The Torah Atlas

teachings · P0135

Teachings of Rabbi Elazar ben Azariah רבי אלעזר בן עזריה

Every mined teaching of Rabbi Elazar ben Azariah — see the profile for who, when, and how we know.

190 teachings mined from the Mishnah (22), the Tosefta (7), the Talmud Bavli (77), the Talmud Yerushalmi (28), the halakhic midrashim (29), the aggadic midrashim (20), the minor tractates (3), and the late midrashim (4).

רבי אלעזר בן עזריה אומר Rabbi Elazar ben Azariah says×74 אמר רבי אלעזר בן עזריה Rabbi Elazar ben Azariah said×28 משום רבי אלעזר בן עזריה in Rabbi Elazar ben Azariah's name×24 דרש רבי אלעזר בן עזריה Rabbi Elazar ben Azariah expounded×11 דברי רבי אלעזר בן עזריה the words of Rabbi Elazar ben Azariah×9 רבי אלעזר בן עזריה אמר Rabbi Elazar ben Azariah said×8 ר' אלעזר בן עזריה אומר Rabbi Elazar ben Azariah says×7 אמר ר' אלעזר בן עזריה Rabbi Elazar ben Azariah said×5 רבי לעזר בן עזריה אמר Rabbi Elazar ben Azariah said×4 רבי לעזר בן עזריה אומר Rabbi Elazar ben Azariah says×4 בשם רבי אלעזר בן עזריה in Rabbi Elazar ben Azariah's name×3 דברי ר' אלעזר בן עזריה the words of Rabbi Elazar ben Azariah×2 משמיה דרבי אלעזר בן עזריה in Rabbi Elazar ben Azariah's name×2 דברי רבי לעזר בן עזריה the words of Rabbi Elazar ben Azariah×2 ר' אלעזר בן עזריה אמר Rabbi Elazar ben Azariah said×1 דרש ר' אלעזר בן עזריה Rabbi Elazar ben Azariah expounded×1 משום ר' אלעזר בן עזריה in Rabbi Elazar ben Azariah's name×1 בשם רבי לעזר בן עזריה in Rabbi Elazar ben Azariah's name×1 דרש רבי לעזר בן עזריה Rabbi Elazar ben Azariah expounded×1 אמר רבי לעזר בן עזריה Rabbi Elazar ben Azariah said×1 מתיב רבי אלעזר בן עזריה Rabbi Elazar ben Azariah objected×1

Halacha / Aggada
Kind of entry
Life & person
Topics

Showing all 190 entries

Not medical advice. The Then & Now tiles below grade ancient claims against modern knowledge as historical and educational commentary — never treatment guidance; several remedies are marked would be harmful precisely because they are dangerous. How these grades work →

Mishnah Berakhot (2)

  1. Mishnah Berakhot 1:5 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah accepts Ben Zoma's derivation that the exodus from Egypt must be mentioned at night as well as by day.
    מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר (דברים טז) למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ימי חייך, הימים. כל ימי חייך, הלילות. וחכמים אומרים, ימי חייך, העולם הזה. כל ימי חייך, להביא לימות המשיח:
  2. Mishnah Berakhot 4:7 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that the musaf prayer is recited only with the communal assembly.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים, בחבר עיר ושלא בחבר עיר. רבי יהודה אומר משמו, כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפלת המוספין:

Mishnah Sheviit (1)

  1. Mishnah Sheviit 1:8 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah defines saplings as young trees until they become ordinary.
    עד אימתי נקראו נטיעות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, עד שיחלו. רבי יהושע אומר, בת שבע שנים. רבי עקיבא אומר, נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין, מטפח ולמטה כנטיעה, מטפח ולמעלה, כאילן, דברי רבי שמעון:

Mishnah Maasrot (1)

  1. Mishnah Maasrot 5:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah obligates marketable seedlings in tithes even when gathered for replanting or sending.
    העוקר שתלים מתוך שלו ונטע לתוך שלו, פטור. לקח במחבר לקרקע, פטור. לקט לשלח לחברו, פטור. רבי אלעזר בן עזריה אומר, אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק, הרי אלו חיבין:

Mishnah Shabbat (2)

  1. Mishnah Shabbat 4:2 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah requires tipping an insulated basket before removing its contents lest the insulation become impossible to replace.
    טומנין בשלחין, ומטלטלין אותן, בגזי צמר, ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא עושה, נוטל את הכסוי והן נופלות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, קפה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטל ואינו יכל להחזיר. וחכמים אומרים, נוטל ומחזיר. לא כסהו מבעוד יום, לא יכסנו משתחשך. כסהו ונתגלה, מתר לכסותו. ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר, או תחת …
    טומנין בשלחין, ומטלטלין אותן, בגזי צמר, ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא עושה, נוטל את הכסוי והן נופלות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, קפה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטל ואינו יכל להחזיר. וחכמים אומרים, נוטל ומחזיר. לא כסהו מבעוד יום, לא יכסנו משתחשך. כסהו ונתגלה, מתר לכסותו. ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר, או תחת הכסת:
  2. Mishnah Shabbat 19:3 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits bathing a circumcised infant on the third day even when it falls on Shabbat.
    מרחיצין את הקטן, בין לפני המילה ובין לאחר המילה, ומזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר (בראשית לד) ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים. ספק ואנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת, ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס:

Mishnah Yoma (1)

  1. Mishnah Yoma 8:9 דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that Yom Kippur atones for sins against God but not interpersonal sins until the injured person is appeased.
    האומר, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו (ויקרא טז), עברות שבין אדם למקום, י …
    האומר, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו (ויקרא טז), עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו), וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ואומר (ירמיה יז), מקוה ישראל יי, מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:

Mishnah Moed Katan (1)

  1. Mishnah Moed Katan 1:2 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah forbids constructing a new irrigation channel during the intermediate festival days or the sabbatical year.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית, וחכמים אומרים, עושין את האמה בתחלה בשביעית, ומתקנין את המקלקלות במועד. ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן. ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומצינין את הקברות, ויוצאין אף על הכלאים:

Mishnah Ketubot (2)

  1. Mishnah Ketubot 4:6 דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that a father need not support his daughter during his lifetime because her estate support begins only after his death.
    האב אינו חיב במזונות בתו. זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה, הבנים יירשו והבנות יזונו, מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב, אף הבנות אינן נזונות אלא לאחר מיתת אביהן:
  2. Mishnah Ketubot 5:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that an additional marriage-settlement amount is collected only after marriage, not when betrothal ends before marriage.
    אף על פי שאמרו, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף, אפלו מאה מנה, יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנשואין, גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מן הנשואין, גובה את הכל. מן הארוסין, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה. רבי יהודה אומר, אם רצה, כותב לבתולה …
    אף על פי שאמרו, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף, אפלו מאה מנה, יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנשואין, גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מן הנשואין, גובה את הכל. מן הארוסין, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה. רבי יהודה אומר, אם רצה, כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת, התקבלתי ממך מנה, ולאלמנה, מנה, והיא כותבת, התקבלתי ממך חמשים זוז. רבי מאיר אומר, כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה, הרי זו בעילת זנות:

Mishnah Nedarim (1)

  1. Mishnah Nedarim 3:11 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that uncircumcision is despised because Scripture uses it to denigrate the wicked.
    קונם שאיני נהנה לבני נח, מתר בישראל ואסור באמות העולם. שאיני נהנה לזרע אברהם, אסור בישראל ומתר באמות העולם. שאיני נהנה לישראל, לוקח ביותר ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי, לוקח בפחות ומוכר ביותר, אם שומעין לו. שאיני נהנה להן והן לי, יהנה לנכרים. קונם שאיני נהנה לערלים, מתר בערלי ישראל ואסור במולי הגוים. …
    קונם שאיני נהנה לבני נח, מתר בישראל ואסור באמות העולם. שאיני נהנה לזרע אברהם, אסור בישראל ומתר באמות העולם. שאיני נהנה לישראל, לוקח ביותר ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי, לוקח בפחות ומוכר ביותר, אם שומעין לו. שאיני נהנה להן והן לי, יהנה לנכרים. קונם שאיני נהנה לערלים, מתר בערלי ישראל ואסור במולי הגוים. קונם שאיני נהנה למולים, אסור בערלי ישראל ומתר במולי הגוים, שאין הערלה קרויה אלא לשם הגוים, שנאמר (ירמיה ט) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב, ואומר (שמואל א יז) והיה הפלשתי הערל הזה, ואומר (שמואל ב א) פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלזנה בנות הערלים. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מאוסה ערלה שנתגנו בה הרשעים, שנאמר, כי כל הגוים ערלים. רבי ישמעאל אומר, גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות. רבי יוסי אומר, גדולה מילה, שדוחה את השבת החמורה. רבי יהושע בן קרחה אומר, גדולה מילה, שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה. רבי נחמיה אומר, גדולה מילה, שדוחה את הנגעים. רבי אומר, גדולה מילה, שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם, עד שמל, שנאמר (בראשית יז), התהלך לפני והיה תמים. דבר אחר, גדולה מילה, שאלמלא היא, לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, שנאמר (ירמיה לג), כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה, חקות שמים וארץ לא שמתי:

Mishnah Nazir (1)

  1. Mishnah Nazir 6:2 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah requires a nazirite to eat two grape seeds and one skin before incurring the stated liability.
    וחיב על היין בפני עצמו, ועל הענבים בפני עצמן, ועל החרצנים בפני עצמן, ועל הזגים בפני עצמן. רבי אלעזר בן עזריה אומר, אינו חיב עד שיאכל שני חרצנים וזגן. אלו הן חרצנים ואלו הן זגים, החרצנים אלו החיצונים, הזגים אלו הפנימים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, שלא תטעה, כזוג של בהמה, החיצון זוג והפנימי ענבל:

Mishnah Bava Kamma (1)

  1. Mishnah Bava Kamma 6:4 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah limits liability for a fire started on one's property by viewing it as centered within a beit-kor area.
    השולח את הבערה ביד חרש, שוטה וקטן, פטור בדיני אדם וחיב בדיני שמים. שלח ביד פקח, הפקח חיב. אחד הביא את האור, ואחד הביא את העצים, המביא את העצים חיב. אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור, המביא את האור חיב. בא אחר ולבה, המלבה חיב. לבתה הרוח, כלן פטורין. השולח את הבערה ואכלה עצים, או אבנים, או עפר, חיב …
    השולח את הבערה ביד חרש, שוטה וקטן, פטור בדיני אדם וחיב בדיני שמים. שלח ביד פקח, הפקח חיב. אחד הביא את האור, ואחד הביא את העצים, המביא את העצים חיב. אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור, המביא את האור חיב. בא אחר ולבה, המלבה חיב. לבתה הרוח, כלן פטורין. השולח את הבערה ואכלה עצים, או אבנים, או עפר, חיב, שנאמר (שמות כב) כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה, שלם ישלם המבעיר את הבערה. עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות, או דרך הרבים, או נהר, פטור. המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבר הדלקה. רבי אלעזר בן עזריה אומר, רואין אותו כאלו הוא באמצע בית כור. רבי אליעזר אומר, שש עשרה אמות, כדרך רשות הרבים. רבי עקיבא אומר, חמשים אמה. רבי שמעון אומר, שלם ישלם המבעיר את הבערה (שמות כב), הכל לפי הדלקה:

Mishnah Makkot (1)

  1. Mishnah Makkot 1:10 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah calls a court destructive if it executes even one person in seventy years.
    מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין, אין סותרים את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו, מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו, הרי זה יהרג. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית. רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ור …
    מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין, אין סותרים את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו, מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו, הרי זה יהרג. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית. רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים, אלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבין שופכי דמים בישראל:

Pirkei Avot (1)

  1. Pirkei Avot 3:17 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Torah, conduct, wisdom, reverence, understanding, knowledge, and livelihood sustain one another, and that deeds must exceed wisdom.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר, אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה. אם אין חכמה, אין יראה. אם אין יראה, אין חכמה. אם אין בינה, אין דעת. אם אין דעת, אין בינה. אם אין קמח, אין תורה. אם אין תורה, אין קמח. הוא היה אומר, כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מעטין, והרוח …
    רבי אלעזר בן עזריה אומר, אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה. אם אין חכמה, אין יראה. אם אין יראה, אין חכמה. אם אין בינה, אין דעת. אם אין דעת, אין בינה. אם אין קמח, אין תורה. אם אין תורה, אין קמח. הוא היה אומר, כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מעטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו, שנאמר (ירמיה יז) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושרשיו מרבין, שאפלו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר (שם) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, והיה עלהו רענן, ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי:

Mishnah Menachot (1)

  1. Mishnah Menachot 13:6 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits one who vows an unspecified burnt offering to bring either a turtledove or a young pigeon.
    הרי עלי עולה, יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר, או תור או בן יונה. פרשתי מן הבקר ואיני יודע מה פרשתי, יביא פר ועגל. מן הבהמה ואיני יודע מה פרשתי, יביא פר ועגל איל גדי וטלה. פרשתי ואיני יודע מה פרשתי, מוסיף עליהם תור ובן יונה:

Mishnah Arakhin (1)

  1. Mishnah Arakhin 8:4 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah reasons that if one may not consecrate all property to Heaven, one must all the more protect personal assets.
    מחרים אדם מצאנו ומבקרו, מעבדיו ומשפחותיו הכנענים, ומשדה אחזתו. ואם החרים את כלן, אינן מחרמין, דברי רבי אלעזר. אמר רבי אלעזר בן עזריה, מה אם לגבה, אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חיב להיות חס על נכסיו:

Mishnah Keritot (1)

  1. Mishnah Keritot 2:5 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah concludes by exclusion that the designated maidservant is half slave and half free.
    איזו היא שפחה. כל שחציה שפחה וחציה בת חורין, שנאמר (ויקרא יט), והפדה לא נפדתה, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, זו היא שפחה ודאית. רבי אלעזר בן עזריה אומר, כל העריות מפרשות, ומה שיור, אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין:

Mishnah Negaim (2)

  1. Mishnah Negaim 8:9 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah treats returning extremities after complete whitening like their return in a small lesion.
    הבא כלו לבן ובו מחיה כעדשה, פרחה בכלו ואחר כך חזרו בו ראשי אברים, רבי ישמעאל אומר, כחזירת ראשי אברים בבהרת גדולה. רבי אלעזר בן עזריה אומר, כחזירת ראשי אברים בבהרת קטנה:
  2. Mishnah Negaim 13:6 דברי רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that one entering an outer structure overshadowed by a leprous house remains pure.
    בית שהוא מסך על גבי בית המנגע, וכן אילן שהוא מסך על גבי בית המנגע, הנכנס לחיצון, טהור, דברי רבי אלעזר בן עזריה. אמר רבי אלעזר, מה אם אבן אחת ממנו מטמא בביאה, הוא עצמו לא יטמא בביאה:

Mishnah Mikvaot (1)

  1. Mishnah Mikvaot 8:3 דברי רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that a woman who expels semen on the third day is pure.
    המטיל טפין עבות מתוך האמה, טמא, דברי רבי אלעזר חסמא. המהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם, טמא. הפולטת זרע ביום השלישי, טהורה, דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר, פעמים שהם ארבע עונות, פעמים שהם חמש, פעמים שהם שש. רבי עקיבא אומר, לעולם חמש:

Mishnah Makhshirin (1)

  1. Mishnah Makhshirin 6:6 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that menstrual blood does not render food susceptible to impurity.
    אלו מטמאין ומכשירין. זובו של זב, ורקו, ושכבת זרעו, ומימי רגליו, ורביעית מן המת, ודם הנדה. רבי אליעזר אומר, שכבת זרע אינה מכשרת. רבי אלעזר בן עזריה אומר, דם הנדה אינו מכשיר. רבי שמעון אומר, דם המת אינו מכשיר. ואם נפל על הדלעת, גורדה והיא טהורה:

Tosefta Berakhot (1)

  1. Tosefta Berakhot 1:12 אמר ר' אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah says that Ben Zoma's exposition established the nighttime remembrance of the Exodus after he had long failed to prove it.
    מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות אלו דברי בן זומא וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח אמר להם בן …
    מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות אלו דברי בן זומא וחכ"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח הרי הוא אומר (ירמיהו כג) לכן הנה ימים באים נאם ה' וגו' אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתאמר יציאת מצרים מוסף על המלכיות ומלכיות עיקר ויציאת מצרים טפילה כיוצא בו (בראשית לה) ולא יקרא שמך עוד יעקב וגו' לא שתעקר שם יעקב ממנו אלא שתהא שם יעקב מוסף על ישראל ישראל עיקר ויעקב טפילה.

Tosefta Peah (1)

  1. Tosefta Peah 3:6 ר' אלעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah tells Rabbi Eliezer that the reported rules concerning forgotten sheaves were given to Moses at Sinai.
    אמר ר' אליעזר שאלתי את ר' יהושע על אלו עומרים נחלקו בית שמאי וב"ה אמר לי התורה הזאת על אלו העומר הסמוך לגפה ולגדיש לבקר ולכלים ושכחו וכשבאתי שאלתי את ר' אליעזר ואמר לי מודים באלו [שאין] שכחה ועל מה נחלקו על העומר שהחזיקו בו להוליכו לעיר ונתנו בצד גפה או בצד גדר שב"ש אומרים אינה שכחה מפני שזכה בו וב" …
    אמר ר' אליעזר שאלתי את ר' יהושע על אלו עומרים נחלקו בית שמאי וב"ה אמר לי התורה הזאת על אלו העומר הסמוך לגפה ולגדיש לבקר ולכלים ושכחו וכשבאתי שאלתי את ר' אליעזר ואמר לי מודים באלו [שאין] שכחה ועל מה נחלקו על העומר שהחזיקו בו להוליכו לעיר ונתנו בצד גפה או בצד גדר שב"ש אומרים אינה שכחה מפני שזכה בו וב"ה אומרים שכחה וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר' אלעזר בן עזריה אמר לי אלו הדברים שנאמרו למשה מסיני.

Tosefta Challah (1)

  1. Tosefta Challah 1:4 רבי אלעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah tells Rabbi Ilai that the reported distinctions governing challah for thanksgiving loaves and Nazirite wafers were given at Horeb.
    א"ר אלעאי שאלתי את ר' יהושע חלות תודה ורקיקי נזיר מה הן בחלה אמר לי פטורות וכשבאתי ושאלתי את רבי אליעזר אמר לי עשאן לעצמו פטור למכור בשוק חייב וכשבאתי והרצתי דברים לפני רבי אלעזר בן עזריה אמר לי הברית אלו דברים נאמרו מהר חורב.

Tosefta Moed Katan (1)

  1. Tosefta Moed Katan 1:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that one may neither irrigate from a new spring nor draw and irrigate with a lifting device, even from a pool filled by one.
    מעין היוצא בתחלה משקין ממנו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר [וחכמים אומרים] אין משקין [ממנו] אלא שדה בית השלחין שחרבה רבי אלעזר בן עזריה אומר [אין משקין ממנו ואין] ממלאין ומשקין בקילון ואפילו מן הבריכה שנתמלאת בקילון אבל בריכה [שניטפה] משדה בית השלחין [משקין הימנה רבי שמעון בן מנסיא אומר שתי בריכות זו על …
    מעין היוצא בתחלה משקין ממנו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר [וחכמים אומרים] אין משקין [ממנו] אלא שדה בית השלחין שחרבה רבי אלעזר בן עזריה אומר [אין משקין ממנו ואין] ממלאין ומשקין בקילון ואפילו מן הבריכה שנתמלאת בקילון אבל בריכה [שניטפה] משדה בית השלחין [משקין הימנה רבי שמעון בן מנסיא אומר שתי בריכות זו על גבי זו לא יזלף מן העליונה לתחתונה ומשקה] אבל משקה הוא מן העליונה לתחתונה [רשב"א אומר ערוגה שמקצתה נמוך ומקצתה גבוהה לא יזלף מן הנמוך שבה על הגבוה שבה וישקה] אבל מזלף הוא מן הגבוה שבה על הנמוך שבה ומשקה מרביצין שדה בית השלחין במועד.

Tosefta Gittin (1)

  1. Tosefta Gittin 7:3 ר' אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets a bill of severance as requiring a divorce that fully severs the bond between husband and wife.
    [ר' אלעזר בן עזריה אומר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדנו שאין זו כריתות] א"ר יוסי רואה אני את דברי ראב"ע [נענה ר"ש בן אלעזר ואמר הרי שנשאת לאחר וגרשה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם היאך זה מתיר מה שאסר הראשון הא למדת שאין זו כריתות ר"ע אומר היה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה …
    [ר' אלעזר בן עזריה אומר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדנו שאין זו כריתות] א"ר יוסי רואה אני את דברי ראב"ע [נענה ר"ש בן אלעזר ואמר הרי שנשאת לאחר וגרשה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם היאך זה מתיר מה שאסר הראשון הא למדת שאין זו כריתות ר"ע אומר היה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחין הכהנים הא למדנו שאין זו כריתות].

Tosefta Bava Kamma (1)

  1. Tosefta Bava Kamma 6:11 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah limits the expected spread of a fire across public ground to ten cubits normally and thirty cubits in wind.
    ניבה וניבתו הרוח אם יש בשלו כדי ללבות הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור ר"ש אומר (שמות כב) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה המדליק בתוך שלו כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר עשר אמה דרך רשות הרבים בשעת הרוח שלשים אמה ר' יהודה אומר שלשים אמה ובשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה ו …
    ניבה וניבתו הרוח אם יש בשלו כדי ללבות הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור ר"ש אומר (שמות כב) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה המדליק בתוך שלו כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר עשר אמה דרך רשות הרבים בשעת הרוח שלשים אמה ר' יהודה אומר שלשים אמה ובשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה ובשעת הרוח שלש מאות אמה מעשה בערב שקפץ האור ביתר משלש מאות אמה והזיק מעשה שעברה הדליקה את הירדן שהיתה קשה במה דברים אמורים בזמן שקפצה אבל אם היתה מסכסכת והולכת או שהיו עצים מצויין לה אפילו עד מיל הרי זה חייב עברה נהר או גדר או שלולית שהן רחבין שמנה אמות פטור.

Tosefta Negaim (1)

  1. Tosefta Negaim 7:3 משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that merely inserting a hand into an afflicted house does not impart impurity until the head enters.
    המאהיל ידיו על האבן המנוגעת בין מלמעלה ובין מלמטה טהור ורבי שמעון מטמא. ככר תרומה לכרוך בסיב או בנייר ונתון על גבי אבן המנוגעת בין מלמעלה בין מלמטה טהור ור"ש מטמא. המכניס ידו לבית המנוגע ונגע בו מבפנים רבי מטמא ורבי אלעזר בר"ש מטהר עד שיכניסה ראשו לתוכו. וכן היה רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי אלעזר …
    המאהיל ידיו על האבן המנוגעת בין מלמעלה ובין מלמטה טהור ורבי שמעון מטמא. ככר תרומה לכרוך בסיב או בנייר ונתון על גבי אבן המנוגעת בין מלמעלה בין מלמטה טהור ור"ש מטמא. המכניס ידו לבית המנוגע ונגע בו מבפנים רבי מטמא ורבי אלעזר בר"ש מטהר עד שיכניסה ראשו לתוכו. וכן היה רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי אלעזר בן עזריה.

Mekhilta DeRabbi Yishmael (8)

  1. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Amalek 3:19 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches from Jeremiah that uncircumcision is disgraceful because the wicked are denigrated by it.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: מאוסה ערלה, שנתגנו בה רשעים, שנאמר: (ירמיה ט,כה) "כי כל הגוים ערלים, וכל בית ישראל ערלי לב."
  2. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 3:19 דברי רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules from the Sinai precedent that a woman who discharges semen on the third day is pure.
    "אל תגשו אל אשה." מכן אמרו: הפולטת שכבת זרע ביום השלישי, שהיא טהורה. ראיה לדבר מסיני. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי אליעזר אומר: פעמים שהן ארבע עונות,*עונה: חצי יממה, שתים-עשרה שעות. פעמים שהן חמש, פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר: לעולם חמש.
  3. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 10:12 רבי אלעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah tells the ailing Rabbi Eliezer that he is dearer to Israel than parents because he brought them to life in the World to Come.
    כבר היה רבי אליעזר חולה, ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו, רבי טרפון ורבי יהושע, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבה. נענה רבי טרפון ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מגלגל חמה! שגלגל חמה בעולם הזה מאיר, ואתה הארת לנו בעולם הזה ולעולם הבא! נענה רבי יהושע ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מיום הגשמים! גשמים נותנין חיים בעולם …
    כבר היה רבי אליעזר חולה, ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו, רבי טרפון ורבי יהושע, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבה. נענה רבי טרפון ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מגלגל חמה! שגלגל חמה בעולם הזה מאיר, ואתה הארת לנו בעולם הזה ולעולם הבא! נענה רבי יהושע ואמר: רבי! חביב אתה לישראל מיום הגשמים! גשמים נותנין חיים בעולם הזה, ואתה נתת בעולם הזה ולעולם הבא! נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: רבי! חביב אתה לישראל יותר מאב ואם! שאב ואם מביאין את האדם לחיי העולם הזה, אבל אתה הבאתנו לחיי העולם הבא!
  4. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 1:4 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets the verse to mean that Israel may adjudicate gentiles' laws but gentiles may not adjudicate Israel's laws.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: הרי הגוים שדנו כדיני ישראל, שומע אני, יהו דיניהן קימין! תלמד לומר "ואלה המשפטים", את דן את שלהן, והן אינן דנין את שלך.
  5. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 14:10 דברי רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah exempts one from payment when a damaging fire crosses a river, road, or ten-handbreadth fence and assesses its reach as though lit at the center of a field.
    מכן אמרו: עברה את הנהר ואת הדרך, ואת הגדר שהוא גבוה מעשרה טפחים, והזיקה, פטור מלשלם. כיצד עומדין על הדבר? רואין אותו כאלו הוא עומד באמצע בית כור ומדליק. דברי רבי אלעזר בן עזריה.
  6. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 16:36 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches from Psalms that God brought Israel out of Egypt in Abraham's merit.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: בזכות אברהם אבינו הוציא המקום את ישראל ממצרים, שנאמר: (תהלים קה,מב-מג) "כי זכר את דבר קדשו, את אברהם עבדו. ויוצא עמו בששון, ברנה את בחיריו."
  7. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shabbata 1:4 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah argues that if circumcision of one limb overrides Shabbat, saving the entire body certainly does.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: ומה, אם מילה, שאינה אלא אחד מכל אבריו שלאדם, הרי היא דוחה את השבת, קול וחמר לשאר כל הגוף.
    Then & Now Untestable

    That saving a life overrides the Sabbath and other laws is a legal and ethical principle, not an empirical medical claim, so science cannot test it. Its instinct to act on any real chance of danger does align with modern emergency triage.

    assessed 2026-07-30

  8. Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 4:15 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches from Psalms that God splits the sea for Israel in the merit of their father Abraham.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: בזכות אברהם אביהם אני קורע להם את הים, שנאמר: (תהלים קה,מב-מג) "כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו. ויוצא עמו בששון, ברנה את בחיריו."

Sifra (10)

  1. Sifra, Acharei Mot, Chapter 8 2 דרש ר' אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that God forgives sins against God, but sins against another person require appeasing that person.
    [ב] זו דרש ר' אלעזר בן עזריה "מכל חטאתכם לפני ה' תטהרו" – דברים שבינך לבין המקום מוחלים לך, דברים שבינך לבין חברך אין מוחלים לך עד שתפייס את חבירך.
  2. Sifra, Acharei Mot, Section 1 2 ר' אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Nadab and Abihu's unauthorized approach and their unauthorized offering were each independently sufficient causes of death.
    [ב] "בקרבתם לפני ה' וימותו" – ר' יוסי הגלילי אומר, על הקריבה מתו ולא מתו על ההקרבה. ר' עקיבא אומר, "בקרבתם לפני ה' וימותו", וכתוב אחד אומר "ויקריבו לפני ה' אש זרה" (ויקרא י)… הכריע "בהקריבם אש זרה לפני ה'" (במדבר ג, במדבר כו) – הוי על ההקרבה מתו ולאמיתו על הקריבה. ר' אלעזר בן עזריה אומר, כדאי הקרבה …
    [ב] "בקרבתם לפני ה' וימותו" – ר' יוסי הגלילי אומר, על הקריבה מתו ולא מתו על ההקרבה. ר' עקיבא אומר, "בקרבתם לפני ה' וימותו", וכתוב אחד אומר "ויקריבו לפני ה' אש זרה" (ויקרא י)… הכריע "בהקריבם אש זרה לפני ה'" (במדבר ג, במדבר כו) – הוי על ההקרבה מתו ולאמיתו על הקריבה. ר' אלעזר בן עזריה אומר, כדאי הקרבה לעצמה וכדאי קריבה לעצמה.
  3. Sifra, Bechukotai, Chapter 12 3 אמר ר' אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah argues that if one may not dedicate all property even to God, one must all the more preserve one's possessions.
    [ג] "אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו" – ולא כל אשר לו. "…מאדם" – לרבות עבדו ושפחתו הכנענים. או "אדם" – לרבות עבדו ושפחתו העברים"? תלמוד לומר "ובהמה". "מאדם" – ולא כל אדם, ['מבהמה' – ולא כל בהמה], "ומשדה אחוזתו" – ולא כל שדה אחוזתו; יכול אם החרים אדם את כולם יהיו מוחרמים? תלמוד לומר "אך". אמר …
    [ג] "אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו" – ולא כל אשר לו. "…מאדם" – לרבות עבדו ושפחתו הכנענים. או "אדם" – לרבות עבדו ושפחתו העברים"? תלמוד לומר "ובהמה". "מאדם" – ולא כל אדם, ['מבהמה' – ולא כל בהמה], "ומשדה אחוזתו" – ולא כל שדה אחוזתו; יכול אם החרים אדם את כולם יהיו מוחרמים? תלמוד לומר "אך". אמר ר' אלעזר בן עזריה, ומה לגבוה אין אדם רשאי להחרים את נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חייב להיות חס על נכסיו!
  4. Sifra, Behar, Chapter 5 1 אמר ר' אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah argues that if one may not dedicate all property even to God, one must all the more preserve one's possessions.
    [א] מנין שאין אדם רשאי למכור את שדהו ולהניח באפודתו; וליקח לו בהמה; וליקח לו כלים; וליקח לו בית – אלא אם כן העני? תלמוד לומר "כי ימוך..ומכר" – הא אינו מוכר אלא אם כן העני. יכול יצא מכל נכסיו בבת אחת? תלמוד לומר "מאחוזתו" – ולא כל אחוזתו. אמר ר' אלעזר בן עזריה ומה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים את כל נ …
    [א] מנין שאין אדם רשאי למכור את שדהו ולהניח באפודתו; וליקח לו בהמה; וליקח לו כלים; וליקח לו בית – אלא אם כן העני? תלמוד לומר "כי ימוך..ומכר" – הא אינו מוכר אלא אם כן העני. יכול יצא מכל נכסיו בבת אחת? תלמוד לומר "מאחוזתו" – ולא כל אחוזתו. אמר ר' אלעזר בן עזריה ומה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהיה אדם חייב להיות חס על נכסיו! "ובא גואלו הקרוב אליו" – מלמד שהקרוב קודם. "וגאל את ממכר אחיו" – לרבות את הנותן מתנה.
  5. Sifra, Kedoshim, Chapter 4 9 אמר ר' אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah doubts that anyone in his generation is able to accept rebuke.
    [ט] אמר ר' טרפון "העבודה! אם יש בדור הזה יכול להוכיח". אמר ר' אלעזר בן עזריה "העבודה! אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת". אמר ר' עקיבא "העבודה! אם יש בדור הזה יודע האיך מוכיחים". אמר ר' יוחנן בן נורי מעידני עלי שמים וארץ שיותר מארבעה וחמשה פעמים לקה עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל שהייתי קובל לו עליו וכל …
    [ט] אמר ר' טרפון "העבודה! אם יש בדור הזה יכול להוכיח". אמר ר' אלעזר בן עזריה "העבודה! אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת". אמר ר' עקיבא "העבודה! אם יש בדור הזה יודע האיך מוכיחים". אמר ר' יוחנן בן נורי מעידני עלי שמים וארץ שיותר מארבעה וחמשה פעמים לקה עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל שהייתי קובל לו עליו וכל כך הייתי יודע שהיה מוסיף לי אהבה.
  6. Sifra, Kedoshim, Chapter 5 2 ר' אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets the remaining sexual-prohibition case as a woman who is half slave and half free and betrothed to a Hebrew slave.
    [ב] "כי ישכב את אשה" – פרט לקטנה. "שכבת זרע" – פרט למערה. "והיא שפחה": יכול בשפחה כנענית הכתוב מדבר? תלמוד לומר "והפדה". אי "והפדה" יכול כולה? תלמוד לומר "לא נפדתה". הא כיצד? פדויה ואינה פדויה. את שחציה שפחה וחציה בת חורין במאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר, דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכת …
    [ב] "כי ישכב את אשה" – פרט לקטנה. "שכבת זרע" – פרט למערה. "והיא שפחה": יכול בשפחה כנענית הכתוב מדבר? תלמוד לומר "והפדה". אי "והפדה" יכול כולה? תלמוד לומר "לא נפדתה". הא כיצד? פדויה ואינה פדויה. את שחציה שפחה וחציה בת חורין במאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר, דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר המאורסת לעבד עברי. אם כן מה תלמוד לומר "והפדה לא נפדתה"? דברה תורה כלשון בני אדם. ר' אלעזר בן עזריה אומר כל עריות כבר אמורות! משויר אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי. אחרים אומרים "לא יומתו כי לא חופשה" – בשפחה כנענית המאורסת לעבד כנעני.
  7. Sifra, Kedoshim, Chapter 9 12 ר' אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that one should acknowledge a forbidden act's appeal yet abstain because the heavenly Father decreed it, thereby accepting divine sovereignty.
    [יב] "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" – אם מובדלים אתם מן העמים הרי אתם לשמי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר מלך בבל וחבריו. ר' אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם "אי אפשי ללבוש שעטנז. אי אפשי לאכול בשר חזיר. אי אפשי לבוא על הערוה" אבל "אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך"? תלמוד לומר "ואבדיל אתכם מן …
    [יב] "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" – אם מובדלים אתם מן העמים הרי אתם לשמי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר מלך בבל וחבריו. ר' אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם "אי אפשי ללבוש שעטנז. אי אפשי לאכול בשר חזיר. אי אפשי לבוא על הערוה" אבל "אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך"? תלמוד לומר "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" – נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים.
  8. Sifra, Metzora Parashat Zavim, Chapter 6 5 דברי ר' אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that a woman who discharges semen on the third day is pure.
    [ה] "אשר יהיה עליו" – אף על מקצתו. "שכבת זרע". מה שכבת זרע האמור כברייתה אף כאן כברייתה, פרט לשכבת זרע שנסרחה. מכאן אמרו: הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה, דברי ר' אלעזר בן עזריה. ר' ישמעאל אומר, פעמים שהם ד' עונות, פעמים שהם ה' עונות, פעמים שהם ו' עונות. רבי עקיבא אומר לעולם חמש.
  9. Sifra, Shemini, Chapter 1 2 משום ר' אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Nadab and Abihu's sons, had they existed, would have preceded Eleazar and Ithamar in honor just as in inheritance.
    [ב] רבן שמעון בן גמליאל אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הרי הוא אומר "וימת נדב ואביהוא לפני השם בהקריבם אש זרה ובנים לא היו להם" – שאילו היה להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד. אם כן למה נאמר "הנותרים"? אמר להם "לא היה לכם להסתכל באלו שעשו דבר שלא בעצה ונשטפו". ר' אליעזר א …
    [ב] רבן שמעון בן גמליאל אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הרי הוא אומר "וימת נדב ואביהוא לפני השם בהקריבם אש זרה ובנים לא היו להם" – שאילו היה להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד. אם כן למה נאמר "הנותרים"? אמר להם "לא היה לכם להסתכל באלו שעשו דבר שלא בעצה ונשטפו". ר' אליעזר אומר קרובים היו לשטף אלא שריחם המקום על אהרן.
  10. Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 12 13 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Scripture promises blessing even when a person unknowingly loses money that a poor person finds and uses.
    [יג] רבי אלעזר בן עזריה אומר: הרי הוא אומר "כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה – לא תשוב לקחתו, לגר ליתום ולאלמנה יהיה, למען יברכך ה' אלהיך" (דברים כד, יט) – קבע הכתוב ברכה למי שבאת לידו מצוה בלא ידיעה. אמור מעתה: היתה סלע צרורה לו בכנפיו ונפלה ממנו, מצאה העני ומתפרנס בה – הרי הכתוב קובע לו ברכה כשוכ …
    [יג] רבי אלעזר בן עזריה אומר: הרי הוא אומר "כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה – לא תשוב לקחתו, לגר ליתום ולאלמנה יהיה, למען יברכך ה' אלהיך" (דברים כד, יט) – קבע הכתוב ברכה למי שבאת לידו מצוה בלא ידיעה. אמור מעתה: היתה סלע צרורה לו בכנפיו ונפלה ממנו, מצאה העני ומתפרנס בה – הרי הכתוב קובע לו ברכה כשוכח עומר בתוך שדהו!

Sifrei Bamidbar (5)

  1. Sifrei Bamidbar 24:1 דברי ר' אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets the plural and singular wording to require at least two grape seeds and one skin.
    מכל אשר יעשה מגפן היין שומעני (מן) [אף] העלים והלולבים למשמע תלמוד לומר מחרצנים ועד זג מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי להביא [להוציא] את העלין ואת הלולבין שאינו פרי ופסולת פרי. ר' אליעזר אומר כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין אף העלים והלולבים במשמע א"כ למה נאמר מחרצנים וע …
    מכל אשר יעשה מגפן היין שומעני (מן) [אף] העלים והלולבים למשמע תלמוד לומר מחרצנים ועד זג מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי להביא [להוציא] את העלין ואת הלולבין שאינו פרי ופסולת פרי. ר' אליעזר אומר כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין אף העלים והלולבים במשמע א"כ למה נאמר מחרצנים ועד זג לא יאכל מיעוט חרצנים שנים וזג אחד דברי ר' אלעזר בן עזריה. אלו הן החרצנים ואלו הן הזגים. החרצנים אלו החיצונים והזגים אלו הפנימים דברי ר"י. ר'(יוחנן) [יוסי] אומר שלא תטעה, כזוגים של בהמה החיצונים זג, והפנימי עינבל. מחרצנים ועד זג לא יאכל מגיד שלא פטר אכילת צער. שהיה בדין ומה כפורים חמור פטר בו אכילת צער, נזיר הקל אינו דין שיפטור בו באכילת צער תלמוד לומר מחרצנים ועד זג לא יאכל. מחרצנים ועד זג לא יאכל למה נאמר לפי שהוא אומר מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי, אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי, להביא החרצנים ואת הזגים שהם פרי ופסולת פרי. אי מה הפרט מפורש פרי גמור אף אין לי אלא פרי גמור, אמרת וכי איזה פרי גמור שלא אמרו הא אין עליך לדון כלשון האחרון אלא כלשון הראשון מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי, להביא החרצנים ואת הזגים שהם פרי ופסולת פרי. אם זכיתי מן הדין מה תלמוד לומר מחרצנים ועד זג לא יאכל, אלא ללמדך כלל שאתה מוסיף על הפרט אי אתה יכול לדונו כעין הפרט להוציאו מן הכלל עד שיפרוט לך הכתוב בדרך שפרט לך בנזיר. כל ימי נזרו לעשות ימים שלאחר נזירותו כימים שבתוך נזירותו עד הבאת קרבן (שיכול) [או] לא יהא חייב עד שישלים את נזירותו תלמוד לומר ואחר ישתה הנזיר יין אחר כל המעשים דברי ר"א:
  2. Sifrei Bamidbar 102:1 ר' אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches from the descriptions of Noah that one may give part, but not all, of a person's praise in that person's presence.
    ויאמר ה' פתאום. ר' שמעון בן מנסיא אומר: פתאום – נתירא משה בפתאום וידבר עמו: צאו שלשתכם אל אהל מועד. מלמד ששלשתם נקראו בדבור אחד, מה שאין הפה יכולה לדבר ומה שאי אפשר אוזן לשמוע. וכן הוא אומר שמות כ וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. תהילים סב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו. (ירמיה כג) הלא כל דברי כאש נ …
    ויאמר ה' פתאום. ר' שמעון בן מנסיא אומר: פתאום – נתירא משה בפתאום וידבר עמו: צאו שלשתכם אל אהל מועד. מלמד ששלשתם נקראו בדבור אחד, מה שאין הפה יכולה לדבר ומה שאי אפשר אוזן לשמוע. וכן הוא אומר שמות כ וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. תהילים סב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו. (ירמיה כג) הלא כל דברי כאש נאם ה': וירד ה' בעמוד ענן. שלא כמדת בשר ודם: מדת בשר ודם, כשהוא יוצא למלחמה – יוצא בבני אדם מרובים, וכשהוא יוצא לשלום – אינו יוצא אלא בבני אדם מועטים; אבל הקב"ה, כשהוא יוצא למלחמה – אינו יוצא אלא יחידי, שנאמר שמות טו ה' איש מלחמה, וכשהוא בא בשלום – באלפים וברבבות הוא בא, שנאמר (תהלים סח) רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן: ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם. מפני מה לא יצא משה עמהם? שלא יהו ישראל אומרים: אף משה היה עמהם בכלל הכעס. ד"א, בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לדבר לחבירו – לא יאמר לו קרב אליך, אלא מושכו במה שרוצה – ומדבר עמו. ד"א, שלא ישמע גנותו של אהרן. ד"א, שאין אומרים שבחו של אדם בפניו. ר' אלעזר בן עזריה אומר: מצינו שאומר מקצת שבחו של אדם בפניו, שכן מצינו בנח (בראשית ז) כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, ושלא בפניו הוא אומר (בראשית ו':ט') אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ר' אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם, שנאמר (תהלים סו) אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, אם אומר מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם – ק"ו לבשר ודם:
  3. Sifrei Bamidbar 105:1 ר' אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that in four places Moses asked God for a definite answer and God answered his question.
    והענן סר מעל האהל. משל למלך בשר ודם שאמר לפדגוג: רדה את בני, אבל משאלך לי רדהו, מפני שרחמי האב על הבן. והרי דברים ק"ו: אם חס המקום על הצדיקים בשעת כעס – ק"ו בשעת רצון, שנאמר (ישעיה מט) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך: והנה מרים מצורעת כשלג. מלמד שנצטרעו כעוזה, ללמדך שנקי בשר היו. וכן הוא אומר שמות ד ויאמר …
    והענן סר מעל האהל. משל למלך בשר ודם שאמר לפדגוג: רדה את בני, אבל משאלך לי רדהו, מפני שרחמי האב על הבן. והרי דברים ק"ו: אם חס המקום על הצדיקים בשעת כעס – ק"ו בשעת רצון, שנאמר (ישעיה מט) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך: והנה מרים מצורעת כשלג. מלמד שנצטרעו כעוזה, ללמדך שנקי בשר היו. וכן הוא אומר שמות ד ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך. ללמדך שנקי בשר היו: ויפן אהרן. שנפנה מצרעתו. ר' יהודה בן בתירה אומר: עתיד ליתן את החשבון על מי שאמר "נתנגע אהרן". אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, את מגלה עליו? ועתיד ליתן את החשבון על מי שאומר "צלפחד מקושש היה". אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, ואתה מגלה עליו? ועתיד ליתן את הדין מי שאמר "עקביא בן מהללאל נתנדה." ויפן אהרן אל מרים. מגיד הכתוב שכל זמן שהיה רואה אותה – היתה פורחת בה: ויאמר אהרן אל משה בי אדוני. אמר לו: אם שוגגים היינו מחול לנו כמזידים: אל נא תהי כמת. מה המת מטמא באהל – אף מצורע מטמא בביאה. אמר אהרן: נמצאתי מפסיד לאחותי, שאיני יכול לא לסוגרה ולא לטמאה, ולא לטהרה. לפי דרכינו למדנו שהיה אהרן דורש אין אדם רואה בנגעי קרוביו: אשר בצאתו מרחם אמו. מרחם אמנו, אלא שכינה הכתוב בדבר: ויאכל חצי בשרו. חצי בשרנו היה צריך לומר, כענין שנאמר (בראשית לז) כי אחינו בשרנו הוא. ויצעק משה אל ה' – כענין שנאמר: אל נא רפא נא לה. בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לבקש שאלותיו – צריך שיאמר שנים שלשה דברי תחנונים, ואחר יבקש שאלותיו; שנאמר "אל נא רפא נא לה" – בא הכתוב ללמדך דרך ארץ. ומה ת"ל לאמר? אלא שאמר לו: השיבני אם מרפא אתה אם לאו! עד שהשיבו הקב"ה "ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה". ר' אלעזר בן עזריה אומר בארבעה מקומות ביקש משה מלפני הקב"ה והשיבו לו על שאלותיו. כיוצא בו אתה אומר שמות ו וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי אין ת"ל "לאמר", אלא שאמר לו: השיבני אם אתה גואלם אם לאו! עד שהשיבו הקב"ה שמות ו אתה תראה את אשר אעשה לפרעה. כיוצא בו אתה אומר (במדבר כז) ויאמר משה לפני ה' יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר, שאין ת"ל "לאמר" אלא שאמר לו: השיבני אם אתה ממנה פרנסים אם לאו! עד שהשיבו המקום, שנאמר (במדבר כז) ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון. כיוצא בו אתה אומר (דברים ג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר; אין ת"ל "לאמר" אלא שאמר לו השיבני אם אכנס לארץ אם לאו! עד שהשיבו המקום (דברים ד) רב לך. אף כאן אני אומר אין ת"ל "לאמר". אמר לו: השיבני אם מרפא אתה אם לאו! עד שאמר לו הקב"ה "ואביה ירוק ירק בפניה". אל נא רפא נא לה. מפני מה לא האריך משה בתפילה? שלא יהו ישראל אומרים: אחותו היא נתונה בצרה, והוא עומד ומרבה בתפלה. ד"א לא זהו, שמשה מתפלל והמקום שומע תפלתו? כמה שנאמר (איוב כב) ותגזר אומר ויקם לך, ואומר (ישעיה נח) אז תקרא וה' יענה. שאלו תלמידיו את ר' אליעזר: עד כמה יאריך אדם בתפלה? אמר להם אל יאריך יותר ממשה, שנאמר ואתנפל לפני ה' כראשונה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה. ועד כמה יקצר בתפלה? אמר להם אל יקצר יותר ממשה, שנאמר "אל נא רפא נא לה". יש שעה לקצר ויש שעה להאריך:
  4. Sifrei Bamidbar 138:1 ר' אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that in four places Moses asked God for a definite answer and God answered his question.
    וידבר משה אל ה' לאמר – להודיע שבחן של צדיקים, שכשהם נפטרים מניחים עצמן ועוסקין בצורך צבור: לאמר – אין ת"ל לאמר! מה ת"ל לאמר? אלא אמר לו: הודיעני נא אם אתה ממנה עליהם פרנסים אם לאו, עד שהשיבו הקב"ה ואמר לו קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח אלהים בו וסמכת את ידך עליו. ר' אלעזר בן עזריה אומר: בד' מקומו …
    וידבר משה אל ה' לאמר – להודיע שבחן של צדיקים, שכשהם נפטרים מניחים עצמן ועוסקין בצורך צבור: לאמר – אין ת"ל לאמר! מה ת"ל לאמר? אלא אמר לו: הודיעני נא אם אתה ממנה עליהם פרנסים אם לאו, עד שהשיבו הקב"ה ואמר לו קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח אלהים בו וסמכת את ידך עליו. ר' אלעזר בן עזריה אומר: בד' מקומות בקש משה לפני הקב"ה והשיבו את שאלותיו. כיוצא בו אתה אומר שמות ו וידבר משה לפני ה' הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים, שאין ת"ל לאמר, מה ת"ל לאמר? אלא אמר לפניו הודיעני נא אם אתה גואלם ואם לאו, עד שהשיב המקום על שאלותיו, שנאמר ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו. כיוצא בו אתה אומר (במדבר יב) ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה, שאין ת"ל לאמר, ומה ת"ל לאמר? אלא אמר לפניו הודיעני נא אם אתה רופא אותה אם לאו, עד שהשיבו הקב"ה על שאלתו, שנאמר ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם ז' ימים. כיוצא בו אתה אומר (דברים ג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, אין ת"ל לאמר, אלא אמר לו הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו, עד שהשיבו המקום ויאמר ה' אליו רב לך. אף כאן אין ת"ל לאמר, אלא אמר לו: הודיעני נא אם ממנה אתה עליהם פרנסים ואם לאו! עד שהשיבו המקום: קח לך את יהושע בן נון:
  5. Sifrei Bamidbar 160:10 אמר ר' אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah argues that if taking one step outside a refuge city incurs mortal danger, the reward for a good step is certainly greater.
    ואם יצוא יצא – אמר ר' אלעזר בן עזריה: ומה אם מדת פורענות מועטת, הפוסע פסיעה אחת הרי הוא מתחייב בנפשו – ק"ו למדת הטוב שמרובה: ומצא אותו גואל הדם – בכל אדם: כי בעיר מקלטו ישב – מכאן אתה אומר: הרג באותה העיר – גולה משכונה לשכונה, ובן לוי גולה מעיר לעיר: ואחרי מות הכהן הגדול ישוב – ולא לסררותו, דברי ר' …
    ואם יצוא יצא – אמר ר' אלעזר בן עזריה: ומה אם מדת פורענות מועטת, הפוסע פסיעה אחת הרי הוא מתחייב בנפשו – ק"ו למדת הטוב שמרובה: ומצא אותו גואל הדם – בכל אדם: כי בעיר מקלטו ישב – מכאן אתה אומר: הרג באותה העיר – גולה משכונה לשכונה, ובן לוי גולה מעיר לעיר: ואחרי מות הכהן הגדול ישוב – ולא לסררותו, דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר: ישוב לסררותו:

Sifrei Devarim (6)

  1. Sifrei Devarim 1:8 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah doubts that anyone in his generation is able to accept rebuke.
    דבר אחר: אל כל ישראל, מלמד שהיו כלם בעלי תוכחה ויכולים לעמד בתוכחות. אמר רבי טרפון: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח! אמר רבי אלעזר בן עזריה: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות! אמר רבי עקיבה: העבודה, אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיחים. אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שיו …
    דבר אחר: אל כל ישראל, מלמד שהיו כלם בעלי תוכחה ויכולים לעמד בתוכחות. אמר רבי טרפון: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח! אמר רבי אלעזר בן עזריה: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות! אמר רבי עקיבה: העבודה, אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיחים. אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שיותר מחמשה פעמים נתקנתר על ידי עקיבה לפני רבן גמליאל ביבנה, שהייתי קובל עליו והיה מקנתרו, וכל כך יודע אני בו שהיה מוסיף בי אהבה על כל אחת ואחת, לקים מה שנאמר (משלי ט ח): ״אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך״.
  2. Sifrei Devarim 75:5 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches from the verse that one should eat meat only when craving it, from one's own livestock, and without consuming all one's animals.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: לא בא הכתוב אלא ללמדך דרך ארץ, שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון. יכול יקח מן השוק ויאכל? תלמוד לומר (דברים יב כא): ״וזבחת מבקרך ומצאנך״, הא אין אדם אוכל בשר עד שיהיו לו בקר וצאן! יכול יזבח כל צאנו וכל בקרו? תלמוד לומר: ״מבקרך״, ולא כל בקרך. ״מצאנך״, ולא כל צאנך.
  3. Sifrei Devarim 252:2 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that since Egypt was rewarded for unintentionally benefiting Israel, intentional beneficence receives all the more reward.
    לא תתעב מצרי, מפני מה? כי גר היית בארצו. אמר רבי אלעזר בן עזריה: המצרים לא קבלו את ישראל אלא לצרך עצמם, וקבע להם המקום שכר. והלא דברים קל וחמר: אם מי שאין מתכון לזכות וזכה מעלה עליו הכתוב כאלו זכה, המתכון לזכות על אחת כמה וכמה.
  4. Sifrei Devarim 269:10 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets a bill of severance as requiring something that fully severs the bond between husband and wife.
    אמר רבי אלעזר בן עזריה: כריתות – דבר הכורת בינו לבינה. אמר רבי יוסי הגלילי: רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה.
  5. Sifrei Devarim 270:10 משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that after divorce a betrothed woman may return to her first husband, whereas a formerly married woman may not.
    רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר בן עזריה: מן הארוסים מתרת, מן הנשואים אסורה, שנאמר: אחרי אשר הטמאה. וחכמים אומרים: בין מן הארוסים בין מן הנשואים אסורה, אם כן למה נאמר אחרי אשר הטמאה, לרבות סוטה שנסתרה.
  6. Sifrei Devarim 283:6 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that one who unintentionally loses a coin that sustains a poor person is credited as meritorious, all the more so when intending charity.
    אמר רבי אלעזר בן עזריה: מנין למאבד סלע מתוך ידו ומצאה עני והלך ונתפרנס בה, מעלה עליו הכתוב כאלו זכה? תלמוד לומר: לגר ליתום ולאלמנה יהיה, והלא דברים קל וחמר: אם מי שלא נתכון לזכות וזכה מעלה עליו הכתוב כאלו זכה, המתכון לזכות וזכה על אחת כמה וכמה.

Berakhot (11)

  1. Berakhot 9a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that the Passover offering may be eaten only until midnight.
    אמר רב יוסף: לא קשיא: הא רבי אלעזר בן עזריה, הא רבי עקיבא. דתניא: ״ואכלו את הבשר בלילה הזה״, רבי אלעזר בן עזריה אומר: נאמר כאן ״בלילה הזה״, ונאמר להלן: ״ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה״, מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות.
  2. Berakhot 12b אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah reports that he could not establish nighttime exodus remembrance until Ben Zoma expounded it.
    מתני' מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא.
  3. Berakhot 15a משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai
    Rabbi Elazar ben Azariah requires one reciting Shema to make the words audible to one's own ears.
    אלא, לעולם רבי יהודה, ואפילו לכתחלה נמי. ולא קשיא, הא — דידיה, הא — דרביה. דתנן, רבי יהודה אומר משום רבי אלעזר בן עזריה: הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר: ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״. אמר לו רבי מאיר: הרי הוא אומר ״אשר אנכי מצוך היום על לבבך״ — אחר כונת הלב הן הן הדברים.
  4. Berakhot 15b משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai
    Rabbi Elazar ben Azariah derives from 'Hear, Israel' that one must hear one's own recitation of Shema.
    לעולם רבי יהודה היא, ואפילו לכתחלה נמי. ולא קשיא הא — דידיה, הא — דרביה. דתניא, אמר רבי יהודה משום רבי אלעזר בן עזריה: הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר: ״שמע ישראל״. אמר לו רבי מאיר: הרי הוא אומר: ״אשר אנכי מצוך היום על לבבך״, אחר כונת הלב הן הן הדברים.
  5. Berakhot 15b משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah's requirement that Shema be audible to its reciter is accepted as law.
    אמר רב חסדא אמר רב שילא: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה, והלכה כרבי יהודה.
  6. Berakhot 15b משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah's ruling establishes the preferred requirement that Shema be audible to its reciter.
    וצריכא, דאי אשמעינן הלכה כרבי יהודה, הוה אמינא אפילו לכתחלה, קמשמע לן הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה.
  7. Berakhot 15b משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah requires audible recitation of Shema, while the accompanying ruling clarifies the recitation remains valid if inaudible.
    ואי אשמעינן הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה, הוה אמינא צריך ואין לו תקנה. קמשמע לן הלכה כרבי יהודה.
  8. Berakhot 30a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that musaf is recited only with a communal assembly.
    מתני' רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים: בחבר עיר ושלא בחבר עיר. רבי יהודה אומר משמו: כל מקום שיש שם חבר עיר — יחיד פטור מתפלת המוספין.
  9. Berakhot 30a–30b משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah's ruling exempts an individual from musaf wherever a communal assembly is present.
    אמר רב הונא בר חיננא אמר רב חייא בר רב: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. אמר ליה רב חייא בר אבין: שפיר קאמרת, דאמר שמואל: מימי לא מצלינא צלותא דמוספין ביחיד בנהרדעא, לבר מההוא יומא דאתא פולמוסא דמלכא למתא, ואטרידו רבנן ולא צלו, וצלי לי ביחיד, והואי יחיד שלא בחבר עיר.
  10. Berakhot 30b משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah's reported exemption of an individual from musaf where a communal assembly exists is rejected as law.
    יתיב רבי חנינא קרא קמיה דרבי ינאי, ויתיב וקאמר: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. אמר ליה: פוק קרא קראיך לברא, דאין הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה.
  11. Berakhot 30b משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah's ruling exempts an individual from musaf when the communal assembly recites it.
    איתמר, רב יצחק בר אבדימי משום רבינו אמר: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. רבי חייא בר אבא צלי והדר צלי. אמר ליה רבי זירא: מאי טעמא עביד מר הכי? אילימא משום דלא כוון מר דעתיה, והאמר רבי אליעזר: לעולם ימוד אדם את עצמו, אם יכול לכוין את לבו — יתפלל, ואם לאו — אל יתפלל. אלא דלא אדכר מר דריש …
    איתמר, רב יצחק בר אבדימי משום רבינו אמר: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. רבי חייא בר אבא צלי והדר צלי. אמר ליה רבי זירא: מאי טעמא עביד מר הכי? אילימא משום דלא כוון מר דעתיה, והאמר רבי אליעזר: לעולם ימוד אדם את עצמו, אם יכול לכוין את לבו — יתפלל, ואם לאו — אל יתפלל. אלא דלא אדכר מר דריש ירחא.

Shabbat (8)

  1. Shabbat 49a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah requires tipping an insulated basket before removal lest its contents become impossible to replace.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: קופה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטול ואינו יכול להחזיר. וחכמים אומרים: נוטל ומחזיר.
  2. Shabbat 50b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah requires tipping the basket before removing its contents to avoid disturbing the insulating cavity.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: קופה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטול וכו'. אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא — שאסור להחזיר.
  3. Shabbat 86a דברי רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that semen expelled on the third day no longer imparts impurity.
    תנו רבנן: פולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה, דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר: פעמים שהן ארבע עונות, פעמים שהן חמש עונות, פעמים שהן שש עונות. רבי עקיבא אומר: לעולם חמש, ואם יצאתה מקצת עונה ראשונה, נותנין לה מקצת עונה ששית.
  4. Shabbat 132a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah argues that if circumcision of one limb overrides Shabbat, saving an entire life certainly does.
    מיתיבי: מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת? רבי אלעזר בן עזריה אומר: מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם דוחה את השבת — קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת.
    Then & Now Untestable

    That saving a life overrides the Sabbath and other laws is a legal and ethical principle, not an empirical medical claim, so science cannot test it. Its instinct to act on any real chance of danger does align with modern emergency triage.

    assessed 2026-07-30

  5. Shabbat 134b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits bathing a circumcised infant on the third day even when it falls on Shabbat.
    מתני' מרחיצין את הקטן בין לפני המילה ובין לאחר המילה, ומזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר: ״ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים״.
  6. Shabbat 134b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits fully bathing the circumcised infant on the third day that falls on Shabbat.
    אמר רבא: והא ״מרחיצין״ קתני! אלא אמר רבא, הכי קתני: מרחיצין את הקטן בין מלפני מילה בין לאחר המילה, ביום הראשון — כדרכו, וביום השלישי שחל להיות בשבת — מזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר: ״ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים״.
  7. Shabbat 134b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits bathing a circumcised infant on the third day of recovery even on Shabbat.
    תניא כוותיה דרבא: מרחיצין הקטן בין לפני מילה בין לאחר מילה, ביום הראשון — כדרכו, וביום השלישי שחל להיות בשבת — מזלפין עליו ביד. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר: ״ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים״.
  8. Shabbat 134b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits full bathing, rather than mere sprinkling, on the third day after circumcision when it falls on Shabbat.
    ממאי — מדקאמר רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת. אי אמרת בשלמא תנא קמא ״מזלפין״ קאמר — היינו דקאמר ליה רבי אלעזר בן עזריה ״מרחיצין״. אלא אי אמרת תנא קמא מרחיצין ביום הראשון קאמר, ומזלפין ביום השלישי, האי רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין — ״אף מרחיצין״ מיבעי ליה?

Eruvin (2)

  1. Eruvin 54b משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets the verse to teach that a deceitful hunter will neither prosper nor live long.
    אמר רב שיזבי משום רבי אלעזר בן עזריה: מאי דכתיב ״לא יחרוך רמיה צידו״ — לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי.
  2. Eruvin 64b משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet unclear
    Rabbi Elazar ben Azariah is cited, but the fragment contains none of his teaching.
    אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה:

Pesachim (7)

  1. Pesachim 117a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah identifies Hezekiah and his companions as reciting the psalm when Sennacherib threatened them.
    רבי אלעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא. הם אמרו: ״לא לנו״, ורוח הקודש משיבה ואומרת להם: ״למעני למעני אעשה״. רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'. רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר …
    רבי אלעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא. הם אמרו: ״לא לנו״, ורוח הקודש משיבה ואומרת להם: ״למעני למעני אעשה״. רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'. רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'. רבי יוסי הגלילי אומר: מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'.
  2. Pesachim 118a משמיה דרבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah compares securing a person's livelihood to the difficulty of splitting the Red Sea.
    אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב: ״נותן לחם לכל בשר״, וסמיך ליה: ״לגוזר ים סוף לגזרים״.
  3. Pesachim 118a אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah compares relieving oneself to the difficulty of death and splitting the Red Sea.
    אמר רבי אלעזר בן עזריה: קשין נקביו של אדם כיום המיתה וכקריעת ים סוף, שנאמר: ״מהר צועה להפתח״, וכתיב בתריה: ״רוגע הים ויהמו גליו״.
  4. Pesachim 118a משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that disparaging the festivals is equivalent to idolatry.
    ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המבזה את המועדות כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר: ״אלהי מסכה לא תעשה לך״, וכתיב בתריה: ״את חג המצות תשמור״.
  5. Pesachim 118a משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that one who speaks or accepts slander or gives false testimony deserves to be thrown to dogs.
    ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המספר לשון הרע, וכל המקבל לשון הרע, וכל המעיד עדות שקר בחבירו — ראוי להשליכו לכלבים, שנאמר: ״לכלב תשליכון אותו״, וכתיב בתריה: ״לא תשא שמע שוא״, וקרי ביה: ״לא תשיא״.
  6. Pesachim 120b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah links the two occurrences of 'this night' to limit eating the Passover offering until midnight.
    אמר רב יוסף: רבי אלעזר בן עזריה הוא, דתניא: ״ואכלו את הבשר בלילה הזה״, רבי אלעזר בן עזריה אומר: נאמר כאן ״בלילה הזה״, ונאמר להלן ״ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה״.
  7. Pesachim 120b רבי אלעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah derives the rule from the prohibition against leaving the offering until morning.
    ורבי אלעזר בן עזריה אמר לך: מ״לא תותירו עד בקר״ נפקא הא.

Yoma (1)

  1. Yoma 85b דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that Yom Kippur atones for sins against God but not interpersonal sins until the injured person is appeased.
    דרש רבי אלעזר בן עזריה: ״מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו״. עבירות שבין אדם למקום — יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו — אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר: ״וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם״, ואומר: ״מקוה ישראל (ה' …
    דרש רבי אלעזר בן עזריה: ״מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו״. עבירות שבין אדם למקום — יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו — אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר: ״וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם״, ואומר: ״מקוה ישראל (ה')״, מה מקוה מטהר את הטמאים — אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

Megillah (2)

  1. Megillah 20a משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai
    Rabbi Elazar ben Azariah derives from 'Hear, Israel' that one must hear one's own recitation of Shema.
    דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי אלעזר בן עזריה: הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר: ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״ — השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך. רבי מאיר אומר: ״אשר אנכי מצוך היום על לבבך״ — אחר כוונת הלב הן הן הדברים.
  2. Megillah 21a אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that the Passover offering may be eaten only until midnight.
    לאתויי אכילת פסחים, ודלא כרבי אלעזר בן עזריה. דתניא: ״ואכלו את הבשר בלילה הזה״, אמר רבי אלעזר בן עזריה: נאמר כאן ״בלילה הזה״ ונאמר להלן ״ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה״, מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות.

Moed Katan (7)

  1. Moed Katan 2a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah forbids constructing a new irrigation channel during the intermediate festival days or the sabbatical year.
    ואין עושין עוגיות לגפנים. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית, וחכמים אומרים: עושין את האמה בתחילה בשביעית, ומתקנין את המקולקלות במועד.
  2. Moed Katan 2a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah forbids using a newly emerged spring for either a ruined irrigated field or an ordinary field during the festival.
    אלא אמר רב פפא: הא מני — רבי יהודה היא, דתניא: מעיין היוצא בתחילה — משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה. רבי אלעזר בן עזריה אומר: לא כך ולא כך. יתר על כן אמר רבי יהודה: לא יפנה אדם אמת המים וישקה לגינתו ולחורבתו בחולו של מועד.
  3. Moed Katan 2a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah forbids irrigation from a newly emerged spring regardless of whether the field's original spring failed.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר לא כך ולא כך, לא שנא חרב מעיינה ולא שנא לא חרב מעיינה — מעיין שיצא בתחילה לא.
  4. Moed Katan 4b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah forbids constructing a new irrigation channel during both the festival and sabbatical year.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין עושין את האמה. בשלמא מועד — משום דקא טרח, אלא שביעית מאי טעמא?
  5. Moed Katan 4b אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah's apparent ban on work resembling digging is raised as a difficulty against another position attributed to him.
    אמימר מתני לה מפני שנראה כעודר, וקשיא ליה דרבי אלעזר בן עזריה אדרבי אלעזר בן עזריה: ומי אמר רבי אלעזר בן עזריה כל שנראה כעודר אסור?
  6. Moed Katan 24b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that the public participates in a child's funeral only when the child was publicly known.
    רבי שמעון בן אלעזר אומר: היוצא במטה — רבים מצהיבין עליו. אינו יוצא במטה — אין רבים מצהיבין עליו. רבי אלעזר בן עזריה אומר: ניכר לרבים — רבים מתעסקים עמו, אינו ניכר לרבים — אין רבים מתעסקים עמו.
  7. Moed Katan 28b רבי אלעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah consoles Rabbi Yishmael by arguing that his sons merit honor all the more than Zedekiah, who performed one good deed.
    נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: ״בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים [אשר היו לפניך כן] ישרפו לך״, והלא דברים קל וחומר: ומה צדקיהו מלך יהודה שלא עשה אלא מצוה אחת, שהעלה ירמיה מן הטיט — כך, בניו של רבי ישמעאל — על אחת כמה וכמה.

Yevamot (3)

  1. Yevamot 4a משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that a yevama is not compelled to marry a brother afflicted with severe skin disease.
    ואמר רב ששת אמר רבי אלעזר משום רבי אלעזר בן עזריה: מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה — שנאמר: ״לא תחסום שור בדישו״, וסמיך ליה: ״כי ישבו אחים יחדיו״.
  2. Yevamot 63b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that one who neglects procreation diminishes the divine image.
    תניא אידך, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה — כאילו שופך דמים, שנאמר: ״שופך דם האדם״, וסמיך ליה: ״ואתם פרו וגו'״. רבי אלעזר בן עזריה אומר: כאילו ממעט הדמות. בן עזאי אומר וכו'. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש וכו'.
  3. Yevamot 86a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah's position on first tithe is introduced, but the fragment omits its content.
    תנו רבנן: תרומה לכהן, ומעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר:

Ketubot (4)

  1. Ketubot 26a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits giving first tithe to a priest as well as a Levite.
    מעשר ראשון דלוי הוא! כרבי אלעזר בן עזריה. דתניא: תרומה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מעשר ראשון אף לכהן. אימור דאמר רבי אלעזר בן עזריה ״אף לכהן״, לכהן ולא ללוי מי אמר?
  2. Ketubot 47a–47b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah allows collection of added marriage-settlement terms after marriage but only the statutory amount after betrothal.
    לימא בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי, דתנן: נתארמלה או נתגרשה, בין מן הנשואין בין מן האירוסין — גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מן הנשואין — גובה את הכל, ומן האירוסין — בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה.
  3. Ketubot 49a דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that a father's obligation to support daughters begins only after his death.
    מתני' האב אינו חייב במזונות בתו. זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: הבנים יירשו והבנות יזונו. מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת האב — אף הבנות אין ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן.
  4. Ketubot 54b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that additional settlement money is collected only after marriage because it was written in anticipation of marriage.
    אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה — יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנשואין — גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מן הנשואין — גובה את הכל, מן האירוסין — בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה.

Nedarim (1)

  1. Nedarim 31b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that uncircumcision is despised because Scripture uses it to disgrace the wicked.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: מאוסה היא הערלה, שנתגנו בה רשעים שנאמר: ״כי כל הגוים ערלים״. רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה, שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות.

Nazir (2)

  1. Nazir 34b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah requires eating two grape seeds and one grape skin for liability.
    משנה ראשונה אומרת: עד שישתה רביעית יין. רבי עקיבא אומר: אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית — חייב, וחייב על היין בפני עצמו, ועל הענבים בפני עצמן, ועל החרצנים בפני עצמן, ועל הזגים בפני עצמן. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג.
  2. Nazir 39a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah's position on grape seeds and skins is referenced, while the passage favors Rabbi Yosei's terminology.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר כו'. אמר רב יוסף: כמאן מתרגמינן ״מפורצנין ועד עיצורין״ — כרבי יוסי.

Gittin (3)

  1. Gittin 83a רבי אלעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that a valid divorce must completely sever the bond between husband and wife.
    נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: ״כריתות״ – דבר הכורת בינו לבינה. הא למדת, שאין זה כריתות.
  2. Gittin 83a דברי רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah's complete-severance argument is endorsed as the only unrefuted proof.
    אמר רבא: כולהו אית להו פירכא, לבר מדרבי אלעזר בן עזריה – דלית ליה פירכא. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה מדברי כולן.
  3. Gittin 83b רבי אלעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah derives from 'severance' that a divorce retaining a marital restriction is invalid.
    נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: ״כריתות״ – דבר הכורת בינו לבינה; הא למדת, שאין זה כריתות.

Kiddushin (1)

  1. Kiddushin 17b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah requires parting gifts for a Hebrew slave only when the household was blessed through the slave.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: דברים ככתבן. נתברך בית בגללו – מעניקים לו, לא נתברך בית בגללו – אין מעניקים לו. אם כן מה תלמוד לומר: ״העניק תעניק״? דברה תורה כלשון בני אדם.

Bava Kamma (2)

  1. Bava Kamma 61b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah limits a fire starter's liability by viewing the fire as centered within a beit-kor area.
    מתני' המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדליקה? רבי אלעזר בן עזריה אומר: רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור. רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמות, כדרך רשות הרבים. רבי עקיבא אומר: חמשים אמה. רבי שמעון אומר: ״שלם ישלם המבער את הבערה״ – הכל לפי הדליקה.
  2. Bava Kamma 78b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits fulfillment of an unspecified burnt-offering vow with a bird offering.
    בעי רבא: ״הרי עלי עולה״, והפריש שור, ובא אחר וגנב; מי פטר גנב נפשיה בכבש – לרבנן, בעולת העוף – לרבי אלעזר בן עזריה? דתנן: ״הרי עלי עולה״ – יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: יביא תור או בן יונה.

Bava Batra (2)

  1. Bava Batra 81b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits giving first tithe to a priest as well as a Levite.
    דיהיב ליה לכהן, כרבי אלעזר בן עזריה – דתניא: תרומה גדולה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מעשר ראשון אף לכהן. ודלמא בכורים נינהו, ובעו קרייה! קרייה לא מעכבת.
  2. Bava Batra 131b דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that daughters receive estate support only after their father's death.
    לא סלקא דעתך, דקתני רישא: זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: הבנים יירשו והבנות יזונו; מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהם, אף בנות לא יזונו אלא לאחר מיתת אביהן.

Sanhedrin (2)

  1. Sanhedrin 99a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets the verse to assign seventy years to the messianic era.
    תניא: רבי אליעזר אומר, ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר ״ארבעים שנה אקוט בדור״. רבי אלעזר בן עזריה אומר, שבעים שנה, שנאמר ״והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד״. איזהו מלך מיוחד? הוי אומר: זה משיח.
  2. Sanhedrin 101a רבי אלעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah tells his teacher that he benefits Israel more than parents do because he helps in both this world and the next.
    נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: טוב אתה לישראל יותר מאב ואם, שאב ואם בעולם הזה, ורבי בעולם הזה ובעולם הבא.

Makkot (4)

  1. Makkot 23a משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet
    Rabbi Elazar ben Azariah derives from adjoining verses that the strap used for lashes is made from calf hide.
    אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: מנין לרצועה שהיא של עגל – דכתיב ״ארבעים יכנו״, וסמיך ליה ״לא תחסם שור בדישו״.
  2. Makkot 23a משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that a yevama is not compelled to marry a brother afflicted with severe skin disease.
    ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין, שאין חוסמין אותה – דכתיב ״לא תחסם שור בדישו״, וסמיך ליה ״כי ישבו אחים יחדו וגו'״.
  3. Makkot 23a משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that disparaging the festivals is equivalent to idolatry.
    ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המבזה את המועדים כאילו עובד עבודה זרה, דכתיב ״אלהי מסכה לא תעשה לך״, וסמיך ליה ״את חג המצות תשמר״.
  4. Makkot 23a משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rav Sheshet
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that slanderers, recipients of slander, and false witnesses deserve to be thrown to dogs.
    ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המספר לשון הרע, וכן המקבל לשון הרע, וכל המעיד עדות שקר – ראוי להשליכו לכלבים, דכתיב ״לכלב תשלכון אתו״, וסמיך ליה ״לא תשא שמע שוא וגו'״, קרי ביה נמי ״לא תשיא״.

Avodah Zarah (1)

  1. Avodah Zarah 19a משמיה דרבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets the verse to teach that a deceitful hunter will neither prosper nor live long.
    אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: מאי דכתיב ״לא יחרך רמיה צידו״? לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי.

Menachot (2)

  1. Menachot 105a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits fulfilling an unspecified burnt-offering vow with a turtledove or young pigeon.
    אלמה תנן: הרי עלי עולה – יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: תור או בן יונה, ולא פליג רבי יהודה.
  2. Menachot 107a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits one who vows an unspecified burnt offering to bring a turtledove or young pigeon.
    מתני' ״הרי עלי עולה״ – יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: או תור או בן יונה.

Chullin (3)

  1. Chullin 84a אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah scales a household's food purchases from vegetables to daily cooked meals according to its wealth.
    מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה: מי שיש לו מנה – יקח לפסו ליטרא ירק, עשרה מנה – יקח לפסו ליטרא דגים, חמשים מנה – יקח לפסו ליטרא בשר, מאה מנה – ישפתו לו קדרה בכל יום. ואינך אימת? מערב שבת לערב שבת.
  2. Chullin 131b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits giving first tithe to a priest as well as a Levite.
    מעשר ראשון דלוי הוא? כרבי אלעזר בן עזריה, דתניא: תרומה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אף לכהן.
  3. Chullin 131b אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah's position is interpreted after Ezra's penalty as assigning first tithe to priests rather than Levites.
    אימר דאמר רבי אלעזר בן עזריה אף לכהן, לכהן ולא ללוי מי אמר? אין, לבתר דקנסינהו עזרא.

Arakhin (4)

  1. Arakhin 16b אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah doubts that anyone in his generation knows how to rebuke properly.
    תניא, אמר רבי טרפון: תמיהני אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, אפילו אמר לו ״טול קיסם מבין עיניך״, אומר לו ״טול קורה מבין עיניך״. אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח.
  2. Arakhin 28a אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah reasons that if one may not devote all property to Heaven, one must all the more protect personal assets.
    מתני' מחרים אדם מצאנו ומבקרו, ומעבדיו ומשפחותיו הכנענים, ומשדה אחוזתו, ואם החרים את כולם אינם מוחרמים, דברי רבי אליעזר. אמר רבי אלעזר בן עזריה: מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו!
  3. Arakhin 28a אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that the limit on consecrating all property implies an even stronger duty to preserve one's assets.
    יכול לא יחרים, ואם החרים יהו מוחרמין? תלמוד לומר: ״אך״, דברי רבי אליעזר. אמר רבי אלעזר בן עזריה: מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו!
  4. Arakhin 28a אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah's warning to preserve one's property is cited as apparently identical to the first opinion.
    אמר רבי אלעזר בן עזריה: אם לגבוה אין אדם רשאי כו'. היינו תנא קמא!

Temurah (1)

  1. Temurah 20a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits fulfillment of an unspecified burnt-offering vow with a turtledove or young pigeon.
    רבי שמעון סבר לה כרבי אלעזר בן עזריה, דתנן: ״הרי עלי עולה״ — יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: או תור או בני יונה.

Keritot (3)

  1. Keritot 7b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah compares blasphemous idolatry to scraping a bowl without diminishing God and identifies the blasphemer as an idolater.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: כאדם האומר לחבירו ״גירפתה הקערה ולא חיסרתה״. קסבר: מגדף – היינו עובד עבודה זרה.
  2. Keritot 7b רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets the passage about offending God as referring to idolatrous worship.
    תניא אידך: ״את ה'״, רבי אלעזר בן עזריה אומר: בעובד עבודה זרה הכתוב מדבר, וחכמים אומרים: לא בא הכתוב אלא ליתן כרת למברך השם.
  3. Keritot 11a רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah concludes that the remaining undefined case is a woman half enslaved, half free, and betrothed to a Hebrew slave.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: כל עריות מפורשות לנו, משוייר לנו חציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי. אחרים אומרים: ״לא יומתו כי לא חופשה״ – בשפחה כנענית הכתוב מדבר, ומאורסת לעבד כנעני.

Tamid (1)

  1. Tamid 32b אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Torah scholars increase peace in the world.
    תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה בלילה – שכינה כנגדו, שנאמר: ״קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה' (וגו')״. אמר רבי אלעזר בן עזריה: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: ״וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך״.

Jerusalem Talmud Berakhot (4)

  1. Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:33 דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah accepts the restored Rabban Gamliel's leadership while remaining appointed as head of the court.
    מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע תפילת הערב מהו. אמר ליה רשות. בא ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו. אמר ליה חובה. אמר לו והא רבי יהושע אמר לי רשות. אמר לו למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו. אמר לו חובה. אמר לו הא רבי יהושע אמ …
    מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע תפילת הערב מהו. אמר ליה רשות. בא ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו. אמר ליה חובה. אמר לו והא רבי יהושע אמר לי רשות. אמר לו למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה הזאת. למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו. אמר לו חובה. אמר לו הא רבי יהושע אמר לי רשות. אמר רבן גמליאל לרבי יהושע את הוא אומר רשות אמר ליה לאו. אמר לו עמוד על רגליך ויעידוך. והיה רבן גמליאל יושב ודורש ורבי יהושע עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לרבי חצפית התורגמן הפטר את העם. אמרו לרבי זינון החזן אמור התחיל ואמר התחילו. ועמדו כל העם על רגליהם ואמרו לו כי על מי לא עברה רעתך תמיד. הלכו ומינו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות. והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבתיו אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה. וכי מה היתה יתידתו של רבי אלעזר בן עזריה שהיה דור עשירי לעזרא. וכמה ספסלין היו שם. רבי יעקב בן סיסי אמר שמונים ספסלים היו שם של תלמידי חכמים חוץ מן העומדין לאחורי הגדר. רבי יוסי בירבי אבון אמר שלש מאות היו שם חוץ מן העומדין לאחורי הגדר. כיי דתנינן תמן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. תמן תנינן זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם אלא אילו תלמידי חכמים שהיו עשויין שורות שורות ככרם. מיד הלך לו רבן גמליאל אצל כל אחד ואחד לפייסו בביתו. אזל גבי רבי יהושע אשכחיה יתיב עביד מחטין. אמר ליה אילין את חיי. אמר ליה ועד כדון את בעי מידעי. אוי לו לדור שאתה פרנסו. אמר לו נעניתי לך. ושלחון גבי רבי אלעזר בן עזריה חד קצר. ואית דמרין רבי עקיבא הוה. אמר לו מי שהוא מזה בן מזה יזה מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יימר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה. אמר לו נתרציתם אני ואתם נשכים לפתחו של רבן גמליאל. אף על פי כן לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב בית דין.
  2. Jerusalem Talmud Berakhot 4:6:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that the musaf prayer is recited only with the town congregation.
    משנה: רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר. וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר. רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש בו חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין.
  3. Jerusalem Talmud Berakhot 4:6:2 משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules, as transmitted by Rabbi Yehudah, that an individual is exempt from musaf wherever a town congregation exists.
    הלכה: רבי ביבי בשם רבי חנה אמר הלכה כרבי יודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. מילתיה דשמואל אמר כן דשמואל אמר אנא מן יומיי לא צלית דמוספא אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא ולא צלו ציבורא וצליית.
  4. Jerusalem Talmud Berakhot 4:6:3 משום רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules, as transmitted by Rabbi Yehudah, that an individual is exempt from musaf wherever a town congregation exists.
    מיליהון דרבנן פליגן. דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא ברועים ובקייצים. הא מתניתא לא אמר [אלא] ברועים ובקייצים הא שאר כל אדם חייבין. מילתיה דרבי יוחנן אמר כן דמר רבי יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין ומהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף. ואין חבר עיר בציפורין. את שמע מינה תלת. …
    מיליהון דרבנן פליגן. דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא ברועים ובקייצים. הא מתניתא לא אמר [אלא] ברועים ובקייצים הא שאר כל אדם חייבין. מילתיה דרבי יוחנן אמר כן דמר רבי יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין ומהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף. ואין חבר עיר בציפורין. את שמע מינה תלת. את שמע מינה ששוקי של ציפורין כציפורין. את שמע מינה חלוקין על רבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. את שמע מינה שאדם מתפלל ומהלך ארבע אמות ומתפלל של מוסף. אמר רבי אבא ולא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות.

Jerusalem Talmud Peah (1)

  1. Jerusalem Talmud Peah 6:2:4 רבי לעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah tells Rabbi Ilai that the reported rules concerning forgotten sheaves are the teachings given to Moses at Horeb.
    אמר רבי אילעאי שאלתי את רבי יהושע באילו עומרין חלוקין בית שמאי ובית הלל אמר לי בתורה הזאת עומר הסמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו בית שמאי אומרים שכחה. ובית הלל אומרים אינו שכחה. וכשבאתי אצל רבי אליעזר אמר לי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על העומר שהוא סמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו שהוא שכחה. ו …
    אמר רבי אילעאי שאלתי את רבי יהושע באילו עומרין חלוקין בית שמאי ובית הלל אמר לי בתורה הזאת עומר הסמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו בית שמאי אומרים שכחה. ובית הלל אומרים אינו שכחה. וכשבאתי אצל רבי אליעזר אמר לי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על העומר שהוא סמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו שהוא שכחה. ועל מה נחלקו על העומר שנטלו ונתנו בצד הגפה בצד הגדיש בצד הבקר בצד הכלים ושכחו שבית שמאי אומרים אינו שכחה מפני שזכה בו. ובית הלל אומרים שכחה. וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי לעזר בן עזריה אמר לי הברית הן הדברים שנאמרו לו למשה בחורב.

Jerusalem Talmud Sheviit (2)

  1. Jerusalem Talmud Sheviit 1:6:1 רבי לעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that trees are considered saplings until they become profaned for ordinary use.
    משנה: הנטיעות והדילועין מצטרפין לתוך בית סאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עשרה דילועין לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עד אימתי נקראו נטיעות רבי לעזר בן עזריה אומר עד שיחולו. רבי יהושע אומר שבע שנים. רבי עקיבה אומר באילן נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח ולמטן כנטיעה מטפח ולמעלן כאי …
    משנה: הנטיעות והדילועין מצטרפין לתוך בית סאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עשרה דילועין לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עד אימתי נקראו נטיעות רבי לעזר בן עזריה אומר עד שיחולו. רבי יהושע אומר שבע שנים. רבי עקיבה אומר באילן נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח ולמטן כנטיעה מטפח ולמעלן כאילן דברי רבי שמעון.
  2. Jerusalem Talmud Sheviit 3:2:5 רבי לעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that one may not initially construct an irrigation channel during the festival or the sabbatical year.
    רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן. רבי לעזר בן עזריה אמר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית. אמר רבי זעירא מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל מפני מראית העין. הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין. מאן דאמר מפני …
    רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן. רבי לעזר בן עזריה אמר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית. אמר רבי זעירא מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל מפני מראית העין. הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין. מאן דאמר מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה הכא מאי אית לך למימר. לית לך אלא כהדא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום. מה נפק מביניהון. חפר לעשות אמה של בניין. הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין. ומאן דאמר תמן מפני שהוא מכשיר צדדיה לזריעה הרי אינו מכשיר צדדיה לזריעה. הכל מודין שאם היה לו שם סיד או צרורות או אבנים או גיפסוס מותר.

Jerusalem Talmud Maasrot (2)

  1. Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:1 רבי לעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that seedlings gathered to send to a friend become liable for tithes when comparable produce is sold in the market.
    משנה: העוקר שתלים מתוך שלו ונוטע מתוך שלו פטור. לקח במחובר לקרקע פטור. לקט לשלח לחבירו פטור. רבי לעזר בן עזריה אומר אם יש כיוצא מהן נמכרין בשוק הרי אלו חייבין. העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גורנן. בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא. נפלה עליהן מפולת והן מגולין הרי אילו כנ …
    משנה: העוקר שתלים מתוך שלו ונוטע מתוך שלו פטור. לקח במחובר לקרקע פטור. לקט לשלח לחבירו פטור. רבי לעזר בן עזריה אומר אם יש כיוצא מהן נמכרין בשוק הרי אלו חייבין. העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גורנן. בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא. נפלה עליהן מפולת והן מגולין הרי אילו כנטועין בשדה.
  2. Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:3 בשם רבי לעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that one who sends a friend potted plants, seedlings, or fenugreek bundles must tithe them before eating.
    לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי …
    לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי יודה אומר בשם רבי לעזר בן עזריה אף השולח לחבירו עטנין ושתלין וחבילי תלתן לא יאכל עד שיעשר. שכן דרך בני אדם משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו. רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו חבר ששילח לחבר צריך לעשר. חברייא בעיי ניחא עם הארץ חשוד. חבר חשוד. אמר רבי יוסי וכי עם הארץ גבי תרומה לאו כחבר הוא. אלא כיני נהגו בני אדם להיות משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו.

Jerusalem Talmud Maaser Sheni (1)

  1. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:9 רבי לעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah argues that the first tithe may be given to priests, but accepts Rabbi Akiva's scriptural objection and returns the tithes he received.
    רבי אבהו אמר איתפלגון רבי יהושע בן חנניה ורבי לעזר בן עזריה. רבי יהושע בן חנניה אמר אין נותנין מעשר לכהונה. ורבי לעזר בן עזריה אמר נותנין מעשר לכהונה. מתיב רבי יהושע בן חנניה לרבי לעזר בן עזריה והא כתיב ואכלתם אותו בכל מקום בוא ואוכלו עמו בקבר. אמר ליה מהו בכל מקום בעזרה. אמר ליה והכתיב אתם וביתכם ו …
    רבי אבהו אמר איתפלגון רבי יהושע בן חנניה ורבי לעזר בן עזריה. רבי יהושע בן חנניה אמר אין נותנין מעשר לכהונה. ורבי לעזר בן עזריה אמר נותנין מעשר לכהונה. מתיב רבי יהושע בן חנניה לרבי לעזר בן עזריה והא כתיב ואכלתם אותו בכל מקום בוא ואוכלו עמו בקבר. אמר ליה מהו בכל מקום בעזרה. אמר ליה והכתיב אתם וביתכם ואשה נכנסת לעזרה. רבי בא הוה משתעי ההן עובדא. רבי לעזר בן עזריה הוה יליף מיסב מעשרא דחדא גינה. והיה לאותה גינה שני פתחים אחד למקום טומאה ואחד פתוח למקום טהרה. נפק רבי עקיבה לגביה אמר ליה פתח ההן וסתום ההן. אין אתא אמר לה בא בדרך הזו. אמר ליה אין שלח תלמידיה אמור ליה אתם כתיב. שמע רבי לעזר בן עזריה ואמר מרצעה דעקיבה בן יוסף בא לכאן. באותה שעה החזיר רבי לעזר בן עזריה כל המעשרות שנטל. אמר רבי יצחק בר לעזר בשרותה בעיא מוליי סבא דקיסה מיניה וביה כל גומרה דלא כויה בשעתה לא כויה.

Jerusalem Talmud Shabbat (3)

  1. Jerusalem Talmud Shabbat 4:2:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that one must tilt an insulated basket and remove its contents lest lifting them prevent their return.
    משנה: טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן. כיצד עושה נוער את הכסוי והן נופלות. רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צידה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר. וחכמים אומרים נוטל ומחזיר.
  2. Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3 דברי רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that a woman who expels semen on the third day is pure, treating a day and night as one period and part of a period as a whole.
    תמן תנינן. הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר. פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן חמש. פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. רבי עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה. מה ב …
    תמן תנינן. הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר. פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן חמש. פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. רבי עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה. מה ביניהון. עונות שלימות ביניהון. רבי ישמעאל עבד מקצת עונה ככולה. ורבי עקיבה לא עבד מקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי עקיבה. לפיכך אם נכנסה מקצת עונה ראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. תני. רבי אלעזר בן עזריה אומר. יום ולילה עונה. ומקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי אלעזר בן עזריה. פעמים יש שם יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה. יום וכל שהוא והיא טהורה היך עבידא. שימשה את ביתה ערב שבת קודם לשקיעת החמה ופלטה במוצאי שבת לאחר שקיעת החמה. הרי יש כאן יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה היך עבידה. שימשה את ביתה ערב שבת לאחר שקיעת החמה ופלטה באחד בשבת קודם לשקיעת החמה. הרי יש כאן שני ימים חסר כל שהוא והיא טמיאה. אמר רבי יוחנן. מדברי כולם. טבולי יום קיבלו ישראל את התורה. הדא דאת אמר בנשים. אבל באנשים כבר טהרו. מה טעם. וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. עד שלשה ימים. מיכן והילך היא נסרחת. ואתיא כההיא דאמר רבי זעורא בשם רבי יוחנן. זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע. מה תורת הזב עד שלשה ימים. אף תורת שכבת זרע עד שלשה ימים.
  3. Jerusalem Talmud Shabbat 19:3:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah permits bathing a circumcised infant on the third day even when it falls on Shabbat, citing the pain experienced on the third day at Shechem.
    משנה: מרחיצין את הקטן לפני המילה ולאחר המילה ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים. ספק ואנדרוגינס אין מחללין עליו את השבת רבי יהודה מתיר באנדרוגינס:

Jerusalem Talmud Eruvin (1)

  1. Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that one forcibly taken to another city or enclosure may walk throughout it, and he acts accordingly aboard a drifting ship.
    משנה: מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות. החזירוהו כאילו לא יצא. הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומר מהלך את כולה. רבי יהושע ורבי עקיבה אומר אין לו אלא ארבע אמות. מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כלה. רב …
    משנה: מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות. החזירוהו כאילו לא יצא. הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומר מהלך את כולה. רבי יהושע ורבי עקיבה אומר אין לו אלא ארבע אמות. מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כלה. רבי יהושע ורבי עקיבה לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן:

Jerusalem Talmud Yoma (2)

  1. Jerusalem Talmud Yoma 8:7:1 דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives that Yom Kippur atones for sins against God but not interpersonal sins until the offender appeases the other person.
    משנה: האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו. עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. …
    משנה: האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו. עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. ושבינו לבין חברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבה אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו'. ואומר מקוה ישראל יי מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:
  2. Jerusalem Talmud Yoma 8:7:5 דברי רבי לעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah holds, as reported by Rabbi Yohanan, a position on Yom Kippur atonement that differs from the sages' view that the scapegoat, or the day without it, atones.
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. אם אין שעיר. היום מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעורה אמר. כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת. מרד. על דעתיה דרבי זעורה כבר כיפר. על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר. אמר רבי זעורה. מתניתא מסייעא ל …
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. אם אין שעיר. היום מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעורה אמר. כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת. מרד. על דעתיה דרבי זעורה כבר כיפר. על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר. אמר רבי זעורה. מתניתא מסייעא לרבי חנניה. חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים. וביום הכיפורים מה שאין בשעיר. שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר. והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפורים. חומר בשעיר. שהשעיר מכפר מיד. ויום הכיפורים מכפר משתחשך. אמר רבי חונה. איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. רבי יוסי בירבי בון בעי. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד ויכפר מיד.

Jerusalem Talmud Taanit (1)

  1. Jerusalem Talmud Taanit 4:1:16 דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah is appointed head of the academy, later agrees to rise early with the others to Rabban Gamliel's door, and remains deputy leader.
    מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע. תפילת הערב מה היא. אמר לו. רשות. ובא ושאל את רבן גמליאל. תפילת הערב מה היא. אמר לו. חובה. אמר לו. והלא רבי יהושע אמר לי. רשות. אמר לו. למחר כשאיכנס לבית הוועד עמוד ושאל את ההלכה הזאת. ועמד אותו התלמיד ושאל את רבן גמליאל. תפילת הערב מה היא. אמר לו. חובה. אמר לו. …
    מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע. תפילת הערב מה היא. אמר לו. רשות. ובא ושאל את רבן גמליאל. תפילת הערב מה היא. אמר לו. חובה. אמר לו. והלא רבי יהושע אמר לי. רשות. אמר לו. למחר כשאיכנס לבית הוועד עמוד ושאל את ההלכה הזאת. ועמד אותו התלמיד ושאל את רבן גמליאל. תפילת הערב מה היא. אמר לו. חובה. אמר לו. והא רבי יהושע אומר. רשות. אמר לו רבן גמליאל לרבי יהושע. את הוא שאומר. רשות. אמר לו. לאו. אמר לו. עמוד על רגליך ויעידוך. והיה רבן גמליאל יושב ודורש ורבי יהושע עומד על רגליו. עד שריננו בו כל העם. אמרו לרבי חוצפית התורגמן. הפטר את העם. אמרו לרבי זינון החזן. אמור. התחילו ואמרו. התחילו ועמדו כל העם על רגליהם. אמרו לו. וכי על מי לא עברה רעתך תמיד. מיד הלכו ומינו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. בן שש עשרה שנה היה ונמלא כל ראשו שיבות. והיה רבי עקיבה יושב ומצטער ואומר. לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבתיו. אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בה. ומה היתה יתידתו שלרבי אלעזר בן עזריה. שהוא עשירי לעזרא. כמה ספסלים היו שם. רבי יעקב בר סוסיי אמר. שמונים ספסלים שלתלמידי חכמים היו שם חוץ מן העומדים מאחורי הגדר. אמר רבי יוסי בירבי בון. שלש מאות ספסלין שלתלמידי חכמים היו שם חוץ מן העומדים מאחרי הגדר. כהיא דתנינן תמן. ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. תמן תנינן. זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. וכי כרם היה שם. אלא אילו תלמידי חכמים שהיו עשויים שורות שורות ככרם. מיד הלך לו רבן גמליאל אצל כל אחד ואחד בתוך ביתו לפייסו. אתא גבי רבי יהושע ואשכחיה דהוה עביד מחטין. אמר ליה. מן אילין את חיי. אמר ליה. ועד כדון את בעי מידע. אי לו לדור שאת פרנסו. אמר לו. נעניתי לך. שלחון גבי רבי לעזר בן עזריה חד קצר. ואית דאמרין רבי עקיבה הוה. אמר ליה. מי שהוא מזה יזה. מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה. מימיך מימי מערה ואפרך אפר מקלה. אמר להן. נתרציתם. אני ואתם נשכים לפתחו שלרבן גמליאל. אף על פי כן לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב בית דין.

Jerusalem Talmud Moed Katan (2)

  1. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:2:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah forbids digging a new irrigation channel during the festival or the sabbatical year.
    משנה: רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית וחכמים אומרים עושין את האמה בתחלה בשביעית ומתקנין את המקולקלת במועד. ומתקנין את קילקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן. ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים:
  2. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:2:2 רבי לעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah forbids depositing a small amount in a field during the sabbatical year and forbids making a new irrigation channel then or during a festival.
    הלכה: תמן תנינן. רבי לעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע. פתר לה תרין פתרין. בשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו מערב שביעית והוא מבקש להוציאו בתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף עליו והולך משיפסקו עוברי עבירה. רבי לעזר בן עזריה אוסר. מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה. שמא לא ימצא לו …
    הלכה: תמן תנינן. רבי לעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע. פתר לה תרין פתרין. בשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו מערב שביעית והוא מבקש להוציאו בתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף עליו והולך משיפסקו עוברי עבירה. רבי לעזר בן עזריה אוסר. מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה. שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום. אתיא דרבי לעזר בן עזריה כרבי יוסה. כמה דרבי יוסי אמר. אין זבל מצוי. כן רבי לעזר בן עזריה אמר. אין זבל מצאוי. פתר לה פתר חורן. בשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו בערב שביעית והוא מבקש להוציאו לתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף והולך משיפסקו עוברי עבירה. רבי לעזר בן עזריה אוסר. מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה. שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום. ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית. רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל. מפני מראית העין. עד שיוציא עשר משפלות כאחת. ולית לרבנן מפני מראית העין. אמר רבי אידי דחוטרא. סלו ומגריפו מוכיחין עליו שהוא עושה אשפה. רבי יוסי בירבי בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן תמן. רבי לעזר בן עזריה אומר. אין עושין את האמה כתחילה במועד ובשביעית. אמר רבי ירמיה. מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל. מפני מראית העין. הוון בעיי מימר. מאן דאמר תמן מפני מראית העין. וכא מראית העין. מאן דאמר תמן. מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. וכא מה אית לך. לית לך אלא כהדא. שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום. מה נפק מן ביניהון. חפר לעשות אמה שלביניין. הוון בעיי מימר. מאן דאמר תמן מפני מראית העין. וכא מפני מראית העין. מאן דאמר תמן. מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. הרי אינו מכשיר את צדדיה לזריעה. הכל מודין שאם היה לו שם אבנים או צרורות או סיד או גיבסס מותר.

Jerusalem Talmud Yevamot (1)

  1. Jerusalem Talmud Yevamot 15:3:4 דרש רבי לעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives from the marriage contract that daughters receive support only after their father's death, just as sons inherit only then.
    רבי לעזר בן עזריה עבד כתובה מדרש. דרש רבי לעזר בן עזריה הבנים יירשו והבנות יזונו. מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהן. אף הבנות אינן ניזונות אלא לאחר מיתת אביהן.

Jerusalem Talmud Ketubot (2)

  1. Jerusalem Talmud Ketubot 4:8:1 דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives from the marriage contract that daughters are supported only after their father's death, just as sons inherit only then.
    משנה: האב אינו חייב במזונות בתו. זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה בכרם ביבנה. הבנים יירשו והבנות ייזונו מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהן אף הבנות אינן נזונות אלא לאחר מיתת אביהן.
  2. Jerusalem Talmud Ketubot 5:1:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that a woman widowed or divorced after marriage collects the full additional settlement, but after betrothal she collects only the standard amount because the addition was conditioned on marriage.
    משנה: אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף. נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר. מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה.

Jerusalem Talmud Nazir (1)

  1. Jerusalem Talmud Nazir 6:2:1 רבי לעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that a nazirite is not liable until eating two grape seeds and one skin.
    משנה: וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן. רבי לעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין. אילו הן החרצנים ואילו הן הזגים. החרצנים אילו החיצונים הזגים אילו הפנימיין דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג שלבהמה החיצון זוג והפנימי עי …
    משנה: וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגים בפני עצמן. רבי לעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין. אילו הן החרצנים ואילו הן הזגים. החרצנים אילו החיצונים הזגים אילו הפנימיין דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג שלבהמה החיצון זוג והפנימי עינבול.

Jerusalem Talmud Gittin (1)

  1. Jerusalem Talmud Gittin 3:4:2 אמר רבי לעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah presents one of three teachings before the sages at Yavneh concerning a city surrounded by a siege.
    הלכה: שלשה דברים אמר רבי לעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. על עיר שהקיפוה כרקום. אי זהו כרקום. רבי בא בשם רב חייה בר אשי. כגון זוגין ושלשליות וכלבים ואווזין ותרנוגלים ואיסטרטיות המקיפין את העיר. ואמר רבי בא בשם רב חייה בר אשי. מעשה היה וברחה משם סומא אחת. היתה שם פירצה אחת מצלת את הכל. היה שם מחב …
    הלכה: שלשה דברים אמר רבי לעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. על עיר שהקיפוה כרקום. אי זהו כרקום. רבי בא בשם רב חייה בר אשי. כגון זוגין ושלשליות וכלבים ואווזין ותרנוגלים ואיסטרטיות המקיפין את העיר. ואמר רבי בא בשם רב חייה בר אשי. מעשה היה וברחה משם סומא אחת. היתה שם פירצה אחת מצלת את הכל. היה שם מחבוייה צריכה. רבי זעירא רבא בר זבדא רבי יצחק בר חקולאי בשם רבי יודן נשייא. ובלבד כרקום שלאותה מלכות. אבל כרקום שלמלכות אחרת כליסטים הן.

Jerusalem Talmud Bava Kamma (1)

  1. Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:6:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah measures a fire's protected distance as though the fire were at the center of a field requiring one kor of seed.
    משנה: המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה. רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותה כאילו היא באמצע בית כור. רבי ליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים ורבי עקיבה אומר חמשים אמה ורבי שמעון אומר שלם ישלם המבעיר את הבעירה הכל לפי הדליקה.

Jerusalem Talmud Sanhedrin (1)

  1. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:9 דברי רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah holds, as reported by Rabbi Yohanan, a position on atonement that differs from the sages' view that the scapegoat atones.
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנינה אמר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זעירא כבר כפר. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי חנינה. מתניתא מסייעה לרבי זעירה. חומר בש …
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנינה אמר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זעירא כבר כפר. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי חנינה. מתניתא מסייעה לרבי זעירה. חומר בשעיר מה שאין כן ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין כן בשעיר. שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר ושעיר אינו מכפר בלא יום הכיפורים. חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים משתחשך. אמר רבי הונא. איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. אמר רבי יוסה בן יוסה. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד. ויכפר מיד.

Jerusalem Talmud Makkot (1)

  1. Jerusalem Talmud Makkot 1:8:1 רבי לעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah calls a court destructive if it executes one person in seventy years.
    משנה: מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין אין סותרין את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עידיו הרי זה ייהרג. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית. רבי לעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה. רבי טרפון …
    משנה: מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין אין סותרין את דינו. כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עידיו הרי זה ייהרג. סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית. רבי לעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבה אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג בה אדם מעולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל:

Jerusalem Talmud Shevuot (1)

  1. Jerusalem Talmud Shevuot 1:6:9 דברי רבי לעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah holds, as reported by Rabbi Yohanan, a position on Yom Kippur atonement that differs from the sages' view that the scapegoat, or the day without it, atones.
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. שעיר המשתלח מכפר. ואם אין שעיר יום הכיפורים מכפר. כיצד מכפר. רבי זירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה ביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זירא כיפר מיד. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי זירא. ומתניתה מסי …
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. שעיר המשתלח מכפר. ואם אין שעיר יום הכיפורים מכפר. כיצד מכפר. רבי זירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה ביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זירא כיפר מיד. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי זירא. ומתניתה מסייעא לרבי חנינה. חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר. יום הכיפורים מכפר בלא שעיר ושעיר אין מכפר בלא יום הכיפורים. והשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים משתחשך. אמר רבי הונא. איתותב קומי רבי ירמיה ומר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. אמר רבי יוסי. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד. ויכפר מיד.

Bereshit Rabbah (9)

  1. Bereshit Rabbah 9:3 בשם רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Reish Lakish
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that nothing has been hidden from God since the moment heaven and earth were created.
    דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי יוחנן אמר, מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת, אבל הקדוש ברוך הוא מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת. אמר רבי שמעון בן לקיש, הנה טוב מאד, זה העולם הזה. והנה טוב מאד, זה העולם הבא. העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקדוש ברוך …
    דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי יוחנן אמר, מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת, אבל הקדוש ברוך הוא מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת. אמר רבי שמעון בן לקיש, הנה טוב מאד, זה העולם הזה. והנה טוב מאד, זה העולם הבא. העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקדוש ברוך הוא ראיה אחת. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר (ירמיה לב, יז): אהה ה' אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר, מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר. רבי חגי בשם רבי יצחק אמר (דברי הימים א כח, ט): ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד, קדם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך. רבי יודן בשם רבי יצחק, קדם עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך. אמר רבי יודן לגרמיה (תהלים קלט, ד): כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה, קדם עד שלא יארש לשונו דבור, כבר הן ה' ידעת כלה.
  2. Bereshit Rabbah 22:2 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Adam and Eve were created, coupled, and produced offspring all on the same day.
    והאדם ידע וגו', רבי הונא ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי אבא בר כהנא אמר, לא שמשה בריה קדם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו, הודיע דרך ארץ לכל. דבר אחר, והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה. אמר רב אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם. ותהר ותלד את קין, אמר רבי אלעזר בן …
    והאדם ידע וגו', רבי הונא ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי אבא בר כהנא אמר, לא שמשה בריה קדם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו, הודיע דרך ארץ לכל. דבר אחר, והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה. אמר רב אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם. ותהר ותלד את קין, אמר רבי אלעזר בן עזריה שלשה פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות. אמר ליה רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה, קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו, ותאמר קניתי איש את ה', חמת לה הא איתתא בנין, אמרה הא קנין בעלי בידי. רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מעוטים, אתין וגמין רבויים, האי את דכתיב הכא מהו, אמר אלו נאמר קניתי איש ה', היה הדבר קשה, אלא את ה'. אמר ליה (דברים לב, מז): כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק הוא מכם, שאין אתם יודעים לדרש, אלא את ה', לשעבר אדם נברא מאדמה, וחוה נבראת מאדם, מכאן ואילך (בראשית א, כו): בצלמנו כדמותנו, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה.
  3. Bereshit Rabbah 24:7 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Adam and Eve were created, coupled, and produced offspring on the day humanity was created.
    רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר כל האמניות אדם הראשון למדם, מאי טעמיה (ישעיה מד, יא): וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון. רבנן אמרין אפלו סרגולו של ספר, אדם הראשון למדו, שנאמר (בראשית ה, א): זה ספר, הוא וסרגולו. (בראשית ה, א): ביום ברא אלהים אדם, הדא מסיעא לההיא דאמר רבי אלעזר בן עזריה שלש פ …
    רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר כל האמניות אדם הראשון למדם, מאי טעמיה (ישעיה מד, יא): וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון. רבנן אמרין אפלו סרגולו של ספר, אדם הראשון למדו, שנאמר (בראשית ה, א): זה ספר, הוא וסרגולו. (בראשית ה, א): ביום ברא אלהים אדם, הדא מסיעא לההיא דאמר רבי אלעזר בן עזריה שלש פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות. בן עזאי אומר (בראשית ה, א): זה ספר תולדת אדם, זה כלל גדול בתורה, רבי עקיבא אומר (ויקרא יט, יח): ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חברי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חברי עמי. אמר רבי תנחומא אם עשית כן דע למי אתה מבזה בדמות אלהים עשה אותו.
  4. Bereshit Rabbah 32:3 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that only part of a person's praise should be spoken in the person's presence, but all of it may be spoken in the person's absence.
    כתיב ה' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו (תהלים יא, ה): אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים, אפלו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, וכתיב (בראש …
    כתיב ה' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו (תהלים יא, ה): אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים, אפלו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, וכתיב (בראשית כב, א): והאלהים נסה את אברהם, אמר רבי יוסי בן חנינה הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה כל שהוא כותשה היא משתבחת וכל זמן שהוא מקיש עליה היא משתמנת, ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה, אינו מספיק לקוש עליה אחת עד שהיא פוקעת, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, אמר רבי אלעזר משל לבעל הבית שהיה לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא נותן את העל לא על זאת שכחה יפה, כך הקדוש ברוך הוא מנסה את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן, ה' צדיק יבחן זה נח, שנאמר: ויאמר ה' לנח. כי אתך ראיתי צדיק לפני, אמר רבי אלעזר בן עזריה מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו, שכן הוא אומר בנח (בראשית ו, ט): איש צדיק תמים היה, שלא בפניו, וכתיב: כי אותך ראיתי צדיק לפני, בפניו. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו, שנאמר (תהלים סו, ג): אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, שלא בפניו אומר (תהלים קלו, א): הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
  5. Bereshit Rabbah 34:14 דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that neglecting procreation diminishes the divine image and rebukes Ben Azzai for teaching this without practicing it.
    שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' (בראשית ט, ו), אמר רבי חנינא כלהם כהלכות בני נח בעד אחד, בדין אחד, בלא עדים, ובלא התראה, על ידי שליח, על ידי עברים. בעד אחד בדין אחד, שפך דם האדם באדם אחד, דמו ישפך. בלא עדים ובלא התראה, שפך דם האדם, דמו ישפך. על ידי שליח, שפך דם האדם, על ידי אדם, דמו ישפך. על ידי עברי …
    שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' (בראשית ט, ו), אמר רבי חנינא כלהם כהלכות בני נח בעד אחד, בדין אחד, בלא עדים, ובלא התראה, על ידי שליח, על ידי עברים. בעד אחד בדין אחד, שפך דם האדם באדם אחד, דמו ישפך. בלא עדים ובלא התראה, שפך דם האדם, דמו ישפך. על ידי שליח, שפך דם האדם, על ידי אדם, דמו ישפך. על ידי עברים, שפך דם האדם. רבי יהודה בן רבי סימון אמר אף החונקו, שפך דם האדם וגו'. אמר רבי לוי הרי שהרג ולא נהרג אימתי הוא נהרג, לכשיבוא אדם, שפך דם האדם באדם דמו ישפך. דרש רבי עקיבא כל מי שהוא שופך דמים מעלים עליו כאלו הוא ממעט את הדמות, מה טעם, שפך דם האדם באדם דמו ישפך, מפני מה, כי בצלם אלהים עשה את האדם. דרש רבי אלעזר בן עזריה כל מי שהוא מבטל מפריה ורביה מעלה עליו הכתוב כאלו הוא ממעט את הדמות, מה טעם כי בצלם אלהים עשה את האדם, וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו וגו' שרצו בארץ ורבו. דרש בן עזאי כל מי שהוא מבטל פריה ורביה מעלה עליו הכתוב כאלו שופך דמים וממעט את הדמות, מאי טעמיה שפך דם האדם, מפני מה כי בצלם אלהים, ומה כתיב אחריו: ואתם פרו ורבו. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה נאים דברים היוצאים מפי עושיהן, בן עזאי נאה דורש ולא נאה מקים, אמר ליה אני לפי שחשקה נפשי בתורה, אבל יתקים העולם באחרים.
  6. Bereshit Rabbah 65:10 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets Isaac's blindness as sparing him public shame over Esau and teaches that raising a wicked son or student ultimately dims one's eyes.
    ותכהין עיניו מראת (בראשית כז, א), אמר רבי אלעזר בן עזריה מראות ברע, מראות ברעתו של רשע, אמר הקדוש ברוך הוא יהיה יצחק יוצא לשוק ויהון בריתא אמרין דין אבוה דההוא רשיעא, אלא הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו, הדא הוא דכתיב (משלי כח, כח): בקום רשעים יסתר אדם, מכאן אמרו כל המעמיד בן רשע או תלמיד רש …
    ותכהין עיניו מראת (בראשית כז, א), אמר רבי אלעזר בן עזריה מראות ברע, מראות ברעתו של רשע, אמר הקדוש ברוך הוא יהיה יצחק יוצא לשוק ויהון בריתא אמרין דין אבוה דההוא רשיעא, אלא הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו, הדא הוא דכתיב (משלי כח, כח): בקום רשעים יסתר אדם, מכאן אמרו כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע סוף שעיניו כהות. תלמיד רשע מאחיה השילוני (מלכים א יד, ד): ואחיהו לא יכל לראות כי קמו עיניו משיבו, שהעמיד את ירבעם תלמיד רשע. בן רשע, מיצחק, ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו. דבר אחר, מראת, מכח אותה ראיה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח בכו מלאכי השרת, הדא הוא דכתיב (ישעיה לג, ז): הן אראלם צעקו חצה וגו', ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו, והיו רשומות בתוך עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו, הדא הוא דכתיב: ויהי כי זקן יצחק, וגו' דבר אחר, מראת, מכח אותה הראיה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח, תלה עיניו במרום והביט בשכינה. מושלים אותו משל למה הדבר דומה, למלך שהיה מטיל בפתח פלטין שלו ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו מציץ עליו בעד החלון, אמר אם הורגו אני עכשו מכריע אני את אוהבי, אלא גוזרני שיסתמו חלונותיו. כך בשעה שהעקיד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח תלה עיניו והביט בשכינה, אמר הקדוש ברוך הוא אם הורגו אני עכשו אני מכריע את אברהם אוהבי, אלא גוזר אני שיכהו עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו, ויהי כי זקן יצחק וגו'.
  7. Bereshit Rabbah 80:9 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that an infant may be bathed on the third day after circumcision even when it falls on Shabbat.
    ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים (בראשית לד, כה), תמן תנינן מרחיצין את הקטן, דבי רבי מאיר מרחיצין את המילה. אמר רבי יוסי את תני מרחיצין את הקטן, אמר רבי זעירא בכל שעה הוה רבי יוסי אמר לו תני מתניתך, דתנן אין מונעים לא שמן ולא חמין מעל גבי המכה בשבת, ולא עוד אלא שמזלפין חמין על גבי המכה בשבת, ואם תאמר מ …
    ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים (בראשית לד, כה), תמן תנינן מרחיצין את הקטן, דבי רבי מאיר מרחיצין את המילה. אמר רבי יוסי את תני מרחיצין את הקטן, אמר רבי זעירא בכל שעה הוה רבי יוסי אמר לו תני מתניתך, דתנן אין מונעים לא שמן ולא חמין מעל גבי המכה בשבת, ולא עוד אלא שמזלפין חמין על גבי המכה בשבת, ואם תאמר מרחיצין את המילה, מאי שנא היא מכת קטן ממכת גדול, אלא ללמדך מרחיצין את הקטן כל גופו מה שאין כן בגדול אלא על גבי המכה בלבד. רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי של מילה שחל להיות בשבת, אמר רבי יעקב בר אחא בכל שעה הוה רבי יוחנן ורבי יונתן מפקידין חיתא ואמרי להון כל שקועין שאתון עבדון בחלא הוון עבדין בשבתא ביום השלישי שחל להיות בשבת. שמואל אמר מפני הסכנה, אמר לו רבי יוסי אם מפני הסכנה נעשה לו חמין בשבת, דתנן מחמם אדם אלונתית ונותנה על גבי מכתו בשבת, ולא יטל ערבה מלאה חמין ויתנה על כרסו בשבת, אבל חמין לרפואתו מתר, אמר רבי יהושע בן לוי לית כאן אסור אלא מתר.
  8. Bereshit Rabbah 84:8 בשם רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Reish Lakish
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that a person must not favor one child over the others, since Jacob's special coat for Joseph led his brothers to hate him.
    וישראל אהב את יוסף (בראשית לז, ג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. רבי נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו. (בראשית לז, ג): ועשה לו כתנת פסים, ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר, צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתנת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף, (בר …
    וישראל אהב את יוסף (בראשית לז, ג), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. רבי נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו. (בראשית לז, ג): ועשה לו כתנת פסים, ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר, צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתנת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף, (בראשית לז, ד): וישנאו אתו וגו'. פסים, שהיתה מגעת עד פס ידו. דבר אחר, פסים, שהיתה דקה וקלה ביותר ונטמנת בפס יד. פסים, שהפיסו עליה איזה מהם יוליכה לאביו, ועלת ליהודה. פסים, על שם צרות שהגיעוהו, פ"א פוטיפר, סמ"ך סוחרים, יו"ד ישמעאלים, מ"ם מדינים. דבר אחר, פסים, רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה (תהלים סו, ה): לכו וראו מפעלות אלהים, וכתיב בתריה (תהלים סו, ו): הפך ים ליבשה, למה וישנאו אתו, בשביל שיקרע הים לפניהם, פסים, פסים.
  9. Bereshit Rabbah 93:11 רבי אלעזר בן עזריה אמר
    Rabbi Elazar ben Azariah warns that if Joseph's brothers could not withstand his rebuke, no mortal can withstand God's judgment and rebuke.
    רבי אלעזר בן עזריה אמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, ומה יוסף הצדיק שהוא בשר ודם כשהוכיח את אחיו לא יכלו לעמד בתוכחתו, הקדוש ברוך הוא שהוא דין ובעל דין ויושב על כסא דין ודן כל אחד ואחד, על אחת כמה וכמה שאין כל בשר ודם יכולים לעמד לפניו.

Bamidbar Rabbah (2)

  1. Bamidbar Rabbah 3:6 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah interprets the Israelites' Exodus as song for Israel amid Egyptian weeping over the wealth Israel carried away.
    במדבר סיני לאמר (במדבר ג, יד), הדא הוא דכתיב (תהלים סח, ז): אלהים מושיב יחידים ביתה, אמר הקדוש ברוך הוא אף על פי שבני אדם בעולם הזה היו יחידים אלא הפריתי אותן והרביתי אותן ועשיתים בתים שישבו בהן בעולם הזה, כיצד, דוד היה יחידי ועשיתי אותו בית, שנאמר (ירמיה כא, כב): בית דוד כה אמר ה'. ואהרן היה יחידי …
    במדבר סיני לאמר (במדבר ג, יד), הדא הוא דכתיב (תהלים סח, ז): אלהים מושיב יחידים ביתה, אמר הקדוש ברוך הוא אף על פי שבני אדם בעולם הזה היו יחידים אלא הפריתי אותן והרביתי אותן ועשיתים בתים שישבו בהן בעולם הזה, כיצד, דוד היה יחידי ועשיתי אותו בית, שנאמר (ירמיה כא, כב): בית דוד כה אמר ה'. ואהרן היה יחידי ועשיתי אותו בית, שנאמר (תהלים קלה, כ): בית הלוי ברכו את ה' (תהלים קלה, יט): בית אהרן ברכו את ה'. ואף ישראל יחידים היו, שנאמר (שמואל ב ז, כג): ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ וגו', והרבה אותן האלהים, שנאמר (דברים א, י): ה' אלהיכם הרבה אתכם וגו', הוי: מושיב יחידים ביתה. דבר אחר, אלהים מושיב וגו', שאלה מטרונה אחת לרבי יוסי בן חלפתא אמרה לו הכל מודים שבששת ימים ברא אלהים את העולם, מששה ולכאן מהו עושה, אמר לה מעלה סלמות ומוריד סלמות, פלוני שהיה עשיר יעני ופלוני שהיה עני יעשיר, שנאמר (שמואל א ב, ז): ה' מוריש ומעשיר וגו'. רבי ברכיה אומר לא השיבה כן, אלא כך אמר לה מזוג בעולמו זווגים ואומר פלוני ישא פלונית ופלונית תנשא לפלוני ומושיבן בבתיהן. אמרה לו יכולה אני לזוג אלף ביום אחד, שתק רבי יוסי והלך לו, מה עשתה, הביאה אלף עבדים ואלף שפחות וזוגתן זה לזה, אמרה להם פלוני ישא פלונית ופלונית תנשא לפלוני, כיון שנכנסו עמהן בלילה נפלה קטטה ביניהן ועמדו והכו אלו את אלו, לבקר הלכו אצלה דין רישיה פצוע, ודין ידיה פצוע. שלחה בשביל רבי יוסי וספרה לו המעשה, אמר לה אם הדבר הזה קל הוא בעיניך קשה לפני המקום כקריעת ים סוף, הדא הוא דכתיב: אלהים מושיב יחידים ביתה וגו', מהו אלהים מושיב יחידים, הקדוש ברוך הוא יושב ודן אותם ומביא זה ממקום אחד וזה ממקום אחר ומושיבן בבית אחד. מוציא אסירים בכושרות, שהוא מוציאן מבתיהם אסורים בעל כרחן ומזוגן. בכושרות, אם אינן זוכין בוכין, ואם זכו משוררין. דבר אחר, אלהים מושיב יחידים ביתה, שהוא מזוג לכל אחד ואחד כמותן. דבר אחר, אלהים מושיב, מי שהוא נושא אשה הגונה לו הקדוש ברוך הוא עושה אותן בתים, ואין יחיד אלא לשון גדלה, כמה דתימא (בראשית כו, י): כמעט שכב אחד העם, ואומר (שמואל ב ז, כג): ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, והוא מוציא מהם בנים בעלי תורה, אוסרים ומכשירים, הוי: מוציא אסירים בכושרות. (תהלים סח, ז): אך סוררים, אבל מי שאינו נושא אשה הגונה לו, יוצאין מהם בנים עמי הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים סח, ז): שכנו צחיחה, ואין צחיחה אלא לשון צמא, כמה דתימא (ישעיה ה, יג): צחה צמא, ומה שאמר הכתוב: צחיחה, שהן צמאים בלא תורה, היך מה דתימא (עמוס ח, יא): לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה', דבר אחר, אלהים מושיב יחידים, מי היה זה עמרם ויוכבד, בזכות להוציא אסירים בכושרות, אלו ישראל, שהיו משעבדים במצרים. מה עשה הקדוש ברוך הוא זוג יוכבד לעמרם בכדי שיעמד מהם גואל ויגאל ישראל. דבר אחר, אלהים מושיב יחידים, אלו ישראל, שירדו יחידים למצרים בשבעים נפש, ועשאן הקדוש ברוך הוא בתים, שנאמר (שמות א, ז): ובני ישראל פרו וישרצו וגו', מוציא אסירים בכושרות, על שהרחיקו עצמן מן הזנות הוציאן ממצרים, וכן שלמה אומר (שיר השירים ד, יב): גן נעול אחתי כלה וגו', גן נעול, אלו הבתולות, גל נעול, אלו נשי האנשים, מעין חתום, אלו הפנויות. אמר להם הקדוש ברוך הוא בזכותם אני גואל את בני, הדא הוא דכתיב אחריו (שיר השירים ד, יג): שלחיך פרדס רמונים, בזכות כן שלחיך (שמות יג, יג): ויהי בשלח פרעה, הוי: בזכות הנשים כשרות יצאו ישראל ממצרים, לכך נאמר: מוציא אסירים בכושרות. דבר אחר, מוציא אסירים בכושרות, מהו בכושרות, אלא כיון שיצאו ישראל ממצרים לא יצאו אלא בכושרות, אמר רבי עקיבא לא הוציאם אלא בחדש כשר לצאת, לא בתמוז מפני השרב, ולא בטבת מפני הצנה, אלא בניסן שהוא כשר לצאת בו לדרך, לא חמה קשה ולא צנה קשה, ואם תאמר תשרי הרי יש בו עונות גשמים, הוי: בכושרות. דבר אחר, בכושרות, אמר רבי אלעזר בכושרות, אותן שהיו בוכין, אלו ישראל ומשה (שמות ב, ו): והנה נער בכה, וכן (שמות ב, כג): ויאנחו בני ישראל וגו', הרי הם משוררין עכשו, שנאמר (שמות טו, א): אז ישיר משה ובני ישראל, הוי: בכושרות. דבר אחר, בכושרות, אמר רבי אלעזר בן עזריה בכיה ושירה יש כאן, המצריים בוכים מפני שהיו בזוזים, שבזזום ישראל וריקנו בתיהם, שנאמר (שמות יב, לו): וינצלו את מצרים, וישראל היו משוררים, שהיו טעונים בזת שונאיהם, הוי: בכושרות. דבר אחר, אדונו של עבד בוכה שברח עבדו לפניו, ועבד משורר שנפנה מן השעבוד, כך המצריים בוכין שברחו ישראל, שנאמר (שמות יד, ה): ויגד למלך מצרים כי ברח העם, וישראל אומרים שירה שנפנו מן השעבוד, הוי: בכושרות. דבר אחר, באיזה זכות יצאו ישראל ממצרים, אמר רבי חילפיי בזכות יעקב, שנאמר: בכושרות, שכן הוא אומר (הושע יב, ה): וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו. דבר אחר, בכושרות, רבותינו אומרים בזכות הנשים, האמהות הכשרות, שנאמר: בכושרות. בכשרון אין כתיב כאן, אלא בכושרות, ביפות וכשרות. דבר אחר, בכושרות, בזכות הכשרים שהיו בהם יצאו, ומי היו הכשרים שהיו בהם, אלא זה שבטו של לוי, שאף על פי שהיו ישראל עובדי עבודת כוכבים במצרים, שבטו של לוי היו עובדין להקדוש ברוך הוא ומלין עצמן, לפיכך משה מקלסן בסוף מיתתו, שנאמר (דברים לג, ט): כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו, הוי: בזכות הכשרים שבהם יצאו ישראל ממצרים. דבר אחר, בכושרות, בזכות מה יצאו ישראל ממצרים, אמר רבי יהושע בן לוי מפני שצפה הקדוש ברוך הוא שהם עתידין לעשות לו משכן, שנאמר (שמות כט, מו): וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים, על מנת (שמות כט, מו): לשכני בתוכם, הוי: לא יצאו ישראל ממצרים אלא בזכות המשכן. ושבטו של לוי בזכות מה יצאו, שמא בזכות אהל מועד יצאו אף הם, אמר רבי יהושע בן לוי, לא, אלא בזכות עצמן יצאו, לפיכך כיון שהוא בא למנות את ישראל בראש הספר הוא מזכיר אהל מועד ויציאת מצרים, שנאמר (במדבר א, א): וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד, מזכיר מיד (במדבר א, א): לצאתם מארץ מצרים, להודיעך שלא יצאו ישראל ממצרים אלא בזכות אהל מועד, אבל בני לוי שיצאו בזכות עצמן, כיון שהוא בא למנותן אינו מזכיר בפרשתן לא אהל מועד ולא יציאת מצרים, הדא הוא דכתיב: וידבר ה' אל משה במדבר סיני לאמר.
  2. Bamidbar Rabbah 10:9 דברי רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah rules that the plural 'grape seeds' denotes at least two seeds, while 'skin' denotes one.
    כל ימי נזרו מכל וגו' (במדבר ו, ד), בא הכתוב ללמדך שאם אכל כזית מכלם שהוא לוקה את הארבעים, מכאן אתה דן לכל אסורין שבתורה, מה אם היוצא מן הגפן שאין אסורו אסור עולם ואין אסורו אסור הנאה ויש לו התר לאחר אסורו, הרי הן מצטרפין זה עם זה לכזית, שאר אסורין שבתורה שאסורן אסור עולם ואסורן אסור הנאה ואין להם הת …
    כל ימי נזרו מכל וגו' (במדבר ו, ד), בא הכתוב ללמדך שאם אכל כזית מכלם שהוא לוקה את הארבעים, מכאן אתה דן לכל אסורין שבתורה, מה אם היוצא מן הגפן שאין אסורו אסור עולם ואין אסורו אסור הנאה ויש לו התר לאחר אסורו, הרי הן מצטרפין זה עם זה לכזית, שאר אסורין שבתורה שאסורן אסור עולם ואסורן אסור הנאה ואין להם התר אחר אסור, דין הוא שיצטרפו זה עם זה לכזית. מכל אשר יעשה מגפן היין, שומע אני אף העלין והלולבין במשמע, תלמוד לומר מחרצנים ועד זג, מה פרט מפרש פרי ופסולת פרי, אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי, להוציא את העלין ואת הלולבין שאינן פרי ופסולת פרי. מחרצנים, מעוט חרצנים שנים, ועד זג, אחד, דברי רבי אלעזר בן עזריה אלו הן החרצנים ואלו הן הזגים, החרצנים אלו החיצונים, והזגין אלו הפנימים, כמה דתימא (שמות כח, לד): פעמן זהב ורמון, ומתרגמינן זגא דדהבא ורמונא, דברי רבי יהודה. ורבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבל. לא יאכל, אין אכילה פחות מכזית, מכאן לאסורי נזיר בכזית.

Kohelet Rabbah (1)

  1. Kohelet Rabbah 2:8:1 דרש רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah delivers an exposition before sages seated in rows like a vineyard at Yavneh.
    כנסתי לי גם כסף וזהב, הדא הוא דכתיב (מלכים א י, כז): ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים. אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפלו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. וס …
    כנסתי לי גם כסף וזהב, הדא הוא דכתיב (מלכים א י, כז): ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים. אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפלו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. וסגלת מלכים, שנאמר (דברי הימים ב ט, כג): וכל מלכי הארץ מבקשים את שלמה. והמדינות, זו מלכת שבא, שהיתה מדינת עמו בחכמתה ובשאלותיה ולא יכלה לנצחו, שנאמר (מלכים א י; דברי הימים ב ט): ותבא אליו לנסותו בחידות ויתן לה המלך את כל שאלתה אשר שאלה. עשיתי לי שרים ושרות. זמרין וזמרתא. ותענגות בני האדם. דימוסיות ומרחצאות. שדה ושדות. שידא ושידתא דהוון אזיין בהון. אמר רבי חיא בר נחמיה וכי אין הכתוב מודיענו אלא עשרו של שלמה, הא אין מדבר אלא בדברי תורה, הגדלתי מעשי, הדא הוא דכתיב (שמות לב, טז): והלחת מעשה אלהים המה. בניתי לי בתים, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. נטעתי לי כרמים, אלו שורות של תלמידי חכמים שהם יושבין שורות שורות ככרם, כדתנן זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה, וכי כרם היה, אלא אלו תלמידי חכמים שיושבין שורות שורות ככרם. עשיתי לי גנות ופרדסים, אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי חיא רבה ומשנתו של רבי הושעיא רבה ומשנתו של בר קפרא. ונטעתי בהם עץ כל פרי, זה התלמוד שכלול בהם. עשיתי לי ברכות מים, רבי חיא רבה אמר אלו הדרשות. להשקות מהן יער צומח עצים, אלו התינוקות שהם למדים. רבי נחמן אמר זה התלמוד. להשקות מהם יער צומח עצים, אלו תלמידי חכמים שהם למדים. קניתי לי עבדים ושפחות, אלו האמות, שנאמר (יואל ג, ב): וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפך את רוחי, [והאמות לעתיד לבוא יהיו עבדים לישראל], כמו שכתוב בישעיה (ישעיה סא, ה): ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. ובני בית היה לי, זה רוח הקדש. גם מקנה בקר וצאן, אלו הקרבנות, הדא הוא דכתיב (ויקרא א, ב): מן הבקר ומן הצאן תקריבו. כנסתי לי גם כסף וזהב, אלו דברי תורה, שנאמר (תהלים יט, יא): הנחמדים מזהב. וסגלת מלכים, שנאמר (משלי ח, טו): בי מלכים ימלכו (משלי ח, טז): בי שרים ישרו. והמדינות, אלו תלמידי חכמים שמדינין בהלכה. עשיתי לי שרים ושרות, אלו התוספתות [משוררים זכרים משוררות נקבות]. ותענגות, אלו האגדות, שהן ענוגי של מקרא. שדה ושדות, דינין זכרים ודינות נקבות.

Midrash Tanchuma (3)

  1. Midrash Tanchuma, Achrei Mot 11:1 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches a graduated diet based on one's means so that Israelites preserve their property.
    איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו'. רבי עקיבא אומר, כשהיו ישראל במדבר, היו נוחרין את הבהמה ואוכלין אותה. וכאן אסרה תורה, ואמר להם: איש איש מבית ישראל אשר ישחט, ואל פתח אהל מועד לא הביאו. אמר להם: אסור לכם לשחט חוץ מאהל מועד. רבי ישמעאל אומר, כיון שאמר להם משה כן, היו מתאוים לאכל בשר. באותה שעה הזהירו …
    איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו'. רבי עקיבא אומר, כשהיו ישראל במדבר, היו נוחרין את הבהמה ואוכלין אותה. וכאן אסרה תורה, ואמר להם: איש איש מבית ישראל אשר ישחט, ואל פתח אהל מועד לא הביאו. אמר להם: אסור לכם לשחט חוץ מאהל מועד. רבי ישמעאל אומר, כיון שאמר להם משה כן, היו מתאוים לאכל בשר. באותה שעה הזהירו עצמן מן השחיטה, שלא לשחט חוץ מאהל מועד. ולמה כן. אלא שהיו להוטין עד עכשו אחר עבודה זרה. ומנין שהיו שוחטין לעבודה זרה. שכך כתב, ולא יזבחו עוד את זבחיהם וגו'. כיון שבקשו ליכנס לארץ ישראל באו להם אצל משה, אמרו לו: רבנו, אנו מבקשים לאכל בשר, כיצד נעשה. אמר להם: לשעבר כשהייתם במדבר, היה לכם אסור לשחט חוץ מאהל מועד. אבל כשאתם נכנסין לארץ, מתר לכם לשחט בכל מקום, שנאמר: כי ירחיב ה' אלהיך את גבלך כאשר דבר לך וגו' (דברים יב, כ). אמר להם: לא בשביל שהתרתי לכם את השחיטה, תהיו נוטלין מן הצאן ושוחטין. אמר שלמה, ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך (משלי כז, כז). משה מלמד לישראל ואומר להם, אם יש לו כבשים, מה שאתה גוזז מהם, לכסות שלך, שנאמר: כבשים ללבושך. ומחיר שדה עתודים (שם פסוק כו). מהו ומחיר שדה עתודים. שכר שאתה עושה מן העתודים שהן מולידות הצאן, הוי לוקח בהם שדות. ודי חלב עזים, דיך חלב עזים. ללחמך ללחם ביתך. אמר רבי עקיבא, ראה היאך חס הקדוש ברוך הוא על נכסיהן (ס״א: מחיתם) של ישראל. ראה מהו אומר, וזבחת מבקרך ומצאנך, ממה שהן יולדות. לא תהא נוטל מן הצאן ושוחט ולא נוטל ומקריב, אלא ממה שהן מולידות. מנין, שכן כתיב: כל הבכור אשר יולד בבקרך (דברים טו, יט). ממה שהם מולידות, אתה רשאי לקרב. אמר רבי אלעזר בן עזריה, למדה תורה דרך ארץ, אם יהיה לאדם מישראל עשרה לטרין כסף, יהא אוכל ירק בקדרה. ואם יהיה לו עשרים, יהא אוכל באלפס. ואם יהיה לו שלשים לטרין, יהא אוכל ליטרא של בשר משבת לשבת. ואם יהיה לו חמשים, יהא אוכל ליטרא של בשר בכל יום ויום. וכל כך למה. כדי לחוס על נכסיהן של ישראל. אמר רבי אלעזר בן שמוע, כשהוא לוקח משבת לשבת, לא יהא לוקח עד שנמלך בתוך ביתו. ומנין, שכך כתוב, ואמרת אכלה בשר (דברים יב, כ). לפיכך משה מזהיר ומרמז להם, שלא יהו מרבין באכילה ושתיה.
  2. Midrash Tanchuma, Tetzaveh 5:1 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah compares Scripture to grain whose finest sifted loaf is the Song of Songs, the Holy of Holies.
    ‎ואתה תצוה. זה שאמר הכתוב: הנך יפה רעיתי הנך יפה (שה״‎ש א, טו, ד, א), אמר רבי עקיבא: לא היה כל העולם כלו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. אמר רבי אלעזר בן עזריה: משל למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום ואמר לו: הוצא ממנו כך וכך סלת, כך וכך סבי …
    ‎ואתה תצוה. זה שאמר הכתוב: הנך יפה רעיתי הנך יפה (שה״‎ש א, טו, ד, א), אמר רבי עקיבא: לא היה כל העולם כלו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. אמר רבי אלעזר בן עזריה: משל למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום ואמר לו: הוצא ממנו כך וכך סלת, כך וכך סבין, כך וכך מרסן, וסלית לי מתוכה גלסקה אחת יפה מנפה ומעלה. כך כל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. ראה מה הקדוש ברוך הוא מקלס לישראל בתוכו. הנך יפה רעיתי, הנך יפה.
  3. Midrash Tanchuma, Vayechi 7:3 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah derives the priests' privilege of blessing Israel from Isaac's words at the binding.
    מנין זכו הכהנים לברכות שיהו מברכין את ישראל. אמר רבי אלעזר בן עזריה: מיצחק, שכתוב בו נלכה עד כה (בראשית כב, ה), ואין כה אלא ברכת כהנים, שנאמר: כה תברכו (במדבר ו, כג). ורבנן אמרי: ממתן תורה, שנאמר: כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל (שמות יט, ג).

Avot DeRabbi Natan (2)

  1. Avot DeRabbi Natan 2:3 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that Moses broke the tablets by divine command, deriving this from the comparison with deeds Moses was commanded to perform.
    איזו סייג שעשה משה לדבריו הרי הוא אומר (שמות י״ט:י') ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר לא רצה משה הצדיק לומר להם לישראל כדרך שאמר (להם) [לו] הקב״ה אלא כך אמר להם היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה והוסיף להם משה יום אחד מעצמו (אלא כך) אמר משה ילך איש אצל אשתו ותצא ממנה שכבת זרע ביום הג' ו …
    איזו סייג שעשה משה לדבריו הרי הוא אומר (שמות י״ט:י') ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר לא רצה משה הצדיק לומר להם לישראל כדרך שאמר (להם) [לו] הקב״ה אלא כך אמר להם היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה והוסיף להם משה יום אחד מעצמו (אלא כך) אמר משה ילך איש אצל אשתו ותצא ממנה שכבת זרע ביום הג' ויהיו טמאים ונמצא ישראל מקבלים דברי תורה בטומאה מהר סיני אלא אוסיף להם יום שלישי (כדי שלא ילך איש אצל אשתו ולא תצא ממנה שכבת זרע ביום השלישי) ויהיו טהורים (ונמצאו מקבלין תורה בטהרה מהר סיני). זה אחד מהדברים שעשה משה מדעתו (דין ק״ו) והסכימה דעתו לדעת המקום. שבר את הלוחות והסכימה דעתו לדעת המקום. פי' [מן] אהל מועד והסכימה דעתו לדעת המקום. פי' מן האשה והסכימה דעתו לדעת המקום כיצד אמר מה אם ישראל שלא נתקדשו אלא לפי שעה ולא נזדמנו אלא כדי לקבל עליהם עשרת הדברות מהר סיני אמר לי הקדוש ברוך הוא לך אל העם וקדשתם היום ומחר ואני שאני מזומן לכך בכל יום ויום ובכל שעה ואיני יודע אימתי מדבר עמי או ביום או בלילה על אחת כמה וכמה שאפרוש מן האשה והסכימה דעתו לדעת המקום. רבי יהודה בן בתירא אומר לא פירש משה מן האשה אלא שנאמרה לו מפי הגבורה שנאמר (במדבר י״ב:ח') פה אל פה אדבר בו פה אל פה אמרתי לו פרוש מן האשה ופירש. י''א לא פירש משה מן האשה עד שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר (דברים ה':כ״ח) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם וכתיב בתריה ואתה פה עמוד עמדי חזר לאחוריו ופירש והסכימה דעתו לדעת המקום. פירש מאהל מועד כיצד אמר ומה אהרן אחי שמשוח בשמן המשחה ומרובה בבגדים ומשתמש בהם בקדושה א״ל הקב״ה (ויקרא ט״ז:ב') דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש אני שאיני מזומן לכך על אחת כמה וכמה שאפרוש מאהל מועד פירש מאהל מועד והסכימה דעתו לדעת המקום. שבר את הלוחות כיצד אמרו בשעה שעלה משה למרום לקבל את הלוחות שהן כתובות ומונחות מששת ימי בראשית שנאמר (שמות ל״ב:ט״ז) והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות שכל מי שעוסק בתורה הרי הוא בן חורין לעצמו באותה שעה היו מלאכי השרת קושרין קטיגור על משה והיו אומרים רבש״ע (תהילים ח':ה'-ו') מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי צפור שמים ודגי הים היו מרננים אחריו של משה והיו אומרים מה טיבו של ילוד אשה שעלה למרום שנאמר (שם סח) עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות. נטלן וירד והיה שמח שמחה גדולה כיון שראה אותו סרחון שסרחו במעשה העגל אמר היאך אני נותן להם את הלוחות מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה לשמים שכן כתוב בהן לא יהיה לך אלהים אחרים על פני חזר לאחוריו וראו אותו שבעים זקנים ורצו אחריו הוא אחז בראש הלוח והן אחזו בראש הלוח חזק כחו של משה מכולן שנא' (דברים ל״ד:י״ב) ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל. (נסתכל בהן וראה שפרח כתב מעליהן אמר היאך אני נותן להם לישראל את הלוחות שאין בהם ממש אלא אאחוז ואשברם שנאמר (שם ט) ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם). רבי יוסי הגלילי אומר אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשלוחו צא וקדש לי נערה יפה וחסודה ומעשיה נאין הלך אותו שליח וקדשה לאחר שקדשה הלך ומצאה שזינתה תחת אחר מיד היה דן (ק״ו) מעצמו ואמר אם אני נותן לה כתובה מעכשיו נמצא מחייבה מיתה ונפטרוהו מאדוני לעולם כך היה משה הצדיק דן (ק״ו) מעצמו אמר היאך אני נותן להם לישראל את הלוחות הללו מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה שכך כתוב בהן (שמות כ״ב:י״ט) זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו אלא (אאחוז בהן ואשברם וחזרן למוטב שמא יאמרו ישראל היכן הלוחות הראשונות אשר הורדת, אין דברים אלא בדאי. רבי יהודה בן בתירא אומר לא שבר משה את הלוחות אלא שנא' לו מפי הגבורה שנא' (במדבר י״ב:ח') פה אל פה אדבר בו פה אל פה אמרתי לו שבר את הלוחות) וי״א לא שבר משה את הלוחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר (דברים ט':ט״ז) וארא והנה חטאתם לה' אלהיכם אינו אומר וארא אלא שראה שפרח כתב מעליהם. אחרים אומרים לא שבר משה את הלוחות אלא שנא' לו מפי הגבורה שנא' (שם י) ויהיו שם כאשר צוני ה' אינו אומר צוני אלא שנצטוה ושברן. רבי אלעזר בן עזריה אומר לא שבר משה את הלוחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר (שם לד) אשר עשה משה לעיני כל ישראל מה להלן נצטוה ועשה אף כאן נצטוה ועשה. (ר״ע אומר לא שבר משה את הלוחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנא' ואתפוש בשני הלוחות במה אדם תופס במה שיכול לבוראן ר״מ אומר לא שבר משה את הלוחות אלא שנאמר לו מפי הגבורה שנא' (שם י) אשר שברת יישר כחך ששברת):
  2. Avot DeRabbi Natan 19:4 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    Rabbi Elazar ben Azariah reports five fixed Sinai laws learned from Rabbi Eliezer concerning objects that are impure and must be immersed intact.
    כשחלה ר״א נכנסו תלמידיו לבקרו וישבו לפניו אמרו לו רבינו למדנו דבר אחד ממה שלמדתנו אמר להם (מה אלמד אתכם) צאו והזהרו איש בכבוד חברו ובשעה שאתם מתפללין דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל שמתוך דבר זה תזכו לחיי העוה״ב אמר רבי אלעזר בן עזריה חמשה דברים למדנו מרבי אליעזר ושמחנו בהן יותר ממה ששמחנו בהן בחיינו …
    כשחלה ר״א נכנסו תלמידיו לבקרו וישבו לפניו אמרו לו רבינו למדנו דבר אחד ממה שלמדתנו אמר להם (מה אלמד אתכם) צאו והזהרו איש בכבוד חברו ובשעה שאתם מתפללין דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל שמתוך דבר זה תזכו לחיי העוה״ב אמר רבי אלעזר בן עזריה חמשה דברים למדנו מרבי אליעזר ושמחנו בהן יותר ממה ששמחנו בהן בחיינו אלו הן [כסת] עגולה והכדור והאימום והקמיע והתפלה שנקרעה שאמרת לנו מה הן אמר להם טמאים הם והזהרו בהן והטבילו אותן כמה שהן שהלכות קבועות שנאמרו לו למשה בסיני:

Pirkei DeRabbi Eliezer (3)

  1. Pirkei DeRabbi Eliezer 28:8 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches that the rule of the four kingdoms lasts only one of God's days.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: מכאן אתה למד שאין משלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הקדוש ברוך הוא. אמר לו רבי אלעזר בן ערך: בודאי כדבריך, שנאמר ״נתנני שוממה כל היום דוה״, חוץ משתי ידות שעה. תדע לך שהוא כן, בא וראה: כשהחמה נוטה במערב שתי ידות, תשש אורו ואין נגה לו. וכן, עד שלא יבא הערב, ישמח או …
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: מכאן אתה למד שאין משלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הקדוש ברוך הוא. אמר לו רבי אלעזר בן ערך: בודאי כדבריך, שנאמר ״נתנני שוממה כל היום דוה״, חוץ משתי ידות שעה. תדע לך שהוא כן, בא וראה: כשהחמה נוטה במערב שתי ידות, תשש אורו ואין נגה לו. וכן, עד שלא יבא הערב, ישמח אורן של ישראל, שנאמר ״והיה לעת ערב יהיה אור״.
  2. Pirkei DeRabbi Eliezer 46:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah teaches the hours when Israel received the commandments and returned to their tents and derives that Moses thereafter separated from his wife.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: ערב שבת, בששה לחדש, בשש שעות ביום קבלו ישראל את הדברות, ובתשע שעות ביום חזרו לאהליהם. והיה המן מוכן להם לשני ימים, ושבתו ישראל באותה שבת שמחים כשמחת החג שזכו לשמע קולו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים ה, כג): ״כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים״. אמר הקדוש ברוך הוא למשה בלשו …
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: ערב שבת, בששה לחדש, בשש שעות ביום קבלו ישראל את הדברות, ובתשע שעות ביום חזרו לאהליהם. והיה המן מוכן להם לשני ימים, ושבתו ישראל באותה שבת שמחים כשמחת החג שזכו לשמע קולו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים ה, כג): ״כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים״. אמר הקדוש ברוך הוא למשה בלשון נקיה: ״לך אמר להם לישראל לכו איש לאהלו״, שנאמר (שם, כו) ״לך אמר להם שובו לכם לאהליכם״. יכול אף אתה תשוב? אלא מכאן אתה למד שמשעה שהזהיר משה את התורה לישראל לא קרב משה אצל אשתו, שנאמר (שם, כז) ״ואתה פה עמד עמדי״.
  3. Pirkei DeRabbi Eliezer 48:2 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    Rabbi Elazar ben Azariah calculates from the biblical lifespans that Israel dwelled in Egypt for only 210 years.
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: והלא לא ישבו ישראל במצרים אלא מאתים ועשר שנים? תדע לך שהוא כן, בא וראה: כשירד יוסף למצרים היה בן שבע עשרה שנה, ובן שלשים שנה עמד לפני פרעה, ושבע שני שבע ושתי שנים רעב עד שלא ירד יעקב, שנאמר: ״כי זה שנתים הרעב״. הרי תשעה ושלשים שנה. ולוי בן יעקב היה גדול מיוסף שש שנים, וביריד …
    רבי אלעזר בן עזריה אומר: והלא לא ישבו ישראל במצרים אלא מאתים ועשר שנים? תדע לך שהוא כן, בא וראה: כשירד יוסף למצרים היה בן שבע עשרה שנה, ובן שלשים שנה עמד לפני פרעה, ושבע שני שבע ושתי שנים רעב עד שלא ירד יעקב, שנאמר: ״כי זה שנתים הרעב״. הרי תשעה ושלשים שנה. ולוי בן יעקב היה גדול מיוסף שש שנים, ובירידתו למצרים היה בן חמש וארבעים שנה, ושני חייו במצרים שתים ותשעים שנה. הרי כלם מאה ושלשים ושבע שנה. חיי לוי היו שלשים ומאת שנה, ובירידתו למצרים ילדה לו אשתו את יוכבד בתו, שנאמר: ״ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי״. ובת מאה ושלשים שנה ילדה את משה, ומשה בן שמנים שנה בעמדו לפני פרעה. הרי כלם מאתים ועשר שנים. וכאן הוא אומר: ״ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה״.

Tractate Semachot (2)

  1. Tractate Semachot 3:3 משום רבי אלעזר בן עזריה as transmitted by Rabbi Meir
    בן שלש שנים יוצא במטה רבי עקיבא אומר הוא בן שלש שנים ואיבריו כבן שתים (אינו יוצא במטה) הוא בן שתים ואיבריו בבן שלש יוצא במטה שמעון בן אחי עזריה אומר כל היוצא במטה מקלסין לפניו רבי מאיר אומר משום רבי אלעזר בן עזריה כל שהרבים מכירין אותו מתעסקין עמו וכל שאין הרבים מכירין אותו אין הרבים מתעסקין עמו :
  2. Tractate Semachot 3:4 משום רבי אלעזר בן עזריה
    רבי יהודה משום רבי אלעזר בן עזריה אומר אף שכיניו לענין הספד מספידין לעניים בני שלש ולעשירים בני ארבע רבי עקיבא אומר לעניים בני שש ולעשירים בני שבע בני עשירים בבני חכמים בני חכמים כבני מלכים (מתעסקין עמהם):

Tractate Kallah Rabbati (1)

  1. Tractate Kallah Rabbati 6:2 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    בשעת מיתתו של ר' אליעזר נכנסו תלמידיו וישבו לפניו ואמרו לו רבינו למדנו הלכה. אמר להם מה אלמדכם צאו והזהרו איש בכבוד חברו. ובשעה שאתם מתפללים היו יודעים לפני מי אתם עומדים שבשביל דבר זה תכנסו לחיי העולם הבא. א״ר אלעזר בן עזריה חמשה דברים למדנו ר' אליעזר בשעת מיתתו ושמחנו בהם יותר ממה שלמדנו בחייו. וא …
    בשעת מיתתו של ר' אליעזר נכנסו תלמידיו וישבו לפניו ואמרו לו רבינו למדנו הלכה. אמר להם מה אלמדכם צאו והזהרו איש בכבוד חברו. ובשעה שאתם מתפללים היו יודעים לפני מי אתם עומדים שבשביל דבר זה תכנסו לחיי העולם הבא. א״ר אלעזר בן עזריה חמשה דברים למדנו ר' אליעזר בשעת מיתתו ושמחנו בהם יותר ממה שלמדנו בחייו. ואלו הם הכדור. והאמום. והקמיע ותפלה וכסת עגלה הזהרו בהם והטבילו כמותן שהן הלכות קבועות שנאמרו לו למשה בסיני:

Pesikta Rabbati (2)

  1. Pesikta Rabbati 21:1 מתיב רבי אלעזר בן עזריה
    עשר דברים. אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים (שמות כ' ב'). עלי עשור עלי נבל עלי הגיון בכנור (תהלים צ"ב ד') תנא ע"ש ר' יהודה שבעה נימין יש בכנור בזמן הזה על שם שבע ביום הללתיך (שם קי"ט קס"ד) לימות המשיח הם שמונה למנצח על השמינית (שם י"ב א') על נימא שמינית לעתיד לבא הם עשרה על שם הודו לה …
    עשר דברים. אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים (שמות כ' ב'). עלי עשור עלי נבל עלי הגיון בכנור (תהלים צ"ב ד') תנא ע"ש ר' יהודה שבעה נימין יש בכנור בזמן הזה על שם שבע ביום הללתיך (שם קי"ט קס"ד) לימות המשיח הם שמונה למנצח על השמינית (שם י"ב א') על נימא שמינית לעתיד לבא הם עשרה על שם הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו (שם ל"ג ב'): [דבר אחר עלי עשור וגו'] אדריינוס שחיק טמיא שאל את ר' יהושע בן חנניא אמר לו כבוד גדול חלק הקדוש ברוך הוא לאומות העולם (שנתן) [שאותן] חמשה דברות הראשונות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל שמו מעורב בהם כלומר שאם חטאו ישראל הוא קורא אחריהם תגר חמשה דברות (האחרונים) [האחרונות] שנתן לאומות העולם אין שמו מעורב בהם כלומר שאם חטאו אומות העולם אין קורא אחריהם תגר אמר לו צא וטייל (עמו) [עמי] במדינות ובכ"מ ומקום שהיה מוליכו היה רואה איקונים שלו קבועה אמר לו זו מה היא אמר לו איקונים שלי עד שמשכו לבית הכסא אמר לו אדוני המלך רואה אני שבכל המדינה הזו אתה שליט [שבכל מקום ומקום איקונין שלך קבועה] ובמקום הזה אינה קבועה אמר לו את הוא סבא דיהודאי כך הוא כבודו של מלך להיות איקונים שלו קבועה במקום ביזוי במקום משוקץ במקום מטונף אמר לו ולא שמעו אזניך מה שפיך מדבר כך שבחו של הקב"ה להיות שמו מעורב עם הרצחנים עם המנאפים עם הגנבים סילקו והלך לו כיון שיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחית לנו מה אתה משיב אמר להם כך עלה על דעתו של הקדוש ברוך הוא בתחילה הלך לו אצל בני עשו אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לפניו רבונו של עולם מה כתיב בה אמר [להם] לא תרצח אמרו לו וכל עצמם של אותם האנשים לא הבטיחם אביהם אלא על החרב שנאמר על חרבך תחיה (בראשית כ"ז מ') אין אנו יכולים לקבל את התורה אח"כ הלך אצל בני עמון [ומואב] אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לפניו רבונו של עולם מה כתב בה אמר להם לא תנאף אמרו לו וכל עצמם של אותם האנשים אינם באים אלא מניאוף הדא [היא] דכתיב ותהרין שתי בנות לוט מאביהן (שם י"ט ל"ו) אין אנו יכולים לקבל את התורה אחר כך הלך לו אצל בני ישמעאל אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לפניו רבונו של עולם מה כתיב בה אמר להם לא תגנוב אמרו לו כל עצמם של אותם האנשים אינם חיים אלא מן הגניבה ומן הגזל הדא היא דכתב יהיה פרא אדם וידו בכל יד כל בו (שם ט"ז י"ב) אין אנו יכולים לקבל את התורה ואח"כ בא לו אצל ישראל אמרו לו נעשה ונשמע הדא הוא דכתב [ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קדש] מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב') אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים על הרי בשמים (שה"ש ח' י"ד) ברח דודי ערוק מן ריחא בישא (אית) [ואתא] לך לריחא טבא על הרי בשמים עלי עשור עלינו לקבל את המצות (עשרות) [ועשרת] הדברות עלי נבל עלינו להתנבל עליה בימי השמד ר' שמעון בן לוי אמר בשמחה (ורבנים אמרים) [ורבנין אמרו] שלא (באנגרים) [באנגריא] וכיון שראה הקדוש ברוך הוא דעתם של ישראל שמבקשים לקבל את התורה באהבה וחיבה באימה ויראה ברתת וזיע פתח ואמר אנכי ה' אלקיך: [דבר אחר אנכי ה' אלקיך וגו'] ר' לוי בשם רבי יוחנן משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה (תהלים ע"ו ט') אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא אמרה הארץ מצוה אחת נצטווה אדם הראשון ועבר עליה ונתקללתי בעבורו כדכתב ארורה האדמה בעבורך (בראשית ג' י"ז) כאן מאתים וארבעים ושמונה מצות עשה ושלש מאות וששים וחמש מצות לא תעשה על אחת כמה וכמה אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אעפ"כ חזר הקב"ה ופייסה שנאמר ארץ ארץ שמעי דבר ה' (ירמיה כ"ב כ"ט) שמעת שאמרתי ארורה האדמה [בעבורך] בעצבון תאכלנה ולא שמעת שאמרתי לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם (בראשית ח' כ"א) כיון ששמעה כך מיד שקטה. [דבר אחר] אמר רבי חייא בר רבי אבא בשם רבי יוחנן אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא אמרה הארץ (שמא) תאמר אין ישראל מקבלים את התורה ואני חוזרת למימי כמה שהייתי דאמר רבי בשם רבי אחא נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תיכנתי עמודיה סלה (תהלים ע"ה ד') כבר היה העולם מתמגמג והולך אילולי שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז') כבר היה העולם חוזר לתוהו ומי (בישם) [ביסס] העולם אנכי תכנתי עמודיה סלה: ד"א אמר רבי פנחס בשם רבי יוחנן אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא אמרה הארץ תאמר שהגיע עונתה של תחיית המתים והקדוש ברוך הוא תובע מידי מה שהפקיד אצלי כדכתב וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה (ישעיה כ"ו כ"א) וכיון ששמעה [אנכי מיד שקטה בקום למשפט אלקים להושיע כל ענוי ארץ סלה (תהלים שם י') משל למלך שהיה] יוצא בקימפון חרבות מכאן וחרבות מכאן רמחים מכאן ורמחים מכאן והיו הכל אומרים מה אם בשעה שהוא יוצא בקימפון כך כשיוצא למלחמה על אחת כמה וכמה כך שמיעה אחת השמיע הקדוש ברוך הוא את קולו בסיני והרעיש את כל העולם כולו לכשיקום להוכיח את עולמו (כל באי עולם) וליתן שכרם של צדיקים כמה שכתב בקום למשפט אלקים להושיע כל ענוי ארץ סלה על אחת כמה וכמה אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן למלך שהיה עומד ומכרכר על פתח פלטין שלו [כיון שראוהו עסוק] דוכוס אומר עמי הוא עסוק (כיון שראו עסוק) איסטרטילוס אומר עמי הוא עסוק כיון שראו אותו אוחז ביד בנו אמרו (בו) עם בנו הוא עוסק כך היה הקב"ה כשעמד ומכרכר על הר סיני שנאמר וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר (שמות כ' א') מיכאל אומר עמי עסוק גבריאל אומר עמי הוא עוסק כיון שאמר אנכי אמרו עם בנו הוא עוסק ותורה הוא נותן לבניו: [דבר אחר] אנכי ה' אלקיך פנים בפנים [דבר ה' עמכם וגו'] (דברים ה' ד') אמר רבי יוחנן האיקונים הזה (הוא) אלף בני אדם מביטים בה כל אחד ואחד אומר בי היא מבטת כך הקדוש ברוך הוא היה מביט בכל אחד ואחד מישראל ואומר אנכי ה' אלקיך אמר ר' לוי יש לך ללמוד מדרך הארץ ויש לך ללמוד מאיקונין (כמעשה) [יש לך ללמוד מאיקונין כמו שאמרנו] יש לך (ללמד דרך ארץ) [ללמוד מדרך הארץ] בנוהג שבעולם קול אחד נכנס לתוך עשר אזנים שמא עשרה קולות נכנסים לתוך אוזן אחת ומה אם תפלות כל ברייה הוא שומע כולם כאחת שומע תפלות אינו אומר כאן אלא שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו (תהלים ס"ה ג') ולהביט בכל אחד ואחד מישראל ולומר לו אנכי ה' אלקיך על אחת כמה וכמה (אמר רבי יוסי אנכי ה' אלקיך על אחת כמה וכמה): [ד"א פנים בפנים וגו'] אמר ר' יוסי בי רבי אבין אמר רבי מנחם בשם ר' יהושע בן לוי לגיבור שהוא מפלפל בזיינו ומראה פנים לכל צד כך פנים בפנים דבר ה' עמכם: [דבר אחר] אמר רבי יוסי בר אבון למורנס הזה שהוא מראה פנים מכל צד כך פנים בפנים דבר ה' עמכם. [ד"א פנים בפנים וגו'] א"ר לוי בדמיות הרבה נדמה להם לזה עומד לזה יושב לזה בחור לזה זקן כיצד [בשעה] שנגלה הקדוש ברוך על ים סוף לעשות מלחמתן של בניו ולהיפרע מן המצריים לא נראה להם אלא כבחור שאין מלחמה נאה לעשות אלא על ידי בחור שנאמר ה' איש מלחמה ה' שמו (שמות ט"ו ג') וכשנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני ליתן תורה לישראל לא נראה להם אלא כזקן שאין תורה נאה (ונאה) [יוצאה] אלא מפי זקן מה טעם דכתיב בישישים חכמה ואורך ימים תבונה (איוב י"ב י"ב) וכן דניאל אומר חזה הויתי עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב (דניאל ז' ט') אמר ר' חייא בר אבא אם יאמר לך ברא דזניתא תרין אלקים אינון אימר ליה אנא הוא דימא אנא הוא דסיני: [דבר אחר] אמר ר' לוי בפנים הרבה נראה להם הקב"ה בסיני בפנים זעופות בפנים הדופות בפנים מוריקות בפנים שמחות בפנים משחקות בפנים מסבירות כיצד בשעה שהיה מראה להם פורענותם של רשעים היה מראה להם בפנים זועפות בפנים הדופות בפנים מוריקות וכשהיה מראה להם מתן שכרם של צדיקים לעתיד לבא היה מראה להם בפנים שמחות בפנים (משחקים) [משחקות] בפנים מסבירות אמר רבי חייא בר אבא אם יאמר לך ברא דזניתא תרין אלקים אינון אימא ליה פנים בפנים דברו אלקים אין כתב כאן אלא דבר ה' עמכם: [דבר אחר פנים בפנים וגו'] רבי זכיי דשאב בשם רבי שמואל בר נחמן בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו נעשה ונשמע באותה השעה ניתן להם זיו מזיו שכינה של מעלה מה טעם דכתיב ויצא לך שם בגוים ביופיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמחתי עליך וגו' (יחזקאל ט"ז י"ד): [דבר אחר פנים בפנים וגו'] אמר ר' תנחום בר' חנילאי אילו ניתנה תורה חתוכה לא היתה עמידת רגל למורה שיורה שאם טמא יש מטמאין כיוצא בו ואם טיהר יש מטהרין כיוצא בו אמר ר' ינאי תורה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה ניתנה לו ארבעים ותשע פנים טהור וארבעים ותשע פנים טמא מניין ודגלו עלי אהבה (שה"ש ב' ד') אמר לו האיך עבידת אמר לו רבו המטמאין טמא רבו המטהרין טהור אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן תלמיד וותיק היה לו לר' עקיבא והיה יודע לדרוש את התורה בארבעים ותשע פנים טהור שלא מאותו הטעם אמרין ההוא תלמידא קטא מן טורא דסיני: [דבר אחר פנים בפנים וגו'] אמר רבי חנינא בר פפא פנים בפנים (אימתי) [פנים תרי בפנים תרי הא ארבעה אפין פנים אימות] למקרא פנים בינונית למשנה [פנים] מסבירות לתלמוד פנים משחקות לאגדה: [דבר אחר פנים בפנים וגו'] רבי מנחמן בשם רבי יעקב בן תרדאי כמים הפנים לפנים [כן לב האדם לאדם] (משלי כ"ז י"ט) יש לך (אדם) שהרב רוצה ללמד ותלמיד אינו רוצה ללמוד תלמיד רוצה ללמוד והרב אינו רוצה ללמד ברם הכא הרב רוצה ללמד ותלמיד רוצה ללמוד. [ד"א פנים בפנים וגו'] אמר רבי יהושע בן לוי פנים כנגד הפנים חדא מתרתי או הגבוה הנמיך עצמו או הנמוך הגביה עצמו אלא אמר רבי יהושע בן לוי מן [מה] דכתב וירד ה' על הר סיני (שמות י"ט כ') אנו יודעים שהגבוה השפיל את עצמו וכן אתה מוצא בשעה שהקב"ה נותן לצדיק אינו נוטלה הימינו עד שתרד עמו לקבר דאמר רבי שמעון בן יוחי שאם ינקב נקב מקבורתו של משה אין כל העולם כולו יכול לעמוד באורה ואם כך נקב קבורה מה ואם כך קבורה משה מה: [ד"א פנים בפנים וגו'] א"ר ברכייה אמר משה לישראל בניי כשהייתם בארץ מצרים הייתי אומר לכם ה' אלקי אבותיכם שלחני אליכם (שם ג' י"ג) והייתם אומרים לי מה שמו (שם) ולפי השעה הייתי אומר לכם אהיה אשר אהיה (שם שם י"ד) ברם הכא הא זבינא והא מזבנה הא (פיגמטא הא פרגמטטא) [פרקמטיא הא פרגמטוטא] אפין באפין (אפין) [אתון] שמעון מיניה אנכי ה' אלקיך: [דבר אחר אנכי ה' אלקיך וגו'] רכב אלקים ריבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש (תהלים ס"ח י"ח) אמר רבי אבודימי דמן חיפא שניתי במשנתי עשרים ושנים אלף של מלאכי השרת ירדו עם הקדוש ברוך הוא על הר סיני וביד כל אחד ואחד עטרה לעטר בה כל אחד ואחד משבטו של לוי אמר רבי לוי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכל השבטים אינם עומדים בשבועתם בתומיהם ושבטו של לוי עומד (בתומיא) [בתומו] לפיכך ירדו עם הקב"ה על הר סיני וביד כל אחד [ואחד עטרה לעטר בה כל אחד ואחד] מבני שבטו של לוי אמר ליה ר' ינאי בריה דרבי שמעון בן ינאי אם כן מיעטתה אלא בשעה שירד הקדוש ברוך הוא על הר סיני ירדו עמו עשרים ושנים אלף מרכבות וכל מרכבה כמרכבה שראה יחזקאל. [דבר אחר רכב אלקים רבותים וגו'] אמר ר' יוחנן יום (שעלה) [שנגלה] הקדוש ברוך הוא על הר סיני ליתן תורה לישראל ירדו עמו ששים ריבוא של מלאכים וביד כל אחד ואחד עטרה לעטר בה כל אחד ואחד מישראל ר' אבא בר כהנא בשם ר' יוחנן אמר מאה ועשרים ריבוא אחד מלבישו עטרה ואחד מוסרו זונא ר' הונא רבה דציפרין אומר (זונם) [זונאות] שנאמר מוסר מלכים פתח ויאסור אזור במתניהם (איוב י"ב י"ח). [דבר אחר רכב אלקים וגו'] רבי אומר משם אבא בן יוסף כתב אחד אומר היש מספר לגדודיו (שם כ"ה ג') וכתב אחד אומר רכב אלקים ריבותים אלפי שנאן אלא הרי זה מספר לגדוד אבל לגדודים אין מספר ורבנין אמרין אחרת כתב אחד אומר היש מספר לגדודיו וכתב אחד אומר אלף אלפין ישמשוניה ורבוא ריבבון קדמוהי יקמון (דניאל ז' י') אלא עד שלא חרב בית המקדש היה שבחו של הקב"ה משלם משחרב בית המקדש כביכול מיעט הקב"ה בפמליא שלו מנלן אמר ביתי חרב וקילוסי עולה משלם. [ד"א רכב אלקים וגו'] אמר ר' תנחום בן חנילאי (כי לי אדם רכב רבותיים אלפי מי לירדם שלשון לעז) [כיליארים רכב רבותיים אלפי מילירדים שנאן שאינן] עד מקום שאין סופיסטוס יכול לחשוב רבי עזריה ורבי יהודה בי רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ריבותיים שאין להם מניין אלפי שאין להם מספר ורבנין אמרין ירדו שנונים על העולם להחריבו א"ר עזריא הן דמלכא שלמה במסורת שעלה בידם מן הגולה מצאו כתב תרתין רבון דאלפי שנאן דמלאכין ירדו עם הקדוש ברוך הוא על הר סיני ליתן תורה לישראל אמר רבי אלעזר שנאן הנאין והמשובחים היו אמר רבי יוסי בי רבי חלפתא אילו שרי אומות העולם היו ולמה ירדו ר' חייא בר רבא לכבודה של תורה ור' חייא בר יוסי אמר לכבודם של ישראל אמר רבי אלעזר כל מקום שאתה מוצא אוכלוסים אתה מוצא דחוק ברם הכא שנאן מרווחים: ר' אלעזר בן עזריה ור' אליעזר המודעי הוי יתבי עסקין בהדין פסוק רכב אלקים ריבותים אלפי מתיב רבי אלעזר בן עזריה לרבי אליעזר המודעי מחזיק היה הר סיני אמר ליה חבירא הא כתיב בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקבצו אליה כל הגוים (ירמיה ג' י"ז) אפשר לומר מחזקת היא ירושלים אלא הקדוש ברוך הוא אומר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך כדרך שאמר לסיני הארך אפתי קבלי מלאכי. [דבר אחר רכב אלקים וגו'] רבי ברכיה אמר בשם רבי אבא בר כהנא כתב כה אמר ה' אלקי צבאות (ה') [אדני] (עמוס ה' ט"ז) שמו של הקב"ה (הן) [הוא] צבאות אמר רבי יהודה בר סימן לא סוף דבר כל שמו אלא אפילו אות אחת משמו עושה צבא ככל שמו רבותינו אומרים אמר הקדוש ברוך הוא [אני ה'] הוא שמי (ישעיה מ"ב ז') מה אני בורא עולמות ומחריב עולמות אף שמי בורא ומחריב עולמות אמר ר' יודן למלך שנשבה בנו ולבשה נקמת המלך והלך לפדותו באו שכינים לקרוביו לסייעו אילו בחרבות ואילו ברמחים אמר להם עברו מן הכין ואיני צריך לכם כך כשנגלה הקב"ה לעשות מלחמותן של בניו ולהיפרע מן האומות (המצריים) באו מלאכי השרת (ולסיועו באו) [לסייעו אלו] באבני ברד ואילו בגחלי אש אמר להם עברו מן הכין איני צריך לכם מנוגה [נגדו] עביו נשאו אין כתיב כאן אלא עביו עברו ברד וגחלי אש (תהלים י"ח י"ג) אמר רבי יוסן (נסיין) [נשיין] בנוהג שבעולם מלך בשר ודם כשהוא יוצא (לפיוס) [למיאומס יוצא] בעשרה בני אדם כשיוצא למלחמה יוצא בגייסות ובלגיונות אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא כשנגלה על ים סוף לעשות מלחמתם של בניו לא נראה להם אלא יחידי ה' איש מלחמה (שמות ט"ו ג') וכשירד הקב"ה על הר סיני ליתן תורה לישראל ירדו עמו מיכאל ודגלו גבריאל ודגלו ובא ה' אלקים וכל קדושיו עמו (זכריה י"ד ה'): ה' בם רבי פנחס בשם רבי יהושע בן לוי אדנותו עליהם מיכאל מרתת גבריאל מרתת ר' פנחס בשם ר' לוי מיכאל וגבריאל ששמו מעורב בהם אמר ר' לוי טבלרין שלו חקוקה על לבם: בהדין סיני בקדש אין אנו יודעין אם סיני טפילה לקודש ואם הקודש טפילה לסיני אלא מן הדא מה דכתב ה' [בם] סיני בקדש אנו יודעים שסיני טפילה לקודש רבי הונא בשם רבי אמי אמר מפני מה מכנים שמו של הקב"ה וקוראים אותו מקום מפני שהוא מקומו של עולמו ואין אנו יודעים אם הוא מקומו של עולם ואם עולמו הוא מקומו אלא מן מה דכתב ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור (שמות ל"ג כ"א) אנו יודעים שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו אמר רבי יצחק כתב מעונה אלקי קדם (דברים ל"ג כ"ז) אין אנו יודעים אם הוא מעונה של עולם [ואם עולמו מעונו אלא מן מה דכתיב ה' מעון אתה (תהלים צ' א') אנו יודעים שהוא מעונה של עולם] ואין עולמו מעונו אמר רבי יודן לגיבור שהיה רוכב על הסוס (כליו) [וכליו] משופעים מכאן ומכאן הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס וכן הוא אומר כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה (חבקוק ג' ח') רבי פנחס בשם רבי יהושע בן לוי אמר למלך שהניח אשתו עוברה והלך לו למדינת הים ושהה שנים (הרבות) [הרבה] ילדה בן וגידלה אותו כשבא המלך ממדינת הים הוציאה את בנו לאנפטי של מלך אביו והיה רואה דוכוס ומביט בו אפרוכוס ומביט בו ואומר זה (הדא) [הוא] זה הוא נתבונן המלך אמר לו בני מה לך מביט באלו אין הנייה מהם אלא אתה בני ואני אביך כך כשירד הקדוש ברוך הוא על הר סיני ירדו עמו מיכאל ודגלו גבריאל ודגלו והיו ישראל מסתכלים בכל אחד ואחד מהם ואומרים זה הוא זה הוא אמר הקב"ה לישראל בני מה לכם מביטים באילו אין לכם הנייה מהם אלא אתם בניי ואני אביכם [אתם בניי] שנאמר בנים אתם לה' אלקיכם (דברים י"ד א') ואני אביכם שנאמר והייתי לישראל [לאב] (ירמיה ל"א ט') אתם עמי ואני אלקיכם: אנכי ה' אלקיך אנכי (רב) [רבי יוחנן אמר] אנא נפשי כתבית יהבית ר' יודן בי רבי סמון אומר אנכי אנא נתתי כתבתי עשרת הדברות אמר רבי ברכיה אנא נהוריך כלילך יונתי תקבלון עשרת דברייא: אנכי אלף זה הקדוש ברוך הוא שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד (דברים ו' ד') נון חמשים כף עשרים הם שבעים איותנטיות שברא הקב"ה בעולמו יוד עשרה אילו עשרה [דורות] ומכולם לא בחר אלא בישראל: אנכי א' זה אברהם אבינו אחד היה אברהם (יחזקאל ל"ג כ"ד) נ' חמשים שבן חמשים הכיר אברהם את בוראו רבי חנינא ורבי יוחנן תרווייהו אמרין בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו ריש לקיש אמר בן שלש שנים עקב [אשר שמע אברהם כקולי וגו'] (בראשית כ"ו ה') מנין אותיותיו של עקב כ' עשרים שחינך את המילה לעשרים דור י' עשרה אילו עשר נסיונות שנתנסה אבינו אברהם ועמד בכולם: אנכי א' זה ישראל אחת היא יונתי תמתי (שה"ש ו' ט') ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (שמואל ב' ז' כ"ג) נ' חמשים אלו חמשים יום שבין פסח לעצרת כ' (אילו) עשרים אילו [עשר] מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים י' עשרה אילו עשרת הדברות: [אנכי] אמר רבי שמעון בן יוחי (אינך) [אנך] אין אתה עומד (במימיו) [בטימיו] רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אמר אין (זה) לשון [הזה] אנכי אלא לשון אהבה לשון חיבה למלך ששלח את בנו למדינת הים ולמד לשון בני הים וכשבא ממדינת הים התחיל מדבר עמו בלשונו כך לפי שהיו ישראל בארץ מצרים ולמדו לשונם כיון שבאו לפני הר סיני התחיל הקב"ה מסיח עמהם בלשון אנכי אנוך רבי נחמיה אומר אין לשון הזה אנכי אלא לשון אימה ולשון יראה לאוהבו של מלך שהיה יודע מסטירים שלו פעם אחת נטה למות אמר לו (בני) [לבנו] בא ואני אגלה לך מסטירים של (עיניו) [מלך] תלה עיניו והביט במלך אמר לו בני הזהר בכבודו של מלך כך ויקרא יעקב אל בניו [ויאמר] האספו ואגידה לכם וגו' (בראשית מ"ט א') תלה עיניו והביט בהקדוש ברוך הוא אמר להם בניי הזהרו בכבודו של הקב"ה מה ענו אותו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד (דברים ו' ד') אמר להם בניי סימן זה אני נותן לכם בלשון אנכי הסיח עם זקני אנכי מגן לך (בראשית ט"ו א') ובלשון אנכי הסיח עם אבי [אנכי אלקי אברהם אביך (שם כ"ו כ"ד) ובלשון אנכי הסיח עמי] אנכי האל בית אל וגו' (שם ל"א י"ג) אנכי ארד עמך מצרימה וגו' (שם מ"ו ד') ואף אתם אם בא ואמר (להם) [לכם] בלשון הזה אנכי דעו שהוא שלכם ואם לאו כביכול אינו שלכם כיון שבאו לפני הר סיני ופתח להם אנכי ידעו שהוא שלהם: [אנכי ה' אלקיך וגו'] רבי יהושע בן לוי בשם רבי שמעון בן יוחי פתח של [זכות] פתח להם הקדוש ברוך הוא לישראל כיון שעמדו ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז') וכיון שאמרו אלה אלקיך ישראל (שם ל"ב ד') ביקש להשמידם שנאמר ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית (תהלים ק"ו כ"ג) אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לא לי לבדי אמרת אנכי ה' אלקיך שמא לכל ישראל אמרת אנכי ה' אלקיכם רבי יהושע דסכנים בשם רבי יהושע בן לוי אמר לו הקב"ה משה יפה לימדת סיניגורייא על בני לשעבר הייתי אומר לכם בלשון יחידי אנכי ה' אלקיך מכאן ואילך אני עתיד לומר לכם בלשון רבים אני ה' אלקיכם (ויקרא י"ט ד') בלשון רבים להזהיר את כולכם: תני רבי שמעון בן יוחי אין אנכי אלא לשון ניחומים היך כד"א אנכי ה' (אלקיכם) [אלקיך] אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נ"א י"ב) אמר רבי מנחם בשם רבי אבין אין אנכי אלא לשון תנחומים [כתיב] תנחומיך ישעשעו נפשי (תהלים צ"ד י"ט) רבי אבי בשם רבי יוחנן למלך שנשא מטרונת וכתב לה כתובה מרובה כך וכך תסבריות אני נותן לך כך וכך ספינות בים אני נותן לך כך וכך עיירות ביבשה אני נותן לך הניחה והלך לו למדינת הים והיו חברותיה מונות לה ואומרות לה (היבי) [סיבי] ליך בעל עד דאת עלייה עד דחייליך עליך והיתה נכנסת לתוך חופתה ופותחת כתובה וקורא בה ומוציאה אותה כתובה מרובה ומתנחמת לימים בא המלך ממדינת הים אמר לה בתי היאך המתנת לי כל השנים הללו אמרה לפניו אדוני המלך אילולי כתובתי מרובה שכתבת לי כבר היו חברותי מאבדות אותי ממך כך האומות העולם מונין לישראל ואומרים להם עד מתי אתם מתים על אלקיכם ונהרגים עליו ונותנים נפשיכם עליו כמה פורעניות הוא מביא עליכם [כמה] בוזזים מכם כמה מלכיות הוא מביא עליכם שובו לכם אצלינו ואנו עושים אתכם דוכסים ואיפרכים ואסטרטלים וישראל נכנסים לתוך בתי כנסיות ולתוך בתי מדרשות ופותחים ספר תורה וקורין בו ופניתי אליכם והפריתי [אתכם] והרביתי אתכם [וגו'] (ויקרא כ"ו ט') ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם (שם שם י"א) ומתנחמים למחר כשיבא הקץ הקב"ה אומר לישראל בניי תמיה אני האיך המתנתם לי כל השנים הללו וישראל אומרים לפניו אילולי תורתיך שכתבת לנו כבר היו אומות העולם מאבדים אותנו ממך הדא היא דכתב זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל לו (איכה ג' כ"א) וכן דוד אמר לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי (תהלים קי"ט צ"ב) רבי אבין בשם ריש לקיש למלך שכעס על מטרונת וטרדה מתוך פלטין שלו לימים בקש להחזירה אמרה יכפול לי כתובתי ואני חוזרת אצלו כך אמר הקדוש ברוך הוא בניי בסיני אמרת לכם אנכי פעם אחת אבל בירושלים עתיד אני לומר לכם שני פעמים אנכי אנכי הוא מנחמכם רבי מנחמן בשם רבי אבון אומר הנהימה שניהמתם לפני בהר סיני ואמרתם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז') אנכי אנכי הוא מנחמכם: מפני מה נאמרו עשרת הדברות בלשון יחידי מפני שהיחידים בטלו אותם אנכי ביטל מיכה לא יהיה לך ביטל (מקלל זכור) ירבעם לא תשא ביטל [מקלל זכור ביטל] מקושש כבד ביטל אבשלום לא תרצח ביטל יואב לא תנאף ביטל זמרי לא תגנוב ביטל עכן לא תענה ביטל ציבא לא תחמוד ביטל אחאב הרצחת וגם ירשת (מלכים א' כ"א י"ט): [כתיב] פיתיתני ה' ואפת [חזקתני ותוכל וגו'] (ירמיה כ' ז') אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם פיתיתני עד שנתתה לי את התורה ונתתה על צוארי עול מצות ונענשתי בהם אילו לא קבלתי את התורה הייתי כאחת האומות לא שכר ולא עונש אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם שדילתני בסיני ואמרת לי אנכי ה' אלקיך והייתי סבורה שהוא רפה חזקתני ותוכל כי אנכי ה' אלקיך אל קנא (שמות כ' ה') שדילתני בסיני ואמרת לי לא יהיה לך אלקים אחרים והייתי סבורה שהוא רפה חזקתני ותוכל זובח לאלקים יחרם (שם כ"ב י"ט) שדילתני בסיני ואמרת לי לא תשא והייתי סבורה שהוא רפה וחזקתני כי לא ינקה ה' (שם כ' ז') שדילתני בסיני ואמרת לי זכור את יום השבת הייתי סבורה שהוא רפה חזקתני ותוכל מחלליה מות יומת (שם לא יד) שדילתני בסיני ואמרת לי כבד את אביך חזקתני ותוכל מקלל אביו ואמו מות יומת (שם כ"א י"ז) שדילתני בסיני לא תרצח חזקתני ותוכל שופך דם האדם [באדם דמו ישפך (בראשית ט' ו') שדלתני בסיני לא תנאף חזקתני ותוכל מות יומת הנאף והנאפת (ויקרא כ' י') שדלתני בסיני לא תגנב חזקתני ותוכל וגונב איש וגו' מות יומת] (שמות כ"א ט"ז) שדלתני בסיני לא תענה חזקתני ותוכל ועשיתם לו כאשר זמם (דברים י"ט י"ט) שדילתני בסיני לא (תחטיא) [תחמוד] והייתי סבורה שהוא רפה חזקתני ותוכל [אל תחמוד יפיה וגו'] כן הבא על אשת רעהו לא ינקה וגו' (משלי ו' כ"ד עד כ"ט): רבי יקום ורבי יהודא רבי יקום אומר העובר לא תחמוד כאילו עובר על עשרת הדברות לא תחמוד אנכי רבי אבין הוה קרי עוד העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלקיה שכחה (שם ב' י"ז) לא תחמוד ולא יהיה לך תני חזקיה והיה מקול זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ (ירמיה ג' ט') לא תחמוד ולא תשא עליה הכתוב אומר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה (במדבר ה' כ"א) לא תחמוד זכור אמר רבי תנחומא הרי שזינתה בתו של כהן גדול וילדה בן וגידלה אותו עמד והקריב על גבי המזבח נמצא מחלל את השבת שאין [זה] מקריב לא תחמוד כבד (גיים) גיים מן הגודר ולוקים מן סוסיתה והיו מתגנבים אילו בנשותיהם של אילו (ואילו בנשותיהם) ואילו בנשותיהם של אילו לימים נפלה קטטה ביניהם זה הרג את אביו וסבור שאינו אביו ולא תחמוד לא תרצח סוף שאשתו עושה לו כשפים ורוצחתו לא תחמוד לא תנאף תני חזקיה והיה מקל זנותה [וגו'] (ירמיה ג' ט') לא תחמוד לא תגנב עליו הכתב אומר מים גנובים ימתקו (משלי ט' י"ז) לא תחמוד לא תענה הרי שיודע עדות לאביו סבור שאינו אביו והרי הוא אביו נמצא מעיד על אביו עדות שיקרא לא תחמוד כמשמעו ר' יהודה אומר העובר לא תחמוד עובר על שבעה לאווין שיש כאן לא יהיה לך לא תשא לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה ולא תחמד: נאמרו חמשה [הדברות האחרונים כנגד חמשה] הדברות הראשונים לא תרצח כנגד אנכי אמר הקב"ה אם רצחת מעלה אני עליך כאילו [אתה] ממעט הדמות. לא תנאף לא יהיה לך אמר הקדוש ברוך הוא אם נאפת מעלה אני עליך כאילו אתה עובד עבודה זרה: לא תגנוב לא תשא תני רבי חייא לא תגנובו לא תכחשו איש בעמיתו [ולא תשבעו בשמי לשקר] (ויקרא י"ט י"א וי"ב) שאם גנבת סופך לכחש סופך לשקר סופך לשבע בשמי לשקר: לא תענה זכור אמור הקב"ה שאם העדת עדות שקר על חבריך מעלה אני עליך כאילו העדת עלי (על) שלא בראתי עולמי בששה ולא נחתי בשביעי: לא תחמוד כבד גיים מן הגדר אלקים מן סוסיתה היו (מגנבים נשיתיהם) [מתגנבים אלו בנשותיהם] של אילו ואלו בנשותיהם של אלו לימים נפלה קטטה ביניהם זה הרג את אביו וסבור שאינו אביו: נאמרו עשרת הדברות כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם אנכי כנגד ויאמר אלקים יהי אור (בראשית א' ג') וכתב והיה ה' לך לאור עולם (ישעיה ס' י"ט) לא יהיה לך כנגד ויאמר אלקים יהי רקיע [בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים] (בראשית א' ו') אמר הקדוש ברוך הוא היה מבדיל ביני ובין עבודה זרה שנקראה [מים] מכונסים כדכתיב אותו עזבו מקור וגו' (ירמיה ב' י"ג) לא תשא כנגד ויאמר אלקים יקוו המים (בראשית א' י') אמר הקב"ה המים חלקו לי כבוד ופינו את עצמן ואין אתם חולקים לי כבוד מלישבע בשמי לשקר זכור כנגד ויאמר אלקים תדשא הארץ (שם שם י"ב) אמר הקדוש ברוך הוא מה דתיכול בשבת מוקיר שלא נברא העולם אלא שלא יהיו חוטאים ויהו חיים לעולם ואוכלים גידולי הארץ כבד כנגד ויאמר אלקים יהי מאורות ברקיע השמים (שם שם ט"ו) אמר הקב"ה הא ברייתי לך תרין נהורים אביך ואמך הוי זהיר ביקרהון לא תרצח כנגד ויאמר אלקים ישרצו המים (שם שם כ') אמר הקדוש ברוך הוא אל תהיו כדגים הללו שהגדולים בולעים את הקטנים שנאמר ותעשה אדם כדגי הים וגו' (חבקוק א' י"ד) לא תנאף כנגד ויאמר אלקים תוצא הארץ [נפש חיה למינה וגו'] (בראשית א' כ"ד) אמר הקדוש ברוך הוא הא ברייתי לך זוגך כל חד וחד דבק בזוגיה (במינים) [במיניה] לא תגנוב כנגד ויאמר אלקים הנה נתתי לכם כל עשב זורע זרע וגו' (שם שם כ"ט) אמר [הקב"ה] אחד מכם אל יפשוט ידו בגניבה ובממון חבירו אלא מן ההפקר כעשבים הללו תני רבי חייא הנשמר בגינה אסור משום גזל ושאינו נשמר בגינה מותר משום גזל לא תענה כנגד ויאמר אלקים נעשה אדם וגו' (שם שם כ"ו) אמר הקדוש ברוך הוא הא ברייתי לך חבריתך בדמותי (ואת חבית) [ואתחברת] ודמית (לבילמי) [לצלמי] לא תסהיד על חברך סהדו דשקר לא תחמוד כנגד ויאמר אלקים לא טוב היות אדם לבדו (שם ב' י"ח) אמר הקב"ה הא ברייתי לך זוגך כל חד וחד מינכון ידבק בזוגיה לא (תחמד) [יחמד גבר] מנכון אתתא דחבריה: נאמרו עשרת הדברות כנגד עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים אנכי כנגד מכת דם ויהפך לדם יאוריהם (תהלים ע"ח מ"ה) אל תאמר כפרעה לי יארי ואני עשיתני (יחזקאל כ"ט ג') אל תאמר שאני בראתי עצמי לא יהיה לך כנגד [מכת] צפרדעים (עלו) [שעלו] בתנורים (חומם) [בחומם] אמר הקב"ה הצפרדעים חלקו לי כבוד ואין אתם חולקים לי כבוד לא תשא כנגד מכת כינים שהשביעם הקדוש ברוך הוא ועלו זכור כנגד מכת ערוב אמר הקב"ה לא תערוב ולידן חולא ושבתא כחד כבד כנגד מכת דבר דכתב למען יאריכון ימיך (שמות כ' י"ב) לא תרצח כנגד מכת שחין אמר הקדוש ברוך הוא אל תהי רוצח ודמו של אותו האיש בגופו לא תנאף כנגד מכת ברד ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד (שם ט' כ"ד) וכתב היחתה איש אש בחיקו וגו' כן הבא על אשת איש וגו' (משלי ו' כ"ז עד כ"ט) לא תגנוב כנגד מכת ארבה כתב בעד החלונות יבואו כגנב (יואל ב' ט') לא תענה כנגד מכת חושך אמר הקדוש ברוך הוא אם אין עדותך מאירה לך כאורה הזאת אל תעידנה לא תחמד כנגד מכת בכורות שהיו המצרים שטופים בזימה ונמצאו כולם בכורים: [אנכי ה' וגו'] רבי יונה בשם ר' לוי בבי"ת נברא העולם מה בי"ת זה סתום מכל צד ופתוח מצד אחד כך אין לך רשות לדרוש מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור בר קפרא שמע לה מן הדא כי שאל נא לימים הראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלקים את האדם על הארץ (דברים ד' ל"ב) יכול מששי ולהלן ת"ל ראשונים ולאחר שריבה הכתב (מיעוט) [מיעט] אנו למדין אותה מששי מה הששי מיוחד שהוא מששת ימי בראשית אף לא תהיה מביא לו אלא כיוצא בששי הוי אין לך לדרוש מששה ולהלן יכול לידע מה למעלה מן השמים ולמטה מן התהום תלמוד לומר ולמקצה השמים ועד קצה השמים (שם) אין לך לדרוש אלא עולם שאתה עומד בו דרש רבי יודן בן פזי במעשה בראשית כהדא דבר קפרא: [דבר אחר] מה בי"ת יש בו נקודה אחת מלמעלה ונקודה אחת מלאחוריו אומרים לבי"ת מי בראך והוא מראה להן בנקודה של מעלן זה של מעלן בראני ומה שמו והוא מראה להן בנקודה של אחריו ה' שמו. דבר אחר למה בבי"ת שהוא לשון ברכה ולא באל"ף שהוא לשון ארירה אמר הקב"ה שלא יהא פתחון פה לאותו העולם לומר היאך העולם יכול לעמוד ונברא בלשון ארירה אלא אני בורא אותו בבי"ת בלשון ברכה והלואי יעמוד. רבי אבהו בשם רבי יוחנן בשני אותיות נבראו שני עולמים העולם הזה והעולם הבא ביו"ד וה"י מאי טעמא כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כ"ו ד') ועדיין אין אנו יודעים איזה מהם נברא ביו"ד ואיזה מהם נברא בה"י אלא מן מה דכתב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם (בראשית ב' ד') בה' בראם הוי העולם הזה נברא בה"א והעולם הבא נברא ביו"ד מה יו"ד נקודה אחת מלמטן רמז שכל המתים יורדים לגיהנם ונקודה אחת מלמעלן רמז שהם עתידים לעלות ה' ממית ומחייה מוריד שאול ויעל (שמואל א' ב' ו') מה ה"א פתוח מכל צד רמז לבעלי תשובה שיש להם פתח פתוח יו"ד כפוף רמז שכל באי עולם עתידים (להיכנף) [להיכפף] דכתיב ונהפכו כל פנים לירקון (ירמיה ל' ו') כיון שראה דוד התחיל מקלס את הקב"ה בשני אותיות הללו ביו"ד ובה"א [דכתיב] הללויה הללו אל בקדשו (כתב) עד כל הנשמה תהלל יה הללויה (תהלים ק"נ א' וכו'): ר' אליעזר בר אבינא בשם רבי אחא כל אותם עשרים (ושתים) [וששה] דורות היה א"לף קורא תגר לפני הקדוש ברוך הוא ואומר לפניו רבון כל העולמים אני ראשון של כל אותיות (לא) [ולא] בראת את עולמך בי אלא בבי"ת אמר לו הקב"ה צא כל העולם כולו שלך שכל העולם [ומלואו] לא נבראו אלא בשביל תורה שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקת שמים וארץ לא שמתי (ירמיה ל"ג כ"ה) למחר אני עתיד ליתן תורה לבני ואיני פותח (לכם) [להם] אלא בך אנכי ה' אלקיך: [דבר אחר] למה בא' בר חוסא אמר מפני שהוא (סמוך) [סוכם] לאלף דבר צוה לאלף דור (תהלים ק"ה ח'). אמר רבי שמלאי בכבוד גדול היה העולם עד שלא ניתנה התורה משניתנה התורה כביכול נעשה העולם זוללה הא כיצד את נוטל קנה מאזנים ותן שש אונקיאות מכאן וארבעים מכאן מי מכריע לא ארבעים מכריעים ששה כל העולם כולו לא נברא אלא לששה ימים שנאמר כי ששת ימים עשה ה' את השמים (שמות כ' י"א) והתורה ניתנה לארבעים יום והרי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה (שם ל"ד כ"ח) ואשב בהר ארבעים [יום וארבעים] לילה (דברים ט' ט') לא כ"ש שיהיו הארבעים מכריעים את הששה: ר' אליעזר בשם ר' ברכיה אמר נעשה מים אם ינתשו מים [זרים] קרים נוזלים (ירמיה י"ח י"ד) רבי הונא בשם רבי אחא אומר נמוגים ארץ וכל יושביה [אנכי תכנתי עמודיה סלה] (תהלים ע"ה ד') כבר היה העולם מתמוגג והולך אלולי שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז') כבר היה העולם חוזר לתוהו ומי (ביסם) [ביסס] את העולם אנכי תכנתי עמודיה סלה בזכות אנכי ה' אלקיך: אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים חנניא בן אחי ר' יהושע אומר הוצאתיך כתב כביכול אני ואתם יצאנו ממצרים: מבית עבדים ר' תנחום בר חנילאי בשם ר' ברכיה לא נתקלל לעבד אלא כנען [ויאמר ארור כנען] עבד עבדים יהיה לאחיו (בראשית ט' כ"ה) ומנין שכל משפחותיו של חם קרוין עבדים שנאמר מארץ מצרים מבית עבדים. שאלו תלמידיו את רבי יוחנן בן זכאי ומה ראה העבד לירצע באזנו מכל איבריו אמר להם אוזן ששמעה על הר סיני אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים וקיבלה עליה עול מלכות בשר ודם אוזן ששמעה לפני הר סיני לא יהיה לך אלקים אחרים על פני והלך זה וקנה אדון אחר לפיכך תבא האוזן ותירצע שלא שמרה מה ששמעה שעבר היו ישראל עבדים לעבדים מכאן ואילך הם עבדיו של הקדוש ברוך הוא כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים וגו' (ויקרא כ"ה נ"ה):
  2. Pesikta Rabbati 23:1 בשם רבי אלעזר בן עזריה
    פרשה תליתאה. זכור את יום השבת לקדשו. גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם (תהלים קל"ט ט"ז) ר"ש בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון גולם בראו והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו והיה הקדוש ברוך הוא מעביר לפניו דור ודור וצדיקיו [דור ודור ורשעיו] דור ודו …
    פרשה תליתאה. זכור את יום השבת לקדשו. גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם (תהלים קל"ט ט"ז) ר"ש בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון גולם בראו והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו והיה הקדוש ברוך הוא מעביר לפניו דור ודור וצדיקיו [דור ודור ורשעיו] דור ודור ודורשיו (דור ודור ורשעיו) דור ודור ומנהיגיו ואמר לו גולם מה ראו עיניך [מה] תלמוד לומר ועל ספרך כולם יכתבו איזה זה ספרו של אדם הראשון זה ספר תולדות האדם (בראשית ה' א'): [ימים] יוצרו ולא אחד בהם ר"א ור' יהושע ר"א אומר יום ביומו יום של סיסרא יום של סנחריב יומו של גוג ר"י אומר שלש מאות וששים וחמש ימים הם ימות החמה ליחידו של עולם אחד מהם ואיזו זה ר' לוי ור' יצחק רבי לוי אמר זה יום הכפורים הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות נפשו וגו' (ישעיה נ"ח ה') רבי יצחק אמר זה יום השבת: זכור את יום השבת ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא (ירמיה י' ח') אומות העולם מונין חד בשבתא תרי תלתא ארבעתא חמישתא ערובתא לא מונין שבתא אבל ישראל מונין את השבת כמה שנצטוו (כשם שנצטוו): זכור את יום השבת לקדשו הכא כתב זכור ולהלן שמור רבי יודן רבי אייבו בשם ר' שמעון בן לקיש למלך ששלח את בנו אצל החנוני ומסר לו איסר ונתן לו צלוחית שיבר את הצלוחית ואיבד את האיסר תלש באזנו ותלש בשערו ונתן לו פעם שנייה ואמר לו הזהר שלא תאבד את אילו כשם שאיבדת את הראשונות כך על ידי שאבדו ישראל זכור במדבר (לא) נתן להם שמור לכך נאמר זכור ושמור אמר ר' יודן זכור נתן לאומות העולם שמור נתן לישראל אמר [רבי] אייבו זכור נתן ליורדי הים שאינם יודעים אם באיסור הם מטלטלים ואם בהיתר הם מטלטלים שמור נתן ליושבי היבשה אמר רבי שמלאי זוכריהו עד שלא יבא שומריהו משיבא הא כיצד אם נזדמן (לו) [לך] חפץ טוב התקינו לשבת כלי חדש התקינו לשבת שמאי הזקן היה לוקח עצים מאחד בשבת לשבת (בי) הלל הזקן הייתה בו מידה אחרת יתירה והיה אומר כל מעשיך יהיו לשם שמים אמר רבי אבהו אם נזדמן לך חפץ טוב אפילו מאחד בשבת (התבינהו) [התקינהו] לשבת אמר רבי תנחומא אכלין הוינן (חזנהי) [אהיני] בארבעתה ועל לקומן כותבן (ואמרו) [ואמרין] יתפרשון לשבתא: לקדשו במה אתה מקדשו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה אמר רבי חנן מכאן צריך אדם שיהא [לו] שתי עטופים אחת לחול ואחת לשבת (כך) [כד] דרשא בטבריא אמרו כעטיפתינו בחול כך עטיפתינו בשבת [אמר] להם צריכים אתם לשנות מן הדא ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך (רות ג' ג') ומה ערטלייא הות אלא אמרה לה לבוש מאנך דשבתא: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתיך רבי יודן רבי אייבו בשם רבי שמעון בן לקיש בנוהג שבעולם מלך בשר ודם כשהן (כילופים) [פלמיטוס] אומר לעבדיו עשו עמכם יום אחד ועמי ששה (יום) [ימים] אבל הקב"ה אינו כן אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בניי עשו עמכם ששה ימים ועשו עמי יום אחד: [ויום השביעי שבת לה' אלקיך] אמר רבי יודן זו שעה שמוסיפין מחול על הקודש שבו נגמרה מלאכתו של עולם: אמר ר' חנינא פעם אחת משכני רבי ישמעאל אצל פונדקי אחד ואמר לי כאן התפלל אבא של לילי שבת בערב שבת אמר רבי אחא רבי יוחנן פליג ולא הוה צריך למתפלגה שכן מוסיפין מחול על הקודש (ועד דסלקיה) [ועוד דסלקין] מערב שבת לציפורי ואמרו כבר התפלל רבי חנינא בן דוסא בעירו (והיו) [והידא] אמרה הדא דרבי מפקד לאמוריה לאבדן מכריז קמי ציבורא כל דמצלי יצלי דרמשא עד דיומא קיים דבי רבי ינאי אמרים עלה על מיטתו אין מטריחים עליו עד שירד אמר רבי זעירא אנא כד לית אנא מצלי רומשא אני מתחביל אמרין ליה לית לך אלא מן הדא דרבי הוה מפקד (כתב): שבת לה' אלקיך רבי תנחומא ואמרי לה רבי אליעזר בשם רבי מאיר שבות כאלקיך מה אלקיך שבת ממאמר אף אתה שבות מן המאמר אמר רבי חייא בר אבא אימיה דרבי שמעון בן יוחי כד הוה משתעיא מותר מילייא בשבתא הוה אמר אמא שבתא ושתקה אמר רבי חנינה מדוחק התירו שאילת שלום בשבת אמר רבי אייבו שבות מן המחשבה אמר רבי ברכיא מעשה בחסיד אחד שיצא לטייל בתוך כרמו בשבת לידע מה צריך וראה שם פירצה אחת וחשב עליה לגודרה במוצאי שבת אמר הואיל וחשבתי עליה בשבת איני גודרה עולמית מה פרע לו הקב"ה אילן אחד של נצפה שגדל בתוכה וגדרה והיה מתפרנס ממנו כל ימיו: לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך [וגו'] וגרך אשר בשעריך פילוסופוס שאל את רבי אם חביבה המילה למה לא ניתנה לאדם הראשון אמר ליה אם כן מפני מה אותו האיש מגלח את פאת הראש ומניח פאת הזקן אמר ליה מפני שגדל עמו בשטות אמר ליה אם כן יסמא אותו האיש את עיניו ויקטע ידיו וישבר את רגליו שגדלו עמו בשטות אמר ליה ולאילן מיליא אתינן אמר ליה להוציאך חלק אי אפשר אלא כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריך תיקון החרדל צריך למתק התורמוס צריך למתק החיטין צריכין ליטחן אפילו אדם צריך תיקון עקיעלס הגר שאל את ר' אליעזר אמר לו הואיל וחביבה היא מילה לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה לא ניתנה בעשרת הדברות אמר לו קודם עשרת הדברות ניתנה דכתב ושמרתם את בריתי (שמות י"ט ה') זו ברית שבת וברית מילה מטרונית שאלה את רבי יוסי בר רבי חלפתא אמרה לו אם חביבה מילה לפני הקב"ה מפני מה לא ניתנה בעשרת הדברות אמר לה כבר ניתנה וגרך אשר בשעריך זה הגר שהוא משמר את השבת בברית כישראל: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכי ששת ימים נבראו והלא כבר נאמר בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם (תהלים ל"ג ו') אלא להיפרע מן הרשעים שהם מאבדים את העולם שנברא לששת ימים וליתן שכר טוב לצדיקים שהם מקיימים את העולם שנברא לששת ימים: ואת הים ואת כל אשר בם לפי שיש לו בריות בים כשם שיש לו בריות ביבשה ואומר [זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות וגו'] לויתן זה יצרת לשחק בו (שם ק"ד כ"ה וכ"ו): וינח ביום השביעי וכי יש עמל ויגיע [לפניו] והלא כבר נאמר לא ייעף ולא ייגע (ישעיה מ' כ"ח) וכתב וינח אדם שכתב בו כי אדם לעמל יולד (איוב ה' ז') על אחת כמה וכמה יהא צריך להיות נוח בשביעי: על כן ברך ה' את יום השבת (לקדשו) [ויקדשהו] שאין לו בן זוג חד בשבא ותרי ושלישי ורביעי וחמישי וששי שבת אין לו זוג. ד"א יום טוב ויוה"כ נדחה שבת אינו נדחה אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא לכולן יש זוג ולי אין זוג אמר לה הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגך וכיון שעמדו על הר סיני אמר להם הוי זכורים לאותו דבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בת זוגך שנאמר זכור את יום השבת לקדשו. תני דבי רבי ישמעאל ברכו במן וקדשו במן [ברכו במן] שבכל יום עומר אחד ובשבת שני עומרים וקדשו במן לא הבאיש ורמה לא הייתה בו (שמות ט"ז י"ד) תני רבי בשם רבי נתן קדשו בברכה מכאן אמרו מקדשו על הכוס בכניסתו ורבי אמר קדשו בעטיפה אמר רבי חנינא צריך להתעטף ר' אבהו אמר צריך לערב אבין בר חסדיי אמר צריך לשלשל (רבי אליעזר ורבי זעירא ורבי) [רבי] ירמיה ורבי זעירא הוי מהלכין תרוויהון איסתלקת גולתיה דרבי ירמיה ושלשה רבי זעירא הדא אמרה צריך לשלשל [רבי אלעזר] בנו של רבי ירמיה אמר קדשו בנר ובי היה המעשה פעם א' הדלקתי את הנר בלילי שבת והיה דולק עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת מצאתי אותו מלא שמן ולא חסר כלום רבי שמעון בן יהודה איש כפר ענים אמר משם ר' שמעון קדשו במאורות וברכו (מאור) [במאור] פניו של אדם ואשתו מלמד שלא ניטל זיו אדם ממנו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת שינה [פניו דכתיב] עוז פניו ישונה (קהלת ח' א') משנה פניו ותשלחהו (איוב י"ד כ') ואתייא כרבנן ולא אתייא כרבי יוסי דרבי יוסי אמר אדם הראשון לא לן בכבודו מאי טעמא אדם ביקר בל ילין (תהלים מ"ט י"ג) רבנן אמרין לן בכבודו (עמד) במוצאי שבת ניטל כבודו ממנו וטרדו מגן עדן שנאמר ויגרש את האדם (בראשית ג' כ"ד). אמר רבי יהודה בי רבי סימון אותו אורה שנברא ביום הראשון היה אדם צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו וכיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש מעשה דור המבול מעשה דור הפלגה עמד וגנזו והתקינו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר ואור צדיקים כאור נוגה (משלי ד' י"ח) רבי לוי בשם בר נזירה שלשים ושש שעות שימשה אותה אורה ואילו הן שתים עשרה של ערב שבת ושתים עשרה של לילי שבת ושתים עשרה של שבת וכיון שחטא אדם הראשון בקש הקדוש ברוך הוא לגונזה וחלק כבוד לשבת ומה טעמיהו (ברך) [ויברך] אלקים את יום השביעי (בראשית ב' ג') במה ברכו באורה כיון ששקעה החמה בלילי שבת המתינה אותה אורה משמשת התחילו (לו) הכל מקלסים להקדוש ברוך הוא הדא היא דכתב [תחת] כל [השמים] ישרהו (איוב ל"ז ג') מפני מה ואורו על כנפות הארץ (שם) כיון ששקעה החמה במוצאי שבת התחיל החשך משמש ובא ונתיירא אדם הראשון אמר אוי לי שמא נחש בא לנשכינו שמא אותו שכתב בו הוא ישופך ראש (בראשית ג' ט"ו) בא לנשכיני ואומר אך חושך ישופני (תהלים קל"ט י') מה עשה לו הקדוש ברוך הוא אמר רבי לוי זימן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצתה האור מהן ובירך עליו בורא מאורי האש הדא דכתב ולילה אור בעדני (שם) ואתיא כשמואל דאמר שמואל מפני מה מברכים על הנר במוצאי שבת בורא מאורי האש מפני שהיא תחילת ברייתה רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן אף במוצאי יום הכפורים מברכים עליו מפני ששבתה כל אותו היום: דבר אחר (קידשו) [ברכו] ביציאת כל היום שיש בו חסרון כתב בו ברכה ואינו חסר בחמישי נבראו בו עופות ודגים ובני אדם צדין מהן ואוכלין אותן לפיכך כתב בהן ברכה ואינן חסירים כלום אבל בשביעי מה אית לך למימר ברכו ביציאת. דבר אחר [ברכו] בטעמים. אמר ר' פנחס מעשה בחסיד אחד ברומי שהיה מכבד את ימים טובים ואת שבתות חדא ערובא ואית דאמרין ערובא צומא רבה הוי סליק לשוקא מזבין כלום ולא אשכח אלא חד נון והוה טליא דאיפרכא קאים תמן והוה דין מעלי ליה ודין מעלי ליה זבני ההוא יהודאה ליטרתא דינר בעונתן דאריסטון אמר איפרכא לטליא לית הכא נון א"ל לא סליק יומא הדין לשוקא אלא חד נון וזבניה חד יהודאה ליטרתא דינר אמר ליה ואת חכים ליה אמר ליה אין אמר ליה איזיל צווח ליה דטימן אית ליה והוה למלכא אזל צווח ליה אמר ליה חייטא אנא אמר ליה ואית חייט דאכיל ליטרתא דינר (דמרי') [דבריה] אמר לי מרי יהיבנא לי רשות ואני נשתעייא קדמך אמר ליה אישתעאי אמר ליה אית לן יומא חד (והוה) [והוא] חביב עלינן סגיה מכל יומי שתא מכל חובים דאנו עבדין ביה ההוא יומא מישתרי ומשרן לן בגין כך אנו מוקרים ליה סגי מכל יומי שתא אמר ליה הואיל והבאת ראייה לדבריך הרי אתה פטור מה פרע לו הקב"ה זמן לו (מתוכו) [בתוכו] אבן אחת טובה של מרגלית והיה מתפרנס הימנה כל ימיו. רבי ישמעאל בעא קומי רבי בני בבל בזכות מה חיים אמר ליה בזכות תורה בני ארץ ישראל בזכות מה הם חיים אמר ליה בזכות תרומות ומעשרות בני סוריא בזכות מה חיים אמר ליה בזכות שהם מכבדים את ימים טובים ושבתות. א"ר חייא בר אבא פעם אחת זימנני אדם אחד בלודקיא (והביא) [והביאו] לפניו תמחוי של כסף וטבעותיו ומטותיו של כסף ועשרים וארבע בני אדם סובלים בו והיו [עליו] כל מיני מאכל שנבראו מששת ימי בראשית לאכילה והיו שני תינוקות עומדים על גביו אחד מימין ואחד משמאל אחד מכריז ואומר לה' הארץ ומלואה (תהלים כ"ד א') ואחד מכריז ואומר לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות (חגי ב' ח') וכל כך למה שלא תגבה דעתו עליו אמרתי לו בני מפני מה זכית לכל הכבוד הזה אמר לי רבי אדם טבח הייתי וכל בהמה שמינה שהייתי מוצא כל ימות השבת הייתי מפרישה לשבת (ועד היכן הוא כבודה של שבת רב אמר בשרא ושמואל אמר תוכמידה) אמרתי [לו] לא לחנם זכית לכל הכבוד הזה. [ועד היכן הוא כבודה של שבת רב אמר בשרא ושמואל אמר תוכברא]. טורנוסרפוס הרשע שאל את רבי עקיבא אמר ליה מה היום מן יומין אמר ליה ומה גברא מן גברין אמר ליה מה אמרתי לך ומה אמרת לי אמר ליה אמרת לי מה נשתנה יומא דשבתות מן כל יומיא ואמרית לך מה נשתנה טורנוסרופוס (הרשע) מן כל גברייא אמר ליה המלך רוצה לכבדיני אמר ליה מלך מלכי המלכים הקב"ה רוצה שיהיו ישראל מכבדים את השבת אמר ליה מנו ידע אמר ליה נהר סמבטיון יוכיח שכל ימות החול הוא מושך ובשבת אינו מושך ולא עוד [אלא] שאוכלי המן מעידים עליו שכל ימות החול היה יורד ובשבת לא היה יורד הדא הא דכתב ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה (שמות ט"ז כ"ה) א"ל את מובלי לרוח אמר ליה בעלי אוב יוכיחו וכו' עד (ששלמן) [ששלמו] סדרים חזר אצלו ואמר ליה אם רוצה שיהיו ישראל מכבדים את השבת מפני מה הוא עושה מלאכה בשבת אמר ליה ומה מלאכה עושה אמר ליה משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומזיל טללים ומזריח חמה ומדשן פירות ועונה חיות כל מה שעושה בחול עושה בשבת אמר ליה יודע אני שאתה בקי בתורתן של עבריים לשנים שהם דרים [בחצר] ואם אין זה נותן עירוב וזה נותן עירוב שמא מותרים לטלטל אבל אחד שהיה דר בחצר הוא מטלטל בכל החצר כך לפי שכל העולם כולו הוא של הקדוש ברוך הוא ואין לאחר רשות עמו לפיכך הוא מטלטל בכל עולמות ולא עוד אלא שמעלה מת בזכורים הרי הם מעידים עליו שכל ימות השבת היה עולה בידם ובשבת לא היה עולה בידם אי לא מהימנה לי ייזל ההוא גברא יבדק באבוי שחיק טמיא אזל בחד שבא בתרייא ואוקמה בתלת בארבעיא בחמשיתא בערובא ואוקמה בשבתות לא קם בתר שבתא אוקמיה אמר ליה את נטר שבתות מן דמייתית איתעבדת יהודאי אמר ליה בני כל מי שאינו משמר אצליכם כתיקנה כאן הוא משמרה על כרחו כתיקנה אמר לו ומה מלאכה יש אצליכם אמר לו שכל ימות השבת אנו נידונים ובשבת אנו נינוחים ובמוצאי שבת עד שהסדרים שולמים וכשהסדרים שולמים מלאך אחד יש ושמו דומה שהוא ממונה על הנשמות בא ונוטל נשמות של אותם האנשים (ומקלטן) [ומקלען] לארץ הדא היא דכתב ארץ עיפתה כמו אופל [צלמות] ולא סדרים ותופע כמו אופל (איוב י' כ"ב) מהו צלמות צא למות ששלמו סדרים חזר אצלו אמר לו מפני מה היא עושה מלאכה אמר לו בני אמשול לך משל למה הדבר דומה כזה שהוא מטלטל בחצר ארבע אמות (אמר) [מה קאמר] ליה והא כתב ביום השביעי שבת וינפש (שמות ל"א י"ז) ר' פנחס בשם ר' הושעיא אע"פ שכתוב בו שבת מכל מלאכתו (בראשית ב' ג') הוי אומר ממלאכת עולמו שבת אבל לא שבת לא ממעשיהם של צדיקים ולא ממעשיהם של רשעים אלא פועל עם אילו ואילו ומראה לאילו [ולאילו] מעין דוגמה שלהם ומניין שפורענותם של רשעים קרויה מלאכה שנאמר פתח ה' אוצרו ויוצא כלי זעמו כי מלאכה היא לה' וגו' (ירמיה נ' כ"ה) מניין שפעולתן של צדיקים קרויה מלאכה שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליריאך פעלת לחוסים בך (תהלים ל"א כ'). רבי עבד שירו לאנטנינוס ואייתי ליה תבשילים צוננים בשבתות ותבשילים רותחים בחולא אמר ליה הלין צונני הוי חביבים עלי מן הדין רתחייא אמר ליה חד אינון חסירים אמר ליה כלום קילירין דידי חסרים כלום אמר ומאין ליתן לי לתוכן ויברך ויקדש: [אמר] רבי יוחנן בשם רבי יוסי בי רבי חלפתא אברהם אבינו שאינו כתב בו שמירת שבת לפיכך ירש את הארץ במידה קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה (בראשית י"ג י"ז) אבל יעקב אבינו שכתוב בו שמירת שבת וקבע תחומים לשבת שנאמר ויחן את פני העיר (שם ל"ג י"ח) נכנס בערב עם דמדומי חמה וקבע תחומים לשבת לפיכך יש את הארץ שלא במידה והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה (שם כ"ח י"ד): [ר' ברכיה בשם] ר' חייא (בי רבא) [בר אבא] לא ניתנה השבת אלא לתענוג רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן לא ניתנה השבת אלא לתלמוד תורה ולא פליגי (מאן) [מה] דאמר רבי ברכיה בשם רבי חייא בר אבא לתענוג אלו תלמידי חכמים שהם יגיעים בתורה כל ימות השבת ובשבת הם באים ומענגים (מן) מה דאמר רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן לתלמוד תורה אילו הפועלים שהם עסוקים במלאכתן של ימות השבת ובשבת הם באים ומתעסקים בתורה. רבי יהושע דסכנים בשם רבי לוי כל שהוא מתענג בשבת שואל והקב"ה נותן לו משאלותיו מאי טעמא והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך (תהלים ל"ז ד'): (כג-כד). פרשה רביעייתא: כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך (שמות כ' י"ב): יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך (תהלים קל"ח ד') אמר רבי מנחם שני דברים שמעו אומות העולם מפי הקדוש ברוך הוא ועמדו מכסאיהם וקלסוהו בשעה שאמר ואת אשר חטא מן הקודש ישלם (ויקרא ה' ט"ז) (ולא עוד) אמרו בנימוסיות שלנו כתב כל דאכל צינורי מן קיסר יהב ביה (מכה) [סכה] דפדן וזה מכריז ואומר את אשר חטא מן הקודש ישלם ולא עוד אלא שהחמיר בהדיוט יותר מבגבוה בגבוה כתיב נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה (שם שם ט"ו) עשאו כשוגג ובהדיוט כתב נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש (שם שם כ"א) עשאו כמזיד עמדו מכסאיהם וקילסוהו אבל בשעה שאמר אנכי ה' אלקיך (שמות כ' ב') אמרו איזה מלך שרוצה שיהיה אחר מכחישו והקב"ה אינו רוצה שיהא אחר מכחישו בשעה שאמר לא יהיה לך (שם שם ג') אמרו איזה מלך רוצה שיהא לו שותף בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לא תשא (שם שם ז') אמרו איזה מלך רוצה שיהו משביעים בשמו ומשקרים בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא זכור את יום השבת לקדשו (שם שם ח') אמרו איזה מלך רוצה שלא יהיו מכבדים יום גינוסיא והקב"ה רוצה שיהיו ישראל מכבדים את יום השבת אבל בשעה שאמר כבד אמרו בנימוסיות שלנו כל מי שהוא מכתיב עצמו שרגיון למלך הוא כופר באבותיו וזה מכריז ואומר כבד את אביך ואת אמך עמדו מכסאיהם וקילסו להקדוש ברוך הוא: אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע (משלי ה' ו') אמר רבי אבא בר כהנא שלא תהא יושב ומשקל מצותיה של תורה ורואה איזו מצוה שכרה מרובה ועושה אותה למה נעו מעגלותיה מטלטלים אינון שבילי דאורייתא. תני ר' חייא למלך שהיה לו פרדס והכניס בו פועלים ולא גילה להם שכר נטיעותיו של פרדס (היו) [שלא יהיו] רואים איזה נטיעה שכרה מרובה ונוטעים אותה ונמצאת מלאכת הפרדס מקצתו בטילה ומקצתו אינה בטילה. אמר רבי אבא בר כהנא לא גילה הקדוש ברוך הוא לישראל שכר מצותיה של תורה שאלו גילה להם היו ישראל רואין איזו מצוה שכרה מרובה ועושים אותה ונמצא תורה מקצתה בטילה ומקצתה קיימת א"ר אחאי בשם רבי אבא בר כהנא טילטל שכר (עשה) מצות [עשה] בעולם הזה כדי שיהיו ישראל עושים אותה משלם. תני רבי שמעון בן יוחי שתי מצות שבתורה גילה הקדוש ברוך הוא מתן שכרן (ואילו הן) קלה שבקלות וחמורה שבחמורות [ואילו הן קלה שבקלות] שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים (דברים כ"ב ז') וחמורה שבחמורות כבד את אביך וגו' למען יאריכון ימיך וגו' (שמות כ' י"ב). אמר ר' אבא בר כהנא ומה אם דבר שהוא (פרוצה) [פריעת] בעל חוב כך (מדבר) [דבר] שהוא הפסד וחסרון נפשות על אחת כמה וכמה. רבי אבא בר כהנא בשם ר"ש בן יוחי כשם שמתן שכרן מרובה כך עונשן מרובה הדא הא דכתיב עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר (משלי ל' י"ז) דין נקיר ודין אכיל אלא אמר הקב"ה יבא עורב שהוא אכזרי ויקר אותה ואל יהנה ממנה ויבא נשר שהוא רחמן ויאכל ממנה: מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים (שם ד' כ"ג) אמר ר' יצחק כל מה שאמרתי לך בתורה שמור שאין אתה יודע באיזו מצוה אתה נוטל חיים אמר רבי יצחק יש מצוה שמתן שכרה בצדה ויש מצוה שמתן שכרה לעתיד לבוא ומה שכרה של זו אריכות ימים: [כבד את אביך ואת אמך] להלן הקדים מורא אם לאב וכאן בכיבוד הקדים אב לאם ר' יהושע דסכנים בשם ר' לוי באהל מועד שאין אומות העולם שומעים הקדים (אב לאם) [אם לאב] פרט לגוי שאין לו אב. אזוהי מורא לא ישב במקומו ולא עמד ולא סותר את דבריו איזה כיבוד מאכל ומשקה מרביץ מרחיץ סך ומנעיל ומכניס ומוציא דמאן הונא בר חייא אמר משל זקן ורבנין אמרין משלו לא כן אמרין רבי אבהו בשם ר' יוחנן יכול אפילו אמר השלך את הארנקי לים ישמע להם הדא אמרה בההיא דאית ליה חורי בעושי נחת רוח של אביו. אחד האיש ואחד האשה אלא שהאיש ספקה בידו והאשה אין ספקה בידה לעשות מפני שהיא ברשות אחרים נתארמלה או נתגרשה כמי שספיקה בידה לעשות. ר' ינאי ר' יונתן היו מטיילים באנטרי אתא חד סב נשק ריגלוי דרבי יונתן א"ל רבי ינאי מה טיבו שלים לך מן יומי אמר ליה חד זמן אתא קבל על בריה דיזוניה ליה ואמרית ליה צור (נכישתי') [כנישתא] עליו ובזיתיה [אמר לו ולמה לא כפותיניה] אמר ליה וכופין אמר ליה (ולדין את זן) [ואדין את לזו] חזר ביה ר' יונתן וקבעה שמועה מן שמיה עד דלא חזר ביה (כהומ' רבה) [כהונא] בר חייא מן דחזר ביה כרבנן אתא ר' יעקב בר אחא ר' שמואל בר נחמן וקבעה שמועה משמיה דר' יונתן כופין את הבן לזון את האב: תני ר' שמעון בן יוחי (שהשו') [השוה] הקדוש ברוך הוא כבודן לכבודו ומוראן למוראו קללתן לקללתו כבודן לכבודו כבד את אביך וגו' ונאמר כבד ה' מהונך (משלי ג' ח') מוראן למוראו איש אמו ואביו תיראו (ויקרא י"ט ג') את ה' אלקיך תירא (דברים ו' י"ג) קללתן לקללתו ומקלל אביו ואמו (שמות כ"א י"ז) ונאמר איש כי יקלל אלקיו ונשא חטאו (ויקרא כ"ד ט"ו) אבל בהכאה אי אפשר לומר כלפי מעלה וכן בדין מפני ששלשתן שותפים בו ר' יהודא בר דודתי בעא קומי ר' חייא בר אבא הדא דאמר רבי שמעון בן יוחי גדול הוא כבוד אב ואם שהעדיפן הקב"ה יותר מכבודו שבכבודו של הקדוש ברוך הוא כתיב כבד ה' מהונך (משלי ג' ח') כיצד מכבדו מהונו מפריש לקט שכחה ופאה מעשר ראשון ומעשר שני וחלה עושה שופר סוכה לולב מאכיל רעיבים משקה צמיאים מלביש ערומים אם יש לך הון [אתה] חייב בכולן ואם אין לך הון אי אתה חייב באחד מהם אבל כשאתה בא אצל כיבוד אב ואם מה כתיב כבד את אביך ואת אמך וגו' אפילו אתה מסבב על הפתחים: ר' חנינא חבריהון דרבנן יש מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם ויש טוחנו ברחיים ויורש גן עדן חד בר נש הוה קאים טחין בציפורין חד זמן אייתין זימנה על טחונים (גרס בירושלמי עיפות לנוח) אמר טליא לסבא אבא טחון תחותי אי מטת מבזיא טב לי אנא ולא את אי מטת (הילמי) [מילקי] אנא טב ולא את ואית דאמרין דאסתיר בעירא קודמוי וחד סבא בגפיה נמצא טוחנו (לרחיים) [ברחיים] ויורש גן עדן חד בר נש הוה יליף למיכל לאבוי תרנגולי פטומים חד זמן אמר סבא לטליא ברי הלין מן אית לך א"ל סבא אכול ואדיש דכלביה אכלי ומדשין נמצא מאכיל את אבא פטומות ויורש גיהנם. באמו של ר' טרפון היה מעשה שיצאת לטייל בחצירו וכבסה קורדייקון שלה מה עשה רבי טרפון נתן רבי טרפון ידיו תחת כפות רגליה והייתה מהלכת עליהם עד שהייתה מגעת למיטתה פעם אחת חלה רבי טרפון ונכנסו רבותינו לבקרו אמרה להם התפללו על רבי טרפון בני שהוא נוהג בי בכבוד אמרו לה מהו לך תניית להון עובדא אמרו לה אפילו עשה כן אפילו אלף אלפי פעמים כן עדיין לחצי כיבוד לא הגיע. אמו של רבי ישמעאל קבלה לפני רבותינו על רבי ישמעאל אמרה להם גערו בו ברבי ישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד נתכרכמו פניהם של רבותינו אמרו איפשר שרבי ישמעאל איננו נוהג בכבוד אבותיו אמרו לה אף על פי כן מה עשה אמרה להו (כך) [כד] הוא אתי מבית וועדא ומשזיג ריגלוי ואנא בעיא מישתי מימיהו ולא שבק לי אמרו הואיל והוא רצונה הוא כבודה ואמר רבי ינאי יאות אילין טחונין אמרין כל אינש ואינש זכותיה (בחונפיה ס"א זכותיה גן קפותי') [בחיפתיה] אימיה דר' טרפון אמרת להון כדון ואגיבו יתה אפילו הוא עשה אלף אלפי פעמים לך (כו') [כן] אפילו חצי כיבוד לא הגיע ואמו של רבי ישמעאל אמרת לון כדון ואגיבו יתה כדון. רבי זעירא הוה מצלי מצטער סגין אמר הלואי הוה לי אבוי ואמו נוטר יתהון תוך גן עדן (כך) [כד] שמע להנהו מילייא אמר מודיינו לך רחמנא דלית אבוי ואמו כר' טרפון לא הוינא יכיל עביד ואין כרבי ישמעאל לא הוינא יכיל עביד. א"ר אבון פטור אני מכיבוד אב ואם אמרו כיון שנתעברה בו אמו מת אביו וכיון שילדתו מתה אמו: רבי אבוהו בשם רבי יוחנן שאלו את ר' אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם אני ואתם נשאל לדמא בן נתינא דמא בן נתינא ראש פטרכולי היה פעם אחת נכנסה אמו והיתה מפרטתו לפני כולי שלו ולא אמר לה [אלא] דייך (אמר) [אמי] ולא עוד אלא שנשר קורדייקין שלה מידה והושיט ידו ונתנו לה כדי שלא (יצטער) [תצטער] א"ר חזקיה גוי אשקלוני היה וראש פטרכולי היה והאבן שישב עליו אביו לא ישב עליו מימיו וכשמת (עשה) [עשאה] יראה פ"א אבדה ישפה של בנימין (אמר) [אמרין מאן] אית ליה מרגלא (בא) [טבא] דכוותיה (אחריו) [אמרין] לדמא בן נתינא אזלון פסקון טימיה במאה דינרין סלק בעא (לאיתון) [למיתון] להון ואשכח אבוי ואמוי דמכין ואית דאמרין רגלוי דאבוי הוו על תיביתו ואית (דאמרית') [דאמרין] פתיחא דתיבותא (הון) [הוה גו] אצבעי דאבוהא נחת להון אמר להון לא יכילנא מיתנה יתה לכון אמרין דילמא הוא בעי (פריטות) [פריטין] יתר עלון ליה עד אלפא דינרין כיון דאיתער אבוה ואימיה סליק אחית יתה להון בעא למיתן ליה (כפניק) [כפסיקא] בתרייתא אמר מה אנא מזבן לכון איקריה דאבוי ואמוי (בפריטות) [בפריטין] איני נהנה משכר כיבוד אבותי כלום מה פרע לו הקב"ה אמר רבי יוסי בר אבין אותו הלילה ילדה פרתו פרה אדומה ושקלו לו ישראל משקלה זהב ונטלהו ר' שבתי הוה קרי עליה משפט ורב צדקה לא יענה (איוב ל"ז כ"ג) אין הקדוש ברוך הוא משהה שכר עושי מצות בגוים בעולם הזה הה"ד ומשלם לשנאיו אל פניו וגו' (דברים ז' י'): בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני (תהלים ע"ג כ"ד) א"ר יהודה בן בתירא בעצתך תנחיני בעצת תורה תנחיני ואחר כבוד תקחני בעצת כבוד גדול שכיבד עשו הוריו שאתה עתיד לעלותינו ר' נחוניא בשם רבי תנחום בר יודן מי איחר כבודו של יעקב בעולם הזה כבוד גדול שכיבד עשו את אביו [אמר רבן שמעון בן גמליאל] אני כשהייתי משמש את אבא הייתי משמשו בבגדים צואים וכשהייתי יוצא לחוץ הייתי יוצא בבגדים נאים כדי שאצא לשוק מבוסם אבל עשו כשהיה משמש את אביו היה משמשו בבגדי מלכות דכתיב את בגדי עשו בנה הגדול החמודות (בראשית כ"ז ט"ו) ואין חמודות אלא בגדי מלכות אמר כדיי הוא אבא שישתמש בבגדי מלכות:

Midrash Mishlei (2)

  1. Midrash Mishlei 1:1 רבי אלעזר בן עזריה אומר
    (משלי א א): "משלי שלמה בן דוד מלך ישראל"- רבי תנחום בן חנילאי פתח ואמר: (איוב כח יב): "והחכמה - מאין תימצא? ואי זה מקום בינה?" - זה שלמה, שישב בתענית ארבעים יום, כדי שייתן לו המקום רוח חכמה ובינה, והיה משוטט ומבקש אחריה. אמר לו הקב"ה: (מלכים א ג ה): "שאל, מה אתן לך?" אמר לפניו 'ריבונו של עולם, איני …
    (משלי א א): "משלי שלמה בן דוד מלך ישראל"- רבי תנחום בן חנילאי פתח ואמר: (איוב כח יב): "והחכמה - מאין תימצא? ואי זה מקום בינה?" - זה שלמה, שישב בתענית ארבעים יום, כדי שייתן לו המקום רוח חכמה ובינה, והיה משוטט ומבקש אחריה. אמר לו הקב"ה: (מלכים א ג ה): "שאל, מה אתן לך?" אמר לפניו 'ריבונו של עולם, איני שואל ממך לא כסף ולא זהב, אלא חכמה בלבד', שנאמר (מלכים א ג ט): "ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך". השיבו הקב"ה ואמר לו 'הואיל ולא שאלת לא כסף ולא זהב, החכמה והמדע נתונה לך במתנה'. ולא עוד אלא שקדמה החכמה לתורה, שנאמר (תהלים קיא י): "ראשית חכמה יראת ה'". תמן תנינן (משנה אבות ג יז): "רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין תורה - אין דרך ארץ". ולפי שקדמה חכמתו, אמר עליו הכתוב (מלכים א ג ג): "ויאהב שלמה את ה'"; מלמד שהיתה חכמתו של שלמה מתנה. "ואי זה מקום בינה?" - אמר רבי שמעון בן יוחאי: חכמה ובינה לשון אחד הם, במקום שיש חכמה יש בינה, ובמקום שיש בינה יש חכמה. ולפי שישב בתענית ארבעים יום, והיה מבקש חכמה, לא קיפח הקב"ה שכרו, שנאמר (מלכים א ה כו): "וה' נתן חכמה לשלמה", וכתיב: (מלכים א ה יא): "ויחכם מכל האדם" - זה אדם הראשון, דכתיב ביה בשלמה (משלי ל ב): "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי"; "מאיתן האזרחי" - זה אברהם, דכתיב (ישעיהו מא ב): "מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו"; "הימן" - זה משה, שנאמר (במדבר יב ז): "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא"; "כלכל" - זה יוסף, דכתיב (בראשית מז יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו"; "דרדע" - זה דור המדבר, שהיו בני דעה ביותר; "בני מחול" - זה דוד, שמחל לו הקב"ה על אותו עוון. "ויהי שמו בכל הגויים סביב" - זה שלמה, שיצא שמו מסוף העולם ועד סופו. ד"א "והחכמה מאין תימצא" - זה מלכת שבא, ששמעה את חכמתו, אמרה 'אלך ואראה אם חכם הוא אם לאו', ומניין ששמעה חכמתו? שנאמר (מלכים א י א): "ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה לשם ה' ותבוא לנסותו בחידות", מהו בחידות? אמר רבי ירמיה בר שלום: אמרה לו 'אתה הוא שלמה, ששמעתי עליך ועל מלכותך ועל חכמתך?', אמר לה 'הן', אמרה לו 'חכם גדול אתה, אלא אם אני שואלת ממך דבר אחד, אתה משיב לי?', אמר לה (משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה". אמרה לו 'מה הן שבעה יוצאין, ותשעה נכנסין, ושניים מוזגים, ואחד שותה?' אמר לה 'בוודאי, שבעה ימי נידה יוצאין, ותשעה ירחי לידה נכנסין, שני דדיים מוזגים, והוולד שותה'. אמרה לו 'חכם גדול אתה, אלא אם אני שואלת ממך דבר אחר אתה משיבני?' אמר לה "כי ה' יתן חכמה", אמרה לו 'מה הוא, אשה אמרה לבנה: אביך - אבי, זקנך - בעלי, ואת - ברי, ואנא - אחותך'? אמר לה 'בוודאי, שתי בנותיו של לוט הן'. ועוד דוגמה אחרת עשתה: הביאה לפניו תינוקות בקומה אחת ובכסות אחד, אמרה לו 'הפרש לי מאלו זכרים ונקבות'. רמז לסריסיו, והביאו לו אגוזים וקליות, התחיל מפזרם לפניהם; זכרים, שלא היו מתביישים, היו נוטלים בבגדיהם, ונקבות, שהיו מתביישות, היו נוטלות בסודריהן. אמר לה 'אלו זכרים ואלו נקבות'. אמרה לו 'בני, חכם גדול אתה!'. ועוד דוגמה אחרת עשתה: הביאה ערלים ומהולים, אמרה לו 'הפרש לי המהולים מן הערלים'; מייד רמז לכהן גדול ופתח ארון הברית, מהולין שבהן כרעו בחצי קומתן, ולא עוד אלא שנתמלא פניהם מזיו השכינה, וערלים שבהן נופלים על פניהם, מייד אמר לה 'אלו ערלים ואלו מהולים'. אמרה לו 'מהיכן לך?' אמר לה 'מבלעם, דכתיב (במדבר כד ד): "אשר מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עיניים", אילו לא היה נופל - לא היה רואה כלום. ואם אין אתה רוצה ללמוד מבלעם, בוא ולמד מאיוב: בשעה שבאו שלושת רעי איוב לנחמו, אמר להם (איוב יב ג): "גם לי לבב כמוכם, לא נופל אנוכי מכם", לא נופל אנוכי כמותכם'. באותה שעה אמרה לו (מלכים א י ז): "לא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיניי, והנה לא הוגד לי החצי, הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי; אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתך; יהי ה' אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל וגו' וישימך למלך לעשות משפט וצדקה". נאמר בשלמה "משפט וצדקה", ונאמר בדוד "משפט וצדקה", מניין? דכתיב (שמואל ב ח טו): "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו", ונאמר בשלמה "משפט וצדקה", מגיד הכתוב שחכמתו של שלמה שקולה כחכמתו של דוד, וחכמתו של דוד שקולה כחכמתו של שלמה. ד"א "והחכמה מאין תימצא" - מלמד שהיה שלמה מחפש, היכן החכמה מצויה. רבי אליעזר אומר: בראש, רבי יהושע אומר: בלב. הה"ד (תהלים ד א): "נתתה שמחה בלבי", וכתיב (משלי כז יא): "חכם בני ושמח לבי". ומפני מה נתנה חכמה בלב - מפני שכל האיברים תלויים בלב. אמר שלמה: אני עושה כדפתח אבי, שהוא פתח בחכמתו בראש אותיות וסיים באמצע אותיות: [פתח] בראש - דכתיב (תהלים א א): "אשרי האיש אשר לא הלך", וסיים באמצע - שנאמר (תהלים קנ ו): "כל הנשמה תהלל יה". בתחילה אני פותח באמצע, ומסיים בסוף: אני פותח ממקום שהחכמה נתונה, היכן היא - בלב, ולב היכן הוא נתון - באמצע. נמצאת אומר, שדוד תפש כדברי רבי אליעזר, ושלמה כדברי רבי יהושע. ולא עוד, אלא שהלב נתון בידו של הקב"ה, כדכתיב (משלי כא א): "פלגי מים לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפוץ יטנו". וכיוון שהלב נתון ביד הקב"ה, אל מקום שהוא חפץ הוא מטה אותו. וכיוון שראה שלמה שהחכמה נתונה בלב, אמר: ממקום שניתנה החכמה אני מתחיל, שכן הוא אומר "משלי שלמה". "בן דוד" - מאי בן דוד, וכי אין הכל יודעין שהוא בן דוד?! אלא, כל מה שעשה, לכבודו של דוד עשה. "מלך ישראל" - וכי אין הכל יודעין שהוא מלך ישראל?! אלא, מה שעשה, לכבודן של ישראל עשה.
  2. Midrash Mishlei 9:1 אמר רבי אלעזר בן עזריה
    (משלי ט א): "חכמות בנתה ביתה" - זו היא התורה, שקנתה כל העולמות. "חצבה עמודיה שבעה" - שנחצבה משבעה רקיעים וניתנה לבני אדם. ד"א "חכמות בנתה ביתה" - אמר הקב"ה: אם זכה אדם ולמד תורה וחכמה, חשוב לפניי כאילו העמיד כל העולם כולו. "חצבה עמודיה שבעה" - אלו שבעה ארצות, אם זכה אדם ומקיימה נוחל שבעה ארצות, ואם …
    (משלי ט א): "חכמות בנתה ביתה" - זו היא התורה, שקנתה כל העולמות. "חצבה עמודיה שבעה" - שנחצבה משבעה רקיעים וניתנה לבני אדם. ד"א "חכמות בנתה ביתה" - אמר הקב"ה: אם זכה אדם ולמד תורה וחכמה, חשוב לפניי כאילו העמיד כל העולם כולו. "חצבה עמודיה שבעה" - אלו שבעה ארצות, אם זכה אדם ומקיימה נוחל שבעה ארצות, ואם לאו - מתחלק לשבע ארצות. (משלי ט ב): "טבחה טבחה מסכה יינה" - אמר רבי אבהו: זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה? התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושיכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששיכרה אותו יין, קנתה לה אומתה לעולם. "אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". אמר רבי אלעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר (ויקרא טז לד): "והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה". ד"א "אף ערכה שולחנה" - זו התורה, שעורכת שולחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר (יחזקאל מא כב): "וידבר אליי זה השולחן אשר לפני ה'". ד"א "אף ערכה שולחנה" - מעשה ברבי עקיבה שהיה חבוש בבית האסורים, ורבי יהושע הגרסי תלמידו היה משמשו, ערב יום טוב נפטר ממנו והלך לביתו, בא אליהו ועמד על פתח ביתו, אמר לו 'שלום עליך רבי!', אמר לו 'שלום עליך רבי ומורי!', אמר לו 'כלום אתה צריך?', אמר לו 'כהן אני, ובאתי להגיד לך שרבי עקיבא מת בבית האסורים', מייד הלכו שניהם לבית האסורים ומצאו פתח שער בית האסורים פתוח ושר בית הסוהר ישן, וכל העם שהיו בבית האסורים היו ישנים, והשכיבו את רבי עקיבא על המיטה ויצאו, מייד נטפל אליהו זכור לטוב ונטלו על כתפיו, וכשראה רבי יהושע הגרסי כך, אמר לאליהו 'רבי, הלא אמרת לי אני אליהו כהן, וכהן אסור לטמא במת!', אמר לו 'דייך רבי יהושע בני, חס ושלום, שאין טומאה בצדיקים, ואף לא בתלמידיהם', והיו מוליכין אותו כל הלילה, עד שהגיעו לטרפילון של קסרין, כיוון שהגיעו לשם, עלו שלוש מעלות וירדו ירידות, ונפתח המערה לפניהם, וראו שם כיסא וספסל ושולחן ומנורה, והשכיבו את רבי עקיבא על המיטה ויצאו, וכיוון שיצאו נסתמה המערה, ודלקה הנר על המנורה, וכשראה אליהו כך פתח ואמר 'אשריכם צדיקים, ואשריכם עמלי תורה, ואשריכם יראי אלהים, שגנוז וטמור לכם ומשומר לכם מקום בגן עדן לעתיד לבוא! אשריך רבי עקיבא שנמצא לך מלון ערב בשעת מיתתך!'. לכך נאמר "אף ערכה שולחנה". ועוד מעשה היה ברבן גמליאל, שהיו הזקנים מסובין אצלו, והיה טבי עבדו עומד ומשמשו. אמר רבי אלעזר בן עזריה: אי לך כנען שחייבת לבנייך, בין הצדיקים ובין הרשעים! בדין הוא שיהא טבי מיסב ואני משמשו. אמר רבי ישמעאל: מצינו גדול מזה, אברהם גדול העולם ששימש את הכנענים. אמר רבי טרפון: מצינו גדול מזה: כהן גדול משמש את ישראל ביום הכיפורים. אמר להם רבן גמליאל: הנחתם כבודו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ואתם עוסקים בכבודו של בשר ודם?! הקב"ה ברא עולמו, משיב הרוחות, מזריח את החמה, מוריד הגשמים, מפריח טללים, מגדל צמחים, ועורך שולחן לכל אחד ואחד, דכתיב (תהלים כג ה): "תערוך לפניי שולחן", וכל כך למה - בזכותה של תורה, לפיכך נתנבא שלמה ואמר "אף ערכה שולחנה". אמר רבי נחמיה: בוא וראה כמה גדול כבוד תורה, לא די להם לחכמים שהיא עורכת להם שולחן, אלא שמוספת להם חכמה על חכמתם, הה"ד (משלי ט ט): "תן לחכם - ויחכם עוד, הודע לצדיק - ויוסף לקח". אם ראית תלמיד חכם שחביבים עליו דברי תורה, תן לו חכמה ויחכם עוד. "הודע לצדיק ויוסף לקח" - שמתוך שהוא משחית נפשו לשמוע דברי תורה, אף היא מוספת לו יראה:

Mined by attribution formula · generated 2026-08-20 · 7 items awaiting classification.