
משנה: שדה שנתקווצה תיזרע למוצאי שביעית. שניטייבה או שנידיירה לא תיזרע למוצאי שביעית. שדה שנטייבה. בית שמאי אומרים אין אוכלין פירותיה בשביעית. ובית הלל אומרים אוכלין. בית שמאי אומרים אין אוכלין פירות שביעית בטובה. ובית הלל אומרים בטובה ושלא בטובה. רבי יהודה אומר חילוף הדברים זה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.
Jerusalem Talmud Sheviit 4:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: המידל בזיתים בית שמאי אומרים יגום. ובית הלל אומרים ישרש. ומודים במחליק עד שיגום. ואי זהו המידל אחד או שנים. המחליק שלשה זה בצד זה. במה דברים אמורים מתוך שלו. אבל מתוך של חבירו אף המחליק ישרש. המבקיע בזיתים לא יחפהו בעפר. אבל מכסהו באבנים או בקש. הקוצץ קורת שקמה לא יחפהו בעפר. אבל מכסהו באבנים …
משנה: המידל בזיתים בית שמאי אומרים יגום. ובית הלל אומרים ישרש. ומודים במחליק עד שיגום. ואי זהו המידל אחד או שנים. המחליק שלשה זה בצד זה. במה דברים אמורים מתוך שלו. אבל מתוך של חבירו אף המחליק ישרש. המבקיע בזיתים לא יחפהו בעפר. אבל מכסהו באבנים או בקש. הקוצץ קורת שקמה לא יחפהו בעפר. אבל מכסהו באבנים או בקש. אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית. מפני שהיא עבודה. רבי יהודה אומר כדרכה אסור. אלא או מגביע עשרה טפחים או גומם מעם הארץ.
Jerusalem Talmud Sheviit 4:5:2 רבי יודה אומר

הלכה: המבקיע בזית כו'. תני הקוצץ בקנים רבי יודה אומר מקום שנהגו לקוץ יתוק. לתוק יקוץ. ומגביה טפח וקוצץ. הקוצץ בקורות לא יהא מחליק ומדריג מדריג ומחליק. אלא מתכוין שתהא קוצצתן שוה. תני רבן שמעון בן גמליאל אומר מקום שנהגו להחליק ידריג. לדרג יחליק וגומם עם הארץ. ובלבד שלא יקוץ בקורדום.
Jerusalem Talmud Sheviit 5:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: בנות שוח שביעית שלהן שנייה שהן עושות לשלש שנים. רבי יהודה אומר הפרסאות שביעית שלהן מוצאי שביעית שהן עושות לשתי שנים אמרו לו לא אמרו אלא בנות שוח.
Jerusalem Talmud Sheviit 5:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: הטומן את הלוף בשביעית רבי מאיר אומר לא יפחות מסאתים עד גובה שלשה טפחים וטפח עפר על גביו. וחכמים אומרים לא יפחות מארבעת קבין עד גובה טפח וטפח עפר על גביו וטומנו במקום דריסת האדם. לוף שעברה עליו שביעית רבי ליעזר אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו ואם לאו יעשה חשבון עם העניים. רבי יהושע אומר אם לקט …
משנה: הטומן את הלוף בשביעית רבי מאיר אומר לא יפחות מסאתים עד גובה שלשה טפחים וטפח עפר על גביו. וחכמים אומרים לא יפחות מארבעת קבין עד גובה טפח וטפח עפר על גביו וטומנו במקום דריסת האדם. לוף שעברה עליו שביעית רבי ליעזר אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו ואם לאו יעשה חשבון עם העניים. רבי יהושע אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו ואם לאו אין לעניים עמו חשבון. לוף של ערב שביעית שנכנס לשביעית. וכן בצלים הקיצונים וכן פואה של עידית בית שמאי אומרים עוקרין אותן במארופות של עץ. ובית הלל אומרים בקרדומות של מתכת. ומודין בפואה של צלעות שעוקרין אותן בקרדומות של מתכת. מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית רבי יהודה אומר מיד. וחכמים אומרים משירבה החדש.
Jerusalem Talmud Sheviit 5:2:3 דברי רבי יודה

לוף שעברה עליו שביעית כו'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אתיא דרבי יודה כרבי לעזר ודרבי [יוסי] כרבי יהושע. דתנינן תמן העניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור.
Jerusalem Talmud Sheviit 5:2:12 אמר רבי יודה

תני אמר רבי יודה מעשה שהיינו בעין כושין ואכלנו לוף על פי רבי טרפון במוצאי החג של מוצאי שביעית. אמר לו רבי יוסה עמך הייתי ולא היה אלא מוצאי הפסח.
Jerusalem Talmud Sheviit 6:1:5 רבי יודה אמר

מה מקיים רבי יוסי בר חנינא ובכל זאת. מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן הכתוב כאילו מאיליהן קיבלו עליהן. מה מקיים רבי לעזר מאבתיך. פתר לה לעתיד לבוא. דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממים. ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים. תלתי חורנייתא אילין אינון את הקיני …
מה מקיים רבי יוסי בר חנינא ובכל זאת. מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן הכתוב כאילו מאיליהן קיבלו עליהן. מה מקיים רבי לעזר מאבתיך. פתר לה לעתיד לבוא. דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממים. ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים. תלתי חורנייתא אילין אינון את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. רבי יודה אמר ערבייא שלמייא נבטייא. רבי שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק. רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגני ותורקי. רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון. מאבותיך. אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו. אבל אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין. מה טעם שאלו נא וראו אם יולד זכר. כשם שאין הזכר יולד כך אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין.
Jerusalem Talmud Sheviit 6:1:22 רבי יודה אמר

רב הונא אמר כיני מתניתא מגזיב ועד הנהר מגזיב ועד אמנה. תני אי זו היא הארץ ואי זו היא חוץ לארץ. כל ששופע מטורוס [אמנס] ולפנים ארץ ישראל. מטורי אמנס ולחוץ חוץ לארץ. הניסים שבים את רואה אותן כאילו חוט מתוח מטורי אמנס עד נחל מצרים. מהחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ. רבי יודה אמר כל שהוא כנגד …
רב הונא אמר כיני מתניתא מגזיב ועד הנהר מגזיב ועד אמנה. תני אי זו היא הארץ ואי זו היא חוץ לארץ. כל ששופע מטורוס [אמנס] ולפנים ארץ ישראל. מטורי אמנס ולחוץ חוץ לארץ. הניסים שבים את רואה אותן כאילו חוט מתוח מטורי אמנס עד נחל מצרים. מהחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ. רבי יודה אמר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל שנאמר וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול. שבצדדין מהן את רואה אותן כילו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס מחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ.
Jerusalem Talmud Sheviit 6:4:5 תני רבי יודה

הוון בעיין מימר לא פליגין. אשכח תני רבי יודה אמר עד גזיב. רבי שמעון אומר עד אמנס.
Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית. יש לו ביעור ולדמיו ביעור. ואי זה זה זה עלה הלוף השוטה. הרנדנה העולשין והכרשין והרגילה ונץ החלב. ומאכל בהמה החוחים והדרדרים. וממין הצובעים ספיחי אסטיס וקוצה יש להן שביעית ולדמיהן שביעית …
משנה: כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית. יש לו ביעור ולדמיו ביעור. ואי זה זה זה עלה הלוף השוטה. הרנדנה העולשין והכרשין והרגילה ונץ החלב. ומאכל בהמה החוחים והדרדרים. וממין הצובעים ספיחי אסטיס וקוצה יש להן שביעית ולדמיהן שביעית. יש להן ביעור ולדמיהן ביעור. עוד כלל אחר אמרו כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ומתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית. אין לו ביעור ולא לדמיו ביעור. אי זה זה זה עיקר הלוף השוטה ועיקר הרנדנה הערקבלין והחלביצין והבוכריה. ומין הצובעים הפואה והרכפא יש להן שביעית ולדמיהן שביעית. אין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור. רבי מאיר אומר דמיהן מתבערין עד ראש השנה. אמרו לו להן אין ביעור קל וחומר לדמיהן. קליפי רימון והנץ שלו קליפי אגוזים והגלעינין. יש להן שביעית ולדמיהן שביעית. הצבע צובע לעצמו לא יצבע בשכר. שאין עושין סחורה בפירות שביעית. ולא בבכורות ולא בתרומות. ולא בנבילות ולא בטריפות ולא בשקצים ולא ברמשין. ולא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו. לקח לעצמו והותיר מותר למוכרו. לקח בכור למשתה בנו או לרגל ולא צריך לו מותר למוכרו. צדי חיה עופות ודגים שנתמנו להן מינין טמיאין מותר למוכרן. רבי יהודה אומר אף משנתמנה לו לפי דרכו לוקח ומוכר. ובלבד שלא יהא אומנתו בכך. וחכמים אוסרין.
Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18 אמר רבי יהודה

תמן תנינן. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא הוא אבל יש לו אומנות שלא היא הרי זה מותר. היך עבידא. היה יושב ובטל ממלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אם יש עמו מלאכה אחרת כשר ואם לאו פסול. אבל אם היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית הת …
תמן תנינן. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא הוא אבל יש לו אומנות שלא היא הרי זה מותר. היך עבידא. היה יושב ובטל ממלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אם יש עמו מלאכה אחרת כשר ואם לאו פסול. אבל אם היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אף על פי שאין עמו מלאכה אחרת מותר. רבי בא בר זבדא. רבי אבהו בשם רבי לעזר. הלכה כרבי יודה דמתניתן. אקלס רבי בא בר זבדא דמר שמועה בשם זעיר מיניה. תני רבי יודה לחומרא. היך עבידא היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבועות. ובשביעית התחיל ומפשיט את ידו לישא ולתן בפירות עבירה אם יש עמו מלאכה אחרת מותר ואם לאו אסור. (אבל אם היה עוסק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה. אף על פי שאין עמו מלאכה אחרת אסור) לא בדא. רבי בא בר זבדא. רבי אבהו בשם רבי לעזר. הלכה כרבי יודה דמתניתן. אקלס רבי בא בר זבדא דמר שמועה משום זעיר מיניה. אוף הכא כן. אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן אין המלכות אונסת. ברם הכא המלכות אונסת.
Jerusalem Talmud Sheviit 8:4:5 תני רבי יודה

לקח מן הנחתום ככר בפונדיון כשאלקוט ירקות שדה אביא לך מותר. תני רבי יודה ורבי נחמיה אוסרין. מה נן קיימין כההוא דאמר הב לי וברי לי אנא יהב לך רבי יודה ורבי נחמיה אוסרין שאין ירקות שדה מצויין. וחכמים מתירין מפני שירקות שדה מצויין.
Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: הפיגם והריבוזין השוטין והחלוגלוגות כוסבר שבהרים וכרפס שבנהרות וגרגר (שבנהרות) של אפר פטורין מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית שאין כיוצא בהן נשמר. רבי יהודה אומר ספיחי חרדל מותרין שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. רבי שמעון אומר כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכמים או …
משנה: הפיגם והריבוזין השוטין והחלוגלוגות כוסבר שבהרים וכרפס שבנהרות וגרגר (שבנהרות) של אפר פטורין מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית שאין כיוצא בהן נשמר. רבי יהודה אומר ספיחי חרדל מותרין שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. רבי שמעון אומר כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכמים אומרים כל הספיחין אסורין.
Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:5 רבי יהודה אומר

מהו שיהו אסורין משום ספחין נישמעינה מן הדא. רבי יהודה אומר ספחי חרדל מותרין שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. לא אמרו אלא שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה ואלו הואיל ולא נחשדו עליהן עוברי עבירה יהו מותרין.
Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:3 תני רבי יודה

מתניתין דרבי יוסי דתני אין אוכלין על הטפחין שבעכו. רבי יוסי אמר אוכלין על הטפחין שבעכו. אמר רבי יוסי הוינן סברין מימר מפליגין רבי יוסי ורבנין בסיתווניות הא בדפרין לא. אשכח תני רבי יודה מתיר בדפרים והם שביכירו עד שלא יכלה הקיץ.
Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1 דברי רבי יהודה

משנה: מי שהיו לו פירות שביעית והגיעה שעת הביעור מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד והעניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור. מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו לירושה או שניתנו לו מתנה. רבי ליעזר אומר יינתנו לאוכליהן. וחכמים אומרים א …
משנה: מי שהיו לו פירות שביעית והגיעה שעת הביעור מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד והעניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור. מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו לירושה או שניתנו לו מתנה. רבי ליעזר אומר יינתנו לאוכליהן. וחכמים אומרים אין החוטא נשכר אלא ימכרו לאוכליהן ודמיהן יתחלקו לכל אדם. האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה.
Jerusalem Talmud Sheviit 10:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: השביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. הקפת החנות אינה משמטת. אם עשאה מלוה הרי זו משמטת. רבי יהודה אומר הראשון הראשון משמיט. שכר שכיר אינו משמט ואם עשאו מלוה הרי זו משמיט. רבי יוסי אומר כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת אינה פוסקת בשביעית אינה משמטת. השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה אם היה החודש …
משנה: השביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. הקפת החנות אינה משמטת. אם עשאה מלוה הרי זו משמטת. רבי יהודה אומר הראשון הראשון משמיט. שכר שכיר אינו משמט ואם עשאו מלוה הרי זו משמיט. רבי יוסי אומר כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת אינה פוסקת בשביעית אינה משמטת. השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה אם היה החודש מעובר משמיט ואם לאו אינו משמיט. האונס והמפתה והמוציא שם רע וכל מעשה בית דין אינן משמיטין. המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לבית דין אין משמיטין.

Jerusalem Talmud Terumot (24)

Jerusalem Talmud Terumot 1:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשותו אין תרומתן תרומה. חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה. חרש שדברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. קטן שלא הביא שתי שערות. רבי יהודה אומר תרומתו תרומה. רבי יו …
משנה: חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשותו אין תרומתן תרומה. חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה. חרש שדברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. קטן שלא הביא שתי שערות. רבי יהודה אומר תרומתו תרומה. רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה.
Jerusalem Talmud Terumot 1:1:10 אמר רבי יודה

מאן תנא חרש דלא כרבי יודה דתני אמר רבי יודה מעשה בבניו של רבי יוחנן בן גודגדא שהיו כולן חרשים והיו כל הטהרות שבירושלם נעשין על גביהן. אמר ליה מפני שהטהרות אינן צריכות מחשבה ונעשות על גבי חרש שוטה וקטן. אבל תרומה ומעשרות צריכות מחשבה ואינן נפסלות בהסח הדעת. רבי יוסי בשם רבי לא אין כתוב בהן מחשבה שמיר …
מאן תנא חרש דלא כרבי יודה דתני אמר רבי יודה מעשה בבניו של רבי יוחנן בן גודגדא שהיו כולן חרשים והיו כל הטהרות שבירושלם נעשין על גביהן. אמר ליה מפני שהטהרות אינן צריכות מחשבה ונעשות על גבי חרש שוטה וקטן. אבל תרומה ומעשרות צריכות מחשבה ואינן נפסלות בהסח הדעת. רבי יוסי בשם רבי לא אין כתוב בהן מחשבה שמירה כתוב בהן.
Jerusalem Talmud Terumot 2:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין תורמין מן הטהור על הטמא ואם תרמו תרומתן תרומה. באמת אמרו העיגול של דבילה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכן אגודה של ירק וכן ערימה. היו שני עיגולין שני אגודות שתי ערימות אחת טהורה ואחת טמאה לא יתרום מזה על זה. רבי אליעזר אומר תורמין מן הטהור על הטמא. אין תורמין מן הטמא על …
משנה: אין תורמין מן הטהור על הטמא ואם תרמו תרומתן תרומה. באמת אמרו העיגול של דבילה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכן אגודה של ירק וכן ערימה. היו שני עיגולין שני אגודות שתי ערימות אחת טהורה ואחת טמאה לא יתרום מזה על זה. רבי אליעזר אומר תורמין מן הטהור על הטמא. אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה. מזיד לא עשה ולא כלום. וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל היה מפריש עליו והולך. שוגג מה שעשה עשוי. מזיד לא עשה כלום. רבי יהודה אומר אם היה יודע בו מתחילה אף על פי שהוא שוגג לא עשה כלום. המטביל כלים בשבת בשוגג ישתמש בהן ומזיד לא ישתמש בהן. המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל. הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור.
Jerusalem Talmud Terumot 2:1:11 אמר רבי יודה

הרי שהביא מינין הרבה בקופה וכרוב מלמעלן וכרוב מלמטן ודבר אחר באמצע אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה. הדא דתימא בשאין שם חלל. אבל אם יש שם חלל תורמין ומעשרין מזה על זה. כל בית הגיתות אחד. כל בית הגרנות אחד. תני אמר רבי יודה והיא שתהא תופסת הגורן באמצע. עד כדון חיטין ואפילו קש ואפילו תבן.
Jerusalem Talmud Terumot 2:1:19 רבי יהודה אומר

רבי שמואל בשם רבי אבהו בשוגג באיסור ובמזיד באיסור. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל. בשוגג באיסור ובמזיד באיסור. תני המבושל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת. במזיד לא יאכל עולמית. רבי יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצ …
רבי שמואל בשם רבי אבהו בשוגג באיסור ובמזיד באיסור. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל. בשוגג באיסור ובמזיד באיסור. תני המבושל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת. במזיד לא יאכל עולמית. רבי יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו. במזיד לא לו ולא לאחרים. שמואל כרבי יוחנן הסנדלר. רב כד הוה מורי בחבורתיה מורי כרבי מאיר. בציבורא כרבי יוחנן הסנדלר. אמר רבי שמעון בר כרסנא כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה הורי לון. דתני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסור בין לו בין לאחרים לא יאכל וכל דבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא לו ולא לאחרים. בעון קומי רבי יוחנן את מה את אמר אמר לון אני אין לי אלא משנה המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. שמע רב חסדא ומר הותרו שבתות לא כן אמר רב הונא בשם רב ותני רבי חייה כן בראשונה היו אומרים השוכח תבשיל על גבי כירתו בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. נחשדו שהיו מניחין מזידין ואומרים שכיחין היינו ואסרו להן את השוכח. ואת אמר הכא הכין. אמר רבי הילא נחשדו להיות מניחין ולא נחשדו להיות מבשלין. קנסו במניח ולא קנסו במבשל.
Jerusalem Talmud Terumot 2:1:21 רבי יודה אומר

תני לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ותתנם לתוך התנור ערב שבת עם חשיכה. ואם נתנה אסורין למוצאי שבת עד כדי שיעשו. רבי אחא אמר במזיד כרבי מאיר רבי יוסי אומר בשוגג כרבי יהודה. אמר רבי מנא יאות. אמר רבי יוסי הנוטע בשוגג בשבת יקיים במזיד יעקור בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור. רבי יודה אומר חילוף הדבר …
תני לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ותתנם לתוך התנור ערב שבת עם חשיכה. ואם נתנה אסורין למוצאי שבת עד כדי שיעשו. רבי אחא אמר במזיד כרבי מאיר רבי יוסי אומר בשוגג כרבי יהודה. אמר רבי מנא יאות. אמר רבי יוסי הנוטע בשוגג בשבת יקיים במזיד יעקור בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור. רבי יודה אומר חילוף הדברים בשביעית בשוגג יקיים במזיד יעקור בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני שהניית שבת עליו. וכאן מכיון שאתה אומר המתן למוצאי שבת עד כדי שיעשו כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום. מה טעם דרבנין נחשד על השביעית ולא נחשדו על השבתות. דבר אחר מונין לשביעית ואין מונין לשבתות. היך עבידא נטע פחות משלשים לפני שביעית ונכנסה לשביעית. אין תימר חשד אין כאן חשד. אין תימר מונין יש כאן מונין. נטע פחות משלשים יום לפני שמינית ונכנסה שמינית אין תימר חשד יש כאן חשד ואתיא כמאן דאמר מפני מונין ברם כמאן דאמר מפני חשד וקנסו שוגג מפני מזיד.
Jerusalem Talmud Terumot 2:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה. כל מין חטים אחד. כל מין תאנים וגרוגרת ודבילה אחד ותורם מזה על זה. כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים. רבי יהודה אומר לעולם הוא תורם מן היפה. ותורמין בצל קטן שלם לא חצי בצל גדול. רבי יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל …
משנה: אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה. כל מין חטים אחד. כל מין תאנים וגרוגרת ודבילה אחד ותורם מזה על זה. כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים. רבי יהודה אומר לעולם הוא תורם מן היפה. ותורמין בצל קטן שלם לא חצי בצל גדול. רבי יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל גדול. וכן היה רבי יהודה אומר תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים ולא כופרים על בני המדינה מפני שהוא מאכל פוליטיקים.
Jerusalem Talmud Terumot 2:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן. ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל. זה הכלל כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע. וכל שאינו כלאים בחבירו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה חוץ מן הזונ …
משנה: ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן. ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל. זה הכלל כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע. וכל שאינו כלאים בחבירו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה חוץ מן הזונים על החיטים שאינן אוכל. והקישות והמלפפון מין אחד. רבי יהודה אומר שני מינין.
Jerusalem Talmud Terumot 2:3:6 רבי יודה אמר

הקישות והמלפפון מין אחד. רבי יודה אמר שני מינין. רבי יודה כדעתיה ורבנין כדעתין דתנינן תמן. הקישות והמלפפון אינן כלאים זה בזה. רבי יהודה אומר כלאים.
Jerusalem Talmud Terumot 3:2:9 רבי יודה אומר

תני רבי יוסי בי רבי יודה אומר אם רצה מביא זתים ונותנן תחת הממל והולך ובא עליהן. אמרו לו לא דומין זיתים לענבים. ענבים דיהות ונותקות את היין זיתין קשין ואינן נותקין את השמן.
Jerusalem Talmud Terumot 3:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: הנכרי והכותי תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש. רבי יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים יש לו. תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש. ורבי שמעון פוטר.
Jerusalem Talmud Terumot 4:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: שיעור תרומה עין יפה אחד מארבעים. בית שמאי אומרים אחד משלשים. והבינונית מחמשים. והרעה מששים. תרם ועלה בידו אחד מששים תרומה ואינו צריך לתרום חזר והוסיף חייב במעשרות. עלה בידו מששים ואחד תרומה ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד במידה במשקל ובמניין. רבי יהודה אומר אף לא מן המוקף.
Jerusalem Talmud Terumot 4:7:10 רבי יהודה אומר

הכא רבי ליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל. אמר רבי יוחנן תנאין אינון. נמצאת אומר בידוע לא תעלה. שאינו בידוע תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה. רבי …
הכא רבי ליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל. אמר רבי יוחנן תנאין אינון. נמצאת אומר בידוע לא תעלה. שאינו בידוע תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה. רבי עקיבה אומר בידוע לא תעלה בשאינו ידוע תעלה.
Jerusalem Talmud Terumot 4:7:11 דברי רבי יודה

ליטרא קציעות שדרסה על פי חבית ואין ידוע היכן דרסה. על פי כוורת ואין ידוע איכן דרסה. רבי ליעזר אומר אם יש שם מאה ליטרין יעלה ואם לאו לא תעלה. רבי יהושע אומר אם יש שם מאה פומין תעלה. ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין דברי רבי יודה. רבי מאיר אמר רבי ליעזר אומר אם יש שם מאה פומין תעלה ואם לאו הפומין …
ליטרא קציעות שדרסה על פי חבית ואין ידוע היכן דרסה. על פי כוורת ואין ידוע איכן דרסה. רבי ליעזר אומר אם יש שם מאה ליטרין יעלה ואם לאו לא תעלה. רבי יהושע אומר אם יש שם מאה פומין תעלה. ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין דברי רבי יודה. רבי מאיר אמר רבי ליעזר אומר אם יש שם מאה פומין תעלה ואם לאו הפומין אסורין והשוליים מותרין. רבי יושע אמר אפילו יש שם שלש מאות פומין לא תעלה. הדא אמרה פומין עשו אותן כדבר שדרכו להימנות. הדא מסייעא לרבי יוחנן דו אמר תניין אינון. הדא מסייעא למאן דאמר דברי רבי מאיר כל הדברים מקדשין. הדא מסייעא למאן דאמר תניין אינון. הדא אמרה דלעת אפילו אחד ממאה בה אוסר.
Jerusalem Talmud Terumot 7:3:5 רבי יודה אומר

אמר רבי יוחנן ספק מדומע פטור מן החלה. ספק דימוע הנאכל משום דמע חייב בחלה. אמר רבי יוחנן דרבי יודה היא. דתנינן תמן אם נשאלו בבת אחת טמאין. בזה אחר זה טהורין. רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין. במה נן קיימין. אם בשנשאלו שניהן כאחת טמאין ואם בזה אחר זה טהורין. אלא כי נן קיימין בבא לשאל עליו ועל חבירו. …
אמר רבי יוחנן ספק מדומע פטור מן החלה. ספק דימוע הנאכל משום דמע חייב בחלה. אמר רבי יוחנן דרבי יודה היא. דתנינן תמן אם נשאלו בבת אחת טמאין. בזה אחר זה טהורין. רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין. במה נן קיימין. אם בשנשאלו שניהן כאחת טמאין ואם בזה אחר זה טהורין. אלא כי נן קיימין בבא לשאל עליו ועל חבירו. רבי יודה אומר אומר לו שאול דילך ואיזיל לך. ורבי יוסי אמר כמי שנשאלו שניהן כאחת. והכא לא כמי שנשאלו שניהן כאחת.
Jerusalem Talmud Terumot 8:3:19 רבי יודה אומר

המשמרת של יין רבי נחמיה אומר אם היתה פקוקה מלמעלה אף על פי שהיא פתוחה מלמטן. רבי יודה אומר אם היתה התחתונה מכוסה אף על פי שהעליון מגולה מותר מפני שאירס נחש עומד כסבכה ועמד מלמעלן. אמר רבי לעזר בשלא טרף. אבל אם טרף אסור.
Jerusalem Talmud Terumot 8:4:5 רבי יהודה אומר

רבי אילא ורבי זעירא תריהון בשם רבי יוחנן חבית הראשונה כרבי יוסי. והשנייה בין כרבי מאיר בין כרבי יוסי. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא ולית הדא פליגא על רבי מאיר. אמר ליה נאמר דלא כרבי מאיר ונאמר דלא כרבי יוסי. לפי שמצינו רבי מאיר שורף תלויה בכל מקום. אמר רבי מנא אזלית לקיסרין שמעית רבי זריקן בשם זעירה רב …
רבי אילא ורבי זעירא תריהון בשם רבי יוחנן חבית הראשונה כרבי יוסי. והשנייה בין כרבי מאיר בין כרבי יוסי. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא ולית הדא פליגא על רבי מאיר. אמר ליה נאמר דלא כרבי מאיר ונאמר דלא כרבי יוסי. לפי שמצינו רבי מאיר שורף תלויה בכל מקום. אמר רבי מנא אזלית לקיסרין שמעית רבי זריקן בשם זעירה רבי מאיר שורף בכל מקום תלויה. ואמרית ליה בגין שהיא תלויה דבר תורה. אמר לי אין אני פתר לה שניטמאה במדור של גוים. מה אית לך. דתני מדור של גוים תולין. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר שורפין. רבי הונא בשם רבי ירמיה רבי מאיר שורף תלויה בשאר ימות השנה. דתני תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים בזמנה. וישרוף בשחרית. תיפתר בשנתעצל ולא שרף. תדע לך שהוא כן דלא תנינן שחרית. ולא בשנתעצל ולא שרף. אמר רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי תיפתר שנולד לה טומאה באותה שעה ולית שמע מינה כלום.
Jerusalem Talmud Terumot 8:4:7 דברי רבי יודה

תמן תנינן בכור שאחזו דם אפילו מת אין מקיזין לו את הדם דברי רבי יודה. וחכמים אומרים יקיז ואף על פי שעשה בו מום. ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו. רבי שמעון אומר יקיז ואף על פי שעשה בו מום. רבי אבהו בשם רבי לעזר אתייא דרבי יודה כרבן גמליאל. ודרבנן כרבי ליעזר. ודרבי שמעון כרבי יהושע. ותני בשם רבי שמ …
תמן תנינן בכור שאחזו דם אפילו מת אין מקיזין לו את הדם דברי רבי יודה. וחכמים אומרים יקיז ואף על פי שעשה בו מום. ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו. רבי שמעון אומר יקיז ואף על פי שעשה בו מום. רבי אבהו בשם רבי לעזר אתייא דרבי יודה כרבן גמליאל. ודרבנן כרבי ליעזר. ודרבי שמעון כרבי יהושע. ותני בשם רבי שמעון יקיז ואף על פי שהוא מתכוין לעשות בו מום. ואתייה כרבי יהושע אחרייה. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש טעמא דרבי יודה לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים. לא התרתי לך דמו אלא לשפכם. מתיב רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי. והא פסולי מוקדשין כתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים. אמר רבי חייה בר אבא להכשר את אמרת. מה מים מכשירין אף דם מכשיר. רבי אבהו בשם רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו. תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו. רבי שמעון דרש בשעה שהוא לרצון אין את רשאי ליתן בו מום. בשעה שאינו לרצון את רשאי ליתן בו מום. וחכמים אומרים אפילו כולו מומין אין את רשאי ליתן בו מום.
Jerusalem Talmud Terumot 9:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: גידולי תרומה תרומה. וגידולי גידולין חולין. אבל הטבל ומעשר ראשון וספיחי שביעית ותרומת חוצה לארץ והמדומע והביכורים גידוליהן חולין. גידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן זרעם. מאה לגינה של תרומה ואחת של חולין כולן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה …
משנה: גידולי תרומה תרומה. וגידולי גידולין חולין. אבל הטבל ומעשר ראשון וספיחי שביעית ותרומת חוצה לארץ והמדומע והביכורים גידוליהן חולין. גידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן זרעם. מאה לגינה של תרומה ואחת של חולין כולן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו מאה של חולין ואחת של תרומה כולן אסורין. הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין. אי זהו דבר שאין זרעו כלה כגון הלוף השום והבצלים רבי יהודה אומר השום כשעורים.
Jerusalem Talmud Terumot 9:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: המנכש עם הנכרי בחסיות אף על פי שפירותיו טבל אוכל מהן עראי. שתלי תרומה שניטמאו שתלן טהרו מלטמא ואסורין מלוכל עד שיגום את האוכל. רבי יהודה אומר עד שיגום וישנה.
Jerusalem Talmud Terumot 10:2:3 רבי יהודה אומר

כמה רבי שמעון בן לקיש מים עושין פירות ומשקין אין עושין פירות דלא כרבי יודה. אלא רבי שמעון בן לקיש אמר מים עושין פירות וחסירין ומשקין עושין פירות ואינן חסירין. רבי יהודה אומר אין משקין עושין פירות כל עיקר.
Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: דג טמא שכבשו עם דג טהור וכל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוזי ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור. רבי יהודה אומר רביעית בסאתים. רבי יוסי אומר אחד מששה עשרה שבו. חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן. העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור.
Jerusalem Talmud Terumot 11:5:1 דברי רבי יהודה

משנה: כרשיני תרומה מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולתרנוגלין. ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה. וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה. ישראל ששם פרה מכהן לא יאכילנה כרשיני תרומה. וכהן ששם פרה מישראל מאכילה כרשיני תרומה. מדליקין שמן שריפה בבתי כניסיות ובבתי מדרשות ובמב …
משנה: כרשיני תרומה מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולתרנוגלין. ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה. וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה. ישראל ששם פרה מכהן לא יאכילנה כרשיני תרומה. וכהן ששם פרה מישראל מאכילה כרשיני תרומה. מדליקין שמן שריפה בבתי כניסיות ובבתי מדרשות ובמבואות אפילין ועל גבי החולים ברשות הכהן. בת ישראל שנישאת לכהן והיא לימודת לבוא אצל אביה אביה מדליק ברשותה. מדליקין בבית המשתה אבל לא בבית האבל דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר בבית האבל אבל לא בבית המשתה. רבי מאיר אוסר כאן וכאן ורבי שמעון מתיר כאן וכאן.
Jerusalem Talmud Terumot 11:5:12 דברי רבי יודה

מדליקין בבית המשתה אבל לא בבית האבל דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר בבית האבל אבל לא בבית המשתה. רבי מאיר אוסר כאן וכאן. רבי שמעון מתיר כאן וכאן. מה טעמא דרבי יהודה. בית המשתה על ידי דמניהון נקיים לא מתעסקין. בבית האבל על ידי דמניהון צאין מתעסקין ביה. מה טעמא דרבי יוסי. בית האבל על ידי דאינון כניעין לא …
מדליקין בבית המשתה אבל לא בבית האבל דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר בבית האבל אבל לא בבית המשתה. רבי מאיר אוסר כאן וכאן. רבי שמעון מתיר כאן וכאן. מה טעמא דרבי יהודה. בית המשתה על ידי דמניהון נקיים לא מתעסקין. בבית האבל על ידי דמניהון צאין מתעסקין ביה. מה טעמא דרבי יוסי. בית האבל על ידי דאינון כניעין לא מתעסקין ביה. בית המשתה על ידי דאינון פחיזין מתעסקין ביה. מאי טעמא דרבי מאיר בבית האבל על ידי דמניהון צואין מתעסקין בו. בית המשתה על ידי דאינון פחיזין מתעסקין ביה. מאי טעמא דרבי שמעון בית האבל על ידי דאינון כניעין לא מתעסקין ביה. בית המשתה על ידי דמניהון נקיין לא מתעסקין ביה. אמרין דבי רבי ינאי הלכה כרבי שמעון. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה הלכה כרבי שמעון. רבי יוסי צידניא בעא קומי רבי ירמיה. דלא כן מה נן אמרין. רבי מאיר ורבי שמעון אין הלכה כרבי שמעון. אמר ליה של בית קודמין היא. והא רבי יודה אומר מעין שניהן. ורבי יוסי אומר מעין שניהן. ורבי יודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי.

Jerusalem Talmud Maasrot (16)

Jerusalem Talmud Maasrot 1:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: מאימתי הפירות חייבין במעשרות תאינים משיבחילו. והענבים והבאושין משהבאישו. האוג והתותים משיאדימו וכל האדומים משיאדימו. הרימונים משימסו. התמרים משיטילו שאור. הפרסיקין משיטילו גידין. והאגוזים משיעשו מגורה. רבי יהודה אומר האגוזים והשקידים משיעשו קליפה. החרובין משינקידו וכל השחורים משינקידו. והאגסים …
משנה: מאימתי הפירות חייבין במעשרות תאינים משיבחילו. והענבים והבאושין משהבאישו. האוג והתותים משיאדימו וכל האדומים משיאדימו. הרימונים משימסו. התמרים משיטילו שאור. הפרסיקין משיטילו גידין. והאגוזים משיעשו מגורה. רבי יהודה אומר האגוזים והשקידים משיעשו קליפה. החרובין משינקידו וכל השחורים משינקידו. והאגסים והקרוסטומלין והפרישין והחזררין משיקריחו וכל הלבנים משיקרחו. התלתן כדי שתצמח. התבואה והזיתים משיכניסו שליש.
Jerusalem Talmud Maasrot 1:2:10 רבי יודה אומר

האגוזים והשקדים משיעשו מגורה. רבי יודה אומר האגוזים והשקידים משיעשו קליפה. אמרו בקליפה התחתונה שהיא סמוכה לאוכל. מודין חכמים לרבי יודה באלצרין ובאפיסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה.
Jerusalem Talmud Maasrot 1:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: ואי זהו גורנן למעשרות הקישואין והדילועין משיפקיסו ואם אינו מפקס משיעמיד ערימה. אבטיח משישלק. ואם אינו משלק משיעשה מוקצה. ירק הנאגד משיוגד. ואם אינו אוגד משימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי משילקוט כל צורכו. כלכלה משיחפה ואם אינו מחפה משימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי משילקוט כל צורכו. במה …
משנה: ואי זהו גורנן למעשרות הקישואין והדילועין משיפקיסו ואם אינו מפקס משיעמיד ערימה. אבטיח משישלק. ואם אינו משלק משיעשה מוקצה. ירק הנאגד משיוגד. ואם אינו אוגד משימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי משילקוט כל צורכו. כלכלה משיחפה ואם אינו מחפה משימלא את הכלי ואם אינו ממלא את הכלי משילקוט כל צורכו. במה דברים אמורים במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו. הפרד והצימוקין והחרובין משיעמיד ערימה. הבצלים משיפקילו. ואם אינו מפקל משיעמיד ערימה. התבואה משימרח ואם אינו ממריח משיעמיד ערימה. הקטניות משיכבור ואם אינו כובר עד שימרח. אף על פי שמירח נוטל מן הקוטעים ומן הצדדים וממה שבתוך התבן ואוכל. היין משיקפה אף על פי שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה. השמן משירד לעוקה אף על פי שירד נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפצים ונותן לחמיטה ולתוך התמחוי אבל לא יתן ללפס ולקדירה כשהן מרותחין. רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.
Jerusalem Talmud Maasrot 1:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: העיגול משיחליקינו. מחליקין בתאינים ובענבים של טבל. רבי יהודה אוסר. המחליק בענבים לא הוכשר. רבי יהודה אומר הוכשר. וגרוגרות משידוש ומגורה משיעגל. היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפתחה המגורה לא יאכל ממנו עראי. רבי יוסי מתיר.
Jerusalem Talmud Maasrot 1:5:3 רבי יודה אומר

רבי מנא אמר ליה סתם. רבי אבון בשם רבי יוחנן רבי יודן כדעתיה ורבנין כדעתון דתני זית שפיצעו בידים מסואבות לא הוכשרו. לסופגן במלח הוכשרו. לידע אם יש בו מים לא הוכשרו. רבי יודן אמר הוכשרו. רבנין אמרין במימיו הוא בודק. רבי יודה אומר בגופו הוא בודק. והכא רבנין אמרין במימיו הוא מחליק. רבי יודה בשיש שלו מחל …
רבי מנא אמר ליה סתם. רבי אבון בשם רבי יוחנן רבי יודן כדעתיה ורבנין כדעתון דתני זית שפיצעו בידים מסואבות לא הוכשרו. לסופגן במלח הוכשרו. לידע אם יש בו מים לא הוכשרו. רבי יודן אמר הוכשרו. רבנין אמרין במימיו הוא בודק. רבי יודה אומר בגופו הוא בודק. והכא רבנין אמרין במימיו הוא מחליק. רבי יודה בשיש שלו מחליק.
Jerusalem Talmud Maasrot 2:1:10 דברי רבי יהודה

אמר רבי יוחנן דברי רבי יהודה עשו אותו כייחור שהוא נוטה לחצר. על דעתיה דרבי יוחנן באוכל אחת אחת ובאוכל ברשות הכל ובמשייר. על דעתיה דרבי לעזר אפילו אינו אוכל אחת אחת אפילו אינו אוכל ברשות הכל ולא שייר.
Jerusalem Talmud Maasrot 2:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: המעלה פירות מגליל ליהודה או עולה לירושלם אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה. רבי מאיר אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה. הרוכלים המחזרים בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה. רבי יהודה אומר בית הראשון הוא ביתו.
Jerusalem Talmud Maasrot 2:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן רבי ליעזר אוסר מלוכל מהן עראי וחכמים מתירין חוץ מכלכלת התאינים. כלכלת תאינים שתרמה רבי שמעון מתיר וחכמים אוסרין. האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאינים לא יאכל עד שיעשר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב. אמר רבי יהודה מעשה בג …
משנה: פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן רבי ליעזר אוסר מלוכל מהן עראי וחכמים מתירין חוץ מכלכלת התאינים. כלכלת תאינים שתרמה רבי שמעון מתיר וחכמים אוסרין. האומר לחבירו הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאינים לא יאכל עד שיעשר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב. אמר רבי יהודה מעשה בגינת וורדים שהיתה בירושלם והיו תאיניה נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הפרישו ממנה תרומה ומעשר מעולם.
Jerusalem Talmud Maasrot 2:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: האומר לחבירו הילך איסר זה בעשרים תאינים שאבור לי בורר ואוכל. באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל. ברימון שאבור לי פורט ואוכל. באבטיח שאבור לי סופת ואוכל. אבל אם אמר לו בעשרים תאינים אילו בשני אשכולות אילו בשני רימונים אילו בשני אבטיחים אילו אוכל כדרכו ופטור מפני שקנה במחובר לקרקע. השוכר את הפועל לקצות …
משנה: האומר לחבירו הילך איסר זה בעשרים תאינים שאבור לי בורר ואוכל. באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל. ברימון שאבור לי פורט ואוכל. באבטיח שאבור לי סופת ואוכל. אבל אם אמר לו בעשרים תאינים אילו בשני אשכולות אילו בשני רימונים אילו בשני אבטיחים אילו אוכל כדרכו ופטור מפני שקנה במחובר לקרקע. השוכר את הפועל לקצות בתאינים אמר לו על מנת שאוכל תאינים הוא אוכל ופטור. על מנת שאוכל אני ובני או שיאכל בני בשכרי הוא אוכל ופטור ובנו אוכל וחייב. על מנת שאוכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה. בשעת הקציעה אוכל ופטור לאחר הקציעה אוכל וחייב שאינו אוכל מן התורה. זה הכלל האוכל מן התורה פטור ושאינו אוכל מן התורה חייב. היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע. בבנות שבע לא יאכל בלבסים. אבל מונע הוא את עצמו עד שהוא מגיע למקום היפות ואוכל. המחליף עם חבירו זה לוכל וזה לוכל. זה לקצות וזה לקצות. זה לוכל וזה לקצות חייב. רבי יהודה אומר המחליף לוכל חייב ולקצות פטור.
Jerusalem Talmud Maasrot 3:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: ואי זו היא חצר שהיא חייבת במעשרות רבי ישמעאל אומר חצר הצורית שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבה אומר כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. רבי נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלוכל בתוכה חייבת. רבי יוסי אומר כל שנכנס לה ואין אומר לו מה את מבקש פטורה. רבי יהודה אומר שתי חצירות זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונ …
משנה: ואי זו היא חצר שהיא חייבת במעשרות רבי ישמעאל אומר חצר הצורית שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבה אומר כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. רבי נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלוכל בתוכה חייבת. רבי יוסי אומר כל שנכנס לה ואין אומר לו מה את מבקש פטורה. רבי יהודה אומר שתי חצירות זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה. הגגות פטורין אף על פי שהן של חצר חייבת. בית שער ואכסדרא ומרפסת הרי אלו כחצר אם חייבת חייבין ואם פטורה פטורין. הצריפין והבורגונין והאליקטיות פטורין. סוכת גינוסר אף על פי שיש בו ריחים ותרנגולין פטורין. סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטורה. רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה. סוכת החג בחג רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין.
Jerusalem Talmud Maasrot 3:3:9 רבי יהודה אומר

רבי אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות. רבי שמעון אומר ארבע דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות. רבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות. וכן היה רבי יודה מחייב במזוזה. מסתברא רבי יודה יודי לאילין רבנין. אילין רבנין לא יודון לרבי יודה. אף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהוא פטור מן המזוזה ואינ …
רבי אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות. רבי שמעון אומר ארבע דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות. רבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות. וכן היה רבי יודה מחייב במזוזה. מסתברא רבי יודה יודי לאילין רבנין. אילין רבנין לא יודון לרבי יודה. אף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהוא פטור מן המזוזה ואינו טובל למעשרות.
Jerusalem Talmud Maasrot 3:4:12 דברי רבי יהודה

אשר לו חומה פרט לבית הבנוי לחומה דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר כותל החיצון הוא החומה. רבי יהודה דרש אשר לו חומה. רבי שמעון דרש אשר לא חומה.
Jerusalem Talmud Maasrot 4:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: תינוקות שטמנו תאינים לשבת ושכח לעשרן לא יאכלו מוצאי שבת עד שיעשרו. כלכלת שבת בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין. רבי יהודה אומר אף הלוקט כלכלה לשלח לחבירו לא יאכל עד שיעשר. הנוטל זיתין מן המעטן טובל אחד אחד במלח ואוכל. אם מלח ונתן לפניו חייב. רבי ליעזר אומר מן המעטן הטהור חייב ומן הטמא פטור מפני …
משנה: תינוקות שטמנו תאינים לשבת ושכח לעשרן לא יאכלו מוצאי שבת עד שיעשרו. כלכלת שבת בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין. רבי יהודה אומר אף הלוקט כלכלה לשלח לחבירו לא יאכל עד שיעשר. הנוטל זיתין מן המעטן טובל אחד אחד במלח ואוכל. אם מלח ונתן לפניו חייב. רבי ליעזר אומר מן המעטן הטהור חייב ומן הטמא פטור מפני שהוא מחזיר את המותר. שותין על הגת בין על החמין בין על הצונין ופטור דברי רבי מאיר. רבי אלעזר בי רבי צדוק מחייב. וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונין פטור.
Jerusalem Talmud Maasrot 4:2:5 אמר רבי יהודה

רבי חייה בשם רבי יוחנן לא אמר רבי יהודה אלא בכלכלת שבת. אי אומר רבי יהודה בליקט כלכלה לשלחה לחבירו שהוא מקפיד עליה ככלכלת שבת.
Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:3 רבי יודה אומר

לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי …
לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי יודה אומר בשם רבי לעזר בן עזריה אף השולח לחבירו עטנין ושתלין וחבילי תלתן לא יאכל עד שיעשר. שכן דרך בני אדם משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו. רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו חבר ששילח לחבר צריך לעשר. חברייא בעיי ניחא עם הארץ חשוד. חבר חשוד. אמר רבי יוסי וכי עם הארץ גבי תרומה לאו כחבר הוא. אלא כיני נהגו בני אדם להיות משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו.
Jerusalem Talmud Maasrot 5:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית. ואם ביכרו נוטל את הבכורות ומוכר את השאר. לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זוגיו למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין ואם הוציא חייב במעשרות ופטור מן התרומה. שהתורם בלבו על הקוטעים …
משנה: לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית. ואם ביכרו נוטל את הבכורות ומוכר את השאר. לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זוגיו למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין ואם הוציא חייב במעשרות ופטור מן התרומה. שהתורם בלבו על הקוטעים ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן. הלוקח שדה ירק בסוריא אם עד שלא באו לעונת המעשרות חייב. ומשבאו לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו והולך. רבי יהודה אומר אף ישכור פועלים וילקט. אמר רבי שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שקנה קרקע. אבל בזמן שלא קנה קרקע אף על פי שלא בא לעונת המעשרות פטור. רבי אומר אף לפי חשבון.

Jerusalem Talmud Maaser Sheni (10)

Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:2:4 דברי רבי יהודה

מה ביניהון. אמר רבי יונה שולה ביניהון. בית שמי אומרים שולה בידים טהורות ובית הלל אומרים שולה בידים טמאות. תני זו דברי רבי מאיר. אבל דברי רבי יהודה אומר בית שמי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה. ובית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משליתה. מה ביניהון. אמר רבי מתניה מגיגה ביניהון. בית שמי אומר מוגג בי …
מה ביניהון. אמר רבי יונה שולה ביניהון. בית שמי אומרים שולה בידים טהורות ובית הלל אומרים שולה בידים טמאות. תני זו דברי רבי מאיר. אבל דברי רבי יהודה אומר בית שמי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה. ובית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משליתה. מה ביניהון. אמר רבי מתניה מגיגה ביניהון. בית שמי אומר מוגג בידים טהורות. ובית הלל אומרים מוגג בידים טמאות.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: הלוקח בכסף מעשר שניטמא ייפדה. רבי יהודה אומר ייקבר. אמרו לו לרבי יהודה מה אם מעשר שני עצמו שנטמא הרי זה נפדה. הלוקח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה. אמר להן לא אם אמרתם במעשר שיני עצמו שכן הוא נפדה בטהור וברחוק מקום תאמרו בלקוח בכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום. צבי שלקחו בכסף מעשר ומת …
משנה: הלוקח בכסף מעשר שניטמא ייפדה. רבי יהודה אומר ייקבר. אמרו לו לרבי יהודה מה אם מעשר שני עצמו שנטמא הרי זה נפדה. הלוקח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה. אמר להן לא אם אמרתם במעשר שיני עצמו שכן הוא נפדה בטהור וברחוק מקום תאמרו בלקוח בכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום. צבי שלקחו בכסף מעשר ומת ייקבר על ידי עורו. רבי שמעון אומר ייפדה. לקחו חי ושחטו ונטמא ייפדה. רבי יוסי אומר ייקבר. לקחו שחוט ונטמא הרי הוא לו כפירות. המשאיל קנקן למעשר שיני אף על פי שגפן לא קנה מעשר. זלף לתוכן סתם עד שלא גפן לא קנה מעשר משגפן קנה מעשר. עד שלא גפן עולות באחד ומאה. משגפן מקדשות כל שהן. עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת. בית שמי אומרים מפתח ומערה לגת ובית הלל אומרים מפתח ואינו צריך לערות. במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכר סתומות אבל במקום שדרכן למכר פתוחות לא יצא הקנקן לחולין. ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במידה יצא הקנקן לחולין. רבי שמעון אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקניה יצא הקנקן לחולין.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:4:1 רבי יודה אומר

משנה: משך ממנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים נותן לו בסלע ומשתכר בסלע ומעשר שני שלו. משך ממנו מעשר בשתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע נותן לו סלע מחוליו וסלע של מעשר שיני שלו. אם היה עם הארץ נותן לו מדמיו. הפודה מעשר שיני ולא קרא שם רבי יוסי אומר דייו. רבי יודה אומר צריך לפרש. היה מדבר ע …
משנה: משך ממנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים נותן לו בסלע ומשתכר בסלע ומעשר שני שלו. משך ממנו מעשר בשתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע נותן לו סלע מחוליו וסלע של מעשר שיני שלו. אם היה עם הארץ נותן לו מדמיו. הפודה מעשר שיני ולא קרא שם רבי יוסי אומר דייו. רבי יודה אומר צריך לפרש. היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה קידושיה נתן לה קידושיה ולא פירש רבי יוסי אומר דייו ורבי יודה אומר צריך לפרש.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: כל המעות הנמצאין הרי אילו חולין ואפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות. מצא בתוכן חרש וכתוב עליו מעשר הרי זה מעשר. המוציא כלי וכתוב עליו קרבן רבי יהודה אומר אם היה של חרש הוא חולין ומה שבתוכו קרבן ואם היה של מתכת הוא קרבן ומה שבתוכו חולין. אמרו לו אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין בקרבן. המוציא כ …
משנה: כל המעות הנמצאין הרי אילו חולין ואפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות. מצא בתוכן חרש וכתוב עליו מעשר הרי זה מעשר. המוציא כלי וכתוב עליו קרבן רבי יהודה אומר אם היה של חרש הוא חולין ומה שבתוכו קרבן ואם היה של מתכת הוא קרבן ומה שבתוכו חולין. אמרו לו אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין בקרבן. המוציא כלי וכתוב עליו קו״ף קרבן מ״ם מעשר דלי״ת דמאי טי״ת טבל. ת״יו תרומה שבשעת הסכנה היו כותבין תי״ו תחת תרומה. רבי יוסי אומר וכולן שמות אדם הן. אמר רבי יוסי אפילו מצא חבית והיא מליאה פירות וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין שאני אומר אישתקד היתה מליאה פירות תרומה ופינה. האומר לבנו מעשר שיני שבזוית זו ומצאו בזוית אחרת הרי אלו חולין. הרי שם מנה ומצא מאתים השאר חולין. מאתים ומצא מנה הכל מעשר.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:11 רבי יודה אומר

אמר רבי יוחנן אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כמאן דאמר לעיתותי ערב. דתני רבי דוסא אומר כל מה שילקטו עניים בין העמרים הבקר הרי הוא הבקר. רבי יודה אומר לעיתותי ערב וחכמים אומרים אין הבקר אנסין הבקר שאין אנו אחראין לרמאין. ברם כמאן דאמר בשחרית לא אתיא. ויש אדם מבקר במחובר לקרקע. אמר רבי ירמיה אפילו כמאן דאמ …
אמר רבי יוחנן אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כמאן דאמר לעיתותי ערב. דתני רבי דוסא אומר כל מה שילקטו עניים בין העמרים הבקר הרי הוא הבקר. רבי יודה אומר לעיתותי ערב וחכמים אומרים אין הבקר אנסין הבקר שאין אנו אחראין לרמאין. ברם כמאן דאמר בשחרית לא אתיא. ויש אדם מבקר במחובר לקרקע. אמר רבי ירמיה אפילו כמאן דאמר בשחרית אתיא הוא. ולאו רבן שמעון בן גמליאל היא. ועוד הוא אית ליה משיכתו שלמעשר שיני היא פדייתו. אמר רבי יוסי והיינו וקם לו. אילו ראה ככר מתגלגל בנהר ואמר ככר זה הקדש שמא כלום אמר. אמר רבי ירמיה עד דאת מקשי ליה בשחרית קשייתה לעיתותי ערב. אמר ליה מאן דאיתיה ליה לעיתותי ערב. לית ליה לאילין קשייתא.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:14 רבי יודה אומר

תמן תנינן רבי יודה אומר אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים יש לו. אמר רבי לעזר כיני מתניתא אין לנכרי כרם רבעי כל עיקר. רבי ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי לעזר אתייא דרבי יודה כבית שמי. על דעתיה דרבי כמה דבית שמי אומר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שיני כמה דתימר אין מעשר שיני בשביעית. ודכוותה אין נטע רב …
תמן תנינן רבי יודה אומר אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים יש לו. אמר רבי לעזר כיני מתניתא אין לנכרי כרם רבעי כל עיקר. רבי ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי לעזר אתייא דרבי יודה כבית שמי. על דעתיה דרבי כמה דבית שמי אומר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שיני כמה דתימר אין מעשר שיני בשביעית. ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית. כן רבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שיני כמה דאת אמר אין מעשר שיני בסוריא ודכוותה אין נטע רבעי בסוריא. אמר ליה חמי מה אמר. לא אמר אלא אין לו חומש ואין לו ביעור הא שאר כל הדברים יש לו. רבי יודה אומר אין לנכרי נטע רבעי בסוריא.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:16 רבי יודה אמר

חיפה שאל הא רבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר כמה דתימר אין מעשר שיני בסוריא. ודכוותה אין נטע רבעי בסוריא. ודכוותה לא למדו תרומת תודה אלא מתרומת מעשר. כמה דתימר אין תרומת מעשר במדבר ודכוותה לא תהא תרומת תודה במדבר. אמר רבי יוסי לא למדו ממנה אלא לשיעורין.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:4:1 אמר רבי יהודה

משנה: אמר רבי יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות מהרו פירותיהם עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא רבי עקיבה ולימד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות פטורין מן הביעור. מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרות להן שם. מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה אמר רבן גמליאל עישור שאני עתיד למוד נת …
משנה: אמר רבי יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות מהרו פירותיהם עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא רבי עקיבה ולימד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות פטורין מן הביעור. מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרות להן שם. מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה אמר רבן גמליאל עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו. עישור אחר שאני עתיד למוד נתון לעקיבה שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו. אמר רבי יהושע עישור שאני עתיד למוד נתון לאלעזר בן עזריה ומקומו מושכר לו. ונתקבלו זה מזה שכר.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:4:3 אמר רבי יודה

אמר רבי יודה מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו יושבין על מעלות האולם בהר הבית. והיה יוחנן הכהן הסופר הלז יושב לפניהן. אמרו לו צא וכתוב.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:11 דברי רבי יהודה

תני למחלוקת נתנו דברי רבי יהודה. רבי יוסי אמר לבית דירה נתנו. אתיא דרבי יודה כרבי יוסי ודרבי מאיר כדעתיה דתנינן מעלות היו שכר ללוים דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר לא היו מעלות להן שכר.

Jerusalem Talmud Challah (8)

Jerusalem Talmud Challah 1:3:5 בשם רבי יודה

מעשר שיני והקדש שנפדו. רבי זעירא רבי יוסי רבי חמא בר עוקבא רבי הלל בן הליס מטי בה בשם רבי יודה דמן הדא. מעשר שיני שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה.
Jerusalem Talmud Challah 2:1:1 אמר רבי יהודה

משנה: פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה. יצאו מכאן לשם רבי ליעזר מחייב ורבי עקיבה פוטר. עפר חוצה לארץ הבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת. עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה ונאכלת בידים מסואבות. האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה אב …
משנה: פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה. יצאו מכאן לשם רבי ליעזר מחייב ורבי עקיבה פוטר. עפר חוצה לארץ הבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת. עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה ונאכלת בידים מסואבות. האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה אבל לא האיש.
Jerusalem Talmud Challah 2:1:2 דברי רבי יהודה

הלכה: פירות חוצה לארץ כול'. כתיב אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה. שמה אתם חייבין. אין אתם חייבין חוץ לארץ. תני זו דברי רבי מאיר. אבל דברי רבי יהודה פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ רבי אליעזר פוטר ורבי עקיבה מחייב. מה טעמא דרבי אליעזר לחם הארץ. לא לחם חוץ לארץ. מה טעמא דרבי עקיבה אל הארץ אשר אני מביא אתכם ש …
הלכה: פירות חוצה לארץ כול'. כתיב אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה. שמה אתם חייבין. אין אתם חייבין חוץ לארץ. תני זו דברי רבי מאיר. אבל דברי רבי יהודה פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ רבי אליעזר פוטר ורבי עקיבה מחייב. מה טעמא דרבי אליעזר לחם הארץ. לא לחם חוץ לארץ. מה טעמא דרבי עקיבה אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה. שמה אתם חייבין בין בפירות הארץ בין בפירות חוץ לארץ.
Jerusalem Talmud Challah 2:1:10 אמר רבי יודה

אמר רבי יודה אימתי בזמן שהספינה גוששת. אמר רבי חגיי רבי יודה כדעתיה דרבי יודה פוטר במים לפי שאין בהן ממש. אמר רבי אבין לא מסתברא דלא מחלפא שיטתיה. לא היתה את הספינה גוששת כמי שהספינה גוששת. לא היתה ספינה גוששת מעשרותיה מהלכה תורמין ממנה על עציץ שאין נקוב ומעציץ שאין נקוב עליה. כהדא דתני עציץ שאינו נ …
אמר רבי יודה אימתי בזמן שהספינה גוששת. אמר רבי חגיי רבי יודה כדעתיה דרבי יודה פוטר במים לפי שאין בהן ממש. אמר רבי אבין לא מסתברא דלא מחלפא שיטתיה. לא היתה את הספינה גוששת כמי שהספינה גוששת. לא היתה ספינה גוששת מעשרותיה מהלכה תורמין ממנה על עציץ שאין נקוב ומעציץ שאין נקוב עליה. כהדא דתני עציץ שאינו נקוב מעשרותיו מהלכה ותרומתו אינה מדמעת ואין חייבין עליו חומש. רבי הילא בשם רבי לעזר הקונה עציץ נקוב בסוריא אף על פי שלא קנה עפר שתחתיו וקרקע שעל גביו קנה לחייבו למעשרות ולשביעית אפילו נתון על גבי שתי יתידות. אף רבי יודה מודי בה. מה בינו לבין הספינה. ספינה עולה ויורדת וזה במקומו הוא.
Jerusalem Talmud Challah 2:3:5 אמר רבי יודה

תני אמר רבי יודה מפני מה אמרו בעל הבית אחד מעשרים וארבעה. ונחתום אחד מארבעים ושמונה. אלא שהנחתום עינו יפה בעיסתו ובעל הבית רעה בעיסתו. וחכמים אומרים לא משם (הוא זה) ולא מטעם זה. אלא ונתתם ממנו את תרומת יי לאהרון הכהן עשה שיינתנו לכהן בכהונתו. אלא שהנחתום עיסתו מרובה ויש בה כדי מתנה לכהן ובעל הבית עי …
תני אמר רבי יודה מפני מה אמרו בעל הבית אחד מעשרים וארבעה. ונחתום אחד מארבעים ושמונה. אלא שהנחתום עינו יפה בעיסתו ובעל הבית רעה בעיסתו. וחכמים אומרים לא משם (הוא זה) ולא מטעם זה. אלא ונתתם ממנו את תרומת יי לאהרון הכהן עשה שיינתנו לכהן בכהונתו. אלא שהנחתום עיסתו מרובה ויש בה כדי מתנה לכהן ובעל הבית עיסתו מעוטה ואין בה כדי מתנה לכהן.
Jerusalem Talmud Challah 3:4:3 תני רבי יודה

תני רבי יודה מלאי שלישראל ופועלין גוים עושין לתוכו חייב בחלה. מלאי שלגוי ופועלי ישראל עושין בתוכו פטור מן החלה. אמר רבי יוסי אוף אנן תנינן נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה.
Jerusalem Talmud Challah 4:4:6 רבי יודה אומר

רבי חונא אמר כיני מתניתא מגזיב ועד הנהר מגזיב ועד אמנס. תני אי זו היא הארץ ואי זו חוץ לארץ. כל שהוא שופע מטוורוס אמנס ולפנים ארץ ישראל. מטוורוס אמנס ולחוץ חוצה לארץ. הניסין שבים את רואה אותן כאילו חוט מתוח מטוורוס אמנס ועד נחל מצרים. מהחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ. רבי יודה אומר כל שהו …
רבי חונא אמר כיני מתניתא מגזיב ועד הנהר מגזיב ועד אמנס. תני אי זו היא הארץ ואי זו חוץ לארץ. כל שהוא שופע מטוורוס אמנס ולפנים ארץ ישראל. מטוורוס אמנס ולחוץ חוצה לארץ. הניסין שבים את רואה אותן כאילו חוט מתוח מטוורוס אמנס ועד נחל מצרים. מהחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ. רבי יודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל שנאמר וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים. שבצדדין מהן את רואה אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס מנחל מצרים ועד אוקיינוס מהחוט ולפנים ארץ ישראל. מהחוט ולחוץ חוץ לארץ.
Jerusalem Talmud Challah 4:4:18 רבי יודה אמר

רבי יודה אוסר בביכורים. רבי יודה כדעתיה דו רבי יודה אמר אין נותנין אותן אלא לחבר בטובה.

Jerusalem Talmud Orlah (6)

Jerusalem Talmud Orlah 2:1:6 רבי יהודה אומר

ועולין באחד ומאה. מה את עביד לה כתחילת הפרשה או כסוף הפרשה. אין תימר כתחילת הפרשה אין הקטן מעלה ואין אחר מעלה ואינו דוחה את השבת. ואין תעבדיניה כסוף הקטן מעלה ואחר מעלה ודוחה את השבת. תמן תנינן רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה. ותני עלה רבי שמעון בן אלעזר אומר אם רצה נותן עיניו במקצתו ואו …
ועולין באחד ומאה. מה את עביד לה כתחילת הפרשה או כסוף הפרשה. אין תימר כתחילת הפרשה אין הקטן מעלה ואין אחר מעלה ואינו דוחה את השבת. ואין תעבדיניה כסוף הקטן מעלה ואחר מעלה ודוחה את השבת. תמן תנינן רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה. ותני עלה רבי שמעון בן אלעזר אומר אם רצה נותן עיניו במקצתו ואוכל את השאר. אמר רבי יונה רבי יודה עבד כסוף הפרשה ורבי שמעון בן אלעזר עבד לה כתחילת הפרשה. אמר רבי יוסי אף רבי שמעון בן אלעזר עבד לה כסוף הפרשה. ולא מודי רבי שמעון בן אלעזר שאסור לעשות כן בודאי. מאי כדון ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול.
Jerusalem Talmud Orlah 2:1:10 רבי יודה אומר

תני פרוסה שללחם הפנים שנתערבה במאה פרוסות שלחולין וכן חתיכה שלחטאת שנתערבה במאה חתיכות שלחולין לא יעלו. רבי יודה אומר יעלו. מה טעמא דרבי יודה. ושה אחד מן הצאן ומן המאתים ממשקה ישראל. מדבר שהוא מותר לישראל. וקשיא כתיב מאתים ורבי יודה אומר מאה. כתיב חיים ורבי יודה אומר שחוטין. מה בין חיים לשחוטין. רבי …
תני פרוסה שללחם הפנים שנתערבה במאה פרוסות שלחולין וכן חתיכה שלחטאת שנתערבה במאה חתיכות שלחולין לא יעלו. רבי יודה אומר יעלו. מה טעמא דרבי יודה. ושה אחד מן הצאן ומן המאתים ממשקה ישראל. מדבר שהוא מותר לישראל. וקשיא כתיב מאתים ורבי יודה אומר מאה. כתיב חיים ורבי יודה אומר שחוטין. מה בין חיים לשחוטין. רבי חיננא אמר חיין עשו אותן כדבר שדרכו להימנות.
Jerusalem Talmud Orlah 2:7:3 רבי יודה אומר

אמר רבי יוחנן רבי יהודה ורבי ליעזר שניהן אמרו דבר אחד. דתנינן תמן צלוחית שפיה צר טובל ומעלה כדרכו. רבי יודה אומר הזיה הראשונה. כמה דרבי יודה אמר הראשון מוציא את האחרון. כן רבי ליעזר אומר אוף הכא הראשון מוציא את האחרון.
Jerusalem Talmud Orlah 3:4:3 אמר רבי יודה

רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר דברי רבי מאיר עשרה דברים מקדשין. וחרנה אמר דברי רבי מאיר כל הדברים מקדשין. רבי יעקב בר אחא אמר שמועתא. מתניתא פליגא על מאן דאמר דברי רבי מאיר עשרה דברים מקדשין. דתנינן תמן אמר רבי יודה לא הוזכרו רימוני בדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום.
Jerusalem Talmud Orlah 3:6:2 רבי יודה אמר

הלכה: נפלו ואחר כך נתפצעו בין שוגג בין מזיד לא יעלו דברי רבי מאיר. רבי יודה אמר בין שוגג בין מזיד יעלו. רבי יוסי אומר שוגג יעלו מזיד לא יעלו. מה טעמא דרבי מאיר. קנסו בשוגג מפני מזיד. מה טעמא דרבי יודה. כבר קנסו בידו. מה טעמא דרבי יוסי. כיי דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מו …
הלכה: נפלו ואחר כך נתפצעו בין שוגג בין מזיד לא יעלו דברי רבי מאיר. רבי יודה אמר בין שוגג בין מזיד יעלו. רבי יוסי אומר שוגג יעלו מזיד לא יעלו. מה טעמא דרבי מאיר. קנסו בשוגג מפני מזיד. מה טעמא דרבי יודה. כבר קנסו בידו. מה טעמא דרבי יוסי. כיי דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר. מזיד אסור.
Jerusalem Talmud Orlah 3:7:2 אמר רבי יודה

הלכה: אי זהו ספק הערלה. כרם שלערלה וענבים נמכרות חוצה לו. בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר. אמר רבי יודן. אף זה ספיקו אסור בסוריא. אי זהו ספק המותר בסוריא. כרם שלערלה וכרם אחר בצידו וענבים נמכרות חוצה לו. בארץ ישראל אסור ובסורייא מותר. אמר רבי יודה אף זה אסור בסוריא. אי זה ספק המותר בסוריא. כרם נטוע ירק …
הלכה: אי זהו ספק הערלה. כרם שלערלה וענבים נמכרות חוצה לו. בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר. אמר רבי יודן. אף זה ספיקו אסור בסוריא. אי זהו ספק המותר בסוריא. כרם שלערלה וכרם אחר בצידו וענבים נמכרות חוצה לו. בארץ ישראל אסור ובסורייא מותר. אמר רבי יודה אף זה אסור בסוריא. אי זה ספק המותר בסוריא. כרם נטוע ירק ושדה ירק אחר בצידו וירק נמכר חוצה לו. בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר.

Jerusalem Talmud Bikkurim (11)

Jerusalem Talmud Bikkurim 1:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: יש מביאין ביכורין וקורין. מביאין ולא קורין. ויש שאינן מביאין. אלו שאינן מביאין הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך של יחיד או בתוך שלרבים. וכן המבריך מתוך שליחיד או מתוך שלרבים לתוך שלו. הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך שלו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע הרי זה אינו מביא. רבי יהודה אומר מביא. מאי זה טעם אינו מב …
משנה: יש מביאין ביכורין וקורין. מביאין ולא קורין. ויש שאינן מביאין. אלו שאינן מביאין הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך של יחיד או בתוך שלרבים. וכן המבריך מתוך שליחיד או מתוך שלרבים לתוך שלו. הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך שלו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע הרי זה אינו מביא. רבי יהודה אומר מביא. מאי זה טעם אינו מביא. משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא עד שיהו כל הגידולים מאדמתך.
Jerusalem Talmud Bikkurim 1:1:7 רבי יודה אמר

על דעתיה דרבי יודה מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלרבים. מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך הרבים באמצע. אמר רבי אימי אתייא דרבי יודה כרבי ליעזר. דתנינן תמן אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות. רבי ליעזר מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים. כמה דרבי ליעזר אמר תמן תחת רשות ה …
על דעתיה דרבי יודה מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלרבים. מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך הרבים באמצע. אמר רבי אימי אתייא דרבי יודה כרבי ליעזר. דתנינן תמן אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות. רבי ליעזר מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים. כמה דרבי ליעזר אמר תמן תחת רשות הרבים שלו. כך רבי יודה אמר הכא תחת רשות הרבים שלו. רבי שמואל בר רב יצחק בעי. אין כרבי ליעזר יביא ויקרא. אמר רבי יוסי מיסבר סבר רבי שמואל בר רב יצחק שרבי ליעזר מתיר לעשות כן והן שלו לעולם. אלא רבי ליעזר מתיר לעשות כן וכל הקודם בהן זכה.
Jerusalem Talmud Bikkurim 1:4:5 בשם רבי יהודה

תני בשם רבי יהודה גר עצמו מביא וקורא. מה טעמא כי אב המון גוים נתתיך. לשעבר היית אב לארם. ועכשיו מיכן והילך אתה אב לכל הגוים. רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי יהודה. אתא עובדא קומי דרבי אבהו והורי כרבי יהודה.
Jerusalem Talmud Bikkurim 1:5:2 רבי יהודה אמר

הלכה: רבי ליעזר בן יעקב אומר כו'. תמן תנינן רבי יהודה אמר בת גר זכר כבת חלל זכר. וכולהון מקרא אחד הן דורשין. כי אם בתולות מזרע בית ישראל. רבי יהודה אומר עד שיהא אמו מישראל. רבי אלעזר אומר או אביה או אמה. רבי יוסי אומר עד שיולדו בקדושת ישראל. רבי שמעון אומר עד שיביאו בתולים בקדושת ישראל. תני בשם רבי …
הלכה: רבי ליעזר בן יעקב אומר כו'. תמן תנינן רבי יהודה אמר בת גר זכר כבת חלל זכר. וכולהון מקרא אחד הן דורשין. כי אם בתולות מזרע בית ישראל. רבי יהודה אומר עד שיהא אמו מישראל. רבי אלעזר אומר או אביה או אמה. רבי יוסי אומר עד שיולדו בקדושת ישראל. רבי שמעון אומר עד שיביאו בתולים בקדושת ישראל. תני בשם רבי שמעון גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שנתגיירה כשירה לכהונה שנאמר וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ופנחס עמהן. ורבנין החיו לכם לעבדים ולשפחות.
Jerusalem Talmud Bikkurim 1:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: הקונה שני אילנות בתוך של חבירו מביא ואינו קורא. רבי מאיר אומר מביא וקורא. יבש המעיין נקצץ האילן מביא ואינו קורא. רבי יהודה אומר מביא וקורא. מן העצרת ועד החג מביא וקורא. מן החג ועד החנוכה מביא ואינו קורא. רבי יהודה בן בתירה אומר מביא וקורא.
Jerusalem Talmud Bikkurim 1:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: הפריש ביכוריו ומכר שדהו מביא ואינו קורא. והשיני. מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא. רבי יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא. הפריש את בכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שניטמו מביא אחרים תחתיהם ואינו קורא והשניים אין חייבין עליהן חומש. ניטמו בעזרה נופץ ואינו קורא. ומניין שהוא חייב באחריותן …
משנה: הפריש ביכוריו ומכר שדהו מביא ואינו קורא. והשיני. מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא. רבי יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא. הפריש את בכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שניטמו מביא אחרים תחתיהם ואינו קורא והשניים אין חייבין עליהן חומש. ניטמו בעזרה נופץ ואינו קורא. ומניין שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית. שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי אלהיך וגו' מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית. הרי שהביא ממין אחד וקרא וחזר והביא ממין אחר אינו קורא.
Jerusalem Talmud Bikkurim 1:9:1 רבי יהודה אומר

משנה: הקונה שלשה אילנות בתוך שלחבירו מביא וקורא. רבי מאיר אומר אפילו שנים. קנה אילן וקרקעו מביא וקורא. רבי יהודה אומר אף בעלי אריסות וחכורות מביאין וקורין.
Jerusalem Talmud Bikkurim 1:9:2 רבי יודה אומר

הלכה: תני חכורי בתי אבות אינן מביאין. רבי יודה אומר הן עצמן מביאין וקורין.
Jerusalem Talmud Bikkurim 2:1:14 אמר רבי יהודה

והן ניכסי כהן. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. לך נתתיו למשחה. למשחה לגדולה. למשחה ליסיכה. למשחה להדלקה. הייתי אומר בין טמאים בין טהורים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא בערתי ממנו. מבעיר את התרומה בטומאה. רבי זעירא בשם רבי לעזר. מניין למעשר שיני עצמו שניטמא שאין מדליקין בו. תלמוד לומר לא בערתי ממנו בטמא. …
והן ניכסי כהן. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. לך נתתיו למשחה. למשחה לגדולה. למשחה ליסיכה. למשחה להדלקה. הייתי אומר בין טמאים בין טהורים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא בערתי ממנו. מבעיר את התרומה בטומאה. רבי זעירא בשם רבי לעזר. מניין למעשר שיני עצמו שניטמא שאין מדליקין בו. תלמוד לומר לא בערתי ממנו בטמא. ראוי לפדותו ואת אמר הכין. לא אתיא דלא או בלקוח בכסף מעשר שניטמא. אמר רבי יהודה אוף בביכורין שניטמאו דברי הכל.
Jerusalem Talmud Bikkurim 3:4:1 רבי יודה אומר

משנה: החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתיפו ונכנס עד שהוא מגיע לעזרה. הגיע לעזרה ודברו הלוים בשיר ארוממך יי כי דיליתני ולא שמחת אויבי לי. הגוזלות שעל הסלים היו עולות ומה שבידם נותנין לכהנים. עודינו הסל על כתיפו קורא מהגדתי היום ליי אלהיך עד שהוא גומ …
משנה: החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתיפו ונכנס עד שהוא מגיע לעזרה. הגיע לעזרה ודברו הלוים בשיר ארוממך יי כי דיליתני ולא שמחת אויבי לי. הגוזלות שעל הסלים היו עולות ומה שבידם נותנין לכהנים. עודינו הסל על כתיפו קורא מהגדתי היום ליי אלהיך עד שהוא גומר כל הפרשה. רבי יודה אומר עד ארמי אובד אבי. הגיע לארמי אובד אבי מוריד הסל מן כתיפו ואוחזו בשפתיו וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו. וקורא מארמי אובד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה. ומניחו בצד המזבח והשתחוה ויצא. בראשונה כל מי שהוא יודע לקרות קורא וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין לפניו. נמנעו מלהביא התקינו שיהו מקרין את מי שהוא יודע ואת מי שאינו יודע. העשירים מביאין את ביכוריהן בקלתות שלכסף ושלזהב והעניים מביאין אותן בסלי נצרים שלערבה קלופה והסלים והביכורים נותנים לכהנים.
Jerusalem Talmud Bikkurim 3:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: אימתי אמרו תוספת הביכורים כביכורים. בזמן שהיא באה מן הארץ. ואם אינה באה מן הארץ אינה כביכורים. ולמה אמרו הביכורים כנכסי כהן. שהוא קונה מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמיאה ובעל חוב נוטלן בחובו והאשה בכתובתה כספר תורה. ורבי יהודה אומר אין נותנין אותן אלא לחבר בטובה וחכמים אומרים נותנין אותם לאנשי משמר …
משנה: אימתי אמרו תוספת הביכורים כביכורים. בזמן שהיא באה מן הארץ. ואם אינה באה מן הארץ אינה כביכורים. ולמה אמרו הביכורים כנכסי כהן. שהוא קונה מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמיאה ובעל חוב נוטלן בחובו והאשה בכתובתה כספר תורה. ורבי יהודה אומר אין נותנין אותן אלא לחבר בטובה וחכמים אומרים נותנין אותם לאנשי משמר והם מחלקין ביניהן כקדשי המקדש.

Jerusalem Talmud Shabbat (59)

Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:24 דברי רבי יהודה

אמר רב יוסף. אף אנן תנינן כולהן. ים. דתנינן תמן. הזורק בים ארבע אמות פטור. לא סוף דבר ארבע אמות בים. אלא אפילו זורק בכל הים פטור. שכל הים נקרא כרמלית. בקעה. דתנינן. הבקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה. ובימות הגשמים רשות (היחיד) [הרבים] לכאן ולכאן. אם אומר את. רשות היחיד לכאן ולכאן. …
אמר רב יוסף. אף אנן תנינן כולהן. ים. דתנינן תמן. הזורק בים ארבע אמות פטור. לא סוף דבר ארבע אמות בים. אלא אפילו זורק בכל הים פטור. שכל הים נקרא כרמלית. בקעה. דתנינן. הבקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה. ובימות הגשמים רשות (היחיד) [הרבים] לכאן ולכאן. אם אומר את. רשות היחיד לכאן ולכאן. לא תהא טעונה הקפת כלי בהמה. ותנינן. הקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה. אסטווה. דתנינן. וכן גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. אסקופה. דתנינן. המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה. בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר. פטור. שלא עשה מלאכתו בבת אחת. הא אם עשה מלאכתו בבת אחת חייב. בן עזאי אומר. אפילו אם עשה מלאכתו בבת אחת פטור. כרמלית. תני רבי חייא. כרמל. רך מלא. אינו לא לח ולא יבש אלא בינוני. והכא אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד אלא כרמלית. אי זו היא כרמלית. רבי יסא בשם רבי יוחנן. כגון חנותיה דבר יוסטיני. חצר שלרבים ומבואות שאינן מפולשין אם עירבו מותרין. ואם לא עירבו אסורין.
Jerusalem Talmud Shabbat 1:3:2 רבי יהודה אומר

הלכה: מתני' לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא כול'. תני. לא יצא החייט במחט שבכליו. ולא הליבלר בקולמוס שבאזנו. ולא הצבע בדיגמא שבאזנו. ולא השולחני בדינר שבאזנו. ואם יצא הרי אילו פטורין. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. אומן דרך אומנותו חייב. הא שאר כל אדם יוצאין בכך. מחלפא שיטתיה דרבי מאיר. …
הלכה: מתני' לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא כול'. תני. לא יצא החייט במחט שבכליו. ולא הליבלר בקולמוס שבאזנו. ולא הצבע בדיגמא שבאזנו. ולא השולחני בדינר שבאזנו. ואם יצא הרי אילו פטורין. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. אומן דרך אומנותו חייב. הא שאר כל אדם יוצאין בכך. מחלפא שיטתיה דרבי מאיר. דתנינן תמן. יצאת חייבת חטאת. דברי רבי מאיר. וכא הוא אמר הכין. רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבון בשם רבי יוחנן. תמן דרך הוצאה בנשים. ברם הכא טפילין יוצאין בכך. מחלפין שיטתין דרבנן. דתנינן תמן. וחכמים פוטרין בכוכלת ובצלוחית של פילייטון. הא במחט נקובה חייב. הדא היא אומן באומנותו חייב. אמר רבי יוסי בר אבון. תיפתר באשה גדלת.
Jerusalem Talmud Shabbat 1:11:1 רבי יהודה אומר

משנה: משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה. ומחיזין את האור במדורת בית המוקד. ובגבולין כדי שיצת האור ברובן. רבי יהודה אומר אף בפיחמין כל שהן:
Jerusalem Talmud Shabbat 2:3:3 רבי יהודה אומר

רבי אלעזר שאל. מהו לעשות אוהל מעור בהמה טמיאה. והכתיב ועורות תחשים. רבי יודה רבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר. טיינון. לשם צבעו נקרא. ורבי נחמיה אמר. גלקטינן. ורבנן אמרין. מין חיה טהורה וגדולה במדבר. ותייא כיי דמר רבי אלעזר בירבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש בשם רבי מאיר. כמין חיה טהורה ברא הק …
רבי אלעזר שאל. מהו לעשות אוהל מעור בהמה טמיאה. והכתיב ועורות תחשים. רבי יודה רבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר. טיינון. לשם צבעו נקרא. ורבי נחמיה אמר. גלקטינן. ורבנן אמרין. מין חיה טהורה וגדולה במדבר. ותייא כיי דמר רבי אלעזר בירבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש בשם רבי מאיר. כמין חיה טהורה ברא הקדוש ברוך הוא למשה במדבר. כיון שעשה בה מלאכת המשכן נגנזה. רבי אבון אמר. קרש היה שמה. תני רבי הושעיה. דחדא קרן. ותיטב ליי משור פר מקרין ומפריס. מקרן כתב רחמנא.
Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:8 רבי יודה אומר

הבעיר ובישל. אית תניי תני. חייב שתים. אית תניי תני. חייב אחת. מאן דמר. חייב שתים. אחת משום מבעיר ואחת משום מבשל. ומאן דמר. אחת. היי דא היא. רבי יודה אומר. משום מבעיר. רבי יוסי אומר. משום מבשל. וקשיא על דרבי יוסי. הבערה לימדה על כל המלאכות שבתורה. אינו חייב משום מבעיר אלא משום מבשל.
Jerusalem Talmud Shabbat 2:6:2 בשם רבי יודה

הלכה: על שלש עבירות הנשים מתות כול'. אית תניי תני. ילדות. אית תניי תני. יולדות. מאן דמר. ילדות. תני בשם רבי יודה. בעון הנדרים הבנים מתים. ומה טעמא. לשוא הכיתי את בניכם. ומאן דמר. יולדות. מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת סכנה.
Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:2 רבי יהודה אומר

הלכה: כירה שהסיקוה כול'. כיני מתניתא. מקיימין עליה תבשיל. מתניתא דרבי יודה. דתניא. היו שתי כיריים מתאימות. אחת גרופה וקטומה. ואחת לא גרופה ולא קטומה. מקיימין על הגרופה ועל הקטומה. מה מקיימין עליה. בית שמי אומרין. אין מקיימין עליה כלום. ובית הלל אומרין. חמין אבל לא תבשיל. העביר את המיחם. הכל מודין של …
הלכה: כירה שהסיקוה כול'. כיני מתניתא. מקיימין עליה תבשיל. מתניתא דרבי יודה. דתניא. היו שתי כיריים מתאימות. אחת גרופה וקטומה. ואחת לא גרופה ולא קטומה. מקיימין על הגרופה ועל הקטומה. מה מקיימין עליה. בית שמי אומרין. אין מקיימין עליה כלום. ובית הלל אומרין. חמין אבל לא תבשיל. העביר את המיחם. הכל מודין שלא יחזיר. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. בית שמי אומרין. חמין אבל לא תבשיל. ובית הלל אומרין. חמין ותבשיל. העביר את המיחם בית שמי אומרין. לא יחזיר. ובית הלל אומרין. יחזיר.
Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:3 בשם רבי יהודה

רבי חלבו רב ענן בשם רב. לא שנו אלא עליה. הא לתוכה לא. עד איכן. עולא אמר. עד שלשה. אמר רבי מנא. עד מקום שהוא עושה חריץ. אמר רבי יוסי בירבי בון. מפני שהוא שליט במקום שהיד שולטת. ותייא כיי דמר רבי זעירה בשם רבי יהודה. מותר להפשיר במקום שהיד שולטת. ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת.
Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:10 רבי יהודה אומר

דתני. המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל. ומזיד לא יאכל. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. שוגג יאכל למוצאי שבת. מזיד לא יאכל. רבי יוחנן הסנדלר אומר. שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו. מזיד לא לו ולא לאחרים. שמואל כרבי יוחנן הסנדלר. רב כד הוה מורי בחבורתיה הוה אמר כרבי מאיר. בציבורא הוה מורי כרבי יוחנן הסנד …
דתני. המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל. ומזיד לא יאכל. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. שוגג יאכל למוצאי שבת. מזיד לא יאכל. רבי יוחנן הסנדלר אומר. שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו. מזיד לא לו ולא לאחרים. שמואל כרבי יוחנן הסנדלר. רב כד הוה מורי בחבורתיה הוה אמר כרבי מאיר. בציבורא הוה מורי כרבי יוחנן הסנדלר. אמר רבי שמעון בר כרסנה. כרבי ישמעאל בירבי יוסי דרש לון. דתני. רבי ישמעאל בירבי יוסי אמר משום אביו. כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת. בין שוגג בין מזיד אסור בין לו בין לאחרים. וכל דבר שאינן חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת. שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו. מזיד. לא לו ולא לאחרים. בעון קומי רבי יוחנן. את מה אמר. אמר לון. אני אין לי אלא משנה. המעשר והמבשל בשבת. שוגג יאכל. מזיד לא יאכל. שמע רב חסדא ומר. הותרו השבתות. רב חונה בשם רב ותני רבי חייא כן. בראשנה היו אומרים. השכיח תבשיל על גבי כירה וקדשה עליו את השבת. שוגג יאכל. מזיד לא יאכל. נחשדו להיות מניחין מזידין. ואומרים. שכיחין היינו. ואסרו להן את השוכח. והכא אמרו כן. אמר רבי אילא. נחשדו להיות מניחין ולא נחשדו להיות מבשלין. וקנסו במניח ולא קנסו במבשל.
Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:12 רבי יהודה אומר

תני. לא תמלא אשה קדירה עסיסיות ותורמוסין ותתנם לתוך התנור ערב שבת עם חשיכה. ואם נתנה מוצאי שבת אסורין בכדי שייעשו רבי אחא אמר. במזיד. כרבי מאיר. רבי יוסי אמר. בשוגג. כרבי יודה. אמר רבי מנא. יאות אמר רבי יוסי רבי. הנוטע בשבת שוגג יקיים. מזיד יעקור. ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור. רבי יהודה אומר. חי …
תני. לא תמלא אשה קדירה עסיסיות ותורמוסין ותתנם לתוך התנור ערב שבת עם חשיכה. ואם נתנה מוצאי שבת אסורין בכדי שייעשו רבי אחא אמר. במזיד. כרבי מאיר. רבי יוסי אמר. בשוגג. כרבי יודה. אמר רבי מנא. יאות אמר רבי יוסי רבי. הנוטע בשבת שוגג יקיים. מזיד יעקור. ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור. רבי יהודה אומר. חילוף הדברים. הנוטע בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור. ובשביעית שוגג יקיים ומזיד יעקור. למה. מפני שהניית שבת עליו. וכאן. מכיון שאת אומר. ימתין למוצאי שבת כדי שייעשו. כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום. ומה טעמון דרבנן. נחשדו על השביעית ולא נחשדו על השבתות. דבר אחר. מונין לשביעיות ואין מונין לשבתות. היך עבידה. נטע פחות משלשים יום לפני שביעית ונכנסה שביעית. אין תימר. חשד. אין כאן חשד. אין תימר. מיניין. אין כאן מיניין. נטע פחות משלשים יום לפני שמינית ונכנסה שמינית. אין תימר. חשד. יש כאן חשד. אין תימר. מיניין. יש כאן מיניין. ותייא כמאן דאמר. מפני החשד. ברם כמאן דאמר. מפני המיניין. קנסו בשוגג מפני המזיד.
Jerusalem Talmud Shabbat 3:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי. רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר:
Jerusalem Talmud Shabbat 3:5:4 רבי יודה אומר

רבי יודה אומר. לכל הוא נותן. חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. על דעתיה דרבי יודה. מלח בציר. יין בחומץ.
Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:3 רבי יודה אומר

דתני. כל הנירות מטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. נר חדש מותר לטלטלו. וישן אסור לטלטלו. רבי שמעון אומר. כל הנרות מיטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת. כבה. מותר לטלטלו.
Jerusalem Talmud Shabbat 5:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו. הזכרים יוצאין לבובין. רחילות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות והעזים צרורות. רבי יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלים הכבונות. רבי יהודה אומר עזים יוצאין צרורות ליבש אבל לא לחלב:
Jerusalem Talmud Shabbat 5:2:5 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר עזים יוצאת צרורות לייבש אבל לא לחלב. תני. רבי יהודה בן בתירה אומר. בין לייבש בין לחלב אסור. יאות אמר רבי יהודה בן בתירה. ומה טעמון דרבנן. רבי יוסי בירבי בא בשם רב יהודה. רבי יוחנן מטי בה בשם רב. הלכה כדברי מי שהוא אומר. בין ליבש בין לחלב אסור משום מי מיפיס.
Jerusalem Talmud Shabbat 6:2:5 רבי יהודה אומר

סנדל שנפסקו אזניו שנפסקו חבטיו שנפסקו תרסיותיו או שפירשה רוב אחת מכפיו טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשו רוב מכפיו טמא. רבי יהודה אומר. הפנימית טמאה והחיצונה טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יהודה לעניין שבת.
Jerusalem Talmud Shabbat 6:4:3 רבי יהודה אומר

רבי חייא בשם רבי יוחנן. בירית. כל שהיא יחידית. כבלים. כל שהשלשלת בנתים. רבי יהודה אומר. בירית זו אצעדה. דמר רב יהודה. ונקרב את קרבן יי איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יי. אצעדה זו כדופסלה. צמיד שירייא. כמה דאת אמר. והצמידים על ידיה. טבעת עיזקייא. עגיל קדשייא. כמה …
רבי חייא בשם רבי יוחנן. בירית. כל שהיא יחידית. כבלים. כל שהשלשלת בנתים. רבי יהודה אומר. בירית זו אצעדה. דמר רב יהודה. ונקרב את קרבן יי איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יי. אצעדה זו כדופסלה. צמיד שירייא. כמה דאת אמר. והצמידים על ידיה. טבעת עיזקייא. עגיל קדשייא. כמה דתימר ועגילים על אזניך. וכומז. יש אומרין. זה טפוס שלרחם. ויש אומרין. זה טפוס שלדדים.
Jerusalem Talmud Shabbat 6:9:4 רבי יהודה אמר

אית תניי תני ומחליף. רבי חנניה בשם רבי יוחנן כמתניתן. רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל שהוא מרפא אין בו משום דרכי האמרי. דרגי דרגיבת. משום דרכי האמרי. רבי יהודה אמר. משום דגון עבודה זרה. וראש דגון ושתי כפות ידיו. דונו דני. משם דרכי האמרי. רבי יהודה אומר. משם דן עבודה זרה. ואמרו חי אלהיך דן. לאו …
אית תניי תני ומחליף. רבי חנניה בשם רבי יוחנן כמתניתן. רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל שהוא מרפא אין בו משום דרכי האמרי. דרגי דרגיבת. משום דרכי האמרי. רבי יהודה אמר. משום דגון עבודה זרה. וראש דגון ושתי כפות ידיו. דונו דני. משם דרכי האמרי. רבי יהודה אומר. משם דן עבודה זרה. ואמרו חי אלהיך דן. לאו לאו. משום דרכי האמרי. רבי יהודה אומר. משם עבודה זרה. ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו.
Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:37 בשם רבי יודה

רבי זעירא רב חייה בר אשי בשם שמואל. המשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירא. לא מסתברא דלא משום מרקד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעירא. ומה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן. אף המשמר יין מלמטן ושמרין מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה. שהותר מכלל ברירה הותר מכלל שימור. …
רבי זעירא רב חייה בר אשי בשם שמואל. המשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירא. לא מסתברא דלא משום מרקד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעירא. ומה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן. אף המשמר יין מלמטן ושמרין מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה. שהותר מכלל ברירה הותר מכלל שימור. הותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר מכלל שימור אף נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר מכלל הרקדה. דמר רבי חנינא בן יקא בשם רב יהודה. אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה. אין תימר משום מרקד הוא. יהא אסור. אמר רבי יוסה בירבי בון. ודלא כרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. אבל במכשירי אוכל נפש התירו. בעייא דא מילתא. מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן.
Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:49 רבי יהודה אומר

רבי חנינה אמר. עד יחות כל סיטרה. אמר רבי יניי. אמרו לו לרבי חנינא. צא וקרא. והא תנינן. עשה שני ראשיה לצד אחד. מעתה עד יסוק ויחות ויסוק. והתנינן. רבי יהודה אומר עד שישלש. מעתה עד יחות ויסוק ויחות. אלא הכן והכן. חוט שהשחילו במחט. אפילו קשור מיכן ומיכן אינו חיבור. תפרו לבגד. החוט חיבור לבגד ואינו חיבור …
רבי חנינה אמר. עד יחות כל סיטרה. אמר רבי יניי. אמרו לו לרבי חנינא. צא וקרא. והא תנינן. עשה שני ראשיה לצד אחד. מעתה עד יסוק ויחות ויסוק. והתנינן. רבי יהודה אומר עד שישלש. מעתה עד יחות ויסוק ויחות. אלא הכן והכן. חוט שהשחילו במחט. אפילו קשור מיכן ומיכן אינו חיבור. תפרו לבגד. החוט חיבור לבגד ואינו חיבור למחט. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרי. בקשור מיכן ומיכן. מיליהון דרבנן פליגין. דאמר רבי בא רב ירמיה בשם רב. הממתח צדדיו בשבת חייב משום תופר. נאמר. משום תופר ומשום קושר.
Jerusalem Talmud Shabbat 7:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: המוציא תבן כמלוא פי פרה. עצה כמלוא פי גמל. עמיר כמלוא פי טלה. עשבים כמלוא פי גדי. עלי שום ועלי בצלים לחין כגרוגרת. ייבשים כמלוא פי גדי ואינן מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשעוריהן. המוציא אוכלין כגרוגרת מצטרפין זה עם זה מפני ששוו בשעוריהן חוץ מקליפיהן וגלעיניהן ועוקציהן וסובן ומורסן. רבי יהודה …
משנה: המוציא תבן כמלוא פי פרה. עצה כמלוא פי גמל. עמיר כמלוא פי טלה. עשבים כמלוא פי גדי. עלי שום ועלי בצלים לחין כגרוגרת. ייבשים כמלוא פי גדי ואינן מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשעוריהן. המוציא אוכלין כגרוגרת מצטרפין זה עם זה מפני ששוו בשעוריהן חוץ מקליפיהן וגלעיניהן ועוקציהן וסובן ומורסן. רבי יהודה אומר חוץ מקליפי עדשים המתבשלות עמהן:
Jerusalem Talmud Shabbat 8:1:4 רבי יודה אומר

רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. דתני. מים כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. מזוג בכמה. נישמעינה מן הדא. מים כדי גמייה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. הדא אמרה. מזוג. אפילו בכמה כוסו …
רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. דתני. מים כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. מזוג בכמה. נישמעינה מן הדא. מים כדי גמייה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. הדא אמרה. מזוג. אפילו בכמה כוסות. כמה הוא שיעורן שלכוסות. רבי אבון אמר. טיטרטין ורביע.
Jerusalem Talmud Shabbat 8:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: המוציא חבל כדי לעשות ממנו אוזן לקופה. גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה. רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו מידת מנעל לקטן. נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין. המוציא קשר מוכסין חייב. נייר מחוק כדי לכרך על פי צלוחית קטנה של פלייטון:
Jerusalem Talmud Shabbat 8:2:4 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו מידת מנעל לקטן. ובלבד קטן שהוא יודע לנעול.
Jerusalem Talmud Shabbat 8:2:5 רבי יהודה אומר

המוציא קשר מוכסין. תני. הוציא קשר מוכסין. עד שלא הראהו למוכס חייב. משהראהו למוכס פטור. רבי יהודה אומר. אף משהראהו למוכס חייב. שהוא ראוי להראותו למוכס אחר. הוציא שטר חוב. עד שלא הראהו לבעל חוב חייב. משהראהו לבעל חוב פטור. רבי יהודה אומר. אף משהראהו לבעל חוב חייב. שהוא ראוי להראותו לבעל חוב אחר.
Jerusalem Talmud Shabbat 8:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: דבק כדי לתן בראש השבשבת. חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב. רבי יהודה אומר כדי לעשות פטפוט. סובין כדי לתן על פי כור של צורפי זהב. סיד כדי לסוד קטנה שבבנות רבי יהודה אומר כדי לעשות כלכול. רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדיפי:
Jerusalem Talmud Shabbat 8:4:4 דברי רבי יהודה

אמר רבי. נראין דברי רבי יהודה בעשוי כביצה. ודברי רבי נחמיה בחבוט.
Jerusalem Talmud Shabbat 8:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: עצם כדי לעשות תרווד רבי יהודה אומר כדי לעשות חף. זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכד. צרור אבן כדי לזרוק בעוף רבי אליעזר בן יעקב אומר כדי לזרוק בבהמה:
Jerusalem Talmud Shabbat 8:6:2 רבי יהודה אומר

הלכה: ו. עצם כדי לעשות תרווד. רבי יהודה אומר. כדי לעשות חף. מהו חף. סרגיד. תמן תנינן. ניטלו חפין. טמא מפני נקבים. נסתתמו נקבים. טמא מפני חפים. מחלפה שיטתיה דרבי יהודה. תמן הוא עבד חף כלוט והכא הוא עבד חף סרגיד.
Jerusalem Talmud Shabbat 8:7:1 דברי רבי יהודה

משנה: חרס כדי ליתן בין פצים לחברו דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר כדי לחתות בו את האור. רבי יוסי אומר כדי לקבל רביעית. אמר רבי מאיר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר לא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד. אמר לו רבי יוסי משם ראיה לחשוף מים מגבא:
Jerusalem Talmud Shabbat 9:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה. תבלין כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה. קליפי אגוזים קליפי רמונים אסטיס ופואה כדי לצבע בהן בגד קטן כשבכה. מי רגלים נתר ובורית קימוניא ואשלג כדי לכבס בהן בגד קטן כשבכה. רבי יהודה אומר כדי להעביר על הכתם:
Jerusalem Talmud Shabbat 9:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: פלפלת כל שהוא. ועיטרן כל שהוא מיני בשמים ומיני מתכות כל שהן. מעפר המזבח מאבני המזבח ממקק ספרים ממקק מטפחותיהם כל שהן מפני שמצניעין אותן לגונזן. רבי יהודה אומר אף המוציא ממשמשי עבודה זרה כל שהוא שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:
Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: המוציא קופת הרוכלין אף על פי שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת. זרעוני גינה פחות מכגרוגרת. רבי יהודה בן בתירא אומר חמשה. זרע קשואין שנים. זרע דלועין שנים זרע פול מצרי שנים. חגב חי כל שהוא. מת כגרוגרת. צפרת כרמים בין חיה בין מתה כל שהוא מפני שמצניעין אותה לרפואה. רבי יהודה אומר אף המוציא …
משנה: המוציא קופת הרוכלין אף על פי שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת. זרעוני גינה פחות מכגרוגרת. רבי יהודה בן בתירא אומר חמשה. זרע קשואין שנים. זרע דלועין שנים זרע פול מצרי שנים. חגב חי כל שהוא. מת כגרוגרת. צפרת כרמים בין חיה בין מתה כל שהוא מפני שמצניעין אותה לרפואה. רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא מפני שמצניעין אותו לקטן לשחק בו:
Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:7 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא. הא טהור בין חי בין מת כגרוגרת. רבי יהודה כדעתיה. דרבי יהודה אומר. אוכלין טהורין אין משחקין בהן. והא כתיב התשחק בו כצפור. לא היתר מן כלל איסור הוא. והא כתיב כצפור. אמר רבי מתניה. מכיון שהיא מחוסרת שחיטה כטמיאה היא.
Jerusalem Talmud Shabbat 10:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור. לאחריו ובא לו לפניו חייב. באמת האשה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה חייבת שכן ראוי להיות חוזר. רבי יהודה אומר אף במקבלי פיטקין כן:
Jerusalem Talmud Shabbat 11:1:7 בשם רבי יודה

תני בשם רבי יודה. זרק ארבע אמות ברשות הרבים חייב. רבי יודה עבד ארבע אמות ברשות הרבים מלאכה בפני עצמה. על דעתיה דרבי יודה ארבעים מלאכות אינון. וניתנין. לא אתינן מתני אלא מילין דכל עמא מודויי בהון. רבי זעירא רבי יאשיה בשם רבי יוחנן. מתופרי יריעות למד רבי יהודה. שהיו תופרי היריעות מזרקין את המחטין אילו …
תני בשם רבי יודה. זרק ארבע אמות ברשות הרבים חייב. רבי יודה עבד ארבע אמות ברשות הרבים מלאכה בפני עצמה. על דעתיה דרבי יודה ארבעים מלאכות אינון. וניתנין. לא אתינן מתני אלא מילין דכל עמא מודויי בהון. רבי זעירא רבי יאשיה בשם רבי יוחנן. מתופרי יריעות למד רבי יהודה. שהיו תופרי היריעות מזרקין את המחטין אילו לאילו. ולאו כרמלית היא. אמר רבי חיננא. מן הצד היו מזרקין.
Jerusalem Talmud Shabbat 11:5:4 רבי יהודה אומר

ספינה שבים גבוהה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה. רבי יהודה אומר. אם היתה עמוקה מן המים עשרה טפחים ואינה גבוהה מן המים עשרה טפחים מטלטלין מתוכה לים. אבל לא מן הים לתוכה. רבי אבהו אמר. רבי יוחנן בעי. ולמה מתוכה לים מותר. מפני שאינה גבוהה עשרה. אין כיני. אפילו מן הים לתוכה. ולמה מן ה …
ספינה שבים גבוהה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה. רבי יהודה אומר. אם היתה עמוקה מן המים עשרה טפחים ואינה גבוהה מן המים עשרה טפחים מטלטלין מתוכה לים. אבל לא מן הים לתוכה. רבי אבהו אמר. רבי יוחנן בעי. ולמה מתוכה לים מותר. מפני שאינה גבוהה עשרה. אין כיני. אפילו מן הים לתוכה. ולמה מן הים לתוכה אסור. מפני שהיא עמוקה עשרה. אין כיני. אפילו מתוכה לים. אמר רבי אבון. ולמה מתוכה לים מותר. מפני סכנה.
Jerusalem Talmud Shabbat 12:3:1 אמר רבי יהודה

משנה: הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משני שמות בין משני סימניות בכל לשון חייב. אמר רבי יוסי לא נתחייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכך היו רושמין על קרשי המשכן לידע אי זהו בן זוגו. אמר רבי יהודה מצינו שם קטן משם גדול שם משמעון ומשמואל נח מנחור. דן מדניאל גד מגדיאל:
Jerusalem Talmud Shabbat 12:3:5 בשם רבי יודה

תני. וגד מגדיאל. מתיבין לרבי יהודה. והלא אילו פשוטים ואילו כפופים. תני בשם רבי יודה. כתב שני אותות שוים והן שם חייב. כגון שש תת גג רר חח. ורבנן אמרי. שתי אותות בכל מקום. אשכחת אמר. קלת וחומרת על דרבי יודה. קלת וחמרת על דרבנן. קלת על דרבי יודה. כתב שתי אותיות שוין והן שם. על דעתיה דרבי יודה חייב. על …
תני. וגד מגדיאל. מתיבין לרבי יהודה. והלא אילו פשוטים ואילו כפופים. תני בשם רבי יודה. כתב שני אותות שוים והן שם חייב. כגון שש תת גג רר חח. ורבנן אמרי. שתי אותות בכל מקום. אשכחת אמר. קלת וחומרת על דרבי יודה. קלת וחמרת על דרבנן. קלת על דרבי יודה. כתב שתי אותיות שוין והן שם. על דעתיה דרבי יודה חייב. על דעתהון דרבנן פטור. קלת על דרבנן. שתי אותות מכל מקום אף על פי שאינן שם. על דעתהון דרבנן חייב. על דעתיה דרבי יודה פטור. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתני. יכול עד שיכתוב את כל השם. עד שיארוג את כל הבגד. עד שיעשה את כל הנפה. תלמוד לומר. מאחת. אי מאחת יכול אפילו כתב אות אחת. אפילו ארג חוט אחד. אפילו עשה בית אחד בנפה ובכברה. תלמוד לומר ועשה אחת. הא כיצד. עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת. והכא הוא אמר. השובט והמקטקט על האריג הרי זה חייב מפני שהוא מיישב בידו.
Jerusalem Talmud Shabbat 12:5:2 רבי יהודה אומר

הלכה: ה'. היה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה ושכח ולא כתב דלת. הרי השם במקומו הוא. מוחקו ומקיימו הוא בקדושה. רבי יהודה אומר. מעביר את הקולמוס עליו ומקיימו. אמרו לו. אף הוא אינו מן המובחר. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. אינו כתב. והכא הוא אמר. כתב הוא. בשיטתו השיבוהו. בשיטתך שאת אומר. כת …
הלכה: ה'. היה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה ושכח ולא כתב דלת. הרי השם במקומו הוא. מוחקו ומקיימו הוא בקדושה. רבי יהודה אומר. מעביר את הקולמוס עליו ומקיימו. אמרו לו. אף הוא אינו מן המובחר. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. אינו כתב. והכא הוא אמר. כתב הוא. בשיטתו השיבוהו. בשיטתך שאת אומר. כתב הוא. אף הוא אינו מן המובחר. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו לא אמר כן אלא מחלפה שיטתיה דרבי יהודה. תמן הוא אמר. אינו מן המובחר. הא כתב כתב הוא. והכא הוא אמר. כתב על גבי כתב אינו כתב. מהו כתב על גבי כתב. חד לעיל מן חד.
Jerusalem Talmud Shabbat 13:1:2 רבי יהודה אומר

הלכה: רבי אליעזר אומר האורג כול'. אמר רבי עולא. טעמיה דרבי אליעזר. על ידי שלישי מלאכתו מתקיימת. מה רבי אליעזר כרבי יודה. דתנינן תמן. רבי יהודה אומר עד שישלש. והשק והקופה מצטרפין בכלאים. אמר רבי סימון. טעמיה דרבי אליעזר. תמן על ידי שלישי מלאכתו מתקיימת. ברם הכא פחות מיכן מיסתתר הוא. אשכחת אמר על דרבי …
הלכה: רבי אליעזר אומר האורג כול'. אמר רבי עולא. טעמיה דרבי אליעזר. על ידי שלישי מלאכתו מתקיימת. מה רבי אליעזר כרבי יודה. דתנינן תמן. רבי יהודה אומר עד שישלש. והשק והקופה מצטרפין בכלאים. אמר רבי סימון. טעמיה דרבי אליעזר. תמן על ידי שלישי מלאכתו מתקיימת. ברם הכא פחות מיכן מיסתתר הוא. אשכחת אמר על דרבי אליעזר. פעמים שלשה בתחילה. פעמים שנים על גבי אחד ארוג מאתמול. פעמים שנים על גבי אחד ארוגים מאתמול.
Jerusalem Talmud Shabbat 13:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב. וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין. רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין. זה הכלל כל המחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב:
Jerusalem Talmud Shabbat 14:1:2 רבי יהודה אומר

הלכה: שמונה שרצים כול'. רבי זריקן בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. דברי הכל. וחורנה אמר. במחלוקת. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. אמר רבי זעירא. נפרש מיליהון דרבנן מן מיליהון. דתנינן תמן. אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר שליישוב. רבי יוסה אומר. אף עור חזיר של בר …
הלכה: שמונה שרצים כול'. רבי זריקן בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. דברי הכל. וחורנה אמר. במחלוקת. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. אמר רבי זעירא. נפרש מיליהון דרבנן מן מיליהון. דתנינן תמן. אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר שליישוב. רבי יוסה אומר. אף עור חזיר של בר. רבי יוחנן אמר. לא שנו אלא לאיסור ולטומאה. אבל ללקות עור הוא ואין לוקים עליו משום נבילה. רבי שמעון בן לקיש אמר. משנה תמימה שנה רבי. בין לאסור בין ללקות בין לטומאה. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. שמונה שרצים יש להן עורות. אמר רבי יוחנן בן נורי. לפיכך אומר אני. שמונה שרצים יש להן עורות. מתניתא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש. החובל בשרצים. את שיש להן עורות חייב. ואת שאין להן עורות פטור. רבי יוחנן בן נורי אומר. לפיכך אומר אני. כל השרצים יש להן עורות. רבי יוסה בירבי בון בשם רב. עור הוא. ואין לוקין עליהן משום נבילה. ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן. הצד זיזין זבובין חגזין יתושין חייב. ורבי יהודה פוטר. וכן היה רבי יהודה אומר. אין חייבין אלא על דבר שדרכו ליצוד. הצד חגבים בטל פטור. בשרב חייב. אלעזר בן אחבאי אומר. אף בשרב בשעה שמקלחין פטור. הצד צבי חיגר סומא חולה קטן פטור. ישן חייב. דו קמיץ חדא ופתח חדא.
Jerusalem Talmud Shabbat 15:2:1 אמר רבי יהודה

משנה: ויש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתחי חלוקה וחוטי סבכה של פסיקיא ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדירה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא. קושרין דלי בפסיקיא אבל לא בחבל ורבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא …
משנה: ויש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתחי חלוקה וחוטי סבכה של פסיקיא ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדירה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא. קושרין דלי בפסיקיא אבל לא בחבל ורבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו:
Jerusalem Talmud Shabbat 15:2:4 בשם רבי יהודה

בפסיקיא אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. הא רבנן לא. אלא בגין דתנינן קדמייתא בשם רבי יהודה תנינן אוף הדא בשם רבי יהודה. כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו שלקיימא אין חייבין עליו רבי שמואל בשם רבי זעורה. כיני מתניתא. כל קשר שאינו שלקיימא והוא לשעה אין חייבין עליו.
Jerusalem Talmud Shabbat 16:2:4 דברי רבי יודה

ולאיכן מצילין אותן. למבוי שאינו מפולש. הא למפולש לא. בכל אתר את אמר. אין המהלך כמניח. וכא את אמר. המהלך כמניח. אלא בזורק. תמן את אמר. הזורק פטור. וכא את אמר. הזורק חייב. רבי חזקיה בשם רבי אחא. בשלא עיריבו אנן קיימין. בן בתירה כרבי יהודה. דתנינן תמן. גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יודה. …
ולאיכן מצילין אותן. למבוי שאינו מפולש. הא למפולש לא. בכל אתר את אמר. אין המהלך כמניח. וכא את אמר. המהלך כמניח. אלא בזורק. תמן את אמר. הזורק פטור. וכא את אמר. הזורק חייב. רבי חזקיה בשם רבי אחא. בשלא עיריבו אנן קיימין. בן בתירה כרבי יהודה. דתנינן תמן. גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יודה. וחכמים אוסרין.
Jerusalem Talmud Shabbat 16:8:1 אמר רבי יהודה

משנה: כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה ועל צואה של קטן ועל עקרב שלא תישך. אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני אני לו מחטאת:
Jerusalem Talmud Shabbat 17:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכה. שיברי עריבה לכסות בהן את פי החבית. ושל זכוכית לכסות בהן את פי הפך. רבי יהודה אומר ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכתן שיברי עריבה לצוק לתוכן מקפה. ושל זכוכית לצוק בתוכן שמן:
Jerusalem Talmud Shabbat 18:2:1 אמר רבי יהודה

משנה: חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן. ואם לאו אין מטלטלין אותן. כופין את הסל לפני האפרוחין כדי שיעלו ושירדו. תרנגולת שברחה דוחין אותה עד שתיכנס. ומדדין עגלים וסייחים ברשות הרבים והאשה מדדה את בנה. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל רגלו אחת ומניח אחת. אבל אם היה …
משנה: חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן. ואם לאו אין מטלטלין אותן. כופין את הסל לפני האפרוחין כדי שיעלו ושירדו. תרנגולת שברחה דוחין אותה עד שתיכנס. ומדדין עגלים וסייחים ברשות הרבים והאשה מדדה את בנה. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל רגלו אחת ומניח אחת. אבל אם היה גורר אסור:
Jerusalem Talmud Shabbat 19:2:4 דברי רבי יודה

המשוך לא ימול. שלא יבוא לידי סכנה. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי. הרבה משוכין היו בימי בן כוזיבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. והמשוך ושנולד מהול וגר שנתגייר כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית. תני. אמר רבי שמעון בן אלעזר. לא נחלקו בית שמי ובית הלל על הנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית. שהיא …
המשוך לא ימול. שלא יבוא לידי סכנה. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי. הרבה משוכין היו בימי בן כוזיבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. והמשוך ושנולד מהול וגר שנתגייר כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית. תני. אמר רבי שמעון בן אלעזר. לא נחלקו בית שמי ובית הלל על הנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית. שהיא ערלה כבושה. על מה נחלקו. על שנתגייר מהול. שבית שמי אומרים שצריך להטיף ממנו דם ברית. ובית הלל אומרים. אינו צריך להטיף ממנו דם ברית. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה. הלכה כדברי התלמיד. אתא עובדא קומי רב ומר. מן דתנינן. מפני שהיא ערלה כבושה. הדא אמרה. ערל ברור הוא ודוחין עליו את השבת. רבי אבהו אמר. אין דוחין עליו את השבת וצריך להטיף ממנו דם ברית. רבי אדא בר אהבה איתיליד ליה חד בר. כו מימסמיס ביה מית. רבי אבין אמר. נעשה פצוע דכא ונתענה עליו ומת. רבנן דקיסרין מרין. כרות שפכה נעשה ונתענה ומת.
Jerusalem Talmud Shabbat 19:3:5 משום רבי יהודה

מה אמר בה רבי יודה. נישמעינה מן הדא. רבי יוחנן בן דהבאי אמר משום רבי יהודה. אף הסומא. ולית בר נש אמר אף אלא מכלל דו מודי על קדמיתא. מחלפה שיטת רבי יהודה. תמן הוא אומר. פרט. וכה הוא אומר. לרבות. רבי יהודה ורבנן מקרא אחד דרשו. רבי יהודה דרש זכר. ורבנן דרשי ערל. מה תלמוד לומר זכר. עד שיהא כולו זכר. ורב …
מה אמר בה רבי יודה. נישמעינה מן הדא. רבי יוחנן בן דהבאי אמר משום רבי יהודה. אף הסומא. ולית בר נש אמר אף אלא מכלל דו מודי על קדמיתא. מחלפה שיטת רבי יהודה. תמן הוא אומר. פרט. וכה הוא אומר. לרבות. רבי יהודה ורבנן מקרא אחד דרשו. רבי יהודה דרש זכר. ורבנן דרשי ערל. מה תלמוד לומר זכר. עד שיהא כולו זכר. ורבי יהודה דרש זכר. מה תלמוד לומר ערל. אפילו מקצתו ערל. ברם הכא כל זכורך. פרט לאנדרוגינס.
Jerusalem Talmud Shabbat 20:1:3 בשם רבי יהודה

מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר. מה אם תמן שמכשירה לכלי את אמר. מותר. כאן שאינו מכשירה לכלי לא כל שכן. אמר רבי חיננא. אתיא דרבי אליעזר כרבי יהודה. דתני בשם רבי יהודה. אף במכשירי אוכל נפש התירו. רבי אחא בשם רבי בא. כדברי המכשיר. ובלבד מלמעלן. כהדא בימי רבי יודה בן פזי הוה ריבעה בבי מדרשא. והוון פרסין קילעיה …
מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר. מה אם תמן שמכשירה לכלי את אמר. מותר. כאן שאינו מכשירה לכלי לא כל שכן. אמר רבי חיננא. אתיא דרבי אליעזר כרבי יהודה. דתני בשם רבי יהודה. אף במכשירי אוכל נפש התירו. רבי אחא בשם רבי בא. כדברי המכשיר. ובלבד מלמעלן. כהדא בימי רבי יודה בן פזי הוה ריבעה בבי מדרשא. והוון פרסין קילעיה מאתמול בארבע אמות ולמחר הוו פרסין כולהון. סברון מימר. מדברי רבי יודה בן פזי. בדקון ואשכחון דלאו מדעת רבי יהודה בן פזי עד שיפרוס רובן. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הנוטע אוהלין בשבת חייב משום בונה. אמר רבי זעירא. אינו אלא כפורסן ומקפלן בשבת. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי. ההן כילה דעל ארונה מהו. אמר ליה. כיון דהיא פרוסה מאתמול נעשה כפותח ונועל בשבת.
Jerusalem Talmud Shabbat 20:1:4 בשם רבי יודה

רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם שמואל. המשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירא. לא מסתברא אלא משום מרקיד. רבי יוסי ורבי יונה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעירא. מה המרקד קמח למטן וסולת למעלן. אף המשמר יין למטן ושמרים למעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה. שהותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הו …
רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם שמואל. המשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירא. לא מסתברא אלא משום מרקיד. רבי יוסי ורבי יונה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעירא. מה המרקד קמח למטן וסולת למעלן. אף המשמר יין למטן ושמרים למעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה. שהותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. הותר מכלל שימור נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר מכלל הרקדה. דמר רבי חנינה ברוקה בשם רב יהודה. אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי נפה. אין תימר. משום מרקיד הוא. יהא אסור. אמר רבי יוסה בירבי בון. ודלא כרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. בעייא דא מילתא. מהו לשנות קמח לאחורי הנפה כרבנן.
Jerusalem Talmud Shabbat 20:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: נותנין מים על גבי שמרים בשביל שיצלו ומסננין את היין בסודרים ובקפיפה מצרית. נותנין ביצה במסננת של חרדל ועושין יינומילין בשבת. רבי יהודה אומר בשבת בכוס וביום טוב בלגין ובמועד בחבית. רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין:
Jerusalem Talmud Shabbat 20:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: הקש שעל גבי המיטה לא ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו אם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו. מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין. ושל כובסין לא יגע בו. רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן:
Jerusalem Talmud Shabbat 21:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: נוטל אדם את בנו והאבן בידו כלכלה והאבן בתוכה. מטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין. רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה:
Jerusalem Talmud Shabbat 22:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעדות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספג. אין סוחטין את הפרות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין. רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר. ואם למשקין היוצא מהן אסור. חלות דבש שריסקן מערב שבת יצאו מעצמן אסורין ורבי לעזר מתיר:
Jerusalem Talmud Shabbat 22:3:1 דברי רבי יהודה

משנה: שובר אדם את החבית לוכל ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי אין נוקבין מגופה של חבית דברי רבי יהודה. רבי יוסי מתיר. לא יקבינה מצידה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח. אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חושש אני לו מחטאת:
Jerusalem Talmud Shabbat 24:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבילה לפני הכלבים. . רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן:

Jerusalem Talmud Eruvin (59)

Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט. רבי יהודה אומר אינו צריך. והרחב מעשר אמות ימעט. אם יש לו צורת פתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט:
Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:2 דברי רבי יודה

הלכה: מבוי שהוא גבוה מעשרים כול'. רבי יוסה אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. רבנן ילפין לה מפתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתח האולם. אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רבי י …
הלכה: מבוי שהוא גבוה מעשרים כול'. רבי יוסה אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. רבנן ילפין לה מפתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתח האולם. אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רבי יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יודה. וחכמים אוסרין. היך מה דתימר תמן. את רואה את המלתירה כילו יורדת וסותמת. אוף הכא את רואה את התיקרה כילו יורדת וסותמת. היא דעתיה דרבי יודה בסוכה. היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה. היא דעתהון במבוי. ולא דמייא. יש דברים כשירים בסוכה ופסולין במבוי. כשירין במבוי ופסולין בסוכה. דוקרנין כשירין בסוכה ופסולין במבוי. ותני כן. הביא ארבעה דיקרנין וסיכך על גביהן. סוכה כשירה מבוי פסול. הדא דתימר. בגבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר. דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי. ותני כן. שתים כהילכתן ושלישית אפילו טפח כשר. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים של ארבעה ארבעה טפחים ושלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו. רחב מעשר אמות סוכה כשרה ומבוי פסול. הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת. הדא דתימא. על בית סאתיים. אבל יתיר מבית סאתיים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים. שאין מטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה ובמבוי כשר. סוכה מקורה פסולה. מבוי מקורה כשר. רבי אמי בשם רב אושעיה. לא סוף דבר מקורה. אלא נתן מלתרא ויש בו רחב ארבעה טפחים. מתרת את המבוי.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:3 דברי רבי יודה

רבי אחא רבי חיננא בשם כהנא. [אין] הלכה כרבי יודה. דלא כן מה אנן אמרין. רבי יודה וחכמים תהא הלכה כרבי יודה. אלא בגין דאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין. ואמר רבי נחמן בר יצחק בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. ומקשינן עליה. לא כן אמר רבי יעקב בר א …
רבי אחא רבי חיננא בשם כהנא. [אין] הלכה כרבי יודה. דלא כן מה אנן אמרין. רבי יודה וחכמים תהא הלכה כרבי יודה. אלא בגין דאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין. ואמר רבי נחמן בר יצחק בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. ומקשינן עליה. לא כן אמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין. לא כן אמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. וקשיינן עלה. סברין מימר. יחיד אצל יחיד. הא יחיד אצל חכמים לא. אתא רבי יעקב בר אחא. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי ואפילו חכמים החלוקין עליו. וכא תהא הלכה כרבי יודה ואפילו חכמים החלוקים עליו. שמואל אמר. הלכה כדברי המיקל בעירובין. אמר ליה רב חייה בר אשי. כגון ההיא דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יודה. וחכמים אוסרין. אמר ליה. לא עירובין אמרתי אלא מחיצות. סבר כהנא כהדא דשמואל. לפום כן צרך מימר. אין הלכה כרבי יודה.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:23 רבי יהודה אומר

תני רבי חייה. כיצד מתירין רשות הרבים. רבי יהודה אומר. לחי מיכן ולחי מיכן. קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים. לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. ציר ובן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת. אמרה רבי ירמיה קומי רבי זעירה. אמר ליה. ומה בידך. רבי אילא בשם רבי יוחנן. צורת הפתח …
תני רבי חייה. כיצד מתירין רשות הרבים. רבי יהודה אומר. לחי מיכן ולחי מיכן. קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים. לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. ציר ובן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת. אמרה רבי ירמיה קומי רבי זעירה. אמר ליה. ומה בידך. רבי אילא בשם רבי יוחנן. צורת הפתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמי על גביהן. אמר רבי יוסה. רבנין דהכא כדעתון ורבנין דתמן כדעתון. רבנין דתמן דאינון אמרין. צורת הפתח שאמרו. קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן. ואינון אמרין. לית כן. ורבנן דהכא דאינון אמרין. ציר ובן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת. ואינון אמרין. דאית כן.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: רחבה לקבל אריח ובריאה לקבל אריח. רבי יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה:
Jerusalem Talmud Eruvin 1:4:4 דברי רבי יהודה

דרבי חיננא לא אמר כן. אלא רב אזל לחד אתר. חמה חד מבוי שניטל קורתו ואסר לה. אמר ליה רב חונה. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משום קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם יינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. אית דבעי מימר. דלא יהוון סברי …
דרבי חיננא לא אמר כן. אלא רב אזל לחד אתר. חמה חד מבוי שניטל קורתו ואסר לה. אמר ליה רב חונה. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משום קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם יינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. אית דבעי מימר. דלא יהוון סברין כרבי יודה. דתנינן תמן. איזהו קרפף. כל שהוא סמוך לעיר. דברי רבי יהודה. והכא הוא אומר אכן. אמר רבי מנא. כבית דירה עבד לה רבי יודה.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:10:1 דברי רבי יהודה

משנה: מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים. בשיירא דיברו דברי רבי יהודה. וחכמים אומרין לא דיברו חכמים בשיירא אלא בהווה. כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי בי רבי יהודה וחכמים אומרין אחד משני דברים. ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום ופטורין מרחיצת ידים ומ …
משנה: מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים. בשיירא דיברו דברי רבי יהודה. וחכמים אומרין לא דיברו חכמים בשיירא אלא בהווה. כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי בי רבי יהודה וחכמים אומרין אחד משני דברים. ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב:
Jerusalem Talmud Eruvin 1:10:2 דברי רבי יודה

הלכה: מקיפין בקנים בלבד כול'. מקיפין בקנים לשיירא. דברי רבי יודה. הא יחיד צריך שתי וערב. והא רבי יודה מאי שנא בין יחיד לשיירא. ורבנן לא מהשניי בין יחיד לשיירא. נישמעינה מן הדא. שיירא שחנת בתל שהוא גבוהה עשרה. בנקע שהוא עמוק עשרה. בגינה שהיא מוקפת גדר. מטלטלין בה אפילו כור אפילו כוריים. מטלטלין בה עד …
הלכה: מקיפין בקנים בלבד כול'. מקיפין בקנים לשיירא. דברי רבי יודה. הא יחיד צריך שתי וערב. והא רבי יודה מאי שנא בין יחיד לשיירא. ורבנן לא מהשניי בין יחיד לשיירא. נישמעינה מן הדא. שיירא שחנת בתל שהוא גבוהה עשרה. בנקע שהוא עמוק עשרה. בגינה שהיא מוקפת גדר. מטלטלין בה אפילו כור אפילו כוריים. מטלטלין בה עד בית סאתים. ובלבד שלא ישיירו בה בית סאתים פנוי. רבי אחא בשם רבי חיננה. אפילו אוכפות אפילו עביטין. מילתיה דרב הונא אמרה. ובלבד אדם. דמר רבי בא בשם רב חונה. אחד או שנים נותנין להן בית סאתים. שלשה נותנין להן בית ששת סאין. מיכן והילך לפי חשבון.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:10:5 בשם רבי יודה

כמה היא מחנה. רבי חנניה אמר. מאה. ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה. רבי אבונה בעי. אילו אמר מחנה ואנשים אשר אתו מאה. יאות. רבי יוחנן אמר. עשרה. ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל וגו'. מהו ויניחו. רבי יוסטא בר שונה אמר. נעשו מחנה. רבי יודה בן פזי אמר. עשרה. עד למחנה גדול כמחנה אלהים. וכמה מחנה אלהים …
כמה היא מחנה. רבי חנניה אמר. מאה. ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה. רבי אבונה בעי. אילו אמר מחנה ואנשים אשר אתו מאה. יאות. רבי יוחנן אמר. עשרה. ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל וגו'. מהו ויניחו. רבי יוסטא בר שונה אמר. נעשו מחנה. רבי יודה בן פזי אמר. עשרה. עד למחנה גדול כמחנה אלהים. וכמה מחנה אלהים. עשרה. תני בשם רבי יודה. שנים עשר אלף כמחנה ישראל. היוצאים למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים לחים ואסורין בגזל עצים יבישין. היוצאים למלחמת חובה מותרין בגזל עצים יבישין ולחין. רבי דניאל בריה דרב קטנא בשם רב חונה. אם היו עשויין חבילה. אסור. עד כדון בשאינן סמוכין לחורש. ואפילו סמוכין לחורש. עד כדון בשאינן סמוכין למעיין. ואפילו סמוכין למעיין. נכנסו עמהן לעיר כבר נפטרו. יצאו עמהן מעיר כבר נתחייבו בדמאי. רבי יוסה בשם רבי אבהו אמר רבי חזקיה בשם רבי יודה בן פזי. דמיי תקן לא תקן.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:1:1 דברי רבי יהודה

משנה: עושין פסין לביראות ארבעה דיומדין נראין כשמונה דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר שמונה נראין כשנים עשר. ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין גובהן עשרה טפחים ורוחבן ששה ועוביין כל שהוא וביניהן כמלוא שתי רבקות של שלש שלש בקר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר של ארבע ארבע קשורות ולא מותרות אחת נכנסת ואחת יוצאת:
Jerusalem Talmud Eruvin 2:1:10 רבי יודה אומר

תני. ישנן כעשר אמות. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כשלש עשרה וכארבע עשרה פרא. אמה מחצה ואמה ביניין.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר עד בית סאתים. אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא בגינה ובקרפף. אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין אפילו בית עשרת כורין מותר ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:
Jerusalem Talmud Eruvin 2:4:2 רבי יהודה אומר

הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר עד בית סאתים כול'. אמר רבי יוחנן. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. אמר רבי אלעזר. אינה מוחלפת. אמר רבי ירמיה. די סבר כרב יהודה. דמר רב יהודה. הדא דתימר במפולשין לבקעה. אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים …
הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר עד בית סאתים כול'. אמר רבי יוחנן. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. אמר רבי אלעזר. אינה מוחלפת. אמר רבי ירמיה. די סבר כרב יהודה. דמר רב יהודה. הדא דתימר במפולשין לבקעה. אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים אסור. אמר רבי יוסה. בכל אתר רבי לעזר סמיך לרבי חייה רובה. תני רבי חייה. כיצד מתירין רשות הרבים. רבי יודה אומר. לחי מיכן ולחי מיכן. קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים. לחי וקורה מיכן. ויעשה צורת הפתח מיכן. וכא אמר הכין. כאן בעשר. וכאן בשלש עשרה. מיליהון דרבנן פליגין. רבי אחא אמר. רב הושעיה שאל לאבא. כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דרבי יודה. והוא אמר ליה. משלש עשרה. והכא אמר הכין. דרבנן דקיסרין אמרין. תמן עומד רבה על הפרוץ. ברם הכא. פרוץ רבה על העומד.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:4:3 רבי יהודה אומר

פיס'. רבי יהודה אומר. אם היתה דרך הרבים מפסקתה כול'. מה בין בור הרבים ומה בין בור היחיד. בור הרבים יש לו קול. בור היחיד אין לו קול. מעתה אפילו לבארו. אלא בור הרבים מימיו מצויין לכלות. בור היחיד אין מימיו מצויין לכלות.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:4:4 אמר רבי יודה

רבי יעקב בר אחא עמרם רב יהודה בשם שמואל. הלכה כרבי יודה בן בבא. אמר רבי יודה אבוי דרבי מתניה. מתניתא אמרה כן. עושין פסין לביריות. ולא לבורות. והא תנינן. אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים. דברי רבי עקיבה. אלא כן אנן קיימין לבור הרבים. ודכוותה עושין פסין לביריות. לבאר הרבים.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה. רבי עקיבה אומר אפילו אין בה אחת מכל אילו מטלטלין בתוכה ובלבד שתהא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:6:2 דברי רבי יודה

הלכה: מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. איזהו קרפף. כל שהוא סמוך לעיר. דברי רבי יודה. וכא הוא אומר הכין. אמר רבי מנא. כבית דירה עביד לה רבי יודה.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:7:2 רבי יודה אומר

הלכה: פיס'. רבי יודה אומר אפילו אין בה אלא כור כול'. תני. רבי לעזר אומר אם היה ארכה יותר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין מתוכה. והדא פליגא על דרבי יונתן. רבי יוסה אומר. אפילו ארכה כשנים ברחבה מטלטלין בתוכה. הדא מסייעא לרבי יונתן. והא תני. כלאים ברובה. רבי יוסה אומר. אפילו ארכה כשנים ברחבה.
Jerusalem Talmud Eruvin 3:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח. והכל נלקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח. הנודר מן המזון מותר במים ומלח. מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה. סומכוס אומר אף בחולין לכהן בבית הפרס. רבי יהודה אומר אפילו בין הקברות מפני שהוא יכול לחוץ ולוכל:
Jerusalem Talmud Eruvin 3:1:2 אמר רבי יודה

הלכה: בכל מערבין ומשתתפין כול'. אמר רבי אחא. דרבי אליעזר היא. דתנינן תמן. בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח. דברי רבי אליעזר. אמר רבי יוסה. דברי הכל היא. מערבין בחצירות ומשתתפין בין בחצירות בין בתחומין. מתניתא דרבי מאיר. דתני. כל דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא מערבין בו. עם הפת. אין מערבין בו. הש …
הלכה: בכל מערבין ומשתתפין כול'. אמר רבי אחא. דרבי אליעזר היא. דתנינן תמן. בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח. דברי רבי אליעזר. אמר רבי יוסה. דברי הכל היא. מערבין בחצירות ומשתתפין בין בחצירות בין בתחומין. מתניתא דרבי מאיר. דתני. כל דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא מערבין בו. עם הפת. אין מערבין בו. השום והבצלים. על דעתיה דרבי מאיר אין מערבין בהן. דתני. אמר רבי יודה. מעשה ששבת רבי מאיר בארדקסם ובא אחד ואמר. עירבתי על ידי בצלים. והושיבו רבי מאיר בארבע אמות שלו. אף על גב דרבי מאיר אמר. בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח. ובלבד דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא. הלוף והקולקס. על דעתין דרבנן אין מערבין בהן.
Jerusalem Talmud Eruvin 3:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה וניטמאת מבעוד יום אינו עירוב. משחשיכה הרי זה עירוב. אם ספק רבי מאיר ורבי יהודה אומר הרי זה חמר גמל. רבי יוסי ורבי שמעון אומר ספק העירוב כשר. אמר רבי יוסי העיד אבטולס משם חמשה זקנים שספק העירוב כשר:
Jerusalem Talmud Eruvin 3:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: אם בא חכם מן המזרח עירובי למזרח בא מן המערב עירובי למערב בא מיכן ומיכן למקום שארצה אלך לא בא לא מיכן ולא מיכן הריני כבני עירי. רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן רבו ילך אצל רבו. שניהן רבותיו למקום שירצה ילך:
Jerusalem Talmud Eruvin 3:6:3 רבי יהודה אומר

פיס'. רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן כול'. רבי יהודה אומר. [אם היה אחד מהם רגיל ילך לו אצל [הר]גיל שניהן רגילין למקום שירצה ילך].
Jerusalem Talmud Eruvin 3:8:1 רבי יודה אומר

משנה: רבי יודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי הראשון למזרח והשני למערב הראשון למערב והשני למזרח עירובי הראשון והשני כבני עירי השני והראשון כבני עירי ולא הודו לו חכמים:
Jerusalem Talmud Eruvin 3:8:2 רבי יהודה אומר

הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר כול'. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מכפלה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דנן חמיין רבנן מדמיי לה. הדא אמרה. היא הדא היא …
הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר כול'. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מכפלה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דנן חמיין רבנן מדמיי לה. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. משום ארבעה זקנים אמרו. הנאכל עירובו בראשון הרי זה כבני עירו כשיני. רבי חונה בשם רב. הלכה כארבעה זקינים. רב חסדאי בעא. מחלפה שיטתיה דרב. תמן איעבד לה שתי קדושות. וכא איעבד לה קדושה אחת. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת. מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מכפלה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דנן חמיי רבנין מדמיי לה. הדא אמרה. אי אידא אי אידא.
Jerusalem Talmud Eruvin 3:9:1 אמר רבי יהודה

משנה: ועוד אמר רבי יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב הראשון ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה בראשון תיאכל בשני ולא הודו לו חכמים:
Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:2 רבי יהודה אומר

הלכה: מי שהוציאוהו גוים כול'. ולכן מה נן אמרין. ויעשה כמי שיצא ברשות ויהא לו אלפיים אמה לכל רוח. לפום כן מימר. אין לו אלא ארבע אמות. ומניין לארבע אמות. שבו איש תחתיו. ומניין לאלפיים אמה. אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. או חלף. אמר רבי אליעזר. ותנינן. אסא בן עקיבה אומר מקום מקום. נאמר כאן מקום. ונאמר …
הלכה: מי שהוציאוהו גוים כול'. ולכן מה נן אמרין. ויעשה כמי שיצא ברשות ויהא לו אלפיים אמה לכל רוח. לפום כן מימר. אין לו אלא ארבע אמות. ומניין לארבע אמות. שבו איש תחתיו. ומניין לאלפיים אמה. אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. או חלף. אמר רבי אליעזר. ותנינן. אסא בן עקיבה אומר מקום מקום. נאמר כאן מקום. ונאמר להלן ושמתי לך מקום. מה מקום שנאמר להלן אלפיים אמה. אף מקום שנאמר כאן אלפיים אמה. ארבע אמות שאמרו מלא קומתו ופישוט ידיים. רבי יהודה אומר. הוא ושלש אמות. כדי שיהא נוטל חבית מראשותיו ונותן אל מרגלותיו. כשהוא נפנה נפנה מן הצד. וכשהוא מתפלל מתפלל לוכסון.
Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:6 רבי יודה אמר

נתנו על פתח הדיר. על דעתיה דרבי יהושע ורבי עקיבה נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ. על דעתיה דרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אין נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ. שאם אומר את ליתן לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ אוף הוא מטלטל בכל הדיר כולו. נתנו באמצע הדיר. היה הדיר חציו בתוך התח …
נתנו על פתח הדיר. על דעתיה דרבי יהושע ורבי עקיבה נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ. על דעתיה דרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אין נותנין לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ. שאם אומר את ליתן לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ אוף הוא מטלטל בכל הדיר כולו. נתנו באמצע הדיר. היה הדיר חציו בתוך התחום וחציו חוץ לתחום. רבי אחא אמר מן אולפן. רבי יודה אמר לה מן דיעה. מחלוקת רב חונה וחייה בריה דרב.
Jerusalem Talmud Eruvin 4:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: מי שישב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר יכנס. אמר רבי יהודה מעשה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוון:
Jerusalem Talmud Eruvin 4:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפיים אמה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן נורי. וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות. רבי אלעזר אומר הוא באמצען. רבי יהודה אומר לאי זה רוח שירצה. ומודה רבי יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו:
Jerusalem Talmud Eruvin 4:5:2 רבי יודה אומר

הלכה: פיס'. מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה כול'. רבי זעירא בשם רבי חסדיי. טעמיה דרבי יוחנן בן נורי. מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה. ישן לא קונה לו שביתה. אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח. רבי יודה אומר. ואפילו ער ולא קנה לו שביתה. אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח. אתייא דרבי יודה כרבי יוחנן בן נורי. (וד …
הלכה: פיס'. מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה כול'. רבי זעירא בשם רבי חסדיי. טעמיה דרבי יוחנן בן נורי. מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה. ישן לא קונה לו שביתה. אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח. רבי יודה אומר. ואפילו ער ולא קנה לו שביתה. אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח. אתייא דרבי יודה כרבי יוחנן בן נורי. (ודרובא כדרבי יוחנן בן נורי.) דרבי יוחנן בן נורי אמר. אחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה. היה ער ולא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח.
Jerusalem Talmud Eruvin 4:5:3 רבי יודה אומר

רבי חונה אמר. רב נחמן בר יעקב בעא. גר שטבל לאחר שהאיר המזרח. מאחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה. מה אמר כא רבי יוחנן בן נורי. נישמעינה מן הדא. דמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. בירר לו מבעוד יום חוזר בו מבעוד יום. משחשיכה חוזר בו משחשיכה. ברר לו מבעוד יום וקדש עליו …
רבי חונה אמר. רב נחמן בר יעקב בעא. גר שטבל לאחר שהאיר המזרח. מאחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה. מה אמר כא רבי יוחנן בן נורי. נישמעינה מן הדא. דמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. בירר לו מבעוד יום חוזר בו מבעוד יום. משחשיכה חוזר בו משחשיכה. ברר לו מבעוד יום וקדש עליו היום. נישמעינה מן הדא. לא יכנס. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. יכנס. לא על הדא אמרת אלא על רישיה דפירקא. מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה. איתאמרת עליה. אמר רבי בון. מודה רבי יודה שאם ברר לו שאינו יכול לחזור בו.
Jerusalem Talmud Eruvin 4:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: זהו שאמרו העני מערב ברגליו. רבי מאיר אומר אין לנו אלא עני. רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר. שלא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו:
Jerusalem Talmud Eruvin 4:9:1 דברי רבי יהודה

משנה: מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר כל שהוא יכול לערב ולא עירב הרי זה חמר גמל:
Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:18 בשם רבי יודה

תני בשם רבי יודה. אף זיזיה וכתליה היו נמדדין עמה. בעי רב הושעיה. אויר חצר מהו שימוד עמה. נישמעינה מן הדא. בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה. משתי רוחות אין נמדד עמה. רבי אבין בשם רב יהודה. בשניטלה קורתו. אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה. אם בשניטלה קורתו לא כאויר חצר הוא. תמן הוקף לבית דירה. ברם הכא לא הוקף …
תני בשם רבי יודה. אף זיזיה וכתליה היו נמדדין עמה. בעי רב הושעיה. אויר חצר מהו שימוד עמה. נישמעינה מן הדא. בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה. משתי רוחות אין נמדד עמה. רבי אבין בשם רב יהודה. בשניטלה קורתו. אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה. אם בשניטלה קורתו לא כאויר חצר הוא. תמן הוקף לבית דירה. ברם הכא לא הוקף לדירה. וכשהוא מודד לא יהא מודד מן האמצעי מפני שהוא מפסיד. אלא מן הקרנות.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:1 דברי רבי יהודה

משנה: עיר של יחיד שנעשית של רבים מערבים את כולה ושל רבים שנעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא אם כן עשה לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר שלש חצירות של שני שני בתים:
Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:2 בשם רבי יודה

הלכה: פיס'. עיר שליחיד שנעשית של רבים כול'. תני בשם רבי יודה. אין מערבין אותה חציין. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתני רבי חייה. כיצד מתירין רשות הרבים. רבי יודה אומר. לחי מיכן ולחי מיכן. קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים. לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. והכא אמר הכין. לא על הדא איתאמרת אלא על הדא. …
הלכה: פיס'. עיר שליחיד שנעשית של רבים כול'. תני בשם רבי יודה. אין מערבין אותה חציין. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתני רבי חייה. כיצד מתירין רשות הרבים. רבי יודה אומר. לחי מיכן ולחי מיכן. קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים. לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. והכא אמר הכין. לא על הדא איתאמרת אלא על הדא. אפילו עיר גדולה כאנטוכיא ואין בה אלא דלת אחת בלבד מערבין עליה. תני בשם רבי יודה. אין מערבין אותה חציין. אמר רבי יוסה. הדא אמרה. בני המבוי שנתנו קורתן על (גבי) [פתח] המבוי אילו מותרין ואילו אסורין. נתנו אילו ואילו. אילו ואילו אסורין. כיצד הוא עושה. נותן את הקורה על פתח המבוי ומתיר את המבוי חמשה מבואות פתוחות למבוי. נתנו קורתן באמצע המבוי. אילו מותרין ואילו אסורין. נתנו אילו ואילו אילו ואילו אסורין. כיצד הוא עושה. נותן את הקורה על פתח המבוי ומתיר את המבוי. חד רבי פינחס סלק להכא. חזא בפתח דשקתא דגזוראי אמר להן. חלקתם עירובכם. אמר ליה רבי יודה בר שלום. לחיזוק בתים נעשית.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:2 רבי יודה אומר

הלכה: פיס'. אמר להן רבי עקיבה אי אתם מודין לי כול'. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר. קל הוא הקונה שביתה בקרפף מן הנותן עירובו בקרפף. הקונה שביתה בקרפף מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה. הנותן עירובו בקרפף אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי זעירא בעי. אמר. תקנה לי שביתה בקרפף. אמר רבי חנניה בריה דרבי …
הלכה: פיס'. אמר להן רבי עקיבה אי אתם מודין לי כול'. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר. קל הוא הקונה שביתה בקרפף מן הנותן עירובו בקרפף. הקונה שביתה בקרפף מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה. הנותן עירובו בקרפף אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי זעירא בעי. אמר. תקנה לי שביתה בקרפף. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. מחלוקת רבי מאיר ורבי יודא. רבי מאיר אומר. עיקר עירוב בככר. בנותן עירובו בקרפף אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי יודה אומר. עיקר עירוב ברגליו. באומר. תקנה לי שביתה בקרפף מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4 בשם רבי יהודה

רבי אחא בשם רב חיננא אם היתה גגה שלמערה ארבעת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. על גבי חומה אפילו כמה מותר. אם היה גגה שלמערה ששת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה על ידי ניבריות. אחרי הגגין מהן. רבי יוסה בשם רבי יעקב בר אחא רבי אינייא בר פזי בשם רבי יהודה רבי אחא מטי בה בשם שמואל. אחורי הג …
רבי אחא בשם רב חיננא אם היתה גגה שלמערה ארבעת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. על גבי חומה אפילו כמה מותר. אם היה גגה שלמערה ששת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה על ידי ניבריות. אחרי הגגין מהן. רבי יוסה בשם רבי יעקב בר אחא רבי אינייא בר פזי בשם רבי יהודה רבי אחא מטי בה בשם שמואל. אחורי הגגים מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים. רבי מאיר אמר. מטלטלין בהן עד בית סאתיים. אמר רבי יוסי בירבי בון. מילתיה דרב פליגא עלוי. דתנינן תמן. כל גגות העיר רשות אחת. שמואל אמר. עד בית סאתים. רב אמר. מטלטלין בהן ואפילו כור אפילו כוריים. היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלם אמר לנו אבא מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם. רבי יהודה אומר בלשון אחרת מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם:
Jerusalem Talmud Eruvin 6:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: מאימתי נותנין רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משתחשך. מי שנתן רשותו והוציא בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר עליו דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר מזיד אוסר שוגג אינו אוסר:
Jerusalem Talmud Eruvin 6:5:2 בשם רבי יהודה as transmitted by Rabbi Abba

הלכה: פיס'. בעל הבית שהיה שותף לשכינים כול'. רבי בא בשם רבי יהודה. בדרך הארץ שנו. לזה ביין ולזה ביין. הואיל ואינו מקפיד על תערובתו אין צריך לערב. לזה ביין ולזה בשמן. הואיל והוא מקפיד על תערובתו צריך לערב. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. בנתונים בכלי אחד היא מתניתא. אמר רבי זריקן. טעמיה דרבי שמ …
הלכה: פיס'. בעל הבית שהיה שותף לשכינים כול'. רבי בא בשם רבי יהודה. בדרך הארץ שנו. לזה ביין ולזה ביין. הואיל ואינו מקפיד על תערובתו אין צריך לערב. לזה ביין ולזה בשמן. הואיל והוא מקפיד על תערובתו צריך לערב. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. בנתונים בכלי אחד היא מתניתא. אמר רבי זריקן. טעמיה דרבי שמעון. שכן דרכן לשתותן אניגרון. תני. רבי אלעזר בן תדאי אומר. בין כך ובין כך אסורין עד שיערבו. רבי אחא בשם רב. הלכה כרבי אלעזר בן תדאי. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. אתיא דרבי אלעזר בן תדאי כרבי מאיר. היידן רבי מאיר. אמר רבי מנא. רבי מאיר דו אמר. על ידי עירוב על ידי שיתוף. אמר רבי יוסה בירבי בון. רבי מאיר דו אמר שאין מערבין לאדם אלא לדעתו. על דעתיה דרבי מנא כרבי זעירא. על דעתיה דרב כרבי מאיר. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר.
Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:1 אמר רבי יהודה

משנה: בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר ככר הוא עירוב. אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה. ככר באיסר והוא שלם מערבין בו: נותן אדם מעיו לחנווני או לנחתום כדי שיזכה לו בעירוב דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו. ומודין בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו …
משנה: בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר ככר הוא עירוב. אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה. ככר באיסר והוא שלם מערבין בו: נותן אדם מעיו לחנווני או לנחתום כדי שיזכה לו בעירוב דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו. ומודין בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו שאין מערבין לאדם אלא מדעתו. אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי התחומין אבל בעירובי החצירות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו:
Jerusalem Talmud Eruvin 8:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: כמה הוא שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד מזונו לחול אבל לא לשבת דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר לשבת אבל לא לחול אילו ואילו מתכוונין להקל. רבי יוחנן בן ברוקא אומר מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע. רבי שמעון אומר משתי ידות לככר משלש לקב. חצייה לבית המנוגע וחצי חצייה לפסול את הגוייה:
Jerusalem Talmud Eruvin 8:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: הנותן את עירובו בבית שער באכסדרה ומרפסת אינו עירוב והדר שם אינו אוסר עליו. בבית התבן בבית הבקר בבית העצים בבית האוצרות הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליו. רבי יהודה אומר אם יש שם תפוסת יד של בעל הבית אינו אוסר עליו:
Jerusalem Talmud Eruvin 8:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל הרי זה אוסר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר אינו אוסר. רבי יוסה אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבוא בשבת. רבי שמעון אומר אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיע מליבו:
Jerusalem Talmud Eruvin 8:6:1 אמר רבי יהודה

משנה: בור שבין שתי חצירות אין ממלין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמטן בין מתוך אוגנו. אמר רבן שמעון בן גמליאל בית שמאי אומרים מלמטן ובית הלל אומרים מלמעלן. אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן:
Jerusalem Talmud Eruvin 8:7:1 אמר רבי יהודה

משנה: אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בכניסה וביציאה. אמר רבי יהודה מעשה באמה של אבל שהיו ממלין ממנה על פי זקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היה בו כשיעור:
Jerusalem Talmud Eruvin 9:1:5 אמר רבי יודה

תני. אמר רבי יודה. בשעת השמד היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין. ולא אמר אדם דבר. אמרו לו. אין שעת השמד ראייה. אמר רבי. שונין היינו אצל רבי שמעון (בבקעה) [בתקוע]. והיינו נוטלין שמן ואלינטית והיינו נכנסין מחצר לגג ומגג לקרפף ומקרפף לקרפף. עד שהיינו מגיעין לקרפף הסמ …
תני. אמר רבי יודה. בשעת השמד היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין. ולא אמר אדם דבר. אמרו לו. אין שעת השמד ראייה. אמר רבי. שונין היינו אצל רבי שמעון (בבקעה) [בתקוע]. והיינו נוטלין שמן ואלינטית והיינו נכנסין מחצר לגג ומגג לקרפף ומקרפף לקרפף. עד שהיינו מגיעין לקרפף הסמוך למעיין ויורדין וטובלין בו.
Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:1 דברי רבי יהודה

משנה: חצר שנפרצה משתי רוחות וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו מותרין באותה שבת ואסורין לעתיד לבוא דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אם מותרין באותה שבת מותרין לעתיד לבוא. ואם אסורין לעתיד לבוא אסורין באותה שבת:
Jerusalem Talmud Eruvin 9:5:1 דברי רבי יהודה

משנה: הבונה עלייה על גבי שני בתים וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין. ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין:
Jerusalem Talmud Eruvin 9:5:2 דברי רבי יודה

הלכה: פיס'. רב הונא אמר. אין רשות הרבים מקורה. אמר רבי שמעון בר כרסנה. ולא מן המדבר למדת. ומדבר מקורה היה. מתניתין לא אמרה כן. אלא וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יודה. וחכמים אוסרין. לא אמר אלא וחכמים אוסרין. הוא חייב חטאת אין כאן.
Jerusalem Talmud Eruvin 10:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי שמעון אומר נותנין לחבירו וחבירו לחבירו עד שהוא מגיע לחצר החיצונה. וכן בנו נותנו לחבירו וחבירו לחבירו אפילו הן מאה. רבי יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום. אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה:
Jerusalem Talmud Eruvin 10:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו. היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו ומשהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו שאין דבר משום שבות עומד בפני …
משנה: הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו. היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו ומשהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו שאין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש:
Jerusalem Talmud Eruvin 10:3:4 רבי יודה אומר

רבי יודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. אסור להשתמש באויר עשרה. וכא אמר הכין. אמר רבי יוחנן. לית כאן רבי יודה אלא רבי מאיר. דברי חכמים. רבי יוסי אומר בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר ספר אלא אפילו פסוקיא אמר.
Jerusalem Talmud Eruvin 10:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד. ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות: לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד. וכן לא ירוק. רבי יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו מפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק:
Jerusalem Talmud Eruvin 10:6:6 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר. דרבי מאיר היא. דאמר. את רואה את הכותל כגמוס. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. דברי הכל במשתפע עשרה טפחים מתוך שלש. רבי יוסי בעי. אם במשתפע עשרה טפחים מתוך שלש. כגג הן. מה נן תמן שאינו צריך ניחא את אמר עד שינוח. כאן שצריך ניחא לא כל שכן. אמר רבי חנינא קומי רבי מנא. מכל מקום לא נח. אמר לי …
רבי יהודה אומר. דרבי מאיר היא. דאמר. את רואה את הכותל כגמוס. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. דברי הכל במשתפע עשרה טפחים מתוך שלש. רבי יוסי בעי. אם במשתפע עשרה טפחים מתוך שלש. כגג הן. מה נן תמן שאינו צריך ניחא את אמר עד שינוח. כאן שצריך ניחא לא כל שכן. אמר רבי חנינא קומי רבי מנא. מכל מקום לא נח. אמר ליה. מכיון שאין בו רוחב ארבעה אפילו נח כאילו לא נח.
Jerusalem Talmud Eruvin 10:10:1 רבי יהודה אומר

משנה: נגר שיש בראשו קלוסטרא רבי לעזר אוסר ורבי יוסה מתיר. אמר רבי לעזר מעשה של בית הכנסת בטיבריה שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן. רבי יוסה אומר איסור היו נוהגין בו בא רבן גמליאל והזקנים והתירוהו להן. נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה. והמונח כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומ …
משנה: נגר שיש בראשו קלוסטרא רבי לעזר אוסר ורבי יוסה מתיר. אמר רבי לעזר מעשה של בית הכנסת בטיבריה שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן. רבי יוסה אומר איסור היו נוהגין בו בא רבן גמליאל והזקנים והתירוהו להן. נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה. והמונח כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה:
Jerusalem Talmud Eruvin 10:14:1 רבי יהודה אומר

משנה: שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו שלא לשהות את הטומאה דברי רבי יוחנן בן ברוקא. רבי יהודה אומר בצבת של עץ שלא להרבות את הטומאה. מאיכן מוציאין אותו מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח דברי רבי שמעון בן ננס. רבי עקיבה אומר מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת משם מוציאין אותו ושאר כל המקומ …
משנה: שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו שלא לשהות את הטומאה דברי רבי יוחנן בן ברוקא. רבי יהודה אומר בצבת של עץ שלא להרבות את הטומאה. מאיכן מוציאין אותו מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח דברי רבי שמעון בן ננס. רבי עקיבה אומר מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת משם מוציאין אותו ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר. רבי שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו לך אלא משום שבות:

Jerusalem Talmud Pesachim (44)

Jerusalem Talmud Pesachim 1:1:5 רבי יודה אומר

אמר רבי יוסה. מתניתא אמרה שבדיקת היום בדיקה. דתנינן. רבי יודה אומר. בודקין אור לארבעה עשר ובארבעה עשר בשחרית ובשעת הביעור. לא סוף דבר רבי יודה אלא אפילו דרבנין. דתנינן. וחכמים אומרים אם לא בדק אור לארבעה עשר יבדוק בארבעה עשר.
Jerusalem Talmud Pesachim 1:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר בודקין אור ארבעה עשר וארבעה עשר בשחרית ובשעת הבעור. וחכמים אומרים לא בדק אור ארבעה עשר יבדוק בארבעה עשר. אם לא בדק בארבעה עשר יבדוק בתוך המועד. לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד. ומה שהוא משייר יניחנו בצינעה כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו:
Jerusalem Talmud Pesachim 1:3:2 רבי יהודה אומר

הלכה: רבי יהודה אומר כול'. אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי יודה כנגד שלשה פעמים שכתוב בתורה לא י‍ראה לך שאור. והכתיב תשביתו שאור מבתיכם. בעשה הוא. והא כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם. אמר רבי יוסה. מכיון שזה צריך לזה וזה צריך לזה כמי שכולן אחד. לא י‍ראה לך. הייתי אומר. הפקיד אצלו יהא מותר. תלמוד לומר ל …
הלכה: רבי יהודה אומר כול'. אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי יודה כנגד שלשה פעמים שכתוב בתורה לא י‍ראה לך שאור. והכתיב תשביתו שאור מבתיכם. בעשה הוא. והא כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם. אמר רבי יוסה. מכיון שזה צריך לזה וזה צריך לזה כמי שכולן אחד. לא י‍ראה לך. הייתי אומר. הפקיד אצלו יהא מותר. תלמוד לומר לא ימצא בבתיכם. אי לא ימצא בבתיכם הייתי אומר. ייחד לו בית יהא אסור. תלמוד לומר לא י‍ראה לך. הא כיצד. הפקיד אצלו אסור. ייחד לו בית מותר.
Jerusalem Talmud Pesachim 1:3:3 רבי יודה אומר

מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתני. רבי יודה אומר. בודקין אור לארבעה עשר. ובארבעה עשר בשחרית. ובשעת הביעור. וחכמים אומרים. אם לא בדק אור לארבעה עשר יבדוק בארבעה עשר. צריך לבדוק שלשה פעמים. מה אם בשעה שלא הגיע זמן ביעורו את אמר. צריך לבדוק שלשה פעמים. בשעה שהגיע זמן בעורו לא כל שכן. (לא צורכה דלא. לא בדק ב …
מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתני. רבי יודה אומר. בודקין אור לארבעה עשר. ובארבעה עשר בשחרית. ובשעת הביעור. וחכמים אומרים. אם לא בדק אור לארבעה עשר יבדוק בארבעה עשר. צריך לבדוק שלשה פעמים. מה אם בשעה שלא הגיע זמן ביעורו את אמר. צריך לבדוק שלשה פעמים. בשעה שהגיע זמן בעורו לא כל שכן. (לא צורכה דלא. לא בדק בארבעה עשר יבדוק במועד. צריך לבדוק שלשה פעמים. מה אם בשעה שלא הגיע זמן ביעורו את אמר. צריך לבדוק שלשה פעמים. בזמן שהגיע זמן ביעורו לא כל שכן.) לא צורכה דלא. אם לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד.
Jerusalem Talmud Pesachim 1:3:4 אמר רבי יודה

ומה שהוא משייר יניחינו בצינעה כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו. כיצד הוא עושה. כופה עליו כלי. כפה עליו כלי ולא מצאו. אני אומר יד נטלתו. לא כפה עליו כלי ולא מצאו. אותו הבית צריך בדיקה. או שאר כל הבתים לא יהו צריכין בדיקה. נישמעינה מן הדא. אבד כזית מן המת בבית. בקשו ולא מצאו. הבית טהור. לכשיימצא. הבית טמא …
ומה שהוא משייר יניחינו בצינעה כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו. כיצד הוא עושה. כופה עליו כלי. כפה עליו כלי ולא מצאו. אני אומר יד נטלתו. לא כפה עליו כלי ולא מצאו. אותו הבית צריך בדיקה. או שאר כל הבתים לא יהו צריכין בדיקה. נישמעינה מן הדא. אבד כזית מן המת בבית. בקשו ולא מצאו. הבית טהור. לכשיימצא. הבית טמא למפרע. הדא ילפה מן ההיא. וההיא ילפא מן הדא. הדא ילפא מן ההיא. היא איבד היא היניח. וההיא ילפה מן הדא. אין לך צריך בדיקה אלא אותו הבית בלבד. וכרבי יודה אפילו אותו הבית לא יהא צריך בדיקה. נישמעיניה מן הדא. אמר רבי יודה. מעשה בשפחתו שלמסיק אחד ברימון שהשליכה נפל אחד לבור. ובא כהן אחד והציץ לידע מה שהשליכה. ובא מעשה לפני חכמים וטיהרו. שדרך חולדה וברדליס להיות גוררין אותו. רצה היא אחר הבשר. ואינה רצה אחר הפת. ואפילו תימר. רצה היא אחר הבשר ואחר הפת. בשר גוררת ואוכלת. פת גוררת ומנחת. רבנין דקיסרין בשם רבי אבהו. אין חוששין שמא גררה חולדה. וכרבי יודה חוששין.
Jerusalem Talmud Pesachim 1:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחילת שש. רבי יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחילת שש:
Jerusalem Talmud Pesachim 1:4:2 רבי יודה אומר

הלכה: רבי מאיר אומר אוכלין כל חמש כול'. רבי מאיר אומר. משש שעות ולמעלן מדבריהן. רבי יודה אומר. משש שעות ולמעלן מדברי תורה. מה טעמא דרבי מאיר. אך ביום הראשון. זה חמשה עשר. יכול משתחשך. תלמוד לומר אך. הא כיצד. תן לו לפני שקיעת החמה שעה אחת. מה טעמא דרבי יודה. אך ביום הראשון. זה ארבעה עשר. יכול כל היום …
הלכה: רבי מאיר אומר אוכלין כל חמש כול'. רבי מאיר אומר. משש שעות ולמעלן מדבריהן. רבי יודה אומר. משש שעות ולמעלן מדברי תורה. מה טעמא דרבי מאיר. אך ביום הראשון. זה חמשה עשר. יכול משתחשך. תלמוד לומר אך. הא כיצד. תן לו לפני שקיעת החמה שעה אחת. מה טעמא דרבי יודה. אך ביום הראשון. זה ארבעה עשר. יכול כל היום כולו. תלמוד לומר אך. הא כיצד. חלוק את היום חציו לחמץ וחציו למצה. מחלפה שיטתיה דרבי מאיר. תמן הוא אמר. אך לרבות. והכא הוא אמר. אך למעט. אמר רבי שמואל בר אבודומא. מיעטו שאינו בחמץ. רבי מאיר אומר. לא תאכל עליו חמץ. על אכילתו. רבי יודה אומר. לא תאכל עליו חמץ. על עשייתו.
Jerusalem Talmud Pesachim 1:4:4 רבי יהודה אומר

הא רבי מאיר אומר. משש שעות ולמעלה מדבריהן. שביעית אסורה משום גדר. ששית למה. משום גדר. ויש גדר לגדר. אלא שעה ששית מתחלפת בשביעית. הא רבי יהודה אומר. מחמש ולמעלה מדבריהן ששית אסורה משום גדר. חמישית למה. משום גדר. ויש גדר לגדר. אלא שחמישית מתחלפת בשביעית.
Jerusalem Talmud Pesachim 1:5:1 אמר רבי יהודה

משנה: ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות של תודה פסולות ומונחות על גג האיצטבא. כל זמן שהן מונחות כל העם אוכלין. ניטלה אחת תולין לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפין. רבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש ושורפין בתחילת שש:
Jerusalem Talmud Pesachim 1:8:10 דברי רבי יהודה

תמן תנינן. הבכור שאחזו דם. אפילו מת אין מקיזין לו את הדם. דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים. יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום. אם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו. רבי שמעון אומר. יקיז אף על פי שהוא עושה בו מום.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:1 רבי יודה אומר

משנה: כל שעה שהוא מותר לוכל מאכיל לבהמה לחיה ולעופות ומוכרו לנכרי ומותר בהנאתו. עבר זמנו אסור בהנאתו. לא יסיק בו תנור וכירים. רבי יודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה. וחכמים אומרים מפרר וזורה לרוח או מטיל לים:
Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:12 רבי יודה אומר

תני. רבי יודה אומר. אין ביעור חמץ אלא בשריפה. דין הוא. מה אם פיגול ונותר שאינו בל ייראה ובל יימצא אינו אלא בשריפה. חמץ שהוא בבל ייראה ובל יימצא אינו דין שלא יהא אלא בשריפה. אמרו לו לרבי יודה. כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין. הא אם לא נתמנה לו אור ישב לו ולא יבעיר. אמרה תורה תשביתו …
תני. רבי יודה אומר. אין ביעור חמץ אלא בשריפה. דין הוא. מה אם פיגול ונותר שאינו בל ייראה ובל יימצא אינו אלא בשריפה. חמץ שהוא בבל ייראה ובל יימצא אינו דין שלא יהא אלא בשריפה. אמרו לו לרבי יודה. כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין. הא אם לא נתמנה לו אור ישב לו ולא יבעיר. אמרה תורה תשביתו שאור מבתיכם.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:13 אמר רבי יודה

כיוצא בו. אמר רבי יודה. אשה כי תזריע וילדה זכר. מה תלמוד לומר. לפי שנאמר וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול. שומע אני ביוצא חי שהוא מטמא את אמו טומאת לידה. מניין ליוצא מת שהוא מטמא את אמו טומאת לידה. אמר רבי יודה. הרי אני דן. מה אם ביוצא חי. שאינו מטמא את אמו ואת הבאין עמו [ואת הבא עם אמו] לאוהל טומא …
כיוצא בו. אמר רבי יודה. אשה כי תזריע וילדה זכר. מה תלמוד לומר. לפי שנאמר וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול. שומע אני ביוצא חי שהוא מטמא את אמו טומאת לידה. מניין ליוצא מת שהוא מטמא את אמו טומאת לידה. אמר רבי יודה. הרי אני דן. מה אם ביוצא חי. שאינו מטמא את אמו ואת הבאין עמו [ואת הבא עם אמו] לאוהל טומאת שבעה. מטמא את אמו טומאת לידה. היוצא מת. שהוא מטמא את אמו ואת הבאין עמו [ואת הבא עם אמו] לאוהל טומאת שבעה. אינו דין שיטמא את אמו טומאת לידה. אמרו לו לרבי יודה. כל דין שתחילתו אתה דן להחמיר וסופו להקל אינו דין. הא אם טיהר החי את אמו יטהר אף המת את אמו. אם לא זכיתי מן הדין. [לפיכך] אמרה תורה זכר. לרבות את המת.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:14 אמר רבי יודה

כיוצא בו. אמר רבי יודה. תשבו בסוכות. סוכה שלכל דבר. שהיה רבי יודה אומר. הדין נותן שלא תהא הסוכה באה אלא מארבעת המינין. מה אם לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו בא אלא מארבעת המינין. סוכה שהיא נוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תבוא אלא מארבעת המינין. אמרו לו לרבי יודה. כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וס …
כיוצא בו. אמר רבי יודה. תשבו בסוכות. סוכה שלכל דבר. שהיה רבי יודה אומר. הדין נותן שלא תהא הסוכה באה אלא מארבעת המינין. מה אם לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו בא אלא מארבעת המינין. סוכה שהיא נוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תבוא אלא מארבעת המינין. אמרו לו לרבי יודה. כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין. הא לא מצא מארבעת המינין ישב לו בלא סוכה. ואמרה תורה תשבו בסוכות. סוכה שלכל דבר. [וכן עזרא אמר ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל ערים ובירושלם לאמר צאו ההר וגו'.]
Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:12 דברי רבי יודה

מאן תנא לא יראה לך. רבי יודה. דתני. האוכל חמץ משש שעות ולמעלה. וכן חמץ שעבר עליו הפסח. הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת. דברי רבי יודה. רבי שמעון אומר. כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה. מודה רבי שמעון באסור שהוא אסור. איסורו מהו. רבי ירמיה אמר. איסורו דבר תורה. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. איסורו מדברי …
מאן תנא לא יראה לך. רבי יודה. דתני. האוכל חמץ משש שעות ולמעלה. וכן חמץ שעבר עליו הפסח. הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת. דברי רבי יודה. רבי שמעון אומר. כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה. מודה רבי שמעון באסור שהוא אסור. איסורו מהו. רבי ירמיה אמר. איסורו דבר תורה. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. איסורו מדבריהן. מה טעמיה דרבי יודה. לא י‍אכל חמץ. היום. מה אנן קיימין. אם בתוך המועד. כבר כתוב [לא תאכל עליו חמץ]. אלא אם אינו עניין בתוך המועד תניהו לאחר המועד. מה מקיים רבי שמעון טעמיה דרבי יודה. לא יאכל חמץ. היום. אמר רבי בון בר חייה. פתר לה כרבי יוסי הגלילי. דתני. רבי יוסי הגלילי אומר. אומר אני שלא היה פסח במצרים אלא יום אחד בלבד. שנאמר לא יאכל חמץ. היום.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:4:8 רבי יהודה אומר

יכול יצאו ידי חובתן בביכורים. תלמוד לומר בכל מושבותיכם תאכלו מצות. מצה הנאכלת בכל מושב. יצאו הביכורים שאינן נאכלין בכל מושב. התיבון. הרי מעשר שיני הרי אינו נאכל בכל מושב. ראוי הוא להיפדות ולהיאכל בכל מושב. רבי בון בר חייה בעי. (מעתה) הלקוח בכסף מעשר שניטמא כרבי יודה [מהו. דתני. לקוח בכסף מעשר שנטמא …
יכול יצאו ידי חובתן בביכורים. תלמוד לומר בכל מושבותיכם תאכלו מצות. מצה הנאכלת בכל מושב. יצאו הביכורים שאינן נאכלין בכל מושב. התיבון. הרי מעשר שיני הרי אינו נאכל בכל מושב. ראוי הוא להיפדות ולהיאכל בכל מושב. רבי בון בר חייה בעי. (מעתה) הלקוח בכסף מעשר שניטמא כרבי יודה [מהו. דתני. לקוח בכסף מעשר שנטמא יפדה. רבי יהודה אומר. יקבר. אמרו לו לרבי יודא. מה אם מעשר שני עצמו שנטמא הרי הוא נפדה. הלקוח בכסף מעשר שנטמא אינו דין שיפדה. אמר להן. לא. אם אמרתם במעשר שני. שכן הוא נפדה טהור בריחוק מקום. תאמרו בלקוח בכסף מעשר. שאינו נפדה טהור ברחוק מקום.] הואיל ואינו ראוי להיפדות וליאכל בכל מושב אין יוצאין בו. רבי שמעון בן לקיש בעי. מעתה חלת עיסת מעשר שיני בירושלם. הואיל ואינה ראויה להיפדות ולהיאכל בכל מושב אין יוצאין בה.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:4:12 אמר רבי יודה

תני. אמר רבי יודה. שאל בייתוס בן זונין את רבן גמליאל וחכמים ביבנה. מהו לעשות סריקין המצויירין בפסח. אמרו לו. אסור. מפני שהאשה משתהא בהן והן באין לידי חמץ. אמר להן. אם כן יעשו אותן בטפוס. אמרו לו. יהו אומרים. כל הסריקין אסורין וסריקי בייתוס בן זונין מותרין. תני. רבי יוסה אומר. עושין סריקין כרקיקין. ו …
תני. אמר רבי יודה. שאל בייתוס בן זונין את רבן גמליאל וחכמים ביבנה. מהו לעשות סריקין המצויירין בפסח. אמרו לו. אסור. מפני שהאשה משתהא בהן והן באין לידי חמץ. אמר להן. אם כן יעשו אותן בטפוס. אמרו לו. יהו אומרים. כל הסריקין אסורין וסריקי בייתוס בן זונין מותרין. תני. רבי יוסה אומר. עושין סריקין כרקיקין. ואין עושין רקיקין כקלוסקאות.
Jerusalem Talmud Pesachim 3:5:1 דברי רבי יהודה

משנה: שיאור ישרף והאוכלו פטור. סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת. איזהו שיאור כקרני חגבים. סידוק שנתערבו סדקיו זה בזה דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חייב כרת. אי זהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו:
Jerusalem Talmud Pesachim 3:6:3 אמר רבי יודה

תני. אמר רבי יודה. לא נחלקו בית שמי ובית הלל על תרומה טהורה שאסור לשורפה ועל תרומה טמיאה שמותר לשורפה. על מה נחלקו. על התלויה. שבית [שמאי] אומרין. אין שורפין. ובית הלל אומרין. שורפין. אמרו בית שמי לבית הלל. כלום אתם אומרין בטהורה שלא תישרף. אלא שאני אומר. שמא כהן אחד שבת בתוך התחום והוא בא ואוכלה בש …
תני. אמר רבי יודה. לא נחלקו בית שמי ובית הלל על תרומה טהורה שאסור לשורפה ועל תרומה טמיאה שמותר לשורפה. על מה נחלקו. על התלויה. שבית [שמאי] אומרין. אין שורפין. ובית הלל אומרין. שורפין. אמרו בית שמי לבית הלל. כלום אתם אומרין בטהורה שלא תישרף. אלא שאני אומר. שמא כהן אחד שבת בתוך התחום והוא בא ואוכלה בשבת. אף תלויה לא תישרף. שאני אומר. שמא אליהו שבת בהר הכרמל והוא בא ומעיד עליה בשבת שהיא טהורה. אמרו להן בית הלל. מובטחין אנו שאין אליהו בא לא בשבתות ולא בימים טובים.
Jerusalem Talmud Pesachim 3:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: וכן מי שיצא מירושלם ונזכר שיש בידו בשר קודש אם עבר הצופים ישרפו במקומו. ואם לאו חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה. עד כמה הן חוזרין רבי מאיר אומר זה וזה בכזית. רבי יהודה אומר זה וזה בכביצה. וחכמים אומרים בשר קודש בכזית וחמץ בכביצה:
Jerusalem Talmud Pesachim 3:8:4 רבי יהודה אומר

אית תניי תני ומחלף. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסי כמתניתן. אמר רבי יודן. סימנא מן ההיא דברכות. עד כמה מזמנין. עד כזית. רבי יהודה אומר. עד כביצה. תני. פחות מיכן אין מטריחין עליו שיחזור. מה בין זה לזה. זה יש לו ביטול. וזה אין לו ביטול. עד כדון בשר קודש. חמץ מניין. אמר רבי יוסי בירבי בון. מן מה דתנינן. ו …
אית תניי תני ומחלף. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסי כמתניתן. אמר רבי יודן. סימנא מן ההיא דברכות. עד כמה מזמנין. עד כזית. רבי יהודה אומר. עד כביצה. תני. פחות מיכן אין מטריחין עליו שיחזור. מה בין זה לזה. זה יש לו ביטול. וזה אין לו ביטול. עד כדון בשר קודש. חמץ מניין. אמר רבי יוסי בירבי בון. מן מה דתנינן. וכן מי שיצא מירושלם. הדא אמרה. מה דנפל לדין נפל לדין.
Jerusalem Talmud Pesachim 4:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: כיוצא בו המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער. רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה:
Jerusalem Talmud Pesachim 4:3:5 בשם רבי יודה

עבר ומכר קונסין בו. כשם שקונסין להלכה כך קונסין למנהג. מניין שקונסין בו למנהג. חד בר נש זבין גמלא לחד ארמאי. אתא עובדא קומי רבי שמעון בן לקיש וקנסיה בכיפלה בגין דייחזר ליה גמלא. אמר רבי יוסה בירבי בון. לסרסור קנסו והוון צווחין ליה ברא דמסרסר לארמאה. מה. רבי שמעון בן לקיש כרבי יודה. דתני בשם רבי יודה …
עבר ומכר קונסין בו. כשם שקונסין להלכה כך קונסין למנהג. מניין שקונסין בו למנהג. חד בר נש זבין גמלא לחד ארמאי. אתא עובדא קומי רבי שמעון בן לקיש וקנסיה בכיפלה בגין דייחזר ליה גמלא. אמר רבי יוסה בירבי בון. לסרסור קנסו והוון צווחין ליה ברא דמסרסר לארמאה. מה. רבי שמעון בן לקיש כרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. הלוקח בהמה מן הגוי וילדה בכור. מעלה עמו בשוה ונותן חצי דמים לכהן. נתנה לו בקבלה. מעלה עמו אפילו עשר דמים בשווה ונותן כל הדמים לכהן. וחכמים אומרים. הואיל ואצבע הגוי באמצע נפטרה מן הבכורה. רבי שמעון בן לקיש כרבי יודה. ורבה מן דרבי יודה. מה דאמר רבי יודה משם הילכות בכורה. מה דאמר רבי שמעון בן לקיש משום הילכות בהמה גסה.
Jerusalem Talmud Pesachim 4:3:6 אמר רבי יודה

רבי יודה מתיר בשבורה. לא אמר רבי יודה אלא בשבורה שאינה יכולה להתרפאות. אמרו לו. והרי מביאין לה זכר ונרבעת ממנו. אמר להן. אף אני לא אמרתי אלא בשבור [זכר שאינו יכול להתרפאות]. אמרו לו. והרי מביאין לו נקיבה והוא רובעה והיא יולדת. רב אבון בשם רבנין דתמן. זאת אומרת שאסור להמציא להן זרע. תמן תנינן. הלוקח …
רבי יודה מתיר בשבורה. לא אמר רבי יודה אלא בשבורה שאינה יכולה להתרפאות. אמרו לו. והרי מביאין לה זכר ונרבעת ממנו. אמר להן. אף אני לא אמרתי אלא בשבור [זכר שאינו יכול להתרפאות]. אמרו לו. והרי מביאין לו נקיבה והוא רובעה והיא יולדת. רב אבון בשם רבנין דתמן. זאת אומרת שאסור להמציא להן זרע. תמן תנינן. הלוקח עובר חמורו שלנכרי. המוכר לו אף על פי שאינו רשאי. המשתתף לו. והמקבל ממנו. והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי. לית הדא אמרה שאסור להמציא להן עבדים. אמר ליה. כבר קדמך רבי אבון. דמר רבי אבון בשם רבנין דתמן. זאת אומרת שאסור להמציא להן זרע.
Jerusalem Talmud Pesachim 4:3:7 אמר רבי יודה

בן בתירה מתיר בסוס. לא אמר רבי יודה אלא בסוס זכר שהוא הורג [בעליו] במלחמה. יש אומרים. שהוא רץ אחר נקיבה. ויש אומרים. שהוא עומד ומשתין. מה נפק מן ביניהון. הסריס. מאן דאמר. שהוא רץ אחר הנקיבה. [זה] אינו רץ אחר נקיבה. מאן דמר. שהוא עומד ומשתין. אף הוא עומד ומשתין. דברי חכמים. רבי אחא בשם רבי תנחום בר ח …
בן בתירה מתיר בסוס. לא אמר רבי יודה אלא בסוס זכר שהוא הורג [בעליו] במלחמה. יש אומרים. שהוא רץ אחר נקיבה. ויש אומרים. שהוא עומד ומשתין. מה נפק מן ביניהון. הסריס. מאן דאמר. שהוא רץ אחר הנקיבה. [זה] אינו רץ אחר נקיבה. מאן דמר. שהוא עומד ומשתין. אף הוא עומד ומשתין. דברי חכמים. רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייה. לכשיזקין הוא כודנו בריחיים. רבי יוסה בירבי בון בשם רבי חונה. בן בתירה ורבי נתן אמרו דבר אחד. דתני. הוציא בהמה וחיה ועופות. בין חיים בין מתים חייב. רבי נתן אומר. מתים חייב. חיין פטור. רבנין אית להון משום חיוב חטאת. ואינון מתיבין ליה הכין. כשיטתו השיבוהו. כשיטתך שאת אומר. משום הילכות בהמה גסה. אוף אנן אית לן. לכשיזקין הוא כודנו בריחיים. רבי אומר. אומר אני שהוא אסור משום שני דברים. משום כלי זיין ומשום הילכות בהמה גסה. ותני כן. חיה גסה כבהמה גסה. מאן תניתה. רבי. דברי חכמים. רבי ביסנא חנין בר בא בשם רב. חיה גסה כבהמה דקה.
Jerusalem Talmud Pesachim 4:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר גומרה בארבעה עשר. אבל לא יתחיל בה בתחילה בארבעה עשר. אף על פי שיכול לגומרה. וחכמים אומרים שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים החייטים והספרים והכובסין. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר אף הרוצענים:
Jerusalem Talmud Pesachim 4:8:2 רבי יודה אומר

הלכה: מושיבין שובכין לתרנוגלין בארבעה עשר. הא במועד אסור. אין מרביעין את הבהמה במועד. אבל מוליכין אותה לבקורת. רבי יודה אומר. חמורה שהיא תובעת זכר מרביעין אותה שלא תיצן. ושאר כל הבהמה מוליכין אותה לבקורת. ומקיזין דם לאדם ולבהמה במועד. ואין מונעין רפואה מאדם ומבהמה במועד.
Jerusalem Talmud Pesachim 4:9:2 רבי יודה אומר

הלכה: מאן תנא. קוצרין. רבי מאיר. מאן תנא. גודשין. רבי יודה. אמר רבי יעקב ברבי סוסיי קומי רבי יוסי. כל עמא מודיי שקוצרין וכל עמא מודיי שאין גודשין. מפליגין. בהרכב דקלים. רבי מאיר אומר. מרכיבין דקלים כל היום וכרצון חכמים היו עושין. רבי יודה אומר. לא היו עושין כרצון חכמים.
Jerusalem Talmud Pesachim 4:9:3 רבי יודה אומר

כיצד היו כורכין את שמע. אמר רבי אחא אמר רבי זעורה אמר רבי לא. שמע ישראל יי אלהינו יי אחד. אלא שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. מפסיקין היו. אלא שלא היו אומרים. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. רבי יוסה אמר רבי זעורה רבי לא. שמע ישראל יי וגו' אלא שלא היו מפסיקין בין אחד לבר …
כיצד היו כורכין את שמע. אמר רבי אחא אמר רבי זעורה אמר רבי לא. שמע ישראל יי אלהינו יי אחד. אלא שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. מפסיקין היו. אלא שלא היו אומרים. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. רבי יוסה אמר רבי זעורה רבי לא. שמע ישראל יי וגו' אלא שלא היו מפסיקין בין אחד לברוך דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
Jerusalem Talmud Pesachim 5:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר אף התמיד. רבי שמעון אומר אף הפסח בארבעה עשר לשמו חייב ושלא לשמו פטור. ושאר כל הזבחין בין לשמן ובין שלא לשמן פטור. ובמועד לשמו פטור ושלא לשמו חייב. ושאר כל הזבחין בין לשמן ובין שלא לשמן חייב חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה:
Jerusalem Talmud Pesachim 5:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: יצאת כת הראשונה ונכנסה שנייה יצאת שנייה ונכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה שנייה ושלישית. קראו את ההלל אם גמרו שנו ואם שנו שילישו אף על פי שלא שילישו מימיהם. רבי יהודה אומר מימיה של כת שלישית לא הגיעה לאהבתי כי ישמע ה' את קולי מפני שעמה מועטין:
Jerusalem Talmud Pesachim 5:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהכהנים מדיחין את העזרה שלא ברצון חכמים. רבי יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובת וזרקו זריקה אחת על גבי המזבח ולא הודו לו חכמים:
Jerusalem Talmud Pesachim 6:6:4 דברי רבי יהודה

רבי יסא בשם רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. דתנינן תמן. אין שוחטין את הפסח על היחיד. דברי רבי יהודה. ורבי יוסה מתיר. רבי זעורה בעא קומי רבי מנא. הן אשכחנן פטור וכשר. אמר ליה. תנינן הכא. פטור. ותנינן תמן. כשר. ועל כולם היה רבי ישמעאל בנו שלרבי יוחנן בן ברוקה אומר. תעובר צורתו ויצא לבית השריפה רבי לעזר ביר …
רבי יסא בשם רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. דתנינן תמן. אין שוחטין את הפסח על היחיד. דברי רבי יהודה. ורבי יוסה מתיר. רבי זעורה בעא קומי רבי מנא. הן אשכחנן פטור וכשר. אמר ליה. תנינן הכא. פטור. ותנינן תמן. כשר. ועל כולם היה רבי ישמעאל בנו שלרבי יוחנן בן ברוקה אומר. תעובר צורתו ויצא לבית השריפה רבי לעזר בירבי יוסי בעא קומי רבי יוסי. ניחא שמתו ושניטמאו. שמשכו הבעלים את ידם. מה אנן קיימין. אם בחיים. פסול מכשיר. פסול הוא. אם לאחר שחיטה. יש משיכה לאחר שחיטה. מכיון שיש לו רשות למשוך. פסול מכשיר הוא. וטעון צורה.
Jerusalem Talmud Pesachim 7:1:3 בשם רבי יודה

תני בשם רבי יודה. צולה אותו בשפוד שלמתכת. אמרו לו. והרי הוא רותח ומרתיח. אמר להן. [כשם] שלעץ אינו נשרף כך שלמתכת אינו מרתיח. אמרו לו. לא דומה העץ למתכת. שהעץ חם מקצתו לא חם כולו. שלמתכת חם מקצתו חם כולו.
Jerusalem Talmud Pesachim 7:6:2 רבי יודה אומר

הלכה: מאן תנא רוב. רבי מאיר. דתני. רבי מאיר אומר. היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט. ובלבד רוב. רבי יודה אומר. חצי כל שבט ושבט. ובלבד רוב שבטים שלימים. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי מאיר אומר. כל השבטים קרויים קהל. רבי יודה אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. מה נפק מביניהון. גרירה. רבי מאיר אומר. אין …
הלכה: מאן תנא רוב. רבי מאיר. דתני. רבי מאיר אומר. היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט. ובלבד רוב. רבי יודה אומר. חצי כל שבט ושבט. ובלבד רוב שבטים שלימים. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי מאיר אומר. כל השבטים קרויים קהל. רבי יודה אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. מה נפק מביניהון. גרירה. רבי מאיר אומר. אין שבט אחד גורר כל השבטים. רבי יודה אומר. שבט אחד גורר כל השבטים. אתיא דרבי יודה כרבי שמעון. כמה דרבי שמעון אמר. שבט אחד גורר כל השבטים. כן רבי יודה אומר. שבט אחד גורר כל השבטים. אף על גב דרבי יודה אמר. שבט אחד גורר כל השבטים. מודה והוא שתהא הוריה מלשכת הגזית. אמר רבי יוסה. טעמיה דהן תנייה מן המקום ההוא אשר יבחר יי. מה טעמיה דרבי יודה. ונסלח לכל עדת בני ישראל. מה טעמיה דרבי שמעון. כי לכל העם בשגגה. מה מקיים רבי שמעון טעמיה דרבי יודה ונסלח לכל עדת בני ישראל. פרט לנשים ולקטנים. מה מקיים רבי יודה טעמיה דרבי שמעון כי לכל העם בשגגה. פרט לשתחילתה בזדון וסופה בשגגה. רבי אבון בשם רבי בנימין בר לוי. קרייא מסייע למאן דאמר. כל שבט ושבט קרוי קהל. גוי וקהל גוים יהיה ממך. ואדיין לא נולד בנימן. אמר רבי חייא בר בא. כשם שהן חולקין כאן כך הם חלוקין בטומאה. דתני. היה הציבור חציים טהורין וחציין טמאין. הטהורין עושין את הראשון והטמאים את השיני. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. הטהורין עושין לעצמן והטמאין עושין לעצמן. אמרו לו. אין הפסח בא חציין. אלא או כולם יעשו בטהרה או כולם יעשו בטומאה. מנו אמרו לו. רבי מאיר. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. ניטמאת אחת מן החלות או אחד מן הסדרים רבי יודה אומר. שניהם יצאו לבית השריפה. שאין קרבן ציבור חלוק. וחכמים אומרים. הטמא בטומאתו והטהור יאכל. רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן. מני אמרו לו. חכמים שהן בשיטת רבי מאיר.
Jerusalem Talmud Pesachim 7:11:2 רבי יהודה אומר

הלכה: גידים הרכים. רבי יוחנן אמר. נימנין עליהן. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין נימנין עליהן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורה. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. [דתנינן תמן.] אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר של יישוב. רבי יוסה אומר. אף עור שלחזיר הבר. [עור חטרות ג …
הלכה: גידים הרכים. רבי יוחנן אמר. נימנין עליהן. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין נימנין עליהן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורה. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. [דתנינן תמן.] אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר של יישוב. רבי יוסה אומר. אף עור שלחזיר הבר. [עור חטרות גמל הרכה. עור הראש של עגל הרך. עור בית הפרסות. עור בית הבושת. ועור השליל. ועור שתחת האליה. ועור האנקה והכח והלטאה והחומט. רבי יהודה אומר. הלטאה כחולדה. וכולן שעיבדן. או שהילך בהן כדי עבודה. טהורין. חוץ מעור האדם. רבי יוחנן בן נורי אומר. שמנה שרצים יש להן עורות.] אמר רבי יוחנן. לא שנו אלא לאיסור ולטומאה. אבל ללקות. עור הוא. ואין לוקין עליו משום נבילה. רבי שמעון בן לקיש אמר. משנה שלימה שנה רבי. בין לאיסור בין ללקות בין לטומאה. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. תמן הוא עבד ליה בשר. וכא לא עבד ליה בשר. אמר רבי יודה בר פזי. שנייא היא תמן שהוא עור. ועור סופו להקשות. כל שכן מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. מה אין תמן שסופו להקשות הוא עבד ליה בשר. כאן שאין סופו להקשות לא כל שכן. אמר רבי אבון. טעמא דרבי שמעון בן לקיש ואכלו את הבשר. לא גידים.
Jerusalem Talmud Pesachim 7:12:4 בשם רבי יהודה

תני בשם רבי יהודה. מחילות שתחת ההיכל חול וגגות ההיכל קודש. רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש. מתניתא אמרה [כן]. מדורה היתה שם ובית כסא שלכבוד. וזה היה כבודו [מצאו נעול. יודע שיש שם אדם. פתוח. ידוע שאין שם אדם.] אמר רבי יוסה. וכי צואה טומאה. והלא אינה אלא נקיות. ויי דא אמרה דא. יוצא והולך לו במסיבה ההולכ …
תני בשם רבי יהודה. מחילות שתחת ההיכל חול וגגות ההיכל קודש. רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש. מתניתא אמרה [כן]. מדורה היתה שם ובית כסא שלכבוד. וזה היה כבודו [מצאו נעול. יודע שיש שם אדם. פתוח. ידוע שאין שם אדם.] אמר רבי יוסה. וכי צואה טומאה. והלא אינה אלא נקיות. ויי דא אמרה דא. יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה. ונירות דולקין מיכן ומיכן. עד שהוא מגיע לבית הטבילה. אם קודש הוא ילך לו בקצרה.
Jerusalem Talmud Pesachim 8:4:3 דברי רבי יודה

רב חונא אמר. הפריש פסחו ואמר. על מנת שלא יימנה אחר עמי. אין אחר נמנה עמו. הפרישו סתם. כל מה שיבואו מינוייו הם. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. מתניתא אמרה כן. ואם ימעט הבית. מלמד שהן מתמעטין והולכין. בלבד שיהא שם אחד מבני חבורה הראשונה ואחד מבני חבורה השנייה. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. בין מן הראש …
רב חונא אמר. הפריש פסחו ואמר. על מנת שלא יימנה אחר עמי. אין אחר נמנה עמו. הפרישו סתם. כל מה שיבואו מינוייו הם. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. מתניתא אמרה כן. ואם ימעט הבית. מלמד שהן מתמעטין והולכין. בלבד שיהא שם אחד מבני חבורה הראשונה ואחד מבני חבורה השנייה. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. בין מן הראשונה בין מן השנייה. בלבד שלא יניחו את הפסח כמות שהוא. אין תימר. כל מה שיבואו מינוייו הן. הן בני חבורה הראשונה הן בני חבורה השנייה. מה נפק מביניהון. הפריש פסחו ומשך ידו ונמנה אחר עמו. על דעתיה דרב חונה. כשר. על דעתיה דרבי זעורא. פסול. על דעתיה דרב חונה. הקדש יחיד הוא. והקדש יחיד עושה תמורה. על דעתיה דרבי זעורה. הקדש שותפין הוא. ואין הקדש שותפין עושה תמורה. נמנו עליו מאה בני אדם כאחת. רב חונה אמר. אם יש כזית לכל אחד ואחד. כשר. ואם לאו פסול. אמר רבי זעורא. מקום שיש [כזית לכל אחד ואחד] מהם. כשר. ואם לאו. פסול. ותני כן. נמנו עליו וחזרו ונמנו עליו. עד מקום שיש כזית לכל אחד ואחד מהם. כשר. ואם לאו. פסול.
Jerusalem Talmud Pesachim 8:7:1 דברי רבי יהודה

משנה: אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר. אפילו חבורה של מאה שאינן יכולין לוכל כזית אין שוחטין עליהן. ואין עושין חבורה נשים ועבדים וקטנים:
Jerusalem Talmud Pesachim 9:1:3 רבי יודה אומר

טמא לנפש. אין לי אלא טמא לנפש. טמא זיבה וטמא צרעת מניין. תלמוד לומר טמא מת ריבה. מה תלמוד לומר טמא נפש. אלא איש טמא נפש נדחין לפסח שיני. ואין ציבור טמא נפש נדחה לפסח שיני. טמא זיבה וטמא צרעת נדחין לפסח שיני. טומאת עבודה זרה עשו אותה כטמא זיבה וטמא צרעת. ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. יחיד עושה פסח שי …
טמא לנפש. אין לי אלא טמא לנפש. טמא זיבה וטמא צרעת מניין. תלמוד לומר טמא מת ריבה. מה תלמוד לומר טמא נפש. אלא איש טמא נפש נדחין לפסח שיני. ואין ציבור טמא נפש נדחה לפסח שיני. טמא זיבה וטמא צרעת נדחין לפסח שיני. טומאת עבודה זרה עשו אותה כטמא זיבה וטמא צרעת. ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. יחיד עושה פסח שיני ואין ציבור עושין פסח שיני. רבי יודה אומר. ציבור עושה פסח שיני שכן מצינו בחזקיה שעשה פסח שיני. הדא הוא דכתיב כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה וגו'.
Jerusalem Talmud Pesachim 9:10:2 דברי רבי יהודה

הלכה: אמר רבי יוחנן. דרבי יודה היא. דתנינן תמן. אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר. הא שלארבעה עשר לא. לא כן אמר רבי יוחנן. דרבי יודה היא. אמר רבי יוסה. כל גרמא אמרה דהיא דרבי יודה. דתנינן תמן. אין שוחטין פסח ליחיד דברי רבי יודה. ורבי יוסי מתיר.
Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:2 דברי רבי יודה

הלכה: ערב פסחים סמוך למנחה כול'. מתניתא דרבי יודה. דתני. ערב שבת מן המנחה ולמעלן לא יטעום אדם כלום עד שתחשך כדי שייכנס לשבת בתאוה. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. אוכל והולך עד שעה שהוא משלים. מפסיקין לשבת. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. אין מפסיקין. מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ורבי יוסי בן חלפתא שהיו מס …
הלכה: ערב פסחים סמוך למנחה כול'. מתניתא דרבי יודה. דתני. ערב שבת מן המנחה ולמעלן לא יטעום אדם כלום עד שתחשך כדי שייכנס לשבת בתאוה. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. אוכל והולך עד שעה שהוא משלים. מפסיקין לשבת. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. אין מפסיקין. מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ורבי יוסי בן חלפתא שהיו מסובין בערב שבת בעכו וקדשה עליהן השבת. אמר לו רבן שמעון בן גמליאל לרבי יוסה בן חלפתא. רצונך שנפסוק לשבת. אמר לו. כל יום היית מחבב דבריי לפני רבי יהודה. ועכשיו את מחבב דברי רבי יהודה בפניי. הגם לכבוש את המלכה עמי בבית. אמר לו. אם כן לא נפסיק. שלא תיקבע הלכה בישראל כרבי יהודה. לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי יוסי. רב יהודה בשם שמואל. זו דברי רבי יהודה ורבי יוסה. אבל דברי חכמים פורש מפה ומקדש. מהו לוכל מיני כיסנין. מהו לוכל מיני תרוגימא. רבי יודן נשייא סחה וצהא. שאל לרבי מנא. בגין דאנא צהי מהו נישתי. אמר ליה. תני רבי חייה. אסור לאדם לטעום כלום עד שתחשך.
Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:6 רבי יודה אומר

תני. צריך הוא אדם לשמח את אשתו ואת בניו ברגל. במה משמחן. ביין. רבי יודה אומר נשים בראוי להן וקטנים בראוי להם. נשים בראוי להן. כגון מסנין וצוצלין. וקטנים בראוי להן. כגון אגוזין ולוזין. אמרין. הוה רבי טרפון עביד כן.
Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:10 רבי יודה אומר

רבי יוסה בירבי בון בשם רבי יוחנן. דרבי [יודא] היא. דתני. מים כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת (הכוס) [המוזג] מזוג בכמה. נישמעינה מן הדא. מים כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. כמה הוא שיעורן שלכוסות. רבי מנא אמר. טיטרטון ורביע.

Jerusalem Talmud Shekalim (18)

Jerusalem Talmud Shekalim 1:1:10 רבי יודה אומר

אבל לעניין שטרות כותבין אדר הראשון ואדר השיני. אלא שכותבין אדר השיני תיניין. רבי יודה אומר. אדר השיני כותב ודיו.
Jerusalem Talmud Shekalim 1:2:1 אמר רבי יהודה

משנה: אמר רבי יהודה בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן. משרבו עוברי עבירה היו עוקרין ומשליכין לדרכים. התקינו שיהו מבקירין את כל השדה.
Jerusalem Talmud Shekalim 1:2:2 רבי יהודה אומר

הלכה: רבי יהודה אומר. תני אמר רבי יהודה. בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן והיו שמיחין שתי שמחות. אחת שהיו מנכשין שדותיהן ואחת שהיו נהנין מן (הגזל) [הכלאים]. משרבו עוברי עבירה היו משליכין על הדרכים. אף על פי כן היו שמחים שהיו מנכשין שדותיהן. התקינו שיהו מבקירין את כל השדה.
Jerusalem Talmud Shekalim 1:3:1 אמר רבי יהודה

משנה: בחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה. בעשרים וחמשה בו ישבו במקדש. משישבו במקדש התחילו למשכן. את מי ממשכנין לויים וישראלים וגרים ועבדים משחררין אבל לא נשים ולא עבדים ולא קטנים. וכל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו אינו פוסק. אין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום: אמר רבי יהודה העיד בן כוברי ביבנה שכל …
משנה: בחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה. בעשרים וחמשה בו ישבו במקדש. משישבו במקדש התחילו למשכן. את מי ממשכנין לויים וישראלים וגרים ועבדים משחררין אבל לא נשים ולא עבדים ולא קטנים. וכל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו אינו פוסק. אין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום: אמר רבי יהודה העיד בן כוברי ביבנה שכל כהן שהוא שוקל אינו חוטא. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא. אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל והעומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו היאך הם נאכלין:
Jerusalem Talmud Shekalim 1:3:4 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה העיד כול'. אמר רבי ברכיה. טעמיה דרבן יוחנן בן זכאי. זה יתנו. שנים עשר שבטים יתנו. רבי טבי בשם רב המנונא. כן משיבין חכמים לרבי יהודה. חטאת יחיד מתה. אין חטאת הציבור מתה. מנחת היחיד קריבה כליל ואין מנחת ציבור קריבה כליל. וקשיא. משיבין לאדם דבר שאינו מודה בו. שאין חטאת ציבור מתה. רבי יהוד …
אמר רבי יהודה העיד כול'. אמר רבי ברכיה. טעמיה דרבן יוחנן בן זכאי. זה יתנו. שנים עשר שבטים יתנו. רבי טבי בשם רב המנונא. כן משיבין חכמים לרבי יהודה. חטאת יחיד מתה. אין חטאת הציבור מתה. מנחת היחיד קריבה כליל ואין מנחת ציבור קריבה כליל. וקשיא. משיבין לאדם דבר שאינו מודה בו. שאין חטאת ציבור מתה. רבי יהודה אומר תמות. והוא מותיב לון תו. לא נדבת יחיד היא. ואינון מתיבין ליה. מכיון שנמסרה לציבור כמי שהיא נדבת ציבור. כתיב כל העובר על הפקודים. רבי יודה ורבי נחמיה. חד אמר. כל דעבר בימה יתן. וחרנה אמר. כל דעבר על פקודייא יתן. מאן דאמר כל דעבר בימא יתן. מסייע לרבן יוחנן בן זכאי. מאן. כל דעבר על פקודייא יתן. מסייע לבן כוברי.
Jerusalem Talmud Shekalim 2:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: המכנס מעות ואמר הרי אילו לשקלי בית שמאי אומרים מותרן נדבה. ובית הלל אומרים מותרן חולין. שאביא מהן שקלי שוין שמותרן חולין. אילו לחטאת שוין שהמותר נדבה. שאביא מהן חטאתי שוין שהמותר חולין: אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת. אלא של שקלים יש להן קיצבה ולחטאת אין לה קצבה. רבי יהודה אומר אף לשקלים אין …
משנה: המכנס מעות ואמר הרי אילו לשקלי בית שמאי אומרים מותרן נדבה. ובית הלל אומרים מותרן חולין. שאביא מהן שקלי שוין שמותרן חולין. אילו לחטאת שוין שהמותר נדבה. שאביא מהן חטאתי שוין שהמותר חולין: אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת. אלא של שקלים יש להן קיצבה ולחטאת אין לה קצבה. רבי יהודה אומר אף לשקלים אין להן קיצבה שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות חזרו לשקול סלעים חזרו לשקול טבעים בקשו לשקול דינרין. אמר רבי שמעון אף על פי כן יד כולם שווה. אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש:
Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:4 רבי יהודה אומר

הכוס מזוג בכמה. אמר רבי יוסי בר ביבין משום רבי יוחנן. נישמעינן מן הדא. מים כדי גמיעה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמיעה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. הדא אמרה. מזוג כדי מזיגת הכוס. כמה שיעורן של כוסות. רבי אבון אמר. טוטרטין ורביע.
Jerusalem Talmud Shekalim 5:1:19 רבי יהודה אומר

בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה לחם הפנים. וברדייתו לא היו בקיאין. בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ. ולא היתה מתעפשת. ואילו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים. והיתה מתעפשת. כיון שידעו חכמים בד …
בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה לחם הפנים. וברדייתו לא היו בקיאין. בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ. ולא היתה מתעפשת. ואילו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים. והיתה מתעפשת. כיון שידעו חכמים בדבר הזה אמרו. כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא. שנאמר כל פעל יי למענהו. שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן. שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרים וארבע. רבי יהודה אומר. עשרים וארבע היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה. אמרו להן. מפני מה אין אתם רוצין ללמד. אמרו להן. מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב. שלא ילמדו אחרים ויהיו עושין כן לפני עבודה זרה שלהן. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח. שלא יצא ביד בניהם פת נקייה מעולם. שלא יהו אומרים. ממעשה לחם הפנים הן אוכלין.
Jerusalem Talmud Shekalim 5:1:20 רבי יהודה אומר

בית אבטינס על מעשה הקטורת. שלבית אבטינס היו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעלה העשן ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין בפיטום הקטורת. ובמעלה עשן לא היו בקיאין. שלבית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת. ושלאילו היתה פוסה מיד. כיון שידעו חכמים בדבר אמרו. כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבו …
בית אבטינס על מעשה הקטורת. שלבית אבטינס היו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעלה העשן ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין בפיטום הקטורת. ובמעלה עשן לא היו בקיאין. שלבית אבטינס היתה מתמרת ועולה ופוסה ויורדת. ושלאילו היתה פוסה מיד. כיון שידעו חכמים בדבר אמרו. כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא. שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו'. שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן. שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרים וארבעה. רבי יהודה אומר. עשרים וארבעה היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה. אמרו להן. מפני מה אין אתם רוצין ללמד. אמרו להן. מסורת בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב. שלא ילמדו אחרים ויהיו עושין כן בפני עבודה זרה שלהן. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח. שלא יצאת אשה משלאחד מהן מבושמת מעולם. ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה על מנת שלא תתבשם. [שלא יהו אומרים. ממעשה פטום הקטורת הן מתבשמות. לקיים מה שנאמר. והיתם נקיים מיי ומישראל.]
Jerusalem Talmud Shekalim 6:1:7 רבי יהודה אומר

פיטום שמן המשחה ואתה קח לך בשמים ראש וגו' וקדה חמש מאות וגו'. שהן אלף וחמש מאות מנים. שמן זית הין. שהן שנים עשר לוג שבו שולקין את העיקרין. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. שולקן היה במים ונותן שמן על גביהן. משהיה קולט את הריח היה מעבירו כדרך שהפטמין עושין. הדא הוא דכתיב שמן משחת קודש וגו'.
Jerusalem Talmud Shekalim 6:1:8 תני רבי יודה

תני רבי יודה בירבי אילעאי. שמן המשחה שעשה משה במדבר מעשה ניסים נעשו בו מתחילה ועד סוף. שמתחילה לא היה בו אלא שנים עשר לוג. שנאמר שמן זית הין. אם לסוך בו את (העצים) [העיקרים] לא היה בו ספק. על אחת כמה וכמה שהאור בולע והעצים בולעין והיורה בולעת. וממנו נמשחו המשכן וכל כליו. השלחן וכל כליו. המנורה וכל כ …
תני רבי יודה בירבי אילעאי. שמן המשחה שעשה משה במדבר מעשה ניסים נעשו בו מתחילה ועד סוף. שמתחילה לא היה בו אלא שנים עשר לוג. שנאמר שמן זית הין. אם לסוך בו את (העצים) [העיקרים] לא היה בו ספק. על אחת כמה וכמה שהאור בולע והעצים בולעין והיורה בולעת. וממנו נמשחו המשכן וכל כליו. השלחן וכל כליו. המנורה וכל כליה. וממנו נמשחו אהרן כהן גדול ובניו כל שבעת ימי המילואים. ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים. מלך בתחילה טעון משיחה. מלך בן מלך אינו טעון משיחה. [מאי טעמא. קום משחיהו כי זה הוא. זה טעון משיחה ואין בנו טעון משיחה.] אבל כהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעונין משיחה. וכולו קיים לעתיד לבוא. הדא הוא דכתיב שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם.
Jerusalem Talmud Shekalim 6:1:11 רבי יהודה אומר

אמר רבי יוחנן. באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. באמה של ששה טפחים. רבי מאיר [היא. דתנן. רבי מאיר אומר. כל האמות הוא כבניינות. רבי יהודה אומר. אמת הבניין ששה. של כלים חמשה.] על דעתיה דרבי מאיר דו אמר. באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי. אורכו שלארון חמשה עשר טפח. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמתא א …
אמר רבי יוחנן. באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. באמה של ששה טפחים. רבי מאיר [היא. דתנן. רבי מאיר אומר. כל האמות הוא כבניינות. רבי יהודה אומר. אמת הבניין ששה. של כלים חמשה.] על דעתיה דרבי מאיר דו אמר. באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי. אורכו שלארון חמשה עשר טפח. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמתא אשיתא ואמתא אשיתא ופלגות אמתא תלתא. וארבעה לוחות היו בו. שנים שלימים ושנים שבורים. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. הלוחות היו כל אחד ואחד ארכו ששה טפחים ורחבו (שלשה) [ששה.] ותן אורכן של לוחות (לרוחבו) [לארכו] שלארון נשתייר שם שלשה טפחים. (תנם לאיסטווה) [תן מהם חצי טפח לכל כותל נשתייר שני טפחים לספר תורה.] רחבו שלארון תשעה טפחים. דכתיב אמה וחצי רחבו. אמתא אשיתא ופלגות אמתא תלתא. וארבעה לוחות היו בו. שנים שלימים ושנים שבורים. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. הלוחות היו כל אחת ואחת ארכן ששה טפחים ורחבן (שלשה) [ששה.] תן ארכן שללוחות לרוחבו שלארון נשתייר שם שלשה טפחים חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן לשילוט. ומקום שמניחין בו ספר תורה טפחיים.
Jerusalem Talmud Shekalim 6:1:12 רבי יהודה אומר

רבי שמעון בן לקיש אמר. באמה שלחמשה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. באמה שלחמשה טפחים. רבי יהודה. דתנינן תמן. רבי יהודה אומר. אמת הבניין ששה טפחים ושלכלים חמשה. וההן ארון כלי הוא. על דעתיה דרבי יודה דו אמר. באמה שלחמשה טפחים היה ארכו שלארון עשוי. שנים עשר טפח ומחצה. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמתא חמשה וא …
רבי שמעון בן לקיש אמר. באמה שלחמשה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. באמה שלחמשה טפחים. רבי יהודה. דתנינן תמן. רבי יהודה אומר. אמת הבניין ששה טפחים ושלכלים חמשה. וההן ארון כלי הוא. על דעתיה דרבי יודה דו אמר. באמה שלחמשה טפחים היה ארכו שלארון עשוי. שנים עשר טפח ומחצה. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמתא חמשה ואמתא חמשה ופלגות אמתא תריי ופליג. וארבעה לוחות היו בו. שנים שלימים ושנים שבורים. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. והלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה. תן רחבן שללוחות לאורכו שלארון ונשתייר שם חצי טפח. אצבע לכתלים מיכן ואצבע לכתלים מיכן. רחבו שלארון שבעה טפחים ומחצה. דכתיב אמה וחצי רחבו. אמתא חמשה ופלגות אמתא תריי ופליג. וארבעה לוחות היו בו. שנים שלימים ושנים שבורים. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. הלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה. תן ארכן שללוחות לרחבו שלארון ונשתייר שם טפח ומחצה. אצבע לכתלים מיכן ואצבע לכתלים מיכן. חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן לשילוט.
Jerusalem Talmud Shekalim 6:2:6 אמר רבי יהודה

כתיב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבל עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר. תני אמר רבי יהודה. לפי שבעולם הזה תבואה עושה לששה חדשים ואילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחודש אחד ואילן עושה לשני חדשים. מה טעמיה. לחדשיו יבכר. אמר רבי יוסי. לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדש …
כתיב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבל עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר. תני אמר רבי יהודה. לפי שבעולם הזה תבואה עושה לששה חדשים ואילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחודש אחד ואילן עושה לשני חדשים. מה טעמיה. לחדשיו יבכר. אמר רבי יוסי. לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחמשה עשר יום ואילן עושה לחודש אחד. שכן מצאנו שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום וקרב ממנה העומר. מה טעמיה. ובני ציון גילו ושמחו ביי אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון. מה מקיים רבי יוסי לחדשיו יבכר. בכל חודש וחודש יהא מבכר. ועלהו לתרופה. רבי יוחנן אמר. תרפיה מצץ עליה ותרף מזונה. רב ושמואל. חד אמר. להתיר פה שלמעלן. וחורנה אמר. להתיר פה שלמטן. רבי חנינה ורבי יהושע בן לוי. חד אמר להתיר פה עקרות. וחורנה אמר. להתיר פה אילמים.
Jerusalem Talmud Shekalim 6:4:1 דברי רבי יהודה

משנה: שלשה עשר שופרות היו במקדש וכתוב עליהן תקלין חדתין ותקלין עתיקין קינין וגוזלי עולה עצים לבונה זהב לכפרת. ששה לנדבה. תקלין חדתין שבכל שנה ושנה. ועתיקין מי שלא הביא אשתקד שוקל לשנה הבאה. קינין הן תורין. וגוזלי עולה הן בני יונה. כולן עולות דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים קינין אחד חטאת ואחד עולה. גו …
משנה: שלשה עשר שופרות היו במקדש וכתוב עליהן תקלין חדתין ותקלין עתיקין קינין וגוזלי עולה עצים לבונה זהב לכפרת. ששה לנדבה. תקלין חדתין שבכל שנה ושנה. ועתיקין מי שלא הביא אשתקד שוקל לשנה הבאה. קינין הן תורין. וגוזלי עולה הן בני יונה. כולן עולות דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים קינין אחד חטאת ואחד עולה. גוזלי עולה כולן עולות: האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גיזירין. לבונה לא יפחות מקומץ. זהב לא יפחות מדינר זהב. ששה לנדבה. נדבה מה היו עושין בה לוקחין בה עולות הבשר לשם והעורות לכהנים. זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול אשם הוא אשם אשם ליי. זה הכלל כל שהוא בא משם חטא ומשם אשמה ילקח בו עולות הבשר לשם והעורות לכהנים. נמצאו שני כתובין קיימין אשם ליי ואשם לכהן. ואומר כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יי לכהנים יהיו:
Jerusalem Talmud Shekalim 6:4:2 אמר רבי יהודה

הלכה: תני. אמר רבי יהודה. ולא היה שופר שלקינים בירושלים מפני התערובת. שמא תמות אחת מהן ונמצאו דמי חטאות מיתות מעורבות בהן. [וה]תני. האשה שאמרה. הרי עלי קן. מביאה דמי קן ונותנתו בשופר ואוכלת בקדשים ואינה חוששת שמא נתעצל כהן. ואין הכהן חושש שמא דמי חטאות מיתות מעורבות בהן. [כי קאמרינן. בחטאת שמתו בעלי …
הלכה: תני. אמר רבי יהודה. ולא היה שופר שלקינים בירושלים מפני התערובת. שמא תמות אחת מהן ונמצאו דמי חטאות מיתות מעורבות בהן. [וה]תני. האשה שאמרה. הרי עלי קן. מביאה דמי קן ונותנתו בשופר ואוכלת בקדשים ואינה חוששת שמא נתעצל כהן. ואין הכהן חושש שמא דמי חטאות מיתות מעורבות בהן. [כי קאמרינן. בחטאת שמתו בעליהן ודאי. ואי אמרינן. נברור ד' זוזי ונשדי בנהרא ואידך לישתרו. הא אמרינן בעלמא. רבי יהודה לית ליה ברירה.]
Jerusalem Talmud Shekalim 7:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכמידתה לכל רוח זכרים עולות. נקבות זבחי שלמים. רבי יהודה אומר הראוי לפסחים לפסחים קודם לרגל שלשים יום: בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה עד שהוא מביא נסכיה. חזרו להיות מניחין אותה ובורחין. התקינו בית דין שיהו נסכיה באין משל צבור: אמר רבי שמעון שבעה דברים התקינו בי …
משנה: בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכמידתה לכל רוח זכרים עולות. נקבות זבחי שלמים. רבי יהודה אומר הראוי לפסחים לפסחים קודם לרגל שלשים יום: בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה עד שהוא מביא נסכיה. חזרו להיות מניחין אותה ובורחין. התקינו בית דין שיהו נסכיה באין משל צבור: אמר רבי שמעון שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהן. גוי ששילח עולתו ממדינת הים ושילח עמה נסכיה קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור. וכן גר שמת והניח זבחים אם יש לו נסכים קריבין משלו ואם לאו קריבין משל צבור. תניי בית דין הוא על כהן גדול שמת שתהא מנחתו קריבה משל צבור. רבי יהודה אומר משל יורשין. ושלימה היתה קרבה: על המלח ועל העצים שיהו הכהנים ניאותין בהן ועל הפרה שלא יהו מועלין באפרה. על הקינין הפסולות שיהו באות משל ציבור רבי יוסי אומר המספק את הקינין הוא מספק את הפסולות:
Jerusalem Talmud Shekalim 7:3:6 דברי רבי יודה

לא סוף דבר שמת אלא אפילו ניטמא. ואפילו נדחה ממום. תנה רבי יודה בר פזי דבר דליה. ואפילו נדחה ממום. מניין לכהן גדול שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו תהא מנחתו קריבה משליורשין. תלמוד לומר מבניו יעשה. יכול יביאנה לחציים. תלמוד לומר אותה. כולה אמרתי דברי רבי יודה. רבי שמעון אומר. אינה באה אלא משלציבור. שנאמר ח …
לא סוף דבר שמת אלא אפילו ניטמא. ואפילו נדחה ממום. תנה רבי יודה בר פזי דבר דליה. ואפילו נדחה ממום. מניין לכהן גדול שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו תהא מנחתו קריבה משליורשין. תלמוד לומר מבניו יעשה. יכול יביאנה לחציים. תלמוד לומר אותה. כולה אמרתי דברי רבי יודה. רבי שמעון אומר. אינה באה אלא משלציבור. שנאמר חוק עולם. ממי שהבריות שלו. כליל תקטר. כליל להקטרה.

Jerusalem Talmud Yoma (23)

Jerusalem Talmud Yoma 1:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו. ביתו היא אשתו. אמרו לו חכמים אם כן אין לדבר סוף:
Jerusalem Talmud Yoma 1:1:15 דברי רבי יהודה

בשמיני. אית תניי תני. נמשח. ואית תניי תני. לא נמשח. אית תניי תני. נתפרק. אית תניי תני. לא נתפרק. אמר רבי חנין. פשט הוא לן. מאן דאמר. נמשח. נתפרק. ומאן דאמר. לא נמשח. לא נתפרק. מאן דאמר. נמשח. ניחא. דכתיב וימשחם. ומאן דאמר. לא נמשח. מה מקיים וימשחם. מעלה אני עליכם כאילו שהוא מחוסר משיחה ומשחתם אותו. …
בשמיני. אית תניי תני. נמשח. ואית תניי תני. לא נמשח. אית תניי תני. נתפרק. אית תניי תני. לא נתפרק. אמר רבי חנין. פשט הוא לן. מאן דאמר. נמשח. נתפרק. ומאן דאמר. לא נמשח. לא נתפרק. מאן דאמר. נמשח. ניחא. דכתיב וימשחם. ומאן דאמר. לא נמשח. מה מקיים וימשחם. מעלה אני עליכם כאילו שהוא מחוסר משיחה ומשחתם אותו. מאן דאמר. נתפרק. ניחא. דכתיב שבעת ימים יכפרו את המזבח. מאן דאמר. לא נתפרק. מה מקיים שבעת ימים יכפרו על המזבח. כפרה שהיא בדם. כהדא דתני. על זה ועל זה היו מזין עליו מכל החטאות שהיו שם כדי שיכנסו המים תחת הדם. דברי רבי יהודה. רבי יוסה אומר. תחת הדם ותחת שמן המשחה.
Jerusalem Talmud Yoma 1:1:17 אמר רבי יהודה

תני. כל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה חוץ מלישכת פלהדרין שהיא דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה. אמר רבי יהודה. אף היא גזירה גזרו עליה. בשעריך. אית תניי תני. פרט לשערי הר הבית והעזרות. אית תניי תני. לרבות. מאן דאמר. פרט. רבי יהודה. מאן דאמר. לרבות. רבנן. יאות אמר רבי יהודה. מה טעמון דרבנן. בשער …
תני. כל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה חוץ מלישכת פלהדרין שהיא דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה. אמר רבי יהודה. אף היא גזירה גזרו עליה. בשעריך. אית תניי תני. פרט לשערי הר הבית והעזרות. אית תניי תני. לרבות. מאן דאמר. פרט. רבי יהודה. מאן דאמר. לרבות. רבנן. יאות אמר רבי יהודה. מה טעמון דרבנן. בשעריך. וכי בית דירה הן. התיב רבי יוסי בירבי בון. והתני. בשעריך. לרבות שערי המדינה. וכי בית דירה הן. אלא שבהן הן נכנסין לבית דירה. והכא שבהן היו נכנסין לבית דירה.
Jerusalem Talmud Yoma 1:1:27 דברי רבי יהודה

מניין כשם שמתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. כך מקדשין לו אשה אחרת על תניי שמא יארע דבר באשתו. שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו. ביתו זו אשתו. דברי רבי יהודה. אמר לו רבי יוסה. אם כן אין לדבר סוף. מהו אין לדבר סוף. שמא תמות אשה זו ותמות אשה אחרת. אמר רבי מנא. עד דאת מקשי לה על דרבי יהודה קשייתה על …
מניין כשם שמתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. כך מקדשין לו אשה אחרת על תניי שמא יארע דבר באשתו. שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו. ביתו זו אשתו. דברי רבי יהודה. אמר לו רבי יוסה. אם כן אין לדבר סוף. מהו אין לדבר סוף. שמא תמות אשה זו ותמות אשה אחרת. אמר רבי מנא. עד דאת מקשי לה על דרבי יהודה קשייתה על דרבנן. שמא יארע קרי לכהן זה ויארע קרי לכהן אחר. קרי מצוי. מיתה אינה מצויה. גזרו על דבר שהוא מצוי. ולא גזרו על דבר שאינו מצוי. הן אשכחנן דרבי יהודה אמר. מיתה מצויה. [הדא] ההיא דתנינן תמן. רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו. תמן תנינן. המביא גט והניחו זקן או חולה. נותנו לה בחזקת שהוא קיים. תמן את אמר. אין מיתה מצויה. וכא את אמר. מיתה מצויה. תמן ביחיד. וכאן בציבור. חומר הוא בציבור. והן אשכחנן דרבי יהודה מחמיר ביחיד. דתני. אמר רבי יהודה. לא היה שופר שלקינים בירושלם מפני התערובות. שמא תמות אחת מהן ונמצא דמי חטאות מיתות מעורבות בקרבן. ויקדש מאתמול. וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים. רבי גמליאל בר אינייני בעה קומי רבי מנא. לא נמצא כקונה קיניין בשבת. אמר ליה. משום שבות שהתירו במקדש. אמר רבי מנא. הדא אמרה. אילין דכנסין ארמלן צריך לכונסן מבעוד יום. שלא יהא כקונה קיניין בשבת.
Jerusalem Talmud Yoma 2:1:4 אמר רבי יהודה

תני. אמר רבי יהודה. מניין להצתת האליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת. תלמוד לומר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח. אמר רבי שמעון. וכי עלת על לב שהזר קרב על גבי המזבח. אם כן למה נאמר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח. לימד על הצתת האש שלא תהא אלא בראשו שלמזבח. התיבון. והא כתיב והאש על המזבח תוקד בו לא …
תני. אמר רבי יהודה. מניין להצתת האליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת. תלמוד לומר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח. אמר רבי שמעון. וכי עלת על לב שהזר קרב על גבי המזבח. אם כן למה נאמר ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח. לימד על הצתת האש שלא תהא אלא בראשו שלמזבח. התיבון. והא כתיב והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה. מיכן להצתת האש שלא תהא אלא בראשו שלמזבח. דברי רבי יהודה. מחלפה שיטתיה דרבי יהודה. תמן היא צריכה כהן כשר. וכא הוא אינה צריכה כהן כשר. אמר רבי תנחום בר יודן. מה את שמע מינה. נאמר בראש המזבח וזר.
Jerusalem Talmud Yoma 2:4:2 משום רבי יהודה

הלכה: וערכו. יכול מאה. יכול מאתים. אמר רבי עקיבה. כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט. תפשתה המרובה לא תפשת. תפשת את הממועט תפשתה. תני. רבי יהודה בן בתירה אומר. שתי מידות. אחת כלה ואחת שאינה כלה. הכל מודין במידה כלה ואין מודין במידה שאינה כלה. אמר רבי נחמיה. וכי מה בא הכתוב. לפתוח או לנעול. לא בא לנעול אלא …
הלכה: וערכו. יכול מאה. יכול מאתים. אמר רבי עקיבה. כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט. תפשתה המרובה לא תפשת. תפשת את הממועט תפשתה. תני. רבי יהודה בן בתירה אומר. שתי מידות. אחת כלה ואחת שאינה כלה. הכל מודין במידה כלה ואין מודין במידה שאינה כלה. אמר רבי נחמיה. וכי מה בא הכתוב. לפתוח או לנעול. לא בא לנעול אלא לפתוח. אם אומר. ימים. עשרה. אינן אלא מאה אלא מאתים. אלא אלף אלא ריבוא. וכשאתה אומר. ימים שנים. פתחת. רבי מנא אמר משום רבי יהודה. ימים שנים. יכול ימים הרבה. אם מרובין הן. והלא כבר נאמר רבים. הא לא דיבר אלא בימים מעוטים. וכמה הן. הוי אומר. שנים. רבים שלשה. יכול (ימים) רבים עשרה. אמר ימים ואמר רבים. מה ימים מיעוט ימים שנים. אף רבים מיעוט רבים שלשה. יכול שנים ושלשה הרי חמשה. וכי נאמר ימים [ורבים]. והלא לא נאמר אלא ימים רבים. הא כיצד. הרבים הללו יהו מרובין על שנים. וכמה הן. הוי אומר. שלשה.
Jerusalem Talmud Yoma 3:3:4 אמר רבי יהודה

תני. אמר רבי יהודה. כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך. שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שיש בידו וחוזר ובא לו. תמן תנינן. המשמשת שראת נדה צריכין טבילה. רבי יודה פוטר. מה חלק רבי יודה. על טבילת סרך. או משם אפילו טובל מהו מועיל. מה נפק מינה. ראה קרי. אין תימר. חלוק רבי יודה על טביל …
תני. אמר רבי יהודה. כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך. שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שיש בידו וחוזר ובא לו. תמן תנינן. המשמשת שראת נדה צריכין טבילה. רבי יודה פוטר. מה חלק רבי יודה. על טבילת סרך. או משם אפילו טובל מהו מועיל. מה נפק מינה. ראה קרי. אין תימר. חלוק רבי יודה על טבילת סרך. דבר תורה הוא. אין תימר. אפילו טובל מהו מועיל. מועיל הוא שהוא טובל. כהדא דתני. אמר רבי יהודה. כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך. שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שבידו וחוזר ובא לו. [הדא אמרה] לא חלק רבי יהודה על טבילת סרך אלא משם אפילו טובל מה הוא מועיל.
Jerusalem Talmud Yoma 3:5:4 אמר רבי יהודה

תני. אמר רבי יהודה. עשתות שלברזל היו מרתיחין אותן מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונין כדי שתפוג צינתן. ולא נמצא כמכבה ביום הכיפורים. אלא מסבור סבר רבי יודה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים. אלא רבי יודה ורבי שמעון אמרו דבר אחד. לא כן סבר מימור. רבי יוסי ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד. נימר. רבי יוסי …
תני. אמר רבי יהודה. עשתות שלברזל היו מרתיחין אותן מערב יום הכיפורים ומטילין לתוך הצונין כדי שתפוג צינתן. ולא נמצא כמכבה ביום הכיפורים. אלא מסבור סבר רבי יודה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים. אלא רבי יודה ורבי שמעון אמרו דבר אחד. לא כן סבר מימור. רבי יוסי ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד. נימר. רבי יוסי ורבי יודה ורבי שמעון שלשתן אמרו דבר אחד. אלא מיסבור סבר רבי יודה שאין תולדת האש כאש. אלא כיני. רבי יודה סבר מימר שאין תולדת אש כאש. ורבנן סברין מימר. תולדת אש כאש. ויחם לו חמין. רבי יהושע בר אביון רבי סימון בשם רבי אינייני בן סוסיי. טעמא דהדין תנייא. שלא יהו אומרים. ראינו כהן גדול טובל במים שאובין ביום הכיפורים.
Jerusalem Talmud Yoma 3:9:2 רבי יהודה אומר

הלכה: ואילו לגניי. בית גרמו. בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה. והיו בקיאים במעשה לחם הפנים. וברדייתו לא היו בקיאין. בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ. ולא היתה מעפשת. ואילו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים. והיתה מעפשת. וכיון שידעו חכמים …
הלכה: ואילו לגניי. בית גרמו. בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה. והיו בקיאים במעשה לחם הפנים. וברדייתו לא היו בקיאין. בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ. ולא היתה מעפשת. ואילו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים. והיתה מעפשת. וכיון שידעו חכמים בדבר אמרו. כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא. כל פעל יי למענהו. שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן. שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרים וארבע. רבי יהודה אומר. עשרים וארבע היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה. אמרו להן. מפני מה אין אתם רוצין ללמד. אמרו להן. מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב. שלא ילמדו אחרים ויהיו עושין כן לפני עבודה זרה שלהן. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח. שלא יצא ביד בניהם פת נקייה מעולם. שלא יהו אומרים. ממעשה לחם הפנים הן אוכלין.
Jerusalem Talmud Yoma 4:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים והיום מוסיף מלא חפניו. בכל יום היתה דקה והיום דקה מן הדקה: בכל יום הכהנים עולין במזרחו ויורדין במערבו והיום עולין באמצע ויורדין באמצע. רבי יהודה אומר לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע. בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור והיום מן הקיתון של זה …
משנה: בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים והיום מוסיף מלא חפניו. בכל יום היתה דקה והיום דקה מן הדקה: בכל יום הכהנים עולין במזרחו ויורדין במערבו והיום עולין באמצע ויורדין באמצע. רבי יהודה אומר לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע. בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור והיום מן הקיתון של זהב. רבי יהודה אומר לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב:
Jerusalem Talmud Yoma 4:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: בכל יום היו שם ארבע מערכות והיום חמש דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע. רבי יהודה אומר בכל יום שתים והיום שלש:
Jerusalem Talmud Yoma 4:6:6 דברי רבי יהודה

רבי יעקב בר אחא רבי אמי בשם רבי אלעזר. השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה. אמר רבי יוחנן. קדשים נדחין בשעת מסעות. טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו. אמר רבי יוסה. תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן. נסתלקו הפרכות הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין. מתניתה מסייעה לדין ומתניתה מסייעה לדין. מתניתה מסייעה לרבי יהושע …
רבי יעקב בר אחא רבי אמי בשם רבי אלעזר. השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה. אמר רבי יוחנן. קדשים נדחין בשעת מסעות. טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו. אמר רבי יוסה. תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן. נסתלקו הפרכות הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין. מתניתה מסייעה לדין ומתניתה מסייעה לדין. מתניתה מסייעה לרבי יהושע בן לוי. תמיד. תמיד אפילו בשבת. תמיד אף בטומאה. מתניתה מסייעה לרבי יוחנן. לא תכבה. אף במסעות. [בשעת מסעות] מה היו עושין לה. היו כופין עליה (פסקתיר) [פסכתיר]. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר. אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה. שנאמר ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן. הא אילו היה המזבח דליק לא היה בגד ארגמן נשרף. מה עבד לה רבי יודה. (פסקתיר) [פסכתיר]. היו כופין עליה מלמעלה. מה מקיים רבי יודה. ודשנו את המזבח. וירוון. כיי דמר רבי יודה בן פזי. ואכל ושבע ודשן.
Jerusalem Talmud Yoma 5:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד למקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה. אחת. אחת ואחת. אחת ושתים. אחת ושלש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע. יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל: הביאו לו את השעיר שחטו קיבל …
משנה: נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד למקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה. אחת. אחת ואחת. אחת ושתים. אחת ושלש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע. יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל: הביאו לו את השעיר שחטו קיבל במזרק את דמו. נכנס במקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למטן ולא למעלן אלא כמצליף. וכך היה מונה וכו'. יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל. רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד. נטל דם הפר והניח דם השעיר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה. נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף. וכך היה מונה. עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא לתוך הריקן: ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו זה מזבח הזהב.
Jerusalem Talmud Yoma 5:7:2 אמר רבי יהודה

הלכה: תני. אמר רבי יהודה. במה דברים אמורים. בעבודות הנעשות בפנים בבגדי לבן. אבל בעבודות הנעשות בחוץ בבגדי זהב. אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי. וחכמים אומרים. אף הנעשות בחוץ בבגדי זהב. אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שניהן מקרא אחד הן דורשין. מדם חטאת הכיפורים אחת. רבנן א …
הלכה: תני. אמר רבי יהודה. במה דברים אמורים. בעבודות הנעשות בפנים בבגדי לבן. אבל בעבודות הנעשות בחוץ בבגדי זהב. אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי. וחכמים אומרים. אף הנעשות בחוץ בבגדי זהב. אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שניהן מקרא אחד הן דורשין. מדם חטאת הכיפורים אחת. רבנן אמרי. עבודות שהוא נכנס [פעם] אחת בשנה. רבי יהודה אומר. מקום שהוא נכנס בו [פעם] אחת בשנה.
Jerusalem Talmud Yoma 6:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: שני שעירי יום הכיפורים מצותן שהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחת. ואף על פי שאינן שוין כשרים. לקח אחד היום ואחד למחר כשרים. מת אחד מהן אם עד שלא הגריל מת אחד מהן יקח זוג לשני. ואם משהגריל מת יביא שנים ויגריל עליהם בתחילה. ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקים תחתיו. ואם של עזא …
משנה: שני שעירי יום הכיפורים מצותן שהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחת. ואף על פי שאינן שוין כשרים. לקח אחד היום ואחד למחר כשרים. מת אחד מהן אם עד שלא הגריל מת אחד מהן יקח זוג לשני. ואם משהגריל מת יביא שנים ויגריל עליהם בתחילה. ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקים תחתיו. ואם של עזאזל מת זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו. והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת ציבור מתה. רבי יהודה אומר תמות. ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם ימות המשתלח. מת המשתלח ישפך הדם:
Jerusalem Talmud Yoma 6:1:8 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה. שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב. ואי זה האסור. שלא יהא אחד עומד ואחד יושב. אחד מדבר כל צורכו וכול'.
Jerusalem Talmud Yoma 6:1:13 רבי יהודה אומר

שאין חטאת ציבור מתה. רבי יהודה אומר תמות. וקשיא על דרבי יהודה. ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה. אמר רבי אבון. ולא אשכחנן כן על דרבי אליעזר. דרבי אליעזר אמר. ימותו. אמר רבי מנא. הן דאת מקשי לה על דרבי יהודה קשיתה על דמתניתה. דתנינן תמן. וולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו. ויש אדם מימר למיתה …
שאין חטאת ציבור מתה. רבי יהודה אומר תמות. וקשיא על דרבי יהודה. ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה. אמר רבי אבון. ולא אשכחנן כן על דרבי אליעזר. דרבי אליעזר אמר. ימותו. אמר רבי מנא. הן דאת מקשי לה על דרבי יהודה קשיתה על דמתניתה. דתנינן תמן. וולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו. ויש אדם מימר למיתה משעה הראשונה.
Jerusalem Talmud Yoma 6:2:3 דברי רבי יהודה

יעמד חי. מלמד שהוא עתיד למות. עד מתי הוא חייה. עד וכלה מכפר את הקודש. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר. עד שעת הוידוי. על דעתיה דרבי יהודה הוידוי מעכב. על דעתיה דרבי שמעון אין הוידוי מעכב. מה נפק מן ביניהון. שלחו בלא ווידוי. על דעתיה דרבי יהודה צריך להביא שעיר אחר. על דעתיה דרבי שמעון אינו צריך להביא …
יעמד חי. מלמד שהוא עתיד למות. עד מתי הוא חייה. עד וכלה מכפר את הקודש. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר. עד שעת הוידוי. על דעתיה דרבי יהודה הוידוי מעכב. על דעתיה דרבי שמעון אין הוידוי מעכב. מה נפק מן ביניהון. שלחו בלא ווידוי. על דעתיה דרבי יהודה צריך להביא שעיר אחר. על דעתיה דרבי שמעון אינו צריך להביא שעיר אחר. אף בפר כן. שחטו בלא וידוי. על דעתיה דרבי יהודה צריך להביא פר אחר. על דעתיה דרבי שמעון אינו צריך להביא פר אחר. נתודה ושחטו ונשפך הדם. ואת אמר. צריך להביא פר אחר. צריך להתודות עליו פעם שנייה או כבר יצא בוידויו שלראשון. אף בשעיר המשתלח כן. צריך להגריל עליו פעם שנייה או כבר יצא בהגרילו שלראשון.
Jerusalem Talmud Yoma 6:3:7 רבי יהודה אומר

ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה. ובשנה האחרונה אמר להן. בשנה זו אני מת. אמרו לו. למי נמנה אחריך. אמר להן. הרי נחוניון בני לפניכם. הלכו ומינו את נחוניון. וקינא בו [שמעון] אחיו והלך והלבישו [אונק]לה וחגרו (צוצל) [צלצל]. אמר להן. ראו מה נדר לאהובתו. אמר לה. לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש נ …
ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה. ובשנה האחרונה אמר להן. בשנה זו אני מת. אמרו לו. למי נמנה אחריך. אמר להן. הרי נחוניון בני לפניכם. הלכו ומינו את נחוניון. וקינא בו [שמעון] אחיו והלך והלבישו [אונק]לה וחגרו (צוצל) [צלצל]. אמר להן. ראו מה נדר לאהובתו. אמר לה. לכשאשמש בכהונה גדולה אלבש נקלה שליך ואחגור (בצוצל) [בצלצל] שליך. בדקו את הדברים ולא מצאו [אותו]. אמרו. משם ברח להר המלך. משם ברח לאלכסנדריאה ועמד ובנה שם מזבח. וקרא עליו את הפסוק הזה ביום ההוא יהיה מזבח ליי בתוך ארץ מצרים. והרי הדברים קל וחומר. ומה אם זה שברח מן השררה ראו היאך נחזר עליה בסוף. מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה. תני. זו דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. לא כי אלא מינו את שמעון. וקינא בו נחונייון אחיו והלך והלבישו נקלה וחגרו (צוצל) [צלצל]. אמר להן. ראו מה נדר לאהובתו כול' היך קדמייא. והרי הדברים קל וחומר. ומה אם מי שלא נכנס לשררה ראו היאך העשיא את ישראל לעבודה זרה. מי שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה.
Jerusalem Talmud Yoma 6:4:4 רבי יהודה אומר

יקירי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה. תני. עשר סוכות בתוך שנים עשר מיל. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. עשר סוכות בתוך עשרה מיל. רבי יוסי אומר. חמש. [וכולן על ידי עירוב.] וכן אמר לי אליעזר בני. יכול אני לעשותן שתים על ידי עירוב.
Jerusalem Talmud Yoma 6:7:1 אמר רבי יהודה

משנה: אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר. ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר. דידכאות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר. אמר רבי יהודה והלא סימן גדול היה להם שלשת מלין מירושלים ועד בית חורון. הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר. רבי ישמעאל אומר והלא סימן אח …
משנה: אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר. ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר. דידכאות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר. אמר רבי יהודה והלא סימן גדול היה להם שלשת מלין מירושלים ועד בית חורון. הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר. רבי ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:
Jerusalem Talmud Yoma 7:3:7 אמר רבי יהודה

ולמה נקרא שמם אורים. שהן מאירין לישראל. ותומים. שהן מתימין לפניהם את הדרך. שבשעה שהיו ישראל תמימין היו מכוונין להן את הדרך. שכן מצאנו (שוודו) [שבידו] להן בגבע בנימן. אמר רבי יהודה. חס ושלום לא (וודו) [בידו] להם בגבע בנימן. שבראשונה אמר עלה ולא אמר נתתיו. ובשנייה אמר עלה ואמר נתתיו.
Jerusalem Talmud Yoma 8:6:3 רבי יודה אומר

לא היא קלות עשה ולא תעשה. לא היא חמורות כריתות ומיתות בית דין. רבי יודה אומר. כיני מתניתא. הקלות והחמורות. אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון. אותן החמורות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. אילו הן הקלות. עשה ולא תעשה. אילו הן החמורות. כריתות ומיתות בית דין. כשם שהשעיר הנעשה בפנים …
לא היא קלות עשה ולא תעשה. לא היא חמורות כריתות ומיתות בית דין. רבי יודה אומר. כיני מתניתא. הקלות והחמורות. אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון. אותן החמורות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. אילו הן הקלות. עשה ולא תעשה. אילו הן החמורות. כריתות ומיתות בית דין. כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות בדבר שיש בו חיוב קרבן. אף שעיר המשתלח כן מכפר.

Jerusalem Talmud Sukkah (22)

Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:2 דברי רבי יהודה

הלכה: סוכה שהיא גבוהה כול'. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. ורבנן ילפין לה מפיתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתחו שלאולם. אם מפתחו שלאולם דיו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתחו שלאולם גובהו ארבעים אמה. ורחבו עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רב …
הלכה: סוכה שהיא גבוהה כול'. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. ורבנן ילפין לה מפיתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתחו שלאולם. אם מפתחו שלאולם דיו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתחו שלאולם גובהו ארבעים אמה. ורחבו עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רבי יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. היך מה דאת אמר תמן. את רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת. כך את אמר הכא. את רואה את המלתירה כאילו היא יורדת וסותמת. היא דעתיה דרבי יודה בסוכה היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה היא דעתהון במבוי. ולא דמייא. יש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי כשירים במבוי ופסולים בסוכה. דוקרנין כשירים בסוכה ופסולין במבוי. ותני כן. הביא ארבעה דקרנין וסיכך על גביהן. בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדא דאת אמר. בגבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר. דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי. ותני כן. שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים שלארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו. רחב מעשר אמות. בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גביו פסולה. הדא דאת אמר. על בית סאתים. אבל יותר מבית סאתים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים. שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה. בסוכה פסולה. במבוי כשר. סוכה מקורה פסולה. מבוי מקורה כשר. רבי אחא בשם רבי הושעיה. לא סוף דבר מקורה. אלא אפילו נתן מלתרה ויש בה רוחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:3 אמר רבי יהודה

אילו בית שהוא גבוה מכמה שמא אינו חייב במעקה. אינו חייב במזוזה. אלא בית מקורה. אין סוכה מקורה. מצינו סיכוך שהוא כקירוי. דתנינן תמן. הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. אלא בית מגופף ואין סוכה מגופפת. והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לרשות הרבים. רבי אילא [בשם] רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. מטלטלין בכו …
אילו בית שהוא גבוה מכמה שמא אינו חייב במעקה. אינו חייב במזוזה. אלא בית מקורה. אין סוכה מקורה. מצינו סיכוך שהוא כקירוי. דתנינן תמן. הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. אלא בית מגופף ואין סוכה מגופפת. והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לרשות הרבים. רבי אילא [בשם] רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. מטלטלין בכולה. מאי כדון. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. התורה אמרה בסוכות תשבו. עד עשרים אמה את יושב בצילה שלסוכה. מעשרים אמה ולמעלן את יושב בצילן שלדפנות. אמר רבי יונה. הדא דאת אמר. בנתונה למעלה מעשרים אמה לדפנות. אבל אם היתה נתונה למטה מעשרים אמה לדפנות כשירה. אמר ליה רבי יוסה. על דעתך דאת אמר. בדפנות הדבר תלוי. ניתני. סוכה שהיא נתונה למעלה מעשרים אמה לדפנות פסולה. רבי בא בשם רב. בשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו. אבל אם היתה מחזקת יותר כשירה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. בשאין דפנותיה עולות עמה. אבל אם היו דפנותיה עולות עמה כשירה. והא מתניתא פליגא. אמר רבי יהודה. מעשה בסוכתה שלהילני המלכה בלוד שהיתה גבוהה יותר מעשרים אמה והיו חכמים נכנסין ויוצאין בה ולא אמר אדם דבר. אמרו לו. מפני שהיא אשה ואין אשה מצוה על המצות. אמר להן. אם משם ראייה והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה. אית לך מימר. בסוכתה שלהילני בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו. אלא בשאין דפנותיה עולות עמה. מסתברא מה דאמר רבי יאשיה. לית היא פליגא. דכן ארחיהון דעתירייא מיעבד דפנתא קלילן די ייא קרורה עליל.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:8 רבי יהודה אומר

תני. רבי אומר. ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבעה דפנות. רבי שמעון אומר. ארבעה דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות. רבי יהודה אומר. ארבע אמות וארבע דפנות. וכן היה רבי יהודה מחייב במזוזה. [אף על פי שאין שם ארבע אמות וארבע דפנות.] מסתברא דרבי יהודה יודה לאילין רבנן ואילין רבנן לא יודון לרבי יהודה שאף על פי …
תני. רבי אומר. ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבעה דפנות. רבי שמעון אומר. ארבעה דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות. רבי יהודה אומר. ארבע אמות וארבע דפנות. וכן היה רבי יהודה מחייב במזוזה. [אף על פי שאין שם ארבע אמות וארבע דפנות.] מסתברא דרבי יהודה יודה לאילין רבנן ואילין רבנן לא יודון לרבי יהודה שאף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת במעשרות.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית. סוכה על גבי סוכה העליונה כשירה והתחתונה פסולה. רבי יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה:
Jerusalem Talmud Sukkah 1:3:3 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה. מה. דיורין ממש או אפילו ראויה לדיורין. מן מה דתנא חד סב קומי רבי זעורה. ואפילו התחתונה כשירה. לית בר נש אמר. אפילו. אלא דהוא מודה על קדמייתא. הדא אמרה. דיורין ממש.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:7:1 דברי רבי יהודה

משנה: מסככין בנסרים דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר. נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים כשירה ובלבד שלא יישן תחתיו:
Jerusalem Talmud Sukkah 1:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: תקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר משום בית הלל או מפקפק או נוטל אחת מבינתים ובית שמאי אומרים מפקפק ונוטל אחת מבינתים. רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתים ואינו צריך לפקפק:
Jerusalem Talmud Sukkah 2:1:1 אמר רבי יהודה

משנה: הישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה נוהגין היינו ישינים תחת המיטות בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המיטה. אמר רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה וישן לו תחת המיטה. ולפי דרכינו למדנו שהישן …
משנה: הישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה נוהגין היינו ישינים תחת המיטות בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המיטה. אמר רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה וישן לו תחת המיטה. ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו:
Jerusalem Talmud Sukkah 2:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: הסומך סוכתו לכרעי המיטה כשירה. רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: לולב הגזול והיבש פסול. של אשירה ושל עיר הנדחת פסול. נקטם ראשו נפרצו עליו פסול. נפרדו עליו כשר. רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה. ציני הר הברזל כשירות. כל לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר:
Jerusalem Talmud Sukkah 3:1:5 בשם רבי יודה

יבש פסול. רבי אבין בשם רבי יודה בר פזי. היבש פסול על שם לא המתים יהללו יה. תני בשם רבי יודה. היבש עצמו כשר. אמר להן רבי יהודה. והלא בכרכי הים מורישין לולביהן לבניהן. אמרו לו. אין למידין משעת הדוחק. בעון קומי רבי אבינא. יבשה ציציתו מהו מה בינו לקטום. אמר לון. זה הדור וזה אינו הדור.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:1:6 רבי יודה אומר

רבי מלוך בשם רבי יהושע בן לוי. נחלק המתאים כמי שנפרדו העלין. כפות תמרים. רבי טרפון אומר. כפות תמרים. רבי עקיבה אומר. כפות תמרים כשמן. רבי יודה אומר. אם נפרד יאגדנו.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: שעור אתרוג קטן רבי מאיר אומר כאגוז. רבי יהודה אומר כביצה. והגדול כדי שיאחוז את שניהם בידו אחת דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו:
Jerusalem Talmud Sukkah 3:8:1 דברי רבי יהודה

משנה: אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר אפילו במשיחה. אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימונית של זהב. אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה: ואיכן היו מנענעין בהודו ליי' תחילה וסוף ואף באנא ה' הושיעה נא כדברי הלל. בית שמאי אומרים אף באנא יי' הצליחה נא. …
משנה: אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר אפילו במשיחה. אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימונית של זהב. אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה: ואיכן היו מנענעין בהודו ליי' תחילה וסוף ואף באנא ה' הושיעה נא כדברי הלל. בית שמאי אומרים אף באנא יי' הצליחה נא. אמר רבי עקיבה צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע שכל העם מטרפין בלולביהן והם לא ניענעו אלא באנא יי' הושיעה נא בלבד. מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב כשיכנס לביתו יטול על שולחנו. אם לא נטל בשחרית יטול בין הערבים שכל היום כשר ללולב:
Jerusalem Talmud Sukkah 3:12:1 רבי יהודה אומר

משנה: מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזרת למים בשבת. רבי יהודה אומר בשבת מחזירין וביום טוב מוסיפין ובמועד מחליפין. כל קטן שיש בו דעת לנענע חייב בלולב:
Jerusalem Talmud Sukkah 4:2:2 רבי יודה אומר

הלכה: רבי יעקב דרומייא בעי. מתניתא דלא כרבי דוסא. דרבי דוסא אמר. בשחרית אדם צריך לומר. כל מה שילקטו העניים היום מבין העמרים הבקר הרי הוא הבקר. רבי יודה אומר. לעיתותי ערב. וחכמים אומרים. אין הבקר אנסים הבקר. שאין אנו אחראין לרמאים. תמן את אמר. אין הבקר אנסים הבקר. והכא את אמר. הבקר אנסים הבקר. אמר רב …
הלכה: רבי יעקב דרומייא בעי. מתניתא דלא כרבי דוסא. דרבי דוסא אמר. בשחרית אדם צריך לומר. כל מה שילקטו העניים היום מבין העמרים הבקר הרי הוא הבקר. רבי יודה אומר. לעיתותי ערב. וחכמים אומרים. אין הבקר אנסים הבקר. שאין אנו אחראין לרמאים. תמן את אמר. אין הבקר אנסים הבקר. והכא את אמר. הבקר אנסים הבקר. אמר רבי לעזר. תמן על דעתו הוא מבקר. ברם הכא על כרחו הוא מבקר. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. ויאות. תדע לך שהוא כן. שכבר חילופיו בידו.
Jerusalem Talmud Sukkah 4:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: מצות ערבה כיצד. מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא ויורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח. ותקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא יי' הושיעה נא. אנא יי' הצליחה נא. רבי יהודה אומר אני והוא הושיעה נא. אני והוא הושי …
משנה: מצות ערבה כיצד. מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא ויורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח. ותקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא יי' הושיעה נא. אנא יי' הצליחה נא. רבי יהודה אומר אני והוא הושיעה נא. אני והוא הושיעה נא. אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח יופי לך מזבח. רבי אליעזר אומר ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח:
Jerusalem Talmud Sukkah 4:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: נסוך המים שבעה כיצד. צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין היה ממלא מן השלוח. הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו ושני ספלים של כסף היו שם. רבי יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין מפני היין. ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין אחד מעובה ואחד מידק כדי שיהו כלים בבת אחת. מערבי של מים ו …
משנה: נסוך המים שבעה כיצד. צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין היה ממלא מן השלוח. הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו ושני ספלים של כסף היו שם. רבי יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין מפני היין. ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין אחד מעובה ואחד מידק כדי שיהו כלים בבת אחת. מערבי של מים ומזרחי של יין. עירה של מים בתוך של יין או של יין לתוך של מים יצא. רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה. ולמנסך אומרים לו הגבה את ידך שפעם אחת ניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהם:
Jerusalem Talmud Sukkah 5:1:4 אמר רבי יודה

תני. אמר רבי יודה. כל שלא ראה דיפלי איסטבה של אכסנדריאה לא ראה כבוד ישראל מימיו. כמין בסילקי גדולה היה ואסטיו לפנים מסטיו היתה. פעמים היו בה כפליים כיוצאי מצרים. ושבעים קתידראות שלזהב היו שם מקובעות אבנים טובות ומרגליות כנגד שבעים זקינים. וכל אחת ואחת היתה עומדת בעשרים וחמש ריבוא דינרי זהב. ובימה של …
תני. אמר רבי יודה. כל שלא ראה דיפלי איסטבה של אכסנדריאה לא ראה כבוד ישראל מימיו. כמין בסילקי גדולה היה ואסטיו לפנים מסטיו היתה. פעמים היו בה כפליים כיוצאי מצרים. ושבעים קתידראות שלזהב היו שם מקובעות אבנים טובות ומרגליות כנגד שבעים זקינים. וכל אחת ואחת היתה עומדת בעשרים וחמש ריבוא דינרי זהב. ובימה שלעץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה. עמד אחד מהן לקראות בתורה היה הממונה מניף בסודרין והן עונין אחריו אמן. על כל ברכה וברכה שהיה מברך היה הממונה מניף בסודרין והן עונין אחריו אמן. אף על פי כן לא היו יושבין מעורבבין אלא יושבין כל אומנות ואומנות בפני עצמה. שאם יבוא אכסנאי יהא מידבק בבני אומנותו. ומשם היתה פרנסתו יוצאה. ומי החריבה. טרוגיינוס הרשע.
Jerusalem Talmud Sukkah 5:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: עמדו שני כהנים בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושתי חצוצרות בידם. קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו. הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו. הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו. היו תוקעים והולכין עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח. הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן למערב ואמרו אבותינו היו במקום הזה אחוריה …
משנה: עמדו שני כהנים בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושתי חצוצרות בידם. קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו. הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו. הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו. היו תוקעים והולכין עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח. הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן למערב ואמרו אבותינו היו במקום הזה אחוריהם אל היכל יי' ופניהם קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו. רבי יהודה אומר היו שונין לומר אנו ליה וליה עינינו:
Jerusalem Talmud Sukkah 5:6:2 רבי יהודה אומר

הלכה: תני. אין פחות משבע ולא יותר על שש עשרה. ההן תנייא עבד תקיעה ותרועה ותקיעה חדא. וההן תנייא עביד כל חדא וחדא מינהון חדא. שתמצא אומר. שלש על כל מטה ומטה. רבי יהודה אומר. שלש על כל דגל ודגל. ותני. ותשע למעלה עשירית. הא חורי. מאן דאית ליה על גבי המזבח לית ליה למעלה עשירית. מאן דאית ליה למעלה עשירית …
הלכה: תני. אין פחות משבע ולא יותר על שש עשרה. ההן תנייא עבד תקיעה ותרועה ותקיעה חדא. וההן תנייא עביד כל חדא וחדא מינהון חדא. שתמצא אומר. שלש על כל מטה ומטה. רבי יהודה אומר. שלש על כל דגל ודגל. ותני. ותשע למעלה עשירית. הא חורי. מאן דאית ליה על גבי המזבח לית ליה למעלה עשירית. מאן דאית ליה למעלה עשירית לית ליה על גבי המזבח. אמר רבי זעורה. זאת אומרת שלא היו תוקעין אלא לניסוך המים בלבד. אין תימר למילויין. ניתני שלש למילויי המים שליום ושלש למילוי המים שלמחר. אילין אינין. והא אית לך חורנין תשע למוספי שבת. תשע למוספי ראש חודש. ותשע למוספי יום טוב שלראש השנה. אלא כמאן דאמר. יתקעו. לפנים מן המוספין יתקעו. רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא. ואפילו כמאן דאמר. יתקעו. לפנים מן המוספין יתקעו. (תקועות) [תקיעות] היו מוסיפין. לא היו מוסיפין תקיעות.
Jerusalem Talmud Sukkah 5:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוין באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים. בעצרת אומר לו הי לך מצה הי לך חמץ. משמר שזמנו קבוע הוא מקריב תמידין נדרים ונדבות וכל קרבנות הציבור ומקריב את הכל. יום טוב סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה היו כל המשמרות שוין בחילוק לחם הפנים: חל יום אחד להפסיק בינתים משמר …
משנה: בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוין באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים. בעצרת אומר לו הי לך מצה הי לך חמץ. משמר שזמנו קבוע הוא מקריב תמידין נדרים ונדבות וכל קרבנות הציבור ומקריב את הכל. יום טוב סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה היו כל המשמרות שוין בחילוק לחם הפנים: חל יום אחד להפסיק בינתים משמר שזמנו קבוע היה נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים. ובשאר כל ימות השנה הנכנס נוטל שש. רבי יהודה אומר הנכנס נוטל שבע והיוצא נוטל חמש. הנכנסין חולקין בצפון והיוצאין בדרום. בלגה לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה:

Jerusalem Talmud Beitzah (15)

Jerusalem Talmud Beitzah 1:1:9 רבי יודה אמר

נולדה ביום טוב תיאכל בשבת. בשבת תיאכל ביום טוב. רבי יודה אמר משם רבי ליעזר. היא המחלוקת. בית שמי אומרים. תיאכל. ובית הלל אומרים. לא תיאכל. רבי חנינה הורי לציפוראיי בספחי חרדל ובביצה כרבי יודה. עאל רבי יוחנן ודרש להון כרבנן דהכא וכרבנן דתמן. רבי אבא בר זמינא בשם רבי יוצדק. מן קומי אילין תרתין מילייא …
נולדה ביום טוב תיאכל בשבת. בשבת תיאכל ביום טוב. רבי יודה אמר משם רבי ליעזר. היא המחלוקת. בית שמי אומרים. תיאכל. ובית הלל אומרים. לא תיאכל. רבי חנינה הורי לציפוראיי בספחי חרדל ובביצה כרבי יודה. עאל רבי יוחנן ודרש להון כרבנן דהכא וכרבנן דתמן. רבי אבא בר זמינא בשם רבי יוצדק. מן קומי אילין תרתין מילייא נחת רבי יוחנן מן ציפורין לטיבריא. אמר. מה אייתיתון לי ההן סבא [דאנא] שרי והוא אסר ואסר והוא שרי. אמר רבי בא. אתא עובדא קומי רבי יסא ובעא מעבד כרבי יוחנן. כד שמע דרב ורבי חנינה [תרויהון] פליגין שרע מינה.
Jerusalem Talmud Beitzah 1:8:2 אמר רבי יודה

הלכה: תני. אמר רבי יודה. לא נחלקו בית שמי ובית הלל. שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב. ואת המתנות שהורמו מערב יום טוב עם המתנות שהורמו ביום טוב. על מה נחלקו. על המתנות שהורמו מערב יום טוב לעצמן. שבית שמי אוסרין. ובית הלל מתירין.
Jerusalem Talmud Beitzah 1:10:5 משם רבי יודה

רבי זעורה רב חייה בר אשי בשם רב. המשמר חייב משם בורר. אמר רב זעורה. לא מסתברא די לא משם מרקיד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעורה. מה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן. אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה הותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הותר …
רבי זעורה רב חייה בר אשי בשם רב. המשמר חייב משם בורר. אמר רב זעורה. לא מסתברא די לא משם מרקיד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעורה. מה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן. אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה הותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הותר מכלל ברירה. בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר מכלל שימור. אבל נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר מכלל הרקדה. דאמר רבי חנינה בר יקה בשם רב יהודה. אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה. אין תאמר משם מרקיד הוא. יהא אסור. אמר רבי יוסי בירבי בון. די לא כרבי יודה. דתני משם רבי יודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. בעייא הדא מילתא מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן.
Jerusalem Talmud Beitzah 1:12:1 רבי יהודה אומר

משנה: משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין. אף על פי שאין לצורך המועד. אבל לא סנדל מסומר ולא מנעל שאינו תפור. רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן. זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו:
Jerusalem Talmud Beitzah 2:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין. פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה. ומקרדין את הבהמה ביום טוב. ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן. רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שעושה הבורה אבל מקרצפין. וחכמים אומרים מקרדין אבל לא מקרצפין:
Jerusalem Talmud Beitzah 2:10:1 רבי יהודה אומר

משנה: עגלה של קטן טמאה מדרס. ניטלת בשבת ואינה נגררת על גבי הכלים. רבי יהודה אומר כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת:
Jerusalem Talmud Beitzah 3:1:2 רבי יודה אומר

הלכה: אין צדין דגים כול'. אמר רבי חיננא. מתניתא דלא כרבי יודה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב. הא לגינה ולביברין פטור. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן. אין צדין דגים מן הביברים ואין נותנין לפניהן מזונות. הא לגינה ולביברין פטור. מחלפה שיטתון דרבנן. דתנינן תמן. וחכמים אומרים. …
הלכה: אין צדין דגים כול'. אמר רבי חיננא. מתניתא דלא כרבי יודה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב. הא לגינה ולביברין פטור. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן. אין צדין דגים מן הביברים ואין נותנין לפניהן מזונות. הא לגינה ולביברין פטור. מחלפה שיטתון דרבנן. דתנינן תמן. וחכמים אומרים. צפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברים. ותנינן. אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות. הא לגינה ולחצר לא. כאן בחצר מקורה. כאן בחצר שאינה מקורה. והא תנינן. גינה. אית לך מימר. גינה מקורה. אלא כאן בגדולה כאן בקטנה. רבי עולא אמר. בעון קומי רבי אחא. מה ניתני. כל המחוסר צידה חייב. ושאינו מחוסר צידה פטור. אמר לון. ולא בנעל לתוכה אנן קיימין. אלא כל המחוסר צידה אסור. ושאינו מחוסר צידה מותר. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה. כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה. ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה.
Jerusalem Talmud Beitzah 3:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: בכור שנפל לבור רבי יהודה אומר ירד המומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט. ואם לאו לא ישחוט. רבי שמעון אומר כל שאין מומו נכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן:
Jerusalem Talmud Beitzah 3:4:2 רבי יהודה אומר

הלכה: מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. רבי יהודה אומר. אם לא היתה נבילה מערב שבת. אסורה. לפי שאינה מן המוכן. והכא הוא אמר הכין. רבי יודה כדעתיה. דרבי יודה אמר. אין המומחה תורה. רבי חונה בשם רבי אבא. דרבי יודה היא. דרבי יודה עבד ראיית בכור כראיית טריפה. כמה דאת אמר תמן. רואין את הטרפה ביום טוב. וד …
הלכה: מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. רבי יהודה אומר. אם לא היתה נבילה מערב שבת. אסורה. לפי שאינה מן המוכן. והכא הוא אמר הכין. רבי יודה כדעתיה. דרבי יודה אמר. אין המומחה תורה. רבי חונה בשם רבי אבא. דרבי יודה היא. דרבי יודה עבד ראיית בכור כראיית טריפה. כמה דאת אמר תמן. רואין את הטרפה ביום טוב. ודכוותה. רואין את הבכור ביום טוב. רבי יודן בעי. דמאי מדבריהם. וראיית טריפה מדבריהן. כמה דאת אמר. רואין את הטרפה ביום טוב. ודכוותה. מפרישין את הדמאי ביום טוב. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן. והא תני. עגל [בכור] שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר. אמר רב חסדא. תיפתר שעבר המומחה וראהו. אתא עובדא קומי רבי אימי וסבר מימר. רבי יודה ורבי שמעון הלכה כרבי יודה. אייתי רב הושעיה מתניתה דבר קפרה מדרומא ותנא. וחכמים אומרים. כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב אין זה מן המוכן. וקיבלה וחזר ביה.
Jerusalem Talmud Beitzah 3:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין נמנין על הבהמה בתחליה ביום טוב אבל נימנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן. רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר:
Jerusalem Talmud Beitzah 3:6:3 רבי יהודה אומר

תני. לא יאמר אדם לחבירו. הרי אני עמך בסלע. הרי אני עמך בשקל. אבל אומר הוא לו. הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי שקלו מנה כנגד מנה בבכור. במה דברים אמורים. בחול. הא ביום טוב אסור. על שם אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. רב אבון רב יהודה בשם שמואל. אפילו לתלותו בכף מאזנים מפנ …
תני. לא יאמר אדם לחבירו. הרי אני עמך בסלע. הרי אני עמך בשקל. אבל אומר הוא לו. הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי שקלו מנה כנגד מנה בבכור. במה דברים אמורים. בחול. הא ביום טוב אסור. על שם אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. רב אבון רב יהודה בשם שמואל. אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור. אמר רבי יוסה בירבי בון. לא מטעם הזה. אלא בגין דתנינן. רבי יהודה אומר. שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיס. וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. הא תנייא קדמייא סבר מימר משגיחין. הא לתלותו בכף מאזניים מפני העכברים מותר.
Jerusalem Talmud Beitzah 3:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה אבל לא במידה. רבי יהודה אומר אם היה כלי של מידה לא ימלאנו. מעשה בשאול בן בטנית שהיה ממלא את מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב. אבא שאול אומר במועד עושה כן. וחכמים אומרים אף ב‍חול עושה כן מפני מיצוי המידות.
Jerusalem Talmud Beitzah 4:2:1 דברי רבי יהודה

משנה: אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה. מביאין עצים מן השדה מן המכונס. ומן הקרפף אפילו מן המפוזר. אי זהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רבי יהודה. רבי יוסה אומר כל שנכנסין לו בפותחת ואפלו בתוך תחום שבת:
Jerusalem Talmud Beitzah 4:2:4 רבי יהודה אומר

אמר רבי נתן. מודין בית שמי לבית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המכונסין שבקרפף. ועל מה נחלקו. על המפוזרין שבקרפף. שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. רבי יוסה בשם רב ירמיה רבי חנינה מטי בה בשם רב. הלכה כדברי מי שהוא מחמיר. [ובלבד] מן המפוזרים שבקרפף. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. [רבי יהו …
אמר רבי נתן. מודין בית שמי לבית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המכונסין שבקרפף. ועל מה נחלקו. על המפוזרין שבקרפף. שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. רבי יוסה בשם רב ירמיה רבי חנינה מטי בה בשם רב. הלכה כדברי מי שהוא מחמיר. [ובלבד] מן המפוזרים שבקרפף. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. [רבי יהודה אומר] אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה. מטלטלין בתוכה. והכא הוא אומר הכין. אמר רבי מנא. כבית דירה עביד לה רבי יודה.
Jerusalem Talmud Beitzah 4:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין פותחין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פיחמין ואין חותכין את הפתילה לשנים. רבי יהודה אומר חותכה באור לשתי נירות:

Jerusalem Talmud Rosh Hashanah (4)

Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 1:5:4 אמר רבי יהודה

שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשלן לעתיד לבא. לא נמצאת [מעכב את] הרבים מלעשות דבר מצוה. וכל המעכב את הרבים מלעשות דבר מצוה צריך נידוי. אמר רבי יהודה הנחתום. חס ושלום. לא נתנדה רבי עקיבה. אלא ראש ג[ד]ר היה ושלח רבן גמליאל והעבירו מראשיתו.
Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 3:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות. רבי יהודה אומר בראש השנה תוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעלים:
Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 3:5:5 דברי רבי יודה

יובל [היא]. אף על פי שלא השמיטו. אף על פי שלא תקעו בשופר. או יכול אף על פי שלא שילחו עבדים. תלמוד לומר היא. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. יובל. אף על פי שלא השמיטו. אף על פי שלא שילחו עבדים. או יכול אף על פי שלא תקעו בשופר. תלמוד לומר היא. אמר רבי יוסה. מאחר שהכתוב תולה אותה לעניין תקיעת שופר. וכתוב …
יובל [היא]. אף על פי שלא השמיטו. אף על פי שלא תקעו בשופר. או יכול אף על פי שלא שילחו עבדים. תלמוד לומר היא. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. יובל. אף על פי שלא השמיטו. אף על פי שלא שילחו עבדים. או יכול אף על פי שלא תקעו בשופר. תלמוד לומר היא. אמר רבי יוסה. מאחר שהכתוב תולה אותה לעניין תקיעת שופר. וכתוב אחר תולה אותה לעניין שילוח עבדים. מפני מה אני אומר. יובל שלא בשילוח עבדים. (שאי) [ש]איפשר ליובל בלא שילוח עבדים אבל [אי] איפשר ליובל שלא בתקיעת שופר. דבר אחר. תקיעת שופר תלויה בבית דין ושילוח עבדים תלוי בכל אדם. ואתייא כהיא דאמר רבי שמואל בר רב יצחק. וידבר יי אל משה וא‍ל א‍הרן‌ ויצום אל בני ישראל. על מה ציום. על פרשת שילוח עבדים. ואתייא כהיא דאמר רבי אילא. לא נענשו ישראל אלא על פרשת שילוח עבדים. הדא הוא דכתיב מקץ שבע שנים ת‍שלחו איש את אחיו העברי וגו'. תני בשם רבי נחמיה. היתה כ‍אניות סוחר ממרחק תביא לחמ‍ה. דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי יודה ורבי יוסה. אבל דברי חכמים. קידוש בית דין ותקיעת שופר והשמט כספים משמיטין. ניחא קידוש בית דין ותקיעת שופר. השמט כספים לא בסוף הן משמיטין. רבי זעורה שמע לה מן הדא. ויאמר אלי אל תירא ד‍ניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. כבר נשמעו דבריך.
Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 4:7:3 דברי רבי יהודה

אלוהות עולין לו לשם מלכיות. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. אינן עולין לו. אלוהות ומלכיות עולין לו משם שנים. דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר. אינן עולין. זמרו אלהים זמרו זמרו למלכינו זמ‍רו. עולין לו משם שנים. דברי רבי יהודה. רבי יוסה אומר. אינן עולין. רבי זעורה בעי. ביה ובדבתריה פליגין או ביה לגרמיה פל …
אלוהות עולין לו לשם מלכיות. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. אינן עולין לו. אלוהות ומלכיות עולין לו משם שנים. דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר. אינן עולין. זמרו אלהים זמרו זמרו למלכינו זמ‍רו. עולין לו משם שנים. דברי רבי יהודה. רבי יוסה אומר. אינן עולין. רבי זעורה בעי. ביה ובדבתריה פליגין או ביה לגרמיה פליגין. מן מה דתני. הכל מודין במלך אלהים על גוים שהוא אחד. הדא א‍מרה. ביה ובדבתריה פליגין. שאו שערים ר‍אשיכם והנ‍שאו פתחי עולם וגו' ושאו שערים ר‍אשיכם ושאו פיתחי עולם. הראשון משם אחד והשיני משם שנים. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. הראשון משם שנים והשיני משם שלשה.

Jerusalem Talmud Taanit (11)

Jerusalem Talmud Taanit 1:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים. רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר. ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר והאחרון אינו מזכיר. עד אימתי שואלין. רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח. רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון …
משנה: אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים. רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר. ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר והאחרון אינו מזכיר. עד אימתי שואלין. רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח. רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון:
Jerusalem Talmud Taanit 1:2:5 אמר רבי יודה

תני אמר רבי יודה. לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחודש אחד והאילן עושה לשני חדשים. מה טעמיה. לחדשיו יבכר. רבי יוסי אומר. לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחמשה עשר יום והאילן עוש …
תני אמר רבי יודה. לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחודש אחד והאילן עושה לשני חדשים. מה טעמיה. לחדשיו יבכר. רבי יוסי אומר. לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחמשה עשר יום והאילן עושה לחודש אחד. שכן מצאנו שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום וקרב העומר ממנה. מה טעמיה. ובני ציון גילו ושמחו ביי אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון. מה מקיים רבי יוסה טעמיה דרבי יודה לחדשיו יבכר. בכל חודש וחודש יהא מבכר.
Jerusalem Talmud Taanit 1:3:2 רבי יודה אומר

הלכה: מתניתא דרבי מאיר. דתני. אי זהו זמנה שלרביעה. רבי מאיר אומר. הבכירה בשלשה והבינונית בשבעה והאפילה בשבעה עשר. רבי יודה אומר. הבכירה בשבעה והבינונית בשבעה עשר והאפילה בעשרים ושלשה. רבי יוסה אומר. הבכירה בשבעה עשר והבינונית בעשרים ושלשה והאפילה בשלשים יום. שכן מצאנו שאין היחידים מתחילין להתענות אל …
הלכה: מתניתא דרבי מאיר. דתני. אי זהו זמנה שלרביעה. רבי מאיר אומר. הבכירה בשלשה והבינונית בשבעה והאפילה בשבעה עשר. רבי יודה אומר. הבכירה בשבעה והבינונית בשבעה עשר והאפילה בעשרים ושלשה. רבי יוסה אומר. הבכירה בשבעה עשר והבינונית בעשרים ושלשה והאפילה בשלשים יום. שכן מצאנו שאין היחידים מתחילין להתענות אלא בראש חודש כסליו. אמר רבי אבמרי אחוי דרבי יוסי. הכל מודים בשבעה עשר שהוא זמן כימה לשקע. שבו ירד מבול לעולם. מה טעם. ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה. רבי אבא בר זמינא רבי לעזר בשם רבי הושעיה. הלכה כמי שהוא אומר. בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. ולמה לא אמר. כרבי מאיר. אית תניי תני ומחלף.
Jerusalem Talmud Taanit 1:3:5 רבי יהודה אומר

וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה. מלא כלי מחזיק שלש טפחים. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. בתחילה טפח. ובשנייה טפחיים. ובשלישית שלשה טפחים. תני. רבי שמעון בן אלעזר אומר. אין לך טפח שהוא יורד מלמעלן שאין הארץ מעלה טפחיים כנגדו. ומה טעם. תהום אל תהום קורא לקול צינוריך.
Jerusalem Talmud Taanit 1:6:10 בשם רבי יהודה

רבי יודה בר פזי רבי חנין בשם רבי שמואל בר רב יצחק. נח בכניסתו לתיבה נאסרה לו תשמיש המיטה. מה טעם. ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך. וביציאתו הותרה לו תשמיש המיטה. מה טעם. צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך. אמר רבי חייה בר בא. למשפחותיהם יצאו מן התבה. על ידי ששימרו יחסיהן זכו להינצ …
רבי יודה בר פזי רבי חנין בשם רבי שמואל בר רב יצחק. נח בכניסתו לתיבה נאסרה לו תשמיש המיטה. מה טעם. ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך. וביציאתו הותרה לו תשמיש המיטה. מה טעם. צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך. אמר רבי חייה בר בא. למשפחותיהם יצאו מן התבה. על ידי ששימרו יחסיהן זכו להינצל מן התיבה. תדע לך שהוא כן. דתנינן. חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן. חם יצא מפוחם. כלב יצא מפורסם בתשמישו. עורב יצא משונה מן הבריות. אמר רבי אבון. כתוב בחסר ובכפן גלמוד. בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה. אמר רבי לוי. כתוב וליוסף יולד שני בנים. אימתי. בטרם תבוא שנת הרעב. תני בשם רבי יהודה. תאיבי בנים משמשין מיטותיהן. אמר רבי יוסי. ובלבד יום שטבלה.
Jerusalem Talmud Taanit 2:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהם רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה וגו'. אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות. ואומר חותמיהם:
Jerusalem Talmud Taanit 2:4:2 אמר רבי יודה

הלכה: ולא יצחק נגאל. מכיון שנגאל יצחק כמי שנגאלו כל ישראל. רבי ביבי אבא בשם רבי יוחנן. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא. רבון העולמים. גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני היה לי מה להשיב ולומר לפניך. אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו את אומר והעלהו שם לעולה. חס ושלום לא עשיתי כן …
הלכה: ולא יצחק נגאל. מכיון שנגאל יצחק כמי שנגאלו כל ישראל. רבי ביבי אבא בשם רבי יוחנן. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא. רבון העולמים. גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני היה לי מה להשיב ולומר לפניך. אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו את אומר והעלהו שם לעולה. חס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך. כן יהי רצון מלפניך יי אלהיי. שבשעה שיהיו בניו שליצחק בני נכנסים לידי צרה ואין להם מי ילמד עליהם סניגוריא אתה תהא מלמד עליהם סניגוריא. יי יראה. את נזכר להם עקידתו שליצחק אביהם ומתמלא עליהם רחמים. מה כתיב בתריה. וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו'. מהו אחר. אמר רבי יודה בירבי סימון. אחר כל הדורות עתידין בניך ליאחז בעונות ולהסתבך בצרות וסופן להיגאל בקרניו שלאיל הזה. [שנאמר] ויי אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן.
Jerusalem Talmud Taanit 2:14:3 דברי רבי יודה

תני. תשעה באב שחל להיות ערב שבת אוכל אפילו ביצה אחת ושותה אפילו כוס אחד. כדי שלא ייכנס לשבת מעונה. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. מתענה ומשלים. רבי זעורה בשם רב יהודה רבי בא בשם רבי אימי בר יחזקאל בשם רב. הלכה כמי שהוא אומר. מתענה ומשלים. ולמה לא אמר. הלכה כרבי יוסה. אית תניי תני ומחלף דברי חכמים. רב …
תני. תשעה באב שחל להיות ערב שבת אוכל אפילו ביצה אחת ושותה אפילו כוס אחד. כדי שלא ייכנס לשבת מעונה. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. מתענה ומשלים. רבי זעורה בשם רב יהודה רבי בא בשם רבי אימי בר יחזקאל בשם רב. הלכה כמי שהוא אומר. מתענה ומשלים. ולמה לא אמר. הלכה כרבי יוסה. אית תניי תני ומחלף דברי חכמים. רבי זעורה בשם רב חונה. ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית בערב שבת מתענה ומשלים. כהדא רבי ביבי הוה יתיב קומי רבי יסא. בעא מילף מיניה הדין עובדא. אמר ליה. נימטי בייתא ציבחד. אמר ליה. רומשא הוא. אמר ליה. אית בתענה. אמר ליה. אית גבי תורמוסין. אמר ליה. ומשלימין כרבי יוסי.
Jerusalem Talmud Taanit 4:5:2 בשם רבי יהודה

הלכה: כתוב וישכן כבוד יי על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי. ויעל משה. שביעי שהוא לאחר הדיברות ותחילה לארבעים. אמר להן משה. ארבעין יומין אנא מיעבד בטורא כיון שהגיע יום ארבעים ולא בא. מיד וירא העם כי בושש משה לרדת מ‌ן ההר. וכיון שהגיע שש שעות ולא בא. מיד ויקהל העם על אהרן ויאמרו …
הלכה: כתוב וישכן כבוד יי על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי. ויעל משה. שביעי שהוא לאחר הדיברות ותחילה לארבעים. אמר להן משה. ארבעין יומין אנא מיעבד בטורא כיון שהגיע יום ארבעים ולא בא. מיד וירא העם כי בושש משה לרדת מ‌ן ההר. וכיון שהגיע שש שעות ולא בא. מיד ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו וגו'. ויאמר יי אל משה לך רד כי שחת עמך וגו'. וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה. אמר משה. אדם שהוא עתיד להנהיג שררה על ששים ריבוא אינו יודע להבחין בין קול לקול. ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שומע. אמר רבי יסא. קול קילוס עבודה זרה אנכי שומע. רבי יודן בשם רבי יסא. אין כל דור ודור שאין בו אונקי אחת מחטיו שלעגל. ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות. רבי חלקיה בשם רבי אחא. מיכן שלא יהא אדם דן (עומדות) [אומדות]. דרש משה מקל וחומר. מה אם פסח שהיא מצוה יחידית נאמר בו כל ערל לא יאכל בו. התורה שכל המצוות כלולות בה על אחת כמה וכמה. ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר. תני רבי ישמעאל. הקדוש ברוך הוא אמר לו שישברם. [שנאמר] ואכתב על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שיברת. אמר לו. יפה עשית ששיברת. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. הלוחות היו אורכן ששה טפחים ורחבן שלשה. והיה משה תפוש בטפחיים והקדוש ברוך הוא בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע. כיון שעשו ישראל אותו מעשה ביקש הקדוש ברוך הוא לחוטפן מידו שלמשה. וגברה ידו שלמשה וחטפן ממנו. הוא שהכתוב משבחו בסוף ואומר ולכל היד החזקה. ייא שלמא על ידא דגברת על מינא. רבי יוחנן בשם רבי יוסה בר אביי. [הלוחות] היו מבקשין לפרוח והיה משה תופשן. [דכתיב] ואתפוש בשני הלוחות. תני בשם רבי נחמיה. הכתב עצמו פרח. רבי עזרה בשם רבי יהודה בירבי סימון. הלוחות היו משאוי ארבעים סאה והכתב היה סובלן. כיון שפרח הכתב כבדו על ידיו שלמשה ונפלו ונשתברו.
Jerusalem Talmud Taanit 4:5:12 אמר רבי יהודה

ונלכדה ביתתר. רבי הוה דרש עשרין וארבעה עובדין בבילע יי ולא חמל. ורבי יוחנן דרש אשיתין. ורבי יוחנן יתיר על רבי. אלא על ידי דרבי הוה סמיך לחרבן בית מוקדשא הוה תמן סבין נהירין והוה דרש ואינון בכיי ומשתתקין וקיימין לון. תני. אמר רבי יהודה בירבי אלעאי. ברוך רבי היה דורש הקול קול יעקב והידים ידי עשו. קולו …
ונלכדה ביתתר. רבי הוה דרש עשרין וארבעה עובדין בבילע יי ולא חמל. ורבי יוחנן דרש אשיתין. ורבי יוחנן יתיר על רבי. אלא על ידי דרבי הוה סמיך לחרבן בית מוקדשא הוה תמן סבין נהירין והוה דרש ואינון בכיי ומשתתקין וקיימין לון. תני. אמר רבי יהודה בירבי אלעאי. ברוך רבי היה דורש הקול קול יעקב והידים ידי עשו. קולו שליעקב צווח ממה שעשו לו ידיו שלעשו בביתתר.
Jerusalem Talmud Taanit 4:6:6 אמר רבי יהודה

יאות אמר רבי יהודה. מה טעמון דרבנן. עשו אותו כמי שמתו מוטל לפניו. אינו לא כופה את מיטתו ולא ישן על גבי מיטה כפויה.

Jerusalem Talmud Megillah (12)

Jerusalem Talmud Megillah 1:4:1 אמר רבי יהודה

משנה: איזו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין. פחות מיכן הרי זה כפר. באילו אמרו מקדימין ולא מאחרין. אבל זמן עצי כהנים והעם ותשעה באב וחגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין. אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין מותרין בהספד ובתענית ומתנות לאביונים. אמר רבי יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי. אבל מקום שאין …
משנה: איזו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין. פחות מיכן הרי זה כפר. באילו אמרו מקדימין ולא מאחרין. אבל זמן עצי כהנים והעם ותשעה באב וחגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין. אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין מותרין בהספד ובתענית ומתנות לאביונים. אמר רבי יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי. אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא חמישי קורין אותה בזמנה:
Jerusalem Talmud Megillah 1:5:8 רבי יהודה אומר

תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. מצות הנוהגות באדר השיני אינן נוהגות באדר הראשון חוץ מן הספד ומן התענית שהן שוין בזה ובזה. רבי בא רב ירמיה בשם רב רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. רבי חונה רבה דציפורין אמר. הנהיג רבי חנינה דציפורין כהדא דרבן שמעון בן גמליאל. לא אמר אלא הנהיג. …
תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. מצות הנוהגות באדר השיני אינן נוהגות באדר הראשון חוץ מן הספד ומן התענית שהן שוין בזה ובזה. רבי בא רב ירמיה בשם רב רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. רבי חונה רבה דציפורין אמר. הנהיג רבי חנינה דציפורין כהדא דרבן שמעון בן גמליאל. לא אמר אלא הנהיג. הא להלכה לא. אבל לעניין שטרות כותבין. אדר הראשון ואדר השיני. אלא שכותבין אדר השיני תיניין. רבי יהודה אומר. אדר השיני כותב תי״ו ודייו.
Jerusalem Talmud Megillah 1:6:2 בשם רבי יהודה

הלכה: [תני בשם רבי יהודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. מה ביניהון. רבי חסדי אומר. לחדד ראשו של שפוד ביניהון. רבי חנינא בריה דרבי אבהו. הוציא אש מהאבנים ביניהון. תני רבי יהודה בר פזי דברזילה. הוא הדבר. מהו הוא הדבר. לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר. לית לך אלא כהדא. אין משחיזין …
הלכה: [תני בשם רבי יהודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. מה ביניהון. רבי חסדי אומר. לחדד ראשו של שפוד ביניהון. רבי חנינא בריה דרבי אבהו. הוציא אש מהאבנים ביניהון. תני רבי יהודה בר פזי דברזילה. הוא הדבר. מהו הוא הדבר. לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר. לית לך אלא כהדא. אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גב חברתה. אמר רב חסדי. דרבי יודא היא. דמר רבי יודא בשם שמואל. דברי הכל היא. כדי להעביר שמנונית שעליה.
Jerusalem Talmud Megillah 1:11:6 אמר רבי יהודה

פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין איכן הן נשרפין. על גבי הקבר. מן מה דתנינן אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים. כיני מתניתא. אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים בלבד. ודלא כרבי יודה. דרבי יודה אמר. חטאת פסח ליחיד בבמה גדולה. אין חטאת פסח ליחיד בבמה קטנה. תני. אמר רבי יהודה. כל מה שהציבור מקריב באוהל …
פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין איכן הן נשרפין. על גבי הקבר. מן מה דתנינן אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים. כיני מתניתא. אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים בלבד. ודלא כרבי יודה. דרבי יודה אמר. חטאת פסח ליחיד בבמה גדולה. אין חטאת פסח ליחיד בבמה קטנה. תני. אמר רבי יהודה. כל מה שהציבור מקריב באוהל מועד שבמדבר הוא מקריב באוהל מועד שבגלגל. מה בין אוהל מועד שבמדבר לאוהל מועד שבגלגל. אוהל מועד שבמדבר לא היה לו היתר במה. אהל מועד שבגלגל היה לו היתר במה. ובמתו בראש גגו ואין מקריב עליה אלא עולה ושלמים בלבד. וחכמים אומרים. כל מה שהציבור והיחיד מקריבין באוהל מועד שבמדבר מקריבין באוהל מועד שבגלגל. מה טעמא דרבי יודה. לא תעשו בגלגל ככל אשר אנחנו עושים פה היום. מה תעשו שם. דבר שהוא בא לידי ישרות. ואי זו זו. זו עולה ושלמים. מה טעמון דרבנן. במקום איש הישר בעיניו יעשה. לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום. ומה תעשו שם. דבר שהוא בא לידי ישרות. ואי זו זו. זו עולה ושלמים. רבי יהודה אומר. היחיד הוזהר והיחיד הותר. הוזהר ובמתו בראש גגו והותר לעולה ושלמים. רבנן אמרי. אף הציבור והיחיד הוזהרו. ציבור הותר מכללו. יחיד לן באיסורו.
Jerusalem Talmud Megillah 2:2:4 בשם רבי יודה

רבי מנא אמר בשם רבי יודה שאמר משם רבי יוסה הגלילי. הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו. רבי בא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מנא שאמר משם רבי יהודה שאמר משם רבי יוסי הגלילי. הפסיק בה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק. אף בהלל ובמגילה כן. אבא בר חונא ורב חסדא הוון יתבין אמרין. אף בתקיעות כן. סלק …
רבי מנא אמר בשם רבי יודה שאמר משם רבי יוסה הגלילי. הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו. רבי בא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מנא שאמר משם רבי יהודה שאמר משם רבי יוסי הגלילי. הפסיק בה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק. אף בהלל ובמגילה כן. אבא בר חונא ורב חסדא הוון יתבין אמרין. אף בתקיעות כן. סלקון לבית רבי ושמעון רב חונה בשם רב. אפילו שמען עד תשע שעות יצא. אמר רבי זעורה. עד דאנא תמן איצרכת לי. סלקית להכא שמעית דאמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. אפילו שמען כל היום יצא והוא ששמען על סדר. רבי יוסה בעי. היה זה צריך לפשוטה ראשונה וזה צריך לפשוטה אחרונה. תקיעה אחת מוציאה ידי שניהן. רבי בון בר חייה בעי. כגון קרית שמע וברכותיה. היא ולא ברכותיה. ברכותיה ולא היא. הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה. ובקורא משערים ובכל אדם משערים. אמר רבי מתניה. לא מסתברא בקורא.
Jerusalem Talmud Megillah 2:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: מאיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו רבי מאיר אומר כולה. רבי יהודה אומר מאיש יהודי. ורבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה:
Jerusalem Talmud Megillah 2:4:2 רבי יהודה אומר

הלכה: מאיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו. רבי מאיר אומר. את כולה. רבי יהודה אומר. מאיש יהודי. רבי יוסה אומר. מאחר הדברים האלה. רבי אבהו בשם רבי לעזר. מאן דאמר כולה. על כן על כל דברי האיגרת הזאת. מאן דאמר. מאיש יהודי. ומה ראו על ככה. מאן דאמר. מאחר הדברים האלה. ומה הגיע אליהם. רבי סימון בשם …
הלכה: מאיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו. רבי מאיר אומר. את כולה. רבי יהודה אומר. מאיש יהודי. רבי יוסה אומר. מאחר הדברים האלה. רבי אבהו בשם רבי לעזר. מאן דאמר כולה. על כן על כל דברי האיגרת הזאת. מאן דאמר. מאיש יהודי. ומה ראו על ככה. מאן דאמר. מאחר הדברים האלה. ומה הגיע אליהם. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. מאן דאמר כולה. וכל מעשה תוקפו וגבורתו. מאן דאמר מאיש יהודי. ופרשת גדולת מרדכי. ומאן דאמר מאחר הדברים האלה. אשר גדלו המלך. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יהושע בן לוי. תוקף. כל תוקף. את כל תוקף. תוקף זה תוקפו שלהמן. כל תוקף זה תוקפו שלמרדכי. את כל תוקף זה תוקפו שלאחשורוש. תני. רבי שמעון בן יוחי אומר. מבלילה ההוא. ממקום שהיתה מפלתו שלהמן משם היתה גדולתו שלמרדכי.
Jerusalem Talmud Megillah 2:5:3 אמר רבי יהודה

רבי יהודה מכשיר בקטן. אמר רבי יהודה. קטן הייתי וקריתיה לפני רבי טרפון בלוד. אמרו לו. קטן הייתה ואין עידות לקטן. אמר רבי. מעשה שקריתיה לפני רבי יודה באושה. אמרו לו. אין זו ראייה. הוא שהוא מתיר. מיכן והילך נהגו הרבים לקרותה בבית הכנסת. בר קפרא אמר. צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאף אותם היו (במספק …
רבי יהודה מכשיר בקטן. אמר רבי יהודה. קטן הייתי וקריתיה לפני רבי טרפון בלוד. אמרו לו. קטן הייתה ואין עידות לקטן. אמר רבי. מעשה שקריתיה לפני רבי יודה באושה. אמרו לו. אין זו ראייה. הוא שהוא מתיר. מיכן והילך נהגו הרבים לקרותה בבית הכנסת. בר קפרא אמר. צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאף אותם היו (במספק) [בספק]. רבי יהושע בן לוי עבד כן. מכנש בנוי ובני בייתיה וקרי לה קומיהון.
Jerusalem Talmud Megillah 3:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי אימתי שירצו יחזירוהו דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מוכרים אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים למרחץ ולבורסקי ולטבילה ולבית המים. רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה: ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין לתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואי …
משנה: אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי אימתי שירצו יחזירוהו דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מוכרים אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים למרחץ ולבורסקי ולטבילה ולבית המים. רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה: ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין לתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פרות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשיכם. קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש:
Jerusalem Talmud Megillah 4:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס את שמע ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו. פוחח פורס את שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו. סומא פורס את שמע ומתרגם. רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא פורס את שמע:
Jerusalem Talmud Megillah 4:7:2 דברי רבי יהודה

הלכה: תמן תנינן. סומא אינו גולה דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר גולה. ושניהן מקרא אחד הן דורשין. בלא ראות. רבי יהודה אומר. לרבות את הסומא. רבי מאיר אומר. פרט לסומא. וכא תנינן. כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוש את שמע. הא אם ראה פורש. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה. מחלפה שיטתיה דרבי יהודה. תמן הוא אמר. פרט …
הלכה: תמן תנינן. סומא אינו גולה דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר גולה. ושניהן מקרא אחד הן דורשין. בלא ראות. רבי יהודה אומר. לרבות את הסומא. רבי מאיר אומר. פרט לסומא. וכא תנינן. כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוש את שמע. הא אם ראה פורש. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה. מחלפה שיטתיה דרבי יהודה. תמן הוא אמר. פרט. והכא הוא אמר. לרבות. אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל. ביושב בבית אפל היא מתניתא. כך אנו אומרים. היושב בבית אפל לא יפרוש את שמע. ברם הכא בלא ראות לרבות את הסומא.
Jerusalem Talmud Megillah 4:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו:

Jerusalem Talmud Moed Katan (16)

Jerusalem Talmud Moed Katan 1:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: צדין את האישות ואת העכברים בשדה האילן ובשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית. רבי יהודה אומר בשדה האילן כדרכו ובשדה הלבן שלא כדרכו. ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:
Jerusalem Talmud Moed Katan 1:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין מפני ששמחה היא לו. אבל מחזיר את גרושתו. ועושה אשה תכשיטיה במועד. רבי יהודה אומר לא תסוד מפני שניוול הוא לה:
Jerusalem Talmud Moed Katan 1:7:6 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר לא תסוד מפני שהוא נוול לה. תרין אמורין רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד דברי הכל אסור. וחורנה אמר. בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד דברי הכל מותר. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר ר …
רבי יהודה אומר לא תסוד מפני שהוא נוול לה. תרין אמורין רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד דברי הכל אסור. וחורנה אמר. בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד דברי הכל מותר. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי חנינה רבי יסא בשם רבי יוחנן. ורבי יודה כדעתיה. כמה דרבי יודה אמר תמן. צרת שעה צרה. כן הוא אומר הכא. ניוול שעה ניוול. הוי דו אמר. בסיד שהוא מתרתו בתוך המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד דברי הכל אסור.
Jerusalem Talmud Moed Katan 1:9:1 רבי יהודה אומר

משנה: מעמידין תנור וכיריים במועד. רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחים בתחילה:
Jerusalem Talmud Moed Katan 2:1:1 דברי רבי יהודה

משנה: מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר זולף וגומר כדרכו:
Jerusalem Talmud Moed Katan 2:1:4 רבי יודה אומר

אמר רבי פינחס בירבי זכיי. מתניתן בעטינים. מה דתני רבי חייה בגרגרים. רבנן דקיסרין אמרין. מתניתן כרבי יודה. ומה דתני רבי חייה כרבי יוסה. רבי יודה אומר. יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה. רבי יוסה אומר. אל יאבד דבר כל עיקר.
Jerusalem Talmud Moed Katan 2:1:5 דברי רבי יודה

רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין בהילכות אבל. דתני. אילו דברים שעושין לאבל בימי אבלו. דורכין את עבטו. וזולפין את יינו. וגפין את חביותיו. וזיתיו הפוכין ושנויין טוחנן כדרכן. ומשקין בית השלחין שלו בשהגיע זמנו לשתות. וזורעין את נירו פשתן ברביעה. דברי רבי יודה. אמרו לו. אם א …
רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין בהילכות אבל. דתני. אילו דברים שעושין לאבל בימי אבלו. דורכין את עבטו. וזולפין את יינו. וגפין את חביותיו. וזיתיו הפוכין ושנויין טוחנן כדרכן. ומשקין בית השלחין שלו בשהגיע זמנו לשתות. וזורעין את נירו פשתן ברביעה. דברי רבי יודה. אמרו לו. אם אינה נזרעת פשתן תזרע מין אחר. אם אינה נזרעת בשבת זו תזרע בשבת אחרת. מנו אמרו לו. רבי יוסה. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה. וכא אמר הכין. שנייא היא. תמן שדרכו להערים. וכל שכן מחלפה שיטתיה דרבי יודה. מה אית תמן שדרכו להערים את אמר מותר. כאן שאין דרכו להערים לא כל שכן. אמר רבי חיננא. מנו אמרו לו. חכמים. שהן בשיטת רבי יודה במועד.
Jerusalem Talmud Moed Katan 2:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו זולף וגומר וגף כדרכו דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ:
Jerusalem Talmud Moed Katan 2:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר אף מעבין. מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד. הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצינעה לצורך המועד. רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן:
Jerusalem Talmud Moed Katan 2:5:2 רבי יהודה אומר

הלכה: כיני מתניתא מעבין. רבי יהודה אומר. יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה. רבי יוסה אומר. אל יאבד דבר כל עיקר. כהנא אמר. אית מילין במועד דקשיין מן אהילות ומן נגעים. תמן אמר רב ירמיה בשם רב. פורסין מחצלת על גבי שיפוף בשבת. וכא הוא אמר הכין. רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא. לתולש מן הקרקע ביניהן. רב …
הלכה: כיני מתניתא מעבין. רבי יהודה אומר. יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה. רבי יוסה אומר. אל יאבד דבר כל עיקר. כהנא אמר. אית מילין במועד דקשיין מן אהילות ומן נגעים. תמן אמר רב ירמיה בשם רב. פורסין מחצלת על גבי שיפוף בשבת. וכא הוא אמר הכין. רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא. לתולש מן הקרקע ביניהן. רבנן אמרי. קוצר ומעבה. רבי יודה אומר. לא יקצור אלא יעבה.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:1:3 בשם רבי יודה

תני בשם רבי יודה. הבא ממדינת הים אסור לו לגלח. רבי יודה כדעתיה. דרבי יודה אמר. אסור לפרש לים הגדול. מעתה כהן שיצא חוץ לארץ הואיל ויצא שלא ברצון חכמים יהא אסור לו לגלח. חד כהן אתא לגבי רבי חנינה. אמר ליה. מהו לצאת לצור לעשות דבר מצוה לחלוץ או לייבם. אמר ליה. אחיו שלאותו האיש יצא. ברוך המקום שנגפו. וא …
תני בשם רבי יודה. הבא ממדינת הים אסור לו לגלח. רבי יודה כדעתיה. דרבי יודה אמר. אסור לפרש לים הגדול. מעתה כהן שיצא חוץ לארץ הואיל ויצא שלא ברצון חכמים יהא אסור לו לגלח. חד כהן אתא לגבי רבי חנינה. אמר ליה. מהו לצאת לצור לעשות דבר מצוה לחלוץ או לייבם. אמר ליה. אחיו שלאותו האיש יצא. ברוך המקום שנגפו. ואת מבקש לעשות כיוצא בו. אית דבעי מימר. הכין אמר ליה. אחיו שלאותו האיש הניח חיק אמו וחיבק חיק נכריה. וברוך שנגפו. ואת מבקש לעשות כיוצא בו. שמעון בר בא אתא לגבי רבי חנינה. אמר ליה. כתוב לי חדא איגרא דאיקר ניפוק לפרנסתי לארעא ברייתא. אמר לו. למחר אני הולך אצל אבותיך. יהו אומרים לי. נטיעה אחת שלחמדה שהיתה לנו בארץ ישראל היתרתה לה לצאת לחוץ לארץ.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין כותבין שטרי חוב במועד. אם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל הרי זה יכתוב. אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד ואין מגיהין אות אחת אפלו בספר העזרה. רבי יהודה אומר כותב הוא אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה לעצמו תכלת לציצית:
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:2 רבי יהודה אומר

הלכה: גזירת שבעה. סנדל וספן. גזירת שלשים. איחוי וגיהוץ ותגלחת. אי זהו גיהוץ. כלי צמר מגוהצין חדשים. וכלי פשתן מגוהצין לבנים. רבי חלבו רב חונה בשם רב. חל יום שמיני שלו להיות בשבת מגלח ערב שבת. היך איפשר. תיפתר שגררתו חיה ונתייאשו מלבקש. ותני כן. הרי מי שגררתו חיה. מאימתי מונין לו. משנתייאשו מלבקש. מצ …
הלכה: גזירת שבעה. סנדל וספן. גזירת שלשים. איחוי וגיהוץ ותגלחת. אי זהו גיהוץ. כלי צמר מגוהצין חדשים. וכלי פשתן מגוהצין לבנים. רבי חלבו רב חונה בשם רב. חל יום שמיני שלו להיות בשבת מגלח ערב שבת. היך איפשר. תיפתר שגררתו חיה ונתייאשו מלבקש. ותני כן. הרי מי שגררתו חיה. מאימתי מונין לו. משנתייאשו מלבקש. מצאוהו איברים איברים. מונין לו משימצא ראשו ורובו. רבי יהודה אומר. השזרה והגולגולת רובו. אמר רבי אבון. תיפתר שנסתם הגולל ערב שבת עם חשיכה. היך איפשר. אמר רבי אחא. תיפתר שסתמו גוי. אית דבעי מימר שבאת לו שמועה קרובה בשבת.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:10 רבי יהודה אומר

אבל בשבת הראשונה אינו הולך לבית הכנסת. בשנייה הולך לבית הכנסת ואינו יושב במקומו. בשלישית יושב במקומו ואינו מדבר. ברביעית שווה לכל אדם. רבי יהודה אומר. איפשר לומר בשבת הראשונה שהרבים מתעסקין עמו. אלא השנייה היא הראשונה. השלישית היא השנייה. הרביעית היא השלישית. רבי שמעון אומר. אבל בשבת הראשונה הולך לב …
אבל בשבת הראשונה אינו הולך לבית הכנסת. בשנייה הולך לבית הכנסת ואינו יושב במקומו. בשלישית יושב במקומו ואינו מדבר. ברביעית שווה לכל אדם. רבי יהודה אומר. איפשר לומר בשבת הראשונה שהרבים מתעסקין עמו. אלא השנייה היא הראשונה. השלישית היא השנייה. הרביעית היא השלישית. רבי שמעון אומר. אבל בשבת הראשונה הולך לבית הכנסת ואינו יושב במקומו. בשנייה יושב במקומו ואינו מדבר. בשלישית שוה לכל אדם. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כדברי מי שהוא מוסיף ימים.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:6 רבי יהודה אומר

אי זהו רבו. כל שפתח לו תחילה. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. רבי יוסה אומר. כל שהאיר עיניו במשנתו. ומה האיר עיניו במשנתו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כדברי מי שהוא אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. ולמה לא אמר כרבי יהודה. אית תניי תני ומחלף. רבי אלעזר קרע על שפתח לו תחילה. שמואל חלץ ע …
אי זהו רבו. כל שפתח לו תחילה. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. רבי יוסה אומר. כל שהאיר עיניו במשנתו. ומה האיר עיניו במשנתו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כדברי מי שהוא אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. ולמה לא אמר כרבי יהודה. אית תניי תני ומחלף. רבי אלעזר קרע על שפתח לו תחילה. שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו. ומה האיר עיניו במשנתו. אמר רבי יוסי בירבי בון. בשני מפתיחות. אחד יורד לאמת השיחי ואחד פותח כיון. מהו יורד לאמת השיחי. שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:8:3 רבי יהודה אומר

על כל המתים אינו מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה שלו הרי זה קרע שלתיפלות. רבי יוחנן פליג עם רבי יודה בתרתיי. רבי יוחנן שמע דרבי חנינה תשיש. סלק בעי מבקרתיה. גו איסרטא שמע דדמך. נחת מן חמריה ואפיק מאנא דטבייא דשובתא ובזעין. כיי דתנינן תמן. …
על כל המתים אינו מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה שלו הרי זה קרע שלתיפלות. רבי יוחנן פליג עם רבי יודה בתרתיי. רבי יוחנן שמע דרבי חנינה תשיש. סלק בעי מבקרתיה. גו איסרטא שמע דדמך. נחת מן חמריה ואפיק מאנא דטבייא דשובתא ובזעין. כיי דתנינן תמן. כהן גדול פורם מלמטן וההדיוט מלמעלן. רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. ואתיא דרבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. אין כרבי יודה לא יפרום כל עיקר. מאי כדון. חומר הוא בכהן גדול שהוא מבדיל קנה שפה.

Jerusalem Talmud Chagigah (4)

Jerusalem Talmud Chagigah 1:1:10 משם רבי יהודה

אנדרוגינס. כל זכורך. פרט לאנדרוגינס. תמן תנינן. ספק אנדרוגינס אין מחללין עליו את השבת. רבי יהודה מתיר באנדרוגינס. מה אמר כא רבי יהודה. נישמעינה מן הדא. יוחנן בן דהבאי משם רבי יהודה. אף הסומא. ולית בר נש אמר אף אלא דהוא מודי על קדמייתא. מחלפא שיטתיה דרבי יהודה. תמן הוא אמר. פרט. והכא הוא אמר. לרבות. …
אנדרוגינס. כל זכורך. פרט לאנדרוגינס. תמן תנינן. ספק אנדרוגינס אין מחללין עליו את השבת. רבי יהודה מתיר באנדרוגינס. מה אמר כא רבי יהודה. נישמעינה מן הדא. יוחנן בן דהבאי משם רבי יהודה. אף הסומא. ולית בר נש אמר אף אלא דהוא מודי על קדמייתא. מחלפא שיטתיה דרבי יהודה. תמן הוא אמר. פרט. והכא הוא אמר. לרבות. רבי יהודה ורבנן מקרא אחד הן דורשין. רבנן דורשין ערל. מה תלמוד לומר ערל זכר. עד שיהא כולו זכר. רבי יודה דרש זכר. מה תלמוד לומר ערל. ואפילו מקצתו ערל. ברם הכא. כל זכורך. פרט לאנדרוגינס.
Jerusalem Talmud Chagigah 2:6:3 רבי יהודה אומר

תמן תנינן. מקל שהיא מליאה משקין טמאים. כיון שהשיקה למקוה. טהרה. דברי רבי יהושע. וחכמים אומרים. עד שיטבול את כולה. רבי שמעון בן לקיש אמר. מה פליגין. בטומאה קלה. אבל בטומאה חמורה אף רבי יהושע מודה. רבי יוחנן אמר. אף בטומאה חמורה פליגין. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. עודיהו רגליו משוקעות במים מחזי …
תמן תנינן. מקל שהיא מליאה משקין טמאים. כיון שהשיקה למקוה. טהרה. דברי רבי יהושע. וחכמים אומרים. עד שיטבול את כולה. רבי שמעון בן לקיש אמר. מה פליגין. בטומאה קלה. אבל בטומאה חמורה אף רבי יהושע מודה. רבי יוחנן אמר. אף בטומאה חמורה פליגין. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. עודיהו רגליו משוקעות במים מחזיק עצמו בכל טהרה שירצה. פתר לה באוכל אוכלין טמאין ושותה משקין טמאין. לא כן אמר רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש. האוכל אוכלין טמאין ושותה משקין טמאין גופו טהור בלא כוונה. מכיון שנתן דעתו לטהרה מעולה ממנה [אינו] צריך כוונה. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו [שניהן טהורין.] זה אחר זה הראשון טהור והשיני טמא. רבי יהודה אומר. אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השיני טהור. ועוד היא באוכל אוכלין טמאין ובשותה משקין טמאין. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. צנון שבמערה אשה נידה מדיחתו והוא טהור. העלתו כל שהוא מן המים טמא. ותני עלה. רבי יהודה מטהר משם רבי יהושע. ונידה לא טומאה חמורה היא. הדא פליגא על רבי שמעון בן לקיש ולית לה קיום.
Jerusalem Talmud Chagigah 3:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: הפותח את חביתו והמתחיל בעסתו על גב הרגל. רבי יהודה אומר יגמור. וחכמים אומרים לא יגמור. משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה. עבר הרגל ביום ששי לא היו מעבירין מפני כבוד השבת. רבי יהודה אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנויים.
Jerusalem Talmud Chagigah 3:7:4 רבי יודה אומר

רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. יום טוב שחל להיות בערב שבת אוכל אף תשבות הרגל כרגל. אמר רבי זעורה. מתניתה אמרה כן. ערב הפסח כפסח. ויום טבוח כעצרת. אמר רבי חנניה. אוף אנן תנינן דרבא. רבי יודה אומר אף לא ביום החמישי שאין הכהנים פנויים.

Jerusalem Talmud Yevamot (27)

Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:7 רבי יודה אומר

רבי אחא רבי חנינה בשם רבי שמעון בן לקיש. זאת אומרת שאין קטנה יולדת. דלא כן תמתין עד שתגדיל ותמאן בבעלה ותתיר צרתה לחתנה. כלתו של רבי ישמעאל מיאנה ובנה על כתיפה. רבי חזקיה בשם רבי אבהו. רבי יודה ורבי שמעון ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד. תני. עד אימתי הבת ממאנת. עד שתביא שתי שערות. דברי רבי מאיר. רבי יודה …
רבי אחא רבי חנינה בשם רבי שמעון בן לקיש. זאת אומרת שאין קטנה יולדת. דלא כן תמתין עד שתגדיל ותמאן בבעלה ותתיר צרתה לחתנה. כלתו של רבי ישמעאל מיאנה ובנה על כתיפה. רבי חזקיה בשם רבי אבהו. רבי יודה ורבי שמעון ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד. תני. עד אימתי הבת ממאנת. עד שתביא שתי שערות. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. עד שירבה השחור. רבי שמעון אומר. עד שתתפשט הכף. רבי זעורא רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש. עד שתתפשט הכף ויהא השחור רבה על הלבן.
Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:7 רבי יהודה אמר

רבי יעקב אמר שמועתא. רבי חנינה ורבי יהושע בן לוי חד מכשיר וחד מקבל. מאן דמכשיר מקבל. ומאן דמקבל לא מכשיר. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי נחמן בר יעקב. אבל ליוחסין עד נהר זרוק. רבי יוסי בירבי בון אמר. רב ושמואל חד אמר עד נהר זרוק. וחורנה אמר. עד נהר וואניי. רבי יהודה אמר. בין הנהרות כגולה ליוחסין. רבי חנ …
רבי יעקב אמר שמועתא. רבי חנינה ורבי יהושע בן לוי חד מכשיר וחד מקבל. מאן דמכשיר מקבל. ומאן דמקבל לא מכשיר. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי נחמן בר יעקב. אבל ליוחסין עד נהר זרוק. רבי יוסי בירבי בון אמר. רב ושמואל חד אמר עד נהר זרוק. וחורנה אמר. עד נהר וואניי. רבי יהודה אמר. בין הנהרות כגולה ליוחסין. רבי חנינה ברוקא בשם רבי יהודה. בני מישא לא חשו להו אלא משם ספק חללות. וכהנים ששם לא הקפידו על הגרושות. תמן קריין למישא מתה. למדי חולה. עילם וגוובאי גוססות. חבל ימא תכילתא דבבל. שניות עוונייא וגווכייא וצוצרייה תכילתא דחביל ימא.
Jerusalem Talmud Yevamot 2:11:1 רבי יהודה אומר

משנה: המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו. מת הרגתיו או הרגנוהו לא ישא את אשתו. רבי יהודה אומר הרגתיו לא תינשא אשתו הרגנוהו תינשא אשתו.
Jerusalem Talmud Yevamot 4:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מכל האחין לנחלה. ואם יש שם אב הנכסים שלאב. הכונס את יבמתו זכה בניכסי אחיו. רבי יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסים שלאב.
Jerusalem Talmud Yevamot 4:11:1 רבי יהודה אומר

משנה: היבמה לא תחלוץ ולא תייבם עד שיהא לה שלשה חדשים. וכן כל שאר הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים. אחת בתולות ואחת בעולות אחת אלמנות ואחת גרושות אחת נשואות ואחת ארוסות. רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו. חוץ מן הארוסות שביהודה מפני שלבו גס בה. רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו …
משנה: היבמה לא תחלוץ ולא תייבם עד שיהא לה שלשה חדשים. וכן כל שאר הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים. אחת בתולות ואחת בעולות אחת אלמנות ואחת גרושות אחת נשואות ואחת ארוסות. רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו. חוץ מן הארוסות שביהודה מפני שלבו גס בה. רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול.
Jerusalem Talmud Yevamot 4:11:2 רבי יודה אומר

הלכה: היבמה לא תחלוץ כול'. עד כמה הכרת העובר. סומכוס אומר משום רבי מאיר. עד שלשה חדשים. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר שנאמר ויהי כמשלש חדשים. אמר רבי יודן. אפילו מעוברת רוח. הרינו חלנו כמו ילדנו רוח. תהרו חשש תלדו קש. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא אמר רבי חנינה בשם רבי חייה רבה. אפילו רובו שלראשון …
הלכה: היבמה לא תחלוץ כול'. עד כמה הכרת העובר. סומכוס אומר משום רבי מאיר. עד שלשה חדשים. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר שנאמר ויהי כמשלש חדשים. אמר רבי יודן. אפילו מעוברת רוח. הרינו חלנו כמו ילדנו רוח. תהרו חשש תלדו קש. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא אמר רבי חנינה בשם רבי חייה רבה. אפילו רובו שלראשון ורובו שלאחרון והאמצעי שלם. רבי אסי אמר. תשעים יום שלימין. שמואל אמר הן עיבוריהן. אתא עובדה קומי רבנן דתמן דלא ידעין אם שלשה עשר מן הראשון ושבעה עשר מן האחרון. [או שבעה עשר מן הראשון ושלשה עשר מן האחרון.] וחמשה שלימין באמצע. וביקשו ליגע בוולד משום ספק ממזירות. אמר לון רב נחמן בר יעקב. בההין עובדא אתא קומי רבה בר בא ואכשרו. אבא בר ווא פליג על שמואל בריה. אמר רבא. שנייה היא הכרת העובר שנייה היא לידתו. הכרת העובר לחדשים שלימין ולידתו לחדשים מקוטעין. תמן תנינן. וכמה היא קישויה. רבי מאיר אומר. אפילו ארבעים חמשים יום. רבי יודה אומר. דייה חדשה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים. אין קישוי יותר משתי שבתות. רבי יוסה בשם רבי ווא. זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין. דלכן ניתני שלשים יום. רבי יוסה בירבי בון בשם רבי ווא זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים שלימין. דתנינן דייה חודשה.
Jerusalem Talmud Yevamot 4:11:6 דברי רבי יודה

רבי מאיר חשש לגיטין. רבי יודה חשש לוולד. רבי יוסי חשש לגיטין ולוולד. אין תימר דלית רבי מאיר. חושש לגטין. דתנן. ארוסות ינשאו מיד. רבי זעורה בשם רבי גדולה. ממאנת אינה צריכה להמתין שלשה חדשים. [היוצאה בגט צריכה להמתין שלשה חדשים.] הדא מסייעא לרבי מאיר. דרבי מאיר חשש לגיטין. רבי בא בשם רבי אבא בר ירמיה. …
רבי מאיר חשש לגיטין. רבי יודה חשש לוולד. רבי יוסי חשש לגיטין ולוולד. אין תימר דלית רבי מאיר. חושש לגטין. דתנן. ארוסות ינשאו מיד. רבי זעורה בשם רבי גדולה. ממאנת אינה צריכה להמתין שלשה חדשים. [היוצאה בגט צריכה להמתין שלשה חדשים.] הדא מסייעא לרבי מאיר. דרבי מאיר חשש לגיטין. רבי בא בשם רבי אבא בר ירמיה. אנוסה אינה צריכה להמתין שלשה חדשים. מסייעא לרבי יוסי. דרבי יוסי חשש לגיטין ולוולד. תני הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין שלשה חדשים. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. אינן צריכות להמתין. ובדמים. רבי יודה אומר. מטמא מעת לעת. רבי יוסי אומר. דייה שעתה. אמר רבי. נראין דברי רבי יודה בדמים ודברי רבי יוסי בוולד. אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו. אבא הוה ליה עובדא ושלח שאל לרבי חייה ולרבי יוסה ולרבי אמי והורון ליה כרבי יוסי בולד. דלא כן מה אנן אמרין. רבי יודה ורבי יוסי אין הלכה כרבי יוסי. אלא בגין דאמר רבי. נראין. לא כן אמר רבי בא בשם רבי זעורה. כל מקום ששנה רבי. נראין. עדיין המחלוקת במקומה חוץ מעיגול שלדבילה. דדין מודי לדין ודין מודי לדין. אמר רבי יוסי. קשייתה קומי רבי חנינה בריה דרבי אבהו. אפילו דבר בריא שנבעלו. אמר לו. וסתם גויות לא כבעולות הן. שמעון בר בא אמר. אתא עובדא קומי רבי יוחנן והורי כרבי יוסי. והוה רבי לעזר מצטער. אמר. שבקין סתמא ועבדין כיחידייא. אשכח תני לה רבי חייה בשם רבי מאיר. כרבי שמעון שמע לה דתני לה רבי חייה בשם רבי מאיר אמר. יאות סבא ידע פירקי גיטא.
Jerusalem Talmud Yevamot 6:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: כהן הדיוט לא ישא את איילונית אלא אם כן יש לו אשה ובנים. רבי יהודה אומר אף מי שיש לו אשה ובנים לא ישא את איילונית שהיא זונה האמורה בתורה. וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:9 רבי יודה אומר

רבי יודה אומר. גר תושב בשבת כישראל ביום טוב. מה ישראל ביום טוב אופה ומבשל ואסור בכל מלאכה אף גר תושב בשבת כן. רבי יוסי אומר. גר תושב בשבת כישראל בחולו שלמועד. מה ישראל בחולו של מועד מגבב מעל פני השדה ואסור בכל מלאכת השדה אף גר תושב בשבת כן. רבי שמעון אומר. גר תושב בשבת כישראל בשאר ימות השנה. מה ישרא …
רבי יודה אומר. גר תושב בשבת כישראל ביום טוב. מה ישראל ביום טוב אופה ומבשל ואסור בכל מלאכה אף גר תושב בשבת כן. רבי יוסי אומר. גר תושב בשבת כישראל בחולו שלמועד. מה ישראל בחולו של מועד מגבב מעל פני השדה ואסור בכל מלאכת השדה אף גר תושב בשבת כן. רבי שמעון אומר. גר תושב בשבת כישראל בשאר ימות השנה. מה ישראל בשאר ימות השנה חורש וזורע וקוצר אף גר תושב בשבת כן. רב אדא רב המנונא רב אדא בר אחווא בשם רב. הלכה כרבי שמעון.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:13 דברי רבי יודה

תני. ישראל מל את הכותי והכותי אינו מל את ישראל מפני שהוא מהול לשום הר גריזים. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסה. וכי איכן מצינו בתורה שהמילה צריכה כוונה. אלא יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו. המושך לא ימול שלא יבוא לידי סכנה. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי. הרבה משוכין היו בימי בן כוזבא וכולן מל …
תני. ישראל מל את הכותי והכותי אינו מל את ישראל מפני שהוא מהול לשום הר גריזים. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסה. וכי איכן מצינו בתורה שהמילה צריכה כוונה. אלא יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו. המושך לא ימול שלא יבוא לידי סכנה. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי. הרבה משוכין היו בימי בן כוזבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. המושך והנולד מהול והמל עד שלא נתגייר צריך להטיף ממנו דם ברית. תני רבי שמעון בן אלעזר. לא נחלקו בית שמי ובית הלל על שנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית מפני שהיא ערלה כבושה. על מה נחלקו. על גר שנתגייר מהול. שבית שמי אומרים. צריך להטיף ממנו דם ברית. ובית הלל אומרים. אין צריך להטיף ממנו דם ברית. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה. הלכה כדברי התלמיד. אתא עובדא קומי רב ואמר. מן הא דתני. מפני שהיא ערלה כבושה. הדא אמרה. ערל ברור הוא ודוחין עליו את השבת. רבי אבהו אמר. אין דוחין עליו את השבת וצריך להטיף ממנו דם ברית. רב אדא בר אחווא אתיליד ליה חד בר נש כן. מימסמס בה מית. אמר רבי אבין נעשה כרות שפכה ונתענה עליו שימות. רבנין דקיסרין אמרין נעשה פצוע דכא ונתענה עליו שימות.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:14 רבי יודה אומר

ערלתו וודאי דוחה את השבת. ואין הספק דוחה את השבת ערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. אין אנדרוגינס דוחה את השבת. שהיה רבי יודה אומר. אנדרוגינס דוחין עליו את השבת וחייבין עליו כרת. ערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. ואין בין השמשות דוחה את השבת. ערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. אין שנולד מהול דוחה את השבת. ש …
ערלתו וודאי דוחה את השבת. ואין הספק דוחה את השבת ערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. אין אנדרוגינס דוחה את השבת. שהיה רבי יודה אומר. אנדרוגינס דוחין עליו את השבת וחייבין עליו כרת. ערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. ואין בין השמשות דוחה את השבת. ערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. אין שנולד מהול דוחה את השבת. שבית שמי אומרים. צריך להטיף ממנו דם ברית.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:15 משום רבי יודה

תמן תנינן. הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינס. מה אמר בה רבי יודה. נישמעינה מן הדא. רבי יוחנן בן דהבאי אמר משום רבי יודה. אף הסומא. לית בר נש אמר אף אלא דו מודה על קדמייתא. מחלפא שיטתיה דרבי יודה. תמן אמר פרט. והכא אמר לרבות. רבי יודה ורבנין מקרא אחד הן דורשין. רבנן דורשין. ערל. …
תמן תנינן. הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינס. מה אמר בה רבי יודה. נישמעינה מן הדא. רבי יוחנן בן דהבאי אמר משום רבי יודה. אף הסומא. לית בר נש אמר אף אלא דו מודה על קדמייתא. מחלפא שיטתיה דרבי יודה. תמן אמר פרט. והכא אמר לרבות. רבי יודה ורבנין מקרא אחד הן דורשין. רבנן דורשין. ערל. מה תלמוד לומר זכר. עד שיהא כולו זכר. רבי יודה דרש. זכר. מה תלמוד לומר ערל. ואפילו מקצתו ערל. ברם הכא כל זכורך. פרט לאנדרוגינס.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:6 דברי רבי יהודה

על דעתיה דרבי יודה ממזר לא ישא ממזרת. נישמעינה מן הדא דמר רבי אימי תני רבי יעקב גבליא קומי רבי יוחנן רבי יצחק בר טבליי בשם רבי שמעון בן לקיש. דברי רבי יהודה ממזר לא ישא ממזרת כדי שיתכלו ממזירין מן העולם. ודכוותה עמוני לא ישא עמונית. אמר רבי יוסי בירבי בון. על דרבנין נצרכה. דאין יסבור רבי יודה גירין …
על דעתיה דרבי יודה ממזר לא ישא ממזרת. נישמעינה מן הדא דמר רבי אימי תני רבי יעקב גבליא קומי רבי יוחנן רבי יצחק בר טבליי בשם רבי שמעון בן לקיש. דברי רבי יהודה ממזר לא ישא ממזרת כדי שיתכלו ממזירין מן העולם. ודכוותה עמוני לא ישא עמונית. אמר רבי יוסי בירבי בון. על דרבנין נצרכה. דאין יסבור רבי יודה גירין פסולין קהל יי אינון. לישא עמונית אינו יכול שהוא קהל יי אצלה. לישא מצרית אינו יכול שהוא קהל יי אצלה. אמר רבי מתניה. משחררין לו שפחה. ודכוותה מצרי לא ישא מצרית. נישמעינה מן הדא. תני רבי אבהו קומי רבי יוחנן. אמר רבי יודה. בנימן גר מצרי היה מתלמידיו שלרבי עקיבה. אמר. אני גר מצרי נשוי לגיורת מצרית. בני בן גר מצרי ואני משיאו לגיורת מצרית. נמצא בן בני כשר לבוא בקהל. אמר לו רבי עקיבה. לא בני. אלא אף אתה השיאו לבת גיורת מצרית כדי שיהו שלשה דורות מיכן ושלשה דורות מיכן.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: סריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה. רבי יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס. אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא. רבי לעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:4 דברי רבי יודה

ואין חלוקין על דברי רבי יודה. מן דאמר רבי יוסי בשם רבי הילא. מייבמין את אשתו. הדא אמרה אין חלוקין על דברי רבי יודה. קידש אינן חוששין לקידושיו. נתקדש חוששין לקידושיו. נבעל נפסל מן התרומה כנשים. וקשיא. רבי ניחא בר רבי סבא רבי יונה בשם רב המנונא. אפילו מין במינו כל שהוא. וקשיא. אם זכר הוא. אין זכר פוסל …
ואין חלוקין על דברי רבי יודה. מן דאמר רבי יוסי בשם רבי הילא. מייבמין את אשתו. הדא אמרה אין חלוקין על דברי רבי יודה. קידש אינן חוששין לקידושיו. נתקדש חוששין לקידושיו. נבעל נפסל מן התרומה כנשים. וקשיא. רבי ניחא בר רבי סבא רבי יונה בשם רב המנונא. אפילו מין במינו כל שהוא. וקשיא. אם זכר הוא. אין זכר פוסל זכר. אם נקיבה היא. אין נקיבה פוסלת נקיבה. צד זכרותו שלזה פוסלת צד נקיבתו שלזה. מאכיל את נשיו ואינו מאכיל את עבדיו. מאכיל את נשיו מכח זכרותו. ואינו מאכיל את עבדיו מכח זה וזה. נתחלל צד נקיבה שבו.
Jerusalem Talmud Yevamot 10:6:4 אמר רבי יודה

תני. אמר רבי יודה. מודין בית שמי ובית הלל בבא על חמותו שפסל את אשתו. ועל מה נחלקו. בבא על אחות אשתו. שבית שמי אומרים. פסל. ובית הלל אומרים. לא פסל. חברייא בשם רבי יוחנן. טעמא דרבי יודה באש ישרפו אותו ואתהן. מה נן קיימין. אם לעניין שריפה אין נשרפת אלא אחת. אלא אם אינו עניין לשריפה תניהו עניין לאיסור. …
תני. אמר רבי יודה. מודין בית שמי ובית הלל בבא על חמותו שפסל את אשתו. ועל מה נחלקו. בבא על אחות אשתו. שבית שמי אומרים. פסל. ובית הלל אומרים. לא פסל. חברייא בשם רבי יוחנן. טעמא דרבי יודה באש ישרפו אותו ואתהן. מה נן קיימין. אם לעניין שריפה אין נשרפת אלא אחת. אלא אם אינו עניין לשריפה תניהו עניין לאיסור. עד כדון כרבי עקיבה. כרבי ישמעאל. תני רבי ישמעאל. באש ישרפו אותו ואתהן. הוא ואת שנייה. והיו בית שמי דנין. מה במקום שבא איסור הקל על איסורה הקלה אסר את אוסריו. כיון שבא איסור החמור על איסורה החמורה אינו דין שנאסור את אוסריו. והיי דין איסור קל. אמר רבי יוחנן. ראשה דפירקא. וההן נוקל. אינו אלא חומר. שנייא היא שנישאת לו דרך היתר.
Jerusalem Talmud Yevamot 11:2:5 רבי יודה אומר

גר אחותו בין מאב בין מאם יוציא. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. אחותו מאם יוציא מאב יקיים. אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים. שאר כל העריות כנס אין מוציאין מידו. לא אמר אלא כנס. הא כתחילה אסור.
Jerusalem Talmud Yevamot 11:2:6 רבי יודה אומר

גוי אחותו בין מאב בין מאם יוציא. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. אחותו מאם יוציא אחותו מאב יקיים. אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים. אמר רב חנין. פשט הוא לן על דברי רבי מאיר. על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו. בסמוך לו מאביו בסמוך לו מ …
גוי אחותו בין מאב בין מאם יוציא. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. אחותו מאם יוציא אחותו מאב יקיים. אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים. אמר רב חנין. פשט הוא לן על דברי רבי מאיר. על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו. בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו. רבי ביבי בעא. מעתה אחות אביו אסורה שהיא סמוכה לאביו. אחות אמו תהא אסורה מפני שהיא סמוכה לאמו. התיב רבי שמעון בריה דרבי אייבו. והכתיב ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה. מעתה אפילו כבני נח לא היו ישראל נוהגין. אמר רבי הילא. בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו. מתיבין לרבי מאיר. והכתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי. אמר להן רבי מאיר. משם ראייה. לא ותהי לי לאשה.
Jerusalem Talmud Yevamot 11:7:7 רבי יודה אמר

היכה שניהן כאחת קילל שניהן כאחת חייב. רבי יודה פוטר. רבי יוחנן בעי. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנן תמן. אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים. רבי יודה אמר. אינו סופג אלא ארבעים. אמר רבי קרוספי. אינה מוחלפת. תמן עיקר לאוין ספק היה. ברם הכא וודאי היה ונסתפק לו. רבי יודה בעי. מעתה נבילה שביטלה בשחיטה. מאחר …
היכה שניהן כאחת קילל שניהן כאחת חייב. רבי יודה פוטר. רבי יוחנן בעי. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנן תמן. אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים. רבי יודה אמר. אינו סופג אלא ארבעים. אמר רבי קרוספי. אינה מוחלפת. תמן עיקר לאוין ספק היה. ברם הכא וודאי היה ונסתפק לו. רבי יודה בעי. מעתה נבילה שביטלה בשחיטה. מאחר שוודאי היה ונסתפק לו אכל ממנה יהא פטור. אמר רבי יוסי. מודה רבי יודה בשאר כל הספיקות שהוא פטור. ברם הכא קריי דרש רבי יודה. אביו וודאי ולא הספק. אמו וודאי ולא הספק.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:2:4 רבי יודה אמר

סנדל שנפסקו אזניו נפסקו חבטיו נפסקו תרסיותיו או שפירשה אחת מכפיו טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשה רוב כפיו טמא. רבי יודה אמר. הפנימית טמיאה והחיצונה טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יודה לעניין שבת. רבי שמואל בר רב יצחק הוה ליה עובדא. שלח שאל לרב …
סנדל שנפסקו אזניו נפסקו חבטיו נפסקו תרסיותיו או שפירשה אחת מכפיו טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשה רוב כפיו טמא. רבי יודה אמר. הפנימית טמיאה והחיצונה טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יודה לעניין שבת. רבי שמואל בר רב יצחק הוה ליה עובדא. שלח שאל לרבי יעקב בר אחא לגבי רבי חייה בר בא. אמר ליה. כשם שהן חולקין בטומאה כך הן חולקין בשבת. והורי ליה כרבנן. רבי שמואל בר רב יצחק בעי ושמע מימר. (אין) הלכה כרבי יודה. והוא מורי ליה כרבנן. רבי אחא בר יצחק הוה ליה עובדא. שלח שאל לרבי זעירה. ושאל רבי זעירה לרבי אימי. אמר ליה. אם כדברי מי שהוא מטמא מותר לצאת בו. ואם כדברי מי שהוא מטהר אסור לצאת בו. ולא אפק גבה כלום.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:6:1 רבי יודה אומר

משנה: מצות חליצה בא הוא ויבמתו לבית דין והן נותנין לו את עצה ההגון לו שנאמר וקראו לו זקני עירו ודברו אליו והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי. והוא אומר לא חפצתי לקחתה. בלשון הקודש היו אומרים. ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקינים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה לפניו רוק שהוא נראה לדיינים. וענ …
משנה: מצות חליצה בא הוא ויבמתו לבית דין והן נותנין לו את עצה ההגון לו שנאמר וקראו לו זקני עירו ודברו אליו והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי. והוא אומר לא חפצתי לקחתה. בלשון הקודש היו אומרים. ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקינים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה לפניו רוק שהוא נראה לדיינים. וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. עד כאן היו מקרין. וכשהוקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר אבוס וגמר את כל הפרשה הוחזקו להיות גומרין כל הפרשה ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים. רבי יודה אומר מצוה על כל העומדין שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל.
Jerusalem Talmud Yevamot 13:1:13 בשם רבי יודה

רבי בא בשם רב חייה בר אשי. מעשה בתינוקת שירדה לכבס בנהר. אמרו לה. הא ארוסיך איעבר. אמרה. תלך אמה ותינשא לו. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו. אין מיאון גדול מזה. אמר רבי חנינה. מעשה בתינוקת שנכנסה ליטול פשתן מן הפשתני. אמרין לה. הא ארוסיך איעבר. אמרה. תלך אמה ותינשא לו. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו. אין מיאון …
רבי בא בשם רב חייה בר אשי. מעשה בתינוקת שירדה לכבס בנהר. אמרו לה. הא ארוסיך איעבר. אמרה. תלך אמה ותינשא לו. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו. אין מיאון גדול מזה. אמר רבי חנינה. מעשה בתינוקת שנכנסה ליטול פשתן מן הפשתני. אמרין לה. הא ארוסיך איעבר. אמרה. תלך אמה ותינשא לו. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו. אין מיאון גדול מזה. תני בשם רבי יודה. אפילו לא נכנסה אלא ליטול חפץ מן החנווני. ואמרה. אי איפשי בפלוני בעלי. אין מיאון גדול מזה.
Jerusalem Talmud Yevamot 13:2:7 רבי יודה אומר

תמן תנינן. קטן שלא הביא שתי שערות. רבי יודה אומר. תרומתו תרומה. תנא בשם רבי מאיר. לעולם אין תרומתו תרומה עד שהביא שתי שערות. רבי אבין כהנא בשם רבי הילא. ולא תשאו עליו חט את שהוא בנשיאת עון תורם. את שאינו בנשיאת עון אינו תורם. התיבון. גוים הרי אינו בנשיאות עון ותורם. רבי יוסי בשם רבי הילא. ונחשב לכם …
תמן תנינן. קטן שלא הביא שתי שערות. רבי יודה אומר. תרומתו תרומה. תנא בשם רבי מאיר. לעולם אין תרומתו תרומה עד שהביא שתי שערות. רבי אבין כהנא בשם רבי הילא. ולא תשאו עליו חט את שהוא בנשיאת עון תורם. את שאינו בנשיאת עון אינו תורם. התיבון. גוים הרי אינו בנשיאות עון ותורם. רבי יוסי בשם רבי הילא. ונחשב לכם והרמותם את שכתוב בו מחשבה תורם. ואת שאין כתוב בו מחשבה אינו תורם. התיבון. הרי גוים הרי אין כתוב בהן מחשבה ותורם. תני רבי הושעיה גוים אין להן מחשבה בין להכשיר בין לתרומה.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאת ואמרה מת בעלי תינשא מת בעלי תתייבם. אין שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאת ואמרה מת בעלי אינה נאמנת. רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באת בוכה ובגדיה קרועין. אמרו לו אחת זו ואחת זו תינשא.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:1:7 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באה בוכה ובגדיה קרועים. מתיבין לרבי יהודה. הגע עצמך שהיתה אחת בוכה ואחת שאינה בוכה. לזו את אוסר ולזו את מתיר. התיב רבי חנניה חברון דרבנין. הגע עצמך שיצא בנה למדינת הים ומת שם. אני אומר. שמא היא מזכרת ובוכה.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:3:6 בשם רבי יודה

רבי יודה עבד כתובה מדרש. תני בשם רבי יודה. מביא הוא אדם על ידי אשתו כל קרבן שהיא חייבת. אפילו אכלה חלב אפילו חיללה את השבת. וכן היה רבי יודה אומר. פוטרה אינו חייב בה. שכן היא כותבת לו. ואוחרן די אתיין לך מן קדמת דנא.
Jerusalem Talmud Yevamot 16:5:1 רבי יודה אומר

משנה: אפילו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני דיו. רבי יודה אומר אפילו שמע מן התינוקות אומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני בין מתכון ובין שאינו מתכוין. רבי יודה בן בבא אומר בישראל עד שיהא מתכון ובגוי אם היה מתכון אין עדותו עדות.

Jerusalem Talmud Ketubot (23)

Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:14 אמר רבי יודה

תני. אמר רבי יודה. ביהודה בראשונה היו מעמידין אותן שני שושבינין. אחד משל כלה ואחד משלחתן. אף על פי כן לא היו מעמידין אותן אלא בשעת נישואין. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו מייחדין החתן אצל הכלה שעה כדי שיהא לבו גס בה. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו השושבינין מפשפשין במקום החתן …
תני. אמר רבי יודה. ביהודה בראשונה היו מעמידין אותן שני שושבינין. אחד משל כלה ואחד משלחתן. אף על פי כן לא היו מעמידין אותן אלא בשעת נישואין. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו מייחדין החתן אצל הכלה שעה כדי שיהא לבו גס בה. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו השושבינין מפשפשין במקום החתן ובמקום הכלה. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו השושבינין ישינין במקום חתן ובמקום כלה. ובגליל לא היו עושין כן. כל שלא נהג כמנהג זה אינו יכול לטעון טענת בתולים.
Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:15 אמר רבי יודה

תמן תנינן. כל גפן יש בה יין. ושאין בה יין טרוקטי. רבי ירמיה בעי. מעתה אין טענת בתולים ברבי יודה. אמר רבי יוסה. כל גרמה אמרה שיש טענת בתולים ברבי יודה. דתני. אמר רבי יודה. ביהודה בראשונה היו מעמידין שני שושבינין. אחד משלחתן ואחד משלכלה. אף על פי כן לא היו מעמידין אלא [בשעת] נושאין. ובגליל לא היו עושי …
תמן תנינן. כל גפן יש בה יין. ושאין בה יין טרוקטי. רבי ירמיה בעי. מעתה אין טענת בתולים ברבי יודה. אמר רבי יוסה. כל גרמה אמרה שיש טענת בתולים ברבי יודה. דתני. אמר רבי יודה. ביהודה בראשונה היו מעמידין שני שושבינין. אחד משלחתן ואחד משלכלה. אף על פי כן לא היו מעמידין אלא [בשעת] נושאין. ובגליל לא היו עושין כן. עד ישינין במקום חתן ובמקום כלה. ובגליל לא היו עושין כן. מאי כדון. עליה להביא ראייה שהיא ממשפחת טרוקטי.
Jerusalem Talmud Ketubot 2:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר אין מעלין לכהונה על פי עד אחד. אמר רבי אלעזר אימתי במקום שיש עוררין אבל במקום שאין עוררין מעלין לכהונה על פי עד אחד. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן מעלין לכהונה על פי עד אחד.
Jerusalem Talmud Ketubot 2:8:2 רבי יהודה אומר

הלכה: רבי יהודה אומר אין מעלין כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. אין ערער פחות משנים. רבי בון בר חייה בעא. מה אנן קיימין. אם בשהעלו אותו באחד יורידו אותו באחד. ואם בשהעלו אותו בשנים אפילו כמה לא יורידו אותו. אמר רבי הונא. אתייא כרבנין דתמן. ברם רבנין דהכא וכרב נחמן בר יעקב. כשם שמעלין אותו בשנים כך מורי …
הלכה: רבי יהודה אומר אין מעלין כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. אין ערער פחות משנים. רבי בון בר חייה בעא. מה אנן קיימין. אם בשהעלו אותו באחד יורידו אותו באחד. ואם בשהעלו אותו בשנים אפילו כמה לא יורידו אותו. אמר רבי הונא. אתייא כרבנין דתמן. ברם רבנין דהכא וכרב נחמן בר יעקב. כשם שמעלין אותו בשנים כך מורידין אותו בשנים.
Jerusalem Talmud Ketubot 3:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: ואילו שאין להן קנס. הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד. רבי יהודה אומר. שבויה שניפדית הרי היא בקדושתה אף על פי שהיא גדולה.
Jerusalem Talmud Ketubot 4:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: המארס את בתו וגירשה ארסה ונתאלמנה כתובתה שלו. הישיאה וגירשה הישיאה ונתארמלה כתובתה שלה. רבי יהודה אומר. הראשונה שלאב. אמרו לו משהשיאה אין לאביה רשות בה.
Jerusalem Talmud Ketubot 4:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף בשטר ובביאה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה ומקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה. ניסית יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה בפרקונה ובקבורתה. רבי יהודה אומר אפילו עני שבישראל לא יפחות לה משני חלילין ומקוננת.
Jerusalem Talmud Ketubot 4:8:12 דרש רבי יודה

רבי יודה עבד כתובה מדרש. דרש רבי יודה. אדם מביא על ידי אשתו כל קרבן שהיא חייבת. אפילו אכלה חלב אפילו חיללה שבת. וכן היה רבי יודה אומר. פטרה אינו חייב בה. שכן היא כותבת לו. ואחרן די אתיין לי עלך מן קדמת דנא.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר רצה כותב לבתולה שטר שלמאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז. רבי מאיר אומר. כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממאה הרי זו בעילת זנות.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:2:2 רבי יהודה אומר

הלכה: רבי יהודה אומר אם רצה כותב כול'. מיסבר סבר רבי יהודה. אין פוחתין לבתולה ממנה ולאלמנה מחמשים זוז. ויכתוב כן משעה ראשונה. אלא בפוחת והולך. ויכתוב. שנתקבלתי ממך כך וכך. אשכח תני בר קפרא. שנתקבלתי ממך כך וכך. אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יודה אלא בסוף. אבל בתחילה אף רבי יודה מודה. אין הוא בתחילה ואין …
הלכה: רבי יהודה אומר אם רצה כותב כול'. מיסבר סבר רבי יהודה. אין פוחתין לבתולה ממנה ולאלמנה מחמשים זוז. ויכתוב כן משעה ראשונה. אלא בפוחת והולך. ויכתוב. שנתקבלתי ממך כך וכך. אשכח תני בר קפרא. שנתקבלתי ממך כך וכך. אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יודה אלא בסוף. אבל בתחילה אף רבי יודה מודה. אין הוא בתחילה ואין הוא בסוף. חברייא בשם רבי יוחנן. עד שלא בעל ומשבעל. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. עד שלא כנס ומשכנס. לא בעל וגירשה והחזירה היא כתחילה היא בסוף.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:2:3 רבי יודה אומר

ואי זו היא אשה ואי זו היא פילגש. רבי מאיר אומר. אשה יש לה כתובתה פילגש אין לה כתובה. רבי יודה אומר. אחת זו ואחת זו יש לה כתובה. אשה יש לה כתובה ותנאי כתובה. פילגש יש לה כתובה ואין לה תניי כתובה. רבי יודה בשם רב. זו דברי רבי מאיר ורבי יהודה. אבל דברי חכמים. נושא אדם אשה ומתנה עמה על מנת שלא לזונה ולפ …
ואי זו היא אשה ואי זו היא פילגש. רבי מאיר אומר. אשה יש לה כתובתה פילגש אין לה כתובה. רבי יודה אומר. אחת זו ואחת זו יש לה כתובה. אשה יש לה כתובה ותנאי כתובה. פילגש יש לה כתובה ואין לה תניי כתובה. רבי יודה בשם רב. זו דברי רבי מאיר ורבי יהודה. אבל דברי חכמים. נושא אדם אשה ומתנה עמה על מנת שלא לזונה ולפרנסה. ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה. מעשה ברבי יהושע בנו של רבי עקיבה שנשא אשה והתנה על מנת שלא לזון ושלא לפרנס. ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה. וכיון שבאו שני רעבון וחלקו הנכסים ביניהן התחילה קובלת עליו לחכמי ישראל. אמר להן. היא נאמנת עלי יותר מן הכל. אמרה להן. בודאי כך התניתי עמו. אין אחר קיניין כלום.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:6:5 אמר רבי יודה

הכניסה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. לא סוף דבר הכניסה אלא אפילו היא ראויה להכניס. כהדא דתני. אשתו עולה עמו אבל לא יורדת עמו. אלמנה ובניה יורדין אבל לא עולין. הפועלין עולין אבל לא יורדין. הבת לא עולה ולא יורדת. ותכניס שפחה לכל הדברים. אמר רבי חייה בר יודה. מפני חייס שלשפחה. אמר רבי בון. על ידי שהדברים …
הכניסה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. לא סוף דבר הכניסה אלא אפילו היא ראויה להכניס. כהדא דתני. אשתו עולה עמו אבל לא יורדת עמו. אלמנה ובניה יורדין אבל לא עולין. הפועלין עולין אבל לא יורדין. הבת לא עולה ולא יורדת. ותכניס שפחה לכל הדברים. אמר רבי חייה בר יודה. מפני חייס שלשפחה. אמר רבי בון. על ידי שהדברים הללו שלביזיון לפיכך תלו אותן בשפחה. אמר רבי יודה בירבי בון. שאין דרך האשה להיות יושבת בטילה בתוך ביתו. רב הונא אמר. אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות לו דברים שליחיד. מהו דברים שליחיד. סכת לו את גופו ומרחצת לו את רגליו ומוזגת לו את הכוס. למה. משום שהיא חייבת לעשות לו או משום שאינן ראויין להשתמש בשפחה. מה נפק מן ביניהון. הכניסה לו עבדים. אין תימר משום שאין ראויין להשתמש בשפחה הרי הכניסה לו עבדים. הוי לית טעמא משום שהיא חייבת לו. רבי אבודימא בצפרין בעי קומי רבי מנה. לא מסתברא משום שהיא חייבת לו. אמר לו. אוף אנא סבר כן.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים בשבת. רבי יהודה אומר. שבעה טרפעיקין. עד אימתי הוא פוחת. עד כנגד כתובתה. רבי יוסי אומר. לעולם הוא פוחת והולך שמא תיפול לה ירושה ממקום אחר יגבה אותה ממנה. וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת. רבי יהודה אומר. שלשה טרפעיקין.
Jerusalem Talmud Ketubot 6:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להינתן לה. רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה יינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה. וחכמים אומרים פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני אלא שמים את הנכסים ונותנין לה.
Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד לה פרנס. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. רבי יהודה אומר בישראל חדש אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה ובכהנת שנים מקיים ושלשה יוציא ויתן כתובה.
Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:5 רבי יהודה אומר

רבי יוסי אומר. בכוהנות פליגין. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. בסוף שנים. רבי יהודה אומר. בישראל חודש אחד יקיים. ושנים יוציא ויתן כתובה. בסוף שנים. ובכוהנות שנים יקיים. שלשה יוציא ויתן כתובתה. בתחילת שלש. ותני פליג בסוף שלשה. דברי רבי מאיר. אמר ליה רבי מנא. הן דלא תניתה פליגא את עבד ליה פליגא. אלא בישרא …
רבי יוסי אומר. בכוהנות פליגין. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. בסוף שנים. רבי יהודה אומר. בישראל חודש אחד יקיים. ושנים יוציא ויתן כתובה. בסוף שנים. ובכוהנות שנים יקיים. שלשה יוציא ויתן כתובתה. בתחילת שלש. ותני פליג בסוף שלשה. דברי רבי מאיר. אמר ליה רבי מנא. הן דלא תניתה פליגא את עבד ליה פליגא. אלא בישראל פליגין. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. בתחילת שנים. רבי יודה אומר בישראל חדש אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה. בתחילת שנים. ובכוהנות שנים יקיים. שלשה יוציא ויתן כתובה. בסוף שלשה. ותני כן. בסוף שלשה דברי הכל.
Jerusalem Talmud Ketubot 7:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: המדיר את אשתו שלא תטעום באחד מכל מיני פירות יוציא ויתן כתובה. רבי יהודה אומר בישראל חדש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה. ובכוהנת שנים יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה.
Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7 בשם רבי יהודה

רבי לעזר בשם רבי חנינה. ראו אותה חוגרת בסינר רוכל יוצאה מתוך ביתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתו. כאור הדבר תצא. סנדלו לפני מיטתה. כאור הדבר תצא. סנדלה לפני מיטתו. כאור הדבר תצא. שניהם יוצאין ממקום אפל. כאור הדבר תצא. מעלין זה את זה מן הבור. כאור הדבר תצא. שניהם טו …
רבי לעזר בשם רבי חנינה. ראו אותה חוגרת בסינר רוכל יוצאה מתוך ביתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתו. כאור הדבר תצא. סנדלו לפני מיטתה. כאור הדבר תצא. סנדלה לפני מיטתו. כאור הדבר תצא. שניהם יוצאין ממקום אפל. כאור הדבר תצא. מעלין זה את זה מן הבור. כאור הדבר תצא. שניהם טופחות על יריכה במרחץ. כאור הדבר תצא. חנינה בר איקא בשם רבי יהודה. וכולהן אם הביאה ראייה לדבריה נאמנת. רב אדא בר אחוה בשם רב. מעשה בא לפני רבי ומר. מה בכך. בעיין קומוי. אפילו ראו אותו נותן פיו על פיה שלה. אמר. כזה באת מעשה באחד שראו אותו נותן פיו על פיה שלה. אתא עובדא קומי רבי יוסי אמר. תיפוק בלא פרן. והויין קריביה עררין ואמרין. אין שוטה היא תיפוק בלא פרן. ואין לית שוטה היא תיסב פרן שלים. אמר לון רבי מנא. אייתון פרנא ניקריניה. אייתון פרנה ואשכחון כתוב בגווה. אין הדא פלנית תסבי להדין פלוני בעלה ולא תצבי בשותפותיה תהוי נסבה פלגות פרן. אמר רבי אבון. מכיון שקיבלה עליה שיתן את פיו על פיה של[ה] כמאן דשנאת [ליה] ולית לה אלא פלגות פרן. היא גו חובה והוא גו חובה סוטה. מגפפין סוטה. מנשקין סוטה. תרעה טריד סוטה. מוגף צריכה.
Jerusalem Talmud Ketubot 8:1:1 אמר רבי יהודה

משנה: האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים בית שמאי ובית הלל שאם מוכרת ונותנת קיים. נפלו לה משנתארסה בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור. אילו ואילו מודין שאם מכרה ונתנה קיים. אמר רבי יהודה. אמרו לפני רבן גמליאל. הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים. אמר להם על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגל …
משנה: האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים בית שמאי ובית הלל שאם מוכרת ונותנת קיים. נפלו לה משנתארסה בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור. אילו ואילו מודין שאם מכרה ונתנה קיים. אמר רבי יהודה. אמרו לפני רבן גמליאל. הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים. אמר להם על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים.
Jerusalem Talmud Ketubot 8:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: נפלו לה זיתים וגפנים זקנים יימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. רבי יהודה אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה.
Jerusalem Talmud Ketubot 9:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך הרי זה אוכל פירות ואם מתה יורשה. אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך שאם מכרה ונתנה קיים. כתב לה דין ודברים אין לי עלייך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה. רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי ב …
משנה: הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך הרי זה אוכל פירות ואם מתה יורשה. אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך שאם מכרה ונתנה קיים. כתב לה דין ודברים אין לי עלייך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה. רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם. כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה. רבן שמעון בן גמליאל אומר מתה יורשה מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל.
Jerusalem Talmud Ketubot 11:3:2 דברי רבי יהודה

הלכה: מכרה כתובתה או מקצתה כול'. תני. מוכרת וכותבת אילו לכתובתה ואילו למזונות. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. מוכרת וכותבת סתם. ובזו כוחה מיופה. באת מלוה בעדים. אומרת. למזונות מכרתי. באת מלוה בשטר. אומרת. לכתובה מכרתי. ואפילו באת מלוה בעדים מוכרת למזונות וחוזרת וטורפת לשם כתובה. ולא אמרין לה. הוי זב …
הלכה: מכרה כתובתה או מקצתה כול'. תני. מוכרת וכותבת אילו לכתובתה ואילו למזונות. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. מוכרת וכותבת סתם. ובזו כוחה מיופה. באת מלוה בעדים. אומרת. למזונות מכרתי. באת מלוה בשטר. אומרת. לכתובה מכרתי. ואפילו באת מלוה בעדים מוכרת למזונות וחוזרת וטורפת לשם כתובה. ולא אמרין לה. הוי זבניך. תיפתר שהוקיר המקח.
Jerusalem Talmud Ketubot 12:3:12 בשם רבי יודה

רבי ברכיה שאל לרבי חלבו. רבי חלבו שאל לרבי אימי. רבי אימי שאל לרבי אלעזר. רבי אלעזר לרבי חנינה. ואית דאמרין. רבי חנינה שאל לרבי יהושע. ואפילו כגון ירבעם וחביריו. אמר ליה. גפרית ומלח שריפה כל ארצה. אמר רבי ברכיה. מה הין דשאיל להון לא שמעינן מינה כלום. מהו כדון. כיון שנשרפה ארץ ישראל נעשה בהן מידת הדי …
רבי ברכיה שאל לרבי חלבו. רבי חלבו שאל לרבי אימי. רבי אימי שאל לרבי אלעזר. רבי אלעזר לרבי חנינה. ואית דאמרין. רבי חנינה שאל לרבי יהושע. ואפילו כגון ירבעם וחביריו. אמר ליה. גפרית ומלח שריפה כל ארצה. אמר רבי ברכיה. מה הין דשאיל להון לא שמעינן מינה כלום. מהו כדון. כיון שנשרפה ארץ ישראל נעשה בהן מידת הדין. תני בשם רבי יודה. שבע שנים עשתה ארץ ישראל נשרפה. הדא היא דכתיב והגביר ברית לרבים שבוע אחד. שתים שבה מה היו עושין. מטליות מטליות היתה נשרפת.

Jerusalem Talmud Nedarim (20)

Jerusalem Talmud Nedarim 1:1:14 בשם רבי יודה

כנדרי כשירים לא אמר כלום. הדא אמרה שהכשירים נודרין. ומכיון שנדר אין זה כשר. מתניתא דרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. חסידים הראשונים מתאוין להביא קרבן חטאת. לא היה המקום מספיק בידם חט והיו נודרים בנזיר בשביל להביא קרבן חטאת. רבי שמעון אומר. חוטאים היו שהיו נודרים בנזיר. שנאמר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש. …
כנדרי כשירים לא אמר כלום. הדא אמרה שהכשירים נודרין. ומכיון שנדר אין זה כשר. מתניתא דרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. חסידים הראשונים מתאוין להביא קרבן חטאת. לא היה המקום מספיק בידם חט והיו נודרים בנזיר בשביל להביא קרבן חטאת. רבי שמעון אומר. חוטאים היו שהיו נודרים בנזיר. שנאמר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש. חט זה על נפשו שמנע עצמו מן היין. ואתייא דשמעון הצדיק כרבי שמעון. דתני. אמר שמעון הצדיק. מימיי לא אכלתי אשם נזיר אלא אחד. פעם אחת עלה אלי אדם אחד מדרום. וראיתיו אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו מסודרות תילים תילים. ואמרתי לו. בני. מה ראיתה להשחית את השיער הנאה הזה. ונם לי. רבי. רועה הייתי בעירי והלכתי למלאות את השאוב מים. וראיתי את הבובייה שלי בתוך המים ופחז יצרי עלי וביקש לאבדיני מן העולם. אמרתי לו. רשע. אתה מפחז בדבר שאינו שלך. עלי להקדישך לשמים. והרכנתיו בראשי ואמרתי לו. בני. כמותך ירבו עושי רצון המקום בישראל. עליך הכתוב אומר איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר ליי. רבי מנא בעי. למה לי כשמעון הצדיק אפילו כרבי שמעון. לא אכל שמעון הצדיק חטאת חלב מימיו. לא אכל שמעון הצדיק חטאת דם מימיו. סבר שמעון הצדיק. בני אדם מתוך הקפדה הם נודרין. מכיון שנודרין מתוך הקפדה סופו לתהות. מכיון שהוא תוהא נעשו קרבנתיו כשוחט חולין בעזרה. וזה מתוך יישוב נדר ופיו ולבו שווין.
Jerusalem Talmud Nedarim 1:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: לא חולים לא אוכל לך לא כשר לא דכי טהור וטמא נותר ופיגול אסור. כאמרא כדיריים כעצים כאישים כמזבח כהיכל כירושלם נדר באחד מכל משמשי המזבח אף על פי שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן. רבי יהודה אומר האומר ירושלם לא אמר כלום.
Jerusalem Talmud Nedarim 1:3:11 רבי יודה אומר

רבי יודה אומר. האומר כירושלם לא אמר כלום. שלא נתכוון זה אלא לעצים ולאבנים שבה. כתורה. הרי זה מותר. כקדושת תורה ככתוב בה. הרי זה אסור כקרבנות הכתובין שבה. אית תניי תני. כתורה וככתוב בה. הרי זה מותר. רבי אבין בר כהנא אמר. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חיטין ופטור על השאר …
רבי יודה אומר. האומר כירושלם לא אמר כלום. שלא נתכוון זה אלא לעצים ולאבנים שבה. כתורה. הרי זה מותר. כקדושת תורה ככתוב בה. הרי זה אסור כקרבנות הכתובין שבה. אית תניי תני. כתורה וככתוב בה. הרי זה מותר. רבי אבין בר כהנא אמר. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חיטין ופטור על השאר. אמר רבי יוסי. דברי הכל היא. כתורה. כקדושת תורה. ככתוב בה. כקדושת כתוביא.
Jerusalem Talmud Nedarim 1:4:2 רבי יודה אומר

הלכה: האומר קרבן עולה ומנחה. כול'. כל עמא מודיי. הקרבן מותר. כקרבן אסור. מה פליגין. קרבן. רבי יודה אומר. האומר קרבן כאומר הקרבן והוא מותר. ורבנין אמרין. קרבן כאומר כקרבן והוא אסור. אמר להן רבי יודה. אין אתם מודין לי באומר שבועה כאומר השבועה והוא אסור. וכא האומר קרבן כאומר כקרבן והוא מותר. ורבנין מטי …
הלכה: האומר קרבן עולה ומנחה. כול'. כל עמא מודיי. הקרבן מותר. כקרבן אסור. מה פליגין. קרבן. רבי יודה אומר. האומר קרבן כאומר הקרבן והוא מותר. ורבנין אמרין. קרבן כאומר כקרבן והוא אסור. אמר להן רבי יודה. אין אתם מודין לי באומר שבועה כאומר השבועה והוא אסור. וכא האומר קרבן כאומר כקרבן והוא מותר. ורבנין מטילין אותו לחומרין. האומר שבועה כאומר השבועה והוא אסור. וכא האומר קרבן כאומר הקרבן והוא אסור.
Jerusalem Talmud Nedarim 3:1:5 אמר רבי יודה

כיני מתניתא. כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. בשלא התנה. אבל אם התנה אף על פי שאינו זכור. בנדרים. אבל בשבועות תניי בנדרים ואין תניי בשבועות. כהדא דתני. שבועת הדיינין כתניין שבליבינו לא כתניין שבלבבכם. אמר רבי יודה. כתניין שבליבו הוא משביעו. ולמה הוא מתנה עמו. מפני ההדיוט …
כיני מתניתא. כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. בשלא התנה. אבל אם התנה אף על פי שאינו זכור. בנדרים. אבל בשבועות תניי בנדרים ואין תניי בשבועות. כהדא דתני. שבועת הדיינין כתניין שבליבינו לא כתניין שבלבבכם. אמר רבי יודה. כתניין שבליבו הוא משביעו. ולמה הוא מתנה עמו. מפני ההדיוטות שלא יאמרו. יש תניין בשבועות. תני רבי חנניה קומי רבי מנא. והא כתיב כי את אשר ישנו פה. מה את שמע מינה. אמר ליה. מה דורות הבאים אחרינו אין בליבן תניי אף אנו אין בליבינו תניי.
Jerusalem Talmud Nedarim 4:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: המודר הנייה מחבירו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב. ומרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון. ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה. וישן עמו במיטה. רבי יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו. ומסיב עמו על המיטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר.
Jerusalem Talmud Nedarim 5:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: ואי זהו דבר שלעולי בבל. כגון הר הבית והעזרות והבאר שבאמצע הדרך. ואי זהו דבר שלאותה העיר כגון הרחבה והמרחץ ובית הכנסת והתיבה והספרים והכותב חלקו לנשיא. רבי יהודה אומר אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט. מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט שהכותב לנשיא אינו צריך לזכות והכותב להדיוט צריך לו לזכות. וחכמים …
משנה: ואי זהו דבר שלעולי בבל. כגון הר הבית והעזרות והבאר שבאמצע הדרך. ואי זהו דבר שלאותה העיר כגון הרחבה והמרחץ ובית הכנסת והתיבה והספרים והכותב חלקו לנשיא. רבי יהודה אומר אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט. מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט שהכותב לנשיא אינו צריך לזכות והכותב להדיוט צריך לו לזכות. וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה צריכין לזכות. לא דברו בנשיא אלא בהווה. רבי יהודה אומר אין אנשי הגליל צריכין לכתוב שכבר כתבו אבותם על ידיהם.
Jerusalem Talmud Nedarim 5:5:3 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר אפילו אחד כותב חלקו לנשיא כול'. כיני מתניתא. צריך לכתוב חלקו לנשיא.
Jerusalem Talmud Nedarim 6:2:1 דברי רבי יהודה

משנה: הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא ממעשה רתחתה. אמר קונם יורד לקדירה שאיני טועם אסור בכל המתבשלים בקדירה. מן הכבוש אינו אסור אלא מן הכבש שלירק. כבוש שאיני טועם אסור בכל הכבושים. מן השלק אינו אסור אלא מן השלק שלבשר דברי רבי יהודה. שלוק שאיני טועם אסור בכל השלקים. מן הצלי אינו אסור אלא מן הצלי שלבש …
משנה: הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא ממעשה רתחתה. אמר קונם יורד לקדירה שאיני טועם אסור בכל המתבשלים בקדירה. מן הכבוש אינו אסור אלא מן הכבש שלירק. כבוש שאיני טועם אסור בכל הכבושים. מן השלק אינו אסור אלא מן השלק שלבשר דברי רבי יהודה. שלוק שאיני טועם אסור בכל השלקים. מן הצלי אינו אסור אלא מן הצלי שלבשר דברי רבי יהודה. צלי שאיני טועם אסור בכל הצלוים.
Jerusalem Talmud Nedarim 6:5:1 אמר רבי יהודה

משנה: הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה ורבי יהודה אוסר. אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלי רבי טרפון ביצים שנתבשלו בתוכו. אמרו לו וכן הדבר. אימתי בזמן שיאמר בשר זה עלי. אבל הנודר מן הדבר ונתערב באחר. אם יש בו בנותן טעם אסור. הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין. אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתבשיל אם …
משנה: הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה ורבי יהודה אוסר. אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלי רבי טרפון ביצים שנתבשלו בתוכו. אמרו לו וכן הדבר. אימתי בזמן שיאמר בשר זה עלי. אבל הנודר מן הדבר ונתערב באחר. אם יש בו בנותן טעם אסור. הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין. אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור.
Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:6 רבי יהודה אומר

תני. אין מעברין את השנה מפני הטומאה. רבי יהודה אומר. מעברין. שכן מצינו בחזקיה שעיבר את השנה מפני הטומאה. שנאמר כי מרבית העם וגו'. רבי שמעון אמר. אף על פי שעברו ניסן אינו מעובר אלא אדר. רבי שמעון בן יהודה משם רבי שמעון. חזקיהו העשי לציבור לעשות פסח שיני. אית תניי תני. מעברין את השנה מפני הטומאה. אית …
תני. אין מעברין את השנה מפני הטומאה. רבי יהודה אומר. מעברין. שכן מצינו בחזקיה שעיבר את השנה מפני הטומאה. שנאמר כי מרבית העם וגו'. רבי שמעון אמר. אף על פי שעברו ניסן אינו מעובר אלא אדר. רבי שמעון בן יהודה משם רבי שמעון. חזקיהו העשי לציבור לעשות פסח שיני. אית תניי תני. מעברין את השנה מפני הטומאה. אית תניי תני. אין מעברין. מאן דאמר אין מעברין מינה כי אכלו את הפסח בלא ככתוב. ומאן דאמר (אין) מעברין מה מקיים כי אכלו את הפסח. שעיברו את ניסן ואינו מעובר אלא אדר. ואתייא כיי דמר רבי סימון בר זבדי. גלגולתו שלארנן היבוסי מצאו תחת המזבח.
Jerusalem Talmud Nedarim 6:11:1 רבי יהודה אומר

משנה: חיטה חיטים שאיני טועם אסור בהן בין קמח בין פת. גריס גריסין שאיני טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין. רבי יהודה אומר קונם גריס או חיטה שאיני טועם מותר לכוס חיים.
Jerusalem Talmud Nedarim 6:11:2 תני רבי יודה

הלכה: גריס גריסין שאיני טועם כול'. תני רבי יודה אומר. קונם גריס שאיני טועם. אסור לכוס ומותר במקפה. גריסים שאיני טועם אסור במקפה ומותר לכוס. חיטה שאיני טועם. אסור לכוס ומותר בפת. חטים שאיני טועם. אסור בפת ומותר לכוס.
Jerusalem Talmud Nedarim 7:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: הנודר מן הכסות מותר בשק ביריעה ובחמילה. אמר קונם צמר עולה עלי מותר לכסות בגיזי צמר. פשתן עולה עלי מותר לכסות באניצי פשתן. רבי יהודה אומר הכל לפי הנודר. טען והזיע והיה ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולים עלי מותר לכסות ואסור להפשיל לאחוריו.
Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: עד הגשמים עד שיהו גשמים עד שתרד רביעה שניה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עד שיגיע זמנה שלרביעה. עד שיפסקו הגשמים עד שיצא ניסן כולו דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח.
Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:4 רבי יודה אומר

קונם יין וכו'. רבי מאיר כדעתיה ורבי יהודה כדעתיה. דתנינן תמן. עד אימתי שואלין את הגשמים. רבי יודה אומר. עד שיעבור הפסח. רבי מאיר אומר. עד שיצא ניסן.
Jerusalem Talmud Nedarim 8:6:3 רבי יודה אומר

רבי אבין בשם רבי אילא. והוא שנדר ואחר כן עיברו. אבל אם עיברו ואחר כן נדר לא בדא. לעניין שכר בתים לא שנייא. זה אומר. אדר הראשון. וזה אומר. אדר השיני. יחלקו חדש העיבור. איתא חמי. לנדרים לית את חשיש ולממון את חשש. אמר רבי הילא. והן שעיברו ואחר כך השכיר. אבל השכיר ואחר כך עיברו לא בדא. ולעניין שטרות כות …
רבי אבין בשם רבי אילא. והוא שנדר ואחר כן עיברו. אבל אם עיברו ואחר כן נדר לא בדא. לעניין שכר בתים לא שנייא. זה אומר. אדר הראשון. וזה אומר. אדר השיני. יחלקו חדש העיבור. איתא חמי. לנדרים לית את חשיש ולממון את חשש. אמר רבי הילא. והן שעיברו ואחר כך השכיר. אבל השכיר ואחר כך עיברו לא בדא. ולעניין שטרות כותבין באדר הראשון ובאדר השיני. אלא שכותבין אדר השיני. תיניין. רבי יודה אומר אדר השיני כותב תי״ו ודיו.
Jerusalem Talmud Nedarim 8:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר אמר קונם יין שאיני טועם עד שיהא פסח אינו אסור אלא עד ליל הפסח שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין. אמר קונם בשר שאיני טועם עד הצום אינו אסור אלא עד לילי הצום שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לוכל בשר. רבי יוסי בנו אומר אמר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת אינו אס …
משנה: רבי יהודה אומר אמר קונם יין שאיני טועם עד שיהא פסח אינו אסור אלא עד ליל הפסח שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין. אמר קונם בשר שאיני טועם עד הצום אינו אסור אלא עד לילי הצום שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לוכל בשר. רבי יוסי בנו אומר אמר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום. האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אין אתה בא ונוטל לבניך כור אחד שלחיטין ושתי חביות שליין הרי זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו כלום אמרת אלא מפני כבודי זהו כבודי. וכן האומר לחבירו קונם שאת נהנה לי אם אין אתה בא ונותן לבני כור אחד שלחיטין ושתי חביות שליין רבי מאיר אומר אסור עד שיתן וחכמים אומרים אף זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו הרי אני כאילו נתקבלתי.
Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:6 בשם רבי יודה

אמר רבי יוחנן. ראשונים היו נשאלין. מהו שישאל אדם על הקמתו. היך עבידא. נדרה אשה ושמע בעלה ולא היפר לה. פשיטא שאינו מיפר לה לעניין הבעל. מהו שיפר לה לעניין הזקן. מה אנן קיימין. אם בנדרים שבינו לבינה נדרי עצמו הן. אלא כי נן קיימין בנדרים שבינה לבין אחרים. [ולאו מתניתא היא. אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אח …
אמר רבי יוחנן. ראשונים היו נשאלין. מהו שישאל אדם על הקמתו. היך עבידא. נדרה אשה ושמע בעלה ולא היפר לה. פשיטא שאינו מיפר לה לעניין הבעל. מהו שיפר לה לעניין הזקן. מה אנן קיימין. אם בנדרים שבינו לבינה נדרי עצמו הן. אלא כי נן קיימין בנדרים שבינה לבין אחרים. [ולאו מתניתא היא. אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים.] ולא רבי יודה היא. תני בשם רבי יודה רבי חייה תני לה בשם חכמים.
Jerusalem Talmud Nedarim 11:10:1 רבי יהודה אומר

משנה: תשע נערות נדריהן קיימין. בוגרת והיא יתומה נערה ובגרה והיא יתומה נערה שלא בגרה והיא יתומה. בוגרת ומת אביה נערה בוגרת ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה. נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים נערה בוגרת ואביה קיים. רבי יהודה אומר. אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו עדין היא נ …
משנה: תשע נערות נדריהן קיימין. בוגרת והיא יתומה נערה ובגרה והיא יתומה נערה שלא בגרה והיא יתומה. בוגרת ומת אביה נערה בוגרת ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה. נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים נערה בוגרת ואביה קיים. רבי יהודה אומר. אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו עדין היא נערה.

Jerusalem Talmud Nazir (20)

Jerusalem Talmud Nazir 1:2:10 בשם רבי יודה

ניטמא. אינו מביא קרבן טומאה. לא אמר אלא אינו מביא קרבן טומאה. הא ללקות לוקה. מתניתא דרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. נזיר שמשון מטמא למתים. שכן היה שמשון עצמו מיטמא למתים. רבי שמעון אומר. אמר. כשמשון. לא אמר כלום. שלא חלה נזירותו מפיו עליו. מאי טעמא. כפי נזרו. את שנזירותו חלה מפיו עליו. יצא נזירות שמשו …
ניטמא. אינו מביא קרבן טומאה. לא אמר אלא אינו מביא קרבן טומאה. הא ללקות לוקה. מתניתא דרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. נזיר שמשון מטמא למתים. שכן היה שמשון עצמו מיטמא למתים. רבי שמעון אומר. אמר. כשמשון. לא אמר כלום. שלא חלה נזירותו מפיו עליו. מאי טעמא. כפי נזרו. את שנזירותו חלה מפיו עליו. יצא נזירות שמשון שלא חלה מפיו עליו אלא מפי הדיבר. מאי טעמא. כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן.
Jerusalem Talmud Nazir 1:5:1 אמר רבי יהודה

משנה: הריני נזיר מיכן ועד מקום פלוני. אומדין כמה ימים מיכן ועד מקום פלוני. אם פחות משלשים יום נזיר שלשים יום ואם לאו נזיר כמיניין הימים. הריני נזיר כמיניין ימות השנה. מונה נזירות כמיניין ימות השנה. אמר רבי יהודה מעשה היה וכיון שהשלים מת.
Jerusalem Talmud Nazir 1:5:3 בשם רבי יודה

תני בשם רבי יודה. ראוי היה זה למיתה אלא שתלת לו נזירותו.
Jerusalem Talmud Nazir 2:1:1 אמר רבי יהודה

משנה: הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה בית שמאי אומרים נזיר ובית הלל אומרים אינו נזיר. אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי הן עלי קרבן.
Jerusalem Talmud Nazir 2:2:1 אמר רבי יהודה

משנה: אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני. אמר הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח אני. בית שמאי אומרים נזיר ובית הלל אומרים אינו נזיר. אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי פרה זו קרבן אם עומדת היא.
Jerusalem Talmud Nazir 2:8:2 אמר רבי יודה

הלכה: הפילה אשתו אינו נזיר כול'. וחש לומר שמא בן קיימה הוא. אמר רבי יוחנן. דרבי יודה היא. דרבי יודה אמר. ספק נזירות מותר. אמר ליה. לא אמר רבי יודה אלא לבסוף. אבל לכתחילה אוף רבי יודה מודיי. אי זהו בתחילה ואי זהו בסוף. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. כל עמא מודיי. איני יודע אם נזרתי ואם לא נזרתי. אהן הוא ב …
הלכה: הפילה אשתו אינו נזיר כול'. וחש לומר שמא בן קיימה הוא. אמר רבי יוחנן. דרבי יודה היא. דרבי יודה אמר. ספק נזירות מותר. אמר ליה. לא אמר רבי יודה אלא לבסוף. אבל לכתחילה אוף רבי יודה מודיי. אי זהו בתחילה ואי זהו בסוף. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. כל עמא מודיי. איני יודע אם נזרתי ואם לא נזרתי. אהן הוא בתחילה. אם מ̇ ואם נ. אהן הוא בסוף. רבי יוסי בירבי בון אמר. איתפלגון רבי חייה בר בא ורבי שמואל בר רב יצחק. כל עמא מודיי. איני יודע אם נזרתי ואם לא נזרתי. אהן הוא בתחילה. אם מ̇ ואם נ. ההנו בסוף. מה פליגין. אם אחת אם שתים. רבי חייה בר בא עבד ליה כבסוף. רבי שמואל עבד ליה כבתחילה. רבי מנא. אם אחת אם שתים צריכה לרבי שמואל בר רב יצחק. הוא כבתחילה הוא כבסוף.
Jerusalem Talmud Nazir 3:2:2 אמר רבי יודה

הלכה: מי שנזר שתי נזיריות כול'. השלים נזירותו הראשונה ובא להישען על השנייה. לא מצאו פתח לראשונה עד שמצאו פתח לשנייה. עלת לו שנייה ראשונה. מה נן קיימין. אם באומר. הריני נזיר שתים. נדר שבטל מחציתו בטל את כולו. אם באומר. הריני נזיר ל̇ יום אילו ל̇ יום אילו. לא בדא עלת לו שנייה ראשנה. אלא כי נן קיימין בא …
הלכה: מי שנזר שתי נזיריות כול'. השלים נזירותו הראשונה ובא להישען על השנייה. לא מצאו פתח לראשונה עד שמצאו פתח לשנייה. עלת לו שנייה ראשונה. מה נן קיימין. אם באומר. הריני נזיר שתים. נדר שבטל מחציתו בטל את כולו. אם באומר. הריני נזיר ל̇ יום אילו ל̇ יום אילו. לא בדא עלת לו שנייה ראשנה. אלא כי נן קיימין באומר. הריני נזיר ונזיר. באומר. אילו לנזירות. אבל אם אמר. אילו לנזירותי ואילו לנזירות אחרת לא בדא עלת לו שנייה ראשונה. אמר רבי לעזר. השלים נזירותו לראשונה. מכיון שהביא קרבן וגילח עלת לו ראשונה שנייה. רבי יעקב בר אחא פקיד לחברייא. אין שמעתון מילה מרבי אלעזר הוון ידעין דרבי יוחנן פליג. עד שיביא כל קרבנותיו. כרבנין. ברם כרבי שמעון אפילו לא הביא אלא קרבן אחד. הפריש שתיהן כאחת אין בידו אלא אחת. הפרישה זו בפני עצמה וזו בפני עצמה או שהביא שלזו בזו ושלזו בזו לא יצא. הא לקדש קדשה. לא כן תני רבי חייה. קרבנו ליי על נזרו. שיקדום נזרו לקרבנו ולא שיקדום קרבנו לנזרו. שנייא היא שעומד בנזירותו. ניחא שנייה ראשונה. ראשונה שנייה. אמר רבי יודה. והדא מסייעא לרבי אלעזר. לא כן רבי יעקב בר אחא מפקד לחברייא. אין שמעתון מילה מרבי אלעזר הוון ידעין דרבי יוחנן פליג. עד שיביא כל קרבנותיו. וסברין מימר כרבנין. וכא כרבי שמעון אנן קיימין. רבי חיננא בשם רבי פינחס. תיפתר בנזירותו ובנזירותו של בנו. בדא עלת לו שנייה ראשונה. אמר רבי יוסי בירבי בון. לא כן סברנן מימר באומר. הריני נזיר. בדין היה שלא יהא נזיר אלא אחת. את הוא שהחמרתה עליו שיהא נזיר שתים. לא דייך שהחמרת עליו שיהא נזיר שתים אלא שאת אומר. אין בידו כלום.
Jerusalem Talmud Nazir 3:6:1 אמר רבי יהודה

משנה: מי שנזר נזירות הרבה השלים נזירותו ואחר כך בא לארץ בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום. ובית הלל אומרים נזיר בתחילה. מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה אם יבא בני מן המלחמה אהא נזירה שבע שנים ובא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים. ובסוף שבע שנים עלת לארץ והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים …
משנה: מי שנזר נזירות הרבה השלים נזירותו ואחר כך בא לארץ בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום. ובית הלל אומרים נזיר בתחילה. מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה אם יבא בני מן המלחמה אהא נזירה שבע שנים ובא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים. ובסוף שבע שנים עלת לארץ והורוה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות. ובסוף שבע שנים ניטמאת ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה. אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה.
Jerusalem Talmud Nazir 4:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה ביין ומיטמא למתים הרי זו סופגת את הארבעים. היפר לה בעלה והיא לא ידעה שהיפר לה בעלה והיתה שותה ביין ומיטמא למתים אינה סופגת את הארבעים. רבי יהודה אומר אם אינה סופגת את הארבעים תספוג מכת מרדות.
Jerusalem Talmud Nazir 4:5:2 אמר רבי יודה

הלכה: נזרק עליה אחד מן הדמים כול'. מיפר לה מפני שערה. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יסא בן חנינה. גזירת הכתוב היא. הפר נדריה. היפר מה שעליה. בשעה שהוא מיפר נדריה מיפר מה שעליה. אמר רבי לעזר. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי הכל היא. משניתק מלא תעשה לעשה. רבנין אמרין. ואחר ישתה הנזיר יין. אחר כל המעש …
הלכה: נזרק עליה אחד מן הדמים כול'. מיפר לה מפני שערה. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יסא בן חנינה. גזירת הכתוב היא. הפר נדריה. היפר מה שעליה. בשעה שהוא מיפר נדריה מיפר מה שעליה. אמר רבי לעזר. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי הכל היא. משניתק מלא תעשה לעשה. רבנין אמרין. ואחר ישתה הנזיר יין. אחר כל המעשים הללו. רבי שמעון אומר. אפילי אחר מעשה יחידי. אמר חזקיה. מתניתא מסייעא לרבי ביבי. במה דברים אמורים בתגלחת טהרה. אבל בתגלחת טומאה יפר. שהוא יכול לומר אי איפשי באשה מנוולת. הא תגלחת טהרה אינה מנוולת. מאן דאית ליה תגלחת אינה מנוולת. לא רבי שמעון. אמר רבי יוסי בר אבון. אוף רבי דכוותה. רבי אומר. אוף בתגלחת יפר. שהוא יכול לומר. אי איפשי באשה מגולחת. ויימר. אי איפשי באשה מנוולת ומגולחת. אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יודה אלא בחטאת. שחטאת פסולה שלא לשמה. מעתה אפילו בחיים אינה נמסרת לגבוה אלא בשחיטה.
Jerusalem Talmud Nazir 5:1:8 דברי רבי יודה

רבי יוסי בירבי יודה בשיטת אביו. הקדיש תמימים לבדק הבית עובר בעשה. מניין בלא תעשה. תלמוד לומר וידבר יי אל משה לאמור. לאו אמור. דברי רבי יודה. רבי הוה יתיב מתני בפרשת אין ממירין בבכור וחולין אבוי דבר פדייה. חמתיה רבי. אמר. אנא ידע מה אנא אמר כדון אנא מימר וידבר יי אל משה לאמור. לא יימר דברי רבי יודה. …
רבי יוסי בירבי יודה בשיטת אביו. הקדיש תמימים לבדק הבית עובר בעשה. מניין בלא תעשה. תלמוד לומר וידבר יי אל משה לאמור. לאו אמור. דברי רבי יודה. רבי הוה יתיב מתני בפרשת אין ממירין בבכור וחולין אבוי דבר פדייה. חמתיה רבי. אמר. אנא ידע מה אנא אמר כדון אנא מימר וידבר יי אל משה לאמור. לא יימר דברי רבי יודה. וכתיב כן. דמר רבי אמי בשם רבי יוחנן. גורעין לדרוש מתחילת הפרשה לסופה. רבי חנינה בשם רבי ירמיה. ואפילו באמצע התיבה. ויצקת עליה שמן מנחה היא. ויצקת משמן משחה. לרבות כל המנחות ליציקה.
Jerusalem Talmud Nazir 5:2:2 דברי רבי יודה

הלכה: מי שנדר בנזיר כול'. תני. בית שמי אומרים. משעה שנשאל. ובית הלל אומרים. משעה שנזר. מה נן קיימין. אם בשגילגל בנזרו. כל עמא מודיי משעה שנשאל. אם בשלא גילגל בנזרו. כל עמא מודיי משעה שנזר. אלא כי נן קיימין בשעתיד לישאל. בית שמי אומרים. מכיון שעתיד לישאל מגלגל הוא. ובית הלל אומרים. אילו גילגל לא היה …
הלכה: מי שנדר בנזיר כול'. תני. בית שמי אומרים. משעה שנשאל. ובית הלל אומרים. משעה שנזר. מה נן קיימין. אם בשגילגל בנזרו. כל עמא מודיי משעה שנשאל. אם בשלא גילגל בנזרו. כל עמא מודיי משעה שנזר. אלא כי נן קיימין בשעתיד לישאל. בית שמי אומרים. מכיון שעתיד לישאל מגלגל הוא. ובית הלל אומרים. אילו גילגל לא היה נשאל. הרי שנזר והיה מגלגל בנזרו אין נשאלין לו אלא אם כן נהג בהן באיסור כימים שנהג בהן בהיתר. דברי רבי יודה. אמר רבי יסא. במה דברים אמורים. בנזרו מרובה. אבל בנזרו ממועט דייו שלשים יום. ומה בין נזרו מרובה לנזרו ממועט. אלא אכן הוא. במה דברים אמורים. בזמן שגילגל בנזרו זמן מרובה. אבל גילגל בנזרו זמן ממועט דייו שלשים. מה נן קיימין. בשגילגל בטומאה כל עמא מודיי שסתר הכל. אם בשלא גילגל בתגלחת כל עמא מודויי שלא סתר אלא ל̇ יום. אלא כן אנן קיימין בשגילגל ביין. בעומד בתוך נזירותו. אבל בעומד לאחר נזירותו אכל סתר.
Jerusalem Talmud Nazir 5:4:3 רבי יודה אומר

תני. רבי יודה אומר משום רבי טרפון. אין אחד מהן נזיר. שאין נזירות אלא על התרייה. הדא היא דרבי יודה אמר. ספק נזירות מותר.
Jerusalem Talmud Nazir 6:2:1 דברי רבי יהודה

משנה: וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן. רבי לעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין. אילו הן החרצנים ואילו הן הזגים. החרצנים אילו החיצונים הזגים אילו הפנימיין דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג שלבהמה החיצון זוג והפנימי עי …
משנה: וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן. רבי לעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין. אילו הן החרצנים ואילו הן הזגים. החרצנים אילו החיצונים הזגים אילו הפנימיין דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג שלבהמה החיצון זוג והפנימי עינבול.
Jerusalem Talmud Nazir 6:7:1 דברי רבי יהודה

משנה: תגלחת הטהרה כיצד. היה מביא שלש בהמות חטאת עולה ושלמים ושוחט את השלמים ומגלח עליהן דברי רבי יהודה. רבי אלעזר אומר לא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכל מקום. ואם גילח על אחד משלשתן יצא.
Jerusalem Talmud Nazir 6:8:4 רבי יודה אומר

תני. הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן הטמא שבגבולין. הטהור שבמקדש תחת הדוד שלאשם מביא. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. הטהור כך וכך מביא הטמא כך וכך אינו מביא. וחכמים אומרים. הטמא שבמקדש והטהור שבגבולין אינו מביא. אין לך משלח תחת הדוד אלא המגלח בטהרה. פתח אוהל מועד. רבי מאיר אומר. עד שיהא ראוי וסמוך. ורבנין …
תני. הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן הטמא שבגבולין. הטהור שבמקדש תחת הדוד שלאשם מביא. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. הטהור כך וכך מביא הטמא כך וכך אינו מביא. וחכמים אומרים. הטמא שבמקדש והטהור שבגבולין אינו מביא. אין לך משלח תחת הדוד אלא המגלח בטהרה. פתח אוהל מועד. רבי מאיר אומר. עד שיהא ראוי וסמוך. ורבנין אמרין. ראוי אף על פי שאינו סמוך. סמוך אף על פי שאינו ראוי.
Jerusalem Talmud Nazir 7:1:4 רבי יודה אומר

תני רבי יסא קומי רבי יוחנן. כשם שאדם מיטמא למת מצוה כך אדם מיטמא על אבר מת מצוה. אמר ליה רבי יוחנן. ויש כן זו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. בחוזר תיפתר. תני. רבי יוסי אומר. אין אדם מיטמא על אבר מן החי מאביו אבל אדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו. רבי יודה אומר. כשם שאדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו כך מיט …
תני רבי יסא קומי רבי יוחנן. כשם שאדם מיטמא למת מצוה כך אדם מיטמא על אבר מת מצוה. אמר ליה רבי יוחנן. ויש כן זו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. בחוזר תיפתר. תני. רבי יוסי אומר. אין אדם מיטמא על אבר מן החי מאביו אבל אדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו. רבי יודה אומר. כשם שאדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו כך מיטמא על אבר מן החי מאביו. מעשה ביוסי בן פכסס שעלת על רגלו נומי ונכנס הרופא לחותכה. אמר לו. כשתניח בו כחוט השערה הודיעיני. חתכה והניח בה כחוט השערה והודיעו. קרא לנחונייה בנו אמר לו. נחונייה בני. עד כאן הייתה חייב ליטפל בי. מיכן ואילך צא. שאין אדם מיטמא על אבר מן החי מאביו. וכשבא דבר אצל חכמים אמרו. על זה נאמר יש צדיק אובד בצדקו. הצדיק אובד וצדקו עמו.
Jerusalem Talmud Nazir 7:1:10 רבי יודה אומר

תני. מיטמא הוא כהן ויוצא לחוץ לארץ לדיני ממונות ודיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור השנה ולהציל שדה מן הגוי וללמוד תורה ולשאת אשה. רבי יודה אומר. אם יש לו מאיין ללמוד אל יטמא. רבי יוסי אומר. אפילו יש לו מאיין ללמוד יטמא. שלא מהכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על רבי יוסף כהן שהיה יוצא אחר רבו ומיטמא אחר ר …
תני. מיטמא הוא כהן ויוצא לחוץ לארץ לדיני ממונות ודיני נפשות ולקידוש החודש ולעיבור השנה ולהציל שדה מן הגוי וללמוד תורה ולשאת אשה. רבי יודה אומר. אם יש לו מאיין ללמוד אל יטמא. רבי יוסי אומר. אפילו יש לו מאיין ללמוד יטמא. שלא מהכל אדם זוכה ללמוד. אמרו עליו על רבי יוסף כהן שהיה יוצא אחר רבו ומיטמא אחר רבו לציידן. אבל אמרו. לא יצא כהן לחוץ לארץ אלא אם כן הבטיחו לו אשה.
Jerusalem Talmud Nazir 8:1:2 אמר רבי יודה

הלכה: שני נזירין שאמר להן אחד כול'. ולא סוף דבר כשאמר להן אחד. ראיתי את אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם. אלא אפילו אמר להם. ראיתי אחד מכם שנזר ואיני יודע אי זה מכם. שניהן נוהגין נזירות על פיו. בשאינן מכחישין אותו. אבל אם מכחישין אותו לא בדא. היו שניהם מכחישין. ייבא כהדא. עד אומר. ניטמא. והוא אומ …
הלכה: שני נזירין שאמר להן אחד כול'. ולא סוף דבר כשאמר להן אחד. ראיתי את אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם. אלא אפילו אמר להם. ראיתי אחד מכם שנזר ואיני יודע אי זה מכם. שניהן נוהגין נזירות על פיו. בשאינן מכחישין אותו. אבל אם מכחישין אותו לא בדא. היו שניהם מכחישין. ייבא כהדא. עד אומר. ניטמא. והוא אומר. לא ניטמאתי. טהור. שנים אומרים. ניטמאת. והוא אומר. לא ניטמאתי. שניהן נאמנין ממנו. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. הוא נאמן על ידי עצמו. רב יהודה בשם רב. כיני מתניתא. רבי מאיר מטמא. רבי יהודה וחכמים מטהרין. אמר רבי יוחנן. כיני מתניתא. רבי מאיר מטמא ורבי יהודה מטהר. מיליהון דרבנין מסייעין לרבי יוחנן. דאמר רבי גוריון בשם רבי יוסי בן חנינה. לא אמר רבי יודה אלא בטומאה ישנה. שיכול לומר. נטמאתי וטהרתי. ותני. כן הדבר על אכילת חלב. הוא הדבר על ביאת המקדש. ויודון ליה בטומאה. מפני טומאת נזיר. שאין אומרים לו. איכן הוא קרבנך שהבאת. ויודון ליה בתרומה. עד כאן קשי רבי חנינה.
Jerusalem Talmud Nazir 9:1:3 רבי יהודה אומר

תמן תנינן. הנכרי. רבי מאיר אומר. נערך אבל לא מעריך. רבי יהודה אומר. מעריך אבל לא נערך. וזה וזה מודין שהן נודרין ונידרין. רבי ירמיה בעי. מאן דאמר תמן מעריך. והכא מזיר. מאן דאמר נערך. הכא ניזור. מזיר היך איפשר. ישראל מזיר את הגוי. ושמע הוא ליה. אלא בשאמר ישראל. הריני נזיר. ושמע הגוי ואמר. מה שאמר זה ע …
תמן תנינן. הנכרי. רבי מאיר אומר. נערך אבל לא מעריך. רבי יהודה אומר. מעריך אבל לא נערך. וזה וזה מודין שהן נודרין ונידרין. רבי ירמיה בעי. מאן דאמר תמן מעריך. והכא מזיר. מאן דאמר נערך. הכא ניזור. מזיר היך איפשר. ישראל מזיר את הגוי. ושמע הוא ליה. אלא בשאמר ישראל. הריני נזיר. ושמע הגוי ואמר. מה שאמר זה עלי. אינו אלא כפורע חוב. ניזור היך איפשר. גוי מזיר את ישראל. ישראל לישראל אינו מזיר וגוי מזיר את ישראל. אלא בשאמר הגוי. הריני נזיר. ושמע ישראל ואמר. מה שאמר זה עלי. מה מיעטת בו. ישראל בבל יחל ואין הגוי בבל יחל. אמר רבי יונה. ישראל יש להן היתר חכם. גוים אין להן היתר חכם. אמר רבי יוסי. ישראל צריכין היתר חכם והגוים אין צריכין היתר חכם. ואתייא דרבי יונה כדרבי אבהו. חדא גויה אתת לגבי רבי אבהו. אמר לאבימי בר טובי. פוק ופתח לה בנולד. ודרבי יונה כרבי אחא. דאמר. הוא לבן הוא כושן רשעתים. ולמה נקרא שמו כושן רשעתיים. שעשה שתי רשעיות. אחת שחילל את השבועה ואחת ששיעבד בישראל שמונה שנה.

Jerusalem Talmud Sotah (28)

Jerusalem Talmud Sotah 1:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: אילו אסורות לוכל בתרומה האומרת טמיאה אני לך ושבאו עדים שהיא טמיאה. והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בא עליה בדרך. כיצד הוא עושה לה. מוליכה בבית דין שבאותו המקום ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבוא עליה בדרך. רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה.
Jerusalem Talmud Sotah 1:3:5 רבי יודה אומר

תני. רבי יודה אומר. בעלה נאמן עליה מקל וחומר. ומה אם הנדה שחייבין עליה כרת הרי הוא נאמן עליה. זו שאין חייבין עליה כרת אינו דין שיהא נאמן עליה. אמרו לו. לא. אם אמרת בנידה שיש לה היתר לאחר איסורה. תאמר בזו שאין לה היתר לאחר איסורה. ואומר מים גנובים ימתקו וגו'. אמר להן רבי יהודה. גזירת הכתוב היא. והביא …
תני. רבי יודה אומר. בעלה נאמן עליה מקל וחומר. ומה אם הנדה שחייבין עליה כרת הרי הוא נאמן עליה. זו שאין חייבין עליה כרת אינו דין שיהא נאמן עליה. אמרו לו. לא. אם אמרת בנידה שיש לה היתר לאחר איסורה. תאמר בזו שאין לה היתר לאחר איסורה. ואומר מים גנובים ימתקו וגו'. אמר להן רבי יהודה. גזירת הכתוב היא. והביא האיש את אשתו אל הכהן וגו'. אמרו לו. ובלבד בעדים.
Jerusalem Talmud Sotah 1:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: אם אמרה טמיאה אני שוברת כתובתה ויוצאה. אם אמרה טהורה אני מעלין אותה לשערי המזרח לשערי ניקנור ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעין. וכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבה וסותר את שערה. רבי יהודה אומר. אם היה לבה נאה לא היה מגלהו. ואם היה שערה …
משנה: אם אמרה טמיאה אני שוברת כתובתה ויוצאה. אם אמרה טהורה אני מעלין אותה לשערי המזרח לשערי ניקנור ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעין. וכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבה וסותר את שערה. רבי יהודה אומר. אם היה לבה נאה לא היה מגלהו. ואם היה שערה נאה לא היה סותרו.
Jerusalem Talmud Sotah 1:10:6 בשם רבי יודה

תני בשם רבי יודה. אילולא שהדבר כתוב לא היה איפשר לאומרו. מלמד כשמת משה היה מוטל על כנפי שכינה כארבעת מיל מנחלת בני ראובן עד נחלת בני גד. שמת בנחלת בני ראובן ונקבר בנחלת בני גד. ומניין שמת בנחלת בני ראובן. שנאמר ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קרייתים ואת נבו. וכתיב עלה אל הר העברים הזה הר נבו …
תני בשם רבי יודה. אילולא שהדבר כתוב לא היה איפשר לאומרו. מלמד כשמת משה היה מוטל על כנפי שכינה כארבעת מיל מנחלת בני ראובן עד נחלת בני גד. שמת בנחלת בני ראובן ונקבר בנחלת בני גד. ומניין שמת בנחלת בני ראובן. שנאמר ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קרייתים ואת נבו. וכתיב עלה אל הר העברים הזה הר נבו ומות בהר אשר אתה עולה שמה. ומניין שנקבר בנחלת בני גד. שנאמר ולגד אמר ברוך מרחיב גד וגו' כי שם חלקת מחוקק ספון. והקדוש ברוך הוא היה אומר. ויתא ראשי עם. ומלאכי שרת היו אומרים. צדקת יי עשה. וישראל היו אומרין. ומשפטיו עם ישראל. אילו ואילו היו אומרים. יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו.
Jerusalem Talmud Sotah 2:1:6 רבי יודה אומר

תני. רבי יודה אומר. מביא אדם על ידי אשתו כל קרבן שהיא חייבת. אפילו אכלה חלב ואפילו חיללה שבת. וכן היה רבי יודה אומר. פטרה. אינו חייב בה. שכן הוא כותב לה. ואחרן די אתיין לי עלך מן קדמת דנא.
Jerusalem Talmud Sotah 2:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: היה מביא פיילי שלחרש חדשה ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור. רבי יהודה אומר רביעית. כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים. נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלה שלשיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שייראה על פני המים שנאמר ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן י …
משנה: היה מביא פיילי שלחרש חדשה ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור. רבי יהודה אומר רביעית. כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים. נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלה שלשיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שייראה על פני המים שנאמר ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים.
Jerusalem Talmud Sotah 2:2:5 אמר רבי יודה

הזה בו על המצורע זה. מהו שיכשר למצורע אחר. מה דמר כשר. הדא רבי יודה ורבי לעזר מודי ביה. ומאן דמר פסול. הדא לית רבי יודה ורבי לעזר מודיי בה. תני. אמר רבי יודה. שבתי היתה והלכתי אחר רבי טרפון לביתו. אמר לי. יהודה בני. תן לי סנדלי. ונתתי לו. ופשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי. יהודה בני. בזו טיהרת …
הזה בו על המצורע זה. מהו שיכשר למצורע אחר. מה דמר כשר. הדא רבי יודה ורבי לעזר מודי ביה. ומאן דמר פסול. הדא לית רבי יודה ורבי לעזר מודיי בה. תני. אמר רבי יודה. שבתי היתה והלכתי אחר רבי טרפון לביתו. אמר לי. יהודה בני. תן לי סנדלי. ונתתי לו. ופשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי. יהודה בני. בזו טיהרתי שלשה מצורעין ולמדתי בה שבע הלכות. שהיא שליברות. וראשה טרף. ואורכה אמה. ועובייה כרביע כרע מיטה. אחת לשנים ושנים לארבעה. ומזין ושונין ומשלשין ומטהרין. בפני הבית ושלא בפני הבית. ומטהרין בגבולין.
Jerusalem Talmud Sotah 2:2:6 רבי יודה אומר

מי. יכול מראה מים. תלמוד לומר ארד. או ארד. יכול מראה דיו. תלמוד לומר מי. הא כיצד. מראה מים ומראה ארד. שיערו חכמים חצי לוג מים מן הכיור. והא תני. רבי יודה אומר. רביעית. רבי יודה כדעתיה. דתנינן. כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים.
Jerusalem Talmud Sotah 2:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: בא לו לכתוב את המגילה מאי זה מקום הוא כותב. אם לא שכב איש אותך ואת כי שטית תחת אישך וגו'. ואינו כותב והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה. וכותב יתן יי אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת יי את ירכך נופלת ואת בטנך צבה. ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך. ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן. רבי …
משנה: בא לו לכתוב את המגילה מאי זה מקום הוא כותב. אם לא שכב איש אותך ואת כי שטית תחת אישך וגו'. ואינו כותב והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה. וכותב יתן יי אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת יי את ירכך נופלת ואת בטנך צבה. ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך. ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן. רבי יוסי אומר לא היה מפסיק. רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב אלא יתן יי אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת יי את ירכך נופלת ואת בטנך צבה. ובאו המים המאררים האלה במעייך וגו'. ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן.
Jerusalem Talmud Sotah 2:5:8 אמר רבי יודה

תורת הקנאות. תורת העולמים זו. אין האשה שותה ושונה. אמר רבי יודה. העיד נחמיה איש שיחין את רבי עקיבה. האשה שותה ושונה. אמר רבי עקיבה אני אפרש. מאיש אחד אין האשה שותה ושונה. משני אנשים האשה שותה ושונה. וחכמים אומרים בין מאיש אחד בין משני אנשים שותה ושונה. כורכמית תוכיח. ששתת ושנת ושילשה לפני שמעיה‬ ואב …
תורת הקנאות. תורת העולמים זו. אין האשה שותה ושונה. אמר רבי יודה. העיד נחמיה איש שיחין את רבי עקיבה. האשה שותה ושונה. אמר רבי עקיבה אני אפרש. מאיש אחד אין האשה שותה ושונה. משני אנשים האשה שותה ושונה. וחכמים אומרים בין מאיש אחד בין משני אנשים שותה ושונה. כורכמית תוכיח. ששתת ושנת ושילשה לפני שמעיה‬ ואבטליון מאיש אחד.
Jerusalem Talmud Sotah 3:4:5 רבי יודה אומר

תני. רבי יודה אומר בשם רבי לעזר בן מתיה. הרי הוא אומר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא. וכי אין אנו יודעין שאם לא נטמאה האשה שהיא טהורה. ומה תלמוד לומר וטהורה היא. אלא סוף המקום פורע בה תחת ניוולה. שאם היתה עקרה נפקדת. יולדת בצער יולדת בריוח. כאורים יולדת נאים. שחורים יולדת לבנים. קצרים יולדת ארוכים. נק …
תני. רבי יודה אומר בשם רבי לעזר בן מתיה. הרי הוא אומר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא. וכי אין אנו יודעין שאם לא נטמאה האשה שהיא טהורה. ומה תלמוד לומר וטהורה היא. אלא סוף המקום פורע בה תחת ניוולה. שאם היתה עקרה נפקדת. יולדת בצער יולדת בריוח. כאורים יולדת נאים. שחורים יולדת לבנים. קצרים יולדת ארוכים. נקיבות יולדת זכרים. אחד יולדת שנים. אמר לו רבי שמעון בן לקיש. אם כן ילכו כל הנשים ויתקלקלו בשביל שיפקדו. ולית לרבי שמעון ונקתה ונזרעה זרע. אית ליה. זרע כשר לא זרע פסול.
Jerusalem Talmud Sotah 3:5:3 אמר רבי יודה

ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא. זו טהורה. לא שבאו לה עדים שהיא טמיאה. אם לא נטמאה האשה וטהורה היא. זו טהורה. לא שתלת לה זכות. ואתייא כמאן דמר. הזכות תולה ואינה ניכרת. ברם כמאן דאמר. הזכות תולה וניכרת. אמר רבי יצחק. כן אנן קיימין כששתת ולא בדקו אותה המים. שלא תאמר. עידי שקר הן. לפיכך לא בדקו אותה המים. …
ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא. זו טהורה. לא שבאו לה עדים שהיא טמיאה. אם לא נטמאה האשה וטהורה היא. זו טהורה. לא שתלת לה זכות. ואתייא כמאן דמר. הזכות תולה ואינה ניכרת. ברם כמאן דאמר. הזכות תולה וניכרת. אמר רבי יצחק. כן אנן קיימין כששתת ולא בדקו אותה המים. שלא תאמר. עידי שקר הן. לפיכך לא בדקו אותה המים. אתא מימר לך שאין המים בודקין באשה שהיא אסורה לביתה. אמר רבי יודה. ואתייא כמאן דמר. הזכות תולה ואינה ניכרת. ולמה לא הוכרה. מפני שתלת לה זכות. ונקה האיש מעון. אינו חושש שמא תלה לה זכות. יכול אף היא לא תחוש. תלמוד לומר והאשה ההיא תשא את עונה. ואתייא כמאן דמר. הזכות תולה ואינה ניכרת.
Jerusalem Talmud Sotah 4:3:3 רבי יהודה אומר

תני. מניקה שמת בעלה לא תינשא עד עשרים וארבעה חדשים. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. שמונה עשר חודש. רבי יונתן בן יוסי אומר. בית שמי אומרים. עשרים וארבעה חדשים. ובית הלל אומרים. שמונה עשר חודש. אמר רבן שמעון בן גמליאל. אם כדברי האומר. עשרים וארבעה חודש. מותרת להינשא לאחר עשרים ואחד חודש. ואם כדברי האו …
תני. מניקה שמת בעלה לא תינשא עד עשרים וארבעה חדשים. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. שמונה עשר חודש. רבי יונתן בן יוסי אומר. בית שמי אומרים. עשרים וארבעה חדשים. ובית הלל אומרים. שמונה עשר חודש. אמר רבן שמעון בן גמליאל. אם כדברי האומר. עשרים וארבעה חודש. מותרת להינשא לאחר עשרים ואחד חודש. ואם כדברי האומר. שמונה עשר חודש. מותרת להינשא לאחר חמשה עשר חודש. לפי שאין החלב נעכר אלא לאחר שלשה חדשים.
Jerusalem Talmud Sotah 5:5:2 בשם רבי יהודה

הלכה: בו ביום דרש רבי יהושע בן הורקנוס כול'. תני בשם רבי יהודה. חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי. שאין אדם נודר בחייו שלמלך אלא אם כן אוהבו. משום רבי נתן אמרו גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא.
Jerusalem Talmud Sotah 7:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: ואילו נאמרין בלשון הקדש. מקרא הביכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים וברכת כהן גדול ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם. מקרא הביכורים כיצד. וענית ואמרת לפני יי אלהיך ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם. מה ענייה האמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון …
משנה: ואילו נאמרין בלשון הקדש. מקרא הביכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים וברכת כהן גדול ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם. מקרא הביכורים כיצד. וענית ואמרת לפני יי אלהיך ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם. מה ענייה האמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש. חליצה כיצד. וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו מה ענייה האמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש. רבי יהודה אומר וענתה ואמרה ככה עד שתאמר בלשון הזה.
Jerusalem Talmud Sotah 7:2:2 בשם רבי יודה

הלכה: תני בשם רבי יודה. כל מקום שנאמר בלשון הזה ענייה ואמירה ככה וכה הרי הוא בלשון הקודש. אמר רבי אלעזר. בניין אב שבכולן משה ידבר והאלהים יעננו בקול. התיב רבי חגי. והכתיב ויען לבן ובתואל. אין תימר על ידי ענייה. והכתיב ויאמרו. אין תימר על ידי אמירה. והכתיב מיי יצא הדבר. אין תימר. בלשון הקודש. והכתיב …
הלכה: תני בשם רבי יודה. כל מקום שנאמר בלשון הזה ענייה ואמירה ככה וכה הרי הוא בלשון הקודש. אמר רבי אלעזר. בניין אב שבכולן משה ידבר והאלהים יעננו בקול. התיב רבי חגי. והכתיב ויען לבן ובתואל. אין תימר על ידי ענייה. והכתיב ויאמרו. אין תימר על ידי אמירה. והכתיב מיי יצא הדבר. אין תימר. בלשון הקודש. והכתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא. ואין תימר. קודם למתן תורה. הרי פרשת ווידוי מעשר הרי הוא לאחר מתן תורה והוא נאמר בכל לשון.
Jerusalem Talmud Sotah 7:3:2 דברי רבי יהודה

הלכה: הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן. אחרי דרך מבוא השמש. מקום שהחמה זורחת. בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה. זה הר גריזים והר עיבל שבין הכותים. דברי רבי יהודה. רבי אלעזר אומר. אין זה הר גריזים והר עיבל שלכותים. שנאמר הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולכן. אחרי דרך מבוא השמש. מקום שהחמ …
הלכה: הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן. אחרי דרך מבוא השמש. מקום שהחמה זורחת. בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה. זה הר גריזים והר עיבל שבין הכותים. דברי רבי יהודה. רבי אלעזר אומר. אין זה הר גריזים והר עיבל שלכותים. שנאמר הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולכן. אחרי דרך מבוא השמש. מקום שהחמה שוקעת. בארץ הכנעני. אילו בין החוי. היושב בערבה. אילו בין ההרים. מול הגלגל. אין כאן גלגל. אצל אלוני מורה. אין כאן אלוני מורה. מה מקיים רבי אלעזר הר גריזים והר עיבל. שתי גבשושיות עשו וקראו זה הר גריזים וזה הר עיבל. על דעת דרבי יהודה מאה ועשרים מיל הלכו באותו היום. על דעת דרבי אלעזר לא זזו ממקומן.
Jerusalem Talmud Sotah 7:5:2 דברי רבי יודה

הלכה: תני. על אבני המלון נכתבו. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. על אבני המזבח נכתבו. מאן דמר. על אבני המלון נכתבו. בכל יום ויום אומות העולם משלחין נוטריהן ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון. מאן דמר. על אבני המזבח נכתבו. לא לשעה היו ונגנזו. עוד הוא מעשה ניסים. נתן הקדוש ברוך הוא בינה בלב כל אומה …
הלכה: תני. על אבני המלון נכתבו. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. על אבני המזבח נכתבו. מאן דמר. על אבני המלון נכתבו. בכל יום ויום אומות העולם משלחין נוטריהן ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון. מאן דמר. על אבני המזבח נכתבו. לא לשעה היו ונגנזו. עוד הוא מעשה ניסים. נתן הקדוש ברוך הוא בינה בלב כל אומה ואומה והשיאו את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון. מאן דמר. על אבני המלון נכתבו. ניחא ושדת אותם בשיד. מאן דמר. על אבני המזבח נכתבו. מה מקיים ושדת אותם בשיד. בין כל אבן ואבן. רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן. והיו עמים משרפות סיד. מסיד נטלו איפופסין שלהן מיתה. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן. והגוים חרוב יחרבו. מחורב נטלו איפופסין שלהן מיתה.
Jerusalem Talmud Sotah 7:5:4 רבי יודה בר אלעאי אומר

תני. רבי יודה בר אלעאי אומר. אבא חלפתא ורבי אלעזר בן מתיה וחנינה בן חכינאי עמדו על אותן האבנים ושיערום כל אחת ואחת משוי ארבעים סאה. מיכן את למד כמה היה באשכול. כתיב והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו. לא דמי ההוא דטען מן ארעא לכתפיה לההוא דטען מארעא לארכובתיה. ומן ארכובתיה לכתפיה. לא דמי ההוא דטען מן אר …
תני. רבי יודה בר אלעאי אומר. אבא חלפתא ורבי אלעזר בן מתיה וחנינה בן חכינאי עמדו על אותן האבנים ושיערום כל אחת ואחת משוי ארבעים סאה. מיכן את למד כמה היה באשכול. כתיב והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו. לא דמי ההוא דטען מן ארעא לכתפיה לההוא דטען מארעא לארכובתיה. ומן ארכובתיה לכתפיה. לא דמי ההוא דטען מן ארעא לארכובתיה ומן ארכובתיה לכתפיה לההוא דאוחרן תלי ליה. לא דמי ההוא דאוחרן תלי ליה לההוא דטעין בתריין. כתיב איש אחד לשבט. על דעתיה דרבי עקיבה דו אמר לשונות רבויים הן. (3) שנים עשר היו. שמנה באשכול וארבע בתאנים ורמונים ובנושא כלים. (2) על דעתיה דרבי שמעון דהוא אומר לשונות כפולין הן. (1) עשרים וארבעה היו. ששה עשר באשכול ושמונה בתאינים ורימונים ובנושא כלים. (4) על דעתיה דרבי ישמעאל טורטורין. על דעתיה דרבי עקיבה טורטורין וטורטורי טורטורין.
Jerusalem Talmud Sotah 7:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: ברכת כהנים כיצד. במדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת. במקדש אומר את השם ככתבו ובמדינה בכנויו. במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפותיהן ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר וישא אהרן את ידיו …
משנה: ברכת כהנים כיצד. במדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת. במקדש אומר את השם ככתבו ובמדינה בכנויו. במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפותיהן ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. ברכות כהן גדול כיצד. חזן הכנסת נוטל ספר התורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן הגדול. וכהן גדול עומד ומקבל עומד וקורא אחרי מות ואך בעשור. וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן. ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה ומברך עליה שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודייה ועל מחילת העון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ושאר התפילה.
Jerusalem Talmud Sotah 8:3:5 רבי יהודה אומר

פיטום שמן המשחה. ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וגו'. וקדה חמש מאות בשקל הקודש. שהן אלף וחמש מאות מנים. ושמן זית הין. שהן שנים עשר לוג. שבו היה שולק את העיקרין. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. שולקן היה במים ונותן שמן על גביהן. וכיון שהיה קולט את הריח היה מעבירו כדרך שהפטמין עושין. הדא הוא דכת …
פיטום שמן המשחה. ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וגו'. וקדה חמש מאות בשקל הקודש. שהן אלף וחמש מאות מנים. ושמן זית הין. שהן שנים עשר לוג. שבו היה שולק את העיקרין. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. שולקן היה במים ונותן שמן על גביהן. וכיון שהיה קולט את הריח היה מעבירו כדרך שהפטמין עושין. הדא הוא דכתיב ועשית אותו שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם. תני. רבי יהודה בירבי אילעאי אומר. שמן משחה שעשה משה במדבר מעשה ניסים נעשה בו מתחילה ועד סוף. שמתחילה לא היה בו אלא שנים עשר לוג. שנאמר ושמן זית הין. אם לסוך בו את העצים לא היה מספיק. על אחת כמה וכמה שהאור בולע והעצים בולעין והיורה בולעת. וממנו נמשחו המשכן וכל כליו. השולחן וכל כליו. המנורה וכל כליה. ממנו נמשח אהרן ובניו כל שבעת ימי המילואים. ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים. מלך בתחילה טעון משיחה. מלך בן מלך אינו טעון משיחה. שנאמר קום משחהו כי זה הוא. זה טעון משיחה. אין בנו טעון משיחה. אבל כהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעונין משיחה. וכולו קיים לעתיד לבוא. שנאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדרתיכם.
Jerusalem Talmud Sotah 8:3:9 רבי יודה אומר

רבי שמעון בן לקיש אמר. באמה שלחמשה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. אמה שלחמשה טפחים. רבי יהודה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. אמת הבניין ששה טפחים ושלכלים חמשה. והן ארון כלי הוא. על דעתיה דרבי יודה דאמר. שלחמשה טפחים היה הארון עשוי. ארכו שלארון שנים עשר טפחים ומחצה. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמתא חמשה ואמת …
רבי שמעון בן לקיש אמר. באמה שלחמשה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. אמה שלחמשה טפחים. רבי יהודה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. אמת הבניין ששה טפחים ושלכלים חמשה. והן ארון כלי הוא. על דעתיה דרבי יודה דאמר. שלחמשה טפחים היה הארון עשוי. ארכו שלארון שנים עשר טפחים ומחצה. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמתא חמשה ואמתא חמשה ופלגות אמתא תרין ופלג. וארבעה לוחות היו בו. שנים שלימין ושנים שבורין. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. והלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה. תן רחבן שללוחות לאורכו שלארון. נשתייר שם חצי טפח. אצבע לכתלים מיכן ואצבע לכתלים מיכן. ורחבו שלארון שבעה טפחים ומחצה. דכתיב ואמה וחצי רחבו. אמתא חמשה טפחים ופלגות אמתא תרין ופלג. וארבעה לוחות היו בו. שנים שלימין ושנים שבורין. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. והלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה. תן ארכן שללוחות לרחבו שלארון. נשתייר שם טפח ומחצה. אצבע לכתלים מיכן ואצבע לכתלים מיכן. וחצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן לשילוט.
Jerusalem Talmud Sotah 8:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: ואילו שאינן חוזרין. הבונה בית שער אכסדרה מרפסת הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק המחזיר את גרושתו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר. רבי יהודה אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר. רבי לעזר אומר אף הבונה בית לבינים בשרון לא היה …
משנה: ואילו שאינן חוזרין. הבונה בית שער אכסדרה מרפסת הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק המחזיר את גרושתו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר. רבי יהודה אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר. רבי לעזר אומר אף הבונה בית לבינים בשרון לא היה חוזר.
Jerusalem Talmud Sotah 8:7:2 רבי יודה אומר

הלכה: תני. רבי יודה אומר. אם חידש בה דבר חוזר. ואם לאו אינו חוזר. סדו בסיד ופתח בו חלונות לא היה חוזר. היה גדול ועשאו קטן חוזר. ואחד ועשאו שנים.
Jerusalem Talmud Sotah 8:10:1 אמר רבי יהודה

משנה: והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם. בעקיבו שלעם מעמידין זקיפים לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילים שלברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידיהן לקפח את שוקיו שתחילת נפילה ניסה שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגיפה גדולה היתה בעם. ולהלן הוא אומר וינוסו אנשי ישראל לפני פלשתים ויפלו …
משנה: והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם. בעקיבו שלעם מעמידין זקיפים לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילים שלברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידיהן לקפח את שוקיו שתחילת נפילה ניסה שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגיפה גדולה היתה בעם. ולהלן הוא אומר וינוסו אנשי ישראל לפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע. במה דברים אמורים במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
Jerusalem Talmud Sotah 9:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: עגלה ערופה בלשון הקודש. שנאמר כי ימצא חלל באדמה וגו'. ויצאו זקניך ושופטיך. שלשה מבית דין הגדול שבירושלם היו יוצאין. רבי יהודה אומר חמשה שנאמר זקניך שנים ושופטיך שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד.
Jerusalem Talmud Sotah 9:1:9 רבי יהודה אומר

תמן תנינן. סמיכת זקנים ועריפת העגלה בשלשה. דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר. בחמשה. מה טעמא דרבי שמעון. וסמכו [זקני] שנים. אין בית דין שקול. מוסיפין עליהן עוד אחד. הרי שלשה. מה טעמא דרבי יהודה. וסמכו שנים. זקני שנים. אין בית דין שקול. מוסיפין עליהן עוד אחד. הרי חמשה. ובעגלה ערופה [מה טעמא דרבי שמעון. …
תמן תנינן. סמיכת זקנים ועריפת העגלה בשלשה. דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר. בחמשה. מה טעמא דרבי שמעון. וסמכו [זקני] שנים. אין בית דין שקול. מוסיפין עליהן עוד אחד. הרי שלשה. מה טעמא דרבי יהודה. וסמכו שנים. זקני שנים. אין בית דין שקול. מוסיפין עליהן עוד אחד. הרי חמשה. ובעגלה ערופה [מה טעמא דרבי שמעון. זקיניך ושופטיך שנים אין בית דין שקול. מוסיפין עליהן עוד אחד. הרי שלושה. מה טעמה] דרבי יהודה. ויצאו זקיניך שנים. ושופטיך שנים. אין בית דין שקול. מוסיפין עליהן. הרי כאן חמשה. אמר רבי. נראין דברי רבי שמעון בסמיכה ודברי רבי יהודה בעריפה. נראין דברי רבי שמעון בסמיכה. דלא דרש וסמכו. ודברי רבי יהודה בעריפה. דלא דרש ויצאו. אין תימר. נראין דברי רבי יודה בעגלה ערופה. דדרש וסמכו ודרש ויצאו. אשכחת את אמר. ויצאו. שנים. זקינך. שנים. ושופטיך. שנים. אין בית דין שקול. מוסיפין עליהן עוד אחד. הרי כאן שבעה. מה מקיימין רבנין זקיניך ושופטיך. זקיניך שהן שופטיך. תני רבי אליעזר בן יעקב אומר. זקיניך. זה בית דין הגדול. ושופטיך. זה מלך וכהן גדול.
Jerusalem Talmud Sotah 9:13:5 אמר רבי יודה

תני. אמר רבי יודה. מה טיבו שלשמיר הזה. בירייה היא מששת ימי בראשית. וכיון שהיו מראין אותו לאבנים היו מתפתחות לפניו כלווחין שלפינקס. ובו בנה שלמה בית העולמים. הדא היא דכתיב והבית בהבנותו אבן שלימה מסע נבנה ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. רבי נחמיה אומר. מגוררות היו. הדא היא דכתיב כל א …
תני. אמר רבי יודה. מה טיבו שלשמיר הזה. בירייה היא מששת ימי בראשית. וכיון שהיו מראין אותו לאבנים היו מתפתחות לפניו כלווחין שלפינקס. ובו בנה שלמה בית העולמים. הדא היא דכתיב והבית בהבנותו אבן שלימה מסע נבנה ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. רבי נחמיה אומר. מגוררות היו. הדא היא דכתיב כל אלה אבנים יקרות כמידות גזית מגוררות במגירה מבית ומחוץ. אמור מעתה. מפנים לא היה עושה להן כלום. אלא מתקן מבחוץ ומכניס לפנים. רבי אומר. נראין דברי רבי יודה באבני בית המקדש. ודברי רבי נחמיה באבני ביתו שלשלמה. ואין כל דבר יכול לעמוד בו. אפילו נתון על גבי האבן או לתוך טס שלמתכת מיד היה בוקע ויורד. מה היו עושין לו להעמידו. היו כורכין אותו מוכין שלצמר ונותנין אותו לתוך טני שלאבר מלא סובין שלשעורין. הדא היא דכתיב המבליג שוד על עז.

Jerusalem Talmud Gittin (18)

Jerusalem Talmud Gittin 1:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. מאשקלון ולדרום ואשקלון כדרום מעכו ולצפון ועכו כצפון. רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין.
Jerusalem Talmud Gittin 1:2:2 רבי יהודה אומר

הלכה: רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח כול'. רבי יוחנן אמר לצפורייא. אתון אמרין בשם רבי יוחנן. אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. ואני אומר שהוא צריך. דהיא מתניתא. רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימר. חלוקין על רבי יהודה שאין רקם כמזרח. שמא מבבל לכאן. רב אמר. עשינו …
הלכה: רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח כול'. רבי יוחנן אמר לצפורייא. אתון אמרין בשם רבי יוחנן. אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. ואני אומר שהוא צריך. דהיא מתניתא. רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימר. חלוקין על רבי יהודה שאין רקם כמזרח. שמא מבבל לכאן. רב אמר. עשינו עצמינו כארץ ישראל לגיטין. ושמואל אמר. אפילו משכונה לשכונה. בעא קומי מיחזור ביה. אמר ליה כהנא. ומה נעשה לראשונות שנישאו. אמר ליה. ומה בידך. דהוא סבר כהדא דרבי דתני. המביא גט ממדינת הים לא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו. תצא בשלשה עשר דבר. דברי רבי. אבל חכמים לא הודו לדבר.
Jerusalem Talmud Gittin 2:4:3 אמר רבי יהודה

אמר רבי אלעזר. מה פליגין. בגיטין. אבל בשטרות אוף רבי יודה מודה. די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. ריש לקיש אמר. לא שנייה היא. בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת. די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. וקשיא. אמר לו. על דרבי ליעזר. אם בעדים על המחק בדא חכמים מכשירין. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא. חכמים …
אמר רבי אלעזר. מה פליגין. בגיטין. אבל בשטרות אוף רבי יודה מודה. די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. ריש לקיש אמר. לא שנייה היא. בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת. די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. וקשיא. אמר לו. על דרבי ליעזר. אם בעדים על המחק בדא חכמים מכשירין. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא. חכמים שהן בשיטת רבי אליעזר. די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק. שמואל אמר. זה וזה על המחק. יאות אמר רבי יהודה. ומה טעמא דרבנין. אמר רבי אבא. ניכר הוא אם נמחק פעם אחת ואם נמחק שתי פעמים.
Jerusalem Talmud Gittin 3:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין. אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת דברי רבי לעזר. רבי יהודה אומר. בשלשה פרקים בודקין את היין בקדים שלמוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת מים בבוסר.
Jerusalem Talmud Gittin 3:8:4 רבי יהודה אומר

יין מגיתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין עד ארבעים יום. רבי יהודה אומר. עד הפרק. אשכחת אמר קולא וחומרא על רבי יהודה קולא וחומרא על רבנין. קולא על רבי יודה. שאם בא עד הפרק ולא באו ארבעים יום. וחומרת. שאם באו ארבעים יום ולא בא הפרק אינו תורם. קולת על דרבנין. שאם באו ארבעים יום ולא בא הפרק אינו תורם. וחומ …
יין מגיתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין עד ארבעים יום. רבי יהודה אומר. עד הפרק. אשכחת אמר קולא וחומרא על רבי יהודה קולא וחומרא על רבנין. קולא על רבי יודה. שאם בא עד הפרק ולא באו ארבעים יום. וחומרת. שאם באו ארבעים יום ולא בא הפרק אינו תורם. קולת על דרבנין. שאם באו ארבעים יום ולא בא הפרק אינו תורם. וחומרת. שאם בא הפרק ולא באו ארבעים יום אינו תורם. רבי סימון בעי. הגיע ארבעים יום ולא בדק. נתעצל שנים שלשה ימים ובא ומצאו חומץ. למפרעו הוא נעשה חומץ או מיכן ולהבא. מה נפיק ביניהון. עבר ותרם. אין תימר. למפרע נעשה חומץ. תרומתו תרומה. אין תימר. מיכן ולהבא. אין תרומתו תרומה. בדק חבית להיות מפריש עליה והולך. ובא ומצאה חומץ. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. שלשה ימים הראשונים וודאי יין והאחרונים חומץ. והאמצעיים ספק. אמר רבי אבהו. אני שמעתיה מרבי יהושע בן לוי. ורבי יוחנן לא אמר כן אלא. שלשה הראשונים ודאי יין. מיכן ואילך ספק. מה ופליג ספק. מה דאמר רבי יוחנן בשמצאו חומץ דהא. מה דאמר רבי יהושע בן לוי בשמצאו חומץ ברור. ואתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגתא. דתנינן תמן. מחט שנמצאת חלודה או שבורה טהורה. תני. הניחה שיפה ובא ומצאה חלודה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. שלשה הראשונים ודאי טמיאה. אחרונים טהורה. אמצעיים ספק. אמר רבי אבהו. אמר רבי יהושע בן לוי. ורבי יוחנן לא אמר כן אלא. שלשה ימים הראשונים ודאי טמיאה. מכאן ואילך ספק. רבי אילא ורבי אבא ורבי אלעזר בשם כל רבנין דעלין לבי מדרשא. ביין ובמחט הלכה כרבי יהושע בן לוי.
Jerusalem Talmud Gittin 3:8:5 אמר רבי יודה

רבי קריספא בעי. כל שנה ושנה הוא בודק או אחת לשלש שנים. נישמעינה מן הדא. המוכר יין לחבירו סתם חייב באחריותו עד החג. אמר רבי יודה. תיפתר באילין בני גלילא דאינון קטפין בתר קדמיתא דחגא. ולית שמע מינה כלום. והדא אמרה. ישן משלאשתקד ומיושן מן שלש שנים. נימר משום הדא מטעומיתה. הדא אמרה דאי מתי ישן חייב באחר …
רבי קריספא בעי. כל שנה ושנה הוא בודק או אחת לשלש שנים. נישמעינה מן הדא. המוכר יין לחבירו סתם חייב באחריותו עד החג. אמר רבי יודה. תיפתר באילין בני גלילא דאינון קטפין בתר קדמיתא דחגא. ולית שמע מינה כלום. והדא אמרה. ישן משלאשתקד ומיושן מן שלש שנים. נימר משום הדא מטעומיתה. הדא אמרה דאי מתי ישן חייב באחריותו. שתי שנים. הדא אמרה מתיישן חייב באחריותו עד החג. הדא אמרה בכל שנה ושנה הוא בודק. כיצד הוא בודק. בודק חבית אחת וכולן תלויות בה ואינן מחמיצות. אמר רבי שמי. אית בני נש מקשין על גרבא מלבר ואינון ידעין מה אית בה מלגיו.
Jerusalem Talmud Gittin 4:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר. רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. רבי מאיר אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר. אמר רבי אלעזר לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר רבי יוסי בר יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם ש …
משנה: המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר. רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו הרבים לא יחזיר ושלא ידעו בו הרבים יחזיר. רבי מאיר אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר. אמר רבי אלעזר לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר רבי יוסי בר יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאיני מגרשך וגרשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם.
Jerusalem Talmud Gittin 4:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: המוציא את אשתו משום איילונית רבי יהודה אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר והיו לה בנים ממנו והיא תובעת כתובתה. אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.
Jerusalem Talmud Gittin 4:8:3 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר לא יחזיר. ואת אמר כן. אמר רבי יוחנן. לית כאן רבי יהודה אלא רבי מאיר. ותני כן משום רבי מאיר. אומר לה. שתיקותיך יפה מדיבוריך.
Jerusalem Talmud Gittin 5:1:7 אמר רבי יודה

ובעלי חוב בבינונית. מפני הרמאין. שלא יהא אדם רואה את שדה חבירו יפה ומלוה אותו מעות ועוקף ונוטלה ממנו. מעתה לא ישומו לו אלא בזיבורית. אמר רבי יודה. וכיני. אלא שלא לנעול דלת בפני בני אדם. שלמחר הוא מבקש ללוות ואינו מוצא.
Jerusalem Talmud Gittin 6:1:6 רבי יהודה אומר

אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. ואתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגתא. דתנינן תמן. היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש. רבי יוסי אומר דייו. רבי יהודה אומר. צריך לפרש. ואתיא דרבי כרבי יוסי. ודרבי נתן כרבי יודה. אמר ליה ואת מה בידך. דאמר רבי זעירא אמר רבי חייה בר אבין אדא בר …
אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. ואתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגתא. דתנינן תמן. היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש. רבי יוסי אומר דייו. רבי יהודה אומר. צריך לפרש. ואתיא דרבי כרבי יוסי. ודרבי נתן כרבי יודה. אמר ליה ואת מה בידך. דאמר רבי זעירא אמר רבי חייה בר אבין אדא בר תחליפא בשם רבי הושעיה. מה פליגין. עצמו לעניינות אחרים. אבל אם היה עוסק באותו עניין גט הוא. והכא אפילו בעוסקין באותו עניין היא מחלוקת.
Jerusalem Talmud Gittin 6:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים. שנים שאומרים בפנינו אמרה ושנים שאומרים בפנינו קיבלה וקרעה אפילו הן הראשונים והן האחרונים או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן. נערה מאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה. רבי יהודה אומר אין שתי ידיים זוכות כאחת אלא אביה מקבל גיטה בלבד. וכל …
משנה: האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים. שנים שאומרים בפנינו אמרה ושנים שאומרים בפנינו קיבלה וקרעה אפילו הן הראשונים והן האחרונים או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן. נערה מאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה. רבי יהודה אומר אין שתי ידיים זוכות כאחת אלא אביה מקבל גיטה בלבד. וכל שאינה יכולה לשמר את גיטה אינה יכולה להתגרש. קטנה שאמרה. התקבל לי גיטי. אינו גט עד שיגיע גט לידה. לפיכך אם רצה הבעל להחזיר יחזיר שאין הקטן עושה שליח. ואם אמר לו אביה. צא והתקבל לבתי גיטה. אם רצה להחזיר לא יחזיר.
Jerusalem Talmud Gittin 7:3:5 דברי רבי יהודה

תמן תנינן. הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב. מהיום ולאחר מותו. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. אינו צריך. מה טעמא שלרבי יוסי. זמנו שלשטר מוכיח עליו. חברייא בשם רבי יוחנן. אינה איסרטה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. אינה כגיטין אינה כמתנה. אמר רבי אילא. במתנה. מכיון שאמר. מהיום. מתנה גמורה היא. לאי זה דבר כתב …
תמן תנינן. הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב. מהיום ולאחר מותו. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. אינו צריך. מה טעמא שלרבי יוסי. זמנו שלשטר מוכיח עליו. חברייא בשם רבי יוחנן. אינה איסרטה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. אינה כגיטין אינה כמתנה. אמר רבי אילא. במתנה. מכיון שאמר. מהיום. מתנה גמורה היא. לאי זה דבר כתב בה. לאחר מיתה. לשייר לו אכילת פירות. ובגיטין. מכיון שכתב. מהיום. בגט. כרות הוא. לאי זה דבר כתב בה. לאחר מיתה. לשייר לו אגופה. אמר רבי ביבון בר כהנא קומי רבי אילי. לשייר לו מעשה ידיה. אמר ליה. לא מצינו אשה נשואה לזה ומעשה ידיה שלזה. והוה רבי זעירא מקלס ליה וצווח ליה. בנייה דאוריתא.
Jerusalem Talmud Gittin 7:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והולך בשוק וחלה ומת אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מת הרי זה גט ואם לאו אינו גט. לא תתייחד עמו אלא בפני עדים אפילו עבד אפילו שפחה חוץ משפחתה מפני שליבה גס בשפחתה. ומה היא באותן הימים. רבי יהודה אומר כאשת איש לכל דבר. רבי יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת.
Jerusalem Talmud Gittin 7:4:7 רבי יהודה אומר

מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. מיתה מצויה. והכא הוא אמר. אין מיתה מצויה. תמן בציבור כאן ביחיד. דתניא. רבי יהודה אומר. לא היה שופר שלקינים בירושלים מפני התערובת. שמא תמות אחת מהן ונמצאו דמי חטאות מתות מעורבות בהן.
Jerusalem Talmud Gittin 7:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא על מנת שתניקי את בני כמה היא מניקתו שתי שנים. רבי יהודה אומר שמונה עשר חדש. מת הבן או שמת האב הרי זה גט. על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים ועל מנת שתניקי את בני שתי שנים. מת הבן או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה אינו גט. רבן שמעון בן גמליאל אומר כזה גט. כלל א …
משנה: הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא על מנת שתניקי את בני כמה היא מניקתו שתי שנים. רבי יהודה אומר שמונה עשר חדש. מת הבן או שמת האב הרי זה גט. על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים ועל מנת שתניקי את בני שתי שנים. מת הבן או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה אינו גט. רבן שמעון בן גמליאל אומר כזה גט. כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט.
Jerusalem Talmud Gittin 7:6:2 רבי יהודה אומר

הלכה: הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא כול'. אמר רבי בא. בחייו והוא שתשמשינו כל צורכו. והוא שתניקי כל צורכו. אפילו לא שימשתו כל צורכו. אפילו לא הניקתו כל צורכו. אלא אפילו שימשתו שעה אחת. אפילו הניקתו שעה אחת. לאחר מיתה אפילו לא שימשתו ולא הניקתו כלום. מתניתא פליגא על ריש לקיש. כמה היא מניקתו. שתי ש …
הלכה: הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא כול'. אמר רבי בא. בחייו והוא שתשמשינו כל צורכו. והוא שתניקי כל צורכו. אפילו לא שימשתו כל צורכו. אפילו לא הניקתו כל צורכו. אלא אפילו שימשתו שעה אחת. אפילו הניקתו שעה אחת. לאחר מיתה אפילו לא שימשתו ולא הניקתו כלום. מתניתא פליגא על ריש לקיש. כמה היא מניקתו. שתי שנים. רבי יהודה אומר. שמונה עשר חודש. אמר רבי אבין. בשכר מניקה שנו.
Jerusalem Talmud Gittin 9:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחי ולאחיך לעבד לנכרי ולכל מי שאין לה קידושין עליו כשר. הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה פסול. גופו שלגט הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר …
משנה: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחי ולאחיך לעבד לנכרי ולכל מי שאין לה קידושין עליו כשר. הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה פסול. גופו שלגט הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שיבוקין למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין. גופו שלגט שיחרור. הרי את בן חורין הרי את לעצמך.

Jerusalem Talmud Kiddushin (14)

Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:29 דרש רבי יהודה

דרש רבי יהודה בירבי בון. המילת הזה נרצע. שלא יהא כהן ויפסל. רבי מאיר אומר. מן חסחוס היה נרצע. מיכן היה רבי מאיר אומר. אין הכהן נרצע. שמא ייעשה בעל מום וייפסל מן העבודה. ויירצע חסחוס פחות מן הכרשינה. שמא יבוא לידי כרשינה. ויבוא לידי כרשינה. התורה אמרה ושב לאחוזתו. בעיינו. כלום היה נרצע אלא אם כן היו …
דרש רבי יהודה בירבי בון. המילת הזה נרצע. שלא יהא כהן ויפסל. רבי מאיר אומר. מן חסחוס היה נרצע. מיכן היה רבי מאיר אומר. אין הכהן נרצע. שמא ייעשה בעל מום וייפסל מן העבודה. ויירצע חסחוס פחות מן הכרשינה. שמא יבוא לידי כרשינה. ויבוא לידי כרשינה. התורה אמרה ושב לאחוזתו. בעיינו. כלום היה נרצע אלא אם כן היו לו אשה ובנים. במרצע. אין לי אלא במרצע. מניין אפילו בסול אפילו בקוץ אפילו בזכוכית. תלמוד לומר ורצע. עד כדון כרבי עקיבה.
Jerusalem Talmud Kiddushin 1:5:2 רבי יהודה אומר

הלכה: נכסים שיש להן אחריות כול'. בראשונה היו קונין בשליפת המנעל. הדא היא דכתיב וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו וגו'. מי שלף. תמן אמרין. רב ולוי. חד אמר. הקונה. וחד אמר. המקנה. ואתיין אילין פלוגוותא כאינון פלוגוותא. דתני. בועז נותן לגואל. רבי יהודה אומר. הגואל נתן לבועז.
Jerusalem Talmud Kiddushin 1:8:5 רבי יודה אמר

מה מקיים רבי יוסי בירבי חנינה ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים. מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן המקום כאילו מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות. מה מקיים רבי לעזר מאבותיך. פתר לה לעתיד לבוא. דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. אבותיך ירשו ארץ שבעה עממים. ואתם עתידין לירש ארץ שלעשר עממ …
מה מקיים רבי יוסי בירבי חנינה ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים. מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן המקום כאילו מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות. מה מקיים רבי לעזר מאבותיך. פתר לה לעתיד לבוא. דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. אבותיך ירשו ארץ שבעה עממים. ואתם עתידין לירש ארץ שלעשר עממים. תלתי אחרנייתא אילין אינון את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. רבי יודה אמר. שלמאה שכייה נבטייה. רבי שמעון אמר אסיא ואסטטיה ודרמשק. רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגנה ותורקי. רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון. מאבותיך. אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו. אבל אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין. מה טעמא. שאלו נא וראו אם יולד זכר. כשם שאין זכר יולד כך אתם משאתם נגאלין אין אתם משתעבדין.
Jerusalem Talmud Kiddushin 2:1:11 דברי רבי יודה

רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מתניתא בשאמר לה. בפיקדון שיש לי בידך. אבל אמר לה. בכל מה שהפקדתי בידך. אינה מקודשת עד שיהו כולן קיימין. מה בינו למלוה. מלוה ניתנה להוציאה וזה לא ניתן להוציאו. והתנינן. היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. מעתה אפילו נשתייר שם שוה פרוטה לא תהא מקודש …
רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מתניתא בשאמר לה. בפיקדון שיש לי בידך. אבל אמר לה. בכל מה שהפקדתי בידך. אינה מקודשת עד שיהו כולן קיימין. מה בינו למלוה. מלוה ניתנה להוציאה וזה לא ניתן להוציאו. והתנינן. היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. מעתה אפילו נשתייר שם שוה פרוטה לא תהא מקודשת עד שיהו כולן קיימין. פתר לה על ראשה. ואין על ראשה בדא תנינן. היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. אמר רבי אבון. לא כן סברנן מימר. מאן תנא ווין. רבי יודה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יודה. נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות. כמא דהוא אמר תמן. נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות. כן הוא אמר הכא. נכללין בקידוש אחד ונפרטין בשלשה קידושין.
Jerusalem Talmud Kiddushin 2:5:2 רבי יהודה אומר

הלכה: המקדש שתי נשים בשוה פרוטה כול'. תני. וכולן שבעלו קנו. רבי שמעון ורבי יהודה אומר משום רבי שמעון. וכולן שבעלו קנו. שלא היתה בעילתו אלא לשום קידושין הראשונים. אם קנו. רבי חייה בשם רבי יוחנן. קנו לחומרין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כל תניי שהוא מעשה מתחילתו מקודשת לחומרין. רבי מנא בעא קומי דרבי יודן. …
הלכה: המקדש שתי נשים בשוה פרוטה כול'. תני. וכולן שבעלו קנו. רבי שמעון ורבי יהודה אומר משום רבי שמעון. וכולן שבעלו קנו. שלא היתה בעילתו אלא לשום קידושין הראשונים. אם קנו. רבי חייה בשם רבי יוחנן. קנו לחומרין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כל תניי שהוא מעשה מתחילתו מקודשת לחומרין. רבי מנא בעא קומי דרבי יודן. מאן תנא. כל תנאי שהוא מעשה מתחילתו תנייו בטל. דלא כרבי שמעון. רבי יודן בשם רבי יוחנן. מקודשת לחומרין. היך עבידא. הרי אני מקדשך בבעילה על מנת שירדו גשמים. ירדו גשמים מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בקידושי מלוה לחומרין ובקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע. ביקש להעמיד לו מקחו נישמעינה מן הדא. והרי לך אצלי בהן יין. ויין אין לו. הא אם יש לו יין הרי זה חייב. תני רבי חייה. אם יש לו יין חייב ליתן לו. רבי שמואל בר רב יצחק שלא אמר לתמן. הוון ידעין דהורי רבי חייה בשם רבי יוחנן. קידושי מלוה לחומרין. ובאיש לרבי זעירא. למה. בגין דהוון מחמרין וקליל עליהון. אמר רבי יוסה בירבי בון. בקולא הוון נהיגין ואחמר עליהון. שאם בא אחר וקידשה תפשו בה קידושין. אמר רבי יודן בירבי חנן. ערוה שאינה ערוה. תופש את שאינה ערוה.
Jerusalem Talmud Kiddushin 2:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: המקדש בחלקו מקדשי קדשים ומקדשים קלים אינה מקודשת. ממעשר שני בין בשוגג בין במזיד לא קידש דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר מזיד קידש שוגג לא קידש. ובהקדש במזיד קידש שוגג לא קידש דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שוגג קידש מזיד לא קידש.
Jerusalem Talmud Kiddushin 2:7:6 רבי יודה אמר

כד דמך רבי מאיר גזר רבי יודה ואמר. אל ייכנסו תלמידיו שלרבי מאיר כאן. דחק סומכוס ועאל. אמר. המקדש בקדשי קדשים. ואשה נכנסת היא לעזרה. אמר ליה. במקדש על ידי שליח. במה קידשה. רבי לעזר אמר. בגופו. רבי יוחנן אמר. בטובת הנייה שבו. או נאמר. ולא פליגין. מה דאמר רבי לעזר בגופו. בחזקת טובת הנייה שבו. רבי חזקיה …
כד דמך רבי מאיר גזר רבי יודה ואמר. אל ייכנסו תלמידיו שלרבי מאיר כאן. דחק סומכוס ועאל. אמר. המקדש בקדשי קדשים. ואשה נכנסת היא לעזרה. אמר ליה. במקדש על ידי שליח. במה קידשה. רבי לעזר אמר. בגופו. רבי יוחנן אמר. בטובת הנייה שבו. או נאמר. ולא פליגין. מה דאמר רבי לעזר בגופו. בחזקת טובת הנייה שבו. רבי חזקיה רבי ביבי בשם רבי לעזר. מקדשין בפרוטה שלמעשר שיני.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:3:3 דברי רבי יהודה

נישמעינה מן הדא. דאמר רבי אימי תני רבי יעקב גבולייא קומי רבי יוחנן רבי יצחק בר טבליי בשם רבי שמעון בן לקיש. דברי רבי יהודה. ממזר לא ישא ממזרת כדי שיכלו ממזירין מן העולם. ודכוותה עמוני לא ישא עמונית. אמר רבי יוסי בירבי בון. על דרבנין צריכה. אין יסבור רבי יהודה גירים פסולים בקהל יי אינון. לישא עמונית …
נישמעינה מן הדא. דאמר רבי אימי תני רבי יעקב גבולייא קומי רבי יוחנן רבי יצחק בר טבליי בשם רבי שמעון בן לקיש. דברי רבי יהודה. ממזר לא ישא ממזרת כדי שיכלו ממזירין מן העולם. ודכוותה עמוני לא ישא עמונית. אמר רבי יוסי בירבי בון. על דרבנין צריכה. אין יסבור רבי יהודה גירים פסולים בקהל יי אינון. לישא עמונית אינו יכול שהוא קהל יי אצלו. לישא מצרית אינו יכול שהוא קהל יי אצלה. אמר רבי מתנייה. משחררין שפחה ומשיאין לו. ודכוותה מצרי לא ישא מצרית. נישמעינה מן הדא. תני רבי אבהו קומי רבי יוחנן. אמר רבי יהודה. בנימן גר מצרי היה מתלמידי רבי עקיבה. אמר. אני גר מצרי נשוי גיורת מצרית. בני בן גר מצרי ואני משיאו לגיורת מצרית. ונמצא בן בני כשר לבא בקהל. אמר לו רבי עקיבא. לא בני. אלא אף אתה השיאו לבת גיורת מצרית כדי שיהו שלשה דורות מיכן ושלשה דורות מיכן.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם. ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה. חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה. רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר. רבי אליעזר בן יעקב אומר. ישראל שנשא גיורת בתו כשירה לכהונה וגר שנשא בת ישראל בתו כשירה לכהונה. אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה. אחד גרים ואחד עבדים מ …
משנה: בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם. ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה. חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה. רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר. רבי אליעזר בן יעקב אומר. ישראל שנשא גיורת בתו כשירה לכהונה וגר שנשא בת ישראל בתו כשירה לכהונה. אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה. אחד גרים ואחד עבדים משוחררין ואפילו עד עשרה דורות עד שתהא אמו מישראל. רבי יוסי אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשירה לכהונה.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:6:2 רבי יהודה אומר

הלכה: בת חלל זכר כול'. רב המנונא בשם רב. בת. בת בת. לעולם. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. בעמיו. מה בעמיו שנאמר להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. אף בעמיו שנאמר כאן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. מה נפק מביניהון. כהן שבא על הגרושה והוליד בן והלך הבן והוליד בן ובת. על דעתיה דרב בן ובת בן ובן בת ובת אסורה. ע …
הלכה: בת חלל זכר כול'. רב המנונא בשם רב. בת. בת בת. לעולם. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. בעמיו. מה בעמיו שנאמר להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. אף בעמיו שנאמר כאן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. מה נפק מביניהון. כהן שבא על הגרושה והוליד בן והלך הבן והוליד בן ובת. על דעתיה דרב בן ובת בן ובן בת ובת אסורה. על דעתיה דרבי יוחנן בת בן אסורה ובת בת מותרת. מתניתא פליגא על רב. ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה. פתר לה חללה מבנה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. רבי יהודה אומר. בת גר זכר כבת חלל זכר. פתר לה. לא בא רבי יודה אלא להוסיף. אילו אמר. בת חלל כבת גר. יאות.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:6:5 רבי יודה אומר

רבי אליעזר בן יעקב אומר כול'. תמן תנינן. רבי אליעזר בן יעקב אומר. האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל. וכולהו מקרא אחד דרשו. כי אם בתולות מזרע בית ישראל. רבי יודה אומר עד שיהא אביה מישראל. רבי ליעזר בן יעקב אומר. עד שיהא או אביה או אמה מישראל. רבי יוסי אומר עד שיוולדו בקדושת ישראל. רבי ש …
רבי אליעזר בן יעקב אומר כול'. תמן תנינן. רבי אליעזר בן יעקב אומר. האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל. וכולהו מקרא אחד דרשו. כי אם בתולות מזרע בית ישראל. רבי יודה אומר עד שיהא אביה מישראל. רבי ליעזר בן יעקב אומר. עד שיהא או אביה או אמה מישראל. רבי יוסי אומר עד שיוולדו בקדושת ישראל. רבי שמעון אומר עד שיבואו בתולים בקדושת ישראל. תני בשם רבי שמעון. גיורת שנתגיירה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשירה לכהונה. מה טעם. וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם. ופינחס עמהן. מה עבדין ליה רבנין. החיו לכם. לעבדים ולשפחות.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: האומר בני זה ממזר אינו נאמן. ואפילו שניהן אומרין על העובר שבמיעיה ממזר הוא אינן נאמנין. רבי יהודה אומר נאמנין.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:11:1 רבי יהודה אומר

משנה: לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שתי אנשים. רבי שמעון אומר מתייחד עם שתי ‌‌‌‌נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהן בקירוב בשר. ואם הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו. ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים. רבי אליעז …
משנה: לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שתי אנשים. רבי שמעון אומר מתייחד עם שתי ‌‌‌‌נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהן בקירוב בשר. ואם הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו. ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים. רבי אליעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים. רבי יהודה אומר לא ירעה רווק את הבהמה. ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת וחכמים מתירים. כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים לעולם. ולא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים. רבי מאיר אומר לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה ויתפלל למי שהעושר שלו שאין לך אומנות שאין בה עניות ועשירות. שאין עניות מן. האומנות ואין עשירות מן האומנות. רבי שמעון בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להן אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני וכך מתפרנסין שלא בצער. ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהריעותי את מעשיי וקפחתי את פרנסתי. אבא גוריון איש ציידן אומר משום אבא שאול. לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן קדר רועה וחנווני שאומנתן אומנות ליסטין. רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים. הגמלין רובן כשירים. הספנין רובן חסידים. טוב שברופאים לגיהנם. כשר שבטבחים שותפו שלעמלק.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:11:5 רבי יהודה אומר

פיסקא. רבי יהודה אומר לא ירעה רווק את הבהמה ולא ישנו שני רווקין בטלית אחד וחכמים מתירין. יאות אמר רבי יודה. מה טעמא דרבנין. חס ושלום לא נחשדו ישראל לא על הזכור ולא על הבהמה. והתנינן. לא ילמד רווק סופרים. משם שאמו באה עמו אחותו באה עמו.

Jerusalem Talmud Bava Kamma (12)

Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:6:1 דברי רבי יהודה

משנה: אי זהו תם ואי זהו מועד. מועד שהעידו בו שלשה ימים. תם שיחזור בו שלשה דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים. ותם שהתינוקות ממשמשין בו.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: נשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה חייב. רבי יהודה אומר במתכון חייב בשאינו מתכון פטור.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: שור האשה שור היתומין שור אפיטרופוס שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין הרי אלו חייבין מיתה. רבי יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין פטורין מן המיתה מפני שאין להן בעלים.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:9:1 רבי יהודה אומר

משנה: מסרו לשומר חנם ולשואל ולנושא שכר והשוכר נכנסו תחת הבעלים. מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. קשרו בעליו במוסירה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב. רבי יהודה אומר תם חייב ומועד פטור שנאמר ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה. רבי אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:2:5 אמר רבי יודה

תני. אין שמין בית כור מפני שהוא פוגם. ולא בית קב מפני שמשביח. אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה. אמר רבי יודה. אימתי. בזמן שאכלה ייחורי תאנים וקירטמה לולבי גפנים. אבל אם אכלה בוסר או פגין שמין לו פירות גמורין. אמר רבי יודן משום רבי עקיבה. אכלה פירות גמורין משלם פירות גמורין נטיעות …
תני. אין שמין בית כור מפני שהוא פוגם. ולא בית קב מפני שמשביח. אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה. אמר רבי יודה. אימתי. בזמן שאכלה ייחורי תאנים וקירטמה לולבי גפנים. אבל אם אכלה בוסר או פגין שמין לו פירות גמורין. אמר רבי יודן משום רבי עקיבה. אכלה פירות גמורין משלם פירות גמורין נטיעות שמין לו נטיעות. נטיעות שמין לו בית סאה. רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי עקיבה. תבואה שלא הביאה שליש נידונת כנטיעות. דבי רבי ינאי אמרי. שמין תרקב בששים תרקבים. רבי יוסי בירבי חנינה אומר. שמין קלח בס̇ קלחים.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:6:2 רבי יהודה אומר

הלכה: המדליק בתוך שלו כול'. תני. מעשה שעברה דליקה את הירדן. שהיתה קשה. עד כמה תעבר הדליקה. רבי ליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים. בשעת הרוח שלשים אמה. רבי יהודה אומר. שלשים אמה. בשעת הרוח חמשים אמה. רבי עקיבה אומר. חמשים אמה. בשעת הרוח מאה אמה. מעשה בערב שקפץ האור יותר משלש מאות אמה. אימתי. בזמן שקפ …
הלכה: המדליק בתוך שלו כול'. תני. מעשה שעברה דליקה את הירדן. שהיתה קשה. עד כמה תעבר הדליקה. רבי ליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים. בשעת הרוח שלשים אמה. רבי יהודה אומר. שלשים אמה. בשעת הרוח חמשים אמה. רבי עקיבה אומר. חמשים אמה. בשעת הרוח מאה אמה. מעשה בערב שקפץ האור יותר משלש מאות אמה. אימתי. בזמן שקפץ. אבל אם היו עצים מצויין לפניו או שהיה מספסף והולך אפילו עד מיל חייב. עברה נהר או שלולית רחבין שמונה אמות פטור.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: המדליק את הגדיש והיו בו כלים רבי יהודה אומר ישלם כל מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטין או גדיש של שעורין. היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב. עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור. ומודין חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח ב …
משנה: המדליק את הגדיש והיו בו כלים רבי יהודה אומר ישלם כל מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטין או גדיש של שעורין. היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב. עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור. ומודין חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב. גמל שהיה טעון פשתן ועובר ברשות הרבים נכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנווני והדליק את הבירה בעל הגמל חייב. הניח החנווני נרו מבחוץ החנווני חייב. רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 8:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: זה חומר באדם מבשור שהאדם משלם את הנזק ומשלם דמי ולדות ושור אינו משלם אלא נזק ואינו משלם דמי ולדות. המכה אביו ואמו ולא עשה בהם חבורה החובל ביום הכיפורים חייב בכולן. החובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו. החובל בעבד כנעני שלאחרים חייב בכולן. רבי יהודה אומר אין לעבדים בושת.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 8:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: התוקע לחבירו נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה. סתרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז. צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו הרוק העביר טליתו ממנו פרע ראשה של אשה נותן ארבע מאות זוז והכל לפי כבודו. אמר רבי עקיבה אפילו עני שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירד …
משנה: התוקע לחבירו נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה. סתרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז. צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו הרוק העביר טליתו ממנו פרע ראשה של אשה נותן ארבע מאות זוז והכל לפי כבודו. אמר רבי עקיבה אפילו עני שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב. מעשה באחד שפרע ראשה של אשה ובאת לפני רבי עקיבה וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז. אמר לו רבי תן לי זמן ונתן לו. שימרה עומדת על פתח חצירה ושיבר את הפך בפניה ובו כאיסר שמן גילת את ראשה והיתה מטפחת ומנחת על ראשה והעמיד לה עדים ובא לפני רבי עקיבה אמר לו לזה אני נותן ארבע מאות זוז. אמר לו לא אמרת כלום שהחובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי פטור ואחרים שחבלו בו חייבים. הקוצץ את נטיעותיו על פי שאינו רשאי פטור ואחרים שקצצו את נטיעותיו חייבים.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 8:7:3 רבי יודה אומר

תני. רבי יודה אומר משום רבן גמליאל. הרי הוא אומר ונתן לך רחמים וגו'. סימן זה יהא בידך. כל זמן שאת רחמן המקום מרחם עליך. אינך מרחם אין המקום מרחם לך. רב אמר. אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קיבלו יעשה שורת בני אדם ויפייסנו. דכתיב ישור על אנשים וגו'. ואם עשה כן מה כתוב תמן. פדה משאול נפשו מעבור בשחת וג …
תני. רבי יודה אומר משום רבן גמליאל. הרי הוא אומר ונתן לך רחמים וגו'. סימן זה יהא בידך. כל זמן שאת רחמן המקום מרחם עליך. אינך מרחם אין המקום מרחם לך. רב אמר. אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קיבלו יעשה שורת בני אדם ויפייסנו. דכתיב ישור על אנשים וגו'. ואם עשה כן מה כתוב תמן. פדה משאול נפשו מעבור בשחת וגו'. אמר רבי יוסה. הדא דתימר שלא הוציא לו שם רע. אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: נתן צמר לצבע והקדיחה היורה נותן לו דמי צמרו. צבעו כאור אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח. לצבוע לו אדום וצבאו שחור שחור וצבאו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן …
משנה: נתן צמר לצבע והקדיחה היורה נותן לו דמי צמרו. צבעו כאור אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח. לצבוע לו אדום וצבאו שחור שחור וצבאו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח.

Jerusalem Talmud Bava Metzia (23)

Jerusalem Talmud Bava Metzia 2:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יהודה אומר. כל דבר שיש בו שינוי חייב להכריז. כיצד מצא עיגול ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות. רבי שמעון בן אלעזר אומר כל כלי אנפוריא אינו חייב להכריז.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 2:2:2 רבי יהודה אומר

הלכה: רבי יהודה אומר. כל דבר שיש בו שינוי כול'. תני. במשוקע בו. הכא את מר. במשוקע בו. וכא את מר. בנתון בו דרך הינוח. הן דתימר במשוקע בו. ברשות הרבים. והן דתימר בנתון בו דרך הינוח. ברשות היחיד. ואפילו ברשות הרבים בנתון בו דרך הינוח אני אומר. דרך נפילה נפלה עליו.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 2:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: עד אימתי חייב להכריז. עד כדי שידעו שכיניו דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שלשה רגלים ואחר הרגל האחרון שבעת ימים כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 3:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות. לחטין ולאורז תשעת חצאי קבין לכור. לשעורין ולדוחן תשעת קבין לכור. לכוסמין ולזרע פשתן שלש סאין לכור הכל לפי המידה הכל לפי הזמן. אמר רבי יוחנן בן נורי וכי מה איכפת להן לעכברין והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא. אלא אינו מוציא לו אלא כור אחד בלבד. רבי …
משנה: המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות. לחטין ולאורז תשעת חצאי קבין לכור. לשעורין ולדוחן תשעת קבין לכור. לכוסמין ולזרע פשתן שלש סאין לכור הכל לפי המידה הכל לפי הזמן. אמר רבי יוחנן בן נורי וכי מה איכפת להן לעכברין והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא. אלא אינו מוציא לו אלא כור אחד בלבד. רבי יהודה אומר אם היתה מדה מרובה אינו מוציא לו חסרונות מפני שהן מותירות. יוציא לו שתות ליין. רבי יהודה אומר חומש. יוציא לו שלשת לוגין שמן למאה לוג ומחצה שמרים לוג ומחצה בלע. אם היה שמן מזוקק אינו מוציא לו שמרים. אם היו קנקנים ישנות אינו מוציא לו בלע. רבי יהודה אומר אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 3:5:3 רבי יהודה אומר

יוציא לו שתות ליין. רבי יהודה אומר חומש. אמר רב אושעיה. בשלא אמר לו. שמן מזוקק אני מעמיד לך כל השנה. אבל אם אמר לו כן חייב להעמיד לו שמן מזוקק.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 3:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורין לא ישתמש בהן ואם מותרין ישתמש בהן. אצל בעל הבית בין צרורין בין מותרין לא ישתמש בהן. החנווני כבעל הבית דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר כשולחני.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: ההונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח. עד אימתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו. הורה רבי טרפון בלוד ההונייה שמונה כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד. אמר להן כל היום מותר להחזיר. אמרו לו יניח לנו רבי טרפון את מקומינו וחזרו לדברי חכמים. אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הונייה. כש …
משנה: ההונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח. עד אימתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו. הורה רבי טרפון בלוד ההונייה שמונה כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד. אמר להן כל היום מותר להחזיר. אמרו לו יניח לנו רבי טרפון את מקומינו וחזרו לדברי חכמים. אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הונייה. כשם שהונייה להדיוט כך הונייה לתגר. רבי יהודה אומר אין לתגר הונייה. מי שהוטל עליו ידו על העליונה שהוא אומר לו תן לי את מעותי או תן לי מה שהוניתני.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: וכמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה הונייה. רבי מאיר אומר ארבעה איסורות מאיסר לדינר. רבי יהודה אומר ארבעה פונדיונות מפונדיון לדינר. רבי שמעון אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונות לדינר.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: ואילו דברים שאין להן הונייה. העבדים והשטרות והקרקעות וההקדישות. אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה. שומר חנם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם. רבי שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן יש להן הונייה ושאינו חייב באחריותן אין להן הונייה. רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להן …
משנה: ואילו דברים שאין להן הונייה. העבדים והשטרות והקרקעות וההקדישות. אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה. שומר חנם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם. רבי שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן יש להן הונייה ושאינו חייב באחריותן אין להן הונייה. רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להן הונייה. אמרו לו לא אמרו אלא את אילו.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:6:2 רבי יודה אומר

הלכה: ואילו דברים שאין להן הונייה כול'. תני. רבי יודה אומר. אף ספר תורה בהמה ומרגלית אין להן אונאה. ספר תורה אין קץ לדמיו. בהמה ומרגלית צריכין לזווגם. אמרו לו. והלא הכל אדם רוצה לזויג. תני. רבי יודה בן בתירה אומר. סייף וסוס ותריס במלחמה אין להן הונייה.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: כשם שהונייה במקח ובממכר כך הונייה בדברים. לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח. אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מה היו מעשה אבותיך שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים היתם בארץ מצרים. אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צריך לו …
משנה: כשם שהונייה במקח ובממכר כך הונייה בדברים. לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח. אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מה היו מעשה אבותיך שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים היתם בארץ מצרים. אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צריך לומר חדשים בישנים. באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו. אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו. מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיעו ולא לתגר אף על פי שהודיעו שאינו אלא לרמות בו. מקום שנהגו להטיל מים יטילו. התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת מחמש גיתות ונותן לתוך פיטם אחד ובלבד שלא יתכון לערב. רבי יהודה אומר לא יחלק החנווני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין. ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב. לא יבור את הגריסין כדברי אבא שאול וחכמים מתירין. ומודין שלא יבור מעל פי המגורה שאינו אלא גונב את העין. אין מפרקסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 5:2:2 רבי יודה אומר

הלכה: מרבין על השכר כול'. תני. המוכר שדה לחבירו ואמר לו. על מנת שאהא בה אריס. על מנת שאהא בה שותף. על מנת שהמעשרות שלי. על מנת שכשתמכרנה לא תמכרנה אלא לי. שכל זמן שאני רוצה נותן דמיה ונוטלה. מותר. היה חייב לו מעות וכתב לו שדהו במכר. כל זמן שהמוכר אוכל פירות מותר. כל זמן שהלוקח אוכל פירות אסור. רבי י …
הלכה: מרבין על השכר כול'. תני. המוכר שדה לחבירו ואמר לו. על מנת שאהא בה אריס. על מנת שאהא בה שותף. על מנת שהמעשרות שלי. על מנת שכשתמכרנה לא תמכרנה אלא לי. שכל זמן שאני רוצה נותן דמיה ונוטלה. מותר. היה חייב לו מעות וכתב לו שדהו במכר. כל זמן שהמוכר אוכל פירות מותר. כל זמן שהלוקח אוכל פירות אסור. רבי יודה אומר. בין כך ובין כך מותר. אמר רבי יודה. כך היה בייתוס בן זונין עושה על פי חכמים. אמרו לו. משם ראייה. מוכר אוכל פירות היה. רבי יוחנן ורבי לעזר ורבי הושעיה אמרי. מבתי ערי חומה למד רבי יהודה. דתני. שנה האמורה בתורה ערי חומה הרי הן כמין רבית ואינה רבית. תניי חורן תני. הרי זו ריבית אלא שהתירה התורה. מאן דמר. הרי זו כמין ריבית ואינה רבית. רבי מאיר. מאן דמר. הרי זו ריבית אלא שהתורה התירה. רבי יודה. אמר רבי אידי. כד סלקית מגלותא אשכחית עובדא קומי רבי אמי. הרי זו כמין רבית ואינה רבית. אמר רבי חזקיה. לא אמרו אלא זו רבית שהתירה התורה. כאן התורה התירה. הא במקום אחר לא. אפילו כן לא אשגח רבי אמי. אמר. בייתא עם דיירא דאיר.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 5:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער. היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המטען של זיתים ועל הביצין של יוצר ועל הסיד משישקע כבשנו. פוסק עמו על הזבל כל ימות השנה. רבי יוסי אומר אין פוסק על הזבל עד שיהא לו זבל באשפות. וחכמים מתירין. פוסק עמו כשער הגבוה. רבי יהודה אומר אף ע …
משנה: אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער. היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המטען של זיתים ועל הביצין של יוצר ועל הסיד משישקע כבשנו. פוסק עמו על הזבל כל ימות השנה. רבי יוסי אומר אין פוסק על הזבל עד שיהא לו זבל באשפות. וחכמים מתירין. פוסק עמו כשער הגבוה. רבי יהודה אומר אף על פי שלא פסק עמו כשער הגבוה יכול הוא לומר תן לי כזה או תן לי את מעותיי. מלוה אדם את אריסיו חיטין בחיטין לזרע אבל לא לאכל שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חיטין ביוקר והוזלו או בזול והוקירו ונוטל מהן כשער הזול. לא שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 6:5:1 רבי יודה אומר

משנה: כל האומנין שומרי שכר וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות שומר חנם. שמור לי ואשמר לך שומר שכר. שמור לי ואמר לו הנח לפניך שומר חנם. המלוה על המשכון שומר שכר. רבי יודה אומר הלוהו מעות שומר חנם הלווהו פירות שומר שכר. אבא שאול אומר מותר אדם להשכיר משכונו של עני להיות פוסק עליו והולך מפני שהוא כמשיב אב …
משנה: כל האומנין שומרי שכר וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות שומר חנם. שמור לי ואשמר לך שומר שכר. שמור לי ואמר לו הנח לפניך שומר חנם. המלוה על המשכון שומר שכר. רבי יודה אומר הלוהו מעות שומר חנם הלווהו פירות שומר שכר. אבא שאול אומר מותר אדם להשכיר משכונו של עני להיות פוסק עליו והולך מפני שהוא כמשיב אבידה.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 7:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: אילו אוכלין מן התורה. העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתן ובדבר שגידוליו מן הארץ. ואילו שאינן אוכלין. העושה במחובר לקרקע בשעה שאינה גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע מאחר שנגמרה מלאכתן ובדבר שאין גידוליו מן הארץ. היה עושה בידו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו ב …
משנה: אילו אוכלין מן התורה. העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתן ובדבר שגידוליו מן הארץ. ואילו שאינן אוכלין. העושה במחובר לקרקע בשעה שאינה גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע מאחר שנגמרה מלאכתן ובדבר שאין גידוליו מן הארץ. היה עושה בידו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו בכתיפו הרי זה אוכל. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 7:2:4 רבי יודה אומר

רבי יוסי בי רבי יודה אומר עד שיעשה בידיו ורגליו וגופו. יצא עושה בידיו אבל לא ברגליו. ברגליו אבל לא בגופו.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 7:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: זאב אחד אינו אונס ושני זאיבין אונס. רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס. שני כלבים אינן אונס. ידוע הבבלי אומר משום רבי מאיר. מרוח אחת אינו אונס משתי רוחות אונס. הליסטין הרי הן אונס. הארי והדוב והנמר והברדליס והנחש הרי אילו אונסין. אימתי בזמן שבאו מאיליהן אבל אם הוליכן למקום גדודי ח …
משנה: זאב אחד אינו אונס ושני זאיבין אונס. רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס. שני כלבים אינן אונס. ידוע הבבלי אומר משום רבי מאיר. מרוח אחת אינו אונס משתי רוחות אונס. הליסטין הרי הן אונס. הארי והדוב והנמר והברדליס והנחש הרי אילו אונסין. אימתי בזמן שבאו מאיליהן אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה וליסטין אין אילו אונסין. מתה כדרכה הרי זה אונס. סכפה ומתה אינו אונס. עלת לראשי צוקין ונפלה הרי זה אונס. העלה לראשי צוקין ונפלה אינו אונס. מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם נושא שכר והשוכר להיות פטורין משבועה ומלשלם. כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנייו בטל. וכל תנאי שהוא מעשה בתחילתו תנייו בטל. וכל שאיפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו תנייו קיים.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 9:4:1 אמר רבי יהודה

משנה: המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש ואמר לו מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך חכורך אין שומעין לו מפני שיכול לומר לו למחר את יוצא ממנה והיא מעלה לפניי עשבים. המקבל שדה מחבירו ולא עשת. אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה. אמר רבי יהודה מה קיצבה בכרי. אלא אם יש בה כדי נפילה.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 9:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה. אם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירו אם אינה מכת מדינה אינו מנכה לו מחכירו. רבי יהודה אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכירו.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 9:13:2 רבי יהודה אומר

הלכה: אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה כול'. תני. אלמנה בין ענייה בין עשירה אין ממשכנין אותה. שנאמר לא תחבל בגד אלמנה. אחד ענייה ואחד עשירה. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. ענייה אין ממשכנין אותה כל עיקר. עשירה ממשכנין אותה ואינו מחזיר. שמתוך שבא אצלה משיאה שם רע.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 10:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: הבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העלייה בונה את הבית ודר בתוכו עד שיתן לו יציאותיו. רבי יהודה אומר אף זה דר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר אלא בעל (הבית) בונה את הבית ואת העלייה ומקרה את העלייה ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 10:5:2 רבי יודה אומר

הלכה: המוציא זבלו כול'. תני. פורק אדם זבלו בפתח חצירו ברשות הרבים לפנותו מיד. אבל לשהותו אסור. בא אחד והוזק הרי זה חייב. רבי יודה אומר. בשעת הזבלים פורק אדם זבלו בפתח חצירו ברשות הרבים כדי שיתפרך ברגלי אדם ובהמה ל̇ יום. שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ. פורק אדם עפרו בפתח חצירו ברשות הרבים לשרו …
הלכה: המוציא זבלו כול'. תני. פורק אדם זבלו בפתח חצירו ברשות הרבים לפנותו מיד. אבל לשהותו אסור. בא אחד והוזק הרי זה חייב. רבי יודה אומר. בשעת הזבלים פורק אדם זבלו בפתח חצירו ברשות הרבים כדי שיתפרך ברגלי אדם ובהמה ל̇ יום. שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ. פורק אדם עפרו בפתח חצירו ברשות הרבים לשרותו ולהעלותו על גבי דימוס מיד. לשהותו אסור. בא אחר והוזק בו חייב. לא יהא גובל בצד זה [ובונה בצד זה] אלא במקום שבונהו. פורק אדם אבניו בפתח חצירו ברשות הרבים לפנותן מיד. לשהותן אסור. בא אחר והוזק בהן חייב. מסר החוצב לגמל הגמל חייב. גמל לסתת הסתת חייב. סתת לסבל הסבל חייב. העלה על גבי בימוס והיה מפקפק בה ונפלה הארדכל חייב. מסרה (הסתת לסבל) [החצב לסתת] והוזק בין בסיתות בין באבן הסתת חייב. הסתת לסבל והוזק בסיתות הסתת חייב. באבן הסבל חייב. עלתה וישבה בדימוס ונפלה פטור.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 10:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: שתי גנות זו על גב זו והירק בינתיים רבי מאיר אומר של עליון. רבי יהודה אומר של תחתון. אמר רבי מאיר ומה אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק. אמר רבי יהודה אם ירצה התחתון למלאות גינתו עפר אין כאן ירק. אמר רבי מאיר וכי מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מניין ירק זה חייה. רבי שמעון אומר כל …
משנה: שתי גנות זו על גב זו והירק בינתיים רבי מאיר אומר של עליון. רבי יהודה אומר של תחתון. אמר רבי מאיר ומה אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק. אמר רבי יהודה אם ירצה התחתון למלאות גינתו עפר אין כאן ירק. אמר רבי מאיר וכי מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מניין ירק זה חייה. רבי שמעון אומר כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון.

Jerusalem Talmud Bava Batra (17)

Jerusalem Talmud Bava Batra 1:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה. רבי יהודה אומר עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבה אומר בית רובע. ולא את הטריקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא א …
משנה: אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה. רבי יהודה אומר עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבה אומר בית רובע. ולא את הטריקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. זה הכלל. כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין. אימתי. בזמן שאין שניהם רוצים. אבל בזמן ששניהן רוצין אפלו בפחות יחלוקו. וכתבי הקודש אף על פי ששניהן רוצין לא יחלוקו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 2:1:4 רבי יהודה אומר

הדא דתימר. בריחיא דתמן. ברם בריחיא דידן שלשה מן האיצטרוביל שהן ארבעה מן הקלת. ואת התנור ג̇ מן הכיליא שהן ד̇ מן השפה. רבי יודן בן פזי אמר. מן השפה החיצונה ולפנים. ורבנן אמרי. מן השפה הפנימית ולחוץ. היה עשוי כשובך מהו. נישמעינה מהדא. רבי יהודה אומר. עד שתהא תחתיו מעזיבה ג̇ טפחים ובכירה טפח. וכירה לא כ …
הדא דתימר. בריחיא דתמן. ברם בריחיא דידן שלשה מן האיצטרוביל שהן ארבעה מן הקלת. ואת התנור ג̇ מן הכיליא שהן ד̇ מן השפה. רבי יודן בן פזי אמר. מן השפה החיצונה ולפנים. ורבנן אמרי. מן השפה הפנימית ולחוץ. היה עשוי כשובך מהו. נישמעינה מהדא. רבי יהודה אומר. עד שתהא תחתיו מעזיבה ג̇ טפחים ובכירה טפח. וכירה לא כמין שובך היא עשויה. ותימר. בין מלמעלן בין מלמטן טפח. וכא בין מלמעלן בין מלמטן ג̇ טפחים.
Jerusalem Talmud Bava Batra 2:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמייה. ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמות כדי שיהא זוקף את הסולם. מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח. רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין מלא שגר היונה. ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו …
משנה: מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמייה. ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמות כדי שיהא זוקף את הסולם. מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח. רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין מלא שגר היונה. ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 2:11:1 רבי יהודה אומר

משנה: אילן שהוא נוטה לתוך שדה חבירו קוצץ מלא מרדע על גבי המחרישה. החרוב והשיקמה כנגד המשקולת. בית השלחין כל האילן כנגד המשקולת. אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת. אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו. רבי יהודה אומר טעון פשתן או חבילי זמורות. רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המ …
משנה: אילן שהוא נוטה לתוך שדה חבירו קוצץ מלא מרדע על גבי המחרישה. החרוב והשיקמה כנגד המשקולת. בית השלחין כל האילן כנגד המשקולת. אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת. אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו. רבי יהודה אומר טעון פשתן או חבילי זמורות. רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולות מפני הטומאה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:1:2 רבי יודה אומר

הלכה: חזקת הבתים בורות שיחין ומערות כול'. מניין לחזקות. אמר רבי יוחנן. שמענו מהולכי אושא משור המועד למדו. אמר רבי יוסי. מאן אית ליה שור המועד לג̇ ימים. לא רבי יודה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. לא אמרו ג̇ שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא שנה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:3:1 אמר רבי יהודה

משנה: שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל. היה ביהודה והחזיק בגליל בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה. אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה האחרת.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: המרזב אין לו חזקה ויש למקומו חזקה. המזחילה יש לה חזקה. סולם המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה. חלון המצרית אין לה חזקה ולצורית יש לה חזקה. אי זו הוא חלון המצרית כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכה. רבי יהודה אומר אם יש לה מלבן אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה הרי זו חזקה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 4:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: המוכר את הבית לא מכר את היציע ואף על פי שהיא פתוחה לתוכו ולא את החדר שלפנים ממנו ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. רבי יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור.
Jerusalem Talmud Bava Batra 4:1:3 רבי יהודה אומר

ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. סוף דבר מעקה. היו אחורי בתים מקיפין אותו היו שם עמודים וכלונסיות על גביהן. נישמעינה מהדא. רבי יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור. אמרין. והוא שיש שם מעקה גבוה עשרה טפחים.
Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת ההוגין ואת כל המנהיגין אותה אבל לא מכר לא את העבדים ולא את המרצופין ולא את האנתיקי. בזמן שאמר לו היא וכל שבתוכה הרי כולן מכורין. מכר את הקרון לא מכר את הפרדות. מכר את הפרדות לא מכר את הקרון. מכר את הצמד לא מכר את הבקר. מכר את הבקר לא מכר את הצמד. רבי יה …
משנה: המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת ההוגין ואת כל המנהיגין אותה אבל לא מכר לא את העבדים ולא את המרצופין ולא את האנתיקי. בזמן שאמר לו היא וכל שבתוכה הרי כולן מכורין. מכר את הקרון לא מכר את הפרדות. מכר את הפרדות לא מכר את הקרון. מכר את הצמד לא מכר את הבקר. מכר את הבקר לא מכר את הצמד. רבי יהודה אומר הדמים מודיעין. כיצד אמר לו מכור לי את צמדך במאתים זוז הדבר ידוע שאין הצמד במאתים זוז. וחכמים אומרים אין הדמים ראייה. המוכר את החמור לא מכר את כליו. נחום המדי אומר מכר את כליו. רבי יהודה אומר פעמים מכורין ופעמים אינן מכורין. כיצד. היה חמור לפניו וכליו עליו ואמר לו מכור לי חמורך זו הרי כליו מכורין חמורך ההוא אין כיליו מכורין. המוכר את החמור מכר את הסיח. מכר את הפרה לא מכר את בנה. מכר אשפות מכר זיבלה. מכר בור מכר מימיו. מכר כוורת מכר דבורים. מכר שובך מכר יונים. הלוקח פירות שובך מפריח בריכה הראשונה כוורת נוטל ג̇ נחילים ומסרס חלות דבש ומניח שתי חלות. זיתם לקוץ מניח שתי גרופיות.
Jerusalem Talmud Bava Batra 5:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: ארבע מדות במוכרים. מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו. רעות ונמצאו יפות המוכר יכול לחזור בו. רעות ונמצאו רעות יפות ונמצאו יפות אין אחד מהן יכול לחזור בו. שחמתית ונמצאת לבנה לבנה ונמצאת שחמתית עצים שלזית ונמצאו שלשיקמה שלשיקמה ונמצאו שלזית יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהן יכולי …
משנה: ארבע מדות במוכרים. מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו. רעות ונמצאו יפות המוכר יכול לחזור בו. רעות ונמצאו רעות יפות ונמצאו יפות אין אחד מהן יכול לחזור בו. שחמתית ונמצאת לבנה לבנה ונמצאת שחמתית עצים שלזית ונמצאו שלשיקמה שלשיקמה ונמצאו שלזית יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהן יכולין לחזור בהן. המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה. אם היה פיקח שוכר את מקומן. הלוקח פישתן מחבירו הרי זה לא קנה עד שיטלטלנו ממקום למקום ואם היה במחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה. המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו או שהוזלו אם עד שלא נתמלאת המידה למוכר משנתמלאת המידה ללוקח. ואם היה סרסור ביניהן נשברה החבית נשברה לסרסור. חייב להטיף לו שלש טיפין. הירכינה ומיצת הרי זה של מוכר. והחנווני אינו חייב להטיף לו שלש טיפין. רבי יהודה אומר לילי שבת עם חשיכה פטור.
Jerusalem Talmud Bava Batra 5:4:2 בשם רבי יהודה

הלכה: ארבע מידות במוכרים כול'. והיכי. אם בשהיתה המידה למוכר חזקה למוכר. אם היתה ללוקח חזקה ללוקח. רבי יהודה בשם שמואל רבי לא בשם רבי יהודה בריבי. כיני מתניתא. בשהיתה המידה לאדם אחר. תני. רבי יודה אומר. ולילי שבת עם חשיכה פטור מפני שהוא רשות. וחכמים אומרים. בין כך ובין כך חייב. מאי טעמא אמר רבי יודן. …
הלכה: ארבע מידות במוכרים כול'. והיכי. אם בשהיתה המידה למוכר חזקה למוכר. אם היתה ללוקח חזקה ללוקח. רבי יהודה בשם שמואל רבי לא בשם רבי יהודה בריבי. כיני מתניתא. בשהיתה המידה לאדם אחר. תני. רבי יודה אומר. ולילי שבת עם חשיכה פטור מפני שהוא רשות. וחכמים אומרים. בין כך ובין כך חייב. מאי טעמא אמר רבי יודן. אם שכיר הוא בא בשכרו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 6:2:3 בשם רבי יודה

רב המנונא ספרא שאל לרבי חנינה. כתוב אחד אומר קומתו שלשים אמה וכתוב אחר אומר קומתו עשרים אמה. ולא הוה דשמעה ולא אמרין ליה כלום. שאל לרבי ירמיה. אמר ליה. מן הקרקע ולמעלן שלשים אמה. מן הדביר ולמעלן עשרים אמה. אמר רבי אבהו. מפכליה דביר. דביר היה עומד מן הקרקע ועד הקורות. דכתיב וספון בארז מן הקרקע ועד הק …
רב המנונא ספרא שאל לרבי חנינה. כתוב אחד אומר קומתו שלשים אמה וכתוב אחר אומר קומתו עשרים אמה. ולא הוה דשמעה ולא אמרין ליה כלום. שאל לרבי ירמיה. אמר ליה. מן הקרקע ולמעלן שלשים אמה. מן הדביר ולמעלן עשרים אמה. אמר רבי אבהו. מפכליה דביר. דביר היה עומד מן הקרקע ועד הקורות. דכתיב וספון בארז מן הקרקע ועד הקורות. אלא מן הקרקע ולמעלן שלשים אמה מן הכרוב ולמעלן עשרים אמה. אמר רבי תנחומא. מסורת אגדה היא שאין מקום דביר עולה מן המיניין. אמר רבי לוי. ולא מקום ארון עולה מן המיניין. אמר רבי לוי ותני כן בשם רבי יודה בירבי אלעאי. ארון עומד באמצע וחולק הבית עשר אמות לכל רוח.
Jerusalem Talmud Bava Batra 8:8:1 דברי רבי יהודה

משנה: הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אינו צריך. הכותב נכסיו לבנו אחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב. מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב. האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומה ש …
משנה: הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אינו צריך. הכותב נכסיו לבנו אחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב. מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב. האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשין.
Jerusalem Talmud Bava Batra 10:1:10 רבי יודה אומר

חשיב רבי לקיים דברי רבי חנניה בן גמליאל. גופו שלגט מוכיח עליו אם פשוט הוא אם אינו פשוט. מהו גופו שלגט. אמר רבי בא. מדמר רב הונא. לעולם אין העדים חותמין מלמטה עד שיקראו בו מלמעלן. אני פלוני בן פלוני מקובל אני עלי כל מה שכתוב למעלן. והתני. טופס שטרות כן הוא. אמר רבי מני. טופס שטרות מקושרות כן הוא. אמר …
חשיב רבי לקיים דברי רבי חנניה בן גמליאל. גופו שלגט מוכיח עליו אם פשוט הוא אם אינו פשוט. מהו גופו שלגט. אמר רבי בא. מדמר רב הונא. לעולם אין העדים חותמין מלמטה עד שיקראו בו מלמעלן. אני פלוני בן פלוני מקובל אני עלי כל מה שכתוב למעלן. והתני. טופס שטרות כן הוא. אמר רבי מני. טופס שטרות מקושרות כן הוא. אמר רבי אבין. ואפילו תימר. הוא פשוט הוא מקושר. בפשוט מעכב במקושר אינו מעכב. רבי יודה אומר. במוסיף על ההלכה. פשוט בשנים מקושר בשלשה. והן עושין אותו בשלשה. פשוט מתוכו מקושר מאחריו. והן עושין אותו מתוכו ומאחריו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 10:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם לא נתתי לו מכן ועד יום פלוני תן לו שטרו הגיע הזמן ולא נתן רבי יוסי אומר יתן. רבי יהודה אומר לא יתן. מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לפני בית דין והן עושין לו קיום איש פלוני בן איש פלוני נמחק שטרו ביום פלוני ופלוני ופלוני עידיו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 10:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: מי שפרע מקצת חובו רבי יהודה אומר יחליף. ורבי יוסי אומר יכתוב שובר. אמר רבי יהודה נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים. אמר לו רבי יוסה וכן יפה לו ואל ירע כוחו של זה.

Jerusalem Talmud Sanhedrin (35)

Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: מכות בשלשה משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה. עבור החדש בשלשה עבור השנה בשלשה דברי רבי מאיר. רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה. ואם גמרו בשלשה מעוברת. סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון. ורבי יהודה אומר בחמשה. החליצה והמיאונין בשלשה. נטע רבי …
משנה: מכות בשלשה משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה. עבור החדש בשלשה עבור השנה בשלשה דברי רבי מאיר. רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה. ואם גמרו בשלשה מעוברת. סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון. ורבי יהודה אומר בחמשה. החליצה והמיאונין בשלשה. נטע רביעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה וההקדשות בשלשה. וערכין המיטלטלין בשלשה. רבי יהודה אומר אחד מהן כהן. והקרקעות תשעה וכהן. ואדם כיוצא בהן. דיני נפשות בעשרים ושלשה. הרובע והנרבע בעשרים ושלשה שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה ואומר ואת הבהמה תהרגו. שור הנסקל בעשרים ושלשה שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור. הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה. רבי ליעזר אומר כל הקודם להרגן זכה. רבי עקיבה אומר מיתתן בעשרים ושלשה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:21 רבי יהודה אומר

אין מעברין לשנה אלא אם כן היתה חסירה רוב החודש. וכמה רוב החודש. י״ו יום. רבי יהודה אומר שתי ידות החודש כ״א יום. אמר רבי שמואל בר נחמן. והוא שיקרב העומר סוף ניסן שלתקופות. אמר רבי יוסי. עד הפסח. אמר רב מתניה. והוא שיטלו לולב בסוף תשרי שלתקופות.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:36 רבי יהודה אומר

סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר בחמשה. מה טעמא דרבי שמעון. וסמכו שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחר הרי שלשה. מה טעמא דרבי יהודה. וסמכו שנים. זקני שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד. הרי חמשה. ובעגלה ערופה מה טעמא דרבי שמעון. זקניך שנים. ושפטיך שנים …
סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר בחמשה. מה טעמא דרבי שמעון. וסמכו שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחר הרי שלשה. מה טעמא דרבי יהודה. וסמכו שנים. זקני שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד. הרי חמשה. ובעגלה ערופה מה טעמא דרבי שמעון. זקניך שנים. ושפטיך שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה. מה טעמא דרבי יהודה. זקיניך ושופטיך שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחר הרי שלשה. אמר רבי. נראין דברי רבי יהודה בערופה דלא דריש ויצאו. ונראין דברי רבי שמעון בסמיכה דלא דריש וסמכו. אין תימר. נראין דברי רבי יהודה בערופה כמו דו דרש וסמכו ידרוש ויצאו. אשכח תימר. ויצאו שנים. זקיניך שנים. ושפטיך שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד. הרי שבעה. מה מקיים רבי שמעון זקיניך ושפטיך. זקיניך שהן שופטיך. תני רבי ליעזר בן יעקב אומר. זקיניך. זה בית דין הגדול. ושפטיך. זה מלך וכהן גדול.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:4 רבי יהודה אומר

אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. רבי יהודה אומר. כתחילה. ויעל דוד בדבר גד זה מלך ונביא. ויחל שלמה לבנות את בית יי אלהי ישראל בהר המוריה אשר נראה לו אילו אורים ותומים. לדוד אביהו זה סנהדרין. שאל אביך ויגדך זקיניך ויאמרו לך. השיר וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה. תודות ואעמיד …
אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. רבי יהודה אומר. כתחילה. ויעל דוד בדבר גד זה מלך ונביא. ויחל שלמה לבנות את בית יי אלהי ישראל בהר המוריה אשר נראה לו אילו אורים ותומים. לדוד אביהו זה סנהדרין. שאל אביך ויגדך זקיניך ויאמרו לך. השיר וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה. תודות ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל החומה לשער האשפות. אמר רבי שמואל בר יודן. מה כתוב מהלכות לא תהלוכות. אלא בניטלות על ידי אחר.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:6 רבי יהודה אומר

כיצד היו מהלכות. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי. חד אמר. זו כנגד זו. וחרנה אמר. זו אחר זו. ושניהן מקרא אחד דורשין. והתודה השינית ההולכת למול ואני אחריה. מאן דמר. זו כנגד זו. והוא יושב ממולי. ומאן דמר. זו אחר זו. ומלק את ראשו ממול ערפו. ומאן דמר. זו כנגד זו. נמצא כל מקום ומקום מתכפר בתודה אחת. ומאן דמר …
כיצד היו מהלכות. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי. חד אמר. זו כנגד זו. וחרנה אמר. זו אחר זו. ושניהן מקרא אחד דורשין. והתודה השינית ההולכת למול ואני אחריה. מאן דמר. זו כנגד זו. והוא יושב ממולי. ומאן דמר. זו אחר זו. ומלק את ראשו ממול ערפו. ומאן דמר. זו כנגד זו. נמצא כל מקום ומקום מתכפר בתודה אחת. ומאן דמר. זו אחר זו. נמצא כל מקום ומקום מתכפר בשתי תודות. מאן דמר. זו אחר זו. יאות דתנינן. הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת. ומאן דמר. זו כנגד זו. אי זו היא הפנימית. זו שסמוכה לבית. רבי יסא בשם רבי יוחנן. על פי נביא נאכלת. אמר רבי זירא. תניי תמן. נביא יש כאן אורים ותומים למה אני צריך. אשכח תני. רבי יהודה אומר. צריך אורים ותומים.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: סנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים ושלשה. ומניין לגדולה שהיא של שבעים ואחד. שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהן הרי שבעים ואחד. רבי יהודה אומר. שבעים. ומניין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה. שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת הרי כאן עשרים. ומניין לעדה שהיא ע …
משנה: סנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים ושלשה. ומניין לגדולה שהיא של שבעים ואחד. שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהן הרי שבעים ואחד. רבי יהודה אומר. שבעים. ומניין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה. שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת הרי כאן עשרים. ומניין לעדה שהיא עשרה. שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב. ומניין להביא עוד שלשה. ממשמע שנאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות שומע אני שאמר היה עמהם לטובה. אם כן למה נאמר אחרי רבים להטות. לא כהטיי‍תך לטובה הטיי‍תך לרעה. הטיי‍תך לטובה על פי (עד) אחד. הטיי‍תך לרעה על פי שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן עשרים ושלשה. וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין מאה ועשרים. רבי נחמיה אומר מאתים ושלשים כדי שרי עשרות.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: כהן גדול דן ודנין אותו מעיד ומעידין אותו. חולץ וחולצין לאשתו ומיבמין לאשתו. אבל הוא אינו מיבם מפני שהוא אסור באלמנה. מת לו מת אינו יוצא אחר המטה אלא הן ניכסין והוא נגלה. הן ניגלין והוא נכסה. ויוצא עמהן עד פתח העיר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:1:5 רבי יהודה אומר

כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל אותו היום. רבי שמעון אומר. גומר כל העבודה שיש בידו ובא לו. בין רבי מאיר לרבי שמעון חדא. בין רבי יודה לרבי שמעון חדא. בין רבי מאיר לרבי יודה הכנסה. רבי יעקב בן דסאי. מפסיק ביניהון. רבי מאיר אומר. היה בפנים היה יוצא. היה בחוץ היה נכנס. רב …
כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל אותו היום. רבי שמעון אומר. גומר כל העבודה שיש בידו ובא לו. בין רבי מאיר לרבי שמעון חדא. בין רבי יודה לרבי שמעון חדא. בין רבי מאיר לרבי יודה הכנסה. רבי יעקב בן דסאי. מפסיק ביניהון. רבי מאיר אומר. היה בפנים היה יוצא. היה בחוץ היה נכנס. רבי יהודה אומר. היה בפנים היה נכנס. היה בחוץ לא היה נכנס. רבי שמעון אומר. גומר כל העבודה שיש בידו ובא לו. רבי יוסי בירבי בון בשם רב הונא. מתניתא לריש לקיש. ומן המקדש לא יצא. עמהן אין יוצא. יוצא הוא אחריהן. הן ניכסין והוא נגלה ויוצא עמהן עד פתח העיר. דברי רבי מאיר. רבי יודן אומר. אינו יוצא מן המקדש. שנאמר ומן המקדש לא יצא. יצא לא היה חוזר.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:2:6 תני רבי יהודה

תני רבי יהודה אומר. היו כולן עומדין בשורה. משום כבוד חייבין. משום אבל פטורין. ירדו לספד. הרואין פנים פטורין. ושאין רואין פנים חייבין. והדא דתנינן. כשמנחם אחרים כל העם עוברין זה אחר זה והממונה ממצעו בינו לבין העם. כמשנה הראשונה. והא דתנינן. הפנימין פטורין והחיצונין חייבין. כמשנה הראשונה. אמר רבי חנינ …
תני רבי יהודה אומר. היו כולן עומדין בשורה. משום כבוד חייבין. משום אבל פטורין. ירדו לספד. הרואין פנים פטורין. ושאין רואין פנים חייבין. והדא דתנינן. כשמנחם אחרים כל העם עוברין זה אחר זה והממונה ממצעו בינו לבין העם. כמשנה הראשונה. והא דתנינן. הפנימין פטורין והחיצונין חייבין. כמשנה הראשונה. אמר רבי חנינה. בראשונה היו משפחות עומדות והאבילין עוברין. משרבת תחרות בציפרין התקין רבי יוסי שיהו משפחות עוברות והאבילים עומדין. אמר רבי שמואל דסופפתה. חזרו הדברים ליושנן.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו לא חולץ ולא חולצין את אשתו לא מייבם ולא מייבמין את אשתו. רבי יהודה אומר אם רצה לחלוץ וליבם זכור לטוב. אמרו לו אם רצה אין שומעין לו. ואין נושאין את אלמנתו. רבי יהודה אומר. נושא הוא המלך אלמנתו של מלך. שכן מצינו בדוד שנשא אלמנתו של שאול שנאמר ואתנה …
משנה: מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו לא חולץ ולא חולצין את אשתו לא מייבם ולא מייבמין את אשתו. רבי יהודה אומר אם רצה לחלוץ וליבם זכור לטוב. אמרו לו אם רצה אין שומעין לו. ואין נושאין את אלמנתו. רבי יהודה אומר. נושא הוא המלך אלמנתו של מלך. שכן מצינו בדוד שנשא אלמנתו של שאול שנאמר ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדנך בחיקך:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטורין שלו. רבי יהודה אומר אם רוצה לצאת אחר המיטה יוצא שכן מצינו בדוד שיצא אחר מיטתו של אבנר שנאמר והמלך דוד הלך אחרי המיטה. אמרו לו לא היה הדבר אלא לפייס. וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: לא ירבה לו נשים אלא שמונה עשרה. רבי יהודה אומר מרבה הוא לו ובלבד שלא יהו מסירות את לבו. רבי שמעון אומר אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זה לא ישאנה. אם כן למה נאמר ולא ירבה לו נשים דאפילו כאביגיל. לא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו. וכסף וזהב לא ירבה לו מאד אלא כדי ליתן אפסנייא. וכותב לו ספר תורה לשמו …
משנה: לא ירבה לו נשים אלא שמונה עשרה. רבי יהודה אומר מרבה הוא לו ובלבד שלא יהו מסירות את לבו. רבי שמעון אומר אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זה לא ישאנה. אם כן למה נאמר ולא ירבה לו נשים דאפילו כאביגיל. לא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו. וכסף וזהב לא ירבה לו מאד אלא כדי ליתן אפסנייא. וכותב לו ספר תורה לשמו. יוצא למלחמה והוא עמו נכנס והוא עמו. יושב בדין הוא אצלו. מסב והוא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ואין רואין אותו כשהוא מסתפר ולא כשהוא ערום. ולא בבית המרחץ שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:5:1 אמר רבי יהודה

משנה: אילו הן הפסולין המשחק בקוביא והמלוה ברבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים. אמר רבי שמעון מתחלה לא היו קורין אותן אלא אוספי שביעית. משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית. אמר רבי יהודה אימתי. בזמן שאין להם אומנות אלא היא אבל יש להן אומנות שלא היא הרי זה כשר:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: ואילו הן הקרובין אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו. אמר רבי יוסי זו משנת רבי עקיבה. אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו. וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה. היה קרוב ונתרחק הרי זה כשר. רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו …
משנה: ואילו הן הקרובין אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו. אמר רבי יוסי זו משנת רבי עקיבה. אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו. וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה. היה קרוב ונתרחק הרי זה כשר. רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנו הרי זה קרוב:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:9:7 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה. שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב. רבי ישמעאל אומר. אומרין לו. לבוש כשם שהוא לבוש או הלבישהו כשם שאת לבוש.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 4:7:5 רבי יהודה אומר

הכל כשירין לדון דיני ממונות. רבי יהודה אומר. אפילו ממזירין. רבי יהודה אומר. אין מדקדקין ביין נסך.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 4:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה. ושני סופרי דיינין עומדין לפניהן אחד מימין ואחד משמאל וכותבין דברי מזכין ודברי מחייבין. רבי יהודה אומר שלשה היו. אחד כותב דברי מחייבין ואחד כותב דברי מזכין והשלישי כותב דברי מזכין ודברי מחייבין: ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהן וכל א …
משנה: סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה. ושני סופרי דיינין עומדין לפניהן אחד מימין ואחד משמאל וכותבין דברי מזכין ודברי מחייבין. רבי יהודה אומר שלשה היו. אחד כותב דברי מחייבין ואחד כותב דברי מזכין והשלישי כותב דברי מזכין ודברי מחייבין: ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהן וכל אחד ואחד מכיר את מקומו. צרכו לסמוך סומכין מן הראשונה. אחד מן השנייה בא לו לראשונה ואחד מן השלישית בא לו לשנייה. ובוררין להן עוד אחד מן הקהל ומושיבין אותו בשלישית. ולא היה יושב במקומו של ראשון אלא יושב במקום שהוא ראוי לו:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 5:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קימת שזה יודע בעבורו של חדש וזה לא ידע. אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטילה. אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קימת. אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטילה. רבי יהודה אומר קיימת. אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטילה שבחמש ח …
משנה: אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קימת שזה יודע בעבורו של חדש וזה לא ידע. אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטילה. אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קימת. אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטילה. רבי יהודה אומר קיימת. אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטילה שבחמש חמה במזרח ובשבע במערב:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 5:3:3 רבי יודה אומר

רבי מאיר אומר. משש שעות ולמעלן מדבריהן. רבי יודה אומר. משש שעות ולמעלה דברי תורה. מאי טעמא דרבי מאיר. אך ביום הראשון. זה חמשה עשר. יכול משתחשך. תלמוד לומר אך חלק. הא כיצד. תן לו שעה אחת קודם שקיעת החמה. מאי טעמא דרבי יהודה. אך ביום הראשון. זה ארבעה עשר. יכול כל היום. תלמוד לומר אך חלק. חציו לחמץ וחצ …
רבי מאיר אומר. משש שעות ולמעלן מדבריהן. רבי יודה אומר. משש שעות ולמעלה דברי תורה. מאי טעמא דרבי מאיר. אך ביום הראשון. זה חמשה עשר. יכול משתחשך. תלמוד לומר אך חלק. הא כיצד. תן לו שעה אחת קודם שקיעת החמה. מאי טעמא דרבי יהודה. אך ביום הראשון. זה ארבעה עשר. יכול כל היום. תלמוד לומר אך חלק. חציו לחמץ וחציו למצה. מחלפת שיטת רבי מאיר. תמן אמר. אך לרבות. וכא אמר. אך למעט. אמר רבי שמואל בר אבודמי. מיעטו שאינו מחמץ. רבי מאיר אומר. לא תאכל עליו חמץ. על אכילתו. רבי יהודה אומר. לא תאכל עליו חמץ. על עשייתו.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 6:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: רחוק מבית הסקילה עשר אמות אומר לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא. שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע בני שים נא כבוד ליי אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני: ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליי אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי: ומניין שנתכפר לו …
משנה: רחוק מבית הסקילה עשר אמות אומר לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא. שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע בני שים נא כבוד ליי אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני: ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליי אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי: ומניין שנתכפר לו ודויו שנאמר ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יי ביום הזה. היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעתיד לבוא. ואם אינו יודע להתודות אומרים לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עוונותי. רבי יהודה אומר אם היה יודע שהוא מזומם אומר תהא מיתתי כפרה על כל עוונותי חוץ מעון זה. אמרו לו אם כן יהו כל אדם אומר כך כדי לנקות את עצמן:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 6:4:1 דברי רבי יהודה

משנה: רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את בגדיו. האיש מכסין אותו מלפניו והאשה מלפניה ומאחריה דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שהוא פותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו. רבי יהודה אומר אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות שרפה אלא פותחין את פיו בצבת ש …
משנה: מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שהוא פותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו. רבי יהודה אומר אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות שרפה אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו. אמר רבי אלעזר בן צדוק מעשה בבת כהן שזנתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה. אמרו לו מפני שלא היה בית דין שבאותה שעה בקי:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: מצות הנהרגין. היו מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר ניוול הוא זה אלא מניח את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: הבא על האם חייב עליה משום אם ומשום אשת אב. רבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד. הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין בין מן הנישואין. הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסי …
משנה: הבא על האם חייב עליה משום אם ומשום אשת אב. רבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד. הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין בין מן הנישואין. הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסין בין מן הנישואין.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:6:5 רבי יהודה אומר

תמן תנינן. רבי יהודה אומר. אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת. הא אם היתה אמו ראויה לאביו חייב שתים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא שנייא. בין שהיתה אמו ראויה לאביו בין שאין אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת. טעמיה דרבי יוחנן. אמך היא. משום אמו אתה מחייבו. ערה את כל הפרשה לאם. רבי בון בר חייה …
תמן תנינן. רבי יהודה אומר. אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת. הא אם היתה אמו ראויה לאביו חייב שתים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא שנייא. בין שהיתה אמו ראויה לאביו בין שאין אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת. טעמיה דרבי יוחנן. אמך היא. משום אמו אתה מחייבו. ערה את כל הפרשה לאם. רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא. מה ראה רבי יוחנן לתפוש את האם ולהניח את אשת האב. אמר ליה. דהוא סבר כרבי ישמעאל. דרבי ישמעאל דרש. ערות אשת אביך. בזכור הכתוב מדבר. ואין אביו בכלל הזכור. אלא לחייבו שתים. דתני. הבא על אביו חייב עליו שתים. וניתני. שלשים ושבע כריתות בתורה. רבי מנא אמר. כל שם זכור אחד. ערות אשת אביך באשת אב הכתוב מדבר. ערות אמך זו אמו שהיא אשת אביו. אמו שאינה אשת אביו מניין. אמך היא לא תגלה ערותה. מה עבד לה רבי ישמעאל. פתר לה לאחר מיתה. ולית לרבי עקיבה כן ערות אביך היא. לא שנייא בין בחייה בין לאחר מיתה. רבי עקיבה דרש. ערות אשת אביך. באשת אב הכתוב מדבר. ערות אמך זו אמו שהיא אשת אביו. אמו שאינה אשת אביו מניין. אמך היא לא תגלה ערוותה. מה עבד לה רבי ישמעאל. פתר לה לאחר מיתה. ולית ליה לרבי עקיבה כן ערות אביך ערות אמך. מה אביך כל שהוא אביך בין לעונש בין לאזהרה. אף אמך כל שהיא אמך בין לעונש בין לאזהרה. לא מסתברא דדריש אהן קרייא. אלא רבי יודה דלית ליה אמו שהיא אשת אביו צריך מידרוש ערות אביך וערות אמך. מה אביך כל שהוא אביך בין לעונש בין לאזהרה. אף אמך כל שהיא אמך בין לעונש בין לאזהרה. אמר רבי זעירה. הדא אמרה. למידין מגזירה שוה אפילו מופנה מצד אחד. אמר ליה רבי יודן. לית דא פשיטא על דרבי עקיבה. דרבי עקיבה אמר. גזירה שוה אף על פי שאינו מופנה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 8:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: גנב משל אביו ואכל ברשות אביו משל אחרים ואכל ברשות אחרים משל אחרים ואכל ברשות אביו אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 8:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה אביו אינו רוצה ואמו רוצה אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיהו שניהם רוצים. רבי יהודה אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו נעשה בן סורר ומורה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 8:9:2 רבי יודה אומר

הלכה: אילו שמצילין אותן בנפשן כול'. הרודף אחר חבירו להורגו בין בבית בין בשדה מצילין אותו בנפשו. אחד הרודף אחר חבירו להורגו ואחד הרודף אחר כל שאר עבירות שבתורה מצילין אותו בנפשו. אבל אם היתה אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לנתין ולממזר. אין מצילין אותו בנפשו. נ …
הלכה: אילו שמצילין אותן בנפשן כול'. הרודף אחר חבירו להורגו בין בבית בין בשדה מצילין אותו בנפשו. אחד הרודף אחר חבירו להורגו ואחד הרודף אחר כל שאר עבירות שבתורה מצילין אותו בנפשו. אבל אם היתה אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לנתין ולממזר. אין מצילין אותו בנפשו. נעשה המעשה אין מצילין אותו בנפשו. אם יש שם מושיעים אין מצילין אותו בנפשו. רבי יודה אומר. אם אמרה. הנח לו. אין מצילין אותו בנפשו. שאם ממחין הן על ידיו נמצאו באין לידי שפיכות דמים.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: רוצח שנתערב באחרים כולן פטורין. רבי יהודה אומר כונסין אותן לכיפה. כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה ידונו בקלה. הנסקלין בנשרפין רבי שמעון אומר יידונו בסקילה שהשריפה חמורה וחכמים אומרים יידונו בשריפה שהסקילה חמורה. אמר להן רבי שמעון אילו לא היתה שריפה חמורה לא ניתנה לבת כהן שזינת. אמרו לו אילו לא ה …
משנה: רוצח שנתערב באחרים כולן פטורין. רבי יהודה אומר כונסין אותן לכיפה. כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה ידונו בקלה. הנסקלין בנשרפין רבי שמעון אומר יידונו בסקילה שהשריפה חמורה וחכמים אומרים יידונו בשריפה שהסקילה חמורה. אמר להן רבי שמעון אילו לא היתה שריפה חמורה לא ניתנה לבת כהן שזינת. אמרו לו אילו לא היתה סקילה חמורה לא נתנה למגדף ולעובדי עבודה זרה. הנהרגין בנחנקין רבי שמעון אומר בסייף וחכמים אומרים בחנק:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:12 רבי יהודה אומר

בר קפרא אמר. אחז וכל מלכי ישראל הרשעים אין להן חלק לעולם הבא. מה טעם. כל מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי. מתיבין ליה. הרי הוא נמנה בפטייה של מלכים. בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה. אמר לון. מפני שהיה בו בושת פנים. מה בושת היה בו. רבי אחא בשם רבי לעזר רבי יוסי בשם רבי יהושע בן לוי. את מוצא בשעה ש …
בר קפרא אמר. אחז וכל מלכי ישראל הרשעים אין להן חלק לעולם הבא. מה טעם. כל מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי. מתיבין ליה. הרי הוא נמנה בפטייה של מלכים. בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה. אמר לון. מפני שהיה בו בושת פנים. מה בושת היה בו. רבי אחא בשם רבי לעזר רבי יוסי בשם רבי יהושע בן לוי. את מוצא בשעה שהיה הנביא בא לקטרגו היה בורח למקום טומאה וכובש את פניו במקום טומאה. לומר שאין שכינה שורה במקום טומאה. הדא היא דכתיב ויאמר יי אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הבריכה העליונה אל מסילת שדה כובס. אל תהי קורא כובס אלא כובש. שהיה כובש פניו ובורח ממנו. הא כיצד. בשעה שהיה הנביא בא לקטרגו היה בורח למקום טומאה וכובש את פניו במקום טומאה. רבי יהודה אומר. מפני שנתייסר בבנו הבכור. מה טעם. ויהרג זמרי גבור אפרים וגו'. רבי הושעיה רבה אמר. מפני שהיה אביו צדיק. ומנשה לא היה אביו צדיק. מנשה אביו צדיק ובנו רשע. יחזקיהו אביו רשע ובנו רשע. הוא שיחזקיהו אומר הנה לשלום מר לי מר. מר לי מלפניי מאחז. מר לי מאחריי ממנשה. אחז אביו צדיק ובנו צדיק. הדא היא דכתיב. יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט. וזרע צדיק נמלט אין כתוב כאן אלא וזרע צדיקים נמלט. זרע שהוא מוטל בין שני צדיקים נמלט.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. שלשה מלכים אחאב ירבעם מנשה. רבי יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא שנאמר ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו. אמרו לו למלכותו השיבו. לא השיבו לחיי העולם הבא. ארבעה הדיוטות בלעם ודואג אחיתפל וגחזי:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:3:3 רבי יהודה אומר

תני. רבי נחמיה אומר. ממשמע שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם. רבי יהודה אומר. לא ידון לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן רוחי בבני אדם. רבי שמעון אומר. לא ידון לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן שלצדיקים. אחרים אומרים. לא ידון לו רוחי. שאיני מחזירה לנדנה. רבי יהושע בן לוי אמר. …
תני. רבי נחמיה אומר. ממשמע שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם. רבי יהודה אומר. לא ידון לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן רוחי בבני אדם. רבי שמעון אומר. לא ידון לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן שלצדיקים. אחרים אומרים. לא ידון לו רוחי. שאיני מחזירה לנדנה. רבי יהושע בן לוי אמר. עיקר זריבתן לחולטנית. מה טעם. בעת יזורבו נצמתו בחומו נדעכו ממקומם. מהו בחומו. בריתוחן. אמר רבי יוחנן. כל טיפה וטיפה שהיה הקדוש ברוך הוא מוריד עליהן היה מרתיחה בתוך גיהנם ומורידה עליהן. הדא היא דכתיב בחומו נדעכו ממקומם. יהודה בירבי חזקיה ורבי אמרין. הקדוש ברוך הוא דן את הרשעים בגיהנם שנים עשר חודש. כתחילה הוא מכניס בהן חכך ואחר כך הוא מכניסן לאור והן אומרים. הוי הוי. ואחר כך הוא מכניסן לשלג והן אומרים. ווי ווי. מה טעם. ויעליני מבור שאון מטיט היון. מהו מטיט היון. מקום שהן אומרין בו הוי. ויקבלו דינם ויהא להן חלק לעולם הבא. על שם ולץ לא שמע גערה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:6:2 רבי יהודה אומר

הלכה: אנשי עיר הנדחת כול'. עיר. לא כפר. עיר. לא כרך. והיא שתהא מחמשה ועד עשרה. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. ממאה ועד רובו שלשבט. שנים שהדיחו את שנים. אותם שנים שהדיחו את שנים מהו ליתן עליהם תורת המדיחין תורת הנידחים. היו שם גרים ותושבים מהו שישלימו לרוב. היו שם ביברים שלחיה ושלעופות ושלדגים עוף שה …
הלכה: אנשי עיר הנדחת כול'. עיר. לא כפר. עיר. לא כרך. והיא שתהא מחמשה ועד עשרה. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. ממאה ועד רובו שלשבט. שנים שהדיחו את שנים. אותם שנים שהדיחו את שנים מהו ליתן עליהם תורת המדיחין תורת הנידחים. היו שם גרים ותושבים מהו שישלימו לרוב. היו שם ביברים שלחיה ושלעופות ושלדגים עוף שהוא טס למעלה מעשרה מהו.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: וגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו. רבי יהודה אומר עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו שנאמר והתעמר בו ומכרו. הגונב את בנו רבי יוחנן בן ברוקה מחייב וחכמים פוטרין. גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין רבי יוחנן בן ברוקה מחייב וחכמים פוטרין:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: חומר בדברי סופרים מבדברי תורה האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב: אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלם ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל שנאמר וכל העם ישמעו וייראו דברי רבי עקיבה. רבי …
משנה: חומר בדברי סופרים מבדברי תורה האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב: אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלם ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל שנאמר וכל העם ישמעו וייראו דברי רבי עקיבה. רבי יהודה אומר אין מענין את דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין שלוחים בכל המקומות איש פלוני בן איש פלוני נתחייב מיתה בבית דין:

Jerusalem Talmud Makkot (11)

Jerusalem Talmud Makkot 1:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין העדים נעשים זוממים עד שיזומו את עצמן. כיצד אמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש אמרו להן היאך אתם מעידים שהרי הנהרג הזה או ההורג הזה עמנו אותו היום במקום פלוני אין אילו זוממין. אבל אמרו להן היאך אתם מעידין שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני הרי אלו זוממין ונהרגין על פיהן: באו אחר …
משנה: אין העדים נעשים זוממים עד שיזומו את עצמן. כיצד אמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש אמרו להן היאך אתם מעידים שהרי הנהרג הזה או ההורג הזה עמנו אותו היום במקום פלוני אין אילו זוממין. אבל אמרו להן היאך אתם מעידין שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני הרי אלו זוממין ונהרגין על פיהן: באו אחרים והזימום באו אחרים והזימום אפילו מאה כולם ייהרגו. רבי יהודה אומר. איסטיסית היא זו אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד:
Jerusalem Talmud Makkot 1:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: רבי יוסי בי רבי יהודה אומר לעולם אינו נהרג עד שיהו שני עדיו מתרין בו שנאמר על פי שנים עדים. דבר אחר על פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן:
Jerusalem Talmud Makkot 1:7:2 רבי יהודה אומר

הלכה: רבי יוסי בי רבי יהודה אומר כול'. תני רבי הושעיה. הפסוק הזה אמור בשתי כיתי עדים. כי יקום עד חמס באיש. עד זומם שהוא עונה באיש. לענות בו. לא בעידותו. עדים זוממין מהו שיהו צריכין לקבל התרייה. רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר. עדים זוממין אינן צריכין לקבל התרייה. אמר רבי אבהו. לא חיישון לון. אמר רבי …
הלכה: רבי יוסי בי רבי יהודה אומר כול'. תני רבי הושעיה. הפסוק הזה אמור בשתי כיתי עדים. כי יקום עד חמס באיש. עד זומם שהוא עונה באיש. לענות בו. לא בעידותו. עדים זוממין מהו שיהו צריכין לקבל התרייה. רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר. עדים זוממין אינן צריכין לקבל התרייה. אמר רבי אבהו. לא חיישון לון. אמר רבי יעקב בר דסי. ואית נכולין סגין מאן אילין חמיין חבריהון נפקין מיקטלה ולא אמרין כלום.
Jerusalem Talmud Makkot 2:5:1 דברי רבי יהודה

משנה: האב גולה על ידי בנו והבן על ידי האב. הכל גולים על ידי ישראל וישראל גולים על ידיהם חוץ מעל ידי גר תושב. וגר תושב גולה על ידי גר תושב. הסומא אינו גולה דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר גולה. השונא אינו גולה. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד. רבי שמעון אומר יש שונא גולה ויש שאינו …
משנה: האב גולה על ידי בנו והבן על ידי האב. הכל גולים על ידי ישראל וישראל גולים על ידיהם חוץ מעל ידי גר תושב. וגר תושב גולה על ידי גר תושב. הסומא אינו גולה דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר גולה. השונא אינו גולה. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד. רבי שמעון אומר יש שונא גולה ויש שאינו גולה. כל שהוא יכול לומר לדעת הרג אינו גולה. ושלא לדעת הרג הרי זה גולה:
Jerusalem Talmud Makkot 2:5:3 רבי יודה אומר

והסומא. אמר רבי בא. מאן תנא סומא. רבי יודה. דרבי יודה פוטרו מכל מצות האמורות בתורה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוש את שמע. הא אם ראה פורש. ושניהן מקרא אחד דרשו. בלא ראות. רבי מאיר אומר. לרבות את הסומא. רבי יודה אומר. פרט לסומא. מחלפה שיטתיה דרבי מאיר. תמן הוא אמר פרט וכא …
והסומא. אמר רבי בא. מאן תנא סומא. רבי יודה. דרבי יודה פוטרו מכל מצות האמורות בתורה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוש את שמע. הא אם ראה פורש. ושניהן מקרא אחד דרשו. בלא ראות. רבי מאיר אומר. לרבות את הסומא. רבי יודה אומר. פרט לסומא. מחלפה שיטתיה דרבי מאיר. תמן הוא אמר פרט וכא הוא אמר לרבות. אמר רבי חנינה בריה דרבי הלל. ביושב בבית אפל היא מתניתא. כך אנו אומרים. היושב בבית אפל לא יפרוש את שמע. ברם הכא בלא ראות לרבות את הסומא. מה מקיימין רבנין בלא ראות. להביא את המכה בלילה.
Jerusalem Talmud Makkot 2:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: לאיכן גולין לערי מקלט. לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען שנאמר את שלש הערים תתנו מעבר לירדן וגו'. עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות שנאמר שש ערי מקלט תהיינה. עד שיהיו ששתן קולטות כאחת: ומכוונות להן דרכים מזו לזו שנאמר תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך. ומוסרין להן שני תל …
משנה: לאיכן גולין לערי מקלט. לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען שנאמר את שלש הערים תתנו מעבר לירדן וגו'. עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות שנאמר שש ערי מקלט תהיינה. עד שיהיו ששתן קולטות כאחת: ומכוונות להן דרכים מזו לזו שנאמר תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך. ומוסרין להן שני תלמידי חכמים שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו. רבי מאיר אומר אף הוא מדבר על ידי עצמו שנאמר וזה דבר הרוצח: רבי יוסי בי רבי יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט ובית דין שולחין ומביאין אותו משם. מי שנתחייב מיתה הרגוהו ושלא נתחייב מיתה פטרוהו ושנתחיב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו. אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרובה בבגדים ואחד שעבר ממשיחתו. רבי יהודה אומר אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח. לפיכך אימותיהן של כהנים מספקות להן מחייה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהן שימותו. נגמר דינו ומת כהן גדול הרי זה אינו גולה. אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומינו אחר תחתיו ולאחר מיכן נגמר דינו חוזר במיתתו של שני: נגמר דינו בלא כהן גדול ההורג כהן גדול וכהן גדול שהרג אינו יוצא משם לעולם. ואינו יוצא לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות ואפילו ישראל צריכין לו ואפילו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה אינו יוצא משם לעולם שנאמר שמה. שם תהא דירתו ושם תהא מיתתו ושם תהא קבורתו כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט. רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם. רבי עקיבה אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם אין חייבין עליו. אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום או עומד חוץ לתחום ונופו נוטה בתוך התחום הכל הולך אחר הנוף. הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה. ובן לוי גולה מעיר לעיר: כיוצא בו רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני. אמרו לו אף על פי כן יקבל מהן שנאמר וזה דבר הרצח.
Jerusalem Talmud Makkot 2:7:1 דברי רבי יהודה

משנה: ומעלות היו שכר ללוים דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר לא היו מעלות להן שכר. וחוזר לשררה שהיה בה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה:
Jerusalem Talmud Makkot 2:7:2 תני רבי יודה

הלכה: [מעלות היו שכר ללוים.] תני רבי יודה אומר. למחלוקת ניתנו. רבי יוסי אומר. לבית דירה ניתנו. ותייא דרבי יוסי כרבי יודה. ודרבי מאיר כדעתיה. דתנינן. מעלות היו שכר ללויים דברי רבי (מאיר) [יהודה]. רבי (יהודה) [מאיר] אומר לא היו מעלות שכר ללוים.
Jerusalem Talmud Makkot 3:4:1 רבי יהודה אומר

משנה: הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה. זה הכלל כל מצוה בלא תעשה שיש בה קום ועשה אין חייבין עליה:
Jerusalem Talmud Makkot 3:9:1 רבי יהודה אומר

משנה: כמה מלקין אותו. ארבעים חסר אחת. שנאמר במספר ארבעים. מניין שהוא סמוך לארבעים. רבי יהודה אומר ארבעים שלמות. ואיכן הוא לוקה את היתרה בין כתיפיו:
Jerusalem Talmud Makkot 3:11:1 רבי יהודה אומר

משנה: כיצד מלקין אותו כופת שתי ידיו על העמוד הילך והילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו. עד שהוא מגלה את לבו והאבן נתונה מאחוריו. חזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו כפולה אחד לשנים ושנים לארבעה ושתי רצועות עולות ויורדות בה: ידה טפח ורחבה טפח ומגעת על פי כריסו. ומכה שליש מלפ …
משנה: כיצד מלקין אותו כופת שתי ידיו על העמוד הילך והילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו. עד שהוא מגלה את לבו והאבן נתונה מאחוריו. חזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו כפולה אחד לשנים ושנים לארבעה ושתי רצועות עולות ויורדות בה: ידה טפח ורחבה טפח ומגעת על פי כריסו. ומכה שליש מלפניו ושתי ידות מאחוריו. ואינו מכה אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה. שנאמר והפילו השופט והכהו לפניו וגו'. והמכה מכה בידו אחת בכל כחו: והקורא קורא אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה וגומ'. והפלא יי את מכותך וגו'. וחוזר לתחלת המקרא. ואם מת תחת ידו פטור. הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה על ידו. נתקלקל בין בריעי בין במים פטור. רבי יהודה אומר האיש בריעי והאשה במים:

Jerusalem Talmud Shevuot (9)

Jerusalem Talmud Shevuot 1:2:7 דברי רבי יהודה

וכפר על הקודש מטומאת בני ישראל וגו'. יש לי בעניין זה שלש טמאות. טומאת עבודה זרה. שנאמר למען טמא את מקדשי. גילוי עריות. שנאמר לבלתי עשות מחוקות התועבת. שפיכות דמים. שנאמר ולא תטמאו את הארץ. יכול על כל הטמאות הללו שעיר זה מכפר. תלמוד לומר מטומאות ולא כל טומאות. מה מצינו שחלק הכתוב בטומאת מקדש וקדשיו. …
וכפר על הקודש מטומאת בני ישראל וגו'. יש לי בעניין זה שלש טמאות. טומאת עבודה זרה. שנאמר למען טמא את מקדשי. גילוי עריות. שנאמר לבלתי עשות מחוקות התועבת. שפיכות דמים. שנאמר ולא תטמאו את הארץ. יכול על כל הטמאות הללו שעיר זה מכפר. תלמוד לומר מטומאות ולא כל טומאות. מה מצינו שחלק הכתוב בטומאת מקדש וקדשיו. אף כאן לא נחלוק אלא בטומאת מקדש וקדשיו. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר. ממקומו הוא מוכרע. שנאמר וכפר על הקודש מטומאת בני ישראל. כל טומאה שבקודש. יכול על טומאת מקדש וקדשיו שעיר זה יכפר. תלמוד לומר ומפשעיהם. אילו המרדין. וכן הוא אומר מלך מואב פשע בי.
Jerusalem Talmud Shevuot 1:4:1 דברי רבי יהודה

משנה: ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר שעירי הרגלים מכפרין אבל לא שעירי ראשי חדשים. ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל טמא. רבי מאיר אומר כל השעירים כפרתן שוה על טומאת מקדש וקדשיו. היה רבי שמעון אומר שעירי ראשי חדשים מ …
משנה: ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר שעירי הרגלים מכפרין אבל לא שעירי ראשי חדשים. ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל טמא. רבי מאיר אומר כל השעירים כפרתן שוה על טומאת מקדש וקדשיו. היה רבי שמעון אומר שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל טמא ושל רגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ושל יום הכפורים מכפר על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף. אמרו לו מה הן שיקרבו זה בזה. אמר להם יקרבו. אמרו לו הואיל ואין כפרתן שוה היאך קריבים זה בזה. אמר להן כולן באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו:
Jerusalem Talmud Shevuot 1:7:3 דברי רבי יהודה

יעמד חי. מלמד שעתיד למות. עד מתי הוא חי. עד וכלה מכפר את הקודש. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר. עד שעת ווידוי. על דעתיה דרבי יודה הוידוי מעכב. על דעתיה דרבי שמעון אין ווידוי מעכב. מה מפקה מביניהון. שחטו בלא ווידוי. על דעתיה דרבי יודה צריך להביא פר אחר. על דעתיה דרבי שמעון אין צריך להביא פר אחר. אף ש …
יעמד חי. מלמד שעתיד למות. עד מתי הוא חי. עד וכלה מכפר את הקודש. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר. עד שעת ווידוי. על דעתיה דרבי יודה הוידוי מעכב. על דעתיה דרבי שמעון אין ווידוי מעכב. מה מפקה מביניהון. שחטו בלא ווידוי. על דעתיה דרבי יודה צריך להביא פר אחר. על דעתיה דרבי שמעון אין צריך להביא פר אחר. אף שעיר המשתלח כן. שלחו בלא וידוי. על דעתיה דרבי יודן צריך להביא שעיר אחר. על דעתיה דרבי שמעון אין צריך להביא שעיר אחר. התודה ושחטו ונשפך הדם. את אמר. צריך להביא פר אחר וצריך להתודות פעם שנייה או יצא בוידוי הראשון. אף שעיר המשתלח כן. שהוא צריך להגריל פעם שנייה או כבר יצא בוידויו שלראשון.
Jerusalem Talmud Shevuot 3:8:7 בשם רבי יהודה as transmitted by Rabbi Abba

שבועת שוא. נשבע לשנות את הידוע לאדם. שבועת שקר. נשבע להחליף. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא. לשלשה זו היא שבועת שקר. רבי לא בשם רבי לעזר. אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועת שוא היא. מה מפקה מביניהון. שינה בפני שנים והשליכו לים והתרו בו משום שבועת שוא. על דעת …
שבועת שוא. נשבע לשנות את הידוע לאדם. שבועת שקר. נשבע להחליף. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא. לשלשה זו היא שבועת שקר. רבי לא בשם רבי לעזר. אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועת שוא היא. מה מפקה מביניהון. שינה בפני שנים והשליכו לים והתרו בו משום שבועת שוא. על דעתיה דרבי יוחנן אין לוקה. על דעתיה דרבי לעזר לוקה. התרו בו משום שבועת שקר. על דעתיה דרבי לעזר לוקה. על דעתיה דרבי יוחנן אינו לוקה. רבי בא בשם רבי יהודה. אפילו ביטה ומרגליתא. ואהן אפילו. אלא כגון ביטא ומרגליתא.
Jerusalem Talmud Shevuot 7:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין. ואילו נשבעים ונוטלין השכיר והנגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה והחנוני על פינקסו. השכיר כיצד אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך הוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי הוא נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודייה. כיצד אמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך …
משנה: כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין. ואילו נשבעים ונוטלין השכיר והנגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה והחנוני על פינקסו. השכיר כיצד אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך הוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי הוא נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודייה. כיצד אמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך והוא אומר התקבלת מהם דינר זהב:
Jerusalem Talmud Shevuot 7:2:1 רבי יהודה אומר

משנה: הנגזל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות. אמר לו תן לי כיליי שנטלתה והוא אומר לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודייה. כיצד אמר לו שני כיליי נטלתה והוא אומר לא נטלתי אלא אחד:
Jerusalem Talmud Shevuot 7:3:1 רבי יהודה אומר

משנה: הנחבל כיצד היה מעידין אותו שנכנס לתוך ידו שלם ויצא חבול ואמר לו חבלתה בי והוא אומר לא חבלתי הרי זה נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודייה. כיצד אמר לו חבלת בי שתים והלה אומר לא חבלתי אלא אחת:
Jerusalem Talmud Shevuot 7:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: אמר לחנווני תן לי בדינר פירות ונתן לו אמר לו תן לי הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפלי יישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר אמר לו תן לי את הפירות אמר לו נתתים לך והולכתן לתוך ביתך יישבע החנווני. רבי יהודה אומר כל שהפירות בידו ידו על העליונה. אמר לשולחני תן לי בדינר מעות ונתן לו אמר לו תן לי את הדינ …
משנה: אמר לחנווני תן לי בדינר פירות ונתן לו אמר לו תן לי הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפלי יישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר אמר לו תן לי את הפירות אמר לו נתתים לך והולכתן לתוך ביתך יישבע החנווני. רבי יהודה אומר כל שהפירות בידו ידו על העליונה. אמר לשולחני תן לי בדינר מעות ונתן לו אמר לו תן לי את הדינר אמר לו נתתיו לך ונתתו באנפלי ישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר אמר לו תן לי את המעות אמר לו נתתים לך והשלכתם לתוך כיסך יישבע השולחני. רבי יהודה אומר אין דרך השולחני ליתן איסר עד שיטול את הדינרין:
Jerusalem Talmud Shevuot 7:6:2 אמר רבי יודה

הלכה: אמר לחנווני תן לי בדינר פירות כול'. רבי חנינא אמר. במחלוקת. אמר רבי יודה. אימתי. בזמן שהיתה הקופה מונחת בין שניהן. אבל אם היתה יוצאה מתחת ידי אחד מהן.

Jerusalem Talmud Avodah Zarah (12)

Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוות מהן לפרען ולפרע מהן. רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שהוא מצר לו. אמרו לו אף על פי שמצר הוא עכשיו שמח הוא לאחר זמן: רבי ישמעאל אומר שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור. וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור לאחר א …
משנה: לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוות מהן לפרען ולפרע מהן. רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שהוא מצר לו. אמרו לו אף על פי שמצר הוא עכשיו שמח הוא לאחר זמן: רבי ישמעאל אומר שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור. וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר:
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:1:9 רבי יודה אומר

תמן תנינן. רבי יודה אומר. אשה לא תסוד מפני שניבול הוא לה. רבי חנינה ורבי מנא. חד אמר. בסיד שהוא מתירתו במועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו לאחר המועד אסור. וחרנה אמר. בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו בתוך המועד מותר. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי חנינה רבי יוסי בשם רב …
תמן תנינן. רבי יודה אומר. אשה לא תסוד מפני שניבול הוא לה. רבי חנינה ורבי מנא. חד אמר. בסיד שהוא מתירתו במועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו לאחר המועד אסור. וחרנה אמר. בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו בתוך המועד מותר. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי חנינה רבי יוסי בשם רבי יוחנן. רבי יהודה כדעתיה. כמה דרבי יהודה אמר תמן. ניבול שעה ניבול. כן הוא אמר הכא. צרת שעה צרת. הווי דו אמר. בסיד שהוא מותר בתוך המועד נחלקו. אבל בסיד שהוא מותר לאחר המועד אסור.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:5:1 רבי יהודה אומר

משנה: אילו דברים אסור למכור לגוים איצטריבילין ובנות שוח בפטוטרותיהן ולבונה ותרנגול הלבן. רבי יהודה אומר מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו ומוכרו שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור. רבי מאיר אומר אף דקל טב וחצד וניקלבים אסור למכור לגו …
משנה: אילו דברים אסור למכור לגוים איצטריבילין ובנות שוח בפטוטרותיהן ולבונה ותרנגול הלבן. רבי יהודה אומר מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו ומוכרו שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור. רבי מאיר אומר אף דקל טב וחצד וניקלבים אסור למכור לגוים:
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:6:5 בשם רבי יודה

עבר ומכר קונסין אותו. כשם שקונסין לו להלכה כך קונסין לו למנהג. ומניין שקונסין לו למנהג. חד בר נש זבין גמליה לארמאי. אתא עובדא קומי ריש לקיש וקנסיה בדיפלא בגין דיחזר ליה גמלא. אמר רבי יוסי בירבי בון. לסרסור קנס והוו צווחין ליה ברא דמסרסר לארמאי. רבי שמעון בן לקיש כרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. הלוקח ב …
עבר ומכר קונסין אותו. כשם שקונסין לו להלכה כך קונסין לו למנהג. ומניין שקונסין לו למנהג. חד בר נש זבין גמליה לארמאי. אתא עובדא קומי ריש לקיש וקנסיה בדיפלא בגין דיחזר ליה גמלא. אמר רבי יוסי בירבי בון. לסרסור קנס והוו צווחין ליה ברא דמסרסר לארמאי. רבי שמעון בן לקיש כרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. הלוקח בהמה מן הגוי וילדה בכור מעלה עמו בשוייו ונותן חצי דמים לכהן. נתנה לו בקבלה מעלה עמו עד כמה דמים בשוייו ונותן כל הדמים לכהן. וחכמים אומרים. הואיל ואצבע הגוי באמצע נפטרה מן הבכורה. רובה דרבי שמעון בן לקיש מדרבי יודה. מה דמר רבי יודה משום הילכות בכורה. ומה דמר רבי שמעון בן לקיש להילכות בהמה גסה.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:6:6 אמר רבי יהודה

רבי יהודה מתיר בשבורה. לא אמר רבי יהודה אלא בשבורה שאינה יכולה להתרפות. אמרו לו. והלא הוא מביא לה זכר והוא רובעה והיא יולדת. אמר להן. אף אני לא אמרתי אלא בסוס זכר שאינו יכול להתרפות. אמרו לו. והלא מביא לו נקיבה והיא רובעת ממנו והיא יולדת. רב אבין בשם רבנין דתמן. זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין. תמ …
רבי יהודה מתיר בשבורה. לא אמר רבי יהודה אלא בשבורה שאינה יכולה להתרפות. אמרו לו. והלא הוא מביא לה זכר והוא רובעה והיא יולדת. אמר להן. אף אני לא אמרתי אלא בסוס זכר שאינו יכול להתרפות. אמרו לו. והלא מביא לו נקיבה והיא רובעת ממנו והיא יולדת. רב אבין בשם רבנין דתמן. זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין. תמן תנינן. הלוקח עובר חמורו שלנכרי והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי. והמשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי. לית הדא אמרה שאסור להמציא להן עוברין. אמר ליה. כבר קדמך רב אבין בשם רבנין דתמן. זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:8:1 רבי יהודה אומר

משנה: אין מוכרין להם במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקצץ. רבי יהודה אומר מוכר הוא לו על מנת לקוץ.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:8:2 רבי יודה אומר

הלכה: אין מוכרין להם במחובר לקרקע כול'. רבי בון בר חייה בעי. אף בהמה גסה במחלוקת מוכר לו על מנת לשחוט. אשכח תני. אף בהמה גסה במחלוקת. רבי יודה אומר. מוכר לו על מנת לשחוט.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:5:2 בשם רבי יודה as transmitted by Rabbi Abba

הלכה: החרצנים והזגין שלגוים כול'. רב ששת בשם רב. לחים אסורין אפילו בהנאה. יבישין מותרין אפילו באכילה. והא תנינן. אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור. רבי בא בשם רבי יודה. במשלם לתוך הבור היא מתניתא.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:7:1 אמר רבי יהודה

משנה: אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו גבינות הגוים. אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה. אמר לו והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא הודו לו אלא אמרו לא נהנין ולא מועלין. חזר ואמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודה זרה. …
משנה: אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו גבינות הגוים. אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה. אמר לו והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא הודו לו אלא אמרו לא נהנין ולא מועלין. חזר ואמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודה זרה. אמר לו אם כן למה לא אסרוה בהנאה. השיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דדיך מיין או כי טובים דודייך. אמר לו כי טובים דודייך. אמר לו אין הדבר כן שהרי חברו מלמד עליו לריח שמניך טובים:
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:7:2 אמר רבי יהודה

הלכה: אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כול'. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי יהושע בן לוי. מפני עגלים ששם נשחטין לשם עבודה זרה. שמע רבי יוחנן ומר. יפה לימדנו רבי. שכן השוחט בהמה לעבודה זרה אפילו פירשה אסור. רבי יוחנן בעי. מצא בה טבעת. אמר רבי יוסי. טבעת בעינה היא. פירשה גופה היא.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:1:4 רבי יהודה אומר

אשייאן נגרא בשם רבי יוחנן. איקוניות למה הן אסורות. מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות. אמר רבי יוחנן. מותר לראותן בשעה שהן יורדות. מה טעם. בהכרת רשעים תראה. כתב המהלך תחת הצורות או תחת האיקוניות אין מסתכלין בהן בשבת. ולא עוד אלא אף בחול אין מסתכלין באיקונות. ומה טעם. אל תפנו אל האלילים. אל תפנה לעו …
אשייאן נגרא בשם רבי יוחנן. איקוניות למה הן אסורות. מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות. אמר רבי יוחנן. מותר לראותן בשעה שהן יורדות. מה טעם. בהכרת רשעים תראה. כתב המהלך תחת הצורות או תחת האיקוניות אין מסתכלין בהן בשבת. ולא עוד אלא אף בחול אין מסתכלין באיקונות. ומה טעם. אל תפנו אל האלילים. אל תפנה לעובדן. רבי יהודה אומר. אל תפנה לראותן ממש.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:1:20 רבי יודה אומר

טבעת שיש עליה עבודה זרה אסור לחתום בה. רבי יודה אומר. אם היה חותמה שוקע אסור לחתום בה. בולט מותר לחתום בה. רבי חנינה בן גמליאל אומר. שלבית אבא היו חותמין בפרסופות. רבי לעזר בירבי שמעון אומר. כל פרסופות היו בירושלים חוץ משלאדם.

Jerusalem Talmud Horayot (9)

Jerusalem Talmud Horayot 1:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהן מביאין פר. ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים ובעבודה זרה שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים. רבי שמעון אומר שלשה עשר פרים. ובעבודה זרה שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעירים פר ושעיר …
משנה: הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהן מביאין פר. ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים ובעבודה זרה שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים. רבי שמעון אומר שלשה עשר פרים. ובעבודה זרה שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעירים פר ושעיר לכל שבט פר ושעיר לבית דין.
Jerusalem Talmud Horayot 1:6:2 רבי יודה אומר

הלכה: הורו בית דין ועשו כל הקהל כול'. מאן תנא רוב. רבי מאיר. דתני. היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט ובלבד רוב. רבי יודה אומר. חצי כל שבט ושבט ובלבד רובי שבטים שלימים. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי מאיר אומר. כל השבטים קרויין קהל. רבי יודה אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. ואתייא דרבי שמעון כרבי יוד …
הלכה: הורו בית דין ועשו כל הקהל כול'. מאן תנא רוב. רבי מאיר. דתני. היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט ובלבד רוב. רבי יודה אומר. חצי כל שבט ושבט ובלבד רובי שבטים שלימים. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי מאיר אומר. כל השבטים קרויין קהל. רבי יודה אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. ואתייא דרבי שמעון כרבי יודה. כמה דרבי יודה אמר. כל שבט ושבט קרוי קהל. כן רבי שמעון אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. מה ביניהון. גרירה. רבי יודה אומר. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי שמעון אומר. אין שבט אחד גורר את כל השבטים. מודה והוא שתהא הורייה מלשכת הגזית. אמר רבי יוסי. טעמיה דהין תנייא מן המקום ההוא אשר יבחר יי. רבי אבון בשם רבי בנימן בר לוי. קרייא מסייע למאן דמר. כל שבט ושבט קרוי קהל. דכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך. ואדיין לא נולד בנימן. אמר רבי חייה בר בא. כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין בטומאה. דתני. היה ציבור חציין טהורין וחציין טמאין. הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השיני. רבי יודה אומר. הטהורין עושין לעצמן והטמאין עושין לעצמן. אמרו לו. אין הפסח לחצאין או כולן יעשו בטומאה או כולן יעשו בטהרה. מינו אמרו לו. כרבי יודה. דתני. ניטמאת אחת מן החלות או אחד מן השיירים רבי יודה אומר שניהן יצאו לבית השריפה. שאין קרבן ציבור חלוק. וחכמים אומרים. הטמא בטומאתו והטהור יאכל. רבי יוסי ברבי בון בשם רבי יוחנן אמר. מינו אמרו לו. חכמים שהן כשיטת רבי יהודה.
Jerusalem Talmud Horayot 1:7:1 רבי יהודה אומר

משנה: הורו בית דין ועשו שבעה שבטים או רובן על פיהן מביאין פר ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שבעה שבטים שחטאו מביאין שבעה פרים. ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר שאף אילו שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר על ידי החוטאים. רבי שמעון אומר שמונה פרים. ובעבודה זרה שמונה פרי …
משנה: הורו בית דין ועשו שבעה שבטים או רובן על פיהן מביאין פר ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שבעה שבטים שחטאו מביאין שבעה פרים. ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר שאף אילו שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר על ידי החוטאים. רבי שמעון אומר שמונה פרים. ובעבודה זרה שמונה פרים ושמונה שעירים פר ושעיר לכל שבט ופר ושעיר לבית דין.
Jerusalem Talmud Horayot 1:8:1 דברי רבי יהודה

משנה: הורו בית דין של אחד מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהם אותו השבט הוא חייב ושאר כל השבטים פטורין דברי רבי יהודה. וחכמים אומרין אין חייבין אלא על הורית בית דין הגדול בלבד שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני העדה. ולא עדת אותו השבט:
Jerusalem Talmud Horayot 1:8:2 רבי יודה אומר

הלכה: הורו בית דין שלאחד מן השבטים כול'. רבי מאיר אומר. חובת בית דין היא. רבי יודה אומר. חובת ציבורא. אמר רבי שמעון. חובת בית דין וחובת ציבורא היא. מה טעמיה דרבי מאיר. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מעיני שנאמר להלן בית דין אף כאן בית דין. מה טעם דרבי יודה. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מ …
הלכה: הורו בית דין שלאחד מן השבטים כול'. רבי מאיר אומר. חובת בית דין היא. רבי יודה אומר. חובת ציבורא. אמר רבי שמעון. חובת בית דין וחובת ציבורא היא. מה טעמיה דרבי מאיר. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מעיני שנאמר להלן בית דין אף כאן בית דין. מה טעם דרבי יודה. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מעיני שנאמר להלן ציבור אף כאן ציבור. מה טעמא דרבי שמעון. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מעיני שנאמר להלן בית דין אף מעיני שנאמר כאן בית דין. ומה מעיני שנאמר להלן ציבור אף כאן ציבור. מאן דמר. חובת בית דין היא. בית דין מביאין. מאן דאמר. חובת ציבור היא. מי מביא. דתני. מטילין היו עליהן ובאין. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. מתרומת הלשכה היו באין. מאן דמר. חובת בית דין היא. בית דין סומכין. מאן דמר. חובת ציבור היא. מי סומך. דתני. שלשה מכל שבט ושבט וראש בית דין על גביהן סומכין ידיהן על ראש הפר. ידיהם. ידי כל יחיד ויחיד. ידיהם על ראש הפר. פר טעון סמיכה אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה. דברי רבי יודה. רבי שמעון אומר. פר טעון סמיכה בזקינים אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה בזקינים. שרבי שמעון אומר. כל חטאת ציבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה. מתיבין לרבי יודה. והכתיב ויגשו את שעירי החטאת. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוראת שעה היתה.
Jerusalem Talmud Horayot 1:8:3 רבי יודה אומר

רבי יוחנן בעי. ציבור שמת אחד מהו שיביא תחתיו. התיבון. והכתיב הבאים מהשבי וגו'. איפשר חטאת עולה. אלא מה עולה לא נאכלה אף חטאת לא נאכלה. רבי יודה אומר. על עבודה זרה הביאום. רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוריית שעה הייתה. רבי ירמיה למד כן. אלא פר טעון סמיכה בזקנים. אין שעירי עבודה זרה טעו …
רבי יוחנן בעי. ציבור שמת אחד מהו שיביא תחתיו. התיבון. והכתיב הבאים מהשבי וגו'. איפשר חטאת עולה. אלא מה עולה לא נאכלה אף חטאת לא נאכלה. רבי יודה אומר. על עבודה זרה הביאום. רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוריית שעה הייתה. רבי ירמיה למד כן. אלא פר טעון סמיכה בזקנים. אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה בזקינים. אלא במי. רבי ירמיה סבר מימר. באהרן ובניו. אמר ליה רבי יוסי. והתני רבי חייה. וסמך וסמכו. לרבות שעירי עבודה זרה בסמיכה ולא בזקנים. רבי יוסי למד כן. אלא חי טעון סמיכה באהרן אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה באהרן. וכתיב כן וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי. חי טעון סמיכה באהרן. אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה באהרן. מה עבד לה רבי ירמיה. פתר לה בכהן הדיוט.
Jerusalem Talmud Horayot 3:3:2 רבי יודה אומר

הלכה: כהן גדול פורם מלמטן כול'. רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סליק למבקרה לרבי חנינה. כד הוה גו איסטרטא שמע דדמך. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעון. רבי יוחנן פליג על דרבי יהודה תרתין. ואתייא רבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. אין כרבי …
הלכה: כהן גדול פורם מלמטן כול'. רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סליק למבקרה לרבי חנינה. כד הוה גו איסטרטא שמע דדמך. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעון. רבי יוחנן פליג על דרבי יהודה תרתין. ואתייא רבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. אין כרבי יודה לא יפרום כל עיקר. לא אתייא דא אלא על אביו ועל אמו כדברי רבי מאיר. דתני. על כל המתים אינו מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו. כדברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה הרי זה קרע שלתפלות. מאי כדון. אומר הוא בכהן גדול שיהא מבדיל קנה שפה.
Jerusalem Talmud Horayot 3:3:3 רבי יודה אומר

כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כל אותו היום. רבי שמעון אומר. גומר כל העבודה שבידו ובא לו. בין רבי מאיר לרבי שמעון חדא בין רבי יודה לרבי שמעון חדא. בין רבי מאיר לרבי יודה הכנסה. רבי יעקב בר דסיי. מפשק ביניהון. רבי מאיר אומר. היה בפנים היה יוצא. היה בחוץ לא היה נכנס. רבי י …
כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כל אותו היום. רבי שמעון אומר. גומר כל העבודה שבידו ובא לו. בין רבי מאיר לרבי שמעון חדא בין רבי יודה לרבי שמעון חדא. בין רבי מאיר לרבי יודה הכנסה. רבי יעקב בר דסיי. מפשק ביניהון. רבי מאיר אומר. היה בפנים היה יוצא. היה בחוץ לא היה נכנס. רבי יודה אומר. היה בפנים היה יוצא. היה בחוץ לא היה נכנס. רבי שמעון אומר. גומר את כל העבודה שבידו ובא לו. רבי יוסי בירבי בון בשם רב חונה. מתניתא דרבי שמעון. ומן המקדש לא יצא. עמהן אינו יוצא. יוצא הוא אחריהן. אלא הן נכנסין והוא יוצא. הן ניכסין והוא נגלה ויוצא אחריהן עד פתח העיר. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. אינו יוצא מן המקדש. כתיב ומן המקדש לא יצא. למד אלא לא יצא. יצא לא היה חוזר.
Jerusalem Talmud Horayot 3:4:9 רבי יודה אומר

אי זהו רבו שלימדו חכמה. כל שפתח לו תחילה. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. רבי יוסי אומר. כל שהאיר עיניו במשנתו. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. כל שרוב תלמודו הימינו. ולמה לא פתר לה כרבי יודה. אית תניי תני ומחליף. רבי לעזר קרע על שפתח לו תחילה. שמואל חלץ על שהאיר ע …
אי זהו רבו שלימדו חכמה. כל שפתח לו תחילה. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. רבי יוסי אומר. כל שהאיר עיניו במשנתו. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. כל שרוב תלמודו הימינו. ולמה לא פתר לה כרבי יודה. אית תניי תני ומחליף. רבי לעזר קרע על שפתח לו תחילה. שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו. ומה האיר עיניו במשנתו. אמר רבי יוסי בירבי בון. מפתח אחד יורד לאמת בית השיחי ואחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השיחי. שהיה שוחח אמה עד שלא יפתח. רבי חנניה הוה מיסתמיך ברבי חייה בר בא דציפרין. חמא כל עמא פריי. אמר ליה. למה כל עמא פריי. אמר ליה. רבי יוחנן יתיב דריש בבית מדרשא דרבי בנייה וכל עמא פריי מישמעיניה. אמר. בריך רחמנא דחמי לי פירין עד דאנא בחיים. וכל אגדתא פשטית ליה חוץ ממשלי וקוהלת.

Jerusalem Talmud Niddah (7)

Jerusalem Talmud Niddah 1:3:5 רבי יהודה אומר

עד כמה הוא הכרת העובר. סומכוס אמר משום רבי מאיר. עד שלשה חדשים וגו'. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר ויהי כמשלש חדשים וגו'. אמר רבי יודן. ואפילו מעוברת רוח. הרינו חלנו כמו ילדנו רוח. תהרו חשש תלדו קש וגו'. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי חייה רובה. אפילו רובו שלראשון ורובו שלאחרון והא …
עד כמה הוא הכרת העובר. סומכוס אמר משום רבי מאיר. עד שלשה חדשים וגו'. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר ויהי כמשלש חדשים וגו'. אמר רבי יודן. ואפילו מעוברת רוח. הרינו חלנו כמו ילדנו רוח. תהרו חשש תלדו קש וגו'. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי חייה רובה. אפילו רובו שלראשון ורובו שלאחרון והאמצעי שלם. אסי אמר. תשעים יום שלימים. ושמואל אמר. הן ועיבוריהן. אתא עובדא קומי רבנן דתמן ולא ידעין אם שלשה עשר מן הראשון ושבעה עשר מן האחרון. או שבעה עשר מן הראשון ושלשה עשר מן האחרון וחמשה שלימים באמצע. ובקשו ליגע בוולד משום ספק ממזירות. אמר לון רב נחמן בר יעקב. כהדין עובדא אתא קומי אבא בר בא ואכשר. ואבא בר בא פליג על שמואל בריה. אמר רבי בא. שנייא היא הכרת העובר שנייא היא לידתו. הכרת העובר לחדשים שלימין ולידתו לחדשים מקוטעין. תמן תנינן. כמה היא קישוייה. רבי מאיר אומר. אפילו ארבעים וחמשים יום. רבי יהודה אומר. דייה חודשה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים. אין קישוי יותר משתי שבתות. רבי יוסי בשם רבי בא. זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין. דלא כן ניתני שלשים יום. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים שלימין. דתנינן דייה חדשה.
Jerusalem Talmud Niddah 1:4:5 דברי רבי יודה

תני רבי הושעיה. ילדה ואחר כך נתגיירה אין לה דם טוהר. אמר רבי יוסי. ויאות. אילולי דתניתה רבי הושעיה הוות צריכה לו. מאחר שאין לה דמים טמאין אין לה דמים טהורין. תני. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין שלשה חדשים. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. אינן צריכות להמתין שלשה חדשים. וב …
תני רבי הושעיה. ילדה ואחר כך נתגיירה אין לה דם טוהר. אמר רבי יוסי. ויאות. אילולי דתניתה רבי הושעיה הוות צריכה לו. מאחר שאין לה דמים טמאין אין לה דמים טהורין. תני. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין שלשה חדשים. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. אינן צריכות להמתין שלשה חדשים. ובדמים. רבי יודה אומר. דייה שעתה. רבי יוסי אומר. מטמא מעת לעת. אמר רבי. נראין דברי רבי יוסי בדמים ודברי רבי יודה בוולד. ורבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסי. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי. דלא כן מה אנן אמרין. רבי יודה ורבי יוסי אין הלכה כרבי יוסי. אלא בגין דמר רבי. נראין. ולא כן אמר רבי בא בשם רבי זעירה. כל מקום ששנה רבי. נראין. אדיין המחלוקת במקומה. חוץ מן העיגול שלדבילה. דאהן מודה לאהן ואהן מודה לאהן. אמר רבי יוסי. קשיתה קומי רבי חנינה בריה דרבי אבהו. ואפילו דבר בריא שנבעלו. אמר ליה. וסתם גויות לא כבעולות הן.
Jerusalem Talmud Niddah 1:6:1 רבי יהודה אומר

משנה: אף על פי שאמרו דייה שעתה צריכה להיות בודקת חוץ מן הנידה והיושבת לדם טוהר. והמשמשת בעדים חוץ מן היושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורין. ופעמים שהיא צריכה להיות בודקת בשחרית ובין השמשות ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. יתירות עליהן הכהנות בשעה שהן אוכלות בתרומה. רבי יהודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול …
משנה: אף על פי שאמרו דייה שעתה צריכה להיות בודקת חוץ מן הנידה והיושבת לדם טוהר. והמשמשת בעדים חוץ מן היושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורין. ופעמים שהיא צריכה להיות בודקת בשחרית ובין השמשות ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. יתירות עליהן הכהנות בשעה שהן אוכלות בתרומה. רבי יהודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול תרומה.
Jerusalem Talmud Niddah 1:6:5 רבי יודה אומר

רבי לעזר בשם רבי הושעיה. כל מקום שאמרו חכמים. בעלה חייב בקרבן כנגדה בטהרות טמאות. בעלה פטור מן הקרבן כנגדה בטהרות טהורות. בעלה ספק בקרבן כנגדה בטהרות תלויות. רבי שמואל בר רב יצחק בעי. אילו זקן וילד שהיו מהלכין בטריקלין. לא דבר בריא שהזקן משמש תחילה. הא אם ילד אתי ומטעי ביה. רבי אבון בשם רבי יודן. אנ …
רבי לעזר בשם רבי הושעיה. כל מקום שאמרו חכמים. בעלה חייב בקרבן כנגדה בטהרות טמאות. בעלה פטור מן הקרבן כנגדה בטהרות טהורות. בעלה ספק בקרבן כנגדה בטהרות תלויות. רבי שמואל בר רב יצחק בעי. אילו זקן וילד שהיו מהלכין בטריקלין. לא דבר בריא שהזקן משמש תחילה. הא אם ילד אתי ומטעי ביה. רבי אבון בשם רבי יודן. אני אומר. שם היה. ביאה היא שהיא סותמת. ברם הכא. אילו הוה שם מי מעכבו שלא לצאת. מתניתא פליגא על רבי הושעיה. פירשה וראת היא טמיאה וכולן טהורות. מתניתא פליגא על בר פדיה. רבי יודה אומר. אף בשעת עברתן מלוכל בתרומה. ליידא מילה. לא שאם תראה תהא מטמאה למפרע. אמר רבי עזרא קומי רבי מנא. תיפתר באשה שאין לה ווסת. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי רבי. כל מה דאנן קיימין הכא באשה שיש לה ווסת אנן קיימין. אמר רבי יוסי בירבי בון. סלקת מתניתא. עד כאן באשה שיש לה ווסת. מיכן ואילך. באשה שאין לה ווסת. ואפילו תימר. לא סלקת מתניתא. אלא כל מה דאנן קיימין הכא באשה שיש לה ווסת אנן קיימין. ומה עביד לה בר פדייה. חלוקין על רבי יודה.
Jerusalem Talmud Niddah 3:1:1 רבי יהודה אומר

משנה: המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה. רבי יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה.
Jerusalem Talmud Niddah 3:1:2 רבי יודה אומר

הלכה: המפלת חתיכה כול'. רבנן אמרין. מקור הוא שהוא מגדל חתיכה. רבי יודה אומר. דם הוא שהוא קרוש ונעשה חתיכה.
Jerusalem Talmud Niddah 4:5:1 רבי יהודה אומר

משנה וכמה היא קשויה רבי מאיר אומר אפילו ארבעים וחמשים יום רבי יהודה אומר דייה חדשה רבי יוסי ורבי שמעון אומר אין קישוי יותר משתי שבתות:

Bereshit Rabbah (88)

Bereshit Rabbah 3:1 רבי יהודה אומר

ויאמר אלהים יהי אור, רבי יצחק פתח (תהלים קיט, קל): פתח דבריך יאיר מבין וגו', רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר האורה נבראת תחלה, משל למלך שבקש לבנות פלטין, והיה אותו מקום אפל, מה עשה, הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים, כך האורה נבראת תחלה. ורבי נחמיה אמר העולם נברא תחלה, משל למלך שבנ …
ויאמר אלהים יהי אור, רבי יצחק פתח (תהלים קיט, קל): פתח דבריך יאיר מבין וגו', רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר האורה נבראת תחלה, משל למלך שבקש לבנות פלטין, והיה אותו מקום אפל, מה עשה, הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים, כך האורה נבראת תחלה. ורבי נחמיה אמר העולם נברא תחלה, משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין. עד כאן דרש רבי יודן, אתא רבי פנחס ורבי יהודה בר רבי סימון ורבי חנון בשם רבי שמואל בר רב יצחק פתח, פתח דבריך יאיר מבין פתיים, מפתח פומך לן הוה נהורא, ויאמר אלהים יהי אור וגו'.
Bereshit Rabbah 6:6 רבי יהודה בר אלעאי אומר

היכן גלגל החמה ולבנה נתונים, ברקיע השני, שנאמר: ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, רבי פינחס בשם רבי אבהו אמר, מקרא מלא הוא, ואנשי כנסת הגדולה פרשו אותו (נחמיה ט, ו): אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם וגו'. היכן הוא כל צבאם נתונים, ברקיע שהוא למעלה מן השמים, ומן הארץ ועד הרקיע מהלך חמש מ …
היכן גלגל החמה ולבנה נתונים, ברקיע השני, שנאמר: ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, רבי פינחס בשם רבי אבהו אמר, מקרא מלא הוא, ואנשי כנסת הגדולה פרשו אותו (נחמיה ט, ו): אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם וגו'. היכן הוא כל צבאם נתונים, ברקיע שהוא למעלה מן השמים, ומן הארץ ועד הרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, ומרקיע עד הרקיע מהלך חמש מאות שנה, ראה כמה הוא גבוה, ותנן באחד בתקופת תמוז אין צל לכל בריה, דכתיב (תהלים יט, ז): ואין נסתר מחמתו, גלגל חמה יש לו נרתיק, שנאמר (תהלים יט, ה): לשמש שם אהל בהם, וברכה של מים לפניו, בשעה שהוא יוצא, הקדוש ברוך הוא מתיש כחו במים, שלא יצא וישרף את העולם, אבל לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מערטלו מנרתיקו, ומלהט בו את הרשעים, שנאמר (מלאכי ג, יט): ולהט אתם היום הבא. רבי ינאי ורבי שמעון תרויהון אמרין אין גיהנם אלא יום שהוא מלהט את הרשעים, מה טעם (מלאכי ג, יט): הנה היום בא בער כתנור וגו'. רבנן אמרי, יש גיהנם, שנאמר (ישעיה לא, ט): נאם ה' אשר אור לו בציון וגו'. רבי יהודה בר אלעאי אומר לא יום ולא גיהנם, אלא אש שהיא יוצאת מגופן של רשעים ומלהטת אותם, מה טעם, דכתיב (ישעיה לג, יא): תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם. רבי יהושע בר אבין אמר (תהלים נ, ו): ויגידו שמים צדקו, לעתיד לבוא שמים מתנים צדקה שעשה הקדוש ברוך הוא עם עולמו, שלא נתנם ברקיע הראשון, שאלו נתנם ברקיע הראשון לא היתה בריה יכולה לעמד מאשו של יום.
Bereshit Rabbah 6:7 אמר רבי יהודה

אמר רבי לוי שלשה דברים קולן הולך מסוף העולם ועד סופו, והבריות בינתים ואינם מרגישים, ואלו הן: היום, והגשמים, והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף. היום מנין, אמר רבי יהודה, את סבור שהוא שף ברקיע, ואינו אלא כמסר הזה שהוא נוסר בעץ. הגשמים מנין, אמר רבי לוי (תהלים מב, ח): תהום אל תהום קורא לקול וגו'. והנפש בשע …
אמר רבי לוי שלשה דברים קולן הולך מסוף העולם ועד סופו, והבריות בינתים ואינם מרגישים, ואלו הן: היום, והגשמים, והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף. היום מנין, אמר רבי יהודה, את סבור שהוא שף ברקיע, ואינו אלא כמסר הזה שהוא נוסר בעץ. הגשמים מנין, אמר רבי לוי (תהלים מב, ח): תהום אל תהום קורא לקול וגו'. והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף מנין, דרבי שמואל אחוי דרבי פינחס בן רבי חמא, הוי דמיך בצפורי, והוין חבריה יתיבין גביה, אתת מלתא ושרין גחכין, אמר להון כמה נפשיה דאחוה דההוא גברא מקצצא ארזין ומקצצא אילנות, ואתון יתבין גחכון ולא ידעין.
Bereshit Rabbah 6:8 רבי יהודה בר אלעאי אמר

ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, כיצד גלגל חמה ולבנה שוקעים ברקיע, רבי יהודה בר אלעאי ורבנן, רבנן אמרין מאחורי הכפה ולמטה. ורבי יהודה בר אלעאי אמר מאחורי הכפה ולמעלה. אמר רבי יוחנן נראין דברי רבי יהודה בר אלעאי, דהוא אמר מאחורי הכפה ולמעלה בימות החמה, שכל העולם כלו רותח ומעינות צוננין. ומלהון דרבנן דאמרי …
ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, כיצד גלגל חמה ולבנה שוקעים ברקיע, רבי יהודה בר אלעאי ורבנן, רבנן אמרין מאחורי הכפה ולמטה. ורבי יהודה בר אלעאי אמר מאחורי הכפה ולמעלה. אמר רבי יוחנן נראין דברי רבי יהודה בר אלעאי, דהוא אמר מאחורי הכפה ולמעלה בימות החמה, שכל העולם כלו רותח ומעינות צוננין. ומלהון דרבנן דאמרין מאחורי הכפה ולמטה בימות הגשמים, שכל העולם כלו צונן ומעינות פושרין. אמר רבי שמעון בן יוחאי אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר, ואם שפין ברקיע, ואם מהלכין הן כדרכן. הדבר קשה מאד, ואי אפשר לבריות לעמד עליו.
Bereshit Rabbah 12:4 רבי יהודה אומר

רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר (בראשית ב, א): ויכלו השמים והארץ בזמנן, וכל צבאם בזמנן. אמר ליה רבי נחמיה והא כתיב: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, מלמד שבו ביום נבראו, בו ביום הוציאו תולדות. אמר לו, והכתיב: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום ששי. אמר לו רבי …
רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר (בראשית ב, א): ויכלו השמים והארץ בזמנן, וכל צבאם בזמנן. אמר ליה רבי נחמיה והא כתיב: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, מלמד שבו ביום נבראו, בו ביום הוציאו תולדות. אמר לו, והכתיב: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום ששי. אמר לו רבי נחמיה כמלקטי תאנים הן, כל אחד ואחד הופיע בזמנו. רבי ברכיה על הדא דרבי נחמיה אמר (בראשית א, יב): ותוצא הארץ, דבר שהיה פקוד בידיה.
Bereshit Rabbah 13:9 רבי יהודה אומר

כל הנחלים הלכים אל הים וגו' (קהלת א, ז), מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מפרישין לים הגדול, ונכנסה ספינתן לים למקום שאין המים מהלכין, אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלא מים, כיון שעלו לרומי אמר להם אדרינוס שחיק עצמות, מי אוקינוס מה הנון, אמרו לו מים בולעין מים. …
כל הנחלים הלכים אל הים וגו' (קהלת א, ז), מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מפרישין לים הגדול, ונכנסה ספינתן לים למקום שאין המים מהלכין, אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלא מים, כיון שעלו לרומי אמר להם אדרינוס שחיק עצמות, מי אוקינוס מה הנון, אמרו לו מים בולעין מים. אמר להן הבו לי מנהון, יהבון ליה מלוא לקיניאתה, והוו יהבין בגוה מים והיא בלעה להון. על דעתיה דרבי אליעזר משם הם שואבים. על דעתיה דרבי יהושע (קהלת א, ז): לשם הם שבים ללכת. כיצד היתה הארץ שותה, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר כהדין נילוס, דמשקה והדר משקה. ורבי נחמיה אמר כמין תוכיה דהדין קבריא דמרבה וקבר. ורבנן אמרי כמין תווי, נהר בבבל ושמו תווי, ולמה קורין אותו תווי, שהוא חוזר ומשקה אחת לארבעים שנה. וכך היתה הארץ שותה מתחלה, דכתיב (בראשית ב, ו): ואד יעלה מן הארץ, וחזר בו הקדוש ברוך הוא שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן. רבי חנן דצפורי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר, מפני ארבעה דברים חזר בו הקדוש ברוך הוא, שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן, מפני בעלי זרוע, ובשביל להדיח טללים הרעים, ושיהא הגבוה שותה כנמוך, ועוד שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה, הדא הוא דכתיב (איוב ה, יא): לשום שפלים למרום.
Bereshit Rabbah 13:13 רבי יהודה אומר

כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה, כמלוא כלי מחרשה של שלשה טפחים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, בקשה, טפח. ובינונית, טפחיים. ובשבעה, שלשה טפחים. אמר רבי שמעון בן אלעזר, אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ עולה כנגדו טפחים. מה טעם (תהלים מב, ח): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו'. אמר רבי לוי המים ה …
כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה, כמלוא כלי מחרשה של שלשה טפחים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, בקשה, טפח. ובינונית, טפחיים. ובשבעה, שלשה טפחים. אמר רבי שמעון בן אלעזר, אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ עולה כנגדו טפחים. מה טעם (תהלים מב, ח): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו'. אמר רבי לוי המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות, והן אומרים אלו לאלו קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקדוש ברוך הוא ואנו שלוחיו, מיד הם מקבלים אותן, הדא הוא דכתיב (ישעיה מה, ח): תפתח ארץ, כנקבה זו שהיא פותחת לזכר. (ישעיה מה, ח): ויפרו ישע, שהן פרין ורבין. (ישעיה מה, ח): וצדקה תצמיח יחד, ירידת גשמים. (ישעיה מה, ח): אני ה' בראתיו, לכך בראתיו לתקונו של עולם ולישובו.
Bereshit Rabbah 13:15 בשם רבי יהודה

כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם רבי יהודה ורבי יונה בשם רבי שמואל אמרין, מתחלה כדי רביעה, ובסוף אפלו כל שהן. רבי חיא בשם רבי יוחנן אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד. רבי ינאי בן רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה. והלוא …
כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם רבי יהודה ורבי יונה בשם רבי שמואל אמרין, מתחלה כדי רביעה, ובסוף אפלו כל שהן. רבי חיא בשם רבי יוחנן אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד. רבי ינאי בן רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה. והלוא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרית, אלא תהא נראית כאלו שרויה. כיצד הוא צריך לברך, כהדא דתנינן על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב. רבי ברכיה בשם רבי לוי מייתי לה מהכא (משלי כה, כה): מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה וגו', מה שמועה טובה ברוך הטוב והמטיב, אף מים קרים הטוב והמטיב. רבי יהודה אמר כדין מברך יחזקאל אבא, יתברך יתרומם ויתגדל שמך על כל טפה וטפה שאתה מוריד לנו, שממנו אתה זן אלו מאלו. רבי יהודה בן רבי שמעון אמר, שהוא מורידן במדה, שנאמר (איוב לו, כז): כי יגרע נטפי מים, היך מה דאת אמר (ויקרא כז, יח): ונגרע מערכך. רבי יוסי בר יעקב סלק למבקרי לרבי יהודה מגדלה, שמע קליה מברך אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות אנו צריכים להודות לשמך על כל טפה וטפה שאתה מוריד לנו, שאתה משלם גמולים טובים לחיבים. אמר ליה כן הוה רבי סימון מברך. אמר רבי זירא תמן אמרין על הזול שהוא בא לעולם, ועל השבע שהוא בא לעולם, ועל הנהר שמספח למדינה, אומר ברוך הטוב והמטיב.
Bereshit Rabbah 13:17 בשם רבי יהודה

אמר רבי אלעזר בר רבי שמעון, אין הארץ שותה אלא לפי חסומה, אם כן מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום, אלא כל אחד ואחד לפי צרכן. רבי חנינא ברבי עיזקה רבי ברכיה בשם רבי יהודה אמר, שרשי חטה בוקעין בארץ חמשים אמה. שרשי תאנה בוקעים בצור. אמר רבי לוי כך הוא כדקא אמרת, לפי חסומה. וחרוב ושקמה אחד לשל …
אמר רבי אלעזר בר רבי שמעון, אין הארץ שותה אלא לפי חסומה, אם כן מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום, אלא כל אחד ואחד לפי צרכן. רבי חנינא ברבי עיזקה רבי ברכיה בשם רבי יהודה אמר, שרשי חטה בוקעין בארץ חמשים אמה. שרשי תאנה בוקעים בצור. אמר רבי לוי כך הוא כדקא אמרת, לפי חסומה. וחרוב ושקמה אחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה, מאי טעמא (ישעיה כז, ג): אני ה' נצרה לרגעים אשקנה, אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהמטר יורד הוא עושה פנים לאדמה.
Bereshit Rabbah 14:10 רבי יהודה אמר

ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב, ז), רבי יהודה אמר מלמד שעשה לו עקץ כחיה, וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו. רב הונא אמר עשאו עבד מכרן בפני עצמו, דאי לא לעי לא נגיס. הוא דעתיה דרבי חנינא דאמר (איכה א, יד): נתנני ה' בידי לא אוכל קום, לעי באורייתא בלילא וביממא לא מטי. רבי שמואל חתניה דרבי חנינא חברהון דרבנן אמר …
ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב, ז), רבי יהודה אמר מלמד שעשה לו עקץ כחיה, וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו. רב הונא אמר עשאו עבד מכרן בפני עצמו, דאי לא לעי לא נגיס. הוא דעתיה דרבי חנינא דאמר (איכה א, יד): נתנני ה' בידי לא אוכל קום, לעי באורייתא בלילא וביממא לא מטי. רבי שמואל חתניה דרבי חנינא חברהון דרבנן אמר, כאן הוא עושה נשמה נפש, ולהלן הוא עושה נשמה רוח, מנין לתן את האמור כאן להלן, ואת האמור להלן כאן, תלמוד לומר חיים חיים לגזרה שוה.
Bereshit Rabbah 15:2 רבי יהודה אומר

גן בעדן, רבי יהודה ורבי יוסי, רבי יהודה אומר, גן, גדול מעדן, שנאמר (יחזקאל לא, ט): ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים. ורבי יוסי אומר, עדן, גדולה מגן, שנאמר: ויטע ה' אלהים גן בעדן. והכתיב (בראשית ב, י): ונהר יצא מעדן להשקות, על דעתיה דרבי יוסי מתמצית בית כור תרקב שותה. על דעתיה דרבי יהודה כפיגי שהיא …
גן בעדן, רבי יהודה ורבי יוסי, רבי יהודה אומר, גן, גדול מעדן, שנאמר (יחזקאל לא, ט): ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים. ורבי יוסי אומר, עדן, גדולה מגן, שנאמר: ויטע ה' אלהים גן בעדן. והכתיב (בראשית ב, י): ונהר יצא מעדן להשקות, על דעתיה דרבי יוסי מתמצית בית כור תרקב שותה. על דעתיה דרבי יהודה כפיגי שהיא נתונה בגנה, ומשקה את כל הגנה. והא רבי יהודה יש לו שני מקראות, ורבי יוסי אין לו אלא מקרא אחד, אמר רבי חנין דצפורי האיר הקדוש ברוך הוא עינו של רבי יוסי ומצא לו מקרא אחר מכריע על גביו, ואיזה זה (ישעיה נא, ג): וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה'.
Bereshit Rabbah 15:4 רבי יהודה אמר

וישם שם (בראשית ב, ח), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר עלה אותו, היך מה דאת אמר (דברים יז, טו): שום תשים עליך מלך. רבי נחמיה אמר פתה אותו, למלך שעשה סעודה והזמין אורח, כך הזמין הקדוש ברוך הוא את אדם בזכותו של אברהם, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט, ב): אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק. שבתי, בתוך גן …
וישם שם (בראשית ב, ח), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר עלה אותו, היך מה דאת אמר (דברים יז, טו): שום תשים עליך מלך. רבי נחמיה אמר פתה אותו, למלך שעשה סעודה והזמין אורח, כך הזמין הקדוש ברוך הוא את אדם בזכותו של אברהם, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט, ב): אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק. שבתי, בתוך גן עדן. וקומי, טירופי מתוכה. בנתה לרעי מרחוק, באיזה זכות יעצת לבראני, בזכות אותו שהוא בא מרחוק, הדא הוא דכתיב (ישעיה מו, יא): קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתי.
Bereshit Rabbah 15:6 אמר רבי יהודה בר אלעאי

ויצמח ה' אלהים מן האדמה (בראשית ב, ט), תני עץ שהוא פוסה על פני כל החיים. אמר רבי יהודה בר אלעאי, עץ חיים מהלך חמש מאות שנה וכל מי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי יודן בשם רבי יהודה בר אלעאי לא סוף דבר נופו מהלך חמש מאות שנה, אלא אפלו קורתו מהלך חמש מאות שנה.
Bereshit Rabbah 15:7 רבי יהודה בר אלעאי אמר

מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה, רבי מאיר אומר חטים היו, כד לא הוה בר נש דעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פתא דחטי מן יומוי. רבי שמואל בר רבי יצחק בעי קמי רבי זעירא אמר ליה אפשר חטים היו, אמר לו הן. אמר ליה והכתיב עץ, אמר ליה מתמרות היו כארזי לבנון. אמר רבי יעקב בר אחא אתפלגון רבי נחמיה ורבנן, …
מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה, רבי מאיר אומר חטים היו, כד לא הוה בר נש דעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פתא דחטי מן יומוי. רבי שמואל בר רבי יצחק בעי קמי רבי זעירא אמר ליה אפשר חטים היו, אמר לו הן. אמר ליה והכתיב עץ, אמר ליה מתמרות היו כארזי לבנון. אמר רבי יעקב בר אחא אתפלגון רבי נחמיה ורבנן, רבי נחמיה אמר המוציא לחם מן הארץ, שכבר הוציא לחם מן הארץ. ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ, שהוא עתיד להוציא לחם מן הארץ, שנאמר (תהלים עב, טז): יהי פסת בר בארץ. לפת, תרין אמוראין פליגי, רבי חנינא בר יצחק ורבי שמואל בר אמי, חד אמר לפת לא פת היתה, וחורנה אמר לפת לא פת היא עתידה להיות. רבי ירמיה בריך קמיה דרבי זירא המוציא לחם מן הארץ וקלסיה, כרבי נחמיה, אתמהא. אלא שלא לערב את האותיות. רבי יהודה בר אלעאי אמר, ענבים היו, שנאמר (דברים לב, לב לג): ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו, אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם. רבי אבא דעכו אמר אתרוג היה, הדא הוא דכתיב (בראשית ג, ו): ותרא האשה כי טוב העץ וגו', אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו, ואין אתה מוצא אלא אתרוג. רבי יוסי אומר תאנים היו, דבר למד מענינו, משל לבן שרים שקלקל עם אחת מן השפחות, כיון ששמע השר טרדו והוציאו חוץ לפלטין, והיה מחזר על פתחיהן של שפחות ולא היו מקבלות אותו, אבל אותה שקלקלה עמו פתחה דלתיה וקבלתו. כך בשעה שאכל אדם הראשון מאותו האילן, טרדו הקדוש ברוך הוא והוציאו חוץ לגן עדן, והיה מחזר על כל אילנות ולא היו מקבלין אותו, ומה היו אומרים לו, אמר רבי ברכיה הא גנב דגנב דעתיה דבריה, הדא הוא דכתיב (תהלים לו, יב): אל תבואני רגל גאוה, רגל שנתגאה על בוראו, (תהלים לו, יב): ויד רשעים אל תנדני, לא תיסב ממני עלה. אבל תאנה שאכל מפרותיה, פתחה דלתיה וקבלתו, הדא הוא דכתיב (בראשית ג, ז): ויתפרו עלה תאנה, מה היתה אותה התאנה, רבי אבין אמר ברת שבע דאמטית שבעת ימי אבלא לעלמא. רבי יהושע דסכנין בשם ר"א אמר ברת אליתא, דאמטית אליתא לעלמא. רבי עזריה ורבי יהודה בר סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר, חס ושלום לא גלה הקדוש ברוך הוא אותו אילן לאדם, ולא עתיד לגלותו. ראה מה כתיב (ויקרא כ, טז): ואשה אשר תקרב אל כל בהמה וגו', אם אדם חטא בהמה מה חטאת, אלא שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא הבהמה שנסקל פלוני על ידה, ואם על כבוד תולדותיו חס המקום, על כבודו על אחת כמה וכמה, אתמהא.
Bereshit Rabbah 16:5 רבי יהודה אומר

ויקח ה' אלהים את האדם וגו' (בראשית ב, טו), רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר עלה אותו, היך מה דאת אמר (ישעיה יד, ב): ולקחום עמים והביאום וגו'. רבי נחמיה אמר פתה אותו, היך מה דאת אמר (הושע יד, ג): קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו'. וינחהו, רבי יודן ורבי ברכיה. רבי יודן אמר הניח לו והגן עליו ועדנו מכ …
ויקח ה' אלהים את האדם וגו' (בראשית ב, טו), רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר עלה אותו, היך מה דאת אמר (ישעיה יד, ב): ולקחום עמים והביאום וגו'. רבי נחמיה אמר פתה אותו, היך מה דאת אמר (הושע יד, ג): קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו'. וינחהו, רבי יודן ורבי ברכיה. רבי יודן אמר הניח לו והגן עליו ועדנו מכל אילני גן עדן. רבי ברכיה אמר להניחו ולהגן עליו ולעדנו מכל אילני גן עדן. וינחהו, נתן לו מצות שבת, כמה דאת אמר (שמות כ, יא): וינח ביום השביעי. לעבדה, (שמות כ, ט): ששת ימים תעבד. ולשמרה, (דברים ה, יב): שמור את יום השבת לקדשו. דבר אחר לעבדה ולשמרה, אלו הקרבנות, שנאמר (שמות ג, יב): תעבדון את האלהים, וכתיב (במדבר כח, ב): תשמרו להקריב לי במועדו.
Bereshit Rabbah 20:10 רבי יהודה אמר

וקוץ ודרדר תצמיח לך (בראשית ג, יח), קוץ, זה קנרים, דרדר, אלו עכביות. ויש מחליפין, קוץ, אלו עכביות, דרדר, זה קנרים, שהיא עשויה דרין דרין. (בראשית ג, יח): ואכלת את עשב השדה, רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני גן עדן, עכשו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך. אמר רבי נחמיה אלו …
וקוץ ודרדר תצמיח לך (בראשית ג, יח), קוץ, זה קנרים, דרדר, אלו עכביות. ויש מחליפין, קוץ, אלו עכביות, דרדר, זה קנרים, שהיא עשויה דרין דרין. (בראשית ג, יח): ואכלת את עשב השדה, רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני גן עדן, עכשו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך. אמר רבי נחמיה אלו זכית היית נוטל עשבים מתוך גן עדן וטועם בהם כל מעדנים שבעולם, עכשו שלא זכית ואכלת את עשב השדה. אמר רבי יצחק על הדורות הללו הוא אומר ואכלת את עשב השדה, שאדם משליף [על] שדהו ואוכלה עד שהוא עשב, כיון ששמע אדם הראשון כן הזיעו פניו, אמר מה אני נקשר לאבוס כבהמה, אמר לו הקדוש ברוך הוא הואיל והזיעו פניך תאכל לחם. אמר רבי לוי נוח היה לו אם היה עומד בקללתו הראשונה. (בראשית ג, יט): בזעת אפיך תאכל לחם, אמר רבי אבהו זה אחד מחמשה דברים שהן סימן יפה לחולה, ואלו הן: עטוש, וזעה, ושנה, וחלום, וקרי. עטוש מנין, שנאמר (איוב מא, י): עטישתיו תהל אור. וזעה מנין, שנאמר: בזעת אפיך תאכל לחם. שנה מנין, שנאמר (בראשית ג, יג): ישנתי אז ינוח. חלום מנין, שנאמר (ישעיה לח, טז): ותחלימני והחייני. קרי מנין, שנאמר (ישעיה נג, י): יראה זרע יאריך ימים. רבנן דקסרין אמרין אף הלוך מעים בדרך הארץ, מה טעמיה (ישעיה נא, יד): מהר צעה להפתח וגו'. רבי חגי בשם רבי יצחק אמר ובלבד (ישעיה נא, יד): בל יחסר לחמו. עד שובך אל האדמה כי ממנה וגו', אמר לו קמץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזול בידך, כי עפר אתה ואל עפר תשוב, אמר רבי שמעון בן יוחאי מכאן רמז לתחית המתים מן התורה, כי עפר אתה ואל עפר תלך לא נאמר, אלא תשוב.
Bereshit Rabbah 21:7 רבי יהודה אמר

וישלחהו ה' אלהים מגן עדן (בראשית ג, כג), רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה ושלחו מגן עדן לעולם הבא. רבי נחמיה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה, ולא לעולם הבא. על דעתיה דרבי יהודה הקשה עליו, ועל דעתיה דרבי נחמיה ריתה עליו. אמר רבי הונא אתפלגון רבי אדא בר אהבה ורבי המנונא, חד אמר כר …
וישלחהו ה' אלהים מגן עדן (בראשית ג, כג), רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה ושלחו מגן עדן לעולם הבא. רבי נחמיה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה, ולא לעולם הבא. על דעתיה דרבי יהודה הקשה עליו, ועל דעתיה דרבי נחמיה ריתה עליו. אמר רבי הונא אתפלגון רבי אדא בר אהבה ורבי המנונא, חד אמר כרבי יהודה וחד אמר כרבי נחמיה, והא מסיע לרבי נחמיה (תהלים יז, טו): אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך, באותה שעה אני בצדק אחזה פניך, באותה שעה אני מצדיקו מאותה גזרה, באותה שעה הן האדם היה כאחד ממנו. אמר רבי יהושע בן לוי כשבראו בראו במדת הדין ובמדת הרחמים, וכשטרדו, טרדו במדת הדין ובמדת הרחמים. הן האדם, הא אדם לא יכולת לעמד בצוויך אפלו שעה אחת, אתמהא. דרש רבי יהודה בן פדיא מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמד בצווי אפלו שעה אחת, והרי בניך ממתינין לערלה שלש שנים, שנאמר (ויקרא יט, כג): שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, אמר רב הונא כד שמע בר קפרא כן, אמר יפה דרשת בן אחותי.
Bereshit Rabbah 22:10 רבי יהודה אומר

ועתה ארור אתה (בראשית ד, יא), אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מקומות דברו הכתובים בלשון מועט, ועתה ארור אתה, (במדבר טז, ל): ואם בריאה יברא ה', (שופטים יא, לה): ואנכי פציתי פי לה': (בראשית ד, יב): כי תעבד את האדמה לא תוסף תת כחה, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא. רבי אלעזר אמר לך אינה נותנת לאחר נותנת. ר …
ועתה ארור אתה (בראשית ד, יא), אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מקומות דברו הכתובים בלשון מועט, ועתה ארור אתה, (במדבר טז, ל): ואם בריאה יברא ה', (שופטים יא, לה): ואנכי פציתי פי לה': (בראשית ד, יב): כי תעבד את האדמה לא תוסף תת כחה, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא. רבי אלעזר אמר לך אינה נותנת לאחר נותנת. רבי יוסי בר חנינא אמר לא לך ולא לאחר, ודכותה (דברים כח, לח): זרע רב תוציא השדה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר זורע סאה ומכניס סאה, אמר רבי נחמיה אם כן פרנסה מנין, אלא הראויה לעשות עשרים עושה ששה עשר, והראויה לעשות עשר עושה חמש. דבר אחר, כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך, כחה אינה נותנת לך כחך נותנת לך, כל כחך אינה נותנת לך, נותנת היא לך מקצת כחך.
Bereshit Rabbah 22:12 רבי יהודה אומר

ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין (בראשית ד, טו), רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבע דמו של הבל, אמר להן לכן אני אומר כל הורג קין יהרג. אמר רבי לוי בא נחש הקדמוני לתבע דינו של הבל, אמר לו הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג. רבי נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של קין …
ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין (בראשית ד, טו), רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבע דמו של הבל, אמר להן לכן אני אומר כל הורג קין יהרג. אמר רבי לוי בא נחש הקדמוני לתבע דינו של הבל, אמר לו הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג. רבי נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של קין, קין הרג ולא היה לו ממי ללמד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג. (בראשית ד, טו): וישם ה' לקין אות, רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר הזריח לו גלגל חמה, אמר רבי נחמיה לאותו רשע היה מזריח לו הקדוש ברוך הוא גלגל חמה, אלא מלמד שהזריח לו הצרעת, היך מה דאת אמר (שמות ד, ח): והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת וגו'. רב אמר כלב מסר לו. אבא יוסי בן קסרי אמר קרן הצמיח לו. רב אמר עשאו אות לרוצחנים. רבי חנין אמר עשאו אות לבעלי תשובה. רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש אמר תלאו ברפיון ובא מבול ושטפו, שנאמר (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום אשר על פני האדמה, כמה דאת אמר ויקם קין וגו'.
Bereshit Rabbah 26:1 רבי יהודה אומר

ויהי נח בן חמש מאות שנה (בראשית ה, לב), כתיב (תהלים א, א): אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. אשרי האיש, זה נח. אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר בשלשה דורות, בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה. רבי נחמיה אומר בדור המבול ובדור הפלגה, אבל בדור אנוש היה קטן. ע …
ויהי נח בן חמש מאות שנה (בראשית ה, לב), כתיב (תהלים א, א): אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. אשרי האיש, זה נח. אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר בשלשה דורות, בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה. רבי נחמיה אומר בדור המבול ובדור הפלגה, אבל בדור אנוש היה קטן. על דעתיה דרבי יהודה דאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, זה דור אנוש. ובדרך חטאים לא עמד, זה דור המבול. ובמושב לצים לא ישב, זה דור הפלגה. (תהלים א, ב): כי אם בתורת ה' חפצו, אלו שבע מצוות שנצטוה. (תהלים א, ב): ובתורתו יהגה יומם ולילה, שהגה דבר מתוך דבר, אמר מה טעם רבה הקדוש ברוך הוא בטהורים יותר מטמאים, לא שהוא רוצה להקריב מהם קרבן, מיד (בראשית ח, כ): ויקח מכל הבהמה הטהרה וגו', (תהלים א, ג): והיה כעץ שתול על פלגי מים, ששתלו הקדוש ברוך הוא בתבה. (תהלים א, ג): אשר פריו יתן בעתו, זה שם, (תהלים א, ג): ועלהו לא יבל, זה חם. (תהלים א, ג): וכל אשר יעשה יצליח, זה יפת.
Bereshit Rabbah 26:6 אמר רבי יהודה ברבי אלעי

ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם (בראשית ו, ג), אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי איני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (יחזקאל לו, כז): ואת רוחי אתן בקרבכם. רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש, תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבוא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים, מה טעם (מלאכי ג, יט): כי הנה הי …
ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם (בראשית ו, ג), אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי איני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (יחזקאל לו, כז): ואת רוחי אתן בקרבכם. רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש, תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבוא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים, מה טעם (מלאכי ג, יט): כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא. ורבנן אמרי יש גיהנם, שנאמר (ישעיה לא, ט): נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. רבי יהודה בר רבי אלעי אמר לא יום ולא גיהנם אלא אש היא שתהיה יוצאת מגופו של רשע ומלהטתו, שנאמר (ישעיה לג, יא): תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם. אמר רבי יהודה ברבי אלעי מהו לא ידון רוחי עוד אין הרוחות הללו נדונות לפני לעולם. רבי הונא בשם רב אחא אמר בשעה שאני מחזיר הרוח לנדנה איני מחזיר רוחן לנדניהן. אמר רבי חיא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם, לפי שבעולם הזה הרוח היא נבזקת באחד מאבריו, אבל לעתיד לבוא היא נבזקת בכל הגוף, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לו, כז): ואת רוחי אתן בקרבכם. אמר רבי יודן בן בתירא עוד איני דן את הדין הזה לעולם. רב הונא בשם רבי יוסף אמר (בראשית ח, כא): לא אסף, ולא אסף, לסגי לסגי. רבנן אמרי לא אסף לבני נח, לא אסף לדורות, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו, הרי אני משגמן ביסורין. אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא כחשו, הריני משגמן אלו באלו, דאמר רבי אלעזר אין לך שהוא מתחיב באדם הזה אלא אדם כיוצא בו. רבי נתן אומר אפלו זאב וכלב. רבי הונא בר גוריון אמר אפלו מקל אפלו רצועה, הדא הוא דכתיב (ישעיה ט, ג): כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין, כיום הדין. אמר רבי אחא אף אילני סרק עתידין לתן דין וחשבון. רבנן אמרי מהכא (דברים כ, יט): כי האדם עץ השדה, מה האדם נותן דין וחשבון, אף עצים נותנין דין וחשבון. אמר רבי יהושע בר נחמיה איני דן רוחן בעצמן, שבשר ודם הן, אלא הרי אני מביא עליהם מעוט שנים שקצבתי עליהם בעולם הזה, ואחר כך אני משגמן ביסורין. אמר רבי איבו מי גרם להם שימרדו בי לא על ידי שלא שגמתי אותם ביסורין, הדלת הזו מי מעמידו שגמיו. אמר רבי אלעזר בכל מקום שאין דין יש דין. רבי ביבי בריה דרבי אמי בשיטת רבי אלעזר (בראשית ו, ג): לא ידון רוחי. אמר רבי מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה, אף אני איני עושה מדת הדין למעלה, הדא הוא דכתיב (איוב ד, כא): הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה, בלא חכמת התורה. (איוב ד, כ): מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו, ואין משים אלא דין, היך מה דאת אמר (שמות כא, א): ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. אמר רבי יוסי הגלילי עוד איני דן מדת הדין כנגד מדת רחמים. רבי אומר ויאמר דור המבול לה' לא ידון. אמר רבי עקיבא (תהלים י, יג): על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש, לית דין ולית דין, אבל אית דין ואית דין. אמר רבי חנינא בר פפא אפלו נח שנשתיר מהם לא שהיה כדי, אלא שצפה הקדוש ברוך הוא שמשה עתיד לעמד ממנו, שנאמר בשגם, זה משה, דחושבניה דדין הוא חושבניה דדין. רבנן מייתו לה מהכא, והיו ימיו מאה ועשרים שנה, ומשה חי מאה ועשרים שנה.
Bereshit Rabbah 27:4 רבי יהודה אמר

וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ (בראשית ו, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר תוהות היתה לפני שבראתי אותו מלמטה, שאלו בראתי אותו מלמעלה לא היה מורד בי. רבי נחמיה אמר מתנחם אני שבראתי אותו מלמטה שאלו בראתי אותו מלמעלה כשם שהמריד בי את התחתונים, כך היה ממריד בי את העליונים. אמר רבי איבו תוהות היתה ל …
וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ (בראשית ו, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר תוהות היתה לפני שבראתי אותו מלמטה, שאלו בראתי אותו מלמעלה לא היה מורד בי. רבי נחמיה אמר מתנחם אני שבראתי אותו מלמטה שאלו בראתי אותו מלמעלה כשם שהמריד בי את התחתונים, כך היה ממריד בי את העליונים. אמר רבי איבו תוהות היתה לפני שבראתי בו יצר הרע, שאלולי לא בראתי בו יצר הרע לא היה מורד בי. אמר רבי לוי מתנחם אני שעשיתי אותו ונתן בארץ. (בראשית ו, ו): ויתעצב אל לבו, אמר רבי ברכיה, משל לשר שבנה פלטין על ידי אדריכל, ראה אותה ולא ערבה לו, על מי יש לו להתכעס לא על אדריכל, כך ויתעצב אל לבו. אמר רבי אסי משל לשר שעשה סחורה על ידי סרסור והפסיד, על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור, כך ויתעצב אל לבו. אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו אין אתם אומרים שהקדוש ברוך הוא רואה את הנולד, אמר לו הן. והא כתיב ויתעצב אל לבו. אמר לו נולד לך בן זכר מימיך, אמר לו הן, אמר לו מה עשית, אמר לו שמחתי ושמחתי את הכל, אמר לו ולא היית יודע שסופו למות, אמר לו בשעת חדותא חדותא, בשעת אבלה אבלה. אמר לו כך מעשה לפני הקדוש ברוך הוא, דאמר רבי יהושע בן לוי שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על עולמו קדם שלא יבוא מבול לעולם, מאי טעמיה ויתעצב אל לבו, ואין עציבה אלא אבלות, היך מה דאת אמר (שמואל ב יט, ג): נעצב המלך על בנו.
Bereshit Rabbah 30:9 רבי יהודה אמר

בדרתיו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר בדרתיו היה צדיק, הא אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק. בשוק סמיא צוחין לעוירא סגי נהור, משל לאחד שהיה לו מרתף אחד של יין, פתח חבית אחת ומצאה של חמץ, שניה כן, שלישית ומצאה קוסס, אמרין ליה קוסס הוא, אמר להון ואית הכא טב מינה, אמרו ליה לא. כך …
בדרתיו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר בדרתיו היה צדיק, הא אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק. בשוק סמיא צוחין לעוירא סגי נהור, משל לאחד שהיה לו מרתף אחד של יין, פתח חבית אחת ומצאה של חמץ, שניה כן, שלישית ומצאה קוסס, אמרין ליה קוסס הוא, אמר להון ואית הכא טב מינה, אמרו ליה לא. כך בדרתיו היה צדיק הא אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק. רבי נחמיה אמר ומה אם בדרתיו היה צדיק, אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל על אחת כמה וכמה, משל לצלוחית של אפרסמון מקפת צמיד פתיל, ומנחת בין הקברות, והיה ריחה נודף, ואלו היה חוץ לקברות על אחת כמה וכמה, משל לבתולה שהיתה שרויה בשוק של זונות ולא יצא עליה שם רע, אלו היתה בשוקן של כשרות על אחת כמה וכמה, כך, ומה אם בדרתיו היה צדיק אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל על אחת כמה וכמה.
Bereshit Rabbah 30:10 רבי יהודה אמר

את האלהים התהלך נח (בראשית ו, ט), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר משל לשר שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן הלך עמי ואמר לגדול בוא והלך לפני. כך אברהם שהיה כחו יפה (בראשית יז, א): התהלך לפני והיה תמים, אבל נח שהיה כחו רע, את האלהים התהלך נח. רבי נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע ב …
את האלהים התהלך נח (בראשית ו, ט), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר משל לשר שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן הלך עמי ואמר לגדול בוא והלך לפני. כך אברהם שהיה כחו יפה (בראשית יז, א): התהלך לפני והיה תמים, אבל נח שהיה כחו רע, את האלהים התהלך נח. רבי נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו, אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, הדא הוא דכתיב: את האלהים התהלך נח, ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון, הציץ המלך וראה אותו, אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון בוא והאר לפני. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, עד שתהא מאיר לי מאספוטמיא ומחברותיה, בוא והאר לפני בארץ ישראל, הדא הוא דכתיב (בראשית מח, טו): ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו וגו'. רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו. ריש לקיש אמר לנשיא שהוא מהלך וזקנים לפניו. על דעתיה דרבי יוחנן אנו צריכים לכבודו, ועל דעתיה דרבי שמעון בן לקיש הוא צריך לכבודנו.
Bereshit Rabbah 31:11 רבי יהודה אומר

צהר תעשה לתבה (בראשית ו, טז), רבי חוניה ורבי פינחס רבי חנין ורבי הושעיא לא מפרשין, רבי אבא בר כהנא ורבי לוי מפרשין. רבי אבא בר כהנא אמר, חלון. רבי לוי אמר, מרגליות. רבי פינחס משום רבי לוי אמר כל שנים עשר חדש שהיה נח בתבה, לא צריך לא לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה, אלא מרגלית היתה לו והיה תולה א …
צהר תעשה לתבה (בראשית ו, טז), רבי חוניה ורבי פינחס רבי חנין ורבי הושעיא לא מפרשין, רבי אבא בר כהנא ורבי לוי מפרשין. רבי אבא בר כהנא אמר, חלון. רבי לוי אמר, מרגליות. רבי פינחס משום רבי לוי אמר כל שנים עשר חדש שהיה נח בתבה, לא צריך לא לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה, אלא מרגלית היתה לו והיה תולה אותה, ובשעה שהיא כהה היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיתה מבהקת היה יודע שהוא לילה. אמר רבי הונא עריקין הוינן מן קומי גונדא בהדא בוטיטה דטבריה והיה בידינו נרות, בשעה שהיו כהים היינו יודעים שהוא יום, ובשעה שהיו מבהיקים היינו יודעים שהוא לילה. (בראשית ו, טז): ואל אמה תכלנה מלמעלה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שלש מאות וששים קילין היו בה, עשר אמות על עשר אמות, ושתי פלטיות של ארבע אמות, קילין מיכן וקילין מיכן, וקילין מיכן וקילין מיכן, ושני אמות לצדדים. רבי נחמיה אמר תשע מאות קילין היו בה, וקיל שש אמות על שש אמות. ושלש פלטיות של ארבע ארבע, וקיל מיכן וקיל מיכן ושתי אמות לצדדין. על דעתיה דרבי יהודה לא ניחא, ועל דעתיה דרבי נחמיה לא ניחא. רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר כאמתה מלמטה כך אמתה מלמעלה, ואל אמה תכלנה מלמעלה. רבי נחמיה אמר כמין קומרוטון היתה והיה משקיף בה ועולה ומשקיף בה ועולה, עד שהעמידה על אמתה, שנאמר: ואל אמה וגו'. ופתח התבה בצדה תשים, אמר רבי יצחק למדתך תורה דרך ארץ, שאם עושה אדם טרקלין עשר על עשר, יהא עושה פתחו מן הצד. תחתים שנים ושלשים תעשה, תחתים לזבלים, שנים לו ולבניו ולטהורים, והעליונים לטמאים. ויש מחליפין תחתים לטמאים, שנים לו ולבניו ולטהורים, והעליונים לזבלים. כיצד היה עושה אלא כמין קטרקטין היה לו פוססן מן הצד. תעשה, אף היא היתה מסיעת את עצמה.
Bereshit Rabbah 31:13 רבי יהודה אומר

ומכל החי מכל בשר שנים וגו' (בראשית ו, יט), אמר רבי הושעיא אפלו רוחות נכנסים עם נח אל התבה, שנאמר: מכל החי, מאותן שנבראו להם נפשות ולא נברא להם גופין. רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר ראם לא נכנס עמו, אבל גוריו נכנסו. רבי נחמיה אמר לא הוא ולא גוריו, אלא קשרו נח בתבה, והיה מתלים תלמיות כמין טבריה …
ומכל החי מכל בשר שנים וגו' (בראשית ו, יט), אמר רבי הושעיא אפלו רוחות נכנסים עם נח אל התבה, שנאמר: מכל החי, מאותן שנבראו להם נפשות ולא נברא להם גופין. רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר ראם לא נכנס עמו, אבל גוריו נכנסו. רבי נחמיה אמר לא הוא ולא גוריו, אלא קשרו נח בתבה, והיה מתלים תלמיות כמין טבריה לסוסתא, הדא הוא דכתיב (איוב לט, י): התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך, בימי רבי חיא בר אבא עלה גורא אחד לארץ ישראל, ולא הניח אילן עד שעקרו, ועשו תענית והתפלל רבי חיא וגעת אמו מן המדבר וירד לקולה. (בראשית ו, יט): זכר ונקבה יהיו, אם ראית זכר רץ אחר נקבה קבלהו, נקבה רצה אחר זכר אל תקבל.
Bereshit Rabbah 32:6 רבי יהודה אומר

ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים וגו' (בראשית ז, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שנת המבול אינה עולה מן המנין, אמר ליה רבי נחמיה אף על פי שאינה עולה מן המנין עולה היא בתקופות ובחשבונות. (בראשית ז, ז): ויבא נח ובניו ואשתו וגו', אמר רבי יוחנן נח מחסר אמנה היה, אלולי שהגיעו המים עד קרסליו לא …
ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים וגו' (בראשית ז, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שנת המבול אינה עולה מן המנין, אמר ליה רבי נחמיה אף על פי שאינה עולה מן המנין עולה היא בתקופות ובחשבונות. (בראשית ז, ז): ויבא נח ובניו ואשתו וגו', אמר רבי יוחנן נח מחסר אמנה היה, אלולי שהגיעו המים עד קרסליו לא נכנס לתבה.
Bereshit Rabbah 32:11 רבי יהודה אומר

חמש עשרה אמה וגו' (בראשית ז, כ), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר חמש עשרה אמה בהר וחמש עשרה בבקעה. רבי נחמיה אמר חמש עשרה אמה בהר, אבל בבקעה כל שהן. (בראשית ז, כא): ויגוע כל בשר הרמש וגו', (בראשית ז, כב): כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וגו', רבי שמואל חתניה דרבי חנינא חברהון דרבנן אומר, כאן הוא עוש …
חמש עשרה אמה וגו' (בראשית ז, כ), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר חמש עשרה אמה בהר וחמש עשרה בבקעה. רבי נחמיה אמר חמש עשרה אמה בהר, אבל בבקעה כל שהן. (בראשית ז, כא): ויגוע כל בשר הרמש וגו', (בראשית ז, כב): כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וגו', רבי שמואל חתניה דרבי חנינא חברהון דרבנן אומר, כאן הוא עושה נשמה רוח, ולהלן הוא עושה נשמה נפש, מנין לתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן, תלמוד לומר חיים חיים לגזרה שוה. מכל אשר בחרבה מתו, פרט לדגים, ויש אומרים אף הן היו בכלל מאספין, אלא שברחו לים הגדול לאוקינוס. (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום (בראשית ז, כג): וישאר אך נח, רבי הונא בשם רבי יוסי אך מעוט, שאף הוא היה גונח דם מפני הצנה.
Bereshit Rabbah 33:5 רבי יהודה אומר

ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח (בראשית ח, ו), הדא מסיעא לההוא דאמר רבי אבא בר כהנא, חלון. (בראשית ח, ז): וישלח את הערב, הדא הוא דכתיב (תהלים קה, כח): שלח חשך ויחשך. ויצא יצוא ושוב, רבי יודן בשם רבי יהודה בן רבי סימון התחיל משיבו תשובות, אמר לו מכל בהמה חיה ועוף שיש כאן אין אתה משלח אלא לי, אמר לו מה צ …
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח (בראשית ח, ו), הדא מסיעא לההוא דאמר רבי אבא בר כהנא, חלון. (בראשית ח, ז): וישלח את הערב, הדא הוא דכתיב (תהלים קה, כח): שלח חשך ויחשך. ויצא יצוא ושוב, רבי יודן בשם רבי יהודה בן רבי סימון התחיל משיבו תשובות, אמר לו מכל בהמה חיה ועוף שיש כאן אין אתה משלח אלא לי, אמר לו מה צרך לעולם בך, לא לאכילה ולא לקרבן. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר, אמר לו הקדוש ברוך הוא קבלו, שעתיד העולם להצטרך לו, אמר לו אימתי, אמר לו עד יבשת המים מעל הארץ, עתיד צדיק אחד לעמד וליבש את העולם, ואני מצריכו לו, הדא הוא דכתיב (מלכים א יז, ו): והערבים מבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב. רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר עיר היא בתחום בית שאן ושמה ערבי, רבי נחמיה אמר עורבים ממש היו, ומהיכן היו מביאים לו משלחנו של יהושפט. דרש רבי עקיבא מעשה דור המבול בגנזק של מדי ולא בכו, וכיון שהזכיר להם מעשה איוב מיד בכו, וקרא עליהם המקרא הזה (איוב כד, כ): ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה. ישכחהו רחם, הן שכחו רחמי מן הבריות, אף הקדוש ברוך הוא שכח רחמיו מהם. מתקו רמה, שמתקו רמה מהן. עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה, אמר רבי אבהו תעקר אין כתיב, אלא תשבר, כדבר שנשבר ואינו מעלה חליפין, ואיזה זה דור הפלגה.
Bereshit Rabbah 35:1 רבי יהודה אמר

ויאמר אלהים אל נח ואל בניו וגו' ואני הנני מקים (בראשית ט, ח ט), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר לפי שעבר על הצווי לפיכך נתבזה, ורבי נחמיה אמר הוסיף על הצווי ונהג בקדשה, לפיכך זכה הוא ובניו לדבור ויאמר אלהים אל נח ואל בניו.
Bereshit Rabbah 36:4 רבי יהודה אמר

וישת מן היין (בראשית ט, כא), וישת, שתה שלא במדה ונתבזה. אמר רבי חיא בר אבא בו ביום נטע, בו ביום שתה, בו ביום נתבזה. ויתגל בתוך אהלה, רבי יהודה אמר רבי חנין בשם רבי שמואל בר רבי יצחק ויגל אין כתיב כאן אלא ויתגל, גרם גלות לו ולדורות. עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ו): השתים ב …
וישת מן היין (בראשית ט, כא), וישת, שתה שלא במדה ונתבזה. אמר רבי חיא בר אבא בו ביום נטע, בו ביום שתה, בו ביום נתבזה. ויתגל בתוך אהלה, רבי יהודה אמר רבי חנין בשם רבי שמואל בר רבי יצחק ויגל אין כתיב כאן אלא ויתגל, גרם גלות לו ולדורות. עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ו): השתים במזרקי יין, וכתיב (ישעיה ה, יא): הוי משכימי בבקר שכר ירדפו וגו'. שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין, שנאמר (ישעיה כח, ז): וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו. בתוך אהלה, אהלה כתיב, בתוך אהלה של אשתו. אמר רב הונא בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי נח כשיצא מן התבה הכישו ארי ושברו, ובא לשמש מטתו ונתפזר זרעו ונתבזה. אמר רבי יוחנן לעולם לא תהי להוט אחר היין, שכל פרשת היין כתיב בה ווי"ן ארבע עשרה פעמים, הדא הוא דכתיב: ויחל נח, ויטע כרם, וישת מן היין, ויתגל, וירא חם, ויגד לשני אחיו, ויקח שם ויפת, וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם וגו' וייקץ נח, וידע את אשר עשה לו, ויאמר ארור כנען עבד עבדים וגו'.
Bereshit Rabbah 36:7 רבי יהודה אמר

ויקץ נח מיינו (בראשית ט, כד), נתפרק יינו מעליו. וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, בנו הפסול, הדא הוא דכתיב (מלכים א ח, סד): כי מזבח הנחשת קטן מהכיל וגו'. ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, חם חטא וכנען נתקלל, אתמהא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר לפי שכתוב (בראשית ט, א): ויברך אלהים את נח ואת בני …
ויקץ נח מיינו (בראשית ט, כד), נתפרק יינו מעליו. וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, בנו הפסול, הדא הוא דכתיב (מלכים א ח, סד): כי מזבח הנחשת קטן מהכיל וגו'. ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, חם חטא וכנען נתקלל, אתמהא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר לפי שכתוב (בראשית ט, א): ויברך אלהים את נח ואת בניו, ואין קללה הוה במקום ברכה, לפיכך ויאמר ארור כנען. רבי נחמיה אומר כנען ראה והגיד לחם, לפיכך תולין את הקללה במקלל. אמר רבי ברכיה הרבה צער נצטער נח בתבה שלא היה לו בן קטן שישמשנו, אמר לכשאצא אני מעמיד לי בן קטן שישמשני, כיון שעשה לו חם אותו מעשה, אמר אתה מנעת אותי מלהעמיד לי בן קטן שישמשני, לפיכך יהיה אותו האיש עבד לאחיו שהן עבדים לי. רב הונא בשם רבי יוסף אמר אתה מנעת אותי מלעשות דבר שהוא באפלה, לפיכך יהיה אותו האיש כעור ומפחם. רבי הונא בשם רבי יוסף אמר לו אתה מנעת אותי מלהעמיד בן רביעי, לפיכך אני מארר בן רביעי שלך. אמר רבי חיא בר אבא חם וכלב שמשו בתבה, לפיכך יצא חם מפחם, וכלב מפרסם בתשמישו. אמר רבי לוי לאחד שקבע מוניטין שלו בתוך אהלו של מלך, אמר המלך גוזר אני שיתפחמו פניו ויפסל מטבעו, כך חם וכלב שמשו בתבה, לפיכך יצא חם מפחם וכלב מפרסם בתשמישו.
Bereshit Rabbah 37:8 רבי יהודה אומר

ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות (בראשית י, כו), רבי הונא אמר מקום הוא ששמו חצרמות, שהן אוכלין כרישים ולובשים כלי פפיר ומצפים למיתה בכל יום. רבי שמואל אמר אפלו כלי פפיר אין להם. (בראשית י, ל): ויהי מושבם ממשא, אלעזר בן פנחס אמר מישה, מיתה. מדי, חולה. עילם, גובבי, גוססות. חבל ימא, תכלתא דבבל. צ …
ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות (בראשית י, כו), רבי הונא אמר מקום הוא ששמו חצרמות, שהן אוכלין כרישים ולובשים כלי פפיר ומצפים למיתה בכל יום. רבי שמואל אמר אפלו כלי פפיר אין להם. (בראשית י, ל): ויהי מושבם ממשא, אלעזר בן פנחס אמר מישה, מיתה. מדי, חולה. עילם, גובבי, גוססות. חבל ימא, תכלתא דבבל. צור, ציר, תכלתא דחבל ימא. רבי יהודה אומר בין הנהרות כגולה ליחוסים. באכה ספרה, טפרי. הר הקדם, טורי מדינחא.
Bereshit Rabbah 38:7 רבי יהודה אומר

ויהי בנסעם מקדם (בראשית יא, ב), נסעו מן מדינחא למיזל למדינחא, אמר רבי אלעזר ברבי שמעון הסיעו עצמן מקדמונו של עולם, אמרו אי אפשינו לא בו ולא באלהותו. (בראשית יא, ב): וימצאו בקעה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר התכנסו כל אמות העולם לראות אי זה בקעה מחזקת להם, ובסוף מצאו. ורבי נחמיה אמר וימצאו (מ …
ויהי בנסעם מקדם (בראשית יא, ב), נסעו מן מדינחא למיזל למדינחא, אמר רבי אלעזר ברבי שמעון הסיעו עצמן מקדמונו של עולם, אמרו אי אפשינו לא בו ולא באלהותו. (בראשית יא, ב): וימצאו בקעה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר התכנסו כל אמות העולם לראות אי זה בקעה מחזקת להם, ובסוף מצאו. ורבי נחמיה אמר וימצאו (משלי ג, לד): אם ללצים הוא יליץ. (בראשית יא, ב): וישבו שם, אמר רבי יצחק כל מקום שאתה מוצא ישיבה השטן קופץ. אמר רבי חלבו בכל מקום שאתה מוצא נחת רוח השטן מקטרג. אמר רבי לוי בכל מקום שאתה מוצא אכילה ושתיה השטן מקטרג.
Bereshit Rabbah 38:9 רבי יהודה אומר

וירד ה' לראת את העיר ואת המגדל וגו' (בראשית יא, ה), תני רבי שמעון בר חלפתא זו אחת מעשר ירידות האמורות בתורה. (בראשית יא, ה): אשר בנו בני האדם, אמר רבי ברכיה וכי מה נאמר בני חמריא או בני גמליא, אלא בנוי דאדם קדמאה, מה אדם הראשון אחר כל הטובה שעשיתי עמו אמר (בראשית ג, יב): האשה אשר נתת עמדי וגו', כך ש …
וירד ה' לראת את העיר ואת המגדל וגו' (בראשית יא, ה), תני רבי שמעון בר חלפתא זו אחת מעשר ירידות האמורות בתורה. (בראשית יא, ה): אשר בנו בני האדם, אמר רבי ברכיה וכי מה נאמר בני חמריא או בני גמליא, אלא בנוי דאדם קדמאה, מה אדם הראשון אחר כל הטובה שעשיתי עמו אמר (בראשית ג, יב): האשה אשר נתת עמדי וגו', כך שנתים מדור המבול עד דור הפלגה, ויהי כל הארץ שפה אחת. (בראשית יא, ו): ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכלם, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר הואיל והן עם אחד ושפה אחת אם עושין הן תשובה אני מקבלן. רבי נחמיה אומר מי גרם להם שימרדו בי לא על ידי שהם עם אחד ושפה אחת. (בראשית יא, ו): ועתה לא יבצר וגו', אמר רבי אבא בר כהנא מלמד שפתח להם הקדוש ברוך הוא פתח של תשובה, שנאמר ועתה, ואין ועתה אלא תשובה, היך מה דאת אמר (דברים י, יב): ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה, והן אמרין לא, אמר הקדוש ברוך הוא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות, הכרם הזה בשעה שאינו עושה פרי מה בעליו עושין לו מגממין אותו.
Bereshit Rabbah 38:10 רבי יהודה אמר

הבה נרדה (בראשית יא, ז), זה אחד מן הדברים ששנו לתלמי המלך, הבה ארדה ואבלה. (בראשית יא, ז): ונבלה שם שפתם, אמר רבי אבא בר כהנא משפתם אעשה נבלה, [שאחד בקש מחברו קרדום נתן לו מגרפה [וכעס עליו] וזרק לו בחזרה את המגרפה ופצע את מחו, הדא הוא דכתיב משפתם אעשה נבלה], הוה חד מנהון אמר לחבריה אייתי לי קולב והו …
הבה נרדה (בראשית יא, ז), זה אחד מן הדברים ששנו לתלמי המלך, הבה ארדה ואבלה. (בראשית יא, ז): ונבלה שם שפתם, אמר רבי אבא בר כהנא משפתם אעשה נבלה, [שאחד בקש מחברו קרדום נתן לו מגרפה [וכעס עליו] וזרק לו בחזרה את המגרפה ופצע את מחו, הדא הוא דכתיב משפתם אעשה נבלה], הוה חד מנהון אמר לחבריה אייתי לי קולב והוא הוה יהיב ליה מגרופי, הוה מחי ליה ופצע מוחיה, הדא הוא דכתיב משפתם אעשה נבלה. (בראשית יא, ח): ויפץ ה' אתם משם, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר הלכו להם בני צור לצידון ובני צידון לצור, מצרים תופשת לארצו. רבי נחמיה אמר כל אחד ואחד תופש ארצו שהיה תחלת שבתו שם ולשם הוא חוזר, אלא מהו ויפץ, שנכנסו כל הארצות בראשי ההרים, והיתה כל אחד ואחד בולעת אנשי מקומה. רבנן אמרי אין ויפץ אלא ויצף, הציף עליהן הים והציף שלשים משפחות מהן. רבי לוי אמר אין לך צרה באה לאדם שאין לאחרים בה רוח, אותן שלשים משפחות מהיכן עמדו מאברהם, שש עשרה מקטורה, ושתים עשרה מישמעאל, ואלין תרתין חורנייתא (בראשית כה, כג): ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך.
Bereshit Rabbah 39:8 רבי יהודה אומר

רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר: לך לך, שתי פעמים, אחד מארם נהרים, ואחד מארם נחור. רבי נחמיה אמר: לך לך, שתי פעמים, אחד מארם נהרים ומארם נחור, ואחד שהפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן, הדא הוא דכתיב (תהלים קי, ג): עמך נדבת ביום חילך, עמך הייתי בעת שנדבת לשמי לירד לכבשן האש. ביום חילך, בעת שכנסת אתה …
רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר: לך לך, שתי פעמים, אחד מארם נהרים, ואחד מארם נחור. רבי נחמיה אמר: לך לך, שתי פעמים, אחד מארם נהרים ומארם נחור, ואחד שהפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן, הדא הוא דכתיב (תהלים קי, ג): עמך נדבת ביום חילך, עמך הייתי בעת שנדבת לשמי לירד לכבשן האש. ביום חילך, בעת שכנסת אתה לי כל החילות והאכלוסים. (תהלים קי, ג): בהדרי קדש, מהדרו של עולם הקדשתי. (תהלים קי, ג): מרחם משחר, מרחמו של עולם שחרתיך לי. (תהלים קי, ג): לך טל ילדותיך, לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר תאמר שיש בידי עון שהייתי עובד עבודה זרה כל השנים הללו, אמר לו הקדוש ברוך הוא לך טל ילדותך מה טל זה פורח, אף עונותיך פורחים, מה הטל הזה סימן ברכה לעולם, אף אתה סימן ברכה לעולם, הדא הוא דכתיב (תהלים נה, ז): ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה, למה כיונה, רבי עזריה בשם רבי יודן אמר לפי שכל העופות בשעה שהם יגעים, הן נחין על גבי סלע או על גבי אילן, אבל היונה הזו בשעה שהיא פורחת ויגעה קופצת באחד מאגפיה ופורחת באחד מאגפיה. (תהלים נה, ח): הנה ארחיק נדד, נדנוד, טלטול אחר טלטול. (תהלים נה, ח): אלין במדבר סלה, מטב ללון במדברות של ארץ ישראל ולא ללון בפלטריות של חוצה לארץ. ואם תאמר שלא גהץ אברהם ושמח על דבור המקום, ולמה לא יצא, שעדין לא הרשה. אבל משהרשה, (בראשית יב, ד): וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט. אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת, וכיון שהגיע לסלמה של צור, ראה אותן עסוקין בנכוש בשעת הנכוש, בעדור בשעת העדור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת, אמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית יב, ז): לזרעך אתן את הארץ הזאת.
Bereshit Rabbah 39:12 רבי יהודה אומר

ואברכה מברכיך, אמר רבי ירמיה החמיר הקדוש ברוך הוא בכבודו של צדיק יותר מכבודו, בכבודו כתיב (שמואל א ב, ל): כי מכבדי אכבד ובזי יקלו, על ידי אחרים, ובכבודו של צדיק כתיב ואברכה מברכיך ומקללך אאר, אנא. תניא אלו ברכות שאדם שוחה בהם, באבות תחלה וסוף, מודים תחלה וסוף, והשוחה על כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא …
ואברכה מברכיך, אמר רבי ירמיה החמיר הקדוש ברוך הוא בכבודו של צדיק יותר מכבודו, בכבודו כתיב (שמואל א ב, ל): כי מכבדי אכבד ובזי יקלו, על ידי אחרים, ובכבודו של צדיק כתיב ואברכה מברכיך ומקללך אאר, אנא. תניא אלו ברכות שאדם שוחה בהם, באבות תחלה וסוף, מודים תחלה וסוף, והשוחה על כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא לשוח. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי אמר, כהן גדול תחלת כל ברכה שוחה, והמלך בתחלת כל ברכה וסוף כל ברכה שוחה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר, המלך משהיה כורע לא היה נזקף עד שהיה גומר כל תפלתו, הדא הוא דכתיב (מלכים א ח, נד): ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח ה' מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים. ואיזו כריעה ואיזו בריכה, רבי חיא רבה הראה כריעה לפני רבי ונפסח ונתרפא. ובר סיסי הראה בריכה לפני רבי ונפסח ולא נתרפא. ונברכו בך, הגשמים בזכותך, הטללים בזכותך, הדא הוא דכתיב (אסתר ב, כב): ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה וגו'. זה מהול וזה ערל, וחס עליו, אתמהא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר (תהלים קיט, ק): מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי, אמר, יעקב ברך את פרעה, שנאמר (בראשית מז, ז): ויברך יעקב את פרעה, יוסף גלה לו, דניאל גלה לנבוכדנצר, אף אני כן ויגד לאסתר המלכה. ורבי נחמיה אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך, אין תימר דלהוי עתירין, הרי עתירין אנון מינן, אלא לשאלה, כשהן נכנסים לצרה הם נשאלים לנו ואנו מגלין להם.
Bereshit Rabbah 40:4 רבי יהודה אומר

ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה (בראשית יב, יא), כל השנים הללו הוא עמה ועכשו הוא אומר לה (בראשית יב, יא): הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, אלא שעל ידי הדרך אדם מתבזה וזו עמדה ביפיה. רבי זעירא בשם רבי סימון אמר הלכנו בארם נהרים ובארם נחור ולא מצאנו אשה נאה כמותך, עכשו שאנו נכנסים למקום כעורים ושחורים, (ב …
ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה (בראשית יב, יא), כל השנים הללו הוא עמה ועכשו הוא אומר לה (בראשית יב, יא): הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, אלא שעל ידי הדרך אדם מתבזה וזו עמדה ביפיה. רבי זעירא בשם רבי סימון אמר הלכנו בארם נהרים ובארם נחור ולא מצאנו אשה נאה כמותך, עכשו שאנו נכנסים למקום כעורים ושחורים, (בראשית יב, יג): אמרי נא אחתי את וגו'. רבי פינחס בשם רבי אבון אמר שני בני אדם היו עקר ועשו עצמן טפלה ונעשו טפלה, אברהם וברק, ברק (שופטים ד, ו): ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ה' אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים וגו', (שופטים ד, ח): ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אם תלכי עמי לקדש, אלך עמך לחצור, ואם לא תלכי עמי לקדש לא אלך עמך לחצור. רבי נחמיה אמר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה, ואם לא תלכי עמי לשירה, לא אלך עמך למלחמה. (שופטים ד, ט): ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך, אמר רבי ראובן לשון יוני היא אפס, אמרה לו מה את סבור שתפארתה של שירה נמסרה לך לבדך, אתמהא, ונעשה טפלה, (שופטים ה, א): ותשר דבורה וברק בן אבינעם. אברהם היה עקר (בראשית יב, ה): ויקח אברם את שרי אשתו, עשה עצמו טפלה, אמרי נא אחתי את, ונעשה טפלה לה, (בראשית יב, טז): ולאברם היטיב בעבורה.
Bereshit Rabbah 41:8 רבי יודה אומר

וה' אמר אל אברם וגו' (בראשית יג, יד), רבי יודה אומר כעס היה לאבינו אברהם בשעה שפרש לוט בן אחיו מעמו, אמר הקדוש ברוך הוא לכל הוא מדבק וללוט אחיו אינו מדבק. רבי נחמיה אמר כעס היה לו להקדוש ברוך הוא בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לו (בראשית טו, יח): לזרעך נתתי את הארץ ה …
וה' אמר אל אברם וגו' (בראשית יג, יד), רבי יודה אומר כעס היה לאבינו אברהם בשעה שפרש לוט בן אחיו מעמו, אמר הקדוש ברוך הוא לכל הוא מדבק וללוט אחיו אינו מדבק. רבי נחמיה אמר כעס היה לו להקדוש ברוך הוא בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לו (בראשית טו, יח): לזרעך נתתי את הארץ הזאת, והוא מדביק את לוט בן אחיו כדי לירשו, אם כן ילך ויביא לו שני פרסתקין מן השוק ויורישם את שלו, כמו שהוא רוצה בן אחיו, הדא הוא דכתיב (משלי כב, י): גרש לץ ויצא מדון, גרש לץ, זה לוט, ויצא מדון, ויהי ריב בין רעי אברם וגו', (משלי כב, י): וישבת דין וקלון, ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה וגו', (משלי כב, יא): אהב טהר לב חן שפתיו רעהו מלך, הקדוש ברוך הוא אוהב כל מי שהוא טהר לב, ומי שיש לו חן בשפתיו מלך הוא. רעהו, זה אברהם, שהיה תמים וטהר לב ונעשה אוהבו של מקום, שנאמר (ישעיה מא, ח): זרע אברהם אהבו, ולפי שהיה לו חן בשפתיו, שנאמר (איוב מא, ד): ודבר גבורות וחין ערכו, נעשה לו הקדוש ברוך הוא כרע, שמתוך אהבה שאהבו, אמר לו (בראשית טו, יח): לזרעך נתתי את הארץ הזאת.
Bereshit Rabbah 42:7 רבי יהודה אומר

וישבו ויבאו אל עין וגו' (בראשית יד, ז), אמר רבי אחא לא באו לזדוג אלא לתוך גלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם הן מבקשים לסמותה, אתמהא. (בראשית יד, ז): הוא קדש, רבי אחא הוא כתיב, הוא שקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בכבשן האש. (בראשית יד, ז): ויכו את כל שדה העמלקי, עדין לא נולד עמלק ואת אמרת ויכו א …
וישבו ויבאו אל עין וגו' (בראשית יד, ז), אמר רבי אחא לא באו לזדוג אלא לתוך גלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם הן מבקשים לסמותה, אתמהא. (בראשית יד, ז): הוא קדש, רבי אחא הוא כתיב, הוא שקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בכבשן האש. (בראשית יד, ז): ויכו את כל שדה העמלקי, עדין לא נולד עמלק ואת אמרת ויכו את כל שדה העמלקי, אלא (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית. (בראשית יד, ז): וגם את האמרי הישב בחצצן תמר, ובעין גדי דתמרייה. ויצא מלך סדם ומלך עמרה, את כדרלעמר מלך עילם וגו' (בראשית יד, ח ט), ארבעה מלכים עשו מלחמה כנגד חמשה ויכלו להם. (בראשית יד, י): ועמק השדים בארת בארת חמר, בירין בירין מסקן חמר. (בראשית יד, י): וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר ויפלו שמה, אלו האכלוסין, (בראשית יד, י): והנשארים הרה נסו, אלו המלכים. ורבי נחמיה אמר ויפלו שמה, אלו המלכים, והנשארים הרה נסו, אלו האכלוסין. על דעתיה דרבי יהודה ניחא, ועל דעתיה דרבי נחמיה קשיא. רבי עזריה ורבי יונתן בן חגי בשם רבי יצחק אמרו, בשעה שירד אברהם אבינו לכבשן האש ונצל, יש מעובדי כוכבים שהיו מאמינים, ויש שלא היו מאמינים, וכיון שירד מלך סדום לחמר ונצל, התחילו מאמינים באברהם למפרע. (בראשית יד, יא): ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם, רבי יהודה אומר זו עבודה. ורבי נחמיה אמר אלו הכותבות. (בראשית יד, יב): ויקחו את לוט וגו', כך עשו ללוט נתנו אותו בסירה ונטלו אותו עמהם, כל כך למה (בראשית יד, יב): והוא ישב בסדם, לקים מה שנאמר (משלי יג, כ): הולך את חכמים יחכם ורעה כסילים ירוע.
Bereshit Rabbah 42:8 רבי יהודה אומר

ויבא הפליט (בראשית יד, יג), ריש לקיש בשם בר קפרא הוא עוג הוא פליט, ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברם יושב ועוסק במצות עוגות, הוא לא נתכון לשם שמים אלא אמר אברהם זה קוניון הוא, ועכשו אני אומר לו נשבה בן אחיך והוא יוצא למלחמה ונהרג ואני נוטל את שרי אשתו. אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שכר פסיעותיך אתה נו …
ויבא הפליט (בראשית יד, יג), ריש לקיש בשם בר קפרא הוא עוג הוא פליט, ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברם יושב ועוסק במצות עוגות, הוא לא נתכון לשם שמים אלא אמר אברהם זה קוניון הוא, ועכשו אני אומר לו נשבה בן אחיך והוא יוצא למלחמה ונהרג ואני נוטל את שרי אשתו. אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שכר פסיעותיך אתה נוטל שאת מאריך ימים בעולם, ועל שחשבת להרג את הצדיק חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות מבני בניו. ואין סופו של אותו האיש לפל אלא בידן, שנאמר (דברים ג, ב): ויאמר ה' אלי אל תירא אתו כי בידך וגו'. (בראשית יד, יג): ויגד לאברם העברי, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר כל העולם כלו מעבר אחד והוא מעבר אחד. רבי נחמיה אמר שהוא מבני בניו של עבר. ורבנן אמרי שהוא מעבר הנהר, ושהוא משיח בלשון עברי. (בראשית יד, יג): והוא שכן באלני ממרא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר במשריא דממרא. ורבי נחמיה אמר בפלטין דממרא, על דעתיה דרבי יהודה אתרא הוא דשמיה ממרא, על דעתיה דרבי נחמיה גברא הוא דשמיה ממרא. ולמה נקרא שמו ממרא, רבי עזריה בשם רבי יהודה בשם רבי סימון שהמרה פנים באברהם, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם למול, הלך ונמלך בשלשת אהביו, אמר לו ענר כבר בן מאה שנה אתה ואתה הולך ומצער את עצמך. אמר לו אשכול מה את הולך ומסים את עצמך בין שונאיך. אמר לו ממרא אלהיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים וברעבון, והדבר הזה שאמר לך למול אין אתה שומע לו. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתתה לו עצה למול, חייך שאיני נגלה עליו לא בפלטין של ענר ולא בפלטין של אשכול אלא בפלטין שלך, הדא הוא דכתיב (בראשית יח, א): וירא אליו ה' באלני ממרא.
Bereshit Rabbah 43:2 רבי יהודה אומר

וישמע אברם כי נשבה אחיו, הדא הוא דכתיב (ישעיה לג, טו): אטם אזנו משמע דמים. (בראשית יד, יד): וירק את חניכיו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר הן הוריקו פנים כנגד אברהם, אמרו חמשה מלכים לא יכלו לעמד בהם ואנו יכולים לעמד בהם. רבי נחמיה אמר אברהם הוריק פנים כנגדן, אמר אצא ואפל על קדוש שמו של מקום. א …
וישמע אברם כי נשבה אחיו, הדא הוא דכתיב (ישעיה לג, טו): אטם אזנו משמע דמים. (בראשית יד, יד): וירק את חניכיו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר הן הוריקו פנים כנגד אברהם, אמרו חמשה מלכים לא יכלו לעמד בהם ואנו יכולים לעמד בהם. רבי נחמיה אמר אברהם הוריק פנים כנגדן, אמר אצא ואפל על קדוש שמו של מקום. אבא בר זבדא אמר בכלי זין הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים לה, ג): והרק חנית וסגר לקראת רדפי. אמר רבי שמעון בן לקיש באבנים טובות ומרגליות הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים סח, יד): ואברותיה בירקרק חרוץ. רבי לוי אמר בפרשת שוטרים הוריקן, היך מה דאת אמר (דברים כ, ח): מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו. חניכיו, בעלי חניכתו, שמם אברם כשמו. שמנה עשר ושלש מאות, ריש לקיש בשם בר קפרא, אליעזר לבדו היה, מנין אליעזר שמנה עשר ושלש מאות. וירדף עד דן, שם עבודת כוכבים היא, ומכה מלפניה ומאחריה, מכה מלפניה, וירדף עד דן, ומכה מאחריה (ירמיה ח, טז): מדן נשמע נחרת סוסיו.
Bereshit Rabbah 43:3 רבי יהודה אמר

ויחלק עליהם לילה (בראשית יד, טו), רבי בנימין בר יפת משם רבי יונתן הלילה נחלק מאליו. ורבנן אמרי יוצרו חלקו, אמר הקדוש ברוך הוא אביהם פעל עמי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה. ואימתי במצרים, שנאמר (שמות יב, כט): ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'. אמר רבי תנחומא אית דמפקין לישנא אחרינא אמר …
ויחלק עליהם לילה (בראשית יד, טו), רבי בנימין בר יפת משם רבי יונתן הלילה נחלק מאליו. ורבנן אמרי יוצרו חלקו, אמר הקדוש ברוך הוא אביהם פעל עמי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה. ואימתי במצרים, שנאמר (שמות יב, כט): ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'. אמר רבי תנחומא אית דמפקין לישנא אחרינא אמר הקדוש ברוך הוא אביהם יצא בחצי הלילה אף אני אצא עם בניו בחצי הלילה, שנאמר (שמות יא, ד): כה אמר ה' כחצת הלילה אני יוצא. (בראשית יד, טו): ויכם וירדפם, וכי יש אדם רודף הרוגים, אמר רבי פינחס רודפיו של אבינו אברהם הרוגים היו, שנאמר (תהלים סט, כז): כי אתה אשר הכית רדפו, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, ב): מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו, מי הוא זה שהעיר לבם של מזרחיים שיבואו ויפלו ביד אברהם, צדק יקראהו לרגלו. חי העולמים, שהיה מאיר לו בכל מקום שהיה הולך. אמר רבי ברכיה מזל צדק היה מאיר לו. אמר רבי ראובן צדקה היתה צווחת ואומרת, אם אין אברהם אין מי יעשה אותי, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, ב): יתן לפניו גוים ומלכים ירד, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר אברהם היה משליך עליהם עפר והוא נעשה חרבות, קש ונעשה חצים. ורבי נחמיה אמר יתן עפר לא נאמר אלא (ישעיה מא, ב): כעפר, הן היו משליכים חרבות על אברהם ונעשין עפר, חצים והן נעשים קש, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, ג): ירדפם יעבור שלום. רבי לוי בשם רבי יוסי בר זמרא פסיעותיו של אבינו אברהם היו שלש מילין. רבי יודן בר רבי סימון אמר מיל, שנאמר (ישעיה מא, ג): ארח ברגליו לא יבוא. רבי נחמיה אמר בשם רבי אבהו לא נתאבקו רגליהן אלא כזה שהוא הולך מביתו לבית הכנסת.
Bereshit Rabbah 43:8 רבי יהודה אמר

וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך (בראשית יד, כ), רבי הונא אמר שהופך מנגנין שלך על צריך. רבי יודן אמר כמה מנגנאות עשיתי להביאן תחת ידיך, אוהבים היו זה לזה, זה משלח לזה כתבים וזה משלח לזה דורונות, והמרדתי אותם אלו על אלו כדי שיבואו ויפלו תחת ידך. (בראשית יד, כ): ויתן לו מעשר מכל, רבי יהודה בר רבי סימו …
וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך (בראשית יד, כ), רבי הונא אמר שהופך מנגנין שלך על צריך. רבי יודן אמר כמה מנגנאות עשיתי להביאן תחת ידיך, אוהבים היו זה לזה, זה משלח לזה כתבים וזה משלח לזה דורונות, והמרדתי אותם אלו על אלו כדי שיבואו ויפלו תחת ידך. (בראשית יד, כ): ויתן לו מעשר מכל, רבי יהודה בר רבי סימון אמר מכח אותה ברכה אכלו שלש יתדות גדולות בעולם, אברהם יצחק ויעקב, באברהם כתיב (בראשית כד, א): וה' ברך את אברהם בכל, בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביצחק כתיב (בראשית כז, לג): ואכל מכל, בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביעקב כתיב (בראשית לג, יא): כי חנני אלהים וכי יש לי כל, בזכות ויתן לו מעשר מכל. מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר מאברהם (בראשית טו, ה): כה יהיה זרעך, (במדבר ו, כג): כה תברכו את בני ישראל. רבי נחמיה אמר מיצחק, שנאמר (בראשית כב, ה): ואני והנער נלכה עד כה, לפיכך אמר המקום כה תברכו את בני ישראל. ורבנן אמרי מיעקב, שנאמר (שמות יט, ג): כה תאמר לבית יעקב, וכנגדו כה תברכו את בני ישראל. רבי אליעזר ורבי יוסי בר חנינא, רבי אליעזר אמר אימתי אני מגדל את בניך ככוכבים, כשאגלה עליהם בכה, כה תאמר לבית יעקב. ורבי יוסי בן רבי חנינא אמר כשאגלה על מנהיגם בכה, שנאמר (שמות ד, כב): כה אמר ה' בני בכרי ישראל.
Bereshit Rabbah 43:9 רבי יהודה אמר

ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש וגו' ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי וגו' (בראשית יד, כא כב), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר עשאן תרומה, היך מה דאת אמר (במדבר יח, כו): והרמתם ממנו תרומת ה'. ורבי נחמיה אמר עשאן שבועה, היך מה דאת אמר (דניאל יב, ז): וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העול …
ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש וגו' ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי וגו' (בראשית יד, כא כב), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר עשאן תרומה, היך מה דאת אמר (במדבר יח, כו): והרמתם ממנו תרומת ה'. ורבי נחמיה אמר עשאן שבועה, היך מה דאת אמר (דניאל יב, ז): וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם. ורבנן אמרי עשאן שירה, היך מה דאת אמר (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי אמי בשם רבי אלעזר אמרו אמר משה בלשון שאמר אבא שירה, הרמתי ידי אל ה', בו בלשון אני אומר שירה, שנאמר: אלהי אבי וארוממנהו, אם מחוט (בראשית יד, כג), אמר רבי אבא בר ממל אמר לו הקדוש ברוך הוא את אמרת אם מחוט, חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית, היך מה דאת אמר (במדבר טו, לח): ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת, ומתרגמינן חוטא דתכלתא. (בראשית יד, כג): ועד שרוך נעל, חייך שאני נותן לבניך מצות יבמה, האיך מה דאת אמר (דברים כה, ט): וחלצה נעלו מעל רגלו. דבר אחר, אם מחוט, זה המשכן, שהוא מציר בתכלת וארגמן. ועד שרוך נעל, אלו עורות התחשים. דבר אחר, אם מחוט, אלו הקרבנות, כההיא דתנן וחוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. ועד שרוך נעל, אלו פעמי רגלים, היך מה דאת אמר (שיר השירים ז, ב): מה יפו פעמיך בנעלים. בלעדי רק אשר אכלו הנערים (בראשית יד, כד), הדא הוא דכתיב (שמואל א ל, כב כה): ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי אם איש את אשתו ואת בניו וינהגו וילכו. ויאמר דוד לא תעשו כן אחי את אשר נתן ה' לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידינו. ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו. ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה, אמר רבי יודן והלאה אין כתיב כאן אלא ומעלה, וממי למד מאברהם זקנו, שאמר: בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים וגו'.
Bereshit Rabbah 44:15 רבי יהודה אמר

דבר אחר, קחה לי עגלה משלשת, זו בבל, שהעמידה שלשה מלכים, נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר. ועז משלשת, זו מדי, שהיתה מעמידה שלשה מלכים, כורש ודריוש ואחשורוש. ואיל משלש, זו יון, רבי אלעזר ורבי יוחנן, רבי אלעזר אמר כל הרוחות כבשו בני יון ורוח מזרחית לא כבשו, אמר לו רבי יוחנן והכתיב (דניאל ח, ד): ראיתי את האי …
דבר אחר, קחה לי עגלה משלשת, זו בבל, שהעמידה שלשה מלכים, נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר. ועז משלשת, זו מדי, שהיתה מעמידה שלשה מלכים, כורש ודריוש ואחשורוש. ואיל משלש, זו יון, רבי אלעזר ורבי יוחנן, רבי אלעזר אמר כל הרוחות כבשו בני יון ורוח מזרחית לא כבשו, אמר לו רבי יוחנן והכתיב (דניאל ח, ד): ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל, הוא דעתיה דרבי אלעזר דלא אמר מזרחית. ותר וגוזל, זו מלכות אדום, תור הוא אלא שגזלן הוא. דבר אחר, ויקח לו את כל אלה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר שרי עובדי כוכבים הראה לו. רבי נחמיה אמר שרי ישראל הראה לו, על דעתיה דרבי יהודה קתדרין דדין לקבל קתדרין דדין. על דעתיה דרבי נחמיה ששם היו סנהדרי גדולה של ישראל יושבת וחותמת דיניהם של ישראל. ואת הצפר לא בתר, רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר הראה לו הקדוש ברוך הוא כל מי שהוא מעמיד פנים בגל, הגל שוטפו, וכל מי שאינו מעמיד פנים בגל, אין הגל שוטפו.
Bereshit Rabbah 45:1 רבי יהודה אמר

ושרי אשת אברם לא ילדה לו וגו' (בראשית טז, א), (משלי לא, י): אשת חיל מי ימצא וגו' ורחק מפנינים מכרה, מהו מכרה, רבי אבא בר כהנא אמר עבורה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל טז, ג): מכרתיך ומלדתיך, אברם היה גדול מנחור שנה, ונחור היה גדול מהרן שנה, נמצא אברם גדול מהרן שתי שנים, שנה לעבורה של מלכה ושנה לעבורה של יסכ …
ושרי אשת אברם לא ילדה לו וגו' (בראשית טז, א), (משלי לא, י): אשת חיל מי ימצא וגו' ורחק מפנינים מכרה, מהו מכרה, רבי אבא בר כהנא אמר עבורה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל טז, ג): מכרתיך ומלדתיך, אברם היה גדול מנחור שנה, ונחור היה גדול מהרן שנה, נמצא אברם גדול מהרן שתי שנים, שנה לעבורה של מלכה ושנה לעבורה של יסכה, והרן מוליד לשש שנים ואברם אינו מוליד, ושרי אשת אברם לא ילדה לו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר לו לאברהם לא ילדה, אבל אלו נשאת לאחר ילדה. ורבי נחמיה אמר לא לו ולא לאחר, ומה דכתיב: לא ילדה לו, לו ולה. (בראשית טז, א): ולה שפחה מצרית ושמה הגר, שפחת מלוג היתה והיה חיב במזונותיה ולא היה רשאי למכרה. בעון קומי ריש לקיש מהו דתנא עבדי מלוג, אמר להון כמה דתימא מלוג מלוג. אמר רבי שמעון בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה, וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר, הדא הוא דכתיב: ולה שפחה מצרית ושמה הגר, הא אגריך. אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת, הדא הוא דכתיב (תהלים מה, י): בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר.
Bereshit Rabbah 46:13 רבי יהודה אמר

וערל זכר (בראשית יז, יד), רבי חגי אמר וכי יש ערל נקבה, אלא ממקום שהוא נכר אם זכר אם נקבה מוהלים אותו. (בראשית יז, יד): את בריתי הפר, זה המשוך. תני המשוך אינו צריך למול, רבי יהודה אמר לא ימול מפני שהיא ערלה כבושה. אמרו לפני רבי יהודה והלא הרבה היו בימי בן כוזיבא לכלהון בנין חוזרין ומולין, הדא הוא דכת …
וערל זכר (בראשית יז, יד), רבי חגי אמר וכי יש ערל נקבה, אלא ממקום שהוא נכר אם זכר אם נקבה מוהלים אותו. (בראשית יז, יד): את בריתי הפר, זה המשוך. תני המשוך אינו צריך למול, רבי יהודה אמר לא ימול מפני שהיא ערלה כבושה. אמרו לפני רבי יהודה והלא הרבה היו בימי בן כוזיבא לכלהון בנין חוזרין ומולין, הדא הוא דכתיב: המול ימול אפלו ארבעה וחמשה פעמים. את בריתי הפר, זה המשוך.
Bereshit Rabbah 47:2 רבי יהודה אומר

וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן (בראשית יז, טז), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר וברכתי אתה לתן לה בן, וברכתיה לברכת החלב. אמר לו רבי נחמיה וכי כבר נתבשרה בחלב והלוא עדין לא נתעברה, אלא מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא לימי נערותיה. רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא נותן אני יראתה על כל עובדי כוכבים, דל …
וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן (בראשית יז, טז), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר וברכתי אתה לתן לה בן, וברכתיה לברכת החלב. אמר לו רבי נחמיה וכי כבר נתבשרה בחלב והלוא עדין לא נתעברה, אלא מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא לימי נערותיה. רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא נותן אני יראתה על כל עובדי כוכבים, דלא יהון מונין לה וצווחין דא עקרתא. רבי יודן בשם ריש לקיש עקר מיטרין לא הוה לה, וגלף לה הקדוש ברוך הוא עקר מיטרין. (בראשית יז, טז): מלכי עמים ממנה יהיו, אמר רבי חמא ברבי חנינא מיכן דרש אברהם והחזיר את קטורה.
Bereshit Rabbah 49:2 בשם רבי יהודה

כתיב (תהלים כה, יד): סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, איזהו סוד ה' זו מילה, שלא גלה אותה מאדם ועד עשרים דור עד שעמד אברהם ונתנה לו, שנאמר (בראשית יז, ב): ואתנה בריתי ביני ובינך, אמר לו הקדוש ברוך הוא אם תמול תטל סוד ה', מה סוד ה', ס' ששים, ו' ששה, ד' ארבעה, הרי שבעים, שבעים אני מעמיד ממך בזכות המילה, ש …
כתיב (תהלים כה, יד): סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, איזהו סוד ה' זו מילה, שלא גלה אותה מאדם ועד עשרים דור עד שעמד אברהם ונתנה לו, שנאמר (בראשית יז, ב): ואתנה בריתי ביני ובינך, אמר לו הקדוש ברוך הוא אם תמול תטל סוד ה', מה סוד ה', ס' ששים, ו' ששה, ד' ארבעה, הרי שבעים, שבעים אני מעמיד ממך בזכות המילה, שנאמר (דברים י, כב): בשבעים נפש ירדו אבתיך, מעמיד אני מהם שבעים זקנים, שנאמר (במדבר יא, טז): אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, ומעמיד אני מהן משה שהוא הוגה בתורה בשבעים לשון, שנאמר (דברים א, ה): הואיל משה באר וגו', בזכות מי בזכות המילה, שנאמר: סוד ה' ליראיו. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם דיו לעבד שיהא כרבו, אמר לפניו ומי ימול אותי, אמר אתה בעצמך, מיד נטל אברהם סכין והיה אוחז בערלתו ובא לחתך והיה מתירא שהיה זקן, מה עשה הקדוש ברוך הוא שלח ידו ואחז עמו, והיה אברהם חותך, שנאמר (נחמיה ט, ז ח): אתה ה' האלהים אשר בחרת באברם וגו', וכרות לו הברית אין כתיב כאן אלא וכרות עמו, מלמד שהיה הקדוש ברוך הוא אוחז בו. דבר אחר, סוד ה' ליראיו, בתחלה היה סוד ה' ליראיו, ואחר כך לישרים, (משלי ג, לב): ולישרים סודו, ואחר כך לנביאים (עמוס ג, ז): כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, אמר הקדוש ברוך הוא אברהם זה ירא אלהים, שנאמר (בראשית כב, יב): עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. אברהם זה ישר מן הישרים, שנאמר (שיר השירים א, ד): מישרים אהבוך. אברהם זה נביא, שנאמר (בראשית כ, ז): ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא, ואיני מגלה לו, אמר רבי יהושע בן לוי משל למלך שנתן אוסיא לאוהבו לאחר זמן בקש המלך לקץ מתוכה חמשה אילני סרק, אמר המלך אלו מן פטריקון שלו הייתי מבקש לא היה מעכב ומה בכך ונמלך בו. כך אמר הקדוש ברוך הוא כבר נתתי את הארץ מתנה לאברהם, שנאמר (בראשית טו, יח): לזרעך נתתי את הארץ, וחמשה כרכים הללו בתוך שלו הם, ואלו מפטריקון שלו הייתי מבקש לא היה מעכב בידי ומה בכך ונמלך בו. אמר רבי יהודה ברבי סימון למלך שהיו לו שלשה אוהבים ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן, פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתן, נטל את הראשון וטרדו והוציאו חוץ לפלטין, שני חבשו בבית האסורים, ונתן ספרגים שלו עליו, שלישי שהיה חביב לו יותר מדאי אמר איני עושה דבר חוץ מדעתו. כך, אדם הראשון (בראשית ג, כד): ויגרש את האדם. נח (בראשית ז, טז): ויסגר ה' בעדו. אברהם שהיה חביב עליו יותר מדאי, אמר מה אני עושה דבר חוץ מדעתו. אמר רבי שמואל בר נחמן, משל למלך שהיה לו סנקתדריס אחד ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו, פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתו, אמר המלך כלום עשיתי אותו סנקתדריס שלי אלא שלא לעשות דבר חוץ מדעתו. אמר רבי יודן אמר הקדוש ברוך הוא הרי יש שם לוט בן אחיו ואיני מגלה לו. ורבנן אמרי כבר קראתי אותו אביהם, שנאמר (בראשית יז, ה): כי אב המון גוים נתתיך, דנים את הבן חוץ מן האב. מתן תורה, גליתי לו. גיהנם, גליתי לו. דינה של סדום למחר, ואיני מגלה לו. רבי אחא בשם רבי שמואל בר נחמן בשם רבי נתן אמר אפלו הלכות ערובי חצרות היה אברהם יודע. רבי פינחס בשם רבי שמואל אמר אפלו שם חדש שהקדוש ברוך הוא עתיד לקרוא לירושלים, שנאמר (ירמיה ג, יז): בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה', היה אברהם יודע. רבי ברכיה ורבי חיא ורבנן דתמן בשם רבי יהודה, אין יום ויום שאין הקדוש ברוך הוא מחדש הלכה בבית דין של מעלה, מאי טעמיה (איוב לז, ב): שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא, ואין הגה אלא תורה, שנאמר (יהושע א, ח): והגית בו יומם ולילה, אפלו אותן הלכות היה אברהם יודע.
Bereshit Rabbah 49:4 בשם רבי יהודה

כי ידעתיו למען אשר יצוה (בראשית יח, יט), רבי יודן בשם רבי אלכסנדרי זו הובריא. ורבנן אמרי זו בקור חולים. רבי עזריה בשם רבי יהודה מתחלה צדק לבסוף משפט. הא כיצד אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים, משהיו אוכלים ושותים אמר להם ברכו. אמרו לו מה נאמר, אמר להם אמרו ברוך אל עולם שאכלנו משלו, אם מקבל עליו וב …
כי ידעתיו למען אשר יצוה (בראשית יח, יט), רבי יודן בשם רבי אלכסנדרי זו הובריא. ורבנן אמרי זו בקור חולים. רבי עזריה בשם רבי יהודה מתחלה צדק לבסוף משפט. הא כיצד אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים, משהיו אוכלים ושותים אמר להם ברכו. אמרו לו מה נאמר, אמר להם אמרו ברוך אל עולם שאכלנו משלו, אם מקבל עליו ובריך, הוה אכיל ושתי ואזיל, ואי לא הוה מקבל עליה ובריך, הוה אמר ליה הב מה דעלך. ואמר מה אית לך עלי, הוה אמר ליה, חד קסיט דחמר בעשרה פולרין, וחד ליטרא דקופר בעשרה פולרין, וחד עגול דרפתא בעשרה פולרין. מאן יהיב לך חמרא במדברא, מאי יהיב לך קופר במדברא, מאן יהיב לך עגולא במדברא. מן דהוה חמי ההיא עקתא דהוה עקי ליה, הוה אמר ברוך אל עולם שאכלנו משלו, הדא הוא דכתיב לכתחלה צדקה ולבסוף משפט. (בראשית יח, יט): למען הביא ה' על אברהם וגו', תני רבי שמעון בן יוחאי אומר, כל מי שיש לו בן יגע בתורה כאלו לא מת, שנאמר: למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר אליו לא נאמר, אלא את אשר דבר ה' עליו.
Bereshit Rabbah 49:8 רבי יהודה אומר

ויגש אברהם ויאמר וגו' (בראשית יח, כג), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר הגשה למלחמה (דברי הימים א יט, יד): ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם למלחמה. רבי נחמיה אמר הגשה לפיוס, היך מה דאת אמר (יהושע יד, ו): ויגשו בני יהודה אל יהושע. רבנן אמרי הגשה לתפלה, היך מה דאת אמר (מלכים א יח, לו): ויהי כ …
ויגש אברהם ויאמר וגו' (בראשית יח, כג), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר הגשה למלחמה (דברי הימים א יט, יד): ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם למלחמה. רבי נחמיה אמר הגשה לפיוס, היך מה דאת אמר (יהושע יד, ו): ויגשו בני יהודה אל יהושע. רבנן אמרי הגשה לתפלה, היך מה דאת אמר (מלכים א יח, לו): ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל וגו', רבי אלעזר פשט לה אם למלחמה אני בא, אם לפיוס אני בא, אם לתפלה אני בא. רבי פינחס ורבי לוי ורבי יוחנן, זה שהוא עובר לפני התבה אין אומרים לו בוא ועשה, בוא קרב, בוא ועשה קרבן של צבור, אלא בוא וקרב להתפלל. אמר רבי תנחומא למה התקינו ברכות חמש עשרה עד שומע תפלה, כנגד חמש עשרה אזכרות שבהבו לה' בני אלים (תהלים כט, א): עד (תהלים כט, י): ה' למבול ישב, שהוא מכלה את הפרעניות מלבוא לעולם. רב הונא בשם רב אחא, (בראשית יח, כג): האף תספה, אתה גודר את האף והאף לא יגדרך. אמר רבי יהושע בר נחמיה, אף שאתה מביא לעולמך אתה מכלה בו את הצדיקים ואת הרשעים, ולא דיך שאתה תולה הרשעים בשביל הצדיקים, אלא שאתה מכלה את הצדיקים עם הרשעים. רבי ורבי יונתן, רבי אומר בשר ודם חמה כובשתו, אבל הקדוש ברוך הוא כובש את החמה, שנאמר (נחום א, ב): נקם ה' ובעל חמה. רבי יונתן אמר בשר ודם קנאה כובשתו, אבל הקדוש ברוך הוא כובש את הקנאה, שנאמר (נחום א, ב): אל קנוא ונקם ה': רבי שמלאי שאל לרבי יונתן מאי דכתיב (משלי יג, כג): ויש נספה בלא משפט, אמר לו בלא משפט מקומו, מעשה באחד שנשתלח לגבות בני טבריה ובני צפורי, כשהיה גובה בטבריא, ראה אחד מצפורי, עמד ותפשו, אמר לו מצפורי אני, אמר לו יש בידי כתבים מצפורי לגבותה, ולא הספיק לגבות בני טבריא עד שבאת רוחה לצפורי, ונמצא נספה בלא משפט מקומו. רבי לוי אמר לדבה שהיתה משכלת בחיה, ולא מצאת לשכל בחיה ושכלה בבניה. רבי סימון אמר למגל כוסחת כובין ולא שלם לה, שושנה ולא שלם לה.
Bereshit Rabbah 53:5 רבי יהודה אמר

וה' פקד את שרה, (מלכים א ח, כד): אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו. אשר שמרת לעבדך, זה אברהם. את אשר דברת לו (בראשית יח, יד): למועד אשוב אליך. (מלכים א ח, כד): ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה, וה' פקד את שרה. (תהלים קיג, ט): מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה. מושיבי עקרת הבית, זו שרה, (בראשית יא, ל) …
וה' פקד את שרה, (מלכים א ח, כד): אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו. אשר שמרת לעבדך, זה אברהם. את אשר דברת לו (בראשית יח, יד): למועד אשוב אליך. (מלכים א ח, כד): ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה, וה' פקד את שרה. (תהלים קיג, ט): מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה. מושיבי עקרת הבית, זו שרה, (בראשית יא, ל): ותהי שרי עקרה. אם הבנים שמחה, שנאמר (בראשית כא, ז): היניקה בנים שרה. וה' פקד את שרה כאשר אמר, מה שאמר לה הוא באמירה. ויעש ה' כאשר דבר, מה שדבר לה על ידי מלאך. רבי נחמיה אמר וה' פקד את שרה כאשר אמר, מה שאמר לה על ידי מלאך. ויעש ה' לשרה כאשר דבר, מה שאמר לה הוא. רבי יהודה אמר כאשר אמר, לתן לה בן. כאשר דבר, לברכה בחלב. אמר לו רבי נחמיה והלא כבר נתבשרה בחלב, אלא מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא לימי נערותיה. רבי אבהו אמר נותן אני יראתה על כל אמות העולם, דלא יהון מונין לה וצוחין לה עקרתא. רבי יהודה בשם ריש לקיש עקר מיטרין לא היה לה וגלף לה הקדוש ברוך הוא עקר מיטרין. אמר רבי אדא בעל פקדונות אני, עמלק הפקיד אצלי חבילות של קוצים, והחזיר לו הקדוש ברוך הוא חבילות של קוצים, שנאמר (שמואל א טו, ב): פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל. שרה הפקידה אצלי מצוות ומעשים טובים, החזיר לה הקדוש ברוך הוא מצוות ומעשים טובים, וה' פקד את שרה.
Bereshit Rabbah 54:2 רבי יהודה אמר

ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל, רבי יהודה אמר פיכל שמו. רבי נחמיה אמר פה שכל צבאותיו נושקים לו על פיו. אלהים עמך, לפי שהיו אמות העולם אומרין אלו היה צדיק לא היה מוליד, אתמהא, כיון שהוליד אמרו לו אלהים עמך. ואלו היה צדיק לא היה שומע לקול אשתו, וכיון שנאמר לו (בראשית כא, יב): כל אשר תאמר אליך שרה שמ …
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל, רבי יהודה אמר פיכל שמו. רבי נחמיה אמר פה שכל צבאותיו נושקים לו על פיו. אלהים עמך, לפי שהיו אמות העולם אומרין אלו היה צדיק לא היה מוליד, אתמהא, כיון שהוליד אמרו לו אלהים עמך. ואלו היה צדיק לא היה שומע לקול אשתו, וכיון שנאמר לו (בראשית כא, יב): כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה, אמרו לו אלהים עמך. ואלו היה צדיק לא היה דוחה את בנו בכורו, כיון שראו את מעשיו, אמרו לו אלהים עמך בכל אשר אתה עשה. דבר אחר, לפי שחרבו מקומות של סדום ופסקו העוברים והשבים ולא חסר קלרין שלו כלום, לפיכך אלהים עמך בכל אשר אתה עושה, הואיל והאלהים עמך. (בראשית כא, כג): ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי, עד כאן רחמי האב על הבן. אמר רבי אבא עד כאן לאחים השתפין. אמר רבי יוסי בר חנינא כתיב (תהלים לח, כ): ואיבי חיים עצמו, מה שנתן לאברהם לשבע דורות נתן לאבימלך לשלשה, למה (שמות יג, יז): לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, שעדין נכדו קים. (בראשית כא, כג): כחסד אשר עשיתי עמך, מה חסד עשה לו, אלא שאמר לו (בראשית כ, טו): הנה ארצי לפניך, ואף על פי כן לא קבל עליו.
Bereshit Rabbah 54:6 רבי יהודה אמר

ויטע אשל בבאר שבע וגו' (בראשית כא, לג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר אשל פרדס, שאל מה תשאל, תאנים וענבים ורמונים. רבי נחמיה אמר אשל פנדק, שאל מה תשאל, עגולא, קפר, חמר, בעין. רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אשל סנהדרין, היך מה דאת אמר (שמואל א כב, ו): ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה, על דעתיה …
ויטע אשל בבאר שבע וגו' (בראשית כא, לג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר אשל פרדס, שאל מה תשאל, תאנים וענבים ורמונים. רבי נחמיה אמר אשל פנדק, שאל מה תשאל, עגולא, קפר, חמר, בעין. רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אשל סנהדרין, היך מה דאת אמר (שמואל א כב, ו): ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה, על דעתיה דרבי נחמיה דאמר אשל פנדק, אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים, ומשהיו אוכלין ושותין אמר לון בריכו, והן אמרין מה נימור, ואמר להון, ברוך אל עולם שאכלנו משלו, הדא הוא דכתיב (בראשית כא, לג): ויקרא שם בשם ה' אל עולם. (בראשית כא, לד): ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, רבים מאותן שעשה בחברון, בחברון עשה עשרים וחמש שנה וכאן עשה עשרים ושש שנים.
Bereshit Rabbah 59:6 רבי יהודה אמר

ואברהם זקן (בראשית כד, א), זקן זה קנה שני עולמות. שלשה נכתרים בזקנה ובימים, ושלשתן היו ראש לנסיון, אברהם, יהושע ודוד. אברהם ראש לאבות, יהושע ראש למלכות משבט אפרים, שנאמר (שופטים ה, יד): מני אפרים שרשם בעמלק, זה יהושע. דוד ראש למלכות משבט יהודה. אמר רבי אחא יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים, בימים ואי …
ואברהם זקן (בראשית כד, א), זקן זה קנה שני עולמות. שלשה נכתרים בזקנה ובימים, ושלשתן היו ראש לנסיון, אברהם, יהושע ודוד. אברהם ראש לאבות, יהושע ראש למלכות משבט אפרים, שנאמר (שופטים ה, יד): מני אפרים שרשם בעמלק, זה יהושע. דוד ראש למלכות משבט יהודה. אמר רבי אחא יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים, בימים ואינו בזקנה, אבל כאן זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה. בא בימים, רבי יהודה אמר בא בדיופלין, רבי אבא אמר בא בכפלון מפלש לחיי העולם הבא. אמר רבי יצחק באותן הימים שכתוב בהן (קהלת יב, א): עד אשר לא יבאו ימי הרעה.
Bereshit Rabbah 61:6 רבי יהודה אמר

ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק (בראשית כה, ה), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר בכורה. רבי נחמיה אמר ברכה. ורבנן אמרי קבורה, ודאתיקו. רבי חמא אמר לא ברכות אלא מתנות נתן לו, משל למלך שהיה לו פרדס, מסרו לאריס והיה בו שתי אילנות כרוכים זה לזה בכרך אחד, אחד של סם חיים ואחד של סם המות. אמר אותו א …
ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק (בראשית כה, ה), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר בכורה. רבי נחמיה אמר ברכה. ורבנן אמרי קבורה, ודאתיקו. רבי חמא אמר לא ברכות אלא מתנות נתן לו, משל למלך שהיה לו פרדס, מסרו לאריס והיה בו שתי אילנות כרוכים זה לזה בכרך אחד, אחד של סם חיים ואחד של סם המות. אמר אותו אריס אם משקה אני זה של סם חיים זה של סם המות שותה עמו, ואם איני משקה זה של סם המות היך זה של סם חיים חי. חזר ואמר אנא אריס עביד אנא אריסותי ומאי דאהני למארי דפרדיסא למעבד יעביד ליה. כך אמר אברהם, אם מברך אני את יצחק, עכשו בני ישמעאל ובני קטורה בכלל, ואם אין אני מברך בני ישמעאל ובני קטורה, היך אני מברך את יצחק, חזר ואמר בשר ודם אני, היום כאן ומחר בקבר, כבר עבידת אנא דידי, מכאן ואילך מה שהקדוש ברוך הוא רוצה לעשות בעולמו יעשה, כיון שמת אברהם אבינו גלה הקדוש ברוך הוא על יצחק וברכו, הדא הוא דכתיב (בראשית כה, יא): ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו.
Bereshit Rabbah 62:1 רבי יהודה אמר

ואלה ימי שני חיי אברהם (בראשית כה, ז), כתיב (תהלים לז, יח): יודע ה' ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה. יודע ה' ימי תמימם, זה אברהם, שנאמר (בראשית יז, א): והיה תמים. ונחלתם לעולם תהיה, ואלה ימי שני חיי אברהם, שחבב הקדוש ברוך הוא שנותן של צדיקים וכתבם בתורה, כדי שתהא נחלת ימיהם זכורה לעולם (בראשית כה, ח): ב …
ואלה ימי שני חיי אברהם (בראשית כה, ז), כתיב (תהלים לז, יח): יודע ה' ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה. יודע ה' ימי תמימם, זה אברהם, שנאמר (בראשית יז, א): והיה תמים. ונחלתם לעולם תהיה, ואלה ימי שני חיי אברהם, שחבב הקדוש ברוך הוא שנותן של צדיקים וכתבם בתורה, כדי שתהא נחלת ימיהם זכורה לעולם (בראשית כה, ח): בשיבה טובה זקן ושבע. (בראשית כה, ח): ויגוע, אמר רבי יהודה בר אלעי החסידים הראשונים היו מתיסרין בחולי מעים בעשרה ועשרים יום, לאמר שהחולי ממרק. רבי יהודה אמר כל מי שנאמר בו גויעה מת בחולי מעים. כתיב (משלי לא, כה): עז והדר לבושה, כל מתן שכרן של צדיקים מתקן להם לעתיד לבוא, ומראה להם הקדוש ברוך הוא עד שהם בעולם הזה מתן שכרן שהוא עתיד לתן להם לעתיד לבוא ונפשן שבעה והם ישנים. אמר רבי אלעזר משל לסעודה שעשה אותה המלך וזמן את האורחים והראה להם מה שהם אוכלים ושותין, ושבעה נפשן וישנו להם, כך הקדוש ברוך הוא מראה להם לצדיקים עד שהם בעולם הזה מתן שכרן מה שהוא עתיד לתן להם לעתיד לבוא והם ישנים, שנאמר (איוב ג, יג): כי עתה שכבתי ואשקוט, הוי בשעת סלוקן של צדיקים הקדוש ברוך הוא מראה להם מתן שכרן. כד דמך רבי אבהו אחזו ליה תלת עשרי נהרי אפרסמון, אמר להון אלין דמן, אמרו ליה דידך. אמר אלין דאבהו (ישעיה מט, ד): ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה', זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן פרטא תלתיהון אמרין אלין קריה כד דמיכי, חד מנהון אמר (תהלים לב, ו): על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא. (תהלים לג, כא): כי בו ישמח לבנו וגו'. ואוחרנא אמר (תהלים כג, ה): תערך לפני שלחן נגד צררי. (תהלים ה, יב): וישמחו כל חוסי בך. ואוחרנא אמר (תהלים פד, יא): כי טוב יום בחצריך מאלף. ורבנן אמרי (תהלים לא, כ): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, הוי בשעת סילוקן של צדיקים מהעולם הקדוש ברוך הוא מראה להן מתן שכרן. בן עזאי אומר (תהלים קטז, טו): יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, ואימתי הקדוש ברוך הוא מראה להם שכרן שהוא מתקן להם, סמוך למיתתן, הדא הוא דכתיב: המותה לחסידיו, לפיכך (משלי לא, כה): ותשחק ליום אחרון. מה בין מיתת נערים למיתת זקנים רבי יהודה אמר הנר הזה בשעה שהוא כבה מאליו יפה לו ויפה לפתילה, ובשעה שאינו כבה מאליו רע לו ורע לפתילה. רבי אבהו אמר התאנה הזו בשעה שהיא נלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאנה, ובשעה שהיא מתלקטת שלא בעונתה רע לה ורע לתאנה. רבי חיא רבה ותלמידוי, ואית דאמרי רבי עקיבא ותלמידוי, ואית דאמרי רבי יוסי בן חלפתא ותלמידוי היו למודים להיות משכימין ויושבין ושונין תחת תאנה אחת, והיה בעל התאנה משכים ולוקטה, אמרו שמא הוא חושדנו, מה עבדון חלפון אתרון, אזל לגביהו ואמר להון רבותי חדא מצוה דהויתון יתבין זכין בי יושבין ושונין תחת תאנתי בטלתם. אמרו ליה אמרנו שמא את חושדנו. פיסן וחזרו למקומן. מה עשה, השכים בשחרית ולא לקטה וזרחה עליה החמה והתליעו. אמרו בעל התאנה יודע אימת היא עונתה של תאנה ללקט ולוקטה, כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי היא עונתן של צדיקים להסתלק מן העולם ומסלקן, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ו, ב): דודי ירד לגנו לערגות הבשם. בשיבה טובה, אמר ריש לקיש שלשה הם שנאמר בהם שיבה, אברהם ושוה לו, דוד ושוה לו, גדעון ולא שוה לו, למה (שופטים ח, כז): ויעש אותו גדעון לאפוד, לעבודת כוכבים.
Bereshit Rabbah 64:4 בשם רבי יהודה

עקב אשר שמע אברהם בקלי (בראשית כו, ה), רבי יוחנן ורבי חנינא, תרויהון אמרי בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו. ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, מנין עק"ב שמע אברהם בקול בוראו. (בראשית כו, ה): וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי, רבי יונתן משם רבי יוחנן אמר אפלו הלכות ערובי חצרות היה אב …
עקב אשר שמע אברהם בקלי (בראשית כו, ה), רבי יוחנן ורבי חנינא, תרויהון אמרי בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו. ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, מנין עק"ב שמע אברהם בקול בוראו. (בראשית כו, ה): וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי, רבי יונתן משם רבי יוחנן אמר אפלו הלכות ערובי חצרות היה אברהם יודע. תורתי, שתי תורות, שקים אפלו מצוה קלה שבעל פה. רבי סימון אמר אפלו שם חדש שעתיד הקדוש ברוך הוא לקרוא לירושלים היה אברהם יודע, דכתיב (בראשית כב, יד): ויקרא שם המקום ה' יראה, וכתיב (יחזקאל מח, לה): ושם העיר מיום ה' שמה, וכתיב (ירמיה ג, יז): ביום ההוא יקראו לירושלים כסא ה'. רבי ברכיה אמר בשם רבי יהודה אין כל יום ויום שאין הקדוש ברוך הוא מחדש הלכה בבית דין של מעלה, מאי טעמיה (איוב לז, ב): שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא, ואין הגה אלא תורה, כענין שנאמר (יהושע א, ח): והגית בו יומם ולילה.
Bereshit Rabbah 64:8 רבי יהודה אמר

וישב יצחק ויחפר וגו' (בראשית כו, יח), כמה בארות חפר אבינו יצחק בבאר שבע, רבי יהודה אמר ארבע, כנגד כן נעשו בניו ארבעה דגלים במדבר. ורבנן אמרי חמש, כנגד חמשה ספרי תורה. (בראשית כו, כ): ויקרא שם הבאר עשק, כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקדוש ברוך הוא וברא את העולם. (בראשית כו, כא): ויקרא שמה שטנה, כנגד ספר …
וישב יצחק ויחפר וגו' (בראשית כו, יח), כמה בארות חפר אבינו יצחק בבאר שבע, רבי יהודה אמר ארבע, כנגד כן נעשו בניו ארבעה דגלים במדבר. ורבנן אמרי חמש, כנגד חמשה ספרי תורה. (בראשית כו, כ): ויקרא שם הבאר עשק, כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקדוש ברוך הוא וברא את העולם. (בראשית כו, כא): ויקרא שמה שטנה, כנגד ספר ואלה שמות, על שם (שמות א, יד): וימררו את חייהם בעבדה קשה. (בראשית כו, יט): וימצאו שם באר מים חיים, כנגד ספר ויקרא, שהוא מלא הלכות רבות. (בראשית כו, לג): ויקרא אותה שבעה, כנגד ספר וידבר, שהוא משלים שבעה ספרי תורה. והלוא חמשה הן, אלא בן קפרא עביד וידבר תלתא ספרים, מן וידבר עד (במדבר י, לה): ויהי בנסע הארן ספר בפני עצמו, מן ויהי בנסע ודבתריה ספר בפני עצמו, ומן סופיה דפסקא ועד סופיה דספרא ספר בפני עצמו. (בראשית כו, כב): ויקרא שמה רחבות, כנגד משנה תורה, על שם (דברים יב, כ): כי ירחיב, (בראשית כו, כח): כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ.
Bereshit Rabbah 64:9 רבי יהודה אמר

ואבימלך הלך אליו מגרר (בראשית כו, כו), מגרר, מלמד שנכנסו לסטים לתוך ביתו והיו מקרקרים בו כל הלילה. דבר אחר, מגרר, מגרר, מלמד שעלו בו צמחים, כמה דאת אמר (איוב ב, ח): להתגרד בו. (בראשית כו, כו): ואחזת מרעהו, רבי יהודה אמר אחזת מרעהו היה שמו. רבי נחמיה אמר סיעת מרחמוהי. (בראשית כו, כו): ופיכל שר צבאו, …
ואבימלך הלך אליו מגרר (בראשית כו, כו), מגרר, מלמד שנכנסו לסטים לתוך ביתו והיו מקרקרים בו כל הלילה. דבר אחר, מגרר, מגרר, מלמד שעלו בו צמחים, כמה דאת אמר (איוב ב, ח): להתגרד בו. (בראשית כו, כו): ואחזת מרעהו, רבי יהודה אמר אחזת מרעהו היה שמו. רבי נחמיה אמר סיעת מרחמוהי. (בראשית כו, כו): ופיכל שר צבאו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר פיכל שמו. רבי נחמיה אמר פה שכל צבאותיו נושקים לו על פיו.
Bereshit Rabbah 65:2 אמר רבי יהודה

ויקח אשה את יהודית (בראשית כו, לד), רבי יודן פתח (תהלים סח, ז): אלהים מושיב יחידים ביתה וגו', היא דעתיה דרבי יהודה, דאמר רבי יהודה אפלו ממזר אחד בסוף העולם וממזרת אחת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזוגן זה לזה, מאי טעמיה אלהים מושיב יחידים ביתה, כך לפי שכתוב (דברים כ, יז): החרם תחרימם החתי והאמרי …
ויקח אשה את יהודית (בראשית כו, לד), רבי יודן פתח (תהלים סח, ז): אלהים מושיב יחידים ביתה וגו', היא דעתיה דרבי יהודה, דאמר רבי יהודה אפלו ממזר אחד בסוף העולם וממזרת אחת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזוגן זה לזה, מאי טעמיה אלהים מושיב יחידים ביתה, כך לפי שכתוב (דברים כ, יז): החרם תחרימם החתי והאמרי, ייתי הדין מחיק שמא ויסב להדא מחיקת שמא.
Bereshit Rabbah 67:2 רבי יהודה אומר

ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד (בראשית כז, לג), אמר רבי חמא ברבי חנינא מאד, מחרדה שחרד על גבי המזבח. אמר מי הוא זה שנעשה סרסור ביני לבין המקום שיטל יעקב את הברכות, כלפי רבקה אמרו. אמר רבי יוחנן מי שיש לו שני בנים אחד יוצא ואחד נכנס, חריד, אתמהא, אלא בשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנסה עמו גיהנם. רבי אחא אמר …
ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד (בראשית כז, לג), אמר רבי חמא ברבי חנינא מאד, מחרדה שחרד על גבי המזבח. אמר מי הוא זה שנעשה סרסור ביני לבין המקום שיטל יעקב את הברכות, כלפי רבקה אמרו. אמר רבי יוחנן מי שיש לו שני בנים אחד יוצא ואחד נכנס, חריד, אתמהא, אלא בשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנסה עמו גיהנם. רבי אחא אמר התחילו כתלי הבית מרתיתים, הדא הוא דהוא אמר (בראשית כז, לג): מי אפוא, מי הוא זה שהוא עתיד ליאפות כאן אני או בני יעקב. אמר לו הקדוש ברוך הוא לא את ולא בנך, אלא (בראשית כז, לג): הוא הצד ציד. הוא הצד ציד, אמר רבי אלעזר בר שמעון צידא היך צדוך, פכור תרעיא היך תרעך פכור ומקלקל, הדא הוא דכתיב (משלי יב, כז): לא יחרך רמיה צידו, רבנן אמרי לא יאחר ולא יאריך הקדוש ברוך הוא לרמאי ולצידו. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי אומר מהו לא יחרך, לא יאריך הקדוש ברוך הוא לרמאי ולצידו, דאמר רבי יהושע בן לוי כל אותו היום היה עשו צד צבאים וכופתן ומלאך בא ומתירן, ועופות ומסכסכן, ומלאך בא ומפריחן. וכל כך למה (משלי יב, כז): והון אדם יקר חרוץ, כדי שיבוא יעקב שהוא יקרו של עולם ויטל את הברכות, שמעקר העולם חרוצות לו. רבי חנינא בר פפא שאל את רבי אחא, אמר ליה מהו דכתיב: הון אדם יקר חרוץ, אמר ליה חרוצה היא ביד הצדיקים, שאינם נוטלים מן יקרם של עתיד לבוא בעולם הזה. (בראשית כז, לג): ואכל מכל, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר מכל מה שנברא בששת ימי בראשית. רבי נחמיה אומר מכל טוב שהוא מתקן לעתיד לבוא. אמר לו עקרו של דבר מה האכילך, אמר לו איני יודע, אלא טועם הייתי טעם פת, טעם בשר, טעם דגים, טעם חגבים, טעם כל מעדנים שבעולם. אמר רבי ברכיה כיון שהזכיר בשר מיד בכה, אמר אני קערה אחת של עדשים האכילני ונטל את בכורתי, אתה שהאכילך בשר על אחת כמה וכמה. אמר רבי לוי לפי שהיה אבינו יצחק מתפחד ואומר תאמר שלא עשיתי כשורה שעשיתי את שאינו בכור בכור, כיון שאמר (בראשית כז, לו): את בכרתי לקח, אמר יאות ברכתי. אמר רבי אלעזר אין קיום הגט אלא בחותמיו, שלא תאמר אלולי שרמה יעקב באביו לא נטל את הברכות, תלמוד לומר: גם ברוך יהיה.
Bereshit Rabbah 67:8 רבי יהודה אומר

וישטם עשו (בראשית כז, מא), אמר רבי אלעזר בר יוסי סנטרו, ונעשה לו שונא ונוקם ונוטר עד כדין קרין סנטריה דרומי. (בראשית כז, מא): ויאמר עשו בלבו, הרשעים ברשות לבן (תהלים יד, א): אמר נבל בלבו, ויאמר עשו בלבו, (מלכים א יב, כו): ויאמר ירבעם בלבו, (אסתר ו, ו): ויאמר המן בלבו. אבל הצדיקים לבן ברשותן (שמואל א …
וישטם עשו (בראשית כז, מא), אמר רבי אלעזר בר יוסי סנטרו, ונעשה לו שונא ונוקם ונוטר עד כדין קרין סנטריה דרומי. (בראשית כז, מא): ויאמר עשו בלבו, הרשעים ברשות לבן (תהלים יד, א): אמר נבל בלבו, ויאמר עשו בלבו, (מלכים א יב, כו): ויאמר ירבעם בלבו, (אסתר ו, ו): ויאמר המן בלבו. אבל הצדיקים לבן ברשותן (שמואל א א, יג): וחנה היא מדברת על לבה, (שמואל א כז, א): ויאמר דוד אל לבו, (דניאל א, ח): וישם דניאל על לבו, דומין לבוראן (בראשית ח, כא): ויאמר ה' אל לבו. (בראשית כז, מא): יקרבו ימי אבל אבי, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר בא לו עשו במתינה, אמר מה אני מכריע את אבא, אלא יקרבו ימי אבל אבי ואהרגהו. רבי נחמיה אומר בת קול אומרת הרבה סיחים מתו ונעשו עורותיהם על גבי אמותיהן. רבנן אמרי אם הורגו אני, יש שם ועבר יושבין עלי בדין ואומרים לי למה הרגת את אחיך, אלא הריני הולך ומתחתן לישמעאל והוא בא ועורר עמו על הבכורה והורגו, ואני עומד עליו כגואל הדם והורגו, ויורש אני שתי משפחות. הדא הוא דכתיב (יחזקאל לה, י): יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה, מאן אמר דאמר כן, אמר רבי יודן אמר הקדוש ברוך הוא וה' שם היה. אמר רבי ברכיה כפר עשו ואמר לא אמרתי הדא מלתא, אמר לו הקדוש ברוך הוא לית את ידע דאנא הוא בודקיהון דלבביא (ירמיה יז, י): אני ה' חקר לב.
Bereshit Rabbah 68:11 רבי יהודה אמר

ויקח מאבני המקום (בראשית כח, יא), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל, כך גזר הקדוש ברוך הוא שהוא מעמיד שנים עשר שבטים, אמר אברהם לא העמידן, יצחק לא העמידן, אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד שנים עשר שבטים, כיון שנתאחו שנים עשר אבנים זו לזו, ידע שהו …
ויקח מאבני המקום (בראשית כח, יא), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל, כך גזר הקדוש ברוך הוא שהוא מעמיד שנים עשר שבטים, אמר אברהם לא העמידן, יצחק לא העמידן, אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד שנים עשר שבטים, כיון שנתאחו שנים עשר אבנים זו לזו, ידע שהוא מעמיד שנים עשר שבטים. רבי נחמיה אמר נטל שלש אבנים, אמר, אברהם יחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, יצחק יחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, ואני אם מתאחות הן שלש אבנים זו לזו, יודע אני שהקדוש ברוך הוא מיחד שמו עלי, וכיון שנתאחו, ידע שהקדוש ברוך הוא מיחד שמו עליו. רבנן אמרי מעוט אבנים שנים, אברהם יצא ממנו פסלת, ישמעאל וכל בני קטורה. ויצחק יצא עשו וכל אלופיו. ואני אם מתאחות שתי אבנים זו לזו, יודע אני שאינו יוצא הימני פסלת. רבי לוי ורבי אלעזר בשם רבי יוסי בר זמרא אמר עשאן כמין מרזב ונתן תחת ראשו, שהיה מתירא מן החיות. רבי ברכיה ורבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר כתיב (מיכה א, ג): כי הנה ה' יצא ממקומו וירד ודרך על במתי ארץ וגו', מי שנגלה עליו הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר אותן האבנים שנתן יעקב אבינו תחת ראשו נעשו תחתיו כמטה וכפרנוס, מה רטיבה הרטיב (שיר השירים א, יז): קרות בתינו ארזים וגו'. צדיקים וצדיקות נביאים ונביאות שיצאו ממנו. וישכב במקום ההוא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר כאן שכב אבל כל ארבע עשרה שנה שהיה טמון בבית עבר לא שכב. ורבי נחמיה אמר כאן שכב, אבל כל עשרים שנה שעמד בביתו של לבן לא שכב, ומה היה אומר, רבי יהושע בן לוי אמר חמש עשרה שיר המעלות שבספר תהלים, מאי טעמיה (תהלים קכד, א): שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, ישראל סבא. רבי שמואל בר נחמן אמר כל ספר תהלים היה אומר, מה טעם (תהלים כב, ד): ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא.
Bereshit Rabbah 70:2 אמר רבי יהודה

רב הונא בשם רב אידי אמר כתיב (דברי הימים א כט, ט): וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו לה' וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה, ולפי שהיו עסוקים במצות נדבה ועלה בידן לפיכך שמחו, לפיכך מהו אומר (דברי הימים א כט, י): ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל וגו', אלהי אברהם יצחק וישראל אינו אומר כאן, אלא (דברי הימי …
רב הונא בשם רב אידי אמר כתיב (דברי הימים א כט, ט): וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו לה' וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה, ולפי שהיו עסוקים במצות נדבה ועלה בידן לפיכך שמחו, לפיכך מהו אומר (דברי הימים א כט, י): ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל וגו', אלהי אברהם יצחק וישראל אינו אומר כאן, אלא (דברי הימים א כט, י): אלהי ישראל אבינו, תלה את הנדר במי שפתח בו תחלה. אמר רבי יהודה עוד מן אתרא לית היא חסרה, וידרו ישראל אין כתיב כאן, אלא (במדבר כא, ב): וידר ישראל, ישראל סבא.
Bereshit Rabbah 75:6 רבי יהודה אומר

ויהי לי שור וחמור וגו' (בראשית לב, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר משור אחד יצאו שורים הרבה, ומחמור אחד יצאו חמורים הרבה. רבי נחמיה אמר לשנהון דבריתא היא חמורתא גמלתא. רבנן אמרי שור זה משוח מלחמה, שנאמר (דברים לג, יז): בכור שורו הדר לו. חמור, זה מלך המשיח, שנאמר (זכריה ט, ט): עני ורכב …
ויהי לי שור וחמור וגו' (בראשית לב, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר משור אחד יצאו שורים הרבה, ומחמור אחד יצאו חמורים הרבה. רבי נחמיה אמר לשנהון דבריתא היא חמורתא גמלתא. רבנן אמרי שור זה משוח מלחמה, שנאמר (דברים לג, יז): בכור שורו הדר לו. חמור, זה מלך המשיח, שנאמר (זכריה ט, ט): עני ורכב על חמור וגו'. צאן, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): ואתנה צאני צאן מרעיתי, ועבד ושפחה, (תהלים קכג, ב): הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם, (תהלים קכג, ג): חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז.
Bereshit Rabbah 76:2 אמר רבי יהודה ברבי עילאי

דבר אחר, ויירא יעקב מאד ויצר לו, אמר רבי יהודה ברבי עילאי לא היא יראה לא היא צרה, אלא ויירא שלא יהרג, ויצר לו שלא יהרג, אמר אם הוא מתגבר עלי, הורגני, ואם אני מתגבר עליו אני הורגו, הדא הוא ויירא שלא יהרג ויצר לו שלא יהרג. אמר כל השנים הללו יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת ארץ ישראל. כל השנ …
דבר אחר, ויירא יעקב מאד ויצר לו, אמר רבי יהודה ברבי עילאי לא היא יראה לא היא צרה, אלא ויירא שלא יהרג, ויצר לו שלא יהרג, אמר אם הוא מתגבר עלי, הורגני, ואם אני מתגבר עליו אני הורגו, הדא הוא ויירא שלא יהרג ויצר לו שלא יהרג. אמר כל השנים הללו יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת ארץ ישראל. כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו, תאמר שהוא בא עלי מכח כבוד אב ואם, שהרי כך אמר (בראשית כז, מא): יקרבו ימי אבל אבי, תאמר שמת אותו זקן ובא עלי להרגני, אמר רבי יהודה ברבי סימון כך אמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית לא, ג): שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך. תאמר עד כאן היו התנאים (בראשית כח, כ): ושמרני בדרך הזה ולא יותר, אמר רבי יודן אמר לו המקום (בראשית לא, ג): שוב אל ארץ אבותיך, אף על פי כן ויירא יעקב מאד, אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה. רב הונא בשם רבי אחא אמר (בראשית כח, טו): והנה אנכי עמך, (בראשית כח, כ): אם יהיה אלהים עמדי, אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה. רב הונא בשם רב אחא אמר (שמות ג, יב): ויאמר כי אהיה עמך, ואין דבר רע מזיקך, וכתיב (שמות ד, כד): ויהי בדרך במלון, אלא שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה. רבי פינחס בשם רבי חנין דציפורין אמר (מלכים א א, לו): ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר, והלא כבר נאמר (דברי הימים א כב, ט): הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה, אלא אמר הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון.
Bereshit Rabbah 78:1 רבי יהודה אומר

ויאמר שלחני כי עלה השחר (בראשית לב, כז), כתיב (איכה ג, כג): חדשים לבקרים רבה אמונתך, אמר רבי שמעון בר אבא על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שאמונתך רבה להחיות לנו את המתים. אמר רבי אלכסנדרי ממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו. רבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמר לעולם …
ויאמר שלחני כי עלה השחר (בראשית לב, כז), כתיב (איכה ג, כג): חדשים לבקרים רבה אמונתך, אמר רבי שמעון בר אבא על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שאמונתך רבה להחיות לנו את המתים. אמר רבי אלכסנדרי ממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו. רבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמר לעולם אין כת של מעלה מקלסת ושונה אלא בכל יום בורא הקדוש ברוך הוא כת של מלאכים חדשה והן אומרים שירה חדשה לפניו והולכין להם. אמר רבי ברכיה השבתי את רבי חלבו והא כתיב: ויאמר שלחני כי עלה השחר, והגיע זמני לומר שירה, אמר לי חנוקא סברת למחנקני, אמרית מה הוא דין דכתיב: ויאמר שלחני כי עלה השחר, אמר לי זה מיכאל וגבריאל שהן שרים של מעלה, דכולא מתחלפין ואינון לא מתחלפין. אנדרינוס שחיק טמיא שאל את רבי יהושע בן חנניה, אמר לו, אתם אומרים אין כת של מעלה מקלסת ושונה, אלא בכל יום ויום הקדוש ברוך הוא בורא כת של מלאכים חדשים והן אומרים שירה לפניו והולכין להן, אמר ליה, הין. אמר ליה ולאן אינון אזלין, אמר מן הן דאתברין. אמר ליה ומן אן הן אתברין, אמר ליה מן נהר דינור. אמר ליה ומה עסק דנהר דינור, אמר ליה כהדין ירדנא דלא פסיק לא ביממא ולא בליליא. אמר ליה ומן אן הוא אתי, אמר ליה מן זיעתהון דחיתא דאינון מזיעין מן טעינון כורסיא דהקדוש ברוך הוא. אמר ליה סונקתדרון שלו והא הדין ירדנא מהלך ביממא ולית הוא מהלך בליליא, אמר נטר הוינא בבית פעור כמה דהוה מהלך ביממא מהלך בליליא. רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון, רבי מאיר אומר מי גדול השומר או הנשמר, מן מה דכתיב (תהלים צא, יא): כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, הוי הנשמר גדול מן השומר. רבי יהודה אומר מי גדול הנושא או הנשא, מן מה דכתיב (תהלים צא, יב): על כפים ישאונך, הוי הנשא גדול מן הנושא. רבי שמעון אמר מן מה דכתיב: ויאמר שלחני, הוי המשלח גדול מן המשתלח.
Bereshit Rabbah 78:6 רבי יהודה אמר

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה (בראשית לב, לג), אמר רבי חנינא למה נקרא שמו גיד הנשה, שנשה ממקומו. רב הונא אמר האי פקוקלתא דגידא שרי וישראל קדושים אסרו אותו עליהם. רבי יהודה ורבי יוסי, רבי יהודה אמר באחת מהן נגע ואחת מהן נאסרה. רבי יוסי אמר באחת מהן נגע ושתיהן נאסרו. אית תנא תני הדעת מכרעת שהוא …
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה (בראשית לב, לג), אמר רבי חנינא למה נקרא שמו גיד הנשה, שנשה ממקומו. רב הונא אמר האי פקוקלתא דגידא שרי וישראל קדושים אסרו אותו עליהם. רבי יהודה ורבי יוסי, רבי יהודה אמר באחת מהן נגע ואחת מהן נאסרה. רבי יוסי אמר באחת מהן נגע ושתיהן נאסרו. אית תנא תני הדעת מכרעת שהוא של ימין כדברי רבי יהודה, ואית תנא תני הדעת מכרעת שהוא של שמאל כרבי יוסי. מאן דאמר הדעת נוטה שהוא של ימין (בראשית לב, כו): ויגע בכף ירכו, ומאן דאמר הדעת מכרעת שהוא של שמאל, שנאמר (בראשית לב, לג): כי נגע בכף ירך יעקב.
Bereshit Rabbah 78:8 רבי יהודה אמר

וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה (בראשית לג, ב), הדא אמרה אחרון אחרון חביב. (בראשית לג, ג): והוא עבר לפניהם, הדא הוא דכתיב (תהלים קג, יג): כרחם אב על בנים, תני רבי חייא כרחמן שבאבות, ואי זה הוא רחמן שבאבות, רבי יהודה אמר זה אברהם, אמר אברהם (בראשית יח, כה): חללה לך מעשת כדבר הזה. רבי לוי אמר יעקב, וה …
וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה (בראשית לג, ב), הדא אמרה אחרון אחרון חביב. (בראשית לג, ג): והוא עבר לפניהם, הדא הוא דכתיב (תהלים קג, יג): כרחם אב על בנים, תני רבי חייא כרחמן שבאבות, ואי זה הוא רחמן שבאבות, רבי יהודה אמר זה אברהם, אמר אברהם (בראשית יח, כה): חללה לך מעשת כדבר הזה. רבי לוי אמר יעקב, והוא עבר לפניהם, אמר טב דיגע בי ולא בהון. (בראשית לג, ג): וישתחו ארצה שבע פעמים, למה שבע על שם (משלי כד, טז): כי שבע יפול צדיק וקם. דבר אחר, למה שבע, אמר לו הוי רואה את עצמך כאלו את נתון לפנים משבעה קינקלין ויושב ודן ואני נדון לפניך ואת מתמלא עלי רחמים. אמר רבי חנינא בר יצחק לא זז משתטח והולך משתטח והולך עד שהכניס מדת הדין למדת רחמים.
Bereshit Rabbah 80:11 רבי יהודה אמר

ויקחו את דינה (בראשית לד, כו), רבי יודן אמר גוררין בה ויוצאין. אמר רב הונא הנבעלת לערל קשה לפרש. אמר רב הונא אמרה ואני אנה אוליך את חרפתי, עד שנשבע לה שמעון שהוא נוטלה, הדא הוא דכתיב (בראשית מו, י): ושאול בן הכנענית, בן דינה שנבעלה לכנעני. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר שעשה כמעשה כנענים. …
ויקחו את דינה (בראשית לד, כו), רבי יודן אמר גוררין בה ויוצאין. אמר רב הונא הנבעלת לערל קשה לפרש. אמר רב הונא אמרה ואני אנה אוליך את חרפתי, עד שנשבע לה שמעון שהוא נוטלה, הדא הוא דכתיב (בראשית מו, י): ושאול בן הכנענית, בן דינה שנבעלה לכנעני. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר שעשה כמעשה כנענים. רבי נחמיה אמר שנבעלה מחוי שהוא בכלל כנענים. ורבנן אמרין נטלה שמעון וקברה בארץ כנען.
Bereshit Rabbah 82:5 רבי יהודה אומר

רבי יודן ורבי איבו ורבי משין בן נגרי [נגדי] בשם רבי יוחנן אמרו עתידין בניך לעשות גוי כקהל עמים, מה קהל עמים מקריבים בשעת אסור במות, אף בניך מקריבים בשעת אסור במות. רבי חנינא מיתי לה מהכא (מלכים א יח, לא): ויקח אליהו שתים עשרה אבנים וגו' אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך, שמשעה שנתן לו השם הזה …
רבי יודן ורבי איבו ורבי משין בן נגרי [נגדי] בשם רבי יוחנן אמרו עתידין בניך לעשות גוי כקהל עמים, מה קהל עמים מקריבים בשעת אסור במות, אף בניך מקריבים בשעת אסור במות. רבי חנינא מיתי לה מהכא (מלכים א יח, לא): ויקח אליהו שתים עשרה אבנים וגו' אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך, שמשעה שנתן לו השם הזה נאמר לו (בראשית לה, יא): גוי וקהל גוים יהיה ממך. רבי שמלאי מיתי לה מהכא (שופטים יח, כט): ויקרא שם העיר דן כשם דן אביהם אשר יולד לישראל, שמשעה שנאמר לו השם הזה נאמר לו: גוי וקהל גוים יהיה ממך. רבי יוחנן מיתי לה מהכא (דברים לג, יט): עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק, משיעשו בניך כעמים להרו של זבולון, שם יזבחו זבחי אסור במות אין כתיב כאן, אלא זבחי צדק, צדקה אני עושה עמהם ומקבל את קרבנם, אלא גוי וקהל גוים יהיה ממך, לחיב על כל שבט ושבט, דברי רבי שמעון. ורבי יהודה אומר לחיב על כל קהל וקהל.
Bereshit Rabbah 84:7 רבי יהודה אומר

יוסף בן שבע עשרה שנה וגו' (בראשית לז, ב), ואת אמר והוא נער, אלא שהיה עושה מעשה נערות, ממשמש בעיניו, מתלה בעקבו, מתקן בשערו. היה רועה, ויבא יוסף את דבתם רעה, מה אמר, רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון, רבי מאיר אומר חשודים הן בניך על אבר מן החי. רבי שמעון אומר תולין הן עיניהן בבנות הארץ. רבי יהודה אומר מ …
יוסף בן שבע עשרה שנה וגו' (בראשית לז, ב), ואת אמר והוא נער, אלא שהיה עושה מעשה נערות, ממשמש בעיניו, מתלה בעקבו, מתקן בשערו. היה רועה, ויבא יוסף את דבתם רעה, מה אמר, רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון, רבי מאיר אומר חשודים הן בניך על אבר מן החי. רבי שמעון אומר תולין הן עיניהן בבנות הארץ. רבי יהודה אומר מזלזלין בבני השפחות וקורין להם עבדים. רבי יהודה בר סימון אמר על תלתיהון לקה, (משלי טז, יא): פלס ומאזני משפט לה', אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אמרת חשודים בניך על אבר מן החי, חייך אפלו בשעת הקלקלה אינם אלא שוחטים ואוכלים, (בראשית לז, לא): וישחטו שעיר עזים. אתה אמרת מזלזלים הם בבני השפחות וקורין עבדים, (תהלים קה, יז): לעבד נמכר יוסף. אתה אמרת תולין עיניהם בבנות הארץ, חייך שאני מגרה בך את הדב, (בראשית לט, ז): ותשא אשת אדוניו וגו'.
Bereshit Rabbah 84:8 רבי יהודה אומר

וישראל אהב את יוסף (בראשית לז, ג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. רבי נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו. (בראשית לז, ג): ועשה לו כתנת פסים, ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר, צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתנת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף, (בר …
וישראל אהב את יוסף (בראשית לז, ג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. רבי נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו. (בראשית לז, ג): ועשה לו כתנת פסים, ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר, צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתנת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף, (בראשית לז, ד): וישנאו אתו וגו'. פסים, שהיתה מגעת עד פס ידו. דבר אחר, פסים, שהיתה דקה וקלה ביותר ונטמנת בפס יד. פסים, שהפיסו עליה איזה מהם יוליכה לאביו, ועלת ליהודה. פסים, על שם צרות שהגיעוהו, פ"א פוטיפר, סמ"ך סוחרים, יו"ד ישמעאלים, מ"ם מדינים. דבר אחר, פסים, רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה (תהלים סו, ה): לכו וראו מפעלות אלהים, וכתיב בתריה (תהלים סו, ו): הפך ים ליבשה, למה וישנאו אתו, בשביל שיקרע הים לפניהם, פסים, פסים.
Bereshit Rabbah 84:21 רבי יהודה אומר

ויקמו כל בניו וכל בנתיו (בראשית לז, לה), כמה בנות היו לו חדא הות והלואי קברה, אלא אין אדם נמנע מלקרא לחתנו בנו ולכלתו בתו. רבי יהודה אומר לאחיותיהם נשאו השבטים, הדא הוא דכתיב: ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו. (בראשית לז, לה): וימאן להתנחם, מטרונה שאלה את רבי יוסי אמרה לו כתיב (דברי הימים א ה, ב): כי י …
ויקמו כל בניו וכל בנתיו (בראשית לז, לה), כמה בנות היו לו חדא הות והלואי קברה, אלא אין אדם נמנע מלקרא לחתנו בנו ולכלתו בתו. רבי יהודה אומר לאחיותיהם נשאו השבטים, הדא הוא דכתיב: ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו. (בראשית לז, לה): וימאן להתנחם, מטרונה שאלה את רבי יוסי אמרה לו כתיב (דברי הימים א ה, ב): כי יהודה גבר באחיו, וכתיב (בראשית לח, יב): וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו, וזה אביהם של כלם וימאן להתנחם, אמר לה מתנחמים על המתים ואין מתנחמים על החיים. (בראשית לז, לה): ויבך אתו אביו, זה יצחק. רבי לוי ורבי סימון אמרו אצלו היה בוכה וכיון שיצא מאצלו היה הולך ורוחץ וסך ואוכל ושותה. ולמה לא גלה לו, אמר, הקדוש ברוך הוא לא גלה לו ואני מגלה לו. אמר רבי סימון על שם כל שמתאבלין עליו מתאבלין עמו.
Bereshit Rabbah 87:7 רבי יהודה אומר

ויהי כהיום הזה ויבא וגו' ואין איש מאנשי הבית (בראשית לט, יא), אפשר ביתו של אותו האיש משתיר בלא איש, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר יום נבול של נילוס היה והלכו הכל לראות והוא לא הלך. ורבי נחמיה אמר יום תיאטירון היה, והלכו הכל לראותו, והוא לא הלך, אלא ויבא הביתה לעשות מלאכתו, לחשב חשבונות של רבו …
ויהי כהיום הזה ויבא וגו' ואין איש מאנשי הבית (בראשית לט, יא), אפשר ביתו של אותו האיש משתיר בלא איש, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר יום נבול של נילוס היה והלכו הכל לראות והוא לא הלך. ורבי נחמיה אמר יום תיאטירון היה, והלכו הכל לראותו, והוא לא הלך, אלא ויבא הביתה לעשות מלאכתו, לחשב חשבונות של רבו. רבי שמואל בר נחמן אמר לעשות מלאכתו ודאי, אלא ואין איש, בדק את עצמו ולא מצא עצמו איש. דבר אחר, רבי שמואל אמר נמתחה הקשת וחזרה, הדא הוא דכתיב (בראשית מט, כד): ותשב באיתן קשתו, קשיותו. רבי יצחק אמר נתפזר זרעו ויצא דרך צפרניו, שנאמר (בראשית מט, כד): ויפזו זרעי ידיו. רב הונא בשם רבי מתנא אמר איקונין של אביו ראה וצנן דמו, דכתיב (בראשית מט, כד): משם רעה אבן ישראל, מי עשה כן, (בראשית מט, כה): מאל אביך ויעזרך וגו' ברכת שדים ורחם, ברכתא דאבוך ודאמך.
Bereshit Rabbah 89:5 רבי יהודה אמר

ויהי בבקר ותפעם רוחו (בראשית מא, ח), ולהלן הוא אומר (דניאל ב, א): ותתפעם רוחו, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר כאן חלמא ידע ופתרוניה בעא גביה, ולהלן חלמא ופתרוניה. רבי נחמיה אמר חלום הצלם וחלום האילן. ורבנן אמרי ותתפעם רוחו, להלן לתן גדלה לארבעה, כאן ותפעם, לתן גדלה לאחד. ותתפעם רוחו, כדי …
ויהי בבקר ותפעם רוחו (בראשית מא, ח), ולהלן הוא אומר (דניאל ב, א): ותתפעם רוחו, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר כאן חלמא ידע ופתרוניה בעא גביה, ולהלן חלמא ופתרוניה. רבי נחמיה אמר חלום הצלם וחלום האילן. ורבנן אמרי ותתפעם רוחו, להלן לתן גדלה לארבעה, כאן ותפעם, לתן גדלה לאחד. ותתפעם רוחו, כדי לתן חיים לארבעה, ותפעם, לתן חיים לאחד. כאן על ידי שהוא סמוך לבקר ותפעם רוחו, ולהלן שהוא בא מבערב, כתיב: ותתפעם רוחו, אמר רבי יוחנן כל חלום שהוא סמוך לבקר מיד הוא בא.
Bereshit Rabbah 89:9 רבי יהודה אמר

וישלח פרעה ויקרא את יוסף וגו' (בראשית מא, יד), לחלק כבוד למלכות. (בראשית מא, טז): ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים, תלה הגדלה בבעליה. (בראשית מא, יח): שבע פרות, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר ארבע עשרה שנה היו, שכן פרעה רואה. רבי נחמיה אמר עשרים ושמונה שנה היו שכן פרעה אמר ליוסף. רבנן אמרי אר …
וישלח פרעה ויקרא את יוסף וגו' (בראשית מא, יד), לחלק כבוד למלכות. (בראשית מא, טז): ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים, תלה הגדלה בבעליה. (בראשית מא, יח): שבע פרות, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר ארבע עשרה שנה היו, שכן פרעה רואה. רבי נחמיה אמר עשרים ושמונה שנה היו שכן פרעה אמר ליוסף. רבנן אמרי ארבעים ושתים שנה היו, שכן פרעה רואה ואומר ליוסף ויוסף חוזר ואומר לפרעה. אמר רבי יוסי בן חנינא שתי שנים עשה הרעב, שכיון שירד יעקב אבינו לשם עלה הרעב. ואימתי חזרו בימי יחזקאל, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כט, יב): ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה.
Bereshit Rabbah 93:6 רבי יהודה אומר

דבר אחר, ויגש אליו יהודה, רבי יהודה רבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר הגשה למלחמה, היך מה דאת אמר (שמואל ב י, יג): ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה, רבי נחמיה אומר הגשה לפיוס, היך מה דאת אמר (יהושע יד, ו): ויגשו בני יהודה אל יהושע לפייסו. רבנן אמרי הגשה לתפלה (מלכים א יח, לו): ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' א …
דבר אחר, ויגש אליו יהודה, רבי יהודה רבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר הגשה למלחמה, היך מה דאת אמר (שמואל ב י, יג): ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה, רבי נחמיה אומר הגשה לפיוס, היך מה דאת אמר (יהושע יד, ו): ויגשו בני יהודה אל יהושע לפייסו. רבנן אמרי הגשה לתפלה (מלכים א יח, לו): ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי וגו'. רבי אלעזר אמר פשט להון אם למלחמה אני בא, אם לפיוס אני בא, אם לתפלה אני בא. בי אדני, בי ולא ביה, אם לממלא מיא אנא, אם לשמשא אנא, אם למפצע קיסין אנא. דבר אחר, בי אדני, בייה את מעביר עלינו אדני, שכך אמרת לנו (בראשית מד, כא): הורדהו אלי וגו', זו היא השמת עין, נהפך הדבר שאמרת לסמיות עינים. אמר רבי סימון בנימוסות שלנו כתיב (שמות כב, ב): ואם אין לו ונמכר בגנבתו, וזה יש לו לשלם. ידבר נא עבדך, יכנסו דברי באזניך, זקנתו של זה על ידי שמשכה פרעה לילה אחת לקה בנגעים הוא וכל ביתו, דכתיב (בראשית יב, יז): וינגע ה' את פרעה, הזהר שלא ילקה אותו האיש בצרעת. אמו של זה לא מתה אלא מקללתו של אבא, ומן תמן מיתת לה (בראשית לא, לב): עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה, הזהר שלא יחול בך קללה אחת, ואותו האיש מת. שנים ממנו נכנסו לכרך אחד שלם והחריבוה, להלן בשביל נקבה, כאן בשביל זכר. על חבת העין בא. על אכסניא של הקדוש ברוך הוא, שנאמר בו (דברים לג, יב): חפף עליו כל היום, על אחת כמה וכמה. דבר אחר, ידבר נא עבדך וגו', אמר רבי ירמיה בר שמעיה דבר אני מוציא מבפנים ומכניס דבר בנא ומכלה אתכם. אמר רבי חנין בשעה שהיה יהודה מעלה חמה היו שערות לבו בוקעות כליו ויוצאות, והיה נותן עששיות של ברזל לתוך פיו ומוציאן כאבק. כי כמוך כפרעה, מה פרעה גוזר ואינו מקים אף אתה גוזר ואינך מקים. מה פרעה להוט אחר הזכרים אף אתה כן, מה פרעה מלך ואתה שני לו בארץ מצרים, כך אבא מלך בארץ כנען ואני שני לו, ואם שולף אני את חרבי ממך אני מתחיל ובפרעה רבך אני מסים. אלו אמר מפרעה אני מתחיל היה מניחו, כיון שאמר ממך אני מתחיל רמז למנשה ורפש חד רפש וזעת כל פלטין, אמר דין רפש מן בית אבא, כיון דחמי מיליה כן שרי משתעי מילין רכיכין, אדני שאל.
Bereshit Rabbah 94:6 אמר רבי יהודה בר אלעאי

ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה, ויאמר אנכי האל בית אל, ואנכי אעלך גם עלה (בראשית מו, ב ד), אותך ואת כל הצדיקים כיוצא בך. (בראשית מו, ד): ויוסף ישית ידו על עיניך וגו', רבי חגי בשם רבי יצחק אמר על מנת ויוסף ישית ידו על עיניך. (בראשית מו, ה ז): ויקם יעקב וגו' ויקחו את מקניהם, בניו ובני בניו, אמר רבי יה …
ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה, ויאמר אנכי האל בית אל, ואנכי אעלך גם עלה (בראשית מו, ב ד), אותך ואת כל הצדיקים כיוצא בך. (בראשית מו, ד): ויוסף ישית ידו על עיניך וגו', רבי חגי בשם רבי יצחק אמר על מנת ויוסף ישית ידו על עיניך. (בראשית מו, ה ז): ויקם יעקב וגו' ויקחו את מקניהם, בניו ובני בניו, אמר רבי יהודה בר אלעאי בנות בנים הרי הן כבנים, ובני בנות אינן כבנים.
Bereshit Rabbah 94:9 אמר רבי יהודה

כל הנפש הבאה וגו' ובני יוסף אשר ילד לו וגו' (בראשית מו, כו כז), רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן ראית מימיך אדם נותן לחברו ששים וששה כוסות וחוזר ונותן לו אף שלשה והוא מונה אותם שבעים, אלא זו יוכבד שהשלימה מנין של ישראל במצרים. רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר יוכבד עבורה בארץ כנען, ולדתה בארץ מצרים, ה …
כל הנפש הבאה וגו' ובני יוסף אשר ילד לו וגו' (בראשית מו, כו כז), רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן ראית מימיך אדם נותן לחברו ששים וששה כוסות וחוזר ונותן לו אף שלשה והוא מונה אותם שבעים, אלא זו יוכבד שהשלימה מנין של ישראל במצרים. רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר יוכבד עבורה בארץ כנען, ולדתה בארץ מצרים, הדא הוא דכתיב (במדבר כו, נט): ושם אשת עמרם יוכבד וגו', על פיילי דמצרים נולדה. ורבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן, למוד הקדוש ברוך הוא להיות מונה את השבט הזה עד שהוא במעי אמו, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א כה, ג): לידותון בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו, חמשה בפרט, ובכללן ששה. אלא אף (דברי הימים א כה, יז): שמעי, מנאו הקדוש ברוך הוא עד שהוא במעי אמו. ואם יאמר לך אדם עשירי שמעי, אמר לו עשירי לדוכן. ורבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן שמש אבינו יעקב מטתו והקדוש ברוך הוא קורא אותם נפשות, הדא הוא דכתיב (במדבר כג, י): ומספר את רבע ישראל, אמר רבי ברכיה כשרף הזה שאינו מספיק לצאת עד שמספיגין אותו. ויש אומרים יעקב השלים עמהם את המנין. אמר רבי יצחק משל לשתי לגיונות של מלך, דיוקמניאות וגאוסטיינא, בשעה שהמלך נמנה עם אלו נמצאו שלמים, ובשעה שהמלך עוד נמנה עם אלו נמצאו שלמים. ויש אומרים הקדוש ברוך הוא השלים עמהם את המנין. ויש אומרים חושים בן דן השלים עמהן את המנין. בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב (בראשית מו, כג): ובן דן חושים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כד, ו): ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי וגו', בית ירח, ירח סינים, מדה כנגד מדה, דן נכנס בצלמוניתו אצל אביו ומתברך בשבעים אלף, ובנימין נכנס בעשרה ומתברך בארבעים אלף. ויש אומרים סרח בת אשר השלימה עמהן את המנין, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כ, טז יז): ותקרא אשה חכמה מן העיר ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב, אמרה שמך יואב לומר שאתה אב לישראל ואין אתה אלא קוצר ולית את לפום שמך, ולית את ודוד בני תורה, עד כאן תמו דברי תורה, לא כתיב (דברים כ, י): כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, ואמר לה מאן את, אמרה ליה (שמואל ב כ, יט): אנכי שלמי אמוני ישראל, אני הוא שהשלמתי מניינן של ישראל במצרים, אני הוא שהשלמתי נאמן לנאמן, יוסף למשה, מה (שמואל ב כ, יט): אתה מבקש להמית עיר ולי שאני אם בישראל, מיד (שמואל ב כ, כ): ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי וגו', חלילה חלילה שתי פעמים, חלילה לדוד, חלילה ליואב, חלילה למלכות בית דוד, אלא (שמואל ב כ, כא): לא כן, אלא (שמואל ב כ, כא): כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד, אם במלך למה בדוד, ואם בדוד למה במלך, אלא אמר רבי עזריא בשם רבי יהודה ברבי סימון כל שמעמיד פניו במלך כאלו העמיד פניו בתלמיד חכם כל שכן במלך ותלמיד חכם. רבי יודן אמר כל המעיז פניו במלך כאלו מעיז פניו בשכינה. (שמואל ב כ, כא): ותאמר הנה ראשו משלך אליך, מנא ידעה, אלא אמרה כל דמחציף אפיה במלכות בית דוד מרים הוא ראשיה מלעיל, מיד (שמואל ב כ, כב): ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה, אמרה להון לית אתון ידעין מליא דדוד, הידא אמה קמת בהון הידא מלכותא קמת בהון, אמרין לה ומהו בעי, אמרה להון אלף גוברין, ולא טב אלף גוברין מלמחרבה מדינתכון, אמרו לה כל חד וחד ליהב לפום מה דאית ליה. אמרה להון דלמא אגב פיוסא שביק צבחר. עבדא נפשה כמה דאזלא מפיסא והדרה מאלף לחמש מאין, למאה, לעשרה, לחד והוא אכסנאי, ומנו שבע בן בכרי, מיד ויכרתו את ראשו. תני סיעה של בני אדם שאמרו להם גוים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו אנו הורגים אתכם, יהרגו כלם ואל ימסרו נפש אחת מישראל, ואם יחדוהו להן כשבע בן בכרי, נותנין ואל יהרגו כלם. אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בזמן שהוא מבפנים והן מבחוץ, אבל הוא מבפנים והן מבפנים, הואיל והוא נהרג והן נהרגים, יתנו להם ואל יהרגו כלם, כגון שהוא אומר (שמואל ב כ, כב): ותבוא האשה אל כל העם, הואיל והוא נהרג ואתם נהרגים, תנוהו להם ואל תהרגו כלכם. רבי שמעון אומר כל המורד במלכות בית דוד חיב מיתה. עולא בן קישר תבעתיה מלכותא, קם וערק לגבי רבי יהושע בן לוי ללוד, שדר פרדיסקי בתריה, איטפל ליה רבי יהושע בן לוי ופיסיה ואמר ליה מוטב דליקטיל ההוא גברא ולא ליענשי צבורא על ידיה, איפיס ליה ויהבי ניהליה. הוה קא משתעי אליהו בהדיה, כיון דעביד הכי לא אתא לגביה, צם עלוי תלתין יומין ואתחזי ליה, אמר ליה מאי טעמא אפגר מר, אמר ליה וכי חבר אני למסורות, אמר ליה ולא מתניתא היא, סיעה של בני אדם וכו', אמר וכי משנת חסידים היא, מיבעי להאי מלתא מתעבדא על ידי אחריני ולא על ידך. תני בשעה שעלה נבוכדנצר לכבוש את יהויקים עלה וישב בדפני של אנטוכיא, ירדה סנהדרי גדולה לקראתו, אמרו לו הגיע זמנו של בית הזה לחרב, אמר להם לאו, אלא יהויקים מלך יהודה מרד בי תנו אותו לי ואני אלך, אזלון ואמרין ליהויקים נבוכדנצר בעי לך, אמר להו וכך עושים, דוחים נפש מפני נפש, לא כן כתיב (דברים כג, טז): לא תסגיר עבד אל אדניו. אמרו לו לא כך עשה זקנך לשבע בן בכרי, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כ, כא): הנה ראשו משלך אליך בעד החומה, כיון שלא שמע להם עמדו ונטלוהו ושלשלו אותו ופיליה.
Bereshit Rabbah 97:6 רבי יהודה אמר

ויאמר ישראל אל יוסף אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב וגו' (בראשית מח, כא), בר אחוי דרבי יוסי שלשה סימנים נתן להם הזקן, הבא בסגנון שלו אנכי, והממנה מכם זקנים, ואומר לכם פקד, זה הוא הגואל. רבי חוניא מוציא אנכי ומכניס שם המפרש תחתיו. (בראשית מח, כב): ואני נתתי לך, בן שהשכים ולא עשית כמעשיהן, לפיכך תהא השכ …
ויאמר ישראל אל יוסף אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב וגו' (בראשית מח, כא), בר אחוי דרבי יוסי שלשה סימנים נתן להם הזקן, הבא בסגנון שלו אנכי, והממנה מכם זקנים, ואומר לכם פקד, זה הוא הגואל. רבי חוניא מוציא אנכי ומכניס שם המפרש תחתיו. (בראשית מח, כב): ואני נתתי לך, בן שהשכים ולא עשית כמעשיהן, לפיכך תהא השכם בחלקך. אמר רבי פינחס בשכם נפרצה הערוה וגדרת אותה לפיכך תהא בחלקך. רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר ואני נתתי לך שכם, זו הבכורה ולבושו של אדם הראשון, אשר לקחתי מיד האמרי, זה עשו, וכי עשו אמרי היה, אלא שעשה מעשה אמרי, בחרבי ובקשתי, במצוות ובמעשים טובים. רבי נחמיה אמר ואני נתתי לך שכם אחד, זו שכם ודאי, אשר לקחתי מיד האמרי, זה חמור אבי שכם, וכי אמרי היה, אלא חוי בכלל אמרי, בחרבי ובקשתי, לא היה אבינו יעקב רוצה שיעשו בניו אותו מעשה, כיון וכו':
Bereshit Rabbah 98:2 רבי יהודה אמר

ויקרא יעקב אל בניו (בראשית מט, א), (משלי טז, לג): בחיק יוטל את הגורל, זה גורלו של יום הכפורים. (משלי טז, לג): ומה' כל משפטו, לידע איזה הוא לשם ואיזה לגזרה. דבר אחר, בחיק יוטל את הגורל, זה גורלן של שבטים. ומה' כל משפטו, שהסכים הקדוש ברוך הוא עמו לתן לכל אחד ואחד לפי מה שהוא. ויקרא יעקב אל בניו, רבי י …
ויקרא יעקב אל בניו (בראשית מט, א), (משלי טז, לג): בחיק יוטל את הגורל, זה גורלו של יום הכפורים. (משלי טז, לג): ומה' כל משפטו, לידע איזה הוא לשם ואיזה לגזרה. דבר אחר, בחיק יוטל את הגורל, זה גורלן של שבטים. ומה' כל משפטו, שהסכים הקדוש ברוך הוא עמו לתן לכל אחד ואחד לפי מה שהוא. ויקרא יעקב אל בניו, רבי יודן ורבי פינחס, רבי יודן אמר ויקרא יעקב לאל להיות עם בניו. רבי פינחס אמר זמנו לבניו. אמר רבי אבון עשאו אפוטרופוס על בניו. (בראשית מט, א): ויאמר האספו וגו', האספו מארץ מצרים והקבצו לרעמסס. האספו מעשרת השבטים, והקבצו לשבט יהודה ובנימין. צוה אותן להיות נוהגין בשבט יהודה ובנימין בכבוד. רבי אחא אמר הטהרו, היך מה דאת אמר (נחמיה יב, כח ל): ויאספו וגו' ויטהרו את הלשכות. ורבנן אמרי צוה אותן על המחלקת, אמר להון תהיו כלכון אסיפה אחת, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז, טז): ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו וגו' לבני ישראל וגו', חברו כתיב, נעשו בני ישראל אגדה אחת, התקינו עצמכם לגאלה, מה כתיב אחריו, (יחזקאל לז, כב): ועשיתי אתכם לגוי אחד וגו'. (בראשית מט, א): את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, רבי סימון אמר מפלת גוג הראה להם, היך מה דאת אמר (יחזקאל לח, טז): באחרית הימים תהיה, רבי יהודה אמר בנין בית המקדש הראה להם, היך מה דאת אמר (מיכה ד, א): והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון. רבנן אמרי בא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו. רבי יהודה בשם רבי אלעזר בר אבינא שני בני אדם נגלה להם הקץ וחזר ונתכסה מהם, ואלו הם יעקב ודניאל, דניאל (דניאל יב, ד): ואתה דניאל סתם את הדברים וחתם. יעקב, את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. (בראשית מט, ג): ראובן בכרי אתה, מלמד שבא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו. משל לאוהבו של מלך שהיה נפנה מן העולם והיו בניו סובבין את מטתו, אמר להם בואו ואגלה לכם מסטורין של מלך, תלה עיניו והביט במלך, אמר להם היו זהירין בכבודו של מלך. כך יעקב אבינו תלה עיניו וראה שכינה עומדת על גביו, אמר להם הוו זהירין בכבודו של הקדוש ברוך הוא. ורבנן אמרי כך היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת שוקעת ויורדת עד שעמדה חנה ונתפללה עליהן (שמואל א ב, ו): ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.
Bereshit Rabbah 98:9 רבי יהודה אמר

אסרי לגפן עירה (בראשית מט, יא), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר גפן שכחה רע אוסרין לה ברקום אחד, (בראשית מט, יא): ולשרקה שני בני אתונו. (בראשית מט, יא): כבס ביין לבשו, זה החלב, (בראשית מט, יא): ובדם ענבים סותה, זה האדם. רבי נחמיה אמר אסרי לגפן עירה, מאוסרי לגפן עירה, (מלכים א יא, לב): העיר …
אסרי לגפן עירה (בראשית מט, יא), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר גפן שכחה רע אוסרין לה ברקום אחד, (בראשית מט, יא): ולשרקה שני בני אתונו. (בראשית מט, יא): כבס ביין לבשו, זה החלב, (בראשית מט, יא): ובדם ענבים סותה, זה האדם. רבי נחמיה אמר אסרי לגפן עירה, מאוסרי לגפן עירה, (מלכים א יא, לב): העיר אשר בחרתי בה. ולשרקה בני אתנו, בנים האיתנים ראויים לעמד ממנו. ורבנן אמרי אני נאסר לגפן ושרקה עירו והאתונו לכשיבוא אותו שכתוב בו (זכריה ט, ט): עני ורכב על חמור וגו'. כבס ביין לבשו, שהוא מחור להן דברי תורה, ובדם ענבים סותה, שהוא מחור להם טעיותיהן. אמר רבי חנין אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה יא, י): אליו גוים ידרשו, לא ישראל, אם כן למה מלך המשיח בא ומה הוא בא לעשות, לכנס גליותיהן של ישראל, ולתן להם שלשים מצוות, הדא הוא דכתיב (זכריה יא, יב): ואמר אליהם אם טוב בעיניכם וגו'. רב אמר אלו שלשים גבורים. רבי יוחנן אמר אלו שלשים מצוות. אמרי ליה לרבי יוחנן לא שמיעא לרב שאינו מדבר אלא באמות העולם. על דעתיה דרב בשעה שישראל זוכין רבן בארץ ישראל ומעוטן בבבל.
Bereshit Rabbah 99:1 רבי יהודה אומר

למה תרצדון הרים גבננים (תהלים סח, יז), רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא, רבי יוסי הגלילי פתר קרא בהרים, בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לתן תורה בסיני היו ההרים רצים ומדינים אלו עם אלו, זה אומר עלי התורה נתנת וזה אומר עלי התורה נתנת, תבור בא מבית אלים, וכרמל מאספמיא, הדא הוא דכתיב (ירמיה מו, יח): חי אני נאם ה' וג …
למה תרצדון הרים גבננים (תהלים סח, יז), רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא, רבי יוסי הגלילי פתר קרא בהרים, בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לתן תורה בסיני היו ההרים רצים ומדינים אלו עם אלו, זה אומר עלי התורה נתנת וזה אומר עלי התורה נתנת, תבור בא מבית אלים, וכרמל מאספמיא, הדא הוא דכתיב (ירמיה מו, יח): חי אני נאם ה' וגו' כי כתבור בהרים, זה אומר אני נקראתי וזה אומר אני נקראתי, אמר הקדוש ברוך הוא: למה תרצדון הרים וגו', כלכם הרים אלא כלכם גבננים, היך מה דאת אמר (ויקרא כא, כ): או גבן או דק, כלכם נעשה עבודת כוכבים על ראשיכם, אבל סיני שלא נעשה עבודת כוכבים עליו (תהלים סח, יז): ההר חמד אלהים לשבתו, (שמות יט, כ): וירד ה' על הר סיני, אף על פי כן (תהלים סח, יז): אף ה' ישכן לנצח, בבית עולמים. רבי עקיבא פתר קרא בשבטים, בשעה שאמר שלמה לבנות בית המקדש היו השבטים רצים ומדינים אלו עם אלו, זה אומר בתחומי יבנה וזה אומר בתחומי יבנה, אמר להם הקדוש ברוך הוא שבטים למה תרצדון, כלכם שבטים, כלכם צדיקים, אלא גבננים, מהו גבננים, גנבים. כלכם הייתם שתפין במכירתו של יוסף, אבל בנימין שלא נשתתף במכירתו של יוסף (תהלים סח, יז): ההר חמד אלהים לשבתו. וכן אתה מוצא שקדם לארבע מאות ושבעים שנה בני קרח מתנבאין עליה שהיא עתידה להיות בתוך חלקו של בנימין, הדא הוא דכתיב (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי, וכן הוא אומר (תהלים קלב, ו): הנה שמענוה באפרתה וגו'. רבי יהודה אומר בית המקדש נבנה בתוך חלקו של יהודה, דכתיב (שמואל א יז, יב): אפרתי מבית לחם יהודה. רבי שמעון אומר בתוך של מי שמתה באפרתה, ומי מתה באפרתה, רחל. יכול בתוך חלקו של יוסף שהוא מבניה, תלמוד לומר (תהלים קלב, ו): מצאנוה בשדי יער, בתוך חלקו של מי שנמשל כחית היער, ומי נמשל כחית היער, בנימין, דכתיב (בראשית מט, כז): בנימין זאב יטרף.
Bereshit Rabbah 100:11 רבי יהודה אמר

וישבע יוסף את בני ישראל וגו' (בראשית נ, כה): שומע אני מיד, תלמוד לומר (שמות יג, יט): אתכם, כשתהיו עולין. ומנין אף עצמות של שבטים העלו עמו שנאמר: אתכם. (בראשית נ, כו): וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו, מי חנטו, רבי פינחס ורבי יהודה בשם רבי נחמיה, רבי יהודה אמר רופאים חנטו אותו, ורבי פינחס אמר שב …
וישבע יוסף את בני ישראל וגו' (בראשית נ, כה): שומע אני מיד, תלמוד לומר (שמות יג, יט): אתכם, כשתהיו עולין. ומנין אף עצמות של שבטים העלו עמו שנאמר: אתכם. (בראשית נ, כו): וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו, מי חנטו, רבי פינחס ורבי יהודה בשם רבי נחמיה, רבי יהודה אמר רופאים חנטו אותו, ורבי פינחס אמר שבטים חנטו אותו, הדא הוא דכתיב: ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים, ומי הן (שמות א, א): ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה.

Shemot Rabbah (27)

Shemot Rabbah 1:20 אמר רבי יהודה

ותהר האשה ותלד בן, אמר רבי יהודה, מקיש לדתה להורתה, מה הורתה שלא בצער, אף לדתה שלא בצער, מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוה. ותרא אתו כי טוב הוא, תני רבי מאיר אומר טוב שמו. רבי יאשיה אומר טוביה שמו. רבי יהודה אומר הגון לנביאות. אחרים אומרים שנולד כשהוא מהול. ורבנן אמרי בשעה שנולד משה נתמלא כל ה …
ותהר האשה ותלד בן, אמר רבי יהודה, מקיש לדתה להורתה, מה הורתה שלא בצער, אף לדתה שלא בצער, מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוה. ותרא אתו כי טוב הוא, תני רבי מאיר אומר טוב שמו. רבי יאשיה אומר טוביה שמו. רבי יהודה אומר הגון לנביאות. אחרים אומרים שנולד כשהוא מהול. ורבנן אמרי בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית כלו אורה, כתיב הכא: ותרא אתו כי טוב הוא, וכתיב התם (בראשית א, ד): וירא אלהים את האור כי טוב. ותצפנהו שלשה ירחים, שלא מנו המצרים אלא משעה שהחזירה, והוה מעברא ביה תלתא ירחי מתחלתו. ולא יכלה עוד הצפינו, למה, לפי שהמצריים היו הולכין בכל בית ובית שהיו חושבין בו שנולד שם תינוק, ומוליכין לשם תינוק מצרי קטן והיו מבכין אותו, כדי שישמע תינוק ישראל קולו ויבכה עמו, והינו דכתיב (שיר השירים ב, טו): אחזו לנו שועלים שעלים קטנים וגו'.
Shemot Rabbah 1:24 דברי רבי יהודה

ותפתח ותראהו, ותרא לא נאמר אלא ותראהו, אמר רבי יוסי בר חנינא שראתה עמו שכינה [כלומר ותראהו לשכינה עם הילד]. והנה נער בוכה, קרי ליה נער וקרי ליה ילד, תני הוא ילד וקולו כנער, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה אם כן עשיתו בעל מום למשה רבנו עליו השלום, אלא מלמד שעשתה לו אמו חפת נעורים בתבה. בכה, היה בוכה …
ותפתח ותראהו, ותרא לא נאמר אלא ותראהו, אמר רבי יוסי בר חנינא שראתה עמו שכינה [כלומר ותראהו לשכינה עם הילד]. והנה נער בוכה, קרי ליה נער וקרי ליה ילד, תני הוא ילד וקולו כנער, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה אם כן עשיתו בעל מום למשה רבנו עליו השלום, אלא מלמד שעשתה לו אמו חפת נעורים בתבה. בכה, היה בוכה ואומר שמא לא אזכה ואראה אחותי הממתנת לי. דבר אחר, והנה נער בכה, ילד היה ומנהגו כנער. בא גבריאל והכה למשה כדי שיבכה ותתמלא עליו רחמים. ותחמל עליו, כיון שראתה אותו בוכה חמלה עליו. ותאמר מילדי העברים זה, מנין הכירה בו, אמר רבי יוסי בן רבי חנינא, שראתה אותו מהול. זה, מהו זה, זה נופל ליאור ואין אחר נופל ליאור, שכיון שהפילו משה ליאור בטלה הגזרה, כההיא דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב (ישעיה ח, יט): וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים, צופין ואינן יודעין מה צופין, הוגין ואינן יודעין מה הוגין. ראו שמושיען של ישראל במים הוא נדון, עמדו וגזרו (שמות א, כב): כל הבן הילוד, כיון שהשלך משה למים, אמרו כבר משלך מושיען במים, מיד בטלו הגזרה, והם אינם יודעים שעל מי מריבה הוא לוקה. כההיא דאמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב (במדבר כ, יג): המה מי מריבה, המה ראו אצטגניני פרעה וטעו, היינו דקאמר (במדבר יא, כא): שש מאות אלף רגלי העם וגו', אמר להם משה לישראל בשבילי נצלתם כלכם. רבי חנינא בר פפא אמר אותו היום עשרים ואחד בניסן היה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים מי שעתיד לומר שירה על הים ביום זה ילקה במים ביום זה. אמר רב אחא בר חנינא אותו היום ששה בסיון היה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מי שעתיד לקבל תורה מהר סיני ביום זה ילקה ביום זה. איתיבון בשבעה באדר נולד משה, על דעתיה דמאן דאמר בששה בסיון נשלך ליאור ניחא, שמשבעה באדר עד ששה בסיון יש שלשה חדשים שנטמן, אלא למאן דאמר בעשרים ואחד בניסן, לא ניחא, ולית תברא אותה שנה מעברת היתה, רבו של ראשון ורבו של אחרון וחדש האמצעי שלם חשיב להו תלתא ירחי:
Shemot Rabbah 1:29 רבי יהודה אומר

וירא כי אין איש, כי בן מות הוא. רבי יהודה אומר כי אין איש שיקנא להקדוש ברוך הוא ויהרגנו. רבי נחמיה אומר ראה שאין מי שיזכיר עליו את השם ויהרגנו. ורבנן אמרי ראה שאין תוחלת של צדיקים עומדות הימנו ולא מזרעו עד סוף כל הדורות. כיון שראה משה כך נמלך במלאכים ואמר להם חיב זה הריגה, אמרו לו הן, הדא הוא דכתיב: …
וירא כי אין איש, כי בן מות הוא. רבי יהודה אומר כי אין איש שיקנא להקדוש ברוך הוא ויהרגנו. רבי נחמיה אומר ראה שאין מי שיזכיר עליו את השם ויהרגנו. ורבנן אמרי ראה שאין תוחלת של צדיקים עומדות הימנו ולא מזרעו עד סוף כל הדורות. כיון שראה משה כך נמלך במלאכים ואמר להם חיב זה הריגה, אמרו לו הן, הדא הוא דכתיב: וירא כי אין איש שילמד עליו זכות. ויך את המצרי, במה הרגו רבי אביתר אמר הכהו באגרוף, ויש אומרים מגרפה של טיט נטל והוציא את מחו. רבנן אמרי הזכיר עליו את השם והרגו, שנאמר (שמות ב, יד): הלהרגני אתה אמר. ויטמנהו בחול, שלא היה שם אלא ישראל, טמנו בפניהן של ישראל שנמשלו לחול, אמר להם אתם משולים כחול מה חול הזה אדם נוטלו מכאן ונותנו לכאן ואין קולו נשמע, כך יטמן הדבר הזה ביניכם ולא ישמע. וכן אתה מוצא שלא נשמע הדבר אלא על ידי העברים, שנאמר: ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים, זה דתן ואבירם, קראם נצים על שם סופם, הם הם שאמרו דבר זה, הם היו שהותירו מן המן, הם היו שאמרו (במדבר יד, ד): נתנה ראש ונשובה מצרימה, הם שהמרו על ים סוף. דבר אחר, נצים, שהיו מתכוונים להרג זה את זה, כמה דתימא (דברים כה, יא): כי ינצו אנשים יחדו, ואמר רבי אלעזר במצות של מיתה הכתוב מדבר. ויאמר לרשע למה תכה רעך, הכית לא נאמר אלא תכה, מכאן שמשעה שאדם מרים ידו להכות חברו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע. רעך, שהוא רשע כיוצא בך, מלמד ששניהם רשעים.
Shemot Rabbah 1:30 רבי יהודה אומר

ויאמר מי שמך לאיש שר וגו', רבי יהודה אומר בן עשרים שנה היה משה באותה שעה, אמרו לו עדין אין אתה ראוי להיות שר ושופט עלינו, לפי שבן ארבעים לבינה. ורבי נחמיה אמר בן ארבעים שנה היה, אמרו לו ודאי שאתה איש, אלא שאי אתה ראוי להיות שר ושופט עלינו. ורבנן אמרי אמרו ליה והלוא בנה של יוכבד אתה והיאך קורין לך בן …
ויאמר מי שמך לאיש שר וגו', רבי יהודה אומר בן עשרים שנה היה משה באותה שעה, אמרו לו עדין אין אתה ראוי להיות שר ושופט עלינו, לפי שבן ארבעים לבינה. ורבי נחמיה אמר בן ארבעים שנה היה, אמרו לו ודאי שאתה איש, אלא שאי אתה ראוי להיות שר ושופט עלינו. ורבנן אמרי אמרו ליה והלוא בנה של יוכבד אתה והיאך קורין לך בן בתיה ואתה מבקש להיות שר ושופט עלינו, נודיע עליך מה עשית למצרי. הלהרגני אתה אמר, אתה מבקש לא נאמר, אלא אתה אמר, מכאן אתה למד ששם המפרש הזכיר על המצרי והרגו. כיון ששמע כן נתירא מלשון הרע, ויאמר אכן נודע הדבר, רבי יהודה בר רבי שלום בשם רבי חנינא הגדול, ורבותינו בשם רבי אלכסנדרי אמרו, היה משה מהרהר בלבו ואומר מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האמות, כיון ששמע דבריו אמר לשון הרע יש ביניהן היאך יהיו ראויין לגאלה, לכך אמר: אכן נודע הדבר, עתה ידעתי באיזה דבר הם משתעבדים.
Shemot Rabbah 1:33 רבי יהודה אומר

ויואל משה, רבי יהודה אומר שנשבע לו, ואין ויואל אלא לשון שבועה, שנאמר (שמואל א יד, כד): ויאל שאול את העם, ולמה השביעו, אמר לו יודע אני שיעקב אביכם כשנתן לו לבן בנותיו, נטלן והלך לו חוץ מדעתו, שמא אם אתן לך את בתי אתה עושה לי כך. מיד נשבע לו ונתן לו את צפרה, ורבי נחמיה אמר קבל עליו ללון עמו, ואין ויוא …
ויואל משה, רבי יהודה אומר שנשבע לו, ואין ויואל אלא לשון שבועה, שנאמר (שמואל א יד, כד): ויאל שאול את העם, ולמה השביעו, אמר לו יודע אני שיעקב אביכם כשנתן לו לבן בנותיו, נטלן והלך לו חוץ מדעתו, שמא אם אתן לך את בתי אתה עושה לי כך. מיד נשבע לו ונתן לו את צפרה, ורבי נחמיה אמר קבל עליו ללון עמו, ואין ויואל אלא לשון לינה, שנאמר (שופטים יט, ו): הואל נא ולין. ורבותינו זכרונם לברכה אמרו קבל עליו לרעות את צאנו, ואין ויואל אלא לשון התחלה, כיון שנשא בתו התחיל וקבל עליו לרעות את צאנו, ותלד בן ויקרא את שמו גרשם, דרך הצדיקים לשום שם לבניהם לענין המארע, ביוסף מהו אומר (בראשית מא, נא נב): ויקרא שם הבכור מנשה, ואת שם השני קרא אפרים, כדי להזכיר את הנסים שעשה הקדוש ברוך הוא עמו. אף משה קרא שם בנו גרשם על הנס שעשה לו ה', שגר היה בארץ נכריה והצליחו הקדוש ברוך הוא משם.
Shemot Rabbah 6:3 רבי יהודה אמר

דבר אחר, וידבר אלהים אל משה, רבי מאיר אמר משל למלך בשר ודם שהיה משיא בתו, קרא לקרתני אחד להיות סרסור ביניהן, התחיל מדבר בגסות כנגדו, אמר המלך מי הגיס את לבך לא אני הוא שעשיתיך סרסור. כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה מי גרם לך שתרבה דברים הללו אני הוא שגדלתי לך. ורבי יהודה אמר כך אמר משה, בשעה שאמרת לי (שמ …
דבר אחר, וידבר אלהים אל משה, רבי מאיר אמר משל למלך בשר ודם שהיה משיא בתו, קרא לקרתני אחד להיות סרסור ביניהן, התחיל מדבר בגסות כנגדו, אמר המלך מי הגיס את לבך לא אני הוא שעשיתיך סרסור. כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה מי גרם לך שתרבה דברים הללו אני הוא שגדלתי לך. ורבי יהודה אמר כך אמר משה, בשעה שאמרת לי (שמות ג, י): לכה ואשלחך אל פרעה, במדת רחמים אמרת לי שאתה עתיד לגאלן, שמא עד שבאתי נהפכה למדת הדין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני ה', במדת רחמים אני עומד, הוי: ויאמר אליו אני ה'.
Shemot Rabbah 8:3 אמר רבי יהודה

לך והפרע ממנו, אמר לו היאך אביא עליו עשר מכות, אמר לו (שמות ד, יז): ואת המטה הזה תקח בידך. אמר רבי יהודה המטה משקל ארבעים סאה היה ושל סנפרינון היה, ועשר מכות חקוקות עליו נוטריקון, דצ"ך, עד"ש, באח"ב. אמר לו הקדוש ברוך הוא בטכסיס הזה הבא עליו את המכות. ואהרן אחיך יהיה נביאך, כשם שהדורש יושב ודורש והאמ …
לך והפרע ממנו, אמר לו היאך אביא עליו עשר מכות, אמר לו (שמות ד, יז): ואת המטה הזה תקח בידך. אמר רבי יהודה המטה משקל ארבעים סאה היה ושל סנפרינון היה, ועשר מכות חקוקות עליו נוטריקון, דצ"ך, עד"ש, באח"ב. אמר לו הקדוש ברוך הוא בטכסיס הזה הבא עליו את המכות. ואהרן אחיך יהיה נביאך, כשם שהדורש יושב ודורש והאמורא אומר לפניו, כך אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה, ועל ידי שניהם נעשו כל הדברים, שנאמר (שמות יא, י): ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה.
Shemot Rabbah 9:11 רבי יהודה אומר

ויעשו כן חרטמי מצרים, מלמד שהיו סבורין שהיו מעשה כשפים. בלטיהם, אמר רבי איבו בר נגרי אמר רבי חיא בר אבא: בלטיהם, אלו מעשה שדים. (שמות ז, יא): בלהטיהם, אלו מעשה כשפים, וכן הוא אומר (בראשית ג, כד): את להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים, לפי שמעשה כשפים על ידי מלאכי חבלה נעשים. ויפן פרעה, לא חשש ולא …
ויעשו כן חרטמי מצרים, מלמד שהיו סבורין שהיו מעשה כשפים. בלטיהם, אמר רבי איבו בר נגרי אמר רבי חיא בר אבא: בלטיהם, אלו מעשה שדים. (שמות ז, יא): בלהטיהם, אלו מעשה כשפים, וכן הוא אומר (בראשית ג, כד): את להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים, לפי שמעשה כשפים על ידי מלאכי חבלה נעשים. ויפן פרעה, לא חשש ולא הרגיש במכת האלהים. ויחפרו כל מצרים סביבת היאר, רבי יהודה אומר שביאור לקו, ורבי נחמיה אמר מלמעלה ומלמטה לקה, וכל מצרים לקו מימיה בדם, אמר לו רבי יהודה ומה אני מקים ויחפרו כל מצרים סביבת היאר, אמר לו לפי שהיו המצריים אומרים כל המים שהיו רואין משה ואהרן נעשין דם, והיו חופרין להוציא מים לשתות ממה שאין עיניהן רואין. אמר רבי ברכיה מאי דכתיב (שמות ז, כ): ויהפכו כל המים אשר ביאר וגו', משל לעבד שהיה לוקה לפני רבו מה שהיה לוקה על מעיו היה הופך על עצמו ולוקה על גופו, כך היה היאור מהפך עצמו כדי שלא תשלט בו המכה ולא היה מועיל שכלו נהפך לדם. אמר רבי יוסי בר אבין כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. (שמות ז, יט): על מימי מצרים, הרי זה כלל, על נהרתם ועל יאריהם ועל אגמיהם, פרט, (שמות ז, יט): ועל כל מקוה מימיהם, הרי כלל אחר, מה אתה מרבה כל הדומין להן. מהו (שמות ז, יט): ובעצים ובאבנים, רבותינו זכרונם לברכה אומרים אף עבודת כוכבים שלהם לקה בדם, שנאמר (ירמיה ב, כז): אומרים לעץ אבי אתה. דבר אחר, ובעצים ובאבנים, שהיו המים ששותין עם יהודי בכלי אחד או בכלי עץ או בכלי אבן נהפכין בפיו לדם. ויש אומרים אף בימסאות ובתי כסאות שלהם לקו בדם, וכשהיה אחד מהם הולך ויושב על גבי המטה או על גבי האבן או על גבי סלע היו מפסידין את בגדיהם בדם, וכן הוא אומר (שמות ז, כא): ויהי הדם בכל ארץ מצרים.
Shemot Rabbah 11:1 רבי יהודה אומר

ויאמר ה' אל משה השכם בבקר, הדא הוא דכתיב (משלי כב, כט): חזית איש מהיר במלאכתו וגו', כדכתיב [בפסוק (מלכים א ז, נא)]: ותשלם כל המלאכה). דבר אחר, חזית איש מהיר, זה משה, שהיה מהיר במלאכת המשכן, לפיכך לפני מלכים יתיצב. רבי יהודה אומר חזית איש מהיר, זה משה, שהיה זריז להביא המכות על פרעה. לפני מלכים יתיצב, …
ויאמר ה' אל משה השכם בבקר, הדא הוא דכתיב (משלי כב, כט): חזית איש מהיר במלאכתו וגו', כדכתיב [בפסוק (מלכים א ז, נא)]: ותשלם כל המלאכה). דבר אחר, חזית איש מהיר, זה משה, שהיה מהיר במלאכת המשכן, לפיכך לפני מלכים יתיצב. רבי יהודה אומר חזית איש מהיר, זה משה, שהיה זריז להביא המכות על פרעה. לפני מלכים יתיצב, והתיצב לפני פרעה. בל יתיצב לפני חשכים, זה יתרו. אמר ליה רבי נחמיה לדבריך עשית הקדש חל, אלא לפני מלכים יתיצב, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יתיצב, וכמה דאת אמר (שמות לד, כח), ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. בל יתיצב לפני חשכים, זה פרעה, שהחשיך הקדוש ברוך הוא לו ולארצו, שנאמר (שמות י, כב): ויהי חשך אפלה. השכם בבקר והתיצב לפני פרעה, למה בהשכמה, אמר רבי ברכיה, לפי שהיה פרעה הרשע אומר, ומה בנו של עמרם זה הולך ובא אלינו בכל בקר ובקר, אלא עד שלא יבוא, אלך ואצא לי מכאן, והקדוש ברוך הוא שהוא בוחן לבבות, אמר ליה למשה, הוי יודע שהרשע הזה כך מחשב בלבו, אלא עד שלא יצא קדם לפניו, לכך נאמר: השכם בבקר. ורבי פנחס הכהן בר רבי חמא אמר הדא הוא דכתיב (איוב לו, יג): וחנפי לב ישימו אף, לאחר שהקדוש ברוך הוא מצפה לרשעים שיעשו תשובה ואינם עושין אפלו הם רוצים באחרונה הוא נוטל את לבם שלא יעשו תשובה, ומהו וחנפי לב, אותן שהם באים ומחנפים בראשונה בלבם הם מביאים עליהם האף באחרונה. ומהו (איוב לו, יג): לא ישועו כי אסרם, אף על פי שהם רוצים לשוב להקדוש ברוך הוא ובאין לעסק בתפלה אינן יכולים, למה, כי אסרם, שנעל בפניהם. כך היה פרעה רוצה לעסק בתפלה ואמר הקדוש ברוך הוא למשה עד שלא יצא לך והתיצב לפניו.
Shemot Rabbah 11:3 דברי רבי יהודה

ויעש ה' כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה, הוא לקה תחלה שהוא התחיל בעצה רעה תחלה, שנאמר (שמות א, כב): ויצו פרעה וגו' ואחר כך ובית עבדיו. ויקרא פרעה, ויאמר משה לא נכון לעשות כן, לפי שהמצריים משתחוים לבהמות כאלוה. דרך שלשת ימים נלך במדבר, כדי להטעותן. ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם. ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך, מ …
ויעש ה' כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה, הוא לקה תחלה שהוא התחיל בעצה רעה תחלה, שנאמר (שמות א, כב): ויצו פרעה וגו' ואחר כך ובית עבדיו. ויקרא פרעה, ויאמר משה לא נכון לעשות כן, לפי שהמצריים משתחוים לבהמות כאלוה. דרך שלשת ימים נלך במדבר, כדי להטעותן. ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם. ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך, מהו הנה, התפלה תהיה מיד, כדי שיסור הערב ממך מחר, הדא הוא דכתיב: וסר הערוב. ויצא משה ויעש ה' כדבר משה ויסר הערב, למה הביא עליהם ערב, לפי שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דבים ואריות ונמרים, כדי להיות מצרים בהם, לפיכך הביא עליהם חיות מערבבות, דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין, ונראין דבריו של רבי יהודה, לפי שבצפרדעים כתיב (שמות ח, ט): וימתו הצפרדעים, לפי שלא היה בהן הנאה בעורותיהן, אבל ערב שהיה הנאה בעורותיהן, לפיכך לא נשאר בהן עד אחד, שאלו היו צרעין ויתושין, היה להן שיסריחו.
Shemot Rabbah 12:6 רבי יהודה אומר

והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב, והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה, רבי פנחס ורבי יהודה בן רבי שלום, רבי פנחס אמר מהו כי אפילת הנה, פלאים עשה הקדוש ברוך הוא בהם. רבי יהודה אומר לקישות היו. אמר לו רבי פנחס והלוא כתיב (שמות ט, כה): ואת כל עשב השדה הכה הברד, ואתה אומר על שהיו קטנות לא נכו, אלא פלאים עש …
והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב, והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה, רבי פנחס ורבי יהודה בן רבי שלום, רבי פנחס אמר מהו כי אפילת הנה, פלאים עשה הקדוש ברוך הוא בהם. רבי יהודה אומר לקישות היו. אמר לו רבי פנחס והלוא כתיב (שמות ט, כה): ואת כל עשב השדה הכה הברד, ואתה אומר על שהיו קטנות לא נכו, אלא פלאים עשה הקדוש ברוך הוא בהם.
Shemot Rabbah 14:2 רבי יהודה אומר

ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה, מהיכן היה החשך ההוא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר מחשך של מעלה, שנאמר (תהלים יח, יב): ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו. רבי נחמיה אמר מחשך של גיהנם, שנאמר (איוב י, כב): ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים וגו', אוי לו לבית שחלונותיו פתוחין לתוך חשך, שנאמר (איוב …
ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה, מהיכן היה החשך ההוא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר מחשך של מעלה, שנאמר (תהלים יח, יב): ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו. רבי נחמיה אמר מחשך של גיהנם, שנאמר (איוב י, כב): ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים וגו', אוי לו לבית שחלונותיו פתוחין לתוך חשך, שנאמר (איוב י, כב): ותפע כמו אפל. אור שלה מתוך חשך, וכן הוא אומר (יחזקאל לא, טו): ביום רדתו שאלה האבלתי כסתי עליו את תהום, הובלתי כתיב. רבי יהודה בר רבי אמר במה הרשעים מתכסים בגיהנם, בחשך. חזקיה אמר הגיגית הזו במה מכסין אותה, בכלי חרס, מינה ובה, כשם שהיא של חרס כך מכסין אותה בכלי חרס. כך הרשעים, שנאמר (ישעיה כט, טו): והיה במחשך מעשיהם, לפיכך הקדוש ברוך הוא מכסה עליהם את התהום שהוא חשך, שנאמר (בראשית א, ב): וחשך על פני תהום, זה גיהנם. הוי אומר חשך שבא על המצרים מתוך גיהנם היה.
Shemot Rabbah 15:4 אמר רבי יהודה

דבר אחר, ויאמר ה' אל משה ואל אהרן, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב, ח): קול דודי הנה זה בא, כשהלך משה ואמר לישראל כך אמר לי הקדוש ברוך הוא (שמות יג, ד): היום אתם יוצאים בחדש האביב, אמרו לו היכן הוא, אמר להם הרי עומד, קול דודי הנה זה בא. אמר רבי יהודה מהו (שיר השירים ב, ח): מדלג על ההרים, אמר הקדוש ברוך …
דבר אחר, ויאמר ה' אל משה ואל אהרן, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב, ח): קול דודי הנה זה בא, כשהלך משה ואמר לישראל כך אמר לי הקדוש ברוך הוא (שמות יג, ד): היום אתם יוצאים בחדש האביב, אמרו לו היכן הוא, אמר להם הרי עומד, קול דודי הנה זה בא. אמר רבי יהודה מהו (שיר השירים ב, ח): מדלג על ההרים, אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינן נגאלין לעולם, אלא למי אני מסתכל לאבותיהם הקדושים, שנאמר (שמות ו, ה): וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו', בזכות אבותם אני גואלם. לכך כתיב: מדלג על ההרים, ואין הרים אלא אבות, שנאמר (מיכה ו, ב): שמעו הרים את ריב ה'. דבר אחר, אמר רבי נחמיה מהו מדלג על ההרים, אלא אמר הקדוש ברוך הוא אין להם מעשים לישראל שיגאלו אלא בזכות הזקנים, שנאמר (שמות ג, טז): לך ואספת את זקני ישראל, ואין ההרים אלא הזקנים, שכן בת יפתח אומרת לאביה (שופטים יא, לז): וירדתי על ההרים, וכי אל ההרים היתה הולכת, אלא על הזקנים היא אומרת, שהלכה להראות לזקנים שהיא בתולה טהורה, ולכך כתיב: מדלג על ההרים. דבר אחר, אמר רבי אלעזר מהו מדלג על ההרים, אמר הקדוש ברוך הוא עשיתי לעשו שיהא מעמיד מלכים, שנאמר (בראשית לו, לא): ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, אם אני מניח לעשו שיהא מעמיד מלכים עוד, היאך ישראל עומדין, הריני מדלגן ועושה אותן אלופים, שנאמר (בראשית לו, יג): אלה אלופי בני עשו. ואין הרים אלא עובדי כוכבים, שנאמר (זכריה ו, א): והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים.
Shemot Rabbah 23:8 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר, מי אמר קלוס להקדוש ברוך הוא, התינוקות, אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהם מכירין להקדוש ברוך הוא. כיצד, כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד, והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם, וכיון שהיתה יולדת, עוזבת הנער ומוסרת אותו להקדוש ברוך הוא, ואומרת רבון העולם, אני עשיתי את שלי וא …
רבי יהודה אומר, מי אמר קלוס להקדוש ברוך הוא, התינוקות, אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהם מכירין להקדוש ברוך הוא. כיצד, כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד, והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם, וכיון שהיתה יולדת, עוזבת הנער ומוסרת אותו להקדוש ברוך הוא, ואומרת רבון העולם, אני עשיתי את שלי ואתה עשה את שלך. אמר רבי יוחנן, מיד היה יורד הקדוש ברוך הוא בכבודו כביכול וחותך טבורן ומרחיצן וסכן, וכן יחזקאל אמר (יחזקאל טז, ה): ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך, וכתיב (יחזקאל טז, ד): ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך, וכתיב (יחזקאל טז, י): ואלבשך רקמה, וכתיב (יחזקאל טז, ט): וארחצך במים. והיה נותן שני טנרין בידו אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש, שנאמר (דברים לב, יג): וינקהו דבש מסלע, והיו גדלים בשדה, שנאמר (יחזקאל טז, ז): רבבה כצמח השדה נתתיך, וכיון שהיו גדלין היו נכנסין לבתיהן אצל אבותיהן והיו שואלין להם מי היה זקוק לכם, והיו אומרים להם בחור אחד נאה ומשבח היה יורד ועושה לנו כל צרכינו, שנאמר (שיר השירים ה, י): דודי צח ואדום דגול מרבבה. וכיון שבאו ישראל לים היו אותן התינוקות שם והם ראו להקדוש ברוך הוא בים התחילו אומרים לאבותיהם זהו אותו שהיה עושה לנו כל אותן הדברים כשהיינו במצרים, שנאמר: זה אלי ואנוהו.
Shemot Rabbah 24:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר אמרו ישראל באותה שעה, כלום הוציאנו הקדוש ברוך הוא ממצרים אלא בשביל חמשה דברים, אחת, לתת לנו בזת מצרים: שנית, להרכיבנו על ענני כבוד: שלישית, לקרע לנו את הים: רביעית, להפרע לנו מן המצריים: חמישית, לומר לפניו שירה. עכשו כבר נתן לנו בזת מצרים, והרכיבנו על ענני כבוד, וקרע לנו את הים, ופרע …
רבי יהודה אומר אמרו ישראל באותה שעה, כלום הוציאנו הקדוש ברוך הוא ממצרים אלא בשביל חמשה דברים, אחת, לתת לנו בזת מצרים: שנית, להרכיבנו על ענני כבוד: שלישית, לקרע לנו את הים: רביעית, להפרע לנו מן המצריים: חמישית, לומר לפניו שירה. עכשו כבר נתן לנו בזת מצרים, והרכיבנו על ענני כבוד, וקרע לנו את הים, ופרע מן המצריים, ואמרנו שירה לפניו, נחזר למצרים. אמר להם משה כך אמר לי המקום (שמות יד, יג): כי כאשר ראיתם את מצרים היום וגו', אמרו לו כבר מתו כלן נחזר למצרים. אמר להם בואו ופרעו את השטר שכך אמר לי הקדוש ברוך הוא (שמות ג, יב): בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. רבי אלעזר אומר על פי הגבורה לא נסעו אלא שהסיען משה במקל, לפי שראו פגרי מצרים שהיו מעבידים בהם בחמר ובלבנים משטפים על פני המים, אמרו לא נשתיר אדם במצרים (במדבר יד, ד): נתנה ראש ונשובה מצרימה, נעשה עבודת כוכבים ותלך בראשנו ונחזר למצרים. יכול שאמרו ולא עשו, תלמוד לומר (נחמיה ט, יז): וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך. רבי יהודה בר אלעאי אומר עבודת כוכבים היתה בידן של ישראל והסיעה משה מישראל, לכך נאמר: ויסע משה את ישראל.
Shemot Rabbah 26:2 רבי יהודה אומר

ויבא עמלק, מה כתיב למעלה מן הענין (שמות יז, א): ויסעו כל עדת בני ישראל, ואין מים לשתת העם, לעם לא היה, לצאן ולבקר היה, מיד באו לעשות מריבה עם משה ואמרו לו (שמות יז, ג): למה זה העליתנו ממצרים, מכן היה רבי יהושע אומר נפל ביתא חבל לכותא. (שמות יז, ג): אני ומקני בצמא, יש אומרים בהמתו של אדם אינה אלא חיי …
ויבא עמלק, מה כתיב למעלה מן הענין (שמות יז, א): ויסעו כל עדת בני ישראל, ואין מים לשתת העם, לעם לא היה, לצאן ולבקר היה, מיד באו לעשות מריבה עם משה ואמרו לו (שמות יז, ג): למה זה העליתנו ממצרים, מכן היה רבי יהושע אומר נפל ביתא חבל לכותא. (שמות יז, ג): אני ומקני בצמא, יש אומרים בהמתו של אדם אינה אלא חייו, יוצא אדם לדרך אם אין בהמתו עמו מסתגף הוא. מיד עמד משה בתפלה, שנאמר (שמות יז, ד): ויצעק משה אל ה' לאמר, מהו לאמר, אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני אם הורגים אותי אם לאו, אמר לו מה אכפת לך (שמות יז, ה): עבר לפני העם, מהו עבר, אמר לו עבר על דבריהם. רבי מאיר אומר, מהו עבר, אמר הוי דומה לי, מה אני משלם טובה תחת רעה, אף אתה הוי משלם טובה תחת רעה, שנאמר (מיכה ז, יח): מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע. רבי יהודה אומר עבר על חטיא שלהם, ורבי נחמיה אומר: עבר לפני העם, מי שיש בו גאוה יבוא וידבר כנגדך. וקח אתך מזקני ישראל, שיהיו עדים שלא יהו אומרים לך מעינות היו שם. (שמות יז, ה): ומטך אשר הכית בו את היאר, אמר לפניו רבונו של עולם מטה זה של פרענות הוא, הוא הבאיש המים במצרים והוא הביא עשר מכות על המצרים. אמר לו הקדוש ברוך הוא אין מדתי כמדת בשר ודם שהוא מכה באזמל ומרפא ברטיה, אבל אני במה שאני מכה בו אני מרפא, לכך נאמר: ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך, כדי שידעו הכל שהוא של ברכה. (שמות יז, ו): והכית בצור, מהו והכית בצור, אמר לו הקדוש ברוך הוא, אם מבקשים הם מן האבן הזו הוציא להם, אם מן האבן הזו תן להם, כיון שיצאו המים השקו כל אהליהם של ישראל. מה כתיב שם (שמות יז, ז): ויקרא שם המקום ההוא מסה ומריבה, ומה מריבה היתה שם, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר אמרו אם רבון הוא על כל המעשים כדרך שהוא רבון עלינו, נעבדנו, ואם לאו נמרד בו. ורבי נחמיה אומר אם מספיק לנו מזונותינו כמלך שהוא שרוי במדינה ואין בני המדינה צריכין לו כלום, נעבדנו, ואם לאו נמרד בו. ורבותינו אמרו אם מהרהרים אנו בלבבנו והוא יודע מה שאנו מהרהרים, נעבדנו, ואם לאו נמרד בו. אמר להם הקדוש ברוך הוא אם בקשתם לבדק אותי יבוא הרשע ויבדק אתכם, מיד ויבא עמלק, מה כתיב שם (שמות יז, ז): היש ה' בקרבנו אם אין ויבא עמלק, וכי מה ענין זה אצל זה, משל לתינוק שהיה רוכב על כתפו של אביו וראה חברו של אביו, אמר לו, ראית את אבא, אמר לו אביו אתה רוכב על כתפי ואתה שואל עלי, הריני משליכך ויבוא השונא וישלט בך. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, אני נשאתי אתכם על ענני כבוד ואתם אומרים: היש ה' בקרבנו, לפיכך יבוא השונא וישלט בכם, הוי: ויבא עמלק.
Shemot Rabbah 30:7 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא הרבה דיני מצוות יש כאן (שמות כא, לז): כי יגנב איש שור או שה, לפי ששור גנבנו ועשינו עגל, לפיכך חמשה בקר שלמנו תחתיו, שמתו תחתיו אבותינו במדבר, (שמות כא, לז): וארבע צאן תחת השה, ארבע מלכיות שמלכו בנו, ושגנבנו ליוסף עשינו ארבע מאות שנה משעבדים במצרים. ולמה בשור …
רבי יהודה אומר אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא הרבה דיני מצוות יש כאן (שמות כא, לז): כי יגנב איש שור או שה, לפי ששור גנבנו ועשינו עגל, לפיכך חמשה בקר שלמנו תחתיו, שמתו תחתיו אבותינו במדבר, (שמות כא, לז): וארבע צאן תחת השה, ארבע מלכיות שמלכו בנו, ושגנבנו ליוסף עשינו ארבע מאות שנה משעבדים במצרים. ולמה בשור נותן חמשה ובשה אינו נותן אלא ארבעה, בשור נותן חמשה שהוא מוציאו בפרהסיא, משל לשנים שעלו לבימה לדון, אחד שמכר בנו של שר ואחד שזרק אבן באיקונין של שר, אותו שזרק אבן באיקונין של שר לקח חמשה קטפורס, ואותו שמכר בנו של שר משלם ארבע מאות לרבו, לכך כתיב: חמשה בקר, אמר דוד (תהלים קמג, ב): ואל תבוא במשפט את עבדך.
Shemot Rabbah 32:1 רבי יהודה אומר

הנה אנכי שלח מלאך, הדא הוא דכתיב (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם, אלו המתינו ישראל למשה ולא היו עושים אותו מעשה, לא היתה גליות ולא מלאך המות שולט בהן, וכן הוא אומר (שמות לב, טז): והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת, מהו חרות, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר חרות מן גליות, ורבי נחמיה אומר חרות …
הנה אנכי שלח מלאך, הדא הוא דכתיב (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם, אלו המתינו ישראל למשה ולא היו עושים אותו מעשה, לא היתה גליות ולא מלאך המות שולט בהן, וכן הוא אומר (שמות לב, טז): והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת, מהו חרות, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר חרות מן גליות, ורבי נחמיה אומר חרות ממלאך המות, בשעה שאמרו ישראל (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, אמר הקדוש ברוך הוא אדם הראשון צויתיו מצוה אחת כדי שיקימנה והשויתיו למלאכי השרת, שנאמר (בראשית ג, כב): הן האדם היה כאחד ממנו, אלו שהן עושין ומקיימין תרי"ג מצוות חוץ מן הכללים ומן הפרטים ומן הדקדוקים, אינו דין שיהיו הן חיין וקימין לעולם, וכן הוא אומר (במדבר כא, יט): וממתנה נחליאל, שנחלו מהקדוש ברוך הוא שיהיו חיים וקימים לעולם, כיון שאמרו (שמות לב, ח): אלה אלהיך ישראל, בא מות עליהם, אמר הקדוש ברוך הוא בשיטתו של אדם הראשון הלכתם שלא עמד בנסיונו שלש שעות ובתשע שעות נקנסה עליו מיתה, אני אמרתי אלהים אתם, והלכתם אחר מדותיו של אדם הראשון (תהלים פב, ז): אכן כאדם תמותון. מהו (תהלים פב, ז): וכאחד השרים תפלו, אמר רבי יהודה או כאדם או כחוה. דבר אחר, וכאחד השרים תפלו, אמר רבי פנחס הכהן בן רבי חמא אמר להם הקדוש ברוך הוא הפלתם עצמכם, לשעבר הייתם משתמשים על ידי רוח הקדש, עכשיו אין אתם משתמשים אלא על ידי מלאך, הוי: הנה אנכי שלח מלאך לפניך.
Shemot Rabbah 38:3 אמר רבי יהודה

לקח פר בן בקר, הדא הוא דכתיב (תהלים קיא, ב): גדלים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם, כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה, שנאמר (במדבר יט, ב): ויקחו אליך פרה אדמה תמימה, וכשהוא רוצה הוא קוראו לשון זכר, שנאמר: לקח פר בן בקר, לכפר עליהם על מה שעתיד, שנאמר (ויקרא ט, ב): ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת, לכך נא …
לקח פר בן בקר, הדא הוא דכתיב (תהלים קיא, ב): גדלים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם, כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה, שנאמר (במדבר יט, ב): ויקחו אליך פרה אדמה תמימה, וכשהוא רוצה הוא קוראו לשון זכר, שנאמר: לקח פר בן בקר, לכפר עליהם על מה שעתיד, שנאמר (ויקרא ט, ב): ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת, לכך נאמר: גדלים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם. דבר אחר, שעשה הקדוש ברוך הוא כבוד לאהרן, שהלבישו כמלאכי השרת, שנאמר (מלאכי ב, ז): כי מלאך ה' צבאות הוא, אמר רבי יהודה מכאן אמרו כל כהן שהוא אוכל בתרומה ואינו בן תורה אינו כהן לעתיד לבוא, אלא נמאס משלשה דברים, שנאמר (הושע ד, ו): כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי, שכן שלשה אלפין יש בו, שנמאס מן הכהנה ומן המקדש ומן הלויה. אבל אם היה בן תורה, הוא כמלאך, שנאמר (מלאכי ב, ז): כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, ואם לאו ראה מה כתיב (איוב י, כב): ארץ עפתה כמו אפל, זה גיהנם שהרשעים פורחים כעוף. דבר אחר, עפתה, שהרשעים עיפים בה. ומי ירד לשם אמר רבי חמא מי שאינו רגיל לעשות תלמודו סדרים סדרים ובועט, שנאמר (איוב י, כב): צלמות ולא סדרים. (מלאכי ב, ז): ותורה יבקשו מפיהו, אם יגע בה אלו לא דיו אלא שהוא נעשה תלמידו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (ישעיה נד, יג): וכל בניך למודי ה', וכן (ישעיה ל, כ): ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך.
Shemot Rabbah 41:1 רבי יהודה אומר

ויתן אל משה ככלתו, כך פתח רבי תנחומא בר אבא (דניאל ט, ז): לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים, מהו כן, אמר רבי נחמיה אפלו בשעה שאנו עושין את הצדקה מביטים אנו מעשים שלנו ויש לנו בשת פנים, אין לנו שעה שאנו באין בזרוע אלא בשעה שאנו מוציאין את מעשרותינו, שנאמר (דברים כו, יב): כי תכלה לעשר, מה כתיב בסוף (דברים כו …
ויתן אל משה ככלתו, כך פתח רבי תנחומא בר אבא (דניאל ט, ז): לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים, מהו כן, אמר רבי נחמיה אפלו בשעה שאנו עושין את הצדקה מביטים אנו מעשים שלנו ויש לנו בשת פנים, אין לנו שעה שאנו באין בזרוע אלא בשעה שאנו מוציאין את מעשרותינו, שנאמר (דברים כו, יב): כי תכלה לעשר, מה כתיב בסוף (דברים כו, טו): השקיפה ממעון קדשך מן השמים. אמר רבי אלכסנדרי גדול כחן של מוציאי מעשרות שהן הופכין את הקללה לברכה, אתה מוצא כל מקום שכתוב בתורה השקיפה, לשון צער הוא, כמה דאת אמר (שמות יד, כד): וישקף ה' אל מחנה מצרים. וכן בסדום, שנאמר (בראשית יט, כח): וישקף ה' על פני סדם, חוץ מזו. אמר רבי אלכסנדרי גדול כחן של מוציאי מעשרות שהם הופכים דבר ארירה לברכה, שנאמר: השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך. אמר רבי נחמיה אפלו בשעה שאנו מביטים במעשינו יש לנו בשת פנים, כיצד הוא הדבר, אלא בנהג שבעולם אדם נותן שדהו לאריסות והוא נותן זרע ונותן פעלה והוא חולק עמו בשוה, אבל הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו ויתעלה זכרו, אינו כן, אלא העולם וכל אשר בו שלו, כמה דאת אמר (תהלים כד, א): לה' הארץ ומלואה, הארץ שלו, הפרות שלו, והוא מוריד גשמים ומפריח טללים כדי לגדלם, והוא משמרם, והוא עושה כל דבר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לא אמרתי לך שתתן לי אלא אחד מעשרה מעשר, אחד מחמשים תרומה, הוי: לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים. רבי יהודה אומר לנו בשת הפנים, ושלך הצדקה. ישראל עוברים בים, וכספו של פסל מיכה עובר בים, שנאמר (זכריה י, יא): ועבר בים צרה, והיה הים נקרע לפניהם, הוי: לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים. אמר רבי שמואל בר נחמן נאה היה לאבותינו לקבל את התורה ולומר (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, שמא נאה היה להם לומר (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל, אתמהא, אותה שעה היה משה יורד מלמעלן, אמר לו יהושע (שמות לב, יז): קול מלחמה במחנה, אמר לו משה (שמות לב, יח): אין קול ענות גבורה, (שמות יז, יא): והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל. (שמות לב, יח): אין קול ענות חלושה, (שמות יז, יג): ויחלש יהושע, מהו (שמות לב, יח): קול ענות אנכי שמע, קול חרופין וגדופין אני שומע, אנשי כנסת הגדולה עמדו ופרשו אותה (נחמיה ט, יח): אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך ישראל אשר העלך ממצרים, חסר כלום, מהו (נחמיה ט, יח): ויעשו נאצות גדלות, חרופין וגדופין שהיו שם, ואחר כל מה שעשו לא היה המן צריך לירד, אלא מה כתיב (נחמיה ט, כ): ומנך לא מנעת מפיהם, הוי: לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים. אמר רבי יהודה בן רבי שלום ודיך עד כאן ולא עוד אלא שהיו נוטלין מן המן ומקריבין לפני עבודת כוכבים, שנאמר (יחזקאל טז, יט): ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח, וחוזר ויורד ביום האחר, הוי: לך ה' הצדקה, דבר אחר, לך ה' הצדקה, אמר רבי לוי ישראל עומדין למטה וחוקקים עבודת כוכבים להכעיס ליוצרם, כדכתיב (שמות לב, ד): ויקח מידם ויצר אתו בחרט, והקדוש ברוך הוא יושב למעלן וחוקק להם לוחות לתת להם חיים, שנאמר: ויתן אל משה ככלתו, הוי: לך ה' הצדקה.
Shemot Rabbah 41:7 רבי יהודה אומר

והלחת מעשה אלהים המה, אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק תדיר בתורה הרי זה נזוף להקדוש ברוך הוא, שנאמר: והלחת מעשה אלהים המה. חרות על הלחת, מהו חרות, רבי יהודה ורבי (ירמיה) [נחמיה] ורבנן, רבי יהודה אומר אל תקרי חרות אלא חר …
והלחת מעשה אלהים המה, אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק תדיר בתורה הרי זה נזוף להקדוש ברוך הוא, שנאמר: והלחת מעשה אלהים המה. חרות על הלחת, מהו חרות, רבי יהודה ורבי (ירמיה) [נחמיה] ורבנן, רבי יהודה אומר אל תקרי חרות אלא חרות מן גלויות. רבי נחמיה אומר חרות ממלאך המות. ורבותינו אומרים חרות מן היסורין. אמר רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אם יבוא מלאך המות ויאמר לפני הקדוש ברוך הוא על חנם בראתני בעולם, הוא אומר על כל אמה שבעולם השלטתי אותך חוץ מאמה זו שנתתי לה חרות, הוי: חרות על הלחת. וירא העם כי בשש משה, מהו כי בשש, באו שש שעות ולא ירד, למה, שהתנה עמהם לארבעים יום אני מביא לכם את התורה, וכיון שבאו שש שעות ולא ירד משה, מיד (שמות לב, א): ויקהל העם על אהרן, רבנן אמרי השטן מצא את ידיו אותה שעה, שהיה משה נראה תלוי בין השמים והארץ והיו מראין אותו באצבע ואומר: כי זה משה האיש. אותה שעה עמד עליהם חור ואמר להם קציעי צואריא, אין אתם נזכרים מה נסים עשה לכם הקדוש ברוך הוא, מיד עמדו עליו והרגוהו. נכנסו על אהרן, שנאמר: ויקהל העם על אהרן, ואמרו לו כשם שעשינו לזה כך אנו עושים לך, כיון שראה אהרן כך נתירא, שנאמר (שמות לב, ה): וירא אהרן ויבן מזבח לפניו, מהו מזבח, מן הזבוח שלפניו. דבר אחר, ויבן מזבח, בקשו לבנות מזבח עמו ולא הניח להם, אמר להם הניחו לי ואני בונהו לעצמי שאין כבודו של מזבח שיבנה אותו אחר, ואהרן נתכון כדי לאחר הדברים, אמר, עד שאני בונהו לעצמי משה ירד, בנה אותו ולא ירד. מיד (שמות לב, ו): וישכימו ממחרת, והנביא צווח (צפניה ג, ז): אכן השכימו השחיתו כל עלילותם. (שמות לב, ו): וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק, בעבודת כוכבים. כל מקום שאתה מוצא ישיבה אתה מוצא שם תקלה, שכן מצינו בדור המגדל, שנאמר (בראשית יא, ב): וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם, ומה תקלה היתה שם (בראשית יא, ד): ויאמרו הבה נבנה לנו עיר. (בראשית לז, כה): וישבו לאכל לחם, וכתיב (בראשית לז, כח): וימכרו את יוסף. (במדבר כה, א): וישב ישראל בשטים, מה תקלה היתה שם, (במדבר כה, א): ויחל העם לזנות אל בנות מואב, ומה היה בסופן (במדבר כה, ט): ויהיו המתים וגו', ואף כאן ישיבה של עבודת כוכבים. וישב העם לאכל וגו', אמר הקדוש ברוך הוא למשה, הם קמו לצחק בעבודת כוכבים ואתה יושב כאן (שמות לב, ז): רד. אותה שעה בקש משה לירד, ומצא מלאכי חבלה ונתירא מהם ולא ירד, כמו שכתוב (דברים ט, יט): כי יגרתי מפני האף והחמה. מה עשה משה הלך ואחז את הכסא, שנאמר (איוב כו, ט): מאחז פני כסא פרשז עליו עננו. פרש והגן עליו הקדוש ברוך הוא, אמר לו (דברים ט, יב): קום רד מהר מזה, אמר לו מתירא אני. בוא וראה כמה גדולים העונות, אתמול מנגח אותם, ועתה מתירא מהם. כי יגרתי מפני האף והחמה, חמשה מלאכי חבלה היו שם, אף וחמה וקצף והשמד והשחת. אותה שעה באו שלשה האבות ועמדו בשלשה מהם, נשתירו אף וחמה, אמר משה רבון העולמים בבקשה מכסא כבודך עמד אתה באחד ואני באחד, שנאמר (תהלים ז, ז): קומה ה' באפך, ואני אעמד בחמה, שנאמר (תהלים קו, כג): ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו. מיד אמר לו הקדוש ברוך הוא: רד, ירידה היא לך, אמר לו למה, (שמות לב, ז): ששחת עמך, אמר לו משה עכשו אתה קורא אותם עמי, אינן אלא עמך, (שמות לב, יב): שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך, אמר רבי שמעון בן יוחאי לא זז משה מתפלה עד שקראן הקדוש ברוך הוא עמו, שנאמר (שמות לב, יד): וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. אמר הקדוש ברוך הוא למשה בעולם הזה על ידי שהיה בהם יצר הרע עושין עבודת כוכבים, אבל לעתיד לבוא אני עוקר מהם יצר הרע ונותן להם לב בשר, כמה דאת אמר (יחזקאל לו, כו): והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר.
Shemot Rabbah 42:4 בשם רבי יהודה ברבי אלעאי

דבר אחר, לך רד, רבי יצחק פתח (צפניה א, יז): והצרתי לאדם, זה משה, (צפניה א, יז): והלכו כעורים, אלו ישראל, למה (צפניה א, יז): כי לה' חטאו, שאמרו (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. (צפניה א, יז): ושפך דמם כעפר, שנאמר (שמות לב, כז): עברו ושובו משער לשער במחנה. (צפניה א, יז): ולחמם כגללים, שנהרגו והיה בשרם מ …
דבר אחר, לך רד, רבי יצחק פתח (צפניה א, יז): והצרתי לאדם, זה משה, (צפניה א, יז): והלכו כעורים, אלו ישראל, למה (צפניה א, יז): כי לה' חטאו, שאמרו (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. (צפניה א, יז): ושפך דמם כעפר, שנאמר (שמות לב, כז): עברו ושובו משער לשער במחנה. (צפניה א, יז): ולחמם כגללים, שנהרגו והיה בשרם משלך כגללים הללו. אמר רבי לוי בערביה קורין לבשרא לחמא. אמר רבי יצחק, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לך רד, חשכו פניו של משה ונעשה כסומא מן הצרות ולא היה יודע מאיזה מקום לירד, והיו מלאכי השרת מבקשים להרגו, אמרו הרי השעה להרגו, ידע הקדוש ברוך הוא מה המלאכים מבקשים לעשות לו, מה עשה הקדוש ברוך הוא אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו בשם רב חנן בר יוסף בשם רבי אבא בר איבו, פתח לו הקדוש ברוך הוא פשפש מתחת כסא כבודו, ואמר לך רד, שנאמר (דברים ט, יב): ויאמר ה' אלי קום רד מהר מזה. רבי עזריה בשם רבי יהודה בן רבי סימון בשם רבי יהודה ברבי אלעאי אמר כיון שבא משה לירד באו המלאכים להרגו, מה עשה אחז בכסא של הקדוש ברוך הוא ופרש הקדוש ברוך הוא טליתו עליו שלא יחבלוהו, שנאמר (איוב כו, ט): מאחז פני כסא פרשז עליו עננו, מהו פרשז נוטריקון: פ'רש ר'חום ש'די ז'יו עננו עליו.
Shemot Rabbah 43:3 רבי יהודה אומר

דבר אחר, ויחל משה, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר, חלה משה כשעשו אותו מעשה. רבי נחמיה אומר, מהו ויחל משה, שהכניס לאלהים כמין דורון, ואין הלשון הזה אלא לשון דורון, כמה דאת אמר (תהלים מה, יג): ובת צר במנחה פניך יחלו וגו'. וכן (מלאכי א, ט): ועתה חלו נא פני אל וגו'. ורבנן אמרין, מהו ויחל משה …
דבר אחר, ויחל משה, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר, חלה משה כשעשו אותו מעשה. רבי נחמיה אומר, מהו ויחל משה, שהכניס לאלהים כמין דורון, ואין הלשון הזה אלא לשון דורון, כמה דאת אמר (תהלים מה, יג): ובת צר במנחה פניך יחלו וגו'. וכן (מלאכי א, ט): ועתה חלו נא פני אל וגו'. ורבנן אמרין, מהו ויחל משה, עשה את המר מתוק, ויחל לשון חלוי, כיצד, אמר רבי ברכיה בשם רבי חיא בר אדא דיפו בשם רבי שמואל בר נחמן, כיון שבאו ישראל למרה, מה כתיב שם (שמות טו, כג): ויבאו מרתה, התחיל משה מהרהר בלבו ואמר המים הללו למה נבראו מה הניה יש לעולם בהן, מוטב היה אלו לא נבראו, ידע הקדוש ברוך הוא מה היה מחשב בלבו, אמר לו הקדוש ברוך הוא לא תאמר כן, ולא מעשי ידי הן, יש דבר בעולם שלא נברא לצרך, אלא אני מלמדך היאך תהא אומר, אמר כך עשה את המר מתוק. ומנין שלמדו הקדוש ברוך הוא להיות אומר כך, ראה מה כתיב (שמות טו, כה); ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ, ויראהו אין כתיב כאן אלא ויורהו, אין ויורהו אלא לשון למוד, שנאמר (משלי ד, ד); וירני ויאמר לי, וכתיב (שמות לה, לד): ולהורת נתן בלבו. היה הדבר מסרת ביד משה ולא עשה, ולמה עשה אלא כיון שבאו ישראל למדבר ובקש האלהים לכלותן אמר לו משה, רבונו של עולם בקשת לאבד את ישראל, מכלה אתה אותם מן העולם, לא כך אמרת לי במרה הוי מתפלל ואמר עשה את המר מתוק, ואף עכשו חלי מרירתן של ישראל ורפא אותן, הוי: ויחל משה. אמר רבי אבין בשם רבי לוי בר פרטא בימי משה היה לנו מי שיחלה המרירות שלנו, הוי: ויחל משה, אבל בימי דניאל לא היה לנו מי שיחלה המרירות, שנאמר (דניאל ט, יג): ולא חלינו את פני ה' אלהינו.
Shemot Rabbah 43:6 רבי יהודה אומר

דבר אחר, ויחל משה, מהו למה ה' יחרה אפך בעמך, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן בית והשליטו על כל מה שהיה לו, הלך אותו בן בית והלוה לבני אדם על ידי ערבים, הלוה לזה חמשים זהובים ולזה מאה ולזה מאתים, ברחו הוים. אחר זמן שמע המלך ורע לו, אמר לו השלטתיך על שלי אלא לאבדן. א …
דבר אחר, ויחל משה, מהו למה ה' יחרה אפך בעמך, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן בית והשליטו על כל מה שהיה לו, הלך אותו בן בית והלוה לבני אדם על ידי ערבים, הלוה לזה חמשים זהובים ולזה מאה ולזה מאתים, ברחו הוים. אחר זמן שמע המלך ורע לו, אמר לו השלטתיך על שלי אלא לאבדן. אמר לו בן בית, אני הלויתי ובאחריותי הם לשלם, אני מעמידך על הכל, הרי פלוני ערב יש בידו מאה זהובים וביד פלוני חמשים. כך אמר משה להקדוש ברוך הוא למה אתה כועס לא בשביל תורתך, באחריותי היא, שאני וחברי נקים אותה, אהרן ובניו יקימוה, יהושע וכלב יקימוה, יאיר ומכיר יקימוה, הצדיקים יקימוה, ואני אקימנה, הוי: למה ה' יחרה אפך. ורבי נחמיה אמר בשעה שעשו ישראל אותו מעשה עמד לו משה מפיס את האלהים, אמר רבון העולם עשו לך סיוע ואתה כועס עליהם, העגל הזה שעשו יהיה מסיעך, אתה מזריח את החמה והוא הלבנה, אתה הכוכבים והוא המזלות, אתה מוריד את הטל והוא משיב רוחות, אתה מוריד גשמים והוא מגדל צמחים. אמר הקדוש ברוך הוא משה אף אתה טועה כמותם והלוא אין בו ממש. אמר לו אם כן למה אתה כועס על בניך, הוי: למה ה' יחרה אפך בעמך.
Shemot Rabbah 46:3 רבי יהודה אמר

זה אחד משלשה דברים שעשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת הקדוש ברוך הוא, פרש מן האשה, רבי שמעון בן יוחאי אומר דרש ואמר, מה אם הר סיני שקדשתו לשעה נאמר בו (שמות יט, טו): אל תגשו אל אשה, אני שבכל שעה הוא מדבר עמי אינו דין שאהיה פרוש מהאשה. רבי עקיבא אומר מפי הקדוש ברוך הוא נאמר לו (במדבר יב, ח): פה אל פה א …
זה אחד משלשה דברים שעשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת הקדוש ברוך הוא, פרש מן האשה, רבי שמעון בן יוחאי אומר דרש ואמר, מה אם הר סיני שקדשתו לשעה נאמר בו (שמות יט, טו): אל תגשו אל אשה, אני שבכל שעה הוא מדבר עמי אינו דין שאהיה פרוש מהאשה. רבי עקיבא אומר מפי הקדוש ברוך הוא נאמר לו (במדבר יב, ח): פה אל פה אדבר בו. רבי יהודה אמר מפי הקדוש ברוך הוא נאמר לו: אל תגשו אל אשה, אף משה בכלל עמהם, הרי נאסרו כלם, וכשהוא אומר (דברים ה, כז): שובו לכם לאהליכם, הרי התירן. אמר לו משה אף אני עמהם, אמר לו לאו, אלא (דברים ה, כח): ואתה פה עמד עמדי. ועוד דרש ואמר מה אם הר סיני שהיה לשעה לא היה מדבר עמי עד שקראני, שנאמר (שמות יט, ג): ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר, אהל מועד על אחת כמה וכמה, ידע הקדוש ברוך הוא וקרא לו, שנאמר (ויקרא א, א): ויקרא אל משה. ועוד דרש ואמר, ומה הפסח שהוא קדשים קלים נאמר (שמות יב, מג): כל בן נכר לא יאכל בו, לוחות מעשה אלהים, יהיו עובדי כוכבים משתמשים בהם, לכך שברם. ראה שבחו של משה, אהרן ושבעים זקנים אחוזים בידיו של משה ולא יכלו לו, ולא אלו בלבד אלא אף רצונו של הקדוש ברוך הוא היה שלא ישברם, שנאמר (דברים לד, יא): לכל האתת והמופתים, אמר לו הקדוש ברוך הוא יהא שלום באותו היד, שנאמר (דברים לד, יב): ולכל היד החזקה.
Shemot Rabbah 50:1 רבי יהודה אמר

ויעש בצלאל את הארן (שמות לז, א), הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, קל): פתח דבריך יאיר מבין פתיים, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא עולמו היה כלו מים במים, שנאמר (בראשית א, ב): וחשך על פני תהום, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר האור ברא תחלה ואחר כך העולם, משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה המקום אפל מה עשה הדליק נר …
ויעש בצלאל את הארן (שמות לז, א), הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, קל): פתח דבריך יאיר מבין פתיים, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא עולמו היה כלו מים במים, שנאמר (בראשית א, ב): וחשך על פני תהום, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר האור ברא תחלה ואחר כך העולם, משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה המקום אפל מה עשה הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע דימוסים, כך האור נבראת תחלה. ורבי נחמיה אמר העולם נברא תחלה, משל למלך שבנה פלטרין ועטרו בנרות. שאל רבי שמעון בן יהוצדק את רבי שמואל בר נחמן, אמר לו בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה מהיכן נבראת האורה, אמר נתעטף הקדוש ברוך הוא בשלמה והבהיק העולם מזיוו מראשו ועד סופו, כמו שכתוב (תהלים קד, ב): עטה אור כשלמה, ואחר כך: נוטה שמים כיריעה, לפיכך פתח דבריך יאיר, ממנו למדו הצדיקים כשהיו מתחילין בדבר היו פותחין באורה, אתה מוצא בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה שיעשה את המשכן אמר בצלאל ובמה אפתח תחלה, פתח בארון, שנאמר (שמות כה, י): ועשו ארון.
Shemot Rabbah 51:8 רבי יהודה אומר

דבר אחר, אלה פקודי המשכן, מהו אלה, בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא התורה לישראל, לא היו ראוים שישלט מלאך המות בהם, שנאמר (שמות לב, טז): חרות על הלחת מהו חרות, רבי יהודה אומר חרות מן גליות, ורבי נחמיה אומר חרות ממלאך המות. אמר רבי פנחס בן חמא בשם רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, אמר הקדוש בר …
דבר אחר, אלה פקודי המשכן, מהו אלה, בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא התורה לישראל, לא היו ראוים שישלט מלאך המות בהם, שנאמר (שמות לב, טז): חרות על הלחת מהו חרות, רבי יהודה אומר חרות מן גליות, ורבי נחמיה אומר חרות ממלאך המות. אמר רבי פנחס בן חמא בשם רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, אמר הקדוש ברוך הוא אם יבוא מלאך המות ויאמר לי למה נבראתי, אני אומר לו סטטיונר בראתיך על העובדי כוכבים ולא על בני, שכיון שקבלו התורה הלבישם הקדוש ברוך הוא מזיו הדרו. ומה היה הלבוש, רבי יוחנן אומר עטרות הלבישן, ורבי שמעון בן יוחאי אומר כלי זין נתן להם והשם הגדול חקוק עליו. וכל ימים שהיה בידם לא היה מלאך המות יכול לשלט בהם, מנין אתה למד, ממה שכתוב שם (שמות לג, ה): ועתה הורד עדיך מעליך. ורבי סיסא אמר פורפירא הלבישן, ורבי הונא אומר זוניאות הלבישן, וכשחטאו העביר הקדוש ברוך הוא מהם כל אותו הטוב, שנאמר (שמות לג, ו): ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. בשלשה שמות נקרא ההר הזה, הר האלהים, הר חורב, הר סיני. הר האלהים למה, ששם הודיע הקדוש ברוך הוא אלהותו. סיני למה, ששנא את העליונים ואהב את התחתונים. חורב למה, שבו נתנה התורה שנקראת חרב, שנאמר (תהלים קמט, ו): רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. והיה משה בסיני מקבל את התורה, הלכו אצל אהרן ואמרו לו (שמות לב, א): עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו. אמר להם אהרן אתמול אמרתם (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה, ועתה אתם אומרים: קום עשה לנו אלהים. ראה שהרגו לחור ונתירא, אמר להם (שמות לב, ב): פרקו נזמי הזהב, מיד: ויתפרקו, והיו כל העם נותנין לו עד שאמר להם דיכם. וכן משה הוכיחן (דברים א, א): ולבן וחצרת ודי זהב, משל לבחור שנכנס למדינה ראה אותם גובין צדקה ואמרו לו תן, והיה נותן, עד שאמרו לו דיך, הלך מעט וראה אותם גובין לתיטרון, אמרו לו תן, והיה נותן עד שאמרו לו דיך, כך ישראל נתנו זהב לעגל עד שאמר להם די, ונדבו זהב למשכן עד שאמר להם די, שנאמר (שמות לו, ז): והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר. אמר הקדוש ברוך הוא יבוא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי באלה אלהיך, עכשיו שעשיתם המשכן באלה אני מתרצה לכם, הוי: אלה פקודי המשכן. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בעולם הזה באלה נתרציתי לכם, וכן לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה מט, יב): הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים. ואומר (ישעיה ס, ח): מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם.

Vayikra Rabbah (25)

Vayikra Rabbah 1:3 רבי יהודה ברבי אלעאי אמר

רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ורבי חמא אבוה דרבי הושעיא בשם רב, אמרי, לא נתן דברי הימים אלא לדרש, (דברי הימים א ד, יח): ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור וגו', ואשתו היהדיה, זו יוכבד, וכי משבטו של יהודה היתה והלוא משבטו של לוי היתה ולמה נקרא שמה יהדיה, על שם שהעמידה יהודים בעולם. ילדה את ירד, זה מש …
רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ורבי חמא אבוה דרבי הושעיא בשם רב, אמרי, לא נתן דברי הימים אלא לדרש, (דברי הימים א ד, יח): ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור וגו', ואשתו היהדיה, זו יוכבד, וכי משבטו של יהודה היתה והלוא משבטו של לוי היתה ולמה נקרא שמה יהדיה, על שם שהעמידה יהודים בעולם. ילדה את ירד, זה משה. רבי חנינא בר פפא ורבי סימון, רבי חנינא בר פפא אמר ירד שהוריד את התורה מלמעלה למטה. דבר אחר, ירד, שהוריד את השכינה מלמעלה למטה, אמר רבי סימון אין לשון ירד אלא לשון מלוכה, כמה דתימר (תהלים עב, ח): וירד מים עד ים, וכתיב (מלכים א ה, ד): כי הוא רדה בכל עבר הנהר. אבי גדור, רבי הונא בר אחא אמר הרבה גודרין עמדו לישראל וזה היה אביהן של כלן. (דברי הימים א ד, יח): חבר, שחבר את הבנים לאביהן שבשמים. דבר אחר, חבר, שהעביר הפרעניות מלבוא בעולם. (דברי הימים א ד, יח): אבי סוכו, שהיה אביהן של נביאים שסוכים ברוח הקדש. רבי לוי אמר לשון ערבי הוא, בערביא קורין לנביא סכיא. (דברי הימים א ד, יח): יקותיאל, רבי לוי ורבי סימא אמרו שעשה את הבנים מקוין לאביהם שבשמים. (דברי הימים א ד, יח): אבי זנוח, זה משה שהיה אב למזניחים שהזניחום מעבודה זרה, הדא הוא דכתיב (שמות לב, כ): ויזר על פני המים וגו'. (דברי הימים א ד, יח): ואלה בני בתיה בת פרעה, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר לה הקדוש ברוך הוא לבתיה בת פרעה, משה לא היה בנך וקראתו בנך, אף את לא את בתי ואני קורא אותך בתי, שנאמר: אלה בני בתיה, בת יה. (דברי הימים א ד, יח): אשר לקח [לו] מרד, זה כלב. רבי אבא בר כהנא ורבי יהודה בר סימון חד אמר זה מרד בעצת מרגלים וזו מרדה בעצת אביה, יבוא מורד ויקח את המורדת. וחד אמר זה הציל את הצאן וזו הצילה את הרועה. עשרה שמות נקראו לו למשה: ירד: חבר: יקותיאל: אבי גדור: אבי סוכו: אבי זנוח. רבי יהודה ברבי אלעאי אמר אף טוביה שמו, הדא הוא דכתיב (שמות ב, ב): ותרא אתו כי טוב הוא, כי טוביה הוא. רבי ישמעאל בר אמי אמר אף שמעיה שמו. אתא רבי יהושע בר נחמיה ופרש הדין קריא (דברי הימים א כד, ו): ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר וגו', שמעיה, ששמע יה תפלתו. בן נתנאל וגו' בן שנתנה לו תורה מיד ליד. הסופר, שהיה סופרן של ישראל. הלוי, שהיה משבטו של לוי. לפני המלך והשרים, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ובית דינו. וצדוק, זה אהרן הכהן. ואחימלך, שהיה אחיו של מלך. בן אביתר, שותר הקדוש ברוך הוא על ידיו מעשה העגל. רבי תנחומא בשם רבי יהושע בן קרחה אמר אף לוי היה שמו על עקר משפחתו (שמות ד, יד): הלא אהרן אחיך הלוי. ומשה, הרי עשרה, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה חייך מכל שמות שנקראו לך איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה (שמות ב, י): ותקרא שמו משה, ויקרא אל משה.
Vayikra Rabbah 1:14 רבי יהודה אומר

מה בין משה לכל הנביאים, רבי יהודה בן רבי אלעאי ורבנן, רבי יהודה אומר מתוך תשע איספקלריות היו הנביאים רואים, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מג, ג): וכמראה המראה אשר ראיתי וגו', ומשה ראה מתוך איספקלריא אחת, שנאמר (במדבר יב, ח): ומראה ולא בחידת. רבנן אמרין כל הנביאים ראו מתוך איספקלריא מלכלכת, הדא הוא דכתיב (הו …
מה בין משה לכל הנביאים, רבי יהודה בן רבי אלעאי ורבנן, רבי יהודה אומר מתוך תשע איספקלריות היו הנביאים רואים, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מג, ג): וכמראה המראה אשר ראיתי וגו', ומשה ראה מתוך איספקלריא אחת, שנאמר (במדבר יב, ח): ומראה ולא בחידת. רבנן אמרין כל הנביאים ראו מתוך איספקלריא מלכלכת, הדא הוא דכתיב (הושע יב, יא): ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה, ומשה ראה מתוך איספקלריא מצחצחת, הדא הוא דכתיב (במדבר יב, ח): ותמנת ה' יביט. רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר משל למלך שנגלה על בן ביתו באיקונין שלו, לפי שבעולם הזה שכינה נגלית על היחידים, אבל לעתיד לבוא (ישעיה מ, ה): ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר.
Vayikra Rabbah 2:9 רבי יהודה אומר

אדם כי יקריב מכם (ויקרא א, ב), למה לא נאמר איש כמו שנאמר להלן (שמות יב, ג): דבר אל כל עדת בני ישראל איש כי יקריב, אף כאן יאמר הכתוב ויקחו לכם איש בקר או צאן, למה נאמר אדם, להביא את הגר. מכם, פרט לגוי שהוא מביא עולה. אמר רבי שמעון בן גמליאל שבעה דברים התקינו בית דין הגדול וזה אחד מהם, גוי שהביא עולתו …
אדם כי יקריב מכם (ויקרא א, ב), למה לא נאמר איש כמו שנאמר להלן (שמות יב, ג): דבר אל כל עדת בני ישראל איש כי יקריב, אף כאן יאמר הכתוב ויקחו לכם איש בקר או צאן, למה נאמר אדם, להביא את הגר. מכם, פרט לגוי שהוא מביא עולה. אמר רבי שמעון בן גמליאל שבעה דברים התקינו בית דין הגדול וזה אחד מהם, גוי שהביא עולתו ממדינת הים, אם הביא נסכים עמה קריבין נסכים משלו, ואם לאו קריבין משל צבור, ותנאי בית דין הוא כהן גדול שמת מנחתו קרבה משל צבור, רבי יהודה אומר משל יורשים, ושלמה היתה קרבה על המלח ועל העצים. אמר רבי שמעון בן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בדרך מצאני אדם אחד והיה בא אלי כבא על חברו בזרוע, אמר לי אתם אומרים שבעה נביאים עמדו לאמות העולם והן מעידין בהן ויורדין לגיהנם. אמרתי לו בני כך משבעה דורות ואילך יכולים אמות העולם לומר לא נתנה לנו תורה ועדין לא העידו בנו, מפני מה אנו יורדין לגיהנם. אמרתי לו בני כך שנו חכמים במשנה גר שבא להתגייר פושטין לו יד להכניסו תחת כנפי השכינה, מכאן ואילך גרי הדור מעידין בדור. מן הבהמה מן הבקר וגו', אם נאמר מן הבהמה, למה נאמר מן הבקר ומן הצאן, מכאן אמרו מקבלים מיני זבחים מרשעי ישראל כדי להכניסן תחת כנפי השכינה, חוץ מן המומר והמנסך את היין ומחלל שבתות בפרהסיא.
Vayikra Rabbah 5:2 רבי יהודה אומר

דבר אחר, והוא ישקט ומי ירשע, נתן שלוה לסדומיים מי בא וחיבן, ומה שלוה נתן להם (איוב כח, ה ז): ארץ ממנה יצא לחם, מקום ספיר וגו' נתיב לא ידעו עיט, רבי לוי בשם רבי יוחנן בר שאונה הדין בר הדיא הוא צופה מאכלו משמונה עשר מיל, וכמה הוא פרוסה, רבי מאיר אומר שני טפחים, רבי יהודה אומר טפח, רבי יוסי אומר שתים ו …
דבר אחר, והוא ישקט ומי ירשע, נתן שלוה לסדומיים מי בא וחיבן, ומה שלוה נתן להם (איוב כח, ה ז): ארץ ממנה יצא לחם, מקום ספיר וגו' נתיב לא ידעו עיט, רבי לוי בשם רבי יוחנן בר שאונה הדין בר הדיא הוא צופה מאכלו משמונה עשר מיל, וכמה הוא פרוסה, רבי מאיר אומר שני טפחים, רבי יהודה אומר טפח, רבי יוסי אומר שתים ושלש אצבעות, כיון דהוה קאי על אילניא דסדום לא הוה יכיל למחמי על ארעא מן חיליהון דאילניא. מקום ספיר, כשהיה אחד מהן הולך אצל הגנן ונותן לו ירק באסר, היה מוצא בעפרו זהב, כדכתיב (איוב כח, ז): ועפרת זהב לו, כיון שאמרו (איוב כא, טו): מה שדי כי נעבדנו (איוב לד, כט): ויסתר פנים ומי ישורנו, שהסתיר פניו מהם. מי אמר לו לא עשית כשורה, ובמה הסתיר פניו מהם, המטיר עליהן גפרית ואש (בראשית יט, כט): וה' המטיר על סדם וגו'.
Vayikra Rabbah 5:5 רבי יהודה אומר

גופא אם הכהן המשיח וגו', זה שבנא, דכתיב ביה (ישעיה כב, טו): לך בא אל הסכן וגו', אמר רבי אלעזר כהן גדול היה, רבי יהודה אומר אמרכל היה. על דעתיה דרבי אלעזר דאמר כהן גדול היה, (ישעיה כב, כא): והלבשתיו כתנתך. על דעתיה דרבי יהודה ברבי דהוה אמר אמרכל היה (ישעיה כב, כא): וממשלתך אתן בידו. תני רבי חיא למה ה …
גופא אם הכהן המשיח וגו', זה שבנא, דכתיב ביה (ישעיה כב, טו): לך בא אל הסכן וגו', אמר רבי אלעזר כהן גדול היה, רבי יהודה אומר אמרכל היה. על דעתיה דרבי אלעזר דאמר כהן גדול היה, (ישעיה כב, כא): והלבשתיו כתנתך. על דעתיה דרבי יהודה ברבי דהוה אמר אמרכל היה (ישעיה כב, כא): וממשלתך אתן בידו. תני רבי חיא למה הוא קורא אותו אמרכל, שהיה מר לכל. אמר רבי ברכיה מן הדא סכנין הוה, ועלה ונתמנה קומיס איספיסריאן בבית המקדש, הוא שהנביא מקנתרו ואומר (ישעיה כב, טז): מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר, אמר לו גלויי בר גלויי איזה כתל בנית כאן, איזה עמוד העמדת כאן, אפלו איזה מסמר קבעת כאן. מכאן אמר רבי אלעזר צריך אדם שיהיה לו מסמר או יתד קבוע בבית הקברות, כדי שיזכה ויקבר באותו מקום. כי חצבת לך פה קבר, עשאו כמין שובך ונתן קברו עליו. (ישעיה כב, טז): חצבי מרום קברו, רבי שמואל בשם מר עוקבן אמר, ממרום נחצב עליו שלא תהיה לו קבורה בארץ ישראל, (ישעיה כב, טז): חקקי בסלע משכן לו. (ישעיה כב, יז): הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר, טלטול אחר טלטול, אמר רבי שמואל בר נחמן כהדין תרנגולא דהוה גלה ואזל מן אתר לאתר, (ישעיה כב, יז): ועטך עטה, שלקה בצרעת, כמה דתימא (ויקרא יג, מה): ועל שפם יעטה. (ישעיה כב, יח): צנוף יצנפך צנפה, גלות בתר גלות. (ישעיה כב, יח): כדור, מה הכדור הזה שמתלקט בידים ואין מגיע לארץ כך הוא, (ישעיה כב, יח): אל ארץ רחבת ידים, זו (עזרא ח, יז): כספיא. (ישעיה כב, יח): שמה תמות ושמה מרכבות כבודך, על דעתיה דרבי אלעזר דהוה אמר כהן גדול היה, שהיה נהנה מן הקרבנות. על דעתיה דרבי יהודה ברבי דהוא אמר אמרכל היה, שהיה נהנה מן ההקדשות. (ישעיה כב, יח): קלון בית אדניך, על דעתיה דרבי אלעזר שהיה כהן גדול, שהיה מבזה את הקרבנות, על דעתיה דרבי יהודה ברבי שאמר אמרכל היה, שהיה מבזה את שני אדוניו, ואיזה זה ישעיהו וחזקיהו. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר מה עשו שבנא ויואח, נטלו אגרת וכתבוה ותחבוה בחץ והושיטוה בעד החלון ונתנוה לסנחריב, מה כתבו בה אנו וכל בני ישראל מבקשים להשלים לך, ישעיה וחזקיה אין מבקשים להשלים לך. והוא שצפה דוד ברוח הקדש ואמר (תהלים יא, ב): כי הנה הרשעים ידרכון קשת, זה שבנא ויואח, (תהלים יא, ב): כוננו חצם על יתר, על מתחי גירא. (תהלים יא, ב): לירות במו אפל לישרי לב, לשני ישרי לב, ואיזה זה ישעיה וחזקיה.
Vayikra Rabbah 6:5 רבי יהודה ברבי אלעאי אמר

רבי פנחס פתר קריה בישראל לפני הר סיני, ונפש כי תחטא (דברים ט, טז): וארא והנה חטאתם. ושמעה קול אלה (דברים ה, כא): ואת קולו שמענו מתוך האש. אמר רבי יוחנן קופרמסאות נתנו ביניהם שאינו כופר בהן והם אינם כופרים בו. אמר רבי יצחק מלך כשהוא משביע את לגיונותיו אינו משביען אלא בסיף, כלומר שכל העובר על התנאים ה …
רבי פנחס פתר קריה בישראל לפני הר סיני, ונפש כי תחטא (דברים ט, טז): וארא והנה חטאתם. ושמעה קול אלה (דברים ה, כא): ואת קולו שמענו מתוך האש. אמר רבי יוחנן קופרמסאות נתנו ביניהם שאינו כופר בהן והם אינם כופרים בו. אמר רבי יצחק מלך כשהוא משביע את לגיונותיו אינו משביען אלא בסיף, כלומר שכל העובר על התנאים הללו יהא הסיף הזה עובר על צוארו, כך (שמות כד, ו): ויקח משה חצי הדם, ומהיכן היה יודע משה חציו של דם, רבי יהודה ברבי אלעאי אמר הדם נחלק מאליו. רבי נתן אמר נשתנו מראיו ונעשה חציו שחור וחציו אדום. בר קפרא אמר מלאך ירד בדמות משה וחלקו. אמר רבי יצחק בת קול היתה יוצאת מהר חורב ואומרת עד כאן חציו של דם. תני רבי ישמעאל בקי היה משה בהלכות דם וחלקו. וישם באגנת, רבי הונא בשם רבי אבין באגנת כתיב, לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא מה נעשה בחלקך, אמר לו זרק על העם, ומה נעשה בחלקם, אמר לו זרק על גבי המזבח, וחצי הדם זרק על המזבח. רבי ברכיה ורבי חיא בשם רבי יוסי בר חנינא הוא נשבע להן והן נשבעו לו, הוא נשבע להן (יחזקאל טז, ח): ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם ה' אלהים, והן נשבעין לו להקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים כט, יא): לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו. ומנין שאין אלה אלא שבועה, רבי נחמיה ורב נחמן דיפו בשם רבי יעקב דקסרין מן הדא (במדבר ה, כא): והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה, וכיון שעברו על תנאי הר סיני אמר להם הקדוש ברוך הוא (ויקרא כו, טז): אף אני אעשה זאת לכם. אמר רבי פנחס כתיב (הושע ו, ז): והמה כאדם עברו ברית, ברם הכא (הושע יא, ט): כי אל אנכי ולא איש. אמר רבי אהבה בר זעירא, כתיב (איכה ב, יז): עשה ה' אשר זמם, כמה שכתוב בתורתו (ויקרא כו, יח): ויספתי ליסרה, כן עשה חס ושלום, אלא (איכה ב, יז): בצע אמרתו, מה בצע אמרתו, פשרה פשר. רבי יעקב דכפר חנין אמר בזע פורפירה. רבי ברכיה מיתי לה מן הדא (ויקרא כו, כה): והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית. תני רבי חיא נקם בברית ונקם שאינו בברית, איזה נקם שאינו בברית, רבי עזריה ורבי אחא בשם רבי יוחנן אמר זה סמוי עינים שסמו את עיני מלך יהודה, שנאמר (יחזקאל יז, יט): כה אמר ה' אלהים חי אני אם לא אלתי אשר בזה, אם לא אלתי, זו שבועה שנשבע לנבוכדנצר. ובריתי אשר הפיר, זה בריתי של הר סיני. ונתתיו בראשו, ושאר כל הגוף לא לקה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן זה סמוי עינים שהוא תלוי בראש, וכיון שגלו לבבל אמרו לנבוכדנצר (דניאל ג, טז יח): נבוכדנצר לא חשחין אנחנא הן איתי אלהנא וגו' והן לא ידיע להוי לך מלכא די לאלהך לא איתנא פלחין, אמר להון הקדוש ברוך הוא (זכריה ט, יא): גם את בדם בריתך, נזכרתי אותו הדם שבסיני, לפיכך (זכריה ט, יא): שלחתי וגו' אין מים בו, אמר רבי פנחס אין כאן עוד (תהלים עט, ג): שפכו דמם כמים סביבות ירושלים. והוא עד אלו ישראל (ישעיה מג, יב): ואתם עדי נאם ה' ואני אל, או ראה (דברים ד, לה): אתה הראת לדעת, או ידע, (דברים ד, לט): וידעת היום. אם לא יגיד ונשא עונו, אם לא תגידו אלהותי לאמות העולם הרי אני פורע מכם, אימתי (ישעיה ח, יט): וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות.
Vayikra Rabbah 8:2 רבי יהודה אמר

דבר אחר, זה קרבן אהרן, זה שאמר הכתוב (שופטים יד, יד): ויאמר להם מהאכל יצא מאכל, אמר רבי שמואל בר נחמן כיון שהתחיל רוח הקדש לגשגש בשמשון בשלשה מקומות התחיל, שנאמר (שופטים יג, כה): ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל, מאי בין צרעה ובין אשתאל, אמר רבי שמואל בר נחמן מלמד שנטל שני הרים והקישן …
דבר אחר, זה קרבן אהרן, זה שאמר הכתוב (שופטים יד, יד): ויאמר להם מהאכל יצא מאכל, אמר רבי שמואל בר נחמן כיון שהתחיל רוח הקדש לגשגש בשמשון בשלשה מקומות התחיל, שנאמר (שופטים יג, כה): ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל, מאי בין צרעה ובין אשתאל, אמר רבי שמואל בר נחמן מלמד שנטל שני הרים והקישן זה לזה, כאדם שנוטל שני צרורות ומקישן זה לזה. רבי יהודה ורבי נחמן, רבי יהודה אמר בשעה שהיתה רוח הקדש שרויה עליו היה פוסע פסיעה אחת כמצרעה ועד אשתאל. רבי נחמן אמר בשעה שהיתה רוח הקדש שורה עליו שערותיו עומדות והיו מקישות זו לזו כזוג, וקולן הולך כמצרעה ועד אשתאל. כשהוא יורד לתמנתה (שופטים יד, ה): וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה, (שופטים יד, יט): ותצלח עליו רוח ה' וירד אשקלון וגו', (שופטים טו, יד): הוא בא עד לחי, כשהוא חוזר מתמנתה אמר אלך ואראה את מפלת האריה, שנאמר (שופטים יד, ח ט): וישב מימים לקחתה, וירדהו אל כפיו, והיה שמשון תמה בלבו ואמר, ארי אוכל כל החיות ועכשיו יצא ממנו מאכל, כך אהרן אוכל כל הקרבנות ועכשיו יצא ממנו קרבן, ואיזהו זה קרבן אהרן ובניו.
Vayikra Rabbah 8:3 רבי יהודה אומר

גופא אמר רבי אידי מתאוה היה דוד לקרבנם של נשיאים, הדא הוא דכתיב (תהלים סו, טו): עלות מחים וגו', איזה קרבן שיש בו פרים ואילים וכבשים, אלא קרבנם של נשיאים, שנאמר (במדבר ז, יז): ולזבח השלמים וגו'. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר חביב קרבנם של נשיאים לפני הקדוש ברוך הוא כשירה שאמרו ישראל בים, …
גופא אמר רבי אידי מתאוה היה דוד לקרבנם של נשיאים, הדא הוא דכתיב (תהלים סו, טו): עלות מחים וגו', איזה קרבן שיש בו פרים ואילים וכבשים, אלא קרבנם של נשיאים, שנאמר (במדבר ז, יז): ולזבח השלמים וגו'. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר חביב קרבנם של נשיאים לפני הקדוש ברוך הוא כשירה שאמרו ישראל בים, שירה שאמרו ישראל בים (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו, וכאן כתיב (במדבר ז, יז): זה קרבן נחשון בן עמינדב. רבי נחמיה אמר חביב קרבנם של נשיאים לפני הקדוש ברוך הוא כשני לוחות הברית, בשני לוחות הברית כתיב (שמות לב, טו): מזה ומזה הם כתבים, וכאן כתיב: זה קרבן נחשון בן עמינדב. ורבנן אמרי חביב קרבנו של אהרן לפני הקדוש ברוך הוא כקרבן של נשיאים, בקרבנות של נשיאים כתיב: זה קרבן נחשון בן עמינדב, וכאן כתיב: זה קרבן אהרן. אמר רבי ברכיה חביב קרבן של אהרן לפני הקדוש ברוך הוא כשנים עשר שבטים, מה טעם, זה, מנין זה. ז' שבעה, ה' חמשה, הא תרי עשר.
Vayikra Rabbah 10:5 רבי יהודה אומר

רבי יהודה ורבי יהושע בן לוי, רבי יהודה אומר תשובה עושה מחצה ותפלה עושה הכל, רבי יהושע בן לוי אמר תשובה עשתה את הכל ותפלה עשתה מחצה. על דעתיה דרבי יהודה בר רבי תשובה עושה מחצה, ממי את למד מקין שנגזרה עליו גזרה כיון שעשה תשובה נמנע ממנו חצי גזרה, ומנין שעשה תשובה, שנאמר (בראשית ד, יג): ויאמר קין אל ה' …
רבי יהודה ורבי יהושע בן לוי, רבי יהודה אומר תשובה עושה מחצה ותפלה עושה הכל, רבי יהושע בן לוי אמר תשובה עשתה את הכל ותפלה עשתה מחצה. על דעתיה דרבי יהודה בר רבי תשובה עושה מחצה, ממי את למד מקין שנגזרה עליו גזרה כיון שעשה תשובה נמנע ממנו חצי גזרה, ומנין שעשה תשובה, שנאמר (בראשית ד, יג): ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא, ומנין שנמנע ממנו חצי הגזרה, הדא הוא דכתיב (בראשית ד, טז): ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן, נע ונד אין כתיב אלא בארץ נוד קדמת עדן. דבר אחר, ויצא קין, מהיכן יצא רבי יודן בשם רבי איבו אמר הפשיל בגדיו לאחוריו ויצא כגונב דעת העליונה. רבי ברכיה בשם רבי אלעאי בר שמעיא אמר יצא כמערים וכמרמה בבוראו. רב הונא בשם רבי חנינא בר יצחק אמר יצא שמח, כמה דתימר (שמות ד, יד): וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח, כיון שיצא פגע בו אדם הראשון אמר לו מה נעשה בדינך, אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, כיון ששמע אדם הראשון כך התחיל טופח על פניו, אמר לו כל כך היא כחה של תשובה ולא הייתי יודע, באותה שעה אמר אדם הראשון (תהלים צב, א): מזמור שיר ליום השבת. אמר רבי לוי המזמור הזה אדם הראשון אמרו. על דעתיה דרבי יהודה ברבי דאמר תפלה עשתה את הכל, ממי את למד מחזקיה, חזקיה עקר מלכותו לא היתה אלא ארבע עשרה שנה, הדא הוא דכתיב (ישעיה לו, א): ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו, וכיון שהתפלל הוסיפו לו חמש עשרה שנה, שנאמר (ישעיה לח, ה): הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. על דעתיה דרבי יהושע בן לוי דאמר תשובה עשתה את הכל, ממי את למד מאנשי ענתות, שנאמר (ירמיה יא, כב): כה אמר ה' וגו' הבחורים ימתו בחרב, וכיון שעשו תשובה זכו להתיחס, שנאמר (נחמיה ז, כז): אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה, ואם אין לך ללמד מאנשי ענתות למד מיכניהו (ירמיה כב, כח): העצב נבזה נפוץ וגו'. רבי אבא בר כהנא אמר כעצם הזה של מח שמשמנפצו אין בו מאומה, רבי חלבו אמר כחותל של תמרה שכשאתה מנערו אין בו מאמה, (נחמיה ז, כז) אם כלי אין חפץ בו, רבי חמא בר חנינא אמר ככדין של מי רגלים, רבי שמואל בר נחמן אמר ככדין של מקיזי דם. אמר רבי זירא מלתא הכא שמעית מן רבי שמואל בר רבי יצחק דהוה דריש הכא, ולית אנא ידע מהו, אמר ליה רבי אחא אריכא דלמא דא היא (נחמיה ז, ל): כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו, אמר ליה הין בימיו אינו מצליח בימי בנו מצליח. רבי אחא ורבי אבין בר בנימין בשם רבי אבא, גדול הוא כחה של תשובה שמבטלת גזרה ומבטלת שבועה, שבועה שנאמר (נחמיה כב, כד): חי אני נאם ה' כי אם יהיה כניהו בן יהויקים וגו', ומבטלת גזרה, (נחמיה כב, ל): כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי, וכתיב (דברי הימים א ג, יז): ובני יכניה אסר [בנו] שאלתיאל בנו, אסר, שהיה בבית האסורים, שאלתיאל בנו, שממנו הושתלה מלכות בית דוד. אמר רבי תנחום ברבי ירמיה אסר זה הקדוש ברוך הוא שאסר את עצמו בשבועה, שאלתיאל, ששאל אל לבית דינו של מעלה על נדרו. על דעתיה דרבי יהושע בן לוי דאמר תפלה עשתה מחצה, ממי אתה למד מאהרן, שבתחלה נגזרה גזרה עליו, שנאמר (דברים ט, כ): ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אין השמדה אלא כלוי בנים, כמה דאת אמר (עמוס ב, ט): ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת, כיון שהתפלל משה עליו נמנעה ממנו חצי הגזרה, מתו שנים ונשתיירו שנים, הדא הוא דכתיב (ויקרא ח, כ): קח את אהרן ואת בניו אתו.
Vayikra Rabbah 10:8 אמר רבי יהודה ברבי אלעאי

ואת שמן המשחה (ויקרא ח, ב), אמר רבי יהודה ברבי אלעאי שמן המשחה שעשה משה במדבר מעשה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף, מתחלה לא היה אלא שנים עשר לג, שנאמר (שמות ל, לא): שמן משחת קדש יהיה זה לי, אם לשרות בו את העצים לא היה מספיק, כמה האור שורף, כמה העצים בולעים, וכמה יורה בולעת. ממנו נמשח אהרן ובניו כל שבעת …
ואת שמן המשחה (ויקרא ח, ב), אמר רבי יהודה ברבי אלעאי שמן המשחה שעשה משה במדבר מעשה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף, מתחלה לא היה אלא שנים עשר לג, שנאמר (שמות ל, לא): שמן משחת קדש יהיה זה לי, אם לשרות בו את העצים לא היה מספיק, כמה האור שורף, כמה העצים בולעים, וכמה יורה בולעת. ממנו נמשח אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ממנו נמשחו מזבח הזהב וכל כליו, ממנו נמשח מזבח הנחשת וכל כליו, ושלחן וכל כליו, ומנורה וכל כליה, וכיור וכנו, ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים, אפלו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה עד עשרה דורות. ואין מושחין מלך בן מלך, ומפני מה משחו את שלמה, מפני אדניהו. ואת יואש, מפני עתליה. ואת יהואחז, מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים. וכלו קים לעתיד לבוא, הדא דכתיב: שמן משחת קדש יהיה זה לי, אין מושחין מלכים אלא על גבי מעין, שנאמר (מלכים א א, לג): ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון, ואין מושחין מלכים אלא מן הקרן, שאול ויהוא נמשחו מן הפך שהיתה מלכותן מלכות עוברת, דוד ושלמה נמשחו מן הקרן, מפני שמלכותן מלכות עולמים.
Vayikra Rabbah 11:5 רבי יהודה פתר

זה שאמר הכתוב (תהלים יח, כו כז): עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם, עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה פתר קרא באברהם אבינו, כיון שבא בחסידות, הקדוש ברוך הוא בא עמו בחסידות. בשעה שבא בתמימות, הקדוש ברוך הוא בא עמו בתמימות. ובשעה שבא בעקמנות, הקדוש ברוך הוא בא עמו בעקמנות. בשעה …
זה שאמר הכתוב (תהלים יח, כו כז): עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם, עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה פתר קרא באברהם אבינו, כיון שבא בחסידות, הקדוש ברוך הוא בא עמו בחסידות. בשעה שבא בתמימות, הקדוש ברוך הוא בא עמו בתמימות. ובשעה שבא בעקמנות, הקדוש ברוך הוא בא עמו בעקמנות. בשעה שנתברר על עסקיו, הקדוש ברוך הוא ברר לו עסקיו. אימתי בא בחסידות, בשעה שאמר (בראשית יח, ג): אל נא תעבר מעל עבדך, מה כתיב תמן (בראשית יח, כב): ואברהם עודנו עמד לפני ה', אמר רבי סימון תקנת סופרים, שכינה היתה ממתנת לו. אימתי בא בתמימות, בשעה שאמר (בראשית יח, כח): אולי יחסרון חמשם הצדיקם חמשה, מה כתיב (בראשית יח, כח): ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה. אימתי בא בעקמנות, בשעה שאמר (בראשית טו, ב): ואנכי הולך ערירי, מה כתיב תמן (בראשית טו, ד): לא יירשך זה. אימתי נתברר על עסקיו, בשעה שאמר (בראשית טו, ח): במה אדע כי אירשנה, מה כתיב תמן (בראשית טו, יג): ידע תדע כי גר יהיה זרעך. רבי נחמיה פתר קרא במשה, בשעה שבא בחסידות הקדוש ברוך הוא בא עמו בחסידות, בשעה שבא בתמימות הקדוש ברוך הוא בא עמו בתמימות, בשעה שבא בעקמנות הקדוש ברוך הוא בא עמו בעקמנות, בשעה שנתברר על עסקיו הקדוש ברוך הוא ברר עסקיו. אימתי בא בחסידות, בשעה שאמר (שמות לג, יח): הראני נא את כבדך, מה כתיב תמן (שמות לג, יט): אני אעביר כל טובי וגו'. אימתי בא בתמימות, בשעה שאמר (שמות ג, ג): מדוע לא יבער הסנה, אמר ליה מן דיקרי קאים בגויה. אימתי בא בעקמנות, בשעה שאמר (שמות ג, יג): ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם, מה אמר לו, זה שמי לפי שעה (שמות ג, יד): אהיה אשר אהיה. אימתי נתברר על עסקיו, בשעה שאמר לו (שמות ג, י): ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, אמר לו (שמות ד, יג): שלח נא ביד תשלח, (שמות ה, כג): ומאז באתי אל פרעה, מה כתיב תמן (שמות ו, א): עתה תראה.
Vayikra Rabbah 11:7 בשם רבי יהודה

רבי תנחומא ורבי חיא אמרין ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר המודעי, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, בכל מקום שנאמר ויהי בימי אינו אלא צרה, אמר רבי שמואל בר נחמן וחמשה הן (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם, (בראשית יד, ב): עשו מלחמה וגו', משל לאוהבו של מלך שנכנס למדינה בשבילו היה המלך נזקק במדינה, …
רבי תנחומא ורבי חיא אמרין ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר המודעי, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, בכל מקום שנאמר ויהי בימי אינו אלא צרה, אמר רבי שמואל בר נחמן וחמשה הן (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם, (בראשית יד, ב): עשו מלחמה וגו', משל לאוהבו של מלך שנכנס למדינה בשבילו היה המלך נזקק במדינה, באו ברבריים נזדווגו לו, וכיון שבאו ונזדווגו אמרו הכל ווי שאין המלך נזקק למדינה כמו שהיה, כך אברהם אוהבו של הקדוש ברוך הוא היה, וכתיב בו (בראשית יב, ג): ונברכו בך, ובשבילו היה הקדוש ברוך הוא נזקק לכל העולם כלו, באו כשדיים ונזדווגו לו, אמרו ווי שאין הקדוש ברוך הוא נזקק בעולמו כמות שהיה, הדא הוא דכתיב (בראשית יד, ז): וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש. אמר רבי חיא לא בקשו להזדוג אלא לתוך גלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסותמה [לסמותה]. הוא קדש. אמר רבי אחא הוא כתיב, הוא שקדש שמו של הקדוש ברוך הוא וירד לכבשן האש. כיון שבאו המלכים ונזדוגו לו, התחילו צווחין ווי ווי, ויהי בימי אמרפל מלך. (ישעיה ז, א): ויהי בימי אחז בן יותם, מה צרה היתה, (ישעיה ט, יא): ארם מקדם ופלשתים מאחור וגו', משל למלך שמסר את בנו לפדגוג והיה הפדגוג שונא אותו, אמר אם אני הורג אותו עכשיו נמצאתי מחייב ראשי למלך, אלא הריני מושך את יונקתו ממנו והוא מת מאליו, כך אמר אחז אם אין גדיים אין תישים, אם אין תישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה, אם אין רועה אין עולם. כך אמר אחז, אם אין קטנים אין תלמידים, אם אין תלמידים אין חכמים, אם אין חכמים אין תורה, אם אין תורה אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, אם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בעולם. מה עשה עמד ונעל בתי כנסיות ובתי מדרשות, הדא דכתיב (ישעיה ח, טז): צור תעודה חתום תורה בלמדי. רב הונא בשם רבי אלעזר אמר, למה נקרא שמו אחז, שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות. רבי יעקב בשם רבי אחא אמר, שמעת לה מן הדא (ישעיה ח, יז): וחכיתי לה' המסתיר פניו וגו', אין לך שעה קשה כאותה שעה, שנאמר בה (דברים לא, יח): ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, מאותה שעה (ישעיה ח, יז): וקויתי לו, (דברים לא, כא): כי לא תשכח מפי זרעו, ומה הועיל לו (ישעיה ח, יח): הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה', וכי ילדיו היו והלוא תלמידיו היו, אלא מכאן לתלמידו של אדם שנקרא בנו. כיון שראו הכל שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, התחילו הכל צווחין ווי ווי, ויהי בימי אחז. (ירמיה א, ג): ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו, מה צרה היתה שם, (ירמיה ד, כג): ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו, משל לכתבין של מלך שנכנסו למדינה וכל מדינה ומדינה שהיו כתבין מגיעין היו בני המדינה עומדין על רגליהן ופרעין את ראשיהן וקוראין אותם באימה ביראה ברתת בזיע, וכיון שנכנסו למדינתו של מלך, עמדו וקרעו אותן ושרפו אותן, אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בכך, הדא הוא דכתיב (ירמיה לו, כג): ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה וגו', וכיון שהגיע לפסוק החמשי (איכה א, ה): היו צריה לראש (ירמיה לו, כג): יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח, כיון שראו כן התחילו צווחין ווי ווי, ויהי בימי יהויקים. (אסתר א, א): ויהי בימי אחשורוש, מה צרה היתה שם, שגזר (אסתר ג, יג): להשמיד להרג ולאבד, משל למלך שהיה לו כרם ונזדוגו לו שלשה שונאים, התחיל אחד מקטף בעוללות, ואחד התחיל לזנב באשכלות, ואחד מעקר בגפנים. פרעה התחיל מקטף בעוללות, הדא הוא דכתיב (שמות א, כב): כל הבן הילוד. נבוכדנצר התחיל מזנב באשכלות, הדא הוא דכתיב (מלכים ב כד, טז): החרש והמסגר אלף. רבי ברכיה בשם רבי יהודה ורבנן, רבי ברכיה בשם רבי יהודה אמר חרש אלף ומסגר אלף. ורבנן אמרין זה וזה אלף. רבי יהודה ברבי סימון אמר אלו תלמידי חכמים. רבי שמואל בר יצחק אמר אלו הבוליותוס. ורבנן אמרי אלו היועצים. המן הרשע התחיל לעקר בגפנים ובקש לקעקע ביצתן של ישראל, בעא למזבן בכל ביעתא, הדא הוא דכתיב (אסתר ג, יג): להשמיד להרג ולאבד, וכיון שראו הכל אחשורוש מוכר והמן לוקח, התחילו הכל צווחין ווי ווי, ויהי בימי אחשורוש. (רות א, א): ויהי בימי שפט השפטים, מה צרה היתה שם (רות א, א): ויהי רעב בארץ, משל למדינה שהיתה חיבת ליפס למלך, ושלח המלך גבאי טמיון לגבות, מה עשו בני המדינה עמדו ותלו אותו וגבו אותו, אמרו ווי כשירגיש המלך בדברים הללו מה ששלוחו של מלך מבקש לעשות לנו עשינו לו. כך כשהיה אחד מישראל עושה דבר שלא כהגן היו מוליכין אותו אצל הדין, מה שהדין צריך לעשות לנשפט היה הנשפט עושה לדין, אמר להן הקדוש ברוך הוא אתם מבזין את שופטיכם, הנני מביא עליכם דבר שאי אתם יכולין לעמד בו, ואיזה זה, רעב, ויהי רעב בארץ, שמעון בר רב אבא בשם רבי יוחנן אמר כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כיוצא בה, אם שמחה אין שמחה כיוצא בה, אתא רבי ישמעאל עבדה פלגא, כל מקום שנאמר ויהי אין שמחה, והיה אין צרה, איתיבון (בראשית א, ג): ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור, אמר להן אף היא אינה שמחה לפי שלא זכה העולם להשתמש באותו האור, דאמר רבי יהודה בר סימון אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שראה הקדוש ברוך הוא מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול שהן מקלקלין, עמד וגנזו מהן, הדא הוא דכתיב (איוב לח, טו): וימנע מרשעים אורם, והיכן גנזו, בגן עדן, שנאמר (תהלים צז, טו): אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה, איתיבון (בראשית א, ה): ויהי ערב וגו', אמר להן אף היא אינה שמחה, שכל מה שנברא ביום ראשון עתיד לכלות, הדא הוא דכתיב (ישעיה נא, ו): כי שמים כעשן נמלחו והארץ וגו'. איתיבון (בראשית א, ח) (בראשית א, יג) (בראשית א, יט) (בראשית א, כג) (בראשית א, לא): ויהי ערב ויהי בקר יום שני, שלישי, רביעי, חמישי, הששי, אמר להן אף היא אינה שמחה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשיה, החטין צריכין לטחן, החרדל צריך למתקה, ותורמוסין צריכין להמתיק. איתיבון (בראשית לט, ב): ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח, אמר להן אף היא אינה שמחה, שמתוך כך נזדמנה לו אותה רשעה. איתיבון (ויקרא ט, א): ויהי ביום השמיני, אמר להן אף היא אינה שמחה, שבאותו היום מתו נדב ואביהוא. איתיבון (במדבר ז, א): ויהי ביום כלות משה, אמר להן אף היא אינה שמחה, שבו ביום שנבנה בנינו של בית נגנז. איתיבון (יהושע ו, כז): ויהי ה' את יהושע, אמר להן אף היא אינה שמחה, שנהרג יאיר ששקול כרבה של סנהדרין, שנאמר (יהושע ז, ה): ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש, שלשים וששה אין כתיב כאן, אלא כשלשים וששה איש, אמר רבי יודן זה יאיר בן מנשה ששקול כרבה של סנהדרין. איתיבון (שמואל א יח, יד): ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, אמר להן אף היא אינה שמחה, שכתוב בו (שמואל א יח, ט): ויהי שאול עוין את דוד. איתיבון (שמואל ב ז, א): ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו, אמר להן אף היא אינה שמחה, שבאותו היום בא נתן הנביא ואמר לו (מלכים א ח, יט): רק אתה לא תבנה הבית. אמרין ליה אמרינן דילן אמר דילך, אמר להם (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (ישעיה ז, כא): והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר וגו'. (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים וגו'. (תהלים א, ג): והיה כעץ שתול על פלגי מים. (מיכה ה, ו): והיה שארית יעקב בגוים. מתיבין ליה והא כתיב (ירמיה לח, כח): והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להן אף היא אינה צרה, שבו ביום נטלו ישראל איפופסין על עוונותיהם, דאמר רבי ישמעאל בן רבי נחמן איפופסין שלמה נטלו ישראל על עונותיהם ביום שחרב בית המקדש, הדא הוא דכתיב (איכה ד, כב): תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך.
Vayikra Rabbah 12:1 אמר רבי יהודה בר אלעאי

יין ושכר אל תשת (ויקרא י, ט), הדא הוא דכתיב (משלי כג, לא): אל תרא יין כי יתאדם, מהו כי יתאדם, כי יתאוה לדם נדה ולדם זבה, (משלי כג, לא): כי יתן בכוס עינו, בכיס כתיב, לשון נקי הוא, כדכתיב (משלי א, יד): כיס אחד יהיה לכלנו (משלי כג, לא): יתהלך במישרים, סוף שאשתו אומרת לו כשושנה אדמה ראיתי ואינו פורש, אמ …
יין ושכר אל תשת (ויקרא י, ט), הדא הוא דכתיב (משלי כג, לא): אל תרא יין כי יתאדם, מהו כי יתאדם, כי יתאוה לדם נדה ולדם זבה, (משלי כג, לא): כי יתן בכוס עינו, בכיס כתיב, לשון נקי הוא, כדכתיב (משלי א, יד): כיס אחד יהיה לכלנו (משלי כג, לא): יתהלך במישרים, סוף שאשתו אומרת לו כשושנה אדמה ראיתי ואינו פורש, אמר רבי אסי אם תלמיד חכם הוא סוף שמטמא את הטהור ומטהר את הטמא. דבר אחר, אל תרא יין כי יתאדם, ודאי מסמיק ליה. כי יתן בכוס עינו, הוא נותן עינו בכוס וחנוני נותן עיניו בכיס. יתהלך במישרים, סוף דהוא עביד ביתיה מישרא, מה הדין קדרה דנחשת עביד קדרה דחספא עבדא, מזבין לה ושתי חמרא בטימיתיה. רבי יצחק בר רדיפא בשם רבי אמי אמר סוף שהוא מוכר את כלי ביתו ושותה בהן יין, אמר רבי אחא מעשה באחד שהיה מוכר כלי ביתו ושותה בהן יין, אמרין בנייה לית הדין אבונן שביק לן כלום, אשקוניה ושכרוניה ואפקוניה ויתבוניה בחד בית עלם, עברין שפיין בתרע בית עלם, שמעון אנגרייא במדינתא, פרקין טעוניהון בגו בית עלם ואזלון למחמי קלא במדינתה, אתער משנתיה חמא זיקא יהביא לעיל מן רישיה שרא יתיה ויהב יתיה בפומיה. לבתר שלשה יומין אמרין בנייא לית אנן אזלינן וחזינן מה ההוא אבונן עביד, אזלין ואשכחוניה והא זיקא יהיב בפומיה, אמרין אוף הכא לא שבק לך ברייך, הואיל ויהב לך לית אנן ידעין מה נעבד לך. עבדון ביניהון תקנה, כל חד וחד הוה משקה ליה חד יומא. (משלי כג, לד): והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל, כהדא אילפא דמטרפא בפילגות דימא נחתא וסלקא נחתא וסלקא, וכשכב בראש חבל, כהדין תרנגולא דיתיב בריש חבל, אזיל ואתי אזיל ואתי, כהדין קוורנוטין דיתיב בראש תרנא אזיל ואתי [אזיל ואתי]. (משלי כג, לה): הכוני בל חליתי, מחו ליה ולא מרגיש, (משלי כג, לה): הלמוני בל ידעתי, טלמין ליה ולא ידע. שתי שיכרא חמשא קיסטון אמרו ליה עשרא קיסטון אישתית, ואם תאמר מתער הוא משנתיה מנשי ליה, תלמוד לומר (משלי כג, לה): מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד. (משלי כג, כט): למי אוי למי אבוי למי מדינים למי שיח, רב הונא אמר למי שאינו עמל בדברי תורה. למי מדינים למי דינין, למי שיח למי פיטטין, למי פצעים חנם למי פדעין דמגן, (משלי כג, ל): למאחרים על היין. עובדא הוה בחד בר נש דהוה אליף למשתי תרי עשר קסטין דחמר בכל יומא ויומא, יומא חד אישתי חד עשר קסטין, דמיך ולא אתא שנתא, קם בחשוכא אזל לגבי קפילא אמר ליה זבין לי חד קיסטא, אמר ליה לא פתחנא לך דהוא חשוכא וצרי לי מן נטוריא, תלה עיניה וחזא נוקבא בתרעא, אמר ליה הב לי מיניה בהדין נוקבא, את מפני מלגאו ואנא שתי מלבר, עבד ליה כן, אישתי ודמיך קדם תרעא, עברין עליה נטוריא סבורניה דהוה גנב, מחיוניה ופדעוניה, וקרו עליה למי פצעים חנם למי פדעין דמגן. למי חכללות עינים, למי שמשמין דעיינין, כל אלה למי למאחרים על היין, זה שנכנס לבי קפילא קדמאי ונפיק בתראי, לבאים לחקר ממסך, מן דמשמע הן אית ליה חמרא טבא דריך בתריה, מה כתיב בו בסוף (משלי כג, לב): אחריתו כנחש ישך וגו', מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין אדם לחוה, דאמר רבי יהודה בר אלעאי אותו העץ שאכל ממנו אדם הראשון ענבים היו (דברים לב, לב): ענבמו ענבי רוש וגו', הללו הביאו מרירות לעולם. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין נח לבניו לעבדות, הדא הוא דכתיב (בראשית ט, כא): וישת מן היין וישכר ויתגל, שמתוך כך אמר (בראשית ט, כה): ארור כנען. דבר אחר, וכצפעני יפרש, כך הפריש היין בין לוט לבנותיו לממזרות, הדא הוא דכתיב (בראשית יט, לג): ותשקין את אביהן יין, שמתוך כך (בראשית יט, לו): ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. דבר אחר, כצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין אהרן ובניו למיתה, דתני רבי שמעון לא מתו בניו של אהרן אלא על שנכנסו שתויי יין לאהל מועד. רבי פנחס בשם רבי לוי אמר משל למלך שהיה לו בן בית נאמן, מצאו עומד על פתח חניות, והתיז את ראשו בשתיקה, ומנה בן בית אחר תחתיו, ואין אנו יודעים מפני מה הרג את הראשון, אלא ממה שמצוה את השני ואמר לא תכנס בפתח חניות, אנו יודעין שמתוך כך הרג הראשון, כך (ויקרא ט, יב): ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם, ואין אנו יודעים מפני מה מתו, אלא ממה שמצוה את אהרן ואמר לו (ויקרא י, ט): יין ושכר אל תשת, אנו יודעין מתוך כך שלא מתו אלא מפני היין, לכך חבבו הכתוב לאהרן ויחד אליו הדבור בפני עצמו, שנאמר: יין ושכר אל תשת.
Vayikra Rabbah 15:8 רבי יהודה אומר

כיצד ראית נגעים, האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים, כעודר בית הסתרים, וכמוסק זיתים בית השחי. והאשה כאורגת וכמניקה את בנה תחת הדד, כאורגת בעמרים לשחי ליד הימנית. רבי יהודה אומר כטוה בפשתן ליד השמאלית, וכשם שנראה לנגעים כן נראה לתגלחתו. תנא כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, רבי מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו …
כיצד ראית נגעים, האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים, כעודר בית הסתרים, וכמוסק זיתים בית השחי. והאשה כאורגת וכמניקה את בנה תחת הדד, כאורגת בעמרים לשחי ליד הימנית. רבי יהודה אומר כטוה בפשתן ליד השמאלית, וכשם שנראה לנגעים כן נראה לתגלחתו. תנא כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, רבי מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו, ומי ראה נגע מרים, אם תאמר משה ראה, זר אינו רואה נגעים, אם תאמר אהרן ראה, אין קרוב רואה את הנגעים, אמר הקדוש ברוך הוא אנא כהנא, אנא מסגירה, אנא מטהרה, הדא הוא דכתיב (במדבר יב, טו): והעם לא נסע עד האסף מרים, אם כן העם היה עם השכינה והשכינה ממתנת לה. אמר רבי לוי בשם רבי חמא ברבי חנינא, צער גדול היה לו למשה בדבר הזה, כך הוא כבודו של אהרן אחי להיות רואה את הנגעים, אמר לו הקדוש ברוך הוא ולא נהנה ממנו עשרים וארבע מתנות כהנה, במתלא אמרי דאכיל בהדי קורא ילקי בהדי קילא.
Vayikra Rabbah 18:3 רבי יהודה אמר

דבר אחר, איש כי יהיה זב מבשרו, זה שאמר הכתוב (ישעיה יז, יא): ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי. ביום נטעך, ביום שנטעתי אתכם לי לעם עשיתם פסלת, כמה דאת אמר (יחזקאל כב, יח): סיגים כסף היו. תשגשגי, שגשתון אורחא, הדא הוא דכתיב (משלי כו, כג): כסף סיגים מצפה על חרש. דבר אחר, תשגשגי, שגשתון בי, הדא הוא דכ …
דבר אחר, איש כי יהיה זב מבשרו, זה שאמר הכתוב (ישעיה יז, יא): ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי. ביום נטעך, ביום שנטעתי אתכם לי לעם עשיתם פסלת, כמה דאת אמר (יחזקאל כב, יח): סיגים כסף היו. תשגשגי, שגשתון אורחא, הדא הוא דכתיב (משלי כו, כג): כסף סיגים מצפה על חרש. דבר אחר, תשגשגי, שגשתון בי, הדא הוא דכתיב (תהלים עח, לו לז): ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו, ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו. ובבקר זרעך תפריחי, רבי חמא בר חנינא ורבי ישמעאל בר נחמן, רבי חמא בר חנינא אמר משל לאחד שהיתה לו ערוגת ירק מלאה, השכים בבקר ומצאה שהוריקה. רבי ישמעאל בר נחמן אמר לאחד שהיתה לו ערוגה מלאה פשתן, השכים בבקר ומצאה גבעולין. (ישעיה יז, יא): נד קציר, נדנדתם עליכם קצירין של מלכות, קצירין של יסורים, קצירו של מלאך המות, דאמר רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך המות ואמר לו, אף על פי שעשיתי אותך קוזמקרטור על הבריות אין לך עסק באמה זו, למה, שהן בני, הדא הוא דכתיב (דברים יד, א): בנים אתם לה' אלהיכם. ואומר (דברים ה, כ): ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך, וכי יש חשך למעלה, והכתיב (דניאל ב, כב): ונהורא עמה שרא, אלא זה מלאך המות שקרוי חשך, הדא הוא דכתיב (שמות לב, טז): והלחת מעשה אלהים המה וגו', אל תקרי חרות אלא חרות. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר חירות ממלאך המות, רבי נחמיה אמר חירות מן המלכיות, ורבנן אמרי חירות מן היסורין. (ישעיה יז, יא): ביום נחלה, ביום שהנחלתי לכם את התורה, (ישעיה יז, יא): וכאב אנוש, רבי יוחנן ורבנן, רבי יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה מגרת ומתשת. רבי יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה גברתנית ומתשת, ואי זו זו זיבות וצרעת, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להן: איש איש כי יהיה זב מבשרו.
Vayikra Rabbah 19:6 רבי יהודה אומר

דבר אחר, ואשה כי יזוב זוב דמה, מי קים מצות זיבה יכניהו בן יהויקים, אמרו כיון שעלה נבוכדנצר להחריב את ירושלים עלה וישב לו בדפני של אנטוכיא, ירדה סנהדרי גדולה לקראתו אמרו לו הגיע זמנו של בית זה ליחרב, אמר להם לאו, אלא יהויקים מרד בי תנוהו לי ואלך, באו אצלו ואמרו לו ליהויקים נבוכדנצר בעי לך, אמר להן כך …
דבר אחר, ואשה כי יזוב זוב דמה, מי קים מצות זיבה יכניהו בן יהויקים, אמרו כיון שעלה נבוכדנצר להחריב את ירושלים עלה וישב לו בדפני של אנטוכיא, ירדה סנהדרי גדולה לקראתו אמרו לו הגיע זמנו של בית זה ליחרב, אמר להם לאו, אלא יהויקים מרד בי תנוהו לי ואלך, באו אצלו ואמרו לו ליהויקים נבוכדנצר בעי לך, אמר להן כך עושין, דוחין נפש מפני נפש, דוחין נפשי ומקים נפשיכון, כתיב (דברים כג, טז): לא תסגיר עבד אל אדוניו, אמרו לו לא כך עשתה זקנתך לשבע בן בכרי, כיון שלא שמע להם עמדו ונטלוהו ושלשלוהו לו. וכיצד שלשלוהו, רבי אליעזר ורבי שמעון, רבי אליעזר בן רבי נתן אומר חי שלשלו אותו, כמה דאת אמר (יחזקאל יט, ט): ויתנהו בסוגר בחחים, בחיים כתיב. רבי שמעון אומר מת שלשלו אותו לו, כמה דאת אמר (יחזקאל יט, ט): למען לא ישמע קולו עוד. אמר רבי יהושע בן לוי אני מקים דברי שניהם, חי שלשלו אותו אלא שהיה מפנק ומת בידם. מה עשה לו נבוכדנצר, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר נטלו והחזירוהו בכל ערי יהודה, וישב עליו בפרדימוס והרגו, וקרע את החמור והכניסוהו לתוכו, הדא הוא דכתיב (ירמיה כב, יט): קבורת חמור יקבר. רבי נחמיה אומר נטלו והחזירו בכל ערי ישראל והרגו והיה מחתך ממנו כזיתים ומשליך לכלבים, הדא הוא דכתיב: קבורת חמור יקבר, היכן היא קבורת חמור לא במעי הכלב, הוא שהנביא מקנתר עליו ואומר (מלכים ב כד, ה): ויתר דברי יהויקים וכל אשר עשה, רבי יוחנן אמר תלתא אמוראין חד אמר שהיה לבוש כלאים, וחד אמר שמשך לו ערלה, וחד אמר שנמצאת כתובת קעקע חקוקה על בשרו. רבי יוחנן אמר על ידי שבא על אמו ועל כלתו ועל אשת אביו, דאמר רבי יוחנן כללו של דבר בפתח שיצא בו נכנס. רבי יהושע בן לוי אמר על שהושיב בירניות בירושלים, מהו בירניות, ביירן ציירן, שהיה הורג את בעליהן ומענה את נשיהם ומכניס ממונם לטמיון, הדא הוא דכתיב (יחזקאל יט, ז): וידע אלמנותיו. כיון שהרגו נבוכדנצר המליך את יכניה בנו תחתיו וירד לו לבבל, יצאו כל בני בבל לקלסו, אמרו לו מה עשית, אמר להם יהויקים מרד בי והרגתיו והמלכתי יכניה בנו תחתיו, אמרו לו מתלא אמר גור טב מכלב ביש לא תרבי, גור ביש מכלב ביש על אחת כמה וכמה. מיד שמע להם ועלה וישב בדפני של אנטוכיא, ירדו סנהדרי גדולה לקראתו ואמרו לו הגיע זמנו של בית זה ליחרב, אמר להם לא, אלא אותו שהמלכתי תנוהו לי ואני הולך לי. אזלין אמרין ליכניה נבוכדנצר בעי לך, מה עשה עמד וכנס כל מפתחות בית המקדש ועלה לראש הגג ואמר רבונו של עולם הואיל ולא זכינו להיות גזברין לפניך, עד עכשיו היינו בעלי בתים נאמנים לפניך, מכאן ואילך הרי מפתחותיך לפניך. תרין אמוראין חד אמר כמין יד של אש ירדה ונטלתן ממנו, וחד אמר משעה שזרקן עוד לא ירדו. מה היו בחוריהן של ישראל עושין, היו עולין לראש גגותיהן ונופלים מתים, הדא הוא דכתיב (ישעיה כב, א): משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות. מה עשה נבוכדנצר, נטלו וחבשו בבית האסורים, וכל מי שהיה נחבש בימיו לא היה יוצא משם לעולם, על שום (ישעיה יד, יז): אסיריו לא פתח ביתה. גלה יהויכין וגלתה סנהדרי גדולה עמו, הדא הוא דכתיב (ירמיה כב, כח): העצב נבזה נפוץ, רבי אבא בר כהנא אמר כעצם הזה של מח שבשעה שאתה מנפצו אינו יפה למאומה כו', עד שאלתיאל שאל הקדוש ברוך הוא לבית דין של מעלה והתירו לו את נדרו, באותה שעה ישבה סנהדרי גדולה על דעתה ואמרו בימינו מלכות בית דוד פוסקת, אותו שכתוב בו (תהלים פט, לז): וכסאו כשמש נגדי, מה נעשה נלך ונפיס לגדלת, וגדלת למלכה, ומלכה למלך. הלכו ופיסו לגדלת, וגדלת למלכה, ומלכה למלך. מה היה שם אשתו של נבוכדנצר, רב הונא אמר שמירם שמה, רבי אבין אמר שמירמות שמה, ורבנן אמרין שמירעם שמה, על ידי שנולדה ברעם. כיון שבא נבוכדנצר להזקק לה אמרה לו את מלך ויכניה אינו מלך, אתה מבקש תפקידך ויכניה אינו מבקש תפקידו, מיד גזר ונתנו לו אשתו, וכיצד שלשלוה לו, רבי שבתי אמר דרך קנקלין שלשלוה לו, ורבנן אמרי פתחו המעזיבה ושלשלוה לו, כיון שבא להזקק לה אמרה כשושנה אדמה ראיתי, פרש ממנה, מיד הלכה וספרה וטהרה וטבלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא בירושלים לא קימתם מצות זיבה ועתה אתם מקימים, שנאמר (זכריה ט, יא): גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור, נזכרתם אותו הדם שבסיני בשביל כן שלחתי אסיריך, אמר רבי שבתי לא זז משם עד שמחל לו הקדוש ברוך הוא על כל עונותיו, על אותה שעה אמר (שיר השירים ד, ז): כלך יפה רעיתי ומום אין בך, יצתה בת קול ואמרה להם (ירמיה ג, כב): שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם.
Vayikra Rabbah 21:7 רבי יהודה ברבי אלעאי אמר

מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא טז, ב): ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך, אמר רבי אבין אמר לו לך נחמו בדברים, כמה דאת אמר (ישעיה מ, ב): דברו על לב ירושלים. (ויקרא טז, ב): ואל יבא בכל עת, אמר רבי יהודה ברבי סימון, צער גדול היה לו למשה בדבר זה, אמר אוי לי שמא נדחף אהרן אחי ממחצתו. בכל עת, יש עת לשעה, וא …
מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא טז, ב): ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך, אמר רבי אבין אמר לו לך נחמו בדברים, כמה דאת אמר (ישעיה מ, ב): דברו על לב ירושלים. (ויקרא טז, ב): ואל יבא בכל עת, אמר רבי יהודה ברבי סימון, צער גדול היה לו למשה בדבר זה, אמר אוי לי שמא נדחף אהרן אחי ממחצתו. בכל עת, יש עת לשעה, ואל יבא בכל עת. יש עת ליום (יחזקאל ד, יא): ומים במשורה תשתה. יש עת לשנה, שנאמר (שמואל ב יא, א): ויהי לתשובת השנה. יש עת לשתים עשרה שנה (תהלים קה, יט): עד עת בא דברו. יש עת לשבעים שנה, שנאמר (דניאל ט, ב): למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה, ואומר (ירמיה כז, ז): עד בא עת ארצו. יש עת לעולם (תהלים ד, ח): נתתה שמחה בלבי מעת דגנם. אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור, לא עת לשעה, ולא עת ליום, ולא עת לשנה, ולא עת לשתים עשרה שנה, ולא עת לשבעים שנה, ולא עת לעולם, אלא בכל שעה שהוא רוצה לכנס יכנס, רק שיכנס בסדר הזה. רבי יהודה ברבי אלעאי אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים וששה רמונים, ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין.
Vayikra Rabbah 22:1 רבי יהודה אמר

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז (ויקרא יז, ג), הדא הוא דכתיב (קהלת ה, ח): ויתרון ארץ בכל היא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר אפלו דברים שאתם רואים יתרון לעולם, אף הן בכלל הנייתו של עולם הן, סיבא למעבד חבלא, סיבא למסוך גניא, (קהלת ה, ח): מלך לשדה נעבד, אפלו הוא מלך והוא שליט מסוף הע …
איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז (ויקרא יז, ג), הדא הוא דכתיב (קהלת ה, ח): ויתרון ארץ בכל היא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר אפלו דברים שאתם רואים יתרון לעולם, אף הן בכלל הנייתו של עולם הן, סיבא למעבד חבלא, סיבא למסוך גניא, (קהלת ה, ח): מלך לשדה נעבד, אפלו הוא מלך והוא שליט מסוף העולם ועד סופו, לשדה נעבד, עבדת ארעא עביד, לא עבדת ארעא ולא כלום, לפיכך (קהלת ה, ט): אהב כסף לא ישבע כסף, אוהב ממון לא ישבע ממון, (קהלת ה, ט): ואהב בהמון לא תבואה וגו', שכל מי שהומה ומהמה אחר הממון וקרקע אין לו מה הנאה יש לו. רבי ישמעאל ברבי תנחום ורבי חנין בריה דרבי בשם רבי ירמיה, כתיב (יחזקאל כז, כט): וירדו מאניותיהם וגו' [על] [אל] הארץ יעמדו, וכי אין אנו יודעין שעל הארץ היו עומדין, אלא הרי ששקעה ספינתו של אחד בים ויש לו קרקע על הארץ יעמד אם אין לו קרקע אין לך הבל גדול מזה. רבי נחמיה אמר ויתרון ארץ בכל היא, אפלו דברים שאתה רואה אותן יתרון למתן תורה, כגון הלכות ציצית תפלין ומזוזה, אף הן בכלל מתן תורה, שנאמר (דברים ט, י): ויתן ה' אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים. רבי יהושע בן לוי אמר ועליהם ככל הדברים, וכתיב (דברים ח, א): כל המצוה אשר אנכי וגו', כל ככל, דברים הדברים, מצוה המצוה, מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפלו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו, כלן נאמרו למשה בסיני, שנאמר (קהלת א, י): יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא, חברו משיב עליו (קהלת א, י): כבר היה לעולמים. מלך לשדה נעבד, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר: מלך זה בעל תלמוד, לשדה נעבד זה בעל משנה, שהוא סודר הלכה לפניו. ורבי נחמיה אומר מלך זה בעל משנה, לשדה נעבד זה בעל תלמוד, שהוא מקבל הלכה לפניו, לפיכך אהב כסף לא ישבע כסף, אוהב תורה לא ישבע תורה, ואהב בהמון וגו', שכל מי שהומה ומהמה אחרי תורה ותלמוד אין לו, מה הנאה יש לו. רבי אלעזר ברבי אבא בשם רבי אחא אומר למד ולא למד אין לך הבל גדול מזה.
Vayikra Rabbah 27:4 רבי יהודה אומר

דבר אחר, שור או כשב או עז, הדא הוא דכתיב (קהלת ג, טו): מה שהיה כבר הוא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אם יאמר לך אדם שאלו לא חטא אדם הראשון ואכל מאותו העץ היה חי וקים לעולם, אמר לו אתה, כבר היה אליהו שלא חטא הוא חי וקים לעולם. ואשר להיות כבר היה, אם יאמר לך אדם שהקדוש ברוך הוא עתיד להחיות לנו …
דבר אחר, שור או כשב או עז, הדא הוא דכתיב (קהלת ג, טו): מה שהיה כבר הוא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אם יאמר לך אדם שאלו לא חטא אדם הראשון ואכל מאותו העץ היה חי וקים לעולם, אמר לו אתה, כבר היה אליהו שלא חטא הוא חי וקים לעולם. ואשר להיות כבר היה, אם יאמר לך אדם שהקדוש ברוך הוא עתיד להחיות לנו מתים, אמר לו כבר היה על ידי אליהו ועל ידי אלישע ועל ידי יחזקאל. רב אחא אמר בשם רבי אליעזר בן חלפתא כל מה שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות ולחדש בעולמו לעתיד לבוא כבר הקדים ועשה מקצתו על ידי נביאיו הצדיקים בעולם הזה, אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שאני עתיד לעשות ים יבשה, ולא כבר עשיתי על ידי משה, דכתיב (שמות יד, טז): ואתה הרם את מטך וגו', אני הוא שעתיד לפקד עקרות, כבר עשיתי, שנאמר (בראשית כא, א): וה' פקד את שרה. אני הוא שעתיד לעשות מלכים שישתחו לכם, שנאמר (ישעיה מט, כג): והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך, כבר עשיתי על ידי דניאל שהשתחוה נבוכדנצר לדניאל, שנאמר (דניאל ב, מו): באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד. אני פוקח עורים לעתיד לבוא, כבר עשיתי, שנאמר (מלכים ב ו, יז): ויפקח ה' את עיני הנער, של אלישע.
Vayikra Rabbah 30:5 רבי יהודה אומר

דבר אחר, ולקחתם לכם ביום הראשון, הדא הוא דכתיב (תהלים כו, ו): ארחץ בנקיון כפי, במקח ולא בגזל, דתנינן תמן לולב הגזול והיבש פסול, של אשרה ושל עיר הנדחת פסול. (תהלים כו, ו): ואסבבה את מזבחך ה', כההיא דתנינן תמן, בכל יום ויום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומר אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הושיעה נא, רבי יהודה או …
דבר אחר, ולקחתם לכם ביום הראשון, הדא הוא דכתיב (תהלים כו, ו): ארחץ בנקיון כפי, במקח ולא בגזל, דתנינן תמן לולב הגזול והיבש פסול, של אשרה ושל עיר הנדחת פסול. (תהלים כו, ו): ואסבבה את מזבחך ה', כההיא דתנינן תמן, בכל יום ויום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומר אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הושיעה נא, רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא, אותו היום מקיפין המזבח שבעה פעמים, (תהלים כו, ז): לשמע בקול תודה, אלו הקרבנות, (תהלים כו, ז): ולספר כל נפלאותיך, אמר רבי אבין זה הלל, שיש בו לשעבר ויש בו לעתיד לבוא ויש בו לדורות הללו ויש בו לימות המשיח ויש בו לימות גוג ומגוג, (תהלים קיד, א): בצאת ישראל ממצרים, לשעבר, (תהלים קטו, א): לא לנו ה', לדורות הללו. (תהלים קטז, א): אהבתי כי ישמע ה', לימות המשיח. (תהלים קיח, י): כל גוים סבבוני, לימות גוג ומגוג. (תהלים קיח, כח): אלי אתה ואודך אלהי ארוממך, לעתיד לבוא.
Vayikra Rabbah 31:5 רבי יהודה אומר

רבי יהושע דסכנין בשם רבי אחא אמר (משלי כא, כב): עיר גברים עלה חכם, גברים כתיב, שכלם גברים ואין בהם נקבה. עלה חכם, זה משה, שנאמר (שמות יט, ג): ומשה עלה אל האלהים, (משלי כא, כב): ויורד עז מבטחה, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר: עז, זו תורה, מבטחה, שבטחונן של מלאכים שהיו סבורין שלהם נתנה התו …
רבי יהושע דסכנין בשם רבי אחא אמר (משלי כא, כב): עיר גברים עלה חכם, גברים כתיב, שכלם גברים ואין בהם נקבה. עלה חכם, זה משה, שנאמר (שמות יט, ג): ומשה עלה אל האלהים, (משלי כא, כב): ויורד עז מבטחה, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר: עז, זו תורה, מבטחה, שבטחונן של מלאכים שהיו סבורין שלהם נתנה התורה, עד שאמר להם הקדוש ברוך הוא (איוב כח, יג): ולא תמצא בארץ החיים. ורבי נחמיה אומר: עז, זו תורה, מבטחה, שבטחונה בה ומתן שכרה בצדה. ורבנן אמרו: עז, זו תורה, מבטחה, שכל מי שיגע בה בטוח שגוזר ואחרים מקימין, כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה הרבה יגעת בתורה אלא תהא גוזר וישראל מקימין, הדא הוא דכתיב: צו את בני ישראל.
Vayikra Rabbah 32:1 רבי יהודה אומר

ויצא בן אשה ישראלית (ויקרא כד, י), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר הדא הוא דכתיב (תהלים יב, ט): סביב רשעים יתהלכון, סביב לרשעים הצדיקים מהלכין, כיצד בשעה שהצדיקים יוצאין מתוך גן עדן ורואין את הרשעים נדונין בגיהנם, נפשם שמחה עליהם, הדא הוא דכתיב (ישעיה סו, כד): ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי, …
ויצא בן אשה ישראלית (ויקרא כד, י), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר הדא הוא דכתיב (תהלים יב, ט): סביב רשעים יתהלכון, סביב לרשעים הצדיקים מהלכין, כיצד בשעה שהצדיקים יוצאין מתוך גן עדן ורואין את הרשעים נדונין בגיהנם, נפשם שמחה עליהם, הדא הוא דכתיב (ישעיה סו, כד): ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי, באותה שעה הן נותנין שבח והודאה להקדוש ברוך הוא על היסורין שהביא עליהם בעולם הזה, הדא הוא דכתיב (ישעיה יב, א): ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישב אפך באמות העולם ותנחמני מהם, אימתי (תהלים יב, ט): כרם זלות, לכשירומם הקדוש ברוך הוא כרם בזוי בעולמו, אין כרמו של הקדוש ברוך הוא אלא ישראל, שנאמר (תהלים ה, ז): כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו, אמר לו רבי נחמיה עד מתי אתה עוקף עלינו את המקרא, אלא סביב לצדיקים הרשעים מהלכין, דכתיב: סביב רשעים יתהלכון, הא כיצד בשעה שהרשעים עולין מתוך גיהנם ורואין את הצדיקים יושבים בשלוה בתוך גן עדן, נפשם מתמעטת עליהם, הדא הוא דכתיב (תהלים קיב, י): רשע יראה וכעס, אימתי כרם זלות, לכשירומם הקדוש ברוך הוא מצוות בזויות בעולם, מה לך יוצא לסקל, על שמלתי את בני. מה לך יוצא לשרף, על ששמרתי את השבת. מה לך יוצא להרג, על שאכלתי מצה. מה לך לוקה בפרגול על שעשיתי סכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפלין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבא שבשמים, הדא הוא דכתיב (זכריה יג, ו): ואמר אליו מה המכות האלה, מכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים. דבר אחר, אימתי כרם זלות, לכשיפרסם הקדוש ברוך הוא כרמן של ממזרים, וכבר פרסמן על ידי משה, שנאמר (ויקרא כד, יד): הוצא את המקלל.
Vayikra Rabbah 32:4 רבי יהודה אומר

והוא בן איש מצרי (ויקרא כד, י), רבנן ורבי לוי, רבנן אמרי אף על פי שלא היו ממזרין באותה שעה, הוא היה ממזר. רבי לוי אמר ממזר ברור היה, כיצד נוגשין היו מצריים ושוטרים היו ישראל, נוגש היה ממנה על עשרה שוטרים, ושוטר היה ממנה על עשרה בני אדם, נמצא נוגש ממנה על מאה בני אדם, חד זמן קדם נוגש גבי שוטר אמר לו …
והוא בן איש מצרי (ויקרא כד, י), רבנן ורבי לוי, רבנן אמרי אף על פי שלא היו ממזרין באותה שעה, הוא היה ממזר. רבי לוי אמר ממזר ברור היה, כיצד נוגשין היו מצריים ושוטרים היו ישראל, נוגש היה ממנה על עשרה שוטרים, ושוטר היה ממנה על עשרה בני אדם, נמצא נוגש ממנה על מאה בני אדם, חד זמן קדם נוגש גבי שוטר אמר לו זיל כנוש לי חבורתך, כיון שנכנס שחקה לו אשתו, אמר דהדין גברא היא, יצא והטמין עצמו לאחורי הסלם, כיון שיצא בעלה נכנס וקלקל עמה, הפך לאחוריו וחמתיה נפיק מן גו ביתא, כיון דידע דחמתיה נפק לגביה והוי מחי ליה כל ההוא יומא, ואמר ליה לעי טבאית לעי טבאית, מתכון בעי למקטליה, באותה שעה הציצה רוח הקדש במשה, הדא הוא דכתיב (שמות ב, יב): ויפן כה וכה, מהו כה וכה, אלא ראה מה עשה לו בבית ובשדה, אמר לו לא דיו שקלקל עם אשתו אלא שהוא מבקש להרגו, מיד (שמות ב, יב): וירא כי אין איש, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר ראה שאין מי יעמד ויקנא לשמו של הקדוש ברוך הוא, ויהרגהו. רבי נחמיה אומר ראה שאין מי יעמד ויזכיר עליו את השם, ויהרגהו. ורבנן אמרין ראה שאין תוחלת עתידה לעמד ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות, מיד (שמות ב, יב): ויך את המצרי. רבי יצחק אמר באגרוף הרגו, כמה דאת אמר (ישעיה נח, ד): ולהכות באגרף רשע. רבי לוי אמר במסטירין של ישראל הרגו, כמה דאת אמר (הושע ב, א): והיה מספר בני ישראל כחול הים.
Vayikra Rabbah 34:8 רבי יהודה אמר

רבי סימון בשם רבי אלעזר אומר בה ארבע שיטין, מי הוא שעשה חסד עם מי שלא היו צריכין, אברהם עם מלאכי השרת, כתיב (בראשית יח, ח): והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו, וכי אוכלין היו, אמר רבי יודן נראין כאוכלין ושותין וראשון ראשון מסתלק, ומה פרע הקדוש ברוך הוא לבניו, המן יורד להם, והבאר עולה להן, והשלו מצוי להם, …
רבי סימון בשם רבי אלעזר אומר בה ארבע שיטין, מי הוא שעשה חסד עם מי שלא היו צריכין, אברהם עם מלאכי השרת, כתיב (בראשית יח, ח): והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו, וכי אוכלין היו, אמר רבי יודן נראין כאוכלין ושותין וראשון ראשון מסתלק, ומה פרע הקדוש ברוך הוא לבניו, המן יורד להם, והבאר עולה להן, והשלו מצוי להם, וענני כבוד מקיפין אותם, ועמוד הענן נוסע לפניהם. והרי דברים קל וחמר, ומה אם מי שעשה חסד עם מי שאינו צריך לחסד פרע הקדוש ברוך הוא לבניו, מי שעושה חסד עם מי שצריך, על אחת כמה וכמה. רבי סימון בשם רבי אלעזר אמר בה שיטה חרי, מי הן שלא עשו חסד עם מי שלא היו צריכין לחסד, עמוני ומואבי עם ישראל, דכתיב (דברים כג, ה): על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, וכי צריכין היו להם ישראל, והלוא כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה המן יורד להן והבאר עולה והשלו מצוי להם וענני כבוד מקיפין אותם ועמוד ענן נוסע לפניהם. אלא דרך ארץ הוא הבא מן הדרך מקדימין להם במאכל ובמשתה, מה פרע להן הקדוש ברוך הוא מתוך כך (דברים כג, ד): לא יבא עמוני ומואבי, והרי דברים קל וחמר ומה אם מי שלא עשו חסד עם מי שאינו צריך חסד ראה מה פרע להם שכרם, מי שאינו עושה חסד עם מי שצריך חסד על אחת כמה וכמה. רבי סימון בשם רבי אלעזר אומר בה שיטה חרי, מי הוא שעשה חסד עם מי שחיב לו, יתרו עם משה (שמות ב, כ): ויאמר [להן] קראן לו ויאכל לחם, רבי סימון אמר בשכרו האכילו, דכתיב (שמות ב, יט): וגם דלה דלה לנו, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר דלה לנו ולאבותינו. רבי נחמיה אמר דלה לנו ולרועים. ורבנן אמרי דלה לנו בזכות אבותינו, ולרועים בשביל להטיל שלום. ואימתי פרע לו הקדוש ברוך הוא שכרו, רבי יוחנן בשם רבי יוסי הגלילי אומר בימי שאול, הדא הוא דכתיב (שמואל א טו, ו): ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו וגו', וכי עם כל ישראל עשה חסד והלוא לא עשה אלא עם משה לבדו, אלא ללמדך שכל מי שעושה חסד עם אחד מגדולי ישראל מעלין עליו כאלו עושה חסד עם כל ישראל, והרי דברים קל וחמר ומה מי שעשה חסד עם מי שחיב לו ראה מה פרע לו הקדוש ברוך הוא, מי שעושה חסד עם מי שאינו חיב לו על אחת כמה וכמה. רבי סימון בשם רבי אלעזר אומר בה שיטה חרי, אמר מי הוא שעשה חסד עם מי שצריך חסד, זה בועז עם רות, הדא הוא דכתיב (רות ב, יד): ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם, קריבי להכא, (רות ב, יד): ואכלת מן הלחם, מלחם של קוצרים, (רות ב, יד): וטבלת פתך בחמץ, שכן דרך הקוצרים להיות טובלין פתן בחמץ בשעת השרב, אמר רבי יונתן מכאן שמוציאין מיני חמצים לגרנות. (רות ב, יד): ותשב מצד הקצרים, ודאי. (רות ב, יד): ויצבט לה קלי, קליל זעיר בראשי אצבעותיו נתן לה, והכתיב (רות ב, יד): ותאכל ותשבע ותתר, אמר רבי יצחק אנן שמעינן מינה תרתי, או ברכה שורה בידו של אותו צדיק, או ברכה שורה במעיה של אותה צדקת, אלא מן מה דכתיב: ותאכל ותשבע ותותר, אנו יודעין שברכה שורה בתוך מעיה של אותה צדקת. אמר רבי יצחק, למדתך תורה דרך ארץ שכשיהא אדם עושה מצוה יהא עושה אותה בלב שמח, שאלו היה ראובן יודע שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו (בראשית לז, כא): וישמע ראובן ויצלהו מידם, היה טוענו ומוליכו אצל אביו, ואלו היה יודע בעז שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו: ויצבט לה קלי, עגלים פטומים היה מאכילה. רבי כהן ורבי יהושע ברבי סימון בשם רבי לוי אמרו לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה, ועכשיו אדם עושה מצוה מי כותבה, אליהו ומלך המשיח, והקדוש ברוך הוא חותם על ידיהם, כההוא דכתיב (מלאכי ג, טז): אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו. תני רבי יהושע, יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית, שכן רות אומרת לנעמי (רות ב, יט): שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז, אשר עשה עמי אין כתיב כאן, אלא אשר עשיתי עמו, אמרה לה הרבה פעלות וטובות עשיתי עמו היום בשביל פרוסה שנתן לי.
Vayikra Rabbah 37:1 רבי יהודה אומר

איש כי יפלא נדר בערכך נפשת לה' (ויקרא כז, ב), הדא הוא דכתיב (קהלת ה, ד): טוב אשר לא תדר משתדר ולא תשלם, רבי מאיר ורבי יהודה, רבי מאיר אומר: טוב אשר לא תדר וטוב הנודר ומשלם. ראיה לרבי מאיר, שנאמר (תהלים עו, יב): נדרו ושלמו לה' אלהיכם. רבי יהודה אומר: טוב אשר לא תדר, וטוב משניהם מי שאינו נודר כל עקר א …
איש כי יפלא נדר בערכך נפשת לה' (ויקרא כז, ב), הדא הוא דכתיב (קהלת ה, ד): טוב אשר לא תדר משתדר ולא תשלם, רבי מאיר ורבי יהודה, רבי מאיר אומר: טוב אשר לא תדר וטוב הנודר ומשלם. ראיה לרבי מאיר, שנאמר (תהלים עו, יב): נדרו ושלמו לה' אלהיכם. רבי יהודה אומר: טוב אשר לא תדר, וטוב משניהם מי שאינו נודר כל עקר אלא מביא כבשתו לעזרה ומקדישה ושוחטה. (דברים כג, כג): וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא, אמר רב הונא מעשה באחד שנדר ולא שלם את נדרו והלך לפרש בים הגדול ושקעה ספינתו ומת בים. אמר רבי שמואל בר נחמן, כל מי שנודר ומשהה את נדרו סוף שבא לידי עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע, ממי אתה למד כלהון מיעקב, על ידי שנדר ושהה את נדרו, בא לידי כלן, עבודה זרה מנין (בראשית לה, ב): ויאמר יעקב אל ביתו הסרו את אלהי הנכר. גלוי עריות מנין, מדינה, שנאמר (בראשית לד, א): ותצא דינה. שפיכות דמים מנין, שנאמר (בראשית לד, כה): ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים. לשון הרע מנין, שנאמר (בראשית לא, א): וישמע את דברי בני לבן. ורבנן אמרי כל מי שנודר ומשהה נדרו קובר את אשתו, הדא הוא דכתיב (בראשית מח, ז): ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל. אמר רבי שמואל בר רב יצחק כל מי שנודר ומשלם, יש לו שכר על הנדר ועל השלום, שנאמר (תהלים עו, יב): נדרו ושלמו לה' אלהיכם. ומי שנודר ומשהה נדרו, גורם מיתה לעצמו, דכתיב (דברים כג, כב): כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך, ממך נפרעין ולא מממונך. אמר רבי אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון, אין מיתה בלא חטא, שנאמר (יחזקאל יח, ד): הנפש החטאת היא תמות. ואין יסורין בלא עון, שנאמר (תהלים פט, לג): ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. אמר רבי שמעון בן יוחאי כשם שבנדרים בל יחל ובל תאחר, כך בערכין בל יחל ובל תאחר, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר: איש כי יפלא נדר בערכך נפשת לה'.

Bamidbar Rabbah (20)

Bamidbar Rabbah 2:3 רבי יהודה אומר

חבה גדולה חבבן הקדוש ברוך הוא שעשאם דגלים כמלאכי השרת, כדי שיהיו נכרין, ומנין שהוא אהבה לישראל, שכן שלמה אומר (שיר השירים ב, ד): הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, אמר רבי אבהו מה תלמוד לומר הביאני אל בית היין וגו', למה הדבר דומה לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין ונכנס לבדקו ומצאו כלו חמץ, בא לצאת מתוך האו …
חבה גדולה חבבן הקדוש ברוך הוא שעשאם דגלים כמלאכי השרת, כדי שיהיו נכרין, ומנין שהוא אהבה לישראל, שכן שלמה אומר (שיר השירים ב, ד): הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, אמר רבי אבהו מה תלמוד לומר הביאני אל בית היין וגו', למה הדבר דומה לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין ונכנס לבדקו ומצאו כלו חמץ, בא לצאת מתוך האוצר ומצא חבית אחת יין טוב, אמר חבית זו עומדת עלי כמלא אוצר. כך ברא הקדוש ברוך הוא שבעים אמות ומכלם לא מצא הניה אלא בישראל, שנאמר: הביאני אל בית היין, ומנין שיין עולה שבעים, י' עשרה, י' עשרה, נ' חמשים, הרי שבעים. ומכלם ודגלו עלי אהבה. רבי יהודה אומר הביאני אל בית היין, למרתף הגדול של יין, זה סיני, ולמדני משה תורה שהיא נדרשת מ"ט פנים. ודגל"ו עלי אהבה, אמר רבי חנינא בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך באצבע היה נהרג, והתינוקות הולכים לבית המדרש ומראים את האזכרות באצבע, אמר האלהים ודגלו עלי אהבה, וגודלו עלי אהבה. רבי יששכר אומר ודגלו עלי אהבה, אפלו אדם יושב ועוסק בתורה ומדלג מהלכה להלכה ומפסוק לפסוק, אמר הקדוש ברוך הוא חביב הוא עלי, ודגלו עלי אהבה, ודלוגו עלי אהבה. דבר אחר, ודגלו עלי אהבה, אמר הקדוש ברוך הוא יש לאמות דגלים ואין חביב עלי אלא דגלו של יעקב, הדא הוא דכתיב: ודגלו עלי אהבה. דבר אחר, הביאני אל בית היין, בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים, שנאמר (תהלים סח, יח): רכב אלהים רבתים אלפי שנאן, והיו כלם עשוים דגלים דגלים, שנאמר (שיר השירים ה, י): דגול מרבבה, כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים, התחילו מתאוים לדגלים, אמרו אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן, לכך נאמר: הביאני אל בית היין, זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין (משלי ט, ה): ושתו ביין מסכתי, הוי: אל בית היין, זה סיני. ודגלו עלי אהבה, אמרו אלולי הוא מגדיל עלי אהבה, וכן הוא אומר (תהלים כ, ו): נרננה בישועתך וגו', אמר להם הקדוש ברוך הוא מה נתאויתם לעשות דגלים, חייכם שאני ממלא משאלותיכם, (תהלים כ, ו): ימלא ה' כל משאלותיך, מיד הודיע הקדוש ברוך הוא אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו.
Bamidbar Rabbah 2:9 רבי יהודה אומר

מנגד סביב לאהל מועד יחנו (במדבר ב, ב), תנינן תמן (גמרא עירובין מט-ב): השובת בדרך עושה לו עגלות עד ארבע אמות, דברי רבי חנינא, ומטלטל בתוך ארבע אמות בשבת ואומר שביתתי במקומי וזוכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח ורוח, וכמה הם ארבע אמות, רבי יהודה אומר כדי שיטל חפץ מן מרגלותיו ויתננו במראשותיו. והשובת במדינ …
מנגד סביב לאהל מועד יחנו (במדבר ב, ב), תנינן תמן (גמרא עירובין מט-ב): השובת בדרך עושה לו עגלות עד ארבע אמות, דברי רבי חנינא, ומטלטל בתוך ארבע אמות בשבת ואומר שביתתי במקומי וזוכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח ורוח, וכמה הם ארבע אמות, רבי יהודה אומר כדי שיטל חפץ מן מרגלותיו ויתננו במראשותיו. והשובת במדינה אפלו היא גדולה כאנטוכיא מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה. והשובת במערה אפלו היא כמערת צדקיהו שהיתה שמונה עשר מיל, מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח שירצה. ומנין סמכו תחומין, מן התורה, שנאמר (במדבר לה, ה): ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה וגו', וכן את מוצא ביהושע כשהלך להחריב את יריחו אמר להם יהושע עתידים אתם לעשות שם את השבת אל תרחיקו מן הארון יותר מן אלפים אמה לכל רוח, למה שתהיו רשאין לבוא להתפלל לפני הארון בשבת, וכן הוא אומר (יהושע ג, ד): אך רחוק יהיה ביניכם ובניו כאלפים אמה במדה. וכן את מוצא כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה שישרה ישראל דגלים אמר לו השרה אותם לכל רוח רחוק אלפים אמה, שנאמר: מנגד סביב לאהל מועד יחנו, מהו מנגד אמר רבי יצחק ברחוק מיל, שהם אלפים אמה. ומנין דהאי מנגד ברחוק מיל הוא, ילפינן מנגד מנגד, כתיב הכא: מנגד סביב לאהל מועד יחנו, וכתיב להלן (בראשית כא, טז): ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך, מה להלן מיל אף כאן מיל. ומנין דהאי מנגד דאמר בהגר דהוא מיל, כתיב הכא הרחק, וכתיב להלן רחוק, אך רחוק יהיה ביניכם ובניו כאלפים אמה במדה, מה להלן מיל אף כאן מיל.
Bamidbar Rabbah 4:10 רבי יהודה אומר

ולקחת חמשת חמשת שקלים וגו' (במדבר ג, מז), אמר הקדוש ברוך הוא אתם מכרתם בכורה של רחל, זה יוסף (בראשית לז, כח). בעשרים כסף, שהם חמשה שקלים, לפיכך יהיה כל אחד ואחד מכם פודה בנו הבכור חמשה סלעים במנה צורי. (במדבר ג, מח): ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם, כשם שנתנו הלוים לאהרן ולבניו, דכתיב (במדב …
ולקחת חמשת חמשת שקלים וגו' (במדבר ג, מז), אמר הקדוש ברוך הוא אתם מכרתם בכורה של רחל, זה יוסף (בראשית לז, כח). בעשרים כסף, שהם חמשה שקלים, לפיכך יהיה כל אחד ואחד מכם פודה בנו הבכור חמשה סלעים במנה צורי. (במדבר ג, מח): ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם, כשם שנתנו הלוים לאהרן ולבניו, דכתיב (במדבר ג, ט): ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל, כך נתן לו כסף הפדיון שהיה במקום לוים. (במדבר ג, מט): ויקח משה את כסף הפדיום וגו', כיצד עשה להם, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר כך עשה כתב על עשרים ושנים אלף פתקין לוי לוי ונתן בקלפי, ועוד על מאתים ושבעים ושלשה פתקין כתב חמשה סלעים חמשה סלעים ונתן בקלפי וערבן, והיה אביו של בכור פושט ידו בקלפי אם עלה בידו פתק כתב בן לוי, היה אומר לו כבר פדאך בן לוי, ומי שעלה בידו פתק של חמשה סלעים היה משה אומר לו תן חמשה סלעים שאתה חיב, וכן עשו כלם. ורבי נחמיה אומר אם כן יכול הוא לדון עמו ולומר לו לא הימך לומר לתן חמשה סלעים הרי נתמצו כל הפתקין שכתוב עליהן לוי לוי, אם אני נותן ידי מה עולה בידי לא פתקין של חמשה סלעים, מי אומר לי שאם היה שם פתק של לוי לוי שלא זכיתי בו, אלא כך עשה כתב על עשרים ושנים אלף ומאתים ושבעים ושלשה פתקין לוי לוי, ועל מאתים ושבעים ושלשה חמשה סלעים, באו ונתנו ידן ומי שהיה עולה בידו חמשה סלעים, אם היה בא לומר לו כלום, היה משיבו משה, אלו זכית לא היה שם פתק לוי לוי, אלא שאת חיב מן השמים, באותה שעה היה נותן.
Bamidbar Rabbah 4:17 דברי רבי יהודה

מזבח הנחשת שהיה עומד בחצר, היו מסירין את הדשן מעליו והיו פורשים עליו בגד ארגמן להבדיל בינו ובין כליו הנתונין עליו, הדא הוא דכתיב (במדבר ד, יג): ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן. מזבח העולה, לפי שלא היה בפנים לא היו מכסין אותו בתכלת אלא בארגמן, למה בארגמן, שהוא היה אורג את ישראל מן החטא, שעליו היו …
מזבח הנחשת שהיה עומד בחצר, היו מסירין את הדשן מעליו והיו פורשים עליו בגד ארגמן להבדיל בינו ובין כליו הנתונין עליו, הדא הוא דכתיב (במדבר ד, יג): ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן. מזבח העולה, לפי שלא היה בפנים לא היו מכסין אותו בתכלת אלא בארגמן, למה בארגמן, שהוא היה אורג את ישראל מן החטא, שעליו היו מקריבין תמידין בכל יום וחטאות ואשמות ועולות ושלמים. ואחר שהיו מכסין אותו נותנין עליו כליו, שנאמר (במדבר ד, יד): ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו וגו'. (תורת כהנים צו, י): תנו (ויקרא ו, ו): אש תמיד, אף בשבת אף בטמאה, (ויקרא ו, ו): לא תכבה, אף במסעות, מה היו עושין לה, כופין עליה פסכתר, דברי רבי יהודה. ורבי שמעון אומר אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה, שנאמר: ודשנו את המזבח. על דעתיה דרבי יהודה ניחא, שלכך לא הזכיר פסכתר עם כלי המזבח במסעות, שנאמר (במדבר ד, יד): את המחתת ואת המזלגת ואת היעים ואת המזרקת, ואינו מזכיר סירות, למה, שעל גבי האש היו כופין אותה. על דעתיה דרבי שמעון (במדבר ד, יד): כל כלי המזבח, לרבות את הסירות. על דעתיה דרבי שמעון ודשנו את המזבח, ניחא, על דעתיה דרבי יהודה היו מדשנין אותו והיו מניחין שם אש וחוזרין וכופין עליו פסכתר כדי שלא תכבה. ואף על פי שהיה הפרש בין כלים הנתנין בפנים לכלים העומדים בחוץ לענין בגד תכלת, אבל לענין עור תחש אלו ואלו שוין, שנאמר (במדבר ד, יד): ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו.
Bamidbar Rabbah 4:20 רבי יהודה אומר

ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן וגו' (במדבר ד, טז), הדא הוא דכתיב (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד, אם לפני מלך בשר ודם צריך אדם לנהג שפלות בעצמו, קל וחמר לפני המקום, ותנינן (משנה אבות ה-כ): הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים, ללמדך שאין גאוה לפני המקום. אלי …
ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן וגו' (במדבר ד, טז), הדא הוא דכתיב (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד, אם לפני מלך בשר ודם צריך אדם לנהג שפלות בעצמו, קל וחמר לפני המקום, ותנינן (משנה אבות ה-כ): הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים, ללמדך שאין גאוה לפני המקום. אליהו אומר (תנא דבי אליהו רבה יג): כל המרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו, כבוד שמים מתרבה וכבודו מתרבה, וכל הממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו, כבוד שמים במקומו וכבודו מתמעט. מעשה באיש אחד שהיה עומד בבית הכנסת ובנו עומד כנגדו, וכל העם עונים אחר העובר לפני התבה הללויה, ובנו עונה דברים של תפלות, אמרו לו ראה בנך שהוא עונה דברים של תפלות, אמר להם ומה אעשה לו תינוק הוא, ישחק. שוב למחר עשה כאותו ענין וכל העם עונין אחר העובר לפני התבה אמן הללויה, ובנו עונה דברים של תפלות, אמרו לו ראה בנך שהוא עונה דברים של תפלות, אמר להם ומה אעשה לו תינוק הוא, ישחק. כל אותן שמונת ימי החג ענה בנו דברים של תפלות, ולא אמר לו כל דבר, ולא יצאת אותה השנה ולא שנתה ולא שלשה עד שמת אותו האיש ומתה אשתו ומת בנו ובן בנו ויצאו חמש עשרה נפשות מתוך ביתו, ולא נשתיר לו אלא זוג אחד של בני אדם, אחד חגר וסומא ואחד שוטה ורשע. שוב מעשה באדם אחד, שהיה מתחרט שלא קרא ולא שנה, פעם אחת היה עומד בבית הכנסת, כיון שהגיע העובר לפני התבה לקדשת השם הגביה את קולו ואמר (ישעיהו ו, ג): קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, אמרו לו מה ראית שהגבהת קולך, אמר להם לא זכיתי לא למקרא ולא למשנה ועכשו שנתנה לי רשות לא אגביה את קולי ותשוב נפשי עלי, ולא יצאת אותה השנה ולא שנתה ולא שלשה עד שעלה אותו האיש מבבל לארץ ישראל, ועשאוהו שר החיל של קיסר ומנוהו ראש על כל בירניות שבארץ ישראל, ונתנו לו מקום ובנה עיר וישב שם, וקראו לו קילוני, לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות, מכאן אתה למד שלא ינהג אדם גאוה לפני המקום שכל המתגאה לפניו מתבזה, וכן הוא אומר (שמואל א ב, ל): כי מכבדי אכבד ובזי יקלו. וכן אתה מוצא בדוד מלך ישראל שלא נהג עצמו בגאוה לפני המקום, אלא בזה עצמו לפניו כהדיוט להרבות כבודו של מקום, אימתי בשעה שהעלה הארון מבית אבינדב אשר בגבעה להביאו לירושלים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, א): ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף, אמר דוד איני מעלה את הארון בחשאי, מיד נתיעץ עם שרי האלפים והמאות שישלחו בכל ארץ ישראל שיתקבצו אליהם וילכו להעלות הארון, שנאמר (דברי הימים א יג, א): ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד, (דברי הימים א יג, ב ג): ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן ה' אלהינו וגו' ויקבצו אלינו, ונסבה את ארון אלהינו אלינו וגו', מיד אמרו לו כלם עשה כמו שאתה חפץ, שנאמר (דברי הימים א יג, ד): ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם, מיד שלח וקבץ כל ישראל שבכל ארץ ישראל, שנאמר (דברי הימים א יג, ה): ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים. כמה זקנים מנה דוד שם, אמר רבי ירמיה בן אלעזר ורבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא תשעים אלף זקנים מנה דוד ביום אחד ולא מנה את אחיתפל עמהם וקדשן שיהיו עושין דרגון לפניו, הדא הוא דכתיב: ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף, ויוסף תלתין אלפין, עוד שלשים אלף. ופשוטיה דקריה שלשים אלפין, הרי תשעים אלפין, מיד הלכו לגבעה להעלות משם הארון, שנאמר (שמואל ב ג, ב): ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה וגו', וכתוב אחד אומר (דברי הימים א יג, ו ז): ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם וגו'. וכתוב אחד אומר: ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה וגו', כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, כל ישראל הלכו לבעלתה שהיא קרית יערים והמתינו שם על הארון עד שיביאוהו מן הגבעה, אבל דוד והזקנים קמו מבעלי יהודה היא בעלתה היא קרית יערים והלכו נגד הארון לגבעה להביאו מן הגבעה לקרית יערים היא בעלתה, ומבעלתה יעלוהו כל ישראל עמו עד ירושלים. ויש אומרים בתחלה נמלכו שלא ילכו אלא עד בעלתה, וישלח משם עד בית אבינדב אשר בגבעה להעלות משם ארון האלהים עד קרית יערים, ומשם יעלו כלם עמו לירושלים, כיון שהיה שם אמר להם אין כבודו של ארון שיבוא ביחידים אלא נלך כלנו לשם, לכך כתיב: ויקם וילך דוד וכל העם וגו', למה לא הלך בתחלה אלא בעלתה שהיא קרית יערים, לפי שהגבעה וקרית יערים בבת אחת היו יושבים, ששם היו יושבין הגבעונים, שנאמר (יהושע ט, יז): ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים, ונפלה קרית יערים בחלק יהודה, שכן הוא מונה בחלק נחלתו (יהושע טו, ס): קרית בעל היא קרית יערים, והיא היתה גבול בין יהודה ובנימין, שכן הוא אומר בגבול ארץ בנימין (יהושע יח, יד): והיו תצאתיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה וגו', אבל הגבעה ששם היה הארון היה בגבול בנימין, שכן כתיב בערי בנימין (יהושע יח, כה כו): גבעון והרמה ובארות, והמצפה והכפירה והמצה, ולכך באו בתחלה עד קרית יערים שהיא גבול בין יהודה לבנימין, ואחר הלכו לגבעון (שמואל ב ו, ב): אשר נקרא שם שם ה' צבאות, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מלמד שהשם וכל כנויו מנחין בארון. רב הונא אמר מלמד שהלוחות ושברי לוחות מנחין בארון. (שמואל ב ו, ג): וירכבו את ארון האלהים וגו' לא נשאו כתורה, שהרי כתיב (במדבר ז, ט): ולבני קהת לא נתן וגו', מפני מה נענש שנתעלם המקרא מעיניו, מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר (תהלים קיט, נד): זמרות היו לי חקיך וגו', אמר לו הקדוש ברוך הוא דברי תורה שכתוב בהן (משלי כג, ה): התעיף עיניך בו ואיננו, אתה קורא אותן זמירות, הרי אני מכשילך בדבר שאפלו תינוקות של בית רבן יודעין אותן, ולבני קהת לא נתן וגו' ואיהו אתייה בעגלה. והיה ארונא טעין כהניא לרומא וטריף לון לארעא, טעין כהניא לרומא וטריף לון לארעא. שלח דוד ואייתי לאחיתפל אמר ליה לית את אמר לי מה נעבד לדין ארונא דהוא טעין כהניא לרומא וטריף לון לארעא וטעין כהניא לרומא וטריף לון לארעא. אמר ליה שלח שאיל לאינון חכימיא דמניתה. אמר דוד מאן דידע למקמתיה ולא קם ליה יהא סופא מתחנקא. אמר לו דבח קומי והוא קאים. אמר הקדוש ברוך הוא לאחיתפל מלה דמינוקיא אמרין בכנשתא בכל יום לא אמרת ליה, ולבני קהת לא נתן וגו', ודא רבתא אמרת ליה דבח קומי וקאים, ולכך היה זובח כשהעלהו בשניה שלא יבוא לידי כך, שנאמר (שמואל ב ו, יג): ויהי כי צעדו וגו', ויהי עזא ואחיו נוהגין את העגלה, שנאמר (שמואל ב ו, ג): וישאהו מבית אבינדב וגו', עזא מאחריו ואחיו לפניו, (שמואל ב ו, ד): וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה וגו', מהו שאמר הכתוב: וישאהו מבית אבינדב וגו', מה נשאו עמו, ארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל שעליו ספר תורה מנח, כההיא דתנינן (ירושלמי שקלים א-א): ארון שעשה משה (שמות כה, י): אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, באמה בת ששה טפחים. והלוחות ארכן ששה, ורחבן ששה, ועבין שלשה, מנחות לארכו של ארון, וכמה לוחות אוכלות, שנים עשר טפחים. ונשתיירו שם שלשה טפחים, צא מהם טפח, חציו לכתל זה וחציו לכתל זה, נשתירו שם שני טפחים שבהם ספר תורה מנח, שנאמר (מלכים א ח, ט): אין בארון רק שני לחות וגו', אין רק, אין מעוט אחר מעוט אלא לרבות, ספר תורה שמנח בארון. פרנסת ארון לארכו בוא ופרנס ארון לרחבו, כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים, נשתירו שם שלשה טפחים, צא מהן טפח חציו לכתל זה וחציו לכתל זה, נשתירו שם שני טפחים שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא בדחק, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר באמה בת חמשה טפחים, והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועבין שלשה, ומנחות לארכו של ארון, כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפחים, נשתיר שם חצי טפח, אצבע ומחצה לכתל זה ואצבע ומחצה לכתל זה. פרנסת ארון לארכו צא ופרנס ארון לרחבו, כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים, נשתירו שם טפח ומחצה, צא מהם חצי טפח אצבע ומחצה לכתל זה ואצבע ומחצה לכתל זה, נשתיר שם טפח שבו העמודים עומדין, שנאמר (שיר השירים ג, ט י): אפריון עשה לו המלך וגו' עמודיו עשה כסף וגו', וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל מנח בצדו, שנאמר (שמואל א ו, ח): ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך, ועליו ספר תורה מנח, שנאמר (דברים לא, כו): לקח את ספר התורה הזה, בצדו היה מנח ולא בתוכו, ומה אני מקים אין בארון רק שני לחות, לרבות שברי לוחות שמנחין בארון, לפי שהלוחות השלמות ולוחות השבורות על צדיהן היו מנחות בארון, לפי שלא היו עבות אלא שלשה טפחים, אבל קדם שהיה הארגז דף אחד היה יוצא מן הארון ועליו היה ספר תורה מנח, לכך כתיב: וישאהו מבית אבינדב, זה היה הארגז שעליו ספר תורה מנח והיה עומד מצד ארון ברית ה'. (שמואל ב ו, ד): ואחיו הלך לפני הארון, מכאן אמרו אחיו הולך לפניו, כיון שהעלו אותו היו תשעים אלף זקנים מהלכין לפניו והכהנים טוענין בו והלוים מנגנין וכל ישראל משחקין, מי שיש בידו לולב, מי שיש בידו תף וכלי שיר, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, ה): ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' וגו', זה לולב שאדם מנענע בו. (שמואל ב ו, ו): ויבאו עד גרן נכון, כתיב (דברי הימים א יג, ט): כידן, וכתיב: נכון, אמר רבי יוחנן (גמרא סוטה לה-ב): בתחלה כידן, ולבסוף נכון. (שמואל ב ו, ז): וישלח עזה אל ארון האלהים, אמר לו הקדוש ברוך הוא הארון נושאיו נשא עצמו לא כל שכן, דכתיב (יהושע ד, יא): ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון ה' והכהנים לפני העם, נשא ארון נושאיו ועבר. (שמואל ב ו, ז): כי שמטו הבקר, למה שמטו, שהיו מוליכין אותו שלא כתורה, שהן היו צריכים להוליכו בכתף וטענוהו בעגלה והלך לו לעצמו, (שמואל ב ו, ז): ויחר אף ה' בעזה ויכהו שם האלהים על השל, מהו על השל, רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר על עסקי שלו, וחד אמר שעשה צרכיו בפניו. (שמואל ב ו, ז): וימת שם עם ארון האלהים, אמר רבי יוחנן עזא בא לעולם הבא, שנאמר: עם ארון האלהים, מה ארון קים לעולם הבא אף עזא בא לעולם הבא. (שמואל ב ו, ח): ויחר לדוד על אשר פרץ ה' וגו', מהו ויחר, אמר רבי אלעזר שנשתנו פניו כחררה, מה טעם, דלא כתיב ביה אף. מיד נתירא דוד להביאו אצלו, שנאמר (שמואל ב ו, ט): וירא דוד את ה' ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון ה'. מה עשה דוד הטהו בית עובד אדום לעמד שם, שנאמר (שמואל ב ו, י): ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון ה' וגו' ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי. לוי היה עובד אדום הגתי, שכן מיחסו עם הלוים, ועובד אדום ואחיו ששים ושנים. ולמה נקרא שמו עבד, על ידי שעבד לפני ה' כראוי. אדם, שהאדים פני דוד, הוא היה מתירא מפני הארון שלא ימיתנו, והוא עובד לפניו וברכו הקדוש ברוך הוא. הגתי, שהיה מגת. כשחזר דוד לירושלים בא אחיתפל ואמר לו: דוד, לא היה לך ללמד מפסוק קטן שהתינוקות קוראין (במדבר ז, ט): ולבני קהת לא נתן וגו', הלוים נושאים את הארון ואין הכהנים נושאים את הארון. בכתף הם נושאים את הארון ולא על עגלה. ומנין שכן הוא, שכן את מוצא כשהעלהו בשניה לא היה שם כהן ולא עגלה, שנאמר (דברי הימים א טו, ב): אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים, וכתיב (דברי הימים א טו, טו): וישאו בני הלוים את ארון האלהים. (שמואל ב ו, יא): וישב ארון ה' בית עבד אדם הגתי, אמרו רבותינו שני דברים היו קדושים וגדולים, וכסבורין בני אדם שהם קשים, וכדי שלא להוציא לעז עליהם כתב בהן דבר גדול של שבח וברכה, ואלו הן: קטרת וארון. קטרת שלא יאמר אדם קשה הוא הקטרת, על ידו מתו נדב ואביהוא, ועל ידו נשרפו עדת קרח, ועל ידו נצטרע עזיהו, לכך כתב הקדוש ברוך הוא מעלה גדולה בקטרת שנצלו ישראל על ידו, שנאמר (במדבר יז, יב יג): ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל וגו'. ארון, שלא יאמר אדם קשה הוא הארון, הוא הכה בפלשתים, הוא הרג באנשי בית שמש, הוא הרג לעזא, לכך כתב בו ברכה, שנאמר (שמואל ב ו, יא): וישב ארון ה' וגו', ללמדך שאין קטרת וארון הורגין אלא עונות הורגין. במה ברך הקדוש ברוך הוא בית עובד אדום, רבי יוסי אומר בבנים, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א כו, ד ה): ולעבד אדם בנים שמעיה הבכור וגו' יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל וגו' פעלתי השמיני. בעון קומי רבי יוחנן מהו פעלתי, אמר להם על שפעל פעלה גדולה בתורה, מה פעלה גדולה פעל שהיה מדליק לפני הארון נר אחד שחרית ונר אחד ערבית. רבי יוסי עבד לה אפטרה מה אם הארון שלא אכל ושתה ולא מתכבד אלא בשביל שני לוחות שהיו בו זכה בית עובד אדום שיתברך בזכותו, מי שקבל חכמים ותלמידים במאכל ובמשתה ועל מטות כבודות, על אחת כמה וכמה שישלם לו הקדוש ברוך הוא שכרו. אמרו על עובד אדום שמונה בנים היו לו ושמונה כלות היו לו וכל חדא וחדא מנהון ילדה תרין בירחא, הא כיצד, היתה טמאה שבעה וטהורה שבעה ויולדת, טמאה שבעה וטהורה שבעה ויולדת, שית עשר לכל ירח, לתלתא ירחין הרי ארבעין ותמניא. ובני שמעיה ששה, דכתיב (דברי הימים א כו, ו ז): ולשמעיה בנו נולד בנים וגו' בני שמעיה עתני וגו', הא חמשין וארבע, תמניא דידיה, דכתיב: ולעבד אדם בנים וגו' הא שתין ותרין, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א כו, ח): כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה ששים ושנים לעבד אדם, הוי (דברי הימים א כו, ה): כי ברכו אלהים, לכך נאמר (דברי הימים א יג, יד): ויברך ה' את בית עבד אדם וגו'. שמע דוד לסוף שלשה חדשים שברך הקדוש ברוך הוא לעובד אדום ולביתו, קבץ זקני ישראל והשרים ושרי הכהנים והלוים להעלות את הארון בשמחה גדולה, דכתיב (שמואל ב ו, יב): ויגד למלך דוד לאמר ברך ה' את בית עבד אדם וגו', וכתוב אחד אומר (דברי הימים א טו, כה): ויהי דויד וזקני ישראל וגו', מי העלוהו הלוים העלוהו, וכיון שראה דוד שהעלוהו הלוים ולא נזוקו, כמה שאמר ליה אחיתפל, הוסיף עוד וזבח לפניו כמו שאמר אחיתפל בראשונה, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א טו, כה): ויהי בעזר האלהים את הלוים וגו', כתוב אחד אומר: ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים, וכתוב אחד אומר (שמואל ב ז, יג): ויהי כי צעדו וגו' ששה צעדים ויזבח שור ומריא. רבי חנינא ורבי מנא (גמרא ירושלמי סנהדרין י-ב): חד אמר על כל צעידה וצעידה שור ומריא, ובסוף שבעה פרים ושבעה אילים, וחד אמר על כל צעידה וצעידה שבעה פרים ושבעה אילים, ובסוף שור ומריא, רבנן אמרי מקרא חד פרש לחברו, על כל שבעה פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים. רב פפא בר שמואל אמר (גמרא סוטה לה-ב): על כל פסיעה ופסיעה שור ומריא, על כל שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים. אמר לו רב חסדא אם כן מלאת את כל ארץ ישראל במות, אלא על כל שש פסיעות שור ומריא, על כל ששה סדרים של שש שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים. (שמואל ב ז, יד): ודוד מכרכר בכל עז לפני ה' וגו'. בוא וראה, כמה בזה דוד עצמו לכבודו של הקדוש ברוך הוא, היה לו לדוד להיות מהלך לפניו סתם כמלך לבוש כלי מלכותו, לאו אלא לבש כלים נאים לכבוד הארון, ומשחק לפניו מה שאפשר לומר, שנאמר (דברי הימים א טו, כז): ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון וגו', וכתיב: ודוד מכרכר בכל עז לפני ה', מהו בכל עז, בכל כחו, מהו מכרכר, שהיה מקיש ידיו זו על זו וטופח ואומר כירי רם, והיו ישראל מריעים ותוקעים בשופרות ובחצוצרות וכל כלי שיר, שנאמר (שמואל ב ו, טו): וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר, וכתוב אחד אומר (דברי הימים א טו, כח): וכל ישראל מעלים את ארון ברית ה' וגו', כיון שבאו לירושלים היו כל הנשים מציצות על דוד מן הגגות ומן החלונות וראו אותו מרקד ומשחק ולא היה אכפת לו, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, טז): והיה ארון ה' בא עיר דוד וגו', הרי לך שאשתו נשקפה עליו, ומנין שכל נשי ירושלים כן, שכן היא אומרת לו (שמואל ב ו, כ): מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו. (שמואל ב ו, טז): ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר וגו', כיון שראתה אותו משים עצמו כהדיוט, נתבזה בעיניה. מהו מפזז ומכרכר, האיך היה עושה, אמרו רבותינו היה לבוש בגדי זהב סנונין דומין לפז, והיה מכה בידיו זו על גב זו וטופח, כיון שהיה מכרכר כירי רם, היה מפזז, מהו מפזז, שהיה הזהב המסנן שהיה עליו קולו פוזז, יכול לא היה דוד עושה יותר מזו, לאו, אלא הופך אספירס ומשויר לפניו, שכן כתיב במקום אחר (דברי הימים א טו, כט): ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק וגו', והיו כל הנשים מציצות עליו מן הגגות ומן החלונות ולא אכפת לו, ומהיכן את למד שהיה דוד הופך אספירס ומשויר, שכן את מוצא כיון שהכניסוהו לעיר דוד הציגוהו במקום אשר הכין לו דוד והעלה עולות לפניו הוא וישראל, שכן כתיב (שמואל ב ו, יז): ויבאו את ארון ה' ויצגו אתו וגו'. תמן כתיב (דברי הימים א טז, א): ויקריבו עולות ושלמים לפני האלהים, אחר שכלה להעלות ברך כל העם על שכבדו את הארון ונתן לכלם מתנות מרב שמחתו בארון ולנשים, שנאמר (שמואל ב ו, יח יט): ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים וגו' ויחלק לכל העם לכל המון ישראל וגו', מהו אשפר אחד מששה בפר, אשישה, אחד מששה באיפה. ויש אומרים אשישה, גרבא דחמרא, כמה דתימא (הושע ג, א): ואהבי אשישי ענבים. לאחר שנפטרו כל ישראל ממנו, נפנה לברך את ביתו ולשמחה מרב שמחת הארון, יצאת מיכל לקראתו ובזתהו על שבזה עצמו לכבוד הארון לעיני הנשים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, כ): וישב דוד לברך את ביתו וגו', לא הניחתו לכנס לתוך הבית אלא יצאת לחוץ והיתה מקפחתו בדברים, ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו, מכאן את למד שהיה הופך אספירס ומשויר, שכן היא אומרת לו: אשר נגלה היום, התחילה עושה מריבה כנגדו מבקשת לאכל פניו, אמרה לו אם ראית כבודך מה נכבד היום מלך ישראל, עכשו הודעת שאת מלך, אשר נגלה היום, הלוי בצניעות, אלא לעיני אמהות עבדיו, ואלו הן נשי ישראל שהיא קוראה אתהן אמהות, כהגלות נגלות אחד הרקים, אמר רבי אבא בר כהנא הריק שבריקים זה ארכיסטס שאין ריקם הימנו מכל מצוה, כך היה דוד מרקד לפני הארון, אמרה לו היום נגלה כבודו של בית אבא, בוא וראה מה בינך לבין בית אבא, כל בית אבי היו צנועים וקדושים, אמרו עליו על בית שאול שלא נראה מהם לא עקב ולא גודל מימיהם, הדא הוא דכתיב (שמואל א כד, ג): ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול וגו', מהו ויבא אל גדרות הצאן, רבי אבין בשם רבי אלעזר נכנס לו לדיר הצאן גדר לפנים מגדר. ויבא שאול להסך את רגליו, עשה עצמו כסכה עטוף פעליונים וישב לבית הכסא, והוה חמי ליה משלשל ציבחר ומסלק ציבחר, משלשל ציבחר ומסלק ציבחר, אמר דוד לית אריך מנגע בהא גופא צניעא, הדא הוא דכתיב דהוא אמר ליה (שמואל א כד, י): הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך ה' היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך, ואחוס עליך אין כתיב כאן, אלא ותחס עליך, צניעותך חסה עליך, וכך אמרה לו מיכל, של בית אבא היו צנועין כל כך ואת עומד ומגלה לבושך כאחד הריקים. כיון שגמרה דבריה אמר לה, וכי לפני מלך בשר ודם שחקתי ולא לפני מלך מלכי המלכים שחקתי אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו, ואלו היה אביך צדיק יותר ממני היה האלהים בוחר בי ופוסל בבית אביך, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, כא): ויאמר דוד אל מיכל לפני ה' וגו', אמר לה אביך היה מלך על ישראל בלבד, אני נגיד על ישראל ויהודה, הדא הוא דכתיב: על עם ה', זה שבט יהודה. על ישראל, אלו שאר שבטים. דבר אחר, אמר לה של בית אביך היו מבקשין כבוד עצמן ומניחין כבוד שמים, ואני איני עושה כן אלא מניח כבוד עצמי ומבקש כבוד שמים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, כב): ונקתי עוד מזאת, ואל תאמרי שהייתי שפל בעיני אחרים ולא נבזה בפני עצמי, תלמוד לומר (שמואל ב ו, כב): והייתי שפל בעיני (שמואל ב ו, כב): ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה, אמר לה אותן בנות ישראל שצוחת אותן אמהות, אינן אמהות אלא אמהות, לואי יהא לי חלק עמהם לעתיד לבוא, הדא הוא דכתיב: ועם האמהות אשר אמרת, לואי עמם אכבדה. ולפי שאמרה מיכל כן נענשה, שכן כתיב אחריו (שמואל ב ו, כג): ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה, והא כתיב (דברי הימים א ג, ג): יתרעם לעגלה אשתו, שגעתה כעגלה ומתה, הינו דכתיב: עד יום מותה, הא ביום מותה היה לה. אין לך אדם בישראל שבזה עצמו על המצוות יותר מדוד, הדא הוא דכתיב דהוא אמר לפני אלהים (תהלים קלא, א): ה' לא גבה לבי, בשעה שמשחני שמואל למלך, (תהלים קלא, א): ולא רמו עיני, בשעה שהרגתי את גלית, (תהלים קלא, א): ולא הלכתי בגדלות, בשעה שהחזירוני למלכותי, ובנפלאות ממני, בשעה שהעלתי את הארון, (תהלים קלא, ב): אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו, כשם שהתינוק הזה אינו מתביש להתגלות לפני אמו, כך שויתי נפשי לפניך שלא נתבישתי להתבזות לפניך לכבודך, (תהלים קלא, ב): כגמל עלי נפשי, כהן ינוקא דנפק ממעי דאמיה ואין בו רוח גסה לינוק משדי אמו, כן הות נפשי עלי, שאיני מתביש ללמד תורה אפלו מקטני ישראל. אמר רבי אדא בר רבי חנינא אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה שוית עצמך לגמול, חייך כשם שאין לתינוק הזה עוונות, כך אין לך עוונות, שנאמר (שמואל ב יב, יג): גם ה' העביר חטאתך לא תמות, מכאן את למד שאין אדם רשאי לנהג גאוה לפני המקום, אלא צריך להתבזות על כבודו. אמר רבי יהודה הלוי בר רבי שלום אין מעשיו של הקדוש ברוך הוא כמעשה בשר ודם, למה, עביד מגירס של בשר ודם יש לו כלים נאים בשעה שהוא יוצא לשוק הוא לובשם, אבל בשעה שהוא עומד לבשל פושט את היפים ולובש מקרעים וזוסטא, ועוד בשעה שהוא גורף את הכירים ואת התנור הוא לובש רעים מהם, אבל לפני הקדוש ברוך הוא בשעה שכהן גורף את המזבח ומדשנו היה לובש כלים מעלים, שנאמר (ויקרא ו, ג): ולבש הכהן מדו בד וגו', בשביל והרים את הדשן, למה כן, אלא להודיעך שאין גאוה לפני המקום. וכן אתה מוצא באלעזר הכהן שהיה נוהג בשפלות לפני המקום, אמר רבי יהושע בן לוי אלעזר היה דוך דוכנין נשיא על הנשיאים, שנאמר (במדבר ג, לב): ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן וגו', ראה שררה שהיתה בידו ואת סבור מפני שהיה אדם גדול היה נותן לאחרים שיטענו את הכלים שהיה עשוי לטען אותם, לאו, אלא הוא עצמו היה טוען, שנאמר (במדבר ד, טז): ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן וגו', והיאך היה טעון כל אלו, אמרו רבותינו כן היה טוען, שמן המאור בימינו, וקטרת הסמים בשמאלו, ומנחת התמיד של יום תלויה בזרועו, בין הערבים היכן היה נתון, אמר רבי אחא אמר רבי שמעון בן יוחאי כמין צלוחית קטנה היה תולה באפנדתו, מפני שהיה חגור מתניו בזינו כעבד לפני קונו, להודיעך שאין גאוה לפני האלהים, (במדבר ד, טז): פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו, שעל ידו היה נותן להם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכל כליהם, כמה דתימא (במדבר ג, לא לב): ומשמרתם הארן וגו' ונשיא נשיאי הלוי אלעזר וגו'.
Bamidbar Rabbah 7:1 אמר רבי יהודה

צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה וגו' (במדבר ה, ב), הדא הוא דכתיב (משלי כה, ד): הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי, אמר רבי תנחומא בר רבי אבא מהו הגו סיגים מכסף, כל זמן שהפסלת הזו בכסף אינו מראה יפיו, לא עשה אלא נסתננה הפסלת ממנו, מיד הוא מראה שבחו. הגו סיגים מכסף, אחר כך ויצא לצרף כלי, כיצד בשעה שיצאו ישר …
צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה וגו' (במדבר ה, ב), הדא הוא דכתיב (משלי כה, ד): הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי, אמר רבי תנחומא בר רבי אבא מהו הגו סיגים מכסף, כל זמן שהפסלת הזו בכסף אינו מראה יפיו, לא עשה אלא נסתננה הפסלת ממנו, מיד הוא מראה שבחו. הגו סיגים מכסף, אחר כך ויצא לצרף כלי, כיצד בשעה שיצאו ישראל ממצרים היו כל רבן בעלי מומין, למה מפני שהיו יגעים בטיט ובלבנים ועולים לראש הבנין ומי שהוא בונה על ידי שהיו עולין לראשי הדמוסין, או האבן נופלת וקוטעת ידו, או הקורה או הטיט נכנס בעיניו והוא נסמא. והיו בעלי מומין, כיון שבאו למדבר סיני אמר האלהים כך הוא כבודה של תורה שאתן אותה לדור בעלי מומין, ואם אמתין עד שיעמדו אחרים הרי אני משהא במתן תורה, מה עשה האלהים, אמר למלאכים שירדו אצל ישראל וירפאו אותן, ותדע לך שכן, אמר רבי יהודה אמר רבי סימון מנין שלא היה בהן חגרין, שנאמר (שמות יט, יז): ויתיצבו בתחתית ההר, ואין נצב אלא על רגליו. מנין שלא היה בהן גדמין, שנאמר (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה. ומנין שלא היה בהן חרשין, שנאמר (שמות): ונשמע. ומנין שלא היה בהן סומין, שנאמר (שמות כ, טו): וכל העם ראים את הקולת. ומנין שלא היה בהן אלמים, שנאמר (שמות יט, ח): ויענו כל העם, נמצאת אומר שהרי נתרפאו כלן. ואם אין אתה למד מכאן יש לך ללמד ממקום אחר, שנאמר (שמות טו, כו): כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו', הרי לך שנתרפאו, אבל כיון שעשו אותו מעשה של עגל חזרו למומן ונעשו זבין ומצרעין, שכן משה רואה אותן, שנאמר (שמות לב, כה): וירא משה את העם כי פרע הוא, ואין פרוע אלא לשון צרוע, כמה דתימא (ויקרא יג, מה): והצרוע אשר בו הנגע וגו' וראשו יהיה פרוע וגו'. אמר האלהים למשה עד שלא עשיתם את המשכן הייתי מגלגל בדברים והיו הזבים והמצרעים מערבים עמכם, עכשו שעשיתם את המשכן ואני משרה שכינתי ביניכם, הפרישו אותם מכם, וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בשביל מה, (במדבר ה, ג): ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם.
Bamidbar Rabbah 9:31 רבי יהודה אומר

והביא האיש את אשתו (במדבר ה, טו), האיש משקה ואין בית דין משקין. והביא האיש וגו' מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן, אבל אמרו כיצד הוא עושה לה, מוליכה לבית דין שבאותו מקום ומוסרין לו שני תלמידים שמא יבוא עליה בדרך. רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה מקל וחמר, מה אם הנדה שחיבין עליה כרת הרי הוא נאמן עליה, …
והביא האיש את אשתו (במדבר ה, טו), האיש משקה ואין בית דין משקין. והביא האיש וגו' מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן, אבל אמרו כיצד הוא עושה לה, מוליכה לבית דין שבאותו מקום ומוסרין לו שני תלמידים שמא יבוא עליה בדרך. רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה מקל וחמר, מה אם הנדה שחיבין עליה כרת הרי הוא נאמן עליה, זו שאין חיבין עליה כרת אינו דין שיהיה נאמן עליה. אמרו לו לא, אם אמרת בנדה, שיש לה התר אחר אסורה, תאמר בזו שאין לה התר אחר אסורה, ואומר (משלי ט, יז): מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם, כל שכן הואיל ואין חיבין על ביאתה כרת לא יהא בעלה נאמן עליה, נחשדו ישראל על הסוטות ולא נחשדו על הנדות. אמר להם רבי יהודה גזרת הכתוב הוא: והביא האיש את אשתו אל הכהן, אמרו לו ובלבד בעדים. רבי חיא בר רב יוסף שלח בתר אתתא תלתא תלמידין, אמר שאם יפנה אחד מהם לצרכו, תתיחד עם השנים. והא תני מוסרין לו שני תלמידי חכמים וכו', אמר רבי אבין ובעלה הרי שלשה. אף הוא שכר לה בית והיה מעלה לה מזונות ולא היה מתיחד עמה אלא בפני בניה, וקרא על עצמו הפסוק הזה (ירמיה מה, ג): יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי. (במדבר ה, טו): והביא את קרבנה עליה, חכמים אומרים קרבן שמכשירה לו, כגון זבה ויולדת, הרי זה מביא משלו ואין מנכה מכתבתה, וקרבן שאין מכשירה לו, כגון שקפחה נזירות בראשה או שחללה את השבת, הרי זה מביא משלו ומנכה מכתבתה. (במדבר ה, טו): עשירת האיפה, אחד מעשרה באיפה, (במדבר ה, טו): קמח, ולא סולת, (במדבר ה, טו): שערים, ולא חטים. אמר רבן גמליאל הניחו סופרים לי ואומר כמין חמר, אבל נראה הוא כשם שמעשיה מעשה בהמה, כך קרבנה מאכל בהמה. (במדבר ה, טו): לא יצק עליו שמן, אבל צק הוא על שיריה. (במדבר ה, טו): ולא יתן עליו לבנה, מגיד שהוא בשתי אזהרות אם נתן עליה שמן ולבנה, מפני מה, טעמו של דבר מגיד (במדבר ה, טו): כי מנחת קנאת הוא. מנחת זכרון (במדבר ה, טו), שומע אני זכות וחובה, תלמוד לומר (במדבר ה, טו): מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה, וזו לפרענות, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר אף זו לטובה, שנאמר (במדבר ה, כח): ואם לא נטמאה האשה וגו', אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין, תלמוד לומר: מנחת זכרון מכל מקום. רבי ישמעאל אומר מנחת זכרון כלל, מזכרת עון פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. אם אומר את כן לא נמצאת מדת הדין מקפחת, שהיה לבעל הדין לחלק וכי איזו מדה מרבה מדת הטוב או מדת פרענות, הוי אומר מדת הטוב. אם מדת הפרענות המעטת הרי היא מזכרת עון, מדה טובה מרבה דין הוא שתהא מזכרת זכות. זו מדה בתורה כל כלל ופרט שדרך הדין לוקה בו, יתקימו זה וזה ואל תלקה דרך הדין, כיצד יתקימו זה וזה ואל תלקה דרך הדין, שאם היתה טמאה, פרענות פוקדתה מיד, ואם יש לה זכות תולה לה שלשה חדשים כדי הכרת העבר, דברי אבא יוסף בן חנן. אלעזר בן יצחק איש כפר דרום אמר תשעה חדשים. (במדבר ה, כח): ונקתה ונזרעה, מה זרע בן תשעה חדשים אף זכות תשעה חדשים. רבי ישמעאל אומר שנים עשר חדש, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (דניאל ד, כד כו): להן מלכא מלכי וגו' כלא מטא וגו' לקצת ירחין תרי עשר וגו'. רבי שמעון בן יוחאי אומר אין זכות תולה לה במים המרים, אם אתה אומר שהזכות תולה במים המרים מדחה אתה המים בפני כל הנשים השותות ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, ויאמרו טמאות היו אלא שתלה להם זכות. רבי אומר אני אכריע, אם היתה טהורה סופה למות כדרך בני אדם, ואם טמאה, סופה למות (במדבר ה, כז): וצבתה בטנה ונפלה ירכה. אמר רבי שמעון בן יוחאי וכי מי יודיע לכל העומדים שסוף זו למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה, אלא כיון שהיתה שותה פניה מוריקות ועיניה בולטות וכמו שרביטין היו מוריקין בה, והם אומרים מהרו והוציאוה שלא תטמא את העזרה.
Bamidbar Rabbah 9:32 רבי יהודה אומר

והקריב אתה הכהן (במדבר ה, טז), מכאן אמרו אין משקין שתי סוטות כאחת. (במדבר ה, טז): והעמדה לפני ה', יפנה עליה העזרה. (במדבר ה, יז): ולקח הכהן מים קדשים, מקדשים מן הכיור. (במדבר ה, יז): בכלי חרש, ולא בשאר כלים, ולא בשבר של חרש. (במדבר ה, יז): ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן, ולא זר. (במדבר ה, יז …
והקריב אתה הכהן (במדבר ה, טז), מכאן אמרו אין משקין שתי סוטות כאחת. (במדבר ה, טז): והעמדה לפני ה', יפנה עליה העזרה. (במדבר ה, יז): ולקח הכהן מים קדשים, מקדשים מן הכיור. (במדבר ה, יז): בכלי חרש, ולא בשאר כלים, ולא בשבר של חרש. (במדבר ה, יז): ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן, ולא זר. (במדבר ה, יז): ונתן אל המים, עפר על פני המים. מכאן אמרו היה מביא פילי של חרס ונותן לתוכו חצי לג מים מן הכיור. רבי יהודה אומר רביעית, כשם שממעט בכתב כך ממעט במים, נכנס להיכל ופנה לימינו, מקום היה שם אמה על אמה וטבלה של שיש וטבעת היתה קבועה בה, מגביהה ונוטל עפר מן תחתיה ונותן, כדי שיראה על המים, שנאמר: ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים. תני בקרקע המשכן, איסי בן יהודה אומר להביא קרקע בית עולמים.
Bamidbar Rabbah 10:9 דברי רבי יהודה

כל ימי נזרו מכל וגו' (במדבר ו, ד), בא הכתוב ללמדך שאם אכל כזית מכלם שהוא לוקה את הארבעים, מכאן אתה דן לכל אסורין שבתורה, מה אם היוצא מן הגפן שאין אסורו אסור עולם ואין אסורו אסור הנאה ויש לו התר לאחר אסורו, הרי הן מצטרפין זה עם זה לכזית, שאר אסורין שבתורה שאסורן אסור עולם ואסורן אסור הנאה ואין להם הת …
כל ימי נזרו מכל וגו' (במדבר ו, ד), בא הכתוב ללמדך שאם אכל כזית מכלם שהוא לוקה את הארבעים, מכאן אתה דן לכל אסורין שבתורה, מה אם היוצא מן הגפן שאין אסורו אסור עולם ואין אסורו אסור הנאה ויש לו התר לאחר אסורו, הרי הן מצטרפין זה עם זה לכזית, שאר אסורין שבתורה שאסורן אסור עולם ואסורן אסור הנאה ואין להם התר אחר אסור, דין הוא שיצטרפו זה עם זה לכזית. מכל אשר יעשה מגפן היין, שומע אני אף העלין והלולבין במשמע, תלמוד לומר מחרצנים ועד זג, מה פרט מפרש פרי ופסולת פרי, אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי, להוציא את העלין ואת הלולבין שאינן פרי ופסולת פרי. מחרצנים, מעוט חרצנים שנים, ועד זג, אחד, דברי רבי אלעזר בן עזריה אלו הן החרצנים ואלו הן הזגים, החרצנים אלו החיצונים, והזגין אלו הפנימים, כמה דתימא (שמות כח, לד): פעמן זהב ורמון, ומתרגמינן זגא דדהבא ורמונא, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבל. לא יאכל, אין אכילה פחות מכזית, מכאן לאסורי נזיר בכזית.
Bamidbar Rabbah 11:4 רבי יהודה אומר

דבר אל אהרן וגו' (במדבר ו, כג), לפי שכל מעשה הפרשה באהרן, הביא את אהרן ואת בניו לכלל דבור, שזה כלל, כל זמן שהמעשה בכהנים הדבור לכהנים, המעשה לישראל, הדבור לישראל. כה תברכו, רבי יהודה אומר מנין אתה אומר שמפי הקדוש ברוך הוא נאמר למשה באיזה סדר יברכו את ישראל, תלמוד לומר: כה תברכו את בני ישראל. כה תברכ …
דבר אל אהרן וגו' (במדבר ו, כג), לפי שכל מעשה הפרשה באהרן, הביא את אהרן ואת בניו לכלל דבור, שזה כלל, כל זמן שהמעשה בכהנים הדבור לכהנים, המעשה לישראל, הדבור לישראל. כה תברכו, רבי יהודה אומר מנין אתה אומר שמפי הקדוש ברוך הוא נאמר למשה באיזה סדר יברכו את ישראל, תלמוד לומר: כה תברכו את בני ישראל. כה תברכו את בני ישראל בלשון הקדש. אתה אומר בלשון הקדש או אינו אלא בכל לשון, נאמר כאן כה תברכו, ונאמר להלן (דברים כז, יב): אלה יעמדו לברך את העם, מה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש. רבי יהודה אומר אינו צריך, הרי הוא אומר. כה, עד שיאמרו בלשון הזה, שכל מקום שנאמר עניה ואמירה וכה, בלשון הקדש. כה תברכו, בעמידה. אתה אומר בעמידה, או שלא בעמידה, תלמוד לומר: אלה יעמדו לברך את העם, נאמר כאן ברכה, ונאמר להלן ברכה, מה ברכה האמורה להלן בעמידה, אף ברכה האמורה כאן בעמידה. רבי נתן אומר אינו צריך, שכבר נאמר (דברים י, ח): לשרתו ולברך בשמו, מקיש ברכה לשרות, מה שרות בעמידה, דכתיב: לעמד לשרת, אף ברכה בעמידה. כה תברכו בנשיאות כפים. אתה אומר בנשיאות כפים, או אינו אלא בנשיאות כפים ושלא בנשיאות כפים, תלמוד לומר (ויקרא ט, כב): וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים. רבי יונתן אומר אי מה להלן ראש חדש וקרבן צבור וכהן גדול, אף כאן ראש חדש וקרבן צבור וכהן גדול. תלמוד לומר (דברים כז, יב): כי בו בחר ה' וגו' הוא ובניו, מקיש בניו לו, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים, וכתיב (דברים כז, יב): כל הימים, ואתקש ברכה לשרות. כה תברכו, בשם המפרש, אתה אומר בשם המפרש או אינו אלא בכנוי, תלמוד לומר: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם בשם המיחד לי. יכול אף בגבולין, נאמר כאן: ושמו את שמי, ונאמר להלן (דברים יב, ה): לשום את שמו, מה להלן בית המקדש, אף כאן בית המקדש. מכאן אמרו במקדש בשם המפרש ובמדינה בכנוי, דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר הרי הוא אומר (שמות כ, כא): בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו', זה מקרא מסרס, שבכל מקום שאני אבוא אליך וברכתיך, שם אזכיר את שמי, והיכן אני נגלה אליך, בבית הבחירה, אף אתה לא תהא מזכיר את שמי אלא בבית הבחירה, מכאן אמרו שם המפרש אסור לומר בגבולין. כה תברכו וגו', אין לי אלא ברכה לישראל, ברכה לגרים, לנשים ולעבדים משחררים מנין, תלמוד לומר (במדבר ו, כג): אמור להם לכלן. כה תברכו את בני ישראל, פנים כנגד פנים. או ערף מול פנים, תלמוד לומר: אמור להם, פנים כנגד פנים, כאדם שאומר לחברו. אמור להם, מכאן שהחזן צריך לומר להם שיאמרו, אם שני כהנים הם שיעלו לדוכן, צריך שיאמר להם החזן: כהנים ברכו. ואם אינו אלא כהן אחד, אינו צריך לומר, שנאמר: אמור להם לשנים. אמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלש עשה: כה תברכו, אמור להם, ושמו את שמי. אמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שאינו עוקר את רגליו לעלות אצל התבה בברכת עבודה, שוב אינו עולה, שנאמר (ויקרא יט, כב): וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת, מה להלן בעבודה, אף כאן בעבודה. אמר רבי שמלאי בית הכנסת שכלם כהנים, כלם עולים לדוכן, והוא דאשתירו עשרה ישראל שעונין אמן. בית הכנסת שכלה כהנים, מקצתן עולים לדוכן, מקצתם עונים אמן. העם שאחורי הכהנים אינן בכלל ברכה, ולכך היו הכהנים עולים אל הארון כדי שיהיו כל העם בפניהם. אמר רבי שמעון בן פזי כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו, שנאמר (תהלים קלד, ב): שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים, אמר להם מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא, ולא פסעתי על ראשי עם קדש, ולא נשאתי את כפי בלא ברכה. מאי מברך אשר קדשנו בקדשתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה. כי עקר הכהן רגליו לעלות לדוכן מאי אמר, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל, שלא יהא בה מכשל ועון. וכי מסים לברך ומחזיר פניו מן הצבור מאי אמר, רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו. אמר רב חסדא אין הכהנים רשאים לכף קשרי אצבעות ידם עד שיחזירו פניהם מן הצבור, ואין הקורא רשאי לקרות ברכת כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור, ואין הכהנים רשאים להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הצבור, ואין הכהנים רשאים להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום, ואינם רשאין לעקר רגליהם ולילך עד שיגמר שליח צבור שים שלום. בזמן שהכהנים מברכין העם מה הצבור אומרים, אמר רבי זירא (תהלים קג, כ כב): ברכו ה' מלאכיו וגו', ברכו ה' כל צבאיו וגו' ברכו ה' כל מעשיו וגו'. היכן אומר אותן, רב יוסף אמר בין כל ברכה וברכה. רב אמר בהזכרת השם. פליגי בה רב מארי ורב זביד, חד אמר פסוק כנגד פסוק, וחד אמר בכל פסוק אומר לכל שלשת הפסוקים. במוסף של שבת כשהכהנים מברכים מה הצבור אומרים, אמר רב אסי (תהלים קלד, א ב): שיר המעלות הנה ברכו את ה' וגו' שאו ידיכם וגו' (תהלים קלה, כא): ברוך ה' מציון וגו'. ולמה אינו אומר (תהלים קלד, ג): יברכך ה' מציון וגו', שכתוב בההוא ענין, אמר רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי, מתוך שהתחיל בברכותיו של הקדוש ברוך הוא, מסים בברכותיו של הקדוש ברוך הוא. במנחה של תעניות מאי אמרי, אמר רב אחא בר יעקב (ירמיה יד, ז ט): אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו. מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון. למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו ה' ושמך עלינו נקרא. בנעילה של יום הכפורים מאי אמרי (תהלים קכח, ד ו): הנה כי כן יברך גבר ירא ה'. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום על ישראל. אמר רבי חיא בר אבא כל האומרן בגבולין אינו אלא טועה, אמר רבי חנינא בר פפא תדע דבמקדש נמי לא לבעי לממרינהו, כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מאזין. אמר רב אחא בר חנינא תדע דבגבולין נמי מבעי לממרינהו, כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מסביר פנים. אמר רבי אבהו מריש הוה אמינא להני קראי, כיון דחזינא לרבי אבא דמן עכו דלא אמר להו, אנא נמי לא אמינא להו. מכאן שאין אומרין אותו בגבולין. במדינה אומרים ברכת כהנים שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת, כל כך למה, שאין עונין אמן במקדש. תני מנין שאין עונין אמן במקדש, שנאמר (נחמיה ט, ה): קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהלה. מנין שעל כל ברכה תהלה, שנאמר: ומרומם על כל ברכה ותהלה, על כל ברכה וברכה תן לו תהלה. במדינה נושאין כפיהם כנגד כתפותיהם, ובמקדש על גבי ראשיהם, חוץ מכהן גדול שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ. אמור להם, מלא. אמר להם הקדוש ברוך הוא לכהנים, לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכים את ישראל תהיו מברכים אותם באנגריא ובבהלות, אלא תהיו מברכין בכונת הלב, כדי שתשלם הברכה בהן, לכך נאמר אמור להם.
Bamidbar Rabbah 12:8 רבי יהודה אמר

ביום, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ג, יא): צאינה וראינה בנות ציון וגו', מדבר בעת ששרתה השכינה במשכן. צאינה וראינה, כמה דתימא (ויקרא ט, כד): וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם. בנות ציון, המצינים לו במילה, שאלולי שהיו מהולים לא היו יכולין להביט בשכינה, אלא נופלים היו כשם שנפל אברהם, שנאמר (בראשית יז, ג): …
ביום, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ג, יא): צאינה וראינה בנות ציון וגו', מדבר בעת ששרתה השכינה במשכן. צאינה וראינה, כמה דתימא (ויקרא ט, כד): וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם. בנות ציון, המצינים לו במילה, שאלולי שהיו מהולים לא היו יכולין להביט בשכינה, אלא נופלים היו כשם שנפל אברהם, שנאמר (בראשית יז, ג): ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים. וכן בבלעם אומר (במדבר כד, ד טז): נפל וגלוי עינים. וכן הוא אומר (ויקרא ט, ו): "ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'. מהו זה הדבר, על המילה אמר להם, כמה דתימא (יהושע ה, ד): וזה הדבר אשר מל יהושע. אשר צוה ה', לעשות לאברהם, משל לחנוני אחד שהיה לו אוהב והיה כהן, והיה לו טמאה בתוך ביתו של אוהבו, והיה מבקש להביאו בתוך ביתו. אמר לו הכהן אם אתה מבקש כדי שאבוא לתוך ביתך, שמע לי והסר טמאה מתוך ביתך. וכשידע החנוני שאין שם טמאה, הלך והביא הכהן אל ביתו. כך הקדוש ברוך הוא כיון שבקש להראות לאברהם אוהבו, היתה ערלה תלויה בו, כיון שמל עצמו מיד נגלה, שנאמר (בראשית יז, כו): בעצם היום הזה נמול אברהם, ואחר כך (בראשית יח, א): וירא אליו ה'. לפיכך אמר להם משה, המילה צוה האלהים לעשות לאברהם אביכם בעת שבקש להראות לו, אף אתם מי שיש בכם ערל יצא וימול עצמו וירא אליכם כבוד ה', לכך אמר שלמה: צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, במלך שהוא חפץ בשלמים, כמה דתימא (בראשית יז, א): התהלך לפני והיה תמים, שהערלה מום היא בגוף. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שברא בריותיו שלמים, ברא חמה וירח על מלאתן, וכל מעשה בראשית בקומתם נבראו, שנאמר (בראשית ב, א): הארץ וכל צבאם. בר קפרא אמר אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שהשלים מעשיו לאוהביו, השלים אש לאברהם, חרב ליצחק, מלאכים ליעקב. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שהוא עושה שלום בין בריותיו, החיות של אש והרקיע של שלג. החיות של אש, שנאמר (יחזקאל א, יד): והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק. והרקיע של שלג, שנאמר (יחזקאל א, כב): ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח וגו', ולא זה מכבה את זה ולא זה מכלה את זה. אמר רבי יוחנן כתיב (איוב כה, ב): המשל ופחד עמו וגו', המשל, זה מיכאל, והוא של שלג, ופחד, זה גבריאל, והוא של אש, מהו עמו, מושלים לו, לא זה מזיק את זה ולא זה מזיק את זה. אמר רבי אבין לא סוף דבר בין מלאך למלאך אפלו במלאך עצמו הוא עושה שלום, ואית ביה חמש אפין, הדא הוא דכתיב (דניאל י, ו): וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק וגו', לא זה מכבה את זה ולא זה מכלה את זה. כתיב (דניאל ז, י): נהר די נור נגד ונפק, והרקיע של מים, שנאמר (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו, ולא זה מכבה את זה ולא זה מכלה את זה. אמר רבי יעקב דכפר חנן (איוב כה, ב): עשה שלום במרומיו, מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה. אמר רבי יוחנן לית מזל חמי במה דקדם ליה ולית מזל חמי במה דלעיל מיניה, אלא במה דלרע מיניה, כהדין בר נש דהוא נחית בסולמא הפוך לאחוריו. תני רבי שמעון בן יוחאי אומר הרקיע הוא של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה, ואפלו בין המכות הוא עושה שלום, הדא הוא דכתיב (שמות ט, כד): ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר צלוחיות של ברד מלאות אש. רבי נחמיה אמר אש וברד פתוכים זה בזה. אמר רבי חנן טעמיה דרבי יהודה כהדא פרטתא דרומנא דחרצינתה מתחמיא מלגו. טעמיה דרבי נחמיה כהדא שאשיתא דקנדילא דמיא ומשחא מערבים כחדא והיא דלקא מן גביהון. אמר רבי יהודה בן רבי סימון מהו מתלקחת, מיתא ומתקהלא לעשות שליחותה בשביל לעשות רצון בוראה. אמר רב אדא למלך שהיו לו שני לגיונות קשים והיו מריבים זה לזה, וכיון שהגיע מלחמתו של מלך, עשו שלום זה עם זה ובאו ועשו מלחמתו של מלך. כך אש וברד מריבים זה לזה, וכיון שראו מלחמתו של הקדוש ברוך הוא במצרים, נאמר: ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד, נס בתוך נס, לכך נאמר: "במלך שלמה. (שיר השירים ג, יא): בעטרה שעטרה לו אמו, אמר רבי יצחק חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שעשתה בת שבע עטרה לשלמה בנה, אלא עטרה זה אהל מועד, כעטרה הזאת שמקבעת באבנים טובות ומרגליות ומעטרת בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש. אמר רב חוניא, שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אלעזר בן רבי יוסי, אמר לו אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, אמר לו הן, למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה יותר מדאי, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותו, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אמו. כך היה הקדוש ברוך הוא מחבב את ישראל, קראן (שיר השירים ה, ב): אחתי רעיתי יונתי תמתי, לא זז מחבבן עד שקראן אמו, הדא הוא דכתיב (ישעיה נא, ד): הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו, ולאמי כתיב, עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו, אמר לו אלולי לא יצאתי לעולם אלא לשמע טעם זה מפיך די. דבר אחר, אמו, אמתו. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה עשו לי משכן, היה לו להעמיד ארבע קונטיסים ולמתח את המשכן עליהם, אלא מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה למעלן אש אדמה, אש ירקה, אש שחורה, אש לבנה, אמר לו: כתבנית (שמות כה, מ): אשר אתה מראה בהר. רבי ברכיה בשם רבי בצלה, למלך שהיה לו לבוש משבח עשוי במרגליטון, אמר לבן ביתו עשה לי כזה, אמר לו אדוני המלך יכול אני לעשות כמותו, אמר לו אני בכבודי ואתה בסממניך. כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, אלהי יכול אני לעשות כאלה, אמר לו כתבנית אשר אני וגו' (שמות לה, לה) (שמות לח, כג): בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה אם את עושה מה שלמעלה למטה, אני מניח סנקליטון שלי של מעלה וארד ואצמצם שכינתי ביניהם למטה, למעלה (ישעיה ו, ב): שרפים עמדים, אף למטה (שמות כו, טו): עצי שטים עמדים. העמד אין כתיב כאן אלא עמדים, כנתון באסטרטיא של מעלה, הדא הוא דכתיב: שרפים עמדים ממעל לו, מה למעלה כוכבים, אף למטה כוכבים. אמר רבי חיא בר אבא מלמד שהיו קרסי הזהב נראין במשכן ככוכבים הקבועים ברקיע. (שיר השירים ג, יא): ביום חתנתו, זה סיני, חתונין היו, שנאמר (שמות יט, י): וקדשתם היום ומחר. וביום שמחת לבו, זה מתן תורה, שנאמר (שמות לא, יח): ויתן אל משה ככתו וגו', ככלתו כתיב. דבר אחר ביום חתנתו, זה אהל מועד. וביום שמחת לבו, זה בית העולמים. ומנין לאהל מועד שחתונין היו, דכתיב: ביום כלות משה להקים את המשכן, כלת כתיב, ביומא דעלת כלתא לגננא.
Bamidbar Rabbah 13:4 אמר רבי יהודה ברבי אלעאי

המקריב וגו', הדא הוא דכתיב (תהלים עו, ב): נודע ביהודה אלהים וגו', זה שאמר הכתוב (איוב טו, יח): אשר חכמים יגידו וגו', זה יהודה שהודה ואמר (בראשית לח, כו): צדקה ממני, ולא כחד מיעקב, ולפי שהציל תמר ושני בניה מן השרפה, דכתיב (בראשית לח, כד): ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף, לכך הצלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן ה …
המקריב וגו', הדא הוא דכתיב (תהלים עו, ב): נודע ביהודה אלהים וגו', זה שאמר הכתוב (איוב טו, יח): אשר חכמים יגידו וגו', זה יהודה שהודה ואמר (בראשית לח, כו): צדקה ממני, ולא כחד מיעקב, ולפי שהציל תמר ושני בניה מן השרפה, דכתיב (בראשית לח, כד): ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף, לכך הצלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש, דכתיב (דניאל ג, כח כט): ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו וגו', ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן וגו', ולכך אמר נודע ביהודה אלהים וגו'. דבר אחר נודע ביהודה אלהים, כשירד דניאל לגוב אריות והצל, דכתיב (דניאל ו, כו כח): באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא וגו' מן קדמי שים טעם די בכל שלטן מלכותי להון זיעין וגו' משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין וגו'. הוי: נודע ביהודה אלהים, מפני מה הצל דניאל מן האריות, לפי שהתפלל לפני הקדוש ברוך הוא שנקרא אריה, דכתיב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, ודניאל משבט יהודה שנקרא אריה, שנאמר (בראשית מט, ג): גור אריה יהודה, וכתיב (דניאל א, ו): ויהי בהם מבני יהודה דניאל וגו', יבוא אריה ויציל אריה מפי אריה. דבר אחר, מפני שנדמה לאריות, שהוא אריה, לכך לא הזיקוהו. מפני מה לא השלך לכבשן, מפני שהיה אלוהו של נבוכדנצר, דכתיב (דניאל ב, מו): ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה. דבר אחר, מפני שהיה נשרף, דכתיב (דברים ז, כה): פסילי אלהיהם תשרפון באש, לכך זמן הקדוש ברוך הוא בלבו של דריוש שלא יטילנו לכבשן האש להודיע גבורתו. דבר אחר נודע ביהודה אלהים, הדא הוא דכתיב (הושע ה, ט): אפרים לשמה תהיה וגו', אפרים לשמה תהיה, כמשמעו, (הושע ה, ט): ביום תוכחה, כמה דתימא (ישעיה לז, ג): יום צרה ותוכחה ונאצה. (הושע ה, ג): בשבטי ישראל, בשבתי בתוכם, בשכני בתוכם. (הושע ה, ג): הודעתי נאמנה, כמה דתימא (תהלים יט, ח): עדות ה' נאמנה, בשעה שגלו השבטים ולא גלו יהודה ובנימין, התחילו אמות העולם אומרים נשא להם פנים בשביל שהיו בני אכסניא שלו ולא הגלם, וכשגלו הודיע האלהים אותו עון בעולם, (הושע ה, י): היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי, הוי: נודע ביהודה אלהים, דבר אחר נודע ביהודה, כמה דתימא (תהלים כז, ג): אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי וגו', מהו אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, באיזה זאת, במה שאמר משה (דברים לג, ז): וזאת ליהודה ויאמר וגו'. (תהלים עו, ב): בישראל גדול שמו, הדא הוא דכתיב (משלי יט, כט): נכונו ללצים שפטים וגו', נכונו לעוברי עברות דינין, משל לאחד שהיה רוכב על הבהמה אם אינה סוחרת אינו מלקה, ואם סוחרת מלקה, כך אמר הקדוש ברוך הוא: נכונו ללצים שפטים, אמר הקדוש ברוך הוא עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו חמשה מגלבין, שאת, ספחת, בהרת, שחין, מכוה. ואית דאמרי: צרעת, ונתק. כנגד חמשה תורות, שנאמר (ויקרא יד, נד נו): זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק וגו' ולשאת ולספחת ולבהרת. לעבד רע שהיה נמכר, והלך אחד לקנותו, ידע בו שהוא רע לקח עמו כבלים ומגלבים שאם יסרח יהא רודה אותו בהן, כשסרח הביא כבלים וכבלו והכהו במגלבין, אמר לו העבד אדוני, יודע היית תחלה שאני עבד רע למה קנית אותי, אמר לו לפי שהייתי יודע שאתה רע מעללים, לכך התקנתי כמו כן לאסרך ולהלקותך, שאם תסרח תלקה בהם. כך אמר הקדוש ברוך הוא עד שלא בראתי אדם אני ידעתיו (בראשית ח, כא): כי יצר לב האדם רע מנעריו, אוי לה לעסה שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה, ולכך נאמר: נכונו ללצים שפטים. מהו (משלי יט, כט): מהלמות, שלש תבות, אמר רבי ברכיה, מה לו מות. אמר רבי אבין משל למטרונה שנכנסה לפלטין וחמת שוטיא ובורדוליא והיא מדחלא, אמרו לה בני פלטין דידה לא תדחלי, אלו לעבדים ולשפחות הם, אבל את לאכל ולשתות ולהתכבד. כך כנסת ישראל כששמעו פרשת אלות ונגעים התחילו מתיראין, אמר להם משה אלו לעובדי כוכבים, אבל אתם לאכל ולשתות ולעסק בתורה. (משלי לא, יד): היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה, הוי: בישראל גדול שמו. דבר אחר בישראל גדול שמו, הדא הוא דכתיב (מלאכי א, יא): כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים גו', וכי בכל מקום מקריבים קטרת ומנחה לשם הקדוש ברוך הוא, אלא בכל מקום שישראל עומדים ומתפללים תפלת מנחה, עליה נאמר מנחה כמשמעו, ואומר (מלכים א יח, לו): ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא. מגש, זו תפלת שחרית, כמה דתימא (בראשית יח, כג): ויגש אברהם וגו' בתפלה. מקטר, זו תפלת ערבית, כמה דתימא (תהלים קמא, ב): תכון תפלתי קטרת לפניך וגו', הוי: גדול שמי בגוים, בכל מקום שישראל עומדים שם, לכך נאמר: גדול שמי בגוים. דבר אחר נודע ביהודה אלהים, בזמן שינקם מאויביהם, כמה דתימא (יואל ד, יט): מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה וגו', (יואל ד, כא): ונקיתי דמם לא נקיתי וגו', הוי: נודע ביהודה אלהים, כמה דתימא (תהלים ט, יז): נודע ה' משפט עשה בפעל כפיו וגו'. נודע ביהודה אלהים. אמר רבי יהודה ברבי אלעאי, כשעמדו ישראל על הים היו השבטים מדינים אלה עם אלה, זה אומר אני יורד תחלה וזה אומר אני יורד תחלה, קפץ נחשון לתוך גלי הים וירד, ועליו אמר דוד (תהלים סט, ב): הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה: ידידי שוקע בים ואתה מתפלל, (שמות יד, טו): דבר אל בני ישראל ויסעו, הוי: נודע ביהודה אלהים, ולפיכך הגדיל הקדוש ברוך הוא שמו של נחשון בישראל שזכה להקריב ראשון, שנאמר: ויהי המקריב ביום הראשון וגו', הוי: בישראל גדול שמו.
Bamidbar Rabbah 13:8 רבי יהודה אומר

וקרבנו קערת כסף וגו' (במדבר ז, יג), הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, ז): כלך יפה רעיתי ומום אין בך, מדבר בישראל, תני רבי שמעון בן יוחאי, בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני לקבל את התורה ולא היו בהם לא סומים ולא חרשים ולא שוטים ולא אלמים ולא פסחים ולא חגרים, ועל אותה שעה הוא אומר: כלך יפה רעיתי ומום אין בך, ע …
וקרבנו קערת כסף וגו' (במדבר ז, יג), הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, ז): כלך יפה רעיתי ומום אין בך, מדבר בישראל, תני רבי שמעון בן יוחאי, בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני לקבל את התורה ולא היו בהם לא סומים ולא חרשים ולא שוטים ולא אלמים ולא פסחים ולא חגרים, ועל אותה שעה הוא אומר: כלך יפה רעיתי ומום אין בך, עד שחטאו בעגל ונעשו בהם זבים ומצרעים, כמה דתימא (שמות לב, כה): וירא משה את העם כי פרע וגו', וכתיב (ויקרא יג, מה): והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע, ועל אותה שעה הוא אומר (במדבר ה, ב): וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב, אבל לפני הר סיני כלם שלמים היו, הוי: כלך יפה רעיתי וגו'. דבר אחר כלך יפה רעיתי, מדבר בשבטים, ואם תאמר כיצד היו כלם יפים, שהרי יעקב אביהם ברך לשבטים ומקנתר לראובן ושמעון ולוי, והיאך אתה אומר: כלך יפה רעיתי, אמר רבי אלעזר אף על פי שברך את השבטים האחרונים וקנתר לראשונים, אלא חזר וברכם, שנאמר (בראשית מט, כח): כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וגו', עשה אותם יונקים זה מזה. מהו (בראשית מט, כח): ויברך אותם איש אשר כברכתו וגו', משברכן חזר וברכן, אלא מלמד כשברך יעקב אבינו את בניו והיה מושלן בחיות, משל יהודה באריה (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה. משל דן בנחש, (בראשית מט, יז): יהי דן נחש וגו'. נפתלי באילה (בראשית מט, כא): נפתלי אילה שלחה וגו'. בנימן בזאב, (בראשית מט, כז): בנימין זאב יטרף, אף על פי כן חזר וקרא כלם אריות, כלם נחשים, כלם אילות, כלם זאבים. תדע לך שהוא כן, שהרי דן שקראו נחש חזר וקראו אריה, (דברים לג, כב): דן גור אריה וגו', הא למדת שחזר וכלל ראובן ושמעון ולוי בברכת אחיהם, לקים מה שנאמר: כלך יפה רעיתי וגו', ולכך חזר הכתוב ומנה לראובן ושמעון ולוי לעצמם בספר ואלה שמות, ולא מנה השבטים אחרים. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר לכך מנה ראובן ושמעון ולוי לעצמם, שכל השבטים לא שמרו יחוסיהם במצרים וראובן ושמעון ולוי שמרו יחוסיהם, לכך הוא מונה שם יחוסם. רבי נחמיה אומר כל השבטים היו עובדי עבודת כוכבים במצרים ושבט ראובן ושמעון ולוי לא עבדו עבודת כוכבים, ולכן זכו למנות לעצמם. ורבנן אמרין כל השבטים לא הנהיגו שררה במצרים ראובן ושמעון ולוי הנהיגו שררה במצרים, מת ראובן נתנו שררה לשמעון, מת שמעון נתנו שררה ללוי, מת לוי בקשו לתת שררה ליהודה ויצאת בת קול ואמרה להם הניחו אותה עד שיגיע זמנה, אימתי הגיע זמנה, לאחר מיתתו של יהושע (שופטים א, א ב): ויהי אחרי מות יהושע וישאלו וגו' ויאמר ה' יהודה יעלה וגו'. רבי לוי ורבי חנין, חד מנהון אמר לכך חזר ויחס אלו שלשה השבטים מפני שקנתרן אביהם. ואחרינא אמר מפני שיחסן אצל משה ואהרן. ולית אנן ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא, ממה דאמר רבי יודן בשם רבי יהודה בר רבי סימון בשם רבי חנין בשם רבי שמואל בר יצחק (משלי טו, לא): אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין, הוי הוא רבי חנין דאמר מפני שקנתרן. ולפי שקבלו תוכחת אביהם זכו להתיחס בצד משה ואהרן, לכך נאמר: כלך יפה רעיתי וגו'. דבר אחר כלך יפה רעיתי וגו', לפי שירמיה אומר (ירמיה ו, ל): כסף נמאס קראו להם, ויחזקאל קורא אותם סיגים (יחזקאל כב, יח): בן אדם היו לי בית ישראל לסיג וגו', בא זכריה ואמר (זכריה ד, ב): ראיתי והנה מנורת וגו', של זהב היא כלה, לקים מה שנאמר: כלך יפה רעיתי וגו'. דבר אחר כלך יפה וגו', מדבר בנשיאי השבטים בעת שהקריבו לחנכת המזבח, לא הקריבו כלם ביום אחד אלא כל אחד ואחד יומו, כמה דתימא (במדבר ז, יא): נשיא אחד ליום, יכול מי שהקריב ראשון הוא היה חביב יותר, ויהודה שהקריב תחלה הוא יהיה חביב מכלם, לכך אמר רבי חלבו, בכל השבטים כתיב: קרבנו, קרבנו, ובנשיא יהודה כתיב: וקרבנו, אתמהא, הוא הקריב ראשון ואמר: וקרבנו, לא היה צריך לומר כן, אלא הראשון קרבנו, והאחרונים וקרבנו, למה כן, אמר רבי ברכיה הכהן בר רבי, בשביל יהודה שהקריב ראשון, שאם בא להתגאות על אחיו ולומר אני מכבד מכם שאני הקרבתי תחלה, הם משיבים אותו ואומרים לו אתה הוא שהקרבת אחרון, שכך כתיב וקרבנו, עשה אותך טפלה לאחיך, הוי: כלך יפה וגו':
Bamidbar Rabbah 13:12 רבי יהודה אומר

דבר אחר, וקרבנו, למה וי"ו יתרה, רבי ביבי בשם רבי ראובן שתא, כנגד ששה דברים שנטלו מאדם הראשון ועתידים לחזר על ידי בן נחשון הוא משיח, אלו הן ששה דברים שנטלו מאדם הראשון: זיוו, וחייו, וקומתו, ופרות הארץ, ופרות האילן, ומאורות. זיוו, שנאמר (איוב יד, כ): משנה פניו ותשלחהו. חייו מנין, שנאמר (בראשית ג, יט): …
דבר אחר, וקרבנו, למה וי"ו יתרה, רבי ביבי בשם רבי ראובן שתא, כנגד ששה דברים שנטלו מאדם הראשון ועתידים לחזר על ידי בן נחשון הוא משיח, אלו הן ששה דברים שנטלו מאדם הראשון: זיוו, וחייו, וקומתו, ופרות הארץ, ופרות האילן, ומאורות. זיוו, שנאמר (איוב יד, כ): משנה פניו ותשלחהו. חייו מנין, שנאמר (בראשית ג, יט): כי עפר אתה ואל עפר תשוב. קומתו, שנאמר (בראשית ג, ח): ויתחבא האדם וגו', שעשה קומתו מאה אמה. פרות הארץ ופרות האילן, (בראשית ג, יז): ארורה האדמה בעבורך וגו'. מאורות (ישעיה כד, כג): וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'. מנין שגנזם, דכתיב (איוב לח, טו): וימנע מרשעים אורם וגו'. ומנין שעתידים לחזר לימות המשיח, זיוו מנין, שנאמר (שופטים ה, לא): ואהביו כצאת השמש בגברתו, חייו (ישעיה סה, כב): כי כימי העץ ימי עמי. תני רבי שמעון בן יוחאי אין עץ אלא תורה, דכתיב (משלי ג, יח): עץ חיים היא למחזיקים בה. קומתו (ויקרא כו, יג): ואולך אתכם קוממיות, תני רבי חיא בקומה זקופה, ואין יראים מכל בריה. רבי שמעון אומר מאתים אמה, קוממיות קומה של מיות. רבי יהודה אומר מאה אמה כאדם הראשון. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר שלש מאות אמה, שנאמר קוממיות, ק' מאה, מיות מאתים. רבי אבהו אומר תשע מאות אמה. רב הונא בשם רבי דוסא טעמיה דרבי אבהו, דכתיב: כימי העץ ימי עמי, וסדן של שקמה עושה בארץ שש מאות שנה, והולד הזה יוצא ממעי אמו אמה גדומא, צא וחשב אמה ומחצה לכל שנה, את מוצא תשע מאות אמות. פרות הארץ ופרות האילן מנין, דכתיב (זכריה ח, יב): כי זרע השלום הגפן וגו'. מאורות מנין (ישעיה ל, כו): והיה אור הלבנה כאור החמה:
Bamidbar Rabbah 14:1 רבי יהודה אומר

ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד (במדבר ז, מח), הדא הוא דכתיב (תהלים ס, ט): לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי, תנינן תמן שלשה מלכים ארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא, שלשה מלכים: ירבעם ואחאב ומנשה. רבי יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר (דברי הימים ב לג, יג): ויתפלל …
ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד (במדבר ז, מח), הדא הוא דכתיב (תהלים ס, ט): לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי, תנינן תמן שלשה מלכים ארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא, שלשה מלכים: ירבעם ואחאב ומנשה. רבי יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר (דברי הימים ב לג, יג): ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו. אמרו למלכותו השיבו ולא השיבו לחיי העולם הבא. ארבעה הדיוטות: בלעם ודואג ואחיתפל וגיחזי. מי מנאן אמר רב אנשי כנסת הגדולה מנאום. אמר רב יהודה אמר שמואל בקשו לצרף את שלמה עמהם ובא דמות דיוקנו של דוד ונשתטח לפניהם, לא השגיחו עליו, יצאת אש מבית קדשי הקדשים ולהטה סביבותיהם ולא השגיחו עליה, יצאה בת קול ואמרה להן (משלי כב, כט): חזית איש מהיר במלאכתו וגו', מי שהקדים ביתי לביתו, ולא עוד שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה, יתיצב לפני חשכים, לאו, אלא לפני מלכים יתיצב, (משלי כב, כט): בל יתיצב לפני חשכים, ולא השגיחו עליה. חזרה ואמרה להם (איוב לד, לג): המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר, מיד נמנעו מלצרפו עמהם. דורשי רשומות אומרים כולהם יש להם חלק לעולם הבא חוץ מבלעם, מה טעם (תהלים ס, ט): לי גלעד ולי מנשה וגו' מואב סיר רחצי וגו'. לי גלעד זה אחאב מלך ישראל שמת ברמות גלעד. ולי מנשה, כמשמעו, זה מנשה בן חזקיה. ואפרים מעוז ראשי, זה ירבעם בן נבט אפרתי. יהודה מחקקי, זה אחיתפל דקא אתי מיהודה. מואב סיר רחצי, זה גיחזי שלקה על ידי רחיצה. על אדום אשליך נעלי, זה דואג האדומי, אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ומה נעביד מלכא דישראל מקללין, (תהלים נה, כד): אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, אמר הקדוש ברוך הוא עלי לעשותם רעים אלו לאלו, הדא הוא דכתיב (תהלים ס, י): עלי פלשת התרועעי, עלי לפלש להם מעשים טובים ולעשותן רעים אלו לאלו. תמן אמרו כתיב: עלי פלשת התרועעי, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא אם יבוא מי שהרג את הפלשתי והוריש את בניך גת, מה אתה עושה לו, אמר להם עלי לעשותן רעים זה לזה. דבר אחר, לי גלעד ולי מנשה, לפי שיש מחלקת הרבה על המשוחים, יש אומרים שבעה, שנאמר (מיכה ה, ד): והקמנו עליו שבעה רעים. ויש אומרים שמונה, (מיכה ה, ד): ושמנה נסיכי אדם. ואינו אלא מה שמפרש ארבעה, שנאמר (זכריה ב, ג ד): ויראני ה' ארבעה חרשים, ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו וגו'. ואלו הן ארבעה חרשים, דוד בא ומפרש, לי גלעד, זה אליהו שהיה מתושבי גלעד. ולי מנשה, זה משיח שעומד מבניו של מנשה, שנאמר (תהלים פ, ג): לפני אפרים ובנימן ומנשה, ואפרים מעוז ראשי, זה משוח מלחמה שבא מאפרים, שנאמר (דברים לג, יז): בכור שורו הדר לו. יהודה מחקקי, זה הגואל הגדול שהוא בא מבני בניו של דוד. מואב סיר רחצי, מהו מואב סיר רחצי, אמר האלהים אף כשיבואו הגואלים הללו איני בא ומסיען עד שיבואו המואביות עמהם. על אדום אשליך נעלי, מה אני עושה שולף מנעלי ודורכן ורומסן בעקבי, וכן הוא אומר (ישעיה סג, ג): פורה דרכתי לבדי וגו', משלו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שבנה ארבעה פלטרין בארבע מדינות, נכנס לראשונה אכל ושתה ולא שלף נעלו, וכן לשניה וכן לשלישית, כשבא לרביעית אכל ושתה ושלף נעלו, אמר להם צאו והביאו לי כל אנשים גדולים שיש במדינה הזאת ויערכו לפני לחם. אמרו לו מפני מה כשנכנסת לראשונה אכלת ושתית ולא שלפת נעליך, ובזו שלפת נעליך ואכלת ושתית. אמר להם כשנכנסתי לראשונה לא היתה דעתי מישבת עלי, וכן לשניה, וכן לשלישית, בכל עת הייתי אומר אימתי אראה אותה שעה שאכנס באחרונה, ועכשו שנכנסתי מיד נתישבה דעתי עלי. אף כך הקדוש ברוך הוא עשה מלחמה בפרעה ובעמלק ובסיסרא ובסנחריב ובנבוכדנצר ובהמן ובמלכי יונים ולא נתקררה דעתו עד שיעשה נקמה באדום בעצמו, הוי (תהלים ס, י): על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי, אני אפיל שתותיה של אדום ואביא גאלתכם, וכן הוא אומר (מלאכי א, ד ה): המה יבנו ואני אהרוס וגו' ועיניכם תראינה. דבר אחר, לי גלעד ולי מנשה וגו', מדבר בדוד בעת שמת שאול עמד אבנר בן נר והמליך לאיש בשת בן שאול על הגלעד ועל יזרעאל ועל אפרים, כמה דתימא (שמואל ב ב, ח): ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח את איש בשת וגו', ואומר (שמואל ב ב,, ט): וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים וגו', ויזרעאל היה למנשה, שכן כתוב (יהושע יז, טז): ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל הכנעני הישב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל, התחיל דוד אומר אף על פי שאבנר מחזיק בבן שאול להמליכו על אלה השבטים, עתיד הקדוש ברוך הוא להמליכני על כלם, הדא הוא דכתיב: לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי, וכן הוא אומר (שמואל ב ה, ה): ובירושלים מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה. מואב סיר רחצי, לפי שבשעה שברח דוד מפני שאול הוליך אביו ואמו אל מלך מואב, כי היה ירא מפני שאול, והיה בוטח בהם לפי שהיה מרות המואביה, הדא הוא דכתיב (שמואל א כב, ג): וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים. ואומר (שמואל א כב, ד): וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה. ולכך קראו סיר, מה הבשר מתעכל בסיר, כך נתעכלו שם, שהרגם מלך מואב ולא נמלט מהם אלא אח אחד לדוד שברח אצל נחש מלך בני עמון, ושלח מלך מואב אחריו ולא רצה לתנו, והוא החסד שעשה נחש עם דוד, ולפיכך נתגרה עם המואבים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ח, ב): ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה. על אדום אשליך נעלי, כמה דתימא (מלכים א יא, טז): כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, וכתיב (שמואל ב ח, יד): ויהי כל אדום עבדים לדוד. עלי פלשת התרועעי, כמה דתימא (שמואל ב ח, א): ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים. דבר אחר, לי גלעד וגו', אמר סומה בר כתבה בשם רבי שמעון בן לקיש, אמר האלהים אם יאמר לך אדם שאין המתים חיים את אמר לו הרי אליהו שהוא בא מגלעד, שנאמר (מלכים א יז, א): ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד, הוא מעיד שכבר החייתי את המת בנה של צרפית על ידו בעולם הזה, הוי: לי גלעד. ולי מנשה, אם בא אדם לומר שאין האלהים מקבל את השבים, הרי מנשה בן חזקיה יבוא ויעיד שלא הרשיע בריה בעולם לפני כמותו, ובשעת תשובה קבלתיו, שנאמר (דברי הימים ב לג, יג): ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו. אפרים מעוז ראשי, אם יאמר לך אדם שאין האלהים פוקד עקרות, הרי אלקנה שמהר אפרים מעיד שפקדתי את חנה, שנאמר (שמואל א ב, כא): כי פקד ה' את חנה. יהודה מחקקי, אם בא אדם לומר שאין האלהים מציל מן האש, הרי חנניה מישאל ועזריה מעידים שהצלתים מן האש, שנאמר (דניאל ג, כח): די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי וגו'. דבר אחר, יהודה מחקקי, אם יאמר לך אדם שאין הקדוש ברוך הוא מציל מן חיות רעות, הרי דניאל שהיה מיהודה מעיד שהצלתיו מן האריות, כמה דתימא (דניאל ו, כג): אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני. מואב סיר רחצי, אם יאמר לך אדם שאין הקדוש ברוך הוא מרפא את המצרע, הרי נעמן יבוא ויעיד שרפאתיו על ידי רחיצת הירדן והסרתי הצרעת מעליו, כמה דתימא (מלכים ב ה, יד): וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר. ולמה קרא לנעמן מואב, על שם ששמע לעצת עבדיו, כמה דתימא (מלכים ב ה, יג): ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלא תעשה וגו', לכך נקרא שמו מואב על שם אבי. דבר אחר, מואב סיר רחצי, אם יאמר לך אדם שאין הקדוש ברוך הוא מציל מן המים יבוא משה שנקרא אבי, כמה דתימא (דברי הימים א ד, יח): ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדר וגו', שהסרתי אותו מן הטביעה על ידי רחיצת בת פרעה, כמה דתימא (שמות ב, ה ו): ותרד בת פרעה לרחץ על היאר וגו' ותפתח ותראהו את הילד וגו'. על אדום אשליך נעלי, אם יאמר לך אדם שאין הקדוש ברוך הוא מציל מן העץ, יבוא מרדכי ויעיד שהצלתיו מן העץ שהכין לו המן שהיה עמלקי מזרע אדום, והשבתי לו גמולו בראשו (אסתר ט, כה): ותלו אתו ואת בניו על העץ, לכך נאמר על אדום אשליך נעלי, על המן האדומי השלכתי נעלי, שהמתי אותו בחנק בנעילת גרונו. עלי פלשת התרועעי, אם יאמר לך אדם שאין הקדוש ברוך הוא מציל חלש מיד גבור בלא חרב ובלא חנית, יבוא דוד ויעיד, כמה דאת אמר (שמואל א יז, מז): וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע ה' כי לה' המלחמה, כמה דתימא (שמואל א יז, נב): ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים וגו'. דבר אחר, לי גלעד וגו', מדבר בארבעה שהקריבו באסור במה, לי גלעד, אמר האלהים שלא יבוא אדם ויהרהר אחר אליהו שמגלעד שהקריב באסור במה ובנה מזבח בהר הכרמל והקריב עליו קרבן, ובית המקדש היה קים, והתורה אסרה עליו, שנאמר (דברים יב, יג יד): השמר לך פן תעלה עלתיך וגו' כי אם במקום וגו', אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שאמרתי לו שיעשה כך, שנאמר (מלכים א יח, לו): ובדברך עשיתי, הוי: לי גלעד. ולי מנשה, שלא יאמר אדם ויהרהר אחר גדעון בן יואש שהיה מן מנשה, שנאמר (שופטים ו, טו): הנה אלפי הדל וגו', שהקריב באסור במה. אמר רבי אבא בר כהנא שבע עברות עבר גדעון באותה שעה, שקרב והיה זר, ובן כומרים, והקריב בלילה, ומעצי אשרה, ושור מקצה לעבודת כוכבים, ושור נעבד, ובאסור במה, שהרי המשכן היה בשלה, אמר האלהים אל יהרהר אדם אחריו, לשמי עשה ואני הוא שאמרתי לו, שנאמר (שופטים ו, כה כו): ויהי בלילה ההוא ויאמר לו ה' קח את פר השור אשר לאביך וגו' ובנית מזבח לה' אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה וגו', והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת. הוי ולי מנשה. ואפרים מעוז ראשי, זה יהושע בן נון שבא מאפרים, שנאמר (במדבר יג, ח): למטה אפרים הושע בן נון, אם בא אדם לומר למה בנה מזבח בהר עיבל, כמה דתימא (יהושע ח, ל): אז יבנה יהושע מזבח לה' אלהי ישראל בהר עיבל, והלוא המשכן היה שם, וכתיב בתורה (ויקרא יז, ג): איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו', אמר האלהים אני הוא שאמרתי לו. שנאמר (דברים כז, ה): ובנית שם מזבח לה' אלהיך מזבח אבנים וגו'. וכן הוא אומר (יהושע ח, לא): כאשר צוה משה עבד ה' את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהם ברזל [והעלית] ויעלו עליו עלות וגו', הוי: ואפרים מעוז ראשי. יהודה מחקקי, זה דוד שבא מיהודה, אם יאמר לך אדם למה הקריב דוד באסור במה, שנאמר (שמואל ב כד, כב): ראה הבקר לעלה וגו', אמר האלהים אני הוא שאמרתי לו, שנאמר (שמואל ב כד, יח): הקם לה' מזבח וגו'. מואב סיר רחצי וגו', אלו שלש אמות אסר הקדוש ברוך הוא לישראל לכשיכנסו לארץ לירש את ארצם, מנין, שנאמר (דברים ב, ט): אל תצר את מואב וגו', וכן אדום, דכתיב (במדבר ב, ה): אל תתגרו בם. ארץ פלשתים מנין, דכתיב (שמות יג, יז): ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, קרובה היתה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך (בראשית כא, כג): ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי, ועדין נכדו היה קים, ולעתיד לבוא עתיד הקדוש ברוך הוא להתיר שלשתן לישראל, שנאמר (ישעיה יא, יד): ועפו בכתף פלשתים ימה וגו', ומתרגמין ויתחברון כתף חד לממחי ית פלשתאי, לכך נאמר: עלי פלשת התרועעי. (ישעיה יא, יד): אדום ומואב משלוח ידם, כמה דתימא מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי. דבר אחר (תהלים ס, ט): ואפרים מעוז ראשי, זה שמואל בן אלקנה שהיה אפרתי והקריב באסור במה, שנאמר (שמואל א ז, ט): ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה כליל לה', אמר רבי אבא בר כהנא שלש עברות נעשו בטלה של שמואל, הוא ועורו ומחסר זמן ולוי היה, ומנין שקבל הקדוש ברוך הוא קרבנו, שנאמר (שמואל א ז, ט): ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה', הוי: ואפרים מעוז ראשי. דבר אחר, ואפרים מעוז ראשי, מדבר ביהושע שהיה משבט אפרים והוא עשה מלחמה בשבת, שנאמר (יהושע ו, טו): ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את העיר וגו', ומנין שהיתה שבת, שאין שבעה לעולם בלא שבת, ולפי שהיה יום שבת אותו יום שכבשו את יריחו, לכך החרים את יריחו קדש לה', כמה דתימא (יהושע ו, יז): והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה לה' וגו', אמר יהושע השבת כלה קדש וכל מה שנכבש בשבת יהיה קדש לה', וכן הוא אומר (יהושע ו, יט): וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא לה' אוצר ה' יבוא. אמר רבי ברכיה הכהן כעיר הנדחת עשאה, והרי עיר הנדחת אסורה בהנאה, שנאמר (דברים יג, יז): ושרפת באש את העיר ואת כל שללה וגו', וכן הוא אומר (יהושע ו, כא): ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב. אמר רבי יודא הלוי בר שלום, למד לישראל מה שאמר הקדוש ברוך הוא (במדבר טו, כ): ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה, אמר יהושע הואיל וכבשנו אותה תחלה נקדיש את כל שללה לגבוה. אם יאמר לך אדם היאך חלל יהושע את השבת וגו', אמר לו על פי הקדוש ברוך הוא עשה, שנאמר (יהושע ו, ב ד): ויאמר ה' אל יהושע ראה נתתי וגו' וסבתם את העיר וגו' וביום השביעי תסבו את העיר וגו', ואי אפשר לשבעה ימים בלא שבת, הוי: ואפרים מעוז ראשי. דבר אחר, ואפרים מעוז ראשי, מדבר בנשיא אפרים, שהקריב קרבנו לחנכת המזבח ביום השבת, שנאמר: ביום השביעי נשיא לבני אפרים וגו', מנין שיום השבת היה, לפי שכבר אמרנו אותו יום שהתחילו הנשיאים יום ראשון היה, מכאן את למד שיום שביעי להקרבה שבת היה, שלא תאמר היאך חלל את השבת והלוא אין קרבן יחיד דוחה את השבת וזה הקריב בשבת, אמר הקדוש ברוך הוא לא על פיו עשה שאני אמרתי למשה (במדבר ז, יא): נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח בלא הפסק יקריבו זה אחר זה, הוי: ואפרים מעוז ראשי, לכך נאמר: ביום השביעי נשיא לבני אפרים וגו':
Bamidbar Rabbah 15:11 אמר רבי יהודה

קח את הלוים. הלכה, כמה נימין היו בכנור שהיו הלוים מנגנים בו, אמר רבי יהודה שבע נימין היו בכנור, שנאמר (תהלים טז, יא): שבע שמחות את פניך נעמות, אל תהי קורא שבע, אלא שבע שמחות. וכן דוד אומר (תהלים קיט, קסד): שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. ולימות המשיח נעשית שמונה, שכן דוד אומר בנגון (תהלים ו, א): למנצ …
קח את הלוים. הלכה, כמה נימין היו בכנור שהיו הלוים מנגנים בו, אמר רבי יהודה שבע נימין היו בכנור, שנאמר (תהלים טז, יא): שבע שמחות את פניך נעמות, אל תהי קורא שבע, אלא שבע שמחות. וכן דוד אומר (תהלים קיט, קסד): שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. ולימות המשיח נעשית שמונה, שכן דוד אומר בנגון (תהלים ו, א): למנצח בנגינות על השמינית. ולעתיד לבוא נעשית עשר, שנאמר (תהלים קמד, ט): אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור. ומי התקין להם, שמואל ודוד, שנאמר (דברי הימים א ט, כב): המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם. והם העמידו חלוקי השיר, והיו הלוים עומדים על הדוכן ומזמרים לפני מי שאמר והיה העולם, ראה חבה שחבב הקדוש ברוך הוא את הלוים, כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה הרבה הלוים חביבין לפני, קח אותם לשמי לשררה, מנין ממה שקרינו בענין קח את הלוים.
Bamidbar Rabbah 16:24 רבי יהודה אומר

ויאמר ה' עד אנה ינאצני, הדא הוא דכתיב (משלי א, כה): ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם (משלי א, ל): נאצו כל תוכחתי. מהו ותפרעו, אלא כל טובה שיעצתי עליכם קלקלתם אותה ופרעתם אותה, שנאמר: ותפרעו כל עצתי. מתחלה (שמות ג, ח): וארד להצילו מיד מצרים, ואתם לא עשיתם כן, באתם לים ומיד קלקלתם את העצה, שנאמר (תהלים …
ויאמר ה' עד אנה ינאצני, הדא הוא דכתיב (משלי א, כה): ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם (משלי א, ל): נאצו כל תוכחתי. מהו ותפרעו, אלא כל טובה שיעצתי עליכם קלקלתם אותה ופרעתם אותה, שנאמר: ותפרעו כל עצתי. מתחלה (שמות ג, ח): וארד להצילו מיד מצרים, ואתם לא עשיתם כן, באתם לים ומיד קלקלתם את העצה, שנאמר (תהלים קו, ז): וימרו על ים בים סוף. באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים ירדתי בשבילכם, והייתי מוסר לכל אחד ואחד מכם שני מלאכים, אחד חוגרו זינו ואחד נותן עטרה בראשו. רבי יהודה דצפרין אמר זונים אסר להם, ורבי סימאי אומר פורפירא הלבישן ושם המפרש חקוק עליו, וכל הימים שהיה בידם לא היה דבר רע נוגע בהם, ולא מלאך המות, ולא דבר אחר, וכיון שחטאו אמר להם משה (שמות לג, ה): ועתה הורד עדיך, באותה שעה (שמות לג, ד): וישמע העם את הדבר הרע הזה, מה כתיב (שמות לג, ו): ויתנצלו בני ישראל את עדים, מה עשה הקדוש ברוך הוא במתן תורה הביא למלאך המות אמר לו העולם כלו ברשותך חוץ מאמה זו שבחרתי לי. אמר רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמר מלאך המות לפני הקדוש ברוך הוא על חנם נבראתי בעולם, אמר לו הקדוש ברוך הוא בראתי אותך שתהא משכל בעובדי כוכבים חוץ מאמה זו שאין לך רשות עליה. ראה עצה שיעץ הקדוש ברוך הוא עליהם שיהיו חיים וקימים, שנאמר (דברים ד, ד): ואתם הדבקים וגו', וכן הוא אומר (שמות לב, טז): והמכתב מכתב אלהים הוא חרות, מהו חרות, רבי יהודה אומר חרות מן המלכיות, ורבי נחמיה אומר ממלאך המות, ורבי אומר מן היסורין. ראו עצה שיעץ עליהם הקדוש ברוך הוא, ומיד קלקלו העצה ארבעים יום, לכך נאמר: ותפרעו כל עצתי, אמר להם הקדוש ברוך הוא אני אמרתי שאין אתם חוטאים ותהיו חיים וקימים כמותי, כמו שאני חי וקים לעולם ולעולמי עולמים, (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם, כמלאכי השרת שאין מתים, ובקשתם אחר הגדלה הזאת למות, (תהלים פב, ז): אכן כאדם תמותון, כאדם הראשון שצויתי אותו מצוה אחת שיעשה אותה ויהיה חי וקים לעולם, שנאמר (בראשית ג, כב): הן האדם היה כאחד ממנו, וכן (בראשית א, כז): ויברא אלהים את האדם בצלמו, שיהיה חי וקים כמותו, והוא חבל מעשיו ובטל גזרתי ואכל מן האילן, ואמרתי לו (בראשית ג, יט): כי עפר אתה, אף אתם אני אמרתי אלהים אתם, חבלתם עצמכם כאדם, אכן כאדם תמותון. ומי גרם להם כך ותפרעו כל עצתי, אמר להם הקדוש ברוך הוא, בטובה שהבאתי עליכם בה אתם מכעיסין, באו למדבר והאכלתי להם מן ארבעים שנה, ולא נצרך אחד מהם לנקביו אותן ארבעים שנה, אלא שאכלו את המן והוא נעשה להם בשר, שנאמר (תהלים עח, כה): לחם אבירים אכל איש, ובו הכעיסו אותו, אומר זה לזה אין אתם יודעין שיש לנו כמה ימים שלא עשינו צרכינו, ואדם שאינו עושה צרכו ארבעה ימים או חמשה ימים הוא מת, (במדבר כא, ה): ונפשנו קצה בלחם הקלקל, שהיה קל בתוך מעיהם. אמר הקדוש ברוך הוא במה שהטיבותי להם בו הכעיסוני, שנאמר (ישעיה ה, ד): מה לעשות עוד לכרמי. הלכו המרגלים וראו את הארץ, ואת מוצא בכל מקום שישראל הולך נכר הוא, שנאמר (ישעיה סא, ט): כל ראיהם יכירום. אמר הקדוש ברוך הוא אם רואים להם האמוריים מכירים הם אותן שהן ישראל והורגים אותם, אלא מה אני עושה, על כל מדינה ומדינה שהיו המרגלים נכנסים היה ראש המדינה נגף או מלכה היה נגף, כדי שיהיו עוסקים להוציא מתיהם ואין נותנים דעתם למרגלים, שלא יהרגו אותן, והן הכעיסו בו, כשבאו אצל משה ואצל ישראל אמרו מה הארץ, בכל מקום שנכנסו מתים היו רואים, ומה הניה (במדבר יג, לב): ארץ אכלת יושביה, אמר הקדוש ברוך הוא אני הייתי סבור שאתם נעשין כאבות (הושע ט, י): כענבים במדבר, ולא הייתי סבור שאתם נעשין כסדום, שנאמר (דברים לב, לב): כי מגפן סדם גפנם, (ישעיה ה, ד): מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים. לכך נאמר: עד אנה ינאצני.
Bamidbar Rabbah 18:13 אמר רבי יהודה

ותפתח (במדבר טז, לב), אמר רבי יהודה באותה שעה נפתחו לארץ פיפיות הרבה, שנאמר (דברים יא, ו): בקרב כל ישראל, אמר רבי נחמיה והרי כתיב (במדבר טז, לב): ותפתח הארץ את פיה, אמר לו והיאך את מקים בקרב כל ישראל, אלא שנעשית הארץ כמשפך, וכל היכן שהיה אחד מהם היה מתגלגל ויורד ובא עמו, נמצאת מקים בקרב כל ישראל, ומ …
ותפתח (במדבר טז, לב), אמר רבי יהודה באותה שעה נפתחו לארץ פיפיות הרבה, שנאמר (דברים יא, ו): בקרב כל ישראל, אמר רבי נחמיה והרי כתיב (במדבר טז, לב): ותפתח הארץ את פיה, אמר לו והיאך את מקים בקרב כל ישראל, אלא שנעשית הארץ כמשפך, וכל היכן שהיה אחד מהם היה מתגלגל ויורד ובא עמו, נמצאת מקים בקרב כל ישראל, ומקים ותפתח הארץ את פיה. (דברים יא, ו): ואת כל היקום, זה הממון שמעמיד את הרגלים. רבותינו אמרו, אפלו היו כלים ביד הכובס, היו מתגלגלין ובאין ונבלעין עמהן. אמר רבי שמואל בר נחמני, אפלו מחט שהיתה שאולה ביד ישראל מידם, אף היא היתה נבלעת, שנאמר (במדבר טז, לג): וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה. וכל כך למה, שחלק על הקדוש ברוך הוא, אף על פי כן לעתיד לבוא הם עתידין לעלות, רבי יהודה בן בתירא שונה שיש להם חלק לעולם הבא, שנאמר (במדבר טז, לג): ויאבדו מתוך הקהל. בדוד הוא אומר (תהלים קיט, קעו): תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי, מה אבדה שנאמר בדוד היא עתידה להתבקש, אף כאן אבדה העתידה להתבקש, וכן חנה מתפללת עליהם (שמואל א ב, ו): ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.
Bamidbar Rabbah 22:2 רבי יהודה אומר

נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך (במדבר לא, ב), רבי יהודה אומר אלו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי, שאמר לו הקדוש ברוך הוא נקם ואחר תאסף, תלה הכתוב מיתתו במדין, אלא להודיעך שבחו של משה, אמר בשביל שאחיה יעכב נקמת ישראל, מיד (במדבר לא, ג): וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא, …
נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך (במדבר לא, ב), רבי יהודה אומר אלו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי, שאמר לו הקדוש ברוך הוא נקם ואחר תאסף, תלה הכתוב מיתתו במדין, אלא להודיעך שבחו של משה, אמר בשביל שאחיה יעכב נקמת ישראל, מיד (במדבר לא, ג): וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא, אנשים, צדיקים. ולהלן (שמות יז, ט): בחר לנו אנשים, וכן (איוב ד, יג): בנפל תרדמה על אנשים. (במדבר לא, ג): לתת נקמת ה' במדין, הקדוש ברוך הוא אמר: נקמת בני ישראל, ומשה אמר: נקמת ה' במדין, אמר הקדוש ברוך הוא להם אינו אלא דיקו שלכם, שגרמו לי להזיק אתכם, אמר משה רבון העולמים, אם היינו ערלים, או עובדי עבודת כוכבים, או כופרי מצוות, לא היו שונאין אותנו ואינן רודפין אחרינו אלא בשביל תורה ומצוות שנתת לנו, הלכך הנקמה שלך לתת נקמת ה' במדין.
Bamidbar Rabbah 23:13 אמר רבי יהודה

והקריתם לכם ערים (במדבר לה, יא), זה שאמר הכתוב (תהלים כה, ח): טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. (תהלים כה, ו): זכר רחמיך ה' וחסדיך, אמר דוד רבונו של עולם אלולי חסדיך שקדמו לאדם הראשון לא היה לו עמידה, שנאמר (בראשית ב, יז): כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ולא עשית לו כן אלא הוצאת אותו מגן עדן וחיה תשע מ …
והקריתם לכם ערים (במדבר לה, יא), זה שאמר הכתוב (תהלים כה, ח): טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. (תהלים כה, ו): זכר רחמיך ה' וחסדיך, אמר דוד רבונו של עולם אלולי חסדיך שקדמו לאדם הראשון לא היה לו עמידה, שנאמר (בראשית ב, יז): כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ולא עשית לו כן אלא הוצאת אותו מגן עדן וחיה תשע מאות ושלשים שנה, ואחר כך מת. מה עשית לו, גרשת אותו מגן עדן, שנאמר (בראשית ג, כד): ויגרש את האדם. ולמה נתגרש על שהביא מיתה על הדורות והיה חיב למות מיד, אלא שרחמת עליו וגרשתו, כדרך הרוצח בשגגה שגולה ממקומו לערי מקלט, לכך נאמר: זכר רחמיך ה' וחסדיך וגו', כיון שעמד משה ואמר לו הקדוש ברוך הוא והקריתם לכם ערים, אמר משה רבונו של עולם, זה שהרג נפש בשגגה בצפון או בדרום, מנין יודע היכן ערי מקלט שיהא בורח לשם, אמר לו (דברים יט, ג): תכין לך הדרך, תכון לך הדרך שלא יהיו טועים וימצא אותו גואל הדם ויהרגהו (דברים יט, ו): ולו אין משפט מות. עוד אמר לו, היאך, אמר לו העמד להם איסטליות מכונות לערי מקלט, שיהא יודע לילך שם, ובכל איסטליות רשם עליה רוצח לערי מקלט, שנאמר תכין לך הדרך. לכך אמר דוד: טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. אם לרוצחנין עשה שביל ודרך שיברחו וינצלו, לצדיקים על אחת כמה וכמה, (תהלים כה, ט): ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו. (במדבר לה, יא): ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה, ולא בזדון, ואם יהרג בזדון ויאמר בשגגה הרגתי ויהא בורח לערי מקלט, אמר הקדוש ברוך הוא אפלו בורח ונכנס במזבח שלי הרגו אותו, שנאמר (שמות כא, יד): וכי יזד איש על רעהו וגו', ומי היה זה שברח למזבח ונהרג, יואב, שנאמר (מלכים א ב, כח): והשמעה באה עד יואב וגו' אל אהל ה', ואומר (שמואל ב כג, ח): תחכמני ראש השלשי, לא היה יודע שכתוב בתורה וכי יזד איש על רעהו וגו', שהלך והחזיק בקרן המזבח. אלא אמר הרוגי בית דין אין נקברין בקברות אבותיהם אלא הם לעצמן, מוטב לי שאמות כאן ואקבר בקברות אבותי (מלכים א ב, ל לא): וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי, ולמה נהרג, שכן צוהו דוד אביו (מלכים א ב, ה): וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם. מה עשה לו את מוצא בשעה שכתב דוד ליואב (שמואל ב יא, טו): הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת, עשה כך ונהרג, נתקבצו כל ראשי החילים על יואב להרגו, שהיה ראש הגבורים, שכך כתיב בו (שמואל ב כג, לט): אוריה החתי כל שלשים ושבעה, הראה להם את הכתב, לפיכך כתיב את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה וגו', היו סבורין כל ישראל שדוד צוהו להרגו, שהיה אבנר בן דודו של שאול, לפיכך כתיב (שמואל ב ג, כט): ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע. עמד דוד וקלל את יואב וידעו כל ישראל שלא היה מדוד, ונתפיסו. וצוה לשלמה בנו שיהרג אותו, שהיה יואב בן אחותו של דוד והיה מבקש להביאו לעולם הבא, כיון שבקש שלמה להרג אותו אמר יואב לבניהו לך אמר לשלמה אל תדינני בשני דינין, אם תהרגני טל מעלי הקללות שקללני דוד אביך, אם לאו הנח אותי בקללות. מיד ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו. אמר רבי יהודה כל הקללות שקלל דוד את יואב נתקימו בזרעו של דוד, זב, מרחבעם בן שלמה, שנאמר (מלכים א יב, יח): והמלך רחבעם התאמץ לעלות המרכבה, וכתיב בזב (ויקרא טו, ט): וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא. מצרע, מעזיהו, שנאמר (דברי הימים ב כו, כא): ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החפשית. ומחזיק בפלך, מאסא, דכתיב (מלכים א טו, כג): רק לעת זקנתו חלה את רגליו, שאחזתו פלאגרה. (שמואל ב ג, כט): ונפל בחרב, מיאשיהו, שנאמר (דברי הימים ב לה, כג): וירו הירים למלך יאשיהו, ואמר רב יהודה אמר רב נעצו בו לולינות של ברזל עד שעשאוהו ככברה. וחסר לחם, מיהויכין, שנאמר (מלכים ב כה, ל): וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יום ביומו כל ימי חיו, משלחנו של אויל מרדך, את מוצא כל זמן שהיה יהוידע קים היה יואש עושה רצון בוראו, שנאמר (מלכים ב יב, ג): ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן (דברי הימים ב כד, יז): ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך, אז שמע המלך אליהם, שקבל עליו לעשות אלוה. לפיכך (דברי הימים ב כד, כד): ואת יואש עשו שפטים. ומפני מה נהרג אבנר, מפני שעשה דמן של נערים שחק, שנאמר (שמואל ב ב, יד): ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו', רבי יהושע בן לוי אמר על שהקדים שמו לשמו של דוד, שנאמר (שמואל ב ג, יב): וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ. וחכמים אומרים על שלא הניח לשאול להתפיס מדוד, והיה ספק בידו למחות בנוב עיר הכהנים ולא מחה.

Devarim Rabbah (7)

Devarim Rabbah 2:31 רבי יהודה אומר

שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. הלכה אדם מישראל שקרא קריאת שמע ולא דקדק באותיותיה, מהו שיצא ידי חובתו, כך שנו חכמים קרא ולא דקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. ואיזהו דקדוק אותיות למדונו רבותינו (דברים יא, יג): בכל לבבכם, צריך להפריש בין למ''ד ללמ''ד, (דברים יא, יז): ואבדתם מהרה, צר …
שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. הלכה אדם מישראל שקרא קריאת שמע ולא דקדק באותיותיה, מהו שיצא ידי חובתו, כך שנו חכמים קרא ולא דקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא. ואיזהו דקדוק אותיות למדונו רבותינו (דברים יא, יג): בכל לבבכם, צריך להפריש בין למ''ד ללמ''ד, (דברים יא, יז): ואבדתם מהרה, צריך להפריש בין מ''ם למ''ם. ואמר רב יהודה בשם רב ואם היה קורא את שמע ומהלך, צריך הוא לקבל מלכות שמים מעמד, ואיזהו מלכות שמים ה' אלהינו ה' אחד. ומהיכן זכו ישראל לקרות שמע, אמר רבי פנחס בר חמא ממתן תורה זכו ישראל לקרות שמע, כיצד, את מוצא לא פתח הקדוש ברוך הוא בסיני תחלה אלא בדבר זה, אמר להם: שמע ישראל (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, נענו כלן ואמרו: ה' אלהינו ה' אחד. ומשה אמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. רבנן אמרי, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, כל מה שבראתי בראתי זוגות, שמים וארץ זוגות, חמה ולבנה זוגות, אדם וחוה זוגות, העולם הזה והעולם הבא זוגות, אבל כבודי אחד ומיחד בעולם, מנין, ממה שקרינו בענין שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.
Devarim Rabbah 5:4 רבי יהודה אומר

דבר אחר, שפטים ושטרים תתן לך, זה שאמר הכתוב (דברים לב, מא מב): אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב, מהו המקרא הזה, רבי יהודה ורב נחמן, רבי יהודה אומר אמר הקדוש ברוך הוא אם שונן אני את חרבי כברק אני מחריב את עולמי, מה …
דבר אחר, שפטים ושטרים תתן לך, זה שאמר הכתוב (דברים לב, מא מב): אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב, מהו המקרא הזה, רבי יהודה ורב נחמן, רבי יהודה אומר אמר הקדוש ברוך הוא אם שונן אני את חרבי כברק אני מחריב את עולמי, מה אעשה ותאחז במשפט ידי. אמר רבי נחמן אמר הקדוש ברוך הוא אם משנה אני את מדת הדין, ברק אחד אני מוציא ומחריב את עולמי, מה אעשה ותאחז במשפט ידי, אמר רבי יצחק, שני דברים בימינו של הקדוש ברוך הוא, צדקה ותורה, צדקה דכתיב (תהלים מח, יא): צדק מלאה ימינך. תורה, דכתיב (דברים לג, ב): מימינו אש דת למו. שני דברים בידו, ואלו הן: הנפש והדין. הנפש, דכתיב (איוב יב, י): אשר בידו נפש כל חי. והדין, דכתיב: ותאחז במשפט ידי. אמר הקדוש ברוך הוא הנפש והדין נתונים בידי, שמרו את הדין ואני אשמר נפשותיכם, הוי שפטים ושטרים.
Devarim Rabbah 5:6 אמר רבי יהודה ברבי אלעאי

דבר אחר, שפטים ושטרים, אמר רב אחא בוא וראה שש מעלות היה לכסא של שלמה, מנין, שנאמר (מלכים א י, יט): שש מעלות לכסה, ובפרשה זו כתובים ששה דברים בלא תעשה, ואלו הן: לא תטה משפט, ולא תכיר פנים, ולא תקח שחד, לא תטע לך אשרה, ולא תקים לך מצבה, ולא תזבח לה' אלהיך שור ושה. הרי ששה. והיה הכרוז עומד לפני כסאו של …
דבר אחר, שפטים ושטרים, אמר רב אחא בוא וראה שש מעלות היה לכסא של שלמה, מנין, שנאמר (מלכים א י, יט): שש מעלות לכסה, ובפרשה זו כתובים ששה דברים בלא תעשה, ואלו הן: לא תטה משפט, ולא תכיר פנים, ולא תקח שחד, לא תטע לך אשרה, ולא תקים לך מצבה, ולא תזבח לה' אלהיך שור ושה. הרי ששה. והיה הכרוז עומד לפני כסאו של שלמה, כיון שהיה עולה מעלה הראשונה היה כורז (דברים טז, יט): לא תטה משפט, מעלה השניה היה כורז (דברים טז, יט): לא תכיר פנים, שלישית היה כורז (דברים טז, יט): ולא תקח שחד, רביעית (דברים טז, כא): לא תטע לך אשרה, חמישית (דברים טז, כב): לא תקים לך מצבה, ששית (דברים יז, א): לא תזבח לה' אלהיך. אמר רבי חיא בר אבא סדר הדין כך הוא, התובע תובע, והנתבע משיב, והדין מכריע. אמר רבי סימא וצריך הדין לשנות טענותיהם מפיו, ממי אתה למד משלמה, שנאמר (מלכים א ג, כג): ויאמר המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי, אמר רבי יהודה ברבי אלעאי שמעתי שאם רוצה הדין להושיב האנטדיקון יושיב, ואי זה אסור שלא יהא אחד יושב ואחד עומד, דאמר רבי ישמעאל היה דין והיו שני בני אדם באים אצלו לדין אחד עשיר ואחד עני, יהא אומר לבש כשם שהוא לבוש או הלבישו כשם שאתה לבוש. (דברים א, יז): לא תכירו פנים, רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן, רבי אלעזר אמר אם היית יודע שהדין עמו אל תסבר לו פנים שלא יהא אומר מתחלה היה רוצה לזכותו. ורבי שמואל בר נחמן אמר, אם תדע שאין הדין עמו הסבר לו פנים, שלא יהא אומר מתחלה היה רוצה לחיבני. אמר רבי חנינא כתוב אחד אומר (דברים א, טז): ושפטתם צדק, וכתוב אחד אומר (דברים יג, טו): ודרשת וחקרת ושאלת היטב, והיאך הוא, אם ראית את הדין מרמה, חקרהו. ואם ראית את הדין יוצא לאמתו, צדקהו.
Devarim Rabbah 5:10 אמר רבי יהודה ברבי אלעאי

דבר אחר, ואמרת אשימה עלי מלך, אמר רבי יהודה ברבי אלעאי על שלשה דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ואלו הן: למחות זכרו של עמלק, ולמנות להם מלך, ולבנות להם בית המקדש. ומנו להם מלך, ומחו זכרו של עמלק, ולמה לא בנו להם בית המקדש, שהיו ביניהם דילטורין. תדע לך דאמר רבי שמואל בר נחמן דורו של אחאב עובדי עבודת כ …
דבר אחר, ואמרת אשימה עלי מלך, אמר רבי יהודה ברבי אלעאי על שלשה דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ואלו הן: למחות זכרו של עמלק, ולמנות להם מלך, ולבנות להם בית המקדש. ומנו להם מלך, ומחו זכרו של עמלק, ולמה לא בנו להם בית המקדש, שהיו ביניהם דילטורין. תדע לך דאמר רבי שמואל בר נחמן דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו והיו יוצאין למלחמה ונוצחין, ולמה כן, שלא היה ביניהן דילטורין, לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין, תדע לך כשבקשה איזבל להרג כל נביאי ה', מה עשה עבדיה הטמין אותן במערות, שנאמר (מלכים א יח, יג): ואחבא מנביאי ה' מאה איש חמשים חמשים איש במערה, ולא היה אדם שאמר לאחאב כך וכך עשה עבדיה, אבל דורו של שאול כלן היו דילטורין, תדע לך כשהיה שאול רודף אחר דוד היו הכל אומרים עליו לשון הרע לשאול, שנאמר (תהלים נב, ב): בבוא דואג האדמי וגו', (תהלים נד, ב): בבוא הזיפים ויאמרו לשאול, לפיכך היו נופלים במלחמה. דבר אחר, אמר רב מונא, כל שאומר לשון הרע מסלק השכינה מלמטה למעלה, תדע לך מה דוד אומר (תהלים נז, ה): נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה, מה כתיב אחריו (תהלים נז, ו): רומה על השמים אלהים וגו', אמר דוד רבונו של עולם מה השכינה עושה למטה, סלק את השכינה לרקיע. דבר אחר, אמר רבי שמואל בר נחמן למה נקרא שמו של לשון הרע לשון שלישי, שהוא הורג שלשה, שאמרו, והמקבלו, ושנאמר עליו. מנין, דואג שאמרו, ושאול שקבלו, ונוב עיר הכהנים שנאמר עליהן. דבר אחר, אמר רבי שמואל בר נחמן שאלו לנחש ואמרו ליה למה אתה מצוי בין הגדרות, אמר להן שפרצתי גדרו של עולם. אמרו לו ולמה אתה מהלך בארץ ולשונך שותת בארץ, אמר להן שהוא גרם לי שאמרתי לשון הרע על בוראי, ומה היה הלשון הרע, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי הנחש הראשון היה מסיח כבני אדם, כיון שלא היו אדם וחוה מבקשין לאכל מאותו אילן, התחיל לומר לשון הרע על בוראו, אמר להן מן האילן הזה אכל הבורא וברא את עולמו, וצוה אתכם שלא תאכלו ממנו ותבראו עולם אחר. ומה עשה לו הקדוש ברוך הוא, קצץ את רגליו, וכרת את לשונו, שלא יהא מסיח. דבר אחר, שאלו לנחש אמרו לו מה אתה נהנה שאתה נושך. אמר להם עד שאתם שואלין אותי למה אין אתם שואלין לבעלי לשון הרע, שנאמר (קהלת י, יא): אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון, מה נהנה שאומר לשון הרע. דבר אחר, אמרו לנחש למה אתה נושך באבר אחד וארסך מהלך בכל האיברים, אמר להן עד שאתם שואלין אותי למה אין אתם שואלין לבעלי הלשון, שעומד ברומי והורג בסוריא, עומד בסוריא והורג ברומי. ראה כמה קשה כחו של לשון הרע שנצטוו לבנות בית המקדש, ובשביל שהיה הדור בעלי לשון הרע לא נבנה בימיהם.
Devarim Rabbah 7:12 אמר רבי יהודה

דבר אחר (דברים כט, ד): ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר, אמר רבי יהודה בוא וראה ענותנותו של הקדוש ברוך הוא, בנהג שבעולם אדם יש לו בן והוא טוענו, אם מצער אותו, מיד הוא משליכו, כביכול הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא היו ישראל במדבר ארבעים שנה והיו מכעיסין אותו והוא טוענן, מנין, שנאמר (דברים א, לא): ובמדבר אשר …
דבר אחר (דברים כט, ד): ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר, אמר רבי יהודה בוא וראה ענותנותו של הקדוש ברוך הוא, בנהג שבעולם אדם יש לו בן והוא טוענו, אם מצער אותו, מיד הוא משליכו, כביכול הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא היו ישראל במדבר ארבעים שנה והיו מכעיסין אותו והוא טוענן, מנין, שנאמר (דברים א, לא): ובמדבר אשר ראית וגו'. דבר אחר, אמר ריש לקיש מהו אשר נשאך, נשאן וגדלן, שעשה אותן כאלוהות, שנאמר (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם. דבר אחר, אמר רבי שמעון בן יוחאי, בנהג שבעולם אדם אם יש לו בן, נותנו לשפחה שתניקהו, ואם אין לו שפחה, נותנו למניקה, וכמה היא מניקה אותו שתים ושלש שנים, כביכול הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא (ישעיה מו, ד): ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל וגו', אמר להם הקדוש ברוך הוא, בני, חייכם כשם שגדלתי אתכם בעולם הזה, כך אני מגדל ומיקר אתכם לעתיד לבוא, מנין, שנאמר (ירמיה לא, יט): הבן יקיר לי אפרים וגו'.
Devarim Rabbah 9:3 רבי יהודה אומר

זה שאמר הכתוב (קהלת ח, ח): אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אין אדם שליט במלאך המות לכלות אותו ממנו, ואין רוח אלא מלאך, שנאמר (תהלים קד, ד): עשה מלאכיו רוחות. רבי נחמיה אומר אין אדם שליט ברוח בגליות לכלותם מן העולם, ואין רוח אלא גליות, שנאמר (דניאל ז, ב): וארו אר …
זה שאמר הכתוב (קהלת ח, ח): אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אין אדם שליט במלאך המות לכלות אותו ממנו, ואין רוח אלא מלאך, שנאמר (תהלים קד, ד): עשה מלאכיו רוחות. רבי נחמיה אומר אין אדם שליט ברוח בגליות לכלותם מן העולם, ואין רוח אלא גליות, שנאמר (דניאל ז, ב): וארו ארבע רוחי שמיא. דבר אחר, רבי אליעזר בן יעקב אומר אין אדם שליט בנפשו לכלות אותה, למה שבללה הקדוש ברוך הוא בכל הגוף, שאלו בללה הקדוש ברוך הוא באבר אחד, כשהיה מגיע לאדם צרה היה חותך אותו אבר ומת, לפיכך היא בכל הגוף כדי שלא יהא יכול לכלותה, הוי אין אדם שליט ברוח, מהו (קהלת ח, ח): ואין משלחת במלחמה, אין אדם יכול לומר בשעה שנוטה למות הריני משלח לעבדי תחתי. רבי שמעון בן חלפתא אומר אין אדם יכול לעשות כלי זין ולהנצל ממלאך המות, כענין שנאמר (דברי הימים ב לב, ה), ויעש שלח לרב ומגנים, מהו (קהלת ח, ח): ואין שלטון ביום המות, אין אדם שליט לומר המתינו לי עד שאעשה חשבונותי ועד שאצוה לביתי ואחר כך אני בא. דבר אחר מהו ואין שלטון, אין מלאך המות אומר הואיל וזה מלך נותר לו עוד יום אחד או שני ימים, אין לפניו באותו היום משוא פנים, תדע לך שכל ימיו של דוד נקרא מלך, שנאמר (מלכים א א, א), והמלך דוד זקן, כיון שהגיע למיתתו אין כתיב בו מלכות, מנין, שנאמר (מלכים א ב, א): ויקרבו ימי דוד למות. (קהלת ח, ח): ולא ימלט רשע את בעליו, אין אדם יכול לתן לפניו אנקליטין, אין אדם יכול לומר לפניו אנקלומא, הרי משה אחר כל אותו השבח שראה, כיון שהגיע יום מיתתו לא היה יכול לעכב, מיד אמר לו הן קרבו ימיך למות.
Devarim Rabbah 11:1 רבי יהודה אומר

הלכה, אדם מישראל שעבר לפני התבה וטעה כיצד הוא צריך לעשות, כך שנו חכמים, העובר לפני התבה וטעה יעבר אחר תחתיו למדונו רבותינו, אמר רבי יוסי בר חנינא טעה בשלש ברכות הראשונות חוזר בתחלת מגן. רב הונא אמר אם טעה בשלש ברכות אמצעיות חוזר להאל הקדוש. רב אמר אם טעה בשלש אחרונות חוזר לתחלת מודים. דבר אחר, העובר …
הלכה, אדם מישראל שעבר לפני התבה וטעה כיצד הוא צריך לעשות, כך שנו חכמים, העובר לפני התבה וטעה יעבר אחר תחתיו למדונו רבותינו, אמר רבי יוסי בר חנינא טעה בשלש ברכות הראשונות חוזר בתחלת מגן. רב הונא אמר אם טעה בשלש ברכות אמצעיות חוזר להאל הקדוש. רב אמר אם טעה בשלש אחרונות חוזר לתחלת מודים. דבר אחר, העובר לפני התבה וטעה יעבר אחר תחתיו, ומנין הוא מתחיל, מתחלת הברכה שטעה. ומהיכן למדו, מאבות העולם, למה, שלא היה אחד מתחיל אלא ממקום שפסק חברו, כיצד, אברהם ברך את יצחק, מנין, דכתיב (בראשית כה, ה): ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ומה נתן לו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר בכורה נתן לו, כענין שנאמר (בראשית כה, לג): וימכר את בכרתו ליעקב. רבי נחמיה אמר ברכה נתן לו, כענין שנאמר (בראשית כז, כח): ויתן לך האלהים. עמד יצחק לברך את יעקב, אמר, ממקום שפסק אבא משם אני מתחיל, אבא הפסיק בויתן, אף אני מתחיל בויתן, מנין, שנאמר: ויתן לך האלהים. ובמה חתם יצחק בקריה, שנאמר (בראשית כח, א): ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו, עמד יעקב לברך את השבטים, אמר, איני פותח אלא בקריה, שנאמר (בראשית מט, א): ויקרא יעקב אל בניו, ובמה חתם, בזאת, שנאמר (בראשית מט, כח): וזאת אשר דבר להם אביהם, עמד משה לברך את ישראל, אמר, איני פותח אלא בזאת, מנין, ממה שקרינו בענין (דברים לג, א): וזאת הברכה.

Shir HaShirim Rabbah (26)

Shir HaShirim Rabbah 1:1:1 רבי יהודה אומר

פתיחתא דחכימישיר השירים, זה שאמר הכתוב על ידי שלמה (משלי כב, כט): חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים. חזית איש מהיר במלאכתו, זה יוסף, דכתיב ביה (בראשית לט, יא): ויבא הביתה לעשות מלאכתו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר יום נבול וזבול היה, יום טיאטרון היה. ורבי נחמיה אומר …
פתיחתא דחכימישיר השירים, זה שאמר הכתוב על ידי שלמה (משלי כב, כט): חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים. חזית איש מהיר במלאכתו, זה יוסף, דכתיב ביה (בראשית לט, יא): ויבא הביתה לעשות מלאכתו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר יום נבול וזבול היה, יום טיאטרון היה. ורבי נחמיה אומר יום טיאטרון של נילוס היה, והלכו כלם לראות והוא נכנס למלאכתו לחשב חשבונותיו של רבו. רבי פנחס אומר בשם רבי שמואל בר אבא כל שהוא משמש את רבו כראוי הוא יוצא לחרות, מנין אנו למדין מיוסף, על ידי ששמש את רבו כהגן יצא לחרות, לפיכך לפני מלכים יתיצב, זה פרעה, שנאמר (בראשית מא, יד): וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור. בל יתיצב לפני חשכים, זה פוטיפר, שהחשיך הקדוש ברוך הוא את עיניו וסרסו.
Shir HaShirim Rabbah 1:2:4 רבי יהודה אומר

רבי יודן בשם רבי יודא בר רבי סימון ורבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר בשעה ששמעו ישראל (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, נתקע תלמוד תורה בלבם, והיו למדים ולא היו משכחין, באו אצל משה ואמרו: משה רבנו, תעשה את פרוזביון שליח בינותינו, שנאמר (שמות כ, טז): דבר אתה עמנו ונשמעה (דברים ה, כב): ועתה למה נמות, ומ …
רבי יודן בשם רבי יודא בר רבי סימון ורבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר בשעה ששמעו ישראל (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, נתקע תלמוד תורה בלבם, והיו למדים ולא היו משכחין, באו אצל משה ואמרו: משה רבנו, תעשה את פרוזביון שליח בינותינו, שנאמר (שמות כ, טז): דבר אתה עמנו ונשמעה (דברים ה, כב): ועתה למה נמות, ומה הנייה יש באבדה שלנו, חזרו להיות למדים ושוכחים, אמרו: מה משה בשר ודם עובר, אף תלמודו עובר, מיד חזרו באו להם אל משה, אמרו לו: משה רבנו לואי יגלה לנו פעם שניה, לואי ישקני מנשיקות פיהו, לואי יתקע תלמוד תורה בלבנו כמות שהיה. אמר להם: אין זו עכשיו אבל לעתיד לבוא הוא, שנאמר (ירמיה לא, לב): ונתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה, רבי נחמיה אמר בשעה ששמעו ישראל (שמות כ, ג): לא יהיה לך, נעקר מלבם יצר הרע, באו אצל משה אמרו לו: משה רבנו תעשה את פרוזביון שליח בינותנו, שנאמר: דבר אתה עמנו ונשמעה, ועתה למה נמות, ומה הנייה יש באבדה שלנו, מיד חזר יצר הרע למקומו, חזרו על משה ואמרו לו: משה רבנו לואי יגלה לנו פעם שני, הלואי ישקני מנשיקות פיהו. אמר להם אין זו עכשו אבל לעתיד לבוא הוא, דכתיב (יחזקאל לו, כו): והסירתי את לב האבן מבשרכם.
Shir HaShirim Rabbah 1:2:5 רבי יהודה אמר

רבי עזריה ואמרי לה רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא ורבנן, רבי אלעזר אומר משל למלך שהיה לו מרתף של יין, בא אחד אורח ראשון, מזג לו את הכוס ונתן לו, ובא השני ומזג לו את הכוס ונתן לו, כיון שבא בנו של מלך, נתן לו המרתף כלו. כך אדם הראשון נצטוה על שבע מצוות, הדא הוא דכתיב (בראשית ב, טז): ויצו ה' אלהים על ה …
רבי עזריה ואמרי לה רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא ורבנן, רבי אלעזר אומר משל למלך שהיה לו מרתף של יין, בא אחד אורח ראשון, מזג לו את הכוס ונתן לו, ובא השני ומזג לו את הכוס ונתן לו, כיון שבא בנו של מלך, נתן לו המרתף כלו. כך אדם הראשון נצטוה על שבע מצוות, הדא הוא דכתיב (בראשית ב, טז): ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל, ויצו, זו עבודת כוכבים, האיך מה דאת אמר (הושע ה, יא): כי הואיל הלך אחרי צו. ה', זו קללת השם, שנאמר (ויקרא כד, טז): ונקב שם ה' מות יומת. אלהים, אלו הדינים, שנאמר (שמות כב, ח): עד האלהים יבא דבר שניהם. על האדם, זו שפיכות דמים, דכתיב (בראשית ט, ו): שפך דם האדם. לאמר, זו גלוי עריות, דכתיב (ירמיה ג, א): לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו. מכל עץ הגן, זה הגזל, דכתיב (בראשית ג, יא): המן העץ אשר צויתיך. נח נתוסף לו אבר מן החי, דכתיב (בראשית ט, ד): אך בשר בנפשו דמו. אברהם, נצטוה על המילה. יצחק, חנכה לשמונה ימים. יעקב, על גיד הנשה, שנאמר (בראשית לב, לב): על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. יהודה על היבמה, שנאמר (בראשית לח, ח): ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה. ישראל אכל מצוות עשה ומצוות לא תעשה. רבי יוסי ברבי חנינא ורבנין אמרין למלך שהיה מחלק אפסיניות ללגיונותיו על ידי דכסין ואיפרכין ואיסטרטלין, כיון שבא בנו נתן לו מיד ליד. רבי יצחק אומר למלך שהיה אוכל איפסטלין, כיון שבא בנו נתן לו מיד ליד. רבנן אמרי למלך שהיה אוכל חתיכות, כיון שבא בנו נתן לו מיד ליד. ויש אומרים שמנעה מפיו ונתן לו, שנאמר (משלי ב, ו): כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. רבי אבהו ואמרי לה רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי נחמיה אמר שני חברים שהיו עסוקים בדבר הלכה, זה אומר בית אב של הלכה וזה אומר בית אב של הלכה, אמר הקדוש ברוך הוא שוקיותהון על ידי. רבי יהודה אמר אפלו הבל היוצא מפיו, כמה דתימא (איוב לה, טז): ואיוב הבל יפצה פיהו. אמר הקדוש ברוך הוא משוקיותהון עלי. ורבנן אמרין עתידין נפשיהון של אלו לנטל בנשיקה. אמר רבי עזריה מצאנו שנפשו של אהרן לא נטלה אלא בנשיקה, הדא הוא דכתיב (במדבר לג, לח): ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם. ונפשו של משה מנין, שנאמר (דברים לד, ה): וימת שם משה עבד ה' על פי ה'. מרים מנין, דכתיב (במדבר כ, א): ותמת שם מרים, מה שם שנאמר להלן על פי ה', אף כאן כן, אלא שגנאי לפרשו. ושאר כל הצדיקים מנין, שנאמר: ישקני מנשיקות פיהו, אם עסקת בדברי תורה ששפתיך מנשקות, סוף שהכל מנשקין לך על פיך. דבר אחר, ישקני מנשיקות, יזינני, יטהרני, ידבקני, ישקני, יזינני, מדכתיב (דברי הימים א יב, ב): נשקי קשת מימינים ומשמאלים, אמר רבי שמעון בר נחמן משלו דברי תורה כזין, מה הזין הזה מתקים לבעליו בשעת מלחמה, כך דברי תורה מתקימת עם מי שעמל בהן כל צרכן. רבי חנא בר אחא מייתי לה מהכא (תהלים קמט, ו): רוממות אל וגו', מה החרב שהיא אוכלת משני צדדים, כך תורה נותנת חיים בעולם הזה וחיים לעולם הבא. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר התורה שנאמרה בפה אחת נאמרה בפיות הרבה. רבי נחמיה אמר שתי תורות נאמרו, אחד בפה ואחד בכתב. ורבנין אמרין שהן גוזרין על העליונים ועושין, על התחתונים ועושין. רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי אמר טעמון דרבנן דכתיב (דברי הימים א כד, ה): כי היו שרי קדש ושרי האלהים, שרי קדש אלו מלאכי השרת, (ישעיה מג, כח): ואחלל שרי קדש. שרי האלהים, אלו ישראל, דכתיב בהון (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם, שהן גוזרין על העליונים ועושין, על התחתונים ועושין, כשהן עושין בטהרה. דבר אחר, ישקני מנשיקות פיהו, יטהרני כאדם שהוא משיק שני גבין זה אל זה והוא מדביקן, כמה דתימא (ישעיה לג, ד): כמשק גבים שקק בו. דבר אחר, ישקני מנשיקות פיהו. ישקני, ידביקני, האיך מה דאת אמר (יחזקאל ג, יג): וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה. דבר אחר, ישקני, יוציא לי קול נשיקות מתוך פיהו.
Shir HaShirim Rabbah 1:4:4 בשם רבי יהודה ברבי אלעאי

אמר רבי עזריה, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם ממה שנתת לי בזת שכנותי אחריך נרוצה, שנאמר (שמות ג, כב): ושאלה אשה משכנתה, בזת מצרים, ובזת סיחון ועוג, ובזת שלשים ואחד מלכים, אחריך נרוצה. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, ממה שגרית בי שכני הרעים, אמר רבי אבון למלך שכעס על מטרונה וגרה בה שכ …
אמר רבי עזריה, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם ממה שנתת לי בזת שכנותי אחריך נרוצה, שנאמר (שמות ג, כב): ושאלה אשה משכנתה, בזת מצרים, ובזת סיחון ועוג, ובזת שלשים ואחד מלכים, אחריך נרוצה. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, ממה שגרית בי שכני הרעים, אמר רבי אבון למלך שכעס על מטרונה וגרה בה שכנים רעים, והתחילה צווחת אדוני המלך הושיעני. כך ישראל (שופטים י, יב): וצידונים ועמלק [ומעון לחצו אתכם] ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, מסכינני אחריך נרוצה. דבר אחר ממסכיני אחריך נרוצה, כההיא דאמר רבי אחא, צריך יהודאה לחרובא עביד תתובא, כההיא דאמר רבי עקיבא, יאיא היא מסכנותא לברתיה דיעקב, כערקא סומקא בקדלא דסוסיא חיורא. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, משכינני אחריך נרוצה, ממשכוני שנטלת ממני אחריך נרוצה, ממשכון גדול שנטלת ממני אחריך נרוצה, דאמר רבי מנחמא בשם רבי יוחנן, כתיב (נחמיה א, ז): חבל חבלנו לך, זה חרבן ראשון וחרבן שני שלא נתמשכנו אלא על ידינו. רבי ברכיה בשם רבי יהודה ברבי אלעאי, כתיב (שמות טו, כב): ויסע משה את ישראל, הסיען מחטאו של ים, אמרו לו משה רבנו להיכן אתה מוליכנו, אמר להם לאילים, ומאילים לאלוש, ומאלוש למרה, וממרה לרפידים, ומרפידים לסיני, אמרין לכל הן דאת אזיל ומוביל לן אנן עמך, משל לאחד שהלך ונשא אשה מן הכפר, אמר לה קומי ואתית עמי, אמרה ליה מן הכא להן, אמר לה מן הכא לטבריא, ומתמן לבורסקי, ומבורסקי לשוקא עלאה, ומתמן לשוקא ארעייתא, אמרה ליה לכל הן דאת אזיל ונסיב לי אנא אתיא עמך, כך אמרו ישראל (תהלים סג, ט): דבקה נפשי אחריך. אמר רבי יוסי בר איקא והרי מקרא מכריז ואומר: משכני אחריך נרוצה, אם למקרא, למקרא. אם למשנה, למשנה. אם לתלמוד, לתלמוד. אם לתוספתא, לתוספתא. אם לאגדתא, לאגדתא.
Shir HaShirim Rabbah 1:12:1 אמר ליה רבי יהודה dialogue

עד שהמלך במסבו, רבי מאיר ורבי יהודה, רבי מאיר אומר עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, נתנו ישראל ריח רע, ואמרו לעגל (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. אמר ליה רבי יהודה דיך מאיר אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח, שלא נתן שיר השירים אלא לשבחן של ישראל, ומהו עד שהמלך במסבו, עד שהמלך מלכי …
עד שהמלך במסבו, רבי מאיר ורבי יהודה, רבי מאיר אומר עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, נתנו ישראל ריח רע, ואמרו לעגל (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. אמר ליה רבי יהודה דיך מאיר אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח, שלא נתן שיר השירים אלא לשבחן של ישראל, ומהו עד שהמלך במסבו, עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, נתנו ישראל ריח טוב לפני הר סיני, ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. היא דעתיה דרבי מאיר למימר סירי נתן ריחו, אלא מסכתא עלתה בידם מן הגולה ושנו בה, שקפץ להם מעשה העגל והקדים להם מעשה המשכן. רבי אליעזר ורבי עקיבא ורבי ברכיה. רבי אליעזר אומר, עד שהמלך במסבו, עד שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, כבר הר סיני מתמר באור, שנאמר (דברים ד, יא): וההר בער באש. רבי עקיבא אומר עד שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, כבר (שמות כד, טז): וישכן כבוד ה' על הר סיני. רבי ברכיה אומר, עד שמשה במסבו, ברקיע, שנקרא מלך, שנאמר (דברים לג, ה): ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם, כבר (שמות כ, א): וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. רבי אליעזר בן יעקב ורבנן. רבי אליעזר אומר, עד שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, כבר ירד מיכאל השר הגדול מן השמים והציל את אברהם אבינו מכבשן האש. ורבנן אמרי הקדוש ברוך הוא ירד והצילו, שנאמר (בראשית טו, ז): אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. ואימתי ירד מיכאל, בימי חנניה מישאל ועזריה. אמר רבי טביומי, עד שיעקב אבינו מסב במטתו, נצנצה בו רוח הקדש ואמר לבניו (בראשית מח, כא): והיה אלהים עמכם, אמר להם עתיד הוא להשרות שכינתו ביניכם. אמר רב נחמן כתיב (בראשית מו, א): ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע, להיכן הלך, הלך לקץ ארזים שנטע אברהם אבינו בבאר שבע, שנאמר (בראשית כא, לג): ויטע אשל בבאר שבע. אמר רבי לוי, כתיב (שמות כו, כח): והבריח התיכן בתוך הקרשים, הבריח שלשים ושתים אמה היה, ומהיכן היתה נמצאת בידם לשעה, מלמד שהיו מצנעים עמהם מימות יעקב אבינו, הדא הוא דכתיב (שמות לה, כד): וכל איש אשר נמצא אתו עצי שטים, אשר נמצא עצי שטים, אין כתיב כאן, אלא אשר נמצא אתו, מתחלה. אמר רבי לוי בר חיא במגדלא דצבעיא קצצום והורידום עמם למצרים, ולא נמצא בהם קשר ופקע אעין דשטים הוו במגדלא והוו נוהגים בהם באסור מפני קדשת הארון, אתון ושאלון לרב חנניה חברין דרבנן, ואמר לון אל תשנו ממנהג אבותיכם.
Shir HaShirim Rabbah 1:13:1 בשם רבי יהודה

צרור המר דודי לי, מהו צרור המר, רבי עזריה בשם רבי יהודה פתר קריה באברהם אבינו, מה המור הזה ראש לכל מיני בשמים, כך אברהם ראש לכל הצדיקים. מה המור הזה אין ריחו מפיח אלא באור, כך אברהם לא נודעו מעשיו עד שהשלך לכבשן האש. ומה המור הזה כל מי שלקטו ידיו מתמרמרות, כך אברהם ממרר עצמו ומסגף עצמו ביסורים. בין …
צרור המר דודי לי, מהו צרור המר, רבי עזריה בשם רבי יהודה פתר קריה באברהם אבינו, מה המור הזה ראש לכל מיני בשמים, כך אברהם ראש לכל הצדיקים. מה המור הזה אין ריחו מפיח אלא באור, כך אברהם לא נודעו מעשיו עד שהשלך לכבשן האש. ומה המור הזה כל מי שלקטו ידיו מתמרמרות, כך אברהם ממרר עצמו ומסגף עצמו ביסורים. בין שדי ילין, שהוא מתאם בין שכינה למלאך, שנאמר (בראשית יח, ב): וירא וירץ לקראתם. וירא בשכינה, וירץ במלאך.
Shir HaShirim Rabbah 2:2:3 בשם רבי יהודה

רבי עזריה בשם רבי יהודה אמר רבי סימון, משל למלך שהיה לו פרדס וירדו ונטעו שורה של תאנים ושורה של גפנים ושורה של רמונים ושורה של תפוחים, ומסרו לאריס והלך לו. לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה, ומצא מלא חוחין ודרדרים, הביא קצצים לקצצו, וראה בו שושנה אחת של ורד ונטלה והריח בה ושבת נפשו עליו, אמר …
רבי עזריה בשם רבי יהודה אמר רבי סימון, משל למלך שהיה לו פרדס וירדו ונטעו שורה של תאנים ושורה של גפנים ושורה של רמונים ושורה של תפוחים, ומסרו לאריס והלך לו. לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה, ומצא מלא חוחין ודרדרים, הביא קצצים לקצצו, וראה בו שושנה אחת של ורד ונטלה והריח בה ושבת נפשו עליו, אמר המלך בשביל שושנה זו ינצל הפרדס. כך העולם לא נברא אלא בשביל ישראל, לאחר עשרים וששה דורות הציץ הקדוש ברוך הוא בעולמו לראות מה שעשה, ומצאו מים במים, דור אנוש נמחה מן המים, דור המבול נמחה מן המים, דור הפלגה, במים, הביא קצצים לקצצו, שנאמר (תהלים כט, י): ה' למבול ישב, וראה שושנה של ורד, אלו ישראל, ונטלה והריח בה, בשעה שסדרו ישראל עשרת הדברות, ושבת נפשו עליו, בשעה שאמרו ישראל (שמות כד, ז): נעשה ונשמע, אמר הקדוש ברוך הוא בשביל שושנה זו ינצל הפרדס, בזכות התורה ולומדיה, ינצל העולם.
Shir HaShirim Rabbah 2:5:3 אמר רבי יהודה ברבי אלעאי

בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן: רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי מאיר ורבי יוסי ורבי שמעון בן יוחאי ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ורבי אליעזר בן יעקב, שלחו אצל זקני הגליל ואמרו כל מי שהוא למד יבוא וילמד, וכל מי שאינו למד יבוא וילמוד. נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון, כיון שהגיע זמנם להפטר, אמרו …
בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן: רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי מאיר ורבי יוסי ורבי שמעון בן יוחאי ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ורבי אליעזר בן יעקב, שלחו אצל זקני הגליל ואמרו כל מי שהוא למד יבוא וילמד, וכל מי שאינו למד יבוא וילמוד. נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון, כיון שהגיע זמנם להפטר, אמרו מקום שנתקבלנו בתוכו אנו מניחים אותו ריקם, חלקו כבוד לרבי יהודה שהיה בן עיר, ולא שהיה גדול מהם בתורה אלא מקומו של אדם הוא מכבדו. נכנס רבי יהודה ודרש (שמות לג, ז): ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה, נאמר כאן הרחק, ונאמר להלן (יהושע ג, ד): אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה, מה רחוק שנאמר כאן אלפים אמה, אף הרחק האמור להלן אלפים אמה, והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן, אלא מבקש ה', מכאן למדנו שכל מי שמקבל פני חברים כאלו מקבל פני שכינה, ואתם אחינו רבותינו גדולי התורה מי שנצטער בכם עשרה מיל או עשרים או שלשים או ארבעים כדי לשמע דברי תורה על אחת כמה וכמה שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכרכם בזה ובבא. נכנס רבי נחמיה ודרש (דברים כג, ד): לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', תני שתי אמות גדולות פרשו מלבוא בקהל ה', למה (דברים כג, ה): על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, וכי צריכין היו ישראל באותה שעה, והלא כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה הבאר עולה להם והמן יורד להם והשלו מצוי להם וענני כבוד מקיפין אותם, ועמוד ענן נוסע לפניהם, ואת אמר: אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, ואמר רבי אלעזר דרך ארץ הוא שהבא מן הדרך מקדמין לו במאכל ומשתה, בוא וראה מה פרע להם הקדוש ברוך הוא לאלו שתי אמות, כתיב בתורה: לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', ואתם בני אושא שקדמתם רבותינו במאכלכם ומשקיכם ומטותיכם, הקדוש ברוך הוא יפרע לכם שכר טוב. נכנס רבי מאיר ודרש (מלכים א יג, יא): ונביא אחד זקן ישב בבית אל, ואיזה זה, זה אמציה כהן בית אל, אמר לו רבי יוסי מאיר פתפותי ביצים יש כאן, איזה זה, זה יונתן בן גרשם בן משה, הדא הוא דכתיב (שופטים יח, ל): ויהונתן בן גרשם בן מנשה, נון תלויה במנשה, זכה, בן משה, ואם לאו, בן מנשה. חבריא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן אמרין ליה כמר לעבודת כוכבים והאריך כל אותן השנים, אמר לו הן, על ידי שהיתה עינו צרה בעבודת כוכבים, כיצד, הוה בר נש אתי למסגד ליה והוה אמר ליה בר כמה שנין את, הוה אמר ליה בר ארבעין שנין או חמשין או שתין או שבעין או בר כמה הוה, והוה אמר ליה בר כמה שנין את בר ארבעין שנין או חמשין או שתין או שבעין או תמנין שנין והדה עבודה זרה לית היא עבידא אלא מחמשה או תרתי עשרה שנין, ואת בעי משבוק אלהך ומסגיד ליה, דא פחיתא, והוא מתבהית ואזיל ליה, אתא חד בר פחין ואמר ליה כן, אמר ליה ומה את יתיב הכא ועבד בה, אמר ליה אנא נסיב אגרי ומסמי עיניה. כיון ששמע בו דוד שלח ואייתיתיה ואמר לו את הוא בן בנו של אותו צדיק ואת עובד עבודת כוכבים, אמר לו כך אני מקבל מבית אבי אבא מכר עצמך לעבודה זרה ולא תצטרך לבריות, אמר לו חס ושלום לא הוא כן, אלא מכר עצמך לעבודה שהיא זרה ממך ולא תצטרך לבריות. כיון שראה דוד שהממון חביב עליו עמד ומנה אותו קומסין תסברין, אמרו כיון שמת דוד חזר לסורו, הדא הוא דכתיב (מלכים א יג, יח): ויאמר לו גם אני נביא כמוך וגו' כחש לו, מהו כחש לו, שקר לו, ומה שקר לו, האכילהו לחם כזבים, וכתיב (מלכים א יג, כ): ויהי הם ישבים אל השלחן ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו, והלא דברים קל וחמר ומה אם זה שכחש בו והאכילהו לחם כזבים זכה ששרתה עליו רוח הקדש, אתם אחינו בני אושא שקבלתם רבותינו במאכל אמת ומשתה ומטה, על אחת כמה וכמה שישלם לכם הקדוש ברוך הוא שכר טוב. נכנס רבי יוסי ודרש (שמואל ב ו, יא): וישב ארון ה' בית עבד אדם הגתי וגו' (שמואל ב ו, יא): ויגד למלך דוד לאמר ברך ה' את בית עבד אדם ואת כל אשר לו, באיזו זכות בעבור ארון האלהים, ובמה ברכו, בבנים, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א כו, ה): עמיאל הששי יששכר השביעי, וכן הוא אומר (דברי הימים א כו, ח): כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם. אמרו שמונה בנים היו לו ושמונה כלות היו לו וכל חדא מנהון הות ילדת תרין בכל ירחא, הא כיצד, טמאה שבעה, וטהורה שבעה, והיא יולדת. טמאה שבעה, וטהורה שבעה, והיא יולדת. שתא עשר בכל ירח. תלתא ירחין הא ארבעין ותמניא, ושתא דידיה, הא חמשין וארבעה, ותמניתהון הא שתין ותרתין, הלא הוא דכתיב (דברי הימים א כו, ה): ששים ושנים לעבד אדם. חבריא בעון קומי רבי יוחנן אמרו ליה מהו דין דכתיב (דברי הימים א כו, ה): פעלתי השמיני, אמר להם על ידי שפעל פעלה גדולה בתורה. ומה פעל בתורה, שהיה מדליק לפני הארון נר אחד שחרית ונר אחד בין הערבים. והרי דברים קל וחמר, ומה ארון האלהים שאינו אוכל ושותה ומדבר אלא שהיו בו שני לוחות אבנים והדליק בו נר אחד זכה להתברך בכבודו, ואתם אחינו בני אושא על אחת כמה וכמה. נכנס רבי שמעון בן יוחאי ודרש (מלכים ב ד, ח): ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם, אמר לו רבי יהודה ברבי סימון על ידי שכתב ותחזק בו לאכל לחם זכתה להחיות את בנה, רבי יודן בשם רבי זעירא ורבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי אמרו גדולה היא הפרנסה שגורמת לתחית המתים לבוא שלא בעונתה, צרפית על ידי שהאכילה את אליהו זכתה להחיות את בנה, שונמית על ידי שהאכילה את אלישע זכתה להחיות את בנה, אמר רבי יהודה ברבי אלעאי אפלו נרות אפלו פתילות היה אליהו מעביר ממקום למקום כדי שלא יטריח לכל בריה, רבי יהודה ברבי סימון אמר וכי משלה אכל והלא היא והוא משלו אכלו, דכתיב (מלכים א יז, טו): ותאכל היא והוא, הוא והיא כתיב, אלא על ידי שקבלה אותו בסבר פנים יפות ושמשתו, זכתה להחיות את בנה, ואתם בני אושא גומלי החסד על אחת כמה וכמה. נכנס רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ודרש (שמואל א טו, ו): ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים, וכי עם כל ישראל עשה יתרו חסד, והלא לא עשה אלא עם משה בלבד, אמר רבי אלעזר יתרו ודאי עשה חסד עם משה, הדא הוא דכתיב (שמות ב, כ): קראן לו ויאכל לחם, אמר רבי סימון אין הוא כן אלא בשכרו האכילו, דכתיב (שמות ב, כ): וגם דלה דלה לנו, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אמר דלה לנו ולאבותינו. רבי נחמיה אמר דלה לנו ולרועים. ורבנן אמרי דלה לנו בזכות אבותינו, דלה לרועים בשביל להטיל שלום ביניהם,, ואת אמרת עם כל ישראל עשה חסד, אלא ללמדך שכל מי שעושה חסד עם אחד מגדולי ישראל מעלין לו כאלו עשה עם כל ישראל, ואתם אחינו בני אושא על אחת כמה וכמה. נכנס רבי אליעזר בן יעקב ודרש (דברים כז, ט): וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם, וכי היום קבלו התורה והלא כבר ארבעים שנה שקבלו את התורה, ואת אמרת היום הזה, אלא מלמד כיון ששנה להם משה את התורה וקבלוה בסבר פנים יפות, העלה להם הכתוב כאלו קבלוה היום מהר סיני, לכך נאמר: היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך, ואתם אחינו בני אושא שקבלתם רבותינו בסבר פנים יפות על אחת כמה וכמה.
Shir HaShirim Rabbah 2:8:1 רבי יהודה אומר

סדרא תנינאקול דודי הנה זה בא, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר: קול דודי הנה זה בא, זה משה, בשעה שבא ואמר לישראל, בחדש זה אתם נגאלין, אמרו לו משה רבנו, היאך אנו נגאלין, והלא אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם (בראשית טו, יג): ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה, ועדין אין בידנו אלא מאתים ועשר שנה, אמר לה …
סדרא תנינאקול דודי הנה זה בא, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר: קול דודי הנה זה בא, זה משה, בשעה שבא ואמר לישראל, בחדש זה אתם נגאלין, אמרו לו משה רבנו, היאך אנו נגאלין, והלא אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם (בראשית טו, יג): ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה, ועדין אין בידנו אלא מאתים ועשר שנה, אמר להם הואיל והוא חפץ בגאלתכם אינו מביט בחשבונותיכם אלא מדלג על ההרים, אין הרים וגבעות האמורין כאן אלא קצים ועבורין, מדלג על החשבונות ועל הקצים ועבורין, ובחדש הזה אתם נגאלין, שנאמר (שמות יב, ב): החדש הזה לכם ראש חדשים. רבי נחמיה אמר: קול דודי הנה זה בא, זה משה, בשעה שאמר לישראל, בחדש הזה אתם נגאלין, אמרו לו משה רבנו היאך אנו נגאלין והלא אין בידינו מעשים טובים, אמר להם הואיל וחפץ בגאלתכם אינו מביט במעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט בצדיקים שבכם ובמעשיהם, כגון עמרם ובית דינו.
Shir HaShirim Rabbah 3:4:2 רבי יהודה אומר

דבר אחר, על משכבי בלילות, זה לילה של בבל. בקשתי את שאהבה נפשי, זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו, אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות, בכרכים ובמדינות, אבקשה את שאהבה נפשי, זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו, מצאוני השמרים, אלו הכשדים, את שאהבה נפשי, זה דניאל, להיכן הלך, מאן דאמר לתענית, ומאן דאמר לסעודה. מאן ד …
דבר אחר, על משכבי בלילות, זה לילה של בבל. בקשתי את שאהבה נפשי, זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו, אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות, בכרכים ובמדינות, אבקשה את שאהבה נפשי, זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו, מצאוני השמרים, אלו הכשדים, את שאהבה נפשי, זה דניאל, להיכן הלך, מאן דאמר לתענית, ומאן דאמר לסעודה. מאן דאמר לתענית, שהיה מבקש רחמים על חרבן בית המקדש (דניאל ט, יז): ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך. ומאן דאמר לסעודה, לקרוא כתביו של בלשאצר, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, כה): מנא מנא תקל ופרסין. רבי חיא רבה, ורבי שמעון בן חלפתא, רבי חיא אמר מנא ממתוס ננקפי אאלרן. רבי שמעון בן חלפתא אמר יטת יטת אדך פוגחמט. ורבנן אמרין אנם אנם לקת ניסרפו. רבי מאיר אומר כמשמעו מנא מנא תקל ופרסין, מנא מנה אלהך מלכותך והשלמה, תקל תקילתא במאזניא וגו', פרס פריסת מלכותך ויהיבת וגו'. באותה שעה נתקבצו כל ישראל אצל דניאל ואמרו לו: רבנו דניאל כל הנבואות הרעות והקשות שנתנבא ירמיה באו עלינו, ונבואה אחת טובה שנתנבא עלינו (ירמיה כט, י): כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה, עדין לא באה. אמר להם הביאו לי ספר ישעיה, התחיל קורא והולך עד שהגיע לפסוק זה (ישעיה כא, א): משא מדבר ים כסופות בנגב, אם ים למה מדבר, ואם מדבר למה ים, אלא אלו ארבע מלכיות שהן משולות כחיות, כדכתיב (דניאל ז, ג): וארבע חיון רברבן, רבי חנינא אמר רבי יוחנן (דניאל ז, ג): שנין דא מן דא, מכותיהן שונות זו מזו, אם זכיתם מן ימא, ואם לאו מן חורשא, מה הדא חיותא סלקא מן ימא ולא מכיה נפקא מן חורשא מכיה, כך אם זכיתם אין אמות מושלות בכם. ודכוותה (תהלים פ, יד): יכרסמנה חזיר מיער, עי"ן תלויה, אם זכיתם מן היאור, ואם לאו מן היער, מה הדא. חיותא סלקא מן נהרא ולא מכיה נפקא מן חורשא מכיה, כך (ישעיה כא, א): כסופות בנגב לחלוף, אמר רבי לוי אין לך עלעול קשה יותר מן העלעול הזה שהוא בא מן הצפון ועולה ומכסיף את הבריות שנתונות בדרום, ואיזה זה, זה נבוכדנצר שעלה מן הצפון והחריב בית המקדש שנתון בדרום. (ישעיה כא, א) ממדבר בא, מהיכן בא, רבי חנינא אמר דרך שממות מדבר בא. (ישעיה כא, א ב): ממדבר בא מארץ נוראה חזות קשה הגד לי, בעשר לשונות נקראת הנבואה: חזון, נבואה, הטפה, דבור, אמירה, צווי, משא, משל, מליצה, חידה. אי זה קשה מכלן, רבי אליעזר אומר חזון קשה, שנאמר (ישעיה כא, ב): חזות קשה הגד לי. רבי יוחנן אמר דבור קשה, שנאמר (בראשית מב, ל): דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות. רבנן אמרי משא קשה, כמשמעו (תהלים לח, ה): כמשא כבד. (ישעיה כא, ב): הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי, כבר נתעלם צרתה של עילם, צורי מדי, כבר נוצרה צרתה של מדי. כל אנחתה השבתי, כל אנחתה של בבל. (ישעיה כא, ג): על כן מלאו מתני חלחלה, אמר רבי שמעון בן גמליאל על ידי שהריחו מקצת צרתן של מלכיות קצרה רוחן של אבותינו, בתחלה (במדבר כא, ד): לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך. ירמיה אמר (איכה ה, ט): בנפשנו נביא לחמנו. דניאל אמר (דניאל ז, טו): אתכרית רוחי אנה דניאל. ישעיה אמר (ישעיה כא, ג): על כן מלאו מתני חלחלה. אנו שאנו מבלעין בתוך מעיהן כמה ימים וכמה שנים וכמה קצים וכמה עבורין על אחת כמה וכמה, על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות, נעויתי משמע קול חרופין וגדופין של רשע, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, כג): ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה וגו', (ישעיה כא, ג): נבהלתי מראות, מראות שלותו של אותו רשע, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, א): בלשאצר מלכא עבד לחם רב, מהו רב רבי חמא ברבי חנינא אמר רב משל אלוהו, אמר להם עמר שלכם בכמה קרב, אמרו בשלש עשרה נפה, אמר להם ושלי בארבע עשרה נפה, (ישעיה כא, ד): תעה לבבי, זה בית דין שטעה בחשבונו יום אחד. (ישעיה כא, ד): פלצות בעתתני, רבי פנחס בשם רבי יהושע אמר פיילי נהניתה אתה. דבר אחר, פלצות, פה שהוא מפיץ דברי לצות. דבר אחר, פלצות בעתתני, על ידי שנפקו לדבר לצות. (ישעיה כא, ד): את נשף חשקי שם לי לחרדה, הנשף שהיתה נפשי חשוקה בו לגאלה, שם לי לחרדה. (ישעיה כא, ה): ערך השלחן, סדרת פתורא. צפה הצפית, אקימת מנרתא, אדלקת בוצינא. קומו השרים, זה כורש ודריוש. משחו מגן, קבלו מלכותא. הוה אמר כורש לדריוש מלך, את קדמיי, אמר דריוש לכורש לא כן פרש דניאל (דניאל ה, כח): פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס, למדי תחלה ואחר כך לפרס, הוי את דמליך קדמוי, כיון ששמע אותו רשע שלח ואמר לחילותיו כל אמה ומלכות שמרדה בי נבוא עליהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא, רשע, אצל הכל שלחת או שמא אצלי שלחת, חייך לית פרענות דההוא גברא מן אתר אחרן אלא מגבי, הדא הוא דכתיב (תהלים עה, ז): כי לא ממוצא וממערב וגו' כי אלהים שפט זה ישפיל וזה ירים, ישפיל לבלשאצר וירים לכורש ודריוש. כורש ודריוש שוערין של בלשאצר היו, וכיון ששמע הכתובים הללו אמר לון כל מאן דמתחמי הכא ליליא הדין אפלו דהוא אמר לכון דאנא הוא מלכא ארימון ליה ראשיה, ואין דרכן של מלכים להיות מניחים בית הרעי שלהם לפנים מטרקליניהון אלא חוץ לטרקליניהון. נתותרו מעיו כל אותו הלילה ונפק מנפק ולא ארגשון ביה, מכי עייל ארגשון ביה, אמרו ליה מאן את, אמר לון אנא הוא מלכא, אמרין ליה ולאו כן פקיד מלכא דכל מאן דמתחמן הכא ליליא דין אפלו אמר לכון דאנא הוא מלכא ארימון רישיה, מה עשו נטלו פרחה של מנורה ופצעו את מחו, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, ל): בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדאה. באיזו שעה נהרג, רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן, רבי אלעזר אמר בשעת מחליית שינתא, ורבי שמואל אמר כבין דבו לכלב, ולא פליגין, דמאן דאמר בשעת מחליית שינתא, עבד מפרפר כל ההוא יומא מה שהיה מתבקש לו מן המלכות, ומאן דאמר כבין דבו לכלב, דהוה מדמדם כל ההוא ליליא שהיה מתבקש לו מן המלכות. אמר רבי בנימין בן לוי כבין כוס לכוס נכנסה מלכות במלכות, הדא הוא דכתיב (תהלים עה, ט): כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה וגו', הוא שהנביא מקנתר ואומר (ישעיה מז, א): רדי ושבי על עפר, מדה כנגד מדה, מה להלן (איכה ב, י): ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון, ברם הכא רדי ושבי על עפר. אמר רבי חוניא כך אמרה ירושלים לבת בבל, פגי פילאי קקום כאמי מחי, את סבורה בעצמך שאת בתולה, זקנה את (ישעיה מז, א): שבי לארץ אין כסא, בטלה זכותו של אותו כסא. ואי זה זכות היה לו, (ישעיה לט, א): בעת ההיא שלח מראדך בלאדן, אמרו מראדך עובד לחמה היה, והיה למוד לאכל בשש שעות, וישן לו עד תשע שעות, וכיון שחזר גלגל חמה בימי חזקיהו מלך יהודה ישן לו, ועמד ומצאו שחרית, בקש להרג כל חילותיו, אמר להם הנחתם אותי ישן כל היום וכל הלילה, אמרין ליה יומא הוא דחזר. אמר להם ואי זה אלוה החזירו, אמרו לו אלוהו של חזקיהו החזירו. אמר להם וכי יש אלוה גדול מאלהי, אמרו לו אלוהו של חזקיהו גדול הוא מאלהיך, מיד שלח ספרים ומנחה לחזקיהו, הדא הוא דכתיב (ישעיה לט, א): בעת ההיא שלח מראדך בלאדן, ומה כתב בהן, שלום לחזקיהו, שלום לאלהא רבה, שלום לירושלים, וכיון שיצאו הכתבים נתישב על דעתו אמר לא עשיתי כהגן, הקדמתי שלומו של חזקיהו לאלוהו, מיד עמד מכסאו ופסע שלש פסיעות והחזיר הכתבים וכתב כתבים אחרים תחתיהם, וכתב בהן שלום לאלהא רבה של חזקיהו, ושלום לחזקיהו, ושלום לירושלים. אמר הקדוש ברוך הוא אתה עמדת מכסאך ופסעת שלש פסיעות לכבודי חייך שאני מעמיד ממך שלשה מלכים קוזמוקרוטין שולטין מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן: נבוכדנצר, ואויל מרודך, ובלאשצר, וכיון שעמדו וחרפו קעקע הקדוש ברוך הוא ביצתן מן העולם והעמיד אחרים תחתיהם, כתיב (ישעיה לט, ב): וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה, מהו בית נכתה, אמר רבי אימי נכיתה שנכת מסנחריב ובזה שבזז מסנחריב. רבי יוחנן אמר זין בולע זין הראה להם. רבי שמעון בן לקיש אמר בתי השן נמשכין כשעוה הראה להם. רבי יהודה אומר דבש בריא כאבן הראה להם. רבי לוי אמר בזה אנו עושין מלחמה ונוצחין, כתיב (ישעיה מז, ב): קחי רחים וטחני קמח, אמר רבי יהושע בן לוי כל עמא טוחנין חטים ואת אמרת קחי רחים וטחני קמח, אלא כך אמרה ירושלים לבת בבל אלולי ממרום עשו מלחמה עמי, את היית יכולה לי, אלולי שלח אש בעצמתי, את היית יכולה לי, הוי קמחא טחינא טחנת ואריא קטילא קטילת ודרא יקידא יקדת. דבר אחר, קחי רחים וטחני קמח, לשעבר היו אחרים טוחנין לך עכשו קחי רחים וטחני קמח. (ישעיה לט, ב): גלי צמתך, פרשי צניעותך, זה המלך שנתון לפנים משבעה קנקלין. (ישעיה לט, ב): חשפי שבל, קלופי סובלתא דנהרא. (ישעיה לט, ב): עברי נהרות, לשעבר היית עובר בקרונין של כסף וזהב, ועכשו גלי שוק עברי נהרות. (ישעיה לט, ג): תגל ערותך, מדה כנגד מדה, מה להלן (איכה א, ח): כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה, אף כאן גלי ערותך. אמר רבי יהושע בן לוי אמר הקדוש ברוך הוא עתיד אני להביא פרענות לבת בבל ואפלו דדניאל בעי עלה רחמין, דכתיב (דניאל ד, כד): וחטאך בצדקה פרק וגו', אין אני שומע לו, למה (ישעיה מז, ד): גאלנו ה' צבאות שמו.
Shir HaShirim Rabbah 3:6:5 רבי יהודה אומר

של בית גרמו היו בקיאים במעשה לחם הפנים וברדיתו, ולא רצו ללמד, ושלחו חכמים והביאו אמנין מאלכסנדריה והיו בקיאין במעשה לחם הפנים, וברדיתו לא היו בקיאים. של בית גרמו היו מסיקים בתנור מבחוץ והיא נרדית מבפנים, ואלו היו מסיקין מבפנים ואופין מבחוץ, ויש אומרים שהיתה מעפשת, וכשידעו חכמים בדבר אמרו כל שפעל הקד …
של בית גרמו היו בקיאים במעשה לחם הפנים וברדיתו, ולא רצו ללמד, ושלחו חכמים והביאו אמנין מאלכסנדריה והיו בקיאין במעשה לחם הפנים, וברדיתו לא היו בקיאים. של בית גרמו היו מסיקים בתנור מבחוץ והיא נרדית מבפנים, ואלו היו מסיקין מבפנים ואופין מבחוץ, ויש אומרים שהיתה מעפשת, וכשידעו חכמים בדבר אמרו כל שפעל הקדוש ברוך הוא לא פעל אלא למענו, שנאמר (משלי טז, ד): כל פעל ה' למענהו, וחזרו בית גרמו למקומן, שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להם שכרן, שנים עשר מנה היו נוטלין בכל יום חזרו והיו נוטלין עשרים וארבעה מנה כדברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בכל יום היו נוטלין עשרים וארבעה מנה ועכשו ארבעים ושמונה מנה. אמרו להם, מה ראיתם שלא ללמד, אמרו, יודעים היו בית אבא שבית המקדש עתיד להחרב ושמא ילמד אדם שאינו הגון וילך ויעבד עבודת כוכבים בכך, ובדבר הזה מזכירין אותם לשבח, ולא עוד אלא, שמעולם לא נמצאה פת נקיה ביד בניהם ובנותיהם, שלא יהיו ישראל אומרין מלחם הפנים הם נזונים, לקים מה שנאמר: והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, וכלן מצאו תשובה לדבריהם חוץ משל בית קמצר שלא מצאו תשובה, אמרו להם מה ראיתם שלא ללמד, ושתקו ולא השיבו תשובה, ועל ידי שבקשו להרבות כבודן ולמעט כבוד המקום, כבודן נתמעט ומלכות שמים במקומה, ולא עוד אלא שאין להם לא נין ונכד בישראל, על הראשונים נאמר (משלי י, ז): זכר צדיק לברכה, ועל אלו נאמר: ושם רשעים ירקב, מכאן אמר בן עזאי משלך יתנו לך, ובשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ואין שכחה לפני המקום, ואין אדם נוגע במוכן לחברו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפלו כמלא נימא.
Shir HaShirim Rabbah 3:9:1 אמר רבי יהודה ברבי אלעאי

אפריון עשה לו, רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון פתר קריה במשכן, אפריון, זה משכן. אמר רבי יהודה ברבי אלעאי למלך שהיתה לו בת קטנה עד שלא הגדילה ובאת לידי סימנים, היה רואה אותה בשוק ומדבר עמה בפרהסיא במבוי ובחצר, כיון שהגדילה ובאת לידי סימנין, אמר המלך אין שבחה של בתי שאהא מדבר עמה בפרהסיא, אלא עשו ל …
אפריון עשה לו, רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון פתר קריה במשכן, אפריון, זה משכן. אמר רבי יהודה ברבי אלעאי למלך שהיתה לו בת קטנה עד שלא הגדילה ובאת לידי סימנים, היה רואה אותה בשוק ומדבר עמה בפרהסיא במבוי ובחצר, כיון שהגדילה ובאת לידי סימנין, אמר המלך אין שבחה של בתי שאהא מדבר עמה בפרהסיא, אלא עשו לה פפיליון, וכשאהיה צריך לדבר עמה אדבר עמה מתוך הפפיליון. כך כתיב (הושע יא, א): כי נער ישראל ואהבהו. במצרים ראו אותו בפרהסיא, שנאמר (שמות יב, כג): ועבר ה' לנגף את מצרים. בים ראו אותו בפרהסיא, שנאמר (שמות יד, לא): וירא ישראל את היד הגדלה, והיו העוללים מראים אותו באצבען ואומרים (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו. בסיני ראו אותו פנים בפנים, שנאמר (דברים לג, ב): ה' מסיני בא וגו'. כיון שעמדו ישראל על הר סיני וקבלו את התורה ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, נעשו לו אמה שלמה, אמר הקדוש ברוך הוא, אין שבחן של בני שאהיה מדבר עמם בפרהסיא, אלא יעשו לי משכן, וכשאני צריך לדבר עמהם אהיה מדבר עמהם מתוך המשכן, הדא הוא דכתיב (במדבר ז, פט): ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו. עשה לו המלך שלמה, המלך שהשלום שלו. מעצי הלבנון, היך מה דאת אמר (שמות כו, טו): ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים.
Shir HaShirim Rabbah 3:10:2 רבי יודה ברבי אלעאי פתר

רבי יודה ברבי אלעאי פתר קרא בארון, אפריון, זה הארון, ומה הוא אפריון, פוריומא, משל למלך שהיתה לו בת יחידה נאה וחסידה ומשבחת, אמר להם המלך לעבדיו בתי נאה וחסידה ומשבחת ואין אתם עושין לה פוריום, עשו לה פוריום ומוטב שיראה יפיה של בתי מתוך הפוריום, כך אמר הקדוש ברוך הוא תורתי נאה וחסידה ומשבחת, ואין אתם …
רבי יודה ברבי אלעאי פתר קרא בארון, אפריון, זה הארון, ומה הוא אפריון, פוריומא, משל למלך שהיתה לו בת יחידה נאה וחסידה ומשבחת, אמר להם המלך לעבדיו בתי נאה וחסידה ומשבחת ואין אתם עושין לה פוריום, עשו לה פוריום ומוטב שיראה יפיה של בתי מתוך הפוריום, כך אמר הקדוש ברוך הוא תורתי נאה וחסידה ומשבחת, ואין אתם עושים לה ארון, מוטב שיראה יפיה של תורתי מתוך הארון. עשה לו המלך שלמה, המלך שהשלום שלו. מעצי הלבנון, היאך מה דאת אמר (שמות לז, א): ויעש בצלאל את הארן עצי שטים. עמודיו עשה כסף, אלו שני העמודים העומדים לפנים, שהיו של כסף. רפידתו זהב, שנאמר (שמות לז, ב): ויצפהו זהב טהור. מרכבו ארגמן, רבי תנחומא אמר זו פרכת הסמוכה לה. רבי ביבי אמר זה הכפרת, שזהבה דומה לארגמן. תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים. רבי יודן אמר זו זכות תורה ולומדיה. רבי עזריה אמר בשם רבי יודה בשם רבי סימון זו השכינה. אמר רבי אבא בר כהנא (שמות כה, כב): ונועדתי לך שם וגו', ללמדך שאפלו מה שאחורי הכפרת לא היה פנוי מן השכינה. עובד כוכבים אחד שאל לרבי יהושע בן קרחה, אמר לו, למה דבר הקדוש ברוך הוא מתוך הסנה ולא מאילן אחר. אמר לו אלו דבר עמו מתוך חרוב או מתוך שקמה היית שואלני והייתי משיבך, עכשו להוציאך חלק אי אפשר, ללמדך שאין מקום פנו בארץ מהשכינה, שאפלו בתוך הסנה היה מדבר עמו.
Shir HaShirim Rabbah 3:11:1 רבי יודה אמר

צאינה וראינה בנות ציון, בנים המצינים לי בתגלחת, במילה ובציצית. במלך שלמה, במלך שברא בריותיו שלמות, ברא חמה ולבנה על מלאתן, כוכבים ומזלות על מלאתן. בר קפרא אמר אדם וחוה כבן עשרים שנים נבראו. במלך שלמה, במלך שהשלום שלו. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שהשלים מעשיו לבריותיו, כיצד השלים האש לאברהם אבינו, השלים …
צאינה וראינה בנות ציון, בנים המצינים לי בתגלחת, במילה ובציצית. במלך שלמה, במלך שברא בריותיו שלמות, ברא חמה ולבנה על מלאתן, כוכבים ומזלות על מלאתן. בר קפרא אמר אדם וחוה כבן עשרים שנים נבראו. במלך שלמה, במלך שהשלום שלו. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שהשלים מעשיו לבריותיו, כיצד השלים האש לאברהם אבינו, השלים החרב ליצחק, השלים המלאך ליעקב. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שעשה שלום בין בריותיו. תני רבי שמעון בן יוחאי הרקיע של שלג והחיות של אש, הרקיע של שלג, שנאמר (יחזקאל א, כב): ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא וגו', והחיות של אש, שנאמר (יחזקאל א, יג): ודמות החיות מראיהם כגחלי אש, וכתיב (יחזקאל א, יד): והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק, ולא זה מכבה זה ולא זה מכבה זה. מיכאל שר של שלג, וגבריאל של אש, ולא זה מכבה זה ולא זה מזיק זה. אמר רבי אבין לא סוף דבר בין מלאך למלאך, אלא אפלו בין מלאך אחד שחציו שלג וחציו אש הקדוש ברוך הוא עושה שלום ביניהן, ואית ליה חמש אפין, ואלו הן (דניאל י, ו): וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק, ולא זה מזיק זה. כתוב אחד אומר (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו, וכתוב אחד אומר (דברים ד, כד): כי ה' אלהיך אש אכלה הוא, וכתיב (דניאל ז, ט): כרסיה שביבין די נור, ולא זה מזיק זה ולא זה מזיק זה. אמר רבי יוחנן כתיב (איוב כה, ב): עשה שלום במרומיו. הרקיע של מים והכוכבים של אש ואינן מזיקין זה לזה. מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, אמר יעקב דכפר חנין, כתיב (איוב כה, ב): המשל ופחד עמו, המשל זה מיכאל. ופחד זה גבריאל. עמו, מהו עמו משלמין לו, אמר רבי לוי אין לך כל מזל ומזל שהוא קודם לחברו בעליתן, אין לך כל כוכב שמביט מה למעלה ממנו אלא מה שלמטה ממנו, כהדין בר נשא דנחית בסולמא ואינו חמי לאחוריו, אף במכות פרעה עשה הקדוש ברוך הוא שלום, שנאמר (שמות ט, כד): ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד. רבי יודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יודה אמר צלוחיות של ברד מלאות אש, ולא זו מכבה זו ולא זו מכבה זו. אמר רבי חנין הדא דרבי יודה דמיה לההיא פיטרתא דרימונא, דכל הדא פיטרתא מיתחמיא מלגו. ורבי נחמיה אמר אש וברד פתוכין זה בזה, אמר רבי חנין הדא דרבי נחמיה דמייא להדא עשאשיתא דקנדילא, מיא ומשחא מערבין כחדא והיא דלקה ואזלה, ולא זה מכבה זה ולא זה מכבה זה. ורבנן אמרי מיתא ומתקלהא מיתא ומתקלהא בשביל לעשות רצון בוראם. אמר רבי אחא למלך שהיו לו שני לגיונות קשין והיו דבובין זה לזה, כיון שראו שהקשה מלחמתו של מלך עשו שלום זה עם זה כדי לעשות מלחמתו של מלך, כך אש וברד דבובין זה עם זה, כיון שראו מלחמתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהיא מלחמת המצריים, עשו שלום ביניהם ועשו מלחמת הקדוש ברוך הוא במצרים, הדא הוא דכתיב: ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד, נס בתוך נס.
Shir HaShirim Rabbah 4:1:3 בשם רבי יהודה ברבי אלעאי

מבעד לצמתך, אמר רבי לוי כל כלה שעיניה כעורות כל גופה צריך בדיקה, ושעיניה יפות, אין כל גופה צריך בדיקה, והאשה הזאת כשמצמת שערה לאחוריה והוא תכשיט לה, כך היתה סנהדרי גדולה יושבת אחורי בית המקדש והיא היתה תכשיט של בית המקדש. אמר רבי אבהו נראין מצמדין והן מרוחין כהדין רבה דצפורין, ורבי לוי אמר לשון ערבי …
מבעד לצמתך, אמר רבי לוי כל כלה שעיניה כעורות כל גופה צריך בדיקה, ושעיניה יפות, אין כל גופה צריך בדיקה, והאשה הזאת כשמצמת שערה לאחוריה והוא תכשיט לה, כך היתה סנהדרי גדולה יושבת אחורי בית המקדש והיא היתה תכשיט של בית המקדש. אמר רבי אבהו נראין מצמדין והן מרוחין כהדין רבה דצפורין, ורבי לוי אמר לשון ערבי הוא אין בעי ליה מימרא ארוח לי, הוא אומר מבעד לי. שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד, הר שגלשתי מתוכו עשיתי אותו גלעד לאמות העולם, איזה זה, זה ים סוף. ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר טורא דאתנהרתון מן גווה, הדא אתתא כד שערה סגין היא עבדה לה גלשין גלשין, הדא מוצינא כההוא לפי טבאות הוא עבד גלשין גלשין ומה גלשה הגלשתי מתוכה, שניך כעדר הקצובות, מלין קצובין, בזת מצרים ובזת הים. שעלו מן הרחצה, רבי אבא בר כהנא אמר בשם רבי יהודה ברבי אלעאי, לפני השירה כתיב (שופטים ג, יב): ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה', לאחר השירה כתיב (שופטים ו, א): ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה', תחלת עשיה, אלא כבר מחלה שירה לשעבר. כיוצא בדבר אתה אומר (שמואל ב כג, א): ואלה דברי דוד האחרנים, והראשונים היכן הם, אלא כבר מחלה שירה לשעבר. שכלם מתאימות, שהיו כלן מתאמים בין שכינה למלאך, הדא הוא דכתיב (שמות יד, יט): ויסע מלאך האלהים ההלך וגו'. ושכלה אין בהם, שלא נזק אחד מהם.
Shir HaShirim Rabbah 4:4:7 בשם רבי יודה

דבר אחר, שערך כעדר העזים, הר שגלשתן מתוכו, עשיתיו גל ועד לאמות העולם, ואי זה זה, אלו סנהדרין, ומה הגלשה הגלשתן מתוכו, שניך כעדר הקצובות, מלין קציבין, אלו מזכין ואלו מחיבין. שעלו מן הרחצה, שמזכין את ישראל. שכלם מתאימות, דתנינן מצאו לו זכות, פטרוהו, ואם לאו מעבירין דינו למחר. והן מעבירין לזוגות. ושכלה …
דבר אחר, שערך כעדר העזים, הר שגלשתן מתוכו, עשיתיו גל ועד לאמות העולם, ואי זה זה, אלו סנהדרין, ומה הגלשה הגלשתן מתוכו, שניך כעדר הקצובות, מלין קציבין, אלו מזכין ואלו מחיבין. שעלו מן הרחצה, שמזכין את ישראל. שכלם מתאימות, דתנינן מצאו לו זכות, פטרוהו, ואם לאו מעבירין דינו למחר. והן מעבירין לזוגות. ושכלה אין בהם, רבי לוי אמר שמלמדין דבר מתוך דבר. רבי אבא אמר שאין הלכה קוהא להם. כחוט השני שפתותיך, רבי יודן אמר כגזרת המלך גזרת בית דין, הן מצוין בפיהם סקילה שרפה הרג וחנק. רבי חוניא אמר דמים, דתנינן וחוט של סקרא חוגרו באמצע כדי להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. רבי עזריה בשם רבי יודה כשם שחוט הסיקרא מבדיל בין דמים העליונים לתחתונים, כן סנהדרין מבדילין בין טמאה לטהרה, בין אסור להתר, בין פטור לחיוב.
Shir HaShirim Rabbah 4:7:1 רבי יהודה אמר

כלך יפה רעיתי, זה יעקב אבינו, שהיתה מטתו שלמה לפניו ולא נמצא בה פסלת. מהו כלך יפה רעיתי, תני רבי שמעון בן יוחאי, בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, אותה שעה לא היה בהם לא זבים ולא מצרעין ולא חגרין ולא סומין לא אלמין ולא חרשין, לא שוטין ולא שממין, לא טפשין ולא …
כלך יפה רעיתי, זה יעקב אבינו, שהיתה מטתו שלמה לפניו ולא נמצא בה פסלת. מהו כלך יפה רעיתי, תני רבי שמעון בן יוחאי, בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, אותה שעה לא היה בהם לא זבים ולא מצרעין ולא חגרין ולא סומין לא אלמין ולא חרשין, לא שוטין ולא שממין, לא טפשין ולא חלוקי לב, על אותה שעה נאמר: כלך יפה רעיתי, כיון שחטאו לא היו ימים קלים והיו בם זבים ומצרעים חגרין וסומין, אלמים חרשים שוטים וטפשין, באותה שעה נאמר (במדבר ה, ב): וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב. אמר רבי חלבו כתיב (במדבר ז, יב): ויהי המקריב ביום הראשון וגו', ביום השני הקריב נתנאל קרבנו, ולמה עשה יהודה טפלה, שלא יתגאה יהודה ויאמר הואיל ואני הקרבתי תחלה אני הוא גדול שבכלם, אלא העלה הקדוש ברוך הוא עליהם כאלו הקריבו כלם ביום ראשון וביום אחרון. אמר רבי אלעזר כתיב (במדבר ז, פד): זאת חנכת המזבח ביום המשח, והלא כל אחד ואחד מהן הקריב מזרק אחד כף אחת, ומה תלמוד לומר קערת כסף שתים עשרה, מזרקי כסף שנים עשר, כפות זהב שתים עשרה, אלא שלא יאמר יהודה הואיל ואני הקרבתי תחלה אני גדול שבכלם, לפיכך העלה הקדוש ברוך הוא עליהם כאלו הקריבו כלם ביום הראשון וביום האחרון. אמר רבי ברכיה כתיב (בראשית מט, כח): כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, מאחר שברכן חזר וברכן, אלא מלמד שישב יעקב אבינו ומשלן בחיות, משל ליהודה באריה, שנאמר (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה. דן לנחש, שנאמר (בראשית מט, יז): יהי דן נחש עלי דרך. נפתלי לאילה, שנאמר (בראשית מט, כא): נפתלי אילה שלחה. בנימין לזאב, שנאמר (בראשית מט, כז): בנימין זאב יטרף, וחזר וקראן כלן זאבים, כלן נחשים, כלן שרפים, כלן עקרבים, תדע לך שהוא כן, שהרי דן שקראו נחש חזר וקראו אריה, שנאמר (דברים לג, כב): דן גור אריה. אמר רבי אידי מצינו בקרבנות של נשיאים מה שהקריב זה הקריב זה, זה הקריב עולה, וזה הקריב עולה. זה מנחה, וזה מנחה. זה חטאת, וזה חטאת. זה שלמים, וזה שלמים, למה שכלם שלמים ושוין כאחד. ומה ראה הכתוב ליחסן בספר, ואלה שמות ראובן שמעון לוי, רבי חנינא ורבי לוי, חד אמר מפני שקנטרן אביהם, וחד אמר מפני שיחסן אצל משה ואהרן, ולית אנן ידעין מאן דאמר דא ומאן דאמר דא, אלא מן דאמר רבי יודן בשם רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי הונא (משלי טו, לא): אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין הוי רבי הונא הוא דאמר מפני שקנטרן. ולפי שקבלו תוכחת אביהם זכו להתיחס בצד משה ואהרן, לכך נאמר: כלך יפה, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר לפי שכל השבטים לא שמרו יחוסיהן במצרים, וראובן שמעון לוי שמרו יחוסיהן במצרים. רבי נחמיה אמר לפי שכל השבטים עבדו עבודת כוכבים במצרים, ושבט ראובן שמעון לוי לא עבדו עבודת כוכבים. ורבנן אמרין לפי שכל השבטים לא נהגו שררה במצרים על ישראל, ושבטים הללו נהגו שררה במצרים. כיצד, מת ראובן נתנה שררה לשמעון. מת שמעון נתנה שררה ללוי. מת לוי, בא לתן שררה ליהודה יצתה בת קול ואמרה הניחו אותה עד שיגיע זמנה, ואימתי הגיע זמנה אחרי מיתת יהושע, הדא הוא דכתיב (שופטים א, א ב): ויהי אחרי מות יהושע, ויאמר ה' יהודה יעלה, שלשה שמות נקראו לו, יהודה, עתניאל, יעבץ. רבי ברכיה ורבי לוי בשם רבי חמא ברבי חנינא זה בעז. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי זה עתניאל. כתיב (יחזקאל כב, יח): בן אדם היו לי בית ישראל לסיג כלם וגו', אמר זכריה אנא חמיתה אלוכורסין. (זכריה ד, ב ג): ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה וגו' ושנים זיתים עליה וגו', תרין אמוראי חד אמר גולה, וחד אמר גואלה, מאן דאמר גולה, שגלו בבבל וגלתה שכינה עמהם. ולמאן דאמר גואלה הוא פרוקה, דכתיב (ישעיה מז, ד): גאלנו ה' צבאות שמו וגו', אמר הקדוש ברוך הוא הואיל וכך כלך יפה רעיתי ומום אין בך.
Shir HaShirim Rabbah 4:8:2 אמר רבי יהודה

תשורי מראש אמנה, אמר רבי חוניא בשם רבי יוסטא, עתידות הגליות מגיעות עד טיורוס מונוס, ואומרים שירה, ועתידים אמות העולם להביא אותה סרדיוטות למלך המשיח, מה טעם תשורי מראש אמנה, אין לשון תשורי אלא לשון קרבן, היאך מה דאת אמר (שמואל א ט, ז): ותשורה אין להביא לאיש, ראויה היא ואנא לא ראויה, לא כבר עשיתי לכם …
תשורי מראש אמנה, אמר רבי חוניא בשם רבי יוסטא, עתידות הגליות מגיעות עד טיורוס מונוס, ואומרים שירה, ועתידים אמות העולם להביא אותה סרדיוטות למלך המשיח, מה טעם תשורי מראש אמנה, אין לשון תשורי אלא לשון קרבן, היאך מה דאת אמר (שמואל א ט, ז): ותשורה אין להביא לאיש, ראויה היא ואנא לא ראויה, לא כבר עשיתי לכם בימי חזאל (מלכים ב ח, ט): וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל, אמר רבי יהודה וכי כל טוב דמשק משא ארבעים גמל היה, אלא ללמדך שהיתה בידו אבן טובה ומרגליות שהיה ראוי לתן בדמיהן כל טוב דמשק, ואת אמרת: ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק, אלא הן עצמן עתידין להביא דורונות למלך המשיח, מה טעם (ישעיה סו, כ): והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות, מהו ובכרכרות, רבי ברכיה בשם רבי יהודה אמר כאילין סביא דלית אינון יכולין מטענין בכלקדיקה, ואינון מטענין להון בבורתידא, הדא הוא דכתיב (תהלים צו, ז): הבו לה' משפחות עמים, אמר רבי אחא עמים הבו לה' משפחות, אין כתיב כאן, אלא משפחות עמים הבו לה' כבוד ועז, כשתהיו מביאין אותם לא תהיו מביאין דרך בזיון אלא בכבוד ועז, באיזו זכות, בזכות שאמרו שירה על הים. רב נחמן אמר בזכות אמנה שהאמין אברהם, שנאמר (בראשית טו, ו): והאמן בה'. רבי חלבו בשם רבי יוחנן אמר כתיב (שמות יד, לא): וירא ישראל את היד הגדלה, דאדין אדדם ואינם מאמינים, אית בר נש דחמי ולא מהימן, הוי בזכות האמנה שהאמינו ישראל במצרים, שנאמר (שמות ד, לא): ויאמן העם.
Shir HaShirim Rabbah 4:12:5 רבי יהודה אמר

דבר אחר, שלחיך פרדס רמונים, שלוחיך, עתיד הקדוש ברוך הוא לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבוא, איזה זה, זה אליהו זכור לטוב, דתנינן תמן משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן וקרבוה בני ציון בזרוע, ועוד אחרת היתה ורחקוה בני ציון בזרוע, כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב. רבי יהודה אמר. לקרב אבל לא לרחק. רבי ש …
דבר אחר, שלחיך פרדס רמונים, שלוחיך, עתיד הקדוש ברוך הוא לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבוא, איזה זה, זה אליהו זכור לטוב, דתנינן תמן משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן וקרבוה בני ציון בזרוע, ועוד אחרת היתה ורחקוה בני ציון בזרוע, כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב. רבי יהודה אמר. לקרב אבל לא לרחק. רבי שמעון אמר להשוות את המחלוקות. וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר (מלאכי ג, כג): הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים וגו'.
Shir HaShirim Rabbah 4:14:1 בשם רבי יהודה

נרד וכרכם, נרד נרדינון, כרכם כמשמעו, קנה, זה קנה בשם, שנאמר (שמות ל, כג): וקנה בשם. וקנמון, רבי הונא בשם רבי יוסי אומר קנמון היה גדל בארץ ישראל והיו עזים וצבאים אוכלים ממנו. מר אינמרינון, ואהלות, רבי יסא אמר פילטא, למה קורא אותה אהלות, רבי אבא בר יודן בשם רבי יהודה אמר מפני שהוא בא דרך אהלים, ורבנן …
נרד וכרכם, נרד נרדינון, כרכם כמשמעו, קנה, זה קנה בשם, שנאמר (שמות ל, כג): וקנה בשם. וקנמון, רבי הונא בשם רבי יוסי אומר קנמון היה גדל בארץ ישראל והיו עזים וצבאים אוכלים ממנו. מר אינמרינון, ואהלות, רבי יסא אמר פילטא, למה קורא אותה אהלות, רבי אבא בר יודן בשם רבי יהודה אמר מפני שהוא בא דרך אהלים, ורבנן אמרי שהוא פוסה כאהל. ומהיכן היו בנות ישראל מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר, רבי יוחנן אמר מן הבאר, הדא הוא דכתיב: מעין גנים באר מים חיים. רבי אבהו אמר מן המן, הדא הוא דכתיב (תהלים מה, ט): מר ואהלות קציעות כל בגדתיך וגו', ממה שנתון תחת השן ממנו היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, כתיב (עמוס ו, יא): כי הנה ה' מצוה והכה הבית הגדול רסיסים, לא דמי הדין ריסה להדין ביזעא, הדא ריסה אית מנה אליסים, והדין ביזעא לית מנה אליסים.
Shir HaShirim Rabbah 5:11:5 רבי יהודה פתר

רבי יהודה פתר קרא בתלמידי חכמים, תלתלים שחרות כעורב, אלו תלמידי חכמים, שאף על פי שנראין כעורין ושחרין בעולם הזה, לעתיד לבוא (נחום ב, ה): מראיהן כלפידים כברקים ירוצצו. רבי שמואל בר יצחק פתר קרא בפרשיות התורה, תלתלים שחרות כעורב, אלו תלמודות של תורה, שנראות כעורות ושחרות מלאמרן ברבים, אמר הקדוש ברוך ה …
רבי יהודה פתר קרא בתלמידי חכמים, תלתלים שחרות כעורב, אלו תלמידי חכמים, שאף על פי שנראין כעורין ושחרין בעולם הזה, לעתיד לבוא (נחום ב, ה): מראיהן כלפידים כברקים ירוצצו. רבי שמואל בר יצחק פתר קרא בפרשיות התורה, תלתלים שחרות כעורב, אלו תלמודות של תורה, שנראות כעורות ושחרות מלאמרן ברבים, אמר הקדוש ברוך הוא ערבות הן עלי, האיך מה דאת אמר (מלאכי ג, ד): וערבה לה' מנחת יהודה. תדע לך שהוא כן הדבר, שהרי פרשת זב וזבה לא נאמרו שתיהן כאחד, אלא זו בפני עצמה וזו בפני עצמה, שנאמר (ויקרא טו, ב כה): איש איש כי יהיה זב מבשרו וגו' ואשה כי יזוב זוב דמה.
Shir HaShirim Rabbah 6:2:1 רבי יהודה אומר

דודי ירד לגנו לערגות הבשם, אמר רבי יוסי בר רבי חנינא הפסוק הזה לא ראשו סופו ולא סופו ראשו, לא היה צריך קרא למימר אלא דודי ירד לרעות בגנו, ואת אמר לרעות בגנים. אלא דודי, זה הקדוש ברוך הוא. לגנו, זה העולם. לערגות הבשם, אלו ישראל. לרעות בגנים, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. וללקט שושנים, לסלק את הצדיקים ש …
דודי ירד לגנו לערגות הבשם, אמר רבי יוסי בר רבי חנינא הפסוק הזה לא ראשו סופו ולא סופו ראשו, לא היה צריך קרא למימר אלא דודי ירד לרעות בגנו, ואת אמר לרעות בגנים. אלא דודי, זה הקדוש ברוך הוא. לגנו, זה העולם. לערגות הבשם, אלו ישראל. לרעות בגנים, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. וללקט שושנים, לסלק את הצדיקים שבישראל. מה בין מיתת זקנים למיתת נערים, רבי יהודה ורבי אבהו, רבי יהודה אומר הנר הזה בזמן שהוא כבה מאליו, יפה לו ויפה לפתילה, ובזמן שאינו כבה מאליו, רע לו ורע לפתילה. רבי אבהו אמר התאנה הזו בזמן שנלקטת בעונתה, יפה לה ויפה לתאנה, ובזמן שאינה נלקטת בעונתה, רע לה ורע לתאנה.
Shir HaShirim Rabbah 6:9:3 רבי יהודה ברבי אלעאי אמר

רבי יהודה ברבי אלעאי אמר לא סוף דבר גופו, אלא אפלו קורתו מהלך חמש מאות שנה. תני תמצית כור תרקב שותה, ותמצית כוש מצרים שותה, ומצרים מהלך ארבעים יום, והיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, והיא אחד מששים בכוש, וכוש מהלך שבע שנים ועוד, והיא אחד מששים בעולם, וארכו של עולם חמש מאות שנה מהלך, ורחבו מהלך ח …
רבי יהודה ברבי אלעאי אמר לא סוף דבר גופו, אלא אפלו קורתו מהלך חמש מאות שנה. תני תמצית כור תרקב שותה, ותמצית כוש מצרים שותה, ומצרים מהלך ארבעים יום, והיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, והיא אחד מששים בכוש, וכוש מהלך שבע שנים ועוד, והיא אחד מששים בעולם, וארכו של עולם חמש מאות שנה מהלך, ורחבו מהלך חמש מאות שנה, והוא אחד מארבע מאות שנה לגיהנם, ומוצא הלוכה של גיהנם שני אלפים מאה שנה, מצינו שכל העולם כלו ככסוי קדרה לגיהנם, ועולם אחד מששים בעדן, ועדן אין לה שעור. ושמנים פילגשים, אלו שמונים חבורות בינוניות שיושבות ועוסקות בתורה חוץ לעץ החיים. ועלמות אין מספר, אין קץ לתלמידים, יכול שהן חלוקין זה עם זה, תלמוד לומר אחת היא יונתי תמתי, כלן דורשין מטעם אחד, מהלכה אחת, מגזרה שוה אחת, מקל וחמר.
Shir HaShirim Rabbah 7:5:3 רבי יהודה אמר

אפך כמגדל הלבנון, זה בית המקדש, מה האף הזה נתון בגבהו של אדם, כך בית המקדש נתון בגבהו של עולם. מה האף הזה רב תכשיטין תלויין עליו, כך כהנה ולויה ומלכות מיעקב. כמגדל הלבנון, שנאמר (דברים ג, כה): ההר הטוב הזה והלבנן. רבי טביומי אמר שמלבין עונותיהם של ישראל כשלג, שנאמר (ישעיה א, יח): אם יהיו חטאיכם כשני …
אפך כמגדל הלבנון, זה בית המקדש, מה האף הזה נתון בגבהו של אדם, כך בית המקדש נתון בגבהו של עולם. מה האף הזה רב תכשיטין תלויין עליו, כך כהנה ולויה ומלכות מיעקב. כמגדל הלבנון, שנאמר (דברים ג, כה): ההר הטוב הזה והלבנן. רבי טביומי אמר שמלבין עונותיהם של ישראל כשלג, שנאמר (ישעיה א, יח): אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. רבי שמעון בן יוחאי אומר שכל הלבבות שמחות בו, שנאמר (תהלים מח, ג): יפה נוף משוש כל הארץ. ורבנן אמרי על שם (מלכים א ט, ג): והיו עיני ולבי שם כל הימים. צופה פני דמשק, אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק, שנאמר (זכריה ט, א): משא דבר ה' בארץ חדרך, מהו חדרך, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר מקום הוא שנקרא חדרך, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, העבודה שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך. רבי נחמיה אמר זה מלך המשיח שהוא חד ורך, חד לאמות ורך לישראל. דבר אחר, חדרך, זה מלך המשיח שעתיד להדריך כל באי העולם בתשובה לפני הקדוש ברוך הוא, ודמשק מנחתו, וכי דמשק מנחתו, והלא אין מנוחתו אלא בית המקדש, שנאמר (תהלים קלב, יד): זאת מנוחתי עדי עד, אמר לו עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה עד שתהא מגעת לשערי דמשק, וגליות באות וננוחות תחתיה, לקים מה שנאמר: ודמשק מנחתו, עד דמשק מנוחתו, מה מקים רבי יוחנן (ירמיה ל, יח): ונבנתה עיר על תלה, כתאנה זו שקצרה מלמטה ורחבה מלמעלה, כך עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה וגליות באות וננוחות תחתיה, לקים מה שנאמר (ישעיה נד, ג): כי ימין ושמאול תפרצי, הרי לארך, לרחב מנין, תלמוד לומר (זכריה יד, י): ומגדל חננאל עד יקבי המלך. רבי זכאי רבה אמר עד שיחיה ריפע עד היקבין שיקבן מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. הרי לארכה ולרחבה, ולמעלה מנין, תלמוד לומר (יחזקאל מא, ז): ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות, תני עתידה ירושלים להתרחב ולעלות ולהיות מגעת עד כסא הכבוד, עד שתאמר (ישעיה מט, כ): צר לי המקום. רבי יוסי ברבי ירמיה אמר עדין לא למדנו שבח ירושלים, מהיכן את למד שבחה, מחומותיה, שנאמר (זכריה ב, ט): ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב.
Shir HaShirim Rabbah 7:8:1 אמר רבי יהודה

זאת קומתך דמתה לתמר, רבי חוניא בשם רבי דוסא בר טבת שני יצרים ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, יצר עבודת כוכבים ויצר זנות, יצר עבודת כוכבים כבר נעקר, ויצר זנות הוא קים, אמר הקדוש ברוך הוא כל מי שהוא יכול לעמד בזנות מעלה אני עליו כאלו עומד בשתיהן. אמר רבי יהודה לחבר שהיו לו חכינים חבר את הגדולה והניח את הקט …
זאת קומתך דמתה לתמר, רבי חוניא בשם רבי דוסא בר טבת שני יצרים ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, יצר עבודת כוכבים ויצר זנות, יצר עבודת כוכבים כבר נעקר, ויצר זנות הוא קים, אמר הקדוש ברוך הוא כל מי שהוא יכול לעמד בזנות מעלה אני עליו כאלו עומד בשתיהן. אמר רבי יהודה לחבר שהיו לו חכינים חבר את הגדולה והניח את הקטנה, אמר כל מי שהוא יכול לעמד בזו מעלין עליו כאלו עומד בשתיהם, כך עקר הקדוש ברוך הוא יצר עבודת כוכבים והניח של זנות, אמר כל מי שעומד ביצר זנות מעלין לו כאלו עמד בשתיהן. אימתי נעקר יצר עבודת כוכבים, רבי בניה אמר אלו מרדכי ואסתר, ורבנן אמרי אלו חנניה מישאל ועזריה, מיתיבין רבנן לרבי בניה וכי על ידי יחידי היה נעקר, מיתיב רבי בניה לרבנן וכי מרדכי ואסתר יחידים היו, הדא מסייעא לרבי בניה. אמר רבי תנחומא ורבי מיאשא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר כהנא, כתיב (אסתר ד, ג): שק ואפר יצע לרבים, רבן של אותו הדור צדיקים היו, ודא מסייעא לרבנן, רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי שמואל כתיב (יחזקאל ו, ט): וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם וגו', פליטיכם אלו חנניה מישאל ועזריה שהיו פלטים מכבשן האש, בגוים אשר שבו שם אין כתיב כאן, אלא בגוים אשר נשבו שם, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל (הושע יד, ט): אפרים מה לי עוד לעצבים, מה לי ליצרה של עבודת כוכבים, אני עניתי, אני עניתי לו, לא אשורנו, לא אמרנו שירה לפניך, הוי אומר אני הוא שכפפתי יצרה של עבודת כוכבים, אם כן למה באו ישראל בספק בימי המן, רבנן ורבי שמעון בן יוחאי, רבנן אמרי על שעבדו ישראל עבודת כוכבים, ורבי שמעון אמר על שאכלו מתבשיל הגוים. אמרו לו והלא לא אכלו סעודה אלא אנשי שושן הבירה בלבד, הדא הוא דכתיב (אסתר א, ה): ובמלואת הימים האלה, אמר להם והלא כל ישראל ערבין אלין באלין, דכתיב (ויקרא כו, לז): וכשלו איש באחיו, איש בעוון אחיו, אמר להם אם כדעתכם אתם חיבתם את כל ישראל כליה, דכתיב (שמות כב, יט): זבח לאלהים יחרם, אמרו לו אף על פי כן לא עבדו אותה בכל לבם, שנאמר (איכה ג, לג): כי לא ענה מלבו, אף על פי כן (איכה ג, לג): ויגה בני איש, העמיד עליהם אדם קשה ביותר לנסותן, זה נבוכדנצר, ועמד והגה את מכתן. רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר בשני מקומות פעלו ישראל עם הקדוש ברוך הוא, בסיני פעלו בפיהם ולא פעלו בלבם, שנאמר (תהלים עח, לו לז): ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו. בבבל פעלו בלבם ולא פעלו בפיהם, שנאמר: כי לא ענה מלבו, אף על פי כן ויגה בני איש, הביא עליהם איש, שנאמר (אסתר ז, ו): איש צר ואויב המן הרע הזה, והגה את מכתן, על דעת רבנן עבדו ישראל עבודת כוכבים בימי נבוכדנצר, על דעת רבי שמעון בן יוחאי לא עבדו ישראל עבודת כוכבים בימי נבוכדנצר. על דעת רבנן עבדו ישראל עבודת כוכבים, כיצד, נבוכדנצר העמיד צלם והפריש עשרים ושלשה מכל אמה ואמה, ועשרים ושלשה מכל ישראל. על דעת רבי שמעון לא עבדו ישראל עבודת כוכבים, הא כיצד, נבוכדנצר העמיד צלם והפריש מכל אמה ואמה שלשה שלשה, ושלשה מכל ישראל, וחנניה מישאל ועזריה שהיו השלשה מישראל עמדו ומחו על עצמן ולא עבדו עבודת כוכבים, הלכו להם אצל דניאל, אמרו לו רבנו דניאל נבוכדנצר העמיד צלם והפריש מכל אמה ואמה שלשה שלשה, ולנו הפריש מכל ישראל מה אתה אומר לנו נסגוד ליה או לא, אמר להם הנה הנביא לפניכם לכו אצלו, הלכו להם מיד אצל יחזקאל, אמרו לו כמו שאמרו לדניאל נסגוד ליה או לא, אמר להם כבר מקבל אני מישעיה רבי (ישעיה כו, כ): חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. אמרו ליה מה את בעי דיהון אמרין הדין צלמא סגדין ליה כל אמיא, אמר לון ומה אתון אמרין, אמרו ליה אנן בעינן נתן ביה פגם דניהוי תמן ולא נסגוד ליה, בגין דיהון אמרין הדין צלמא כל אמיא סגדי ליה לבר מישראל. אמר להם אם כדעתכם המתינו לי עד שאמלך בגבורה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כ, א): באו אנשים מזקני ישראל לדרש את ה' וישבו לפני, ומי היו, אלו חנניה מישאל ועזריה, אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם חנניה מישאל ועזריה מבקשים לתן נפשם על קדשת שמך, מתקים את עליהן או לא, אמר לו איני מתקים עליהם, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כ, ג): בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם וגו' הלדרש אתי אתם באים, מאחר שגרמתם לי להחריב ביתי ולשרף היכלי ולהגלות בני לבין האמות ואחר כך אתם באים לדרשני, (יחזקאל כ, ג): חי אני אם אדרש לכם. באותה שעה בכה יחזקאל וקונן והיליל בעצמו ואמר וי לשונאי ישראל אבדה שארית יהודה, שלא נשתיר מיהודה אלא אלו בלבד, שנאמר (דניאל א, ו): ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה, וזו תשובה באה להם, והוה בכי ואזיל, כיון דאתא אמרו ליה מה אמר לך הקדוש ברוך הוא, אמר להם אינו מתקים עליכם, אמרו לו בין מתקים בין שאין מתקים אנו נותנין נפשותינו על קדשת שמו, תדע לך שהוא כן, שעד שלא באו אצל יחזקאל מה אמרו לו לנבוכדנצר (דניאל ג, טז יז): לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא. לאחר שבאו אל יחזקאל ושמעו התשובה, אמרו לנבוכדנצר (דניאל ג, יח): והן לא ידיע להוא לך מלכא, בין מציל בין לא מציל ידיע להוא לך מלכא די לאלהך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד. מן דנפקין מן גביה דיחזקאל נגלה הקדוש ברוך הוא ואמר לו יחזקאל מה את סבור שאיני מתקים עליהם, מתקים אני עליהם בודאי, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לו, לז): כה אמר ה' אלהים עוד זאת אדרש לבית ישראל, אלא שביק להון ולא תימר להון מידי, אשבוק להון מהלכין על תמם, הדא הוא דכתיב (משלי י, ט): הולך בתם ילך בטח וגו', מה עשו הלכו ופזרו עצמן בין האכלוסין והוון אמרין והן לא מציל ידיע להוא לך, הדא היא דברייתא משתבעין ואמרין במאן דאקים עלמא על תלתא עמודים, אית דאמרי אברהם יצחק ויעקב אינון, ואית דאמרין אלו הן חנניה מישאל ועזריה. זאת קומתך דמתה לתמר, מה תמר נגזרה עליה שרפה ולא נשרפה, אף אלו נגזר עליהם שרפה ולא נשרפו, כיצד נעשה להם האור, רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמיה, רבי אלעזר אמר כמין טלנס, ורבי שמואל אמר כמין אוקיי.
Shir HaShirim Rabbah 8:6:1 רבי יהודה אומר

שימני כחותם. אמר רבי מאיר אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מה שחשבת בלבך לעשות לנו עשה, דאמר רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו נעשה ונשמע, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך המות ואמר לו אף על פי שמניתיך קפוקליטור קוזמוקרטור על בריותי, …
שימני כחותם. אמר רבי מאיר אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מה שחשבת בלבך לעשות לנו עשה, דאמר רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו נעשה ונשמע, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך המות ואמר לו אף על פי שמניתיך קפוקליטור קוזמוקרטור על בריותי, אין לך עסק באמה זו, הדא הוא דכתיב (דברים ה, כ): ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך, וכי יש חשך למעלה, והא כתיב (דניאל ב, כב): ונהורא עמה שרא, ומהו מתוך החשך, זה מלאך המות שקרוי חשך, שנאמר (שמות לב, טז): והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת, אל תקרי חרות אלא חרות, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר חרות ממלאך המות, רבי נחמיה אמר חרות מן המלכיות, ורבנן אמרי חרות מן היסורין.

Ruth Rabbah (4)

Ruth Rabbah, Petichta 7 בשם רבי יהודה

רבי תנחומא בשם רבי חיא רבה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, כל מקום שנאמר ויהי, צרה. רבי חיא רבה כל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה ושמחה, אם צרה אין כיוצא בה, אם שמחה אין כיוצא בה. רבי שמואל אמר חמשה בימי הם (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם, עשו מלחמה, לאוהבו של מלך …
רבי תנחומא בשם רבי חיא רבה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, כל מקום שנאמר ויהי, צרה. רבי חיא רבה כל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה ושמחה, אם צרה אין כיוצא בה, אם שמחה אין כיוצא בה. רבי שמואל אמר חמשה בימי הם (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם, עשו מלחמה, לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה ובשבילו היה המלך נזקק למדינה, פעם אחת באו הברבריין ונזדוגו לו, אומרים אוי לנו שאין המלך נזקק למדינה כמות שהיה, כך כל העולם כלו לא נברא אלא בזכות אברהם אבינו, הדא הוא דכתיב (בראשית יד, ז): וישבו ויבאו אל עין משפט היא קדש. אמר רבי אחא לא באו להזדוג אלא לגלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם אתם מבקשים לסמותה. היא קדש, אמר רבי אחא הוא קדש, הוא אבינו אברהם שקדש שמו בכבשן האש, וכיון שבאו אותם המלכים ונזדוגו לו התחילו הכל צווחים ווי, הוי ויהי בימי אמרפל. (ישעיה ז, א): ויהי בימי אחז, מה צרה היתה שם, (ישעיה ט, יא): ארם מקדם ופלשתים מאחור, לבן מלכים שנזדמן לו פדגוג אחד להמיתו, אמר אותו פדגוג אם אני ממיתו הריני חיב למלכות, אלא הריני מושך מינקתו ומעצמו הוא מת. כך אמר אחז, אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה. כך אחז היה סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין גדולים, אם אין גדולים אין תלמידים, ואם אין תלמידים אין חכמים, ואם אין חכמים אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, ואם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על העולם, אלא הריני אוחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, ועליו הכתוב אומר (ישעיה ח, טז): צור תעודה חתום תורה בלמדי. רבי חנינא אמר למה נקרא שמו אחז, שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות. רבי יעקב בשם רבי אבין אמר ישעיה (ישעיה ח, טז): וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, אין לך שעה קשה כאותה שעה, שנאמר (דברים לא, יח): ואנכי הסתר אסתיר פני בעולם הזה, ומאותה שעה וקויתי לו, שאמר (דברים לא, כא): כי לא תשכח מפי זרעו, מה הועיל לו (ישעיה ח, יח): הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה', וכי ילדיו היו והלא תלמידיו היו, אלא מלמד שהיו חביבין עליו כבניו, וכיון שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות התחילו צווחין ווי, הוי ויהי בימי אחז. (ירמיה א, ג): ויהי בימי יהויקים, מה צרה היתה שם, (ירמיה ד, כג): ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם, למלך ששלח פרוסטיגמא שלו למדינה, מה עשו לו בני המדינה, נטלו אותה וקרעוה ושרפוה באש, אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בדברים אלו, הדא הוא דכתיב (ירמיה לו, כג): ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה, תלתא ארבעה פסוקים, כיון שהגיע לפסוק החמישי היו צריה לראש, מיד יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח עד תם כל המגלה על האש אשר על האח. כיון שראו כן התחילו צווחים ווי, הוי ויהי בימי יהויקים. (אסתר א, א): ויהי בימי אחשורוש, מה צרה היתה שם, להרג ולאבד את כל היהודים. למלך שהיה לו כרם ונזדוגו לו שלשה שונאים, האחד התחיל מקטף בעוללות, והשני מזנב באשכולות, והשלישי בקש לעקר את כל הגפנים. כך פרעה הרשע התחיל מקטף בעוללות, שנאמר (שמות א, כב): כל הבן הילוד היארה תשליכהו. נבוכדנצר הרשע התחיל מזנב באשכולות, שנאמר (מלכים ב כד, טז): החרש והמסגר אלף. רבי ברכיה בשם רבי יהודה אמר החרש אלף והמסגר אלף. רבי יוחנן אמר כלן אלף. רבי שמואל אמר אלו הבליוטין. רבי יהודה ברבי סימון אמר אלו תלמידי חכמים. המן הרשע בקש לעקר את כל הביצה, אמרי זבין בביעתא (אסתר ג, יג): להשמיד להרג ולאבד, וכיון שראו כן התחילו צווחין ווי, הוי ויהי בימי אחשורוש. ויהי בימי שפט השפטים, מה צרה היתה שם, ויהי רעב בארץ, למדינה שהיתה חייבת ליפסי למלך, מה עשה המלך שלח טמיאון לגבותה, מה עשו בני המדינה, נטלו אותו והלקוהו וגבו אותו, אמרו מה שהיה מבקש לעשות לנו עשינו לו. כך בימי שפט השפטים היה אדם מישראל עובד עבודת כוכבים, והיה הדין מבקש לעשות בו דין, והיה הוא בא ומלקה הדין, ואמר מה דבעא מעבד לי עבדתי ליה, אוי לדור ששופטיו נשפטין, הוי ויהי בימי שפט השפטים. שמעון ברבי אבא אמר בשם רבי יוחנן כל מקום שנאמר צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כמותה, אם שמחה אין שמחה כמותה בעולם. אתא רבי שמואל בר נחמני ועבדה פלגא, כל מקום שנאמר ויהי צרה, והיה שמחה, והא כתיב (בראשית א, ג): ויאמר אלהים יהי אור, אמר להם אף היא אינה אורה של שמחה, שלא זכה העולם להשתמש באותה אורה, שאותה אורה שנבראת ביום ראשון אדם צופה מסוף העולם ועד סופו, וכיון שראה שעתידין רשעים לצאת, כדור אנוש ואנשי דור המבול ודור הפלגה וכאנשי סדום, לקחה. הדא הוא דכתיב (איוב לח, טו): וימנע מרשעים אורם, וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (תהלים צז, יא): אור זרע לצדיק. מיתיבין ליה והכתיב (בראשית א, א): ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אמר להם אף היא אינה שמחה, שעתידין שמים להבלות, שנאמר (ישעיה נא, ו): כי שמים כעשן נמלחו, מיתיבין ליה והא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום שני, ושלישי, ורביעי, חמישי, וששי. אמר להם אף היא אינה שמחה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשיה, כגון החרדל צריך להמתיקו, התורמוסין צריכין למתק, החטים צריכין לטחן. והא כתיב (בראשית לט, ב): ויהי ה' את יוסף, אמר אף היא אינה שמחה, דכתיב (בראשית מ, טו): כי שמו אתי בבור. והא כתיב (במדבר ז, א): ויהי ביום כלות משה, אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו נגנז בנין בית המקדש, שנאמר (שמות מ, לה): ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד. והא כתיב (יהושע ה, יג): ויהי בהיות יהושע, אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו קרע יהושע שמלותיו, שנאמר (יהושע ז, ו): ויקרע יהושע שמלתיו. והא כתיב (ויקרא ט, א): ויהי ביום השמיני, אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו מתו נדב ואביהוא. והא כתיב (שמואל ב ז, א): ויהי כי ישב המלך בביתו, אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו בא נתן הנביא ואמר לו (מלכים א ח, יט): רק אתה לא תבנה הבית. אמרי ליה אמרינן אנן דידן, אמר את דידך, אמר להם (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים. (ישעיה יא, יא): והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו. (ישעיה ז, כא): והיה ביום ההוא יחיה איש. (ישעיה כז, יג): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. (ישעיה ד, ג): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים. מיתיבין ליה והא כתיב (ירמיה לח, כח): והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להם אף היא אינה צרה, אלא שמחה, שבו ביום נטלו ישראל אופכין שלמה על עונותיהם ביום שחרב בית המקדש. סליק פתיחתא דרות רבה
Ruth Rabbah 2:2 רבי יהודה אמר

רבי שמואל בר נחמני פתר קראי בדוד, בני שלה בן יהודה ער אבי לכה, אב בית דין של לכה. ולעדה אבי מרשה, אב בית דין של מרשה. ומשפחות בית עבדת הבץ, זה דוד שהיה עוסק בפרכת, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, יט): ויך אלחנן, זה דוד שחננו הקדוש ברוך הוא, בן יערי, בן שהיה גדל ביער, ארגים, שעסק בפרכת. דבר אחר, ארגים, שה …
רבי שמואל בר נחמני פתר קראי בדוד, בני שלה בן יהודה ער אבי לכה, אב בית דין של לכה. ולעדה אבי מרשה, אב בית דין של מרשה. ומשפחות בית עבדת הבץ, זה דוד שהיה עוסק בפרכת, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, יט): ויך אלחנן, זה דוד שחננו הקדוש ברוך הוא, בן יערי, בן שהיה גדל ביער, ארגים, שעסק בפרכת. דבר אחר, ארגים, שהיו מעלין לו את ההלכה והוא אורגה. דבר אחר, אלו סנהדרין שהיו אורגין עמו בדברי תורה. (דברי הימים א ד, כא): לבית אשבע, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים פט, ד): כרתי ברית לבחירי, ויוקים, שקים לו השבועה, שנאמר (תהלים קלב, יא): נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה. ואנשי כזבא, רבי עזריה ורבי יונתן ורבי יצחק בר מריון ואמרי לה רבי יוסי ברבי חנינא עקר סנהדרין משל יהודה, מאי טעמא שנאמר (בראשית מט, יב): חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב, שהיו סודרין את ההלכה בשנים, עד שהיו מוציאין אותה בנקיון כחלב. ויואש, שנתיאש מן החיים (דברי הימים א כא, יז): תהי נא ידך בי. ושרף, שהזכיר מעשה שרופים, ה' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו. אשר בעלו למואב, שבא מרות המואביה. וישבי לחם, שבא מבית לחם יהודה. והדברים עתיקים, רבי איבו אמר זה דוד ושלמה שנשתתפו לפני הקדוש ברוך הוא בבנין בית המקדש. רבי יהודה ברבי סימון אמר זה בניהו בן יהוידע שנתחזק עם המלך שלמה בבנין בית המקדש. רבי יהודה אמר זה יהוידע הכהן הגדול שנטפל עם יואש לבדק הבית. רבי נחמיה אומר זה ירמיה ויחזקאל שהתפללו לפני הקדוש ברוך הוא שלא להחריב בית המקדש. המה היוצרים, זה בעז ורות. וישבי נטעים, זה שלמה שהיה דומה כנטע במלכותו. וגדרה, אלו סנהדרין שהיו גודרים עמו בדברי תורה. עם המלך במלאכתו ישבו שם, מכאן אמרו לא מתה רות המואביה עד שראתה שלמה בן בנה יושב ודן דינן של זונות, הדא הוא דכתיב (מלכים א ב, יט): וישם כסא לאם המלך זו בת שבע, ותשב לימינו זו רות המואביה.
Ruth Rabbah 6:4 רבי יהודה אומר

ליני הלילה (רות ג, יג), הלילה הזו את לנה בלא איש, ואין את לנה לילה אחרת בלא איש. והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגו', רבי מאיר הוה יתיב ודריש בהדין מדרשא דטבריא והוה אלישע רביה גזיז בשוקא רכיב על סוסיא בשבתא, אמרו לרבי מאיר הא אלישע רבך אתי גזיז בשוקא, נפק לגביה, אמר ליה במה הויתא עסי …
ליני הלילה (רות ג, יג), הלילה הזו את לנה בלא איש, ואין את לנה לילה אחרת בלא איש. והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגו', רבי מאיר הוה יתיב ודריש בהדין מדרשא דטבריא והוה אלישע רביה גזיז בשוקא רכיב על סוסיא בשבתא, אמרו לרבי מאיר הא אלישע רבך אתי גזיז בשוקא, נפק לגביה, אמר ליה במה הויתא עסיק, אמר ליה (איוב מב, יב): וה' ברך את אחרית איוב מראשתו. אמר ליה ומה אמרת ביה, אמר ליה, ברך, שהכפיל לו את ממונו. אמר ליה עקיבא רבך לא היה אומר כן, אלא, וה' ברך את אחרית איוב מראשתו, בזכות תשובה ומעשים טובים שהיו בידו מראשיתו. אמר ליה ומה את אמרת תובן (קהלת ז, ח): טוב אחרית דבר מראשיתו. אמר ליה ומה את אמרת ביה, אמר ליה יש לך אדם שהוא קונה סחורה בנערותו והוא מפסיד ובזקנותו והוא משתכר בה. דבר אחר, טוב אחרית דבר מראשיתו, יש לך אדם שעושה מעשים רעים בנערותו ובזקנותו עושה מעשים טובים. דבר אחר, טוב אחרית דבר מראשיתו, יש לך אדם שהוא למד תורה בנערותו ומשכח, ובזקנותו הוא חוזר עליה, הוי טוב אחרית דבר מראשיתו. אמר ליה עקיבא רבך לא כך אמר, אלא, טוב אחרית דבר כשהוא טוב מראשיתו. ובי הוה מעשה, אבויה אבי היה מגדולי הדור וכשבא למולני קרא לכל גדולי ירושלים, וקרא לרבי אליעזר ולרבי יהושע עמהם, וכשאכלו ושתו שרון אילין אמרין מזמורים ואילין אמרין אלפבתרין. אמר רבי אליעזר לרבי יהושע אילין עסקין בדידהון ואנן לית אנן עסקין בדידן, התחילו בתורה ומן התורה לנביאים ומן הנביאים לכתובים והיו הדברים שמחין כנתינתן מסיני והאש מלהטת סביבותיהן, עקר נתינתן לא מסיני נתנו באש, שנאמר (דברים ד, יא): וההר בער באש עד לב השמים, אמר הואיל וכן הוא גדול כחה של תורה, הבן הזה אם מתקים לי הריני נותנו לתורה, ועל ידי שלא היתה כונת מחשבתו לשם שמים לא נתקימה בי תורתי. ומה את אמרת (איוב כח, יז): בלא יערכנה זהב וזכוכית, אמר ליה ואת מה אמרת ביה, אמר ליה אלו דברי תורה שקשין לקנות ככלי זהב ונחין לאבד כזכוכית. אמר לו עקיבא רבך לא אמר כן, אלא מה כלי זהב וזכוכית אם נשברו יש להם תקנה, אף תלמיד חכם שאבד משנתו יכול לחזר עליה, אמר ליה חזר לך, אמר ליה למה, אמר ליה עד כאן תחום שבת. אמר ליה מנן את ידע, אמר מטלפי סוסי שכבר הלך אלפים אמה. אמר ליה וכל הדא חכמתא אית בך ולית את חזר בך. אמר ליה לית בחילי. אמר ליה למה, אמר ליה רוכב הייתי על הסוס ומטיל אחורי בית הכנסת ביום הכפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול מפוצצת ואומרת (ירמיה ג, כב): שובו בנים שובבים, (מלאכי ג, ז): שובו אלי ואשובה אליכם, חוץ מאלישע בן אבויה שהיה יודע כחי ומרד בי. ומהיכן היה לו המעשה הזה, אמרו פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גינוסר וראה אדם אחד שעלה לראש הדקל ונטל האם על הבנים וירד בשלום, במוצאי שבת ראה אדם אחר שעלה לראש הדקל ונטל הבנים ושלח את האם וירד והכישו נחש ומת, אמר, כתיב (דברים כב, ז): שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים, היכן טובו של זה והיכן אריכות ימים של זה, ולא ידע שדרשה רבי עקיבא בצבורא, למען ייטב לך בעולם שכלו טוב, והארכת ימים לעולם שכלו ארך. ויש אומרים על ידי שראה לשונו של רבי יהודה הנחתום נתון בפי הכלב, אמר אם הלשון שיגע בתורה כל ימיו כך, לשון שאינו יודע ואינו יגע בתורה על אחת כמה וכמה, אמר אם כן לא מתן שכר לצדיקים ולא תחית המתים. ויש אומרים על ידי שכשהיתה אמו מעברת בו עברה על בתי עבודת כוכבים והריחה ונתנו לה מאותו המין ואכלה והיה מפעפע בכרסה כאריסה של חכינה. לאחר ימים חלה אלישע בן אבויה, אתון ואמרין לרבי מאיר אלישע רבך חולה, אזל לגביה, אמר ליה חזר בך, אמר ליה ועד כדון מקבלין, אמר ליה ולא כתיב (תהלים צ, ג): תשב אנוש עד דכא, עד דכדוכה של נפש, באותה שעה בכה אלישע בן אבויה ומת. והיה רבי מאיר שמח ואמר דומה שמתוך תשובה נסתלק רבי, וכיון שקברוהו באתה האור לשרף את קברו, אתון ואמרין ליה לרבי מאיר קבר רבך נשרף, יצא ופרש טליתו עליה, אמר ליה: ליני הלילה בעולם הזה שכלו לילה, והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל. והיה בבקר בעולם שכלו טוב, אם יגאלך טוב יגאל, זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים קמה, ט): טוב ה' לכל. ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבקר, ודמכת לה. אמרון ליה, רבנו, לעלמא דאתי אין אמרין לך מה את בעי אבוך או רבך, מה תימא, אמר, אבא, ובתר כן רבי. אמרין ליה ושמעון לך אינון, אמר להון ולאו מתניתא היא מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפלין עם התפלין, מצילין אלישע בזכות תורתו. לאחר ימים באו בנותיו ותובעות צדקה אצל רבנו, אמר (תהלים קט, יב): אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו, אמרין רבי לא תסתכל בעובדוהי תסתכל לאורייתיה, באותה שעה בכה רבי וגזר עליהון שיתפרנסו, אמר מי שלא היתה תורתו לשם שמים כך העמיד, מי שתורתו לשם שמים על אחת כמה וכמה. אמר רבי יוסי שלשה הן שבא יצרן לתקפן ונזדרזו עליו כל אחד ואחד בשבועה, ואלו הן, יוסף, ודוד, ובעז. יוסף דכתיב (בראשית לט, ט): ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת. רבי חוניא בשם רבי אידי כלום קריא חסר, וחטאתי לאלהים, וחטאתי לה' אין כתיב כאן, אלא וחטאתי לאלהים, [אם חטאתי אני עושה לאלהים, ולא אלהים עושה] [נשבע ליצרו] ואמר לאלהים איני חוטא ואיני עושה הרעה הגדולה הזאת. דוד מנין, שנאמר (שמואל א כו, י): ויאמר דוד חי ה' כי אם ה' יגפנו, למי נשבע, רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן, רבי אלעזר אמר ליצרו נשבע, ורבי שמואל בר נחמן אמר לאבישי בן צרויה נשבע, אמר לו חי ה' אם תגע בו שאנכי מערבב דמך עם דמו. בעז מנין, שנאמר: חי ה' שכבי עד הבקר, רבי יהודה ורבי חוניא, רבי יהודה אומר כל אותו הלילה היה יצרו מקטרגו ואומר, את פנוי ומבקש אשה והיא פנויה ומבקשת איש עמד ובעלה ותהיה לך לאשה, ונשבע ליצרו ואמר חי ה' שאיני נוגע בה, ולאשה אמר שכבי עד הבקר אם יגאלך טוב יגאל. ורבי חוניא אמר, כתיב (משלי כד, ה): גבר חכם בעוז, גבר חכם בעז, ואיש דעת מאמץ כח, שנזדרז על יצרו בשבועה.
Ruth Rabbah 7:16 רבי יהודה אומר

והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך וגו' (רות ד, טו), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר משבעה ראשי האבות האמורין להלן (דברי הימים א ב, טו): אצם הששי דוד השביעי. רבי נחמיה אמר משבעה המפרשין כאן, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בעז.

Eikhah Rabbah (8)

Eikhah Rabbah 1:1 רבי יהודה אומר

איכה ישבה, שלשה נתנבאו בלשון איכה, משה, ישעיה, וירמיה. משה אמר (דברים א, יב): איכה אשא לבדי וגו'. ישעיה אמר (ישעיה א, כא): איכה היתה לזונה. ירמיה אמר: איכה ישבה בדד, אמר רבי לוי משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין, אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה, ואחד ראה אותה בנוולה. כך, משה ראה את ישראל …
איכה ישבה, שלשה נתנבאו בלשון איכה, משה, ישעיה, וירמיה. משה אמר (דברים א, יב): איכה אשא לבדי וגו'. ישעיה אמר (ישעיה א, כא): איכה היתה לזונה. ירמיה אמר: איכה ישבה בדד, אמר רבי לוי משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין, אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה, ואחד ראה אותה בנוולה. כך, משה ראה את ישראל בכבודם ושלותם ואמר: איכה אשא לבדי טרחכם. ישעיה ראה אותם בפחזותם, ואמר: איכה היתה לזונה. ירמיה ראה אותם בנוולם, ואמר: איכה ישבה. שאלו את בן עזאי אמרו לו רבנו דרש לנו דבר אחד ממגלת קינות, אמר להם לא גלו ישראל עד שכפרו ביחידו של עולם, ובמילה שנתנה לעשרים דורות, ובעשרת הדברות, ובחמשה ספרי תורה, מנין איכ"ה. אמר רבי לוי לא גלו ישראל עד שכפרו בשלשים ושש כרתות שבתורה, ובעשרת הדברות, מנין איכ"ה ישבה בדד. רבי ברכיה בשם רבי אבדימי דמן חיפה, למלך שהיה לו בן, בזמן שעושה רצונו של אביו, היה מלבישו בגדי מילתין, ובזמן שאינו עושה רצונו, מלבישו בגדי בדד. כך ישראל, כל זמן שהיו עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, כתיב (יחזקאל טז, י): ואלבשך רקמה, רבי סימא אמר פורפירא תרגם אונקלוס אפקלטורין פליקטא. ובזמן שאין עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, מלבישן בגדי בדדין, הדא הוא דכתיב: איכה ישבה בדד. אמר רב נחמן אמר שמואל משום רבי יהושע בן לוי, קרא הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, אמר להם מלך בשר ודם כשמת לו מת והוא מתאבל, מה דרכו לעשות, אמרו לו תולה שק על פתחו. אמר להם אף אני כך אני עושה, הדא הוא דכתיב (ישעיה נ, ג): אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. מלך בשר ודם מה דרכו לעשות, אמרו לו מכבה את הפנסין, אמר להם כך אני עושה, שנאמר (יואל ד, טו): שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם. מלך בשר ודם מה דרכו לעשות, כופה את המטות. כך אני עושה, שנאמר (דניאל ז, ט): עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב, כביכול שהיו הפוכין. מלך בשר ודם מה דרכו לעשות, הולך יחף, כך אני עושה, שנאמר (נחום א, ג): ה' בסופה ובסערה דרכו וענן אבק רגליו. מלך בשר ודם מה דרכו לעשות, מבזע פורפירא שלו. כך אני עושה, דכתיב (איכה ב, יז): עשה ה' אשר זמם בצע אמרתו. רבי יעקב דכפר חנן מפרש ליה מהו בצע אמרתו, מבזע פורפירא שלו. מלך בשר ודם מה דרכו לעשות, יושב ודומם, כך אני עושה, שנאמר (איכה ג, כח): ישב בדד וידם. מלך בשר ודם אבל, מה דרכו לעשות, יושב ובוכה, כך אני עושה, דכתיב (ישעיה כב, יב): ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה, דבר אחר, איכה, אמר להם ירמיה, מה ראיתם בעבודת כוכבים שאתם להוטין אחריה, אלו היה לה פה למיסב ולמיתב, היינו אומרין כך, אלא נאמר דידה ונאמר דיליה, נאמר דידה (ירמיה י, ב): כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה. ונאמר דיליה (ירמיה י, יא): כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא וגו', (ירמיה י, טז): לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו ה' צבאות שמו. רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אין לשון איכה אלא לשון תוכחה, הדא מה דאת אמר (ירמיה ח, ח): איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת ה' אתנו וגו'. ורבי נחמיה אומר אין לשון איכה אלא קינה, הדא מה דאת אמר (בראשית ג, ט): ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה, אוי לכה. ואימתי נאמרה מגלת קינות, רבי יהודה אומר בימי יהויקים נאמרה, אמר לו רבי נחמיה וכי בוכין על המת עד שלא ימות, אלא אימתי נאמרה אחר חרבן הבית, הרי פתרונו: איכה ישבה בדד.
Eikhah Rabbah 1:20 רבי יהודה אומר

שרתי במדינות. אמר רבי יוחנן לפי שעברו ישראל על תנאי שקבלו מסיני, לפיכך היתה למס, הוא סיני הוא למס, חושבניה דדין כחושבניה דדין. אמר רבי ישמעאל בר נחמן לפי שעבדו ישראל עבודת כוכבים לפיכך היתה למס, היא למס היא סמל, אתוי דדין הינון אתוי דדין. רבי ברכיה אמר הפכה למס סמל. ורבנן אמרי למס, למסא דלבא. אמר רב …
שרתי במדינות. אמר רבי יוחנן לפי שעברו ישראל על תנאי שקבלו מסיני, לפיכך היתה למס, הוא סיני הוא למס, חושבניה דדין כחושבניה דדין. אמר רבי ישמעאל בר נחמן לפי שעבדו ישראל עבודת כוכבים לפיכך היתה למס, היא למס היא סמל, אתוי דדין הינון אתוי דדין. רבי ברכיה אמר הפכה למס סמל. ורבנן אמרי למס, למסא דלבא. אמר רב עוקבא בליל תשעה באב נכנס אברהם אבינו לבית קדשי הקדשים, אחזו הקדוש ברוך הוא בידו והוה מטיל בו ארכות וקצרות. אמר לו הקדוש ברוך הוא (ירמיה יא, טו): מה לידידי בביתי, אמר לו רבוני בני היכן הם, אמר לו חטאו והגליתים לבין האמות. אמר לו לא היו בהן צדיקים. אמר לו (ירמיה יא, טו): עשותה המזמתה. אמר לו היה לך להסתכל בטובים שבהם. אמר לו סוגיהון בישין, דכתיב: עשותה המזמתה הרבים. אמר לו היה לך להביט לברית מילה שבבשרם. אמר לו חייך כפרו בה, שנאמר (ירמיה יא, טו): ובשר קדש יעברו מעליך. ולא עוד אלא שהיו שמחין במפלתם אלו על אלו, דכתיב (ירמיה יא, טו): כי רעתכי אז תעלזי, וכתיב (משלי יז, ה): שמח לאיד לא ינקה. ומפני מה נאמר מגלת קינות אלפא ביתא, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר לפי שכתוב (דניאל ט, יא): וכל ישראל עברו את תורתך וגו' שהיא כתובה מאל"ף ועד תי"ו, לפיכך נכתבה המגלה הזאת אלפא ביתין זו כנגד זו.
Eikhah Rabbah 1:23 רבי יהודה אומר

אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (תהלים עז, ז), רבי יהודה ברבי סימון ורבי איבו ורבנן אמרי, לפי שחטאו מאל"ף ועד תי"ו, מתנחמין מאל"ף ועד תי"ו. וכן את מוצא שכל נבואות קשות שנתנבא ירמיה על ישראל הקדים ישעיה ורפאן, ירמיה אמר: איכה ישבה בדד, ישעיה אמר (ישעיה מט, כא): ואמרת בלבבך מי ילד לי את אל …
אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (תהלים עז, ז), רבי יהודה ברבי סימון ורבי איבו ורבנן אמרי, לפי שחטאו מאל"ף ועד תי"ו, מתנחמין מאל"ף ועד תי"ו. וכן את מוצא שכל נבואות קשות שנתנבא ירמיה על ישראל הקדים ישעיה ורפאן, ירמיה אמר: איכה ישבה בדד, ישעיה אמר (ישעיה מט, כא): ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה וגו'. ירמיה אמר: בכה תבכה בלילה, ישעיה אמר (ישעיה ל, יט): בכו לא תבכה חנון יחנך וגו'. ירמיה אמר: גלתה יהודה מעני, ישעיה אמר (ישעיה יא, יב): ונפצות יהודה יקבץ וגו'. ירמיה אמר: דרכי ציון אבלות, ישעיה אמר (ישעיה מ, ג): קול קורא במדבר פנו דרך ה'. ירמיה אמר: היו צריה לראש. ישעיה אמר (ישעיה ס, יד): והלכו אליך שחוח בני מעניך. ירמיה אמר: ויצא מן בת ציון וגו', ישעיה אמר (ישעיה נט, כ): ובא לציון גואל. ירמיה אמר: זכרה ירושלים, ישעיה אמר: (ישעיה סה, יז): כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב. ירמיה אמר: חטא חטאה ירושלים, ישעיה אמר: (ישעיה מד, כב): מחיתי כעב פשעיך. ירמיה אמר: טמאתה בשוליה, ישעיה אמר: (ישעיה ד, ד): אם רחץ ה' את צאת בנות ציון. ירמיה אמר: ידו פרש צר, ישעיה אמר: (ישעיה יא, יא): יוסיף ה' שנית ידו. ירמיה אמר: כל עמה נאנחים וגו', ישעיה אמר: (ישעיה מט, י): לא ירעבו ולא יצמאו. ירמיה אמר: לוא אליכם כל עברי דרך, ישעיה אמר: (ישעיה לב, טו): עד יערה עלינו רוח ממרום. ירמיה אמר: ממרום שלח אש בעצמתי, ישעיה אמר: (ישעיה נז, טו): מרום וקדוש אשכון ואת דכא וגו'. ירמיה אמר: נשקד על פשעי, ישעיה אמר: (ישעיה נב, ב): התפתחי מוסרי צוארך, ירמיה אמר: סלה כל אבירי, ישעיה אמר: (ישעיה סב, י): סלו סלו המסלה סקלו מאבן. ירמיה אמר: על אלה אני בוכיה, ישעיה אמר: (ישעיה נב, ח): כי עין בעין יראו וגו'. ירמיה אמר: פרשה ציון בידיה, ישעיה אמר: (ישעיה נא, יב): אנכי אנכי הוא מנחמכם. ירמיה אמר: צדיק הוא ה', ישעיה אמר: (ישעיה ס, כא): ועמך כלם צדיקים. ירמיה אמר: קראתי למאהבי, ישעיה אמר: (ישעיה ס, יח): וקראת ישועה חומתיך. ירמיה אמר: ראה ה' כי צר לי, ישעיה אמר: (ישעיה סו, יד): וראיתם ושש לבכם. ירמיה אמר: שמעו כי נאנחה אני, ישעיה אמר: (ישעיה סו, א): נחמו נחמו עמי. ירמיה אמר: תבא כל רעתם לפניך, ישעיה אמר: (ישעיה נו, ז): והביאותים אל הר קדשי. דבר אחר, אזכרה נגינתי בלילה, רבי איבו ורבי יהודה בר סימון, רבי איבו אומר אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא נזכרת אני שבר שהשברתי לפניך בלילן של מלכיות, כמה דאת אמר (בראשית יד, כ): וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך. רבי יהודה אומר נזכרת אני שירין ששרתי לפניך בלילות, כמה דאת אמר (ישעיה לח, כ): ונגינותי ננגן כל ימי חיינו. בלילה, זה לילו של פרעה, דכתיב (שמות יב, כט): ויהי בחצי הלילה, ולילו של גדעון שהכה את מחנה מדין ועמלק, דכתיב (שופטים ז, ט): ויהי בלילה ההוא, ולילו של סנחריב שכתוב בו (מלכים ב יט, לה): ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה'. עם לבבי אשיחה, משתעי אנא עם לבי, ויחפש רוחי, ומפשפש בעובדי, ואומר (תהלים עז, ח): הלעולמים יזנח ה' ולא יסיף לרצות עוד, חס ושלום לא שבק ולא שביק, דכתיב (איכה ג, לא): כי לא יזנח לעולם ה'. ולא יסיף לרצות עוד, ולא לירצות, לשעבר היה מרצה לאחרים, משה כועס, ואת אומר (שמות לג, יא): ושב אל המחנה, קרי ביה ושוב. אליהו כועס, ואת אומר (מלכים א יט, טו): לך שוב לדרכך מדברה דמשק. ועכשיו לא לרצות ולא לירצות. האפס לנצח חסדו, מהו האפס, אמר רבי ראובן לשון יוני הוא, כמה דאת אמר (עמוס ו, י): ואמר אפס. רבי חנינא בר פפא ורבי סימון, רבי חנינא אמר נגמר אותו דבר שאמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות לג, יט): וחנתי את אשר אחן. רבי סימון אומר הא חסילה והא מסכמא, על ידי ירמיה שאמר (ירמיה טז, ה): כי אספתי את שלומי. השכח חנות אל. השכח חנותו אל (במדבר ט, כ): על פי ה' יחנו. השכח (שמות לד, ו): כי אל רחום וחנון, אם קפץ באף רחמיו סלה, אף על גב דהוא כעיס רחמיו קרובין. וציון אמרה: עזבני ה' ואדני שכחני, דכתיב (ישעיה מט, יד): ותאמר ציון עזבני ה' וגו'. (תהלים עז, יא): ואמר חלותי היא וגו'. אמר רבי אלכסנדראי על ידי שלא חלינו פניך בתשובה נשתנית הימין. אמר רבי שמואל בר נחמני נתחללה אותה שבועה שכרת עמנו בחורב ונשתנית הימין. אמר רבי סימון השמעת מימיך גלגל חמה חולה ואינו יכול לעלות ולשמש, לשמשיו אין חליין ולפניו יש חליין. אמר רבי יצחק לגבור שהיה שם במדינה והיו בני המדינה בוטחים בו ואומרים לא יבואו גיסות לכאן, באו הגיסות לעירו, כיון שהוא יוצא ומראה להם פנים מיד הן בורחין. פעם אחת באו הגיסות, אמר להם ימיני חששה לי, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא (ישעיה נט, א): הן לא קצרה יד ה' מהושיע וגו'. שנות ימין עליון, אמר רבי שמעון בן לקיש אם חליין הן אית סבר, דכל דחשש סופיה מבריא, ואם שנוי ימין לית סבר, והיא דעתיה דרבי יהושע בן לוי [דאמר כי אם מאס מאסתנו, אם מאיסה היא לית סבר, ואם קציפה היא אית סבר, דכל מאן דכעיס סופיה מתרצה]. אמר רבי שמעון בר יוחאי, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אתם בכיתם בכיה של תפלות, סופכם להיות בוכים בכיה של ממש. והיכן בכו ישראל בכיה של תפלות (במדבר יא, י): וישמע משה את העם בכה למשפחתיו. (במדבר יד, א): ותשא כל העדה ויתנו את קולם. והיכן בכו ישראל בכיה של ממש, רבי איבו ורבי יהודה ברבי סימון, רבי איבו אמר אחד ברמה ואחד בבבל. ברמה דכתיב (ירמיה לא, יד): קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים וגו'. בבבל דכתיב (תהלים קלז, א): על נהרות בבל וגו'. רבי יהודה ברבי סימון אמר אחד ביהוד מדינתא, ואחד בבבל. ביהוד מדינתא, בכו תבכה בלילה. בבבל, על נהרות בבל. אמר רבי איבו אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בשכר אותה הבכיה אני מכניס גליותיכם, הדא הוא דכתיב (ירמיה לא, טו): כה אמר ה' מנעי קולך מבכי וגו' ויש תקוה לאחריתך נאם ה'. בכה תבכה. בכה על עגל אחד, תבכה על שני עגלים. דבר אחר, על יהודה ועל ציון וירושלים. דבר אחר, בכה על גלות עשרת השבטים, תבכה על גלות שבט יהודה ובנימין. דבר אחר, בוכה ומבכה אחרים עמה. בוכה ומבכה הקדוש ברוך הוא עמה, דכתיב (ישעיה כב, יב): ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד. בוכה ומבכה מלאכי השרת עמה, דכתיב (ישעיה לג, ז): הן אראלם צעקו חצה, אמר רבי זעירא חיצה כתיב, חיצה היא גביה דנכסיניה. אמר רבי ברכיה כמה דאת אמר (בראשית טו, ה): ויוצא אתו החוצה. בכה, בוכה ומבכה שמים וארץ עמה, הדא הוא דכתיב (יואל ב, י): שמש וירח קדרו. בכה, בוכה ומבכה הרים וגבעות עמה, הדא הוא דכתיב (ירמיה ד, כד): ראיתי את ההרים וגו'. בכה בוכה ומבכה שבעים אמות עמה. אמר רבי פנחס אותם שבעים פרים שהיו ישראל מקריבין בחג, כנגד שבעים אמות הם, כדי שלא יצדה העולם מהם. בכה, בוכה ומבכה כנסת ישראל עמה, הדא הוא דכתיב (במדבר יד, א): ותשא כל העדה וגו'. רבי חוניא מתני ליה בשם רבי נחמיה ותשא כתיב, חובי בישא אוזפיתון לדריא, כמה דאת אמר (דברים כד, י): כי תשה ברעך.
Eikhah Rabbah 1:32 אמר רבי יהודה

כי ה' הוגה על רב פשעיה, יכול על מגן, תלמוד לומר על רב פשעיה. עולליה הלכו שבי לפני צר, אמר רבי יהודה באו ראו כמה חביבין תינוקות [נ"א לפני הקדוש ברוך הוא], גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות, ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם, הדא הוא דכתיב: עולליה הלכו שבי לפני צר, מיד …
כי ה' הוגה על רב פשעיה, יכול על מגן, תלמוד לומר על רב פשעיה. עולליה הלכו שבי לפני צר, אמר רבי יהודה באו ראו כמה חביבין תינוקות [נ"א לפני הקדוש ברוך הוא], גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות, ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם, הדא הוא דכתיב: עולליה הלכו שבי לפני צר, מיד.
Eikhah Rabbah 1:33 אמר רבי יהודה

ויצא מבת ציון, מן בת כתיב, אמר רבי אחא יש לנו מנה אחת יפה, זה הקדוש ברוך הוא, שכתוב בו (תהלים טז, ה): ה' מנת חלקי וכוסי. כל הדרה, זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים קד, א): הוד והדר לבשת. דבר אחר, כל הדרה, זו סנהדרין, דכתיב (משלי לא, כה): עז והדר לבושה. דבר אחר, כל הדרה, אלו תלמידי חכמים, דכתיב (ויקרא …
ויצא מבת ציון, מן בת כתיב, אמר רבי אחא יש לנו מנה אחת יפה, זה הקדוש ברוך הוא, שכתוב בו (תהלים טז, ה): ה' מנת חלקי וכוסי. כל הדרה, זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים קד, א): הוד והדר לבשת. דבר אחר, כל הדרה, זו סנהדרין, דכתיב (משלי לא, כה): עז והדר לבושה. דבר אחר, כל הדרה, אלו תלמידי חכמים, דכתיב (ויקרא יט, לב): מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. דבר אחר, כל הדרה, אלו המשמרות, דכתיב (דברי הימים ב כ, כא): ומהללים להדרת קדש. דבר אחר, כל הדרה, אלו התינוקות. אמר רבי יהודה בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקדוש ברוך הוא, גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם, הדא הוא דכתיב: עולליה הלכו שבי לפני צר. מיד ויצא מבת ציון כל הדרה. היו שריה כאילים. אמר רבי יהודה כשהן רכים משולים ככבשים, שנאמר (ישעיה ה, יז): ורעו כבשים כדברם. וכשהן קשים משולין כאילים, שנאמר: היו שריה כאילים. רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא ורבי שמעון בן לקיש בשם רבי יהושע מה אילים הללו בשעת שרב הופכין פניהם אלו תחת אלו, כך היו גדולי ישראל רואין דבר עברה והופכין פניהם ממנו, אמר להם הקדוש ברוך הוא תבא שעה ואני עושה לכם כן. וילכו בלא כח לפני רודף, רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון אמר בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה, כמה דאת אמר (תהלים ס, יד): באלהים נעשה חיל. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום, כביכול מתישין כח גדול של מעלן, דכתיב (דברים לב, יח): צור ילדך תשי. רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי לוי ברבי טרפון בזמן שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, מוסיפין כח בגבורה של מעלה, כמה דאת אמר (במדבר יד, יז): ועתה יגדל נא כח ה'. ובזמן שאין עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, כביכול, מתישין כח גדול של מעלן, והולכין גם הם בלא כח לפני רודף. רבי הונא ורבי אחא ורבי סימון בשם רבי שמעון בן לקיש, ורבנן בשם רבי חנינא, היה אדם אומר לחברו בירושלים, הקרני דף אחד, ואומר לו אין בי כח. השנני פרק אחד, אומר לו אין בי כח. אמר להם הקדוש ברוך הוא תבוא לכם שעה ואני עושה לכם כך, וילכו בלא כח לפני רודף. אמר רבי אחא, כשם שלא גלו ישראל אלא ברודף מלא, כך אינן נגאלין אלא בגואל מלא, דכתיב (ישעיה נט, כ): ובא לציון גואל מלא כתיב.
Eikhah Rabbah 1:36 רבי יהודה אומר

טמאתה בשוליה, אמר רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא, כל אותם הכהנים ששמשו בימי צדקיה ערלים היו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מד, ז): בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר. דבר אחר, טמאתה בשוליה, בשפוליה, כמה דאת אמר (שמות כח, לד): על שולי המעיל. דבר אחר, טמאתה בשוליה, כההוא דתנן מקום היה למטה מירושלים תפת שמו. רבי …
טמאתה בשוליה, אמר רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא, כל אותם הכהנים ששמשו בימי צדקיה ערלים היו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מד, ז): בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר. דבר אחר, טמאתה בשוליה, בשפוליה, כמה דאת אמר (שמות כח, לד): על שולי המעיל. דבר אחר, טמאתה בשוליה, כההוא דתנן מקום היה למטה מירושלים תפת שמו. רבי יהודה אומר על שום תפתה דהוה ביה. רבי יוסי אומר חליתא דבר הינום. צלם חלול היה שם נתון לפנים משבעה קנקלים, וטס של נחשת בידו, וכירה היתה נתונה על גבוי, וכל מי שהיה מקריב סלת פותחין לו אחד. תורין ובני יונה, פותחין לו שנים. כבש, פותחין לו שלשה. איל, פותחין לו ארבעה. עגל, פותחין לו חמשה. שור, פותחין לו ששה. וכל מי שהיה מקריב בנו, פותחין לו שבעה. ונותנין אותו לתוך טס של נחשת, ומסיקין את הכירה תחתיו, והיו מקלסין לפניו ואומרין לו יערב לך ויבסם לך, וכל כך למה, כדי שלא ישמעו נהמת בניהם ויחזרו בהן. הוה כומרא אתי לגבי בר נש, אמר ליה מן בגין דאמר לי צלם פלן, מכל בניא דאית לך לית את בעי לקרבא חד מנייהו, אמר ליה וכי ברשותי אינון, חד בדהב, חד בכסף, חד בענא, חד בבקרותא. אמר לו המתן לי, ראית לי חד זעיר בבית ספרא, כד אתי אנא יהיב ליה לך. אמר לו הקדוש ברוך הוא, רעיע, מכל בנין דאית לך, לא הוה לך להפילו לעבודת כוכבים אלא זה שמקדש לשמי. רבי יודן ברבי סמון בשם רבי לוי בן פרטא למטרונה שאמר לה אוהבה עשי לי חמין, ונטלה לורטיא של מלך ועשתה לו חמין. אמר לה המלך מכל עצים שיש ליך בבית זה לא היה ליך לעשות חמין לאוהבך אלא בלורטיא שלי, כך אמר הקדוש ברוך הוא לאותו רשע, מכל בנים שיש לך לא היה לך להפילו לעבודת כוכבים אלא זה שמקדש לשמי. הדא הוא דכתיב (יחזקאל טז, כ): ותקחי את בניך וגו', אף על פי כן ותרד פלאים, נחתה לה לנסיונין.
Eikhah Rabbah 1:51 רבי יהודה אומר

מעשה בדואג בן יוסף שמת והניח בן קטן לאמו, והיתה ממדדת אותו בטפחים ונותנת משקלו זהב לשמים בכל שנה ושנה, וכיון שהקיפה מצודה בירושלים, טבחתו אמו בידיה ואכלתו, והיה ירמיה מקונן לפני המקום ואומר (איכה ב, כ): למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים. ורוח הקדש משיבתו (איכה ב, כ): אם יהרג במקדש ה' כהן ו …
מעשה בדואג בן יוסף שמת והניח בן קטן לאמו, והיתה ממדדת אותו בטפחים ונותנת משקלו זהב לשמים בכל שנה ושנה, וכיון שהקיפה מצודה בירושלים, טבחתו אמו בידיה ואכלתו, והיה ירמיה מקונן לפני המקום ואומר (איכה ב, כ): למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים. ורוח הקדש משיבתו (איכה ב, כ): אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא, זה זכריה בן יהוידע. דבר אחר, על אלה אני בוכיה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר על סלוק דעת ועל סלוק שכינה. אפשר שהיה צדקיה רואה אחרים שהיו מנקרין את עיניו ולא היה לו דעת להטיח את ראשו בכתל עד שיצאת נשמתו, אלא גרם לבניו שיהרגו לפניו. אלא על אותה שעה נאמר (ירמיה ד, ט): יאבד לב המלך ולב השרים וגו'. ורבי נחמיה אמר על בטול כהנה ומלכות, הדא הוא דכתיב (זכריה ד, יד): אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ, אלו אהרן ודוד, אהרן תובע על כהנתו, ודוד תובע על מלכותו. רבי יהושע בן לוי אמר על בטול תורה, הדא הוא דכתיב (דברים יב, א): אלה החקים והמשפטים. רבי שמואל בר נחמני אמר על עבודת כוכבים, הדא הוא דכתיב (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. זבדי בן לוי אמר על בטול קרבנות, הדא הוא דכתיב (במדבר כט, לט): אלה תעשו לה' במועדיכם. רבנן אמרי על בטול משמרות, ומה הנאה יש לעולם מן המשמרות, אלא בשני היו מתענין על פורשי ימים. בשלישי היו מתענין על הולכי דרכים. ברביעי היו מתענין על התינוקות שלא יעלה אסכרה בפיהם וימותו. בחמישי היו מתענין על המעברות שלא יפילו ועל המניקות שלא ימותו בניהם. והלא אין מתענין על שני דברים כאחד, כדכתיב (עזרא ח, כג): ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת. וכתוב אחד אומר בדניאל (דניאל ב, יח): ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה, ולא על תרין. אלא כההיא דאמר רבי חיא בר אבא על עצירת גשמים וגלות מתענין עליהן בבת אחת. אבל אין מתענין לא בערב שבת ולא במוצאי שבת מפני כבוד השבת. עיני עיני ירדה מים. אמר רבי לוי משל לרופא שחשש עינו אחת, אמר עיני תבכה על עיני. כך ישראל נקראו עינו של הקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (זכריה ט, א): כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל, כביכול אמר הקדוש ברוך הוא עיני תבכה על עיני. כי רחק ממני מנחם משיב נפשי, מה שמו של מלך המשיח רבי אבא בר כהנא אמר ה' שמו, שנאמר (ירמיה כג, ו): וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו. דאמר רבי לוי טבא למדינתא דשמה כשם מלכה ושם מלכה כשם אלהיה. טבא למדינתא דשמה כשם מלכה, דכתיב (יחזקאל מח, לה): ושם העיר מיום ה' שמה. ושם מלכה כשם אלהיה, שנאמר: וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו. רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו, שנאמר (זכריה ו, יב): הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח. רבי יודן בשם רבי איבו אמר מנחם שמו, שנאמר: כי רחק ממני מנחם. אמר רבי חנינא ולא פליגי חושבנא דדין כחושבנא דדין, הוא מנחם הוא צמח. והדא מסייע להדא דרבי יודן בשם רבי איבו. עובדא הוה בחד בר נש דהוה קא רדי, געת חדא תורתיה, עבר עלוי חד ערבי, אמר ליה מה את, אמר ליה יהודאי אנא, אמר ליה שרי תורך ושרי פדנך, אמר ליה למה, אמר ליה דבית מקדשון דיהודאי חרב. אמר ליה מנא ידעת, אמר ליה ידעית מן געייתא דתורך. עד דהוה עסיק עמיה געת זימנא אחריתי, אמר לו אסר תורך אסר פדנך דאתייליד פריקהון דיהודאי. אמר ליה ומה שמיה, אמר לו מנחם שמיה. ואבוי מה שמיה, אמר ליה חזקיה. אמר ליה והיכן שריין, אמר ליה בבירת ערבא בדבית לחם יהודה. זבין ההוא גברא תורוי זבין פדניה והוה מזבין לבידין דינוקין. עלל לקרתא ונפק לקרתא, עלל למדינה ונפק למדינה, עד דמטא לתמן, אתיין כל כפריא למזבן מיניה וההיא איתתא אמיה דההוא ינוקא לא זבנת מיניה. אמר לה למה לית את זבנת לבידין דינוקין, אמרה ליה דחשייה קשיי לינוקי. אמר לה למה, אמרה ליה דעל רגלוי חרב בית מקדשא. אמר לה רחיצין אנן במריה עלמא דעל רגלוי חרב ועל רגלוי מיתבני. אמר לה את הוי נסיבא ליך מן אילין לבידין דינוקיך ולבתר יומין אנא אתי לביתך ונסב פריעיך, נסבה ואזלה. לבתר יומין אמר האי גברא איזיל ואיחמי ההוא ינוקא מאי קא עביד, אתא לגבה אמר לה ההוא ינוקא מאי קא עביד, אמרה ליה לא אמרית לך דחשייה קשיי אפלו על רגליה נחשיה, דמן ההיא שעתא אתיין רוחין ועלעולין טענוניה ואזלין להון. אמר לה ולא כך אמרית לך דעל רגלוי חרב ועל רגלוי מתבני. אמר רבי אבון למה לי ללמד מן ערביי, ולא מקרא מלא הוא, דכתיב (ישעיה י, לד): והלבנון באדיר יפול. וכתיב בתריה (ישעיה יא, א): ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה. דבי רבי שילא אמרי שילה שמו של משיח, שנאמר (בראשית מט, י): עד כי יבא שילה. שלה כתיב. דבי רבי חנינא אמרי חנינה שמו, שנאמר (ירמיה טז, יג): אשר לא אתן לכם חנינה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, דכתיב (תהלים עב, יז): לפני שמש ינון שמו. רבי ביבא סנגוריא אמר נהירא שמו, שנאמר (דניאל ב, כב): ונהורא עמה שרא. נהירא כתיב. רבי יהודה ברבי סימון אמר בשם רבי שמואל ברבי יצחק הדין מלכא משיחא אי מחייא הוא דוד שמיה, אי ממיתיא הוא דוד שמיה. אמר רבי תנחומא אנא אומר טעמיה (תהלים יח, נא): מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו, ולדוד, אין כתיב כאן, אלא לדוד ולזרעו. היו בני שוממים כי גבר אויב. רבי איבו אמר כהדא אפתא דקרא דכמה דההיא רבייא היא קטנא. רבי יהודה ברבי סימון אמר כהדא חזירתא דכמה דבניה רביין היא קטנא.
Eikhah Rabbah 4:7 רבי יהודה אמר

דבק לשון יונק, אמר רבי אבא בר כהנא, אמת המים שהיתה באה מן החניות, עמדו המציקים החריבוה ושפכוה, והיה אדם מוליך את בנו לאמה ולא מצא מים, והיה מדבק לשונו לחכו בצמא. עוללים שאלו לחם וגו', רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר אם אין מי שיתן להם מי ינחמם, כמה דאת אמר (ירמיה טז, ז): ולא יפרסו להם על א …
דבק לשון יונק, אמר רבי אבא בר כהנא, אמת המים שהיתה באה מן החניות, עמדו המציקים החריבוה ושפכוה, והיה אדם מוליך את בנו לאמה ולא מצא מים, והיה מדבק לשונו לחכו בצמא. עוללים שאלו לחם וגו', רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר אם אין מי שיתן להם מי ינחמם, כמה דאת אמר (ירמיה טז, ז): ולא יפרסו להם על אבל. רבי נחמיה אמר, אין מי שיתן להם פרוסה של לחם, כמה דאת אמר (ישעיה נח, ז): הלוא פרס לרעב לחמך. ורבנן אמרין אין להם מי שעומד בשורה, כמה דאת אמר (ויקרא יא, ג): כל מפרסת פרסה.

Kohelet Rabbah (18)

Kohelet Rabbah 1:7:2 רבי יהודה אומר

כיצד הארץ שותה, רבי יהודה ורבי סימון ורבנן, רבי יהודה אומר כהדין נילוס דמשקה וחוזר ומשקה. רבי סימון אמר כמין תבה, כהדין קבריאל דמרבי וקבר. ורבנן אמרי כמין תווהא [נהר הוא בבבל ושמו תווהא], ולמה הוא קורא אותו תוואה, שהוא חוזר ומשקה אחת לארבעים שנה, ממנו היתה הארץ שותה מתחלה, שנאמר (בראשית ב, ו): ואד י …
כיצד הארץ שותה, רבי יהודה ורבי סימון ורבנן, רבי יהודה אומר כהדין נילוס דמשקה וחוזר ומשקה. רבי סימון אמר כמין תבה, כהדין קבריאל דמרבי וקבר. ורבנן אמרי כמין תווהא [נהר הוא בבבל ושמו תווהא], ולמה הוא קורא אותו תוואה, שהוא חוזר ומשקה אחת לארבעים שנה, ממנו היתה הארץ שותה מתחלה, שנאמר (בראשית ב, ו): ואד יעלה מן הארץ. וחזר בו הקדוש ברוך הוא, שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי חנינא דצפורי, ואית דאמרי רבי חנין דצפורי בשם רבי שמואל בר נחמן, בשביל ארבעה דברים חזר בו הקדוש ברוך הוא שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן, בשביל בעלי זרוע, ובשביל להדיח טללים רעים, ושיהא הגבוה שותה כנמוך, ושיהו הכל נושאין עיניהם לשמים, שנאמר (איוב ה, יא): לשום שפלים למרום וגו'.
Kohelet Rabbah 1:9:1 רבי יהודה אומר

מה שהיה הוא שיהיה, רבנן אמרי לעתיד לבוא הדורות מתכנסין לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו רבונו של עולם מי יאמר לפניך שירה תחלה, ואומר להם לשעבר לא אמרו שירה לפני אלא דורו של משה, ועכשיו לא יאמר שירה לפני אלא הוא, מאי טעמא, שנאמר (ישעיה מב, י): שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו וגו', מ …
מה שהיה הוא שיהיה, רבנן אמרי לעתיד לבוא הדורות מתכנסין לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו רבונו של עולם מי יאמר לפניך שירה תחלה, ואומר להם לשעבר לא אמרו שירה לפני אלא דורו של משה, ועכשיו לא יאמר שירה לפני אלא הוא, מאי טעמא, שנאמר (ישעיה מב, י): שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו וגו', מעשה ושלחה מלכות אצל רבותינו ואמרה להם שלחו לנו קסלופנוס אחד משלכם, אמרו כמה קסלופנוס יש להם והם מבקשין ממנו קסלופנוס אחד. כמה מקוות פנסין יש להם, כמה אבנים טובות ומרגליות יש להם, כמדמין אנו שאין מבקשין ממנו אלא מאיר פנים בהלכה, שלחו להם את רבי מאיר, והיו שואלין אותו והוא משיב, שואלין אותו והוא משיב, ובסוף שאלו אותו למה נקרא שמו חזיר, אמר להם שהוא עתיד להחזיר את המלכות לבעליה. ועוד ישב רבי מאיר ודרש עתיד זאב להיות גזוז מילתן, והכלב גלבטינון, אמרו לו דיך רבי מאיר, ואין כל חדש תחת השמש. רבנן אמרין לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו יבוא ויטל שכרו, והרבה מאמות העולם שלא אכלו בשר חזיר מימיהם והם באים לטל שכרן, באותה שעה הקדוש ברוך הוא אומר נשתכרו אלו שני עולמות, לא דין שאכלו עולמן אלא הם מבקשין לאכל עולמן של בני עוד, באותה שעה הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז פעם שניה ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר נבלות וטרפות, שקצים ורמשים, אם לא אכל משלו אכל משל חברו, הוי למה נקרא שמו חזיר שעתיד להחזיר הגדלה והמלכות לבעליה. עורות תחשים מה הן, רבי יהודה אומר אלטינון. רבי נחמיה אומר גלטינון. רבי יוחנן אומר מין חיה גדולה הראה הקדוש ברוך הוא למשה ועשה הימנה צרך המשכן וגנזה. רבי אבין אמר קרש היה שמה. תני רבי הושעיה קרן אחת היתה לו במצחו, שנאמר (תהלים סט, לב): ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס וגו', מקרין תרתי שמע מנה. אמר רבי חנינא בר יצחק מקרן כתיב. רבי ברכיה אמר בשם רבי יצחק, כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה גואל ראשון נאמר (שמות ד, כ): ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר, כך גואל אחרון, שנאמר (זכריה ט, ט): עני ורכב על החמור. מה גואל הראשון הוריד את המן, שנאמר (שמות טז, ד): הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, אף גואל אחרון יוריד את המן, שנאמר (תהלים עב, טז): יהי פסת בר בארץ. מה גואל ראשון העלה את הבאר, אף גואל אחרון יעלה את המים, שנאמר (יואל ד, יח): ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים.
Kohelet Rabbah 2:7:1 בשם רבי יהודה

קניתי עבדים ושפחות, דכתיב (נחמיה ז, ס): כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים. ובני בית היה לי, שנאמר (מלכים א ה, ז): וכלכלו הנצבים האלה את המלך וגו' לא יעדרו דבר. מה הוא לא יעדרו דבר, אמר רבי חמא בר חנינא מעולם לא חסר שלחנו של שלמה לא ורד בימות החמה, ולא קישואין בימות הגשמים, אלא היה טועמן …
קניתי עבדים ושפחות, דכתיב (נחמיה ז, ס): כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים. ובני בית היה לי, שנאמר (מלכים א ה, ז): וכלכלו הנצבים האלה את המלך וגו' לא יעדרו דבר. מה הוא לא יעדרו דבר, אמר רבי חמא בר חנינא מעולם לא חסר שלחנו של שלמה לא ורד בימות החמה, ולא קישואין בימות הגשמים, אלא היה טועמן כל השנה. גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי, ואומר (מלכים א ה, ג): וברברים אבוסים, מה הוא וברברים אבוסים, רבנן אמרי מיניא ברברייה. רבי ברכיה בשם רבי יהודה עוף גדול היה ומעלה ומשבח והיה עולה ויושב על שלחנו בכל יום ויום, ומהיכן הוא בא מברברייה היה בא בכל יום.
Kohelet Rabbah 3:15:1 רבי יהודה אומר

מה שהיה כבר הוא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אם אומר לך אדם אפשר שהיה העולם כלו מים במים, אמר לו כבר הוא אוקינוס כלו מים במים. ואשר להיות כבר היה וגו', אם יאמר לך אדם אפשר שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות ים יבשה, אמר לו כבר היה, לא כך עשה על ידי משה, שנאמר (שמות יד, כט): ובני ישראל הלכו ביבשה, ו …
מה שהיה כבר הוא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אם אומר לך אדם אפשר שהיה העולם כלו מים במים, אמר לו כבר הוא אוקינוס כלו מים במים. ואשר להיות כבר היה וגו', אם יאמר לך אדם אפשר שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות ים יבשה, אמר לו כבר היה, לא כך עשה על ידי משה, שנאמר (שמות יד, כט): ובני ישראל הלכו ביבשה, וכתיב: ואתה הרם את מטך וגו', וכתיב: ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה. אם יאמר לך אדם אפשר שאלו לא חטא אדם הראשון שהוא חי וקים לעולם, אמר לו כבר הוא, הוא אליהו זכור לטוב שלא חטא הוא חי וקים. ואשר להיות כבר היה, אם יאמר לך אדם אפשר שהקדוש ברוך הוא עתיד להחיות לנו את המתים, אמר לו כבר היה, כבר החיה לנו את המתים על ידי אליהו ועל ידי אלישע ועל ידי יחזקאל. רבי אחא בשם רבי חלפתא, כל מה שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשותו ולחדש בעולמו לעתיד לבוא כבר הקדים ועשה מקצת על ידי נביא בעולם הזה. אני הוא שעתיד לעשות ים יבשה, כבר עשיתי כן בעולם הזה, ואתה הרם את מטך וגו'. אני הוא שעתיד לפקד עקרות, כבר הייתי פוקד על ידי אברהם, שנאמר (בראשית כא, א): וה' פקד את שרה וגו'. אני הוא שעתיד להחיות מתים, כבר החייתי על ידי אליהו ואלישע ויחזקאל. אני הוא שעתיד לעשות מלכים שישתחוו לכם, כבר עשיתי לכם על ידי דניאל שהשתחוה נבוכדנצר לדניאל, שנאמר (דניאל ב, מו): באדין [מלכא] נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד. אני הוא שעתיד לפקח עורים לעתיד לבוא, כבר עשיתי על ידי אלישע, שנאמר (מלכים ב ו, יז): ויפקח ה' את עיני הנער. והאלהים יבקש את נרדף. רבי הונא בשם רבי יוסי אמר לעולם האלהים יבקש את נרדף, את מוצא צדיק רודף את צדיק, והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף צדיק, והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף רשע, והאלהים יבקש את נרדף. מכל מקום יבקש את נרדף. רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יוסי ברבי נהוראי, לעולם הקדוש ברוך הוא מבקש דמן של נרדפים מן הרודפים, תדע לך שכן, הבל נרדף מפני קין ולא בחר הקדוש ברוך הוא אלא בהבל, שנאמר (בראשית ד, ד): וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. נח נרדף מפני דורו, ולא בחר הקדוש ברוך הוא אלא בנח, שנאמר (בראשית ז, א): כי אתך ראיתי צדיק לפני. אברהם נרדף מפני נמרוד, ובחר הקדוש ברוך הוא באברהם, שנאמר (נחמיה ט, ז): אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם. יצחק נרדף מפני פלשתים, ובחר הקדוש ברוך הוא ביצחק, שנאמר (בראשית כו, כח): ויאמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך. יעקב נרדף מפני עשו, ובחר הקדוש ברוך הוא ביעקב, שנאמר (תהלים קלה, ד): כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו. יוסף נרדף מפני אחיו, ובחר הקדוש ברוך הוא ביוסף, שנאמר (תהלים פא, ו): עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים, משה נרדף מפני פרעה, ובחר הקדוש ברוך הוא במשה, שנאמר (תהלים קו, כג): לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו. דוד נרדף מפני שאול, ובחר הקדוש ברוך הוא בדוד, שנאמר (תהלים עח, ע): ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן, שאול נרדף מפני פלשתים, ובחר הקדוש ברוך הוא בשאול, שנאמר (שמואל א י, כד): הראיתם אשר בחר בו ה'. ישראל נרדף מפני האמות, ובחר הקדוש ברוך הוא בישראל, שנאמר (דברים ז, ו): בך בחר ה' להיות לו לעם סגלה, רבי אלעזר ברבי יוסי בן זמרא אמר אף בקרבנות כן, אמר הקדוש ברוך הוא שור נרדף מפני ארי, עז מפני נמר, כבש מפני זאב, לא תקריבו לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפים, שנאמר (ויקרא כב, כז): שור או כשב או עז וגו'.
Kohelet Rabbah 3:16:1 רבי יודה פתר

ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט וגו', רבי אלעזר ורבי יהושע בן לוי אומרים: מקום המשפט שמה הרשע, מקום שסנהדרי גדולה יושבין וחותכין דין של ישראל, שמה הרשע, שנאמר (ירמיה לט, ג): ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך, מקום שחותכין בו את ההלכות, שמה הרשע, שם ישבו נרגל שראצר סמגר נבו שרסכים רב סריס נרגל שראצ …
ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט וגו', רבי אלעזר ורבי יהושע בן לוי אומרים: מקום המשפט שמה הרשע, מקום שסנהדרי גדולה יושבין וחותכין דין של ישראל, שמה הרשע, שנאמר (ירמיה לט, ג): ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך, מקום שחותכין בו את ההלכות, שמה הרשע, שם ישבו נרגל שראצר סמגר נבו שרסכים רב סריס נרגל שראצר רב מג וכל שארית שרי מלך בבל. מתלא אמר הן דתלה מרי זיינא קולבי רעיא תלה קולתיה. ורוח הקדש צווחת, ומקום הצדק שמה הרשע. מקום שנאמר בו (ישעיה א, כא): צדק ילין בה ועתה מרצחים, הא עבידין קטולין, שם הרגו את זכריה ואת אוריה. רבי יונתן בעא קמיה רבי אחא באיזה מקום הרגו את זכריה בעזרת ישראל או בעזרת נשים, אמר לו לא בעזרת נשים ולא בעזרת ישראל אלא בעזרת כהנים, ולא נהגו בדמו לא כדם צבי ולא כדם איל, בדם איל וצבי כתיב בהם בתורה (ויקרא יז, יג): ושפך את דמו וכסהו בעפר, אבל זכריה הצדיק לא נהגו בדמו לא כדם איל וצבי, אלא שפכוהו על האבנים, דכתיב (יחזקאל כד, ז): כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו וגו'. כל כך למה להעלות חמה לנקם נקם, ועל כך כתיב (קהלת יב, א): וזכר את בוראיך בימי בחורתיך. את מוצא בשעה שעלה נבוזראדן להחריב את ירושלים, רמז הקדוש ברוך הוא לאותו הדם שיהיה תוסס ועולה מאתים חמשים ושתים שנה, מן יואש ועד צדקיה, מה עשו גרפו עליו כל עפר ועשו כל ערמה ולא נח, והיה הדם תוסס ומרתיח, אמר הקדוש ברוך הוא לדמא הא ענתא דתיגבי דייתיקי דידך, כיון שעלה נבוזראדן וחמא יתיה, אמר לון מה טיבו של דם הזה שתוסס כך, אמרו לו דם פרים ואילים וכבשים שהיו שוחטין ומקריבין, הביא פרים וכבשים ואילים ושחט עליו ולא שתק ולא נח ולא עמד, מיד הביאן תלאן בגרדון, אמר לון אמרו לי מה טיבו של דם זה ואם לאו אנא מסרק יתכון במסרקא דפרזלא, אמרו לו הואיל והקדוש ברוך הוא רוצה לתבע דמו מידינו נגלה לך, אמרו לו כהן ונביא ושופט היה מתנבא עלינו את כל הדברים האלה שאתה עושה עמנו, ולא היינו מאמינים בו ועמדנו עליו והרגנוהו על שהיה מוכיחנו. מיד הביא שמונים אלף פרחי כהנה ושחט עליו ולא נח, והיה הדם בוקע ועולה עד שהגיע לקברו של זכריה, ועוד הביא סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה ושחט עליו ולא נח, באותה שעה בא אותו רשע וזעק על דמא ואמר ליה מה טב את ומה דמא דידך יתירא מדמי אילין, בעי את דניבד כל אמתך בגינה. באותה שעה נתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים ואמר ומה אם זה רשע בן רשע ואכזרי ועלה להחריב את ביתי נתמלא עליהם רחמים, אנכי שכתוב בי (שמות לד, ו): ה' ה' אל רחום וחנון, וכתיב בי (תהלים קמה, ט): טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, על אחת כמה וכמה, באותה שעה רמז הקדוש ברוך הוא לאותו דם ונבלע במקומו. אמר רבי יודן שבע עברות עברו ישראל באותה שעה, הרגו כהן, ונביא, ודין, ושפכו דם נקי, וטמאו את העזרה, ויום השבת, ויום הכפורים היה. רבי יהושע פתר קרא במעשה העגל, מקום המשפט שמה הרשע, מקום שעשה משה מדת הדין, שנאמר (שמות לב, כז): עברו ושובו משער לשער במחנה. שמה הרשע, שמה כתיב (שמות לב, לה): ויגף ה' את העם וגו', ורוח הקדש צווחת, ומקום הצדק שמה הרשע, מקום שצדקתים וקראתים אלוהות, שנאמר (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם. שמה הרשע, שם הרשיעו ועשו העגל, שנאמר (שמות לב, ח): וישתחוו לו. רבי יודה פתר קרא בשטים, מקום המשפט שמה הרשע, מקום שעשתה מדת הדין בשטים, שנאמר (במדבר כה, ד): קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש. שמה הרשע, שנאמר (במדבר כה, ט): ויהיו המתים במגפה עשרים וארבעה אלף, ורוח הקדש צווחת ואומרת: ומקום הצדק שמה הרשע, מקום שצדקתים בקללות של בלעם והפכתים לברכות, שנאמר (דברים כג, ו): ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה. שמה הרשע, שמה הרשיעו וזנו, שנאמר (במדבר כה, א): וישב ישראל בשטים, רבי לוי ורבי יצחק, רבי לוי אמר שני דברים ביד, ושני דברים בימין. שני דברים ביד, דכתיב (איוב יב, י): אשר בידו נפש כל חי וגו', וכתיב (דברים לב, מא): ותאחז במשפט ידי. ושני דברים בימין, שנאמר (דברים לג, ב): מימינו אש דת למו, וכתיב (תהלים מח, יא): צדק מלאה ימינך. אמר רבי יצחק, אמר הקדוש ברוך הוא לנפש, נפש, כל מה שהחזקתי אותך וצויתי אותך ואמרתי (דברים יב, כג): רק חזק לבלתי אכל הדם וגו', והרי יוצאת וגוזלת וחומסת וחוטאת ועומדת במדת הדין, יוצאה ממדת הדין וחוטאת, שנאמר (ויקרא ד, ב): דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה וגו'.
Kohelet Rabbah 4:1:1 רבי יהודה אומר

ושבתי אני ואראה. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר אלו הקטנים הנגנזים בחייהן בעון אבותם בעולם הזה, לעתיד לבוא הן עומדין בצד חבורה של צדיקים ואבותיהם בצד חבורה של רשעים, והם אומרין לפניו רבונו של עולם כלום מתנו אלא בעון אבותינו, יבואו אבותינו בזכיותינו. והוא אומר להם אבותיכם חטאו מאחריכם, וח …
ושבתי אני ואראה. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר אלו הקטנים הנגנזים בחייהן בעון אבותם בעולם הזה, לעתיד לבוא הן עומדין בצד חבורה של צדיקים ואבותיהם בצד חבורה של רשעים, והם אומרין לפניו רבונו של עולם כלום מתנו אלא בעון אבותינו, יבואו אבותינו בזכיותינו. והוא אומר להם אבותיכם חטאו מאחריכם, וחטאתיהם מלמדין קטיגור. רבי יהודה ברבי אלעאי בשם רבי יהושע בן לוי באותה שעה אליהו זכור לטוב יושב ומלמד סניגוריא ואומר להם אמרו לפניו רבונו של עולם אי זו מדה מרבה מדת הטובה או מדת הפרענות, אמר מדת הטוב מרבה ומדת הפרענות מעוטה, ומתנו בעון אבותינו, אם מדת הטוב מרבה לא כל שכן שיבואו אבותינו אצלנו, אמר להם יפה למדתם סניגוריא יבואו אצלכם, דכתיב (זכריה י, ט): וחיו את בניהם ושבו, ששבו מלירד לגיהנם והם ניצלין בזכות בניהם, לפיכך חיב כל אדם ללמד את בנו תורה שיצילהו מגיהנם. ורבי חנינא פתר קרייה בהרוגי מלכות, שהם באים לחיי עולם הבא אף על פי שאינן מתודין. רבי בנימין פתר קרייה בחניפי תורה, סבורים כל עמא שהוא קריין ולית הוא קריין, תנויי ולית הוא תנויי, עטיף גולתיה ותפלין ברישיה. והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, אמר הקדוש ברוך הוא עלי להפרע מהן, שנאמר (ירמיה מח, י): ארור עשה מלאכת ה' רמיה. ורבנן פתרין קרייה באמות העולם, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, אמר הקדוש ברוך הוא עלי להתוכח עמהם, דכתיב (ירמיה נ, לד): גאלם חזק ה' צבאות שמו ריב יריב את ריבם. דניאל חייטא פתר קרייה בממזרין, אלו ממזרין עצמן, ואיזה זה, זה הבא על הערוה והולידו, זה מה חטא, וזה מה איכפת ליה. אמר רבי יהודה בן פזי אפלו הממזר בא לעולם הבא, דכתיב: והנה דמעת העשוקים וגו', אמר הקדוש ברוך הוא לפי שבעולם הזה הם פסולין אבל לעתיד לבוא אמר זכריה אנא חמיתה אלו כורסין, שנאמר (זכריה ד, ב): והנה מנורת זהב כלה וגו' ושנים זיתים עליה וגו', תרין אמורין חד אמר גולה וחד אמר גואלה, מאן דאמר גולה, גולה שבבבל וגלת שכינה עמהם. ומאן דאמר גואלה, הוא פרוקא, דכתיב (ישעיה מז, ד): גואלנו ה' צבאות שמו, וכתיב (מיכה ב, יג): עלה הפרץ לפניהם וגו'.
Kohelet Rabbah 4:3:1 רבי יודה ברבי לעיי אמר

וטוב משניהם את אשר עדן לא היה, אלו אלף דור שעלו במחשבה להבראות, וכמה נמחו מהם, רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר תשע מאות ושבעים וארבעה דורות, שנאמר (תהלים קה, ח): דבר צוה לאלף דור. רבי יהושע פתר קרייה בישראל, בשעה שעמדו לפני הר סיני, כיון שבאו לאותו מעשה, לא הניח משה זוית בקרקע ה …
וטוב משניהם את אשר עדן לא היה, אלו אלף דור שעלו במחשבה להבראות, וכמה נמחו מהם, רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר תשע מאות ושבעים וארבעה דורות, שנאמר (תהלים קה, ח): דבר צוה לאלף דור. רבי יהושע פתר קרייה בישראל, בשעה שעמדו לפני הר סיני, כיון שבאו לאותו מעשה, לא הניח משה זוית בקרקע ההר שלא נחבט עליה ומבקש תפלה ורחמים על ישראל, ולא נענה, ונזדוגו לו חמשה מלאכי חבלה, קצף, ומשחית, והשמד, אף, וחמה. מיד נתירא משה מהן, מה עשה נתלה במעשה אבות, מיד הזכיר ואמר (שמות לב, יג): זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך. אמר לו הקדוש ברוך הוא, משה, אבות העולם מה יש להם עלי אם באתי לדקדק אחריהם, אני יש לי עליהם, אברהם יש לי עליו שאמר (בראשית טו, ח): במה אדע כי אירשנה. יצחק יש לי עליו, שנאמר (בראשית כה, כח): ויאהב יצחק את עשו, ואני שנאתיו, שנאמר (מלאכי א, ג): ואת עשו שנאתי. יעקב יש לי עליו, שאמר (ישעיה מ, כז): נסתרה דרכי מה'. כיון שאמר (שמות לב, יג): אשר נשבעת להם בך, למען שמך, באותה שעה נתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים, שנאמר (שמות לב, יג): וינחם ה' וגו', מיד נסתלקו ממנו שלשה מלאכי חבלה, קצף, ומשחית, והשמד, ונשתירו שנים, אף, וחמה, הדא הוא דכתיב (דברים ט, יט): כי יגרתי מפני האף והחמה. אמר לפניו רבונו של עולם יכיל אנא מיקם בתרויהון, סבול את חד ואנא חד, הדא הוא דכתיב (תהלים ז, ז): קומה ה' באפך וגו'. ומנין שעמד משה באחד מלאך חמה, שנאמר (תהלים קו, כג): ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית. על אותה שעה הוא אומר: ושבח אני את המתים, כגון אני וחבורתי. רבי שמואל בר נחמן פתר קרייא בדוד, בשעה שבנה שלמה את בית המקדש בקש שתרד אש מן השמים ולא ירדה, הקריב אלף עולות ולא ירדה, התפלל עשרים וארבעה תפלות ולא ירדה, עד שאמר (דברי הימים ב ו, מב): זכרה לחסדי דויד עבדך, מיד ירדה, שנאמר (דברי הימים ב ז, א): וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה. רבי יודה ברבי לעיי ורבנן, רבי יודה ברבי לעיי אמר חיה דוד באותה שעה. ורבנן אמרין ארונו הביא, ולא פליגין, מאן דאמר חיה דוד באותה שעה הוא שדוד אומר בפיו (תהלים ל, ד): ה' העלית מן שאול נפשי וגו', וכתוב אחד אומר (דברי הימים ב ו, מב): ה' אלהים אל תשב פני משיחך, דהוא קים קדמך. ומאן דאמר ארונו הביא, הדא הוא דכתיב; זכרה לחסדי דוד עבדך. ועל אותה שעה נאמר: ושבח אני את המתים וגו', כגון אני וחבורתי, רבי יהודה ברבי סימון פתר קרייה ביחזקאל בשעה שעמד על הבקעה ואמר (יחזקאל לז, ד): העצמות היבשות שמעו דבר ה', מיד ותקרבו עצמות עצם אל עצמו וגו', אמר להם בתחלה אמרתי לכם (ירמיה ב, ד): שמעו דבר ה' בית יעקב ולא שמעתם, ועכשיו שמעתם. בחייכם לא שמעתם, במיתתכם שמעתם. על אותה שעה נאמר: ושבח אני את המתים, כגון אני וחבורתי.
Kohelet Rabbah 4:9:1 רבי יהודה אומר

טובים השנים מן האחד, טובים השנים שהם יגיעין בתורה, מן האחד, שעוסק זה לעצמו וזה לעצמו. כי אם יפלו האחד יקים את חברו, שאם שכח הלכה אחד מהם, חברו מחזיר ההלכה. והחוט המשלש לא במהרה ינתק, זה הרב שהוא מחזיר להם טעותן. דבר אחר, טובים השנים מן האחד, טובים השנים שהם נושאין ונותנין בפרקמטיא. מן האחד, זה לעצמו …
טובים השנים מן האחד, טובים השנים שהם יגיעין בתורה, מן האחד, שעוסק זה לעצמו וזה לעצמו. כי אם יפלו האחד יקים את חברו, שאם שכח הלכה אחד מהם, חברו מחזיר ההלכה. והחוט המשלש לא במהרה ינתק, זה הרב שהוא מחזיר להם טעותן. דבר אחר, טובים השנים מן האחד, טובים השנים שהם נושאין ונותנין בפרקמטיא. מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו. כי אם יפלו, שאם יפל ויסתכן אחד מהן, חברו מעמידו. והחוט המשלש, כד אינון תלת. רבי מאיר כד הוה חמי חד נפיק לאיסטרטא הוה צוח ליה זיל שלם עלך מרי מיתה. תרין, הוה צוח לון שלם לכון מרי קטטה. תלת, צוח לון שלם לכון מרי שלמא. רבי יוחנן אמר בה תרתין, רבי יוחנן אמר; טובים השנים, איש ואשתו. מן האחד, זה לעצמו וזו לעצמה. והחוט המשלש, זה הקדוש ברוך הוא, שהוא פוקדן בבנים. רבי יוחנן אמר בה חורי: טובים השנים, זה עמרם ויוכבד. אשר יש להן שכר טוב בעמלם, זה משה שנקרא טוב, שנאמר (שמות ב, ב): ותרא אותו כי טוב הוא, כי טוביה שמו, שנולד מהול. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר זה דוד ובת שבע. והחוט המשלש, זה נתן הנביא, שאמר לה לבת שבע (מלכים א א, יד): ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך, וכשבאו אצל דוד הסכים עמהם, ואמר (מלכים א א, יד): והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי וגו'. ורבי נחמיה אמר: טובים השנים, זה יהוידע ויהושבע. מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו. והחוט המשלש, זה סנהדרין שהסכימו עמהם, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב כג, יא): ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר וגו'. ורבנן אמרי: טובים השנים, זה מרדכי ואסתר. מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו. והחוט המשלש, זה אחשורוש שהסכים עמהם וגזר ואמר (אסתר ח, ח): ואתם כתבו על היהודים וגו'. רבי לוי בר חמא בשם רבי חנינא אמר: טובים השנים, שתלו מרדכי ואסתר. מן האחד, שתלה יוסף, שאלו נעשו נסים על ידיהם לכל ישראל, וזה לא נעשו נסים על ידו. והחוט המשלש, זה הקדוש ברוך הוא למעלה מכלן, שהפיל שונא, דכתיב (אסתר ז, י): ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וגו'. אמר רבי יצחק טובה פרשה שנאמרה על פי שנים מפרשה שנאמרה ביחיד, בשנים, שנאמר (שמות יב, א): ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם וגו', מפרשה שנאמרה ביחיד, שנאמר: וידבר ה' אל משה לאמר. והחוט המשלש (ויקרא יא, א): ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אלהם, לבניו, לאלעזר ולאיתמר. תני רבי חיא, לאמר אלהם, לאלעזר ולאיתמר, והם, לאמר לכל ישראל. דבר אחר, טובים השנים, זה משה ואהרן. מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו. את מוצא כשבא משה וברך את ישראל לא שרתה שכינה על ידו, וכשבאו שניהם וברכו את ישראל, מיד שרתה שכינה על ידיהם, הדא הוא דכתיב (ויקרא ט, כג): ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם, ברכו את ישראל, ואחר כך, וירא כבוד ה', שרתה שכינה על ידיהם. אמר רבי זעירא משפחות ומשפחות הם, משפחת סופרים מעמדת סופרים, בני תורה מעמדת בני תורה, עשירים מעמדת עשירים. אתיבון, והא זרעית זרעיתא פלונית דמטת ופסקת. אמר לון ומי כתיב, לא לעולם ינתק, לא במהרה ינתק כתיב, אין אתקשי עלנא מתפסיק מעותרא, היינו דאמר בר קפרא אם לא הוא, בא בנו, אם לא בנו, בא בן בנו.
Kohelet Rabbah 5:8:1 רבי יהודה אומר

ויתרון ארץ בכל הוא, רבי יהודה אומר אפלו דברים שאת רואה אותן כאלו הם מיתרין בעולם הן הן בכלל הויתו של עולם הן, כגון שיבא למעבד חבלא, סוגיא למסיך גניא, הן הן בכלל הויתו של עולם הן. מלך לשדה נעבד, אפלו מלך שולט מסוף העולם ועד סופו, לשדה נעבד, שאיל ואמר עבדת ארעא לא עבדת ארעא, לפיכך אהב כסף לא ישבע כסף, …
ויתרון ארץ בכל הוא, רבי יהודה אומר אפלו דברים שאת רואה אותן כאלו הם מיתרין בעולם הן הן בכלל הויתו של עולם הן, כגון שיבא למעבד חבלא, סוגיא למסיך גניא, הן הן בכלל הויתו של עולם הן. מלך לשדה נעבד, אפלו מלך שולט מסוף העולם ועד סופו, לשדה נעבד, שאיל ואמר עבדת ארעא לא עבדת ארעא, לפיכך אהב כסף לא ישבע כסף, ומי אהב בהמון לא תבואה, שכל מי שהוא הומה ומהמה אחר הממון וקרקע אין לו, מה הנאה יש לו. רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבי חנין אמרי, כתיב (יחזקאל כז, כט): וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו, וכי אין אנו יודעים שעל הארץ הם עומדים, אלא כיון ששקעה ספינתו של אחד מהם ויש לו קרקע על הארץ, הוא מעמידו, אין לו קרקע, אין הבל גדול מזה.
Kohelet Rabbah 5:11:2 רבי יהודה אומר

מה בין מיתת נערים למיתת זקנים, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר הנר הזה בזמן שהוא כבה מאליו טוב לו וטוב לפתילה, ובזמן שאין כבה מאליו רע לו ורע לפתילה. ורבי נחמיה אומר התאנה הזאת כל זמן שהיא נלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאנה, וכשאינה נלקטת בעונתה רע לה ורע לתאנה. דילמא רבי חיא רבה ותלמידיו, ואית דאמ …
מה בין מיתת נערים למיתת זקנים, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר הנר הזה בזמן שהוא כבה מאליו טוב לו וטוב לפתילה, ובזמן שאין כבה מאליו רע לו ורע לפתילה. ורבי נחמיה אומר התאנה הזאת כל זמן שהיא נלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאנה, וכשאינה נלקטת בעונתה רע לה ורע לתאנה. דילמא רבי חיא רבה ותלמידיו, ואית דאמרין רבי שמעון בן חלפתא ותלמידיו, ואית דאמרין רבי עקיבא ותלמידיו, הוו יתבין פשטין תחות חדא תאנתא, והיה בעל התאנה משכים ולוקט את תאנתו, אמרו נשנה את מקומנו שמא הוא חושדנו, ישבו במקום אחר, למחר השכים בעל התאנה ללקט תאנתו ולא מצאן חזר אחריהם ומצאן, אמר להם רבותי מצוה חדא הויתון עבדין עמי מנעתון יתה מני. אמרין ליה חס ושלום, אמר לון ומפני מה הנחתם מקומכם וישבתם במקום אחר, אמרין ליה אנן אמרין שמא הוא חושדנו, אמר להם חס ושלום אלא אמר לכם מפני מה הייתי משכים ולוקט אותה שכשתנץ עליהם השמש הם מתליעים, ההוא יומא שבקון דלא לקט ומצאו אותם שזרחה השמש עליהם והתליעו, אמרין יפה בעל התאנה יודע עונתה של תאנתו אימתי ראויה להלקט והוא לוקטה, כך הקדוש ברוך הוא יודע מתי הגיע עונתו של צדיק ומסלקו.
Kohelet Rabbah 5:12:1 רבי יהודה אמר

יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, יש רעה חולה, וכי יש רעה חולה ויש רעה טובה, אלא איזו רעה חולה, כגון דגלום, פטרגוס, מסכין, תשיש, ערטיל, וכפין. עשר שמור לבעליו לרעתו, אמר רבי יהושע זה קרח, ורבי שמואל אמר זה נבות היזרעאלי. רבי יהודה אמר זה המן. רבי יצחק אמר אלו בני ראובן ובני גד. ורבנן אמרי זה איוב דהוה עתי …
יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, יש רעה חולה, וכי יש רעה חולה ויש רעה טובה, אלא איזו רעה חולה, כגון דגלום, פטרגוס, מסכין, תשיש, ערטיל, וכפין. עשר שמור לבעליו לרעתו, אמר רבי יהושע זה קרח, ורבי שמואל אמר זה נבות היזרעאלי. רבי יהודה אמר זה המן. רבי יצחק אמר אלו בני ראובן ובני גד. ורבנן אמרי זה איוב דהוה עתיר ומתמסכן וחזר למה דהוה. רבי גמליאל ברבי חנינא בעא קומי רבי מונא אמר ליה מהו דין דכתיב: עשר שמור לבעליו לרעתו, אמר לו כל סמא דמילתא הוא קטאדיקי דידיה, כשבא עליו קטאדיקי דמלכות יתן לה מה דיתן.
Kohelet Rabbah 7:1:3 אמר רבי יהודה

אמר רבי שמעון בן יוחאי, חביב שם טוב מארון הברית, שארון הברית לא הלך אלא שלשה ימים, שנאמר (במדבר י, לג): וארון ברית ה' נסע לפניהם. ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו, מנא לן, מדוד, שנאמר (דברי הימים א יד, יז): ויצא שם דויד בכל הארצות וה' נתן את פחדו על כל הגוים, חביב שם טוב מכהנה ומלכות, שכהנה ומלכות ב …
אמר רבי שמעון בן יוחאי, חביב שם טוב מארון הברית, שארון הברית לא הלך אלא שלשה ימים, שנאמר (במדבר י, לג): וארון ברית ה' נסע לפניהם. ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו, מנא לן, מדוד, שנאמר (דברי הימים א יד, יז): ויצא שם דויד בכל הארצות וה' נתן את פחדו על כל הגוים, חביב שם טוב מכהנה ומלכות, שכהנה ומלכות בטלו, ושם טוב לא בטל. תלמידיו דרבי אבא, ואבא צידוני בשם רבי שמואל בר נחמן אמר חביבה מיתתן של שבטים יותר מבחייהם, שבחייהם לא נאמר ששה משמותם, ובמיתתן נאמר ששה משמותם. אמר רבי יהודה מרים ויוכבד הן הן היו חיותיהם של ישראל, דכתיב (שמות א, טו): שם האחת שפרה ושם השנית פועה, שפרה זו יוכבד שהיתה משפרת את הילדים. דבר אחר, שפרה ורבה. דבר אחר, שפרו ורבו ישראל על ידיה. דבר אחר, ששפרו אותן במצוות ובמעשים טובים. דבר אחר, שפרה לשם שבח, שנאמר (איוב כו, יג): ברוחו שמים שפרה. פועה זו מרים, שהיתה פועה באשה והולד יוצא. דבר אחר, פועה שהיתה פועה ובוכה על אחיה משה שהשלך ליאור, שנאמר (שמות ב, ד): ותתצב אחתו מרחק. דבר אחר, פועה שהופיעה את מעשה אחיה. דבר אחר, שפעת בפני פרעה ואמרה לו אוי לך מיום הדין. תני שלשה שמות נקרא לאדם הזה, אחד שקראו לו אביו ואמו, ואחד שקראו לו אחרים, ואחד שקרוי לו בספר תולדות בריתו.
Kohelet Rabbah 7:1:4 אמר רבי יהודה

רבי פנחס אמר אדם חביב בשמו, ואיני יודע באיזה מהן, בא שלמה ופרש, טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו. נולד אדם מונין לו למיתה. מת, מונין לו לחיים. נולד אדם הכל שמחין, מת הכל בוכין. ואינו כן, אלא נולד אדם ואין שמחין לו, שאין יודעין באיזה פרק ומעשים יעמד, אם צדיק, ואם רשע, אם טוב, ואם רע. ומת, הם צריכ …
רבי פנחס אמר אדם חביב בשמו, ואיני יודע באיזה מהן, בא שלמה ופרש, טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו. נולד אדם מונין לו למיתה. מת, מונין לו לחיים. נולד אדם הכל שמחין, מת הכל בוכין. ואינו כן, אלא נולד אדם ואין שמחין לו, שאין יודעין באיזה פרק ומעשים יעמד, אם צדיק, ואם רשע, אם טוב, ואם רע. ומת, הם צריכין לשמח שנפטר בשם טוב ויצא מן העולם בשלום. משל לשני ספינות פורשות לים הגדול, אחת יוצאת מן הלמן ואחת נכנסת ללמן, היוצאת מן הלמן הכל שמחין והנכנסת ללמן לא שמחו לה, היה שם פקח אחד אמר להם חלוף הדברים אני רואה, זו שהיתה יוצאה מן הלמן לא צריכין לשמח עמה שאין יודעין באיזה פרק עומדת, כמה ימים מזדוגת לה, כמה עלעולין הן מזדוגות, ושנכנסת ללמן הכל צריכין לשמח שנכנסה לשלום. כך מת אדם הכל צריכין לשמח ולשבח שנפטר בשם טוב בשלום מן העולם. הוא ששלמה אמר: ויום המות מיום הולדו. את מוצא כשהצדיקים נולדין אין בריה מרגשת, וכשמתין הכל מרגישים, כשנולדה מרים לא הרגיש בה בריה, וכשמתה נסתלקה הבאר והרגישו הכל, הבאר הודיעה מיתתה. נולד אהרן כהן גדול ולא הרגיש בו בריה, וכשמת נסתלקו ענני כבוד, הרגישו הכל, הענן הודיע מיתתו. נולד משה רבנו ולא הרגיש בו בריה, וכשמת הרגישו הכל, המן הודיע מיתתו, ששבת. נולד יהושע ולא הרגיש בו בריה, וכשמת הרגישו הכל, שנאמר (יהושע כד, ל): ויקברו אותו בגבול וגו' מצפון להר געש, רבנן אמרי חזרנו על כל המקרא כלה ולא מצינו מקום ששמו הר געש, אלא מהו הר געש, על ידי שנתגעשו נתרשלו ישראל מלגמל חסד ליהושע, רצה הקדוש ברוך הוא להרעיש וגם להגעיש עליהם ההר ולהפילו להם לאבדן, לפי שנתחלקה ארץ ישראל והיה חלוקה חביב עליהם יותר מדאי, זה עוסק בשדהו, וזה עוסק בכרמו, וזה עוסק בזיתו, וזה עוסק בפחמו, כלן עוסקין במלאכתן, לכך בקש הקדוש ברוך הוא להרעיש עליהם את העולם, לפיכך הרגישו בו הכל והודיעו את מיתתו. נולד דוד ולא הרגיש בו בריה, וכשמת הרגישו בו הכל, שנאמר (מלכים א יא, כא): והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבתיו וגו'. אמר רבי פנחס והלא שכיבה היא מיתה, אלא דוד שהיה מלך כתיב בו שכיבה, יואב שהיה שר הצבא כתיב בו מיתה. דבר אחר, והלא שכיבה היא מיתה, אלא דוד שנמשח בשמן המשחה כתיב בו שכיבה, ויואב שלא נמשח בשמן המשחה כתיב בו מיתה. דבר אחר, והלא שכיבה היא מיתה, אלא דוד שמת על מטתו כתיב בו שכיבה, ויואב שנהרג כתיב בו מיתה. דבר אחר, והלא שכיבה היא מיתה, אלא דוד שירשו בניו את מקומו נאמרה בו שכיבה, ויואב שלא ירשו בניו מקומו נאמרה בו מיתה, לפיכך הרגישו הכל, כשמת דוד הודיע שלמה מיתתו. נולד שמואל ולא הרגישה בו בריה, וכשמת הרגישו הכל, שנאמר (שמואל א כה, א): וימת שמואל ויספדו לו כל ישראל. אמר רבי יהושע בן לוי מתלא אמר מאן דנכתיה חיויא חבלא מדחיל ליה. אמר רבי שמואל בר נחמן משלו נתנו לו, שנאמר (שמואל א ז, טז): והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל. כתוב אחד אומר: וימת שמואל, וכתוב אחד אומר (שמואל א כח, ג): ושמואל מת, אמר רבי אסי ושמואל מת מיתה ודאי, וימת שמואל, אין הדברים אמורים אלא לענין נבל, שנאמר (שמואל א כה, א): וימת שמואל [וגו'] ואיש במעון, אמר רבי שמואל בר נחמן הכל סופדין וטופחין על מיתת הצדיק, וזה הרשע עושה לו מרזחין, אמר רבי יהודה ללמדך שכל הכופר בגמילות חסד כאלו כופר בעקר, אבל דוד המלך עליו השלום מה היה עושה, גומל חסד לכל. אומר כן, אפלו הורג או נהרג, או רודף או נרדף, גומל אני לו חסד כמו לצדיק, הדא הוא דכתיב (תהלים יג, ו): ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי.
Kohelet Rabbah 7:26:2 אמר רבי יהודה

שלשה דברים קשין לגוף, מכת הלב קשה לגוף, מכת חלי מעים קשה לגוף ממכת הלב, וחסרון כיס קשה מכלן. אמר רבי יהודה ארבעה עשר דברים קשין זה מזה, וכלן מתגאין זה מזה, תהום קשה והארץ מתגאה עליו שהוא כבוש עליה. הארץ קשה וההרים קשין מתגאין עליה. ההר קשה והברזל מתגאה עליו ושוברו. ברזל קשה והאש מפעפעתו. האש קשה והמ …
שלשה דברים קשין לגוף, מכת הלב קשה לגוף, מכת חלי מעים קשה לגוף ממכת הלב, וחסרון כיס קשה מכלן. אמר רבי יהודה ארבעה עשר דברים קשין זה מזה, וכלן מתגאין זה מזה, תהום קשה והארץ מתגאה עליו שהוא כבוש עליה. הארץ קשה וההרים קשין מתגאין עליה. ההר קשה והברזל מתגאה עליו ושוברו. ברזל קשה והאש מפעפעתו. האש קשה והמים מתגאין ומכבין אותה. המים קשים עננים סובלין אותן. עננים קשין הרוח מפזרתן. הרוח קשה והכתל מתגאה ועומד בו. כותל קשה אדם מתגאה וסותרו. אדם קשה וצרה מחלחלתו. צרה קשה והיין מתגאה ומשכחה. יין קשה והשנה מפיגתו. שנה קשה וחלי מתגאה ומטלטלה. חלי קשה ומלאך המות מתגאה ונוטל את נפשו. ואשה רעה קשה מכלן.
Kohelet Rabbah 8:1:4 רבי יהודה בר אלעאי אמר

דבר אחר, מי כהחכם, זה תלמיד חכם. מי יודע פשר דבר, שהוא יודע לפרש משנתו. חכמת אדם, בשעה שהוא נשאל ומשיב. ועז פניו ישנא, בשעה שהוא נשאל ואינו יודע להשיב. רבי חיא הוה יתיב ומתני, מנין שאין ממירין בבכור, זחלין אפוי דבר פדיה, אמר הדין ידע מה אנא יתיב ומתני. עובד כוכבים אחד ראה את רבי יהודה ברבי אלעאי חמת …
דבר אחר, מי כהחכם, זה תלמיד חכם. מי יודע פשר דבר, שהוא יודע לפרש משנתו. חכמת אדם, בשעה שהוא נשאל ומשיב. ועז פניו ישנא, בשעה שהוא נשאל ואינו יודע להשיב. רבי חיא הוה יתיב ומתני, מנין שאין ממירין בבכור, זחלין אפוי דבר פדיה, אמר הדין ידע מה אנא יתיב ומתני. עובד כוכבים אחד ראה את רבי יהודה ברבי אלעאי חמתיה אפוי נהרין, אמר הדין גברא חדא מן תלת מילין אית ביה, או שתוי חמר, או מוזיף ברביתא, או מרבי חזירי. שמע רבי יהודה בר אלעאי אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא, דחדא מן תלתיהון לית בי, לא מוזיף ברביתא אנא, דכתיב (דברים כג, כ): לא תשיך לאחיך. ולא מרבי חזירי אנא, דאסור ליה לבר ישראל למרבי חזירי. דתנינן תמן לא יגדל אדם חזירים בכל מקום. ולא שתוי חמר אנא, דאפלו ארבע כסיה דאנא שתי בלילא פסחא אזיק לרישי מן פסחא לעצרתא. אמר ליה ועל מה אפך נהירין, אמר ליה אורייתי היא דמנהרא אפוי, דכתיב: חכמת אדם תאיר פניו וגו'. רבי אבהו אזל לקיסרין ואתא מן תמן ואפוי נהירין, חמוניה תלמידייא, סלקין ואמרין לרבי יוחנן הדין רבי אבהו אשכח סימא. אמר לון למה, אמרין ליה דאנפוי נהירין. אמר לון דלמא אורייתא חדתא שמע, סלקון לגביה, אמרו ליה ומה אורייתא חדתא שמע מר, אמר לון תוספתא עתיקא אמרון, קרא עליו: חכמת אדם וגו'.
Kohelet Rabbah 9:9:1 רבי יהודה אומר

ראה חיים עם אשה אשר אהבת, אמר רבי משום עדה קדושה, קנה לך אמנות עם התורה, מה טעמא ראה חיים וגו', ולמה הוא קורא אותן עדה קדושה, ששם היו רבי יוסי בן משלם ורבי שמעון בן מנסיא, שהיו משלשין היום, שליש לתורה, שליש לתפלה, שליש למלאכה. ויש אומרים שהיו יגעין בתורה בימות החרף, ובמלאכה בימות הקיץ. רבי יצחק בן א …
ראה חיים עם אשה אשר אהבת, אמר רבי משום עדה קדושה, קנה לך אמנות עם התורה, מה טעמא ראה חיים וגו', ולמה הוא קורא אותן עדה קדושה, ששם היו רבי יוסי בן משלם ורבי שמעון בן מנסיא, שהיו משלשין היום, שליש לתורה, שליש לתפלה, שליש למלאכה. ויש אומרים שהיו יגעין בתורה בימות החרף, ובמלאכה בימות הקיץ. רבי יצחק בן אלעזר היה קורא לרבי יהושע בריה דרבי טימי ורבי בורקי עדה קדושה, שהיו משלשין שליש לתורה, שליש לתפלה, שליש למלאכה. תני אבל אסור להכניס לו אשה עד שלשים יום, רבי יהודה אומר עד שעברו שלשה רגלים זה אחר זה, כנגד שלש פעמים שכתוב חיים, חיים, חיים, במה דברים אמורים כשיש לו בנים, אבל אין לו בנים או שהיו לו בנים קטנים, מתר, מפני מעוט פריה ורביה ופרנסתן, ומעשה שמתה אשתו של רבי טרפון וכשנסתם הגולל אמר לאחותה בתוך האבל הכנסי וגדלי את בני אחותך, ואף על פי שכנסה לא נהג בה דרך ארץ אלא לאחר שלשים יום. תני אבל אסור לילך לבית המשתה עד שלשים יום. תני, מצוות האב חיב בבנו למולו ולפדותו, וגם ללמדו תורה, וללמדו אמנות, ולהשיאו אשה, ויש אומרים אף להושיטו בנהר. למולו מנין, שנאמר (בראשית יז, יב): ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר. לפדותו מנין, שנאמר (שמות יג, יג): וכל בכור אדם בבניך תפדה. ללמדו תורה מנין, שנאמר (דברים יא, יט): ולמדתם אתם. ללמדו אמנות מנין, שנאמר (דברים ל, יט): ובחרת בחיים. לשא אשה מנין, שנאמר (ירמיה כט, ה): קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים. להושיטו בנהר מנין, שנאמר: ובחרת בחיים. וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא טוב, בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה. בלא טוב מנין (בראשית ב, יח): לא טוב היות האדם לבדו. בלא עזר מנין (בראשית ב, יח): אעשה לו עזר כנגדו, בלא שמחה מנין (דברים יד, כו): ושמחת אתה וביתך. בלא ברכה מנין (יחזקאל מד, ל): להניח ברכה אל ביתך. בלא כפרה מנין (ויקרא טז, יא): וכפר בעדו ובעד ביתו. רבי יהושע בן לוי אומר אף בלא חיים, שנאמר: ראה חיים עם אשה אשר אהבת. בלא שלום, שנאמר (שמואל א כה, ו): ואתה שלום וביתך שלום. רבי חיא בר גמדא אמר אף אינו אדם שלם, שנאמר (בראשית ה, ב): ויברך אתם ויקרא את שמם אדם, בזמן ששניהם כאחד הם אדם, אין שניהם כאחד אין קרויין אדם. ויש אומרים אף ממעט בדמות, שנאמר (בראשית ט, ו): כי בצלם אלהים עשה את האדם.
Kohelet Rabbah 10:16:1 אמר רבי יהודה

אי לך ארץ שמלכך נער, כתיב (מלכים א ג, טז): אז תבאנה שתים נשים זנות, מי היו רבי מאיר אומר רוחות היו, ורבנן אמרי יבמות היו. רבי סימון בשם רבי יהושע אומר זונות ממש היו, והוציא דינן בלא עדים והתראה. (מלכים א ג, יז): ותאמר האשה האחת בי אדני וגו' ויהי ביום השלישי ללדתי. וימת בן האשה הזאת, דאיתמרטת עלוי, ו …
אי לך ארץ שמלכך נער, כתיב (מלכים א ג, טז): אז תבאנה שתים נשים זנות, מי היו רבי מאיר אומר רוחות היו, ורבנן אמרי יבמות היו. רבי סימון בשם רבי יהושע אומר זונות ממש היו, והוציא דינן בלא עדים והתראה. (מלכים א ג, יז): ותאמר האשה האחת בי אדני וגו' ויהי ביום השלישי ללדתי. וימת בן האשה הזאת, דאיתמרטת עלוי, ותקם בתוך הלילה וגו' ואקם בבקר להיניק את בני וגו' ותאמר האשה. לא כי. ויאמר המלך זאת אמרת, רבי פנחס ורבי ירמיה בשם רבי חיא בר אבא ורבי ביבי ומטו בה משמיה דרבי פדת סדר הדין כך הוא, הדין יושב, והנדונין עומדין, והסרסור מכריע ביניהם. התובע תובע, והנתבע משיב, והדין מכריע ביניהן. אמר רבי סימון מכאן שצריך הדין לשנות טענותיהם מן הדין קרייה, זאת אמרת זה בני החי וזאת אמרת וגו' ויאמר המלך קחו לי חרב וגו' ויאמר המלך גזרו את הילד החי וגו' ותאמר האשה אשר בנה החי וגו'. אמר רבי יהודה אמר רבי אלעאי אלו הייתי שם, פוקרין הייתי כורך על צוארו, כשהוא אומר קחו לי חרב, אלולי שנתמלאת עליו רחמים כבר נהרג, ועל אותה שעה הוא אומר: אי לך ארץ שמלכך נער. אותה שעה התחיל אנפילוגיס בחכמתו, אמר, כלום ברא הקדוש ברוך הוא לאדם זה שתי עינים, שתי אזנים, שתי רגלים, שתי ידים, אלא צפה הקדוש ברוך הוא שעתיד דין זה להיות, לא עשה, אלא אמר: תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו. על אותה שעה אומר: אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו, בעתו של עולם הבא, ולא בשתי, בגבורתו ולא בתשישו, ויען המלך תנו לה את הילוד, ורוח הקדש צווחת ואומרת: היא אמו ודאי. אמר רבי שמואל בר נחמני, בשלשה מקומות צווחת מדת הדין, בבית דינו של שם, ובית דינו של שמואל, ובית דינו של שלמה. בבית דינו של שם מנין, שנאמר (בראשית לח, כו): ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, ורוח הקדש צווחת ואומרת: ממני היו כל הדברים. בבית דינו של שמואל מנין, שנאמר (שמואל א יב, ג): הנני ענו בי נגד ה' וגו' ויאמר אליהם עד ה' בכם ועד משיחו, ויאמרו עד אין כתיב כאן, אלא ויאמר עד, מי אמר עד, רוח הקדש אומרת, אתם מעידים על הגלוי ואני אעיד על הנסתרים. בבית דינו של שלמה מנין, שנאמר (מלכים א ג, כז): ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד וגו', ורוח הקדש אומרת: היא אמו, ודאי. דבר אחר, אי לך ארץ שמלכך נער, אלו מלכי ישראל. אשריך ארץ שמלכך בן חורים, אלו מלכי יהודה. ושריך בבקר יאכלו, אלו מלכי ישראל. ושריך בעת יאכלו, אלו מלכי יהודה.
Kohelet Rabbah 11:2:1 רבי יהודה פתר

תן חלק לשבעה וגם לשמונה, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר תן חלק לשבעה, אלו שבעת ימי שבת, היאך מה דאת אמר (מלכים א יח, מד): ויהי בשבעית, ביום השבת. וגם לשמונה, אלו שמונת ימי המילה, דכתיב (מלכים א יח, מב): וישם פניו בין ברכו וגו', ולמה בין ברכו, אלא אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפלו אי …
תן חלק לשבעה וגם לשמונה, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר תן חלק לשבעה, אלו שבעת ימי שבת, היאך מה דאת אמר (מלכים א יח, מד): ויהי בשבעית, ביום השבת. וגם לשמונה, אלו שמונת ימי המילה, דכתיב (מלכים א יח, מב): וישם פניו בין ברכו וגו', ולמה בין ברכו, אלא אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפלו אין ביד בניך אלא זכות שתי מצוות הללו, שבת ומילה, כדאי שתרחם עליהם. רבי יהושע אומר, תן חלק לשבעה, אלו שבעת ימי הפסח. וגם לשמונה, אלו שמונת ימי החג. ומנין לרבות עצרת וראש השנה ויום הכפורים, תלמוד לומר: גם וגם, רבויין. רבי עזריה אומר, תן חלק לשבעה, זה דור שמל משה לשבעה, וגם לשמונה, זה דור שמל יהושע לשמונה, דכתיב (יהושע ה, ב): בעת ההיא אמר ה' אל יהושע וגו' מל את בני ישראל שנית, מכלל שמלן בראשונה, ויעש לו יהושע, שעשו אותה גבעה בערלות. רבי נחמיה פתר קרייא בנשיאים, תן חלק לשבעה, דכתיב (במדבר ז, מח): ביום השביעי נשיא לבני אפרים, וגם לשמונה, דכתיב (במדבר ז, נד): ביום השמיני נשיא לבני מנשה. רבי יהודה פתר קרייא במלואים, תן חלק לשבעה, אלו שבעת ימי המלואים, שנאמר (ויקרא ח, לג): כי שבעת ימים ימלא את ידכם. וגם לשמונה, דכתיב (ויקרא ט, א): ויהי ביום השמיני. רבי הונא אמר: תן חלק לשבעה, אלו שבעת ימי הנדה. וגם לשמונה, אלו שמונת ימי המילה, שנאמר (ויקרא יב, ג): וביום השמיני ימול. רבי לוי אמר: תן חלק לשבעה, אלו שבעת ימי הסכה. וגם לשמונה (במדבר כט, לה): ביום השמיני עצרת. רבי אלעזר ברבי שמעון איתשיש ואיתגליאת אדרעיה, חמיתיה אתתיה וחייכת ובכית, ואמרת טובוי מה הוה חלקי בהדין עלמא, טובוי דאידבקת להדין גופא צדיקא, ובכית ואמרת ווי דהדין גופא צדיקא לאדמה. וכד הוה מידמך, אמר לה אנא מידמיך ברם רמה לית ליה משליט בי, אלא תולעתא דעתידא נקרא אחורי אודני. דחד זמן הוינא עליל ושמעית קליה דחד בר נש מחרף והות ספיקא בידי למיעבד ביה דינא ולא עבדית. וכיון דדמך אתיהב בהדא גוש חלב, והוה רבי שמעון מיתגלי על מרונאי ואמר לון חד עין דימין דהות לי ולית אתון יהביה יתיה גבי. והוון מרונאי אזלון בעיין מייתוניה וגוש חלב אנפקון בתריהון בחוטרי ובמורניתא. חד זמן קרב צומא רבה אמרין הא ענתא מייתין יתיה, עד דאינון בקיין, אזלון בעיין מיתוניה ונפקין תרין חיוואן דנור שרן מהלכין קדמיהון, אמרון ההוא שעתא דאנן מייתין, וכיון דמטון למערתא קמון לון תרין חיון ליסטר, אמרון מאן עליל מייתי ליה, אמרה אנא עללה ומייתי ליה, דאית לי סימן ביה, עללת לאייתיה ואשכח ההוא תולעתא יתיבא ונקרה אחורי אודניה, בעית מרים יתיה שמעת ברת קלה אמרת שבקו למרי חובא דיגבי חוביה. אייתוניה ויהבוניה גבי אבוי, מן ההוא שעתא לא אתגלי רבי שמעון על מרונאי. רבי אלעזר ברבי שמעון כשהיה נכנס לבית הועד היו פניו של רבי מקדירות, והוה אבוי אמר ליה ברי יאות זה ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל. מן דדמך שלח תבע באיתתיה, שלחת ואמרת ליה כלי שנשתמש בו קדש ישתמש בו חל. אמר לה ומה עבד דאנא לא עביד דכוותיה, אמרה ליה כד יתיב מלעי באורייתא הוה לעי כל צרכיה, והוה אמר דכל יסוריהון דישראל ייתון עלי והיינון אתיין, וכד הות ענתה דמלעי הוה אמר כל חד וחד ייזל ליה לאתריה. אמר לה אוף אנא עביד כן, קרא לון דייתון ואתון, בעא דיזלון ולא אזלון, ואית דאמרי תלת עשר שנין דיומין עביד חשש שניה, שלח ואמר לה, אמרה ליה שמעתי שמעלין בקדש ולא מורידין. וגם לשמונה, (במדבר כט, לה): ביום השמיני עצרת.

Esther Rabbah (7)

Esther Rabbah, Petichta 11 בשם רבי יהודה

רבי תנחומא ורבי ברכיה ורבי חייא רבה בשם רבי אלעזר פתרין, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צרה. ורבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן פתר מדרש זה עלה בידינו, כל מקום שנאמר ויהי בימי, אינו אלא צרה. אמר רבי שמואל בר נחמן וחמשה הן, (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, ומה צרה היתה שם עש …
רבי תנחומא ורבי ברכיה ורבי חייא רבה בשם רבי אלעזר פתרין, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צרה. ורבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן פתר מדרש זה עלה בידינו, כל מקום שנאמר ויהי בימי, אינו אלא צרה. אמר רבי שמואל בר נחמן וחמשה הן, (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, ומה צרה היתה שם עשו מלחמה וגו'. לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה, ובשבילו המלך נזקק למדינה, וכיון שבאו ברברין ונזדוגו לו, אמרו ווי שאין המלך נזקק למדינה כמות שהיה עושה. כך אברהם אבינו אוהבו של הקדוש ברוך הוא, (בראשית יב, ג): ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך. ובשבילו היה הקדוש ברוך הוא נזקק לכל עולמו, הדא הוא דכתיב (בראשית יד, ז): וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש, לא בקשו להזדוג אלא לגלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה, הוא קדש, אמר רבי אחא הוא כתיב, הוא שקדש שמו של הקדוש ברוך הוא וירד לכבשן האש, כיון שראו הכל שבאו כל המלכים ונזדוגו לו, התחילו צווחין ווי, ויהי בימי אמרפל. (רות א, א): ויהי בימי שפט השפטים, ומה צרה היתה שם, ויהי רעב בארץ, למדינה שהיתה חיבת ליפס של מלך, ושלח המלך גבאי טמיון לגבותה, מה עשו בני המדינה, תלו אותו והכו אותו וגבו אותה. אמרו ווי לכשירגיש המלך בדברים הללו, מה ששלוחו של מלך מבקש לעשות לנו עשינו לו. כך כשהיה אחד מישראל היה עושה דברים שלא כראוי מוליכין אותו אל הדין, ומה שהדין מבקש לעשות לנשפט היה הנשפט עושה לדין, אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם מבזים את שופטיכם חייכם שאני מביא עליכם דבר שאין אתם יכולין לעמד בו, ואיזה זה, זה הרעב, שנאמר: ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ. (ישעיה ז, א): ויהי בימי אחז, ומה צרה היתה שם, דכתיב (ישעיה ט, יא): ארם מקדם ופלשתים מאחור, למלך שמסר בנו לפדגוג והיה פדגוגו שונא אותו, אמר אם אני הורגו אני מתחיב מיתה למלך, אלא הריני מושך מינקתו ממנו והוא מת מאליו. כך אמר אחז אם אין גדיים אין תישים אם אין תישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה אם אין רועה אין עולם מתקים, כך היה אחז סבור ואומר אם אין קטנים אין גדולים, אם אין גדולים אין תלמידים, אם אין תלמידים אין חכמים, אם אין חכמים אין זקנים, אם אין זקנים אין תורה, אם אין תורה אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, אם אין בתי כנסיות ומדרשות אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בעולם, מה עשה עמד ונעל כל בתי כנסיות ומדרשות שלא להתעסק בתורה, הדא הוא דכתיב (ישעיה ח, טז): צור תעודה חתום תורה בלמדי. רבי הונא בשם רבי אלעזר אמר למה נקרא שמו אחז, שאחז בתי כנסיות ומדרשות. רבי יעקב בר אבא בשם רבי אחא שמע לה מן הדין קרא, דכתיב (ישעיה ח, יז): וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו, אין לך שעה שהיתה קשה לישראל כאותה שעה, שנאמר (דברים לא, יח): ואנכי הסתר אסתיר את פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה וגו', ומאותה שעה קויתי לו, דכתיב: כי לא תשכח מפי זרעו, ומה את מועיל (ישעיה ח, יח): הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאתות ולמופתים בישראל, וכי ילדיו היו והלא לא היו אלא תלמידיו, אלא מכאן שתלמידו של אדם נקרא בנו, וכיון שראו הכל שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, התחילו אומרים ווי, ויהי בימי אחז. (ירמיה א, ג): ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו, מה צרה היתה שם (ירמיה ד, כג): ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו וגו', למלך ששלח כתבים ממדינה למדינה ובכל מדינה ומדינה שהיו מגיעים כתביו של מלך היו מחבקים ומנשקים אותם עומדים על רגליהם ופורעים ראשיהם וקורין אותם ביראה באימה ברתת ובזיע, וכיון שהגיעו למדינתו של מלך קראום וקרעום ושרפום. הדא הוא דכתיב (ירמיה לו, כג): ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה וגו', כתלתא או כארבעה פסוקים, וכיון שהגיעו לפסוק החמישי היו צריה לראש, מיד (ירמיה לו, כג): יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח וגו', וכיון שראו הכל כך התחילו צווחין ווי, ויהי בימי יהויקים, ויהי בימי אחשורוש, מה צרה היתה שם, להשמיד להרג ולאבד. למלך שנכנס בכרם ונזדוגו לו שלשה שונאים, הראשון התחיל מקטף בעוללות, השני התחיל מזנב באשכולות, והשלישי התחיל עוקר בגפנים. כך פרעה הרשע התחיל מקטף בעוללות, הדא הוא דכתיב (שמות א, כב): ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו. נבוכדנצר שחיק עצמות התחיל מזנב באשכולות, הדא הוא דכתיב (מלכים ב כד, טז): והחרש והמסגר אלף. רבי ברכיה בשם רבי יהודה החרש אלף והמסגר אלף. ורבנן אמרי החרש והמסגר אלף. רבי יודא ברבי סימון אמר אלו תלמידי חכמים. ורבי שמואל בר רבי יצחק אמר אלו הבליוטין. המן הרשע שחיק מחיק התחיל עוקר בגפנים, הדא הוא דכתיב: להשמיד להרג ולאבד, בקש לקעקע ביצתן של ישראל, בעא דיזבון בכל ביתא, וכיון שראו הכל כן, התחלו צווחין ווי, ויהי בימי אחשורוש. שמעון בר אבא בשם רבי יונתן אמר כל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כיוצא בה, אם שמחה אין שמחה כיוצא בה. אתא רבי שמואל בר נחמן ועבדה פלגו, כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה, וכל מקום שנאמר והיה, שמחה. אתיבון והא כתיב ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. אמר לון אף היא אינה שמחה, שלא זכה העולם להשתמש לאותה אורה. אמר רבי יודא ברבי סימון, אורה שנבראת ביום הראשון היה אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו, וכיון שצפה הקדוש ברוך הוא בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה שהן עתידין לחטוא לפניו, עמד וגנזה מהם, הדא הוא דכתיב (איוב לח, טו): וימנע מרשעים אורם, והיכן גנזה, בגן עדן, הדא הוא דכתיב (תהלים צז, יא): אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה. אתיבון ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אמר לון אף הדא אינה שמחה, שכל מה שנברא ביום הראשון הן עתידין להבלות, הדא הוא דכתיב (ישעיה נא, ו): כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. אתיבון והכתיב יום שני, יום שלישי, עד יום הששי, אמר לון אף הדא אינה שמחה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשיה, שאינן נעשין עשיה שלמה, כגון החטים צריכים להטחן, והחרדל והתרמוסין צריכין להמתק. אתיבון (בראשית לט, ב): ויהי ה' את יוסף, אמר לון אף הדא אינה שמחה, שמתוך כך נתגרתה אותה הדב. אתיבון (ויקרא ט, א): ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו, אמר לון אף הדא אינו טוב, שבאותו היום מתו נדב ואביהוא ובכו להם כל ישראל, שנאמר (ויקרא י, ו): ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה. אתיבון (במדבר ז, א): ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, אמר לון אף הדא אינה שמחה, שנגנז בו בנינו של עולם. אתיבון (יהושע ז, א): ויהי ה' את יהושע, אמר לון אינה שמחה שבו ביום נהרג יאיר שהיה שקול כרבה של סנהדרין, הדא הוא דכתיב (יהושע ז, ה): ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש, שלשים וששה אנשים אין כתיב כאן אלא כשלשים וששה איש זה יאיר ששקול כרבה של סנהדרין, מה כתיב שם ויקרע יהושע שמלותיו. אתיבון (שמואל א יח, יד): ויהי דוד בכל דרכו משכיל, אמר לון אינה שמחה, שמתוך כך כתיב (שמואל א יח, ט): ויהי שאול עוין את דוד. אתיבון (דברי הימים א יז, א): ויהי כאשר ישב דוד בביתו, אמר לון אינה שמחה, שבאותו היום בא נתן הנביא ואמר לו (דברי הימים א יז, א): לא אתה תבנה לי הבית. אמרין ליה אמרינן דילן, אמר את דילך, אמר להם כתיב (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. (ישעיה ז, כא): והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן. (מיכה ה, ז): והיה שארית יעקב בגוים. (ישעיה כז, יג): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. (תהלים א, ג): והיה כעץ שתול על פלגי מים. אתיבון ליה (ירמיה לח, כח): והיה כאשר נלכדה ירושלים. אמר לון אף ההיא אינה צרה אלא שמחה, שבו ביום נולד מנחם ונטלו ישראל אפוכי על עונותיהן, דאמר רבי שמואל אפוכי גדולה נטלו ישראל על עונותיהן בשעה שחרב בית המקדש, הדא הוא דכתיב (איכה ד, כב): תם עונך בת ציון.
Esther Rabbah 1:15 רבי יהודה אמר

בשנת שלוש למלכו עשה משתה (אסתר א, ג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר בשנת שלש למלאכת הכסא, כיון שגמר מלאכת הכסא, עשה משתה לכל שריו ועבדיו. ורבי נחמיה אמר בשנת שלש לבטול מלאכת בית המקדש, כיון שגמר לבטול מלאכת בית המקדש שלש שנים, עשה משתה לכל שריו ועבדיו. אמר רבי שמואל בר אימי, ארבעה דברים טובים …
בשנת שלוש למלכו עשה משתה (אסתר א, ג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר בשנת שלש למלאכת הכסא, כיון שגמר מלאכת הכסא, עשה משתה לכל שריו ועבדיו. ורבי נחמיה אמר בשנת שלש לבטול מלאכת בית המקדש, כיון שגמר לבטול מלאכת בית המקדש שלש שנים, עשה משתה לכל שריו ועבדיו. אמר רבי שמואל בר אימי, ארבעה דברים טובים היו באותו האיש, עשה שלש שנים בלא כתר ובלא כסא, והמתין ארבע שנים עד שמצא אשה ההוגנת לו, ולא היה עושה דבר עד שנמלך. אמר רבי פנחס וכל מי שהיה עושה בו טובה היה כותבה, הדא הוא דכתיב (אסתר ו, ב): וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי וגו'.
Esther Rabbah 2:6 רבי יהודה אמר

בחצר גנת ביתן המלך, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר גנה מבחוץ וחצר מבפנים. ורבי נחמיה אמר גנה מבפנים וחצר מבחוץ. אמר רבי פנחס מקים אני דברי שניכם, כשהוא היה רוצה עושה אותה חצר, וכשהוא היה רוצה עושה אותה גנה, הא כיצד, פורש את הוילון ועושה חצר. קופל את הוילון ועושה אותה גנה. דבר אחר, בחצר גנת ביתן …
בחצר גנת ביתן המלך, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר גנה מבחוץ וחצר מבפנים. ורבי נחמיה אמר גנה מבפנים וחצר מבחוץ. אמר רבי פנחס מקים אני דברי שניכם, כשהוא היה רוצה עושה אותה חצר, וכשהוא היה רוצה עושה אותה גנה, הא כיצד, פורש את הוילון ועושה חצר. קופל את הוילון ועושה אותה גנה. דבר אחר, בחצר גנת ביתן המלך שעמדה לו בדמים הרבה.
Esther Rabbah 2:8 רבי יהודה אמר

מטות זהב וכסף, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר הראוי לכסף לכסף, הראוי לזהב לזהב. אמר לו רבי נחמיה אם כן נמצאת מכניס שנאה בסעודת אותו רשע, אלא של כסף היו והיו מצפים בזהב. ורבי תחליפא בר בר חנה אמר של זהב היו, והיו מכפתין בכפאתין של כסף. ושמואל אמר הגשיש החיצון של זהב, והפנימי של כסף.
Esther Rabbah 4:6 דברי רבי יהודה

ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים (אסתר א, טז), מה ראה ממוכן לקפץ בעצה תחלה, מכאן שהדיוט קופץ בראש. רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון ורבי אלעזר ורבי יוחנן, חד אמר דינינו כדיניהם, וחרינא אמר אין דיננו כדיניהם, מאן דאמר דינינו כדיניהם, כדתנן דיני ממונות הטהרות והטמאות מתחילין מן הגדול, ודיני נפשות מתחילין …
ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים (אסתר א, טז), מה ראה ממוכן לקפץ בעצה תחלה, מכאן שהדיוט קופץ בראש. רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון ורבי אלעזר ורבי יוחנן, חד אמר דינינו כדיניהם, וחרינא אמר אין דיננו כדיניהם, מאן דאמר דינינו כדיניהם, כדתנן דיני ממונות הטהרות והטמאות מתחילין מן הגדול, ודיני נפשות מתחילין מן הצד. ומאן דאמר אין דינינו כדיניהם, מה מקים ויאמר ממוכן, נראין דברי רבי יהודה נראין דברי ממוכן. רבי יוחנן אמר תלתא אמוראין, חד אמר על ידי שהיתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכאן. וחרינא אמר על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים. וחרינא אמר על ידי שהיתה לו בת, והיה מבקש להשיאה למלכות. מאן דאמר על ידי שהיתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכאן, שאמר, לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה. ומאן דאמר על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים, שאמר כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן, הדא היא דלא הות תמן. מאן דאמר על ידי שהיתה לו בת והיה מבקש להשיאה למלכות, שאמר ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה.
Esther Rabbah 5:1 אמר רבי יהודה ברבי אלעאי

רבי עזריה פתח (משלי כג, לא): אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים, אמר רבי עזריה אל תרא יין כי יתאדם כי יתאו לדם נדה ולדם זיבה. כי יתן בכוס עינו, בכיס כתיב, לשון נקי, האיך מה דאת אמר (משלי א, יד): כיס אחד יהיה לכלנו. יתהלך במישרים, סוף שאשתו אומרת לו כשושנה אדמה ראיתי והוא אינו פורש ממ …
רבי עזריה פתח (משלי כג, לא): אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים, אמר רבי עזריה אל תרא יין כי יתאדם כי יתאו לדם נדה ולדם זיבה. כי יתן בכוס עינו, בכיס כתיב, לשון נקי, האיך מה דאת אמר (משלי א, יד): כיס אחד יהיה לכלנו. יתהלך במישרים, סוף שאשתו אומרת לו כשושנה אדמה ראיתי והוא אינו פורש ממנה. אמר רבי אסי אם תלמיד חכם הוא סוף שהוא מטמא את הטהור ומטהר את הטמא. דבר אחר, אל תרא יין כי יתאדם, ודאי מסמיק ליה, כי יתן בכוס עינו, הוא נותן עיניו בכוס, וחנוני נותן עיניו בכיס. יתהלך במישרים, סוף עביד ביתיה מישרא, אמר מה דהדין קיתונא דנחשא עביד קיתונא דחספא עביד, ומזבין ליה ושתי חמרא בטימיתיה. ומה דא קידרא דנחשא עביד קידרא דחספא עביד, ומזבין ליה ושתי חמרא בטימיתיה. רבי יצחק בר רדיפה אמר בשם רבי אמי סוף שמוכר כל כלי ביתו ושותה בהם יין. אמר רבי אחא מעשה באדם אחד שהיה מוכר כל כלי ביתו ושותה בהם יין, אמרי בנוי לית הדין אבונן שביק לן כלום, מה עשו אשקוניה ושקלוניה וטענוניה ויהבוניה בחד בית עלם, עברין שפאין שנאון בתרע בית עלמא, ושמעון אנגריא במדינתא, פרקון טועניהון בגו בית עלמא ההוא, אמרין ניזל וניחמי מה קלא במדינתא, אתער ההוא סבא משינתיה חמא זיקא יהיבא לעיל מן ראשיה שרא יתיה ויהביה בפומיה ושתי שתי עד דניים שינתיה, לבתר תלתא יומין אמרין בניה לית אנן אזלינן וחזינן מה ההוא אבונן עביד, אזלון ואשכחוניה והא זיקא יהיב בפומיה, אמרי אף הכא לא שביק לך ברייך, הואיל והוא לך מן שמיא לית אנן ידעין מה נעבד לך. עבדי ביניהון תקנה כל חד וחד הוה משקה ליה יומא. כתיב (משלי כג, לד): והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל. כהדא אילפא דדמכא בפילגוס דימא, וכשכב בראש חבל, כהדין תרנגולא דיתיב בריש חבלא אזיל ואתי אזיל ואתי, כהדין קברניטא דיתיב בריש תורנא אזיל ואתי אזיל ואתי. (משלי כד, לה): הכוני בל חליתי, מחו ליה ולא מרגיש. (משלי כד, לה): הלמוני בל ידעתי, טלמון ליה ולא ידע. שתי שכרא חמשא קוסטין אמרין ליה עשרה קוסטין אישתית. ואם תאמר דמיתער הוא משנתיה ואנשי ליה, תלמוד לומר (משלי כד, לה): מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד. (משלי כד, כט): למי אוי למי אבוי, רב הונא אמר למי שאינו עמל בתורה. (משלי כד, כט): למי מדינים, למי דינין. (משלי כד, כט): למי שיח, למי פיטטין. (משלי כד, כט): למי פצעים חנם, למי פדעין דמגן. (משלי כד, ל): למאחרים על היין, עובדא הוה בחד בר נש, דהוה אליף למשתי תרי עשר קיסטין דחמר בכל יום, יומא חד אשתי חד עשר קיסטין, דמך ולא אתא שינתא. קם בחשוכא אזל לבי קפילא אמר ליה זבון לי חד קיסטא. אמר ליה לא פתחנא לך דהיא חשיכא וצרי לי מן נטוריא. תלא עייניה וחזא נוקבא בתרעא, אמר ליה הב לי מיניה בהדין נוקבא, את מפני מלגיו ואנא שתי מלבר, עבד ליה כן. אשתי ודמך קדם תרעא, עברון עליה נטוריא סבורניה דהוא גנב, מחיוניה ופדעוניה, וקרו עליה למי פצעים חנם, למאן פדעין דמגן. למי חכללות עינים, למאן שמשין דעיינין, כל אלה למי למאחרים על היין, זה שנכנס לבי קפילא קדמאי ונפק בתראי, לבאים לחקור ממסך, מן דשמע הן אית ליה חמרא טבא רדיף בתריה, מה כתיב בו בסוף (משלי כד, לב): אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין אדם לחוה, דאמר רבי יהודה ברבי אלעאי אותו העץ שאכל ממנו אדם הראשון ענבים היו, הדא הוא דכתיב (דברים לב, לב): ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו, הללו הביאו מרורות לעולם. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין נח לבניו לעבדות, הדא הוא דכתיב (בראשית ט, כא): וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה, שמתוך כך אמר ארור כנען. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעוני זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין לוט לבנותיו לממזרות, הדא הוא דכתיב (בראשית יט, לג): ותשקין את אביהן יין בלילה הוא, שמתוך כך (בראשית יט, לו): ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעוני זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין אהרן לבניו למיתה, דתני רבי שמעון אומר לא מתו בני אהרן אלא שנכנסו שתויי יין לאהל מועד. רבי פנחס בשם רבי לוי אמר משל למלך שהיה לו בן בית נאמן, מצאו עומד על פתח הבית והתיז את ראשו בשתיקה, ומנה בן בית אחר תחתיו, ואין אנו יודעין מפני מה הרג את הראשון, אלא ממה שצוה את השני ואמר לו אל תכנס בפתח הבית, אנו יודעים שמתוך כך הרג לראשון, כך (ויקרא י, ב): ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם, אין אנו יודעים מפני מה מתו, אלא ממה שמצוה את אהרן ואמר לו (ויקרא י, ט): יין ושכר אל תשת, אנו יודעין מתוך כך שלא מתו אלא מפני היין. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין עשרת השבטים לשבט יהודה ובנימין לגלות, הדא הוא דכתיב (ישעיה ה, יא): הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם, שמתוך כך (ישעיה ה, יא): לכן גלה עמי מבלי דעת, דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין לשבט יהודה ושבט בנימין לגלות, הדא הוא דכתיב (ישעיה כח, ז): וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו, אלה וגם אלה. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין מלכות למלכות להריגה, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, ב): בלשאצר אמר בטעם חמרא, שמתוך כך אמר (דניאל ה, ל): בה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדאה. דבר אחר, וכצפעני יפרש, מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים, כך הפריש היין בין אחשורוש לושתי להריגה, הדא הוא דכתיב: ביום השביעי כטוב לב המלך ביין, שמתוך כך קצף עליה והרגה.
Esther Rabbah 7:4 רבי יהודה אמר

דבר אחר, אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש, הרהורי דברים היו שם, ומי הרהר, רבי יהודה אמר המן הרהר, אמר אם אסתר יהודית היא, קרובתי היא מן אבי עשו, הדא הוא דכתיב (מלאכי א, ב): הלוא אח עשו ליעקב, ואם גויה היא כל הגוים קרובים אלו לאלו.

Midrash Tanchuma (51)

Midrash Tanchuma, Bamidbar 9:1 רבי יהודה אומר

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר איש על דגלו באותות. ילמדנו רבנו, בתוך כמה אמות אדם יכול להלוך בשבת. כך שנו רבותינו, השובת בדרך, עושה לו עגלה עד ארבע אמות, דברי רבי חנניא בן אנטיגנוס. ומטלטל לתוך ארבע אמות בשבת, ואומר שביתתי במקומי, וזכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח ורוח. וכמה הן, ארבע אמות. רבי יהודה או …
וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר איש על דגלו באותות. ילמדנו רבנו, בתוך כמה אמות אדם יכול להלוך בשבת. כך שנו רבותינו, השובת בדרך, עושה לו עגלה עד ארבע אמות, דברי רבי חנניא בן אנטיגנוס. ומטלטל לתוך ארבע אמות בשבת, ואומר שביתתי במקומי, וזכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח ורוח. וכמה הן, ארבע אמות. רבי יהודה אומר, כדי שיטל החפץ ממרגלותיו ויתנה מראשותיו. והשובת במדינה, אפלו היא כאנטיוכיא שהיא מדינה גדולה, מהלך את כלה ועבורה, וחוץ מעבורה אלפים אמה לכל רוח. ומהו עבורה. חניות ופנדקאיות שהן חוץ למדינה על הדרך. והשובת במערה, אפלו היא גדולה כמערה שברח בה צדקיה מלך יהודה שהיה בת שנים עשר מיל, מהלך את כלה, וחוץ ממנה אלפים אמה לכל רוח שירצה. ומנין סמכו חכמים. מדברי תורה, שנאמר: ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' (במדבר לה, ה). וכן את מוצא ביהושע כשהלך להחריב את יריחו, ויאמר יהושע לישראל, עתידין אתם לעמד שם ולעשות את השבת שם. אלא, אם תרחיקו מן הארון, לא תרחיקו יותר מאלפים אמה לכל רוח. למה, שתהיו רשאין לבא להתפלל לפני הארון בשבת. וכן הוא אומר, אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה, אל תקרבו אליו, למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה, כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום (יהושע ג, ד). וכן את מוצא, כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה שיעשה לו דגלים, אמר לו: השוה אותם לדגליהם לכל רוח. מנין, ממה שקראו בענין, שנאמר: איש על דגלו.
Midrash Tanchuma, Bamidbar 10:1 רבי יהודה אומר

איש על דגלו. זה שאמר הכתוב: נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגל (תהלים כ, ו). נרננה בישועתך, שנאמר: ויושע ה' (שמות יד, ל). ובשם אלהינו נדגל. הקדוש ברוך הוא שמו כשמותינו, ועשה לנו דגלים, שנאמר: איש על דגלו באותות. חבה גדולה חבב הקדוש ברוך הוא את ישראל שעשאן דגלים כמלאכי השרת, כדי שיהיו נכרין בני ראובן לעצ …
איש על דגלו. זה שאמר הכתוב: נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגל (תהלים כ, ו). נרננה בישועתך, שנאמר: ויושע ה' (שמות יד, ל). ובשם אלהינו נדגל. הקדוש ברוך הוא שמו כשמותינו, ועשה לנו דגלים, שנאמר: איש על דגלו באותות. חבה גדולה חבב הקדוש ברוך הוא את ישראל שעשאן דגלים כמלאכי השרת, כדי שיהיו נכרין בני ראובן לעצמן ובני שמעון לעצמן. ומנין שהיא אהבה. שכן הוא אומר, הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה (שה״‎ש ב, ה). אמר רבי אבהו, ומה תלמוד לומר: ודגלו עלי אהבה, הביאני אל בית היין. משל למה הדבר דומה. לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין, נכנס לבדקו ומצאו כלו חמץ. בא לצאת לו מתוך האוצר, מצא שם חבית אחת ויין טוב. אמר, חבית זו חביבה עלי מכל האוצר. כך ברא הקדוש ברוך הוא את שבעים אמות, ומכלם לא מצא הנאה אלא בישראל, שנאמר: הביאני אל בית היין. שני יודין עשרים, נון חמשים, הרי שבעים, אלו שבעים אמות. ומכלם לא אהב אלא ישראל, שנאמר: ודגלו עלי אהבה. ואומר: ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר, אחת היא יונתי תמתי (שם ו, ח-ט). רבי יהודה אומר, הביאני אל בית היין, למרתף גדול של יין, זה סיני. ולמדנו משם תורה, שנדרשת בארבעים ותשעה פנים טהור, ובארבעים ותשעה פנים טמא. ודגלו, בגימטריא ארבעים ותשע. הביאני אל בית היין. אמר רבי חנניא, בראשונה כל מי שהיה מראה אקונין של מלך באצבע, היה נהרג. והתינוקות הולכין לבית הספר ומראין את ההזכרה באצבעותיהן. אמר הקדוש ברוך הוא, ודגלו עלי אהבה. אפלו אדם יושב ועוסק בתורה, מתורה לתורה, ומהלכה להלכה, ומפסוק לפסוק, אמר הקדוש ברוך הוא, עלי הוא אהבה, חביב הוא עלי, ודגלו עלי אהבה. דבר אחר, ודגלו עלי אהבה. אמר הקדוש ברוך הוא, יש לאמות העולם דגלים דגלים, ואין חביב עלי אלא דגלו של יעקב, שנאמר: איש על דגלו.
Midrash Tanchuma, Bamidbar 21:1 רבי יהודה אומר

דבר אחר, פקד כל בכור זכר. והרי אנו מוצאים מאתים ושבעים ושלשה בכורות שהיו עדפים על הלוים בשעה שמנה אותם משה. רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר, כך עשה משה, נטל מאתים ושבעים ושלשה פתקין וכתב בהן לוי, ועוד נטל מאתים ושבעים ושלשה פתקין וכתב בהן חמשה סלעים, טרפן ונתנן בקלפי, והיה אביו של בכור מושיט יד …
דבר אחר, פקד כל בכור זכר. והרי אנו מוצאים מאתים ושבעים ושלשה בכורות שהיו עדפים על הלוים בשעה שמנה אותם משה. רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר, כך עשה משה, נטל מאתים ושבעים ושלשה פתקין וכתב בהן לוי, ועוד נטל מאתים ושבעים ושלשה פתקין וכתב בהן חמשה סלעים, טרפן ונתנן בקלפי, והיה אביו של בכור מושיט ידו בקלפי. אם עלה בידו פתק כתוב בו לוי, היה יודע שפדאו לוי, והיה פטור מחמש סלעים. ואם עלה בידו פתק כתוב בו חמשה סלעים, היה נותן חמשה סלעים, אלו דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר, עדין היא מחלקת בדבר, שהיה יכל לומר, אין כאן פתק כתוב בו לוי, לפיכך לא עלתה בידי אלא כך עשה משה, נטל פתקין כמנין כל הבכורות וכתב בהן לוי, ועוד פתקין אחרים כמנינם וכתב בהן חמשה סלעים, טרפן ונתנן בקלפי, והיה אביו של בכור פושט ידו בקלפי. אם עלה בידו מחמשה סלעים, נותן חמשה סלעים. והממנה אמר, הרי שם פתק כתיב בו לוי, ולא היית ראוי לפדות מן לוי. פקד כל בכר זכר. יש פקידה לבכורות, שנאמר: פקד כל בכור זכר. יש פקידה לבנים, שנאמר: כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות (ש״‎א ב, כא). יש פקידה לשמירה, שנאמר: ופקדתך שמרה רוחי (איוב י, יב). יש פקידה לשלום, שנאמר: ושמתי פקדתך שלום (ישעיה ס, יז).
Midrash Tanchuma, Bechukotai 3:1 רבי יהודה אומר

אם בחקתי תלכו. זה שאמר הכתוב: חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה (משלי א, כ). שאל רבי שמואל בר נחמני את רבי יונתן בר אלעזר, שהיה עומד בשוק. אמר לו: שנה לי פרק אחד. אמר לו: לך לבית הלמוד ואני אשנה לך שם. אמר לו: רבנו, לא כך למדתנו, חכמות בחוץ תרנה. אמר ליה יודע אתה לקרות, ואין אתה יודע לשנות. מהו חכמות …
אם בחקתי תלכו. זה שאמר הכתוב: חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה (משלי א, כ). שאל רבי שמואל בר נחמני את רבי יונתן בר אלעזר, שהיה עומד בשוק. אמר לו: שנה לי פרק אחד. אמר לו: לך לבית הלמוד ואני אשנה לך שם. אמר לו: רבנו, לא כך למדתנו, חכמות בחוץ תרנה. אמר ליה יודע אתה לקרות, ואין אתה יודע לשנות. מהו חכמות בחוץ תרנה, בחוצה של תורה. אמר לו: המרגלית היכן נמכרת היא, לא בחוץ. אבנים טובות ומרגליות היכן הן נמכרות, לא במקום הידוע. אין מוליכין אותן לבעלי ירקות ובצלים ושומים, אלא במקום סוחרים, אלא לא בחוץ. כך התורה, בחוץ היא נאמרת, שנאמר: חכמות בחוץ תרנה ברחובות. מהו ברחובות. במקום שמרחיבין והיכן מרחיבין לה. בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. לכך נאמר: ברחובות תתן קולה. בראש המיות תקרא (משלי א, כא), בראש המיות היא קראה. כיצד, מראשה של תורה, כמה אכלוסין היא מאבדת. דור המבול, דור הפלגה, דור סדום. הוי, בראש התורה היא קראה. הוי, בראש המיות תקרא. בראש, מות היא קראה באדם הראשון, שנאמר: כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב, יז). הוי, בראש המיות תקרא. בפתחי שערים בעיר (משלי א, כא). בראשונה היו עושין בתי כנסיות בגבהה של עיר, לקים מה שנאמר: בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר (שם). אם אמרת בדברי תורה, לא תאמר כבר אמרתי, אלא חזר ואמר. שכך כתיב: אמריה תאמר. אמר רבי אבא, אומרת הטובה, ואומרת הרעה. אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו, ונתתי גשמיכם בעתם, זו הטובה. ואם לא תשמעו, ונתתי שמיכם כברזל, זו הרעה. דבר אחר, אם בחקתי תלכו. מה כתיב שם, ונתתי משכני בתוככם. אם תקימו מצותי, מניח אני את העליונים וארד ואשכן ביניכם, שנאמר: ושכנתי בתוך בני ישראל (שמות כט, מה). שעל מנת כן יצאו ממצרים, שיעשו את המשכן ותשרה שכינה ביניהם, שנאמר: וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם (שם פסוק מו). ואם יעשו רצוני, אין שכינתי זזה מביניהון. למה, אמר רבי אמי, נתאוה הקדוש ברוך הוא, כשם שיש לו דירה למעלה, שיהא לו כך דירה למטה. שכך הוא אומר לאדם הראשון, אם זכית, כשם שאני מלך על העליונים, כך אעשה אותך מלך על התחתונים, שנאמר: ויקח ה' אלהים את האדם (בראשית ב, טו). אין לשון ויקח אלא לשון עלוי, כמה שנאמר: ותקח האשה בית פרעה (שם יב, טו). וכן הוא אומר, ותלקח אסתר אל בית המלך (אסתר ב, ח). והוא לא עשה כן, אלא כיון שחטא, סלק שכינתו ממנו. כיון שעמדו ישראל, אמר להם הקדוש ברוך הוא, לא יצאתם ממצרים אלא על מנת שתעשו לי משכן ואשרה שכינתי ביניכם, שנאמר: ועשו לי מקדש. וכך אמר לשלמה, הבית הזה אשר אתה בונה וגו' (מ״א ו, יב), ושכנתי בתוך בני ישראל וגו' (שם פסוק יג). אם שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי, והכרתי את ישראל מעל פני האדמה (שם ט, ו-ז). למה, שהן תנאין ביני לביניכם, שנאמר: אם בחקתי תלכו וגו', ואם לא תשמעו לי. מה כתיב שם, והשימותי את מקדשיכם. מה עשה שלמה. הרבה לו נשים וסוסים. וכתיב: ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו (שם יא, ד). אמר לו הקדוש ברוך הוא, אני נתתי לך את התורה לעשות את מצותיה, וראית תנאים שהתניתי לך בה. וכתיב: לשלמה, אלהים משפטיך למלך תן (תהלים עב, א). וכתיב: יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי (מ״א יא, יא). ומה אני עושה. כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם (ישעיה נה, יא). עמד מנשה ועשה את הצלם והכניסו לבית קדש הקדשים, שנאמר: וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית (דה״ב לג, ז). והקדוש ברוך הוא קרא אל ירמיהו ואמר לו: גם תנין חלצו שד הניקו גוריהן (איכה ד, ג). התנין הזה כשהוא בא לינק את אמו, היא רואה אותו מרחוק וחולצת שדיה בשביל שיינק, ולא יראה שדיה מכסין שלא יינק. ובני לא עשו כן, אלא כשראו אותי נכנס לבית, בא מנשה והכניס שם את הצלם, כדי להוציאנו משם. בתחלה עשה לו פרצוף אחד והעמידו למערב, כביכול, היתה השכינה הולכת לזוית אחרת מקום שלא נראה הפסל. כשראה מנשה כך, עשה לו ארבעה פרצופין, שיראה השכינה ויסתלק, שנאמר: כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס (ישעיה כח, כ). הוי אומר, שאף לא כתנין חלצו שד. אמר הקדוש ברוך הוא, מה אני עושה כאן, אלך אשובה אל מקומי (הושע ה, טו). אלכה ואשובה אין כתיב אלא אלך אשובה. שאלו היה כתוב אלכה ואשובה, לא היתה להם לישראל תקוה. אלא אמר להם הקדוש ברוך הוא, אף על פי שאני הולך, יעשו תשובה ואני חוזר. לכך כתיב: אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני, בצר להם ישחרנני (הושע ה, טו). ומתוך צרה הבאה עליהם, יעשו תשובה ואני חוזר ויבקשו פני, שנאמר: בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה (דברים ד, ל), ואחרי כן אני מחזיר להם שכינתי. רבי יהודה אומר, אם אין ישראל עושין תשובה, אין נגאלין, שנאמר: בשובה ונחת תושעון (ישעיה ל, טו). רבי שמעון אומר, בין עושין תשובה ובין אין עושין תשובה, כיון שהגיע הקץ, מיד נגאלין, שנאמר: אני ה' בעתה אחישנה (שם ס, כב). רבי אלעזר אומר, אם אין עושין תשובה מעצמן, הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך רע שגזרותיו קשות כהמן ומשתעבד בהן, ומתוך כך עושין תשובה, שנאמר: כי יבוא כנהר צר, רוח ה' נססה בו (שם נט, יט). באותה שעה, ובא לציון גואל (שם פסוק כ).
Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 7:1 אמר רבי יהודה

וידבר ה' וגו', קח את הלוים. ילמדנו רבנו, כמה נימין היו באותו כנור שהיו הלוים מנגנין בו. כך אמר רבי יהודה, שבע נימין היו בכנור, שנאמר: שבע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח (תהלים טז, יא). אל תהי קורא שבע, אלא שבע שמחות. וכן דוד אומר, שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך (שם קיט, קסד). ולימות המשיח נעשה שמונה …
וידבר ה' וגו', קח את הלוים. ילמדנו רבנו, כמה נימין היו באותו כנור שהיו הלוים מנגנין בו. כך אמר רבי יהודה, שבע נימין היו בכנור, שנאמר: שבע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח (תהלים טז, יא). אל תהי קורא שבע, אלא שבע שמחות. וכן דוד אומר, שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך (שם קיט, קסד). ולימות המשיח נעשה שמונה, שכן דוד אומר בנגון, למנצח בנגינות על השמינית (שם ו, א). ולעתיד נעשה עשר, שנאמר: אלהים, שיר חדש אשירה לך, בנבל עשור אזמרה לך (שם קמד, ט). ומי התקין להם. שמואל ודוד, שנאמר: המה יסד דוד ושמואל הראה באמונתם (דה״‎א ט, כב). והם העמידו חלוקי השיר, שיהיו הלוים עומדים על הדוכן ומזמרין לפני מי שאמר והיה העולם. ראה חבה שחבב הקדוש ברוך הוא את הלוים, שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה, הרבה הלוים חביבין לפני, קח אותם לשמי לשררה. מנין, ממה שקראו בענין קח את הלוים.
Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 12:1 דברי רבי יהודה

אספה לי שבעים איש. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אספה לי שבעים איש, אמר משה, היאך אני עושה להביא אותן מכל השבטים. אם נביא חמשה מכל שבט ושבט, אין עולין למנין שבעים, נמצאו ששים. ואם נביא ששה מכל שבט ושבט, עולין למנין שנים ושבעים. ואם נביא ששה משבט זה וחמשה משבט אחר, הריני מטיל קנאה בין השבטים. מה …
אספה לי שבעים איש. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אספה לי שבעים איש, אמר משה, היאך אני עושה להביא אותן מכל השבטים. אם נביא חמשה מכל שבט ושבט, אין עולין למנין שבעים, נמצאו ששים. ואם נביא ששה מכל שבט ושבט, עולין למנין שנים ושבעים. ואם נביא ששה משבט זה וחמשה משבט אחר, הריני מטיל קנאה בין השבטים. מה עשה. נטל שבעים פתקין וכתב בהן זקן, ונטל שבעים פתקין חלקין וטרפן ונתנן בקלפי, ואמר להם: בואו וטלו פתקיכם. כל מי שהיה עולה בידו פתק כתוב בו זקן, היה יודע שנתמנה זקן, דברי רבי יהודה. אמר ליה רבי נחמיה, עדין היא מחלקת בדבר. שיכל לומר לו, אין כאן פתק אחד כתוב בו זקן. שאלו היה שם, מיד היה עולה בידי. והיאך עשה. אמר רבי נחמיה, כך עשה משה, נטל שבעים ושנים פתקין וכתב על שבעים מהן זקן, ושנים פתקין חלקים, וטרפן ונתנן בקלפי, ואמר להם: בואו וטלו פתקיכם. אם עלה בידו פתק כתוב בו זקן, היה יודע שנתמנה זקן. ואם עלה בידו פתק חלק, היה יודע שלא נתמנה. והממנה אמר ליה: הרי שם פתק אחד כתוב בו זקן, אלו היית ראוי להתמנות, היה עולה בידך. כיון שעשה להם כך, נתמנו הזקנים. אלדד ומידד היו שם ומעטו את עצמם. אמרו, אין אנו כדאי להיות במנוי הזקנים. ועל שמעטו את עצמם, נמצאו יתרין על הזקנים בחמשה דברים. הזקנים לא נתנבאו אלא למחר, שנאמר: ואל העם תאמר התקדשו למחר. אבל אלו נתנבאו מה שעתיד להיות בסוף ארבעים שנה, שנאמר: וישארו שני אנשים וגו'. ומה היו מתנבאין. יש אומרין, על מפלתו של גוג היו מתנבאין. ויש אומרין, היו מתנבאין ואומרים: משה ימות במדבר, ויהושע מכניס את ישראל לארץ. תדע לך, שכך היו מתנבאין. שכך יהושע אמר למשה, ויען יהושע בן נון משרת משה. וכתיב: וירץ הנער ויגד למשה. מי היה זה, גרשם בן משה. הזקנים לא נכנסו לארץ, אבל אלדד ומידד נכנסו. אלדד, הוא אלידד בן כסלון. ומידד, זה קמואל בן שפטן. הזקנים לא נתפרשו שמותם, ואלו נתפרשו שמותם. והזקנים נפסקה נבואתן, שהיתה משל משה, שכן הקדוש ברוך הוא אמר למשה, ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם. אבל אלו היתה נבואתן מן הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ותנח עליהם הרוח. ואם תאמר, הזקנים שהיתה נבואתם משל משה, שמא חסר מנבואתו כלום. משל לנר שהיה דלוק והדליקו ממנו כמה נרות ואור דליקתו לא חסר. אף כאן משה, אף על פי שהיתה נבואת שבעים זקנים משלו, לא חסר מנבואתו כלום, שנאמר: ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (דברים לד, י).
Midrash Tanchuma, Bereshit 2:12 דברי רבי יהודה

דברי רבי יהודה שאמר בשם רבי עקיבא. אמר רבי יהודה, מעשה היה והיינו יושבין לפני רבי עקיבא בתשעה באב שחל להיות ערב שבת, והביאו לו ביצה מגלגלת וגמעה בלא מלח, ולא מפני שתאב לה, אלא להראות בה הלכה לתלמידיו.
Midrash Tanchuma, Bereshit 3:2 אמר רבי יהודה

ואמר רבי יהודה אימתי, בזמן שהשנים כתקנן וישראל שרוין על אדמתן, אבל בזמן הזה הואיל ומסתמא בקיאין הן, אין קורין אותה אלא בזמנה,
Midrash Tanchuma, Beshalach 10:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: הרי מקראות עשר ממקומות הרבה. משל לאחד שהיה מהלך בדרך והיה מנהיג בנו לפניו. באו לסטים לשבותו מלפניו, החזירו לאחוריו. בא הזאב, נטלו מאחוריו, נתנו לפניו. ראה לסטין מאחוריו וזאב מלפניו, נתנו על זרועותיו. אף כך הקדוש ברוך הוא לישראל, הים לפניהם ומצרים לאחוריהם, קחם על זרועותיו (הושע טו, ג …
רבי יהודה אומר: הרי מקראות עשר ממקומות הרבה. משל לאחד שהיה מהלך בדרך והיה מנהיג בנו לפניו. באו לסטים לשבותו מלפניו, החזירו לאחוריו. בא הזאב, נטלו מאחוריו, נתנו לפניו. ראה לסטין מאחוריו וזאב מלפניו, נתנו על זרועותיו. אף כך הקדוש ברוך הוא לישראל, הים לפניהם ומצרים לאחוריהם, קחם על זרועותיו (הושע טו, ג). התחיל מצטער, פרש עליו בגדו, שנאמר: פרש ענן למסך (תהלים קה, לט). הרעיב, נתן לו לחם שנאמר: הנני ממטיר לכם לחם. צמא, נתן לו מים שנאמר: ויוצא נוזלים מסלע (תהלים עח, טז).
Midrash Tanchuma, Beshalach 12:8 רבי יהודה אומר

וכן סיסרא במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל (שופטים ד, יג). לפיכך משמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא (שופטים ה, כ). שמשון במה שנתגאה, בו נפרע ממנו, שנאמר: ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני (שופטים יד, ג). לפיכך ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ו …
וכן סיסרא במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל (שופטים ד, יג). לפיכך משמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא (שופטים ה, כ). שמשון במה שנתגאה, בו נפרע ממנו, שנאמר: ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני (שופטים יד, ג). לפיכך ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה (שופטים טז, כא). רבי יהודה אומר: תחלת קלקלתו בעזה היתה, שנאמר: וירד שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה (שופטים טז, א). לפיכך לא היה ענשו אלא בעזה.
Midrash Tanchuma, Beshalach 12:9 רבי יהודה אומר

וכן אבשלום במה שנתגאה, בו נפרע ממנו, שנאמר: וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד, מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום, ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח (ש״‎ב יד, כה-כו). רבי נהוראי אומר: נזיר היה והיה מגלח אחת לשלשים יום שנאמר: והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח. רבי יהודה אומר: נזיר עולם הי …
וכן אבשלום במה שנתגאה, בו נפרע ממנו, שנאמר: וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד, מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום, ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח (ש״‎ב יד, כה-כו). רבי נהוראי אומר: נזיר היה והיה מגלח אחת לשלשים יום שנאמר: והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח. רבי יהודה אומר: נזיר עולם היה והיה מגלח לשנים עשר חדש, שנאמר: ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון, כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישוב ישיבני ה' ירושלים ועבדתי את ה' (ש״‎ב טו, ז-ח).
Midrash Tanchuma, Beshalach 23:2 רבי יהודה אומר

ויסר את אפן מרכבתיו. רבי יהודה אומר: מחמת אש שלמעלה נשרפו גלגליו של מטה, והיו מוטות ומרכבות רצות ונכנסות בעל כרחן, שהיו של כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות, כדי שיטלו ישראל את הבזה. רבי נחמיה אומר: מקול רעם שלמעלן, נתזו צנורות מלמטן, שנאמר: קול רעמך בגלגל (תהלים עז, יט). לשעבר, היו הפרדות מושכות את המ …
ויסר את אפן מרכבתיו. רבי יהודה אומר: מחמת אש שלמעלה נשרפו גלגליו של מטה, והיו מוטות ומרכבות רצות ונכנסות בעל כרחן, שהיו של כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות, כדי שיטלו ישראל את הבזה. רבי נחמיה אומר: מקול רעם שלמעלן, נתזו צנורות מלמטן, שנאמר: קול רעמך בגלגל (תהלים עז, יט). לשעבר, היו הפרדות מושכות את המרכבות. ועכשו, המרכבות מושכות את הפרדות. וינהגהו בכבדת, מדה כנגד מדה, לפי שאמרו המצריים, תכבד העבדה (שמות ה, ט).
Midrash Tanchuma, Bo 2:1 רבי יהודה אומר

‎נטה ידך על השמים ויהי חשך. מהיכן היה אותו החשך? רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר: מחשך של מעלה, שנאמר: ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו (תהלים יח, יב). רבי נחמיה אומר: מחשך גיהנם, שנאמר: ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל (איוב י, כב).
Midrash Tanchuma, Eikev 4:1 אמר רבי יהודה

כל המצוה אשר אנכי מצוך. זה שאמר הכתוב: שמר מצותי וחיה (משלי ז, ב). לפי שדוד אמר, שמרני כאישון בת עין (תהלים יז, ח). אמר רבי יהודה דסכנין בשם רבי אליעזר, אין בית רבע שאין בו תשעה קבין מזיקין. אמר רבי יהושע בן לוי, וכלן פורמא בפניהם. כיצד, אדם מהלך וחברו יצא לפניו ואומר: הסתלקו לצדדין בפני איקונין של …
כל המצוה אשר אנכי מצוך. זה שאמר הכתוב: שמר מצותי וחיה (משלי ז, ב). לפי שדוד אמר, שמרני כאישון בת עין (תהלים יז, ח). אמר רבי יהודה דסכנין בשם רבי אליעזר, אין בית רבע שאין בו תשעה קבין מזיקין. אמר רבי יהושע בן לוי, וכלן פורמא בפניהם. כיצד, אדם מהלך וחברו יצא לפניו ואומר: הסתלקו לצדדין בפני איקונין של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: אך בצלם יתהלך איש (שם לט, ז).
Midrash Tanchuma, Eikev 7:1 רבי יהודה אומר

כל המצוה אשר אנכי מצוך היום. כל המצוה אשר אתה עושה, אמר כאלו היום שמעת בסיני ממשה, שכן כתוב, אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות. למען תחיון, אתם ובניכם, למען תחיון לאחרים. למען תחיון, לעולם הבא. ורביתם, בבנים. ורביתם, בבהמה. ורביתם, בכסף וזהב. ורביתם, בנכסים. דבר אחר, מדבר במשיח שיבא בעגלא. ורביתם, בקו …
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום. כל המצוה אשר אתה עושה, אמר כאלו היום שמעת בסיני ממשה, שכן כתוב, אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות. למען תחיון, אתם ובניכם, למען תחיון לאחרים. למען תחיון, לעולם הבא. ורביתם, בבנים. ורביתם, בבהמה. ורביתם, בכסף וזהב. ורביתם, בנכסים. דבר אחר, מדבר במשיח שיבא בעגלא. ורביתם, בקומה. רבי יהודה אומר, עתיד כל אחד ואחד מישראל להיות גבה מאה אמה, שנאמר: בנותינו כזויות, מחטבות תבנית היכל (תהלים קמד, יב). ונאמר (יחזקאל, מד) וההיכל, מאה אמה. רבי שמעון בן יוחאי אומר, מאתים אמה, שנאמר: ואולך אתכם קוממיות (ויקרא כו, יג). ועתיד כל אחד ואחד מישראל להיות יוצא מעיר, ואמות העולם רואין אותן. אמר רבי חיא בר יעקב, יש מקומות שקורין לפת ליפתותא, פיסתא, שנאמר: יהי פסת בר בארץ וגו' (תהלים עב, טז). רבי חנינא בר פפא ורבי שמואל בר מנייא. אחד היה אומר, הלפת לא פת היתה. והאחד אומר, לא היתה פת אלא עתידה לעשות פת, שנאמר: יהי פסת בר בארץ. אימתי, אלו ימות המשיח. וכמה ימות המשיח. רבי עקיבא אומר, ארבעים שנה, כשם שעשו ישראל במדבר ארבעים שנה. והוא גוררן ומוציאן למדבר ומאכילן מלוח ורתם, שנאמר: הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם (איוב ל, ד). רבי אליעזר אומר, מאה שנה. רבי ברכיה בשם רבי דוסא אומר, שש מאות שנה. רבי אומר, ארבע מאות שנה, שנאמר: כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות (מיכה ז, טו). מה מצרים ארבע מאות שנה, אף ימות המשיח ארבע מאות שנה. רבי אליעזר אומר, אלף שנה, שנאמר: שמחנו כימות עניתנו (תהלים צ, טו). רבי אבהו אומר, שבעת אלפים שנה, שנאמר: כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך (ישעיה סב, ה). מה ימי המשתה שבעת ימים, אף ימי המשיח שבעת אלפים שנה. רבותינו אמרו, שני אלפים שנה, שנאמר: כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה (שם סג, ד). ואחר ימות המשיח בא העולם הבא, והקדוש ברוך הוא מופיע בכבודו ומראה זרועו, שנאמר: חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו (שם נב, י). באותה שעה רואין ישראל את הקדוש ברוך הוא בכבודו, שנאמר: כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וגו' (שם פסוק ח).
Midrash Tanchuma, Emor 9:1 רבי יהודה אומר

שור או כשב או עז. זה שאמר הכתוב: מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה (קהלת ג, טו). רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר, אם יאמר לך אדם, שאם לא חטא אדם הראשון, היה חי וקים עד עכשו, אמר לו אתה, כבר אליהו זכרונו לברכה שלא חטא, אינו חי וקים עד עכשו. ואשר להיות כבר היה. אם יאמר לך אדם שהקדוש ברוך הוא מח …
שור או כשב או עז. זה שאמר הכתוב: מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה (קהלת ג, טו). רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר, אם יאמר לך אדם, שאם לא חטא אדם הראשון, היה חי וקים עד עכשו, אמר לו אתה, כבר אליהו זכרונו לברכה שלא חטא, אינו חי וקים עד עכשו. ואשר להיות כבר היה. אם יאמר לך אדם שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים, אמר לו: לא כבר עשה כן על ידי אליהו ועל ידי אלישע ועל ידי יחזקאל. ורבי נחמיה אומר, אם יאמר לך אדם שהיה העולם כלו מים במים, אמר לו: הרי אוקינוס כלו מים במים. ואשר להיות כבר היה. אם יאמר לך אדם שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות את הים יבשה, אמר לו: כבר עשה כן בימי משה, שנאמר: ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם (שמות יד, כט). ורבי אחא בשם רבי שמואל בר נחמן אמר, כל מה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לעתיד לבא, כבר הקדים ועשה מקצת על ידיהם של צדיקים בעולם הזה. עתיד הקדוש ברוך הוא להחיות את המתים, כבר עשה כן על ידי אליהו ועל ידי אלישע ועל ידי יחזקאל. עתיד לעשות הים יבשה, וכבר עשה כן על ידי משה, שנאמר: ובני ישראל הלכו ביבשה (שם). עתיד לפקח עינים עורות, וכבר עשה כן על ידי אלישע, שנאמר: ויפקח ה' את עיני הנער (מ״ב ו, יז). הקדוש ברוך הוא עתיד לפקד עקרות, כבר עשה כן על ידי אברהם ושרה, שנאמר: וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר (בראשית כא, א). אמר הקדוש ברוך הוא, והיו מלכים אמניך (ישעיה מט, כג), וכבר עשה כן על ידי נבוכדנצר הרשע שהשתחוה לדניאל בארץ, שנאמר: באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי (דניאל ב, מו). זה שאמר הכתוב: והאלהים יבקש את נרדף (קהלת ג, טו). רב הונא בשם רב יוסף אמר, עתיד הקדוש ברוך הוא לתבע דמן של נרדפין מיד רודפיהן. צדיק רודף צדיק, והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף רשע, ורשע רודף צדיק, והאלהים יבקש את נרדף. נמצאת אומר, שאפלו צדיק רודף רשע, מכל מקום, והאלהים יבקש את נרדף. תדע לך שהוא כן, שהרי הבל היה נרדף מפני קין, ולכן, וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה (בראשית ד, ד-ה). נח נרדף מפני דורו, וכתיב: ונח מצא חן בעיני ה' (שם ו, ח). אברהם נרדף מפני נמרד, וכתיב: אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים (נחמיה ט, ז). יצחק נרדף מפני פלשתים, וכתיב: ויאמר ראו ראינו כי היה ה' עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך (בראשית כו, כח). יעקב נרדף מפני עשו, וכתיב: כי יעקב בחר לו יה, ישראל לסגלתו (תהלים קלה, ד). יוסף נרדף מפני אחיו, וכתיב: ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי (בראשית לט, ב). משה נרדף מפני פרעה, וכתיב: לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית (תהלים קו, כג). ישראל נרדפים מפני אמות העולם, וכתיב: ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה (דברים יד, ב). רבי יהודה בר סמון בשם רבי נהוראי אומר, אף כאן, שור נרדף מפני ארי, כבש מפני זאב, עז מפני הנמר. אמר הקדוש ברוך הוא, לא תביאו לפני קרבן אלא מן הנרדפין, שור או כשב או עז ומיום השמיני והלאה ירצה.
Midrash Tanchuma, Ki Tavo 4:1 רבי יהודה אומר

והיה אם שמוע תשמע. אם שמעת קמעא, סופך לשמע הרבה. דבר אחר, אם שמוע תשמע, תשמיע תלמודך לפני הקדוש ברוך הוא. אימתי הוא משמיע תלמודו. רבי יהודה אומר, בשעה שהוא בא ליפטר מן העולם, שנאמר: סוף דבר הכל נשמע (קהלת יב, יג). ורבי מאיר אומר, עד שהוא משלים נשמתו, שנאמר: צלמות ולא סדרים (איוב י, כב), שהוא סודר תל …
והיה אם שמוע תשמע. אם שמעת קמעא, סופך לשמע הרבה. דבר אחר, אם שמוע תשמע, תשמיע תלמודך לפני הקדוש ברוך הוא. אימתי הוא משמיע תלמודו. רבי יהודה אומר, בשעה שהוא בא ליפטר מן העולם, שנאמר: סוף דבר הכל נשמע (קהלת יב, יג). ורבי מאיר אומר, עד שהוא משלים נשמתו, שנאמר: צלמות ולא סדרים (איוב י, כב), שהוא סודר תלמודו. דבר אחר, אם שמוע תשמע, תשמע תפלתך, כגון חני המעגל. בשעה שנצטרכו ישראל לגשמים, נתכנסו אצלו ואמרו לו: התפלל עלינו שאנו צריכין למטר. מיד עג עוגה ועמד בתוכה, לקים מה שנאמר: על משמרתי אעמדה (חבקוק ב, א). התחילו גשמים מנטפין. אמר לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. התחילו הגשמים יורדים כתקנן. מי גרם לו להיות מתפלל והקדוש ברוך הוא שומע תפלתו. על ידי שהיה שומע לדברי תורה. דבר אחר, אם שמעת בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקדוש ברוך הוא. אמר רבי יונה אביו של רבי מנא בשם רבי לוי שאמר בשם רבי אבא, לא היתה התורה צריכה לינתן לישראל בעולם הזה. למה, שהכל עתידין להיות למדין תורה מפי הקדוש ברוך הוא לעולם הבא. למה נתנה להם בעולם הזה. שכשיבא הקדוש ברוך הוא ללמדם בעולם הבא, יהיו הכל יודעין באיזה פרשה הוא עסוק. לפיכך, אם שמוע בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקדוש ברוך הוא. דבר אחר, אם זכית לשמע דברי תורה שנתנה בקולי קולות, תזכה לשמע אותו הקול שכתוב בו, קול ששון וקול שמחה (ירמיה ז, לד). דבר אחר, אם שמוע תשמע. אם שמעת לקול רבך, סופך שאחרים שומעים לך. לשמר לעשות, לא תהא למד אלא על מנת לעשות. אמר רבי יוחנן, כל מי שהוא לומד ואינו עושה, נוח לו שנהפכה שליתו על פניו. ואם זכית לשמר ולעשות, ונתנך ה' אלהיך עליון, אמר רבי לוי מהו עליון כאליון הזה. אם זכית הרי אתה למעלה מארבע אצבעות ואם לאו למטה מארבע אצבעות, ונתנך ה' אלהיך עליון על תנאי. ואם לאו, הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה. ברוך אתה בבאך, על תנאי, בבאך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. וברוך אתה בצאתך, מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. היה צריך לומר, ברוך אתה בשדה וברוך אתה בעיר, שממה שהוא מכניס מן השדה, הוא מתברך בעיר. אלא מה תלמוד לומר: ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. אם באת לידך מצוה בעיר, לא תאמר, לא נצטויתי אלא בשדה, להוציא תרומות ומעשרות בחוץ. אמר הקדוש ברוך הוא, אף בעיר פתח ידך. דבר אחר, ברוך אתה בעיר, במצות שאתה עושה בתוך ביתך בעיר, כגון סכה ומזוזה ומעקה. ברוך אתה בשדה, כגון לקט שכחה ופאה. דבר אחר, לא יאמר אדם, אלו נתן לי הקדוש ברוך הוא שדה, הייתי מוציא מעשרות מתוכה. עכשו שאין לי שדה, איני נותן כלום. אמר הקדוש ברוך הוא, ראה מה כתבתי בתורתי, ברוך אתה בעיר, לאותן שיושבין בעיר. וברוך אתה בשדה, לאלו שיש להן שדות. ברוך טנאך, אלו הבכורים שאתם מעלין לירושלים, שנאמר: ולקח הכהן הטנא מידך. משארתך, זו חלה. שגר אלפיך, אמר רבי יהודה בר שלום, שיהו שגורין ויוצאין כמו פי הקפה. ועשתרות צאנך, שיהו קשין כעשתרות. דבר אחר, ברוך אתה בעיר, זו ירושלים שנקראת עיר, שנאמר: הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי (איכה ב, טו). וברוך אתה בשדה, זו ציון, שנאמר: ציון שדה תחרש (ירמיה כו, יח). ואימתי מראה הקדוש ברוך הוא לישראל הברכה הזאת. כשיבנה ירושלים ויחזיר הגליות לתוכה, שנאמר: כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם (תהלים קלג, ג). במהרה בימינו אמן.
Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 4:1 רבי יהודה אומר

זכור את אשר עשה לך עמלק. זה שאמר הכתוב: יזכר עון אבותיו אל ה' וחטאת אמו אל תמח (תהלים קט, יד). וכי אבותיו של עשו רשעים היו, והלא צדיקים היו אברהם זקנו ויצחק אביו, ואת אומר, יזכר עון אבותיו אל ה' וגו'. אלא מה, חטא שחטא עשו אל אבותיו. כיצד, את מוצא יצחק בא מכח אבותיו וחיה מאה ושמונים שנה, ואברהם לא חי …
זכור את אשר עשה לך עמלק. זה שאמר הכתוב: יזכר עון אבותיו אל ה' וחטאת אמו אל תמח (תהלים קט, יד). וכי אבותיו של עשו רשעים היו, והלא צדיקים היו אברהם זקנו ויצחק אביו, ואת אומר, יזכר עון אבותיו אל ה' וגו'. אלא מה, חטא שחטא עשו אל אבותיו. כיצד, את מוצא יצחק בא מכח אבותיו וחיה מאה ושמונים שנה, ואברהם לא חיה אלא מאה ושבעים וחמש שנים. ולמה כן. שלא יראה חרפתו של עשו. אברהם הוליד בן מאה שנה, ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם, ויגדלו הנערים (בראשית כה, כז). שניהם הלכו לבית הספר ושניהם באין. לא היה אדם מפריש בין זה לזה כל חמש עשרה שנה. אמר רבי לוי, למה היו דומין. להדס ולעצמוני. כל ימים שהם קטנים, לא היה אדם מפריש בין זה לזה. הגדילו, זה הפך את קוציו וזה הריח את ריחו הטוב. כך, כל הימים שהיו עשו ויעקב קטנים, לא היה אדם מפריש בין זה לזה. הגדילו, ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים (שם). והיה עשו יוצא וגוזל וחומס, והיו בני אדם מאררין אותו, ובתוך חמש שנים אלו שנמנעו מחיי אברהם, עבר עשו שתי עברות קשות, בא על נערה מאורשה והרג את הנפש, הדא הוא דכתיב: ויבא עשו מן השדה והוא עיף (שם פסוק כט). ואין שדה אלא נערה מאורשה, שנאמר: ואם בשדה ימצא האיש וגו' (דברים כב, כה). ואין עיף אלא הורג נפש, שנאמר: אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים (ירמיה ד, לא). רבי זכאי רבה אמר, אף גנב, שנאמר: אם גנבים באו לך וגו' (עובדיה א, ה). אמר הקדוש ברוך הוא, אני כבר הבטחתי את אברהם אוהבי ואמרתי לו, ואתה תבוא אל אבותיך בשלום וגו' (בראשית טו, טו). ועכשו יוצא לחוץ ורואה את בן בנו יוצא לתרבות רעה ושומע בני אדם מה הן אומרים על בן בנו, מגלה עריות ושופך דמים, והוא מהרהר ואומר: אלו הן התנאים שהתנה עמי הקדוש ברוך הוא. וקורא תגר, ואין זו שיבה טובה. מה אני עושה לו, אוספו מן העולם. טב ליה לצדיקיא דאיתכנש בשלם, שנאמר: כי טוב חסדך מחיים (תהלים סג, ד). הרי חטא על זקנו. חטא על אביו, שגרם לו שכהו עיניו בחייו. למה, אמר הקדוש ברוך הוא, שלא יהא יוצא לחוץ והבריות אומרים: זה צמח רשע, לפיכך כהו עיניו בחייו. מכאן אמרו, כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע, גורם לו שיכהו עיניו מראות בחייו. מנין אתה למד, בן רשע, מיצחק, שנאמר: ויהי כי זקן יצחק וגו' (בראשית כז, א). תלמיד רשע, מאחיה, דכתיב: ואחיהו לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו (מל״‎א יד, ד). מפני מה. מפני שהעמיד לירבעם הרשע. הרי חטא על אביו. ומה חטא חטא עשו הרשע על אמו. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר, כשיצא ממעי אמו, חתך מיתרין שלה שלא תלד, הדא הוא דכתיב: על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו (עמוס א, יא), רחמו כתיב. ורבי ברכיה אמר, לא תאמר אחר שיצא ממעי אמו, אלא עד כשהוא יוצא ממעי אמו זריתיה מתוחה לקבליה. מה טעם. זרו רשעים מרחם (תהלים נח, ד). ורבי נחמיה אמר, גרם לה שלא תעמיד שנים עשר שבטים. דאמר רב הונא, ראויה היתה רבקה שתעמיד שנים עשר שבטים, שנאמר: ויאמר ה' לה, שני גוים בבטנך (בראשית כה, כג), הא תרי. ושני לאומים (שם), הא ארבעה. ולאם מלאם יאמץ (שם), הא שיתא. ורב יעבד צעיר (שם), הא תמניא. וימלאו ימיה ללדת והנה תאומים בבטנה (שם פסוק כד), הא עשרה. ויצא הראשון (שם פסוק כה), זה אחד עשר. ואחרי כן יצא אחיו (שם פסוק כו), הרי תרי עשר. ואית דמיתי לה מהכא, ותאמר אם כן למה זה אנכי (שם פסוק כב). זה, בגימטריא שנים עשר. ורבנן אמרי, גרם לה שלא תצא מטתה ברבים. את מוצא כשמתה רבקה, אמרין מאן יפוק קמה. אברהם מת. יצחק יושב בבית, עיניו כהות. יעקב הלך לו לפדן ארם. יפוק עשו רשיעא קמה, וימרון ליטון בריאתא בזיתא כדין ינקין. מה עשו. הוציאו מטתה בלילה שלא יהא עשו יוצא לפניה ויהיו הכל אומרים ארורים שדים שהניקו רשע זה. אמר רבי יוסי בר רבי חנינא, לפי שהוציאו מטתה בלילה, לפיכך לא פרשו הכתובים מיתתה אלא מן הצד, שנאמר: ותמת דבורה מינקת רבקה וגו' ויקרא שמו אלון בכות (שם לה, ח), שבכו שתי בכיות. עד שיעקב יושב ומשמר אצל מנקתה, באה לו בשורת אמו, שנאמר: וירא אלהים אל יעקב בפדן ארם ויברך אותו (בראשית לח, ט). מה ברכה ברכו. ברכת אבלים ברכו. לכך כתיב: וחטאת אמו אל תמח (תהלים קט, יד). אמר הקדוש ברוך הוא, אבוהי שלים ליה ביש, אמיה שלימיה ליה ביש, אחוהי שלים ליה ביש, סביא שלים ליה ביש, אתון שלימין לה בישא, ואנא אשלים ליה ביש שהחריבו בניו את ביתי. אני ואתם נקום עליו, שנאמר: קומו ונקומה עליה למלחמה (עובדיה א, ב). אמרו ישראל, רבונו של עולם, אין אנו יכולין בו. אומר להם הקדוש ברוך הוא, תהיו אתם מזכירין שמו מלמטה, ואני מוחק שמו מלמעלה, שנאמר: יהיו נגד ה' תמיד (תהלים קט, טו), כל מה שעשה לנגדי, ויכרת מארץ זכרם (שם). הוי, זכור את אשר עשה וגו'.
Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 9:1 רבי יהודה אומר

זכור את אשר עשה לך וגו'. רבי לוי פתח, גערת גוים אבדת רשע (תהלים ט, ו). גערת גוים, זה עמלק, דכתיב: ראשית גוים עמלק (במדבר כד, כ). אבדת רשע, זה עשו, דכתיב: וקראו להם גבול רשעה (מלאכי א, ד). אם יאמר לך אדם, יעקב הוא בכלל. אמר לו: אבדת רשעים אין כתיב כאן, אלא רשע. שמם מחית לעולם ועד (תהלים ט, ו), שנאמר: …
זכור את אשר עשה לך וגו'. רבי לוי פתח, גערת גוים אבדת רשע (תהלים ט, ו). גערת גוים, זה עמלק, דכתיב: ראשית גוים עמלק (במדבר כד, כ). אבדת רשע, זה עשו, דכתיב: וקראו להם גבול רשעה (מלאכי א, ד). אם יאמר לך אדם, יעקב הוא בכלל. אמר לו: אבדת רשעים אין כתיב כאן, אלא רשע. שמם מחית לעולם ועד (תהלים ט, ו), שנאמר: תמחה את זכר וגו'. והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם וגו' (תהלים עט, יב). רבי יודן בר גדיא ורבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יודן בר גדיא אמר, זכור מה עשה לנו במילה, שהיא נתונה בחיקו של אדם. ואתיא כי הא, דאמר רבי חמא בר שקלא ורבי יהושע בן לוי ורבי יוחנן, מה היו בית עמלק עושין. היו מחתכין מלותיהם של ישראל וזורקין כלפי מעלה, ואומרים: בזה בחרת, טל לך מה שבחרת. זהו מה שכתוב, חרפתם אשר חרפוך ה' (שם). ורבי יהושע בן לוי אמר, יזכר להם מה שעשו בתורה, דכתיב בה, מזקק שבעתים (שם יב, ח). ורבנן אמרי, יזכר להם מה שעשו בבית המקדש, שהוא נתון בחיקו של עולם, דכתיב: ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות (יחזקאל מג, יד). בא שמואל הנביא ופרע להם, שנאמר: וישסף שמואל את אגג (ש״‎א טו, לג). מה עשה לו. רבי אבא בר כהנא אמר, היה מחתך מבשרו כזית ומאכילו לנעמיות, הדא הוא דכתיב: יאכל בדי עורו, יאכל בדיו בכור מות (איוב יח, יג), שברר לו מיתה מרה. ורבנן אמרי, העמיד ארבעה קנטסין ומתחו עליהן, והוא אומר, אכן סר מר המות (ש״‎א טו, לב), כך ממיתין את השרים מיתות חמורות. רבי שמואל בר אבדימי אמר, בדיני אמות העולם דנו, לא בעדים ולא בהתראה. רבי אומר, סרסו, דכתיב: ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך (שם פסוק לג). אמר רבי לוי, אף משה רמזה לישראל מן התורה, שנאמר: כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד וגו', וקצתה את כפה וגו'. מה כתיב אחריו, זכור את אשר עשה לך עמלק. אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אתה אומר לנו, זכור. אתה זכור. שאנו שכחה מצויה בנו, ואתה אין לפניך שכחה. לכן, זכר את אשר עשה לך עמלק. לנו עשה, ולך לא עשה, הדא הוא דכתיב: זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים וגו' (תהלים קלז, ז). רבי אבא בר כהנא אמר, ערו ערו (שם), פגרו פגרו, כמו דאמרת חמות בבל הרחבה ערער תתערער (ירמיה נא, נח). רבי לוי אומר, פנון פנון, כמו דאמרת ותמהר ותער כדה אל השקת (בראשית כד, כ). על דעתה דמאן דאמר, פגרו פגרו, על יסדיה מכון, שנאמר: עד היסוד בה (תהלים קלז, ז). על דעתה דמאן דאמר, פנון פנון, יסדיה. מהו עמלק. עם לק, פרח כזוחל. עמלק, עם שבא ללק דמן של ישראל ככלב. רבי לוי בשם רבי שמעון בר חלפתא אמר, משל למה היה עמלק דומה. לזבוב שהיה לוהט אחר המכה, כך היה לוהט עמלק אחר ישראל ככלב. עד שיצאו ישראל ממצרים, שמע שנגאלו, ובא עליהם על הים, והזכיר עליו שם המפרש, ומיד נבהל, שנאמר: אז נבהלו אלופי אדום (שמות טו, טו). בדרך בצאתכם ממצרים. תני בשם רבי נתן, ארבע מאות פרסה פסע עמלק ובא לעשות מלחמה עם ישראל ברפידים, שנאמר: עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן (במדבר יג, כט), והוא יושב לפנים מכלם. בדרך בצאתכם ממצרים, אמר רבי לוי, על הדרך בא עליהם כלסטין. משל למה הדבר דומה. למלך שהיה לו כרם, והקיפו גדר והושיב בו המלך כלב נשכן. אמר המלך, כל מי שיבא ויפרץ את הגדר, ישכנו הכלב. לימים בא בנו של מלך, פרץ את הגדר, נשכו הכלב. כל זמן שהיה המלך מבקש להזכיר חטא של בנו, שפרץ הגדר אומר לו: זכר אתה היאך נשכך הכלב. כך כל זמן שהקדוש ברוך הוא מבקש להזכיר חטאן של ישראל שחטאו ברפידים, שנאמר: היש ה' בקרבנו (שמות יז, ז). אומר להם, זכור את אשר עשה לך עמלק. אשר קרך וגו', רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר, קרך, טמאך, כמו דאמרת אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. רבי נחמיה אומר, קראך ממש. מה עשה עמלק. עמד וירד לארכיון של מצרים ונטל טומוסיהון של שבטים, שהיה שמם חקוק עליהם במתכנת הלבנים. ועמד לו חוץ לענן, והיה קורא להם, ראובן שמעון ולוי פוקו, דאנא אחיכון ובעינא למעבד עמכון פרקמטיא. כיון שהיו יוצאין, היו הורגין אותן. ורבנן אמרי, קרך, הקרך לפני אחרים. אמר רבי חוניא, משל למה הדבר דומה. לאמבטי רותחת, שלא היתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה, אף על פי שנכוה, הקרה לפני אחרים. אף כאן כיון שיצאו ישראל ממצרים, הקדוש ברוך הוא קרע הים לפניהם ונשתקעו המצרים לתוכו. נפל פחדן על כל האמות, שנאמר: אז נבהלו אלופי אדום וגו' (שם טו, טו). כיון שבא עמלק ונזדוג להם, אף על פי שנטל את שלו מתחת ידן, הקרן לפני אמות העולם.
Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 10:1 רבי יהודה אומר

ויזנב בך, הכה אותן מכת זנב. ואתיא כי הא דאמר רבי חיננא בר שיקלא, מה היו בית עמלק עושין. חותכין מילותיהן של ישראל וזורקין כלפי מעלה ואומרין, בזה בחרת, הוי לך מה שבחרת. לפי שלא היו ישראל יודעין מה טיבה של זמורה, עד שבא עמלק ולמדה להם, שנאמר: והנם שלחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח, יז). וממי למדה. מעשו …
ויזנב בך, הכה אותן מכת זנב. ואתיא כי הא דאמר רבי חיננא בר שיקלא, מה היו בית עמלק עושין. חותכין מילותיהן של ישראל וזורקין כלפי מעלה ואומרין, בזה בחרת, הוי לך מה שבחרת. לפי שלא היו ישראל יודעין מה טיבה של זמורה, עד שבא עמלק ולמדה להם, שנאמר: והנם שלחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח, יז). וממי למדה. מעשו זקנו, שנאמר: ויאמר הכי קרא שמו יעקב (בראשית כז, לו), חכך בגרונו והוציא את הזמורה. כל הנחשלים אחריך, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר, אמרו, אם זכור הוא על מעשינו, נעבדנו. ואם לאו, נמרד בו. ורבי נחמיה אומר, אם מספיק לנו מזונותינו כמלך שהוא שרוי במדינה ואין המדינה חסר כלום, נעבדנו. ואם לאו, נמרד בו. ורבנן אמרי, מסיחין אנו בלבבנו, אם הוא יודע מה אנו מסיחין בלבבנו, נעבדנו. ואם לאו, נמרד בו. רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר, בלבם היו מסיחין, והקדוש ברוך הוא נותן להם שאלתם. מה טעם. וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם (תהלים עח, יח). ומה כתיב שם. ויאכלו וישבעו מאד וגו' (שם פסוק כט). דבר אחר, כל הנחשלים אחריך. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר, כל מי שהיה נכוה, היה נשול. ורבי נחמיה אומר, כל מי שהיה הענן פולטו, היה נשול. ורבנן אמרי, שבט דן שפלטו הענן, היו כלם עובדי עבודה זרה, שנאמר: ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים. עיף, בצמא. ויגע, בדרך. ולא ירא אלהים, רבי פנחס בשם רבי שמואל בר נחמן אומר, מסרת אגדה היא, ביד בניה של רחל עשו נופל, שנאמר: אם לא יסחבום צעירי הצאן (ירמיה מט, כ). ולמה קורא אותם צעירי הצאן. לפי שהן קטניהם של שבטים. ולכך אמר משה ליהושע, בחר לנו אנשים (שמות יז, ט). מפני שהוא משבט יוסף, שנאמר בו: את האלהים אני ירא (בראשית מב, יח). ובעשו כתיב: ולא ירא אלהים. זה כתוב בו נער, וזה כתוב בו קטן. זה כתוב בו נער, שנאמר: והוא נער את בני בלהה (שם לז, ב). וזה כתוב בו קטן, שנאמר: הנה קטן נתתיך בגוים (עובדיה א, ב). זה גדל בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם, וזה גדל בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם. זה קבל בכורה ממעשיו הטובים, וזה אבד בכורתו ממעשיו הרעים. זה כלכל את אחיו, וזה בקש להרג את אחיו. זה גדר עצמו מן הערוה ומשפיכות דמים, וזה טנף עצמו בערוה ובשפיכות דמים. זה הודה בתחית המתים, שנאמר: ואלהים פקד יפקד אתכם (בראשית, נכד). וזה כפר בתחית המתים, שנאמר: הנה אנכי הולך למות (שם כה, לב). זה נתן נפשו על כבוד אמו, שנאמר: ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו (שם לג, ז). וזה בקש להרג את אמו, שנאמר: ושחת רחמיו (עמוס א, יא). לכך יפל זה ביד זה. ואמר רבי יוחנן, עומדים כל שרי השבטים להזדוג עם שרו של עשו ואינו נופל בידם, לפי שלכל אחד ואחד מסלקו בתשובה. לראובן אומר, אתה נחשדת על פילגש אביך. ולשמעון וללוי, אף אתם הרגתם את שכם. לשאר השבטים, אתם מכרתם את אחיכם ובקשתם להרגו. ליהודה, אף אתה נחשדת על תמר כלתך. ולבנימין אמר, אתה נחשדת על פילגש בגבעה. כיון ששרו של עשו בא ומזדוג לו, מיד נופל לפניו, שאין לו תשובה להשיבו, הדא הוא דכתיב: והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש (עובדיה א, יח).
Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 11:1 בשם רבי יהודה בר אלעאי

והיה בהניח ה' אלהיך לך. רבי עזריה ורבי יהודה בר סימון בשם רבי יהודה בר אלעאי אומר, על שלשה דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ. למנות עליהם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרעו של עמלק. למנות עליהם מלך, דכתיב: שום תשים עליך מלך (דברים יז, טו). לבנות להם בית הבחירה, דכתיב: ועשו לי מקדש (שמות כה, ח). ל …
והיה בהניח ה' אלהיך לך. רבי עזריה ורבי יהודה בר סימון בשם רבי יהודה בר אלעאי אומר, על שלשה דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ. למנות עליהם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרעו של עמלק. למנות עליהם מלך, דכתיב: שום תשים עליך מלך (דברים יז, טו). לבנות להם בית הבחירה, דכתיב: ועשו לי מקדש (שמות כה, ח). להכרית זרע עמלק, דכתיב: והיה בהניח ה' אלהיך וגו' תמחה את זכר עמלק. רבי יהושע בן לוי בשם רבי אלכסנדרי אמר, כתוב אחד אומר, תמחה את זכר עמלק. וכתוב אחד אומר, כי מחה אמחה (שם יז, יד). כיצד יתקימו שני כתובים אלו. עד שלא פשט ידו בכסא, תמחה. כשפשט ידו בכסא, מחה אמחה. אפשר בשר ודם יכול לפשט ידו בכסא של הקדוש ברוך הוא. אלא על ידי שהחריב ירושלים, שכתוב בה, בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' (ירמיה ג, יז). לפיכך מחה אמחה. ונאמר, כי יד על כס יה מלחמה לה' (שמות יז, טז). תני בשם רבי אלעאי, שבועה נשבע הקדוש ברוך הוא ואמר, ימיני ימיני, כסאי כסאי, אם יבאו גרים מכל אמות העולם אני מקבלן, וזרעו של עמלק איני מקבלו לעולם. אף דוד עשה כן, שנאמר: ויאמר דוד אל הנער המגיד אי מזה אתה, ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי (ש״‎ב א, יג). אמר רבי יצחק, בנו של דואג האדומי היה. ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך וגו' (שם פסוק טז). דמיך כתיב: הרבה דמים שפכת, הרגת נב עיר הכהנים. מדר דר (שמות יז, טז), אמר הקדוש ברוך הוא, מדר דר, אנא בתרה לדרי דרין. רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי יוסי. רבי אליעזר אומר, מדורו של משה עד דורו של שמואל. ורבי יהושע אומר, מדורו של שמואל עד דורו של מרדכי ואסתר. ורבי יוסי אומר, מדורו של מרדכי ואסתר עד מלך המשיח, שהוא שלשה דורות. ומנין לדורו של משיח שהוא שלשה דורות, שנאמר: ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (תהלים עב, ה). דור, חד. דורים, שנים, הרי תלת. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר, כל זמן שזרעו של עמלק קים, כאלו כנף מכסה את הפנים. אבד זרעו מן העולם, לא יכנף עוד מוריך (ישעיה ל, כ). רבי לוי בשם רבי אחא ברבי חנינא אומר, כל זמן שזרעו של עמלק בעולם, לא השם שלם, ולא הכסא שלם. אבד זרעו של עמלק, השם שלם והכסא שלם. מה טעם. האויב תמו חרבות לנצח וגו' (תהלים ט, ז). מה כתיב אחריו, וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו (שם פסוק ח), הרי השם שלם והכסא שלם. אמן וכן יהי רצון.
Midrash Tanchuma, Ki Tisa 11:1 אמר רבי יהודה בר אלעאי

‎כי תשא את ראש, ונתנו איש כפר נפשו. כיון ששמע משה, אמר עוד בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב, ד). אמר רבי יהודה בר אלעאי: כששמע משה, ירד להורות ואמר בלבו: מצאנו שפדיון נפש אדם ככר כסף, שנאמר: והיה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול (מלכים א כ, לט), כל אחד ואחד מישראל יהא נותן ככר כסף. אמר רבי יו …
‎כי תשא את ראש, ונתנו איש כפר נפשו. כיון ששמע משה, אמר עוד בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב, ד). אמר רבי יהודה בר אלעאי: כששמע משה, ירד להורות ואמר בלבו: מצאנו שפדיון נפש אדם ככר כסף, שנאמר: והיה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול (מלכים א כ, לט), כל אחד ואחד מישראל יהא נותן ככר כסף. אמר רבי יוחנן: ממי למד? ממוציא שם רע. אמר הכתוב: וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה (דברים כב, יט). ואנו הוצאנו שם רע ואמרנו לעגל, אלה אלהיך, יהיה נותן כל אחד ואחד מאה כסף.
Midrash Tanchuma, Ki Tisa 16:6 רבי יהודה אמר

חרות (שמות לב, טז), מהו חרות? רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אמר: חרות מן המלכיות. ורבי נחמיה אמר: חרות מן מלאך המות. ורבנן אמרי: חרות מן היסורין. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אם יבוא מלאך המות ויאמר לפני הקדוש ברוך הוא: לחנם בראתני בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא אומר לו: על כל הגוים הש …
חרות (שמות לב, טז), מהו חרות? רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אמר: חרות מן המלכיות. ורבי נחמיה אמר: חרות מן מלאך המות. ורבנן אמרי: חרות מן היסורין. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אם יבוא מלאך המות ויאמר לפני הקדוש ברוך הוא: לחנם בראתני בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא אומר לו: על כל הגוים השלטתיך, חוץ מן אמה זו שנתתי לה חרות על הלוחות. ומנין שהוא כך: דכתיב: אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם (תהלים פב, ו). חבלתם מעשיכם, אכן כאדם תמותון (תהלים פב, ז).
Midrash Tanchuma, Ki Tisa 23:1 רבי יהודה אומר

‎זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך (שמות לב, יג). ילמדנו רבנו, עד היכן שעור לתפלה. כך שנו רבותינו, תפלת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות. מאי טעמא דרבי יהודה. אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: לא התקינו התפלות אלא כנגד הקרבנות. ותנינן על התמיד של שחר, שקרב והולך עד ארבע שעות.
Midrash Tanchuma, Ki Tisa 26:3 אמר רבי יהודה

בא וראה כמה גדול כחו של משה. אמר רבי יהודה: הלוחות משקל ארבעים סאה היו ושל סמפירינון היו והיו נתונים על ידיו כדבר קל. כיון שפרח הכתב, שברן. מה עשה? ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש וגו'. מיד דן את הסרוחין, והושיב סנהדראות מבני לוי, שלא נשתתפו במעשה העגל. כל מי שהיה לו התראה ואין לו עדים, היה בודקן במי …
בא וראה כמה גדול כחו של משה. אמר רבי יהודה: הלוחות משקל ארבעים סאה היו ושל סמפירינון היו והיו נתונים על ידיו כדבר קל. כיון שפרח הכתב, שברן. מה עשה? ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש וגו'. מיד דן את הסרוחין, והושיב סנהדראות מבני לוי, שלא נשתתפו במעשה העגל. כל מי שהיה לו התראה ואין לו עדים, היה בודקן במים כסוטה והורגן, שנאמר: ויזר על פני המים וישק. וכל מי שיש לו עדים והתראה, היה נהרג מיד, שנאמר: הרגו איש את אחיו. ומי שאין עליו לא עדים ולא התראה, נגף, שנאמר: ויגף ה' את העם וגו', עד שנהרגו כשלשת אלפי איש.
Midrash Tanchuma, Lech Lecha 1:1 בשם רבי יהודה

‎ויאמר ה' אל אברם לך לך. ילמדנו רבנו, אדם מישראל מהו שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך. רב אידי ורב הונא בשם רבי יהודה ורבי יוסי בשם רבי שמואל אמרו, אסור לקבל עליו על מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמד במקום אחד ויכון לבו לשמים באימה וביראה ברתת ובזיע ביחוד השם, ויקרא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו …
‎ויאמר ה' אל אברם לך לך. ילמדנו רבנו, אדם מישראל מהו שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך. רב אידי ורב הונא בשם רבי יהודה ורבי יוסי בשם רבי שמואל אמרו, אסור לקבל עליו על מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמד במקום אחד ויכון לבו לשמים באימה וביראה ברתת ובזיע ביחוד השם, ויקרא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו, ד), כל אחד ואחד בכונת הלב, ואחר כך, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וכשמתחיל ואהבת (דברים ו, ה), רצה מהלך, רצה עומד, רצה יושב, שכך כתיב: בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (דברים ו, ה).
Midrash Tanchuma, Masei 12:1 אמר רבי יהודה

ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה. בשגגה ולא בזדון. אם ילך אדם ויהרג בזדון ויאמר בשגגה הרגתי ויהא בורח לערי מקלט, אמר הקדוש ברוך הוא, אפלו הוא נכנס ובורח למזבח שלי, הרגו אותו, שנאמר: מעם מזבחי תקחנו למות (שמות כא, יד). ומי היה זה שברח למזבח ונהרג. זה יואב, שנאמר: והשמועה באה עד יואב וגו' (מל״‎א ב, כח). את …
ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה. בשגגה ולא בזדון. אם ילך אדם ויהרג בזדון ויאמר בשגגה הרגתי ויהא בורח לערי מקלט, אמר הקדוש ברוך הוא, אפלו הוא נכנס ובורח למזבח שלי, הרגו אותו, שנאמר: מעם מזבחי תקחנו למות (שמות כא, יד). ומי היה זה שברח למזבח ונהרג. זה יואב, שנאמר: והשמועה באה עד יואב וגו' (מל״‎א ב, כח). את מוצא, שחכם גדול היה יואב בתורה וראש סנהדרין, שנאמר: יושב בשבת תחכמני ראש השלישים (ש״‎ב כג, ח), ולא היה יודע שכתוב בתורה, וכי יזיד איש על רעהו וגו' (שמות כא, יד), שהלך והחזיק בקרנות המזבח. אלא אמר יואב, הרוגי בית דין אינם נקברים בקבורת אבותיהם, אלא הן לעצמן. מוטב לי למות כאן, שאקבר בקברי אבותי. וישב בניהו את המלך וגו' (מל״‎א ב, ל). ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו וגו' (שם פסוק לא). ולמה נהרג. שכך צוהו דוד אביו, שנאמר: וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה (שם פסוק ה). מה עשה לו. את מוצא, בשעה שכתב דוד ליואב, הבו את אוריה אל מול פני המלחמה וגו' (ש״‎ב יא, טו), ועשה כן ונהרג, נתקבצו כל ראשי החילים על יואב להרגו, שהיה ראש הגבורים, שנאמר בו: אוריה החתי על שלשים ושבעה (שם כג, לט), הראה להם יואב את הכתב. לפיכך כתיב: את אשר עשה לי יואב בן צרויה. אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם (מל״‎א ב, ה), היו סבורים כל ישראל שדוד צוהו להרגם, שהיה אבנר בן נר בן דוד של שאול. ולפיכך עמד דוד וקלל את יואב ואמר, אל יכרת מבית יואב וגו' (ש״‎ב ג, כט). ונתפיסו כל ישראל וידעו שלא צוהו דוד. ולכך צוה לשלמה בנו, שיהרג אותו, שהיה יואב בן אחותו של דוד, והיה מבקש לקרבו לעולם הבא. כיון שבקש שלמה להרג אותו, אמר יואב לבניהו, לך אמר לשלמה, אל תדינני בשני דינין. אם תהרגני, טול מעלי הקללות שקללני דוד אביך. ואם לא, תניח אותי בקללותיו ואל תהרגני. מיד, ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו (מל״‎א ב, לא). אמר רבי יהודה, כל קללות שקלל דוד את יואב, נתקימו בזרעו של דוד. זב, מרחבעם בן שלמה, שנאמר בו: והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה (שם יב, יח). וכתיב בזב, כל המרכב אשר ירכב עליו הזב וגו' (ויקרא טו, ט). מצרע, מעזיהו, שנאמר: ויהי מצרע עד יום מותו (מל״‎ב טו, ה). ומחזיק בפלך, מאסא, דכתיב: לעת זקנתו חלה את רגליו (מל״‎א טו, כג), שנעשה כאשה, שאחזתו פודגר״‎ה. נופל בחרב, מיאשיהו, דכתיב: וירו הירים אל המלך יאשיהו (דה״‎ב לה, כג). ואמר רב יהודה, שעשאוהו כל גופו ככברה. ואמר רב, נעצו בו לונביאות של ברזל עד שעשאוהו כל גופו ככברה. וחסר לחם, מיהויכין, שנאמר: וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו וגו' (ירמיה נב, לד), משלחנו של אויל מרודך. ואת מוצא, שכל זמן שהיה יהוידע הכהן קים, היה יואש עושה רצון בוראו, שנאמר: ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן (מל״‎ב יב, ג). ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם (דה״‎ב כד, יז), שקבל על עצמו לעשות אלה. לפיכך ואת יואש עשו שפטים (שם פסוק כד). ומפני מה נהרג אבנר. מפני שעשה דמן של נערים הפקר ושחוק, שנאמר: ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו (ש״‎ב ב, יד). ויש אומרים: מפני שהקדים שמו לשמו של דוד, שנאמר: וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר וגו' (שם ג, יב). וחכמים אומרים: מפני שלא הניח לשאול להתפיס על דוד, אלא אמר ליה בסירה הועדת. ורבנן אמרי, על שהיה ספיקה על ידו למחות דבר נוב עיר הכהנים, ולא מחה.
Midrash Tanchuma, Matot 3:1 רבי יהודה אומר

נקם נקמת. רבי יהודה אומר, אלו רצה משה לחיות כמה שנים, היה חי. שאמר ליה הקדוש ברוך הוא, נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף. תלה הקדוש ברוך הוא מיתתו בנקמת מדין. אלא להודיעך שבחו של משה, שלא אמר, בשביל שאחיה אעכב נקמת בני ישראל מן המדינים. מיד, וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו ע …
נקם נקמת. רבי יהודה אומר, אלו רצה משה לחיות כמה שנים, היה חי. שאמר ליה הקדוש ברוך הוא, נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף. תלה הקדוש ברוך הוא מיתתו בנקמת מדין. אלא להודיעך שבחו של משה, שלא אמר, בשביל שאחיה אעכב נקמת בני ישראל מן המדינים. מיד, וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין. אנשים, צדיקים. ולהלן, בחר לנו אנשים (שמות יז, יג), נמי צדיקים. וכן, בנפל תרדמה על אנשים (איוב ד, ט). לתת נקמת ה' במדין. הקדוש ברוך הוא אמר, נקמת בני ישראל. ומשה אמר, נקמת ה'. אלא אמר הקדוש ברוך הוא להם, הריני ואתם זיקו שלכם מתבקשים, שגרמו לי להזיק אתכם. אמר משה, רבון העולם, אם היינו ערלים או עובדי עבודה זרה או כופרים במצות, לא היו שונאים אותנו ולא רודפין אחרינו, אלא בשביל תורה שנתת לנו. לכך הנקמה שלך. הוי, לתת נקמת ה' במדין. אלף למטה אלף למטה. יש אומרים: אלפים מכל שבט ושבט שלח. ויש אומרים: שלשת אלפים מכל שבט ושבט. שנים עשר אלף חלוצי צבא, ושנים עשר אלף לשמר את הכלים, ועליהם הוא אומר, שניך כעדר הקצובות וגו' (שה״‎ש ד, ב). ושנים עשר אלף לתפלה. ומנין, שכך כתיב: אלף למטה אלף למטה, הרי שני אלפים. וימסרו מאלפי ישראל. מהו וימסרו. שהם נמסרין זוגות זה לזה. דבר אחר, וימסרו, בעל כרחן, לפי שתלה הכתוב מיתת משה בנקמת מדין. אמרו, נלך למדין וימות משה. נמנעו מלילך. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, הטל גורלות על השבטים והם נמסרין מאליהם. וישלח אותם משה אלף למטה. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, נקם נקמת בני ישראל, אתה בעצמך. והוא משלח אחרים. על שנתגדל במדין, אמר, אינו דין שאני מציר להם, שעשו בי טובה. המשל אומר, באר ששתית ממנו מים, אל תזרק בו אבן. ויש אומרים: שאינה זו אותה מדין שנתגדל בה משה, שזו בצד מואב והיא חרבה עד עכשו. ולמה שלח פנחס. מי שהתחיל במצוה, גומרה. הוא השיב את חמתי והכה את המדינית, יגמר מצותו. וכלי הקדש, זה הארון, שנאמר: כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז, ט). רבי יוחנן אומר, אלו בגדי כהנה שבהם אורים ותמים, שנאמר: ובגדי הקדש אשר לאהרן (שמות כט, כט). ויצבאו על מדין וגו', ואת מלכי מדין וגו', ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב. ומה בקש שם. אלא שהלך לטל שכר עשרים וארבע אלף שהפילו מישראל. ועליו נאמר, כרה שחת בה יפל וגו' (משלי כו, כז). משל לההוא גמלא דהוה אזיל למיסב ולמתבע קרני, ואודני דהוו ליה גזו מיניה, ויקחו את כל השלל וגו', ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן, להודיעך שבחן של אלו שלא רצו לטל מן הבזה שלא ברשות, אלא השלימוהו לפניהם ואחרי כן נטלו. ויצא משה ואלעזר הכהן ונשיאי העדה, להודיעך ענותנותו של משה ושבחו, שהיו כלן תלמידי תלמידיו.
Midrash Tanchuma, Mishpatim 17:7 אמר רבי יהודה

אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל (ירמיה ג, יט). אמר רבי יהודה בי רב שלום: ולואי כאשה בוגדת מרעה. האשה שיש לה רע, הוא מאכילה ומשקה, אוהבת אותו. כיון שנתמעטה ידו, מנחת אותו והולכת לה, אכן בגדה אשה מרעה. אני לא עשיתי כן, אלא המן יורד לכם והבאר עולה. כלום חסרתי אתכם דבר שבגדתם בי. אמר הקדוש ברוך …
אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל (ירמיה ג, יט). אמר רבי יהודה בי רב שלום: ולואי כאשה בוגדת מרעה. האשה שיש לה רע, הוא מאכילה ומשקה, אוהבת אותו. כיון שנתמעטה ידו, מנחת אותו והולכת לה, אכן בגדה אשה מרעה. אני לא עשיתי כן, אלא המן יורד לכם והבאר עולה. כלום חסרתי אתכם דבר שבגדתם בי. אמר הקדוש ברוך הוא: אמות העולם בגדו בי ונתתי להם שרים שיהו משמשין אותן. אף אתם כן, אני נותן לכם מלאך שיהא משמר אתכם, שנאמר: הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך (שמות כג, כ). כשזכיתם וקבלתם את התורה והייתם עושים רצוני, הייתי מהלך לפניכם, שנאמר: וה' הלך לפניהם יומם (שמות יג, כא). ועכשיו שעשיתם עבודה זרה כאמות העולם, איני משלח לפניכם אלא מלאך.
Midrash Tanchuma, Nasso 7:1 רבי יהודה אומר

ונעלם מעיני אישה, פרט לסומא. דבר אחר, ונעלם מעיני אישה, שלא יהא בעלה רואה ומעמעם. ונסתרה, עדין לא שמענו שעור לסתירה. רבי אליעזר אומר, כדי חזירת הדקל. רבי יהושע אומר, כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר, כדי לשתותו. רבי עקיבא אומר, כדי לצלות ביצה. רבי יהודה אומר, כדי לאכל שלש ביצים זה אחר זה. רבי חנין אומר, …
ונעלם מעיני אישה, פרט לסומא. דבר אחר, ונעלם מעיני אישה, שלא יהא בעלה רואה ומעמעם. ונסתרה, עדין לא שמענו שעור לסתירה. רבי אליעזר אומר, כדי חזירת הדקל. רבי יהושע אומר, כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר, כדי לשתותו. רבי עקיבא אומר, כדי לצלות ביצה. רבי יהודה אומר, כדי לאכל שלש ביצים זה אחר זה. רבי חנין אומר, כדי שתתן אצבעה לתוך פיה. פלימו אומר, כדי לפשט יד על הסל לטל ככר. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר: כי בעד אשה זונה עד ככר לחם (משלי ו, כו). ועד אין בה. אף על פי שאין לה עכשו, יש לה לאחר זמן. כיוצא בדבר אתה אומר, ותהי שרי עקרה אין לה ולד (בראשית יא, לא). אף על פי שאין לה עכשו, יש לה לאחר זמן, שנאמר: וה' פקד את שרה, ותהר ותלד כיוצא בדבר אתה אומר (אסתר ב, י). לא הגידה אסתר את עמה אף על פי שלא הגידה עכשו, הגידה לאחר זמן, שנאמר: ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה (שם ח, א). ואף כאן, ועד אין בה, אף על פי שאין לה עכשו, יש לה לאחר זמן, שנאמר: וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים (מלאכי ג, ה). אמרו רבותינו זכרונם לברכה: בזמן שהאשה מתיחדת עם בעלה, והוא משמש עמה ולבה לאיש אחר שראתה בדרך, אין לך נאוף גדול מזה, שנאמר: האשה המנאפת, תחת אשה תקח את זרים (יחזקאל טז, לב). וכי יש אשה מנאפת תחת אשה. אלא זו היא שפגעה באיש אחר ונתנה עיניה בו, והיא משמשת עם בעלה ולבה עליו. מעשה במלך הערבים ששאל את רבי עקיבא, אני כושי ואשתי כושית וילדה לי בן לבן, הורגה אני, שזנתה תחתי. אמר לו: צורות ביתך שחרות או לבנות. אמר לו: לבנות. אמר לו: כשהיית עוסק עמה, עיניה נתנה בצורות לבנות וילדה כיוצא בהם. ואם תמה אתה בדבר, למד מן צאנו של יעקב, שמן המקלות היו מתיחמות, שנאמר: ויחמו הצאן אל המקלות (בראשית ל, לט). והודה מלך הערבים ושבח לרבי עקיבא. הוי, כל אשה שמתיחדת עם בעלה בקדשה, הקדוש ברוך הוא מעמיד ממנה בנים צדיקים. שכן מצינו בחנה שנתיחדה עם בעלה בקדשה, ולא קפח הקדוש ברוך הוא מתן שכרה, ונתן לה הקדוש ברוך הוא בן צדיק כמשה, שנאמר: אם יעמד משה ושמואל (ירמיה טו, א). וכן הוא אומר, משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו (תהלים צט, ו). וכן חנה אומרת, אל הנער הזה התפללתי (ש״‎א א, כז). למה, שנזרע בקדשה. אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה תעבתי כל הנכרים על שהם מזרע טמאה, ובחרתי בכם לפי שאתם זרע אמת, שנאמר: ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת (ירמיה ב, כא). וכתיב ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה (דברים יד, ב). ואף לעתיד לבא איני בוחר אלא בכם, שאתם זרע קדשה ברוכי ה', שנאמר: לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה, כי זרע ברוכי ה' המה (ישעיה סה, כג).
Midrash Tanchuma, Nasso 8:1 רבי יהודה אומר

וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל. ילמדנו רבנו, כהן בעל מום מהו שישא את כפיו. כך שנו רבותינו, כהן שיש בידיו מומין, לא ישא את כפיו. ורבי היה שונה, כהן שיש מומין בכלו, לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר, אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס או קוצה או פואה, לא ישא את כפיו. למה, …
וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל. ילמדנו רבנו, כהן בעל מום מהו שישא את כפיו. כך שנו רבותינו, כהן שיש בידיו מומין, לא ישא את כפיו. ורבי היה שונה, כהן שיש מומין בכלו, לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר, אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס או קוצה או פואה, לא ישא את כפיו. למה, לפי שדרך בני אדם שמסתכלין בו. רבי הושעיה הגדול שונה, אם רב אנשי העיר מלאכתן בכך, מתר לו לישא את כפיו, כשם שיש בדרום עורות צבועות ארגמן ומבין ידיהן צבועות. אמר הקדוש ברוך הוא, מתחלה אני הייתי מברך בריותי. מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לכם ותהיו מברכין את בני ישראל. לפיכך, אמר הקדוש ברוך הוא למשה שיזהיר לאהרן ולבניו, שיהו מברכין את ישראל. מנין, ממה שקראו דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו. כה תברכו. זה שאמר הכתוב: השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך (דברים כו, טו). אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו. אין אנו צריכין אלא לברכתך ולהיותנו מתברכין מפיך, שנאמר: השקיפה ממעון קדשך. אמר להם הקדוש ברוך הוא, אף על פי שאמרתי לכהנים שיהו מברכין אתכם, אני עומד עמהם ומברך אתכם. לפיכך הכהנים פורשין את כפיהם, לומר, שהקדוש ברוך הוא עומד אחרינו. וכן הוא אומר, הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים (שה״‎ש ב, ט), מה בין אצבעות של כהנים. מציץ מן החרכים, בשעה שפושטין כפיהם. לכך נאמר: כה תברכו את בני ישראל.
Midrash Tanchuma, Noach 15:2 רבי יהודה אומר

ויאמר ארור כנען וגו', חם ראהו לכנען נתקלל. רבי יהודה אומר, אין הקללה שוכנת במקום הברכה, שהרי ברך הקדוש ברוך הוא נח ובניו שנאמר: ויברך אלהים את נח ואת בניו וכנען נתעבר בתבה, רבי נחמיה אומר כנען ראה והגיד לחם אביו וחזרה קללה לעקרה לפיכך ויאמר ארור כנען,
Midrash Tanchuma, Pinchas 12:1 רבי יהודה אומר

וידבר ה' וגו' צו את בני ישראל וגו' את קרבני לחמי לאשי וגו'. ילמדנו רבנו, המנחות שהיו נקרבות על המזבח, כיצד היו נקרבות. כך שנו רבותינו, כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהם באות חמץ רבי מאיר אמר, השאור בודה לו מתוכו ומחמצה. רבי יהודה אומר, אף היא אינה מן המבחר, אלא מביא את השאור ונותן לת …
וידבר ה' וגו' צו את בני ישראל וגו' את קרבני לחמי לאשי וגו'. ילמדנו רבנו, המנחות שהיו נקרבות על המזבח, כיצד היו נקרבות. כך שנו רבותינו, כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהם באות חמץ רבי מאיר אמר, השאור בודה לו מתוכו ומחמצה. רבי יהודה אומר, אף היא אינה מן המבחר, אלא מביא את השאור ונותן לתוך המים וממלא את המדה. אמר לו: אף היא היתה חסרה או יתרה. כל המנחות נלושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמיצו. ואם החמיצו שיריה, עובר בלא תעשה, שנאמר: כל המנחה אשר תקריבו ממנה לה' וגו' (ויקרא ב, יא). וחיב על לישתה ועל עריכתה ועל אפיתה. ואין לך חביב מן הקרבנות. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אמר להם לישראל, לא שאני צריך להם אמרתי לכם להקריב קרבנות. כל העולם כלו, שלי הוא. והבהמה שאתם מקריבים ממנה לפני, אני בראתי אותה. וכן הוא אומר, אם ארעב לא אומר לך, כי לי תבל ומלאה (תהלים נ, יב). אמר רבי יהודה בר סמון, כל מה שצויתי לכם להקריב קרבני לחמי, לא שאני צריך לאכילה, שאין לפני לא אכילה ולא שתיה. אמר רבי סמון, שלש עשרה מדות רחמים כתוב בהקדוש ברוך הוא, שנאמר: ויעבר ה' על פניו וגו' (שמות לד, ו), יש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי. הוי, אם ארעב לא אומר לך. אמר רבי יהודה בר סמון, אמר הקדוש ברוך הוא, עשר בהמות טהורות מסרתי לך, שלש ברשותך, שבעה שאין ברשותך. אלו שהן ברשותך, שור שה כשבים ושה עזים (דברים יד, ד). ואלו שאינן ברשותך, איל צבי ויחמור ואקו וגו' (שם פסוק ה). שמא הטרחתי עליך שתהא מחזיר בהרים ובגבעות שתביא לפני קרבן מאלו שאינן ברשותך. לא אמרתי לך, אלא ממה שיש ברשותך מן הגדלים על אבוסיך, הוי, אם ארעב לא אומר לך. אמר רבי יצחק, כתיב: את קרבני לחמי לאשי. וכי יש לפני אכילה ושתיה. אם אתה אומר שיש לפני אכילה ושתיה, למד ממלאכי השרת, שנאמר: משרתיו אש לוהט (תהלים קד, ד). היכן נזונין. רבי יודן בשם רבי יצחק אומר, מזיו שכינה הן נזונין, שנאמר: באור פני מלך חיים (משלי טז, טו). אמר רבי שמעון בן לקיש, כתיב: עולת תמיד העשויה בהר סיני. וכי בהר סיני עשו עולה. אלא אם תאמר יש לפניו אכילה ושתיה, למד ממשה רבנו. ראה מה כתיב בו, ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה (שמות לד, כח). אלו היה לפני אכילה ושתיה, היה אוכל ושותה ממה שאני אוכל ושותה. ומה משה שהלך בשליחותו ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה. הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. הוי, אם ארעב לא אומר לך וגו' (תהלים נ, יב). אמר רבי חיא בר אבא, כך אמר הקדוש ברוך הוא, בריותי אינם צריכים לבריותי. מימיך שמעת שאמר השקו את הגפן הזה יין והיא עושה יין הרבה, השקו את הזית הזה שמן שהוא עושה שמן הרבה. בריותי אינן צריכין לבריותי, ואני צריך לבריותי. אמר רבי ינאי, בנהג שבעולם, זה שעובר על גב הנהר, אי אפשר לו שלא ישתה שנים ושלשה לוגין מים. ואני כל הימים מלא שעלי, שנאמר: מי מדד בשעלו מים (ישעיה מ, יב). ואני על לוגך כתבתי, בקדש הסך נסך שכר לה', שהוא לשון שתיה, לשון שביעה, לשון שכרות. בהמה אחת בראתי בעולמי ואין אתה יכל לעמד במזונותיה. ואיזו, זו בהמות בהררי אלף (תהלים נ, י). רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יוחנן אמר, בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים היא רועה בכל יום, שנאמר: כי בול הרים ישאו לו (איוב מ, כ). רבי יהושע בן לוי אומר, בהמה רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלין לה כל מיני מאכל לאכילתן של צדיקים לעתיד לבא, שנאמר: והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר (ישעיה סה, י). ורבנן אמרי, היא רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלים לה בהמות בכל יום והיא אוכלת. מה טעם. דכתיב: וכל חית השדה ישחקו שם. אפשר דאית בעיר אכיל בעיר. אמר רבי תנחומא, גדולים מעשה אלהינו ומה מתקנים מעשיו. ומהיכן הוא שותה. רבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יהושע בן לוי אומר, כל מה שהירדן עושה לששה חדשים הוא שותה אותן גמיעה אחת, שנאמר: הן יעשק נהר לא יחפז וגו'. ויש לה בהן כדי לכלוך פה. ומהיכן הוא שותה. תני רבן שמעון בן גמליאל, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (בראשית ב, י), ושמו יובל, שנאמר: ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיה יז, ח). וממנו שותה. תני רבי חיא בשם רבי מאיר, ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך (איוב יב, ז). שאל נא בהמות, זו הבהמה. ועוף השמים, זו זיז שדי. או שיח לארץ ותרך, ויספרו לך דגי הים (איוב יב, ח). שיח לארץ, זו גן עדן. דגי הים, זה לויתן. מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת (שם פסוק ט). מלך אחד היה לך ושמו שלמה, שנאמר: ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח, עשרה בקר בריאים וגו' (מל״‎א ה, ב-ג). אמר רבי יהודה בר זבידה, אלף נשים היו לו לשלמה, וכל אחת ואחת עושה לו בכל יום כזה, זו סבורה שאצלה הוא סועד. נחמיה הפחה לא היה יכלת בו לעמד על סעודתו, שנאמר: ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד וגו' (נחמיה ה, יח). אמר הקדוש ברוך הוא, בני, לא מפני שיש לפני אכילה ושתיה אמרתי לכם, אלא בשביל הריח, שתהיו ערבין ונותנין לפני לריח ניחוח.
Midrash Tanchuma, Re'eh 8:1 אמר רבי יהודה

כי יכרית ה' וגו', זה שאמר הכתוב: קוה אל ה' ושמר דרכו (תהלים לז, לד), שהיו סבורין ליכנס לארץ מיד. אמר להם: אתם סבורים לירש את ארצם, שמרו דרכו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: קוה אל ה' ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה (תהלים לז, לד). הוא שמשה אמר, כי יכרית ה' אלהיך. מהו כי יכרית. על תנאי הוא. שאם …
כי יכרית ה' וגו', זה שאמר הכתוב: קוה אל ה' ושמר דרכו (תהלים לז, לד), שהיו סבורין ליכנס לארץ מיד. אמר להם: אתם סבורים לירש את ארצם, שמרו דרכו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: קוה אל ה' ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה (תהלים לז, לד). הוא שמשה אמר, כי יכרית ה' אלהיך. מהו כי יכרית. על תנאי הוא. שאם ישמרו את התורה, יכנסו לארץ. ובכל מקום שאתה מוצא כי, על תנאי הוא. כי יקרא קן צפור לפניך בדרך שלח תשלח (דברים כב, ז). כי תשא את ראש בני ישראל ונתנו איש כפר (שמות ל, יב). כי תבנה בית חדש ועשית מעקה (דברים כב, ח). אף כאן התנה הקדוש ברוך הוא עמהן שאינו מכרית את הגוים אלא על מנת שישמרו את התורה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקדוש ברוך הוא. אתה מוצא, כשברא העולם, חלק הארצות לשרי האמות ובחר בארץ ישראל. מנין, שכן משה אמר, בהנחל עליון גוים וגו' (שם לב, ח), ובחר לחלקו ישראל, שנאמר: כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו (שם פסוק ט). אמר הקדוש ברוך הוא, יבאו ישראל שבאו לחלקי, וינחלו את הארץ שבאה לחלקי. לכך כתוב, כי יכרית. ירמיה הנביא צוח ואמר, ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה (ירמיה ג, יט), ארץ שחמדוה אבות העולם. אברהם נתאוה לה, שכן הוא אומר, ויאמר, ה' אלהים, במה אדע כי אירשנה (בראשית טו, ח). יצחק נתאוה לה, שנאמר לו: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל (שם כו, ג). יעקב נתאוה לה, שנאמר: אם יהיה אלהים עמדי וגו' ושבתי בשלום אל בית אבי (שם כח, כ-כא). אמר רבי יהודה, אף משה נתאוה לה שנאמר: ואתחנן אל ה' וגו' אעברה נא ואראה וגו' (דברים ג, כג-כה). ואף דוד נתאוה לה, שנאמר: בחרתי הסתופף בבית ה' (תהלים פד, יא). מהו הסתופף. רבי תנחום ברבי חנילאי ורב. חד אמר, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אפלו יש לי פרקליטין וטרקלין בחוצה לארץ ואין לי אלא הסף בארץ ישראל, בחרתי הסתופף. וחד אמר, אפלו לא יהא לי לאכל בארץ ישראל אלא סיפוף של חרובין, בחרתי הסתופף. הוי, ואתן לך ארץ חמדה, ארץ שחמדו לה האבות. נחלת צבי (ירמיה ג, ט). מה צבי קל בריצתו, אף ארץ ישראל מריצה פרותיה, שמבכרת תחלה. דבר אחר, מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו, כך כשישראל זוכין, אין ארץ ישראל מחזקת פרותיה, צבאות גוים (שם), שצביונות גוים בה. כתיב: מלך יריחו אחד, מלך העי אשר מצד בית אל אחד (יהושע יב, ט). אין בין זה לזה אלא שלשה, והוא אומר, מלך יריחו אחד, מלך העי וגו' אחד. אמר רבי פרנך בשם רבי יוחנן, כל מלך שהיה בחוץ לארץ, אם לא היה קונה עיר אחת בארץ ישראל, לא היה נקרא מלך. ראה מה כתיב גבי עכן, וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה (שם ז, כא). פורפירא בבלאה. ומנין היה ביריחו פורפירא בבלאה. אלא שהיה מלך בבל לשם וקנה עיר בארץ ישראל. הוי, ארץ שצביונות של אמות העולם בה, והורישה לישראל. לכך כתיב: כי יכרית ה' אלהיך וגו'.
Midrash Tanchuma, Sh'lach 13:1 אמר רבי יהודה

ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה. זה שאמר הכתוב: ותפרעו כל עצתי (משלי א, כה), כל הטובה אשר יעצתי עליכם, קלקלתם ובטלתם אותה. מתחלה, וארד להצילו מיד מצרים (שמות ג, ח), באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים ירדתי בשבילכם, והייתי מוסר לכל אחד ואחד שני מלאכים. רבי יוחנן אומר, אחד חוגר זינו ואחד נותן עטרה …
ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה. זה שאמר הכתוב: ותפרעו כל עצתי (משלי א, כה), כל הטובה אשר יעצתי עליכם, קלקלתם ובטלתם אותה. מתחלה, וארד להצילו מיד מצרים (שמות ג, ח), באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים ירדתי בשבילכם, והייתי מוסר לכל אחד ואחד שני מלאכים. רבי יוחנן אומר, אחד חוגר זינו ואחד נותן עטרה בראשו. רב הונא אמר, פורפוריא הלבישם ושם המפרש חקוק עליהם. כל הימים שהיה בידם, לא היה דבר רע נוגע בהם ולא מלאך ולא דבר אחר. וכשחטאו, אמר להם משה, הורד עדיך (שם לג, ה). באותה שעה, וישמע העם את הדבר הרע הזה (שם פסוק ד). וכתיב: ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב (שם פסוק ו). מה עשה הקדוש ברוך הוא. הביא מלאך המות ואמר לו: כל העולם ברשותך, חוץ מאמה זו שבחרתי בה. אמר מלאך המות לפני הקדוש ברוך הוא, לחנם נבראתי בעולם. אמר לו הקדוש ברוך הוא, בראתיך שתהיה משכיל בכל אמה חוץ מאמה זו שאין לך רשות בה. ראה עצה שיעץ הקדוש ברוך הוא עליהם, שיהיו חיים וקימים, שנאמר: ואתם הדבקים בה' אלהיכם, חיים כלכם היום (דברים ד, ד). וכן הוא אומר, והמכתב מכתב אלהים הוא, חרות על הלוחות (שמות לב, טז). מאי חרות. אמר רבי יהודה, חרות מן המלכיות. רבי נחמיה אומר, חרות ממלאך המות. וראו עצה שיעץ הקדוש ברוך הוא עליהם. מיד קלקלו את העצה אחר ארבעים יום. לכך נאמר: ותפרעו כל עצתי. ועל זה נאמר, עד אנה ינאצני. אמר משה, ושמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה וגו'. מה אמות העולם אומרים. אלהי כנען הם קשים מאלהי מצרים. אלהי מצרים שקר. אבל של כנען, בעלי כח הם. ואמרו אל יושב הארץ הזאת וגו', מבלתי יכלת ה'. שלא יאמרו האמות, לאלו שקראם בני בכורי, הוא מכלה כך, מבלתי יכלת ה' להביאם. אמר משה, אתה אומר, אכנו בדבר ואורשנו. ואני אומר, סלח נא. אכנו בדבר ואורשנו. אמר משה, רבונו של עולם, הבט לברית אבותם שנשבעת להם, שתעמיד מהם מלכים נביאים וכהנים. אמר לו הקדוש ברוך הוא, ואין אתה מבניהם, אעשה אותך לגוי גדול ועצום ורב ממנו. כיון שראה משה כך, עמד ובא לפניו במדה אחרת, ויאמר משה אל ה', ושמעו מצרים וגו', ואמרו אל יושב הארץ ההיא, יאמרו, שלא היה בו כח לזון אותם. אמר לו: והלא ראו נסים וגבורות שעשיתי להם במצרים ועל הים, והיאך יאמרו, מבלתי יכלת ה' להביא את העם הזה, עכשו יאמרו, לפני מלך אחד היה יכל לעמד, לפני שלשים ואחד מלכים לא היה יכל לעמד. רבון העולמים, עשה בשבילך, ועתה יגדל נא כח ה', תנצח מדת רחמים למדת הדין, כאשר דברת לאמר. אני אמרתי לפניך, באיזו מדה אתה דן את עולמך, שנאמר: הודעני נא את דרכך (שמות לג, יג). ומדת הדין העבירה ממני, שנאמר: ויעבר ה' על פניו ויקרא (שם לד, ו). אותה המדה שאמרת לי, קים, יגדל נא כח ה' וגו', ה', ה' אל רחום וחנון (שם), סלח נא לעון העם הזה. קבל הקדוש ברוך הוא את דבריו והודה לו, שנאמר: ויאמר ה' סלחתי כדבריך, שכן עתידין אמות העולם לומר כדבריך. ואולם חי אני, אם יראו האנשים העולים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה, בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה, לא נכנס. פחות מבן עשרים שנה ולא הביא שתי שערות, אם היה עמהם בעצה, לא היה נכנס. ואף על פי כן לא מת אחד מהם פחות מששים שנה. בא וראה מה בין צדיקים לרשעים, כענין שנאמר: ושבתם וראיתם בין וגו' (מלאכי ג, יח). משל למה הדבר דומה. למטרוניתא שהיתה לה שפחה, והלך בעלה למדינת הים. כל הלילה היתה אומרת שפחתה לאותה מטרונא, אני נאה ממך, והמלך אוהב אותי יותר ממך. אמרה לה אותה מטרוניתא, יבא הבקר תדע מי נאה או מי שאוהב המלך. אף כך אמות העולם אומרים לישראל, אנחנו מעשינו יפין ובנו חפץ הקדוש ברוך הוא. לכך אמר ישעיה, יבא הבקר ונדע במי חפץ הקדוש ברוך הוא, שנאמר: אמר שומר אתא בקר וגם לילה (ישעיה כא, יב). יבא העולם הבא שנקראת בקר ואנו יודעים, שנאמר: ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע (מלאכי ג, יח). כתיב: אך הבל בני אדם כזב בני איש (תהלים סב, י), אמר רבי חיא בשם רבי לוי, כל הבלים שישראל עושין כל ימות השנה. במאזנים לעלות (שם), הקדוש ברוך הוא מוחל להם במזל מאזנים בחדש תשרי, שנאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז, ל).
Midrash Tanchuma, Terumah 6:1 רבי יהודה אומר

‎וזאת התרומה וגו'. וערת אילם מאדמים וערת תחשים. רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר: חיה טהורה גדולה היתה במדבר וקרן אחת היה לה במצחה, ובעורה ששה גונים, ונטלו אותה ועשו ממנה יריעות. ורבי נחמיה אומר: מעשה נסים היתה, ולשעה שנבראת, בה בשנה נגנזה. וערת תחשים, למה? דכתיב: ארך היריעה האחת שלשים באמה. מי …
‎וזאת התרומה וגו'. וערת אילם מאדמים וערת תחשים. רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר: חיה טהורה גדולה היתה במדבר וקרן אחת היה לה במצחה, ובעורה ששה גונים, ונטלו אותה ועשו ממנה יריעות. ורבי נחמיה אומר: מעשה נסים היתה, ולשעה שנבראת, בה בשנה נגנזה. וערת תחשים, למה? דכתיב: ארך היריעה האחת שלשים באמה. מי מביא לך יריעה של שלשים אמה. אלא מעשה נס, לשעה שנבראת נגנזה.
Midrash Tanchuma, Terumah 9:14 רבי יהודה אומר

רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר: חיה טהורה גדולה היתה במדבר וממנה עשו יריעות. ורבי נחמיה אמר: מעשה נסים היתה ולשעה נבראת ונגנזה. תדע לך, שכתוב ועשית יריעת עזים ארך היריעה האחת שלשים, מהיכן אתה מביא יריעות של שלשים אמה. מכאן את למד כדברי רבי נחמיה. ולא תאמר ביריעה, אלא אפלו בקרשים היה מעשה נסים. …
רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר: חיה טהורה גדולה היתה במדבר וממנה עשו יריעות. ורבי נחמיה אמר: מעשה נסים היתה ולשעה נבראת ונגנזה. תדע לך, שכתוב ועשית יריעת עזים ארך היריעה האחת שלשים, מהיכן אתה מביא יריעות של שלשים אמה. מכאן את למד כדברי רבי נחמיה. ולא תאמר ביריעה, אלא אפלו בקרשים היה מעשה נסים. ומהיכן היו הקרשים? יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים. אמר לבניו: בני, עתידים אתם להגאל. מכאן, והקדוש ברוך הוא עתיד לומר לכם משאתם נגאלין, שתעשו לו את המשכן, אלא עמדו ונטעו ארזים מעכשו, שבשעה שיאמר לכם לעשות לו את המשכן, יהיו הארזים מתקנים לכם. מיד עמדו ונטעו ועשו כן.
Midrash Tanchuma, Tetzaveh 13:8 אמר רבי יהודה בר אלעאי

אמר רבי שמעון בן גמליאל משום רבי יהושע: משחרב בית המקדש, אין לך יום שאין בו קללה, שנאמר: ואל זעם בכל יום (תהלים ז, יב). אמר רבי זעירא: הראשון קים. אמר רבי יהודה בר אלעאי: חצופה היא ארץ ישראל שהיא עושה פרות. בעולם הזה עשה שבע שנים שדופה על ידי עונות, שנאמר: והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית …
אמר רבי שמעון בן גמליאל משום רבי יהושע: משחרב בית המקדש, אין לך יום שאין בו קללה, שנאמר: ואל זעם בכל יום (תהלים ז, יב). אמר רבי זעירא: הראשון קים. אמר רבי יהודה בר אלעאי: חצופה היא ארץ ישראל שהיא עושה פרות. בעולם הזה עשה שבע שנים שדופה על ידי עונות, שנאמר: והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שומם (דניאל ט, כז). אבל לעולם הבא, הקדוש ברוך הוא מחזיר לה הברכות שהיתה עושה, שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא (יחזקאל לו, ח).
Midrash Tanchuma, Toldot 1:1 בשם רבי יהודה as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba

‎ילמדנו רבנו, על מה היו השלמים באים? כך שנה רבי חיא בר אבא בשם רבי יהודה, כל המביא שלמים, מביא שלום לעולם.
Midrash Tanchuma, Toldot 7:1 רבי יהודה אומר

‎ויהי כי זקן יצחק. ילמדנו רבנו, סומא מהו שיעבר לפני התבה להוציא את הצבור? כך שנו רבותינו: סומא פורס על שמע ומתרגם אבל אינו עובר לפני התבה ואינו קורא בתורה ואינו נושא את כפיו. רבי יהודה אומר: כל מי שלא ראה מאורות מימיו, לא יפרס על שמע, מפני שנראה כמעיד עדות שקר, שהוא אומר, ברוך יוצר המאורות, והוא לא …
‎ויהי כי זקן יצחק. ילמדנו רבנו, סומא מהו שיעבר לפני התבה להוציא את הצבור? כך שנו רבותינו: סומא פורס על שמע ומתרגם אבל אינו עובר לפני התבה ואינו קורא בתורה ואינו נושא את כפיו. רבי יהודה אומר: כל מי שלא ראה מאורות מימיו, לא יפרס על שמע, מפני שנראה כמעיד עדות שקר, שהוא אומר, ברוך יוצר המאורות, והוא לא ראה מאורות מימיו.
Midrash Tanchuma, Tzav 7:1 אמר רבי יהודה

וזאת תורת זבח השלמים. אתה מוצא כל הקרבנות שהיו מביאין, היו מביאין על העברות. אשם כשהוא מקריבו, היה מקריבו על העברות, שנאמר: ויתנו ידם להוציא נשיהם, ואשמים איל צאן על אשמתם (עזרא י, יט). והחטאת היתה באה על השגגה, שנאמר: וחטאתם לפני ה' על שגגתם (במדבר טו, כה). עולה באה על הרהור הלב, שנאמר: והשכים בבקר …
וזאת תורת זבח השלמים. אתה מוצא כל הקרבנות שהיו מביאין, היו מביאין על העברות. אשם כשהוא מקריבו, היה מקריבו על העברות, שנאמר: ויתנו ידם להוציא נשיהם, ואשמים איל צאן על אשמתם (עזרא י, יט). והחטאת היתה באה על השגגה, שנאמר: וחטאתם לפני ה' על שגגתם (במדבר טו, כה). עולה באה על הרהור הלב, שנאמר: והשכים בבקר והעלה עולות מספר כלם, כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א, ה). אבל התודה שהיתה באה, על הנס היתה באה. אמר הקדוש ברוך הוא, חביבה עלי מכל הקרבנות. ואף דוד אמר, זובח תודה יכבדנני (תהלים נ, כג). יכבדני איני אומר אלא יכבדנני שתי פעמים, בעולם הזה ובעולם הבא. אמר רבי יהודה, כל מי שהוא עונה אמן בעולם הזה, זוכה לענות אמן לעולם הבא. מנין, שנאמר: ברוך ה' אלהים אלהי ישראל (שם עב, יח), מן העולם ועד העולם אמן ואמן (שם מא, יד), אמן בעולם הזה, ואמן בעולם הבא. לכך נאמר: זובח תודה יכבדנני. אמר רבי עקיבא, כל מי שאומר שירה בעולם הזה, זוכה לומר שירה לעולם הבא, שנאמר: אז ישיר משה (שמות טו, א). אז שר לא נאמר, אלא אז ישיר. הוי, כל מי שאומר שירה בעולם הזה, זוכה לומר שירה לעולם הבא. לכך נאמר: זובח תודה יכבדנני. הוי, וזאת תורת זבח השלמים. גדולה השלמים, שהם עושים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. אמר רבי אלעזר הקפר, גדול השלום, שאפלו ישראל עצמן עושין עבודה זרה ועושין חבורה אחת, אין מדת הדין נוגעת בהן, שנאמר: חבור עצבים אפרים הנח לו (הושע ד, יז). אמר רבי לוי, גדול השלום, שאין חתום ברכת כהנים אלא שלום, שנאמר: וישם לך שלום (במדבר ו, כו). אמר רבן שמעון בן גמליאל, גדול הוא השלום, שהכתיב הקדוש ברוך הוא דברים בתורה שלא היו, אלא בשביל השלום. אלו הן. כשמת יעקב, ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף (בראשית נ, טו). מה עשו. הלכו אצל בלהה ואמרו לה, הכנסי אצל יוסף ואמרו לו: אביך צוה לפני מותו כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך (בראשית נ, יז). ומעולם לא צוה יעקב מכל אלו הדברים כלום, אלא מעצמם אמרו דבר זה. אמר רבן שמעון בן גמליאל, כמה דיו משתפך, וכמה קולמוסין משתברין, וכמה עורות אבודים, וכמה תינוקין מתרצעין ללמד דבר שלא היה, בתורה. ראה כמה גדול כח השלום. וכן אתה מוצא בשרה, כיון שבאו מלאכי השרת לאברהם ואמרו לו: למועד אשוב אליך כעת חיה (שם יח, יד), באותה שעה, ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן (בראשית יח, יב). והקדוש ברוך הוא לא אמר לאברהם אלא למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי (בראשית יח, יג). וכל כך למה, בשביל השלום. ולעולם הבא כשיחזיר הקדוש ברוך הוא את הגליות לירושלים, בשלום מחזירן, שנאמר: שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך (תהלים קכב, ו). וכן הוא אומר, הנני נוטה אליה כנהר שלום (ישעיה סו, יב).
Midrash Tanchuma, Vaera 9:9 אמר רבי יהודה

ומהו? הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא. (ירמיה כג, כד) אמר רבי חמא בר חנינא: אני ממלא ממנו העליונים והתחתונים ומראה שבחן לבריות. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה, למה? כי גבה מעל גבה וגו'. (קהלת ה, ז). אמר לו: ראה נתתיך אלהים לפרעה, לך והפרע ממנו והבא עליו עשר מכות. אמר לו: היאך אבי …
ומהו? הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא. (ירמיה כג, כד) אמר רבי חמא בר חנינא: אני ממלא ממנו העליונים והתחתונים ומראה שבחן לבריות. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה, למה? כי גבה מעל גבה וגו'. (קהלת ה, ז). אמר לו: ראה נתתיך אלהים לפרעה, לך והפרע ממנו והבא עליו עשר מכות. אמר לו: היאך אביא עליו את המכות? אמר לו: את המטה הזה תקח בידך. אמר רבי יהודה: המטה משקל ארבעים סאה היה, ושל סנפירינון היה, ועשר מכות חקוקות עליו נוטריקון דצ״‎ך עד״‎ש באח ״‎ב. אמר לו הקדוש ברוך הוא: בטקסין הזה הבא עליו את המכות.
Midrash Tanchuma, Vaera 14:7 דברי רבי יהודה

ערוב למה? שהיו המצרים אומרים לישראל, צאו הביאו לנו דבים ואריות, כדי להיות מצרין בהם, לפיכך הביא הקדוש ברוך הוא עליהן חיות מערבבות, שנאמר: ויבא ערב כבד. דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: מיני צפרדעין ויתושין. ונראין דבריו של רבי יהודה. בצפרדעים, כתיב ויצברו אתם חמרם חמרם, ובערוב כתיב: ויעש ה' כדבר משה …
ערוב למה? שהיו המצרים אומרים לישראל, צאו הביאו לנו דבים ואריות, כדי להיות מצרין בהם, לפיכך הביא הקדוש ברוך הוא עליהן חיות מערבבות, שנאמר: ויבא ערב כבד. דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: מיני צפרדעין ויתושין. ונראין דבריו של רבי יהודה. בצפרדעים, כתיב ויצברו אתם חמרם חמרם, ובערוב כתיב: ויעש ה' כדבר משה ויסר הערב. צפרדעים שלא היה בהן הנאה, מתו והסריחו מצרים. ערוב שהיה הנאה בעורותיהן, לא נשאר עד אחד. שאלו היו צרעין ויתושין, היה להן שימותו ויסריחו במצרים. ויבא ערב כבד ביתה פרעה תחלה, שהוא התחיל בעצה רעה עליהם, שנאמר: ויצו פרעה לכל עמו. ואחר כך ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ וגו'.
Midrash Tanchuma, Vaera 16:2 רבי יהודה אמר

ויט משה את מטהו על השמים. כל מקום שהוא אומר וה', הוא ובית דין של מעלה. וה' פקד את שרה (בראשית כא, א). הוא וסנקליטין שלו. וה' המטיר על סדם (בראשית יט, כד), הוא וסנקליטין שלו. וה' נתן קלת (שמות ט, כג). הוא וסנקליטין שלו. ויהי ברד ואש מתלקחת. מתלקחת, לאחר שהכהו הברד, לוקחתו האש ושורפתו. שנאמר: והחטה וה …
ויט משה את מטהו על השמים. כל מקום שהוא אומר וה', הוא ובית דין של מעלה. וה' פקד את שרה (בראשית כא, א). הוא וסנקליטין שלו. וה' המטיר על סדם (בראשית יט, כד), הוא וסנקליטין שלו. וה' נתן קלת (שמות ט, כג). הוא וסנקליטין שלו. ויהי ברד ואש מתלקחת. מתלקחת, לאחר שהכהו הברד, לוקחתו האש ושורפתו. שנאמר: והחטה והכסמת לא נכו. רבי פינחס ורבי יהודה בר שלום. רבי פינחס אמר: מהו אפילת? פלאים עשה הקדוש ברוך הוא בהם. ורבי יהודה אמר: לקישות היו. אמר לו רבי פינחס, והרי כתיב: ואת כל עשב השדה הכה הברד, ואת אומר על שהיו קטנות לא נכו. אלא פלאים עשה הקדוש ברוך הוא בהן.
Midrash Tanchuma, Vayakhel 6:1 רבי יהודה אומר

‎ויעש בצלאל את הארן עצי שטים. זה שאמר הכתוב: פתח דבריך יאיר מבין פתיים (תהלים קיט, קל). כשברא הקדוש ברוח הוא את עולמו, היה העולם כלו מים במים, שנאמר: וחשך על פני תהום וגו' (בראשית א, ב). רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר, החשך ברא הקדוש ברוך הוא תחלה, ואחר כך ברא את העולם. ורבי נחמיה אומר, העולם …
‎ויעש בצלאל את הארן עצי שטים. זה שאמר הכתוב: פתח דבריך יאיר מבין פתיים (תהלים קיט, קל). כשברא הקדוש ברוח הוא את עולמו, היה העולם כלו מים במים, שנאמר: וחשך על פני תהום וגו' (בראשית א, ב). רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר, החשך ברא הקדוש ברוך הוא תחלה, ואחר כך ברא את העולם. ורבי נחמיה אומר, העולם ברא הקדוש ברוך הוא תחלה, ואחר כך ברא את החשך. שאל רבי שמעון בן יהוצדק את רבי שמואל בר נחמן. אמר לו: אתה בעל הגדה, אמר לי היאך ברא הקדוש ברוך הוא את העולם (משברא עולמו ברא את האור). אמר לו רבי שמואל בר נחמן, כשבקש לברא את העולם, נתעטף באורה וברא את העולם, שנאמר: עטה אור כשלמה (תהלים קד, ב), ואחר כך נוטה שמים כיריעה (תהלים קד, ב).
Midrash Tanchuma, Vayakhel 6:2 רבי יהודה בר אלעאי אומר

לפיכך, פתח דבריך יאיר מבין פתיים. רבי יהודה בר אלעאי אומר, משל למלך שבקש לבנות פלטרין, והיה אותו מקום של חשך, והדליק בו את הנרות, ואחר כך בנה. כך הקדוש ברוך הוא, היה העולם חשך, שנאמר: וחשך על פני תהום (בראשית א, ב), ונתעטף באור ואחר כך ברא את העולם. הוי, פתח דבריך יאיר מבין פתיים. ומהקדוש ברוך הוא ל …
לפיכך, פתח דבריך יאיר מבין פתיים. רבי יהודה בר אלעאי אומר, משל למלך שבקש לבנות פלטרין, והיה אותו מקום של חשך, והדליק בו את הנרות, ואחר כך בנה. כך הקדוש ברוך הוא, היה העולם חשך, שנאמר: וחשך על פני תהום (בראשית א, ב), ונתעטף באור ואחר כך ברא את העולם. הוי, פתח דבריך יאיר מבין פתיים. ומהקדוש ברוך הוא למדו הצדיקים שיהיו מתחילין תחלה באורה. כיצד, בשעה שאמר משה לבצלאל מאמרו של הקדוש ברוך הוא שאמר ועשו לי מקדש, אמר לו משה, לך ועשה את המשכן. במה פתח תחלה, ויעש בצלאל את הארן.
Midrash Tanchuma, Vayeshev 7:3 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר, אמר לו: אחי אוכלין אבר מן החי. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אפלו בשעת קלקלה לא יעשו אלא בשחיטה, שנאמר: וישחטו שעיר עזים ויטבלו.
Midrash Tanchuma, Vayeshev 9:2 רבי יהודה אומר

ורבי יהודה אומר, אותו היום יום זבוחו של נילוס היה ויצאו כלם, ונשתירה היא והוא עמה בבית. ותתפשהו בבגדו, ועלה עמה למטה ובקש עצמו ולא מצא, שראה דמות דיוקנו של אביו, והפיל עצמו בקרקע ונעץ עשר אצבעותיו בקרקע. שכן הוא אומר בברכתו, ותשב באיתן קשתו, לשון נקי דברה תורה. ויפזו זרעי ידיו, שנעץ ידיו בקרקע. למה, …
ורבי יהודה אומר, אותו היום יום זבוחו של נילוס היה ויצאו כלם, ונשתירה היא והוא עמה בבית. ותתפשהו בבגדו, ועלה עמה למטה ובקש עצמו ולא מצא, שראה דמות דיוקנו של אביו, והפיל עצמו בקרקע ונעץ עשר אצבעותיו בקרקע. שכן הוא אומר בברכתו, ותשב באיתן קשתו, לשון נקי דברה תורה. ויפזו זרעי ידיו, שנעץ ידיו בקרקע. למה, מידי אביר יעקב. מיד וינס ויצא החוצה.
Midrash Tanchuma, Vayetzei 6:3 אמר רבי יהודה

לאה תפשה בהודיה, עמדה זרעה בהודיה אחריה. היא אמרה, הפעם אודה את ה'. יהודה בנה אחריה, יהודה אתה יודוך אחיך (בראשית מט, ח). דוד, הודו לה' כי טוב (תהלים קיח, א). דניאל, מצלא ומודא (דניאל ו, יא). אמר רבי יהודה, גדולה שתיקה, שבזכות שתיקתה של רחל, זכתה והעמידה שני שבטים בישראל אפרים ומנשה יתר על השבטים.
Midrash Tanchuma, Vayishlach 8:6 רבי יהודה אומר

טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם (קהלת ה, ד). רבי מאיר אומר, טוב משניהם שאינו נודר כל עקר, אלא מביא אדם כבשתו לעזרה ושוחטה. רבי יהודה אומר, טוב משניהם שנודר ומשלם, שנאמר: נדרו ושלמו לה' אלהיכם (תהלים עו, יב), שהוא נוטל שכר על הנדר ועל השלום.
Midrash Tanchuma, Yitro 3:4 רבי יהודה אומר

מה היו מנסין? רבי יהודה בר נחמיה ורבותינו. רבי יהודה אומר: כך היו מדינין ואומרים: אם מספק לנו מזונות כמלך שהוא נכנס למדינה והם מקלסין אותו ומכבדין אותו שהוא מספיק כל צרכיהם, נעבדנו. ואם לאו, נמרד בו. ורבותינו אומרים: אם מהרהרין אנו בלבנו ויהא יודע מה אנו מהרהרין, נעבדנו. ואם לאו, לא נעבדנו. שנאמר: ה …
מה היו מנסין? רבי יהודה בר נחמיה ורבותינו. רבי יהודה אומר: כך היו מדינין ואומרים: אם מספק לנו מזונות כמלך שהוא נכנס למדינה והם מקלסין אותו ומכבדין אותו שהוא מספיק כל צרכיהם, נעבדנו. ואם לאו, נמרד בו. ורבותינו אומרים: אם מהרהרין אנו בלבנו ויהא יודע מה אנו מהרהרין, נעבדנו. ואם לאו, לא נעבדנו. שנאמר: היש ה' בקרבנו אם אין, רבי ברכיה אמר בלבם היו משיחין והקדוש ברוך הוא נותן להם את שאלתם שנאמר: וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם וגו' (תהלים עח, יח) אמר להן הקדוש ברוך הוא: כך הרהרתם היש ה' בקרבנו חייכם הריני מודיע לכם לכך ויבא עמלק,

Avot DeRabbi Natan (3)

Avot DeRabbi Natan 34:1 רבי יהודה אומר

עשרה נסיונות ניסה הקב״ה את אבותינו ובכולן לא נמצאו שלימים ואלו הן במדבר בערבה מול סוף [בין פארן ובין תפל ולבן וחצירות ודי זהב] (דברים א':א') במדבר שעשו את העגל שנא' (שמות ל״ב:ח') עשו להם עגל מסכה בערבה על המים שנא' (שם יז) ויצמא שם העם למים. מול סוף על שהמרו על ים סוף (וי״א זה פסלו של מיכה). רבי יהו …
עשרה נסיונות ניסה הקב״ה את אבותינו ובכולן לא נמצאו שלימים ואלו הן במדבר בערבה מול סוף [בין פארן ובין תפל ולבן וחצירות ודי זהב] (דברים א':א') במדבר שעשו את העגל שנא' (שמות ל״ב:ח') עשו להם עגל מסכה בערבה על המים שנא' (שם יז) ויצמא שם העם למים. מול סוף על שהמרו על ים סוף (וי״א זה פסלו של מיכה). רבי יהודה אומר המרו על הים המרו בתוך הים שנא' (תהילים ק״ו:ז') וימרו על ים בים סוף. בין פארן במרגלים (במדבר י״ג:ג') וישלח אותם משה ממדבר פארן. בין תופל אלו דברי תיפלות שתפלו על המן. ולבן זה מחלוקתו של קרח. וחצירות על השליו הרי שבעה ובמקום אחר הוא אומר (דברים ט':כ״ב) ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה. ודי זהב אמר להם (אהרן) דייכם חטא זהב שהבאתם לעגל. ורבי אליעזר בן יעקב אומר די הוא עון זה שלקו ישראל בו מכאן ועד שיחיו המתים:
Avot DeRabbi Natan 35:2 רבי יהודה אומר

אין ירושלים מטמאה בנגעים. ואין נידונית בעיר הנדחת. ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות וצינורות לרשות הרבים מפני אהל (המת ו) הטומאה. ואין מלינין בה את המת. ואין מעבירין בתוכה עצמות אדם. ואין עושין בה מקום לגר ותושב. ואין מקיימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וחולדה הנביאה שהיו שם מימות נביאים הראשונים (וכ …
אין ירושלים מטמאה בנגעים. ואין נידונית בעיר הנדחת. ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות וצינורות לרשות הרבים מפני אהל (המת ו) הטומאה. ואין מלינין בה את המת. ואין מעבירין בתוכה עצמות אדם. ואין עושין בה מקום לגר ותושב. ואין מקיימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וחולדה הנביאה שהיו שם מימות נביאים הראשונים (וכשפינו את הקברות מפני מה לא פינום) אמרו מחילה היתה שם שהיתה מוציאה הטומאה לנחל קדרון. ואין נוטעים בה נטיעות. ואין עושין בה גנות ופרדסין חוץ מגנות וורדים שהיו שם מימות נביאים הראשונים. ואין מגדלין בה (אווזין ו) תרנגולין ואין צ״ל חזירים. אין מקיימין בה אשפתות מפני הטומאה. ואין מקיימין בה סורר ומורה דברי רבי נתן שנאמר (דברים כ״א:י״ט) ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו ואין זה עירו ואין זה מקומו. אין מוכרין בה בתים [אלא] מן הקרקעות ולמעלה. ואין [מוכרין הבית לצמיתות] בתוכה לאחר י״ב חדש. ואין לוקחין בה שכר מטות ומצעות רבי יהודה אומר אף שכר המטות והמצעות [לא היו לוקחין בה]. עורות קדשים מה היו עושין בהן נותנין אותן לבעלי אושפיזין. רשב״ג אומר אכסניים היו שרויים מבפנים ובעלי אושפיזין מבחוץ. אכסניים היו מערימין ונוטלין כבשים המצויירין שעורותיהן יפה בד' וה' סלעים ונותנין לבעלי אנשי ירושלים ובה [בעלי בתים] היו משתכרין:
Avot DeRabbi Natan 36:6 רבי יהודה אומר

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעוה״ב. ג' מלכים ירבעם אחאב מנשה. ד' הדיוטות בלעם דואג ואחיתופל וגיחזי. רבי יהודה אומר מנשה כבר שב שנא' (ד״ה ב ל״ג) ויתפלל אליו ויעתר לו אמר לו אילו כתיב וישיבהו לירושלים ושתק היינו [אומרים] כדבריך כשהוא אומר למלכותו למלכותו השיבו ולא השיבו לחיי העוה״ב. ר״מ אומר …
שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעוה״ב. ג' מלכים ירבעם אחאב מנשה. ד' הדיוטות בלעם דואג ואחיתופל וגיחזי. רבי יהודה אומר מנשה כבר שב שנא' (ד״ה ב ל״ג) ויתפלל אליו ויעתר לו אמר לו אילו כתיב וישיבהו לירושלים ושתק היינו [אומרים] כדבריך כשהוא אומר למלכותו למלכותו השיבו ולא השיבו לחיי העוה״ב. ר״מ אומר אבשלום אין לו חלק לעוה״ב. רשב״א אומר ירבעם אחאב מנשה בעשא ואחזיה וכל מלכי ישראל שהרשיעו אין להן חלק לעוה״ב. רבי יוחנן בן נורי אומר אף ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעוה״ב. הוא היה אומר המנענע קולו בשיר השירים (והלוחש על המכה) והרוקק על המכה ואומר כל המחלה וגו' אין לו חלק לעוה״ב. וחכמים אומרים כל תלמיד חכם ששנה ופירש אין לו חלק לעוה״ב שנא' (במדבר טו) כי דבר ה' בזה ואומר (ירמיהו ב':ה') מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי. ר״מ אומר כל שיש לו בית המדרש בעירו ואינו הולך לשם אין לו חלק לעוה״ב. ור״ע אומר אף מי שאינו משמש לתלמידי חכמים אין לו חלק לעולם הבא:

Pirkei DeRabbi Eliezer (22)

Pirkei DeRabbi Eliezer 5:4 אמר רבי יהודה

אמר רבי יהודה: פעם אחת בכל חדש וחדש סלונות עולין מן התהומות ומשקין את כל פני האדמה, שנאמר (בראשית ב, ו): ״ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה״. העבים משמיעין את קול צנורותיהן לימים, והימים משמיעין את קול צנורותיהן לתהומות, ותהום קורא אל תהום להעלות מים וליתן לעבים, שנאמר (תהלים מב, ח): ״תהום אל ת …
אמר רבי יהודה: פעם אחת בכל חדש וחדש סלונות עולין מן התהומות ומשקין את כל פני האדמה, שנאמר (בראשית ב, ו): ״ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה״. העבים משמיעין את קול צנורותיהן לימים, והימים משמיעין את קול צנורותיהן לתהומות, ותהום קורא אל תהום להעלות מים וליתן לעבים, שנאמר (תהלים מב, ח): ״תהום אל תהום קורא לקול צנוריך״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 12:5 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: (אם זכה לא לנגדו כנגדו, ואם לא לנגדו) [״אל תקרי 'כנגדו' אלא 'לנגדו'. אם זכה – תהיה לו עזר, ואם לאו – לנגדו להלחם״.]
Pirkei DeRabbi Eliezer 12:8 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: על שם אדמה שלוקח ממנה נקרא שמו אדם. רבי יהושע בן קרחה אומר: על שם בשר ודם נקרא שמו. ומשבנה לו עזר ״אש״ שמו, והיא ״אש״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 20:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: הקדוש ברוך הוא שמר שבת ראשון, ואדם שמר אותו תחלה בתחתונים. והיה יום השבת משמרו מכל רע ומנחמו מכל שרעפי לבו, שנאמר: ״ברב שרעפי בקרבי תנחומיך״ וכו'.
Pirkei DeRabbi Eliezer 24:4 רבי יהודה אומר

רבי חנינא אומר: נמרוד גבור כח היה, שנאמר ״וכוש ילד את נמרד״. רבי יהודה אומר: הכתנת שעשה הקדוש ברוך הוא לאדם ולאשתו, והיתה עמם בתיבה. וכשיצאו מן התיבה, לקחה חם בן נח והוציאה עמו והנחילה לנמרוד. ובשעה שהיה לובש אותה, היו כל בהמה, חיה ועוף באין ונופלין לפניו, כסבורין שהוא מכח גבורתו. לפיכך המליכוהו עלי …
רבי חנינא אומר: נמרוד גבור כח היה, שנאמר ״וכוש ילד את נמרד״. רבי יהודה אומר: הכתנת שעשה הקדוש ברוך הוא לאדם ולאשתו, והיתה עמם בתיבה. וכשיצאו מן התיבה, לקחה חם בן נח והוציאה עמו והנחילה לנמרוד. ובשעה שהיה לובש אותה, היו כל בהמה, חיה ועוף באין ונופלין לפניו, כסבורין שהוא מכח גבורתו. לפיכך המליכוהו עליהם מלך, שנאמר: ״על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני ה'״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 25:8 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: הכריזו בסדום, ״כל מי שהוא מחזיק בפת לחם עני ואביון ישרף באש״. פליטת, בתו של לוט, היתה נשואה לאחד מגדולי העיר, וראתה עני אחד מדקדק ברחוב העיר, ועגמה נפשה עליו, שנאמר: ״עגמה נפשי לאביון״. מה עשתה? בכל יום היתה יוצאת לשאב, היתה נותנת בכד שלה מכל מזון ביתה ומאכלת לאותו עני. אמרו אנשי סדו …
רבי יהודה אומר: הכריזו בסדום, ״כל מי שהוא מחזיק בפת לחם עני ואביון ישרף באש״. פליטת, בתו של לוט, היתה נשואה לאחד מגדולי העיר, וראתה עני אחד מדקדק ברחוב העיר, ועגמה נפשה עליו, שנאמר: ״עגמה נפשי לאביון״. מה עשתה? בכל יום היתה יוצאת לשאב, היתה נותנת בכד שלה מכל מזון ביתה ומאכלת לאותו עני. אמרו אנשי סדום: ״העני הזה מאין הוא חי״? וכשידעו בדבר, הוציאו אותה להשרף. אמרה: ״רבון כל העולמים, עשה משפטי ודיני מאנשי סדום״. ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד. באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא: ״ארדה נא ואראה אם כצעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום, אהפך יסודותיה למעלה ופניה למטה״, שנאמר: ״ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה״. ״הכצעקתם״ אין כתיב כאן, אלא ״הכצעקתה״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 30:3 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: נגלה הקדוש ברוך הוא עליו, אמר לו: ״אברהם, אין אתה יודע שהיתה שרה ראויה לך לאשה ממעי אמה? והיא חברתך ואשת בריתך. לא נקראת שרה שפחה אלא אשתך, לא נקראת הגר אשתך אלא שפחתך. כל מה שדברה שרה באמת הגידה. אל ירע בעיניך״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 31:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: באותה הלילה נגלה הקדוש ברוך הוא עליו ואמר לו, ״אברהם, קח נא את בנך״. ואברהם חס על יצחק, אמר לפניו: ״רבון כל העולמים, לאי זה בן אתה גוזר אלי? לבן הערל או לבן המילה?״ אמר לו: ״את יחידך״. אמר לו: ״זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו״. אמר לו: ״אשר אהבת״. אמר לו: ״שניהם אני אוהב״. אמר לו: ״את יצח …
רבי יהודה אומר: באותה הלילה נגלה הקדוש ברוך הוא עליו ואמר לו, ״אברהם, קח נא את בנך״. ואברהם חס על יצחק, אמר לפניו: ״רבון כל העולמים, לאי זה בן אתה גוזר אלי? לבן הערל או לבן המילה?״ אמר לו: ״את יחידך״. אמר לו: ״זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו״. אמר לו: ״אשר אהבת״. אמר לו: ״שניהם אני אוהב״. אמר לו: ״את יצחק״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 31:10 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: כיון שהגיע החרב על צוארו, פרחה ויצאה נפשו של יצחק. וכיון שהשמיע קולו מבין הכרובים ואמר לו ״אל תשלח ידך״, נפשו חזרה לגופו, וקם ועמד יצחק על רגליו. וידע יצחק שכך המתים עתידים להחיות, ופתח ואמר: ״ברוך אתה ה' מחיה המתים״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 32:11 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: עשרים שנה היתה רבקה עקרה. לאחר עשרים שנה לקח יצחק והלך עמה להר המוריה למקום שנעקד שם, והתפלל על ההריון ונעתר לו, שנאמר ״ויעתר לו ה'״ וכו'. באה ללדת ומחבליה הגיעה נפשה למות, והלכה להתפלל במקום טהור, שנאמר ״ותלך לדרש את ה'״. והיו הבנים בתוך מעיה כגבורי כח, שנאמר ״ויתרצצו הבנים בקרבה״. …
רבי יהודה אומר: עשרים שנה היתה רבקה עקרה. לאחר עשרים שנה לקח יצחק והלך עמה להר המוריה למקום שנעקד שם, והתפלל על ההריון ונעתר לו, שנאמר ״ויעתר לו ה'״ וכו'. באה ללדת ומחבליה הגיעה נפשה למות, והלכה להתפלל במקום טהור, שנאמר ״ותלך לדרש את ה'״. והיו הבנים בתוך מעיה כגבורי כח, שנאמר ״ויתרצצו הבנים בקרבה״. מה עשה יעקב אבינו? אחז בעקב עשו להפילו, שנאמר ״וידו אחזת בעקב עשו״. מכאן אתה למד שאין בני עשו נופלים עד שיבא שריד מיעקב ויקצץ רגליו של עשו מהר שעיר, שנאמר ״חזה הוית עד די התנזרת אבן״. וכתוב אחר אומר ״לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 32:16 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: עשרה ברכות ברך יצחק ליעקב, על טללי שמים ועל דגן הארץ, כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, שנאמר: ״ויתן לך האלהים מטל השמים״ וכו'. וכשיצא יעקב מאת פני יצחק אביו, יצא מעטר כחתן וככלה בקשוריה, וירד עליו תחית טל מן השמים, ונדשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור חיל וכח, לכך נאמר: ״מידי אביר יעקב …
רבי יהודה אומר: עשרה ברכות ברך יצחק ליעקב, על טללי שמים ועל דגן הארץ, כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, שנאמר: ״ויתן לך האלהים מטל השמים״ וכו'. וכשיצא יעקב מאת פני יצחק אביו, יצא מעטר כחתן וככלה בקשוריה, וירד עליו תחית טל מן השמים, ונדשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור חיל וכח, לכך נאמר: ״מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 34:13 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: מיום שחרב בית המקדש, ארץ אמללה מרעת כל דריה, כאדם שהוא חולה ואין בו כח. שנאמר: ״נבער כל אדם״, והארץ חנפה תחת יושביה ואין בה כח לעמד ולתן פרותיה.
Pirkei DeRabbi Eliezer 36:16 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: שלשה אבות כרתו ברית עם עמי הארץ, ואלו הם: אברהם, יצחק ויעקב. אברהם כרת ברית עם עמי הארץ כשנגלו עליו המלאכים. היה סבור שהם אורחי הארץ ורץ לקראתם ורצה לעשות להם סעודה גדולה, ואמר לשרה לעשות להם סעודה גדולה. ובאותה שעה ראתה דם נדה, לפיכך לא הגיש להם מן העוגות. ורץ להביא בן בקר וברח מלפנ …
רבי יהודה אומר: שלשה אבות כרתו ברית עם עמי הארץ, ואלו הם: אברהם, יצחק ויעקב. אברהם כרת ברית עם עמי הארץ כשנגלו עליו המלאכים. היה סבור שהם אורחי הארץ ורץ לקראתם ורצה לעשות להם סעודה גדולה, ואמר לשרה לעשות להם סעודה גדולה. ובאותה שעה ראתה דם נדה, לפיכך לא הגיש להם מן העוגות. ורץ להביא בן בקר וברח מלפניו בן הבקר ונכנס למערת המכפלה. ונכנס אברהם אחריו ומצא שם אדם הראשון ועזרו שוכבים על המטות וישנים, ונרות דולקות עליהן, וריח טוב עליהם כריח ניחוח. לפיכך חמד המערה לאחזת קבר. אמר לבני יבוס לקנות מהם את מערת המכפלה במכר טוב בזהב ובכתב לאחזת קבר עולם. וכי יבוסים היו? והלא חתיים היו? אלא עיר יבוס נקרא יבוסים. ולא קבלו האנשים עליהם. התחיל כורע ומשתחוה אליהם, שנאמר: ״וישתחו אברהם לפני עם הארץ״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 41:16 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: אדם מדבר עם חברו מתרגש קולו, אבל אינו רואה מאורו. וישראל שמעו קולו של הקדוש ברוך הוא בהר סיני וראו את הקול יוצא מפי הגבורה כברקים וכרעמים, שנאמר: ״וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר״, ״ויהי קול השפר הולך וחזק מאד״ וכו'. כל המצוות שבתורה תרי״א, ושתים שדבר הקדוש ברוך הוא. לפ …
רבי יהודה אומר: אדם מדבר עם חברו מתרגש קולו, אבל אינו רואה מאורו. וישראל שמעו קולו של הקדוש ברוך הוא בהר סיני וראו את הקול יוצא מפי הגבורה כברקים וכרעמים, שנאמר: ״וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר״, ״ויהי קול השפר הולך וחזק מאד״ וכו'. כל המצוות שבתורה תרי״א, ושתים שדבר הקדוש ברוך הוא. לפיכך נקראת תורה, והתורה מנין תרי״א בגימטריא, ושתים שדבר הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״אחת דבר אלהים שתים זו שמענו״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 43:11 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין. ואין ישראל עושין תשובה אלא מתוך צער ומתוך הדחק ומתוך הטלטול ומתוך שהוא אין להם מחיה. ואין ישראל עושין תשובה עד שיבא אליהו הנביא, שנאמר: ״הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 45:6 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: סמאל נכנס והיה גועה להתעות את ישראל, שנאמר ״ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו״. וראו כל ישראל את העגל ותעו אחריו וישתחוו לו ויזבחו לו.
Pirkei DeRabbi Eliezer 45:11 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: אף שבט לוי לא שתף עצמו במעשה העגל, שנאמר ״ויעמד משה בשער המחנה״ וכו'. ראה משה את שבט לוי שלא נשתתף עמהם ונתגבר בכחו ולקח את העגל ושרפו באש וכתתו כעפר ארץ וזרקו על פני המים, שנאמר ״ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק לעפר ויזר על פני המים וישק את בני ישראל״. והיה משקה את יש …
רבי יהודה אומר: אף שבט לוי לא שתף עצמו במעשה העגל, שנאמר ״ויעמד משה בשער המחנה״ וכו'. ראה משה את שבט לוי שלא נשתתף עמהם ונתגבר בכחו ולקח את העגל ושרפו באש וכתתו כעפר ארץ וזרקו על פני המים, שנאמר ״ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק לעפר ויזר על פני המים וישק את בני ישראל״. והיה משקה את ישראל, וכל מי שנשק את העגל היו שפתותיו נתפשות מהזהב, ושבט לוי היו הורגים אותו עד שנפלו מישראל כשלשת אלפי איש, שנאמר ״ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 47:2 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: אימתי? כשאדם לובש בגדי תפארתו, יפה במראהו ובכבודו. כך ישראל, כשהיו לובשין אותו השם, היו טובים לפני הקדוש ברוך הוא כמלאכי השרת. וכיון שעשו מעשה העגל, כעס עליהם. ובאותה הלילה ירדו אותם ששים רבוא של מלאכי השרת ולקחו מהם כל אחד ואחד מה שנתנו עליהם, ונמצאו ערומים שלא ברצונם, שנאמר: ״ויתנצ …
רבי יהודה אומר: אימתי? כשאדם לובש בגדי תפארתו, יפה במראהו ובכבודו. כך ישראל, כשהיו לובשין אותו השם, היו טובים לפני הקדוש ברוך הוא כמלאכי השרת. וכיון שעשו מעשה העגל, כעס עליהם. ובאותה הלילה ירדו אותם ששים רבוא של מלאכי השרת ולקחו מהם כל אחד ואחד מה שנתנו עליהם, ונמצאו ערומים שלא ברצונם, שנאמר: ״ויתנצלו בני ישראל את עדים״. אין כתיב כאן ״וינצלו״ אלא ״ויתנצלו״. ויש אומרים: מאליו היה נקלף.
Pirkei DeRabbi Eliezer 47:4 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר, כתיב (איוב כב, יח): ״ועצת רשעים רחקה מני״, זה עצתו של בלעם הרשע שיעץ למדין ונפלו מישראל ארבעה ועשרים אלף. שאמר להם: ״אין אתם יכולין לפני העם הזה כי אם חטאו לפני קוניהם״. ועשו להם חניות חוץ למחנה ישראל והיו מוכרין כל ממכרן בשוק. וכן עשו, והיו בחורי ישראל יוצאין חוץ למחנה ישראל ורואין …
רבי יהודה אומר, כתיב (איוב כב, יח): ״ועצת רשעים רחקה מני״, זה עצתו של בלעם הרשע שיעץ למדין ונפלו מישראל ארבעה ועשרים אלף. שאמר להם: ״אין אתם יכולין לפני העם הזה כי אם חטאו לפני קוניהם״. ועשו להם חניות חוץ למחנה ישראל והיו מוכרין כל ממכרן בשוק. וכן עשו, והיו בחורי ישראל יוצאין חוץ למחנה ישראל ורואין את בנות מדין שהיו כוחלות עיניהן כזונות ולקחו מהן נשים ותעו אחריהן, שנאמר: ״ויחל העם לזנות את בנות מואב״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 48:19 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: כל אותו הלילה היו ישראל אוכלין ושותין ושמחין ומהללין לאלהיהם בקול גדול, והמצריים צועקים במר נפש על המגפה שבאת עליהם פתאום, שנאמר: ״כי אין בית אשר אין שם מת״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 51:8 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: בחדשים ובשבתות ישראל יושבים שם ורואין את הדלתות נפתחין מאליהם, ויודעין ששכינתו של הקדוש ברוך הוא שם, שנאמר: ״כי ה' אלהי ישראל בא בו״. מיד כורעים ומשתחוים לפני האלהים. וכן לשעבר וכן לעתיד, שנאמר: ״והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 53:3 רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר: אותה אש שירדה מן השמים שקעה בארץ ולא חזרה עוד במקומה לשמים, אלא נכנסה לה אל אהל מועד. וכל הקרבנות שהיו מקריבים במדבר – אותה אש היתה יוצאת ואוכלת אותם, שנאמר: ״ותצא אש מלפני ה'״. ״ותרד אש״ אין כתיב כאן, אלא ״ותצא אש מלפני ה'״. ואותה האש יצתה ואכלה בני אהרן, שנאמר: ״ותצא אש״. יצתה ואכל …
רבי יהודה אומר: אותה אש שירדה מן השמים שקעה בארץ ולא חזרה עוד במקומה לשמים, אלא נכנסה לה אל אהל מועד. וכל הקרבנות שהיו מקריבים במדבר – אותה אש היתה יוצאת ואוכלת אותם, שנאמר: ״ותצא אש מלפני ה'״. ״ותרד אש״ אין כתיב כאן, אלא ״ותצא אש מלפני ה'״. ואותה האש יצתה ואכלה בני אהרן, שנאמר: ״ותצא אש״. יצתה ואכלה עדת קרח, שנאמר: ״ואש יצאה מאת ה'״.