teachings · P0135

Teachings of Rabbi Elazar ben Azariah רבי אלעזר בן עזריה

Full mined-dicta list for Rabbi Elazar ben Azariah — see the profile for who, when, and how we know.

183 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Mishnah 22 · Tosefta 7 · Midrash 29 · Bavli 77 · Yerushalmi 28 · Aggadah 20) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

רבי אלעזר בן עזריה אומר×73 אמר רבי אלעזר בן עזריה×26 משום רבי אלעזר בן עזריה×22 דרש רבי אלעזר בן עזריה×11 דברי רבי אלעזר בן עזריה×9 רבי אלעזר בן עזריה אמר×8 ר' אלעזר בן עזריה אומר×7 אמר ר' אלעזר בן עזריה×5 רבי לעזר בן עזריה אמר×4 רבי לעזר בן עזריה אומר×4 דברי ר' אלעזר בן עזריה×2 משמיה דרבי אלעזר בן עזריה×2 דברי רבי לעזר בן עזריה×2 בשם רבי אלעזר בן עזריה×2 ר' אלעזר בן עזריה אמר×1 דרש ר' אלעזר בן עזריה×1 משום ר' אלעזר בן עזריה×1 בשם רבי לעזר בן עזריה×1 דרש רבי לעזר בן עזריה×1 אמר רבי לעזר בן עזריה×1

Mishnah Berakhot (2)

1. Mishnah Berakhot 1:5 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה halacha exegesis exodus remembrance

   Rabbi Elazar ben Azariah accepts Ben Zoma's derivation that the exodus from Egypt must be mentioned at night as well as by day.
   מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר (דברים טז) למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ימי חייך, הימים. כל ימי חייך, הלילות. וחכמים אומרים, ימי חייך, העולם הזה. כל ימי חייך, להביא לימות המשיח:
2. Mishnah Berakhot 4:7 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute musaf prayer

   Rabbi Elazar ben Azariah rules that the musaf prayer is recited only with the communal assembly.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים, בחבר עיר ושלא בחבר עיר. רבי יהודה אומר משמו, כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפלת המוספין:

Mishnah Sheviit (1)

1. Mishnah Sheviit 1:8 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute young trees

   Rabbi Elazar ben Azariah defines saplings as young trees until they become ordinary.
   עד אימתי נקראו נטיעות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, עד שיחלו. רבי יהושע אומר, בת שבע שנים. רבי עקיבא אומר, נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין, מטפח ולמטה כנטיעה, מטפח ולמעלה, כאילן, דברי רבי שמעון:

Mishnah Maasrot (1)

1. Mishnah Maasrot 5:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute seedling tithes

   Rabbi Elazar ben Azariah obligates marketable seedlings in tithes even when gathered for replanting or sending.
   העוקר שתלים מתוך שלו ונטע לתוך שלו, פטור. לקח במחבר לקרקע, פטור. לקט לשלח לחברו, פטור. רבי אלעזר בן עזריה אומר, אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק, הרי אלו חיבין:

Mishnah Shabbat (2)

1. Mishnah Shabbat 4:2 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute shabbat insulation

   Rabbi Elazar ben Azariah requires tipping an insulated basket before removing its contents lest the insulation become impossible to replace.
   טומנין בשלחין, ומטלטלין אותן, בגזי צמר, ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא עושה, נוטל את הכסוי והן נופלות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, קפה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטל ואינו יכל להחזיר. וחכמים אומרים, נוטל ומחזיר. לא כסהו מבעוד יום, לא יכסנו משתחשך. כסהו ונתגלה, מתר לכסותו. ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר, או תחת …

   טומנין בשלחין, ומטלטלין אותן, בגזי צמר, ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא עושה, נוטל את הכסוי והן נופלות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, קפה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטל ואינו יכל להחזיר. וחכמים אומרים, נוטל ומחזיר. לא כסהו מבעוד יום, לא יכסנו משתחשך. כסהו ונתגלה, מתר לכסותו. ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר, או תחת הכסת:
2. Mishnah Shabbat 19:3 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis circumcision care

   Rabbi Elazar ben Azariah permits bathing a circumcised infant on the third day even when it falls on Shabbat.
   מרחיצין את הקטן, בין לפני המילה ובין לאחר המילה, ומזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר (בראשית לד) ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים. ספק ואנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת, ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס:

Mishnah Yoma (1)

1. Mishnah Yoma 8:9 ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה halacha exegesis yom kippur

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that Yom Kippur atones for sins against God but not interpersonal sins until the injured person is appeased.
   האומר, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו (ויקרא טז), עברות שבין אדם למקום, י …

   האומר, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו (ויקרא טז), עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו), וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ואומר (ירמיה יז), מקוה ישראל יי, מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:

Mishnah Moed Katan (1)

1. Mishnah Moed Katan 1:2 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute festival waterways

   Rabbi Elazar ben Azariah forbids constructing a new irrigation channel during the intermediate festival days or the sabbatical year.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית, וחכמים אומרים, עושין את האמה בתחלה בשביעית, ומתקנין את המקלקלות במועד. ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן. ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומצינין את הקברות, ויוצאין אף על הכלאים:

Mishnah Ketubot (2)

1. Mishnah Ketubot 4:6 ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה halacha exegesis daughter support

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that a father need not support his daughter during his lifetime because her estate support begins only after his death.
   האב אינו חיב במזונות בתו. זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה, הבנים יירשו והבנות יזונו, מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב, אף הבנות אינן נזונות אלא לאחר מיתת אביהן:
2. Mishnah Ketubot 5:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute marriage settlement

   Rabbi Elazar ben Azariah rules that an additional marriage-settlement amount is collected only after marriage, not when betrothal ends before marriage.
   אף על פי שאמרו, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף, אפלו מאה מנה, יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנשואין, גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מן הנשואין, גובה את הכל. מן הארוסין, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה. רבי יהודה אומר, אם רצה, כותב לבתולה …

   אף על פי שאמרו, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף, אפלו מאה מנה, יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנשואין, גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מן הנשואין, גובה את הכל. מן הארוסין, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה. רבי יהודה אומר, אם רצה, כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת, התקבלתי ממך מנה, ולאלמנה, מנה, והיא כותבת, התקבלתי ממך חמשים זוז. רבי מאיר אומר, כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה, הרי זו בעילת זנות:

Mishnah Nedarim (1)

1. Mishnah Nedarim 3:11 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר aggada exegesis circumcision

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that uncircumcision is despised because Scripture uses it to denigrate the wicked.
   קונם שאיני נהנה לבני נח, מתר בישראל ואסור באמות העולם. שאיני נהנה לזרע אברהם, אסור בישראל ומתר באמות העולם. שאיני נהנה לישראל, לוקח ביותר ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי, לוקח בפחות ומוכר ביותר, אם שומעין לו. שאיני נהנה להן והן לי, יהנה לנכרים. קונם שאיני נהנה לערלים, מתר בערלי ישראל ואסור במולי הגוים. …

   קונם שאיני נהנה לבני נח, מתר בישראל ואסור באמות העולם. שאיני נהנה לזרע אברהם, אסור בישראל ומתר באמות העולם. שאיני נהנה לישראל, לוקח ביותר ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי, לוקח בפחות ומוכר ביותר, אם שומעין לו. שאיני נהנה להן והן לי, יהנה לנכרים. קונם שאיני נהנה לערלים, מתר בערלי ישראל ואסור במולי הגוים. קונם שאיני נהנה למולים, אסור בערלי ישראל ומתר במולי הגוים, שאין הערלה קרויה אלא לשם הגוים, שנאמר (ירמיה ט) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב, ואומר (שמואל א יז) והיה הפלשתי הערל הזה, ואומר (שמואל ב א) פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלזנה בנות הערלים. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מאוסה ערלה שנתגנו בה הרשעים, שנאמר, כי כל הגוים ערלים. רבי ישמעאל אומר, גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות. רבי יוסי אומר, גדולה מילה, שדוחה את השבת החמורה. רבי יהושע בן קרחה אומר, גדולה מילה, שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה. רבי נחמיה אומר, גדולה מילה, שדוחה את הנגעים. רבי אומר, גדולה מילה, שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם, עד שמל, שנאמר (בראשית יז), התהלך לפני והיה תמים. דבר אחר, גדולה מילה, שאלמלא היא, לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, שנאמר (ירמיה לג), כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה, חקות שמים וארץ לא שמתי:

Mishnah Nazir (1)

1. Mishnah Nazir 6:2 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute nazirite grapes

   Rabbi Elazar ben Azariah requires a nazirite to eat two grape seeds and one skin before incurring the stated liability.
   וחיב על היין בפני עצמו, ועל הענבים בפני עצמן, ועל החרצנים בפני עצמן, ועל הזגים בפני עצמן. רבי אלעזר בן עזריה אומר, אינו חיב עד שיאכל שני חרצנים וזגן. אלו הן חרצנים ואלו הן זגים, החרצנים אלו החיצונים, הזגים אלו הפנימים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, שלא תטעה, כזוג של בהמה, החיצון זוג והפנימי ענבל:

Mishnah Bava Kamma (1)

1. Mishnah Bava Kamma 6:4 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute fire liability

   Rabbi Elazar ben Azariah limits liability for a fire started on one's property by viewing it as centered within a beit-kor area.
   השולח את הבערה ביד חרש, שוטה וקטן, פטור בדיני אדם וחיב בדיני שמים. שלח ביד פקח, הפקח חיב. אחד הביא את האור, ואחד הביא את העצים, המביא את העצים חיב. אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור, המביא את האור חיב. בא אחר ולבה, המלבה חיב. לבתה הרוח, כלן פטורין. השולח את הבערה ואכלה עצים, או אבנים, או עפר, חיב …

   השולח את הבערה ביד חרש, שוטה וקטן, פטור בדיני אדם וחיב בדיני שמים. שלח ביד פקח, הפקח חיב. אחד הביא את האור, ואחד הביא את העצים, המביא את העצים חיב. אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור, המביא את האור חיב. בא אחר ולבה, המלבה חיב. לבתה הרוח, כלן פטורין. השולח את הבערה ואכלה עצים, או אבנים, או עפר, חיב, שנאמר (שמות כב) כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה, שלם ישלם המבעיר את הבערה. עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות, או דרך הרבים, או נהר, פטור. המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבר הדלקה. רבי אלעזר בן עזריה אומר, רואין אותו כאלו הוא באמצע בית כור. רבי אליעזר אומר, שש עשרה אמות, כדרך רשות הרבים. רבי עקיבא אומר, חמשים אמה. רבי שמעון אומר, שלם ישלם המבעיר את הבערה (שמות כב), הכל לפי הדלקה:

Mishnah Makkot (1)

1. Mishnah Makkot 1:10 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute capital court

   Rabbi Elazar ben Azariah calls a court destructive if it executes even one person in seventy years.
   מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין, אין סותרים את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו, מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו, הרי זה יהרג. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית. רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ור …

   מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין, אין סותרים את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו, מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו, הרי זה יהרג. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית. רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים, אלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבין שופכי דמים בישראל:

Pirkei Avot (1)

1. Pirkei Avot 3:17 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר aggada maxim wisdom and deeds

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Torah, conduct, wisdom, reverence, understanding, knowledge, and livelihood sustain one another, and that deeds must exceed wisdom.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר, אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה. אם אין חכמה, אין יראה. אם אין יראה, אין חכמה. אם אין בינה, אין דעת. אם אין דעת, אין בינה. אם אין קמח, אין תורה. אם אין תורה, אין קמח. הוא היה אומר, כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מעטין, והרוח …

   רבי אלעזר בן עזריה אומר, אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה. אם אין חכמה, אין יראה. אם אין יראה, אין חכמה. אם אין בינה, אין דעת. אם אין דעת, אין בינה. אם אין קמח, אין תורה. אם אין תורה, אין קמח. הוא היה אומר, כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מעטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו, שנאמר (ירמיה יז) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושרשיו מרבין, שאפלו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר (שם) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, והיה עלהו רענן, ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי:

Mishnah Menachot (1)

1. Mishnah Menachot 13:6 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute unspecified offering

   Rabbi Elazar ben Azariah permits one who vows an unspecified burnt offering to bring either a turtledove or a young pigeon.
   הרי עלי עולה, יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר, או תור או בן יונה. פרשתי מן הבקר ואיני יודע מה פרשתי, יביא פר ועגל. מן הבהמה ואיני יודע מה פרשתי, יביא פר ועגל איל גדי וטלה. פרשתי ואיני יודע מה פרשתי, מוסיף עליהם תור ובן יונה:

Mishnah Arakhin (1)

1. Mishnah Arakhin 8:4 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה aggada maxim property stewardship

   Rabbi Elazar ben Azariah reasons that if one may not consecrate all property to Heaven, one must all the more protect personal assets.
   מחרים אדם מצאנו ומבקרו, מעבדיו ומשפחותיו הכנענים, ומשדה אחזתו. ואם החרים את כלן, אינן מחרמין, דברי רבי אלעזר. אמר רבי אלעזר בן עזריה, מה אם לגבה, אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חיב להיות חס על נכסיו:

Mishnah Keritot (1)

1. Mishnah Keritot 2:5 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis designated maidservant

   Rabbi Elazar ben Azariah concludes by exclusion that the designated maidservant is half slave and half free.
   איזו היא שפחה. כל שחציה שפחה וחציה בת חורין, שנאמר (ויקרא יט), והפדה לא נפדתה, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, זו היא שפחה ודאית. רבי אלעזר בן עזריה אומר, כל העריות מפרשות, ומה שיור, אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין:

Mishnah Negaim (2)

1. Mishnah Negaim 8:9 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute skin lesions

   Rabbi Elazar ben Azariah treats returning extremities after complete whitening like their return in a small lesion.
   הבא כלו לבן ובו מחיה כעדשה, פרחה בכלו ואחר כך חזרו בו ראשי אברים, רבי ישמעאל אומר, כחזירת ראשי אברים בבהרת גדולה. רבי אלעזר בן עזריה אומר, כחזירת ראשי אברים בבהרת קטנה:
2. Mishnah Negaim 13:6 ↗ דברי רבי אלעזר בן עזריה halacha dispute leprous house

   Rabbi Elazar ben Azariah rules that one entering an outer structure overshadowed by a leprous house remains pure.
   בית שהוא מסך על גבי בית המנגע, וכן אילן שהוא מסך על גבי בית המנגע, הנכנס לחיצון, טהור, דברי רבי אלעזר בן עזריה. אמר רבי אלעזר, מה אם אבן אחת ממנו מטמא בביאה, הוא עצמו לא יטמא בביאה:

Mishnah Mikvaot (1)

1. Mishnah Mikvaot 8:3 ↗ דברי רבי אלעזר בן עזריה halacha dispute seminal impurity

   Rabbi Elazar ben Azariah rules that a woman who expels semen on the third day is pure.
   המטיל טפין עבות מתוך האמה, טמא, דברי רבי אלעזר חסמא. המהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם, טמא. הפולטת זרע ביום השלישי, טהורה, דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר, פעמים שהם ארבע עונות, פעמים שהם חמש, פעמים שהם שש. רבי עקיבא אומר, לעולם חמש:

Mishnah Makhshirin (1)

1. Mishnah Makhshirin 6:6 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute susceptibility liquids

   Rabbi Elazar ben Azariah rules that menstrual blood does not render food susceptible to impurity.
   אלו מטמאין ומכשירין. זובו של זב, ורקו, ושכבת זרעו, ומימי רגליו, ורביעית מן המת, ודם הנדה. רבי אליעזר אומר, שכבת זרע אינה מכשרת. רבי אלעזר בן עזריה אומר, דם הנדה אינו מכשיר. רבי שמעון אומר, דם המת אינו מכשיר. ואם נפל על הדלעת, גורדה והיא טהורה:

Tosefta Berakhot (1)

1. Tosefta Berakhot 1:12 ↗ אמר ר' אלעזר בן עזריה
   מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות אלו דברי בן זומא וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח אמר להם בן …

   מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות אלו דברי בן זומא וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח הרי הוא אומר (ירמיהו כג) לכן הנה ימים באים נאם ה' וגו' אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתאמר יציאת מצרים מוסף על המלכיות ומלכיות עיקר ויציאת מצרים טפילה כיוצא בו (בראשית לה) ולא יקרא שמך עוד יעקב וגו' לא שתעקר שם יעקב ממנו אלא שתהא שם יעקב מוסף על ישראל ישראל עיקר ויעקב טפילה.

Tosefta Peah (1)

1. Tosefta Peah 3:6 ↗ ר' אלעזר בן עזריה אמר
   אמר ר' אליעזר שאלתי את ר' יהושע על אלו עומרים נחלקו בית שמאי וב"ה אמר לי התורה הזאת על אלו העומר הסמוך לגפה ולגדיש לבקר ולכלים ושכחו וכשבאתי שאלתי את ר' אליעזר ואמר לי מודים באלו [שאין] שכחה ועל מה נחלקו על העומר שהחזיקו בו להוליכו לעיר ונתנו בצד גפה או בצד גדר שב"ש אומרים אינה שכחה מפני שזכה בו וב" …

   אמר ר' אליעזר שאלתי את ר' יהושע על אלו עומרים נחלקו בית שמאי וב"ה אמר לי התורה הזאת על אלו העומר הסמוך לגפה ולגדיש לבקר ולכלים ושכחו וכשבאתי שאלתי את ר' אליעזר ואמר לי מודים באלו [שאין] שכחה ועל מה נחלקו על העומר שהחזיקו בו להוליכו לעיר ונתנו בצד גפה או בצד גדר שב"ש אומרים אינה שכחה מפני שזכה בו וב"ה אומרים שכחה וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר' אלעזר בן עזריה אמר לי אלו הדברים שנאמרו למשה מסיני.

Tosefta Challah (1)

1. Tosefta Challah 1:4 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אמר
   א"ר אלעאי שאלתי את ר' יהושע חלות תודה ורקיקי נזיר מה הן בחלה אמר לי פטורות וכשבאתי ושאלתי את רבי אליעזר אמר לי עשאן לעצמו פטור למכור בשוק חייב וכשבאתי והרצתי דברים לפני רבי אלעזר בן עזריה אמר לי הברית אלו דברים נאמרו מהר חורב.

Tosefta Moed Katan (1)

1. Tosefta Moed Katan 1:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   מעין היוצא בתחלה משקין ממנו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר [וחכמים אומרים] אין משקין [ממנו] אלא שדה בית השלחין שחרבה רבי אלעזר בן עזריה אומר [אין משקין ממנו ואין] ממלאין ומשקין בקילון ואפילו מן הבריכה שנתמלאת בקילון אבל בריכה [שניטפה] משדה בית השלחין [משקין הימנה רבי שמעון בן מנסיא אומר שתי בריכות זו על …

   מעין היוצא בתחלה משקין ממנו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר [וחכמים אומרים] אין משקין [ממנו] אלא שדה בית השלחין שחרבה רבי אלעזר בן עזריה אומר [אין משקין ממנו ואין] ממלאין ומשקין בקילון ואפילו מן הבריכה שנתמלאת בקילון אבל בריכה [שניטפה] משדה בית השלחין [משקין הימנה רבי שמעון בן מנסיא אומר שתי בריכות זו על גבי זו לא יזלף מן העליונה לתחתונה ומשקה] אבל משקה הוא מן העליונה לתחתונה [רשב"א אומר ערוגה שמקצתה נמוך ומקצתה גבוהה לא יזלף מן הנמוך שבה על הגבוה שבה וישקה] אבל מזלף הוא מן הגבוה שבה על הנמוך שבה ומשקה מרביצין שדה בית השלחין במועד.

Tosefta Gittin (1)

1. Tosefta Gittin 7:3 ↗ ר' אלעזר בן עזריה אומר
   [ר' אלעזר בן עזריה אומר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדנו שאין זו כריתות] א"ר יוסי רואה אני את דברי ראב"ע [נענה ר"ש בן אלעזר ואמר הרי שנשאת לאחר וגרשה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם היאך זה מתיר מה שאסר הראשון הא למדת שאין זו כריתות ר"ע אומר היה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה …

   [ר' אלעזר בן עזריה אומר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדנו שאין זו כריתות] א"ר יוסי רואה אני את דברי ראב"ע [נענה ר"ש בן אלעזר ואמר הרי שנשאת לאחר וגרשה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם היאך זה מתיר מה שאסר הראשון הא למדת שאין זו כריתות ר"ע אומר היה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחין הכהנים הא למדנו שאין זו כריתות].

Tosefta Bava Kamma (1)

1. Tosefta Bava Kamma 6:11 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   ניבה וניבתו הרוח אם יש בשלו כדי ללבות הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור ר"ש אומר (שמות כב) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה המדליק בתוך שלו כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר עשר אמה דרך רשות הרבים בשעת הרוח שלשים אמה ר' יהודה אומר שלשים אמה ובשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה ו …

   ניבה וניבתו הרוח אם יש בשלו כדי ללבות הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור ר"ש אומר (שמות כב) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה המדליק בתוך שלו כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר עשר אמה דרך רשות הרבים בשעת הרוח שלשים אמה ר' יהודה אומר שלשים אמה ובשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה ובשעת הרוח שלש מאות אמה מעשה בערב שקפץ האור ביתר משלש מאות אמה והזיק מעשה שעברה הדליקה את הירדן שהיתה קשה במה דברים אמורים בזמן שקפצה אבל אם היתה מסכסכת והולכת או שהיו עצים מצויין לה אפילו עד מיל הרי זה חייב עברה נהר או גדר או שלולית שהן רחבין שמנה אמות פטור.

Tosefta Negaim (1)

1. Tosefta Negaim 7:3 ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה
   המאהיל ידיו על האבן המנוגעת בין מלמעלה ובין מלמטה טהור ורבי שמעון מטמא. ככר תרומה לכרוך בסיב או בנייר ונתון על גבי אבן המנוגעת בין מלמעלה בין מלמטה טהור ור"ש מטמא. המכניס ידו לבית המנוגע ונגע בו מבפנים רבי מטמא ורבי אלעזר בר"ש מטהר עד שיכניסה ראשו לתוכו. וכן היה רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי אלעזר …

   המאהיל ידיו על האבן המנוגעת בין מלמעלה ובין מלמטה טהור ורבי שמעון מטמא. ככר תרומה לכרוך בסיב או בנייר ונתון על גבי אבן המנוגעת בין מלמעלה בין מלמטה טהור ור"ש מטמא. המכניס ידו לבית המנוגע ונגע בו מבפנים רבי מטמא ורבי אלעזר בר"ש מטהר עד שיכניסה ראשו לתוכו. וכן היה רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי אלעזר בן עזריה.

Mekhilta DeRabbi Yishmael (8)

1. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Amalek 3:19 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: מאוסה ערלה, שנתגנו בה רשעים, שנאמר: (ירמיה ט,כה) "כי כל הגוים ערלים, וכל בית ישראל ערלי לב."
2. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 3:19 ↗ דברי רבי אלעזר בן עזריה
   "אל תגשו אל אשה." מכן אמרו: הפולטת שכבת זרע ביום השלישי, שהיא טהורה. ראיה לדבר מסיני. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי אליעזר אומר: פעמים שהן ארבע עונות,*עונה: חצי יממה, שתים-עשרה שעות. פעמים שהן חמש, פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר: לעולם חמש.
3. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 10:12 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אמר
   כבר היה רבי אליעזר חולה, ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו, רבי טרפון ורבי יהושע, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבה. נענה רבי טרפון ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מגלגל חמה! שגלגל חמה בעולם הזה מאיר, ואתה הארת לנו בעולם הזה ולעולם הבא! נענה רבי יהושע ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מיום הגשמים! גשמים נותנין חיים בעולם …

   כבר היה רבי אליעזר חולה, ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו, רבי טרפון ורבי יהושע, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבה. נענה רבי טרפון ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מגלגל חמה! שגלגל חמה בעולם הזה מאיר, ואתה הארת לנו בעולם הזה ולעולם הבא! נענה רבי יהושע ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מיום הגשמים! גשמים נותנין חיים בעולם הזה, ואתה נתת בעולם הזה ולעולם הבא! נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: רבי! חביב אתה לישראל יותר מאב ואם! שאב ואם מביאין את האדם לחיי העולם הזה, אבל אתה הבאתנו לחיי העולם הבא!
4. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 1:4 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: הרי הגוים שדנו כדיני ישראל, שומע אני, יהו דיניהן קימין! תלמד לומר "ואלה המשפטים", את דן את שלהן, והן אינן דנין את שלך.
5. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 14:10 ↗ דברי רבי אלעזר בן עזריה
   מכן אמרו: עברה את הנהר ואת הדרך, ואת הגדר שהוא גבוה מעשרה טפחים, והזיקה, פטור מלשלם. כיצד עומדין על הדבר? רואין אותו כאלו הוא עומד באמצע בית כור ומדליק. דברי רבי אלעזר בן עזריה.
6. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 16:36 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: בזכות אברהם אבינו הוציא המקום את ישראל ממצרים, שנאמר: (תהלים קה,מב-מג) "כי זכר את דבר קדשו, את אברהם עבדו. ויוצא עמו בששון, ברנה את בחיריו."
7. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shabbata 1:4 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: ומה, אם מילה, שאינה אלא אחד מכל אבריו שלאדם, הרי היא דוחה את השבת, קול וחמר לשאר כל הגוף.
8. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 4:15 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: בזכות אברהם אביהם אני קורע להם את הים, שנאמר: (תהלים קה,מב-מג) "כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו. ויוצא עמו בששון, ברנה את בחיריו."

Sifra (10)

1. Sifra, Acharei Mot, Chapter 8 2 ↗ דרש ר' אלעזר בן עזריה
   [ב] זו דרש ר' אלעזר בן עזריה "מכל חטאתכם לפני ה' תטהרו" – דברים שבינך לבין המקום מוחלים לך, דברים שבינך לבין חברך אין מוחלים לך עד שתפייס את חבירך.
2. Sifra, Acharei Mot, Section 1 2 ↗ ר' אלעזר בן עזריה אומר
   [ב] "בקרבתם לפני ה' וימותו" – ר' יוסי הגלילי אומר, על הקריבה מתו ולא מתו על ההקרבה. ר' עקיבא אומר, "בקרבתם לפני ה' וימותו", וכתוב אחד אומר "ויקריבו לפני ה' אש זרה" (ויקרא י)… הכריע "בהקריבם אש זרה לפני ה'" (במדבר ג, במדבר כו) – הוי על ההקרבה מתו ולאמיתו על הקריבה. ר' אלעזר בן עזריה אומר, כדאי הקרבה …

   [ב] "בקרבתם לפני ה' וימותו" – ר' יוסי הגלילי אומר, על הקריבה מתו ולא מתו על ההקרבה. ר' עקיבא אומר, "בקרבתם לפני ה' וימותו", וכתוב אחד אומר "ויקריבו לפני ה' אש זרה" (ויקרא י)… הכריע "בהקריבם אש זרה לפני ה'" (במדבר ג, במדבר כו) – הוי על ההקרבה מתו ולאמיתו על הקריבה. ר' אלעזר בן עזריה אומר, כדאי הקרבה לעצמה וכדאי קריבה לעצמה.
3. Sifra, Bechukotai, Chapter 12 3 ↗ אמר ר' אלעזר בן עזריה
   [ג] "אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו" – ולא כל אשר לו. "…מאדם" – לרבות עבדו ושפחתו הכנענים. או "אדם" – לרבות עבדו ושפחתו העברים"? תלמוד לומר "ובהמה". "מאדם" – ולא כל אדם, ['מבהמה' – ולא כל בהמה], "ומשדה אחוזתו" – ולא כל שדה אחוזתו; יכול אם החרים אדם את כולם יהיו מוחרמים? תלמוד לומר "אך". אמר …

   [ג] "אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו" – ולא כל אשר לו. "…מאדם" – לרבות עבדו ושפחתו הכנענים. או "אדם" – לרבות עבדו ושפחתו העברים"? תלמוד לומר "ובהמה". "מאדם" – ולא כל אדם, ['מבהמה' – ולא כל בהמה], "ומשדה אחוזתו" – ולא כל שדה אחוזתו; יכול אם החרים אדם את כולם יהיו מוחרמים? תלמוד לומר "אך". אמר ר' אלעזר בן עזריה, ומה לגבוה אין אדם רשאי להחרים את נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חייב להיות חס על נכסיו!
4. Sifra, Behar, Chapter 5 1 ↗ אמר ר' אלעזר בן עזריה
   [א] מנין שאין אדם רשאי למכור את שדהו ולהניח באפודתו; וליקח לו בהמה; וליקח לו כלים; וליקח לו בית – אלא אם כן העני? תלמוד לומר "כי ימוך..ומכר" – הא אינו מוכר אלא אם כן העני. יכול יצא מכל נכסיו בבת אחת? תלמוד לומר "מאחוזתו" – ולא כל אחוזתו. אמר ר' אלעזר בן עזריה ומה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים את כל נ …

   [א] מנין שאין אדם רשאי למכור את שדהו ולהניח באפודתו; וליקח לו בהמה; וליקח לו כלים; וליקח לו בית – אלא אם כן העני? תלמוד לומר "כי ימוך..ומכר" – הא אינו מוכר אלא אם כן העני. יכול יצא מכל נכסיו בבת אחת? תלמוד לומר "מאחוזתו" – ולא כל אחוזתו. אמר ר' אלעזר בן עזריה ומה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהיה אדם חייב להיות חס על נכסיו! "ובא גואלו הקרוב אליו" – מלמד שהקרוב קודם. "וגאל את ממכר אחיו" – לרבות את הנותן מתנה.
5. Sifra, Kedoshim, Chapter 4 9 ↗ אמר ר' אלעזר בן עזריה
   [ט] אמר ר' טרפון "העבודה! אם יש בדור הזה יכול להוכיח". אמר ר' אלעזר בן עזריה "העבודה! אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת". אמר ר' עקיבא "העבודה! אם יש בדור הזה יודע האיך מוכיחים". אמר ר' יוחנן בן נורי מעידני עלי שמים וארץ שיותר מארבעה וחמשה פעמים לקה עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל שהייתי קובל לו עליו וכל …

   [ט] אמר ר' טרפון "העבודה! אם יש בדור הזה יכול להוכיח". אמר ר' אלעזר בן עזריה "העבודה! אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת". אמר ר' עקיבא "העבודה! אם יש בדור הזה יודע האיך מוכיחים". אמר ר' יוחנן בן נורי מעידני עלי שמים וארץ שיותר מארבעה וחמשה פעמים לקה עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל שהייתי קובל לו עליו וכל כך הייתי יודע שהיה מוסיף לי אהבה.
6. Sifra, Kedoshim, Chapter 5 2 ↗ ר' אלעזר בן עזריה אומר
   [ב] "כי ישכב את אשה" – פרט לקטנה. "שכבת זרע" – פרט למערה. "והיא שפחה": יכול בשפחה כנענית הכתוב מדבר? תלמוד לומר "והפדה". אי "והפדה" יכול כולה? תלמוד לומר "לא נפדתה". הא כיצד? פדויה ואינה פדויה. את שחציה שפחה וחציה בת חורין במאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר, דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכת …

   [ב] "כי ישכב את אשה" – פרט לקטנה. "שכבת זרע" – פרט למערה. "והיא שפחה": יכול בשפחה כנענית הכתוב מדבר? תלמוד לומר "והפדה". אי "והפדה" יכול כולה? תלמוד לומר "לא נפדתה". הא כיצד? פדויה ואינה פדויה. את שחציה שפחה וחציה בת חורין במאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר, דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר המאורסת לעבד עברי. אם כן מה תלמוד לומר "והפדה לא נפדתה"? דברה תורה כלשון בני אדם. ר' אלעזר בן עזריה אומר כל עריות כבר אמורות! משויר אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי. אחרים אומרים "לא יומתו כי לא חופשה" – בשפחה כנענית המאורסת לעבד כנעני.
7. Sifra, Kedoshim, Chapter 9 12 ↗ ר' אלעזר בן עזריה אומר
   [יב] "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" – אם מובדלים אתם מן העמים הרי אתם לשמי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר מלך בבל וחבריו. ר' אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם "אי אפשי ללבוש שעטנז. אי אפשי לאכול בשר חזיר. אי אפשי לבוא על הערוה" אבל "אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך"? תלמוד לומר "ואבדיל אתכם מן …

   [יב] "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" – אם מובדלים אתם מן העמים הרי אתם לשמי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר מלך בבל וחבריו. ר' אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם "אי אפשי ללבוש שעטנז. אי אפשי לאכול בשר חזיר. אי אפשי לבוא על הערוה" אבל "אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך"? תלמוד לומר "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" – נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים.
8. Sifra, Metzora Parashat Zavim, Chapter 6 5 ↗ דברי ר' אלעזר בן עזריה
   [ה] "אשר יהיה עליו" – אף על מקצתו. "שכבת זרע". מה שכבת זרע האמור כברייתה אף כאן כברייתה, פרט לשכבת זרע שנסרחה. מכאן אמרו: הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה, דברי ר' אלעזר בן עזריה. ר' ישמעאל אומר, פעמים שהם ד' עונות, פעמים שהם ה' עונות, פעמים שהם ו' עונות. רבי עקיבא אומר לעולם חמש.
9. Sifra, Shemini, Chapter 1 2 ↗ משום ר' אלעזר בן עזריה
   [ב] רבן שמעון בן גמליאל אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הרי הוא אומר "וימת נדב ואביהוא לפני השם בהקריבם אש זרה ובנים לא היו להם" – שאילו היה להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד. אם כן למה נאמר "הנותרים"? אמר להם "לא היה לכם להסתכל באלו שעשו דבר שלא בעצה ונשטפו". ר' אליעזר א …

   [ב] רבן שמעון בן גמליאל אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הרי הוא אומר "וימת נדב ואביהוא לפני השם בהקריבם אש זרה ובנים לא היו להם" – שאילו היה להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד. אם כן למה נאמר "הנותרים"? אמר להם "לא היה לכם להסתכל באלו שעשו דבר שלא בעצה ונשטפו". ר' אליעזר אומר קרובים היו לשטף אלא שריחם המקום על אהרן.
10. Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 12 13 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
    [יג] רבי אלעזר בן עזריה אומר: הרי הוא אומר "כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה – לא תשוב לקחתו, לגר ליתום ולאלמנה יהיה, למען יברכך ה' אלהיך" (דברים כד, יט) – קבע הכתוב ברכה למי שבאת לידו מצוה בלא ידיעה. אמור מעתה: היתה סלע צרורה לו בכנפיו ונפלה ממנו, מצאה העני ומתפרנס בה – הרי הכתוב קובע לו ברכה כשוכ …

    [יג] רבי אלעזר בן עזריה אומר: הרי הוא אומר "כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה – לא תשוב לקחתו, לגר ליתום ולאלמנה יהיה, למען יברכך ה' אלהיך" (דברים כד, יט) – קבע הכתוב ברכה למי שבאת לידו מצוה בלא ידיעה. אמור מעתה: היתה סלע צרורה לו בכנפיו ונפלה ממנו, מצאה העני ומתפרנס בה – הרי הכתוב קובע לו ברכה כשוכח עומר בתוך שדהו!

Sifrei Bamidbar (5)

1. Sifrei Bamidbar 24:1 ↗ דברי ר' אלעזר בן עזריה
   מכל אשר יעשה מגפן היין שומעני (מן) [אף] העלים והלולבים למשמע תלמוד לומר מחרצנים ועד זג מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי להביא [להוציא] את העלין ואת הלולבין שאינו פרי ופסולת פרי. ר' אליעזר אומר כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין אף העלים והלולבים במשמע א"כ למה נאמר מחרצנים וע …

   מכל אשר יעשה מגפן היין שומעני (מן) [אף] העלים והלולבים למשמע תלמוד לומר מחרצנים ועד זג מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי להביא [להוציא] את העלין ואת הלולבין שאינו פרי ופסולת פרי. ר' אליעזר אומר כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין אף העלים והלולבים במשמע א"כ למה נאמר מחרצנים ועד זג לא יאכל מיעוט חרצנים שנים וזג אחד דברי ר' אלעזר בן עזריה. אלו הן החרצנים ואלו הן הזגים. החרצנים אלו החיצונים והזגים אלו הפנימים דברי ר"י. ר'(יוחנן) [יוסי] אומר שלא תטעה, כזוגים של בהמה החיצונים זג, והפנימי עינבל. מחרצנים ועד זג לא יאכל מגיד שלא פטר אכילת צער. שהיה בדין ומה כפורים חמור פטר בו אכילת צער, נזיר הקל אינו דין שיפטור בו באכילת צער תלמוד לומר מחרצנים ועד זג לא יאכל. מחרצנים ועד זג לא יאכל למה נאמר לפי שהוא אומר מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי, אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי, להביא החרצנים ואת הזגים שהם פרי ופסולת פרי. אי מה הפרט מפורש פרי גמור אף אין לי אלא פרי גמור, אמרת וכי איזה פרי גמור שלא אמרו הא אין עליך לדון כלשון האחרון אלא כלשון הראשון מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי, להביא החרצנים ואת הזגים שהם פרי ופסולת פרי. אם זכיתי מן הדין מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג לא יאכל, אלא ללמדך כלל שאתה מוסיף על הפרט אי אתה יכול לדונו כעין הפרט להוציאו מן הכלל עד שיפרוט לך הכתוב בדרך שפרט לך בנזיר. כל ימי נזרו לעשות ימים שלאחר נזירותו כימים שבתוך נזירותו עד הבאת קרבן (שיכול) [או] לא יהא חייב עד שישלים את נזירותו תלמוד לומר ואחר ישתה הנזיר יין אחר כל המעשים דברי ר"א:
2. Sifrei Bamidbar 102:1 ↗ ר' אלעזר בן עזריה אומר
   ויאמר ה' פתאום. ר' שמעון בן מנסיא אומר: פתאום – נתירא משה בפתאום וידבר עמו: צאו שלשתכם אל אהל מועד. מלמד ששלשתם נקראו בדבור אחד, מה שאין הפה יכולה לדבר ומה שאי אפשר אוזן לשמוע. וכן הוא אומר שמות כ וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. תהילים סב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו. (ירמיה כג) הלא כל דברי כאש נ …

   ויאמר ה' פתאום. ר' שמעון בן מנסיא אומר: פתאום – נתירא משה בפתאום וידבר עמו: צאו שלשתכם אל אהל מועד. מלמד ששלשתם נקראו בדבור אחד, מה שאין הפה יכולה לדבר ומה שאי אפשר אוזן לשמוע. וכן הוא אומר שמות כ וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. תהילים סב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו. (ירמיה כג) הלא כל דברי כאש נאם ה': וירד ה' בעמוד ענן. שלא כמדת בשר ודם: מדת בשר ודם, כשהוא יוצא למלחמה – יוצא בבני אדם מרובים, וכשהוא יוצא לשלום – אינו יוצא אלא בבני אדם מועטים; אבל הקב"ה, כשהוא יוצא למלחמה – אינו יוצא אלא יחידי, שנאמר שמות טו ה' איש מלחמה, וכשהוא בא בשלום – באלפים וברבבות הוא בא, שנאמר (תהלים סח) רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן: ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם. מפני מה לא יצא משה עמהם? שלא יהו ישראל אומרים: אף משה היה עמהם בכלל הכעס. ד"א, בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לדבר לחבירו – לא יאמר לו קרב אליך, אלא מושכו במה שרוצה – ומדבר עמו. ד"א, שלא ישמע גנותו של אהרן. ד"א, שאין אומרים שבחו של אדם בפניו. ר' אלעזר בן עזריה אומר: מצינו שאומר מקצת שבחו של אדם בפניו, שכן מצינו בנח (בראשית ז) כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, ושלא בפניו הוא אומר (בראשית ו':ט') אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ר' אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם, שנאמר (תהלים סו) אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, אם אומר מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם – ק"ו לבשר ודם:
3. Sifrei Bamidbar 105:1 ↗ ר' אלעזר בן עזריה אומר
   והענן סר מעל האהל. משל למלך בשר ודם שאמר לפדגוג: רדה את בני, אבל משאלך לי רדהו, מפני שרחמי האב על הבן. והרי דברים ק"ו: אם חס המקום על הצדיקים בשעת כעס – ק"ו בשעת רצון, שנאמר (ישעיה מט) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך: והנה מרים מצורעת כשלג. מלמד שנצטרעו כעוזה, ללמדך שנקי בשר היו. וכן הוא אומר שמות ד ויאמר …

   והענן סר מעל האהל. משל למלך בשר ודם שאמר לפדגוג: רדה את בני, אבל משאלך לי רדהו, מפני שרחמי האב על הבן. והרי דברים ק"ו: אם חס המקום על הצדיקים בשעת כעס – ק"ו בשעת רצון, שנאמר (ישעיה מט) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך: והנה מרים מצורעת כשלג. מלמד שנצטרעו כעוזה, ללמדך שנקי בשר היו. וכן הוא אומר שמות ד ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך. ללמדך שנקי בשר היו: ויפן אהרן. שנפנה מצרעתו. ר' יהודה בן בתירה אומר: עתיד ליתן את החשבון על מי שאמר "נתנגע אהרן". אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, את מגלה עליו? ועתיד ליתן את החשבון על מי שאומר "צלפחד מקושש היה". אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, ואתה מגלה עליו? ועתיד ליתן את הדין מי שאמר "עקביא בן מהללאל נתנדה." ויפן אהרן אל מרים. מגיד הכתוב שכל זמן שהיה רואה אותה – היתה פורחת בה: ויאמר אהרן אל משה בי אדוני. אמר לו: אם שוגגים היינו מחול לנו כמזידים: אל נא תהי כמת. מה המת מטמא באהל – אף מצורע מטמא בביאה. אמר אהרן: נמצאתי מפסיד לאחותי, שאיני יכול לא לסוגרה ולא לטמאה, ולא לטהרה. לפי דרכינו למדנו שהיה אהרן דורש אין אדם רואה בנגעי קרוביו: אשר בצאתו מרחם אמו. מרחם אמנו, אלא שכינה הכתוב בדבר: ויאכל חצי בשרו. חצי בשרנו היה צריך לומר, כענין שנאמר (בראשית לז) כי אחינו בשרנו הוא. ויצעק משה אל ה' – כענין שנאמר: אל נא רפא נא לה. בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לבקש שאלותיו – צריך שיאמר שנים שלשה דברי תחנונים, ואחר יבקש שאלותיו; שנאמר "אל נא רפא נא לה" – בא הכתוב ללמדך דרך ארץ. ומה ת"ל לאמר? אלא שאמר לו: השיבני אם מרפא אתה אם לאו! עד שהשיבו הקב"ה "ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה". ר' אלעזר בן עזריה אומר בארבעה מקומות ביקש משה מלפני הקב"ה והשיבו לו על שאלותיו. כיוצא בו אתה אומר שמות ו וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי אין ת"ל "לאמר", אלא שאמר לו: השיבני אם אתה גואלם אם לאו! עד שהשיבו הקב"ה שמות ו אתה תראה את אשר אעשה לפרעה. כיוצא בו אתה אומר (במדבר כז) ויאמר משה לפני ה' יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר, שאין ת"ל "לאמר" אלא שאמר לו: השיבני אם אתה ממנה פרנסים אם לאו! עד שהשיבו המקום, שנאמר (במדבר כז) ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון. כיוצא בו אתה אומר (דברים ג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר; אין ת"ל "לאמר" אלא שאמר לו השיבני אם אכנס לארץ אם לאו! עד שהשיבו המקום (דברים ד) רב לך. אף כאן אני אומר אין ת"ל "לאמר". אמר לו: השיבני אם מרפא אתה אם לאו! עד שאמר לו הקב"ה "ואביה ירוק ירק בפניה". אל נא רפא נא לה. מפני מה לא האריך משה בתפילה? שלא יהו ישראל אומרים: אחותו היא נתונה בצרה, והוא עומד ומרבה בתפלה. ד"א לא זהו, שמשה מתפלל והמקום שומע תפלתו? כמה שנאמר (איוב כב) ותגזר אומר ויקם לך, ואומר (ישעיה נח) אז תקרא וה' יענה. שאלו תלמידיו את ר' אליעזר: עד כמה יאריך אדם בתפלה? אמר להם אל יאריך יותר ממשה, שנאמר ואתנפל לפני ה' כראשונה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה. ועד כמה יקצר בתפלה? אמר להם אל יקצר יותר ממשה, שנאמר "אל נא רפא נא לה". יש שעה לקצר ויש שעה להאריך:
4. Sifrei Bamidbar 138:1 ↗ ר' אלעזר בן עזריה אומר
   וידבר משה אל ה' לאמר – להודיע שבחן של צדיקים, שכשהם נפטרים מניחים עצמן ועוסקין בצורך צבור: לאמר – אין ת"ל לאמר! מה ת"ל לאמר? אלא אמר לו: הודיעני נא אם אתה ממנה עליהם פרנסים אם לאו, עד שהשיבו הקב"ה ואמר לו קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח אלהים בו וסמכת את ידך עליו. ר' אלעזר בן עזריה אומר: בד' מקומו …

   וידבר משה אל ה' לאמר – להודיע שבחן של צדיקים, שכשהם נפטרים מניחים עצמן ועוסקין בצורך צבור: לאמר – אין ת"ל לאמר! מה ת"ל לאמר? אלא אמר לו: הודיעני נא אם אתה ממנה עליהם פרנסים אם לאו, עד שהשיבו הקב"ה ואמר לו קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח אלהים בו וסמכת את ידך עליו. ר' אלעזר בן עזריה אומר: בד' מקומות בקש משה לפני הקב"ה והשיבו את שאלותיו. כיוצא בו אתה אומר שמות ו וידבר משה לפני ה' הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים, שאין ת"ל לאמר, מה ת"ל לאמר? אלא אמר לפניו הודיעני נא אם אתה גואלם ואם לאו, עד שהשיב המקום על שאלותיו, שנאמר ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו. כיוצא בו אתה אומר (במדבר יב) ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה, שאין ת"ל לאמר, ומה ת"ל לאמר? אלא אמר לפניו הודיעני נא אם אתה רופא אותה אם לאו, עד שהשיבו הקב"ה על שאלתו, שנאמר ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם ז' ימים. כיוצא בו אתה אומר (דברים ג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, אין ת"ל לאמר, אלא אמר לו הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו, עד שהשיבו המקום ויאמר ה' אליו רב לך. אף כאן אין ת"ל לאמר, אלא אמר לו: הודיעני נא אם ממנה אתה עליהם פרנסים ואם לאו! עד שהשיבו המקום: קח לך את יהושע בן נון:
5. Sifrei Bamidbar 160:10 ↗ אמר ר' אלעזר בן עזריה
   ואם יצוא יצא – אמר ר' אלעזר בן עזריה: ומה אם מדת פורענות מועטת, הפוסע פסיעה אחת הרי הוא מתחייב בנפשו – ק"ו למדת הטוב שמרובה: ומצא אותו גואל הדם – בכל אדם: כי בעיר מקלטו ישב – מכאן אתה אומר: הרג באותה העיר – גולה משכונה לשכונה, ובן לוי גולה מעיר לעיר: ואחרי מות הכהן הגדול ישוב – ולא לסררותו, דברי ר' …

   ואם יצוא יצא – אמר ר' אלעזר בן עזריה: ומה אם מדת פורענות מועטת, הפוסע פסיעה אחת הרי הוא מתחייב בנפשו – ק"ו למדת הטוב שמרובה: ומצא אותו גואל הדם – בכל אדם: כי בעיר מקלטו ישב – מכאן אתה אומר: הרג באותה העיר – גולה משכונה לשכונה, ובן לוי גולה מעיר לעיר: ואחרי מות הכהן הגדול ישוב – ולא לסררותו, דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר: ישוב לסררותו:

Sifrei Devarim (6)

1. Sifrei Devarim 1:8 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   דבר אחר: אל כל ישראל, מלמד שהיו כלם בעלי תוכחה ויכולים לעמד בתוכחות. אמר רבי טרפון: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח! אמר רבי אלעזר בן עזריה: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות! אמר רבי עקיבה: העבודה, אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיחים. אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שיו …

   דבר אחר: אל כל ישראל, מלמד שהיו כלם בעלי תוכחה ויכולים לעמד בתוכחות. אמר רבי טרפון: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח! אמר רבי אלעזר בן עזריה: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות! אמר רבי עקיבה: העבודה, אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיחים. אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שיותר מחמשה פעמים נתקנתר על ידי עקיבה לפני רבן גמליאל ביבנה, שהייתי קובל עליו והיה מקנתרו, וכל כך יודע אני בו שהיה מוסיף בי אהבה על כל אחת ואחת, לקים מה שנאמר (משלי ט ח): ״אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך״.
2. Sifrei Devarim 75:5 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: לא בא הכתוב אלא ללמדך דרך ארץ, שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון. יכול יקח מן השוק ויאכל? תלמוד לומר (דברים יב כא): ״וזבחת מבקרך ומצאנך״, הא אין אדם אוכל בשר עד שיהיו לו בקר וצאן! יכול יזבח כל צאנו וכל בקרו? תלמוד לומר: ״מבקרך״, ולא כל בקרך. ״מצאנך״, ולא כל צאנך.
3. Sifrei Devarim 252:2 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   לא תתעב מצרי, מפני מה? כי גר היית בארצו. אמר רבי אלעזר בן עזריה: המצרים לא קבלו את ישראל אלא לצרך עצמם, וקבע להם המקום שכר. והלא דברים קל וחמר: אם מי שאין מתכון לזכות וזכה מעלה עליו הכתוב כאלו זכה, המתכון לזכות על אחת כמה וכמה.
4. Sifrei Devarim 269:10 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   אמר רבי אלעזר בן עזריה: כריתות – דבר הכורת בינו לבינה. אמר רבי יוסי הגלילי: רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה.
5. Sifrei Devarim 270:10 ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה
   רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר בן עזריה: מן הארוסים מתרת, מן הנשואים אסורה, שנאמר: אחרי אשר הטמאה. וחכמים אומרים: בין מן הארוסים בין מן הנשואים אסורה, אם כן למה נאמר אחרי אשר הטמאה, לרבות סוטה שנסתרה.
6. Sifrei Devarim 283:6 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   אמר רבי אלעזר בן עזריה: מנין למאבד סלע מתוך ידו ומצאה עני והלך ונתפרנס בה, מעלה עליו הכתוב כאלו זכה? תלמוד לומר: לגר ליתום ולאלמנה יהיה, והלא דברים קל וחמר: אם מי שלא נתכון לזכות וזכה מעלה עליו הכתוב כאלו זכה, המתכון לזכות וזכה על אחת כמה וכמה.

Berakhot (11)

1. Berakhot 9a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis paschal eating

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that the Passover offering may be eaten only until midnight.
   אמר רב יוסף: לא קשיא: הא רבי אלעזר בן עזריה, הא רבי עקיבא. דתניא: ״ואכלו את הבשר בלילה הזה״, רבי אלעזר בן עזריה אומר: נאמר כאן ״בלילה הזה״, ונאמר להלן: ״ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה״, מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות.
2. Berakhot 12b ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה halacha story exodus remembrance

   Rabbi Elazar ben Azariah reports that he could not establish nighttime exodus remembrance until Ben Zoma expounded it.
   מתני' מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא.
3. Berakhot 15a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai halacha exegesis shema audibility

   Rabbi Elazar ben Azariah requires one reciting Shema to make the words audible to one's own ears.
   אלא, לעולם רבי יהודה, ואפילו לכתחלה נמי. ולא קשיא, הא — דידיה, הא — דרביה. דתנן, רבי יהודה אומר משום רבי אלעזר בן עזריה: הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר: ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״. אמר לו רבי מאיר: הרי הוא אומר ״אשר אנכי מצוך היום על לבבך״ — אחר כונת הלב הן הן הדברים.
4. Berakhot 15b ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai halacha exegesis shema audibility

   Rabbi Elazar ben Azariah derives from 'Hear, Israel' that one must hear one's own recitation of Shema.
   לעולם רבי יהודה היא, ואפילו לכתחלה נמי. ולא קשיא הא — דידיה, הא — דרביה. דתניא, אמר רבי יהודה משום רבי אלעזר בן עזריה: הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר: ״שמע ישראל״. אמר לו רבי מאיר: הרי הוא אומר: ״אשר אנכי מצוך היום על לבבך״, אחר כונת הלב הן הן הדברים.
5. Berakhot 15b ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה halacha ruling shema audibility

   Rabbi Elazar ben Azariah's requirement that Shema be audible to its reciter is accepted as law.
   אמר רב חסדא אמר רב שילא: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה, והלכה כרבי יהודה.
6. Berakhot 15b ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה halacha ruling shema audibility

   Rabbi Elazar ben Azariah's ruling establishes the preferred requirement that Shema be audible to its reciter.
   וצריכא, דאי אשמעינן הלכה כרבי יהודה, הוה אמינא אפילו לכתחלה, קמשמע לן הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה.
7. Berakhot 15b ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה halacha ruling shema audibility

   Rabbi Elazar ben Azariah requires audible recitation of Shema, while the accompanying ruling clarifies the recitation remains valid if inaudible.
   ואי אשמעינן הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה, הוה אמינא צריך ואין לו תקנה. קמשמע לן הלכה כרבי יהודה.
8. Berakhot 30a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute musaf prayer

   Rabbi Elazar ben Azariah rules that musaf is recited only with a communal assembly.
   מתני' רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים: בחבר עיר ושלא בחבר עיר. רבי יהודה אומר משמו: כל מקום שיש שם חבר עיר — יחיד פטור מתפלת המוספין.
9. Berakhot 30a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה halacha ruling musaf prayer

   Rabbi Elazar ben Azariah's ruling exempts an individual from musaf wherever a communal assembly is present.
   אמר רב הונא בר חיננא אמר רב חייא בר רב: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. אמר ליה רב חייא בר אבין: שפיר קאמרת, דאמר שמואל: מימי לא מצלינא צלותא דמוספין ביחיד
10. Berakhot 30b ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה halacha dialogue musaf prayer

    Rabbi Elazar ben Azariah's reported exemption of an individual from musaf where a communal assembly exists is rejected as law.
    יתיב רבי חנינא קרא קמיה דרבי ינאי, ויתיב וקאמר: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. אמר ליה: פוק קרא קראיך לברא, דאין הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה.
11. Berakhot 30b ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה halacha ruling musaf prayer

    Rabbi Elazar ben Azariah's ruling exempts an individual from musaf when the communal assembly recites it.
    איתמר, רב יצחק בר אבדימי משום רבינו אמר: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. רבי חייא בר אבא צלי והדר צלי. אמר ליה רבי זירא: מאי טעמא עביד מר הכי? אילימא משום דלא כוון מר דעתיה, והאמר רבי אליעזר: לעולם ימוד אדם את עצמו, אם יכול לכוין את לבו — יתפלל, ואם לאו — אל יתפלל. אלא דלא אדכר מר דריש …

    איתמר, רב יצחק בר אבדימי משום רבינו אמר: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. רבי חייא בר אבא צלי והדר צלי. אמר ליה רבי זירא: מאי טעמא עביד מר הכי? אילימא משום דלא כוון מר דעתיה, והאמר רבי אליעזר: לעולם ימוד אדם את עצמו, אם יכול לכוין את לבו — יתפלל, ואם לאו — אל יתפלל. אלא דלא אדכר מר דריש ירחא.

Shabbat (8)

1. Shabbat 49a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute shabbat insulation

   Rabbi Elazar ben Azariah requires tipping an insulated basket before removal lest its contents become impossible to replace.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: קופה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטול ואינו יכול להחזיר. וחכמים אומרים: נוטל ומחזיר.
2. Shabbat 50b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha ruling shabbat insulation

   Rabbi Elazar ben Azariah requires tipping the basket before removing its contents to avoid disturbing the insulating cavity.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: קופה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטול וכו'. אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא — שאסור להחזיר.
3. Shabbat 86a ↗ דברי רבי אלעזר בן עזריה halacha dispute seminal impurity

   Rabbi Elazar ben Azariah rules that semen expelled on the third day no longer imparts impurity.
   תנו רבנן: פולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה, דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר: פעמים שהן ארבע עונות, פעמים שהן חמש עונות, פעמים שהן שש עונות. רבי עקיבא אומר: לעולם חמש, ואם יצאתה מקצת עונה ראשונה, נותנין לה מקצת עונה ששית.
4. Shabbat 132a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis saving life

   Rabbi Elazar ben Azariah argues that if circumcision of one limb overrides Shabbat, saving an entire life certainly does.
   מיתיבי: מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת? רבי אלעזר בן עזריה אומר: מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם דוחה את השבת — קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת.
5. Shabbat 134b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis circumcision care

   Rabbi Elazar ben Azariah permits bathing a circumcised infant on the third day even when it falls on Shabbat.
   מתני' מרחיצין את הקטן בין לפני המילה ובין לאחר המילה, ומזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר: ״ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים״.
6. Shabbat 134b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis circumcision care

   Rabbi Elazar ben Azariah permits fully bathing the circumcised infant on the third day that falls on Shabbat.
   אמר רבא: והא ״מרחיצין״ קתני! אלא אמר רבא, הכי קתני: מרחיצין את הקטן בין מלפני מילה בין לאחר המילה, ביום הראשון — כדרכו, וביום השלישי שחל להיות בשבת — מזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר: ״ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים״.
7. Shabbat 134b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis circumcision care

   Rabbi Elazar ben Azariah permits bathing a circumcised infant on the third day of recovery even on Shabbat.
   תניא כוותיה דרבא: מרחיצין הקטן בין לפני מילה בין לאחר מילה, ביום הראשון — כדרכו, וביום השלישי שחל להיות בשבת — מזלפין עליו ביד. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר: ״ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים״.
8. Shabbat 134b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha ruling circumcision care

   Rabbi Elazar ben Azariah permits full bathing, rather than mere sprinkling, on the third day after circumcision when it falls on Shabbat.
   ממאי — מדקאמר רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת. אי אמרת בשלמא תנא קמא ״מזלפין״ קאמר — היינו דקאמר ליה רבי אלעזר בן עזריה ״מרחיצין״. אלא אי אמרת תנא קמא מרחיצין ביום הראשון קאמר, ומזלפין ביום השלישי, האי רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין — ״אף מרחיצין״ מיבעי ליה?

Eruvin (2)

1. Eruvin 54b ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה aggada exegesis deceit

   Rabbi Elazar ben Azariah interprets the verse to teach that a deceitful hunter will neither prosper nor live long.
   אמר רב שיזבי משום רבי אלעזר בן עזריה: מאי דכתיב ״לא יחרוך רמיה צידו״ — לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי.
2. Eruvin 64b ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet aggada other unclear

   Rabbi Elazar ben Azariah is cited, but the fragment contains none of his teaching.
   אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה:

Pesachim (7)

1. Pesachim 117a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר aggada exegesis psalm authorship

   Rabbi Elazar ben Azariah identifies Hezekiah and his companions as reciting the psalm when Sennacherib threatened them.
   רבי אלעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא. הם אמרו: ״לא לנו״, ורוח הקודש משיבה ואומרת להם: ״למעני למעני אעשה״. רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'. רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר …

   רבי אלעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא. הם אמרו: ״לא לנו״, ורוח הקודש משיבה ואומרת להם: ״למעני למעני אעשה״. רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'. רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'. רבי יוסי הגלילי אומר: מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'.
2. Pesachim 118a ↗ משמיה דרבי אלעזר בן עזריה aggada exegesis livelihood

   Rabbi Elazar ben Azariah compares securing a person's livelihood to the difficulty of splitting the Red Sea.
   אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב: ״נותן לחם לכל בשר״, וסמיך ליה: ״לגוזר ים סוף לגזרים״.
3. Pesachim 118a ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה aggada exegesis bodily relief

   Rabbi Elazar ben Azariah compares relieving oneself to the difficulty of death and splitting the Red Sea.
   אמר רבי אלעזר בן עזריה: קשין נקביו של אדם כיום המיתה וכקריעת ים סוף, שנאמר: ״מהר צועה להפתח״, וכתיב בתריה: ״רוגע הים ויהמו גליו״.
4. Pesachim 118a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet aggada exegesis festival respect

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that disparaging the festivals is equivalent to idolatry.
   ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המבזה את המועדות כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר: ״אלהי מסכה לא תעשה לך״, וכתיב בתריה: ״את חג המצות תשמור״.
5. Pesachim 118a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet aggada exegesis harmful speech

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that one who speaks or accepts slander or gives false testimony deserves to be thrown to dogs.
   ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המספר לשון הרע, וכל המקבל לשון הרע, וכל המעיד עדות שקר בחבירו — ראוי להשליכו לכלבים, שנאמר: ״לכלב תשליכון אותו״, וכתיב בתריה: ״לא תשא שמע שוא״, וקרי ביה: ״לא תשיא״.
6. Pesachim 120b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis paschal eating

   Rabbi Elazar ben Azariah links the two occurrences of 'this night' to limit eating the Passover offering until midnight.
   אמר רב יוסף: רבי אלעזר בן עזריה הוא, דתניא: ״ואכלו את הבשר בלילה הזה״, רבי אלעזר בן עזריה אומר: נאמר כאן ״בלילה הזה״, ונאמר להלן ״ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה״.
7. Pesachim 120b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אמר halacha exegesis paschal leftovers

   Rabbi Elazar ben Azariah derives the rule from the prohibition against leaving the offering until morning.
   ורבי אלעזר בן עזריה אמר לך: מ״לא תותירו עד בקר״ נפקא הא.

Yoma (1)

1. Yoma 85b ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה halacha exegesis yom kippur

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that Yom Kippur atones for sins against God but not interpersonal sins until the injured person is appeased.
   דרש רבי אלעזר בן עזריה: ״מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו״. עבירות שבין אדם למקום — יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו — אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר: ״וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם״, ואומר: ״מקוה ישראל (ה' …

   דרש רבי אלעזר בן עזריה: ״מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו״. עבירות שבין אדם למקום — יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו — אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר: ״וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם״, ואומר: ״מקוה ישראל (ה')״, מה מקוה מטהר את הטמאים — אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

Megillah (2)

1. Megillah 20a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai halacha exegesis shema audibility

   Rabbi Elazar ben Azariah derives from 'Hear, Israel' that one must hear one's own recitation of Shema.
   דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי אלעזר בן עזריה: הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר: ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״ — השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך. רבי מאיר אומר: ״אשר אנכי מצוך היום על לבבך״ — אחר כוונת הלב הן הן הדברים.
2. Megillah 21a ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה halacha exegesis paschal eating

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that the Passover offering may be eaten only until midnight.
   לאתויי אכילת פסחים, ודלא כרבי אלעזר בן עזריה. דתניא: ״ואכלו את הבשר בלילה הזה״, אמר רבי אלעזר בן עזריה: נאמר כאן ״בלילה הזה״ ונאמר להלן ״ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה״, מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות.

Moed Katan (7)

1. Moed Katan 2a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute festival waterways

   Rabbi Elazar ben Azariah forbids constructing a new irrigation channel during the intermediate festival days or the sabbatical year.
   ואין עושין עוגיות לגפנים. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית, וחכמים אומרים: עושין את האמה בתחילה בשביעית, ומתקנין את המקולקלות במועד.
2. Moed Katan 2a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute festival irrigation

   Rabbi Elazar ben Azariah forbids using a newly emerged spring for either a ruined irrigated field or an ordinary field during the festival.
   אלא אמר רב פפא: הא מני — רבי יהודה היא, דתניא: מעיין היוצא בתחילה — משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה. רבי אלעזר בן עזריה אומר: לא כך ולא כך. יתר על כן אמר רבי יהודה: לא יפנה אדם אמת המים וישקה לגינתו ולחורבתו בחולו של מועד.
3. Moed Katan 2a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha ruling festival irrigation

   Rabbi Elazar ben Azariah forbids irrigation from a newly emerged spring regardless of whether the field's original spring failed.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר לא כך ולא כך, לא שנא חרב מעיינה ולא שנא לא חרב מעיינה — מעיין שיצא בתחילה לא.
4. Moed Katan 4b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha ruling irrigation channel

   Rabbi Elazar ben Azariah forbids constructing a new irrigation channel during both the festival and sabbatical year.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין עושין את האמה. בשלמא מועד — משום דקא טרח, אלא שביעית מאי טעמא?
5. Moed Katan 4b ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה halacha other sabbatical digging

   Rabbi Elazar ben Azariah's apparent ban on work resembling digging is raised as a difficulty against another position attributed to him.
   אמימר מתני לה מפני שנראה כעודר, וקשיא ליה דרבי אלעזר בן עזריה אדרבי אלעזר בן עזריה: ומי אמר רבי אלעזר בן עזריה כל שנראה כעודר אסור?
6. Moed Katan 24b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute child funeral

   Rabbi Elazar ben Azariah rules that the public participates in a child's funeral only when the child was publicly known.
   רבי שמעון בן אלעזר אומר: היוצא במטה — רבים מצהיבין עליו. אינו יוצא במטה — אין רבים מצהיבין עליו. רבי אלעזר בן עזריה אומר: ניכר לרבים — רבים מתעסקים עמו, אינו ניכר לרבים — אין רבים מתעסקים עמו.
7. Moed Katan 28b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אמר aggada exegesis consolation

   Rabbi Elazar ben Azariah consoles Rabbi Yishmael by arguing that his sons merit honor all the more than Zedekiah, who performed one good deed.
   נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: ״בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים [אשר היו לפניך כן] ישרפו לך״, והלא דברים קל וחומר: ומה צדקיהו מלך יהודה שלא עשה אלא מצוה אחת, שהעלה ירמיה מן הטיט — כך, בניו של רבי ישמעאל — על אחת כמה וכמה.

Yevamot (3)

1. Yevamot 4a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat halacha exegesis levirate marriage

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that a yevama is not compelled to marry a brother afflicted with severe skin disease.
   ואמר רב ששת אמר רבי אלעזר משום רבי אלעזר בן עזריה: מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה — שנאמר: ״לא תחסום שור בדישו״, וסמיך ליה: ״כי ישבו אחים יחדיו״.
2. Yevamot 63b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר aggada maxim procreation

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that one who neglects procreation diminishes the divine image.
   תניא אידך, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה — כאילו שופך דמים, שנאמר: ״שופך דם האדם״, וסמיך ליה: ״ואתם פרו וגו'״. רבי אלעזר בן עזריה אומר: כאילו ממעט הדמות. בן עזאי אומר וכו'. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש וכו'.
3. Yevamot 86a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute first tithe

   Rabbi Elazar ben Azariah's position on first tithe is introduced, but the fragment omits its content.
   תנו רבנן: תרומה לכהן, ומעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר:

Ketubot (4)

1. Ketubot 26a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute first tithe

   Rabbi Elazar ben Azariah permits giving first tithe to a priest as well as a Levite.
   מעשר ראשון דלוי הוא! כרבי אלעזר בן עזריה. דתניא: תרומה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מעשר ראשון אף לכהן. אימור דאמר רבי אלעזר בן עזריה ״אף לכהן״, לכהן ולא ללוי מי אמר?
2. Ketubot 47a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute marriage settlement

   Rabbi Elazar ben Azariah allows collection of added marriage-settlement terms after marriage but only the statutory amount after betrothal.
   לימא בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי, דתנן: נתארמלה או נתגרשה, בין מן הנשואין בין מן האירוסין — גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מן הנשואין — גובה את הכל, ומן האירוסין — בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה,
3. Ketubot 49a ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה halacha exegesis daughter support

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that a father's obligation to support daughters begins only after his death.
   מתני' האב אינו חייב במזונות בתו. זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: הבנים יירשו והבנות יזונו. מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב — אף הבנות אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן.
4. Ketubot 54b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute marriage settlement

   Rabbi Elazar ben Azariah rules that additional settlement money is collected only after marriage because it was written in anticipation of marriage.
   אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה — יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנשואין — גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מן הנשואין — גובה את הכל, מן האירוסין — בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה.

Nedarim (1)

1. Nedarim 31b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר aggada exegesis circumcision

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that uncircumcision is despised because Scripture uses it to disgrace the wicked.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: מאוסה היא הערלה, שנתגנו בה רשעים שנאמר: ״כי כל הגוים ערלים״. רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה, שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות.

Nazir (2)

1. Nazir 34b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute nazirite grapes

   Rabbi Elazar ben Azariah requires eating two grape seeds and one grape skin for liability.
   משנה ראשונה אומרת: עד שישתה רביעית יין. רבי עקיבא אומר: אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית — חייב, וחייב על היין בפני עצמו, ועל הענבים בפני עצמן, ועל החרצנים בפני עצמן, ועל הזגים בפני עצמן. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג.
2. Nazir 39a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha other grape terminology

   Rabbi Elazar ben Azariah's position on grape seeds and skins is referenced, while the passage favors Rabbi Yosei's terminology.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר כו'. אמר רב יוסף: כמאן מתרגמינן ״מפורצנין ועד עיצורין״ — כרבי יוסי.

Gittin (3)

1. Gittin 83a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אמר halacha exegesis conditional divorce

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that a valid divorce must completely sever the bond between husband and wife.
   נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: ״כריתות״ – דבר הכורת בינו לבינה. הא למדת, שאין זה כריתות.
2. Gittin 83a ↗ דברי רבי אלעזר בן עזריה halacha other conditional divorce

   Rabbi Elazar ben Azariah's complete-severance argument is endorsed as the only unrefuted proof.
   אמר רבא: כולהו אית להו פירכא, לבר מדרבי אלעזר בן עזריה – דלית ליה פירכא. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה מדברי כולן.
3. Gittin 83b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אמר halacha exegesis conditional divorce

   Rabbi Elazar ben Azariah derives from 'severance' that a divorce retaining a marital restriction is invalid.
   נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: ״כריתות״ – דבר הכורת בינו לבינה; הא למדת, שאין זה כריתות.

Kiddushin (1)

1. Kiddushin 17b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis slave gifts

   Rabbi Elazar ben Azariah requires parting gifts for a Hebrew slave only when the household was blessed through the slave.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: דברים ככתבן. נתברך בית בגללו – מעניקים לו, לא נתברך בית בגללו – אין מעניקים לו. אם כן מה תלמוד לומר: ״העניק תעניק״? דברה תורה כלשון בני אדם.

Bava Kamma (2)

1. Bava Kamma 61b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute fire liability

   Rabbi Elazar ben Azariah limits a fire starter's liability by viewing the fire as centered within a beit-kor area.
   מתני' המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדליקה? רבי אלעזר בן עזריה אומר: רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור. רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמות, כדרך רשות הרבים. רבי עקיבא אומר: חמשים אמה. רבי שמעון אומר: ״שלם ישלם המבער את הבערה״ – הכל לפי הדליקה.
2. Bava Kamma 78b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha ruling unspecified offering

   Rabbi Elazar ben Azariah permits fulfillment of an unspecified burnt-offering vow with a bird offering.
   בעי רבא: ״הרי עלי עולה״, והפריש שור, ובא אחר וגנב; מי פטר גנב נפשיה בכבש – לרבנן, בעולת העוף – לרבי אלעזר בן עזריה? דתנן: ״הרי עלי עולה״ – יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: יביא תור או בן יונה.

Bava Batra (2)

1. Bava Batra 81b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute first tithe

   Rabbi Elazar ben Azariah permits giving first tithe to a priest as well as a Levite.
   דיהיב ליה לכהן, כרבי אלעזר בן עזריה – דתניא: תרומה גדולה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מעשר ראשון אף לכהן. ודלמא בכורים נינהו, ובעו קרייה! קרייה לא מעכבת.
2. Bava Batra 131b ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה halacha exegesis daughter support

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that daughters receive estate support only after their father's death.
   לא סלקא דעתך, דקתני רישא: זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: הבנים יירשו והבנות יזונו; מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהם, אף בנות לא יזונו אלא לאחר מיתת אביהן.

Sanhedrin (2)

1. Sanhedrin 99a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר aggada exegesis messianic era

   Rabbi Elazar ben Azariah interprets the verse to assign seventy years to the messianic era.
   תניא: רבי אליעזר אומר, ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר ״ארבעים שנה אקוט בדור״. רבי אלעזר בן עזריה אומר, שבעים שנה, שנאמר ״והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד״. איזהו מלך מיוחד? הוי אומר: זה משיח.
2. Sanhedrin 101a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אמר aggada dialogue teacher praise

   Rabbi Elazar ben Azariah tells his teacher that he benefits Israel more than parents do because he helps in both this world and the next.
   נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: טוב אתה לישראל יותר מאב ואם, שאב ואם בעולם הזה, ורבי בעולם הזה ובעולם הבא.

Makkot (4)

1. Makkot 23a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet halacha exegesis lashes strap

   Rabbi Elazar ben Azariah derives from adjoining verses that the strap used for lashes is made from calf hide.
   אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: מנין לרצועה שהיא של עגל – דכתיב ״ארבעים יכנו״, וסמיך ליה ״לא תחסם שור בדישו״.
2. Makkot 23a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet halacha exegesis levirate marriage

   Rabbi Elazar ben Azariah derives that a yevama is not compelled to marry a brother afflicted with severe skin disease.
   ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין, שאין חוסמין אותה – דכתיב ״לא תחסם שור בדישו״, וסמיך ליה ״כי ישבו אחים יחדו וגו'״.
3. Makkot 23a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet aggada exegesis festival respect

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that disparaging the festivals is equivalent to idolatry.
   ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המבזה את המועדים כאילו עובד עבודה זרה, דכתיב ״אלהי מסכה לא תעשה לך״, וסמיך ליה ״את חג המצות תשמר״.
4. Makkot 23a ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet aggada exegesis harmful speech

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that slanderers, recipients of slander, and false witnesses deserve to be thrown to dogs.
   ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המספר לשון הרע, וכן המקבל לשון הרע, וכל המעיד עדות שקר – ראוי להשליכו לכלבים, דכתיב ״לכלב תשלכון אתו״, וסמיך ליה ״לא תשא שמע שוא וגו'״, קרי ביה נמי ״לא תשיא״.

Avodah Zarah (1)

1. Avodah Zarah 19a ↗ משמיה דרבי אלעזר בן עזריה aggada exegesis deceit

   Rabbi Elazar ben Azariah interprets the verse to teach that a deceitful hunter will neither prosper nor live long.
   אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: מאי דכתיב ״לא יחרך רמיה צידו״? לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי.

Menachot (2)

1. Menachot 105a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha ruling unspecified offering

   Rabbi Elazar ben Azariah permits fulfilling an unspecified burnt-offering vow with a turtledove or young pigeon.
   אלמה תנן: הרי עלי עולה – יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: תור או בן יונה, ולא פליג רבי יהודה.
2. Menachot 107a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute unspecified offering

   Rabbi Elazar ben Azariah permits one who vows an unspecified burnt offering to bring a turtledove or young pigeon.
   מתני' ״הרי עלי עולה״ – יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: או תור או בן יונה.

Chullin (3)

1. Chullin 84a ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה aggada maxim household spending

   Rabbi Elazar ben Azariah scales a household's food purchases from vegetables to daily cooked meals according to its wealth.
   מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה: מי שיש לו מנה – יקח לפסו ליטרא ירק, עשרה מנה – יקח לפסו ליטרא דגים, חמשים מנה – יקח לפסו ליטרא בשר, מאה מנה – ישפתו לו קדרה בכל יום. ואינך אימת? מערב שבת לערב שבת.
2. Chullin 131b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha dispute first tithe

   Rabbi Elazar ben Azariah permits giving first tithe to a priest as well as a Levite.
   מעשר ראשון דלוי הוא? כרבי אלעזר בן עזריה, דתניא: תרומה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אף לכהן.
3. Chullin 131b ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה halacha ruling first tithe

   Rabbi Elazar ben Azariah's position is interpreted after Ezra's penalty as assigning first tithe to priests rather than Levites.
   אימר דאמר רבי אלעזר בן עזריה אף לכהן, לכהן ולא ללוי מי אמר? אין, לבתר דקנסינהו עזרא.

Arakhin (4)

1. Arakhin 16b ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה aggada maxim rebuke

   Rabbi Elazar ben Azariah doubts that anyone in his generation knows how to rebuke properly.
   תניא, אמר רבי טרפון: תמיהני אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, אפילו אמר לו ״טול קיסם מבין עיניך״, אומר לו ״טול קורה מבין עיניך״. אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח.
2. Arakhin 28a ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה aggada maxim property stewardship

   Rabbi Elazar ben Azariah reasons that if one may not devote all property to Heaven, one must all the more protect personal assets.
   מתני' מחרים אדם מצאנו ומבקרו, ומעבדיו ומשפחותיו הכנענים, ומשדה אחוזתו, ואם החרים את כולם אינם מוחרמים, דברי רבי אליעזר. אמר רבי אלעזר בן עזריה: מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו!
3. Arakhin 28a ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה aggada maxim property stewardship

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that the limit on consecrating all property implies an even stronger duty to preserve one's assets.
   יכול לא יחרים, ואם החרים יהו מוחרמין? תלמוד לומר: ״אך״, דברי רבי אליעזר. אמר רבי אלעזר בן עזריה: מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו!
4. Arakhin 28a ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה aggada other property stewardship

   Rabbi Elazar ben Azariah's warning to preserve one's property is cited as apparently identical to the first opinion.
   אמר רבי אלעזר בן עזריה: אם לגבוה אין אדם רשאי כו'. היינו תנא קמא!

Temurah (1)

1. Temurah 20a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha ruling unspecified offering

   Rabbi Elazar ben Azariah permits fulfillment of an unspecified burnt-offering vow with a turtledove or young pigeon.
   רבי שמעון סבר לה כרבי אלעזר בן עזריה, דתנן: ״הרי עלי עולה״ — יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: או תור או בני יונה.

Keritot (3)

1. Keritot 7b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר aggada exegesis idolatry

   Rabbi Elazar ben Azariah compares blasphemous idolatry to scraping a bowl without diminishing God and identifies the blasphemer as an idolater.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: כאדם האומר לחבירו ״גירפתה הקערה ולא חיסרתה״. קסבר: מגדף – היינו עובד עבודה זרה.
2. Keritot 7b ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis idolatry

   Rabbi Elazar ben Azariah interprets the passage about offending God as referring to idolatrous worship.
   תניא אידך: ״את ה'״, רבי אלעזר בן עזריה אומר: בעובד עבודה זרה הכתוב מדבר, וחכמים אומרים: לא בא הכתוב אלא ליתן כרת למברך השם.
3. Keritot 11a ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר halacha exegesis designated maidservant

   Rabbi Elazar ben Azariah concludes that the remaining undefined case is a woman half enslaved, half free, and betrothed to a Hebrew slave.
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: כל עריות מפורשות לנו, משוייר לנו חציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי. אחרים אומרים: ״לא יומתו כי לא חופשה״ – בשפחה כנענית הכתוב מדבר, ומאורסת לעבד כנעני.

Tamid (1)

1. Tamid 32b ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה aggada exegesis scholars and peace

   Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Torah scholars increase peace in the world.
   תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה בלילה – שכינה כנגדו, שנאמר: ״קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה' (וגו')״. אמר רבי אלעזר בן עזריה: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: ״וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך״.

Jerusalem Talmud Berakhot (4)

1. Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:33 ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה
   מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע תפילת הערב מהו. אמר ליה רשות. בא ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו. אמר ליה חובה. אמר לו והא רבי יהושע אמר לי רשות. אמר לו למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו. אמר לו חובה. אמר לו הא רבי יהושע אמ …

   מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע תפילת הערב מהו. אמר ליה רשות. בא ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו. אמר ליה חובה. אמר לו והא רבי יהושע אמר לי רשות. אמר לו למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו. אמר לו חובה. אמר לו הא רבי יהושע אמר לי רשות. אמר רבן גמליאל לרבי יהושע את הוא אומר רשות אמר ליה לאו. אמר לו עמוד על רגליך ויעידוך. והיה רבן גמליאל יושב ודורש ורבי יהושע עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לרבי חצפית התורגמן הפטר את העם. אמרו לרבי זינון החזן אמור התחיל ואמר התחילו. ועמדו כל העם על רגליהם ואמרו לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד. הלכו ומינו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות. והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבתיו אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה. וכי מה היתה יתידתו של רבי אלעזר בן עזריה שהיה דור עשירי לעזרא. וכמה ספסלין היו שם. רבי יעקב בן סיסי אמר שמונים ספסלים היו שם של תלמידי חכמים חוץ מן העומדין לאחורי הגדר. רבי יוסי בירבי אבון אמר שלש מאות היו שם חוץ מן העומדין לאחורי הגדר. כיי דתנינן תמן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. תמן תנינן זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם אלא אילו תלמידי חכמים שהיו עשויין שורות שורות ככרם. מיד הלך לו רבן גמליאל אצל כל אחד ואחד לפייסו בביתו. אזל גבי רבי יהושע אשכחיה יתיב עביד מחטין. אמר ליה אילין את חיי. אמר ליה ועד כדון את בעי מידעי. אוי לו לדור שאתה פרנסו. אמר לו נעניתי לך. ושלחון גבי רבי אלעזר בן עזריה חד קצר. ואית דמרין רבי עקיבא הוה. אמר לו מי שהוא מזה בן מזה יזה מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יימר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה. אמר לו נתרציתם אני ואתם נשכים לפתחו של רבן גמליאל. אף על פי כן לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב בית דין.
2. Jerusalem Talmud Berakhot 4:6:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   משנה: רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר. רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש בו חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין.
3. Jerusalem Talmud Berakhot 4:6:2 ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה
   הלכה: רבי ביבי בשם רבי חנה אמר הלכה כרבי יודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. מילתיה דשמואל אמר כן דשמואל אמר אנא מן יומיי לא צלית דמוספא אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא ולא צלו ציבורא וצליית.
4. Jerusalem Talmud Berakhot 4:6:3 ↗ משום רבי אלעזר בן עזריה
   מיליהון דרבנן פליגן. דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא ברועים ובקייצים. הא מתניתא לא אמר [אלא] ברועים ובקייצים הא שאר כל אדם חייבין. מילתיה דרבי יוחנן אמר כן דמר רבי יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין ומהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף. ואין חבר עיר בציפורין. את שמע מינה תלת. …

   מיליהון דרבנן פליגן. דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא ברועים ובקייצים. הא מתניתא לא אמר [אלא] ברועים ובקייצים הא שאר כל אדם חייבין. מילתיה דרבי יוחנן אמר כן דמר רבי יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין ומהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף. ואין חבר עיר בציפורין. את שמע מינה תלת. את שמע מינה ששוקי של ציפורין כציפורין. את שמע מינה חלוקין על רבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. את שמע מינה שאדם מתפלל ומהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף. אמר רבי אבא ולא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות.

Jerusalem Talmud Peah (1)

1. Jerusalem Talmud Peah 6:2:4 ↗ רבי לעזר בן עזריה אמר
   אמר רבי אילעאי שאלתי את רבי יהושע באילו עומרין חלוקין בית שמאי ובית הלל אמר לי בתורה הזאת עומר הסמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו בית שמאי אומרים שכחה. ובית הלל אומרים אינו שכחה. וכשבאתי אצל רבי אליעזר אמר לי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על העומר שהוא סמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו שהוא שכחה. ו …

   אמר רבי אילעאי שאלתי את רבי יהושע באילו עומרין חלוקין בית שמאי ובית הלל אמר לי בתורה הזאת עומר הסמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו בית שמאי אומרים שכחה. ובית הלל אומרים אינו שכחה. וכשבאתי אצל רבי אליעזר אמר לי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על העומר שהוא סמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו שהוא שכחה. ועל מה נחלקו על העומר שנטלו ונתנו בצד הגפה בצד הגדיש בצד הבקר בצד הכלים ושכחו שבית שמאי אומרים אינו שכחה מפני שזכה בו. ובית הלל אומרים שכחה. וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי לעזר בן עזריה אמר לי הברית הן הדברים שנאמרו לו למשה בחורב.

Jerusalem Talmud Sheviit (2)

1. Jerusalem Talmud Sheviit 1:6:1 ↗ רבי לעזר בן עזריה אומר
   משנה: הנטיעות והדילועין מצטרפין לתוך בית סאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עשרה דילועין לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עד אימתי נקראו נטיעות רבי לעזר בן עזריה אומר עד שיחולו. רבי יהושע אומר שבע שנים. רבי עקיבה אומר באילן נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח ולמטן כנטיעה מטפח ולמעלן כאי …

   משנה: הנטיעות והדילועין מצטרפין לתוך בית סאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עשרה דילועין לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עד אימתי נקראו נטיעות רבי לעזר בן עזריה אומר עד שיחולו. רבי יהושע אומר שבע שנים. רבי עקיבה אומר באילן נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח ולמטן כנטיעה מטפח ולמעלן כאילן דברי רבי שמעון.
2. Jerusalem Talmud Sheviit 3:2:5 ↗ רבי לעזר בן עזריה אמר
   רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן. רבי לעזר בן עזריה אמר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית. אמר רבי זעירא מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל מפני מראית העין. הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין. מאן דאמר מפני …

   רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן. רבי לעזר בן עזריה אמר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית. אמר רבי זעירא מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל מפני מראית העין. הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין. מאן דאמר מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה הכא מאי אית לך למימר. לית לך אלא כהדא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום. מה נפק מביניהון. חפר לעשות אמה של בניין. הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין. ומאן דאמר תמן מפני שהוא מכשיר צדדיה לזריעה הרי אינו מכשיר צדדיה לזריעה. הכל מודין שאם היה לו שם סיד או צרורות או אבנים או גיפסוס מותר.

Jerusalem Talmud Maasrot (2)

1. Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:1 ↗ רבי לעזר בן עזריה אומר
   משנה: העוקר שתלים מתוך שלו ונוטע מתוך שלו פטור. לקח במחובר לקרקע פטור. לקט לשלח לחבירו פטור. רבי לעזר בן עזריה אומר אם יש כיוצא מהן נמכרין בשוק הרי אלו חייבין. העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גורנן. בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא. נפלה עליהן מפולת והן מגולין הרי אילו כנ …

   משנה: העוקר שתלים מתוך שלו ונוטע מתוך שלו פטור. לקח במחובר לקרקע פטור. לקט לשלח לחבירו פטור. רבי לעזר בן עזריה אומר אם יש כיוצא מהן נמכרין בשוק הרי אלו חייבין. העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גורנן. בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא. נפלה עליהן מפולת והן מגולין הרי אילו כנטועין בשדה.
2. Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:3 ↗ בשם רבי לעזר בן עזריה
   לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי …

   לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי יודה אומר בשם רבי לעזר בן עזריה אף השולח לחבירו עטנין ושתלין וחבילי תלתן לא יאכל עד שיעשר. שכן דרך בני אדם משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו. רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו חבר ששילח לחבר צריך לעשר. חברייא בעיי ניחא עם הארץ חשוד. חבר חשוד. אמר רבי יוסי וכי עם הארץ גבי תרומה לאו כחבר הוא. אלא כיני נהגו בני אדם להיות משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו.

Jerusalem Talmud Maaser Sheni (1)

1. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:9 ↗ רבי לעזר בן עזריה אמר
   רבי אבהו אמר איתפלגון רבי יהושע בן חנניה ורבי לעזר בן עזריה. רבי יהושע בן חנניה אמר אין נותנין מעשר לכהונה. ורבי לעזר בן עזריה אמר נותנין מעשר לכהונה. מתיב רבי יהושע בן חנניה לרבי לעזר בן עזריה והא כתיב ואכלתם אותו בכל מקום בוא ואוכלו עמו בקבר. אמר ליה מהו בכל מקום בעזרה. אמר ליה והכתיב אתם וביתכם ו …

   רבי אבהו אמר איתפלגון רבי יהושע בן חנניה ורבי לעזר בן עזריה. רבי יהושע בן חנניה אמר אין נותנין מעשר לכהונה. ורבי לעזר בן עזריה אמר נותנין מעשר לכהונה. מתיב רבי יהושע בן חנניה לרבי לעזר בן עזריה והא כתיב ואכלתם אותו בכל מקום בוא ואוכלו עמו בקבר. אמר ליה מהו בכל מקום בעזרה. אמר ליה והכתיב אתם וביתכם ואשה נכנסת לעזרה. רבי בא הוה משתעי ההן עובדא. רבי לעזר בן עזריה הוה יליף מיסב מעשרא דחדא גינה. והיה לאותה גינה שני פתחים אחד למקום טומאה ואחד פתוח למקום טהרה. נפק רבי עקיבה לגביה אמר ליה פתח ההן וסתום ההן. אין אתא אמר לה בא בדרך הזו. אמר ליה אין שלח תלמידיה אמור ליה אתם כתיב. שמע רבי לעזר בן עזריה ואמר מרצעה דעקיבה בן יוסף בא לכאן. באותה שעה החזיר רבי לעזר בן עזריה כל המעשרות שנטל. אמר רבי יצחק בר לעזר בשרותה בעיא מוליי סבא דקיסה מיניה וביה כל גומרה דלא כויה בשעתה לא כויה.

Jerusalem Talmud Shabbat (3)

1. Jerusalem Talmud Shabbat 4:2:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   משנה: טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן. כיצד עושה נוער את הכסוי והן נופלות. רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צידה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר. וחכמים אומרים נוטל ומחזיר.
2. Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3 ↗ דברי רבי אלעזר בן עזריה
   תמן תנינן. הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר. פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן חמש. פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. רבי עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה. מה ב …

   תמן תנינן. הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר. פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן חמש. פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. רבי עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה. מה ביניהון. עונות שלימות ביניהון. רבי ישמעאל עבד מקצת עונה ככולה. ורבי עקיבה לא עבד מקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי עקיבה. לפיכך אם נכנסה מקצת עונה ראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. תני. רבי אלעזר בן עזריה אומר. יום ולילה עונה. ומקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי אלעזר בן עזריה. פעמים יש שם יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה. יום וכל שהוא והיא טהורה היך עבידא. שימשה את ביתה ערב שבת קודם לשקיעת החמה ופלטה במוצאי שבת לאחר שקיעת החמה. הרי יש כאן יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה היך עבידה. שימשה את ביתה ערב שבת לאחר שקיעת החמה ופלטה באחד בשבת קודם לשקיעת החמה. הרי יש כאן שני ימים חסר כל שהוא והיא טמיאה. אמר רבי יוחנן. מדברי כולם. טבולי יום קיבלו ישראל את התורה. הדא דאת אמר בנשים. אבל באנשים כבר טהרו. מה טעם. וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. עד שלשה ימים. מיכן והילך היא נסרחת. ואתיא כההיא דאמר רבי זעורא בשם רבי יוחנן. זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע. מה תורת הזב עד שלשה ימים. אף תורת שכבת זרע עד שלשה ימים.
3. Jerusalem Talmud Shabbat 19:3:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   משנה: מרחיצין את הקטן לפני המילה ולאחר המילה ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים. ספק ואנדרוגינס אין מחללין עליו את השבת רבי יהודה מתיר באנדרוגינס:

Jerusalem Talmud Eruvin (1)

1. Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   משנה: מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות. החזירוהו כאילו לא יצא. הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומר מהלך את כולה. רבי יהושע ורבי עקיבה אומר אין לו אלא ארבע אמות. מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כלה. רב …

   משנה: מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות. החזירוהו כאילו לא יצא. הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומר מהלך את כולה. רבי יהושע ורבי עקיבה אומר אין לו אלא ארבע אמות. מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כלה. רבי יהושע ורבי עקיבה לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן:

Jerusalem Talmud Yoma (2)

1. Jerusalem Talmud Yoma 8:7:1 ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה
   משנה: האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו. עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. …

   משנה: האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו. עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. ושבינו לבין חברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבה אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו'. ואומר מקוה ישראל יי מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:
2. Jerusalem Talmud Yoma 8:7:5 ↗ דברי רבי לעזר בן עזריה
   אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. אם אין שעיר. היום מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעורה אמר. כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת. מרד. על דעתיה דרבי זעורה כבר כיפר. על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר. אמר רבי זעורה. מתניתא מסייעא ל …

   אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. אם אין שעיר. היום מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעורה אמר. כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת. מרד. על דעתיה דרבי זעורה כבר כיפר. על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר. אמר רבי זעורה. מתניתא מסייעא לרבי חנניה. חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים. וביום הכיפורים מה שאין בשעיר. שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר. והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפורים. חומר בשעיר. שהשעיר מכפר מיד. ויום הכיפורים מכפר משתחשך. אמר רבי חונה. איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. רבי יוסי בירבי בון בעי. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד ויכפר מיד.

Jerusalem Talmud Taanit (1)

1. Jerusalem Talmud Taanit 4:1:16 ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה
   מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע. תפילת הערב מה היא. אמר לו. רשות. ובא ושאל את רבן גמליאל. תפילת הערב מה היא. אמר לו. חובה. אמר לו. והלא רבי יהושע אמר לי. רשות. אמר לו. למחר כשאיכנס לבית הוועד עמוד ושאל את ההלכה הזאת. ועמד אותו התלמיד ושאל את רבן גמליאל. תפילת הערב מה היא. אמר לו. חובה. אמר לו. …

   מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע. תפילת הערב מה היא. אמר לו. רשות. ובא ושאל את רבן גמליאל. תפילת הערב מה היא. אמר לו. חובה. אמר לו. והלא רבי יהושע אמר לי. רשות. אמר לו. למחר כשאיכנס לבית הוועד עמוד ושאל את ההלכה הזאת. ועמד אותו התלמיד ושאל את רבן גמליאל. תפילת הערב מה היא. אמר לו. חובה. אמר לו. והא רבי יהושע אומר. רשות. אמר לו רבן גמליאל לרבי יהושע. את הוא שאומר. רשות. אמר לו. לאו. אמר לו. עמוד על רגליך ויעידוך. והיה רבן גמליאל יושב ודורש ורבי יהושע עומד על רגליו. עד שריננו בו כל העם. אמרו לרבי חוצפית התורגמן. הפטר את העם. אמרו לרבי זינון החזן. אמור. התחילו ואמרו. התחילו ועמדו כל העם על רגליהם. אמרו לו. וכי על מי לא עברה רעתך תמיד. מיד הלכו ומינו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. בן שש עשרה שנה היה ונמלא כל ראשו שיבות. והיה רבי עקיבה יושב ומצטער ואומר. לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבתיו. אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בה. ומה היתה יתידתו שלרבי אלעזר בן עזריה. שהוא עשירי לעזרא. כמה ספסלים היו שם. רבי יעקב בר סוסיי אמר. שמונים ספסלים שלתלמידי חכמים היו שם חוץ מן העומדים מאחורי הגדר. אמר רבי יוסי בירבי בון. שלש מאות ספסלין שלתלמידי חכמים היו שם חוץ מן העומדים מאחרי הגדר. כהיא דתנינן תמן. ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. תמן תנינן. זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם. אלא אילו תלמידי חכמים שהיו עשויים שורות שורות ככרם. מיד הלך לו רבן גמליאל אצל כל אחד ואחד בתוך ביתו לפייסו. אתא גבי רבי יהושע ואשכחיה דהוה עביד מחטין. אמר ליה. מן אילין את חיי. אמר ליה. ועד כדון את בעי מידע. אי לו לדור שאת פרנסו. אמר לו. נעניתי לך. שלחון גבי רבי לעזר בן עזריה חד קצר. ואית דאמרין רבי עקיבה הוה. אמר ליה. מי שהוא מזה יזה. מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה. מימיך מימי מערה ואפרך אפר מקלה. אמר להן. נתרציתם. אני ואתם נשכים לפתחו שלרבן גמליאל. אף על פי כן לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב בית דין.

Jerusalem Talmud Moed Katan (2)

1. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:2:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   משנה: רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית וחכמים אומרים עושין את האמה בתחלה בשביעית ומתקנין את המקולקלת במועד. ומתקנין את קילקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן. ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים:
2. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:2:2 ↗ רבי לעזר בן עזריה אמר
   הלכה: תמן תנינן. רבי לעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע. פתר לה תרין פתרין. בשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו מערב שביעית והוא מבקש להוציאו בתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף עליו והולך משיפסקו עוברי עבירה. רבי לעזר בן עזריה אוסר. מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה. שמא לא ימצא לו …

   הלכה: תמן תנינן. רבי לעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע. פתר לה תרין פתרין. בשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו מערב שביעית והוא מבקש להוציאו בתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף עליו והולך משיפסקו עוברי עבירה. רבי לעזר בן עזריה אוסר. מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה. שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום. אתיא דרבי לעזר בן עזריה כרבי יוסה. כמה דרבי יוסי אמר. אין זבל מצוי. כן רבי לעזר בן עזריה אמר. אין זבל מצאוי. פתר לה פתר חורן. בשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו בערב שביעית והוא מבקש להוציאו לתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף והולך משיפסקו עוברי עבירה. רבי לעזר בן עזריה אוסר. מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה. שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום. ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית. רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל. מפני מראית העין. עד שיוציא עשר משפלות כאחת. ולית לרבנן מפני מראית העין. אמר רבי אידי דחוטרא. סלו ומגריפו מוכיחין עליו שהוא עושה אשפה. רבי יוסי בירבי בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן תמן. רבי לעזר בן עזריה אומר. אין עושין את האמה כתחילה במועד ובשביעית. אמר רבי ירמיה. מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל. מפני מראית העין. הוון בעיי מימר. מאן דאמר תמן מפני מראית העין. וכא מראית העין. מאן דאמר תמן. מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. וכא מה אית לך. לית לך אלא כהדא. שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום. מה נפק מן ביניהון. חפר לעשות אמה שלביניין. הוון בעיי מימר. מאן דאמר תמן מפני מראית העין. וכא מפני מראית העין. מאן דאמר תמן. מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. הרי אינו מכשיר את צדדיה לזריעה. הכל מודין שאם היה לו שם אבנים או צרורות או סיד או גיבסס מותר.

Jerusalem Talmud Yevamot (1)

1. Jerusalem Talmud Yevamot 15:3:4 ↗ דרש רבי לעזר בן עזריה
   רבי לעזר בן עזריה עבד כתובה מדרש. דרש רבי לעזר בן עזריה הבנים יירשו והבנות יזונו. מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהן. אף הבנות אינן ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן.

Jerusalem Talmud Ketubot (2)

1. Jerusalem Talmud Ketubot 4:8:1 ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה
   משנה: האב אינו חייב במזונות בתו. זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה בכרם ביבנה. הבנים יירשו והבנות ייזונו מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהן אף הבנות אינן נזונות אלא לאחר מיתת אביהן.
2. Jerusalem Talmud Ketubot 5:1:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   משנה: אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף. נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר. מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה.

Jerusalem Talmud Nazir (1)

1. Jerusalem Talmud Nazir 6:2:1 ↗ רבי לעזר בן עזריה אומר
   משנה: וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן. רבי לעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין. אילו הן החרצנים ואילו הן הזגים. החרצנים אילו החיצונים הזגים אילו הפנימיין דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג שלבהמה החיצון זוג והפנימי עי …

   משנה: וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן. רבי לעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין. אילו הן החרצנים ואילו הן הזגים. החרצנים אילו החיצונים הזגים אילו הפנימיין דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג שלבהמה החיצון זוג והפנימי עינבול.

Jerusalem Talmud Gittin (1)

1. Jerusalem Talmud Gittin 3:4:2 ↗ אמר רבי לעזר בן עזריה
   הלכה: שלשה דברים אמר רבי לעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. על עיר שהקיפוה כרקום. אי זהו כרקום. רבי בא בשם רב חייה בר אשי. כגון זוגין ושלשליות וכלבים ואווזין ותרנוגלים ואיסטרטיות המקיפין את העיר. ואמר רבי בא בשם רב חייה בר אשי. מעשה היה וברחה משם סומא אחת. היתה שם פירצה אחת מצלת את הכל. היה שם מחב …

   הלכה: שלשה דברים אמר רבי לעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. על עיר שהקיפוה כרקום. אי זהו כרקום. רבי בא בשם רב חייה בר אשי. כגון זוגין ושלשליות וכלבים ואווזין ותרנוגלים ואיסטרטיות המקיפין את העיר. ואמר רבי בא בשם רב חייה בר אשי. מעשה היה וברחה משם סומא אחת. היתה שם פירצה אחת מצלת את הכל. היה שם מחבוייה צריכה. רבי זעירא רבא בר זבדא רבי יצחק בר חקולאי בשם רבי יודן נשייא. ובלבד כרקום שלאותה מלכות. אבל כרקום שלמלכות אחרת כליסטים הן.

Jerusalem Talmud Bava Kamma (1)

1. Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:6:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   משנה: המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה. רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותה כאילו היא באמצע בית כור. רבי ליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים ורבי עקיבה אומר חמשים אמה ורבי שמעון אומר שלם ישלם המבעיר את הבעירה הכל לפי הדליקה.

Jerusalem Talmud Sanhedrin (1)

1. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:9 ↗ דברי רבי אלעזר בן עזריה
   אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנינה אמר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זעירא כבר כפר. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי חנינה. מתניתא מסייעה לרבי זעירה. חומר בש …

   אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנינה אמר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זעירא כבר כפר. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי חנינה. מתניתא מסייעה לרבי זעירה. חומר בשעיר מה שאין כן ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין כן בשעיר. שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר ושעיר אינו מכפר בלא יום הכיפורים. חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים משתחשך. אמר רבי הונא. איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. אמר רבי יוסה בן יוסה. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד. ויכפר מיד.

Jerusalem Talmud Makkot (1)

1. Jerusalem Talmud Makkot 1:8:1 ↗ רבי לעזר בן עזריה אומר
   משנה: מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין אין סותרין את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עידיו הרי זה ייהרג. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית. רבי לעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה. רבי טרפון …

   משנה: מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין אין סותרין את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עידיו הרי זה ייהרג. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית. רבי לעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבה אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג בה אדם מעולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל:

Jerusalem Talmud Shevuot (1)

1. Jerusalem Talmud Shevuot 1:6:9 ↗ דברי רבי לעזר בן עזריה
   אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. שעיר המשתלח מכפר. ואם אין שעיר יום הכיפורים מכפר. כיצד מכפר. רבי זירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה ביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זירא כיפר מיד. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי זירא. ומתניתה מסי …

   אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. שעיר המשתלח מכפר. ואם אין שעיר יום הכיפורים מכפר. כיצד מכפר. רבי זירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה ביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זירא כיפר מיד. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי זירא. ומתניתה מסייעא לרבי חנינה. חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר. יום הכיפורים מכפר בלא שעיר ושעיר אין מכפר בלא יום הכיפורים. והשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים משתחשך. אמר רבי הונא. איתותב קומי רבי ירמיה ומר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. אמר רבי יוסי. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד. ויכפר מיד.

Bereshit Rabbah (9)

1. Bereshit Rabbah 9:3 ↗ בשם רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Reish Lakish
   דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי יוחנן אמר, מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת, אבל הקדוש ברוך הוא מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת. אמר רבי שמעון בן לקיש, הנה טוב מאד, זה העולם הזה. והנה טוב מאד, זה העולם הבא. העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקדוש ברוך …

   דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי יוחנן אמר, מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת, אבל הקדוש ברוך הוא מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת. אמר רבי שמעון בן לקיש, הנה טוב מאד, זה העולם הזה. והנה טוב מאד, זה העולם הבא. העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקדוש ברוך הוא ראיה אחת. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר (ירמיה לב, יז): אהה ה' אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר, מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר. רבי חגי בשם רבי יצחק אמר (דברי הימים א כח, ט): ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד, קדם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך. רבי יודן בשם רבי יצחק, קדם עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך. אמר רבי יודן לגרמיה (תהלים קלט, ד): כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה, קדם עד שלא יארש לשונו דבור, כבר הן ה' ידעת כלה.
2. Bereshit Rabbah 22:2 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   והאדם ידע וגו', רבי הונא ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי אבא בר כהנא אמר, לא שמשה בריה קדם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו, הודיע דרך ארץ לכל. דבר אחר, והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה. אמר רב אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם. ותהר ותלד את קין, אמר רבי אלעזר בן …

   והאדם ידע וגו', רבי הונא ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי אבא בר כהנא אמר, לא שמשה בריה קדם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו, הודיע דרך ארץ לכל. דבר אחר, והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה. אמר רב אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם. ותהר ותלד את קין, אמר רבי אלעזר בן עזריה שלשה פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות. אמר ליה רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה, קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו, ותאמר קניתי איש את ה', חמת לה הא איתתא בנין, אמרה הא קנין בעלי בידי. רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מעוטים, אתין וגמין רבויים, האי את דכתיב הכא מהו, אמר אלו נאמר קניתי איש ה', היה הדבר קשה, אלא את ה'. אמר ליה (דברים לב, מז): כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק הוא מכם, שאין אתם יודעים לדרש, אלא את ה', לשעבר אדם נברא מאדמה, וחוה נבראת מאדם, מכאן ואילך (בראשית א, כו): בצלמנו כדמותנו, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה.
3. Bereshit Rabbah 24:7 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר כל האמניות אדם הראשון למדם, מאי טעמיה (ישעיה מד, יא): וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון. רבנן אמרין אפלו סרגולו של ספר, אדם הראשון למדו, שנאמר (בראשית ה, א): זה ספר, הוא וסרגולו. (בראשית ה, א): ביום ברא אלהים אדם, הדא מסיעא לההיא דאמר רבי אלעזר בן עזריה שלש פ …

   רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר כל האמניות אדם הראשון למדם, מאי טעמיה (ישעיה מד, יא): וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון. רבנן אמרין אפלו סרגולו של ספר, אדם הראשון למדו, שנאמר (בראשית ה, א): זה ספר, הוא וסרגולו. (בראשית ה, א): ביום ברא אלהים אדם, הדא מסיעא לההיא דאמר רבי אלעזר בן עזריה שלש פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות. בן עזאי אומר (בראשית ה, א): זה ספר תולדת אדם, זה כלל גדול בתורה, רבי עקיבא אומר (ויקרא יט, יח): ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חברי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חברי עמי. אמר רבי תנחומא אם עשית כן דע למי אתה מבזה בדמות אלהים עשה אותו.
4. Bereshit Rabbah 32:3 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   כתיב ה' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו (תהלים יא, ה): אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים, אפלו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, וכתיב (בראש …

   כתיב ה' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו (תהלים יא, ה): אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים, אפלו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, וכתיב (בראשית כב, א): והאלהים נסה את אברהם, אמר רבי יוסי בן חנינה הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה כל שהוא כותשה היא משתבחת וכל זמן שהוא מקיש עליה היא משתמנת, ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה, אינו מספיק לקוש עליה אחת עד שהיא פוקעת, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, אמר רבי אלעזר משל לבעל הבית שהיה לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא נותן את העל לא על זאת שכחה יפה, כך הקדוש ברוך הוא מנסה את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, ה' צדיק יבחן זה נח, שנאמר: ויאמר ה' לנח. כי אתך ראיתי צדיק לפני, אמר רבי אלעזר בן עזריה מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו, שכן הוא אומר בנח (בראשית ו, ט): איש צדיק תמים היה, שלא בפניו, וכתיב: כי אותך ראיתי צדיק לפני, בפניו. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו, שנאמר (תהלים סו, ג): אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, שלא בפניו אומר (תהלים קלו, א): הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
5. Bereshit Rabbah 34:14 ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה
   שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' (בראשית ט, ו), אמר רבי חנינא כלהם כהלכות בני נח בעד אחד, בדין אחד, בלא עדים, ובלא התראה, על ידי שליח, על ידי עברים. בעד אחד בדין אחד, שפך דם האדם באדם אחד, דמו ישפך. בלא עדים ובלא התראה, שפך דם האדם, דמו ישפך. על ידי שליח, שפך דם האדם, על ידי אדם, דמו ישפך. על ידי עברי …

   שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' (בראשית ט, ו), אמר רבי חנינא כלהם כהלכות בני נח בעד אחד, בדין אחד, בלא עדים, ובלא התראה, על ידי שליח, על ידי עברים. בעד אחד בדין אחד, שפך דם האדם באדם אחד, דמו ישפך. בלא עדים ובלא התראה, שפך דם האדם, דמו ישפך. על ידי שליח, שפך דם האדם, על ידי אדם, דמו ישפך. על ידי עברים, שפך דם האדם. רבי יהודה בן רבי סימון אמר אף החונקו, שפך דם האדם וגו'. אמר רבי לוי הרי שהרג ולא נהרג אימתי הוא נהרג, לכשיבוא אדם, שפך דם האדם באדם דמו ישפך. דרש רבי עקיבא כל מי שהוא שופך דמים מעלים עליו כאלו הוא ממעט את הדמות, מה טעם, שפך דם האדם באדם דמו ישפך, מפני מה, כי בצלם אלהים עשה את האדם. דרש רבי אלעזר בן עזריה כל מי שהוא מבטל מפריה ורביה מעלה עליו הכתוב כאלו הוא ממעט את הדמות, מה טעם כי בצלם אלהים עשה את האדם, וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו וגו' שרצו בארץ ורבו. דרש בן עזאי כל מי שהוא מבטל פריה ורביה מעלה עליו הכתוב כאלו שופך דמים וממעט את הדמות, מאי טעמיה שפך דם האדם, מפני מה כי בצלם אלהים, ומה כתיב אחריו: ואתם פרו ורבו. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה נאים דברים היוצאים מפי עושיהן, בן עזאי נאה דורש ולא נאה מקים, אמר ליה אני לפי שחשקה נפשי בתורה, אבל יתקים העולם באחרים.
6. Bereshit Rabbah 65:10 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   ותכהין עיניו מראת (בראשית כז, א), אמר רבי אלעזר בן עזריה מראות ברע, מראות ברעתו של רשע, אמר הקדוש ברוך הוא יהיה יצחק יוצא לשוק ויהון בריתא אמרין דין אבוה דההוא רשיעא, אלא הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו, הדא הוא דכתיב (משלי כח, כח): בקום רשעים יסתר אדם, מכאן אמרו כל המעמיד בן רשע או תלמיד רש …

   ותכהין עיניו מראת (בראשית כז, א), אמר רבי אלעזר בן עזריה מראות ברע, מראות ברעתו של רשע, אמר הקדוש ברוך הוא יהיה יצחק יוצא לשוק ויהון בריתא אמרין דין אבוה דההוא רשיעא, אלא הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו, הדא הוא דכתיב (משלי כח, כח): בקום רשעים יסתר אדם, מכאן אמרו כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע סוף שעיניו כהות. תלמיד רשע מאחיה השילוני (מלכים א יד, ד): ואחיהו לא יכל לראות כי קמו עיניו משיבו, שהעמיד את ירבעם תלמיד רשע. בן רשע, מיצחק, ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו. דבר אחר, מראת, מכח אותה ראיה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח בכו מלאכי השרת, הדא הוא דכתיב (ישעיה לג, ז): הן אראלם צעקו חצה וגו', ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו, והיו רשומות בתוך עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו, הדא הוא דכתיב: ויהי כי זקן יצחק, וגו' דבר אחר, מראת, מכח אותה הראיה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח, תלה עיניו במרום והביט בשכינה. מושלים אותו משל למה הדבר דומה, למלך שהיה מטיל בפתח פלטין שלו ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו מציץ עליו בעד החלון, אמר אם הורגו אני עכשו מכריע אני את אוהבי, אלא גוזרני שיסתמו חלונותיו. כך בשעה שהעקיד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח תלה עיניו והביט בשכינה, אמר הקדוש ברוך הוא אם הורגו אני עכשו אני מכריע את אברהם אוהבי, אלא גוזר אני שיכהו עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו, ויהי כי זקן יצחק וגו'.
7. Bereshit Rabbah 80:9 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים (בראשית לד, כה), תמן תנינן מרחיצין את הקטן, דבי רבי מאיר מרחיצין את המילה. אמר רבי יוסי את תני מרחיצין את הקטן, אמר רבי זעירא בכל שעה הוה רבי יוסי אמר לו תני מתניתך, דתנן אין מונעים לא שמן ולא חמין מעל גבי המכה בשבת, ולא עוד אלא שמזלפין חמין על גבי המכה בשבת, ואם תאמר מ …

   ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים (בראשית לד, כה), תמן תנינן מרחיצין את הקטן, דבי רבי מאיר מרחיצין את המילה. אמר רבי יוסי את תני מרחיצין את הקטן, אמר רבי זעירא בכל שעה הוה רבי יוסי אמר לו תני מתניתך, דתנן אין מונעים לא שמן ולא חמין מעל גבי המכה בשבת, ולא עוד אלא שמזלפין חמין על גבי המכה בשבת, ואם תאמר מרחיצין את המילה, מאי שנא היא מכת קטן ממכת גדול, אלא ללמדך מרחיצין את הקטן כל גופו מה שאין כן בגדול אלא על גבי המכה בלבד. רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי של מילה שחל להיות בשבת, אמר רבי יעקב בר אחא בכל שעה הוה רבי יוחנן ורבי יונתן מפקידין חיתא ואמרי להון כל שקועין שאתון עבדון בחלא הוון עבדין בשבתא ביום השלישי שחל להיות בשבת. שמואל אמר מפני הסכנה, אמר לו רבי יוסי אם מפני הסכנה נעשה לו חמין בשבת, דתנן מחמם אדם אלונתית ונותנה על גבי מכתו בשבת, ולא יטל ערבה מלאה חמין ויתנה על כרסו בשבת, אבל חמין לרפואתו מתר, אמר רבי יהושע בן לוי לית כאן אסור אלא מתר.
8. Bereshit Rabbah 84:8 ↗ בשם רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Reish Lakish
   וישראל אהב את יוסף (בראשית לז, ג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. רבי נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו. (בראשית לז, ג): ועשה לו כתנת פסים, ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר, צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתנת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף, (בר …

   וישראל אהב את יוסף (בראשית לז, ג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. רבי נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו. (בראשית לז, ג): ועשה לו כתנת פסים, ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר, צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתנת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף, (בראשית לז, ד): וישנאו אתו וגו'. פסים, שהיתה מגעת עד פס ידו. דבר אחר, פסים, שהיתה דקה וקלה ביותר ונטמנת בפס יד. פסים, שהפיסו עליה איזה מהם יוליכה לאביו, ועלת ליהודה. פסים, על שם צרות שהגיעוהו, פ"א פוטיפר, סמ"ך סוחרים, יו"ד ישמעאלים, מ"ם מדינים. דבר אחר, פסים, רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה (תהלים סו, ה): לכו וראו מפעלות אלהים, וכתיב בתריה (תהלים סו, ו): הפך ים ליבשה, למה וישנאו אתו, בשביל שיקרע הים לפניהם, פסים, פסים.
9. Bereshit Rabbah 93:11 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אמר
   רבי אלעזר בן עזריה אמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, ומה יוסף הצדיק שהוא בשר ודם כשהוכיח את אחיו לא יכלו לעמד בתוכחתו, הקדוש ברוך הוא שהוא דין ובעל דין ויושב על כסא דין ודן כל אחד ואחד, על אחת כמה וכמה שאין כל בשר ודם יכולים לעמד לפניו.

Bamidbar Rabbah (2)

1. Bamidbar Rabbah 3:6 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   במדבר סיני לאמר (במדבר ג, יד), הדא הוא דכתיב (תהלים סח, ז): אלהים מושיב יחידים ביתה, אמר הקדוש ברוך הוא אף על פי שבני אדם בעולם הזה היו יחידים אלא הפריתי אותן והרביתי אותן ועשיתים בתים שישבו בהן בעולם הזה, כיצד, דוד היה יחידי ועשיתי אותו בית, שנאמר (ירמיה כא, כב): בית דוד כה אמר ה'. ואהרן היה יחידי …

   במדבר סיני לאמר (במדבר ג, יד), הדא הוא דכתיב (תהלים סח, ז): אלהים מושיב יחידים ביתה, אמר הקדוש ברוך הוא אף על פי שבני אדם בעולם הזה היו יחידים אלא הפריתי אותן והרביתי אותן ועשיתים בתים שישבו בהן בעולם הזה, כיצד, דוד היה יחידי ועשיתי אותו בית, שנאמר (ירמיה כא, כב): בית דוד כה אמר ה'. ואהרן היה יחידי ועשיתי אותו בית, שנאמר (תהלים קלה, כ): בית הלוי ברכו את ה' (תהלים קלה, יט): בית אהרן ברכו את ה'. ואף ישראל יחידים היו, שנאמר (שמואל ב ז, כג): ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ וגו', והרבה אותן האלהים, שנאמר (דברים א, י): ה' אלהיכם הרבה אתכם וגו', הוי: מושיב יחידים ביתה. דבר אחר, אלהים מושיב וגו', שאלה מטרונה אחת לרבי יוסי בן חלפתא אמרה לו הכל מודים שבששת ימים ברא אלהים את העולם, מששה ולכאן מהו עושה, אמר לה מעלה סלמות ומוריד סלמות, פלוני שהיה עשיר יעני ופלוני שהיה עני יעשיר, שנאמר (שמואל א ב, ז): ה' מוריש ומעשיר וגו'. רבי ברכיה אומר לא השיבה כן, אלא כך אמר לה מזוג בעולמו זווגים ואומר פלוני ישא פלונית ופלונית תנשא לפלוני ומושיבן בבתיהן. אמרה לו יכולה אני לזוג אלף ביום אחד, שתק רבי יוסי והלך לו, מה עשתה, הביאה אלף עבדים ואלף שפחות וזוגתן זה לזה, אמרה להם פלוני ישא פלונית ופלונית תנשא לפלוני, כיון שנכנסו עמהן בלילה נפלה קטטה ביניהן ועמדו והכו אלו את אלו, לבקר הלכו אצלה דין רישיה פצוע, ודין ידיה פצוע. שלחה בשביל רבי יוסי וספרה לו המעשה, אמר לה אם הדבר הזה קל הוא בעיניך קשה לפני המקום כקריעת ים סוף, הדא הוא דכתיב: אלהים מושיב יחידים ביתה וגו', מהו אלהים מושיב יחידים, הקדוש ברוך הוא יושב ודן אותם ומביא זה ממקום אחד וזה ממקום אחר ומושיבן בבית אחד. מוציא אסירים בכושרות, שהוא מוציאן מבתיהם אסורים בעל כרחן ומזוגן. בכושרות, אם אינן זוכין בוכין, ואם זכו משוררין. דבר אחר, אלהים מושיב יחידים ביתה, שהוא מזוג לכל אחד ואחד כמותן. דבר אחר, אלהים מושיב, מי שהוא נושא אשה הגונה לו הקדוש ברוך הוא עושה אותן בתים, ואין יחיד אלא לשון גדלה, כמה דתימא (בראשית כו, י): כמעט שכב אחד העם, ואומר (שמואל ב ז, כג): ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, והוא מוציא מהם בנים בעלי תורה, אוסרים ומכשירים, הוי: מוציא אסירים בכושרות. (תהלים סח, ז): אך סוררים, אבל מי שאינו נושא אשה הגונה לו, יוצאין מהם בנים עמי הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים סח, ז): שכנו צחיחה, ואין צחיחה אלא לשון צמא, כמה דתימא (ישעיה ה, יג): צחה צמא, ומה שאמר הכתוב: צחיחה, שהן צמאים בלא תורה, היך מה דתימא (עמוס ח, יא): לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה', דבר אחר, אלהים מושיב יחידים, מי היה זה עמרם ויוכבד, בזכות להוציא אסירים בכושרות, אלו ישראל, שהיו משעבדים במצרים. מה עשה הקדוש ברוך הוא זוג יוכבד לעמרם בכדי שיעמד מהם גואל ויגאל ישראל. דבר אחר, אלהים מושיב יחידים, אלו ישראל, שירדו יחידים למצרים בשבעים נפש, ועשאן הקדוש ברוך הוא בתים, שנאמר (שמות א, ז): ובני ישראל פרו וישרצו וגו', מוציא אסירים בכושרות, על שהרחיקו עצמן מן הזנות הוציאן ממצרים, וכן שלמה אומר (שיר השירים ד, יב): גן נעול אחתי כלה וגו', גן נעול, אלו הבתולות, גל נעול, אלו נשי האנשים, מעין חתום, אלו הפנויות. אמר להם הקדוש ברוך הוא בזכותם אני גואל את בני, הדא הוא דכתיב אחריו (שיר השירים ד, יג): שלחיך פרדס רמונים, בזכות כן שלחיך (שמות יג, יג): ויהי בשלח פרעה, הוי: בזכות הנשים כשרות יצאו ישראל ממצרים, לכך נאמר: מוציא אסירים בכושרות. דבר אחר, מוציא אסירים בכושרות, מהו בכושרות, אלא כיון שיצאו ישראל ממצרים לא יצאו אלא בכושרות, אמר רבי עקיבא לא הוציאם אלא בחדש כשר לצאת, לא בתמוז מפני השרב, ולא בטבת מפני הצנה, אלא בניסן שהוא כשר לצאת בו לדרך, לא חמה קשה ולא צנה קשה, ואם תאמר תשרי הרי יש בו עונות גשמים, הוי: בכושרות. דבר אחר, בכושרות, אמר רבי אלעזר בכושרות, אותן שהיו בוכין, אלו ישראל ומשה (שמות ב, ו): והנה נער בכה, וכן (שמות ב, כג): ויאנחו בני ישראל וגו', הרי הם משוררין עכשו, שנאמר (שמות טו, א): אז ישיר משה ובני ישראל, הוי: בכושרות. דבר אחר, בכושרות, אמר רבי אלעזר בן עזריה בכיה ושירה יש כאן, המצריים בוכים מפני שהיו בזוזים, שבזזום ישראל וריקנו בתיהם, שנאמר (שמות יב, לו): וינצלו את מצרים, וישראל היו משוררים, שהיו טעונים בזת שונאיהם, הוי: בכושרות. דבר אחר, אדונו של עבד בוכה שברח עבדו לפניו, ועבד משורר שנפנה מן השעבוד, כך המצריים בוכין שברחו ישראל, שנאמר (שמות יד, ה): ויגד למלך מצרים כי ברח העם, וישראל אומרים שירה שנפנו מן השעבוד, הוי: בכושרות. דבר אחר, באיזה זכות יצאו ישראל ממצרים, אמר רבי חילפיי בזכות יעקב, שנאמר: בכושרות, שכן הוא אומר (הושע יב, ה): וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו. דבר אחר, בכושרות, רבותינו אומרים בזכות הנשים, האמהות הכשרות, שנאמר: בכושרות. בכשרון אין כתיב כאן, אלא בכושרות, ביפות וכשרות. דבר אחר, בכושרות, בזכות הכשרים שהיו בהם יצאו, ומי היו הכשרים שהיו בהם, אלא זה שבטו של לוי, שאף על פי שהיו ישראל עובדי עבודת כוכבים במצרים, שבטו של לוי היו עובדין להקדוש ברוך הוא ומלין עצמן, לפיכך משה מקלסן בסוף מיתתו, שנאמר (דברים לג, ט): כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו, הוי: בזכות הכשרים שבהם יצאו ישראל ממצרים. דבר אחר, בכושרות, בזכות מה יצאו ישראל ממצרים, אמר רבי יהושע בן לוי מפני שצפה הקדוש ברוך הוא שהם עתידין לעשות לו משכן, שנאמר (שמות כט, מו): וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים, על מנת (שמות כט, מו): לשכני בתוכם, הוי: לא יצאו ישראל ממצרים אלא בזכות המשכן. ושבטו של לוי בזכות מה יצאו, שמא בזכות אהל מועד יצאו אף הם, אמר רבי יהושע בן לוי, לא, אלא בזכות עצמן יצאו, לפיכך כיון שהוא בא למנות את ישראל בראש הספר הוא מזכיר אהל מועד ויציאת מצרים, שנאמר (במדבר א, א): וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד, מזכיר מיד (במדבר א, א): לצאתם מארץ מצרים, להודיעך שלא יצאו ישראל ממצרים אלא בזכות אהל מועד, אבל בני לוי שיצאו בזכות עצמן, כיון שהוא בא למנותן אינו מזכיר בפרשתן לא אהל מועד ולא יציאת מצרים, הדא הוא דכתיב: וידבר ה' אל משה במדבר סיני לאמר.
2. Bamidbar Rabbah 10:9 ↗ דברי רבי אלעזר בן עזריה
   כל ימי נזרו מכל וגו' (במדבר ו, ד), בא הכתוב ללמדך שאם אכל כזית מכלם שהוא לוקה את הארבעים, מכאן אתה דן לכל אסורין שבתורה, מה אם היוצא מן הגפן שאין אסורו אסור עולם ואין אסורו אסור הנאה ויש לו התר לאחר אסורו, הרי הן מצטרפין זה עם זה לכזית, שאר אסורין שבתורה שאסורן אסור עולם ואסורן אסור הנאה ואין להם הת …

   כל ימי נזרו מכל וגו' (במדבר ו, ד), בא הכתוב ללמדך שאם אכל כזית מכלם שהוא לוקה את הארבעים, מכאן אתה דן לכל אסורין שבתורה, מה אם היוצא מן הגפן שאין אסורו אסור עולם ואין אסורו אסור הנאה ויש לו התר לאחר אסורו, הרי הן מצטרפין זה עם זה לכזית, שאר אסורין שבתורה שאסורן אסור עולם ואסורן אסור הנאה ואין להם התר אחר אסור, דין הוא שיצטרפו זה עם זה לכזית. מכל אשר יעשה מגפן היין, שומע אני אף העלין והלולבין במשמע, תלמוד לומר מחרצנים ועד זג, מה פרט מפרש פרי ופסולת פרי, אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי, להוציא את העלין ואת הלולבין שאינן פרי ופסולת פרי. מחרצנים, מעוט חרצנים שנים, ועד זג, אחד, דברי רבי אלעזר בן עזריה אלו הן החרצנים ואלו הן הזגים, החרצנים אלו החיצונים, והזגין אלו הפנימים, כמה דתימא (שמות כח, לד): פעמן זהב ורמון, ומתרגמינן זגא דדהבא ורמונא, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבל. לא יאכל, אין אכילה פחות מכזית, מכאן לאסורי נזיר בכזית.

Kohelet Rabbah (1)

1. Kohelet Rabbah 2:8:1 ↗ דרש רבי אלעזר בן עזריה
   כנסתי לי גם כסף וזהב, הדא הוא דכתיב (מלכים א י, כז): ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים. אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפלו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. וס …

   כנסתי לי גם כסף וזהב, הדא הוא דכתיב (מלכים א י, כז): ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים. אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפלו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. וסגלת מלכים, שנאמר (דברי הימים ב ט, כג): וכל מלכי הארץ מבקשים את שלמה. והמדינות, זו מלכת שבא, שהיתה מדינת עמו בחכמתה ובשאלותיה ולא יכלה לנצחו, שנאמר (מלכים א י; דברי הימים ב ט): ותבא אליו לנסותו בחידות ויתן לה המלך את כל שאלתה אשר שאלה. עשיתי לי שרים ושרות. זמרין וזמרתא. ותענגות בני האדם. דימוסיות ומרחצאות. שדה ושדות. שידא ושידתא דהוון אזיין בהון. אמר רבי חיא בר נחמיה וכי אין הכתוב מודיענו אלא עשרו של שלמה, הא אין מדבר אלא בדברי תורה, הגדלתי מעשי, הדא הוא דכתיב (שמות לב, טז): והלחת מעשה אלהים המה. בניתי לי בתים, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. נטעתי לי כרמים, אלו שורות של תלמידי חכמים שהם יושבין שורות שורות ככרם, כדתנן זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה, וכי כרם היה, אלא אלו תלמידי חכמים שיושבין שורות שורות ככרם. עשיתי לי גנות ופרדסים, אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי חיא רבה ומשנתו של רבי הושעיא רבה ומשנתו של בר קפרא. ונטעתי בהם עץ כל פרי, זה התלמוד שכלול בהם. עשיתי לי ברכות מים, רבי חיא רבה אמר אלו הדרשות. להשקות מהן יער צומח עצים, אלו התינוקות שהם למדים. רבי נחמן אמר זה התלמוד. להשקות מהם יער צומח עצים, אלו תלמידי חכמים שהם למדים. קניתי לי עבדים ושפחות, אלו האמות, שנאמר (יואל ג, ב): וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפך את רוחי, [והאמות לעתיד לבוא יהיו עבדים לישראל], כמו שכתוב בישעיה (ישעיה סא, ה): ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. ובני בית היה לי, זה רוח הקדש. גם מקנה בקר וצאן, אלו הקרבנות, הדא הוא דכתיב (ויקרא א, ב): מן הבקר ומן הצאן תקריבו. כנסתי לי גם כסף וזהב, אלו דברי תורה, שנאמר (תהלים יט, יא): הנחמדים מזהב. וסגלת מלכים, שנאמר (משלי ח, טו): בי מלכים ימלכו (משלי ח, טז): בי שרים ישרו. והמדינות, אלו תלמידי חכמים שמדינין בהלכה. עשיתי לי שרים ושרות, אלו התוספתות [משוררים זכרים משוררות נקבות]. ותענגות, אלו האגדות, שהן ענוגי של מקרא. שדה ושדות, דינין זכרים ודינות נקבות.

Midrash Tanchuma (3)

1. Midrash Tanchuma, Achrei Mot 11:1 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו'. רבי עקיבא אומר, כשהיו ישראל במדבר, היו נוחרין את הבהמה ואוכלין אותה. וכאן אסרה תורה, ואמר להם: איש איש מבית ישראל אשר ישחט, ואל פתח אהל מועד לא הביאו. אמר להם: אסור לכם לשחט חוץ מאהל מועד. רבי ישמעאל אומר, כיון שאמר להם משה כן, היו מתאוים לאכל בשר. באותה שעה הזהירו …

   איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו'. רבי עקיבא אומר, כשהיו ישראל במדבר, היו נוחרין את הבהמה ואוכלין אותה. וכאן אסרה תורה, ואמר להם: איש איש מבית ישראל אשר ישחט, ואל פתח אהל מועד לא הביאו. אמר להם: אסור לכם לשחט חוץ מאהל מועד. רבי ישמעאל אומר, כיון שאמר להם משה כן, היו מתאוים לאכל בשר. באותה שעה הזהירו עצמן מן השחיטה, שלא לשחט חוץ מאהל מועד. ולמה כן. אלא שהיו להוטין עד עכשו אחר עבודה זרה. ומנין שהיו שוחטין לעבודה זרה. שכך כתב, ולא יזבחו עוד את זבחיהם וגו'. כיון שבקשו ליכנס לארץ ישראל באו להם אצל משה, אמרו לו: רבנו, אנו מבקשים לאכל בשר, כיצד נעשה. אמר להם: לשעבר כשהייתם במדבר, היה לכם אסור לשחט חוץ מאהל מועד. אבל כשאתם נכנסין לארץ, מתר לכם לשחט בכל מקום, שנאמר: כי ירחיב ה' אלהיך את גבלך כאשר דבר לך וגו' (דברים יב, כ). אמר להם: לא בשביל שהתרתי לכם את השחיטה, תהיו נוטלין מן הצאן ושוחטין. אמר שלמה, ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך (משלי כז, כז). משה מלמד לישראל ואומר להם, אם יש לו כבשים, מה שאתה גוזז מהם, לכסות שלך, שנאמר: כבשים ללבושך. ומחיר שדה עתודים (שם פסוק כו). מהו ומחיר שדה עתודים. שכר שאתה עושה מן העתודים שהן מולידות הצאן, הוי לוקח בהם שדות. ודי חלב עזים, דיך חלב עזים. ללחמך ללחם ביתך. אמר רבי עקיבא, ראה היאך חס הקדוש ברוך הוא על נכסיהן (ס״א: מחיתם) של ישראל. ראה מהו אומר, וזבחת מבקרך ומצאנך, ממה שהן יולדות. לא תהא נוטל מן הצאן ושוחט ולא נוטל ומקריב, אלא ממה שהן מולידות. מנין, שכן כתיב: כל הבכור אשר יולד בבקרך (דברים טו, יט). ממה שהם מולידות, אתה רשאי לקרב. אמר רבי אלעזר בן עזריה, למדה תורה דרך ארץ, אם יהיה לאדם מישראל עשרה לטרין כסף, יהא אוכל ירק בקדרה. ואם יהיה לו עשרים, יהא אוכל באלפס. ואם יהיה לו שלשים לטרין, יהא אוכל ליטרא של בשר משבת לשבת. ואם יהיה לו חמשים, יהא אוכל ליטרא של בשר בכל יום ויום. וכל כך למה. כדי לחוס על נכסיהן של ישראל. אמר רבי אלעזר בן שמוע, כשהוא לוקח משבת לשבת, לא יהא לוקח עד שנמלך בתוך ביתו. ומנין, שכך כתוב, ואמרת אכלה בשר (דברים יב, כ). לפיכך משה מזהיר ומרמז להם, שלא יהו מרבין באכילה ושתיה.
2. Midrash Tanchuma, Tetzaveh 5:1 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   ‎ואתה תצוה. זה שאמר הכתוב: הנך יפה רעיתי הנך יפה (שה״‎ש א, טו, ד, א), אמר רבי עקיבא: לא היה כל העולם כלו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. אמר רבי אלעזר בן עזריה: משל למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום ואמר לו: הוצא ממנו כך וכך סלת, כך וכך סבי …

   ‎ואתה תצוה. זה שאמר הכתוב: הנך יפה רעיתי הנך יפה (שה״‎ש א, טו, ד, א), אמר רבי עקיבא: לא היה כל העולם כלו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. אמר רבי אלעזר בן עזריה: משל למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום ואמר לו: הוצא ממנו כך וכך סלת, כך וכך סבין, כך וכך מרסן, וסלית לי מתוכה גלסקה אחת יפה מנפה ומעלה. כך כל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. ראה מה הקדוש ברוך הוא מקלס לישראל בתוכו. הנך יפה רעיתי, הנך יפה.
3. Midrash Tanchuma, Vayechi 7:3 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   מנין זכו הכהנים לברכות שיהו מברכין את ישראל. אמר רבי אלעזר בן עזריה: מיצחק, שכתוב בו נלכה עד כה (בראשית כב, ה), ואין כה אלא ברכת כהנים, שנאמר: כה תברכו (במדבר ו, כג). ורבנן אמרי: ממתן תורה, שנאמר: כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל (שמות יט, ג).

Avot DeRabbi Natan (2)

1. Avot DeRabbi Natan 2:3 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   איזו סייג שעשה משה לדבריו הרי הוא אומר (שמות י״ט:י') ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר לא רצה משה הצדיק לומר להם לישראל כדרך שאמר (להם) [לו] הקב״ה אלא כך אמר להם היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה והוסיף להם משה יום אחד מעצמו (אלא כך) אמר משה ילך איש אצל אשתו ותצא ממנה שכבת זרע ביום הג' ו …

   איזו סייג שעשה משה לדבריו הרי הוא אומר (שמות י״ט:י') ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר לא רצה משה הצדיק לומר להם לישראל כדרך שאמר (להם) [לו] הקב״ה אלא כך אמר להם היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה והוסיף להם משה יום אחד מעצמו (אלא כך) אמר משה ילך איש אצל אשתו ותצא ממנה שכבת זרע ביום הג' ויהיו טמאים ונמצא ישראל מקבלים דברי תורה בטומאה מהר סיני אלא אוסיף להם יום שלישי (כדי שלא ילך איש אצל אשתו ולא תצא ממנה שכבת זרע ביום השלישי) ויהיו טהורים (ונמצאו מקבלין תורה בטהרה מהר סיני). זה אחד מהדברים שעשה משה מדעתו (דין ק״ו) והסכימה דעתו לדעת המקום. שבר את הלוחות והסכימה דעתו לדעת המקום. פי' [מן] אהל מועד והסכימה דעתו לדעת המקום. פי' מן האשה והסכימה דעתו לדעת המקום כיצד אמר מה אם ישראל שלא נתקדשו אלא לפי שעה ולא נזדמנו אלא כדי לקבל עליהם עשרת הדברות מהר סיני אמר לי הקדוש ברוך הוא לך אל העם וקדשתם היום ומחר ואני שאני מזומן לכך בכל יום ויום ובכל שעה ואיני יודע אימתי מדבר עמי או ביום או בלילה על אחת כמה וכמה שאפרוש מן האשה והסכימה דעתו לדעת המקום. רבי יהודה בן בתירא אומר לא פירש משה מן האשה אלא שנאמרה לו מפי הגבורה שנאמר (במדבר י״ב:ח') פה אל פה אדבר בו פה אל פה אמרתי לו פרוש מן האשה ופירש. י''א לא פירש משה מן האשה עד שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר (דברים ה':כ״ח) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם וכתיב בתריה ואתה פה עמוד עמדי חזר לאחוריו ופירש והסכימה דעתו לדעת המקום. פירש מאהל מועד כיצד אמר ומה אהרן אחי שמשוח בשמן המשחה ומרובה בבגדים ומשתמש בהם בקדושה א״ל הקב״ה (ויקרא ט״ז:ב') דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש אני שאיני מזומן לכך על אחת כמה וכמה שאפרוש מאהל מועד פירש מאהל מועד והסכימה דעתו לדעת המקום. שבר את הלוחות כיצד אמרו בשעה שעלה משה למרום לקבל את הלוחות שהן כתובות ומונחות מששת ימי בראשית שנאמר (שמות ל״ב:ט״ז) והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות שכל מי שעוסק בתורה הרי הוא בן חורין לעצמו באותה שעה היו מלאכי השרת קושרין קטיגור על משה והיו אומרים רבש״ע (תהילים ח':ה'-ו') מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי צפור שמים ודגי הים היו מרננים אחריו של משה והיו אומרים מה טיבו של ילוד אשה שעלה למרום שנאמר (שם סח) עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות. נטלן וירד והיה שמח שמחה גדולה כיון שראה אותו סרחון שסרחו במעשה העגל אמר היאך אני נותן להם את הלוחות מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה לשמים שכן כתוב בהן לא יהיה לך אלהים אחרים על פני חזר לאחוריו וראו אותו שבעים זקנים ורצו אחריו הוא אחז בראש הלוח והן אחזו בראש הלוח חזק כחו של משה מכולן שנא' (דברים ל״ד:י״ב) ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל. (נסתכל בהן וראה שפרח כתב מעליהן אמר היאך אני נותן להם לישראל את הלוחות שאין בהם ממש אלא אאחוז ואשברם שנאמר (שם ט) ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם). רבי יוסי הגלילי אומר אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשלוחו צא וקדש לי נערה יפה וחסודה ומעשיה נאין הלך אותו שליח וקדשה לאחר שקדשה הלך ומצאה שזינתה תחת אחר מיד היה דן (ק״ו) מעצמו ואמר אם אני נותן לה כתובה מעכשיו נמצא מחייבה מיתה ונפטרוהו מאדוני לעולם כך היה משה הצדיק דן (ק״ו) מעצמו אמר היאך אני נותן להם לישראל את הלוחות הללו מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה שכך כתוב בהן (שמות כ״ב:י״ט) זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו אלא (אאחוז בהן ואשברם וחזרן למוטב שמא יאמרו ישראל היכן הלוחות הראשונות אשר הורדת, אין דברים אלא בדאי. רבי יהודה בן בתירא אומר לא שבר משה את הלוחות אלא שנא' לו מפי הגבורה שנא' (במדבר י״ב:ח') פה אל פה אדבר בו פה אל פה אמרתי לו שבר את הלוחות) וי״א לא שבר משה את הלוחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר (דברים ט':ט״ז) וארא והנה חטאתם לה' אלהיכם אינו אומר וארא אלא שראה שפרח כתב מעליהם. אחרים אומרים לא שבר משה את הלוחות אלא שנא' לו מפי הגבורה שנא' (שם י) ויהיו שם כאשר צוני ה' אינו אומר צוני אלא שנצטוה ושברן. רבי אלעזר בן עזריה אומר לא שבר משה את הלוחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר (שם לד) אשר עשה משה לעיני כל ישראל מה להלן נצטוה ועשה אף כאן נצטוה ועשה. (ר״ע אומר לא שבר משה את הלוחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנא' ואתפוש בשני הלוחות במה אדם תופס במה שיכול לבוראן ר״מ אומר לא שבר משה את הלוחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנא' (שם י) אשר שברת יישר כחך ששברת):
2. Avot DeRabbi Natan 19:4 ↗ אמר רבי אלעזר בן עזריה
   כשחלה ר״א נכנסו תלמידיו לבקרו וישבו לפניו אמרו לו רבינו למדנו דבר אחד ממה שלמדתנו אמר להם (מה אלמד אתכם) צאו והזהרו איש בכבוד חברו ובשעה שאתם מתפללין דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל שמתוך דבר זה תזכו לחיי העוה״ב אמר רבי אלעזר בן עזריה חמשה דברים למדנו מרבי אליעזר ושמחנו בהן יותר ממה ששמחנו בהן בחיינו …

   כשחלה ר״א נכנסו תלמידיו לבקרו וישבו לפניו אמרו לו רבינו למדנו דבר אחד ממה שלמדתנו אמר להם (מה אלמד אתכם) צאו והזהרו איש בכבוד חברו ובשעה שאתם מתפללין דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל שמתוך דבר זה תזכו לחיי העוה״ב אמר רבי אלעזר בן עזריה חמשה דברים למדנו מרבי אליעזר ושמחנו בהן יותר ממה ששמחנו בהן בחיינו אלו הן [כסת] עגולה והכדור והאימום והקמיע והתפלה שנקרעה שאמרת לנו מה הן אמר להם טמאים הם והזהרו בהן והטבילו אותן כמה שהן שהלכות קבועות שנאמרו לו למשה בסיני:

Pirkei DeRabbi Eliezer (3)

1. Pirkei DeRabbi Eliezer 28:8 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: מכאן אתה למד שאין משלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הקדוש ברוך הוא. אמר לו רבי אלעזר בן ערך: בודאי כדבריך, שנאמר ״נתנני שוממה כל היום דוה״, חוץ משתי ידות שעה. תדע לך שהוא כן, בא וראה: כשהחמה נוטה במערב שתי ידות, תשש אורו ואין נגה לו. וכן, עד שלא יבא הערב, ישמח או …

   רבי אלעזר בן עזריה אומר: מכאן אתה למד שאין משלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הקדוש ברוך הוא. אמר לו רבי אלעזר בן ערך: בודאי כדבריך, שנאמר ״נתנני שוממה כל היום דוה״, חוץ משתי ידות שעה. תדע לך שהוא כן, בא וראה: כשהחמה נוטה במערב שתי ידות, תשש אורו ואין נגה לו. וכן, עד שלא יבא הערב, ישמח אורן של ישראל, שנאמר ״והיה לעת ערב יהיה אור״.
2. Pirkei DeRabbi Eliezer 46:1 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: ערב שבת, בששה לחדש, בשש שעות ביום קבלו ישראל את הדברות, ובתשע שעות ביום חזרו לאהליהם. והיה המן מוכן להם לשני ימים, ושבתו ישראל באותה שבת שמחים כשמחת החג שזכו לשמע קולו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים ה, כג): ״כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים״. אמר הקדוש ברוך הוא למשה בלשו …

   רבי אלעזר בן עזריה אומר: ערב שבת, בששה לחדש, בשש שעות ביום קבלו ישראל את הדברות, ובתשע שעות ביום חזרו לאהליהם. והיה המן מוכן להם לשני ימים, ושבתו ישראל באותה שבת שמחים כשמחת החג שזכו לשמע קולו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים ה, כג): ״כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים״. אמר הקדוש ברוך הוא למשה בלשון נקיה: ״לך אמר להם לישראל לכו איש לאהלו״, שנאמר (שם, כו) ״לך אמר להם שובו לכם לאהליכם״. יכול אף אתה תשוב? אלא מכאן אתה למד שמשעה שהזהיר משה את התורה לישראל לא קרב משה אצל אשתו, שנאמר (שם, כז) ״ואתה פה עמד עמדי״.
3. Pirkei DeRabbi Eliezer 48:2 ↗ רבי אלעזר בן עזריה אומר
   רבי אלעזר בן עזריה אומר: והלא לא ישבו ישראל במצרים אלא מאתים ועשר שנים? תדע לך שהוא כן, בא וראה: כשירד יוסף למצרים היה בן שבע עשרה שנה, ובן שלשים שנה עמד לפני פרעה, ושבע שני שבע ושתי שנים רעב עד שלא ירד יעקב, שנאמר: ״כי זה שנתים הרעב״. הרי תשעה ושלשים שנה. ולוי בן יעקב היה גדול מיוסף שש שנים, וביריד …

   רבי אלעזר בן עזריה אומר: והלא לא ישבו ישראל במצרים אלא מאתים ועשר שנים? תדע לך שהוא כן, בא וראה: כשירד יוסף למצרים היה בן שבע עשרה שנה, ובן שלשים שנה עמד לפני פרעה, ושבע שני שבע ושתי שנים רעב עד שלא ירד יעקב, שנאמר: ״כי זה שנתים הרעב״. הרי תשעה ושלשים שנה. ולוי בן יעקב היה גדול מיוסף שש שנים, ובירידתו למצרים היה בן חמש וארבעים שנה, ושני חייו במצרים שתים ותשעים שנה. הרי כלם מאה ושלשים ושבע שנה. חיי לוי היו שלשים ומאת שנה, ובירידתו למצרים ילדה לו אשתו את יוכבד בתו, שנאמר: ״ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי״. ובת מאה ושלשים שנה ילדה את משה, ומשה בן שמנים שנה בעמדו לפני פרעה. הרי כלם מאתים ועשר שנים. וכאן הוא אומר: ״ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה״.