person · P0100

Rabban Yochanan ben Zakkai רבן יוחנן בן זכאי

The pivotal sage of the destruction generation. A student of Hillel, he escaped besieged Jerusalem, secured Roman permission to establish the academy at Yavneh, and rebuilt Jewish law and leadership for a world without a Temple.

I. Who

Hebrew: רבן יוחנן בן זכאי
Also known as: Ribaz
Era: tannaim
Generation: T1

Received the mesorah from: Hillel, Shammai
Transmitted the mesorah to: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Yehoshua ben Chananiah, Rabbi Chanina ben Dosa, Rabban Gamliel of Yavneh, Rabbi Elazar ben Arach, Rabbi Yose HaKohen, Rabbi Shimon ben Netanel

Students: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Yehoshua ben Chananiah, Rabbi Chanina ben Dosa, Rabbi Elazar ben Arach, Rabbi Yose HaKohen, Rabbi Shimon ben Netanel
Colleagues: Rabban Shimon ben Gamliel I

II. When

Traditional: c. 3761–3834 AM
Academic: c. 1–74 CE
Lifespan (traditional): ≈73 years
Precision: approximate

III. Where

Places: Jerusalem, Yavneh

IV. What

Events: Destruction of the Second Temple

V. How do we know

Claim	Evidence	Confidence	Sources
Received the tradition from Hillel and Shammai, and enumerated five principal students including Rabbi Eliezer ben Hyrcanus and Rabbi Yehoshua ben Chananiah.	rabbinic	★★★★★	Pirkei Avot 2:8
Escaped Jerusalem during the Roman siege (carried out in a coffin by his students), met Vespasian, and requested "Give me Yavneh and its sages." The escape narrative is aggadic and appears in differing versions (Bavli, Avot DeRabbi Natan 4, Eikhah Rabbah); the historical core — relocation of leadership to Yavneh with Roman acquiescence — is widely accepted as a reconstruction.	rabbinic	★★★☆☆	Gittin 56a–56b
Enacted post-destruction decrees (takanot), including sounding the shofar on Shabbat Rosh Hashanah in the court and taking the lulav seven days, as remembrances of the Temple.	rabbinic	★★★★★	Mishnah Rosh Hashanah 4:1–4 Rosh Hashanah 31b
A tannaitic tradition assigns him a lifespan of 120 years: forty years in business, forty years studying, and forty years teaching. Schematic symmetry shared with the Moshe, Hillel, and Rabbi Akiva traditions in the same passage; a literary pattern rather than a biographical datum.	rabbinic tradition	★★☆☆☆	Sifrei Devarim 357
Later tradition locates his grave in Tiberias, in the compound of the tomb of the Rambam (Maimonides). The identification of the Tiberias grave site is a late tradition with no early rabbinic source; recorded for its significance as a visited site.	tradition	★☆☆☆☆	Later burial tradition (Tiberias, Maimonides tomb compound)

VI. Teachings

39 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Mishnah 5 · Tosefta 5 · Midrash 2 · Bavli 13 · Yerushalmi 4 · Aggadah 10) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

אמר רבן יוחנן בן זכאי×12 אמר רבי יוחנן בן זכאי×10 רבן יוחנן בן זכאי אומר×6 רבן יוחנן בן זכאי אמר×4 רבי יוחנן בן זכאי אומר×1 אמר ר' יוחנן בן זכאי×1 משום רבן יוחנן בן זכאי×1 בשם רבן יוחנן בן זכיי×1 בשם רבי יוחנן בן זכאי×1 רבי יוחנן בן זכאי אמר×1 רבי יוחנן בן זכאי פתח×1

Mishnah Ketubot (2)

Mishnah Ketubot 13:1 אמר רבן יוחנן בן זכאי both dispute tithes
Rabban Yohanan ben Zakkai states a position in a dispute about tithes.

שני דיני גזרות היו בירושלים, אדמון וחנן בן אבישלום. חנן אומר שני דברים, אדמון אומר שבעה. מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, חנן אומר, תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה. נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו, תשבע בתחלה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי, יפה אמר חנן, לא תשבע אלא בסו …
שני דיני גזרות היו בירושלים, אדמון וחנן בן אבישלום. חנן אומר שני דברים, אדמון אומר שבעה. מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, חנן אומר, תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה. נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו, תשבע בתחלה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי, יפה אמר חנן, לא תשבע אלא בסוף:
Mishnah Ketubot 13:2 אמר רבן יוחנן בן זכאי halacha dispute civil law
Rabban Yohanan ben Zakkai states a position in a dispute about civil law.

מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס את אשתו, חנן אומר, אבד את מעותיו. נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו, ישבע כמה הוציא ויטל. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי, יפה אמר חנן, הניח מעותיו על קרן הצבי:

Mishnah Kelim (2)

Mishnah Kelim 2:2 רבן יוחנן בן זכאי אומר halacha dispute ritual purity
Rabban Yohanan ben Zakkai states a position in a dispute about ritual purity.

הדקין שבכלי חרס, וקרקרותיהן, ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין, שעורן, מכדי סיכת קטן ועד לג. מלג ועד סאה, ברביעית. מסאה ועד סאתים, בחצי לג. מסאתים ועד שלש ועד חמש סאין, בלג, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אני איני נותן בהן מדה, אלא, הדקין שבכלי חרס, וקרקרותיהן, ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין, שעורן מכדי סי …
הדקין שבכלי חרס, וקרקרותיהן, ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין, שעורן, מכדי סיכת קטן ועד לג. מלג ועד סאה, ברביעית. מסאה ועד סאתים, בחצי לג. מסאתים ועד שלש ועד חמש סאין, בלג, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אני איני נותן בהן מדה, אלא, הדקין שבכלי חרס, וקרקרותיהן, ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין, שעורן מכדי סיכת קטן ועד קדרות הדקות. מהקדרות הדקות ועד חביות לודיות, ברביעית. מלודיות ועד לחמיות, בחצי לג. מלחמיות ועד חצבים גדולים, בלג. רבן יוחנן בן זכאי אומר, חצבים גדולים, שעורן בשני לגין. הפכים הגלילים והחביונות, שעור קרקרותיהן כל שהן, ואין להם דפנות:
Mishnah Kelim 17:16 אמר רבי יוחנן בן זכאי halacha ruling ritual purity
Rabban Yohanan ben Zakkai gives a ruling concerning ritual purity.

קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות, והאסל שיש בו בית קבול מעות, וקנה של עני שיש בו בית קבול מים, ומקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות, הרי אלו טמאין. ועל כלן אמר רבי יוחנן בן זכאי, אוי לי אם אמר, אוי לי אם לא אמר:

Mishnah Yadayim (1)

Mishnah Yadayim 4:6 אמר רבן יוחנן בן זכאי halacha dialogue ritual purity
Rabban Yohanan ben Zakkai responds in a dialogue about ritual purity.

אומרים צדוקים, קובלין אנו עליכם, פרושים, שאתם אומרים, כתבי הקדש מטמאין את הידים, וספרי הומריס אינו מטמא את הידים. אמר רבן יוחנן בן זכאי, וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד. הרי הם אומרים, עצמות חמור טהורים ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים. אמרו לו, לפי חבתן היא טמאתן, שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרודות. …
אומרים צדוקים, קובלין אנו עליכם, פרושים, שאתם אומרים, כתבי הקדש מטמאין את הידים, וספרי הומריס אינו מטמא את הידים. אמר רבן יוחנן בן זכאי, וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד. הרי הם אומרים, עצמות חמור טהורים ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים. אמרו לו, לפי חבתן היא טמאתן, שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרודות. אמר להם, אף כתבי הקדש לפי חבתן היא טמאתן, וספרי הומריס, שאינן חביבין, אינן מטמאין את הידים:

Tosefta Sotah (1)

Tosefta Sotah 14:1 רבי יוחנן בן זכאי אומר

רבי יוחנן בן זכאי אומר משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה לפי [שאין עגלה ערופה באה אלא על הספק עכשיו רבו ההורגין בגלוי משרבו המנאפין פסקו מי מרים לפי שאין מי מרים באין אלא על הספק עכשיו כבר רבו הרואין בגלוי משרבו בעלי הנאות בא חרון אף לעולם ובטל כבוד תורה משרבו לוחשי לחישות בב"ד נתעותו המעשים ונתקלקלו הד …
רבי יוחנן בן זכאי אומר משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה לפי [שאין עגלה ערופה באה אלא על הספק עכשיו רבו ההורגין בגלוי משרבו המנאפין פסקו מי מרים לפי שאין מי מרים באין אלא על הספק עכשיו כבר רבו הרואין בגלוי משרבו בעלי הנאות בא חרון אף לעולם ובטל כבוד תורה משרבו לוחשי לחישות בב"ד נתעותו המעשים ונתקלקלו הדינין ופסקה השכינה מישראל משרבו רואין לפנים בטל (דברים א':י״ז) לא תכירו פנים במשפט ולא תגורו מפני איש ופרקו מהן עול שמים והמליכו עליהם עול בשר ודם משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים רבה השוחד והוטה המשפט והיו] לאחור ולא לפנים ועליהם נאמר כעל בני שמואל (שמואל א ח':ג') לא הלכו בניו בדרכיו [וגו'] וכי לקחו שוחד ומשפט הטו ר' מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם ר' יהודה אומר מלאי הטילו על בעלי בתים ר"ע אומר [מתנות] נטלו בזרוע ר' יוסי אומר [קופה של מעשרות לקחו] בזרוע אע"פ שלא קלל עלי את שמואל אלא על תנאי ראה האיך דבקה בו משרבו [מקבל אני] טובתך [ומחזיק אני] טובתך רבו איש הישר בעיניו יעשה [וטרחה כל מלכות כולה ואזלא ונוולה ומשרבו איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו וגבוהים הושפלו וטרחה כל מלכות אזלא ונוולה משרבו צרי עין וטורפי טרף הן הן שופכי דמים רבו אומצי הלב וכל אחד ואחד קופץ ידו מחבירו ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט') השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך וגו' משרבו מושכי הרוק נתמעטו התלמידים ובטל כבוד התורה משרבו הולכי אחר בצעם רבו (ישעיהו ה':כ') האומרים לרע טוב ולטוב רע משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע נתמלא כל העולם כולו הוי הוי משרבו היהירים התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים לפי שבדורינו אין רואין אלא לפנים משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים רבו מי מרים אלא שפסקו משרבו זהיהי הלב רבו מחלוקת בישראל והן שופכי דמים משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן הרבו מחלוקת בישראל ונעשית התורה כשתי תורות משרבו מקבלי צדקה מן עובדי כוכבים כביכול שהתחילו] עובדי כוכבים להתמעט וישראל להתרומם <איפכא> ואין נוח בעולם לישראל.

Tosefta Bava Kamma (2)

Tosefta Bava Kamma 7:2 רבן יוחנן בן זכאי אומר

חמשה דברים היה רבן יוחנן בן זכאי אומר כמין חומר מפני מה גלו ישראל לבבל יתר מכל הארצות כולן מפני שבית אברהם אביהם היה משם משלו משל למה הדבר דומה לאשה שקלקלה על בעלה להיכן משלחה לבית אביה בלוחות הראשונות הוא אומר (שמות ל״ב:ט״ז) והלוחות מעשה אלהים המה וגו' ובשניות מעשה משה (שם) והמכתב מכתב אלהים משלו מ …
חמשה דברים היה רבן יוחנן בן זכאי אומר כמין חומר מפני מה גלו ישראל לבבל יתר מכל הארצות כולן מפני שבית אברהם אביהם היה משם משלו משל למה הדבר דומה לאשה שקלקלה על בעלה להיכן משלחה לבית אביה בלוחות הראשונות הוא אומר (שמות ל״ב:ט״ז) והלוחות מעשה אלהים המה וגו' ובשניות מעשה משה (שם) והמכתב מכתב אלהים משלו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שקדש את האשה הוא מביא את הלבלר ואת הקולמוס ואת הדיו ואת השטר ואת העדים קלקלה היא מביאה את הכלרייה שיתן לה המלך כתב הכר יד שלו הרי הוא אומר (ויקרא ד':כ״ב) אשר נשיא יחטא אשרי הדור שהנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו (שמות כ״א:ו') ורצע אדוניו את אזנו במרצע וכי מה נשתנה אוזן יתר לרצוע מכל איבריו לפי ששמעה מהר סיני (ויקרא כ״ה:נ״ה) כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ופרק ממנו עול שמים והמליך עליו עול ב"ו לפיכך אמר הכתוב תבוא אוזן ותרצע שלא שמרה את מה ששמעה ד"א הוא לא רצה להשתעבד לקוניו יבא וישתעבד לבנותיו ואומר (דברים כ״ז:ה') מזבח אבנים לא תניף עליהן ברזל וכי מה ראה הכתוב לפסול את הברזל יתר מכל מיני מתכות מפני שהחרב נעשה ממנו והחרב סימן פורענות והמזבח סימן כפרה מעבירים דבר שסימן פורענות מדבר שסימן כפרה והלא דברים קל וחומר ומה אבנים שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות על שמטילות כפרה בין ישראל לאביהם שבשמים אמר הכתוב לא תניף עליהן ברזל בני תורה שהן כפרה לעולם על אחת כמה וכמה שלא ליגע בהן אחד מכל המזיקין כולן הרי הוא אומר (שם) אבנים שלימות תבנה את מזבח ה' אלהיך אבנים שמטילות שלום והלא דברים ק"ו ומה אבנים שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות על שמטילות שלום בין ישראל לאביהן שבשמים אמר המקום יהיו שלימים לפני בני תורה שהן שלום בעולם על אחת כמה וכמה שיהיו שלימים לפני המקום.
Tosefta Bava Kamma 7:3 רבן יוחנן בן זכאי אומר

שבעה גנבין הן הראשון שבכולן גונב דעת הבריות והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו והמרבה לו בתקרובות ויודע בו שאינו מקבל והמפתח לו חביות שמכורות לחנוני והמעול במדות והמשקר במשקלות והמערב הנורה בתלתן ואת החומץ בשמן אע"פ שאמרו אין השמן מקבל דלים לפיכך מושחין בו את המלכים ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו …
שבעה גנבין הן הראשון שבכולן גונב דעת הבריות והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו והמרבה לו בתקרובות ויודע בו שאינו מקבל והמפתח לו חביות שמכורות לחנוני והמעול במדות והמשקר במשקלות והמערב הנורה בתלתן ואת החומץ בשמן אע"פ שאמרו אין השמן מקבל דלים לפיכך מושחין בו את המלכים ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב שכל הגונב דעת הבריות נקרא גנב שנא' (שמואל ב ט״ו:ו') ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל מי גדול גונב או נגנב הוי אומר נגנב שיודע שנגנב ושותק וכן מצינו כשהיו ישראל עומדין לפני הר סיני בקשו לגנוב דעת העליונה שנאמר (שמות כ״ד:ז') כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע כביכול נגנב הוא להם תלמוד לומר (דברים ה':כ״ו) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו' א"ת שאין הכל גלוי לפניו והלא כבר נאמר (תהילים ע״ח:ל״ו-ל״ז) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו אעפ"כ (שם) והוא רחום יכפר עון וגו' ואומר (משלי כ״ו:כ״ג) כסף סיגים מצופה על חרש שפתים חלקים ולב רע. רבי מאיר אומר בוא וראה כמה חביבה מלאכה לפני מי שאמר והיה העולם שור מפני שבטלו ממלאכתו משלם חמשה שה מפני שאין לו מלאכה משלם ארבעה רבן יוחנן בן זכאי אומר בוא וראה כמה חס המקום על כבוד הבריות שור מפני שמהלך ברגליו משלם חמשה שה מפני שטוענו משלם ארבעה למעלה מהן גנב את האסורין בהנייה שפטור מלשלם. את השטרות ואת הקרקעות ואת ההקדשות אין משלם אלא קרן את הבהמה ואת העופות ואת הכסות ואת הפירות ואת הכלים משלם תשלומי כפל אע"פ שאסור בהנאה יש לו היתר לאחר זמן. הגונב את השור טבחו ומכרו משלם חמשה שה משלם ארבעה שנא' (שמות כ״א:ל״ז) חמשה בקר ישלם תחת השור למעלה מהן הגונב את בן חורין שנידון עליו בנפשו רבי שמעון אומר הרי הוא אומר (משלי כ״ט:כ״ד) חולק עם גנב שונא נפשו וגו' משלו משל למה הדבר דומה לאחד שטוען ויצא מבית חבירו מצאו אחד ואמר לו מה זה פלוני אמר לו טול חלקך ואל תגיד לאחר זמן מצאו בעל גניבה אמר לו משביע אני עליך אם לא ראית אדם שטען כלים ויצא מתוך ביתי אמר לו שבועה שאיני יודע מה אתה סח על זה נאמר חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד אבל המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אע"פ שנקרא גנב זוכה לעצמו שנא' (משלי ו':ל') לא יבוזו לגנב כי יגנוב וגו'. סוף שמתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה לעצמו ומשלם על מה שבידו שנאמר (שם) ונמצא ישלם וגו' ואין שבעתים אלא דברי תורה שנאמר (תהילים י״ב:ז') אמרות ה' אמרות טהורות וגו'.

Tosefta Kelim Metzia (1)

Tosefta Kelim Metzia 7:4 אמר רבן יוחנן בן זכאי

קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות והאסל שיש בו בית קבול מעות וקנה עני שיש בו בית קבול מים ומקל שיש בה בית קבול מזוזה ומרגליות כולו אינו טמא אלא המשמש את הצורך ועל כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אם אומר עכשיו מלמד אני את הרמאין לרמות אם לא אומר עכשיו אני מונע את הת …
קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות והאסל שיש בו בית קבול מעות וקנה עני שיש בו בית קבול מים ומקל שיש בה בית קבול מזוזה ומרגליות כולו אינו טמא אלא המשמש את הצורך ועל כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אם אומר עכשיו מלמד אני את הרמאין לרמות אם לא אומר עכשיו אני מונע את התלמיד ומטמא את הטהרות דבר אחר שלא יהו הרמאין אומרין אין חכמים בקיאין במעשיהן. מפני מה תחתית של צורפי זהבים טמאה מפני שמכניס לתוכה גרוטאות ושל נפחין הרי זו טהורה ואם התקינה להיות מכניס לתוכה גרוטאות ושל נפחין הרי זו טהורה ואם התקינה להיות מכניס לתוכה גרוטאות <הכל מודין> שהיא טמאה. משחזת שיש בה בית קבול שמן ופנקס שיש בה בית קבול שעוה כולן אין טמא אלא המשמש את הצורך. מחצלת מאימתי מקבלת טומאה משיחסם ויקנב ר' יהודה אומר משיקשר ראשי המעדנין שלא היו דבלולין יוצאין הימנה כל שלצורך המעדנין טמאה כל שלא לצורך המעדנין טהורה. שפופרת [הקנה] מאימתי מקבלת טומאה משיחסם ויקנב ר' יהודה אומר משיוציא את הזכר מתוכה הקרן מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה רבן שמעון בן גמליאל אומר משיוציא את הזכר מתוכה. הקרויה. מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה רבן שמעון בן גמליאל אומר משיוציא את בני מעיין מתוכה וכולן שמצאן חתוכין ומנוקבין טמאין מצא גולמיהן טהורין בידוע שאינן כלים.

Tosefta Parah (1)

Tosefta Parah 10:2 רבן יוחנן בן זכאי אמר

כל הראוי ליטמא טמא מת אפילו טמא מדף וכל שאינו מדף בתרומה אינו מדף לחטאת ולא חדשו טומאה בחטאת. ר"א בן שמעיה איש כפר עותני שהיה בידו לגין מלא מי חטאת והגיף את הדלת שמפתח טמא טמא מת תלויה בה ובא ושאל את רבן יוחנן בן זכאי ואמר לו שמעיה צא והזה את מימיך. ור' יהושע אומר אפילו טהור יש לו מדף. ומעשה ברבי יש …
כל הראוי ליטמא טמא מת אפילו טמא מדף וכל שאינו מדף בתרומה אינו מדף לחטאת ולא חדשו טומאה בחטאת. ר"א בן שמעיה איש כפר עותני שהיה בידו לגין מלא מי חטאת והגיף את הדלת שמפתח טמא טמא מת תלויה בה ובא ושאל את רבן יוחנן בן זכאי ואמר לו שמעיה צא והזה את מימיך. ור' יהושע אומר אפילו טהור יש לו מדף. ומעשה ברבי ישמעאל שהיה מהלך אחר ר' יהושע אמר לו הטהור לחטאת שהסיט את המפתח שהוא טהור לתרומה מהו טמא או טהור אמר לו למה אמר לו שמא היתה טומאה ישנה או שמא ישכח ויסיט את הדבר טמא השיאו לדבר אחר א"ל <ר'> ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודך אמר לו טובים דודיך מיין אמר לו אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו לריח שמניך טובים וחכ"א הטמא מדף והטהור אינו מדף. שאמר טמא טמא מת ולא מדף רבי אומר טהור לחטאת שהסיט את רוקו ואת מימי רגליו של טהור לתרומה טמא הסיט את דמו הרי זה טהור הסיט את השרץ ואת הנבלה ואת שכבת זרע ר' אליעזר מטהר ור' יהושע מטמא.

Sifra (2)

Sifra, Kedoshim, Chapter 11 8 רבן יוחנן בן זכאי אומר

הוספה: [ח] רבן יוחנן בן זכאי אומר, הרי הוא אומר "אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלקיך" – אבנים המטילות שלום. והרי הדברים קל וחמר: ומה אם אבנים – שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות – על ידי שמטילות שלום בין ישראל לאביהן שבשמים אמר הכתוב "לא תניף עליהם ברזל", אדם שמטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למש …
הוספה: [ח] רבן יוחנן בן זכאי אומר, הרי הוא אומר "אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלקיך" – אבנים המטילות שלום. והרי הדברים קל וחמר: ומה אם אבנים – שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות – על ידי שמטילות שלום בין ישראל לאביהן שבשמים אמר הכתוב "לא תניף עליהם ברזל", אדם שמטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין עיר לעיר, ובין מדינה למדינה, ובין אומה לחברתה על אחת כמה וכמה שלא תבואהו הפורעניות!
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 5 1 אמר ר' יוחנן בן זכאי

[א] "אשר נשיא יחטא" – אמר ר' יוחנן בן זכאי, אשרי הדור שהנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו. אם על שגגתו מביא חטאת, צריך לומר מהו על זדונו. אם נשיא שלו מביא חטאת, צריך לומר מהו הדיוט. "נשיא" – יכול נשיא שבט כנחשון? תלמוד לומר "ועשה אחת מכל מצו‍ת השם אלקיו" ולהלן הוא אומר (דברים יז, יט) "למען ילמד ליראה את ה …
[א] "אשר נשיא יחטא" – אמר ר' יוחנן בן זכאי, אשרי הדור שהנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו. אם על שגגתו מביא חטאת, צריך לומר מהו על זדונו. אם נשיא שלו מביא חטאת, צריך לומר מהו הדיוט. "נשיא" – יכול נשיא שבט כנחשון? תלמוד לומר "ועשה אחת מכל מצו‍ת השם אלקיו" ולהלן הוא אומר (דברים יז, יט) "למען ילמד ליראה את השם אלקיו". מה אמור להלן – נשיא שאין על גביו אלא ה' אלקיו, אף נשיא האמור כאן – שאין על גביו אלא ה' אלקיו.

Berakhot (1)

Berakhot 34b אמר רבי יוחנן בן זכאי halacha dialogue study
Rabban Yohanan ben Zakkai responds in a dialogue about study.

ושוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל רבי יוחנן בן זכאי, וחלה בנו של רבי יוחנן בן זכאי. אמר לו: חנינא בני, בקש עליו רחמים ויחיה. הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים, וחיה. אמר רבי יוחנן בן זכאי: אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו — לא היו משגיחים עליו. אמרה לו אשתו: וכי חני …
ושוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל רבי יוחנן בן זכאי, וחלה בנו של רבי יוחנן בן זכאי. אמר לו: חנינא בני, בקש עליו רחמים ויחיה. הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים, וחיה. אמר רבי יוחנן בן זכאי: אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו — לא היו משגיחים עליו. אמרה לו אשתו: וכי חנינא גדול ממך? אמר לה: לאו, אלא הוא דומה כעבד לפני המלך, ואני דומה כשר לפני המלך.

Shabbat (1)

Shabbat 153a אמר רבי יוחנן בן זכאי aggada maxim dietary law
Rabban Yohanan ben Zakkai teaches a maxim about dietary law.

אמר רבי יוחנן בן זכאי: משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה, ולא קבע להם זמן. פיקחין שבהן קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך, אמרו: כלום חסר לבית המלך? טיפשין שבהן הלכו למלאכתן, אמרו: כלום יש סעודה בלא טורח?

Pesachim (1)

Pesachim 94a אמר רבן יוחנן בן זכאי aggada maxim repentance
Rabban Yohanan ben Zakkai teaches a maxim about repentance.

תא שמע, דאמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר ״אעלה על במתי עב אדמה לעליון״, יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע,

Sukkah (1)

Sukkah 32b משום רבן יוחנן בן זכאי both ruling sacrifices
Rabban Yohanan ben Zakkai gives a ruling concerning sacrifices.

אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגיא בן הנם, ועולה עשן מביניהם. וזהו ששנינו: ציני הר הברזל כשרות, וזו היא פתחה של גיהנם.

Chagigah (2)

Chagigah 5a אמר רבי יוחנן בן זכאי aggada maxim scripture
Rabban Yohanan ben Zakkai teaches a maxim about scripture.

אמר רבי יוחנן בן זכאי: אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות כחמורות.
Chagigah 13a אמר רבן יוחנן בן זכאי aggada maxim repentance
Rabban Yohanan ben Zakkai teaches a maxim about repentance.

עד כאן יש לך רשות לדבר, מכאן ואילך — אין לך רשות לדבר, שכן כתוב בספר בן סירא: ״במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור. במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות״. תניא, אמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר ״אעלה על במתי עב אדמה לעליון״ — יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע, …
עד כאן יש לך רשות לדבר, מכאן ואילך — אין לך רשות לדבר, שכן כתוב בספר בן סירא: ״במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור. במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות״. תניא, אמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר ״אעלה על במתי עב אדמה לעליון״ — יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע, בן בנו של נמרוד הרשע, שהמריד כל העולם כולו עליו במלכותו —

Ketubot (3)

Ketubot 66b רבן יוחנן בן זכאי אמר aggada dialogue study
Rabban Yohanan ben Zakkai responds in a dialogue about study.

אמרה לו: רבי, זכור אתה כשחתמת על כתובתי? אמר להן לתלמידיו: זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו, והייתי קורא בה: אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה, חוץ משל חמיה. בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר: אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום, מוסרן ביד אומה שפ …
אמרה לו: רבי, זכור אתה כשחתמת על כתובתי? אמר להן לתלמידיו: זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו, והייתי קורא בה: אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה, חוץ משל חמיה. בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר: אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום, מוסרן ביד אומה שפלה. ולא ביד אומה שפלה, אלא ביד בהמתן של אומה שפלה.
Ketubot 105a אמר רבן יוחנן בן זכאי halacha dispute tithes
Rabban Yohanan ben Zakkai states a position in a dispute about tithes.

תשבע בסוף, ולא תשבע בתחלה. נחלקו עליו בני כהנים גדולים, ואמרו: תשבע בתחלה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן, לא תשבע אלא בסוף.
Ketubot 107b אמר רבי יוחנן בן זכאי aggada dispute civil law
Rabban Yohanan ben Zakkai states a position in a dispute about civil law.

נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו: ישבע כמה הוציא ויטול. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבי יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן, הניח מעותיו על קרן הצבי.

Nedarim (1)

Nedarim 33b אמר רבי יוחנן בן זכאי aggada dispute civil law
Rabban Yohanan ben Zakkai states a position in a dispute about civil law.

נחלקו עליו בני כהנים גדולים, ואמרו: ישבע כמה הוציא, ויטול. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבי יוחנן בן זכאי: יפה אמר חנן, הניח מעותיו על קרן הצבי.

Bava Kamma (1)

Bava Kamma 79b אמר רבן יוחנן בן זכאי aggada maxim civil law
Rabban Yohanan ben Zakkai teaches a maxim about civil law.

אמר רבן יוחנן בן זכאי, בא וראה כמה גדול כבוד הבריות: שור, שהלך ברגליו – חמשה; שה, שהרכיבו על כתיפו – ארבעה.

Bava Batra (1)

Bava Batra 89b אמר רבן יוחנן בן זכאי aggada maxim study
Rabban Yohanan ben Zakkai teaches a maxim about study.

על כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי: אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר; אם אומר – שמא ילמדו הרמאין, ואם לא אומר – שמא יאמרו הרמאין: אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו. איבעיא להו: אמרה, או לא אמרה? אמר רב שמואל בר רב יצחק: אמרה – ומהאי קרא אמרה: ״כי ישרים דרכי ה', וצדקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם״.

Horayot (1)

Horayot 10b אמר רבי יוחנן בן זכאי halacha ruling sacrifices
Rabban Yohanan ben Zakkai gives a ruling concerning sacrifices.

תנו רבנן: ״אשר נשיא יחטא״, אמר רבי יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו. אם נשיא שלו מביא קרבן, צריך אתה לומר מהו הדיוט! ואם על שגגתו מביא קרבן, צריך אתה לומר מהו זדונו!

Jerusalem Talmud Shekalim (1)

Jerusalem Talmud Shekalim 2:3:5 בשם רבן יוחנן בן זכיי

כתיב זה יתנו כל העובר על הפקודים וגו'. רבי יודה ורבי נחמיה. חד אמר. לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל. וחרנה אמר. לפי שחטאו בשש שעות יתנו מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין. רבי יהושע בירבי נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכיי. לפי שעיברו על עשרת הדיברות יהא נותן כל אחד ואחד עשרת גרה. רבי ברכיה רבי לוי בשם רבי …
כתיב זה יתנו כל העובר על הפקודים וגו'. רבי יודה ורבי נחמיה. חד אמר. לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל. וחרנה אמר. לפי שחטאו בשש שעות יתנו מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין. רבי יהושע בירבי נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכיי. לפי שעיברו על עשרת הדיברות יהא נותן כל אחד ואחד עשרת גרה. רבי ברכיה רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש. לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף יהא כל אחד ואחד [פודה את] בנו בכורו בעשרים כסף. רבי פינחס בשם רבי לוי. לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהן טבע לפיכך יהא כל אחד ואחד נותן שקלו טבע.

Jerusalem Talmud Ketubot (2)

Jerusalem Talmud Ketubot 13:1:1 אמר רבן יוחנן בן זכאי

משנה: שני דייני גזילות היו בירושלם אדמון וחנן בן אבשלום. חנן אומר שני דברים אדמון אומר שבעה. מי שהלך לו למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אמר תישבע בסוף ולא תישבע בתחילה. נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תישבע בתחילה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהן. אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן לא תישבע …
משנה: שני דייני גזילות היו בירושלם אדמון וחנן בן אבשלום. חנן אומר שני דברים אדמון אומר שבעה. מי שהלך לו למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אמר תישבע בסוף ולא תישבע בתחילה. נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תישבע בתחילה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהן. אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן לא תישבע אלא לבסוף.
Jerusalem Talmud Ketubot 13:2:1 אמר רבן יוחנן בן זכאי

משנה: מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו חנן אמר איבד את מעותיו. נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהן. אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי.

Jerusalem Talmud Horayot (1)

Jerusalem Talmud Horayot 3:2:18 אמר רבן יוחנן בן זכאי

אשר נשיא יחטא. אמר רבן יוחנן בן זכאי. אשרי שהנשיא שלו מביא חטאת. על שגגתו הוא מביא לא כל שכן על זדונו. נשיא שלו מביא חטאת. לא כל שכן ההדיוט.

Bereshit Rabbah (2)

Bereshit Rabbah 19:6 בשם רבי יוחנן בן זכאי

ותפקחנה עיני שניהם (בראשית ג, ז), וכי סומים היו, רבי יודן בשם רבי יוחנן בן זכאי ורבי ברכיה בשם רבי עקיבא אמר, משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג, והיה לפניו קפה מלאה כוסות ודיטרוטין, ותפשם במקלו ושברן, עמד ותפשו, אמר ליה ידע אנא דלית אנא מהני ממך כלום, אלא בוא ואראה לך כמה טובות אבדת, כך הראה ל …
ותפקחנה עיני שניהם (בראשית ג, ז), וכי סומים היו, רבי יודן בשם רבי יוחנן בן זכאי ורבי ברכיה בשם רבי עקיבא אמר, משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג, והיה לפניו קפה מלאה כוסות ודיטרוטין, ותפשם במקלו ושברן, עמד ותפשו, אמר ליה ידע אנא דלית אנא מהני ממך כלום, אלא בוא ואראה לך כמה טובות אבדת, כך הראה להן כמה דורות אבדו. (בראשית ג, ז): וידעו כי עירמם הם, אפלו מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלו הימנה. (בראשית ג, ז): ויתפרו עלה תאנה, אמר רבי שמעון בן יוחאי עלה שהביאו תואנה לעולם, ואמר רבי יצחק קלקלת עובדך סב חוט וחייט. ויעשו להם חגרת (בראשית ג, ז), אמר רבי אבא בר כהנא חגורה אין כתיב כאן, אלא חגרת, חגורי חגורות, אסטכיון, גליון, סדינים, כשם שעושים לאיש כך עושין לאשה, צלצלין, קולסין, סכנין.
Bereshit Rabbah 32:5 אמר רבי יוחנן בן זכאי

כי לימים עוד שבעה וגו' (בראשית ז, ד), אמר רבי שמעון בן יוחאי הן עברו על התורה שנתנה לארבעים יום, לפיכך (בראשית ז, ד): ארבעים יום וארבעים לילה. אמר רבי יוחנן בן זכאי הם קלקלו את הצורה שנתנה לארבעים יום, לפיכך ארבעים יום וארבעים לילה. (בראשית ז, ד): ומחיתי את כל היקום, רבי ברכיה אמר קיומיה, רבי אבון א …
כי לימים עוד שבעה וגו' (בראשית ז, ד), אמר רבי שמעון בן יוחאי הן עברו על התורה שנתנה לארבעים יום, לפיכך (בראשית ז, ד): ארבעים יום וארבעים לילה. אמר רבי יוחנן בן זכאי הם קלקלו את הצורה שנתנה לארבעים יום, לפיכך ארבעים יום וארבעים לילה. (בראשית ז, ד): ומחיתי את כל היקום, רבי ברכיה אמר קיומיה, רבי אבון אמר יקומיניה. רבי לוי בשם ריש לקיש אמר זה קין היה תלוי ברפיון, ובא מבול ושטפו, שנאמר (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום. (בראשית ז, ה): ויעש נח ככל אשר צוהו ה', זה שכון לכנוס בהמה חיה ועוף.

Eikhah Rabbah (1)

Eikhah Rabbah 1:31 רבן יוחנן בן זכאי אמר

היו צריה לראש, אמר רבי הלל ברבי ברכיה כל מי שבא להצר לישראל נעשה ראש, מה טעם היו צריה לראש. את מוצא עד שלא חרבה ירושלים לא היתה מדינה חשובה כלום, משחרבה ירושלים נעשה קסרין מטריפולין ותנופילי. דבר אחר, היו צריה לראש, זה נבוכדנצר. איביה שלו, זה נבוזראדן. דבר אחר, היו צריה לראש, זה אספסיאנוס. איביה שלו …
היו צריה לראש, אמר רבי הלל ברבי ברכיה כל מי שבא להצר לישראל נעשה ראש, מה טעם היו צריה לראש. את מוצא עד שלא חרבה ירושלים לא היתה מדינה חשובה כלום, משחרבה ירושלים נעשה קסרין מטריפולין ותנופילי. דבר אחר, היו צריה לראש, זה נבוכדנצר. איביה שלו, זה נבוזראדן. דבר אחר, היו צריה לראש, זה אספסיאנוס. איביה שלו, זה טיטוס, שלש שנים ומחצה הקיף אספסיאנוס את ירושלים, והיו עמו ארבעה דכסין, דכס דערביא, דכס דאפריקא, דכס דאלכסנדריא, דכס דפלסטיני. דכס דערביא תרין אמורין, חד אמר קילוס שמיה, וחד אמר פנגר שמיה. והוון בירושלם ארבעה בוליטין, בן ציצית, ובן גוריון, ובן נקדימון, ובן כלבא שבוע. וכל אחד ואחד יכול לספק מזונות של מדינה עשר שנים, והיה שם בן בטיח בן אחותו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה ממנה על האוצרות, ואוקיד כל אוצריא, שמע רבן יוחנן בן זכאי אמר וי, אזלין אמרון לבן בטיח אמר חביבך וי. שלח ואתיה, אמר לו למה אמרת וי, אמר לו לא אמרתי וי, אלא וה אמרי. אמר לו וה אמרת, ולמה אמרת וה. אמר ליה דאוקדת כל אוצריא, ואמרתי דכל זמן דאוצריא קימין לא יהיבין גשמיהון למעבד קרבא. בין וי לוה נמלט רבן יוחנן בן זכאי, וקרא עליו (קהלת ז, יב): ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. לאחר שלשה ימים יצא רבן יוחנן בן זכאי לטיל בשוק, וראה אותם ששולקין תבן ושותין מימיו, אמר בני אדם ששולקין תבן ושותין מימיו יכולין לעמד בחיילותיו של אספסיאנוס, אמר כל סמא דמילתא ניפוק לי מהכא, שלח ואמר לבן בטיח אפקוני מהכא, אמר ליה עבדינן בינינן דלא יפוק בר נש מהכא אלא דמית. אמר אפקוני בדמות דמית. טען רבי אליעזר ברישיה, ורבי יהושע ברגליה, ובן בטיח מהלך קומוי. מן דמטון בעון מודקריניה, אמר להו בן בטיח כך אתם רוצים, שיהיו אומרין מת רבן ודקרוהו. כיון דאמר להו כך שבקוניה. מן דנפקין מן פילי, טענוניה ויהבוניה בחד בית עולם וחזרו למדינה. נפק רבן יוחנן בן זכאי לטייל בחיילותיו של אספסיאנוס, אמר לון אן הוא מלכא, אזלון ואמרו לאספסיאנוס, חד יהודי בעי למישאל בשלמך, אמר להון ייתי, מן דאתא אמר ליה וביבא מארי אפלטור. אמר ליה שאילא דמלך שאילת בי ואנא לית אנא מליך, וכדו שמע מלכא וקטיל לההוא גברא. אמר ליה אם לית את מלך סוף את מליך, דלית הדין ביתא חריב אלא על ידי מלך, שנאמר (ישעיה י, לד): והלבנון באדיר יפול. נסבוניה ויהבוניה לגיו מן שבעה קנקלין, והוון שאילין ליה כמה שעין בליליא ואמר להון, כמה שעין ביממא ואמר להון. מנן הוה ידע רבן יוחנן בן זכאי, מפשוטיה. לבתר תלתא יומין אזל אספסיאנוס מסחי בהדא גפנא, מן דסחא ולבש חד מסן דידיה אתת בשורה ובשרוהו מית נירון ואמליכוניה בני רומי, בעי למלבש חד מסן חורן ולא עליל. שלח ואתיוה לרבן יוחנן בן זכאי, ואמר ליה לית את אמר לי כל אילין יומיא הוינא לביש תרין מסאני והוון עללין בי, וכדו חד עליל וחד לא עליל. אמר ליה בשורתא טבתא איתבשרת, דכתיב (משלי טו, ל): ושמועה טובה תדשן עצם, אמר לו מה נעביד דאיעיל, אמר לו מי אית לך בר נש דסנאית ליה או דחב לך, יעברוניה קמך ובשרך שחי, דכתיב (משלי יז, כב): ורוח נכאה תיבש גרם. התחילו מושלין לפניו משלות, חבית שקנן נחש בתוכה כיצד עושין לו, אמר להם מביאין חובר וחוברין את הנחש ומניחין את החבית. אמר פנגר הורגין את הנחש ושוברין את החבית. מגדל שקנן בו נחש כיצד עושין, אמר להם מביאין חובר וחוברין את הנחש ומניחין את המגדל, אמר פנגר הורגין את הנחש ושורפין את המגדל. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לפנגר כל מגיריא דעבדין בישא למגיריהון עבדין, עד דלית את מליף סניגוריא את מליף עלן קטיגוריא. אמר ליה לטיבותכון אנא בעי, דכל זמן דהדין ביתא קיים מלכוותא מתגרין בכון, אין איחרוב הדין ביתא לית מלכוותא מתגרין בכון, אמר לו רבן יוחנן הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות. אמר ליה אספסיאנוס לרבן יוחנן בן זכאי שאל לי שאלה ואנא עביד, אמר ליה אנא בעי דתירפי הדא מדינתא ותיזיל לך. אמר ליה כלום אמליכוני בני רומי דנרפי להדא מדינתא. שאל לי שאלתא ואנא עביד. אמר לו בעי אנא דתרפי לפילי מערבאה דהיא אזלא ללוד, דכל בר דנפיק עד ארבעה שעין יהא לשיזבא. מן דכבשה אמר לו אי אית לך דרחים לך, או בר נש דאת קריב ליה, שלח ואיתיה עד דלא ייעלון אכלוסיא. שלח לרבי אליעזר ולרבי יהושע לאפוקי לרבי צדוק, אזלין ואשכחוניה בבבא דמדינה, מן דאתא קם מן קומוי רבן יוחנן, אמר ליה אספסיאנוס מן קדם הדין סבא צותרא את קאים. אמר לך חייך אי הוה חד דכוותיה והוה עמך אכלוסין בכיפלא לא הוית יכיל כביש. אמר לו מה חייליה, אמר ליה דאכיל חד גמזוז ופשיט עלוהי מאה פרקין. אמר ליה למה חשיך כן, אמר ליה מן חיליהון דצומייא ותעניתיא. שלח ואייתי אסוותא והוו מוכלין ליה ציבחר ציבחר, ומשקין ליה ציבחר ציבחר, עד דהדר גופיה עלוי. אמר ליה אלעזר בריה, אבא הב להו אגרייהו בעלמא הדין, דלא תיהוי להו זכותא עמך בעלמא דאתי, ויהב להו הדין חושבנא דאצבע, והדין קרצטיונא. מן דכבשה פליג ארבע טכסייא לארבעה דוכסייא, וסליק פילי מערבאה לפנגר, וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם, למה ששכינה במערב. אינון אחרובו דידהון הוא לא אחריב דידיה, שלח ואתייה, אמר לו למה לא אחרבת דידך, אמר ליה חייך לשבחא דמלכותא עבדית, דאלו חרבתיה לא הות ידעת בריה מה חרבת, וכדו יחזין בריאתא, אמרין חזו חיליה דאספסיאנוס מה אחרב. אמר לו דייך דטבאות אמרת, אלא מן בגין דעברת על קלוונין דידי, יסק ההוא גברא לרישיה דאיגרה ויטרף גרמיה, אי חיי חיי ואי מות ימות, סליק וטרף גרמיה ומית, ופגעה בו קללה של רבן יוחנן בן זכאי.

Kohelet Rabbah (3)

Kohelet Rabbah 6:1:1 אמר רבי יוחנן בן זכאי

יש רעה אשר ראיתי תחת השמש, אמר רבי שמואל בר אמי, זו מחשבתן של רמאין, כגון המערב מים ביין, מי בלקיא בשמן, מי מאיס בדבש, חלב חמור בקטף, קומוס במור, עלי גפנים בפליון, סקרא בציר, כרשנים בפלפלין, קנה מאזנים ארך מצד זה וקצר מצד זה. ועל כלן אמר רבי יוחנן בן זכאי אוי לי אם אמר אוי לי אם לא אמר, אם אמר שמא י …
יש רעה אשר ראיתי תחת השמש, אמר רבי שמואל בר אמי, זו מחשבתן של רמאין, כגון המערב מים ביין, מי בלקיא בשמן, מי מאיס בדבש, חלב חמור בקטף, קומוס במור, עלי גפנים בפליון, סקרא בציר, כרשנים בפלפלין, קנה מאזנים ארך מצד זה וקצר מצד זה. ועל כלן אמר רבי יוחנן בן זכאי אוי לי אם אמר אוי לי אם לא אמר, אם אמר שמא ילמדו הרמאין, אם לא אמר שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו, סוף סוף אמרו (הושע יד, י): כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם.
Kohelet Rabbah 7:11:1 רבי יוחנן בן זכאי אמר

טובה חכמה עם נחלה, טובה חכמה כשהיא נחלה דבר אחר, טובה חכמה, כשיש עמה נחלה, דתנינן תמן באבות רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'. דבר אחר, טובה חכמה, טובה חכמתו של משה, שנאמר (משלי כא, כב): עיר גברים עלה חכם. עם נחלה, שהנחיל תורתו לישראל. דבר אחר, טובה חכמה, זו חכמתו …
טובה חכמה עם נחלה, טובה חכמה כשהיא נחלה דבר אחר, טובה חכמה, כשיש עמה נחלה, דתנינן תמן באבות רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'. דבר אחר, טובה חכמה, טובה חכמתו של משה, שנאמר (משלי כא, כב): עיר גברים עלה חכם. עם נחלה, שהנחיל תורתו לישראל. דבר אחר, טובה חכמה, זו חכמתו של בצלאל, שהנחיל ארון לישראל, ובשעה שאמר לו משה עשה ארון וכלים ומשכן, אמר לו בצלאל משה רבנו מביאין את הכלים ומעמידין אותם באויר, בתחלה יעשה המשכן, ואחר כך יעשה הארון. אמר לו משה שמא בצל אל היית יושב וידעת בתחלה (שמות כה, י): ועשו ארון, ואחר כך (שמות כו, א): ואת המשכן תעשה, הוי: טובה חכמה עם נחלה, טובה חכמה של בצלאל, עם נחלה, שהנחיל ארון לישראל. דבר אחר, טובה חכמה של יהושע, עם נחלה, שהנחיל את הארץ. ויתר לראי השמש. דבר אחר, טובה חכמה, שיש עמה זכות אבות. אשרי שזכות אבותיו עומדת ומאירה לו. רבי אחא בשם רבי תנחום למד אדם ולמד ושמר ועשה והיתה ספיקא בידו להחזיק ולא החזיק, הרי הוא בכלל (דברים כז, כו): ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. למד ולא למד, לא שמר ולא עשה ולא היתה ספיקא בידו להחזיק והחזיק, הרי הוא בכלל: ברוך אשר יקים, כי כל ארור מכלל ברוך. רבי הונא אמר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל וחפה לבעלי מצוות אצל בעלי תורה, מאי טעמא, כי בצל החכמה בצל הכסף. שלש מאות נזירין עלו להקריב תשע מאות קרבנין בימי שמעון בן שטח, מאה וחמשים מצא להם פתח, ומאה וחמשים לא מצא להם פתח. סליק שמעון בן שטח לגבי ינאי מלכא אמר ליה שלש מאות נזירין סלקין בעיין למקרבא תשע מאות קורבנין ולית להון, אלא הב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי ויזלון ויקרבון, יהב להון ינאי פלגא ואזלון וקרבון, אתון אמרין לישן דביש לינאי מלכא על שמעון בן שטח, אמרין לינאי מלכא תהוי ידיע כל מה דאקריבינון מן דידך הוה, ברם שמעון בן שטח לא יהב כלום מן דידיה. שמעיניה וכעס על שמעון בן שטח, ושמע שמעון בן שטח וערק. בתר יומין הוו תמן בר נש רברבין מן מלכותא דפרס הוון יתבין על פתוריה דינאי מלכא, מן דאכלין אמרין לינאי מרי מלכא נהירין אנן דהוה הכא חד סב והוה אמר לן מילי דאוריתא, אמר לשלמתו אחתיה, אינתתיה דינאי, שלחי ואייתי, אמר ליה הב לי מילא ושלח ליה עזקתך והוא אתי, יהב לה מילא ואתא, מן דאתא יתיב ליה בין מלכא למלכתא, אמר ליה למה ערקת, אמר ליה שמעית דאת כעיס עלי, וצרת לי בגינך דלא תקטלנני וערקית, והדין קרייה קיימת, דכתיב (ישעיה כו, כ): חבי כמעט רגע עד יעבר זעם, אמר ליה ולמה אפלית בי, אמר ליה חס ושלום לא אפלית בך, אלא את מן ממונך ואנא מן אורייתי, דכתיב: כי בצל החכמה בצל הכסף. אמר ליה ולמה יתבת בין מלכא למלכתא, אמר ליה דהכין כתיב בספריה דבן סירא, סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך. אמר ליה חמית מן מה אנא מוקיר לך, אמר ליה לית את מוקיר אלא אורייתי היא מוקרא לי, דכתיב (משלי ד, ח): סלסלה ותרוממך אמר לון מזגין ליה כסא דיבריך, אמר מה איבריך, נימר ברוך שאכל ינאי משלו, אמר ליה את כדון את בקשיותך, לא שמעית מן יומא ינאי בברכתא, אמר ומה אית לי למימר ברוך שאכלנו, ולא אכלתי. אמר להו אייתי ליה דייכול, מן דאכל אמר שאכלנו משלו. אמר רבי יוחנן וחלוקין חבריו על שמעון בן שטח, רבי אבין אמר על השניה, ורבי ירמיה אמר על הראשונה, ומחליפין שיטתיה דרבי ירמיה, תמן פשיטא ליה והכא צריכה ליה, תמן פשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל, והכא צריכה ליה כרבנן, דתני עלה והסב וטבל עמהן אף על פי שלא אכל עמהן כזית דגן מזמנין עליו, דברי חכמים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי איסי אמר לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן. תני שנים שאכלו דגן ואחד שאכל חוץ מדגן מצטרף, כמאן דתנינן כרבן שמעון בן גמליאל. שלשה בליוטין היו בירושלים, בן ציצית הכסת, ונקדימון בן גוריון, ובן כלבא שבוע, וכל חד וחד היה יכול לספק ולפרנס למדינה עשר שנים, והיה שם בן בטיח בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי, והיה ממנה על האוצרות, ראש קסרין שבירושלים, ועמד ושרף את האוצרות, שמע רבי יוחנן בן זכאי אמר ווי, אזלין ואמרין לבן בטיח חביבך אמר ווי ווי. שלח ואייתיתיה, אמר ליה למה את אמרת ווי, אמר ליה לא אמרית ווי אלא וה אמרית, שכל זמן שהאוצרות יקרין קיימין לא יהבין גרמיהון למעבד קרבא. בין ווי לוה נמלט רבי יוחנן, וקרון עליה ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. ומעשה ברבי יוחנן שאחזו בולמוס והלך לאימוניס, וישב לו למזרחה של תאנה ונתרפא, אמרין ליה הדא מנא לך, אמר לון מן דוד, דכתיב (שמואל א ל, יב): ויתנו לו פלח דבלה, וקרון עליה ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. רבי יוסי בר יאסין הוה אתי באלפא ואתי מן טרסים ואמר ליה טליא אנא צריך למיחת, אמר ליה לא תיחות לימא דימא סכנתא, אמר ליה בעי אנא למיקרי קריאת שמע, אמר ליה קרי. אמר ליה בעי אנא למיכל, אמר ליה אכל. כיון דאתון ללמן אמר ליה אסור אתה עד שתטבל, וקרא עליה ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. רבי מאיר הוה מתבעי למלכותא וערק, עבר על חנותא דארמיין ואשכח יתהון יתיבין אכלון מן ההוא מינא, חמון יתיה אמרין הוא הוא, לית הוא הוא, אמרין אם הוא הוא, אנן כרזין ליה אין אתי אכיל עמן, והוה צבע חדא אצבעותיה בדמה דחזיר, ויהב אצבעותיה אוחרי בפומיה, טמש הא ומתק הא. אמרין דין לדין אלו הוה רבי מאיר לא הוה עביד כן, שבקוניה וערק, וקרא עליה ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. רבי הוה דמיך בצפורין ואמרין ציפוראי כל דאתא ואמר דמך רבי אנן קטלין ליה. אזל בר קפרא ועלל בכוותא ואדיק ליה ורישיה מיכרך ומניה בזיעין, אמר אחינו בני ידעיה שמעוני שמעוני, אראלים ומצוקים אחזו ידן בלוחות הברית, גברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות. אמרין ליה דמך רבי, ואמר להו אתון אמריתון אנא לא אמינא, ולמה לא אמר, דכתיב (משלי י, יח): ומוציא דבה הוא כסיל. קרעון מניהון עד דאזל קליה דקריעה עד גופתתא, מהלך שלשה מילין, וקרא עליה: ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. רבי נחמיה בשם רבי מנא מעשה נסים נעשו באותו היום, ערב שבת היה ואיתכנשין כל קרייתא להספידא דרבי, אשרוניה בתמני עשר כנישתא, ואובלוניה לבית שערים, ותלא לון יומא עד דמטא כל חד וחד מישראל לביתו ומדליק לו את הנר, וצולה לו דג, וממלא לו חבית מים, עד שעשה האחרון שבהן שקעה החמה וקרא הגבר, שרון מצוקין אמרין ווי דחללינן שבתא, יצתה בת קול ואמרה כל מי שלא נתעצל בהספדו של רבי מזמן לחיי העולם הבא, בר מן קצרה דהוה תמן ולא אתא, כיון דשמע כן סלק וטלק גרמיה מן איגרא ונפל ומת. יצתה בת קול ואמרה אף לאגרא קצרא מזמן לחיי העולם הבא.
Kohelet Rabbah 9:8:1 אמר רבי יוחנן בן זכאי

בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר, אמר רבי יוחנן בן זכאי, אם בבגדים לבנים הכתוב מדבר, כמה בגדים לבנים יש להם לאמות העולם. ואם בשמנים טובים הכתוב מדבר, כמה שמנים טובים יש לאמות העולם. הא אינו מדבר אלא במצות ומעשים טובים ובתורה. רבי יהודה הנשיא משלו משל למה הדבר דומה למלך שעשה סעודה וזמן אצ …
בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר, אמר רבי יוחנן בן זכאי, אם בבגדים לבנים הכתוב מדבר, כמה בגדים לבנים יש להם לאמות העולם. ואם בשמנים טובים הכתוב מדבר, כמה שמנים טובים יש לאמות העולם. הא אינו מדבר אלא במצות ומעשים טובים ובתורה. רבי יהודה הנשיא משלו משל למה הדבר דומה למלך שעשה סעודה וזמן אצלו אורחים, אמר להם לכו ורחצו וגהצו וסכו ורחצו בגדיכם והתקינו עצמכם לסעודה, ולא קבע להם זמן אימתי יבואו לסעודה, והיו הפקחין מטילין על פתח פלטין של מלך, אמרין כלום פלטין של מלך חסר כלום. הטפשין שבהן לא השגיחו ולא הקפידו על דבר המלך, אמרו שסופנו להרגיש בסעודת המלך, כלום יש סעודה שאין בה הטרח וחברה אלו לאלו. והלך הסיד לסידו, ויוצר לטיטו, נפח לפחמו, כובס לבית המשרה שלו, פתאם אמר המלך יבואו הכל לסעודה, מהרום, אלו באו בכבודם ואלו באו בנוולם, שמח המלך על הפקחין שקימו דברו של מלך ולא עוד אלא שכבדו פלטין של מלך, וכעס על הטפשין שלא קימו את דבר המלך ונולו פלטין של מלך, אמר המלך אלו שהתקינו עצמן לסעודה יבואו ויאכלו בסעודת המלך, ואלו שלא התקינו עצמן לסעודה, לא יאכלו בסעודת המלך, יכול ילכו ויפטרו להם, חזר המלך לומר לאו, אלא יהיו אלו מסבין ואוכלין ושותין, ואלו יהיו עומדים על רגליהם לוקין ורואין ומצטערים. כך לעתיד לבוא, הוא שישעיה אומר (ישעיה סה, יג): הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו. זיותאי אמר משום רבי מאיר, אלו מסבין ואוכלין ושותין, ואלו מסבין לא אוכלין ולא שותין, לא דומה צערו של זה שהוא עומד לצערו של זה שהוא מסב, זה שהוא עומד לא אוכל ולא שותה דומה למשמש, זה שמסב ואינו אוכל צערו כפול ומכפל ופניו מוריקות, הוא שהנביא אומר (מלאכי ג, יח): ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע. בר קפרא ורבי יצחק בר קפרא אמרי לאשתו של בולדריס שהיתה מקשטת עצמה בפני שכנותיה, אמרו לה שכנותיה בעליך אינו כאן בפני מי את מקשטת עצמך, אמרה להון בעלי מלח הוא, אם יזדמן לו מעט רוח תיכף יבוא ונמצא עומד למעלה מראשי, לא מוטב שיראה אותי בכבודי ולא בנוולי, כך, בכל עת יהיו בגדיך לבנים מן העברות, ושמן על ראשך אל יחסר ממצוות ומעשים טובים. תני ושוב יום אחד לפני מיתתך, שאלו תלמידיו את רבי אליעזר, אמרין ליה רבי וכי אדם יודע אימתי הוא מת שיעשה תשובה. אמר להם לא כל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר של אחריו, ונמצאו כל ימיו בתשובה, לכך נאמר: בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

Midrash Tanchuma (2)

Midrash Tanchuma, Noach 4:7 רבן יוחנן בן זכאי אומר

אמר רבי מאיר, בא וראה כמה גדולה כחה של מלאכה, שור שבטלו ממלאכתו, חמשה. שה שלא בטלו ממלאכתו, ארבעה. ורבן יוחנן בן זכאי אומר, בא וראה, שחס הקדוש ברוך הוא על כבוד הבריות אפלו על גנב. שור שהלך ברגליו, חמשה. ושה שהרכיבו על כתפו, ארבעה.
Midrash Tanchuma, Yitro 17:2 רבן יוחנן בן זכאי אומר

רבן יוחנן בן זכאי אומר, הרי הוא אומר: אבנים שלמות תבנה (דברים כז, ו), אבנים שמטילין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. והרי קל וחמר, ומה אבני מזבח שלא רואות ולא שומעות ולא מדברות, על שמטילות שלום, אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל (דברים כז, ה). המטיל שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, על אחת כמה וכמה שיאריכו …
רבן יוחנן בן זכאי אומר, הרי הוא אומר: אבנים שלמות תבנה (דברים כז, ו), אבנים שמטילין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. והרי קל וחמר, ומה אבני מזבח שלא רואות ולא שומעות ולא מדברות, על שמטילות שלום, אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל (דברים כז, ה). המטיל שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, על אחת כמה וכמה שיאריכו ימיו ושנותיו.

Avot DeRabbi Natan (1)

Avot DeRabbi Natan 6:3 רבן יוחנן בן זכאי אמר

מה היה תחלתו של רבי אליעזר בן [הורקנוס. בן] עשרים ושתים שנה היה ולא למד תורה. פעם אחת [אמר אלך ואלמוד] תורה לפני רבן יוחנן בן זכאי אמר לו אביו הורקנוס אי אתה טועם עד שתחרוש מלא מענה השכים וחרש מלא מענה. אמרו אותו היום ערב שבת היה הלך וסעד אצל חמיו וי״א לא טעם כלום מו' שעות של ערב שבת עד שש שעות של מ …
מה היה תחלתו של רבי אליעזר בן [הורקנוס. בן] עשרים ושתים שנה היה ולא למד תורה. פעם אחת [אמר אלך ואלמוד] תורה לפני רבן יוחנן בן זכאי אמר לו אביו הורקנוס אי אתה טועם עד שתחרוש מלא מענה השכים וחרש מלא מענה. אמרו אותו היום ערב שבת היה הלך וסעד אצל חמיו וי״א לא טעם כלום מו' שעות של ערב שבת עד שש שעות של מוצאי שבת כשהוא הולך בדרך ראה אבן שדימה ונטלה ונתנה לתוך פיו וי״א גללי הבקר היה הלך ולן באכסניא שלו הלך וישב לו לפני רבן יוחנן בן זכאי בירושלים עד שיצא ריח רע מפיו אמר לו רבי יוחנן בן זכאי אליעזר בני כלום סעדת היום שתק שוב א״ל ושתק. שלח וקרא לאכסניא שלו א״ל כלום סעד אליעזר אצלכם אמרו לו אמרנו שמא אצל רבי היה סועד אמר להם [אף אני] אמרתי שמא אצלכם היה סועד ביני וביניכם אבדנו את רבי אליעזר מן האמצע. א״ל כשם שיצא לך ריח רע מפיך כך יצא לך שם טוב בתורה שמע עליו הורקנוס אביו שהיה לומד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי אמר אלך (ואדיר) אליעזר בני מנכסי אמרו אותו היום רבן יוחנן בן זכאי יושב ודורש בירושלים וכל גדולי ישראל יושבין לפניו. שמע עליו שבא הושיב לו שומרין אמר להם אם בא לישב אל תניחוהו הוא בא לישב ולא הניחוהו. היה מדלג ועולה [והולך] עד שהגיע אצל בן ציצית הכסת ואצל נקדימון בן גוריון ואצל בן כלבא שבוע היה יושב ביניהם ומרתת. אמרו אותו היום נתן עיניו רבן יוחנן בן זכאי ברבי אליעזר ואמר לו פתח [ודרש] א״ל איני יכול לפתוח דחק עליו ודחקוהו התלמידים עמד ([ופתח]) ודרש בדברים שלא שמעתן אזן מעולם. כל דבר ודבר שיצא מפיו עמד רבן יוחנן בן זכאי ([על רגליו]) ונשקו על ראשו (ואמר לו ר' אליעזר רבי אמת למדתני). עד שלא הגיע [זמן] לצאת עמד הורקנוס אביו על רגליו ואמר רבותי אני לא באתי אלא להדיר אליעזר בני מנכסי עכשיו כל נכסי יהיו נתונין לאליעזר בני וכל אחיו פטורין [ואין להם בהן כלום]. ולמה נקרא שמו ציצית הכסת שהיה מוסב על מטה של כסף בראש כל גדולי ישראל. אמרו על בתו של נקדימון בן גוריון שהיתה מטתה מוצעת בשנים עשר אלפים דינרי זהב ודינר צורי של דינר זהב היה יוצא לה מע״ש לע״ש לציקי קדירה ושומרת יבם היתה. ולמה נקרא שמו נקדימון בן גוריון מפני שנקדה לו חמה בעבורו פעם אחת עלו ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות הלך אצל שר אחד וא״ל הלויני שתים עשרה עינות מים מכאן ועד יום פלוני אם איני נותן לך שתים עשרה מעיינות מים אני נותן לך שתים עשרה ככר כסף וקבע לו זמן. כיון שהגיע זמן שלח לו שגר לי שתים עשרה מעיינות מים או שתים עשרה ככר כסף א״ל עדיין שהות ביום. לגלג עליו אותו השר ואמר כל השנה כולה לא ירדו גשמים ועכשיו ירדו גשמים. נכנס אותו השר לבית המרחץ שמח. ונקדימון בן גוריון לבית המדרש נתעטף ועמד בתפלה ואמר לפניו רבש״ע גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי כדי שיהיה מים לעולי הרגל. מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו שתים עשרה מעיינות מים והותירו. שלח לאותו השר שגר לי דמי מים יתירים שיש לי בידך. א״ל כבר שקעה חמה ומים ברשותי ירדו. חזר ונכנס לבית המדרש ונתעטף ועמד בתפלה אמר לפניו רבש״ע עשה לי נס באחרונה כבראשונה. מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה חמה. (ופגעו זה בזה וא״ל יודע אני שלא הרעיש הקב״ה את עולמו אלא בשבילך). ולמה נקרא שמו כלבא שבוע שכל הנכנס לביתו רעב ככלב היה יוצא מביתו שבע. וכשבא אספסיינוס קיסר להחריב את ירושלים בקשו קנאים לשרוף כל הטוב ההוא באש. אמר להם כלבא שבוע מפני מה אתם מחריבים את העיר הזאת ואתם מבקשים כל הטוב הזה לשרוף באש. המתינו לי עד שאכנס ואראה מה יש לי בתוך הבית. הלך ומצא שיש לו מזון עשרים ושתים שנה סעודה לכל אחד ואחד מירושלם. מיד צוה גדשו ובררו וטחנו ורקדו ולשו ואפו והתקין מזון כ"ב שנה לכל אחד ואחד מירושלים ולא השגיחו עליו. מה היו אנשי ירושלים עושין היו מביאין העגלים וגוררים אותם במגרים וטוחים אותם בטיט. ועוד עשו אנשי ירושלם שולקין את התבן ואוכלין אותם וכל אחד ואחד מישראל שרוי נגד חומותיה של ירושלים. אמר מי יתן לי חמש תמרים וארד ואטול חמשה ראשים. נתנו לו חמשה תמרים ירד ונטל חמשה ראשים מאנשי אספסיינוס. הציץ אספסיינוס בצואתן וראה שאין בהן מין דגן ואמר לחיילות שלו ומה אלו שאין אוכלין אלא תבן כך הורגין בהן אילו היו אוכלין כל מה שאתם אוכלין ושותין על אחת כמה וכמה שהיו הורגין אתכם:

Pirkei DeRabbi Eliezer (1)

Pirkei DeRabbi Eliezer 48:1 רבי יוחנן בן זכאי פתח

רבי יוחנן בן זכאי פתח: ״ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר״, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבון כל העולמים, הן לי לא נתת זרע, ואתה אומר אלי ״לזרעך נתתי את הארץ הזאת״? במה אדע כי אירשנה? אמר לו הקדוש ברוך הוא: אברהם, כל העולם כלו בדברי הוא עומד, ואין אתה מאמין בדברי? אלא אתה אומר ״במה אדע כי אירשנה״ …
רבי יוחנן בן זכאי פתח: ״ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר״, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבון כל העולמים, הן לי לא נתת זרע, ואתה אומר אלי ״לזרעך נתתי את הארץ הזאת״? במה אדע כי אירשנה? אמר לו הקדוש ברוך הוא: אברהם, כל העולם כלו בדברי הוא עומד, ואין אתה מאמין בדברי? אלא אתה אומר ״במה אדע כי אירשנה״? חייך, שני פעמים ידוע תדע, שנאמר ״ויאמר לאברם ידע תדע״.

VII. Analysis

dicta mined

17.9%

halacha

7 of 39

civil law

Topics

Kind

halacha	7	17.9%
aggada	9	23.1%
both	2	5.1%

Type

unclassified	21	53.8%
dispute	6	15.4%
maxim	6	15.4%
dialogue	3	7.7%
ruling	3	7.7%

Where (Mishnah 5 · Tosefta 5 · Midrash 2 · Bavli 13 · Yerushalmi 4 · Aggadah 10)

Ketubot	3
Kohelet Rabbah	3
Bereshit Rabbah	2
Chagigah	2
Jerusalem Talmud Ketubot	2
Midrash Tanchuma	2
Mishnah Kelim	2
Mishnah Ketubot	2

Carried by (tradents citing Rabban Yochanan ben Zakkai)

None recognized in the mined data.

Carries (whom Rabban Yochanan ben Zakkai cites)

None recognized in the mined data.

Dispute partners (co-occurrence)

Rabbi Akiva ×1 segments
Rabbi Yishmael ×1 segments

Chain counts come from mined transmission chains (lower bounds; ואיתימא excluded). Dispute partners count recognized sages named in the same dispute-classified segment — textual co-occurrence, not rulings; sages outside the alias table are invisible here.

Portrait — an interpretive reading reconstruction

Interpretive synthesis of the mined corpus; reconstruction-grade, not a sourced claim.

Rabban Yochanan ben Zakkai is the only figure of the eleven whose mined corpus leans aggadic: of eighteen attributed dicta, half are classified aggada and a full third are maxims. For the sage tradition credits with saving Torah study itself, the attributed record is astonishingly thin — eighteen segments, against Rabbi Akiva's eight hundred — and the famous scenes (the escape from besieged Jerusalem, "give me Yavneh and its sages") appear nowhere in it, because they are narrated about him rather than stated by him. His footprint in this method is a voice overheard in fragments, not a body of law.

The fragments are consistent in flavor. The halachic side clusters in disputes about tithes and money (Mishnah Ketubot 13:1–2, revisited at Ketubot 105a and 107b, Nedarim 33b) and purity rulings (Mishnah Kelim 2:2, 17:16), including a reply delivered in open argument over scriptural purity at Mishnah Yadayim 4:6 — the corpus's one glimpse of him engaging challengers of the tradition face to face. The aggadic side is where the personality lives: a reflection on the psychology of theft and why the Torah grades it (Bava Kamma 79b), maxims of repentance (Pesachim 94a, Chagigah 13a), on scripture (Chagigah 5a), on study and its obligations (Bava Batra 89b), and a dialogue about study at Berakhot 34b in which he measures himself against a wonder-working contemporary with disarming candor.

Two structural facts complete the picture. First, his influence in this corpus is mostly indirect: he barely appears in transmission chains, yet other sages' files carry him — Rabbi Yehudah bar Ilai reports his anxious scruple over trapping a scorpion under a bowl on Shabbat (Mishnah Shabbat 16:7), a memory of the master preserved in a student's student's mouth. Second, the balance of his own speech runs opposite to everyone around him: where the corpus at large is three-quarters law, his is half-and-half, tilted toward the ethical and the homiletic. Whether that reflects the man or merely which of his words survived redaction, the mined data cannot say — but it is a suggestive silhouette of a teacher remembered less for rulings than for how he read the world.

Basis: 18 classified dicta · halacha 39% · aggada 50% · both 11% · written 2026-07-29