teachings · P0215

Teachings of Rav Ashi רב אשי

Full mined-dicta list for Rav Ashi — see the profile for who, when, and how we know.

972 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Bavli 972) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

אמר רב אשי×523 רב אשי אמר×304 אמר ליה רב אשי×87 בעי רב אשי×48 רב אשי אומר×6 מתיב רב אשי×4

Berakhot (31)

Berakhot 3b רב אשי אמר aggada exegesis night watches
Rav Ashi explains that one and a half watches can also be called 'watches.'

רב אשי אמר: משמרה ופלגא נמי ״משמרות״ קרו להו.
Berakhot 3b רב אשי אמר aggada dispute david night
Rav Ashi says that David studied Torah until midnight and devoted himself to songs and praises thereafter.

רבי זירא אמר: עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס, מכאן ואילך היה מתגבר כארי. רב אשי אמר: עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות.
Berakhot 4a רב אשי אמר aggada exegesis exodus midnight
Rav Ashi explains that Moses spoke at midnight on the thirteenth of Nisan and said that God would emerge in Egypt at about that time the next night.

רב אשי אמר: בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארבסר הוה קאי, והכי קאמר משה לישראל, אמר הקדוש ברוך הוא: למחר כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים.
Berakhot 6a אמר רב אשי aggada exegesis mitzvah intention
Rav Ashi interprets the verse to mean that one prevented from performing an intended mitzvah is credited as though it were performed.

מאי ״ולחשבי שמו״? אמר רב אשי: חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס, ולא עשאה — מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
Berakhot 6b אמר רב אשי aggada maxim wedding joy
Rav Ashi teaches that the reward at a wedding celebration comes through words.

אמר רב אשי: אגרא דבי הלולי — מילי.
Berakhot 9b רב אשי אמר halacha ruling prayer
Rav Ashi says the rule can apply to all the passages because the sages fixed them in prayer, making them like one extended prayer.

רב אשי אמר: אפילו תימא אכולהו, וכיון דקבעוה רבנן בתפלה — כתפלה אריכתא דמיא.
Berakhot 12a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue prayer liturgy
Rav Ashi tells Ameimar that the proposed recitation was already abolished because of the claims of sectarians.

אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא, אמר ליה רב אשי: כבר בטלום מפני תרעומת המינין.
Berakhot 13b אמר רב אשי halacha ruling shema
Rav Ashi rules that one prolonging the final letter of 'one' must not hurry through its middle letter.

תניא סומכוס אומר: כל המאריך ב״אחד״, מאריכין לו ימיו ושנותיו. אמר רב אחא בר יעקב: ובדלית. אמר רב אשי: ובלבד שלא יחטוף בחית.
Berakhot 17b אמר רב אשי aggada maxim torah honor
Rav Ashi calls the people of Mata Mehasya hardhearted because they witness the Torah's honor twice yearly yet none of them converts.

אמר רב אשי: בני מתא מחסיא ״אבירי לב״ נינהו, דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא, ולא קמגייר גיורא מינייהו.
Berakhot 18a רב אשי אמר halacha exegesis mourning obligations
Rav Ashi rules from Abraham's words that one responsible for burying a corpse is treated as though the corpse lies before him until burial.

קתני מיהת פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה! אמר רב פפא: תרגמא אמחזיר פניו ואוכל. רב אשי אמר: כיון שמוטל עליו לקוברו, כמוטל לפניו דמי. שנאמר: ״ויקם אברהם מעל פני מתו״, ונאמר: ״ואקברה מתי מלפני״, כל זמן שמוטל עליו לקוברו כמוטל לפניו דמי.
Berakhot 23a אמר רב אשי halacha dispute interrupted prayer
Rav Ashi explains that everyone agrees a delay long enough to finish the whole prayer requires restarting, while they dispute whether a shorter interruption invalidates the prayer.

אמר רב אשי: האי ״אם שהה״, אם לא שהה מיבעי ליה! אלא, דכולי עלמא אם שהה כדי לגמור את כולה — חוזר לראש, והתם בדלא שהה קמיפלגי, דמר סבר גברא דחויא הוא, ואין ראוי, ואין תפלתו תפלה. ומר סבר גברא חזיא הוא, ותפלתו תפלה.
Berakhot 26a אמר רב אשי halacha exegesis missed prayer
Rav Ashi infers the ruling from the Mishnah's use of 'neglected' rather than 'erred.'

אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני ״בטל״, ולא קתני ״טעה״, שמע מינה.
Berakhot 30b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue prayer additions
Rav Ashi tells Ameimar that since Rav gives a reason, the ruling is the same whether the relevant period is deficient or full.

אמר ליה רב אשי לאמימר: מכדי רב טעמא קאמר, מה לי חסר ומה לי מלא?! אלא לא שנא.
Berakhot 39a אמר רב אשי halacha ruling food blessings
Rav Ashi reports Rav Kahana's conclusion that both beet and turnip dishes receive the blessing borei peri ha'adama because the flour merely binds them.

אמר רב אשי, כי הוינן בי רב כהנא אמר לן: תבשילא דסלקא, דלא מפשו בה קמחא — ״בורא פרי האדמה״. דלפתא, דמפשו בה קמחא טפי — ״בורא מיני מזונות״. והדר אמר: אידי ואידי ״בורא פרי האדמה״, והאי דשדי בה קמחא טפי — לדבוקי בעלמא עבדי לה.
Berakhot 39b אמר רב אשי halacha dialogue bread breaking
Rav Ashi explains that breaking an entire loaf on this exceptional day does not appear gluttonous because it is not one's daily practice.

אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא. רבי זירא הוה בצע אכולא שירותא. אמר ליה רבינא לרב אשי: והא קא מתחזי כרעבתנותא. אמר [ליה]: כיון דכל יומא לא קעביד הכי, והאידנא קא עביד — לא מתחזי כרעבתנותא.
Berakhot 42a אמר רב אשי halacha ruling meal completion
Rav Ashi reports that for those accustomed to oil, consuming oil marks the completion of the meal.

אמר רב: הרגיל בשמן — שמן מעכבו. אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, אמר לן: כגון אנן דרגילינן במשחא — משחא מעכבא לן. ולית הלכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שלש תכיפות הן: תכף לסמיכה שחיטה, תכף לגאולה תפלה, תכף לנטילת ידים ברכה.
Berakhot 44a אמר רב אשי halacha ruling food blessings
Rav Ashi teaches that the case in which salted food is primary and bread secondary concerns people eating the fruits of Ginosar.

גמ' ומי איכא מידי דהוי מליח עיקר ופת טפלה? אמר רב אחא בריה דרב עוירא אמר רב אשי: באוכלי פירות גנוסר שנו.
Berakhot 44b אמר רב אשי halacha other blessing practice
Rav Ashi says that whenever he remembers, he follows all of the cited practices.

אמר רב אשי: אנא, זמנא דכי מדכרנא, עבידנא ככולהו.
Berakhot 44b אמר רב אשי halacha ruling meal blessing
Rav Ashi explains that the cooked vegetable considered sustaining food is a cabbage stalk.

רבי עקיבא אומר אפילו אכל שלק כו': ומי איכא מידי דהוה שלק מזוני? אמר רב אשי: בקלח של כרוב שנו.
Berakhot 51a אמר רב אשי halacha ruling washing water
Rav Ashi rules that since one is punished only for spitting after drinking, the leftover water may be thrown away even before a king.

אמר רב אשי: השתא דאמרת לא רק אחריו לוקה, מימיו נזרקין אפילו בפני המלך.
Berakhot 51a אמר רב אשי halacha other cup holding
Rav Ashi notes that the early sages asked whether the left hand may assist the right in holding the cup and did not resolve the question.

ונותנו לימין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראשונים שאלו: שמאל מהו שתסייע לימין? אמר רב אשי: הואיל וראשונים איבעיא להו ולא איפשט להו,
Berakhot 53b אמר רב אשי halacha ruling havdalah flame
Rav Ashi teaches that the required benefit from the havdalah flame may be assessed from a distance.

אמר רב יהודה אמר רב: לא ״יאותו״ יאותו ממש, אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה, ואפילו בריחוק מקום. וכן אמר רב אשי: בריחוק מקום שנינו.
Berakhot 57a אמר רב אשי aggada story dreams
Rav Ashi recounts that he dreamed of a goose and intercourse with it and subsequently rose to high office.

הרואה אווז בחלום — יצפה לחכמה שנאמר: ״חכמות בחוץ תרנה״. והבא עליה הוי ראש ישיבה. אמר רב אשי: אני ראיתיה, ובאתי עליה, וסלקית לגדולה.
Berakhot 57a אמר רב אשי aggada story dreams
Rav Ashi recounts dreaming that he entered a marsh, hung a tablet, and loudly sounded it.

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא: רב פפא דעייל לאגמא — נעשה ראש ישיבה. רב הונא בריה דרב יהושע דעייל ליער — נעשה ראש לבני כלה. איכא דאמרי תרווייהו לאגמא עיילי, אלא רב פפא דתלי טבלא — נעשה ראש ישיבה, רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי טבלא — נעשה ראש לבני כלה. אמר רב אשי: אנא עיילית לאגמא ותלאי טבל …
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא: רב פפא דעייל לאגמא — נעשה ראש ישיבה. רב הונא בריה דרב יהושע דעייל ליער — נעשה ראש לבני כלה. איכא דאמרי תרווייהו לאגמא עיילי, אלא רב פפא דתלי טבלא — נעשה ראש ישיבה, רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי טבלא — נעשה ראש לבני כלה. אמר רב אשי: אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי.
Berakhot 57b אמר רב אשי aggada story dream omens
Rav Ashi says that without having heard Rav Hamnuna's teaching, he independently interpreted all of the dream signs favorably.

רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא, טריף להו ידא על גבייהו, ואמר: רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו. מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא, לקיים מה שנאמר ״וטאטאתיה במטאטא השמד״. אמר רב אשי: אנא, הא דרב המנונא לא שמיע לי, אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו.
Berakhot 58b רב אשי אמר aggada other comets
Rav Ashi explains the apparent passage of a star across Orion as one star moving from one side and frightening another visible on the opposite side.

על הזיקין: מאי זיקין? אמר שמואל: כוכבא דשביט. ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. וגמירי דלא עבר כסלא, ואי עבר כסלא — חרב עלמא. והא קא חזינן דעבר! — זיויה הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: וילון הוא דמקרע, דמגלגל ומחזי נהורא ד …
על הזיקין: מאי זיקין? אמר שמואל: כוכבא דשביט. ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. וגמירי דלא עבר כסלא, ואי עבר כסלא — חרב עלמא. והא קא חזינן דעבר! — זיויה הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: וילון הוא דמקרע, דמגלגל ומחזי נהורא דרקיע. רב אשי אמר: כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא וחזי ליה חבריה מהך גיסא, ומיבעית, ומחזי כמאן דעבר.
Berakhot 59a רב אשי אמר aggada other thunder
Rav Ashi explains thunder as wind blowing through the hollow openings of clouds like wind across the mouth of a jar.

ועל הרעמים. מאי רעמים? אמר שמואל: ענני בגלגלא. שנאמר: ״קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ״. ורבנן אמרי: ענני דשפכי מיא להדדי, שנאמר: ״לקול תתו המון מים בשמים״. רב אחא בר יעקב אמר: ברקא תקיפא דבריק בעננא, ומתבר גזיזי דברזא. רב אשי אמר: ענני חלחולי מחלחלי, ואתי זיקא ומנשב אפומייהו, ודמי כז …
ועל הרעמים. מאי רעמים? אמר שמואל: ענני בגלגלא. שנאמר: ״קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ״. ורבנן אמרי: ענני דשפכי מיא להדדי, שנאמר: ״לקול תתו המון מים בשמים״. רב אחא בר יעקב אמר: ברקא תקיפא דבריק בעננא, ומתבר גזיזי דברזא. רב אשי אמר: ענני חלחולי מחלחלי, ואתי זיקא ומנשב אפומייהו, ודמי כזיקא על פום דני. ומסתברא כרב אחא בר יעקב, דבריק ברקא, ומנהמי ענני, ואתי מטרא.
Berakhot 59b אמר רב אשי aggada exegesis river names
Rav Ashi interprets the name Hiddekel as indicating that its waters are sharp and light.

מאי ״חדקל״ — אמר רב אשי: שמימיו חדין וקלין. מאי ״פרת״? — שמימיו פרין ורבין.
Berakhot 61a אמר רב אשי aggada exegesis biblical manners
Rav Ashi infers from Rebekah riding behind the man that Manoah had not learned even elementary rules of proper conduct.

אמר רב אשי: ולמאי דקאמר רב נחמן, מנוח עם הארץ היה — אפילו בי רב נמי לא קרא, שנאמר: ״ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש״ — ולא לפני האיש.
Berakhot 62a רב אשי אמר halacha ruling toilet privacy
Rav Ashi explains that one may relieve himself while his companion cannot see his exposed parts, even if the companion can see him.

רב אשי אמר: מאי ״כל זמן שאין חברו רואה״ דקאמר איסי בר נתן — כל זמן שאין חברו רואה את פרועו, אבל לדידיה חזי ליה.
Berakhot 62a רב אשי אמר halacha ruling toilet privacy
Rav Ashi explains that the teaching permits the conduct in the same place when it is around a corner.

רב אשי אמר: אפילו תימא במקום, לא נצרכה אלא לקרן זוית.

Shabbat (78)

Shabbat 2b אמר רב אשי halacha ruling shabbat domains
Rav Ashi explains that the tanna also calls carrying an object into a domain an act of taking out.

והא ״יציאות״ קתני! אמר רב אשי: תנא הכנסה נמי ״הוצאה״ קרי לה.
Shabbat 4a אמר רב אשי halacha ruling shabbat baking
Rav Ashi interprets the case as intentional conduct and reads the deadline as before liability for stoning is incurred.

אלא אמר רב אשי: לעולם במזיד. ואימא: קודם שיבא לידי איסור סקילה. רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא. אמר רב ביבי בר אביי: הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה.
Shabbat 6b רב אשי אמר both other unclear
Rav Ashi's statement is not preserved in the supplied fragment.

רב אשי אמר:
Shabbat 7a רב אשי אמר halacha dispute shabbat domains
Rav Ashi rules that even excrement can constitute the discussed obstruction within a public domain.

אביי ורבא דאמרי תרוייהו: והוא שגבוהה שלשה, דלא דרסי לה רבים. אבל היזמי והיגי, אף על גב דלא גביהי שלשה. וחייא בר רב אמר: אפילו היזמי והיגי, אבל צואה לא. ורב אשי אמר: אפילו צואה.
Shabbat 8a רב אשי אמר halacha ruling shabbat carrying
Rav Ashi rules that one is liable even when the object's height is seven and a half handbreadths because partitions are made for the space inside them.

רב אשי אמר: אפילו שבעה ומחצה — חייב. מאי טעמא? — מחיצות לתוכן עשויות.
Shabbat 9a רב אשי אמר halacha ruling shabbat domains
Rav Ashi explains that a doorway threshold roofed by two adjoining narrow beams is treated as inside when open and outside when closed.

רב אשי אמר: לעולם באיסקופת בית עסקינן, וכגון שקירה בשתי קורות שאין בזו ארבעה ואין בזו ארבעה, ואין בין זו לזו שלשה, ודלת באמצע. פתח פתוח, כלפנים. פתח נעול, כלחוץ.
Shabbat 10a אמר רב אשי halacha story prayer attire
Rav Ashi reports that Rav Kahana dressed like a servant during distress but dressed and wrapped himself formally during peace before praying.

רבא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי, אמר: ״הכון לקראת״ וגו'. רבא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי. אמר: ״כעבדא קמיה מריה״. אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא כי איכא צערא בעלמא, שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי. אמר: ״כעבדא קמי מריה״. כי איכא שלמא לביש ומתכסי ומתעטף ומצלי. אמר: ״הכון לקראת אלהיך ישראל״.
Shabbat 11a אמר רב אשי aggada dialogue synagogue honor
Rav Ashi says that his work ensured Mata Mehasya was not destroyed for the sin of elevating its roofs above the synagogue.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה. שנאמר: ״לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבותיו״. והני מילי בבתים, אבל בקשקושי ואברורי לית לן בה. אמר רב אשי: אנא עבדי למתא מחסיא דלא חרבה. והא חרבה! מאותו עון לא חרבה.
Shabbat 16b רב אשי אמר halacha ruling ritual impurity
Rav Ashi rules that the vessels remain analogous to earthenware and explains that their exterior can become impure because the interior is visible from outside.

רב אשי אמר: לעולם לכלי חרס דמו, ודקא קשיא לך לא ליטמו מגבן? — הואיל ונראה תוכו כברו.
Shabbat 24b רב אשי אמר halacha exegesis shabbat rest
Rav Ashi begins to derive a law from the juxtaposed words Shabbat and shabbaton.

רב אשי אמר: (״שבת״) ״שבתון״ —
Shabbat 34a אמר רב אשי aggada story gentle speech
Rav Ashi says that although he had not heard Rabbah bar Rav Huna's teaching to speak gently, he fulfilled it through his own reasoning.

גמ' מנא הני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי: אמר קרא: ״וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא״. אמר רבה בר רב הונא: אף על גב דאמור רבנן שלשה דברים צריך אדם לומר וכו' — צריך למימרינהו בניחותא, כי היכי דליקבלינהו מיניה. אמר רב אשי: אנא לא שמיע לי הא דרבה בר רב הונא, וקיימתה מסברא.
Shabbat 36a אמר רב אשי aggada maxim place names
Rav Ashi adds that Babylonia can be called Borsif and Borsif can be called Babylonia.

אמר רב אשי, אף אנו נאמר: ״בבל״ — ״בורסיף״, ״בורסיף״ — ״בבל״.
Shabbat 37b אמר רב אשי halacha other shabbat food
Rav Ashi reports seeing Rav Huna eat fish hash that had been left on the stove, while remaining unsure of the legal reason it was permitted.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מהו לשהות? אמר ליה: הא רב יהודה משהו ליה ואכיל. אמר ליה: בר מיניה דרב יהודה, דכיון דמסוכן הוא — אפילו בשבת נמי שרי למעבד ליה. לי ולך מאי? אמר ליה: בסורא משהו, דהא רב נחמן בר יצחק מרי דעובדא הוה, ומשהו ליה ואכיל. אמר רב אשי: קאימנא קמיה דרב הונא ושהין ליה כסא דהרסנא ואכל, ולא י …
אמר ליה אביי לרב יוסף: מהו לשהות? אמר ליה: הא רב יהודה משהו ליה ואכיל. אמר ליה: בר מיניה דרב יהודה, דכיון דמסוכן הוא — אפילו בשבת נמי שרי למעבד ליה. לי ולך מאי? אמר ליה: בסורא משהו, דהא רב נחמן בר יצחק מרי דעובדא הוה, ומשהו ליה ואכיל. אמר רב אשי: קאימנא קמיה דרב הונא ושהין ליה כסא דהרסנא ואכל, ולא ידענא אי משום דקסבר מצטמק ויפה לו מותר, אי משום דכיון דאית ביה מיחא — מצטמק ורע לו הוא.
Shabbat 38b בעי רב אשי halacha other shabbat reheating
Rav Ashi asks whether transferring food from one kettle to another affects permission to return it to the stove, and the question remains unresolved.

איכא דאמרי, אמר חזקיה משמיה דאביי: הא דאמרת על גבי קרקע — אסור, לא אמרן אלא שאין דעתו להחזיר, אבל דעתו להחזיר — מותר. מכלל שבעודן בידו, אף על פי שאין דעתו להחזיר — מותר. בעי רבי ירמיה: תלאן במקל מהו? הניחן על גבי מטה מהו? בעי רב אשי: פינן ממיחם למיחם מהו? — תיקו.
Shabbat 43b רב אשי אמר halacha ruling shabbat shelter
Rav Ashi explains that the teaching concerns protection from sun or rain during Nisan and Tishrei, when heat, cold, rain, and honey may all be present.

רב אשי אמר: מי קתני ״בימות החמה ובימות הגשמים״? ״בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים״ קתני, ביומי ניסן וביומי תשרי, דאיכא חמה ואיכא צינה ואיכא גשמים ואיכא דבש.
Shabbat 47b אמר רב אשי halacha ruling extinguishing fire
Rav Ashi explains that even the sages prohibit placing water beneath the lamp because it hastens the extinguishing of the sparks.

ותסברא? אימור דאמר רבי יוסי — בשבת, בערב שבת מי אמר? וכי תימא הכא נמי בשבת, והתניא: נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות בשבת, ואין צריך לומר בערב שבת. ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה — מערב שבת, ואין צריך לומר בשבת. אלא אמר רב אשי: אפילו תימא רבנן, שאני הכא — מפני שמקרב את כיבויו.
Shabbat 50a אמר רב אשי halacha ruling shabbat muktzeh
Rav Ashi cites the ruling that straw on a bed may be moved by hand only if designated beforehand by animal food, a pillow, or a sheet.

אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא: הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו, אבל מנענעו בגופו. אבל אם היה עליו מאכל בהמה, או שהיה עליו כר או סדין מבעוד יום — מנענעו בידו. שמע מינה.
Shabbat 50b רב אשי אמר halacha ruling shabbat grooming
Rav Ashi permits the discussed grooming practice with a reed scraper.

מר זוטרא, ואיתימא רב אשי אמר: בגורדיתא דקני שפיר דמי.
Shabbat 54a אמר רב אשי halacha ruling animal handling
Rav Ashi explains that camels may not be tied together because it looks as though they are being led to a fair.

ולא יקשור גמלים. מאי טעמא? אמר רב אשי: משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא.
Shabbat 54a אמר רב אשי halacha ruling mixed species
Rav Ashi limits the permission to bringing the animals together for purposes of the prohibition of mixed species.

אבל מכניס. אמר רב אשי: לא שנו אלא לענין כלאים. כלאים דמאי? אילימא כלאים דאדם, והתנן: אדם מותר עם כולם לחרוש ולמשוך!
Shabbat 59b אמר רב אשי halacha ruling shabbat apparel
Rav Ashi rules that a resuka may be worn when it has decorative tassels but is forbidden when it does not.

אמר רב אשי: האי רסוקא, אי אית ליה מפרחייתא — שרי, ואי לא — אסיר.
Shabbat 60b אמר רב אשי halacha dialogue shabbat footwear
Rav Ashi explains that stitching the item from the inside makes it a shoe, to which the sages did not extend their decree concerning sandals.

אמר רב אשי: ולא ידע מר מאי טעמא?! כיון דתפרו מבפנים הוי ליה מנעל. בסנדל גזרו ביה רבנן, במנעל לא גזרו ביה רבנן.
Shabbat 61a אמר רב אשי halacha story shoe order
Rav Ashi reports seeing Rav Kahana show no concern for the prescribed order of putting on and tying shoes.

אמר רב נחמן בר יצחק: ירא שמים יוצא ידי שתיהן. ומנו? — מר בריה דרבנא. היכי עביד? — סיים דימיניה ולא קטר, וסיים דשמאליה וקטר, והדר קטר דימיניה. אמר רב אשי: חזינא לרב כהנא דלא קפיד.
Shabbat 62b רב אשי אמר halacha ruling shabbat carrying
Rav Ashi rules that the general case is exempt but this case differs because the substance has no tangible mass at all.

רב אשי אמר: בעלמא אימא לך פטור, ושאני הכא דליתיה לממשא כלל.
Shabbat 66b אמר רב אשי halacha ruling medicinal knots
Rav Ashi transmits that the permitted knots are knots of the madder plant.

גמ' מאי קשרים? אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה: קשורי פואה.
Shabbat 70b אמר רב אשי halacha dialogue shabbat liability
Rav Ashi proposes determining liability by whether awareness of Shabbat or awareness of the prohibited labor caused the person to desist.

בעא מיניה רבא מרב נחמן: העלם זה וזה בידו, מהו? אמר ליה: הרי העלם שבת בידו, ואינו חייב אלא אחת. אדרבה, הרי העלם מלאכות בידו וחייב על כל אחת ואחת! אלא אמר רב אשי: חזינן, אי משום שבת קא פריש — הרי העלם שבת בידו ואינו חייב אלא אחת, ואי משום מלאכה קפריש — הרי העלם מלאכות בידו וחייב על כל אחת ואחת. אמר לי …
בעא מיניה רבא מרב נחמן: העלם זה וזה בידו, מהו? אמר ליה: הרי העלם שבת בידו, ואינו חייב אלא אחת. אדרבה, הרי העלם מלאכות בידו וחייב על כל אחת ואחת! אלא אמר רב אשי: חזינן, אי משום שבת קא פריש — הרי העלם שבת בידו ואינו חייב אלא אחת, ואי משום מלאכה קפריש — הרי העלם מלאכות בידו וחייב על כל אחת ואחת. אמר ליה רבינא לרב אשי: כלום פריש משבת אלא משום מלאכות, כלום פריש ממלאכות אלא משום שבת — אלא לא שנא.
Shabbat 73b רב אשי אמר halacha dispute shabbat harvesting
Rav Ashi rules that throwing a clod at a palm to dislodge dates is neither the normal manner of detaching nor of extracting.

והקוצר. תנא: הקוצר, הבוצר, והגודר והמסיק, והאורה — כולן מלאכה אחת. אמר רב פפא: האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתר תמרי חייב שתים: אחת משום תולש, ואחת משום מפרק. רב אשי אמר: אין דרך תלישה בכך, ואין דרך פריקה בכך.
Shabbat 74b אמר רב אשי halacha ruling shabbat cutting
Rav Ashi rules that one who cuts wood precisely to a measured size is liable for the labor of cutting.

והטוחן. אמר רב פפא: האי מאן דפרים סילקא — חייב משום טוחן. אמר רב מנשה: האי מאן דסלית סילתי — חייב משום טוחן. אמר רב אשי: אי קפיד אמשחתא — חייב משום מחתך.
Shabbat 75b אמר רב אשי halacha dispute shabbat salting
Rav Ashi limits Rabbah bar Rav Huna's liability for salting meat to meat prepared for a journey, since people do not make ordinary household food into wood.

והמולחו והמעבדו. היינו מולח והיינו מעבד! רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: אפיק חד מינייהו ועייל שירטוט. אמר רבה בר רב הונא: האי מאן דמלח בישרא — חייב משום מעבד. רבא אמר: אין עיבוד באוכלין. אמר רב אשי: ואפילו רבה בר רב הונא לא אמר אלא דקא בעי ליה לאורחא, אבל לביתא — לא משוי איניש מיכליה עץ.
Shabbat 77b בעי רב אשי halacha other shabbat measures
Rav Ashi asks whether the minimum measure of eye salve is enough merely for application or also for holding while applying, and the question remains unresolved.

תנו רבנן: המוציא חלב של בהמה כדי גמיאה. חלב של אשה ולובן של ביצה — כדי ליתן במשיפא של קילור. [קילור] כדי לשוף במים. בעי רב אשי: כדי שיפה, או כדי אחיזה ושיפה? תיקו.
Shabbat 77b בעי רב אשי halacha other shabbat measures
Rav Ashi asks whether the minimum honey measure covers the entire wound opening or only its first protrusion, and the question remains unresolved.

דבש כדי ליתן על הכתית. תנא: כדי ליתן על פי כתית. בעי רב אשי: ״על כתית״ — אפומא דכולה כתית, או דילמא אמורשא קמא דכתית, לאפוקי הודרנא דלא — תיקו.
Shabbat 78b רב אשי אמר halacha dispute shabbat carrying
Rav Ashi explains that the dispute concerns one customs officer, since the document may be needed to prove to a second officer that the bearer is associated with customs.

תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס — חייב. משהראהו למוכס — פטור. רבי יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר אביי: איכא בינייהו רהיטי מוכסא. רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו. רב אשי אמר: חד מוכס איכא בינייהו, מפני שצריך לו להראות למוכס שני, דאמר ליה: ח …
תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס — חייב. משהראהו למוכס — פטור. רבי יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר אביי: איכא בינייהו רהיטי מוכסא. רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו. רב אשי אמר: חד מוכס איכא בינייהו, מפני שצריך לו להראות למוכס שני, דאמר ליה: חזי, גברא דמוכס אנא.
Shabbat 79a רב אשי אמר halacha dispute debt receipts
Rav Ashi explains that a paid debtor needs the document to prove his reliability to a second creditor.

רבא אמר: דכולי עלמא מודה בשטר שכתבו — שצריך לקיימו, והכא בכותבין שובר קמיפלגי: תנא קמא סבר כותבין שובר, ורבי יהודה סבר אין כותבין שובר. רב אשי אמר: מפני שצריך להראותו לבעל חוב שני, דאמר ליה: חזי, גברא דפרע אנא.
Shabbat 80b בעי רב אשי halacha other writing measure
Rav Ashi asks whether the required pen length reaches the upper or lower finger joint.

קנה כדי לעשות קולמוס. תנא: קולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו. בעי רב אשי: קשר העליון או קשר התחתון? תיקו.
Shabbat 83a אמר רב אשי halacha dispute ritual impurity
Rav Ashi distinguishes the impurity caused by moving or being moved for gentiles, idolatry, and its implements.

מתקיף לה רב אשי: מאי ״הן״? אלא אמר רב אשי, הכי קאמר: גוי וגויה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טמאים. עבודה זרה שהסיטה אחרים — טהורין, אחרים שהסיטו אותה — טמאים. משמשיה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טהורים. רבי עקיבא אומר: גוי וגויה ועבודה זרה, בין הן שהסיטו את אח …
מתקיף לה רב אשי: מאי ״הן״? אלא אמר רב אשי, הכי קאמר: גוי וגויה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טמאים. עבודה זרה שהסיטה אחרים — טהורין, אחרים שהסיטו אותה — טמאים. משמשיה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טהורים. רבי עקיבא אומר: גוי וגויה ועבודה זרה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טמאים. משמשיה, בין הן שהסיטו אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טהורין.
Shabbat 85b רב אשי אמר halacha dialogue mixed planting
Rav Ashi permits sowing the intervening area crosswise when the adjacent rows run lengthwise, and lengthwise when they run crosswise.

והא איכא דביני וביני! אמרי דבי רבי ינאי: במחריב בין הביניים. רב אשי אמר: אם היו זרועין שתי — זורען ערב, ערב — זורען שתי. איתיביה רבינא לרב אשי: עבודת ירק בירק אחר, ששה טפחים. ורואין אותם
Shabbat 92b אמר רב אשי halacha ruling shabbat carrying
Rav Ashi rules that one who intended inferior protection but achieved superior protection remains liable even though the intended placement was not achieved.

אמר רב אשי: מאי קושיא? דילמא לא מיבעיא קאמר: לא מיבעיא לאחריו ובא לו לאחריו דחייב — דאיתעבידא מחשבתו, אלא אפילו לאחריו ובא לו לפניו איצטריכא ליה. סלקא דעתך אמינא, הואיל ולא איתעבידא מחשבתו לא ליחייב — קא משמע לן דנתכוון לשמירה פחותה ועלתה בידו שמירה מעולה דחייב.
Shabbat 93b אמר רב אשי halacha ruling sacrificial service
Rav Ashi cites the rule that a priest standing partly on an object is fit to serve only if he could remain standing when that object is removed.

רבי יוסי אומר: הסוס מטמא על ידיו, החמור — על רגליו, שמשענת הסוס על ידיו, וחמור על רגליו. ואמאי? הא קא מסייע בהדי הדדי! לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש? אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא. רבי אליעזר אומר: רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה, רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה — רואין כל שאילו ינטל הכלי …
רבי יוסי אומר: הסוס מטמא על ידיו, החמור — על רגליו, שמשענת הסוס על ידיו, וחמור על רגליו. ואמאי? הא קא מסייע בהדי הדדי! לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש? אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא. רבי אליעזר אומר: רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה, רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה — רואין כל שאילו ינטל הכלי ותינטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת — עבודתו כשרה, ואם לאו — עבודתו פסולה.
Shabbat 93b אמר רב אשי halacha dialogue shabbat carrying
Rav Ashi initially argues that two people carrying a weaver's reed share one required measure, but concludes that the cited case does not prove it.

ואמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא: שנים שהוציאו קנה של גרדי — חייבין. ואמאי? ליבעי שיעור הוצאה לזה ושיעור הוצאה לזה! לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם? אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: דילמא דאית ביה כדי לבשל ביצה קלה לזה וביצה קלה לזה! אם כן, לישמעינן קנה דעלמא, מאי שנא דגרדי? ודילמא דאית ביה כדי לארוג …
ואמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא: שנים שהוציאו קנה של גרדי — חייבין. ואמאי? ליבעי שיעור הוצאה לזה ושיעור הוצאה לזה! לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם? אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: דילמא דאית ביה כדי לבשל ביצה קלה לזה וביצה קלה לזה! אם כן, לישמעינן קנה דעלמא, מאי שנא דגרדי? ודילמא דאית ביה כדי לארוג מפה לזה וכדי לארוג מפה לזה, אלא מהא ליכא למשמע מינה.
Shabbat 94a אמר רב אשי halacha ruling sin offerings
Rav Ashi explains the case as one who unwittingly violated both acts and learned of them in separate notifications.

ששגג על האוכלין והזיד על הכלי. מתקיף לה רב אשי: והא ״אף על הכלי״ קתני! אלא אמר רב אשי: כגון ששגג בזה ובזה, ונודע לו, וחזר ונודע לו, ובפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש.
Shabbat 100b רב אשי אמר halacha ruling shabbat domains
Rav Ashi rules that one who throws an object onto a bridge beam is liable because the public traverses it.

רב אשי אמר: איצטריך, סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דהואי ארבעה, אבל היכא דלא הואי ארבעה — מיפסע פסעי ליה. ואזדא רב אשי לטעמיה, דאמר רב אשי: האי מאן דזריק ונח אגודא דגמלא — מיחייב, שהרי רבים בוקעין בו.
Shabbat 102a רב אשי אמר halacha ruling shabbat liability
Rav Ashi rules that liability requires both the beginning and end of the act to have been performed unwittingly.

רב אשי אמר: חסורי מחסרא, והכי קתני: הזורק ונזכר מאחר שיצתה מידו, קלטה אחר או קלטה כלב או שנשרפה — פטור. הא נחה — חייב. במה דברים אמורים — שחזר ושכח, אבל לא חזר ושכח — פטור, שכל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה.
Shabbat 104b רב אשי אמר halacha ruling shabbat labor
Rav Ashi rules that even the Sages impose liability for adding one letter or thread when it completes a book or garment.

תנא: כתב אות אחת והשלימה לספר, ארג חוט אחד והשלימו לבגד — חייב. מאן תנא? אמר רבא בר רב הונא: רבי אליעזר היא, דאמר אחת על האריג — חייב. רב אשי אמר: אפילו תימא רבנן, להשלים שאני.
Shabbat 106a אמר רב אשי halacha ruling constructive labor
Rav Ashi equates repairing circumcision with repairing a vessel and preparing a wick with preparing dyes.

ורבי יהודה? התם — מתקן הוא, כדרב אשי. דאמר רב אשי: מה לי לתקן מילה, מה לי לתקן כלי. מה לי לבשל פתילה, מה לי לבשל סמנין.
Shabbat 106b אמר רב אשי halacha ruling animal trapping
Rav Ashi defines a small enclosure by whether an animal can be caught in one chase, the walls' shadows overlap, or it lacks corners.

היכי דמי ביבר גדול, היכי דמי ביבר קטן? אמר רב אשי: כל היכא דרהיט בתריה ומטי לה בחד שיחייא — ביבר קטן, ואידך — ביבר גדול. אי נמי: כל היכא דנפיל טולא דכתלים אהדדי — ביבר קטן, ואידך — ביבר גדול. ואי נמי: כל היכא דליכא עוקצי עוקצי — ביבר קטן, ואידך — ביבר גדול.
Shabbat 107b אמר רב אשי halacha dispute animal trapping
Rav Ashi identifies Rabbi Yehudah as the first opinion and says the Sages who dispute trapping reptiles regarding impurity agree regarding Shabbat.

אמר רב אשי: מאן תנא קמא — רבי יהודה דאזיל בתר גישתא. דתנן, רבי יהודה אומר: הלטאה כחולדה. אבל רבנן דפליגי עליה דרבי יוחנן לענין טומאה, לענין שבת מודו ליה. אי הכי, האי ״דברי רבי יוחנן בן נורי״, ״דברי רבי יוחנן ומחלוקתו״ מיבעי ליה! תני: ״דברי רבי יוחנן בן נורי ומחלוקתו״.
Shabbat 107b אמר רב אשי halacha dispute killing insects
Rav Ashi distinguishes the dispute over trapping a flea from killing it, for which even Rabbi Yehoshua concedes liability.

והתניא: טפויין וביצי כינים! מינא הוא דמיקרי ״ביצי כינים״. והרי פרעוש דפרה ורבה, ותניא: הצד פרעוש בשבת, רבי אליעזר מחייב ורבי יהושע פוטר! אמר רב אשי: צידה אהריגה קרמית?! עד כאן לא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע, אלא דמר סבר: דבר שאין במינו ניצוד — חייב, ומר סבר: פטור. אבל לענין הריגה — אפילו רבי יהושע מ …
והתניא: טפויין וביצי כינים! מינא הוא דמיקרי ״ביצי כינים״. והרי פרעוש דפרה ורבה, ותניא: הצד פרעוש בשבת, רבי אליעזר מחייב ורבי יהושע פוטר! אמר רב אשי: צידה אהריגה קרמית?! עד כאן לא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע, אלא דמר סבר: דבר שאין במינו ניצוד — חייב, ומר סבר: פטור. אבל לענין הריגה — אפילו רבי יהושע מודה.
Shabbat 107b אמר רב אשי halacha ruling killing fish
Rav Ashi rules that a fish need not become literally dry for liability; producing mucus is sufficient.

אמר שמואל: השולה דג מן הים, כיון שיבש בו כסלע — חייב. אמר רבי יוסי בר אבין: ובין סנפיריו. אמר רב אשי: לא תימא יבש ממש, אלא אפילו דעבד רירי.
Shabbat 110b אמר רב אשי halacha ruling sterilization
Rav Ashi says removing a rooster's comb merely makes it despondent rather than causing sterilization.

לירקונא תרין בשיכרא, ומיעקר. ומי שרי? והתניא, מניין לסירוס באדם שהוא אסור — תלמוד לומר: ״ובארצכם לא תעשו״ — בכם לא תעשו, דברי רבי חנינא. הני מילי — היכא דקא מיכוין, הכא — מעצמו הוא. דאמר רבי יוחנן: הרוצה שיסרס תרנגול — יטול כרבלתו, ומסתרס מאליו. והאמר רב אשי: רמות רוחא הוא דנקיטא ליה. אלא בסריס.
Shabbat 115b אמר רב אשי halacha exegesis sacred writings
Rav Ashi cites the distinction that sacred books may be written in any language, while a megillah requires Ashurit script, parchment, and ink.

בעא מיניה ריש גלותא מרבה בר רב הונא: היו כתובין בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום, בלשון הקדש, מצילין אותן מפני הדליקה או אין מצילין? תיבעי למאן דאמר מצילין, תיבעי למאן דאמר אין מצילין. תיבעי למאן דאמר אין מצילין — הני מילי היכא דכתיבי תרגום ובכל לשון, אבל הכא דכתיבי בלשון הקדש — מצילין, או דילמא אפילו ל …
בעא מיניה ריש גלותא מרבה בר רב הונא: היו כתובין בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום, בלשון הקדש, מצילין אותן מפני הדליקה או אין מצילין? תיבעי למאן דאמר מצילין, תיבעי למאן דאמר אין מצילין. תיבעי למאן דאמר אין מצילין — הני מילי היכא דכתיבי תרגום ובכל לשון, אבל הכא דכתיבי בלשון הקדש — מצילין, או דילמא אפילו למאן דאמר מצילין — הני מילי היכא דכתיבי בדיו דמיקיים, אבל הכא כיון דלא מיקיים — לא. אמר ליה: אין מצילין. והא רב המנונא תנא מצילין! אמר ליה: אי תניא — תניא. מאי תניא? אמר רב אשי, כדתניא: אין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבים בכל לשון, ומגילה עד שתהא כתובה אשורית, על הספר, ובדיו.
Shabbat 116a אמר רב אשי aggada exegesis torah sections
Rav Ashi locates the displaced Torah section among the passages concerning the tribal banners.

מאן תנא דפליג עליה דרבי — רבן שמעון בן גמליאל הוא. דתניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן — כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא — ״ויהי העם כמתאוננים״. פורענות ראשונה — ״ויסעו מהר ה'״, ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי …
מאן תנא דפליג עליה דרבי — רבן שמעון בן גמליאל הוא. דתניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן — כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא — ״ויהי העם כמתאוננים״. פורענות ראשונה — ״ויסעו מהר ה'״, ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה'. והיכן מקומה? אמר רב אשי: בדגלים.
Shabbat 116b רב אשי אמר halacha ruling shabbat reading
Rav Ashi aligns Shmuel with Rabbi Nehemiah's restriction on reading sacred writings on Shabbat.

רב אשי אמר: לעולם כדאמרן מעיקרא, ושמואל כרבי נחמיה. דתניא: אף על פי שאמרו כתבי הקדש אין קורין בהן — אבל שונין בהן ודורשין בהן. נצרך לפסוק — מביא ורואה בו. אמר רבי נחמיה: מפני מה אמרו כתבי הקדש אין קורין בהן — כדי שיאמרו: בכתבי הקדש אין קורין, וכל שכן בשטרי הדיוטות.
Shabbat 116b אמר רב אשי halacha dispute paschal offering
Rav Ashi explains that the Sages dispute both moving the hide with the meat and performing the labor of skinning the paschal offering.

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מאי אהדרו ליה חברייא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה? הכי קאמרי ליה: אם מצילין תיק הספר עם הספר, לא נפשיט את הפסח מעורו? מי דמי?! התם — טלטול, הכא — מלאכה! אמר רב אשי: בתרתי פליגי, פליגי בטלטול ופליגי במלאכה, והכי קאמרי ליה: אם מצילין תיק הספר עם הספר, לא נטלטל עור אג …
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מאי אהדרו ליה חברייא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה? הכי קאמרי ליה: אם מצילין תיק הספר עם הספר, לא נפשיט את הפסח מעורו? מי דמי?! התם — טלטול, הכא — מלאכה! אמר רב אשי: בתרתי פליגי, פליגי בטלטול ופליגי במלאכה, והכי קאמרי ליה: אם מצילין תיק הספר עם הספר, לא נטלטל עור אגב בשר?!
Shabbat 117b אמר רב אשי halacha ruling shabbat rescue
Rav Ashi defines an open alley as three walls without a sidepost and permits rescuing a Torah scroll where there is one sidepost.

אלא אמר רב אשי: שלש מחיצות ולחי אחד — זה מבוי שאינו מפולש. שלש מחיצות בלא לחי — זהו מבוי המפולש. ואפילו לרבי אליעזר דאמר בעינן לחיים, הני מילי לאוכלין ומשקין, אבל לספר תורה — בחד לחי סגי.
Shabbat 117b אמר רב אשי both dialogue shabbat meals
Rav Ashi reports taking two loaves and breaking one, and permits breaking a whole large loaf on Shabbat because the unusual practice does not appear gluttonous.

אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא דנקט תרתי ובצע חדא. אמר: ״לקטו״ כתיב. רבי זירא הוה בצע אכולה שירותיה. אמר ליה רבינא לרב אשי: והא מיחזי כרעבתנותא? אמר ליה: כיון דכל יומא לא עביד, והאידנא הוא דקעביד — לא מיחזי כרעבתנותא. רבי אמי ורבי אסי כי מיקלע להו ריפתא דעירובא — שרו עילויה, אמרי: הואיל ואיתעביד בה …
אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא דנקט תרתי ובצע חדא. אמר: ״לקטו״ כתיב. רבי זירא הוה בצע אכולה שירותיה. אמר ליה רבינא לרב אשי: והא מיחזי כרעבתנותא? אמר ליה: כיון דכל יומא לא עביד, והאידנא הוא דקעביד — לא מיחזי כרעבתנותא. רבי אמי ורבי אסי כי מיקלע להו ריפתא דעירובא — שרו עילויה, אמרי: הואיל ואיתעביד בה חדא מצוה — ליתעביד בה מצוה אחרינא.
Shabbat 125a אמר רב אשי halacha dispute shabbat objects
Rav Ashi explains that Rabbi Meir argues that even Rabbi Yehudah should concede that this form constitutes the object's normal function.

אלא אמר רב אשי: לעולם כדאמרן מעיקרא ובעושה מעשה טפקא, ורבי מאיר לדבריו דרבי יהודה קאמר: לדידי אפילו בעושין מעין מלאכה, אלא לדידך, אודי לי מיהא דכהאי גוונא מלאכתו הוא!
Shabbat 125b רב אשי אמר halacha ruling shabbat decree
Rav Ashi explains that even a detached item is restricted lest one cut it.

אמר רב ששת: אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל, הכא במאי עסקינן — במחוברת באביה. אי הכי, קא משתמש במחובר לקרקע! למטה משלשה. רב אשי אמר: אפילו תימא בתלושה, גזירה שמא יקטום.
Shabbat 128a אמר רב אשי halacha dialogue animal food
Rav Ashi argues that suitability as elephant food permits moving vine branches even when no elephants are present.

אמר אמימר: והוא דאית ליה נעמיות. אמר רב אשי לאמימר: אלא דקאמר ליה רבי נתן לרבן שמעון בן גמליאל חבילי זמורות יטלטל מפני שהוא מאכל לפילין, אי אית ליה פילין — אמאי לא? אלא ראוי, הכא נמי ראוי.
Shabbat 128b רב אשי אמר halacha ruling childbirth
Rav Ashi says that even if hair can be squeezed, the vessel should be brought through the woman's hair to alter the usual method as much as possible.

רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו: אין סחיטה בשיער. רב אשי אמר: אפילו תימא יש סחיטה בשיער, מביאה לה בכלי דרך שערה, דכמה דאפשר לשנויי — משנינן.
Shabbat 130a אמר רב אשי halacha ruling circumcision
Rav Ashi infers that carrying the circumcision knife uncovered serves to endear the commandment except in danger.

איתמר אמר רבי לוי: לא אמרה רבי אליעזר אלא לחבובי מצוה. תניא נמי הכי: מביאו מגולה ואין מביאו מכוסה, דברי רבי אליעזר. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ובשעת הסכנה מכסהו על פי עדים, בסכנה — אין, שלא בסכנה — לא, שמע מינה משום חבובי מצוה. שמע מינה.
Shabbat 130b אמר רב אשי halacha dispute shabbat domains
Rav Ashi explains that the act follows Rabbi Shimon's permission to move courtyard objects among roofs, enclosures, and courtyards.

אלא אמר רב אשי: שלא ברצון רבי אליעזר ומחלוקתו, אלא ברצון רבי שמעון. דתנן, רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצירות — כולן רשות אחד הן לכלים ששבתו בתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית.
Shabbat 131a אמר רב אשי halacha ruling courtyard eruv
Rav Ashi explains that houses cause courtyards to prohibit one another, and here there are no houses.

אפשר דמצפרא ועד פלגא דיומא לגבי חד, מפלגיה דיומא ולפניא לגבי חד. סוף סוף בעידנא דאיתיה להאי, ליתיה להאי? אלא אמר רב אשי: מי גרם לחצרות שיאסרו — בתים, וליכא.
Shabbat 132b אמר רב אשי halacha ruling positive commandments
Rav Ashi rules that a positive command overrides a prohibition only when fulfilling the command coincides with violating the prohibition.

אלא אמר רב אשי: היכא אמרינן דאתי עשה ודחי לא תעשה — כגון מילה בצרעת, אי נמי ציצית וכלאים, דבעידנא דמתעקר לאו — קא מוקים עשה. הכא, בעידנא דמתעקר ללאו — לא קא מוקים עשה.
Shabbat 133a רב אשי אמר halacha exegesis festival labor
Rav Ashi interprets 'rest' as a positive command, so a festival has both positive and negative commands that another positive command cannot override.

רב אשי אמר: ״שבתון״ — עשה הוא, והוה ליה יום טוב עשה ולא תעשה, ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה.
Shabbat 133b אמר רב אשי halacha dispute new moon
Rav Ashi attributes the ruling to Rabbi Yosei, who forbids desecrating Shabbat when the new moon is plainly visible.

אלא אמר רב אשי: הא מני — רבי יוסי היא, דתנן: בין שנראה בעליל, ובין שלא נראה בעליל — מחללין עליו את השבת. רבי יוסי אומר: נראה בעליל — אין מחללין עליו את השבת.
Shabbat 133b אמר רב אשי halacha ruling circumcision
Rav Ashi rules that a circumciser who knowingly begins too late and only wounds the child is liable to excision.

מתקיף לה רב אשי: גדול בהדיא כתיב ביה: ״וערל זכר אשר לא ימול״. אלא אמר רב אשי: לעולם אומן, וכגון דאתא בין השמשות דשבת, ואמרו ליה: לא מספקת, ואמר להו: מספקינא, ועבד ולא איסתפק, ואישתכח דחבורה הוא דעבד, וענוש כרת.
Shabbat 137a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue circumcision
Rav Ashi tells Rav Kahana that although Shabbat may be overridden for other infants, it was not given to be overridden for this man.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: רישא נמי ניתנה שבת לידחות לגבי תינוקות דעלמא! להאי גברא מיהא לא איתיהיב.
Shabbat 139b אמר רב אשי halacha ruling festival straining
Rav Ashi permits using a strainer deceptively on a festival only if one actually hangs pomegranates in it.

אמר רבה בר רב הונא: מערים אדם על המשמרת ביום טוב לתלות בה רמונים, ותולה בה שמרים. אמר רב אשי: והוא דתלה בה רמונים.
Shabbat 142b רב אשי אמר halacha dispute muktzeh
Rav Ashi rules that the device of moving a prohibited item with bread or a child applies only to a corpse, not even to an item forgotten in place.

אמר מר זוטרא: הלכתא ככל הני שמעתתא בשוכח. רב אשי אמר: אפילו שכח נמי [לא] — ולא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד.
Shabbat 143a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue muktzeh
Rav Ashi challenges the deliberate creation of a repulsive waste container in order to permit its removal.

רבה מטלטל להו אגב לקנא דמיא. רב הונא בריה דרב יהושע עביד להו כגרף של ריעי. אמר ליה רב אשי לאמימר: וכי עושין גרף של ריעי לכתחילה?
Shabbat 146b רב אשי אמר halacha dispute myrtle leaf
Rav Ashi prohibits using a myrtle leaf lest one cut it.

אמר טבות רישבא אמר שמואל: האי טרפא דאסא — אסור. מאי טעמא? רב יימר מדפתי אמר: גזירה משום מרזב. רב אשי אמר: גזירה שמא יקטום. מאי בינייהו? איכא בינייהו דקטים ומנח.
Shabbat 150a אמר רב אשי halacha dispute shabbat speech
Rav Ashi permits indirectly asking a fellow Jew about working after Shabbat but forbids directly asking him to hire laborers.

אלא אמר רב אשי: אפילו תימא חבירו ישראל, הא קא משמע לן: לא יאמר אדם לחבירו ״שכור לי פועלים״, אבל אומר אדם לחבירו ״הנראה שתעמוד עמי לערב?״ ומתניתין מני — כרבי יהושע בן קרחה. דתניא: לא יאמר אדם לחבירו ״הנראה שתעמוד עמי לערב״. רבי יהושע בן קרחה אומר: אומר אדם לחבירו ״הנראה שתעמוד עמי לערב״.
Shabbat 150b אמר רב אשי both dialogue havdalah
Rav Ashi reports that in Rav Kahana's house they recited 'Who distinguishes between sacred and profane' before doing weekday labor.

אמר ליה רבי אבא לרב אשי: במערבא אמרינן הכי: ״המבדיל בין קודש לחול״ ועבדינן צורכין. אמר רב אשי: כי הוינא בי רב כהנא הוה אמר ״המבדיל בין קודש לחול״ ומסלתינן סילתי.
Shabbat 155a אמר רב אשי halacha ruling using trees
Rav Ashi instructs that a raised ladder be supported away from a palm and that one avoid stepping on its supports when climbing.

אמר רב אשי: השתא דאמרת צדדין אסורין, האי דרגא דמדליא — לא לינחיה איניש אדיקלא, דהוו להו צדדין. אלא, לינחיה אגוואזי לבר מדיקלא, וכי סליק — לא לינח כרעיה אגוואזי, אלא ליתנח אקנין.
Shabbat 155b אמר רב אשי halacha ruling feeding animals
Rav Ashi infers that one may feed domestically dependent birds but not bees or dovecote pigeons whose sustenance is not one's responsibility.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך, אבל נותנין לפני אווזין ולפני תרנגולין ולפני יוני הרדיסיות. מאי טעמא? לאו משום דהני מזונותן עליך, והני אין מזונותן עליך.
Shabbat 156a אמר רב אשי aggada other birth astrology
Rav Ashi uses his and another man's Sunday births to reject a uniformly good or bad character for that day.

מאי [״ולא חדא ביה״]? אילימא: ולא חד לטיבו, והאמר רב אשי: אנא בחד בשבא הואי! אלא לאו חדא לבישו, והאמר רב אשי: אנא ודימי בר קקוזתא הוינן בחד בשבא, אנא מלך, והוא הוה ריש גנבי! אלא: אי כוליה לטיבו, אי כוליה לבישו. מאי טעמא? דאיברו ביה אור וחושך.
Shabbat 156a אמר רב אשי aggada other birth astrology
Rav Ashi says one born under Mars will be a bloodletter, thief, slaughterer, or circumciser.

אמר להו רבי חנינא, פוקו אמרו ליה לבר ליואי: לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבחמה — יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה, ורזוהי גליין, אם גניב — לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה — יהי גבר עתיר וזנאי יהי. מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא. האי מאן דבכוכב — יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא ד …
אמר להו רבי חנינא, פוקו אמרו ליה לבר ליואי: לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבחמה — יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה, ורזוהי גליין, אם גניב — לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה — יהי גבר עתיר וזנאי יהי. מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא. האי מאן דבכוכב — יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא דחמה הוא. האי מאן דבלבנה — יהי גבר סביל מרעין, בני וסתר, סתר ובני, אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין אם גנב — מצלח. האי מאן דבשבתאי — יהי גבר מחשבתיה בטלין. ואית דאמרי: כל דמחשבין עליה בטלין. האי מאן דבצדק — יהי גבר צדקן. אמר רב נחמן בר יצחק: וצדקן במצות. האי מאן דבמאדים — יהי גבר אשיד דמא. אמר רב אשי: אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מהולא. אמר רבה: אנא במאדים הואי. אמר אביי: מר נמי עניש וקטיל.
Shabbat 157a אמר רב אשי halacha dispute vow annulment
Rav Ashi cites the dispute whether a husband may annul a vow only during that calendar day or for a full twenty-four hours.

אמר רב אשי: והאנן תנן: הפרת נדרים כל היום, ויש בדבר להקל ולהחמיר. כיצד? נדרה לילי שבת — מיפר לילי שבת ויום השבת עד שתחשך. נדרה עם חשכה — מיפר עד שלא תחשך, שאם לא הפר משחשכה, אינו יכול להפר. תנאי היא, דתניא: הפרת נדרים כל היום. רבי יוסי בר יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון אמרו: מעת לעת.

Eruvin (29)

Eruvin 5b רב אשי אמר halacha ruling alley enclosure
Rav Ashi rules that an eight-cubit alley needs no additional sidepost because either its standing portion exceeds the breach or the existing edge counts as a sidepost.

רב אשי אמר: אפילו תימא במבוי שמונה נמי לא צריך לחי, מה נפשך: אי עומד נפיש ניתר בעומד מרובה על הפרוץ, ואי פרוץ נפיש נידון משום לחי.
Eruvin 9a רב אשי אמר halacha ruling alley crossbeam
Rav Ashi validates a displaced hanging crossbeam supported by bent pegs through the combined principles of lavud and lowering.

רב אשי אמר: משוכה והיא תלויה, והיכי דמי? כגון שנעץ שתי יתידות עקומות על שני כותלי מבוי, שאין בגובהן שלשה, ואין בעקמומיתן שלשה. מהו דתימא: או ״לבוד״ אמרינן, או ״חבוט״ אמרינן, לבוד וחבוט לא אמרינן. קא משמע לן.
Eruvin 9b רב אשי אמר halacha ruling alley sideposts
Rav Ashi explains the case as an alley lined for four cubits with sideposts spaced less than four handbreadths apart.

רב אשי אמר: כגון שרצפו בלחיים פחות פחות מארבעה במשך ארבע אמות.
Eruvin 12a אמר רב אשי halacha dispute alley enclosure
Rav Ashi explains that the ruling requires either one sidepost or one crossbeam, following Beit Hillel.

אמר רב אשי, הכי קאמר: אינו צריך לחי וקורה כבית שמאי, ולא לחיין כרבי אליעזר, אלא: או לחי או קורה, כבית הלל.
Eruvin 16b רב אשי אמר halacha dialogue hanging partition
Rav Ashi explains that a hanging partition permits carrying only over water, where the sages were lenient.

רב אשי אמר: מחיצה תלויה איבעיא ליה. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה? אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקלו חכמים במים.
Eruvin 17a אמר רב אשי halacha ruling camp enclosure
Rav Ashi distinguishes an enclosure of seven units needed for six, which is permitted, from one needed for only five, which is forbidden even within five.

אמר רב אשי: מאי קשיא? דילמא הכי קאמר: הוצרכו לשש והקיפו בשבע — אפילו בשבע מותרין. לא הוצרכו אלא לחמש והקיפו בשבע — אפילו בחמש אסורין.
Eruvin 17b אמר רב אשי halacha exegesis shabbat carrying
Rav Ashi notes that the verse says not to go out rather than not to carry out.

אמר רב אשי: מי כתיב ״אל יוציא״? ״אל יצא״ כתיב.
Eruvin 18b אמר רב אשי aggada exegesis proper conduct
Rav Ashi infers from Rebecca and her maidens following the man that Manoah had not learned even basic proper conduct.

אמר רב אשי: ולמאי דאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה, אפילו בי רב נמי לא קרא. דכתיב: ״ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש״, ולא לפני האיש.
Eruvin 24b אמר רב אשי halacha ruling enclosure size
Rav Ashi rules that even usable ground is permitted only when its depth does not exceed two se'a, but a greater area is forbidden.

אמר רב אשי: ודחזיין לתשמישתא נמי לא אמרן אלא שאין בעומקו יותר מבית סאתים, אבל אם יש בעומקו יותר מבית סאתים — אסור.
Eruvin 39a אמר רב אשי halacha ruling eruv food
Rav Ashi supports the requirement to use the same loaf for an eruv on the second day from the Mishnah's procedure.

עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני, אמר שמואל: ובאותה הפת. אמר רב אשי: דיקא נמי מתניתין, דקתני: כיצד הוא עושה? מוליכו בראשון, ומחשיך עליו, ונוטלו ובא לו. בשני, מחשיך עליו, ואוכלו ובא לו.
Eruvin 39b אמר רב אשי halacha other festival trapping
Rav Ashi reports that Ameimar told him the young deer in question had not been newly trapped.

אמר רב אשי: לדידי אמר לי אמימר: ההוא בר טביא לאו איתצודי איתציד,
Eruvin 43a אמר רב אשי halacha ruling shabbat boundaries
Rav Ashi infers that the Mishnah treats a boat like a pen or enclosure because each is stationary.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ספינה, דומיא דדיר וסהר. מה דיר וסהר — דקביעי, אף ספינה נמי דקביעא.
Eruvin 46b רב אשי אמר halacha ruling eruv validity
Rav Ashi explains that the teaching is needed to extend the rule from remnants of an eruv to an eruv's initial establishment.

רב אשי אמר: איצטריך, סלקא דעתך אמינא, הני מילי בשיורי עירוב, אבל בתחילת עירוב — אימא לא.
Eruvin 48b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue courtyard eruv
Rav Ashi answers that neither Rav Yehudah nor Rav Sheshet faces a difficulty because the middle courtyard revealed which outer courtyard it wished to join.

אמר ליה רב אשי: לא לרב יהודה קשיא ולא לרב ששת קשיא. לרב יהודה לא קשיא: כיון דעירבה לה אמצעית בהדי חיצונה, ושתים חיצונות בהדי הדדי לא עירבו — גליא דעתיה דבהא ניחא ליה, ובהא לא ניחא ליה.
Eruvin 51b אמר רב אשי halacha ruling eruv travel
Rav Ashi reads the Mishnah as confirming that the traveler may proceed while the other townspeople may not.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: מי שיצא לילך לעיר שמערבין לה, והחזירו חברו — הוא מותר לילך, וכל בני העיר אסורין, דברי רבי יהודה.
Eruvin 53a אמר רב אשי aggada maxim forgetfulness
Rav Ashi compares his generation's forgetfulness to a finger lowered into a pit.

אמר אביי: ואנן, כי סיכתא בגודא לגמרא. אמר רבא: ואנן, כי אצבעתא בקירא לסברא. אמר רב אשי: אנן, כי אצבעתא בבירא לשכחה.
Eruvin 55b אמר רב אשי halacha ruling town extension
Rav Ashi rules that three courtyards containing two houses each establish the settlement.

אמר רב חיננא בר רב כהנא אמר רב אשי: אם יש שם שלש חצירות של שני בתים — הוקבעו.
Eruvin 57a רב אשי אמר halacha ruling city measurement
Rav Ashi explains that the stated quarter refers to the quarter assigned to the corners.

רב אשי אמר: מאי רביע, רביע דקרנות.
Eruvin 63a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue rabbinic authority
Rav Ashi asks Ravina why he inspected a slaughtering knife in Babylonia.

רבינא סר סכינא בבבל. אמר ליה רב אשי: מאי טעמא עבד מר הכי?
Eruvin 67b רב אשי אמר halacha other rabbinic decree
Rav Ashi applies both rabbinic statements to the first clause.

רב אשי אמר: לעולם ארישא, הן אמרו והן אמרו.
Eruvin 68b רב אשי אמר halacha dispute shabbat instruction
Rav Ashi explains that Rav and Shmuel dispute the same issue as Rabbi Eliezer and the sages.

רב אשי אמר: רב ושמואל בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קא מיפלגי.
Eruvin 69b רב אשי אמר halacha ruling shabbat desecration
Rav Ashi identifies the source as a tanna who treats Shabbat violation as severely as idolatry.

רב אשי אמר: האי תנא הוא דחמירא עליה שבת כעבודה זרה.
Eruvin 78a רב אשי אמר halacha ruling eruv access
Rav Ashi permits even an object three handbreadths high because something can be hung from it.

רב אשי אמר: אפילו שגבוה שלשה, מאי טעמא: אפשר דתלי ביה מידי.
Eruvin 79a רב אשי אמר halacha dialogue eruv partitions
Rav Ashi rejects comparing a house with a ditch because a ditch is liable to fill while a house is not.

רב אשי אמר: בית אחריץ קא רמית?! בשלמא חריץ למיטיימיה קאי. אלא בית, למיטיימיה קאי?
Eruvin 82a אמר רב אשי halacha other eruv consent
Rav Ashi emphasizes that the text contrasts a case in which they informed him with one in which they did not.

אמר רב אשי: ״הודיעוהו״ ו״לא הודיעוהו״ קתני.
Eruvin 87b רב אשי אמר halacha ruling karmelit holes
Rav Ashi explains that holes may belong to a karmelit when adjacent to it, whereas this case concerns a separated area.

רב אשי אמר: אפילו תימא יש חורין לכרמלית — הני מילי בסמוכה. הכא, במופלגת.
Eruvin 89a אמר רב אשי halacha ruling courtyard carrying
Rav Ashi explains that carrying is prohibited lest one bring household utensils into that area.

וכי לא עירבו, מאי טעמא לא? אמר רב אשי: גזירה דילמא אתי לאפוקי ממאני דבתים להתם.
Eruvin 95a אמר רב אשי halacha dispute alley eruv
Rav Ashi infers from the Mishnah that Rabbi Yehudah permits an eruv in an open-ended alley while the sages forbid it.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני: ועוד אמר רבי יהודה: מערבין במבוי המפולש, וחכמים אוסרין.
Eruvin 97b רב אשי אמר halacha ruling ownerless objects
Rav Ashi explains the case as ownerless barrels and water whose movement is limited under Rabbi Yohanan ben Nuri's rule that ownerless objects acquire a Shabbat residence.

רב אשי אמר: הכא בחבית דהפקר עסקינן ומים דהפקר עסקינן. ומאן אמרו לו — רבי יוחנן בן נורי היא, דאמר: חפצי הפקר קונין שביתה. ומאי ״לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים״? לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים.

Pesachim (50)

Pesachim 6a רב אשי אמר halacha exegesis chametz removal
Rav Ashi rules that one need not remove a gentile's chametz placed in a designated room because it is not the Jew's property in his home.

רב אשי אמר: לעולם אסיפא קאי, והכי קאמר: יחד לו בית — אין זקוק לבער, שנאמר ״לא ימצא בבתיכם״, והא לאו דידיה הוא, דגוי כי קא מעייל — לביתא דנפשיה קא מעייל.
Pesachim 8a אמר רב אשי halacha ruling mitzvah safety
Rav Ashi explains that danger remains possible if one searches for a lost needle rather than acting solely as an agent of a mitzvah.

והא אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין? אמר רב אשי: שמא תאבד לו מחט, ואתי לעיוני בתרה.
Pesachim 11a רב אשי אמר halacha other new grain
Rav Ashi resolves the apparent contradiction in Rabbi Yehudah's positions by reading the text as flour and parched grain.

רב אשי אמר: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא: ״קמח וקלי״ תנן.
Pesachim 12b אמר רב אשי halacha ruling chametz timing
Rav Ashi teaches that the same dispute governing testimony also governs chametz and that the proposed reconciliation is valid.

אמר רב אשי: כמחלוקת בעדות, כך מחלוקת בחמץ. פשיטא, היינו הך דאמרינן! הא קא משמע לן: שינויי דשנינן — שינויא הוא, ולא תימא תנאי היא.
Pesachim 18a רב אשי אמר halacha ruling ritual impurity
Rav Ashi explains that the liquid is completely nullified in the animal's intestines because it has become putrid.

רב אשי אמר: לעולם בטלו במעיה לגמרי, משום דהוה ליה משקה סרוח.
Pesachim 18b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue sacred impurity
Rav Ashi tells Rav Kahana that Rabbi Yose does not accept Rabbi Akiva's position concerning fourth-degree impurity in sacred food.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: בשלמא רבי יוסי לא סבר לה כרבי עקיבא, דתניא: אמר רבי יוסי: מניין לרביעי בקודש שהוא פסול?
Pesachim 19b אמר רב אשי halacha ruling doubtful impurity
Rav Ashi rules that the Temple courtyard is a public domain, so doubtful impurity there is treated as pure.

אמר רב אשי: זאת אומרת עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים. וכל ספק טומאה ברשות הרבים — ספיקו טהור.
Pesachim 20a רב אשי אמר halacha ruling ritual impurity
Rav Ashi explains that even soft dung does not transmit impurity because its liquid is putrid.

נמצאת בפרש — הכל טהור. וניהדר פרש וניטמיה לבשר! אמר רב אדא בר אהבה: בפרש עבה. רב אשי אמר: אפילו תימא בפרש רכה, משום דהוי משקה סרוח.
Pesachim 22a אמר רב אשי halacha exegesis libation water
Rav Ashi interprets the comparison as referring to water that is poured out rather than water used for libations.

ואימא, כמים המתנסכים על גבי המזבח! אמר רבי אבהו ״כמים״ — רוב מים. מידי ״רוב מים״ כתיב?! אלא אמר רב אשי: כמים הנשפכין, ולא כמים הניסכין.
Pesachim 23a רב אשי אמר halacha exegesis nazirite hair
Rav Ashi proposes that the verse sanctifies a nazirite's hair growth and nothing else, though the passage rejects this derivation.

רב אשי אמר: ״קדש יהיה גדל פרע שער ראשו״, גידולו קדוש, ואין דבר אחר קדוש. מידי ״ואין דבר אחר״ כתיב?! אלא מחוורתא כדמר זוטרא.
Pesachim 29b רב אשי אמר halacha dispute consecrated property
Rav Ashi explains that all agree redemption is unavailable and that the liability dispute follows Rabbi Yose the Galilean and the sages on whether a potential monetary cause counts as money.

רב אשי אמר: דכולי עלמא — אין פודין, ודבר הגורם לממון — לאו כממון דמי, והכא בפלוגתא דרבי יוסי הגלילי ורבנן קמיפלגי. מאן דאמר מעל — כרבי יוסי. ומאן דאמר לא מעל — כרבנן.
Pesachim 30b אמר רב אשי halacha ruling chametz utensils
Rav Ashi rules that a charoset container is like a leaven container because its fermentation is strong.

אמר רבא בר אבא אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: כל הכלים שנשתמשו בהן חמץ בצונן — משתמש בהן מצה, חוץ מן בית שאור, הואיל שחימוצו קשה. אמר רב אשי: ובית חרוסת — כבית שאור שחימוצו קשה דמי.
Pesachim 34a אמר רב אשי halacha ruling impure terumah
Rav Ashi permits the use described because the wheat was boiled and rendered repulsive, preventing misuse.

בשליקתא ומאיסתא, הכי נמי בשליקתא ומאיסתא. והיכא איתמר דרב אשי? אהא דאמר רבי אבין בר רב אחא אמר רבי יצחק: אבא שאול גבל של בית רבי היה, והיו מחמין לו חמין בחיטין של תרומה טמאה ללוש בהן עיסה בטהרה. אמאי? ניחוש דילמא אתי בהו לידי תקלה! אמר רב אשי: בשליקתא ומאיסתא.
Pesachim 35a אמר רב אשי halacha ruling sacred impurity
Rav Ashi infers from the inclusion of wood and frankincense that their impurity is a special stringency, and applies the same principle here.

אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא: ״והבשר״, לרבות את העצים ולבונה. עצים ולבונה בני איטמויי נינהו?! אלא מעלה. הכא נמי — מעלה.
Pesachim 41a אמר רב אשי halacha ruling passover cooking
Rav Ashi supports Rav Kahana's view by distinguishing failure to contract from the ability to cause fermentation.

אמר רב אשי: כוותיה דרב כהנא מסתברא, מדאמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי. מאי לאו? צמותי הוא דלא צמית, הא חמועי מחמעא.
Pesachim 41a אמר רב אשי halacha ruling roasted offering
Rav Ashi defines the case as one in which the surface has been scorched.

היכי דמי? אמר רב אשי: דשויא חרוכא.
Pesachim 42a רב אשי אמר halacha dispute matzah dough
Rav Ashi forbids dough that was kneaded in violation of the prescribed restriction, while Mar Zutra permits it.

איבעיא להו: עברה ולשה, מהו? מר זוטרא אמר: מותר, רב אשי אמר: אסור.
Pesachim 42a רב אשי אמר halacha ruling passover foods
Rav Ashi rules that separate cases should not all be treated alike and that a prohibition applies only where it was expressly stated.

ורב אשי אמר: אטו כולהו חדא מחיתא מחיתינהו?! היכא דאיתמר — איתמר, והיכא דלא איתמר — לא איתמר.
Pesachim 45a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue nazirite prohibitions
Rav Ashi asks Rav Kahana why a verse must teach that nazirite prohibitions combine when Rabbi Akiva already combines prohibited and permitted substances.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא, אלא הא דתניא: ״מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג״ — לימד על איסורי נזיר שמצטרפים זה עם זה. השתא: לרבי עקיבא איסור והיתר מצטרפין, איסור ואיסור מיבעיא?!
Pesachim 45b אמר רב אשי halacha ruling dough residue
Rav Ashi clarifies that the place outside kneading is the basin's rim rather than its back.

אמר רב אשי: לא תימא שלא במקום לישה — אגבה דאגנא, אלא אשיפתא דאגנא.
Pesachim 51a אמר רב אשי halacha ruling challah custom
Rav Ashi rules that a non-priest should not eat rice dough publicly where most people eat rice, but may do so where most eat grain, to avoid errors in separating challah.

אלא אמר רב אשי: חזינן אי רובן אורז אכלי — לא ניכלה זר באפייהו, דילמא משתכחא תורת חלה מינייהו. ואי רובן דגן אכלי — ניכלה זר באפייהו, דילמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור, ומן הפטור על החיוב.
Pesachim 51a רב אשי אמר halacha ruling local custom
Rav Ashi explains that a visitor from the Land of Israel to Babylonia follows his original practice when he intends to return.

רב אשי אמר: אפילו תימא מארץ ישראל לבבל, הני מילי היכא דאין דעתו לחזור, ורבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה. אמר ליה רבה בר בר חנה לבניה: בני, לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני. אני שראיתי את רבי יוחנן שאכל — כדי הוא רבי יוחנן לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו. אתה לא ראית אותו, לא תאכל בין בפני בין שלא בפני.
Pesachim 52a אמר רב אשי halacha dispute sabbatical produce
Rav Ashi rejects the proposed explanation and places the issue in a tannaitic dispute about three kinds of pickled produce in one barrel.

מתקיף לה רב אשי: לרבי יהודה אטו אגבא דחמרא קלטינהו?! אלא אמר רב אשי: בפלוגתא דהני תנאי, דתנן: הכובש שלשה כבשין בחבית אחת, רבי אלעזר אומר: אוכלין על הראשון.
Pesachim 55a רב אשי אמר halacha dispute work prohibition
Rav Ashi explains the ruling according to Beit Hillel because people do not ordinarily weed at night.

והאיכא ליליא! אמר רב ששת: כבית שמאי. רב אשי אמר: לעולם כבית הלל — לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה.
Pesachim 57b אמר רב אשי aggada exegesis offerings equality
Rav Ashi criticizes Issachar of Kefar Barkai for not learning the Mishnah that sheep and goats are equally acceptable offerings.

אמר רב אשי: יששכר איש כפר ברקאי לא תנא מתניתין. דתנן, רבי שמעון אומר: כבשים קודמים לעזים בכל מקום, יכול מפני שמובחרין במינן — תלמוד לומר: ״אם כבש יביא קרבנו״, מלמד ששניהן שקולין כאחד. רבינא אמר: אפילו מקרא נמי לא קרא, דכתיב: ״אם כבש״, ״אם עז״, אי בעי כבש — לייתיה, אי בעי עז — לייתיה.
Pesachim 59b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue sacrificial portions
Rav Ashi objects that priests cannot eat the sacrificial meat before the portions for the altar have been burned.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא, ואמרי לה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: והא כמה דלא מתקטרי אמורין כהנים לא מצו אכלי בשר, דתניא: יכול יהו כהנים רשאין בחזה ושוק קודם הקטרת אמורין, תלמוד לומר: ״והקטיר הכהן את החלב המזבחה״, והדר: ״והיה החזה לאהרן ולבניו״.
Pesachim 61b אמר רב אשי halacha exegesis paschal sacrifice
Rav Ashi argues that circumcision disqualifies the paschal sacrifice only when the relevant uncircumcision is complete, whether during slaughter or blood sprinkling.

מתקיף לה רב אשי: ממאי דהאי ״וכל ערל״ כולה משמע? דילמא האי ״וכל ערל״ משמע כל דהו ערלה, כתב רחמנא ״זאת״, דעד דאיכא כולה ערלה — לא פסלה, לא שנא בשחיטה ולא שנא בזריקה. אלא אמר רב אשי: רב חסדא ורבה
Pesachim 62b רב אשי אמר halacha ruling sacrifice validity
Rav Ashi explains that an intrinsic disqualification and an indeterminate prohibition are one criterion, since the former cannot be separated from its prohibition.

רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו — חדא מילתא היא, דמה טעם אמר פסולו בגופו? משום דאי אפשר לברר איסורו.
Pesachim 65a רב אשי אמר halacha dispute rabbinic prohibitions
Rav Ashi attributes the ruling to Rabbi Natan, who permits a necessary rabbinic prohibition but not an unnecessary one.

רב אשי אמר: אפילו תימא שלא ברצון חכמים — ורבי נתן היא. דתניא, רבי נתן אומר: שבות צריכה התירו, שבות שאינה צריכה לא התירו.
Pesachim 68b אמר רב אשי halacha ruling shabbat prohibitions
Rav Ashi argues that if an accompanying rabbinic prohibition is not permitted on a festival, it is certainly not permitted on Shabbat alongside a mitzvah labor.

אמר רב אשי: ולמאי דקאמר רבי אליעזר נמי יום טוב רשות, אית ליה פירכא: ומה יום טוב שהתיר בו מלאכה של רשות, לא התיר שבות שעמה. שבת שלא התיר בה אלא מלאכה של מצוה — אינו דין שלא תתיר שבות שעמה!
Pesachim 69b אמר רב אשי halacha other festival offering
Rav Ashi infers a point concerning the festival offering of the fourteenth.

אמר רב אשי: שמע מינה חגיגת ארבעה עשר
Pesachim 70b אמר רב אשי halacha exegesis paschal remainder
Rav Ashi rejects deriving practice from separatists and says the verse teaches Rav Nahman's rule that a leftover paschal offering is brought as a peace offering.

אמר רב אשי: ואנן טעמא דפרושים ניקו ונפרוש? אלא קרא לכדרב נחמן הוא דאתא, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מניין למותר הפסח שקרב שלמים —
Pesachim 71a אמר רב אשי halacha ruling offering validity
Rav Ashi supports the proposed reading because otherwise the baraita could not follow Ben Tema, who disqualifies the offering through an overnight stay.

אמר רב אשי: הכי נמי מסתברא, דאי לא תימא הכי, הא מתניתא מאן קתני לה? בן תימא — בן תימא הא פסלה לה בלינה! שמע מינה.
Pesachim 72b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue shabbat circumcision
Rav Ashi argues that Shabbat has likewise been permitted to be overridden for other infants.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: הכא נמי, הרי נתנה שבת לדחות אצל תינוקות דעלמא! אמר ליה: לגבי דהאי גברא מיהת לא איתיהיב.
Pesachim 73b רב אשי אמר halacha dispute paschal sacrifice
Rav Ashi explains that Rav follows Rabbi Yishmael, who holds one liable when there was time to learn of the owners' withdrawal, death, or impurity.

רב אשי אמר: רב דאמר כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. דתניא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אם יש שהות ביום לידע אם משכו בעלים את ידיהם או שמתו או שנטמאו — חייב, ותעובר צורתו ויוצא לבית השריפה. מאי טעמא? לאו משום דלא בעי עקירה!
Pesachim 83b רב אשי אמר halacha ruling sciatic fat
Rav Ashi says the teaching concerns the fat of the sciatic nerve, which is permitted although Jews customarily avoid it.

רב אשי אמר: לא נצרכא אלא לשמנו דגיד הנשה. דתניא: שמנו מותר, וישראל קדושים הם ונוהגין בו איסור.
Pesachim 84a רב אשי אמר halacha exegesis festival labor
Rav Ashi teaches that the festival's positive command of rest cannot override a combined negative and positive commandment.

רב אשי אמר: ״שבתון״ דיום טוב — עשה הוא, ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה.
Pesachim 84b רב אשי אמר halacha dispute paschal bones
Rav Ashi rules that breaking a wholly inedible bone is not prohibited and locates the dispute in a limb bearing less than an olive-bulk of meat.

רב אשי אמר: כל כי האי גוונא ודאי אין בו משום שבירת העצם, דהא ודאי אינו ראוי לאכילה כלל. אלא, אבר שאין עליו כזית בשר איכא בינייהו. למאן דאמר כשר — הא כשר הוא, למאן דאמר ראוי לאכילה — בעינן שיעור אכילה, וליכא.
Pesachim 86b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue paschal groups
Rav Ashi asks whether removing or erecting a partition creates two places and two groups, leaving the question unresolved.

יתיב רב כהנא קא פשיט ליה מפשט. אמר ליה רב אשי לרב כהנא: ותיבעי לך איבעיא: סילוק מחיצה ועשיית מחיצה מי הוי כשני מקומות, וכשתי חבורות דמי, או לא? תיקו.
Pesachim 92b אמר רב אשי halacha ruling paschal penalty
Rav Ashi infers from the Mishnah that its liability distinction concerns one who acts intentionally and an acute mourner.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: אלו פטורין מהכרת ואלו חייבין בהכרת. אהייא? אילימא אשוגג ונאנס, שוגג ונאנס בני כרת נינהו?! אלא לאו — אמזיד ואונן.
Pesachim 98a רב אשי אמר halacha dispute animal offerings
Rav Ashi explains that the animal died after midday and the ruling follows Rabbi Shimon, who says living animals are not permanently rejected.

רב אשי אמר: לעולם דמית לאחר חצות, ורבי שמעון היא, דאמר: אין בעלי חיים נדחין.
Pesachim 99a אמר רב אשי halacha ruling paschal groups
Rav Ashi infers that five groups of five are valid but groups of five and four are not because no member remains with one group.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דייקא, דקתני: וכן חמש חבורות של חמשה חמשה. של חמשה — אין, אבל של חמשה וארבעה — לא, לאו משום דלא פייש חד מבני חבורה גביה? שמע מינה.
Pesachim 103b רב אשי אמר halacha dispute havdalah order
Rav Ashi rules that the law does not follow Rav's students, citing Rav's prescribed order when a festival follows Shabbat.

ורב אשי אמר: לית הילכתא כתלמידי דרב, דהא יום טוב שחל להיות אחר השבת, ואמר רב: יקנ״ה.
Pesachim 106a רב אשי אמר halacha ruling blessing cup
Rav Ashi says that tasting blemishes the cup and the required measure for a cup of blessing constitute one rule.

רב אשי אמר: טעמו פגמו וכוס של ברכה צריך שיעור — חדא מילתא היא.
Pesachim 109b אמר רב אשי halacha ruling temple table
Rav Ashi reports that Ravin bar Hinnana told him the Temple table was sectional, since a fixed table could not be immersed.

אמר רב אשי: אמר לי רבין בר חיננא, שולחן של מקדש — של פרקים הוה, דאי סלקא דעתך הדוקי הוה מיהדק, אמתא באמתא היכי מטבליה?!
Pesachim 110a אמר רב אשי aggada story paired drinks
Rav Ashi reports seeing Rav Hanania bar Bibi look toward the marketplace after each cup he drank.

תנו רבנן: שותה כפלים — דמו בראשו. אמר רב יהודה: אימתי — בזמן שלא ראה פני השוק, אבל ראה פני השוק — הרשות בידו. אמר רב אשי: חזינא ליה לרב חנניא בר ביבי, דאכל כסא הוה נפיק וחזי אפי שוקא.
Pesachim 111b אמר רב אשי aggada story demonic danger
Rav Ashi reports seeing Rav Kahana avoid all forms of shade described as dangerous.

וכל דקשי סילויה — קשי טוליה, לבר מכרו משא, אף על גב דקשי סילויה — לא קשי טוליה, דאמרה לה שידא לברה: פירחי נפשיך מכרו משא, דאיהו הוא דקטיל לאבוך, וקטיל לדידיה. אמר רב אשי: חזינא לרב כהנא דפריש מכולהו טולי.
Pesachim 114b אמר רב אשי halacha dispute rice matzah
Rav Ashi infers from Rav Huna that no authority accepts Rabbi Yohanan ben Nuri's view that rice is grain for leaven and matzah.

אמר רב אשי: שמע מינה דרב הונא, לית דחייש להא דרבי יוחנן בן נורי. דתניא, רבי יוחנן בן נורי אומר: אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת, ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.
Pesachim 115a אמר רב אשי halacha exegesis matzah maror
Rav Ashi interprets the verse to permit eating matzah and bitter herbs separately rather than requiring them to be wrapped together.

אלא אמר רב אשי, האי תנא הכי קתני: יכול לא יצא בהו ידי חובתו אלא אם כן כורכן בבת אחת ואוכלן כדרך שהלל אוכלן — תלמוד לומר: ״על מצות ומרורים יאכלוהו״ — אפילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו.
Pesachim 120b אמר רב אשי halacha ruling seder dozing
Rav Ashi defines dozing as being partly asleep yet able to answer and recognize a recalled line of reasoning.

גמ' רבי יוסי אומר: נתנמנמו — יאכלו, נרדמו — לא יאכלו. היכי דמי נתנמנם? אמר רב אשי: נים ולא נים, תיר ולא תיר. כגון דקרי ליה ועני, ולא ידע לאהדורי סברא, וכי מדכרו ליה — מדכר.

Rosh Hashanah (12)

Rosh Hashanah 6b רב אשי אמר halacha ruling festival vows
Rav Ashi explains that the stated festival on which the offspring was eaten as a peace offering is Shavuot.

שהיה חולה בעצרת. רב אשי אמר: מאי ״ואכלנו ולדה שלמים בחג״ דקתני — חג השבועות.
Rosh Hashanah 7a רב אשי אמר aggada exegesis month names
Rav Ashi cites verses identifying Adar and Nisan to establish the use of Babylonian month names.

רב כהנא אמר מהכא: ״בארבעה לחדש התשיעי בכסלו״. רב אחא בר יעקב אמר מהכא: ״ויקראו סופרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון״. רב אשי אמר מהכא: ״הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר״. ואיבעית אימא, מהכא: ״בחדש הראשון הוא חדש ניסן״.
Rosh Hashanah 8a רב אשי אמר halacha ruling new years
Rav Ashi explains that the four new years occur at the beginnings of four months.

ורב אשי אמר: ארבע ראשי השנים הם שהן בארבע ראשי חדשים.
Rosh Hashanah 19a אמר רב אשי halacha ruling prophetic law
Rav Ashi teaches that the fast for Gedaliah rests on prophetic tradition, whose words have the force of Torah law.

ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם! אמר רב אשי: גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא, ודברי קבלה כדברי תורה דמו.
Rosh Hashanah 20b אמר רב אשי halacha ruling moon witnesses
Rav Ashi says the practical consequence is the ability to contradict witnesses.

למאי נפקא מינה? אמר רב אשי: לאכחושי סהדי.
Rosh Hashanah 20b אמר רב אשי halacha ruling moon witnesses
Rav Ashi says the practical consequence is the ability to contradict witnesses.

למאי נפקא מינה? אמר רב אשי: לאכחושי סהדי.
Rosh Hashanah 22a אמר רב אשי halacha ruling witness eligibility
Rav Ashi infers that a person disqualified as a robber by rabbinic law remains eligible to testify for a woman.

גמ' הא אשה כשירה לה — אף הן כשירין לה. אמר רב אשי: זאת אומרת, גזלן דדבריהם כשירין לעדות אשה.
Rosh Hashanah 22b רב אשי אמר halacha dispute moon testimony
Rav Ashi explains that Rabbi Nehorai went to Usha to join another witness who was already there.

אמרי: רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה בהדיה, והא דלא חשיב ליה — משום כבודו של רבי נהוראי. רב אשי אמר: רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה באושא, ואזל רבי נהוראי לאצטרופי בהדיה.
Rosh Hashanah 27b אמר רב אשי halacha ruling shofar repair
Rav Ashi explains that the shofar was bored within its solid tip and teaches that material of the same kind does not interpose.

אמר רב אשי: שקדחו בזכרותו. מהו דתימא: מין במינו — חוצץ, קא משמע לן.
Rosh Hashanah 28a אמר רב אשי halacha ruling coerced mitzvah
Rav Ashi explains that the person fulfilled the command after Persians compelled him to act.

אמר רב אשי: שכפאוהו פרסיים. אמר רבא, זאת אומרת: התוקע לשיר — יצא.
Rosh Hashanah 29b אמר רב אשי halacha story kiddush obligation
Rav Ashi reports that Rav Pappi recited kiddush for his students and repeated it for his field workers when they returned.

תא שמע, דאמר רב אשי: כי הוינן בי רב פפי, הוה מקדש לן. וכי הוה אתי אריסיה מדברא, הוה מקדש להו.
Rosh Hashanah 31b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue court summons
Rav Ashi challenges Ameimar for summoning a woman to follow him rather than hearing the case at the court's established place.

גמ' ההיא איתתא דאזמנוה לדינא קמיה דאמימר בנהרדעא. אזל אמימר למחוזא, ולא אזלה בתריה. כתב פתיחא עילוה. אמר ליה רב אשי לאמימר, והא אנן תנן: אפילו ראש בית דין בכל מקום, שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הועד!

Yoma (25)

Yoma 2b רב אשי אמר halacha ruling priestly separation
Rav Ashi argues that an ancillary festival day cannot require separation when the principal festival does not.

רב אשי אמר: מי איכא מידי דעיקר רגל לא בעי פרישה, טפל דידיה בעי פרישה? ואפילו למאן דאמר שמיני רגל בפני עצמו הוא, הני מילי לענין
Yoma 3b רב אשי אמר halacha exegesis priestly separation
Rav Ashi derives the relevant rite by matching a bull sin offering and ram burnt offering with the same combination, excluding Rosh Hashanah and Shavuot.

רב אשי אמר: דנין פר לחטאת ואיל לעולה מפר לחטאת ואיל לעולה, לאפוקי ראש השנה ועצרת — דתרוייהו עולות נינהו.
Yoma 5b רב אשי אמר halacha exegesis consecration procedure
Rav Ashi derives from the phrase 'for so I was commanded' that the prescribed consecration procedure is indispensable.

אמר רב נחמן בר יצחק: יליף ״פתח״ ״פתח״. רב משרשיא אמר: ״ושמרתם את משמרת ה'״ — עכובא. רב אשי אמר: ״כי כן צויתי״ — עכובא.
Yoma 22a אמר רב אשי halacha ruling temple lottery
Rav Ashi explains that two enactments successively introduced the lottery and expanded the winner's duties to encourage priestly participation without danger.

אמר רב אשי: שתי תקנות הוו. מעיקרא סבור לא אתו. כיון דחזו דקאתו ואתו נמי לידי סכנה — תקינו לה פייסא, כיון דתקינו לה פייסא — לא אתו, אמרי: מי יימר דמתרמי לן? הדר תקינו להו מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור מערכה ובשני גזירי עצים, כי היכי דניתו וניפייסו.
Yoma 26b אמר רב אשי halacha story water libation
Rav Ashi cites the instruction to raise the hand and the crowd's stoning of one who poured on his feet as support for the ruling.

אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא: ולמנסך אומר לו ״הגבה ידיך״, שפעם אחת נסך על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן. שמע מינה.
Yoma 29b רב אשי אמר halacha ruling showbread arrangement
Rav Ashi says that showbread arranged improperly is treated as though a monkey arranged it and therefore does not become sanctified at nightfall.

כי מטי בי שמשי תקדוש ותפסול! אמר רבינא: שקדם וסלקו. מר זוטרא, ואיתימא רב אשי אמר: אפילו תימא בשלא קדם וסלקו, כיון שסדרו שלא כמצותו — נעשה כמו שסדרו הקוף.
Yoma 33a רב אשי אמר halacha dispute altar arrangement
Rav Ashi argues that if wood is lacking for the second arrangement, it may be taken from the large arrangement.

אמר רבי ירמיה: שום עצים. רבינא אמר: הואיל והתחיל במערכה, גומר. רב אשי אמר: אי לא משכח עצים למערכה שניה מי לא מעייל ממערכה גדולה?!
Yoma 44b רב אשי אמר halacha ruling incense coals
Rav Ashi explains that each day coals were scooped with a wilderness seah vessel and poured into a three-kav Jerusalem vessel.

רב אשי אמר: אפילו תימא רבי יוסי, והכי קאמר: בכל יום היה חותה בשל סאה מדברית, ומערה לתוך שלשת קבין ירושלמיות.
Yoma 45a רב אשי אמר halacha ruling incense shovel
Rav Ashi says there are five varieties of gold described, each containing the terms gold and fine gold.

רב אשי אמר: חמשה הן, וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב. תניא נמי הכי: בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום — והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים.
Yoma 50a אמר רב אשי halacha exegesis bull blood
Rav Ashi argues from the verse that a bull's blood may itself be called the bull, since Aaron enters with its blood rather than the animal.

אמר רב אשי: מסתברא כמאן דאמר דם איקרי פר, דכתיב: ״בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר״, אטו בקרניה מעייל ליה?! אלא בדמו, וקרי ליה ״פר״.
Yoma 53a רב אשי אמר halacha ruling incense liability
Rav Ashi explains that one who deliberately brings both complete and deficient incense is exempt for entering but liable for burning deficient incense.

רב אשי אמר: אפילו תימא הזיד בזו ובזו, וכגון דעייל שתי הקטרות, אחת שלימה ואחת חסירה. אביאה לא מיחייב — דהא עייל ליה שלימה, אהקטרה — מיחייב, דקא מקטר קטורת חסירה.
Yoma 53a רב אשי אמר halacha dispute incense procedure
Rav Ashi says one verse establishes the preferred procedure and the other makes it indispensable.

רב אשי אמר: חד למצוה, וחד לעכב. רבא אמר: חד לעונש, וחד לאזהרה.
Yoma 57b אמר רב אשי halacha exegesis blood remnants
Rav Ashi interprets the command to pour its blood as excluding blood remnants left in the animal's neck.

ולרבי אליעזר ברבי שמעון, הא כתיב: ״ואת דמו ישפוך״? אמר רב אשי: למעוטי שירים שבצואר בהמה.
Yoma 59a אמר רב אשי halacha ruling temple layout
Rav Ashi explains that Rabbi Shimon bar Yochai holds that the entrance stood on the south.

אלא, רבי שמעון בן יוחאי, מאי טעמא? אמר רב אשי: קסבר פתחא בדרום קאי.
Yoma 69a רב אשי אמר halacha ruling priestly garments
Rav Ashi rules that priestly garments may remain beneath their heads because their stiffness prevents prohibited benefit from mixed fabrics.

רב אשי אמר: לעולם תחת ראשיהן, והא קא מתהני מכלאים — בגדי כהונה קשין הן. כי הא דאמר רב הונא בריה דרבי יהושע: האי נמטא גמדא דנרש — שריא.
Yoma 71b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue oral tradition
Rav Ashi explains that the law was received by tradition before Ezekiel, who later anchored it in Scripture.

אמר ליה רב אשי: הא מקמי דאתי יחזקאל, מאן אמרה? ולטעמיך, הא דאמר רב חסדא: דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו: ״כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי״ — הא מקמי דאתי יחזקאל, מאן אמרה? אלא גמרא גמירי לה, ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא. הכא נמי: גמרא גמירי לה, ואתא יחזקאל ואסמכה אק …
אמר ליה רב אשי: הא מקמי דאתי יחזקאל, מאן אמרה? ולטעמיך, הא דאמר רב חסדא: דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו: ״כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי״ — הא מקמי דאתי יחזקאל, מאן אמרה? אלא גמרא גמירי לה, ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא. הכא נמי: גמרא גמירי לה, ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא.
Yoma 71b רב אשי אמר halacha exegesis priestly garments
Rav Ashi derives from the word 'you shall make' that all the acts of making must be equal.

רב אשי אמר: ״ועשית״ כתיב, שיהיו כל עשיות שוות. והיכי נעביד? נעביד תלתא דעשרה עשרה — הוו להו תלתין! נעביד תרי דתשעה תשעה וחד דעשרה — אמר קרא: ״ועשית״, שיהיו כל עשיותיו שוות.
Yoma 72a רב אשי אמר halacha exegesis priestly garments
Rav Ashi interprets the verses to require equal construction of all the components.

רב אשי אמר, אמר קרא: ״לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן״. היכי נעביד? נעביד ארבעה דתרי תרי — הוו להו תמניא. נעביד תרי דתרי תרי, ותרי דחד חד — ״ועשית״, שיהיו כל עשיותיו שוות.
Yoma 76b אמר רב אשי halacha exegesis yom kippur
Rav Ashi derives the status of washing on Yom Kippur directly from the verse stating that one did not anoint.

והא תנא איפכא קא נסיב לה, דתנן: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר: ״ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו״! אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה, דכתיב: ״וסוך לא סכתי״.
Yoma 77b רב אשי אמר halacha ruling river crossing
Rav Ashi identifies Rav Hiyya bar Ashi as the student who went to his teacher Zeiri.

איבעיא להו: הרב אצל תלמיד מאי? תא שמע, דאמר רב יצחק בר בר חנה: אנא חזיתיה לזעירי דאזל לגבי רב חייא בר אשי תלמידיה. רב אשי אמר: ההוא רב חייא בר אשי הוא דאזל לגביה דזעירי רביה.
Yoma 78a רב אשי אמר halacha ruling yom kippur
Rav Ashi rules that one should not initially wear a sandal even by carrying it as clothing.

תינח מנעל, סנדל מאי איכא למימר? אמר רב ריחומי: אנא חזיתיה לרבינא דעבר דרך מלבוש. רב אשי אמר: סנדל לכתחלה לא.
Yoma 78a אמר רב אשי halacha dialogue yom kippur
Rav Ashi's ruling is invoked in dialogue to prohibit initially carrying a sandal as clothing.

איבעי לך למרמא סנדלא. אמר ליה: עורקמא דמיא הוה באורחא. איבעי לך למעבריה דרך מלבוש. אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאמר רב אשי: סנדל לכתחלה לא?!
Yoma 79a בעי רב אשי halacha other ritual measurements
Rav Ashi asks whether the barley-bone measure includes its husk and whether it is measured moist or dry.

ככותבת שאמרו, בגרעינתה: או בלא גרעינתה? בעי רב אשי: עצם כשעורה, בקליפתה או בלא קליפתה, בלחה או ביבשה? רב אשי לא מבעיא ליה הא דרב פפא, ״גסה״ איתמר — כל כמה דגסה. רב פפא לא מבעיא ליה הא דרב אשי: לחה — שבולת מיקרי, שלא בקליפתה — אושלא מיקרי.
Yoma 84a רב אשי אמר halacha ruling medical remedy
Rav Ashi prescribes goose-wing fat as a remedy for the ailment under discussion.

מאי עבדא ליה? אמר רב אחא בריה דרב אמי: מי שאור, שמן זית, ומלח. רב יימר אמר: שאור גופיה, שמן זית, ומלח. רב אשי אמר: משחא דגדפא דאווזא. אמר אביי: אנא עבדי לכולהו ולא איתסאי, עד דאמר לי ההוא טייעא: אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא, וקלינהו בנורא אמרא חדתא, ואדביק בככי דריה. עבדי הכי ואיתסאי.
Yoma 84b רב אשי אמר halacha ruling shabbat medicine
Rav Ashi infers from the Mishnah that the sages do not dispute administering medicine on Shabbat to one with pain in the mouth.

רב אשי אמר: מתניתין נמי דיקא — ועוד אמר רבי מתיא בן חרש: החושש בפיו מטילין לו סם בשבת, ולא פליגי רבנן עליה. ואם איתא דפליגי רבנן עליה, ליערבינהו וליתנינהו, וליפלגו רבנן בסיפא. שמע מינה.

Sukkah (13)

Sukkah 3a אמר רב אשי halacha ruling sukkah size
Rav Ashi explains that the ruling concerns the small chambers within the queen's sukkah.

וכי דרכה של מלכה לישב בסוכה העשויה קיטוניות קיטוניות? אמר רב אשי: לא נצרכה אלא לקיטוניות שבה.
Sukkah 10b אמר רב אשי halacha ruling sukkah dimensions
Rav Ashi rules that decorations hanging from the side reduce the sukkah's usable dimensions.

אתמר: נויי סוכה אין ממעטין בסוכה. אמר רב אשי: ומן הצד — ממעטין.
Sukkah 10b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue sukkah roofing
Rav Ashi tells his servant to remove a shirt from the sukkah once dry so observers will not think material susceptible to impurity is being used as roofing.

מנימין עבדיה דרב אשי איטמישא ליה כתונתא במיא, ואשטחה אמטללתא. אמר ליה רב אשי: דלייה, דלא לימרו קא מסככי בדבר המקבל טומאה. והא קא חזו ליה דרטיבא! לכי יבשה קאמינא לך.
Sukkah 12a רב אשי אמר halacha exegesis sukkah roofing
Rav Ashi interprets 'from your threshing floor' and 'from your winepress' to exclude the floor and press themselves.

רב אשי אמר: ״מגרנך״ ולא גורן עצמו, ״מיקבך״ ולא יקב עצמו.
Sukkah 12a אמר רב אשי halacha dialogue sukkah roofing
Rav Ashi challenges assigning only the storehouse decree to bundled roofing and only the made-not-ready rule to a hollowed grain stack.

אמר רב אשי: אטו חבילי קש וחבילי עצים משום גזרת אוצר איכא, משום ״תעשה״ ולא מן העשוי ליכא? והחוטט בגדיש, משום ״תעשה״ ולא מן העשוי איכא, משום גזרת אוצר ליכא?
Sukkah 22a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue sukkah roofing
Rav Ashi asks Rav Kahana whether the principle of lowering an upper surface applies whenever it lacks a handbreadth.

יתיב רב כהנא וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רב אשי לרב כהנא: וכל היכא דלית ביה טפח לא אמרינן חבוט רמי?
Sukkah 26a אמר רב אשי halacha ruling sukkah sleeping
Rav Ashi explains that even a brief sleep outside the sukkah is forbidden lest the sleeper fall into a deep sleep.

תנו רבנן: אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה. מאי טעמא? אמר רב אשי: גזרה שמא ירדם.
Sukkah 33b אמר רב אשי halacha dispute lulav preparation
Rav Ashi explains that the case involves picking them for food, while Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon permits an unintended act.

אמר רב אשי: כגון שלקטן לאכילה. ורבי אליעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה, דאמר: דבר שאין מתכוין — מותר.
Sukkah 41a אמר רב אשי halacha ruling sabbatical produce
Rav Ashi states that the dispute concerns the first exchanged produce, but all agree that second-stage produce may be transferred by purchase or redemption.

אמר רב אשי: מחלוקת בפרי ראשון, אבל בפרי שני — דברי הכל: בין דרך מקח בין דרך חילול. והא דקתני ״לקח״ ״לקח״, איידי דתנא רישא ״לקח״, תנא נמי סיפא ״לקח״.
Sukkah 41a אמר רב אשי halacha ruling sabbatical produce
Rav Ashi states that the dispute concerns second-stage produce, while first-stage produce may be transferred only by purchase and not redemption.

אלא אמר רב אשי: מחלוקת בפרי שני, אבל בפרי ראשון, דברי הכל: דרך מקח — אין, דרך חילול — לא. והא דקתני: אחד שביעית ואחד מעשר שני — מאי שביעית? דמי שביעית.
Sukkah 46a אמר רב אשי halacha ruling sukkah blessings
Rav Ashi reports seeing Rav Kahana recite all the sukkah blessings over the cup of kiddush.

תנו רבנן: העושה סוכה לעצמו, אומר: ״ברוך ... שהחיינו כו'״. נכנס לישב בה, אומר: ״ברוך ... אשר קדשנו כו'״. היתה עשויה ועומדת, אם יכול לחדש בה דבר — מברך. אם לאו, לכשיכנס לישב בה — מברך שתים. אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא דקאמר להו לכולהו אכסא דקדושא.
Sukkah 47a רב אשי אמר halacha exegesis festival offerings
Rav Ashi distinguishes the cases through the verses' differing forms, 'according to the ordinance' and 'according to their ordinances.'

רב אשי אמר, הכא כתיב: ״כמשפט״, התם כתיב: ״כמשפטם״.
Sukkah 55a רב אשי אמר halacha exegesis new moon offerings
Rav Ashi derives from the singular 'your month' and plural 'beginnings' that Rosh Hashanah is treated as one new moon despite having two beginnings.

מאי תלמודא? אמר אביי, אמר קרא: ״ובראשי חדשיכם״ — הוקשו כל חדשים כולם זה לזה. רב אשי אמר: כתיב ״חדשכם״, וכתיב ״ובראשי״ — ואיזה חדש שיש לו שני ראשים, הוי אומר: זה ראש השנה, ואמר רחמנא ״חדשכם״, חד היא.

Beitzah (17)

Beitzah 4a רב אשי אמר halacha ruling festival egg
Rav Ashi rules that an uncertainty between a festival and weekday is an item that will later become permitted and therefore is not nullified even under rabbinic law.

רב אשי אמר: לעולם ספק יום טוב ספק חול הוי דבר שיש לו מתירין, וכל דבר שיש לו מתירין — אפילו בדרבנן לא בטיל.
Beitzah 6a רב אשי אמר halacha ruling festival burial
Rav Ashi rules that a corpse may not be left unburied on the second festival day because the sages treated that day like a weekday for burial needs.

רב אשי אמר: אף על גב דלא אשתהי, נמי לא משהינן ליה. מאי טעמא, יום טוב שני לגבי מת — כחול שויוה רבנן, אפילו למיגז ליה גלימא, ולמיגז ליה אסא.
Beitzah 10b אמר רב אשי halacha ruling festival preparation
Rav Ashi explains that the case concerns tied fledglings and tied purses, because fledglings can pull one another while purses cannot.

אמר רב אשי: הכא בגוזלות מקושרים וכיסים מקושרים עסקינן. גוזלות — מנתחי אהדדי, כיסין — לא מנתחי אהדדי.
Beitzah 14b בעי רב אשי halacha other festival carrying
Rav Ashi asks whether three people carrying three different kinds of items constitute a prohibited procession.

גמ' תני רב יחיאל: ובלבד שלא יעשנו בשורה. תנא: אין שורה פחותה משלשה בני אדם. בעי רב אשי: תלתא גברי ותלתא מיני מאי? תיקו.
Beitzah 15a רב אשי אמר halacha dispute mixed fabrics
Rav Ashi rules that neither type of money pouch is subject to the mixed-fabrics prohibition because such use does not provide ordinary warmth.

אמר רב פפא: ערדלין — אין בהן משום כלאים. אמר רבא: הני צררי דפשיטי — אין בהם משום כלאים, דבזרני — יש בהן משום כלאים. רב אשי אמר: אחד זה ואחד זה אין בהן משום כלאים, לפי שאין דרך חמום בכך.
Beitzah 15b רב אשי אמר halacha ruling festival cooking
Rav Ashi explains that the rule teaches people that cooking from a festival for Shabbat is forbidden, all the more so from a festival for a weekday.

רב אשי אמר: כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת, קל וחומר מיום טוב לחול.
Beitzah 17b אמר רב אשי halacha dialogue legal subterfuge
Rav Ashi answers that the sages treated legal subterfuge more stringently than an intentional violation.

אמר רב אשי: הערמה קא אמרת — שאני הערמה דאחמירו בה רבנן טפי ממזיד.
Beitzah 22a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue shabbat medicine
Rav Ashi challenges Ameimar's reliance on permission for a gentile to perform medical treatment on Shabbat for a non-dangerous illness.

אמימר שרי למכחל עינא מגוי בשבתא. איכא דאמרי: אמימר גופיה כחל עינא מגוי בשבתא. אמר ליה רב אשי לאמימר: מאי דעתיך — דאמר עולא בריה דרב עילאי כל צרכי חולה עושין על ידי גוי בשבת, ואמר רב המנונא: כל דבר שאין בו סכנה — אומר לגוי ועושה.
Beitzah 22a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue festival medicine
Rav Ashi challenges Ameimar's permission to have the eye treated on the second day of Rosh Hashanah by comparing it with the law of burial.

אמימר שרא למכחל עינא ביום טוב שני של ראש השנה. אמר ליה רב אשי לאמימר, והאמר רבא: מת ביום טוב ראשון — יתעסקו בו עממין, ביום טוב שני — יתעסקו בו ישראל. ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה,
Beitzah 23a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue festival incense
Rav Ashi permits producing smoke on a festival by comparing it to roasting meat over coals.

דרש רב גביהא מבי כתיל אפתחא דבי ריש גלותא: קטורא שרי. אמר ליה אמימר: מאי ״קטורא״? אי קטורא בידי — מעשה אומן הוא, ואי לעשן — אסור, דהא קא מכבה! אמר ליה רב אשי: לעולם לעשן, מידי דהוה אבשרא אגומרי.
Beitzah 23a אמר רב אשי halacha dialogue festival incense
Rav Ashi reports that he permitted producing smoke on a festival in the name of a great man by comparing it to roasting meat over coals.

איכא דאמרי. אמר ליה אמימר: מאי ״קטורא״? אי קטורא בידי — מעשה אומן הוא. אי לעשן — אסור דקא מוליד ריחא! אמר רב אשי: אנא אמריתה נהליה, ומשמיה דגברא רבה אמריתה נהליה: לעולם לעשן, ומידי דהוה אבשרא אגומרי.
Beitzah 24a אמר רב אשי halacha ruling animal trapping
Rav Ashi defines small and large enclosures by whether the animal can be caught in one chase, whether there are corners, or whether the walls' shadows overlap.

היכי דמי ביבר קטן היכי דמי ביבר גדול? אמר רב אשי: כל היכא דרהיט אבתרה ומטי לה בחד שחיא — ביבר קטן, ואידך — ביבר גדול. אי נמי: כל היכא דאיכא עוקצי עוקצי — ביבר גדול, ואידך — ביבר קטן. אי נמי: כל היכא דנפלי טולא דכתלי אהדדי — ביבר קטן, ואידך — ביבר גדול.
Beitzah 29b אמר רב אשי halacha story festival sifting
Rav Ashi says his wife would not have sifted flour on a table had she not seen the practice in her authoritative father's home.

דביתהו דרב יוסף נהלא קמחא אגבא דמהולתא. אמר לה: חזי, דאנא רפתא מעליתא בעינא. דביתהו דרב אשי נהלא קמחא אגבא דפתורא. אמר רב אשי: הא דידן, ברתיה דרמי בר חמא, ורמי בר חמא מרא דעובדא הוה, ואי לאו דחזאי מבי נשא לא הוה עבדא.
Beitzah 33b אמר רב אשי halacha ruling vessel breaking
Rav Ashi limits the permission to break a barrel for dried figs to a vessel made from broken shards.

ולית ליה לרבי אליעזר הא דתנן: שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי? אמר רב אשי: כי תניא ההיא, במוסתקי.
Beitzah 36b רב אשי אמר halacha ruling beehive protection
Rav Ashi explains that the ruling concerns spring and autumn days when both sun and rain occur and honey is present.

רב אשי אמר: מי קתני בימות החמה ובימות הגשמים? בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים קתני — ביומי ניסן וביומי תשרי, דאיכא חמה, ואיכא גשמים, ואיכא דבש.
Beitzah 39a רב אשי אמר halacha ruling nullification
Rav Ashi rules that an item destined to become permitted is not nullified even in a mixture of one thousand.

ורב אשי אמר: משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין, וכל דבר שיש לו מתירין — אפילו באלף לא בטיל.
Beitzah 40a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue festival boundaries
Rav Ashi asks Rav Kahana how one may accept an assigned portion when an animal and its vessels share their owner's festival limits.

אמר ליה רבינא לרב אשי: ואי אינהו תלו ליה לא שקיל? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי דוסא. אמר ליה רב אשי לרב כהנא: ואי אינהו תלו ליה לא שקיל? והתנן: הבהמה והכלים כרגלי הבעלים!

Taanit (10)

Taanit 4a אמר רב אשי aggada exegesis torah scholars
Rav Ashi teaches from the verse about a hammer shattering rock that a Torah scholar who is not hard as iron is not a Torah scholar.

ואמר רבא: האי צורבא מרבנן דרתח — אורייתא הוא דקא מרתחא ליה, שנאמר: ״הלוא כה דברי כאש נאם ה'״, ואמר רב אשי: כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל — אינו תלמיד חכם, שנאמר: ״וכפטיש יפצץ סלע״.
Taanit 6b אמר רב אשי aggada exegesis rainfall
Rav Ashi derives from the wording 'You shall rain' that the place itself is to become a place of rain.

לא קשיא: הא דאתא טובא, הא דאתא כדמבעי ליה. אמר רב אשי: דיקא נמי, דכתיב: ״תמטר״ — תהא מקום מטר. שמע מינה.
Taanit 12a אמר רב אשי both other unclear
Rav Ashi is introduced as answering what qualifies as dozing, but his answer is absent from the supplied passage.

היכי דמי מתנמנם? אמר רב אשי:
Taanit 14a אמר רב אשי halacha ruling public fasts
Rav Ashi infers from the Mishnah that the later fasts differ from the earlier ones only in sounding alarms and closing shops.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: מה אלו יתירות על הראשונות, אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. אבל בכל דבריהן — זה וזה שוין. וכי תימא הכא נמי תנא ושייר, והא ״מה אלו״ קתני.
Taanit 14a רב אשי אמר halacha dispute fast prayer
Rav Ashi transmits in Rabbi Yannai son of Rabbi Yishmael's name that the additional fast-day prayer is inserted in the blessing 'Who hears prayer.'

מאי הוי עלה? אמר רבי שמואל בר ססרטאי, וכן אמר רב חייא בר אשי אמר רב: בין ״גואל״ ל״רופא״. ורב אשי אמר משמיה דרבי ינאי בריה דרבי ישמעאל: ב״שומע תפילה״. והלכתא, ב״שומע תפילה״.
Taanit 14a אמר רב אשי halacha ruling public fasts
Rav Ashi advises adopting the middle interpretation because it reconciles all the sources.

אמר רב אשי: נקוט אמצעייתא בידך, דמיתרצן כולהו.
Taanit 17b רב אשי אמר halacha ruling priestly service
Rav Ashi explains that the sages prohibited wine-drinking priests because it invalidates the service but did not similarly prohibit long-haired priests because it does not.

רב אשי אמר: שתויי יין, דמחלי עבודה — גזרו בהו רבנן. פרועי ראש, דלא מחלי עבודה — לא גזרו בהו רבנן.
Taanit 18a רב אשי אמר halacha ruling festival observance
Rav Ashi rules that an ordinary day following a festival forbids fasting but permits eulogizing, while a day between two festivals is treated as a festival itself and forbids even eulogizing.

רב אשי אמר: אפילו תימא לחודש חסר, כל שלאחריו — בתענית אסור, בהספד מותר. וזה, הואיל ומוטל בין שני ימים טובים — עשאוהו כיום טוב עצמו, ואפילו בהספד נמי אסור.
Taanit 18b אמר רב אשי halacha ruling commemorative days
Rav Ashi argues that Nicanor Day cannot sustain a restriction after the commemorative day itself was abolished.

ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני ניקנור! אמר רב אשי: השתא איהו גופיה בטלוה, משום יום ניקנור ניקום ונגזר?
Taanit 28b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue fast postponement
Rav Ashi argues that if another observance overrides the day, the day's own observance certainly should.

אמר ליה רב אשי: השתא דלאו דידיה דחי — דידיה לא כל שכן? אמר ליה, הכי קאמינא לך: לא לידחי אלא דידיה!

Megillah (11)

Megillah 5a רב אשי אמר halacha ruling festival offerings
Rav Ashi rules that a festival offering and its available period are postponed, even for the one-day festival of Shavuot.

רב אשי אמר: חגיגה וכל זמן חגיגה — מאחרין, ואפילו עצרת דחד יומא — מאחרין, דתנן: מודים שאם חל עצרת להיות בשבת — שיום טבוח אחר השבת.
Megillah 7b רב אשי אמר halacha ruling punishments
Rav Ashi distinguishes one offense as principally subject to human punishment and the other as principally subject to excision.

רב אשי אמר: אפילו תימא רבנן, זה — עיקר זדונו בידי אדם, וזה — עיקר זדונו בהיכרת.
Megillah 9a רב אשי אמר halacha ruling sacred writing
Rav Ashi explains that the teaching concerns other sacred books and follows Rabbi Yehudah's position on permissible scripts.

רב אשי אמר: כי תניא ההיא בשאר ספרים, ורבי יהודה היא. דתניא: תפלין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית, ורבותינו התירו יונית.
Megillah 10b אמר רב אשי aggada exegesis biblical language
Rav Ashi teaches that plain 'vayehi' can introduce either joy or sorrow, while 'vayehi in the days of' always signals sorrow.

אמר רב אשי: כל ״ויהי״ — איכא הכי ואיכא הכי, ״ויהי בימי״ — אינו אלא לשון צער.
Megillah 11a רב אשי אמר aggada exegesis divine wonders
Rav Ashi derives the teaching from the verse asking whether God ever attempted such a deed.

רב מתנה אמר מהכא: ״כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו״. רב אשי אמר מהכא: ״או הנסה אלהים וגו'״.
Megillah 18b אמר רב אשי halacha ruling megillah reading
Rav Ashi defines dozing as being neither fully asleep nor awake, able to answer when called but unable to reason until reminded.

מתנמנם יצא וכו'. היכי דמי מתנמנם? אמר רב אשי: נים ולא נים, תיר ולא תיר, דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא, וכי מדכרו ליה מידכר.
Megillah 22b אמר רב אשי halacha ruling torah reading
Rav Ashi argues from the Mishnah that a public fast and the Ninth of Av require four Torah readers.

אמר רב אשי, והא אנן לא תנן הכי: זה הכלל, כל יום שיש בו מוסף ואינו יום טוב — קורין ארבעה. לאתויי מאי? לאו לאתויי תענית ציבור ותשעה באב!
Megillah 25b אמר רב אשי both ruling reputation
Rav Ashi permits disparaging a person of bad reputation and praising a person of good reputation, blessing whoever offers such praise.

אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא: שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לגוי: שקליה לעבודה זרה ואנחיה בשין תיו שלו. אמר רב אשי: האי מאן דסני שומעניה — שרי ליה לבזוייה בגימל ושין, האי מאן דשפיר שומעניה — שרי לשבוחיה, ומאן דשבחיה — ינוחו לו ברכות על ראשו.
Megillah 26a אמר רב אשי halacha ruling synagogue sale
Rav Ashi rules that he may sell the Mata Mehasya synagogue because even its outside visitors come relying on him.

אמר רב אשי: האי בי כנישתא דמתא מחסיא, אף על גב דמעלמא אתו לה, כיון דאדעתא דידי קאתו — אי בעינא מזביננא לה.
Megillah 27b אמר רב אשי halacha ruling prayer
Rav Ashi explains that one waits four cubits after prayer because the prayer remains fluent in one's mouth and one's lips still move.

בשלמא משתין ישהה כדי הילוך ארבע אמות, משום ניצוצות. אלא: מתפלל ישהה כדי הילוך ארבע אמות, למה לי? אמר רב אשי: שכל ארבע אמות תפלתו סדורה בפיו, ורחושי מרחשן שפוותיה.
Megillah 29a אמר רב אשי aggada maxim arrogance
Rav Ashi infers that an arrogant person is spiritually blemished.

דרש בר קפרא, מאי דכתיב: ״למה תרצדון הרים גבנונים״, יצתה בת קול ואמרה להם: למה תרצו דין עם סיני? כולכם בעלי מומים אתם אצל סיני. כתיב הכא: ״גבנונים״, וכתיב התם: ״או גבן או דק״. אמר רב אשי: שמע מינה האי מאן דיהיר — בעל מום הוא.

Moed Katan (16)

Moed Katan 4a אמר רב אשי halacha ruling agricultural work
Rav Ashi explains that the received restriction applied only while the Temple stood, like the water libation.

אלא אמר רב אשי: רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כרבי ישמעאל, דאמר הלכתא גמירי לה. וכי גמירי הלכתא, בזמן שבית המקדש קיים — דומיא דניסוך המים. אבל בזמן שאין בית המקדש קיים — לא.
Moed Katan 4a רב אשי אמר halacha dispute field irrigation
Rav Ashi maintains that collected rainwater itself eventually becomes comparable to well water.

אמר רבי אילעא אמר יוחנן: גזירה מי גשמים אטו מי קילון. רב אשי אמר: מי גשמים גופייהו לידי מי קילון אתו.
Moed Katan 4a רב אשי אמר halacha dispute field irrigation
Rav Ashi permits the irrigation even when most of the field does not drink from the channel, since its continuing flow can supply later days.

אמר רב פפא: והוא שרובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים. רב אשי אמר: אף על פי שאין רובה של אותה שדה שותה, כיון דקא משכא ואתיא, מימר אמר: אי לא שתיא לחד יומא — תשתי לתרי ותלתא יומי.
Moed Katan 5a אמר רב אשי halacha ruling public works
Rav Ashi infers that the Mishnah's authorization of all public needs includes excavation.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: עושין כל צורכי רבים, ״כל״ לאתויי מאי — לאו לאתויי חפירה?
Moed Katan 5a רב אשי אמר halacha exegesis protective decrees
Rav Ashi derives the duty to establish safeguards around divine law from the verse 'You shall guard My charge.'

מר זוטרא אמר: ״והזרתם את בני ישראל מטומאתם״. רב אשי אמר: ״ושמרתם את משמרתי״ — עשו משמרת למשמרתי.
Moed Katan 7a אמר רב אשי halacha ruling sabbatical year
Rav Ashi supports the interpretation from the Mishnah's statement that in the Sabbatical year one builds normally.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ובשביעית בונה כדרכו.
Moed Katan 11a רב אשי אמר halacha ruling festival labor
Rav Ashi assigns the two teachings to Rabbi Yehudah and Rabbi Yosei respectively concerning altered labor for preventing loss during the festival.

רב אשי אמר: הא — רבי יהודה, הא — רבי יוסי. דאמר רבי יצחק בר אבדימי: מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד — דלא כרבי יוסי.
Moed Katan 11b רב אשי אמר halacha ruling festival labor
Rav Ashi explains that the Sages permit loss-preventing labor both during mourning and even during the festival.

רב אשי אמר, לא מיבעיא קאמר: לא מיבעיא בימי אבלו, דמדרבנן הוא ושרי, אלא אפילו במועד, דאיסור מלאכה מדאורייתא במקום פסידא — שרו רבנן.
Moed Katan 11b אמר רב אשי both story shared property
Rav Ashi rebukes Mar son of Rav Aha for disregarding his partner's loss when withdrawing their shared ox team.

מריון בריה דרבין ומר בריה דרב אחא בריה דרבא הוה להו ההוא גמלא דתורא בהדי הדדי. איתרעא ביה מילתא במר בריה דרב אחא בריה דרבא ופסקיה לגמליה. אמר רב אשי: גברא רבה כמר בריה דרב אחא עביד הכי? נהי דלפסידא דידיה לא חייש, אדאחרים לא חייש?! והא תניא: אם היו מושכרין או מוחכרין אצל אחרים — הרי אלו יעשו!
Moed Katan 13a אמר רב אשי halacha ruling festival labor
Rav Ashi distinguishes intermediate-festival labor, permitted to prevent loss, from Passover-eve labor, permitted only for festival needs.

אלא אמר רב אשי: מועד אארבעה עשר קא רמית? מועד — משום טירחא הוא, ובמקום פסידא שרו רבנן. ארבעה עשר — משום צורך יום טוב הוא. מידי דצורך יום טוב שרו רבנן, מידי דלאו צורך יום טוב לא שרו רבנן.
Moed Katan 14b אמר רב אשי halacha ruling festival restrictions
Rav Ashi argues that the text does not call all the listed cases forbidden, leaving some prohibited and others permitted.

אמר רב אשי: מי קתני הא אסורין! דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר.
Moed Katan 14b אמר רב אשי halacha ruling festival restrictions
Rav Ashi argues that the text does not call all the listed cases forbidden, leaving some prohibited and others permitted.

אמר רב אשי: מי קתני הא אסורין? דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר.
Moed Katan 16a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue excommunication
Rav Ashi challenges Amemar from a teaching that a deceased student's portion of an excommunication remains unrevoked.

אמר אמימר: הלכתא, הני בי תלתא דשמיתו — אתו בי תלתא אחריני ושרו ליה. אמר ליה רב אשי לאמימר: והא תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: אחד מן התלמידים שנידה ומת — חלקו אינו מופר. מאי לאו, אינו מופר כלל! לא, עד דאתו בי תלתא אחריני ושרו ליה.
Moed Katan 20b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue mourning rites
Rav Ashi asks Amemar for the source that mourning garments must be torn while standing and cites Job's action.

אמר ליה רב אשי לאמימר: קריעה דמעומד מנלן? דכתיב: ״ויקם איוב ויקרע את מעילו״.
Moed Katan 25b אמר ליה רב אשי dialogue aggada dialogue eulogy
Rav Ashi asks Bar Kipok what eulogy he delivered that day.

אמר ליה רב אשי לבר קיפוק: ההוא יומא מאי אמרת? אמר ליה, אמינא: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו איזובי קיר. לויתן בחכה הועלה, מה יעשו דגי רקק. בנחל שוטף נפלה חכה, מה יעשו מי גבים.
Moed Katan 25b אמר רב אשי aggada maxim eulogy
Rav Ashi declares that neither Bar Kipok nor Bar Avin is fit to perform the ceremonial baring associated with mourning.

חלש דעתיה עלייהו, ואתהפוך כרעייהו. ההוא יומא לא אתו לאספודיה. והיינו דאמר רב אשי: לא בר קיפוק חליץ, ולא בר אבין חליץ.

Chagigah (8)

Chagigah 3a רב אשי אמר halacha exegesis public assembly
Rav Ashi reads the verse as 'that they may learn,' reasoning that one who cannot speak or hear cannot learn.

אמר מר זוטרא: קרי ביה ״למען ילמדו״. רב אשי אמר: ודאי ״למען ילמדו״ הוא, דאי סלקא דעתך ״למען ילמדו״, וכיון דלא משתעי לא גמר, וכיון דלא שמע לא גמר,
Chagigah 7b אמר רב אשי halacha ruling festival offerings
Rav Ashi explains that the rule includes the festival offering of the fifteenth of Nisan but excludes that of the fourteenth.

מאי שנא חגיגת יום טוב הראשון של פסח? אמר רב אשי: הא קא משמע לן, חגיגת חמשה עשר — אין, חגיגת ארבעה עשר — לא.
Chagigah 8a אמר רב אשי halacha ruling tithing
Rav Ashi explains that tithing is barred on the festival lest one mark the animals with red paint.

אמר רב אשי: דלמא אתי לעשורי ביום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב משום סקרתא.
Chagigah 8b רב אשי אמר halacha exegesis festival rejoicing
Rav Ashi derives the exclusion from 'you shall rejoice,' because these do not produce rejoicing.

רב אשי אמר: מ״ושמחת״ נפקא. יצאו אלו שאין בהן שמחה.
Chagigah 10b אמר רב אשי halacha ruling consecrated property
Rav Ashi rejects the objection by comparing the case to one who transfers consecrated money to ordinary use.

אמר רב אשי: מאי קושיא? דלמא מידי דהוה אמוציא מעות הקדש לחולין!
Chagigah 10b אמר רב אשי halacha ruling misuse of consecration
Rav Ashi identifies the tenuously supported law as the distinction in liability when a person passes a consecrated stone or beam to another.

אלא אמר רב אשי: לא נצרכא אלא לכדתנן: נטל אבן או קורה של הקדש — הרי זה לא מעל, נתנה לחבירו — הוא מעל וחבירו לא מעל. מכדי מישקל שקלה, מה לי הוא ומה לי חבירו? היינו כהררין התלויין בשערה.
Chagigah 11b אמר רב אשי halacha ruling forbidden relations
Rav Ashi explains that the ban on expounding forbidden relations before three people concerns their esoteric details.

אלא אמר רב אשי: מאי אין דורשין בעריות בשלשה — אין דורשין בסתרי עריות בשלשה.
Chagigah 17a רב אשי אמר halacha ruling sacred use
Rav Ashi maintains that even if an object's sides are permitted, anything level with its top is treated like the top itself.

רב אשי אמר: אפילו תימא צדדין מותרין, כל דבהדי גבה — כגבה דמי.

Yevamot (55)

Yevamot 8a אמר רב אשי halacha ruling levirate marriage
Rav Ashi infers from the Mishnah's wording that the fifteen women exempt their co-wives but are not described as personally exempt.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן. ואילו ״פטורות ופוטרות״ לא קתני. שמע מינה.
Yevamot 8b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue levirate marriage
Rav Ashi asks Rav Kahana whether the verse might permit both a forbidden relative and her co-wife when the levirate obligation applies.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: ממאי דהאי ״עליה״ לאיסורא, דלמא להתירא, והכי קאמר רחמנא: ״אשה אל אחותה לא תקח לצרור״, לא היא ולא צרתה — שלא במקום ״עליה״, אבל במקום ״עליה״ — שתיהן מותרות.
Yevamot 10a רב אשי אמר halacha ruling tannaitic principles
Rav Ashi explains that Rabbi does not accept the cited general rules and that the passage addresses a dispute.

רב אשי אמר: לעולם לית ליה לרבי הני כללי, ובפלוגתא קמיירי, ומאי ״כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו״ דקאמר ליה —
Yevamot 10a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue levirate marriage
Rav Ashi tells Rav Kahana that a case can arise without the stated condition when a man's daughter-in-law bears his son and then falls before that son for levirate marriage.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא, בלא ״דאי״ נמי משכחת לה: יעקב אנס כלתו והוליד ממנה בן, ומת [ראובן] בלא בנים. ונפלה לה קמי ברה, ומיגו דאיהי אסירה — צרתה נמי אסירה.
Yevamot 11a מתיב רב אשי halacha ruling suspected adultery
Rav Ashi objects from the ruling that a woman secluded long enough for defilement is barred from her home and priestly food but performs halitza if her husband dies.

מתיב רב אשי: נכנסה עמו לסתר, ושהתה עמו כדי טומאה — אסורה לביתה, ואסורה לאכול בתרומה. ואם מת, חולצת
Yevamot 13a רב אשי אמר halacha ruling levirate marriage
Rav Ashi reasons that a co-wife's co-wife is forbidden because she too stands in place of a forbidden relative.

רב אשי אמר, סברא היא: צרה מאי טעמא אסירא — דבמקום ערוה קיימא, צרת צרה נמי — במקום ערוה קיימא.
Yevamot 16a אמר רב אשי halacha ruling conversion
Rav Ashi resolves the contradiction by saying the rejected converts are from the Kartuyim, not the Karduyim.

ומקבלים גרים מן הקרדויים והתרמודים. איני?! והא תני רמי בר יחזקאל: אין מקבלים גרים מן הקרדויים! אמר רב אשי: קרתויים אתמר. כדאמרי אינשי: קרתויים פסולים.
Yevamot 16a אמר רב אשי halacha ruling conversion
Rav Ashi distinguishes the Kartuyim, whose converts are rejected, from the Karduyim.

ואיכא דאמרי, תני רמי בר יחזקאל: אין מקבלים גרים מן הקרתויים. מאי לאו: היינו קרתויים היינו קרדויים! אמר רב אשי: לא, קרתויי לחוד וקרדויי לחוד, כדאמרי אינשי: קרתויי פסילי.
Yevamot 17a רב אשי אמר aggada ruling termod
Rav Ashi identifies Termod with Tamod and explains that whenever one side is destroyed the settlement is rebuilt on the other.

יתיב רב יוסף אחוריה דרב כהנא, ויתיב רב כהנא קמיה דרב יהודה ויתיב וקאמר: עתידין ישראל דעבדי יומא טבא כי חרבה תרמוד. והא חריב! ההיא תמוד הואי. רב אשי אמר: היינו תרמוד היינו תמוד, אכפולי הוא דמכפל[א]: חריב מהאי גיסא — איתיב מהאי גיסא, (ואי) חריב מהאי גיסא — איתיב מהאי גיסא.
Yevamot 19a אמר רב אשי halacha ruling levirate marriage
Rav Ashi explains that the case involves simultaneous levirate bonds and follows Rabbi Shimon's acceptance of Rabbi Yosei HaGelili's view that exact simultaneity is possible.

אלא אמר רב אשי: אי דנפול בזה אחר זה — הכי נמי, הכא במאי עסקינן — דנפול בבת אחת, ורבי שמעון סבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר: אפשר לצמצם.
Yevamot 21a אמר רב אשי halacha ruling forbidden relations
Rav Ashi compares Rabbi Oshaya's teaching to guarding an orchard from outside, which protects all of it, rather than from within.

אמר רב אשי: משל דרבי אושעיא למה הדבר דומה — לאדם משמר פרדס, משמרו מבחוץ — כולו משתמר. משמרו מבפנים, שלפניו — משתמר, שלאחריו — אינו משתמר. והא דרב אשי בדותא היא. התם, שלפניו מיהא משתמר. הכא, אי לאו שניות, פגע בערוה גופה.
Yevamot 21b רב אשי אמר halacha ruling forbidden relations
Rav Ashi illustrates the case with the daughter-in-law from the household of Mari bar Isak.

אמר ליה אביי לרבא, אסברה לך: כגון כלתה דבי בר ציתאי. רב פפא אמר: כגון כלתה דבי רב פפא בר אבא. רב אשי אמר: כגון כלתה דבי מרי בר איסק.
Yevamot 22a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue forbidden relations
Rav Ashi asks Rav Kahana whether the secondary forbidden relations taught by Rabbi Hiyya have a generational limit.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: שניות דבי רבי חייא, יש להן הפסק או אין להם הפסק?
Yevamot 25b רב אשי אמר halacha dispute marriage removal
Rav Ashi rules that if the man already married her, he need not divorce her.

איבעיא להו: כנס, מהו שיוציא? רב כהנא אמר: כנס — מוציא. רב אשי אמר: כנס — אינו מוציא. תני להו רב זוטי דבי רב פפי כדברי האומר כנס אינו מוציא.
Yevamot 27a רב אשי אמר halacha ruling levirate bond
Rav Ashi explains that the levirate bond is not strong enough to give a co-wife the status of a forbidden relation.

רב אשי אמר: לעולם כדקאמרת, ומשום דלא אלימא זיקה לשוויי לצרה כערוה.
Yevamot 27b אמר רב אשי halacha ruling levirate acts
Rav Ashi cites the rule that Rabban Gamliel concedes a bill of divorce can take effect after levirate betrothal and levirate betrothal after a bill of divorce.

אמר רב אשי, תא שמע: ומודה רבן גמליאל שיש גט אחר מאמר, ומאמר אחר גט.
Yevamot 30a אמר רב אשי halacha ruling levirate bond
Rav Ashi infers that a levirate bond exists even when there are two brothers.

גמ' טעמא דגירש ואחר כך מת, אבל מת ואחר כך גירש — אסורה. אמר רב אשי: זאת אומרת: יש זיקה, אפילו בתרי אחי.
Yevamot 31a אמר רב אשי halacha ruling conflicting testimony
Rav Ashi rules that two witnesses are set against the other two in the disputed sale of Bar Shatya's property.

מידי דהוה אנכסי דבר שטיא. דבר שטיא זבין נכסי. אתו בי תרי ואמרי: כשהוא חלים זבין, ואתו בי תרי ואמרו: כשהוא שוטה זבין. ואמר רב אשי: אוקי תרי להדי תרי,
Yevamot 32a אמר רב אשי halacha ruling concurrent prohibitions
Rav Ashi explains that the prohibition of a wife's sister remains poised to take effect if the prohibition of a brother's wife lapses, so the latter does not lapse.

אמר רב אשי: איסור אחות אשה מיתלא תלי וקאי, אי פקע איסור אשת אח — אתי איסור אחות אשה וחייל, והילכך לא פקע.
Yevamot 36b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue infant viability
Rav Ashi tells Rav Hoshaya that an infant surviving thirty days is not a stillborn, while one that does not remains doubtful.

אמר ליה רב אשי לרב הושעיא בריה דרב אידי: התם תנן, רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהא באדם שלשים יום — אינו נפל. הא לא שהא — ספיקא הוי.
Yevamot 38b אמר רב אשי halacha ruling inheritance dispute
Rav Ashi infers from the order of the Mishnah's wording that the husband's heirs divide with the father's heirs.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא — דקתני: יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. ולא קתני: יורשי האב עם יורשי הבעל. שמע מינה.
Yevamot 43a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue waiting period
Rav Ashi challenges Ameimar's permission to become betrothed on the ninetieth day by citing the requirement of three full intervening months.

אמימר שרא ליארס ביום תשעים. אמר ליה רב אשי לאמימר: והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו: צריכה להמתין שלשה חדשים, חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו! ההוא — לענין מינקת איתמר, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: צריכה להמתין עשרים וארבעה חדש, חוץ מיום שנולד בו, וחוץ מיום שנתארסה בו.
Yevamot 43b אמר רב אשי halacha ruling mourning periods
Rav Ashi distinguishes recent mourning from ancient mourning and communal mourning from individual mourning.

אלא אמר רב אשי: שאני אבילות חדשה מאבילות ישנה, ושאני אבילות דרבים מאבילות דיחיד.
Yevamot 52b אמר רב אשי halacha ruling levirate divorce
Rav Ashi teaches that a levirate bill of divorce is rabbinic and its verse is only a scriptural support.

אמר רב אשי: גט יבמין מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.
Yevamot 53a רב אשי אמר halacha dispute conditional halitza
Rav Ashi explains that all agree an invalid halitza does not release the woman, and they dispute whether halitza can be conditional.

רב אשי אמר: דכולי עלמא חליצה פסולה אינה פוטרת, והכא ביש תנאי בחליצה קמיפלגי: מר סבר יש תנאי בחליצה, ומר סבר אין תנאי בחליצה.
Yevamot 54a אמר רב אשי halacha ruling drowsy state
Rav Ashi defines a drowsy person as responsive when called and able to recall when reminded, though unable to formulate an answer independently.

והתניא: בין ער] הוא בין ישן הוא, בין ערה היא בין ישנה היא! הכא במאי עסקינן — במתנמנם. היכי דמי מתנמנם? אמר רב אשי: נים ולא נים תיר ולא תיר, כגון דקרו ליה ועני, ולא ידע לאהדורי סברא, וכי מדכרו ליה מדכר.
Yevamot 55a אמר רב אשי halacha exegesis sexual prohibitions
Rav Ashi argues that otherwise Scripture could have omitted the case of a designated maidservant.

אדרבה: מדגלי רחמנא העראה בחייבי כריתות, מכלל דחייבי לאוין בגמר ביאה! אמר רב אשי: אם כן — לשתוק קרא משפחה חרופה.
Yevamot 60a רב אשי אמר halacha dispute priestly disqualification
Rav Ashi explains that Rabbi Eliezer ben Yaakov and the Sages dispute whether a child from a union forbidden by a positive commandment is a halal.

רב אשי אמר: ביש חלל מחייבי עשה קמיפלגי. רבי אליעזר בן יעקב סבר: יש חלל מחייבי עשה, ורבנן סברי: אין חלל מחייבי עשה.
Yevamot 60b אמר רב אשי aggada exegesis divine test
Rav Ashi interprets the verse to mean that the frontplate tests Israel only favorably but can test gentiles even for punishment.

ונעברינהו לפני ציץ? אמר רב כהנא בריה דרב נתן: ״לרצון להם״ כתיב, לרצון ולא לפורענות. אי הכי במדין נמי? אמר רב אשי: ״להם״ כתיב, להם — לרצון ולא לפורענות, ולגוים — אפילו לפורענות.
Yevamot 64b רב אשי אמר aggada dispute marital fertility
Rav Ashi says that fortune determines repeated failure in marriage.

בשלמא גבי מילה, איכא משפחה דרפי דמא ואיכא משפחה דקמיט דמא, אלא נישואין מאי טעמא? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרב הונא: מעין גורם. ורב אשי אמר: מזל גורם.
Yevamot 66a רב אשי אמר halacha ruling terumah consumption
Rav Ashi explains that the restriction is a decree lest she feed someone after the man's death.

רב אשי אמר: גזירה שמא תאכיל לאחר מיתה.
Yevamot 66a אמר רב אשי halacha ruling priestly widow
Rav Ashi explains that a priestly widow may wrongly resume eating terumah at her father's home without realizing her marriage has rendered her a halala.

אלא אמר רב אשי: באלמנה כהנת, דאתיא לאורויי: מעיקרא אכלי בתרומה דבי נשא, אינסבי ליה להאי — אכלי בתרומה דגבראי, והשתא הדרי לי למילתאי קמייתא. ולא ידעה דמעיקרא לא שויתה לנפשה חללה, השתא שויתה לנפשה חללה.
Yevamot 67a אמר רב אשי halacha ruling rabbinic assent
Rav Ashi distinguishes acknowledging that Rabbi Yose's reasoning was persuasive from formally accepting his testimony.

ומי פליגי? מתיב רבי זכאי: זו עדות העיד רבי יוסי מפי שמעיה ואבטליון, והודו לו! אמר רב אשי: מי קתני ״וקבלו״? ״והודו לו״ קתני, דמסתבר טעמיה.
Yevamot 71b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue passover sacrifice
Rav Ashi answers Mar Zutra that a baraita explicitly says they circumcised, immersed, and offered their Passover sacrifices in purity.

מתקיף לה מר זוטרא: ודלמא פסח הבא בטומאה היה? אמר ליה רב אשי, תניא בהדיא: מלו, וטבלו, ועשו פסחיהן בטהרה.
Yevamot 73b אמר רב אשי halacha other unclear
Rav Ashi begins to infer from the opening clause that the tanna omitted additional cases.

אמר רב אשי: מרישא נמי שמעת מינה דתנא ושייר — מדלא קתני
Yevamot 74a רב אשי אמר halacha exegesis second tithe
Rav Ashi derives that spending must be on the person's own bodily needs by comparing 'I did not give' with 'I did not eat.'

מתקיף לה מר זוטרא: ואימא ליקח לו ארון ותכריכים? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ״ממנו״ — מגופו. רב אשי אמר: ״לא נתתי״ דומיא ד״לא אכלתי״: מה להלן מגופו — אף כאן מגופו.
Yevamot 82a רב אשי אמר halacha ruling mixture nullification
Rav Ashi explains that an item destined to become permitted is not nullified even in a mixture of one in a thousand.

רב אשי אמר: סיפא — משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין, וכל דבר שיש לו מתירין — אפילו באלף לא בטיל.
Yevamot 85b אמר רב אשי halacha ruling suspected sotah
Rav Ashi says the practical difference is whether a man may remarry a wife whose status as a sotah is uncertain.

ולרבי אליעזר בן יעקב דאמר יש חלל מחייבי עשה, הא לא מרגלא ליה ולא מידי! אלא אמר רב אשי: מחזיר ספק סוטתו איכא בינייהו.
Yevamot 88b רב אשי אומר halacha ruling marital permission
Rav Ashi explains Rav's statement that she does not lose her original permission.

רב אשי אומר: מאי ״לא תצא״ דקאמר רב — לא תצא מהיתירה הראשון.
Yevamot 91a רב אשי אמר halacha ruling marital prohibition
Rav Ashi explains that reliance on a court ruling prohibits a woman to her husband like intentional adultery, whereas reliance on witnesses does not.

רב אשי אמר, לענין איסורא קתני, והכי קאמר: עשו בית דין בהוראתן — כזדון איש באשה, ומיתסרא על בעלה. על פי עדים — כשגגת איש באשה, ולא מיתסרא על בעלה.
Yevamot 91b אמר רב אשי halacha ruling invalid divorce
Rav Ashi infers that a woman whose bill of divorce contains incorrect names must leave both men because she should have had it read.

אמר רב אשי, תא שמע: שינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה — תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה. ואמאי? נימא: מאי הוה לה למיעבד! איבעי לה לאקרויי לגיטא.
Yevamot 91b אמר רב אשי halacha other marital rumor
Rav Ashi begins to explain that a particular rumor is disregarded and asks which rumor is at issue.

אמר רב אשי, ולקלא לא חיישינן. הי קלא? אילימא קלא דבתר נשואין — הא אמרה רב אשי חדא זימנא, דאמר רב אשי:
Yevamot 92b אמר רב אשי halacha ruling priestly yavam
Rav Ashi rules, following Ameimar's acceptance of Shmuel, that a priestly yavam performs halitza and the woman remains permitted to him.

אמר ליה רב מרי בר רחל לרב אשי, הכי אמר אמימר: הלכה כוותיה דשמואל. אמר רב אשי: השתא דאמר אמימר הלכתא כוותיה דשמואל — אם היה יבמה כהן, חולץ לה, ושריא ליה.
Yevamot 94b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue mother-in-law
Rav Ashi argues to Rav Kahana that if the view is Rabbi Akiva's, the Mishnah should also list a mother-in-law, since after death she is not punished by burning.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אי רבי עקיבא, ליתני נמי חמותו. דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא, דאמר: חמותו לאחר מיתה — לאו בשרפה.
Yevamot 103a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue halitza posture
Rav Ashi challenges Ameimar from a baraita permitting standing, sitting, or leaning, prompting the qualification that the foot must remain pressed down.

אמר ליה רב אשי לאמימר, והתניא: בין עומד, בין יושב, בין מוטה! אימא: ולעולם דדחיס לכרעיה.
Yevamot 103a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue halitza footwear
Rav Ashi challenges Ameimar's disqualification of one who walks on the tops of his feet from a baraita concerning leg supports.

ואמר אמימר: האי מאן דמסגי על ליחתא דכרעיה, לא חליץ. אמר ליה רב אשי לאמימר, והתניא: סמיכות הרגלים, לאו דחליץ בה איהו? לא, דיהיב ליה לאחר וחליץ.
Yevamot 103a אמר רב אשי halacha ruling halitza eligibility
Rav Ashi concludes from Ameimar's position that neither Bar Uva nor Bar Kipof is eligible to perform halitza.

אמר רב אשי: למאי דקאמר אמימר, לאו בר אובא חליץ, ולאו בר קיפוף חליץ.
Yevamot 103a אמר רב אשי halacha ruling halitza anatomy
Rav Ashi says that even if the ankle joint is separate, everything alongside the foot is legally considered part of the foot.

אמר רב פפא: שמע מינה, האי איסתוירא עד ארעא נחית. דאי סלקא דעתך מיפסק פסיק, הוה ליה איהו ״מעל״, ושוקא מעל דמעל! אמר רב אשי: אפילו תימא מיפסק פסיק, כל דבהדי כרעא — ככרעא דמי.
Yevamot 109a רב אשי אמר halacha ruling minor remarriage
Rav Ashi explains that Rabbi Elazar's restrictions are decrees prompted by a minor divorced during her father's lifetime and then remarried.

רב אשי אמר: היינו טעמא דרבי אלעזר, דגזר הני משום יתומה בחיי האב והחזירה. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה, כיתומה בחיי האב. והחזירה — דברי הכל שאסורה ליבם.
Yevamot 110a רב אשי אמר halacha ruling improper betrothal
Rav Ashi says that because the man acted improperly, the Sages treated him improperly and annulled his betrothal.

אמר רב פפא: בנרש מינסב נסיבי, והדר מותבי אבי כורסייא. רב אשי אמר: הוא עשה שלא כהוגן, לפיכך עשו בו שלא כהוגן, ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה.
Yevamot 111a אמר רב אשי halacha ruling minor levirate marriage
Rav Ashi infers from the opening clause that the anonymous view is the Sages' because it permits release by divorce after relations with a deaf woman but omits that result for a minor.

אמר רב אשי: מרישא נמי שמע מינה דרבנן היא, דקתני: אם בא על החרשת — נותן לה גט, והותרה, ולא קתני: אם בא על הקטנה — נותן לה גט והותרה.
Yevamot 112a רב אשי אמר halacha dispute levirate divorce
Rav Ashi distinguishes a bill of divorce addressing the levirate bond there from one addressing intercourse here.

אמר רבי אמי: צריכה חליצה עם גיטה. רב אשי אמר: התם — גט לזיקתו, הכא — גט לביאתו.
Yevamot 118b רב אשי אומר aggada maxim marital desire
Rav Ashi says that a woman who has a husband to embrace does not need lentils for her pot.

רב אשי אומר: דקולסא גברא, לא בעיא טלפחי לקידרא. תנא: וכולן מזנות ותולות בבעליהן.
Yevamot 121a אמר רב אשי halacha ruling endless waters
Rav Ashi initially distinguishes a Torah scholar lost in endless waters from an ordinary man because his survival would become known.

אמר רב אשי: הא דאמרו רבנן מים שאין להם סוף אשתו אסורה — הני מילי באיניש דעלמא, אבל צורבא מרבנן — לא. אי דסליק — קלא אית ליה. ולא היא: לא שנא איניש דעלמא, ולא שנא צורבא מרבנן, דיעבד — אין, לכתחלה — לא.
Yevamot 121b אמר רב אשי halacha story endless waters
Rav Ashi infers from Hasa's case that although a wife may not remarry initially after a drowning in endless waters, she is not removed from a later marriage.

ההוא דהוה קאמר ואזיל: ״מאן איכא בי חסא, טבע חסא״. אמר רב נחמן: האלקים! אכלו כוורי לחסא מדיבוריה דרב נחמן. אזלא דביתהו דחסא ואינסבא, ולא אמרו לה ולא מידי. אמר רב אשי: שמע מינה, הא דאמור רבנן מים שאין להם סוף אשתו אסורה, הני מילי לכתחלה, אבל אי נסיב — לא מפקינן לה מיניה.

Ketubot (52)

Ketubot 2b אמר רב אשי halacha ruling marital support
Rav Ashi explains that any unavoidable delay prevents her from receiving support when the obstruction comes from the brides.

אמר רב אשי: לעולם אימא לך כל אונסא, לא אכלה, ודקא מעכבי אינהו. ובדין הוא דאיבעי ליה למיתני ״לא נשאו״, ואיידי דתנא רישא בדידהי, תנא נמי סיפא בדידהי.
Ketubot 4a אמר רב אשי halacha ruling wedding mourning
Rav Ashi identifies Mata Mehasya as the intermediate locale where Rav Hisda's rule applies because it is neither fully urban nor rural.

אמר רבא: ובכרך, אף על פי שנתן מים על גבי בשר — מזדבן. אמר רב פפא: ובכפר, אף על פי שלא נתן מים על גבי בשר — לא מזדבן. ואלא דרב חסדא היכי משכחת לה? אמר רב אשי: כגון מתא מחסיא, דמפקא מכרך, ומפקא מכפר.
Ketubot 4b רב אשי אמר halacha ruling wedding mourning
Rav Ashi explains that ordinary mourning is stringent and unlikely to be belittled, while leniency in this mourning may lead people to belittle it.

רב אשי אמר: מי קמדמית אבילותא דהכא לאבילותא דעלמא? אבילותא דעלמא חמיר, ולא אתי לזלזולי ביה. אבילות דהכא, כיון דאקילו רבנן, אתי לזלזולי ביה.
Ketubot 12a רב אשי אמר halacha dispute ketubah amount
Rav Ashi maintains that a woman found not to be a virgin ordinarily receives no ketubah, but this case differs because the first husband married her.

אמר רבה: זאת אומרת, כנסה בחזקת בתולה, ונמצאת בעולה — יש לה כתובה מנה. רב אשי אמר: בעלמא לעולם אימא לך לית לה כלל, ושאני הכא, שהרי כנסה ראשון.
Ketubot 12a רב אשי אמר halacha dispute ketubah amount
Rav Ashi maintains that a woman found not to be a virgin ordinarily receives no ketubah, but this case differs because she had already entered the wedding canopy.

אמר רבה: זאת אומרת, כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה — כתובתה מנה. רב אשי אמר: לעולם אימא לך בעלמא לית לה כלל, ושאני הכא שהרי נכנסה לחופה.
Ketubot 12a רב אשי אמר halacha dispute virginity claim
Rav Ashi interprets the ruling as referring to the latter clause and reads it as applying whenever no inspection was performed.

אמר אביי: לעולם ארישא, ותני: ״כל שנהג״. אמר ליה רבא: והא ״כל שלא נהג״ קתני. אלא אמר רבא, הכי קאמר: כל שלא נהג מנהג גליל בגליל, אלא מנהג יהודה בגליל — אינו יכול לטעון טענת בתולים. רב אשי אמר: לעולם אסיפא, ותני: ״כל שלא מושמש״.
Ketubot 12a אמר רב אשי halacha ruling ketubah enactments
Rav Ashi teaches that there were two enactments, the first setting four hundred zuz for a virgin and one hundred for a widow.

אמר רב אשי: שתי תקנות הוו, מעיקרא תקינו לבתולה ארבע מאות זוז, ולאלמנה מנה.
Ketubot 17a אמר רב אשי halacha exegesis royal honor
Rav Ashi rules that unlike a nasi, a king cannot waive his honor because Scripture requires that his awe rest upon the people.

שבחוהו — מכלל דשפיר עבד? והא אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו — כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו — אין כבודו מחול. דאמר מר: ״שום תשים עליך מלך״, שתהא אימתו עליך! פרשת דרכים הואי.
Ketubot 19a רב אשי אמר halacha exegesis trust documents
Rav Ashi explains that witnesses retracting their testimony are not believed when their signatures are independently authenticated, invoking the prohibition against keeping a trust document.

רב אשי אמר: לעולם דקאמרי עדים. ודאין כתב ידם יוצא ממקום אחר. ודקאמרת אמאי לא מהימני — כדרב כהנא. דאמר רב כהנא: אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו, משום שנאמר: ״אל תשכן באהליך עולה״.
Ketubot 20a אמר רב אשי halacha ruling property possession
Rav Ashi rules that conflicting testimony leaves property with Bar Shatya only when he has ancestral possession, since otherwise his transactions may have occurred while he was insane.

אמר רב אשי: אוקי תרי להדי תרי, ואוקי ממונא בחזקת בר שטיא. ולא אמרן אלא דאית ליה חזקה דאבהתיה. אבל לית ליה חזקה דאבהתיה, אמרינן: כשהוא שוטה זבן, וכשהוא שוטה זבין.
Ketubot 21b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue testimony validation
Rav Ashi tells Ameimar that Rava has already refuted the praised ruling that a witness and a judge may combine.

איקלע רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא למזבן שומשמי ואמר: הכי אמר שמואל: עד ודיין מצטרפין. אמר אמימר: כמה מעליא הא שמעתא! אמר ליה רב אשי לאמימר: משום דקלסה אבוה דאמך, את נמי מקלסת לה?! כבר פרכה רבא.
Ketubot 23a רב אשי אמר halacha ruling marriage testimony
Rav Ashi rules that when two witnesses report a woman's betrothal and two deny seeing it, she may not marry and must leave if she did.

רב אשי אמר: לעולם תרי ותרי, ואיפוך: שנים אומרים ״ראינוה שנתקדשה״, ושנים אומרים ״לא ראינוה שנתקדשה״ — הרי זו לא תנשא, ואם נשאת — תצא.
Ketubot 23a אמר רב אשי halacha dialogue adultery testimony
Rav Ashi answers that the cited teaching concerns witnesses to sexual defilement.

והאמר אבוה דשמואל: כיון שהתירוה לינשא, אף על פי שלא נשאת! אמר רב אשי: עדי טומאה איתמר.
Ketubot 26b אמר רב אשי halacha dispute combined testimony
Rav Ashi explains that the dispute concerns combining testimony and parallels the tannaitic disagreement over whether witnesses must see an event together.

אלא אמר רב אשי: במצטרפין לעדות קמיפלגי, ובפלוגתא דהני תנאי. דתניא: אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד. רבי יהושע בן קרחה אומר: אפילו בזה אחר זה. ואין עדותן מתקיימת בבית דין עד שיעידו שניהם כאחד.
Ketubot 27a בעי רב אשי halacha other captivity purity
Rav Ashi asks whether a woman's claim that she neither hid nor was defiled is accepted.

בעי רב אשי, אמרה: לא נחבאתי ולא נטמאתי, מהו? מי אמרינן:
Ketubot 27b רב אשי אמר halacha ruling maidservant testimony
Rav Ashi distinguishes a maidservant whose silence would permit her mistress, making her untrustworthy, from one whose silence would prohibit her mistress, making her trustworthy.

רב אשי אמר: הא והא בשפחה דידה, ושפחה מיחזא חזיא ושתקה. התם דשתיקתה מתירתה — לא מהימנא. הכא דשתיקתה אוסרתה — מהימנא.
Ketubot 30b רב אשי אמר halacha dispute eating terumah
Rav Ashi interprets the case as a non-priest who eats his own terumah.

רב פפא אמר: כגון שתחב לו חבירו משקין של תרומה לתוך פיו. רב אשי אמר: בזר שאכל תרומה משלו,
Ketubot 31b רב אשי אמר halacha ruling shabbat transfer
Rav Ashi explains the case as one who lowers his hand within three handbreadths and receives the object, since a person's hand counts as a four-by-four domain.

רב אשי אמר: כגון שצירף ידו למטה משלשה וקיבלו. כדרבא. דאמר רבא: ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה. רב אחא מתני הכי.
Ketubot 38a אמר רב אשי halacha ruling fines and death
Rav Ashi explains that the verse is needed to reject the possibility that a monetary fine is paid even when the offender is executed.

אלא אמר רב אשי: איצטריך. סלקא דעתך אמינא הואיל וחידוש הוא שחידשה תורה בקנס, אף על גב דמיקטיל משלם, קא משמע לן. ולרבה דאמר חידוש הוא שחידשה תורה בקנס, אף על גב דמיקטיל משלם, האי ״כל חרם״ מאי עביד ליה? סבר לה כתנא קמא דרבי חנניא בן עקביא.
Ketubot 43b רב אשי אמר halacha ruling legal precedent
Rav Ashi rules in accordance with Rav in both disputed matters.

אמר ליה אבימי בר פפי: שקוד אמרה. שקוד מנו? שמואל, הא רב אמרה! אימא: אף שקוד אמרה. אמר מר בר אמימר לרב אשי: הכי אמרי נהרדעי: הלכתא כוותיה דרב ששת. רב אשי אמר: הלכתא כוותיה דרב, והלכתא כוותיה דרב.
Ketubot 46a בעי רב אשי halacha other false accusation
Rav Ashi asks about a false accusation concerning an earlier marriage or the marriage of the accuser's brother.

בעי רב אשי: הוציא שם רע על הנישואין הראשונים, מהו? על נשואי אחיו, מהו?
Ketubot 48b אמר רב אשי halacha ruling marriage transfer
Rav Ashi explains that an unspecified stay in her courtyard is merely lodging, whereas one in his courtyard constitutes entry into marriage.

אמר רב אשי: סתמי סתמי קתני. סתם חצר דידה — ללין. סתם חצר דידיה — לנשואין.
Ketubot 50a אמר רב אשי halacha exegesis tithing
Rav Ashi interprets the doubled biblical expression for tithing to make the later tithe like the first.

והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא! אמר רב אשי: ״אעשרנו״ לבתרא כי קמא.
Ketubot 56a בעי רב אשי halacha other wedding canopy
Rav Ashi asks whether a wedding canopy effects acquisition when the bride becomes menstruant and is consequently unfit for intercourse.

בעי רב אשי: נכנסה לחופה ופירסה נידה, מהו? אם תימצי לומר חיבת חופה קונה, חופה דחזיא לביאה, אבל חופה דלא חזיא לביאה — לא, או דלמא לא שנא? תיקו.
Ketubot 59b אמר רב אשי halacha ruling vows and liens
Rav Ashi distinguishes konam vows because their bodily sanctity can override an existing lien.

אלא, אמר רב אשי: קונמות קא אמרת? שאני קונמות, דקדושת הגוף נינהו, וכדרבא. דאמר רבא: הקדש, חמץ ושחרור — מפקיעין מידי שיעבוד.
Ketubot 60a אמר רב אשי aggada story maternal recognition
Rav Ashi explains that a blind child recognizes its mother by smell and taste.

ההיא דאתאי לקמיה דשמואל. אמר ליה לרב דימי בר יוסף: זיל בדקה. אזל אותבה בדרי דנשי, ושקליה לברה וקמהדר ליה עלייהו. כי מטא לגבה, הות קא מסוי לאפה כבשתנהי לעינה מיניה. אמר לה: נטף עיניך, קום דרי בריך. סומא מנא ידע? אמר רב אשי: בריחא ובטעמא.
Ketubot 60b רב אשי אמר halacha dispute nursing diet
Rav Ashi includes kutah and small fried fish among foods a nursing woman should avoid because they diminish or spoil her milk.

לא תאכל עמו דברים הרעים. מאי נינהו? אמר רב כהנא: כגון כשות וחזיז ודגים קטנים ואדמה. אביי אמר: אפילו קרא וחבושא. רב פפא אמר: אפילו קורא וכופרא. רב אשי אמר: אפילו כמכא והרסנא. מינייהו פסקי חלבא, מינייהו עכרי חלבא.
Ketubot 61a אמר רב אשי aggada story food craving
Rav Ashi recounts that he stood before Rav Kahana when turnips in vinegar were served and would have been endangered had he not received some.

אמר רב ענן בר תחליפא: הוה קאימנא קמיה דמר שמואל ואייתו ליה תבשילא דארדי, ואי לאו דיהב לי, איסתכני. אמר רב אשי: הוה קאימנא קמיה דרב כהנא ואייתו ליה גרגלידי דליפתא בחלא, ואי לאו דיהב לי, איסתכני. רב פפא אמר: אפילו תמרתא דהנוניתא. כללא דמילתא: כל דאית ליה ריחא ואית ליה קיוהא.
Ketubot 65b רב אשי אמר halacha dispute marital relations
Rav Ashi interprets the woman's stated consumption as sexual relations.

נותן לה מעה כסף וכו'. מאי ״אוכלת״? רב נחמן אמר: אוכלת ממש. רב אשי אמר: תשמיש.
Ketubot 66b אמר רב אשי halacha ruling wedding expenses
Rav Ashi identifies the bridal basket as a basket of perfumes and limits the stated rule to Jerusalem.

החתן מקבל עליו עשרה דינר לקופה. מאי קופה? אמר רב אשי: קופה של בשמים. ואמר רב אשי: לא נאמרו דברים הללו אלא בירושלים.
Ketubot 66b בעי רב אשי halacha other dowry valuation
Rav Ashi asks whether the calculation uses the appraised maneh or the maneh actually received.

בעי רב אשי: במנה הנישום, או במנה המתקבל?
Ketubot 67a רב אשי אמר halacha ruling dowry valuation
Rav Ashi explains the case as one in which the container is filled.

מכל מקום, ״ככליו״ מיבעי ליה! קשיא. איבעית אימא: הכא במאי עסקינן — בדהבא פריכא. רב אשי אמר: בממלא.
Ketubot 67b רב אשי אמר aggada story poor relief
Rav Ashi explains that the poor nobleman lived in a small village where an entire animal had to be slaughtered for him each day.

תנו רבנן: מעשה באנשי גליל העליון שלקחו לעני בן טובים אחד מציפורי ליטרא בשר בכל יום. ליטרא בשר מאי רבותא? אמר רב הונא: ליטרא בשר משל עופות. ואיבעית אימא בליטרא, בשר ממש. רב אשי אמר: התם כפר קטן היה, בכל יומא הוה מפסדי חיותא אמטולתיה.
Ketubot 69a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue daughter inheritance
Rav Ashi challenges Ameimar's classification of a daughter as an heir by asking whether her brothers could satisfy her claim with money or a single parcel of land.

אמר אמימר: בת יורשת הויא. אמר ליה רב אשי לאמימר: אילו בעי לסלוקה בזוזי, הכי נמי דלא מצי לסלוקה? אמר ליה: אין. אי בעי לסלוקה בחדא ארעא, הכי נמי דלא מצי מסלק לה? אמר ליה: אין.
Ketubot 69a רב אשי אמר halacha ruling daughter maintenance
Rav Ashi rules that a daughter claiming one-tenth of the estate has the status of a creditor.

רב אשי אמר: בת — בעלת חוב הויא. ואף אמימר הדר ביה, דאמר רב מניומי בריה דרב ניחומי: הוה קאימנא קמיה דאמימר, ואתאי האי איתתא לקמיה, דהות קא בעיא עישור נכסים. וחזיתיה לדעתיה דאי בעי לסלוקה בזוזי הוה מסלק לה. דשמעי מאחי דהוו קאמרי לה: אילו הוה לן זוזי, סליקנא בזוזי ואישתיק, ולא אמר להו ולא מידי.
Ketubot 69a אמר רב אשי halacha ruling daughter maintenance
Rav Ashi reports that Rav Kahana's court collected a daughter's one-tenth share even from household rental income.

שלח ליה רב נחמיה בריה דרב יוסף לרבה בר רב הונא זוטא מנהרדעא: כי אתיא הא איתתא לקמך, אגביה עישור נכסי אפילו מאיצטרובלא. אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, הוה מגבינן אפילו מעמלא דביתי.
Ketubot 70b אמר רב אשי halacha ruling wife support
Rav Ashi explains that the wife can provide her own major needs but not her minor needs.

אי הכי פרנס למה לה? בדלא ספקה: אי בדלא ספקה — הדר קושיין לדוכתיה? אמר רב אשי: במספקת לדברים גדולים, ואינה מספקת לדברים קטנים.
Ketubot 72a אמר רב אשי halacha ruling marital restrictions
Rav Ashi rules that a husband's objection based on disreputable people is valid only when their presence is established.

ואם היה טוען משום דבר אחר — רשאי. מאי ״דבר אחר״? אמר רב יהודה אמר שמואל: משום בני אדם פרוצין שמצויין שם. אמר רב אשי: לא אמרן אלא דאיתחזק, אבל לא איתחזק — לא כל כמיניה.
Ketubot 72b רב אשי אמר halacha ruling marital conditions
Rav Ashi rules that a person's stipulation is consequential for matters people normally mind but not for matters they normally disregard.

רב אשי אמר: לעולם ארישא, ומידי דקפדי בה אינשי — הוה קפידיה קפידא. מידי דלא קפדי בה אינשי — לא הוי קפידיה קפידא.
Ketubot 75a רב אשי אמר halacha dispute marital defects
Rav Ashi states that a praised husband needs no lentils added to his pot.

רב פפא אמר: דנפסא גברא, תיקרייה בסיפי בבא ותיתיב. רב אשי אמר: דקלסא גברא, לא בעיא טלפחי לקידרא. תנא: וכולן מזנות ותולות בבעליהן.
Ketubot 75a רב אשי אמר halacha ruling bodily defects
Rav Ashi distinguishes sweat from filth because priests can remedy sweat and bad breath while a wife cannot remedy her condition.

רב אשי אמר: זיעה אמזוהם קא רמית? התם גבי כהנים — אפשר לעברה בקיוהא דחמרא. ומריח הפה נמי — אפשר דנקט פילפלא בפומיה ועביד עבודה. אבל גבי אשה לא אפשר.
Ketubot 75a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue marital defects
Rav Ashi corrects the suggestion that a handbreadth between a woman's breasts is favorable, noting that the measure was taught among defects.

אמר רב חסדא: הא מילתא מגברא רבה שמיע לי, ומנו — רבי שילא: נשכה כלב ונעשה מקומו צלקת — הרי זה מום. אמר רב חסדא: קול עבה באשה — הרי זה מום, שנאמר: ״כי קולך ערב ומראך נאוה״. תני רבי נתן ביראה: בין דדי אשה טפח. סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימר טפח למעליותא. אמר ליה רב אשי: גבי מומין תניא, וכמה? א …
אמר רב חסדא: הא מילתא מגברא רבה שמיע לי, ומנו — רבי שילא: נשכה כלב ונעשה מקומו צלקת — הרי זה מום. אמר רב חסדא: קול עבה באשה — הרי זה מום, שנאמר: ״כי קולך ערב ומראך נאוה״. תני רבי נתן ביראה: בין דדי אשה טפח. סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימר טפח למעליותא. אמר ליה רב אשי: גבי מומין תניא, וכמה? אמר אביי: שלש אצבעות.
Ketubot 76a רב אשי אמר halacha ruling burden of proof
Rav Ashi distinguishes the first case as a claim owed to the father and the latter as a claim owed directly to the claimant.

רב אשי אמר: רישא ״מנה לאבא בידך״, וסיפא ״מנה לי בידך״.
Ketubot 77a רב אשי אמר halacha dispute copper refining
Rav Ashi defines a copper refiner as one who makes cauldrons.

והמצרף נחושת והבורסי. מאי ״מצרף נחושת״? רב אשי אמר: חשלי דודי. רבה בר בר חנה אמר: זה המחתך נחושת מעיקרו. תניא כוותיה דרבה בר בר חנה: איזהו ״מצרף״? זה המחתך נחושת מעיקרו.
Ketubot 81a אמר רב אשי halacha ruling levirate marriage
Rav Ashi rules that a levir is also treated like an unrelated person.

אמר רב אשי: יבם נמי כאחר דמי.
Ketubot 83b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue property rights
Rav Ashi asks Ameimar whether his ruling concerns a husband who protests or one who remains silent.

אמר אמימר: הלכתא, מגופה של קרקע קנו מידו. אמר ליה רב אשי לאמימר: בעורר או בעומד? למאי נפקא מינה, לכדרב יוסף. אמר ליה: לא שמיע לי. כלומר: לא סבירא לי.
Ketubot 83b רב אשי אמר halacha ruling marital property
Rav Ashi interprets the phrase 'in your property' as excluding both its produce and rights after the wife's death.

ואימא מירושה! אמר אביי: מיתה שכיחא, מכירה לא שכיחא. וכי מסליק איניש נפשיה ממילתא דלא שכיחא, ממילתא דשכיחא לא מסליק איניש נפשיה. רב אשי אמר, ״בנכסייך״ — ולא בפירותיהן, ״בנכסייך״ — ולא לאחר מיתה.
Ketubot 85a אמר רב אשי halacha ruling agent liability
Rav Ashi rules that an agent is liable if told to take the document before paying but not if told to pay before taking the document.

לענין שלומי שליח מאי? אמר רב אשי: חזינן, אי אמר ליה ״שקול שטרא והב זוזי״ — משלם. ״הב זוזי ושקול שטרא״ — לא משלם.
Ketubot 88a אמר רב אשי halacha ruling marriage contracts
Rav Ashi argues that the woman could still claim there were two marriage contracts and concludes that the husband must notify the witnesses.

מתקיף לה רב אשי, אכתי יכולה למימר: שתי כתובות הואי! אלא אמר רב אשי: הוא דמודע להו.
Ketubot 95a רב אשי אמר halacha ruling property sales
Rav Ashi explains that Rabbi Meir concedes in a sale to one buyer and reads the mishnah as involving a document written to a later buyer.

רב אשי אמר: כולה רבי מאיר היא, ועד כאן לא קאמר רבי מאיר התם, אלא בשני לקוחות, דאמרי לה: אי איתא דנחת רוח עבדת — לקמא איבעי לך למיעבד. אבל בלוקח אחד, אפילו רבי מאיר מודה. ומתניתין דכתב ליה לאחר.
Ketubot 96a אמר רב אשי halacha ruling identity verification
Rav Ashi rules that even where a person is not recognized there is no concern if he is wearing tefillin.

אמר רבא: לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו, אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה. אמר רב אשי: ובמקום שאין מכירין אותו נמי, לא אמרן אלא דלא מנח תפלין, אבל מנח תפלין — לית לן בה.
Ketubot 97a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue widow maintenance
Rav Ashi asks Ameimar how Rav Huna's position fits Ameimar's ruling on a widow's periodic property sales and support.

אמר אמימר, הלכתא: מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום. אמר ליה רב אשי לאמימר: דרב הונא מאי? אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר: לא סבירא לי.

Nedarim (16)

Nedarim 4a אמר רב אשי halacha ruling nazirite delay
Rav Ashi rules that a nazirite who deliberately becomes impure violates the prohibition against delaying a naziriteship of purity.

אפילו הכי קם ליה ב״בל תאחר״, משום דקא מאחר נזירות דטהרה. אמר רב אשי: הואיל וכן, נזיר שטימא עצמו במזיד — עובר משום ״בל תאחר״ דנזירות טהרה.
Nedarim 11b רב אשי אמר halacha ruling vow language
Rav Ashi distinguishes saying 'to non-sacred food' from saying 'not to non-sacred food,' which implies that the object should instead be like an offering.

רב אשי אמר: הא דאמר ״לחולין״, והא דאמר ״לא לחולין״, דמשמע: לא ליהוי חולין אלא כקרבן.
Nedarim 16a רב אשי אמר halacha ruling oath language
Rav Ashi interprets the oath formula 'that I will eat' as meaning 'that I will not eat,' despite its apparently stumbled wording.

רב אשי אמר: ״שאוכל״ דשבועה — ״שאי אוכל״ קאמר. אם כן, פשיטא! מאי למימרא? מהו דתימא: מיקם לישנא היא דאיתקיל ליה, קא משמע לן.
Nedarim 19b רב אשי אמר halacha ruling conditional nazirite
Rav Ashi attributes the case to Rabbi Yehuda in the name of Rabbi Tarfon, who requires unequivocal designation for naziriteship.

רב אשי אמר: ההיא — רבי יהודה משום רבי טרפון היא. דתניא, רבי יהודה משום רבי טרפון אומר: אין אחד מהם נזיר — לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה.
Nedarim 28a רב אשי אמר halacha dispute oath release
Rav Ashi explains that Beit Shammai deny release from an oath while Beit Hillel permit it.

רב אשי אמר, הכי קתני, בית שמאי אומרים: אין שאלה בשבועה, ובית הלל אומרים: יש שאלה בשבועה.
Nedarim 35a אמר רב אשי halacha ruling gift wording
Rav Ashi infers the ruling from the precise wording 'that was given to him' rather than 'that he gave to him.'

אמר רב אשי: דיקא נמי דקתני ״שניתנה לו״, ולא קתני ״שנתנה לו״.
Nedarim 48b אמר רב אשי halacha ruling symbolic acquisition
Rav Ashi questions whether the cloth used for symbolic acquisition can effect a delayed transfer when it must first return to its owner.

אמר רב אשי: ומאן לימא לן דסודרא אי תפיס ליה לא מיתפיס? ועוד: ״סודרא קני על מנת להקנות וקני מן השתא״. הלין ניכסין דהדין לאימתי קני — לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן, לכי הוה — הדר סודרא למריה!
Nedarim 51a רב אשי אמר aggada exegesis gourd terminology
Rav Ashi explains that a roasted gourd is a gourd buried in embers.

ובדלעת הרמוצה. מאי ״דלעת הרמוצה״? אמר שמואל: קרא קרקוזאי. רב אשי אמר: דלעת הטמונה ברמץ.
Nedarim 60b אמר רב אשי halacha ruling vow duration
Rav Ashi cites the rule that a yearlong wine vow in a leap year includes the additional month.

אמר רב אשי, תא שמע: ״קונם יין שאני טועם השנה״, נתעברה השנה — אסור בה ובעיבורה. היכי דמי?
Nedarim 75a אמר רב אשי halacha ruling vow annulment
Rav Ashi infers from the Mishnah that a levirate widow is not fully bound to her prospective husband as a betrothed woman is.

אמר רב אשי, מתניתין נמי דיקא: אין יבמה גמורה לאישה כשם שארוסה גמורה לאישה.
Nedarim 77a אמר רב אשי halacha dialogue shabbat vows
Rav Ashi challenges the claim that vows may be annulled on Shabbat only for a Shabbat need.

תא שמע, דתני רב זוטי דבי רב פפי: אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת. אמר רב אשי, הא לא תנן הכי: נדרה עם חשיכה — מפר לה עד שלא תחשך. ואי אמרת לצורך השבת — אין, שלא לצורך השבת — לא, מאי איריא חשכה? אפילו בתוך היום אינו יכול להפר דשלא לצורך!
Nedarim 79a מתיב רב אשי halacha dispute vow annulment
Rav Ashi objects from a dispute over whether a husband who knew annulment existed but did not recognize a particular vow may annul it.

מתיב רב אשי: ״יודע אני שיש נדרים, אבל איני יודע שיש מפירין״ — יפר. ״יודע אני שיש מפירין, אבל איני יודע שזה נדר״, רבי מאיר אומר: לא יפר, וחכמים אומרים: יפר.
Nedarim 81a רב אשי אומר aggada maxim scholars children
Rav Ashi says scholars often do not have scholarly sons because they call other people donkeys.

ומפני מה אין מצויין תלמידי חכמים לצאת תלמידי חכמים מבניהן? אמר רב יוסף, שלא יאמרו: תורה ירושה היא להם. רב ששת בריה דרב אידי אומר: כדי שלא יתגדרו על הצבור. מר זוטרא אומר: מפני שהן מתגברין על הצבור. רב אשי אומר: משום דקרו לאינשי ״חמרי״.
Nedarim 86b אמר רב אשי halacha ruling consecration vows
Rav Ashi distinguishes konam vows because they resemble inherent sanctity.

אלא אמר רב אשי: שאני קונמות, דכי קדושת הגוף דמי, וכדרבא.
Nedarim 87a רב אשי אמר halacha ruling speech correction
Rav Ashi distinguishes a correction made within the time required for a brief utterance from one made afterward.

רב אשי אמר: כאן בתוך כדי דבור, כאן לאחר כדי דבור.
Nedarim 88b אמר רב אשי halacha ruling property acquisition
Rav Ashi explains that the woman has a courtyard in that alley, so her ability to acquire for herself enables her to acquire for others.

אלא אמר רב אשי: מתניתין בשיש לה חצר באותו מבוי עסקינן, דמגו דזכיא לנפשה — זכיא לאחריני.

Nazir (7)

Nazir 17b בעי רב אשי halacha other nazirite shaving
Rav Ashi asks whether one who vows to be a nazirite while in a cemetery must shave.

בעי רב אשי: נזר והוא בבית הקברות, טעון גילוח, או לא? כי בעי תגלחת טהור שנטמא, דקא מטמא לנזירותיה, אבל טמא שנזר — לא. או דלמא לא שנא?
Nazir 26a אמר רב אשי halacha ruling sacrifice funds
Rav Ashi rules that funds collectively designated for a sin offering, burnt offering, and peace offering are considered specified.

אמר רב אשי: הא דאמרת מפורשין לא — לא תימא דאמר ״אלו לחטאתי, ואלו לעולתי, ואלו לשלמי״. אלא אפילו אמר ״אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי״ — מפורשין הן.
Nazir 26a אמר רב אשי halacha ruling sacrifice funds
Rav Ashi rules that even funds designated merely for one's obligation are considered specified.

ואיכא דאמרי, אמר רב אשי: לא תימא עד דאמר ״אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי״, אלא אפילו אמר: ״אלו לחובתי״ — הרי הן כמפורשין.
Nazir 30b בעי רב אשי halacha other nazirite funds
Rav Ashi asks whether differing states of pure and impure naziriteship between a father and son affect the son's use of his father's funds.

ואם תימצי לומר: הכא אידי ואידי, נזירות טהרה, בעי רב אשי: אביו נזיר טמא, והוא נזיר טהור. אביו נזיר טהור, והוא נזיר טמא, מאי? תיקו.
Nazir 37b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue nazirite prohibitions
Rav Ashi asks Rav Kahana why Rabbi Akiva needs a verse to teach that separate nazirite prohibitions combine when permitted matter can combine with prohibited matter.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אלא הא דתניא: ״מכל אשר יעשה מגפן היין״, לימד על איסורי נזיר שהן מצטרפין זה עם זה, לרבי עקיבא, השתא יש לומר היתר מצטרף לאיסור, איסור לאיסור מבעיא?
Nazir 56a מתיב רב אשי halacha exegesis nazirite count
Rav Ashi objects from an inference that confirmed leprosy days, like impurity days, do not count toward a nazirite term.

ועוד מתיב רב אשי: אין לי אלא ימי טומאה, שאין עולין לו מן המנין. ימי חלוטו, מנין? ודין הוא: ימי טומאה — מגלח ומביא קרבן, וימי חלוטו — מגלח ומביא קרבן. מה ימי טומאתו אין עולין לו מן המנין — אף ימי חלוטו אין עולין לו מן המנין.
Nazir 57a אמר רב אשי halacha ruling nazirite impurity
Rav Ashi says the wording precisely supports the case in which someone reports seeing impurity thrown between the nazirites.

אמר רבה בר רב הונא: באומר ״ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם״. אמר רב אשי: דיקא נמי

Sotah (18)

Sotah 3a רב אשי אמר aggada dispute spirit of purity
Rav Ashi says the spirit described is a spirit of purity, opposing the Sages' view that it is a spirit of impurity.

רבנן אמרי: רוח טומאה. רב אשי אמר: רוח טהרה.
Sotah 4a בעי רב אשי halacha other seclusion duration
Rav Ashi asks whether the return portion of the act is included in measuring the relevant interval.

בעי רב אשי: חזרה ברוח כי היכי דאזיל והדר אתי, או דילמא כי היכי דאזיל ואתי והדר קאי בדוכתיה. תיקו.
Sotah 4a בעי רב אשי halacha other seclusion duration
Rav Ashi asks whether the weaver's thread is near or far when measuring the interval.

רבי אלעזר בן ירמיה אומר: כדי שיקשור גרדי נימא. בעי רב אשי: דמרחק, או דמקרב? תיקו.
Sotah 4a בעי רב אשי halacha other seclusion duration
Rav Ashi asks whether the splinter used to measure the interval is tightly lodged or loose.

חנין בן פנחס אומר: כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם. בעי רב אשי: דמהדק או דלא מהדק? תיקו.
Sotah 4a בעי רב אשי halacha other seclusion duration
Rav Ashi asks whether the loaf used to measure the interval is tightly held, fresh or old, and hot or cold.

פלימו אומר: כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר. בעי רב אשי: דמהדק או דלא מהדק? בחדתא או בעתיקא? בחמימא או בקרירא?
Sotah 5a אמר רב אשי aggada exegesis arrogance
Rav Ashi teaches that an arrogant person will ultimately be diminished.

אמר רב אשי: כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף נפחת, שנאמר:
Sotah 6b רב אשי אמר halacha ruling sotah procedure
Rav Ashi explains that the woman needed to relieve herself, since young priests would not leave her suspended in a chamber.

רב אשי אמר: כגון שנצרכה לנקביה, דאטו פירחי כהונה בכיפה תלי לה?
Sotah 14b אמר רב אשי halacha ruling altar location
Rav Ashi explains that the cited teacher holds that the entire altar stands in the north.

והיכן קיימתה? אמר רב אשי: קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי.
Sotah 14b אמר רב אשי halacha ruling meal offering
Rav Ashi explains that the wording teaches that the meal offering itself need not be brought near the altar again.

מאי ״ודיו״? אמר רב אשי: איצטריך, סלקא דעתך אמינא: תיבעי הגשת מנחה גופה, קמשמע לן.
Sotah 16a רב אשי אמר halacha exegesis hermeneutics
Rav Ashi identifies the baraita with Rabbi Ishmael, who expounds generalizations and specifications.

רב אשי אמר: הא מתניתא מני — רבי ישמעאל היא, דדריש כללי ופרטי.
Sotah 18a בעי רב אשי halacha other sotah water
Rav Ashi asks what the law is when some of the water spills but some remains.

בעי רב אשי: נשפכו מהן ונשתיירו מהן, מהו? תיקו.
Sotah 18a אמר רב אשי halacha ruling sotah oath
Rav Ashi formulates the oath by making the woman swear that she was not defiled and invoking its consequences if she was.

אמר רב אשי: אלה — איכא, שבועה — ליכא! אלא אמר רב אשי: ״משביעני עליך שלא נטמאת, ואם נטמאת יבואו ביך״.
Sotah 18b בעי רב אשי halacha other sotah stipulation
Rav Ashi asks whether a husband may condition the sotah warning upon misconduct during a future remarriage.

בעי רב אשי: מהו שיתנה אדם על נישואין האחרונים? השתא מיהא לא אסירה ליה, או דילמא זימנין דמגרש לה והדר מהדר לה?
Sotah 19b אמר רב אשי halacha ruling sotah scroll
Rav Ashi explains that the case concerns a sotah scroll whose writing was erased but remains faintly visible.

עד שלא נמחקה מגילה. אלא מאי משקה לה? אמר רב אשי: לא נצרכה לשרישומו ניכר.
Sotah 27a רב אשי אמר halacha exegesis sotah eligibility
Rav Ashi derives that just as a lame or handless woman does not drink the sotah water, the corresponding disability affects the man.

תנו רבנן: ״אשר תשטה אשה תחת אישה״, להקיש איש לאשה ואשה לאיש. למאי הלכתא? אמר רב ששת: כשם שאם הוא סומא לא היה משקה, דכתיב: ״ונעלם מעיני אישה״, כך היא, אם היתה סומא — לא היתה שותה. רב אשי אמר: כשם שחיגרת וגידמת לא היתה שותה, דכתיב:
Sotah 40a אמר רב אשי halacha ruling priestly blessing
Rav Ashi says priests may not ascend in sandals lest a broken strap lead observers to suspect disqualifying lineage.

רבנן אמרי מהכא: דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן. וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי. מאי טעמא — לאו משום כבוד צבור? אמר רב אשי: לא, התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה, ואמרי: בן גרושה או בן חלוצה הוא.
Sotah 41b אמר רב אשי halacha exegesis royal honor
Rav Ashi rules that unlike a leader, a king cannot waive his honor because Scripture requires his subjects to fear him.

ושבחוהו חכמים. שבחוהו, מכלל דשפיר עבד? האמר רב אשי: אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו — אין כבודו מחול, שנאמר: ״שום תשים עליך מלך״, שתהא אימתו עליך!
Sotah 48a אמר רב אשי aggada exegesis destruction
Rav Ashi infers from Scripture that when destruction begins, it begins at the threshold.

מאי ״כי ארזה ערה״? אמר רבי יצחק: בית המסובך בארזים עיר הוא! אלא: אפילו בית המסובך בארזים מתרועע. אמר רב אשי: שמע מינה כי מתחיל חורבא — בסיפא מתחיל, שנאמר: ״חרב בסף״. ואיבעית אימא מהכא: ״ושאיה יכת שער״. אמר מר בר רב אשי: לדידי חזי לי ומנגח כי תורא.

Gittin (46)

Gittin 4a רב אשי אמר halacha ruling get validity
Rav Ashi identifies the ruling with Rabbi Yehudah, who invalidates a bill of divorce unless both its writing and signing occur on detached material.

רב אשי אמר: הא מני? רבי יהודה היא, דתנן: רבי יהודה פוסל, עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש.
Gittin 5b רב אשי אמר halacha other get writing
Rav Ashi begins a response concerning a bill of divorce only partly written before the bearer, but the supplied dictum is incomplete.

רבה בר בר חנה אייתי גיטא, פלגא איכתב קמיה ופלגא לא איכתב קמיה. אתא לקמיה דרבי אלעזר, אמר ליה: אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה, שוב אינו צריך. רב אשי אמר:
Gittin 7a אמר רב אשי aggada maxim reasoning
Rav Ashi says he had not heard Rabbah bar bar Hana's teaching but independently fulfilled it through reasoning.

למימרינהו בניחותא, כי היכי דליקבלו מיניה. אמר רב אשי: אנא לא שמיעא לי הא דרבה בר בר חנה, וקיימתיה מסברא.
Gittin 9a אמר רב אשי halacha ruling get severance
Rav Ashi explains that the document is invalid because it does not constitute a complete act of severance.

אלא אמר רב אשי: התם היינו טעמא, משום דלאו כרות גיטא הוא.
Gittin 10b אמר רב אשי halacha ruling get decree
Rav Ashi explains that the rule is a rabbinic decree prompted by the case in which a husband says all of you must act.

מאי טעמא? אמר רב אשי: גזירה משום ״כולכם״.
Gittin 13b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue future beneficiaries
Rav Ashi challenges Ameimar by asking whether people not yet born when money was given likewise cannot acquire it.

אמר ליה רב אשי לאמימר: אלא מעתה, הקנה לנולדים – דלא הוו בשעת מתן מעות, הכי נמי דלא קנו?!
Gittin 13b אמר רב אשי halacha other unclear
Rav Ashi begins an alternative legal explanation, but the supplied passage does not preserve its substance.

אלא אמר רב אשי:
Gittin 15a אמר רב אשי halacha ruling get testimony
Rav Ashi explains that the invalid case is when the bearer witnessed the final half of the bill's writing rather than its first half.

״בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו״, פסול. הי חציו? אלימא חציו ראשון, והאמר רבי אלעזר: אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה, שוב אינו צריך! אלא אמר רב אשי: חציו אחרון.
Gittin 15b אמר רב אשי halacha ruling get testimony
Rav Ashi rules that even identifying oneself as the second witness is invalid because validation must rest entirely on one legal mechanism.

אלא אמר רב אשי: אפילו אומר ״אני הוא עד שני״ – פסול. מאי טעמא? או כולו בקיום הגט, או כולו בתקנת חכמים.
Gittin 19b אמר רב אשי halacha ruling persian document
Rav Ashi transmits Ameimar's ruling that a Persian document signed by Jewish witnesses may collect from encumbered property.

אמר רב אשי: אמר לי רב הונא בר נתן, הכי אמר אמימר: האי שטרא פרסאה דחתימי עליה סהדי ישראל, מגבינן ביה ממשעבדי.
Gittin 20a אמר רב אשי halacha ruling get materials
Rav Ashi adduces the Mishnah's olive leaf as support that a bill of divorce written on forbidden-benefit material is valid.

גופא – שלחו מתם: כתבו על איסורי הנאה – כשר. אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא: ״על העלה של זית״! דילמא שאני עלה של זית, דחזי לאיצטרופי.
Gittin 21a אמר רב אשי halacha ruling get writing
Rav Ashi derives from a woman writing her own bill of divorce that the document's validity depends on its signatures.

אמר רב אשי: מאי קושיא? דלמא גברא שאני, דידע לאקנויי! אלא אמר רב אשי: מהכא – אשה כותבת את גיטה, והאיש כותב את שוברו, שאין קיום הגט אלא בחותמיו.
Gittin 23a אמר רב אשי halacha ruling get agency
Rav Ashi infers that a person must possess legal competence at both the beginning and end of the agency for it to be valid.

אמר רב אשי: דיקא נמי – דקתני, זה הכלל: כל שתחילתו וסופו בדעת – כשר; ולא קתני: כל שתחילתו וסופו בכשרות – כשר; שמע מינה.
Gittin 24a אמר רב אשי halacha ruling get delivery
Rav Ashi infers from the Mishnah that a woman may bring her own bill of divorce when she must make the prescribed declaration.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: האשה עצמה מביאה גיטה, ובלבד שתהא צריכה לומר כו'; שמע מינה.
Gittin 24b אמר רב אשי halacha ruling scribal practice
Rav Ashi infers from the wording that the case concerns scribes dictating practice texts for students.

אמר רב פפא: בסופרין העשויין להתלמד עסקינן. אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני ״סופרין מקרין״, ולא קתני ״סופרין קוראין״; שמע מינה.
Gittin 27b רב אשי אמר halacha ruling document identification
Rav Ashi rules that a hole beside a specified letter is a distinctive identifying mark, while an unspecified hole is not.

רב אשי אמר, כגון דקאמר: נקב יש בו בצד אות פלונית, דהוה ליה סימן מובהק. ודוקא בצד אות פלונית, דהוה ליה סימן מובהק, אבל: נקב בעלמא, לא;
Gittin 29b אמר רב אשי halacha dispute divorce agency
Rav Ashi rules that if the first agent dies, all of the agents appointed through him are nullified.

אמר רבה: שליח בארץ ישראל, עושה כמה שלוחין. אמר רב אשי: אם מת ראשון – בטלו כולן.
Gittin 29b אמר רב אשי halacha dialogue agency appointment
Rav Ashi challenges the claim that Rav Safra defeated the three ordained scholars, since the instruction did not exclude the present agent.

אמר רבא: קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמוכי. אמר רב אשי: במאי קפחינהו? מי קאמר ליה ״אבא בר מניומי ולא את״?!
Gittin 29b אמר רב אשי halacha dialogue agency appointment
Rav Ashi explains that the error was reading the instruction naming Abba bar Manyumi as excluding the present agent.

איכא דאמרי, אמר רבא: קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמוכי, בטעותא. אמר רב אשי: מאי טעותא? מאי קא אמר ליה: ״אבא בר מניומי״ – ולא את!
Gittin 30b אמר רב אשי halacha ruling tithe designation
Rav Ashi rules when a father's report of tithe held for a Levite creates concern that its priestly tithe has not been separated.

אלא אמר רב אשי, הכי קאמר: בן ישראל שאמר ללוי ״כך אמר לי אבא: מעשר לך בידי״ או ״מעשר לאביך בידי״ – חוששין לתרומת מעשר שבו, כיון דלא קיץ לא הוה מתקן ליה בעל הבית. ״כור מעשר לך בידי״ או ״כור מעשר לאביך בידי״ – אין חוששין לתרומת מעשר שבו, כיון דקיץ תקוני תקניה בעל הבית.
Gittin 33b אמר רב אשי halacha ruling divorce witnesses
Rav Ashi distinguishes witnesses to writing, for whom the proposed rule applies, from witnesses who convey the bill of divorce.

אמר רב אשי: אי בעדי כתיבה – הכי נמי; הכא במאי עסקינן, בעדי הולכה.
Gittin 34b אמר רב אשי halacha ruling divorce names
Rav Ashi limits the requirement to record all names in a bill of divorce to someone established as having two names.

גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל, שלחו ליה בני מדינת הים לרבן גמליאל: בני אדם הבאים משם לכאן, שמו יוסף – וקוראין לו יוחנן; יוחנן – וקוראין לו יוסף, היאך מגרשין נשותיהן? עמד רבן גמליאל, והתקין שיהו כותבין: ״איש פלוני וכל שום שיש לו״, ״אשה פלונית וכל שום שיש לה״ – מפני תיקון העולם. אמר רב אשי: והוא דאתחזק ב …
גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל, שלחו ליה בני מדינת הים לרבן גמליאל: בני אדם הבאים משם לכאן, שמו יוסף – וקוראין לו יוחנן; יוחנן – וקוראין לו יוסף, היאך מגרשין נשותיהן? עמד רבן גמליאל, והתקין שיהו כותבין: ״איש פלוני וכל שום שיש לו״, ״אשה פלונית וכל שום שיש לה״ – מפני תיקון העולם. אמר רב אשי: והוא דאתחזק בתרי שמי. אמר ליה רבי אבא לרב אשי: רבי מרי ורבי אלעזר קיימי כוותך.
Gittin 35b אמר רב אשי halacha ruling levirate document
Rav Ashi identifies the document in the case as a levirate-divorce document.

ושמנום בחמשה מנה; לכשתבא לידכם הגבוה את השאר״. אמר רב אשי: ההוא, גט יבמין הוה.
Gittin 39b אמר רב אשי halacha ruling slave emancipation
Rav Ashi transmits Rabbi's teaching concerning a slave who marries a free woman in his master's presence.

אמר רבי זירא, אמר רבי חנינא, אמר רב אשי, אמר רבי: עבד שנשא את בת חורין בפני רבו –
Gittin 40a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue slave emancipation
Rav Ashi challenges Ameimar from teachings that both categories of slave go free but require a deed of emancipation.

אמר ליה רב אשי לאמימר: והאמר עולא אמר רבי יוחנן, ורב חייא בר אבין אמר רב: אחד זה ואחד זה יצא לחירות, וצריך גט שחרור! אמר ליה: ״צריך״ – ואין לו תקנה.
Gittin 40a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue slave emancipation
Rav Ashi challenges Ameimar's ruling about an ownerless slave from a report of Rabbi Yochanan.

איכא דאמרי, אמר אמימר: המפקיר עבדו ומת – אותו העבד אין לו תקנה. מאי טעמא? גופיה לא קני ליה – איסורא הוא דאיכא גביה, ואיסורא לבריה לא מורית. אמר ליה רב אשי לאמימר: והא כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן!
Gittin 41b רב אשי אמר halacha dispute slave emancipation
Rav Ashi maintains that the entire teaching follows Rabbi's position.

אמר לך רבה: אין, רישא דברי הכל, וסיפא רבי. רב אשי אמר: רבי היא.
Gittin 42a רב אשי אמר halacha dialogue slave ownership
Rav Ashi distinguishes the case because the speaker calls the people in question his slaves.

רב אשי אמר: שאני התם, דקא קרי להו ״עבדיי״. אמר ליה רפרם לרב אשי: ודלמא ״עבדיי״ – שהיו כבר!
Gittin 45b אמר רב אשי halacha ruling apostasy
Rav Ashi explains that the convert returns to his former practice out of fear.

אמר רבה בר שמואל: בגר שחזר לסורו. לסורו?! כל שכן דהוי ליה מין! אמר רב אשי: שחוזר לסורו משום יראה.
Gittin 47b אמר רב אשי halacha ruling first fruits
Rav Ashi explains that two enactments were made, ultimately barring first fruits when bringing them encouraged mistaken sales.

אמר רב אשי: שתי תקנות הוו – מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא; כיון דחזו דקא מקרי ומזבני, דסברי בקדושתייהו קיימן, תקינו להו דלא ליתו;
Gittin 49a אמר רב אשי halacha other unclear
Rav Ashi is cited in a fragment whose substantive teaching is not supplied.

אם כן, מאי ״לא בא הכתוב״? ועוד, מאי ״קל וחומר להקדש״? ועוד, הא אמר רב אשי,
Gittin 52b אמר רב אשי halacha ruling orphan property
Rav Ashi reports signing a document for an orphan's mother when she sold land for tax without public announcement.

אמר רב אשי: אנא ורב כהנא חתמינן אשטרא דאימיה דזעירא יתמא, דמזבנא ארעא לכרגא בלא אכרזתא; דאמרי נהרדעי: לכרגא ולמזוני ולקבורה – מזבנינן בלא אכרזתא.
Gittin 58b אמר רב אשי halacha ruling payment timing
Rav Ashi limits the cited teaching to the period after the money has reached the recipient.

אמר רב אשי: כי תניא ההיא, לאחר שבאו מעות לידו. אמר רב:
Gittin 59b רב אשי אמר aggada exegesis priestly precedence
Rav Ashi derives the teaching from the verse that separates Aaron to consecrate him as most holy.

רב אשי אמר מהכא: ״בני עמרם אהרן ומשה, ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים״.
Gittin 62b אמר רב אשי halacha ruling divorce delivery
Rav Ashi infers from the latter clause that a woman bringing her own bill of divorce must attest to its writing and signing.

אמר רב אשי: מסיפא נמי שמע מינה – דקתני סיפא: האשה עצמה מביאה את גיטה, ובלבד שהיא צריכה לומר: ״בפני נכתב ובפני נחתם״; ואוקימנא בהולכה; שמע מינה.
Gittin 62b אמר רב אשי both other unclear
Rav Ashi rejects a comparison in a fragment that does not state its subject.

אמר רב אשי: הכי השתא?!
Gittin 72a רב אשי אמר halacha ruling divorce instructions
Rav Ashi explains that the entire teaching follows Rabbi Yosei and rejects authorization even when increasingly explicit instructions are given.

רב אשי אמר: כולה רבי יוסי היא, ולא מיבעיא קאמר: לא מבעיא היכא דלא אמר ״תנו״, אלא אפילו אמר ״תנו״ – לא. ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא, אלא אפילו אמר לבי תלתא – לא. ולא מיבעיא היכא דלא אמר ״אמרו״, אלא אפילו אמר ״אמרו״ – נמי לא.
Gittin 75b רב אשי אמר halacha ruling conditional divorce
Rav Ashi assigns the case to Rabbi's view that saying on condition is equivalent to saying from now.

רב אשי אמר: הא מני – רבי היא, דאמר רב הונא אמר רב: כל האומר ״על מנת״ כאומר ״מעכשיו״ דמי.
Gittin 75b רב אשי אמר halacha ruling conditional gifts
Rav Ashi rules that an unspecified duration is treated as an explicit duration of one day.

רב אשי אמר: כל סתם נמי כמפרש ״יום אחד״ דמי.
Gittin 80b אמר רב אשי halacha ruling divorce names
Rav Ashi cites the Mishnah to show that changing either spouse's name or city makes the listed divorce penalties apply.

אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא: שינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה – תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה.
Gittin 81a אמר רב אשי halacha ruling marital rumors
Rav Ashi rules that a rumor arising after marriage is disregarded.

תצא?! והאמר רב אשי: כל קלא דבתר נישואין – לא חיישינן ליה!
Gittin 81b אמר רב אשי halacha other unclear
Rav Ashi says that a teaching's wording is also precise, but the supporting text is not supplied.

אמר רב אשי: מתניתא נמי דיקא –
Gittin 83a בעי רב אשי halacha other divorce restrictions
Rav Ashi asks whether the word also extends a divorce restriction to Shimon or to everyone else, and leaves the question unresolved.

בעי רב אשי: ״אף לשמעון״, מהו? ״אף״ – אראובן קאי; או דלמא, ״אף״ – אעלמא קאי? תיקו.
Gittin 88a רב אשי אמר halacha ruling document signatures
Rav Ashi explains that the signatures are known to appear beneath the written document.

רב אשי אמר: דידיעה ביה מתחתא דמגילתא.
Gittin 88b אמר רב אשי halacha ruling marital rumors
Rav Ashi rules that a rumor arising after marriage is disregarded.

גמ' ואסרינן לה אגברא?! והא אמר רב אשי: כל קלא דבתר נישואין – לא חיישינן ליה!
Gittin 89b אמר רב אשי halacha dispute marital rumors
Rav Ashi rules that an unconfirmed court rumor has no status and distinguishes rumors after marriage from those after betrothal.

אמר רב אשי: כל קלא דלא איתחזק בבי דינא – לאו קלא הוא. ואמר רב אשי: כל קלא דבתר נישואין – לא חיישינן ליה; הא דבתר אירוסין – חיישינן ליה. רב חביבא אמר: אפילו דבתר אירוסין נמי, לא חיישינן ליה. והלכתא: לא חיישינן ליה.

Kiddushin (29)

Kiddushin 4b אמר רב אשי halacha exegesis betrothal acquisition
Rav Ashi explains that the verse is needed because the proposed derivation can be refuted at its outset.

תלמוד לומר: ״כי יקח איש״. הא למה לי קרא, הא אתיא לה! אמר רב אשי: משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא.
Kiddushin 4b אמר רב אשי halacha exegesis marital relations
Rav Ashi explains that the verse is needed because a derivation from a levirate wife can be refuted at its outset.

תלמוד לומר: ״ובעלה״. ולמה לי קרא, הא אתיא לה! אמר רב אשי: משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא: מהיכא קא מייתית לה – מיבמה.
Kiddushin 6b אמר רב אשי halacha dialogue acquisition formulas
Rav Ashi rules that all the stated formulas effect acquisition except for a woman, who cannot be acquired by barter.

אלא אמר רב אשי: בכולהו קני לבר מאשה, לפי שאין אשה נקנית בחליפין. אמר ליה רב הונא מר בריה דרב נחמיה לרב אשי: הכי אמרינן משמיה דרבא כוותיך.
Kiddushin 7a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue betrothal payment
Rav Ashi objects that the proposed betrothal would treat property with security as acquired together with movable property.

בעי רבא: ״הילך מנה ואקדש אני לך״ מהו? אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא: מקודשת. אמר ליה רב אשי למר זוטרא: אם כן, הוה ליה נכסים שיש להם אחריות נקנין עם נכסים שאין להם אחריות,
Kiddushin 7b בעי רב אשי halacha other joint acquisition
Rav Ashi asks how a single peruta offered for a daughter and land is divided between betrothal and land acquisition, and leaves the question unresolved.

בעי רב אשי: ״בתך וקרקעך בפרוטה״ מהו? בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי פרוטה, או דילמא בתך בפרוטה וקרקעך בחזקה? תיקו.
Kiddushin 8a אמר רב אשי halacha ruling purchase value
Rav Ashi limits the ruling to a distinguished person such as Rav Kahana who needs the cloth as headwear, excluding ordinary people.

אמר רב אשי: לא אמרן אלא כגון רב כהנא, דגברא רבה הוא ומבעי ליה סודרא ארישיה, אבל כולי עלמא – לא. כי הא דמר בר רב אשי זבן סודרא מאימיה דרבא מקובי שוי עשרה בתליסר.
Kiddushin 8a רב אשי אמר halacha ruling betrothal payment
Rav Ashi explains that counting out payment progressively is different because the woman's intent rests on the entire sum.

רב אשי אמר: מונה והולך שאני, דדעתה אכוליה.
Kiddushin 13b אמר רב אשי halacha exegesis widow release
Rav Ashi argues that a yavam is not called another man and derives from Scripture that death, like divorce, fully releases a wife.

אמר רב אשי: שתי תשובות בדבר: חדא, דיבם לא איקרי אחר. ועוד: כתיב: ״ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת״ ״או כי ימות האיש האחרון״, ואיתקש מיתה לגירושין – מה גירושין שריא וגומרת, אף מיתה שריא וגומרת.
Kiddushin 14a אמר רב אשי halacha ruling levirate release
Rav Ashi answers that in levirate marriage the same category that prohibits the woman also permits her: the yavam.

אלא: מה לאשת איש שכן אוסרה מתירה! אמר רב אשי: הא נמי אוסרה מתירה – יבם אוסרה, יבם שרי לה.
Kiddushin 19a אמר רב אשי halacha ruling levirate minor
Rav Ashi explains that the case concerns a nine-year-and-one-day-old yavam who has intercourse with his yevama.

ואלא מאי, אינו מייעד? אמאי קא ממעט ליה קרא? תיפשוט מינה דמייעד. אמר רב אשי: הכא ביבם בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו עסקינן,
Kiddushin 22b אמר רב אשי halacha ruling slave acquisition
Rav Ashi rules that a minor slave is treated like an animal for purposes of movement and acquisition.

אמרי: בהמה אדעתא דמרה אזלה, עבד אדעתיה דנפשיה קאזיל. אמר רב אשי: עבד קטן כבהמה דמי.
Kiddushin 22b אמר רב אשי halacha dispute slave acquisition
Rav Ashi rules that a slave acquires his master by lifting him, but a master does not acquire the slave by lifting the slave.

אמר רב אשי: הגביהו הוא לרבו – קנאו, הגביהו רבו לו – לא קנאו. אמר רבי שמעון: לא תהא חזקה גדולה מהגבהה, שהגבהה קונה בכל מקום.
Kiddushin 26a רב אשי אמר halacha ruling property transfer
Rav Ashi explains that the giver intended a gift but used language of sale to strengthen the recipient's rights.

רב אשי אמר: במתנה ביקש ליתנה לו, ולמה כתב לו לשון מכר – כדי ליפות את כוחו.
Kiddushin 26b אמר רב אשי halacha dialogue land acquisition
Rav Ashi suggests that the needle fixed in the land may have held a pearl worth a thousand zuz.

תרגומא רב שמואל בר ביסנא קמיה דרב יוסף: כגון שנעץ בה מחט. אמר ליה רב יוסף: קבסתן! איכפל תנא לאשמועינן מחט? אמר רב אשי: מאן לימא לן דלא תלה בה מרגניתא דשוויא אלפא זוזי.
Kiddushin 31b אמר רב אשי halacha story parental honor
Rav Ashi is quoted by his interpreter while his son publicly refers to him as my father and master.

אלא אמר רבא: שם אביו של חכם, ושם רבו של חכם. כי הא דמר בר רב אשי כי הוה דריש בפירקא, איהו אמר: אבא מרי, ואמוריה אמר: הכי אמר רב אשי.
Kiddushin 32b אמר רב אשי halacha dispute honor waiver
Rav Ashi rules that even if a teacher may waive his honor, a patriarch may not waive his.

אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר: הרב שמחל על כבודו – כבודו מחול, נשיא שמחל על כבודו – אין כבודו מחול. מיתיבי: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם. נתן הכוס לרבי אליעזר ולא נטלו, נתנו לרבי יהושע וקיבלו. אמר לו רבי אליעזר: מה זה …
אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר: הרב שמחל על כבודו – כבודו מחול, נשיא שמחל על כבודו – אין כבודו מחול. מיתיבי: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם. נתן הכוס לרבי אליעזר ולא נטלו, נתנו לרבי יהושע וקיבלו. אמר לו רבי אליעזר: מה זה יהושע? אנו יושבין ורבן גמליאל בריבי עומד ומשקה עלינו?!
Kiddushin 32b אמר רב אשי halacha exegesis royal honor
Rav Ashi rules that even if a patriarch may waive his honor, a king may not, deriving this from the command to maintain awe of the king.

אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר: נשיא שמחל על כבודו – כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול, שנאמר: ״שום תשים עליך מלך״ – שתהא אימתו עליך.
Kiddushin 49a אמר רב אשי halacha dispute document custom
Rav Ashi says all agree that using a plain document where a tied one is customary, or the reverse, violates the party's insistence.

והוינן בה: ותנא קמא לית ליה מנהג המדינה? ואמר רב אשי: באתרא דנהיגי בפשוט ועבד ליה מקושר, אי נמי: באתרא דנהיגי במקושר ועבד ליה פשוט – כולי עלמא לא פליגי דודאי קפידא.
Kiddushin 49a אמר רב אשי halacha ruling conditional betrothal
Rav Ashi infers from the Mishnah that Rabbi Shimon does not dispute cases where a man's claimed lineage differs from his actual lineage.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא. דקתני: ״על מנת שאני כהן״ ונמצא לוי, ״לוי״ ונמצא כהן, נתין ונמצא ממזר, ״ממזר״ ונמצא נתין. ולא פליג רבי שמעון.
Kiddushin 50a אמר רב אשי halacha story conditional sale
Rav Ashi explains that the seller could have gone to the Land of Israel, with the alternative version questioning whether he could have avoided going.

ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל, לסוף לא סליק. אמר רב אשי: אי בעי, סליק. איכא דאמרי: אי בעי, לא סליק? מאי בינייהו? איכא בינייהו, דאיתיליד אונסא באורחא.
Kiddushin 50b אמר רב אשי halacha ruling marital status
Rav Ashi rules that a publicly known marriage contract creates concern that a woman is married where betrothal normally precedes the contract, but not where the contract is normally written first.

בעא מיניה רב אחא בר רב הונא מרבא: הוחזק שטר כתובה בשוק, מהו? אמר ליה: וכי מפני (שמחזיק) [שהוחזק] שטר כתובה בשוק נחזיק בה כאשת איש? מאי הוי עלה? אמר רב אשי: באתרא דמקדשי והדר כתבי כתובה – חיישינן, כתבי והדר מקדשי – לא חיישינן.
Kiddushin 56b רב אשי אמר halacha exegesis forbidden mixtures
Rav Ashi proposes deriving the law of vineyard mixtures from the verse about a prohibited person, but concludes that Hezekiah's explanation is correct.

רב אשי אמר: ״פן יהיה קדש״. אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין – אף כלאי הכרם תופס את דמיו ויוצא לחולין! אלא מחוורתא כדחזקיה.
Kiddushin 64a אמר רב אשי halacha dialogue paternal authority
Rav Ashi challenges the claim that a father's credibility rests on his control, since he cannot necessarily divorce his daughter or compel another man to marry her.

אמר רב אשי ותסברא רישא משום דבידו הוא? נהי דבידו לקדשה, בידו לגרשה? ועוד, אילו אמר האי דלא ניחא [ליה] בגוה מי מצי מקדש [לה] ניהליה בעל כרחיה?
Kiddushin 64a אמר רב אשי halacha exegesis paternal testimony
Rav Ashi teaches that the Torah grants a father credibility concerning his daughter's marriage, as derived from the verse stating that he gave her to this man.

אלא אמר רב אשי: רישא רחמנא הימניה, כרב הונא, דאמר רב הונא אמר רב: מנין לאב שנאמן לאסור את בתו מן התורה? שנאמר: ״את בתי נתתי לאיש הזה״, ״לאיש״ – אסרה, ״הזה״ – התירה.
Kiddushin 65b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dispute betrothal testimony
Rav Ashi asks Rav Kahana whether he disregards the purported betrothal because he derives its evidentiary rules from monetary law.

מאי הוי עלה? רב כהנא אמר: אין חוששין לקידושיו. רב פפא אמר: חוששין לקדושיו. אמר ליה רב אשי לרב כהנא: מאי דעתיך – דילפת ״דבר״ ״דבר״ מממון?
Kiddushin 72b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue lineage fitness
Rav Ashi challenges Amemar's permission to marry a woman from Mehoza by noting that several academies did not transmit the lenient teaching on lineage.

אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן למינסב איתתא מחוזייתא. אמר ליה רב אשי: מאי דעתיך – דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: כל ארצות בחזקת כשרות הן עומדות? והא בי רב כהנא לא מתנו הכי, ובי רב פפא לא מתנו הכי, ובי רב זביד לא מתנו הכי! אפילו הכי לא קיבלה מיניה, משום דשמיע ליה מרב זביד …
אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן למינסב איתתא מחוזייתא. אמר ליה רב אשי: מאי דעתיך – דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: כל ארצות בחזקת כשרות הן עומדות? והא בי רב כהנא לא מתנו הכי, ובי רב פפא לא מתנו הכי, ובי רב זביד לא מתנו הכי! אפילו הכי לא קיבלה מיניה, משום דשמיע ליה מרב זביד דנהרדעא.
Kiddushin 77b אמר רב אשי halacha other forbidden relations
Rav Ashi begins to state a consequence concerning a priest who has relations with his sister, but the ruling is truncated.

אמר רב אשי: הילכך, כהן הבא על אחותו
Kiddushin 79b רב אשי אמר halacha dispute legal precedent
Rav Ashi rules that the law follows Rav rather than Shmuel.

אמר ליה מר זוטרא לרב אשי, הכי אמר אמימר: הילכתא כוותיה דשמואל. ורב אשי אמר: הילכתא כוותיה דרב. והילכתא כוותיה דרב.
Kiddushin 81a אמר רב אשי halacha ruling seclusion
Rav Ashi limits lashes for seclusion to an unmarried woman, excluding a married woman to avoid casting aspersions on her children.

אמר רב: מלקין על ייחוד, ואין אוסרין על הייחוד. אמר רב אשי: לא אמרן אלא בייחוד פנויה, אבל בייחוד דאשת איש – לא, שלא תהא מוציא לעז על בניה.

Bava Kamma (51)

Bava Kamma 4a אמר רב אשי halacha ruling servant damages
Rav Ashi explains that a master is not made liable for a servant's intentional damage because an angered servant could repeatedly impose enormous liability on the master.

אמר רב אשי: אטו עבד ואמה לאו טעמא רבה אית בהו? שמא יקניטנו רבו, וילך וידליק גדישו של חבירו, ונמצא זה מחייב את רבו מאה מנה בכל יום!
Bava Kamma 7a אמר רב אשי halacha dispute damage payment
Rav Ashi cites a baraita in which Rabbi Yishmael requires payment from the victim's best-quality land and Rabbi Akiva requires it from the damager's best-quality land.

ועוד, הא אמר רב אשי, תניא בהדיא: ״מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם״ – מיטב שדהו של ניזק, ומיטב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: מיטב שדהו של מזיק, ומיטב כרמו של מזיק.
Bava Kamma 9b בעי רב אשי halacha other one third
Rav Ashi asks whether an additional third is calculated internally or externally, and the question remains unresolved.

בעי רב אשי: שליש מלגיו, או שליש מלבר? תיקו.
Bava Kamma 14b אמר רב אשי halacha exegesis damage payment
Rav Ashi interprets 'worth money' as excluding actual money and explains that all the listed forms of payment count as money.

אלא אמר רב אשי: ״שוה כסף״ – ולא כסף, והני כולהו כסף נינהו.
Bava Kamma 17b אמר רב אשי halacha exegesis animal damages
Rav Ashi explains that the teaching lists both a wild animal's tooth and a domestic animal's tooth to establish that wild animals are included within the legal category of animals.

וטעמא מאי? אמר רב אשי: תנא שן דחיה, וקתני שן דבהמה. סלקא דעתך אמינא: ״ושלח את בעירה״ כתיב, בהמה – אין, חיה – לא; קא משמע לן דחיה בכלל בהמה.
Bava Kamma 18a בעי רב אשי halacha other indirect force
Rav Ashi asks whether, according to Symmachus, a secondary force has the same legal status as an animal's direct force.

וכי תימא שאני ליה לסומכוס בין נזק כחו לכח כחו; ואלא הא דבעי רב אשי: כח כחו לסומכוס, ככחו דמי או לאו ככחו דמי?
Bava Kamma 19a בעי רב אשי halacha other pebble damages
Rav Ashi asks whether an atypical act changes pebble damage liability to one quarter of the loss.

בעי רב אשי: יש שנוי לצרורות לרביע נזק, או אין שנוי לצרורות לרביע נזק?
Bava Kamma 19a בעי רב אשי halacha other indirect force
Rav Ashi asks whether, according to Symmachus, a secondary force is legally equivalent to direct force.

בעי רב אשי: כח כחו לסומכוס, ככחו דמי או לא?
Bava Kamma 19a בעי רב אשי halacha dialogue indirect force
Rav Ashi's question about secondary force is invoked to argue that it should be resolved as unlike direct force.

אלא הא דבעי רב אשי: כח כחו לסומכוס, ככחו דמי או לאו ככחו דמי? תפשוט ליה דלאו ככחו דמי!
Bava Kamma 23b רב אשי אמר halacha dispute animal damages
Rav Ashi explains the case as one in which the animal proceeds by walking in steps.

מתקיף לה מר זוטרא: והא בעינא ״כאשר יבער הגלל עד תמו״, וליכא! רבינא אמר: דשף צלמי, רב אשי אמר: דפסעי פסועי.
Bava Kamma 24b אמר רב אשי halacha dialogue forewarning
Rav Ashi reports Rav Kahana's objection that later witnesses may not know earlier witnesses came to establish the ox as forewarned rather than merely to impose half damages on its owner.

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא, ואמר לי: ולייעודי תורא מי ניחא?! ולימרו הנך בתראי: אנן מנא ידעינן דכל דקאי בי דינא – לאסהודי בתורא קאתו? אנן לחיובי גברא פלגא נזקא אתינן!
Bava Kamma 24b רב אשי אמר halacha dispute forewarning
Rav Ashi explains that the witnesses came in uninterrupted succession.

דקמרמזי רמוזי. רב אשי אמר: כשבאו רצופים.
Bava Kamma 28a רב אשי אמר halacha ruling public pathways
Rav Ashi rules that any route along the side is circuitous because it is nearer for one person and farther for another.

רב אשי אמר: כל מן הצד – דרך עקלתון הוא, קרובה לזה ורחוקה לזה.
Bava Kamma 29a אמר רב אשי halacha ruling broken vessels
Rav Ashi rules that the case concerns someone who intends to retain ownership of the broken pieces.

אמר רב יוסף: במתכוין לזכות בחרסיה. וכן אמר רב אשי: במתכוין לזכות בחרסיה.
Bava Kamma 29b אמר רב אשי halacha ruling public hazards
Rav Ashi explains that the case is one in which the object was turned over below a height of three handbreadths.

אלא אמר רב אשי: כשהפכה לפחות משלשה.
Bava Kamma 30a רב אשי אמר both other unclear
Rav Ashi is introduced as speaking, but no dictum is supplied.

רב אשי אמר:
Bava Kamma 34a אמר רב אשי halacha ruling animal injury
Rav Ashi explains that the animal weakened because of the blow, allowing its owner to say that the other ox's horn remains embedded in it.

אמר רב אשי: דכחש מחמת מכה, דאמר ליה: קרנא דתורך קבירא ביה.
Bava Kamma 37a אמר רב אשי halacha ruling forewarned ox
Rav Ashi cites Rabbi Yehudah's ruling that an ox forewarned for Sabbaths pays full damages on Sabbaths and half damages on weekdays.

אמר רב אשי: תא שמע, אמרו לפני רבי יהודה: הרי זה מועד לשבתות ואינו מועד לימות החול? אמר להן: לשבתות – משלם נזק שלם, לימות החול – משלם חצי נזק.
Bava Kamma 41a רב אשי אמר halacha ruling dangerous ox
Rav Ashi rules that an assessment alone has no legal force and explains that the case involves an ox that endangered three people.

רב אשי אמר: אומדנא לאו כלום הוא. אלא הכא במאי עסקינן – כגון שסיכן לשלשה בני אדם.
Bava Kamma 50a אמר רב אשי halacha dialogue legal interpretation
Rav Ashi argues that if Rav Yosef's position is established according to everyone, Rabbah's position likewise need not be made dependent on a tannaitic dispute.

אמר רב אשי: השתא דאוקימתה לרב יוסף לדברי הכל, לרבה נמי לא תוקמה כתנאי –
Bava Kamma 51b אמר רב אשי halacha ruling pit damages
Rav Ashi distinguishes liability according to whether the modification reduced lethal fumes or brought the damaging impact closer.

אלא אמר רב אשי: ניחזי אנן; אי בהבלא מיית – הרי מיעט הבלא, אי בחבטה מיית – הרי קירב הזיקא. איכא דאמרי, אמר רב אשי: ניחזי אנן; אי מההיא גיסא נפל – הרי קירב הזיקא, ואי מאידך גיסא נפל – הרי מיעט הבלא.
Bava Kamma 55a אמר רב אשי aggada dialogue divine goodness
Rav Ashi rejects the implication that goodness would cease from Israel.

וכי סופן להשתבר מאי הוי? אמר רב אשי: חס ושלום, פסקה טובה מישראל.
Bava Kamma 56a רב אשי אמר halacha dispute concealed property
Rav Ashi explains that the teaching concerns concealed property because the person rendered it concealed within a fire.

ורב אשי אמר: טמון אתמר, משום דשויה טמון באש.
Bava Kamma 60a רב אשי אמר halacha ruling indirect damages
Rav Ashi rules that wind-assisted winnowing counts as intentional labor on Shabbat, but in damages it is mere indirect causation and is exempt.

רב אשי אמר: כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו – הני מילי לענין שבת, דמלאכת מחשבת אסרה תורה; אבל הכא – גרמא בעלמא הוא, וגרמא בנזקין פטור.
Bava Kamma 70a אמר רב אשי halacha dialogue legal authorization
Rav Ashi asks Amemar why a deed of authorization is not written for movable property.

אמרי נהרדעי: לא כתבינן אורכתא אמטלטלי. אמר רב אשי לאמימר: מאי טעמא? אמר ליה: משום דרבי יוחנן,
Bava Kamma 70a רב אשי אמר halacha dispute legal agency
Rav Ashi rules that accepting all consequences of the litigation makes the authorized party an agent.

אמר אמימר: אי תפס – לא מפקינן מיניה. רב אשי אמר: כיון דכתביה ליה ״כל דמתעני מן דינא קבילית עלי״ – שליח שויה.
Bava Kamma 71a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue capital liability
Rav Ashi explains that the person is intrinsically liable but escapes the lesser penalty because the greater punishment applies.

אמר ליה רב אשי: התם לאו משום דלא מיחייב הוא, אלא דקם ליה בדרבה מיניה.
Bava Kamma 72a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue theft penalties
Rav Ashi rejects the argument because liability requires the entire act of slaughter, which is absent.

אמר ליה רב הונא בריה דרבא: כי קא מחייב – אההוא פורתא. אמר ליה רב אשי: לא תידחי[יה], ״וטבחו״ כולו בעינן – וליכא.
Bava Kamma 72b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue theft penalties
Rav Ashi rejects the argument because liability requires the entire act of slaughter, which is absent.

אמר ליה רב אחא בריה דרבא: כי קא מחייב נמי – אההוא פורתא. אמר ליה רב אשי: לא תידחיה, ״וטבחו״ כולו בעינן – וליכא.
Bava Kamma 73a רב אשי אמר halacha dispute legal precedent
Rav Ashi rules that the law follows Abaye.

אמר רבי ירמיה מדפתי: עבד רב פפא עובדא כוותיה דרבא. רב אשי אמר: הלכתא כוותיה דאביי. והלכתא כוותיה דאביי ביע״ל קג״ם.
Bava Kamma 75a אמר רב אשי halacha ruling theft penalties
Rav Ashi adduces the Mishnah and baraita to show that a thief established by two witnesses pays double but not fourfold or fivefold when slaughter or sale is established only by one witness or self-admission.

אמר רב אשי: מתניתין וברייתא נמי דיקא; מתניתין – דתנן: גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פי עד אחד או על פי עצמו – משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
Bava Kamma 79a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue theft liability
Rav Ashi rejects a distinction between a thief stealing from a custodian's house and one stealing from the owner's house.

אמר ליה רב אשי: לא תדחייה; מה לי גנב שגנב מבית שומר, מה לי גנב שגנב מבית בעלים?
Bava Kamma 80b רב אשי אמר aggada maxim misfortune
Rav Ashi teaches that when circumstances turn bad for a person, they do not quickly improve.

״ודלת הננעלת לא במהרה תפתח״, מאי היא? מר זוטרא אמר: סמיכה. רב אשי אמר: כל המריעין לו, לא במהרה מטיבין לו. רב אחא מדיפתי אמר: לעולם אין מטיבין לו. ולא היא, רב אחא מדיפתי מילתא דנפשיה הוא דאמר.
Bava Kamma 84a רב אשי אמר halacha exegesis injury compensation
Rav Ashi derives by verbal analogy that 'an eye for an eye' requires monetary compensation, just as compensation for an ox is monetary.

רב אשי אמר: אתיא ״תחת״–״תחת״ משור; כתיב הכא: ״עין תחת עין״, וכתיב התם: ״שלם ישלם שור תחת השור״ – מה להלן ממון, אף כאן ממון.
Bava Kamma 84a אמר רב אשי halacha exegesis injury compensation
Rav Ashi explains that the rule is derived from 'in place of that which he afflicted,' comparing person to person and damages to damages.

אלא אמר רב אשי: מ״תחת אשר ענה״ יליף ליה – אדם מאדם, ונזיקין מנזיקין.
Bava Kamma 84a אמר רב אשי halacha dialogue injury valuation
Rav Ashi explains that the valuation is performed with reference to the damager rather than the injured party.

אמר רבה: לומר שאין שמין אותו כעבד. אמר ליה אביי: אלא כמאן, כבן חורין?! בן חורין מי אית ליה דמי? אלא אמר רב אשי: לומר שאין שמין אותו בניזק, אלא במזיק.
Bava Kamma 93b רב אשי אמר halacha ruling acquisition by change
Rav Ashi explains that the Mishnah teaches a Torah-level irreversible change, such as making smoothed implements from wood or felt garments from wool.

רב אשי אמר, תנא דידן נמי שינוי דאורייתא קתני: עצים ועשאן כלים – בוכאני, דהיינו שיפן; צמר ועשאן בגדים – נמטי, דהיינו שינוי דלא הדר.
Bava Kamma 95b אמר רב אשי halacha other stolen livestock
Rav Ashi reports an unresolved question whether a robber's fractional share is redeemed with money or taken from the animal's flesh.

אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, איבעיא לן: לרבי שמעון דאמר למחצה, לשליש ולרביע הוא דשקיל גזלן, כי מסלקינן ליה – בדמי מסלקינן ליה, או דילמא מבשרא שקיל?
Bava Kamma 97b אמר רב אשי halacha ruling currency depreciation
Rav Ashi rules that if produce prices fell because of the currency, the depreciation is deducted.

והא קא זיילין פירי! אמר רב אשי: חזינן; אי מחמת טיבעא זיל – מנכינן ליה,
Bava Kamma 106b רב אשי אמר halacha ruling lost property
Rav Ashi distinguishes a lost item, which comes from a person with legal awareness, from the present case, which does not.

רב אשי אמר: לא דמי; אבידה – קא אתיא מכח בן דעת, והא – לא אתיא מכח בן דעת.
Bava Kamma 110a אמר רב אשי halacha ruling priestly offerings
Rav Ashi rules that an onen high priest may give his offering to any priest he chooses, while its service and hide belong to the watch.

אמר רב אשי: אם היה כהן גדול אונן – נותנה לכל כהן שירצה, ועבודתה ועורה לאנשי משמר. מאי קא משמע לן? תנינא: כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק לאכול לערב!
Bava Kamma 112b אמר רב אשי halacha dispute witness testimony
Rav Ashi transmits Rabbi Shabbatai's ruling that testimony may be accepted in the absence of a litigant, which Rabbi Yohanan questions.

אמר רב אשי אמר רבי שבתאי: מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. תהי בה רבי יוחנן, וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין?!
Bava Kamma 113a רב אשי אמר halacha dispute gentile litigation
Rav Ashi explains that the case concerns a gentile tax collector and cites opposing rulings on using legal stratagems against a gentile litigant.

רב אשי אמר: במוכס גוי. דתניא: ישראל וגוי שבאו לדין, אם אתה יכול לזכותו בדיני ישראל – זכהו, ואמור לו: כך דינינו. בדיני גוים – זכהו ואמור לו: כך דינכם. ואם לאו, באין עליו בעקיפין; דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין באין עליו בעקיפין, מפני קידוש השם.
Bava Kamma 114a אמר רב אשי halacha other witness testimony
Rav Ashi reports an unresolved question whether money may be extracted on the word of a prominent man trusted like two witnesses and whether he should testify.

אמר רב אשי: כי הוינא בי רב הונא, איבעיא לן: אדם חשוב דסמכי עליה כבי תרי – מפקי ממונא אפומיה, ולא איבעי ליה לאסהודי; או דלמא כיון דאדם חשוב הוא – לא מצי משתמיט להו, ומצי לאסהודי? תיקו.
Bava Kamma 114a אמר רב אשי halacha ruling neighbor rights
Rav Ashi rules that a Jew who sells land adjoining another Jew's property to a gentile is excommunicated.

אמר רב אשי: האי בר ישראל דזבין ליה ארעא לגוי אמצרא דבר ישראל חבריה – משמתינן ליה. מאי טעמא? אי נימא משום דינא דבר מצרא, והאמר מר: זבן מגוי, וזבין לגוי, ליכא משום דינא דבר מצרא!
Bava Kamma 114a אמר רב אשי halacha ruling stolen property
Rav Ashi limits the owner's presumed despair to property taken by gentile robbers, since one robbed by Jews expects to recover it through law.

הרי אלו שלו, מפני שהבעלים כו'. אמר רב אשי: לא שנו אלא לסטים גוי, אבל ליסטים ישראל – לא; סבר: למחר נקיטנא ליה בדינא.
Bava Kamma 114b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue honoring parents
Rav Ashi cites a teaching to Rabbah that heirs must return even movable stolen property being actively used, for their father's honor.

אמר ליה רב אשי לרבה: תא שמע, דמתני רבי לרבי שמעון בריה: לא דבר שיש בו אחריות ממש; אלא אפילו פרה וחורש בה, חמור ומחמר אחריו – חייבין להחזיר, מפני כבוד אביהן.
Bava Kamma 114b אמר רב אשי halacha ruling witness testimony
Rav Ashi rules that an incidental statement is valid testimony only for permitting a woman to remarry.

אמר רב אשי: אין מסיח לפי תומו כשר – אלא לעדות אשה בלבד.
Bava Kamma 115a אמר רב אשי halacha dialogue stolen goods
Rav Ashi answers that the item had acquired a public reputation in the city as stolen.

ודלמא איצטריך ליה זוזי, וזבין! אמר רב אשי: הרי יצא לו שם גניבה בעיר.
Bava Kamma 116b רב אשי אמר halacha ruling property rescue
Rav Ashi rules that when rescue is possible only with difficulty, an explicit declaration makes the salvaged property his alone, but silence leaves it jointly owned.

רב אשי אמר: כשיכול להציל על ידי הדחק. גלי דעתיה – לעצמו, לא גלי דעתיה – לאמצע.
Bava Kamma 117b אמר רב אשי halacha ruling entrusted property
Rav Ashi rules that liability for surrendering entrusted silver to robbers depends on whether they came for the custodian's wealth or specifically for the silver.

ההוא גברא דהוה מפקיד ליה כסא דכספא. סליקו גנבי עילויה, שקלה יהבה להו. אתא לקמיה דרבה, פטריה. אמר ליה אביי: האי מציל עצמו בממון חבירו הוא! אלא אמר רב אשי: חזינן; אי איניש אמיד הוא – אדעתא דידיה אתו, ואי לא – אדעתא דכספא אתו.

Bava Metzia (49)

Bava Metzia 9a אמר רב אשי halacha ruling acquisition
Rav Ashi rules that one claimant acquires the donkey and its saddlebag while the other acquires what he holds, and neither acquires the remainder.

אמר רב אשי: זה קנה חמור ובית פגיה, וזה קנה מה שתפוס בידו – והשאר לא קנה, לא זה ולא זה.
Bava Metzia 9a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue acquisition
Rav Ashi argues to Rav Kahana that an unusual act of lifting still effects acquisition, just as lifting a purse on Shabbat does.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אלא מעתה, הגביה ארנקי בשבת, שאין דרכן של בני אדם להגביה ארנקי בשבת, הכי נמי דלא קני? אלא מאי דעבד – עבד, וקני, הכא נמי מאי דעבד – עבד, וקני.
Bava Metzia 11a אמר רב אשי halacha exegesis forgotten produce
Rav Ashi interprets the word 'shall be' to include produce forgotten in a city.

אמר רב אשי, אמר קרא ״יהיה״ – לרבות שכחת העיר.
Bava Metzia 11b אמר רב אשי both other unclear
Rav Ashi begins a statement whose substance is not preserved in the supplied passage.

אלא אמר רב אשי:
Bava Metzia 15a רב אשי אמר halacha ruling property liens
Rav Ashi explains that a buyer recovers the principal from encumbered property, while the robbed owner recovers consumed produce only from unencumbered property.

רב אשי אמר: לצדדין קתני, כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות ואכל את הפירות ומכר את השדה, בא לוקח לגבות קרן – גובה מנכסים משועבדים. בא נגזל לגבות פירות – גובה מנכסים בני חורין.
Bava Metzia 15b רב אשי אמר aggada dispute trustworthiness
Rav Ashi explains that a person acts because he wants to maintain his trustworthiness.

מאי טעמא? מר זוטרא אמר: ניחא ליה דלא נקרייה גזלנא. רב אשי אמר: ניחא ליה דליקו בהמנותיה.
Bava Metzia 18b רב אשי אמר halacha ruling document identification
Rav Ashi specifies identification by stating that the document has a hole beside a particular letter.

רב אשי אמר, כגון דקא אמר: נקב יש בו בצד אות פלונית.
Bava Metzia 24b אמר רב אשי halacha dialogue lost property
Rav Ashi explains that the practical permission to keep the found item applies to its container.

וכי מאחר דאסירא בהנאה מותרת משום מציאה, למאי הלכתא? אמר רב אשי: לקנקנה.
Bava Metzia 25a בעי רב אשי both other unclear
Rav Ashi poses a question whose substance is not preserved in the supplied passage.

בעי רב אשי:
Bava Metzia 26a אמר רב אשי halacha ruling lost property
Rav Ashi rules that a knife follows its handle and a purse follows its drawstrings.

אמר רב אשי: סכינא בתר קתא, וכיסא בתר שנציה.
Bava Metzia 35a רב אשי אמר halacha dispute oaths
Rav Ashi rules that both parties swear, with the lender swearing first lest the borrower swear and the lender then produce the deposit.

אביי אומר: גזירה שמא יטעון ויאמר לו: אחר שבועה מצאתיה. רב אשי אמר: זה נשבע וזה נשבע, זה נשבע שאינה ברשותו, וזה נשבע כמה היה שוה. והכי קאמר: מי נשבע תחילה? מלוה נשבע תחילה, שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון.
Bava Metzia 35a אמר רב אשי halacha dialogue oaths
Rav Ashi reports Rav Kahana's explanation that the case concerns one who trusts the other, though that trust does not extend to the object's value.

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמר לי: תהא במאמינו. ונהמניה לוה למלוה נמי בהא כמה הוה שוה? לא קים ליה בגויה. ונהמניה מלוה ללוה, דקים ליה בגויה? לא מהימן ליה.
Bava Metzia 38b אמר רב אשי halacha dialogue entrusted produce
Rav Ashi explains that the benefit achieved by a court sale is preserving the containers.

וחכמים אומרים: עושה להם תקנה ומוכרן בבית דין. מאי תקנתא עביד להו? אמר רב אשי: לקנקנים.
Bava Metzia 42b רב אשי אמר halacha dispute financial loss
Rav Ashi explains that the loss in the case involves sacks.

סוף סוף, מאי פסידא איכא? והא קא משתרשי ליה! אמר רב סמא בריה דרבא: דהוה שיכרא חלא. רב אשי אמר: בכיסי,
Bava Metzia 43b אמר רב אשי halacha dialogue witnesses
Rav Ashi explains that the ruling applies even when witnesses are present.

מאי לעולם? אמר רב אשי: שלא תאמר הני מילי היכא דליכא עדים, אבל היכא דאיכא עדים לא.
Bava Metzia 44a בעי רב אשי halacha other misappropriation
Rav Ashi leaves unresolved whether lifting a purse to take one dinar constitutes taking the whole purse because its safeguarding differs from that of a single coin.

בעי רב אשי: הגביה ארנקי ליטול הימנה דינר, מהו? חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא, אבל זוזא מינטר? או דלמא שאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינר? תיקו.
Bava Metzia 44b אמר רב אשי halacha ruling currency exchange
Rav Ashi favors the sage's earlier view based on the wording that copper acquires silver.

אמר רב אשי: כילדותיה מסתברא, מדקתני: ״הנחשת קונה את הכסף״.
Bava Metzia 45b אמר רב אשי halacha ruling currency exchange
Rav Ashi rules that a monetary obligation must be paid in the specified form, so new coins cannot be replaced with old ones when the recipient wants to age them.

אמר רב אשי: לעולם בדמים. ומאי ״בכל מקום שהוא״? כמות שהוא, כדאמר ליה. אי אמר ליה: מארנקי חדשה יהבינא לך, לא מצי יהיב ליה מארנקי ישנה, אף על גב דעדיפי מינייהו. מאי טעמא, דאמר ליה: לישנן קא בעינא להו.
Bava Metzia 46a רב אשי אמר halacha ruling credit transactions
Rav Ashi treats one who possesses the small coins as implicitly requesting a short loan until access to them becomes possible.

רב אשי אמר: לעולם בדמים ובפרוטטות, כיון דאית ליה, נעשה כאומר: הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח.
Bava Metzia 47b רב אשי אמר halacha dispute symbolic acquisition
Rav Ashi interprets the acquisition formula as excluding objects from which benefit is forbidden.

במרוקא. ״למקניא״ – לאפוקי מדלוי, דאמר בכליו של מקנה, קא משמע לן ״למקניא״ ולא ״ל[א]קנויי״. ״ביה״ – רב פפא אמר: למעוטי מטבע. ורב זביד, ואיתימא רב אשי אמר: למעוטי איסורי הנאה.
Bava Metzia 51a רב אשי אמר halacha dispute overcharging
Rav Ashi explains that a merchant is outside the ordinary rules of overcharging and may reverse a sale even for a discrepancy below the usual threshold.

והשתא מיהא קא הדר ביה! רב אשי אמר: מאי אין לתגר אונאה – אינו בתורת אונאה, שאפילו פחות מכדי אונאה חוזר. תניא כוותיה דרב נחמן: רבי יהודה אומר, תגר אין לו אונאה, מפני שהוא בקי.
Bava Metzia 51a אמר רב אשי halacha dispute overcharging
Rav Ashi infers from the teaching's separate explanation of the buyer that it deliberately left the seller's case for another source.

אמר רבי אלעזר: אונאה זו איני יודע מי שנאה. רבה אמר: לעולם רבי נתן היא, ותני נמי בברייתא ״רצה״. רבא אמר: לעולם רבי יהודה הנשיא היא, ומאי דשייר במתניתין קא מפריש בברייתא. אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני ״אחד הלוקח ואחד המוכר״, ומפרש ליה ללוקח, שמע מינה שיוריה שייריה למוכר. שמע מינה.
Bava Metzia 54b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue consecration
Rav Ashi asks Ravina whether an impure animal can be subject to initial consecration.

אמר ליה רב אשי לרבינא: בהמה טמאה בתחילת הקדש איתה?
Bava Metzia 63b רב אשי אמר halacha dispute brokerage fees
Rav Ashi explains that other people's money itself performs the brokerage service for him.

אמר ליה אדא בר אבא לרבא: והא בעי למיתב זוזי לספסירא! אמר ליה: דקא יהיב ליה נמי. רב אשי אמר: זוזי דאינשי אינהו עבדי ליה ספסירותיה.
Bava Metzia 63b אמר רב אשי halacha ruling forward sales
Rav Ashi rules that once reliance is the governing reason, even an agreement made upon meeting in the market creates reliance.

אמר רב אשי: השתא דאמרת משום מסמך דעתא, אפילו אשכחיה בשוקא ואמר ליה – סמכא דעתיה.
Bava Metzia 66a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue contract conditions
Rav Ashi explains to Ameimar that a buyer's expected stipulation uttered instead by the seller is merely empty reassurance.

פטומי מילי בעלמא הוא. אמר ליה רב אשי לאמימר: טעמא מאי – כיון דלוקח בעי לאתנויי, והכא מוכר קא מתני, אמרת פטומי מילי בעלמא הוא.
Bava Metzia 67a אמר רב אשי halacha ruling interest
Rav Ashi rules that even after a creditor has consumed produce equal to the debt, he is not removed without payment because rabbinic interest is not recovered by courts.

אמר רב אשי: השתא דאמרת אכל טפי – לא מפקינן מיניה. אכל שיעור זוזי נמי – לא מסלקינן ליה בלא זוזי, מאי טעמא: סלוקי בלא זוזי – אפוקי מיניה הוא. הוי אבק רבית, ואבק רבית אינה יוצאה בדיינין.
Bava Metzia 68a אמר רב אשי halacha ruling mortgages
Rav Ashi reports that an unspecified mortgage lasts a year, after which the debtor may remove the creditor but not before.

אמר רב אשי: אמרו לי סבי דמתא מחסיא: סתם משכנתא – שתא. למאי נפקא מינה? דאי אכיל לה שתא – מצי מסלק ליה, ואי לא – לא מצי מסלק ליה.
Bava Metzia 68a אמר רב אשי halacha ruling neighbor rights
Rav Ashi reports that a mortgage is considered settled with the creditor, affecting the neighboring landowner's right of first refusal.

ואמר רב אשי: אמרו לי סבי דמתא מחסיא, מאי ״משכנתא״ – דשכונה גביה. למאי נפקא מינה? לדינא דבר מצרא.
Bava Metzia 70a אמר רב אשי halacha ruling orphans money
Rav Ashi rules that orphans' money is entrusted through court to a solvent, trustworthy person who obeys Torah law but is not subject to rabbinic excommunication.

אמר רב אשי: תינח אי משתכח גברא דאית ליה דהבא פריכא, אי לא משתכח גברא דאית ליה דהבא פריכא ניכלו זוזי דיתמי? אלא אמר רב אשי: חזינן גברא דמשפו נכסיה, ומהימן, ושמע דינא דאורייתא ולא מקבל שמתא דרבנן, ויהבינן להו ניהליה בבי דינא.
Bava Metzia 71b רב אשי אמר halacha ruling agency
Rav Ashi rules that a gentile lacks agency only for terumah but may serve as an agent elsewhere in Torah law.

רב אשי אמר: כי אמרינן אין שליחות לגוי – הני מילי בתרומה, אבל בכל התורה כולה – יש שליחות לגוי.
Bava Metzia 71b אמר רב אשי halacha exegesis agency
Rav Ashi distinguishes gentiles acting as agents for Jews from Jews acting for gentiles, but the passage rejects his distinction from the covenantal wording of the verse.

איכא דאמרי, אמר רב אשי: כי אמרינן אין שליחות לגוי הני מילי אינהו לדידן, אבל אנן לדידהו הוינא להו שליח. והא דרב אשי ברותא היא, מאי שנא אינהו לדידן דלא – דכתיב: ״אתם״ ״גם אתם״ – לרבות שלוחכם: מה אתם בני ברית – אף שלוחכם בני ברית.
Bava Metzia 73b רב אשי אמר halacha ruling conditional sales
Rav Ashi rules that even an unspecified promise of wine is ineffective because it is a conditional commitment that does not acquire.

רב אשי אמר: אפילו ״יין״ סתם נמי לא, מאי טעמא – אסמכתא היא, ואסמכתא לא קניא.
Bava Metzia 76a אמר רב אשי both other unclear
Rav Ashi begins a statement whose substance is not preserved in the supplied passage.

שמעת מינה אדיבורא דידיה קא סמיך. דאי סלקא דעתך דאדיבורא דידה קא סמיך – מכי מטי גיטא לידה מיהא תיגרש. אמר רב אשי:
Bava Metzia 80b רב אשי אמר halacha dispute porter liability
Rav Ashi explains that the porter does not discard an excessive load because he mistakes his distress for temporary weakness.

אמר מר: קב לכתף. אם איתא דלא מצי ביה בר דעת הוא, לשדיה! אמר אביי: בשחבטו לאלתר. רבא אמר: אפילו תימא בשלא חבטו לאלתר, לא צריכא אלא לאגרא יתירא. רב אשי אמר: הוא סבור חולשא הוא דנקיט ליה.
Bava Metzia 91b אמר רב אשי halacha ruling animal breeding
Rav Ashi reports that he prohibited placing animals of the same and different species together in a pen, contrary to the law, because the servants acted promiscuously.

אמר רב אשי: הא מילתא בעו מינאי דבי רב נחמיה ריש גלותא: מהו להכניס מין ומינו ושאינו מינו לדיר? כיון דאיכא מיניה – בתר מיניה גריר. או דלמא אפילו הכי לא? ופשטי להו לאיסורא דלא כהלכתא, משום פריצותא דעבדי.
Bava Metzia 92a אמר רב אשי halacha dialogue workers eating
Rav Ashi proposes that the workers eat as part of their meal, and reports Rav Kahana's answer that an owner still prefers hired harvesters to everyone entering and eating.

אמר רב אשי, אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא: דלמא בעושין בסעודתם, דעבדו ואכלו? אמר לי: אפילו הכי, ניחא ליה לאיניש (לאוגר אגורי) [דנוגר אגירי] וניקטפיה לפרדיסיה, ולא ניתו כולי עלמא (ואכלו ליה).
Bava Metzia 93a אמר רב אשי halacha ruling workers eating
Rav Ashi supports Samuel's view by inferring that some workers eat only by local custom rather than by Torah law.

אמר רב אשי: כוותיה דשמואל מסתברא, דתנן, ואלו אוכלין מן התורה: העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה, ובתלוש כו'. מכלל דאיכא דלא קא אכיל מן התורה אלא מהלכות מדינה.
Bava Metzia 96a רב אשי אמר halacha exegesis borrower liability
Rav Ashi interprets the verse to exempt a borrower when the owner is with him and to impose payment when the owner is absent.

רב אשי אמר, אמר קרא: ״וכי ישאל איש מעם רעהו״, ולא רעהו עמו – ״שלם ישלם״, הא רעהו עמו – פטור.
Bava Metzia 99a אמר רב אשי halacha ruling borrowed property
Rav Ashi explains that the borrower's courtyard lies inside the lender's, so an animal sent off certainly goes there.

אמר רב אשי: הכא במאי עסקינן – כגון שהיתה חצרו של שואל לפנים מחצרו של משאיל, דכי משלחה לה – ודאי להתם אזלא.
Bava Metzia 102a אמר רב אשי halacha ruling rental scope
Rav Ashi infers that renting a courtyard without qualification does not include its cattle shed.

אמר אביי, הכי קאמר: ושברפת שבחצר – הרי אלו של בעל הבית. אמר רב אשי, זאת אומרת: המשכיר חצירו סתם – לא השכיר רפת שבה.
Bava Metzia 104b אמר רב אשי halacha dialogue dowry valuation
Rav Ashi distinguishes whether an instruction to provide four hundred zuz means the larger or smaller denomination based on its wording.

ההוא גברא דאמר להו: הבו לה ארבע מאה זוזי לברתי בכתובתה. שלח רב אחא בריה דרב אויא לקמיה דרב אשי: ארבע מאה דאינון תמני מאה, או ארבע מאה זוזי דאינון מאתן? אמר רב אשי: חזינן, אי אמר ״הבו לה״ – ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה, אי אמר ״כתובו לה״ – ארבע מאה זוזי דאינון מאתן.
Bava Metzia 104b אמר רב אשי halacha ruling dowry valuation
Rav Ashi distinguishes the intended value of four hundred zuz according to whether they are designated for or within the ketubah.

איכא דאמרי, אמר רב אשי: חזינן אי אמר ״לכתובתה״ – ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה, ואי אמר ״בכתובתה״ – ארבע מאה זוזי דאינון מאתן.
Bava Metzia 104b אמר ליה רב אשי dialogue aggada dialogue land stewardship
Rav Ashi cites the proverb that the land should grow lean rather than its owner.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא, אמרי אינשי: (כחשא) [תכחוש] ארעא, ולא לכחוש מרה.
Bava Metzia 106a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue sabbatical year
Rav Ashi challenges why the sabbatical year should not count toward the term when produce exists outside the Land.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אלא מעתה שביעית תעלה לו מן המנין, דהא איכא תבואה בחוצה לארץ! אמר ליה: שביעית אפקעתא דמלכא היא.
Bava Metzia 106b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue sharecropping loss
Rav Ashi distinguishes spoiled wine from a failed crop because in the former case the land fulfilled its function.

ההוא גברא דקבל פרדס מחבריה בעשר דני חמרא, תקיף ההוא חמרא. סבר רב כהנא למימר: היינו מתניתין – לקתה נותן לו מתוכה. אמר ליה רב אשי: מי דמי? התם לא עבדא ארעא שליחותא, הכא עבדא ארעא שליחותא.
Bava Metzia 108b אמר רב אשי halacha exegesis adjacent purchase
Rav Ashi transmits that a mortgage creates proximity to the property, affecting an adjoining owner's purchase right.

משכנתא לית בה משום דינא דבר מצרא. דאמר רב אשי: אמרו לי סבי דמתא מחסיא: מאי ״משכנתא״ – דשכונה גביה. מאי נפקא מינה – לדינא דבר מצרא.
Bava Metzia 116b אמר רב אשי halacha ruling rental obligation
Rav Ashi explains that renting a specified upper story over a specified house subjects the house to supporting the upper story.

אלא אמר רב אשי, דאמר ליה: ״עלייה זו שעל גבי בית זה אני משכיר לך״, דהא שעביד בית לעלייה.
Bava Metzia 117a אמר רב אשי halacha ruling direct damages
Rav Ashi reports that Rabbi Yose concedes liability when the damage is caused by one's own direct force.

איני? והאמר רב אשי: כי הוינא בי רב כהנא, הוה אמרינן: מודה רבי יוסי בגירי דיליה!

Bava Batra (63)

Bava Batra 3a רב אשי אמר halacha ruling property partition
Rav Ashi explains that the partition becomes binding when each party enters and takes possession of his own side.

וכי קנו מידן מאי הוי? קנין דברים בעלמא הוא! בשקנו מידן ברוחות. רב אשי אמר: כגון שהלך זה בתוך שלו והחזיק, וזה בתוך שלו והחזיק.
Bava Batra 9a רב אשי אמר halacha ruling charity distribution
Rav Ashi says he needs no express condition because donations are given at his discretion for distribution as he chooses.

ואתני עלה״; איהו נמי עבד חד כיסא, ואתני עלה. רב אשי אמר: אנא – אתנויי נמי לא צריכנא, דכל דקא אתי אדעתא דידי אתי, ולמאן דבעינא יהיבנא ליה.
Bava Batra 12b אמר רב אשי aggada dialogue scholarly insight
Rav Ashi answers that a particular scholar may simply share another sage's fortune in discerning that matter.

משמיה דרבי עקיבא בר יוסף כוותיה. אמר רב אשי: ומאי קושיא? דלמא להא מילתא בר מזליה הוא!
Bava Batra 12b אמר רב אשי aggada maxim scholarly insight
Rav Ashi argues that a great scholar's reasoned statement may coincide with a law given to Moses at Sinai.

אלא אמר רב אשי: תדע, דאמר גברא רבה מילתא, ומתאמרא הלכה למשה מסיני כוותיה. ודלמא כסומא בארובה! ולאו טעם יהיב?!
Bava Batra 13b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue property division
Rav Ashi asks Amemar how Rav Nachman's contrary position affects the law of buy-or-sell division.

אמר אמימר, הלכתא: אית דינא ד״גוד״ או ״אגוד״. אמר ליה רב אשי לאמימר: הא דרב נחמן, מאי? אמר ליה: לא שמיעא לי; כלומר, לא סבירא לי. ולא?! והא רבין בר חיננא ורב דימי בר חיננא שבק להו אבוה תרתי אמהתא, חדא ידעא אפיא ובשולי, וחדא ידעא פילכא ונוולא; ואתו לקמיה דרבא, ואמר להו: לית דינא ד״גוד״ או ״אגוד״!
Bava Batra 14a רב אשי אמר halacha ruling scroll construction
Rav Ashi limits the cited rule to a Torah scroll, which is rolled toward its middle around two poles.

רב אשי אמר: כי תניא ההיא – בספר תורה. כדתניא: כל הספרים נגללים מתחלתן לסופן; וספר תורה נגלל לאמצעיתו, ועושה לו עמוד אילך ואילך. אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: כך היו כותבי ספרים שבירושלים עושין ספריהם.
Bava Batra 14b אמר רב אשי halacha ruling scroll storage
Rav Ashi explains that part of the scroll was rolled and placed above so it would fit.

אמר רב אחא בר יעקב: ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל. ואכתי, תרי בתרי היכי יתיב? אמר רב אשי: דכריך ביה פורתא, וכרכיה לעיל.
Bava Batra 22b אמר רב אשי halacha ruling indirect damages
Rav Ashi reports that Rabbi Yose concedes when one's direct force causes damage and applies that principle to the animal's possible jump.

אפילו תימא רבי יוסי, הא אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, הוה אמר: מודי רבי יוסי בגירי דידיה; הכא נמי, זמנין דבהדי דמנח ליה – יתבא בחור וקפצה. והא גרמא הוא! אמר רב טובי בר מתנה, זאת אומרת: גרמא בניזקין אסור.
Bava Batra 24b רב אשי אמר halacha ruling nuisance distance
Rav Ashi explains that a permanent threshing floor must be kept fifty cubits from a city to prevent damage.

רב אשי אמר: מה טעם קאמר – מאי טעמא מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה? כדי שלא יזיק.
Bava Batra 25b אמר רב אשי halacha ruling direct damages
Rav Ashi reports that Rabbi Yose concedes where the damage comes from one's direct force.

רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן – לא יקוץ, שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר רב אשי: כי הואן בי רב כהנא הוה אמרינן: מודי רבי יוסי בגירי דידיה.
Bava Batra 27b אמר רב אשי halacha ruling tree removal
Rav Ashi infers from the Mishnah's wording that the phrase about every non-fruit-bearing tree refers to its first clause.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ״כל אילן סרק״. אי אמרת בשלמא ארישא קאי – היינו דקתני כל אילן; אלא אי אמרת אסיפא קאי, אילן סרק מיבעי ליה?! אלא לאו שמע מינה ארישא קאי? שמע מינה.
Bava Batra 32a אמר רב אשי halacha dispute combining testimony
Rav Ashi explains that the dispute concerns combining testimony, not concern for degrading the court.

מתקיף לה רב אשי: אי הכי, מאי איריא חד? אפילו בתרי נמי! אלא אמר רב אשי: דכולי עלמא לא חיישינן לזילותא דבי דינא; והכא – בלצרף עדות קא מיפלגי. ובפלוגתא דהני תנאי –
Bava Batra 35b רב אשי אמר halacha ruling robbery restitution
Rav Ashi rules that the taker is always called a robber, while the phrase denying that status means the property cannot be restored.

רב אשי אמר: לעולם שמיה גזלן, ומאי ״לא שמיה גזלן״? שלא ניתן להשבון.
Bava Batra 35b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue land possession
Rav Ashi asks what a possessor placed on land merely to consume its produce could have done.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אי לפירא אחתיה, מאי הוה ליה למעבד? אמר ליה: איבעי ליה למחויי.
Bava Batra 36b אמר רב אשי halacha dispute adverse possession
Rav Ashi reports that the leading sages told him plowing establishes presumptive possession.

אמר רב אשי: שאלית כל גדולי הדור, ואמרו לי: ניר – הרי זה חזקה. אמר ליה רב ביבי לרב נחמן: מאי טעמא דמאן דאמר: ניר הוי חזקה? לא עביד איניש דכריבו ליה לארעיה – ושתיק. ומאי טעמא דמאן דאמר: ניר לא הוי חזקה? מימר אמר: כל שיבא ושיבא דכרבא, לעייל ביה.
Bava Batra 41a רב אשי אמר halacha dispute ownership claim
Rav Ashi rules that an unspecified claim must be treated with concern.

סתמא מאי? רבינא אמר: לא חיישינן, רב אשי אמר: חיישינן. והלכתא: חיישינן:
Bava Batra 46b אמר רב אשי halacha dialogue artisan possession
Rav Ashi advises that a claimant can force disclosure of held items by proposing that each party take his own property after appraisal.

אמר רב אשי: ואי חכים, משוי ליה ״ראה״ – דאמר ליה: אמאי תפיסת ליה, לאו משום דאית לך גבאי? השתא אפקינהו ושימינהו – שקול את דידך, ואשקול אנא דידי. אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי, מצי אמר ליה: לא צריכנא לשומא דידך, כבר שמוה קמאי דקמך.
Bava Batra 51a רב אשי אמר halacha ruling gift deed
Rav Ashi explains that the giver intended a gift but used sale language to strengthen the recipient's rights.

(רב ביבי מסיים בה משמיה דרב נחמן) ורב אשי אמר: במתנה בקש ליתנה לו, ולמה כתב לו בלשון מכר? כדי ליפות כחו.
Bava Batra 55a אמר רב אשי halacha dialogue firstborn inheritance
Rav Ashi transmits Amemar's objection that the proposed rule would eliminate a firstborn son's inheritance because it is only prospective property.

אמר רב אשי: אמר לי הונא בר נתן, קשי בה אמימר: אם כן, בטלת ירושת בנו הבכור – דהוה ליה ראוי, ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק.
Bava Batra 55a אמר רב אשי halacha ruling legal precedent
Rav Ashi reports a claimed ruling like Rav Huna son of Rav Yehoshua but rejects it as merely an attempt to uphold an earlier statement.

אמר רב אשי, אמר לי הונא בר נתן: שאילתינהו לספרי דרבא, ואמרו לי: הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע. ולא היא, התם – לאוקומי מילתיה הוא דאמר.
Bava Batra 55a אמר רב אשי halacha ruling municipal taxes
Rav Ashi rules that an idle person shares the town's burden when the town saved him, but rescue by a royal writ is divine aid.

ואמר רב אשי: פרדכת – מסייע מתא. והני מילי דאצילתיה מתא, אבל אנדיסקי – סיעתא דשמיא היא.
Bava Batra 57a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue inheritance shares
Rav Ashi distinguishes the cases by whether a quarter of the estate is lost through the brothers' statements.

אמר ליה רב אשי: מי דמי?! התם לא נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דאחי, הכא נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דאחי.
Bava Batra 61b אמר רב אשי halacha ruling land sale
Rav Ashi rules that selling land called the estate of Hiyya conveys one of two parcels bearing that name, not both.

ההוא דאמר ליה לחבריה: ״ארעא דבי חייא מזבננא לך״. הואי ליה תרתי ארעתא דהוה מתקרין ״דבי חייא״. אמר רב אשי: חדא אמר ליה, תרתי לא אמר ליה.
Bava Batra 67a אמר רב אשי halacha ruling daughter inheritance
Rav Ashi reports collecting a daughter's tenth share even from house-rental income.

אגבה עישור נכסי, אפילו מאצטרובלי דריחיים. אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, מגבינן אפילו מעמלא דבתי.
Bava Batra 68a אמר רב אשי halacha ruling sale inclusions
Rav Ashi rules that all appurtenances of an olive press are acquired only when both its uses and boundaries are specified.

אמר ליה: תנינא, אם אמר: ״בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך״ – הרי כולן מכורין. אמר ליה אביי, והא תני רבי חייא: אין כולן מכורין! אלא אמר רב אשי: חזינן – אי אמר ליה: ״בית הבד וכל תשמישיו, ואלין מצרנהא״ – קני, ואי לא – לא קני.
Bava Batra 71a רב אשי אמר halacha ruling gift scope
Rav Ashi infers that a giver transfers generously and therefore includes everything associated with the gift.

רב אשי אמר, מי לא תנן: במה דברים אמורים – במוכר, אבל בנותן מתנה – נותן את כולן? אלמא מאן דיהיב מתנה – בעין יפה יהיב; הכא נמי, מאן דיהיב מתנה – בעין יפה יהיב.
Bava Batra 73b אמר רב אשי aggada story sea creatures
Rav Ashi identifies the immense fish in the voyage account as a gildana of the sea with two fins.

ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוארא תלתא יומי ותלתא לילוותא, איהו בזקיפא ואנן בשיפולא. וכי תימא: לא מסגיא ספינתא טובא, כי אתא רב דימי אמר: כמיחם קומקומא דמיא מסגיא שתין פרסי, ושאדי פרשא גירא – וקדמה ליה. ואמר רב אשי: ההוא גילדנא דימא הוא, דאית ליה תרי …
ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוארא תלתא יומי ותלתא לילוותא, איהו בזקיפא ואנן בשיפולא. וכי תימא: לא מסגיא ספינתא טובא, כי אתא רב דימי אמר: כמיחם קומקומא דמיא מסגיא שתין פרסי, ושאדי פרשא גירא – וקדמה ליה. ואמר רב אשי: ההוא גילדנא דימא הוא, דאית ליה תרי שייצי.
Bava Batra 73b אמר רב אשי aggada exegesis sea creatures
Rav Ashi identifies the gigantic bird as the wild ziz mentioned in Scripture.

ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא ציפרא דקאים עד קרצוליה במיא, ורישיה ברקיע. ואמרינן ליכא מיא, ובעינן לחות לאקורי נפשין; ונפק בת קלא ואמר לן: ״לא תיחותו הכא, דנפלת ליה חציצא לבר נגרא הא שב שני, ולא קא מטיא אארעא״. ולאו משום דנפישי מיא, אלא משום דרדפי מיא. אמר רב אשי: וההו …
ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא ציפרא דקאים עד קרצוליה במיא, ורישיה ברקיע. ואמרינן ליכא מיא, ובעינן לחות לאקורי נפשין; ונפק בת קלא ואמר לן: ״לא תיחותו הכא, דנפלת ליה חציצא לבר נגרא הא שב שני, ולא קא מטיא אארעא״. ולאו משום דנפישי מיא, אלא משום דרדפי מיא. אמר רב אשי: וההוא זיז שדי הוא, דכתיב: ״וזיז שדי עמדי״.
Bava Batra 74a אמר רב אשי aggada story sea creatures
Rav Ashi identifies the horned sea creature in the voyage account as a sea goat.

רבי יוחנן משתעי: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא; וחזינן ההוא כוורא דאפקיה לרישיה מימא, ודמיין עייניה כתרי סיהרי; ונפוץ מיא מתרתי זימיה כתרי מברי דסורא. רב ספרא משתעי: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא; וחזינן ההוא כוורא דאפקיה לרישיה מימא, והוה ליה קרני וחקיק עליה: ״אנא בריה קלה שבים״; והוינא תלת מאה …
רבי יוחנן משתעי: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא; וחזינן ההוא כוורא דאפקיה לרישיה מימא, ודמיין עייניה כתרי סיהרי; ונפוץ מיא מתרתי זימיה כתרי מברי דסורא. רב ספרא משתעי: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא; וחזינן ההוא כוורא דאפקיה לרישיה מימא, והוה ליה קרני וחקיק עליה: ״אנא בריה קלה שבים״; והוינא תלת מאה פרסי, ואזילנא לפומא דלויתן. אמר רב אשי: ההוא עיזא דימא הוא, דבחישא ואית לה קרני.
Bava Batra 74b אמר רב אשי aggada story desert wonders
Rav Ashi recounts Huna bar Nathan's desert experience with restorative samteri grass and long-burning broom-tree coals.

אמר רב אשי, אמר לי הונא בר נתן: זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא, והואי אטמא דבשרא בהדן. פתחנא, ונקירנא, ואנחנא אעשבי. אדמייתינן ציבי, חלם אטמא, וטוינן. כי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא, חזינהו להנהו גומרי דהוו קא מלחשי. כי אתאי לקמיה דאמימר, אמר לי: ההוא עישבא סמתרי הוה; הנהו גומרי דריתמא הוו.
Bava Batra 76b אמר רב אשי halacha ruling property acquisition
Rav Ashi distinguishes an instruction to take possession and acquire from an instruction to pull and acquire.

אמר רב אשי: אי דאמר ליה ״לך חזק וקני״ – הכי נמי; הכא במאי עסקינן – דאמר ליה: ״לך משוך וקני״;
Bava Batra 76b אמר רב אשי halacha dialogue debt assignment
Rav Ashi asks Rav Kahana whether failing to write that a deed and all its liens are acquired prevents acquisition.

אמר רב פפא: האי מאן דמזבין ליה שטרא לחבריה, צריך למיכתב ליה: ״קני הוא – וכל שעבודא דביה״. אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא, ואמרית ליה: טעמא דכתב ליה הכי, הא לא כתב ליה הכי – לא קני?
Bava Batra 77a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue debt assignment
Rav Ashi argues that intangible rights cannot be acquired through mere words because both the rights and transfer formula are words.

אמר אמימר, הלכתא: אותיות נקנות במסירה, כרבי. אמר ליה רב אשי לאמימר: גמרא, או סברא? אמר ליה: גמרא. אמר רב אשי: סברא נמי הוא – דאותיות מילי נינהו, ומילי במילי לא מיקנין.
Bava Batra 83b בעי רב אשי halacha other land division
Rav Ashi asks whether a pit, canal, public domain, or row of palms interrupts a tract of land, and the questions remain unresolved.

בעי רב אשי: בור, מהו שתפסיק? אמת המים, מהו שתפסיק? רשות הרבים מהו? ריכבא דדיקלי מהו? תיקו.
Bava Batra 100a רב אשי אמר halacha ruling right of way
Rav Ashi rules that any side route is winding because it is nearer for one user and farther for another.

רב אשי אמר: כל מן הצד – דרך עקלתון היא; קרובה לזה, ורחוקה לזה.
Bava Batra 101b אמר רב אשי halacha ruling burial caves
Rav Ashi explains that the burial niches are placed at different depths so they do not touch.

אמר רב אשי: במעמיק. דאי לא תימא הכי, ארבע מערות לרבי שמעון – היכי עביד להו? הא קא נגעי כוכין להדדי! אלא במעמיק; הכא נמי במעמיק.
Bava Batra 103b בעי רב אשי halacha other land sale
Rav Ashi asks how layers of soil and rock affect the measured land, and the question remains unresolved.

בעי רב פפא: מופסק עפר בינתים, מהו? תיקו. בעי רב אשי: עפר מלמטה וצונמא למעלה; עפר מלמעלה וצונמא מלמטה – מהו? תיקו.
Bava Batra 104b בעי רב אשי halacha other land sale
Rav Ashi asks how the law applies when a field becomes a garden or a garden becomes a field, and the question remains unresolved.

בעי רב אשי: שדה – ונעשית גנה; גנה – ונעשית שדה, מאי? תיקו.
Bava Batra 104b בעי רב אשי halacha other land division
Rav Ashi asks whether a pit, canal, public road, or row of palms interrupts the land, and the questions remain unresolved.

בעי רב אשי: בור, מהו שתפסיק? אמת המים, מהו שתפסיק? דרך הרבים, מהו שתפסיק? ריכבא דדיקלא, מהו שתפסיק? תיקו.
Bava Batra 106b אמר רב אשי halacha ruling estate division
Rav Ashi explains that the heirs' mutual compliance supplies the benefit through which each resolves to transfer rights to the others.

אי – מה להלן בקלפי ואורים ותומים, אף כאן בקלפי ואורים ותומים?! אמר רב אשי: בההוא הנאה דקא צייתי להדדי, גמרי ומקנו להדדי.
Bava Batra 107b אמר רב אשי halacha dialogue estate valuation
Rav Ashi challenges following the Others or the Diaspora judges when their reasoning is unknown.

אמר רב הונא: הלכה כאחרים. אמר רב אשי: טעמא דאחרים לא ידעינן, הלכתא עבדינן כוותייהו?! תנו דייני גולה: עושין שומא ביניהן, ומשלשין. אמר רב הונא: הלכתא כדייני גולה. אמר רב אשי: טעמא דדייני גולה לא ידעינן, הלכתא עבדינן כוותייהו?!
Bava Batra 113a רב אשי אמר halacha exegesis tribal inheritance
Rav Ashi derives from the phrase "from one tribe to another" that a son is not considered another.

אלא אמר רבא, אמר קרא: ״ידבקו מטות״. רב אשי אמר, אמר קרא: ״ממטה למטה אחר״ – ובן לאו אחר הוא.
Bava Batra 114a אמר רב אשי halacha dialogue legal retraction
Rav Ashi challenges Rav Joseph's position because he may have retracted it.

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא; ולרב יוסף מי ניחא?! וליחוש דלמא הדר ביה! אלא מאי אית לך למימר – דיסליקו
Bava Batra 120a אמר רב אשי halacha ruling precedence
Rav Ashi qualifies that wisdom or age takes precedence only when one person is markedly wiser or older.

להלן מנאן הכתוב דרך גדולתן, וכאן דרך חכמתן; מסייעא ליה לרבי אמי, דאמר רבי אמי: בישיבה – הלך אחר חכמה. במסיבה – הלך אחר זקנה. אמר רב אשי: והוא דמפליג בחכמה, והוא דמפליג בזקנה.
Bava Batra 122b אמר רב אשי halacha ruling inheritance
Rav Ashi rules that a declaration giving all one's property to one son or one daughter among siblings is valid.

אלא אמר רב אשי, הכי קאמר: אחד בן בין הבנים ואחד בת בין הבנות, אם אמר: ״יירש כל נכסי״ – דבריו קיימין.
Bava Batra 129b אמר רב אשי halacha ruling successive inheritance
Rav Ashi teaches that successive designated heirs acquire in order, but if the second dies first the property returns to the first heir's heirs.

אמר רב אשי, תא שמע: ״נכסי לך, ואחריך יירש פלוני, ואחרי אחריך יירש פלוני״ – מת ראשון, קנה שני; מת שני, קנה שלישי. ואם מת שני בחיי ראשון – יחזרו נכסים ליורשי ראשון.
Bava Batra 130b אמר רב אשי halacha ruling legal analogy
Rav Ashi limits the rule to cases that are not analogized to laws of tereifot.

אמר רב אשי, הכי קאמר: ובלבד שלא ידמה בטרפות.
Bava Batra 137b אמר רב אשי halacha ruling conditional gifts
Rav Ashi distinguishes a gift conditioned on its return from one conditioned on its return specifically to the giver in usable form.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי אהדריה? אמר ליה: ומאי חסריה? אלא אמר רב אשי: חזינן; אי אמר ליה: ״על מנת שתחזירהו״ – הא אהדריה. אי אמר ליה: ״על מנת שתחזירהו לי״ – מידי דחזי ליה קאמר ליה.
Bava Batra 139b אמר רב אשי halacha ruling husband inheritance
Rav Ashi explains that the sages treat a husband as heir or purchaser according to which status prevents the relevant loss.

אלא אמר רב אשי: בעל – שויוהו רבנן כיורש, ושויוהו רבנן כלוקח, והיכא דטבא ליה עבדו ליה; גבי יובל – שויוהו רבנן כיורש, משום פסידא דידיה. גבי דרבי יוסי ברבי חנינא – שויוהו רבנן כלוקח, משום פסידא דידיה. גבי דרבין – משום פסידא דאלמנה, שויוהו רבנן כיורש.
Bava Batra 141a אמר רב אשי halacha ruling uncertain inheritance
Rav Ashi rules that when the birth order of a boy and girl is unknown, the boy certainly takes one hundred and they divide the disputed remainder.

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא: במסרס, דאמר: ״זכר תחלה – מאתים, נקבה אחריו – ולא כלום. נקבה תחלה – מנה, זכר אחריה – מנה״. וילדה זכר ונקבה, ולא ידעינן הי מינייהו נפק ברישא. זכר שקיל מנה ממה נפשך, אידך מנה – הוה ממון המוטל בספק, וחולקין.
Bava Batra 145a רב אשי אמר halacha dispute betrothal gifts
Rav Ashi argues that the woman's bill of divorce proves the prior betrothal, though the passage rejects his argument.

אמימר אמר: קדושי לא הדרי, גזירה שמא יאמרו קדושין תופסין באחותה. רב אשי אמר: גיטה מוכיח עליה. והא דרב אשי בדותא היא, דאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא.
Bava Batra 146a אמר רב אשי halacha dialogue wedding gifts
Rav Ashi suggests that even a drink worth less than a dinar might contain a crushed pearl worth a thousand zuz.

שמעת מינה אפילו פחות מדינר? אמר רב אשי: מאן לימא לן דלא שחקי ליה מרגניתא דשויא אלפא זוזי, ואשקיה. שמעת מינה אפילו שגרו לו? דלמא כל פתח בית חמיו – כבית חמיו דמי.
Bava Batra 153a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue deathbed gifts
Rav Ashi tells Ameimar that rejecting Rava is apparently obvious because the Nehardeans rule like Rav.

אמר אמימר: לית הלכתא כוותיה דרבא. אמר ליה רב אשי לאמימר: פשיטא, דהא אמרי נהרדעי: הלכתא כוותיה דרב! מהו דתימא ״מחיים״ – מודי רב; קא משמע לן.
Bava Batra 155b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue minor testimony
Rav Ashi challenges whether a minor whose movable-property sales are valid should likewise be competent to testify.

אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מאי שנא מטלטלי – דזביניה זביני; אלא מעתה, הא דתנן: הפעוטות – מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין, הכי נמי דעדותן עדות?! אמר ליה: התם, בעינא ״ועמדו שני האנשים״, וליכא.
Bava Batra 155b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue minor gifts
Rav Ashi argues that if a minor's sale may be invalid for undervaluation, his gratuitous gift should all the more be invalid.

אמר אמימר: ומתנתו מתנה. אמר ליה רב אשי לאמימר: השתא, ומה זביני – דמקבל זוזי, אמרת דלא – דלמא מוזיל ומזבין; כל שכן מתנה – דלא מטי ליה ולא מידי! אמר ליה:
Bava Batra 165a אמר רב אשי halacha ruling document form
Rav Ashi rules that deviating from a client's specified local form of legal document is a material violation.

אמר רב אשי: באתרא דנהיגי פשוט, ואמר ליה: ״עביד לי פשוט״, ואזל עבד ליה מקושר – קפידא. נהיגי מקושר, ואמר ליה: ״עביד לי מקושר״, ואזל עבד ליה פשוט – קפידא.
Bava Batra 165a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue witness testimony
Rav Ashi asks Ameimar how his validation of one written and one oral witness accords with Abaye's ruling.

אמימר אכשר בעד אחד בכתב ועד אחד על פה. אמר ליה רב אשי לאמימר: והא דאביי, מאי? אמר ליה: לא שמיע לי – כלומר, לא סבירא לי.
Bava Batra 166a אמר רב אשי halacha ruling document wording
Rav Ashi resolves the document's clauses by distinguishing the spellings of the words for dinars.

אמר רב אשי: רישא דכתב ״דינרי״, סיפא דכתב ״דינרין״.
Bava Batra 169b רב אשי אמר halacha ruling property warranty
Rav Ashi holds that a warranty is not presumed to have been omitted by scribal error and reads the clause as excluding an express warranty.

רב אשי אמר: אחריות – לאו טעות סופר הוא, ומאי ״חוץ מאחריות שבו״ – דלא כתיב ביה אחריות.
Bava Batra 171b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue receipts
Rav Ashi asks Rav Kahana why the stated receipt procedure is not followed in current practice.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: והאידנא – דלא קא עבדינן הכי? בתר דאמר ליה רב ספרא לספריה: כי כתביתו הני תברי; אי ידעיתו זימנא דשטרא – כתבו, אי לא – כתבו סתמא, דכל אימת דנפיק – לרעיה.
Bava Batra 172a אמר רב אשי halacha ruling debt documents
Rav Ashi refuses to replace a one-hundred-zuz note with a single fifty-zuz note.

אמר רב אשי: האי מאן דנקיט שטרא בר מאה זוזי, ואמר: שוונהי ניהלי חד בר חמשין – לא משוינא ליה.
Bava Batra 173b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue guarantor liability
Rav Ashi challenges Ameimar from the everyday rule that an asmachta does not acquire while a guarantor is nevertheless liable.

אמר ליה רב אשי לאמימר: הא מעשים בכל יום, דאסמכתא לא קניא וערב משתעבד!
Bava Batra 173b אמר רב אשי halacha ruling guarantor liability
Rav Ashi explains that the benefit of being trusted causes a guarantor to commit himself to liability.

אלא אמר רב אשי: בההוא הנאה דקא מהימן ליה – גמר ומשתעבד נפשיה.

Sanhedrin (41)

Sanhedrin 6a אמר רב אשי halacha ruling arbitration
Rav Ashi infers that compromise does not require an act of acquisition, though the passage's final law requires one.

אמר רב אשי: שמע מינה פשרה אינה צריכה קנין, דאי סלקא דעתך צריכה קנין, למאן דאמר צריכה – תלתא למה לי? תסגי בתרי וליקני מיניה! והלכתא: פשרה צריכה קנין.
Sanhedrin 7b אמר רב אשי aggada exegesis judicial appointments
Rav Ashi teaches that appointing an unfit judge where scholars are present is like planting an idolatrous tree beside the altar.

אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין על הציבור שאינו הגון, כאילו נוטע אשירה בישראל, שנאמר: ״שפטים ושטרים תתן לך״, וסמיך ליה: ״לא תטע לך אשרה כל עץ״. אמר רב אשי: ובמקום שיש תלמידי חכמים, כאילו נטעו אצל מזבח, שנאמר: ״אצל מזבח ה' אלהיך״.
Sanhedrin 7b אמר רב אשי aggada exegesis corrupt judges
Rav Ashi interprets gods of silver and gold as judges appointed because of money.

כתיב: ״לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב״. אלהי כסף ואלהי זהב הוא דלא עבדי, הא דעץ שרי? אמר רב אשי: אלוה הבא בשביל כסף, ואלוה הבא בשביל זהב.
Sanhedrin 8b רב אשי אמר both other unclear
Rav Ashi begins to specify a case, but the supplied passage ends before the case is stated.

רב אשי אמר: כגון
Sanhedrin 10b רב אשי אמר halacha ruling calendar calculation
Rav Ashi explains that the teaching concerns calculating intercalation and uses the term intercalation for both the year and the month.

רב אשי אמר: לעולם חישוב קתני, ומאי עיבור? חישוב דעיבור. ואידי דקבעי למיתני עיבור שנה, תנא נמי עיבור חודש.
Sanhedrin 12b אמר רב אשי halacha ruling second passover
Rav Ashi explains the case as one where impure and pure Israelites are equal in number and women make the pure group larger.

רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: מפני שהשיא את ישראל לעשות פסח שני. היכי דמי? אמר רב אשי: כגון שהיו ישראל מחצה טמאים, מחצה טהורים, ונשים משלימות לטהורים ועודפות עליהם.
Sanhedrin 19b אמר רב אשי halacha exegesis royal honor
Rav Ashi rules from Scripture that a king may not waive his honor because the people must remain in awe of him.

לא חולץ ולא חולצין וכו'. איני? והאמר רב אשי: אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו – כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול, שנאמר: ״שום תשים עליך מלך״, שתהא אימתו עליך! מצוה שאני.
Sanhedrin 22a רב אשי אמר aggada other cryptic inscription
Rav Ashi gives his reading of the cryptic inscription as "nema nema, tekel, parsin."

ושמואל אמר: ״ממתוס ננקפי אאלרן״. ורבי יוחנן אמר: ״אנם אנם לקת ניסרפו״. רב אשי אמר: ״נמא נמא קתל פורסין״.
Sanhedrin 22b רב אשי אמר halacha ruling priestly fitness
Rav Ashi explains that the sages decreed concerning intoxicated priests because intoxication invalidates service, but not concerning long-haired priests.

רב אשי אמר: שתויי יין דמחלי עבודה – גזרו בהו רבנן, פרועי ראש דלא מחלי עבודה – לא גזרו בהו רבנן.
Sanhedrin 22b אמר רב אשי halacha ruling priestly haircut
Rav Ashi defines the required haircut as each hair ending beside the root of the next.

מאי ״כסום יכסמו את ראשיהם״? תנא: כמין תספורת לוליינית. מאי תספורת לוליינית? אמר רב יהודה אמר שמואל: תספורתא יחידאה. היכי דמי? אמר רב אשי: ראשו של זה בצד עיקרו של זה.
Sanhedrin 23b אמר רב אשי halacha ruling witness testimony
Rav Ashi says that the original witnesses have already testified.

אמר להן: כבר העידו עדים הראשונים. איכא דאמרי, אמר רב אשי: כבר העידו עדים הראשונים.
Sanhedrin 24b רב אשי אמר halacha dialogue procedural waiver
Rav Ashi asks whether the dispute concerns an undertaking to pay or a waiver of payment and whose opinion is law.

רב אשי אמר: הכי שלח ליה, ב״אתן לך״ מחלוקת, או ב״מחול לך״ מחלוקת? והלכה כדברי מי? שלח ליה: ב״אתן לך״ מחלוקת, והלכה כדברי חכמים.
Sanhedrin 28a אמר רב אשי halacha dialogue witness relatives
Rav Ashi reports questions about whether a father-in-law's brother, nephew, or sister's son is disqualified as a relative.

אמר רב אשי: כי הוינן בי עולא, איבעי לן: אחי חמיו מהו? בן אחי חמיו מהו? בן אחות חמיו מהו?
Sanhedrin 29a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue death admission
Rav Ashi says they can claim that a plague occurred seven years earlier and that a person does not die before his allotted years.

אמר ליה רב אשי, יכלי למימר: שב שני הוה מותנא, ואיניש בלא שניה לא שכיב.
Sanhedrin 29a אמר רב אשי halacha exegesis false witnesses
Rav Ashi teaches from Scripture that false witnesses cheapen themselves for their fee.

אלא אמר רב אשי: אמר לי נתן בר מר זוטרא, אמרינן להו: סהדי שקרי אאוגרייהו זילי, דכתיב: ״והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך״.
Sanhedrin 29a רב אשי אמר aggada exegesis biblical grammar
Rav Ashi cites the phrase "eleven curtains" as a grammatical proof.

רב אשי אמר: ״עשתי עשרה יריעת״.
Sanhedrin 29b רב אשי אמר halacha dispute movable property
Rav Ashi holds that movable property awaiting collection is not treated like land.

רבינא איקלע לדמהריא. אמר ליה רב דימי בר רב הונא מדמהריא לרבינא: מטלטלי ואיתנהו בעינייהו, מאי? אמר ליה: כמקרקעי דמו. רב אשי אמר: כיון דמחסרי גוביינא, לא.
Sanhedrin 31b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue court venue
Rav Ashi challenges Ameimar's rule compelling litigation at the central court from the rule requiring trial in one's own city.

אמר אמימר: הילכתא, כופין אותו וילך למקום הוועד. אמר ליה רב אשי לאמימר: והא אמר רבי אלעזר: כופין אותו ודן בעירו! הני מילי היכא דקאמר ליה לוה למלוה, אבל מלוה – ״עבד לוה לאיש מלוה״.
Sanhedrin 31b רב אשי אמר halacha ruling penalty jurisdiction
Rav Ashi explains that the case involved monetary penalties, which courts in Babylonia do not adjudicate, and that the message merely honored Mar Ukva.

רב אשי אמר: דיני קנסות הוה, ובבבל לא דייני דיני קנסות. והא דשלחו ליה הכי – כדי לחלוק כבוד למר עוקבא.
Sanhedrin 32b רב אשי אמר halacha exegesis justice procedure
Rav Ashi maintains the prior interpretation of the Mishnah and assigns one verse to adjudication and another to compromise.

רב אשי אמר: מתניתין כדשנין, קראי אחד לדין ואחד לפשרה.
Sanhedrin 32b רב אשי אמר halacha ruling capital defense
Rav Ashi prescribes announcing that anyone who knows a defense for the accused should present it.

רב כהנא אמר: ״מדבריכם נזדכה פלוני״. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: אמרינן ליה, ״אי לא קטלת לא תדחל״. רב אשי אמר: ״כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו״.
Sanhedrin 34b אמר רב אשי halacha exegesis idolatrous sacrifice
Rav Ashi invokes Rabbi Ishmael's exposition that the verse includes one who throws the sacrificial blood.

אלא אמר רב אשי: כדתניא, ״דם יחשב לאיש ההוא דם שפך״ – לרבות את הזורק, דברי רבי ישמעאל.
Sanhedrin 42a רב אשי אמר halacha ruling court deliberation
Rav Ashi retains the text and explains that "the judgment aged" means that the judgment became wise.

מאי ״נזדקן הדין״? אילימא קש דינא, איפכא מיבעיא ליה! אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא: איפוך. רב אשי אמר: לעולם לא תיפוך, ומאי ״נזדקן הדין״ – חכם דינא.
Sanhedrin 43a רב אשי אמר halacha exegesis execution procedure
Rav Ashi derives successive removals of the blasphemer beyond the Levite and Israelite camps from the biblical wording.

רב אשי אמר: משה היכא הוה יתיב? במחנה לוייה. ואמר ליה רחמנא: ״הוצא את המקלל״ – חוץ למחנה לוייה. ״אל מחוץ למחנה״ – חוץ למחנה ישראל. ״ויוציאו את המקלל״ – לעשייה.
Sanhedrin 47b רב אשי אמר halacha ruling burial mourning
Rav Ashi distinguishes mourning beginning when the grave is sealed from atonement beginning after some suffering of burial.

רב אשי אמר: אבילות מאימתי קא מתחלא? מסתימת הגולל. כפרה מאימתי קא הויא? מכי חזו צערא דקברא פורתא. הלכך, הואיל ונדחו ידחו.
Sanhedrin 52a אמר רב אשי aggada ruling wicked lineage
Rav Ashi says the cited tanna supports calling even a wicked child of a righteous parent "wicked, son of wicked."

אמר רב אשי: כמאן קרינן ״רשיעא בר רשיעא״, ואפילו לרשיעא בר צדיקא, כמאן? כהאי תנא.
Sanhedrin 55a אמר רב אשי halacha ruling sexual offenses
Rav Ashi rules that the rare case involves intercourse with a corpse and that liability depends on whether such intercourse is legally actionable.

אמר רב אשי: מאי תיבעי לך? בקושי לא משכחת לה, כי משכחת לה במשמש מת. למאן דאמר משמש מת בעריות פטור, הכא פטור. ולמאן דאמר חייב, הכא מיחייב תרתי: מיחייב אשוכב, ומיחייב אנשכב.
Sanhedrin 61b רב אשי אמר halacha ruling idolatry
Rav Ashi rules that the latter clause concerns an apostate Israelite.

רב אשי אמר: סיפא בישראל משומד.
Sanhedrin 64b בעי רב אשי halacha other molech worship
Rav Ashi asks whether passing a blind person, a sleeping person, or a grandchild through the fire is included.

בעי רב אשי: העבירו סומא, מהו? ישן, מהו? בן בנו ובן בתו, מהו?
Sanhedrin 67b אמר רב אשי aggada story sorcery
Rav Ashi reports seeing Karna's father blow and cast bundles of silk from his nostrils.

אמר רב אשי: חזינא ליה לאבוה דקרנא, דנפיץ ושדי כריכי דשיראי מנחיריה.
Sanhedrin 75b רב אשי אמר halacha ruling forbidden relations
Rav Ashi maintains the teaching's wording and explains that 'below' means lower in degree of prohibition.

רב אשי אמר: לעולם כדקתני, ומאי ״למטה״? למטה באיסור.
Sanhedrin 77a רב אשי אמר halacha dispute homicide
Rav Ashi rules that one who binds a person before mosquitoes is exempt because the original mosquitoes leave and others arrive.

ואמר רבא: כפתו לפני ארי – פטור, לפני יתושין – חייב. רב אשי אמר: אפילו לפני יתושין נמי פטור, הני אזלי והני אתו.
Sanhedrin 77b אמר רב אשי halacha dialogue capital punishment
Rav Ashi rules that medicine may be sought even from the market and explains that a condemned person acquitted by the court remains acquitted.

אמר רב אשי: הלכך, אפילו סמנין בשוק. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: נזדמנו לו סמנין, מהו? אמר ליה: הרי יצא מבית דין זכאי.
Sanhedrin 78a רב אשי אמר halacha dispute false witnesses
Rav Ashi rules that conspiring witnesses who are themselves mortally impaired are not executed because reciprocal conspiracy testimony cannot apply to them.

ואמר רבא: עדים שהעידו בטריפה והוזמו, אין נהרגין. עדי טריפה שהוזמו, נהרגין. רב אשי אמר: אפילו עדי טריפה שהוזמו אין נהרגין, לפי שאינן בזוממי זוממין.
Sanhedrin 78a רב אשי אמר halacha ruling goring ox
Rav Ashi rules that a mortally impaired ox that kills is exempt because its owners would likewise be exempt.

רב אשי אמר: אפילו שור טריפה נמי שהרג – פטור. מאי טעמא? כיון דאילו בעלים הוו פטירי, שור נמי פטור.
Sanhedrin 92a רב אשי אמר aggada exegesis resurrection
Rav Ashi derives resurrection from Daniel's promise that he will rest and arise at the end of days.

אמר רבא: מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר: ״יחי ראובן ואל ימת״. ״יחי ראובן״ – בעולם הזה, ״ואל ימת״ – לעולם הבא. רבינא אמר מהכא: ״ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם״. רב אשי אמר מהכא: ״ואתה לך [לקץ] ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין״.
Sanhedrin 95b אמר רב אשי aggada exegesis divine punishment
Rav Ashi reads 'leanness among his fat ones' as referring to the stout people among them.

אמר רב אשי: דיקא נמי, דכתיב ״במשמניו רזון״ – בשמינים דאית בהו. אמר רבינא: דיקא נמי, דכתיב ״וישלח ה' מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה וגו' ויבא בית אלהיו ומיציאי מעיו שם הפילהו בחרב״. שמע מינה.
Sanhedrin 97b רב אשי אמר aggada dialogue messiah
Rav Ashi explains that Elijah told him not to expect the Messiah before that time but to expect him thereafter.

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: אין העולם פחות משמונים וחמשה יובלות, וביובל האחרון בן דוד בא. אמר ליה: בתחילתו או בסופו? אמר ליה: איני יודע. כלה או אינו כלה? אמר ליה: איני יודע. רב אשי אמר: הכי אמר ליה: עד הכא לא תיסתכי ליה, מכאן ואילך איסתכי ליה.
Sanhedrin 104b אמר רב אשי aggada other biblical sinners
Rav Ashi says that the Men of the Great Assembly counted those excluded from the World to Come.

מי מנאן? אמר רב אשי: אנשי כנסת הגדולה מנאום. אמר רב יהודה אמר רב: בקשו עוד למנות אחד. באה דמות דיוקנו של אביו ונשתטחה לפניהם, ולא השגיחו עליה. באה אש מן השמים ולחכה (אש) בספסליהם, ולא השגיחו עליה.
Sanhedrin 106b רב אשי אמר aggada exegesis divine punishment
Rav Ashi teaches from a verse that Doeg became leprous.

אמר רבי אמי: לא מת דואג עד ששכח תלמודו, שנאמר: ״הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה״. רב אשי אמר: נצטרע, שנאמר: ״הצמתה כל זונה ממך״.
Sanhedrin 110a רב אשי אמר aggada exegesis leprosy
Rav Ashi derives through matching verses that the person was fit to be afflicted with leprosy.

רב אשי אמר: ״ראוי ליצטרע״. כתיב הכא: ״ביד משה לו״, וכתיב התם: ״ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך״.

Makkot (8)

Makkot 7a אמר רב אשי halacha other false witnesses
Rav Ashi suggests that even if the victim was initially whole, a preexisting wound may have occupied the place struck by the sword.

אמר רב אשי: אם תמצא לומר שלם הוה, דלמא במקום סייף נקב הוה.
Makkot 10a רב אשי אמר aggada maxim torah study
Rav Ashi teaches that one who loves to study among a multitude gains learning.

רב אשי אמר: כל האוהב ללמוד בהמון – לו תבואה. והיינו דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: מאי דכתיב: ״חרב אל הבדים ונאלו״? חרב על צוארי שונאיהם של תלמידי חכמים, שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד, ולא עוד אלא שמטפשין – כתיב הכא: ״ונאלו״, וכתיב התם: ״אשר נואלנו״. ולא עוד אלא שחוטאין, שנאמר: ״ואשר חטאנו״. ואיבעית אימא …
רב אשי אמר: כל האוהב ללמוד בהמון – לו תבואה. והיינו דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: מאי דכתיב: ״חרב אל הבדים ונאלו״? חרב על צוארי שונאיהם של תלמידי חכמים, שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד, ולא עוד אלא שמטפשין – כתיב הכא: ״ונאלו״, וכתיב התם: ״אשר נואלנו״. ולא עוד אלא שחוטאין, שנאמר: ״ואשר חטאנו״. ואיבעית אימא מהכא: ״נואלו שרי צען״.
Makkot 12b רב אשי אמר halacha exegesis cities of refuge
Rav Ashi interprets 'after the foliage' to include following the foliage as well.

רב אשי אמר: מאי ״אחר הנוף״ – אף אחר הנוף.
Makkot 19a אמר רב אשי halacha ruling first fruits
Rav Ashi explains that the rule cannot be stated categorically because a convert bringing first fruits cannot say 'which the Lord swore to our fathers.'

אמר רב אשי: נהי דעיכובא ליכא, מצוה מי ליכא? ולימא מצוה וליפרוך! אלא אמר רב אשי: כיון דאיכא בכורי הגר, דבעי למימר אשר נשבע [ה'] לאבתינו״, ולא מצי אמר – לא פסיקא ליה.
Makkot 20b רב אשי אומר halacha dispute haircut prohibition
Rav Ashi explains that all authorities agree the case concerns one who assists in cutting the hair.

רבא אומר: במקיף לעצמו, ודברי הכל. רב אשי אומר: במסייע. ודברי הכל.
Makkot 21a רב אשי אמר halacha ruling tattooing
Rav Ashi rules that wherever there is a wound, the wound itself demonstrates the cause of the mark.

רב ביבי בר אביי קפיד אפילו אריבדא דכוסילתא. רב אשי אמר: כל מקום שיש שם מכה – מכתו מוכיח עליו.
Makkot 21b רב אשי אומר halacha ruling forbidden clothing
Rav Ashi rules that one is liable even after waiting only long enough to remove and put on the garment.

גמ' אמר רב ביבי אמר רבי יוסי: ״פושט ולובש״ – לובש ממש, או אפילו מכניס ומוציא בית יד אונקלי שלו? מחוי רב אחא בריה דרב איקא: עיולי ואפוקי. רב אשי אומר: אפילו לא שהה אלא כדי לפשוט וללבוש – חייב.
Makkot 23b רב אשי אמר halacha ruling punishment
Rav Ashi distinguishes an offense whose principal deliberate punishment is administered by people from one principally punished by Heaven.

רב אשי אמר: אפילו תימא רבנן, זה – עיקר זדונו בידי אדם, וזה – עיקר זדונו בידי שמים.

Shevuot (15)

Shevuot 4a אמר רב אשי halacha dialogue tannaitic opinions
Rav Ashi reports Rav Kahana's instruction not to say that Rabbi merely adopts the view of other tannaim without accepting it himself.

אמר רב אשי: אמריתא לשמעתא קמיה דרב כהנא, ואמר לי: לא תימא רבי נסיב לה אליבא דתנאי – וליה לא סבירא ליה;
Shevuot 5a אמר רב אשי halacha other shabbat carrying
Rav Ashi explains that the tanna also calls bringing an object inward an act of taking out.

והא ״יציאות״ קתני! אמר רב אשי: תנא, הכנסה נמי ״הוצאה״ קרי לה. ממאי?
Shevuot 9b רב אשי אמר halacha exegesis atonement offerings
Rav Ashi distinguishes the congregation's iniquity from that of sacred things through the wording of two verses.

רב אשי אמר: כתיב הכא ״עון העדה״ – עדה ולא קדשים, והתם כתיב ״עון הקדשים״ – קדשים ולא עדה.
Shevuot 17a בעי רב אשי halacha other temple impurity
Rav Ashi asks whether the minimum delay applies when a person deliberately renders himself impure in the Temple.

בעי רב אשי: טימא עצמו במזיד, מהו? באונס גמירי שהייה, במזיד לא גמירי שהייה; או דלמא, בפנים גמירי שהייה – לא שנא באונס ולא שנא במזיד? תיקו.
Shevuot 17a בעי רב אשי halacha other nazirite impurity
Rav Ashi asks whether a nazirite in a grave requires a minimum delay before incurring lashes.

בעי רב אשי: נזיר בקבר, בעי שהייה למלקות או אינו צריך? בפנים גמירי שהייה, בחוץ לא גמירי שהייה; או דלמא, באונס גמירי שהייה – לא שנא בפנים ולא שנא בחוץ? תיקו.
Shevuot 19a אמר רב אשי halacha dialogue temple impurity
Rav Ashi distinguishes liability according to whether the person withdraws because of awareness of impurity or awareness of the Temple.

אמר רב אשי: חזינן; אי מטומאה קא פריש – הרי העלם טומאה בידו, וחייב. אי ממקדש קא פריש – הרי העלם מקדש בידו, ופטור. אמר ליה רבינא לרב אשי: כלום פריש ממקדש – אלא משום טומאה; כלום פריש מטומאה – אלא משום מקדש! אלא לא שנא.
Shevuot 20a רב אשי אמר halacha ruling oaths
Rav Ashi emends the teaching to read 'an oath that I will not eat of yours,' clarifying that the wording is intentional.

רב אשי אמר: תני ״שבועה שאי אוכל לך״. אי הכי, מאי למימרא? מהו דתימא: לישניה (דאיתקילא) [איתקילא] ליה, קא משמע לן.
Shevuot 22b בעי רב אשי halacha other nazirite oath
Rav Ashi asks what quantity makes a nazirite liable after swearing not to eat a grape pit.

בעי רב אשי: נזיר שאמר ״שבועה שלא אוכל חרצן״, בכמה? דכיון דכזית איסורא דאורייתא הוא, כי קא משתבע – אהתירא קא משתבע, ודעתיה אמשהו; או דלמא, כיון דאמר ״שלא אוכל״, דעתיה אכזית?
Shevuot 23a אמר רב אשי halacha other oaths
Rav Ashi argues from the Mishnah that an oath not to eat makes one liable for edible foods.

אמר רב אשי, מתניתין נמי דיקא: ״שבועה שלא אוכל״, ואכל אוכלין שאין ראוין לאכילה, ושתה משקין שאין ראוין לשתיה – פטור. הא ראוין – חייב; ואמאי? הא ״שבועה שלא אוכל״ קאמר!
Shevuot 24b רב אשי אמר halacha ruling oath quantities
Rav Ashi explains that the teaching lists only prohibitions requiring a minimum measure and omits an oath that applies below that measure.

רב אשי אמר: כי קתני, מידי דבעי שיעור; שבועה דחיילא אפחות מכשיעור, לא קתני.
Shevuot 26a אמר רב אשי halacha ruling forgotten oath
Rav Ashi distinguishes liability according to whether one refrains because of the oath or because of the object.

אמר רב אשי: חזינן; אי מחמת שבועה קא פריש – הרי העלם שבועה בידו, וחייב; אי מחמת חפץ קא פריש – הרי העלם חפץ בידו, ופטור.
Shevuot 28a אמר רב אשי halacha other successive oaths
Rav Ashi explains that naziriteship differs because the first vow prevents the second from taking effect and then ceases.

והתניא: גלח! אמר רב אשי: נזירות קא רמית? מי גרם לשניה שלא תחול – ראשונה; ואינה.
Shevuot 30b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue witness procedure
Rav Ashi challenges Amemar that although litigants dispute whether they must stand, all agree that witnesses must stand.

רב יימר הוה ידע ליה סהדותא למר זוטרא. אתא לקמיה דאמימר, אותבינהו לכולהו. אמר ליה רב אשי לאמימר, והאמר עולא: מחלוקת בבעלי דינין, אבל בעדים – דברי הכל בעמידה! אמר ליה: האי עשה והאי עשה, ועשה דכבוד תורה עדיף.
Shevuot 40a אמר רב אשי halacha ruling monetary claims
Rav Ashi explains that one who says 'a gold dinar' is understood to mean a dinar made of gold.

אמר רב אשי, הכי קאמר: כל האומר ״דינר זהב״, כאומר ״דינר זהב זהוב״ דמי.
Shevuot 43b אמר רב אשי halacha ruling deposit oaths
Rav Ashi establishes that the custodian swears the deposit is not in his possession while its owner swears its value.

והשתא דאמר רב אשי דקיימא לן זה נשבע שאינה ברשותו וזה נשבע כמה שוה – הכי קאמר: מי נשבע תחלה? מי שהפקדון אצלו. שמא ישבע זה, ויוציא הלה את הפקדון.

Avodah Zarah (38)

Avodah Zarah 6a אמר רב אשי halacha other idolatrous festivals
Rav Ashi adduces the wording 'three days before their festivals' to show that the festival itself is not included in the three days.

אמר רב אשי, תא שמע: ״לפני אידיהן של גוים שלשה ימים״, ואי סלקא דעתך הן ואידיהן, ליתני: ״אידיהן של גוים שלשה ימים״!
Avodah Zarah 8a אמר רב אשי halacha ruling idolatrous festivals
Rav Ashi cites a teaching that a gentile's personal celebration is prohibited only on that day and only with that person.

אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא, דקתני: יום תגלחת זקנו ובלוריתו, ויום שעלה בו מן הים, ויום שיצא בו מבית האסורין — אין אסור אלא אותו היום בלבד ואותו האיש.
Avodah Zarah 11b אמר רב אשי aggada other roman rulers
Rav Ashi says that the wicked incriminated themselves by wording their acclamation so that their own lord is called a fraud.

אמר רב אשי: הכשילן פיהם לרשעים, אי אמרו ״זייפנא אחוה דמרנא״ — כדקאמרי, השתא דאמרי ״דמרנא זייפנא״ — מרנא גופיה זייפנא הוא.
Avodah Zarah 13b אמר רב אשי halacha ruling animal trade
Rav Ashi explains that reducing the gentiles' holdings is permitted, since an animal cannot literally be brought beneath the Divine Presence.

אמר רב אשי: אטו בהמה מאי ״מכניס תחת כנפי השכינה״ איכא? אלא משום מעוטייהו, והכא נמי דממעטי — שרי.
Avodah Zarah 14b בעי רב אשי halacha other idolatry trade
Rav Ashi asks whether one may sell a whole white rooster to someone requesting a severed white rooster.

בעי רב אשי: ״תרנגול לבן קטוע למי״, מהו למכור לו תרנגול לבן שלם? מי אמרינן: מדקאמר ״קטוע״, לא לעבודה זרה קבעי, או דלמא איערומי קא מערים?
Avodah Zarah 15b אמר רב אשי halacha ruling animal sales
Rav Ashi rules that a permissible explanation may be presumed whenever one exists, but not when none exists, regardless of the buyer's obligation.

אלא אמר רב אשי: כל היכא דאיכא למיתלא תלינן, ואף על גב דמצווה, וכל היכא דליכא למיתלי — לא תלינן, אף על גב דאינו מצווה.
Avodah Zarah 16a אמר רב אשי halacha ruling weapon sales
Rav Ashi permits contemporary sales of iron to Persians because they protect the Jews.

אמר רב אדא בר אהבה: אין מוכרין להן עששיות של ברזל, מאי טעמא? משום דחלשי מינייהו כלי זיין. אי הכי, אפילו מרי וחציני נמי! אמר רב זביד: בפרזלא הינדואה. והאידנא דקא מזבנינן, אמר רב אשי: לפרסאי דמגנו עילוון.
Avodah Zarah 16a אמר רב אשי halacha other animal labor
Rav Ashi reports that Zaveida bar Tora told him the animal can be kept and performs twice its usual work.

וכי משהי ליה בריא ועביד מלאכה? אמר רב אשי: אמר לי זבידא בר תורא, משהינן ליה ועביד על חד תרין.
Avodah Zarah 16b רב אשי אמר halacha ruling animal sales
Rav Ashi rules that an ordinary lion is considered unfit for labor.

ואליבא דרבי יהודה. רב אשי אמר: סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה.
Avodah Zarah 16b רב אשי אמר halacha ruling animal sales
Rav Ashi rules that an ordinary lion is considered unfit for labor.

ורמינהי: כשם שאין מוכרין בהמה גסה, כך אין מוכרין חיה גסה, ואפילו במקום שמוכרין בהמה דקה, חיה גסה אין מוכרין. ומשני: בארי שבור, ואליבא דרבי יהודה. רב אשי אמר: סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה.
Avodah Zarah 24b רב אשי אמר aggada exegesis menstruation
Rav Ashi connects the Persian term for a menstruant to the verse 'for the manner of women is upon me.'

רב אשי אמר: כמאן קרו פרסאי לנידה ״דשתנא״? מהכא, ״כי דרך נשים לי״.
Avodah Zarah 29b אמר רב אשי halacha ruling gentile vinegar
Rav Ashi rules that Jewish vinegar held by a gentile needs only one seal because it is neither used for libation nor worth the effort of substitution.

והחומץ של גוים שהיה מתחלתו יין. פשיטא! משום דאחמיץ פקע ליה איסוריה? אמר רב אשי: הא אתא לאשמועינן חומץ שלנו ביד גוי אין צריך חותם בתוך חותם. אי משום אינסוכי — לא מנסכי, ואי משום איחלופי — כיון דאיכא חותם לא טרח ומזייף.
Avodah Zarah 29b אמר רב אשי halacha ruling cooked wine
Rav Ashi rules that Jewish cooked wine held by a gentile does not require a seal within a seal.

אמר רבי אילעא, שנינו: יין מבושל של גוים שהיה מתחלתו יין — אסור. פשיטא! משום דאיבשיל פקע ליה איסוריה? אמר רב אשי: הא אתא לאשמועינן, יין מבושל שלנו ביד גוים אין צריך חותם בתוך חותם. אי משום אינסוכי — לא מנסכי, ואי משום
Avodah Zarah 30a אמר רב אשי attribution uncertain: or רב משרשיא halacha dialogue exposed wine
Rav Ashi challenges using a proposed answer where danger is involved.

אמר רב אשי, ואיתימא רב משרשיא: פירוקא לסכנתא? אמר רבא: הלכתא — יין מזוג יש בו משום גילוי, ויש בו משום יין נסך; יין מבושל אין בו משום גילוי, ואין בו משום יין נסך.
Avodah Zarah 30b אמר רב אשי halacha ruling exposed liquids
Rav Ashi rules that dripping water avoids exposure concerns only when each drop follows immediately upon the preceding drop.

כותח הבבלי אין בו משום גילוי, ובני גולה נהגו בו איסור. אמר רב מנשי: אי אית ביה נקורי — חיישינן. אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: מי טיף טיף אין בו משום גילוי. אמר רב אשי: והוא דעביד טיף להדי טיף טיף.
Avodah Zarah 32a אמר רב אשי halacha ruling gentile vinegar
Rav Ashi permits gentile beer vinegar taken from storage because adding wine dregs would spoil it.

האי חלא דשיכרא דארמאה אסור, דמערבי ביה דורדיא דיין נסך. אמר רב אשי: ומאוצר שרי, כיון דמערבי ביה מסרא סרי.
Avodah Zarah 33a אמר רב אשי halacha ruling idolatry travel
Rav Ashi explains that the prohibition concerns an apostate Jew, who certainly went to worship idolatry.

והתניא: ישראל ההולך לתרפות, בין בהליכה בין בחזרה — אסור! אמר רב אשי: כי תניא ההיא בישראל משומד, דודאי אזיל.
Avodah Zarah 33a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue gentile vessels
Rav Ashi rules that there is no distinction between leather flasks and earthenware jugs.

סבור מינה: הני מילי דידן, אבל דידהו — לא. כי אתא רבין אמר רבי שמעון בן לקיש: אחד שלנו ואחד שלהם. סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימר: הני מילי נודות, אבל קנקנים — לא. אמר ליה רב אשי: לא שנא נודות ולא שנא קנקנים.
Avodah Zarah 33b אמר רב אשי halacha ruling gentile vessels
Rav Ashi rules that mere loosening suffices even when the absorbed material has not fallen away.

אמר רב אשי: לא תימא עד דנתרן, אלא אפילו רפאי מירפא, אף על גב דלא נתר. קינסא — פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אסר וחד שרי, והלכתא כמאן דאסר.
Avodah Zarah 38b אמר רב אשי aggada other bathhouse remedy
Rav Ashi reports that Rabbi Chanina told him the remedy uses milin, or according to another version is performed in milin.

מייתו ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא, ותרו להו בהדי הדדי בפשורי, ושבקו ליה עד דמקבל, ומייתי חצבי חדתי ומלו להו מיא, ותרו בהו גרגישתא ומדבקין ביה, ועיילין לבי בני (אדנפקו) [אדנפקי] מלבלבי, ואכלי מינייהו, וקיירי מבינתא דרישייהו עד טופרא דכרעייהו. אמר רב אשי: אמר לי רבי חנינא: מילין, ואמרי …
מייתו ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא, ותרו להו בהדי הדדי בפשורי, ושבקו ליה עד דמקבל, ומייתי חצבי חדתי ומלו להו מיא, ותרו בהו גרגישתא ומדבקין ביה, ועיילין לבי בני (אדנפקו) [אדנפקי] מלבלבי, ואכלי מינייהו, וקיירי מבינתא דרישייהו עד טופרא דכרעייהו. אמר רב אשי: אמר לי רבי חנינא: מילין, ואמרי לה: במילין.
Avodah Zarah 39a אמר רב אשי halacha ruling fish species
Rav Ashi permits the fish called shafarnuna and forbids the fish called kadesh-nuna.

אמר רב אשי: שפר נונא שרי, קדש נונא אסיר, וסימניך: ״קדש לה'״. איכא דאמרי: קבר נונא אסור, וסימניך: קברי גוים.
Avodah Zarah 40a אמר רב אשי halacha dispute fish signs
Rav Ashi reports in Rav Pappa's name that Rav Huna bar Chinnana permitted even the bodies of the fish.

אמר רב ירמיה מדפתי: לדידי אמר לי רב פפי, כי שרא רב הונא בר חיננא — בצירן, אבל בגופן לא. אמר רב אשי: לדידי אמר לי רב פפא, כי שרא רב הונא בר חיננא — אפילו בגופן.
Avodah Zarah 41a בעי רב אשי halacha other idolatrous image
Rav Ashi asks whether an image holding excrement is itself degraded or instead degrades everyone else, and the question remains unresolved.

בעי רב אשי: תפש בידו צואה, מהו? מי אמרינן כולי עלמא זילו באפיה כי צואה, או דילמא הוא מיהו דזיל באפי כולי עלמא כצואה? תיקו.
Avodah Zarah 42b אמר רב אשי halacha ruling idolatrous images
Rav Ashi rules that chicks still needing their mother have the same status as eggs.

אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: אסברה לך, באפרוחין — כאן וכאן מותרין, בביצים — כאן וכאן אסורין. אמר רב אשי: ואפרוחין שצריכין לאמן כביצים דמו.
Avodah Zarah 51a רב אשי אמר halacha ruling idolatrous offerings
Rav Ashi rules that each item becomes an idolatrous offering in its own right and also on account of the other item.

אי הכי, בתרייתא מיהא תשתרי! אמר ליה: אי ידעת לה, זיל שקלה. רב אשי אמר: כל אחת ואחת נעשית תקרובת לעצמה ותקרובת לחברתה.
Avodah Zarah 52a אמר רב אשי aggada exegesis torah scholars
Rav Ashi interprets planting near Torah scholars as equivalent to planting beside the altar.

אמר רב אשי: ובמקום תלמידי חכמים, כאילו נטעו אצל מזבח, שנאמר: ״אצל מזבח״.
Avodah Zarah 54a רב אשי אמר halacha ruling idolatry coercion
Rav Ashi asserts that the worshipper was certainly an apostate Jew who served the idol willingly.

אמר להו: אי משום הא לא תסייען, אימר ישראל משומד הוה ופלח לה ברצון. רב אשי אמר: לא תימא ״אימר״, אלא ודאי ישראל משומד הוה ופלח לה ברצון.
Avodah Zarah 59b אמר רב אשי halacha ruling libation wine
Rav Ashi permits taking payment from a gentile who intentionally rendered a Jew's wine forbidden, although selling that wine to another gentile is prohibited.

אמר רב אשי: האי גוי דנסכיה לחמרא דישראל בכוונה, אף על גב דלזבוניה לגוי אחרינא אסור, שרי ליה למישקל דמיה מההוא גוי. מאי טעמא? מיקלא קלייה.
Avodah Zarah 59b אמר רב אשי halacha dispute libation wine
Rav Ashi supports his ruling from a dispute over wine that a gentile poured away from an idol.

אמר רב אשי: מנא אמינא לה? דתניא: גוי שנסך יינו של ישראל שלא בפני עבודה זרה — אסור, ורבי יהודה בן בבא ורבי יהודה בן בתירא מתירין משום שני דברים: אחד — שאין מנסכין יין אלא בפני עבודה זרה, ואחד — שאומר לו: לא כל הימנך שתאסור ייני לאונסי.
Avodah Zarah 60a רב אשי אמר halacha ruling libation wine
Rav Ashi permits a wineskin whether full or partly empty because libation is not ordinarily performed in that manner.

רב אשי אמר: זיקא, בין מליא ובין חסירא — שרי, מאי טעמא? אין דרך ניסוך בכך.
Avodah Zarah 60b אמר רב אשי halacha ruling winepress cleaning
Rav Ashi rules that a winepress with enough moisture to wet another surface requires rinsing and wiping, while otherwise rinsing alone suffices.

ההוא גוי דאשתכח דהוה קאי במעצרתא, אמר רב אשי: אי איכא טופח להטפיח — בעי הדחה ובעי ניגוב, ואי לא — בהדחה בעלמא סגי ליה.
Avodah Zarah 60b אמר רב אשי halacha ruling gentile wine
Rav Ashi infers from the Mishnah that wine kept on a gentile's premises is permitted only when the gentile acknowledges receipt of payment and cannot withhold it.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דתנן: המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו, והלה כותב לו: ״התקבלתי ממך מעות״ — מותר, אבל אם ירצה ישראל להוציאו ואין מניחו עד שיתן לו מעותיו, זה היה מעשה בבית שאן ואסרו.
Avodah Zarah 60b אמר רב אשי halacha ruling libation wine
Rav Ashi rules that contact that conveys impurity by a zav causes a gentile to render wine forbidden, while contact pure in a zav does not.

נטל חבית וזרקה [בחמתו] לבור, זה היה מעשה [והכשירו]. אמר רב אשי: כל שבזב טמא בגוי עושה יין נסך, כל שבזב טהור בגוי אינו עושה יין נסך.
Avodah Zarah 63b רב אשי אמר halacha dialogue forbidden payment
Rav Ashi explains the case as one where the employer took the food or drink and placed it directly in the workers' hands.

רב אשי אמר: כגון שנטל ונתן ביד. אמר ליה רב יימר לרב אשי: אי הכי, אדתני ״צאו ואכלו, צאו ושתו״, ״טלו ואכלו, טלו ושתו״ מיבעי ליה! אמר ליה: תני ״טלו ואכלו, טלו ושתו״.
Avodah Zarah 71a רב אשי אמר halacha dispute gentile acquisition
Rav Ashi holds that pulling does not acquire property for a gentile and attributes Persian adherence to gifts to their pride.

גמ' אמר אמימר: משיכה בגוי קונה, תדע, דהני פרסאי משדרי פרדשני להדדי ולא הדרי בהו. רב אשי אמר: לעולם אימא לך, משיכה בגוי אינה קונה, והאי דלא הדרי בהו — דרמות רוחא הוא דנקיטא להו.
Avodah Zarah 71a אמר רב אשי halacha ruling wine sales
Rav Ashi cites Rav's instruction to receive payment before measuring wine for gentiles so that forbidden wine does not remain the seller's property.

אמר רב אשי: מנא אמינא לה? מדאמר להו רב להנהו סבויתא: כי כייליתו חמרא לגוים, שקלו זוזי מינייהו והדר (כיילן) [כיילו] להו, ואי לא נקיטו בהדייהו זוזי, אוזיפונהו והדר שקילו מינייהו, כי היכי דתיהוי הלואה גבייהו, דאי לא עבדיתו הכי, כי קא הוי יין נסך — ברשותייכו קא הוי, וכי שקילתו דמי יין נסך קא שקילתו. ואי …
אמר רב אשי: מנא אמינא לה? מדאמר להו רב להנהו סבויתא: כי כייליתו חמרא לגוים, שקלו זוזי מינייהו והדר (כיילן) [כיילו] להו, ואי לא נקיטו בהדייהו זוזי, אוזיפונהו והדר שקילו מינייהו, כי היכי דתיהוי הלואה גבייהו, דאי לא עבדיתו הכי, כי קא הוי יין נסך — ברשותייכו קא הוי, וכי שקילתו דמי יין נסך קא שקילתו. ואי סלקא דעתך משיכה בגוי קונה
Avodah Zarah 75b אמר רב אשי halacha ruling vessel immersion
Rav Ashi rules that glass vessels resemble metal vessels because broken glass can be repaired.

אמר רב אשי: הני כלי זכוכית, הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה, ככלי מתכות דמו. קוניא, פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר: כתחלתו, וחד אמר: כסופו, והלכתא כסופו.
Avodah Zarah 76a רב אשי אמר halacha ruling absorbed substances
Rav Ashi maintains the original distinction that one vessel absorbed permitted matter while the other absorbed forbidden matter.

רב אשי אמר: לעולם כדאמרן מעיקרא, הכא התירא בלע, הכא איסורא בלע.

Horayot (3)

Horayot 4a רב אשי אמר halacha exegesis court error
Rav Ashi derives by verbal analogy from the rebellious elder that liability for an erroneous ruling applies to part of a matter rather than an entire commandment.

רב אשי אמר: יליף ״דבר״ ״דבר״ מזקן ממרא, דכתיב ביה בזקן ממרא: ״כי יפלא ממך דבר... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל״, מה ממרא – ״מן הדבר״ ולא כל דבר, אף בהוראה – ״דבר״ ולא כל הגוף.
Horayot 5a רב אשי אמר halacha exegesis unwitting sin
Rav Ashi explains that the verse can accord with Rabbi Eliezer and that another verse excludes an unintended act.

רב אשי אמר: אפילו תימא רבי אליעזר, שאני הכא, דכתיב: ״אשר חטאו עליה״. התם נמי הכתיב: ״אשר חטא בה״! ההוא מיבעי ליה: פרט למתעסק.
Horayot 5b אמר רב אשי halacha ruling court error
Rav Ashi infers that other tribes are exempt after a tribal court's ruling but liable after a ruling of the Great Court.

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ועשה אותו השבט על פיהם – אותו השבט חייב ושאר כל השבטים פטורין. למה לי למיתנא ושאר שבטים פטורים? הא תנא אותו השבט חייב, וכיון דתנא אותו השבט חייב, ממילא ידענא שאר שבטים פטורין! אלא הא קמשמע לן, בהוראת בית דינו הוא דשאר שבטים פטורים, אבל בהוראת בית דין הגדול – אפיל …
אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ועשה אותו השבט על פיהם – אותו השבט חייב ושאר כל השבטים פטורין. למה לי למיתנא ושאר שבטים פטורים? הא תנא אותו השבט חייב, וכיון דתנא אותו השבט חייב, ממילא ידענא שאר שבטים פטורין! אלא הא קמשמע לן, בהוראת בית דינו הוא דשאר שבטים פטורים, אבל בהוראת בית דין הגדול – אפילו שאר שבטים חייבין. שמע מינה.

Zevachim (36)

Zevachim 4b אמר רב אשי halacha exegesis sacrifice ownership
Rav Ashi derives from the verse that a sacrifice atones for its owner and not for another person.

אלא אמר רב אשי, אמר קרא: ״ונרצה לו לכפר עליו״ – ולא על חבירו.
Zevachim 4b אמר רב אשי halacha exegesis sacrifice intent
Rav Ashi derives improper intent concerning a sacrifice's owner from the verse about the nazirite's peace offering.

אלא אמר רב אשי: אתיא מאיל נזיר; דכתיב: ״ואת האיל יעשה זבח שלמים״ – שתהא עשייתו לשם שלמים; ואם אינו ענין לשינוי קודש – דנפקא ליה מהתם, תנהו ענין לשינוי בעלים.
Zevachim 6a אמר רב אשי halacha other sacrifice atonement
Rav Ashi explains Rav Shisha's challenge that if the first sacrifice already atoned, there is no purpose for the second.

אמר רב אשי, רב שישא בריה דרב אידי הכי קא קשיא ליה: אי אמרת בשלמא לא כיפרו – שלא לשמו מכח לשמו קאתי, ושני למה הוא בא – לכפר; אלא אי אמרת כיפרו – שני למה הוא בא?
Zevachim 7b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue posthumous sacrifice
Rav Ashi asks Rav Pinchas whether ownership after death requires another burnt offering or whether one offering atones for multiple neglected commandments.

ורב פנחס בריה דרב אמי אמר: יש בעלים לאחר מיתה. אמר ליה רב אשי לרב פנחס בריה דרב אמי: דוקא קאמר מר יש בעלים לאחר מיתה – ובעי לאיתויי עולה אחריתי; או דלמא, דאי איכא כמה עשה גביה מכפרא?
Zevachim 7b רב אשי אמר halacha exegesis sacrifice rites
Rav Ashi rejects extending one revealed rule automatically and derives the sacrificial rites from the verse enumerating offerings.

רב אשי אמר: הואיל וגלי גלי לא אמרינן. אלא [עבודות] מנלן? דכתיב: ״זאת התורה לעולה ולמנחה וגו'״;
Zevachim 9b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue rava question
Rav Ashi asks Rav Acha bar Rava how they transmit Rava's question.

אמר ליה רב אשי לרב אחא בריה דרבא: בעיא דרבא היכי מתניתו לה?
Zevachim 10a אמר רב אשי halacha ruling sacrifice intent
Rav Ashi argues that intent to sprinkle blood for the wrong sacrifice invalidates by inference from invalid intent concerning the owner.

אלא אמר רב אשי, הכי קאמר: ומה במקום שאם אמר ״הריני שוחט לשם פלוני״ שהוא כשר, לזרוק דמו (שלא לשמו) לשם פלוני – פסול; מקום שאם אמר ״הריני שוחט שלא לשמן״ שהוא פסול, [שחטו על מנת] לזרוק דמן שלא לשמן – אינו דין שיהא פסול?!
Zevachim 18b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue priestly service
Rav Ashi explains that the rule was received by tradition and Ezekiel later attached it to a verse.

אמר ליה רב אשי לרבינא: והא עד דאתא יחזקאל – מנלן? ולטעמיך, הא דאמר רב חסדא: דבר זה – מתורת משה רבינו לא למדנו, מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו: ״כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי לשרתני״; עד שבא יחזקאל מנלן? אלא גמרא גמירי לה – ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא; הכא נמי גמרא גמירי לה כו'.
Zevachim 19a אמר רב אשי aggada story royal honor
Rav Ashi recounts that King Izgedar adjusted his belt and invoked Israel's description as a kingdom of priests and a holy nation.

אמר רב אשי, אמר לי הונא בר נתן: זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דאיזגדר מלכא והוה מדלי לי המיינאי, ותיתייה ניהליה, ואמר לי: ״ממלכת כהנים וגוי קדוש״ כתיב בכו. כי אתאי קמיה דאמימר, אמר לי: אקיים בך ״והיו מלכים אמניך״.
Zevachim 27a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue sacrifice disqualification
Rav Ashi asks Mar Zutra for the scriptural source of his ruling.

אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מנא לך הא? דכתיב: ״ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו... פגול יהיה״ – מי שפיגולו גרם לו; יצא זה – שאין פיגולו גרם לו, אלא איסור דבר אחר גרם לו.
Zevachim 29a אמר רב אשי halacha dialogue pigul interpretation
Rav Ashi reports Rav Mattana's explanation that the proposed verse alone could broaden the rule to other places through a generalization following a detail.

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב מתנה; אמר לי: אי מהתם, הוה אמינא: ״שלישי״ – פרט, ״פגול״ – כלל; ונעשה כלל מוסף על הפרט, ואיתרבו שאר מקומות; קא משמע לן.
Zevachim 29b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue lashes
Rav Ashi objects that the prohibition involves no action and therefore should not incur lashes.

אמר ליה רב אשי לרב מרי: לאו שאין בו מעשה הוא, וכל לאו שאין בו מעשה – אין לוקין עליו! אמר ליה: רבי יהודה היא, דאמר: לאו שאין בו מעשה – לוקין עליו.
Zevachim 30a אמר רב אשי halacha ruling sacrifice intent
Rav Ashi says that even if the authorities dispute the case, their dispute concerns the number of steps.

לא פליגי. אמר רב אשי: אם תימצי לומר פליגי, פליגי בפסיעות.
Zevachim 31a בעי רב אשי halacha other pigul measure
Rav Ashi asks whether intending two people together to eat an olive-bulk counts by the combined intent or by each eater's insufficient portion.

בעי רב אשי: חישב לאכול כזית בשני בני אדם, מהו? בתר מחשבה אזלינן – דאיכא שיעורא, או בתר אוכלין אזלינן – וליכא שיעורא?
Zevachim 34b אמר רב אשי halacha exegesis sacrificial blood
Rav Ashi explains that the singular wording excludes blood remaining in the animal's neck.

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: מנין לחטאת שקיבל דמה בארבעה כוסות ונתן ארבע מתנות מכוס אחד, שכולן נשפכין ליסוד? תלמוד לומר: ״ואת כל דמה ישפך״. והכתיב: ״ואת דמו ישפך״! אמר רב אשי: ההוא למעוטי שירים שבצואר בהמה.
Zevachim 34b רב אשי אמר halacha ruling sacrifice rejection
Rav Ashi rules that something one can remedy is not considered permanently rejected.

רב אשי אמר: כל שבידו – לא הוי דחוי.
Zevachim 41b רב אשי אמר halacha dispute sacrifice intent
Rav Ashi interprets an improperly performed rite as one performed for the wrong sacrifice.

אמר רבא: מאי שלא כתיקנה – חוץ למקומו. רב אשי אמר: שלא לשמו.
Zevachim 42a אמר רב אשי halacha ruling pigul intent
Rav Ashi explains the case as repeated pigul intent during the first three applications, showing that each act is not necessarily governed by the initial intent.

אלא אמר רב אשי: הכא במאי עסקינן – כגון שפיגל בראשונה ובשניה ובשלישית; מהו דתימא: אי סלקא דעתך כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה – מהדר פיגולי בכל חדא וחדא למה לי? קא משמע לן.
Zevachim 45b אמר רב אשי halacha exegesis gentile offerings
Rav Ashi derives from the verse that gentiles are not subject to the sacrificial requirement of acceptance.

אלא אמר רב אשי, אמר קרא: ״לרצון להם״ – וגוים לאו בני הרצאה נינהו.
Zevachim 55b אמר רב אשי halacha ruling peace offerings
Rav Ashi rules that peace offerings slaughtered before the Sanctuary doors open are invalid, as are Tabernacle offerings before its erection or after its dismantling.

במערבא מתני הכי – אמר רב יעקב בר אחא אמר רב אשי: שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל – פסולים. ובמשכן – קודם שיעמידו לוים את המשכן, ולאחר שיפרקו לוים את המשכן – פסולים.
Zevachim 63b אמר רב אשי halacha ruling altar location
Rav Ashi explains that the cited authority holds the entire altar stood in the northern part of the courtyard.

בדרום היכן קיימת? אמר רב אשי: קסבר האי תנא, כוליה מזבח בצפון קאי.
Zevachim 63b אמר רב אשי halacha ruling bird offerings
Rav Ashi explains that pinching the bird offering was valid anywhere, but its blood sprinkling had a designated location.

בכל מקום היתה כשירה [וכו']. מאי קאמר? אמר רב אשי, הכי קאמר: בכל מקום היתה כשירה למליקתה, אלא זה היה מקומה להזאתה.
Zevachim 67a רב אשי אמר halacha ruling bird offerings
Rav Ashi explains that a bird burnt offering performed below like a sin offering becomes a bird sin offering after one siman is cut.

רב אשי אמר: בשלמא עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת – כיון דהא הכשירה בסימן אחד והא הכשירה בשני סימנין; ועולת העוף למטה ליתה; כיון דמלק בה סימן אחד – נמשכת ונעשית חטאת העוף.
Zevachim 71b אמר רב אשי halacha ruling sacrificial mixtures
Rav Ashi reports that Rav Shimi required an additional teaching because the earlier source might have applied only to sacred use and not ordinary use.

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתיה קמיה דרב שימי, ואצריכן – דאי מהתם, הוה אמינא: הני מילי לגבוה, אבל להדיוט אימא לא;
Zevachim 73a רב אשי אמר halacha ruling nullification
Rav Ashi rules that even according to the Sages, living animals are significant and are not nullified.

רב אשי אמר: אפילו תימא רבנן, בעלי חיים חשיבי ולא בטלי.
Zevachim 80a רב אשי אמר halacha ruling blood sprinkling
Rav Ashi rules that liquids do not blend and that two sprinklings must be made.

רב אשי אמר: אין בילה; יזה שתי הזאות.
Zevachim 88a אמר רב אשי halacha ruling altar procedure
Rav Ashi says the ruling would apply if the items were held atop the altar, but the unresolved case concerns items hung from a reed.

אמר רב אשי: אי דנקט להו בראש המזבח – הכי נמי; כי קאמר – דתלנהו בקניא. מאי? תיקו.
Zevachim 97b רב אשי אמר halacha exegesis commandment conflict
Rav Ashi interprets "shall become sacred" as a positive commandment that cannot override a combined prohibition and positive commandment.

רב אשי אמר: ״יקדש״ עשה הוא, ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה.
Zevachim 100a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue mourning law
Rav Ashi challenges Rav Mari that a Torah-level rule for the day of death cannot be answered from the rabbinic rule for the day of burial.

אמר ליה רב אשי לרב מרי: ואלא הא דקתני, אמר לו רבי שמעון: תדע, שהרי אמרו: אונן טובל ואוכל את פסחו אבל לא בקדשים; נימא ליה: קאמינא לך אנא יום מיתה דאורייתא, ואמרת לי את יום קבורה דרבנן?! קשיא.
Zevachim 100b רב אשי אמר halacha ruling mourning law
Rav Ashi explains that on either the day one hears of a death or the day bones are gathered, one immerses and may eat sacred food that evening.

רב אשי אמר: מאי אחד זה ואחד זה? הכי קאמר: אחד יום שמועה ואחד יום ליקוט – טובל ואוכל בקדשים לערב.
Zevachim 101b רב אשי אמר aggada exegesis tribal peace
Rav Ashi teaches from the verse that the relevant event occurred only after peace was made among the tribes.

רב אשי אמר: עד ששם שלום בין השבטים, שנאמר: ״וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל וגו'״.
Zevachim 102a רב אשי אמר halacha other textual interpretation
Rav Ashi says the positions need not be reversed because the additional teaching is necessary to prevent a possible mistaken inference.

רב אשי אמר: לעולם לא תיפוך; ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא:
Zevachim 102b בעי רב אשי halacha other priestly purity
Rav Ashi asks whether purity is required only at sprinkling and burning or continuously between those stages, and leaves the question unresolved.

בעי רב אשי: נטמא בינתיים מהו? בשעת זריקה ובשעת הקטרה בעינן, והאיכא; או דלמא עד שיהא טהור משעת זריקה ועד שעת הקטר חלבים? תיקו.
Zevachim 106b אמר רב אשי halacha ruling paschal offering
Rav Ashi reports Rav Kahana's rejection of an inference from one who leaves sacrificial meat over, because that violation has no remedy whereas the paschal offering does.

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא, ואמר לי: ממותיר לא אתיא, דאיכא למיפרך: מה למותיר – שכן אין לו תקנה, תאמר פסח – יש לו תקנה.
Zevachim 108a אמר רב אשי halacha other ritual impurity
Rav Ashi questions whether bodily impurity is truly more severe, since impure meat cannot be purified in a ritual bath.

אמר רב אשי: ממאי דטומאת הגוף חמורה? דלמא טומאת בשר חמורה, שכן אין לה טהרה במקוה!
Zevachim 110a רב אשי אמר halacha ruling libation offering
Rav Ashi states that the Sages do not derive the law of libation from the law of burning offerings.

רב אשי אמר: ניסוך מהקטרה לא ילפי רבנן.

Menachot (33)

Menachot 3b רב אשי אמר halacha ruling offering intent
Rav Ashi distinguishes between removing a griddle-offering handful for the sake of a deep-pan offering and doing so for the sake of a griddle offering designated as a deep-pan offering.

רב אשי אמר, לא קשיא: כאן – בקומץ מנחת מחבת לשום מרחשת, כאן – בקומץ מנחת מחבת לשום מנחת מרחשת.
Menachot 6a אמר רב אשי halacha other sacrificial eligibility
Rav Ashi rejects the argument at its outset by questioning its derivation from a blemished person.

אלא אמר רב אשי, משום דאיכא למימר: מעיקרא דדינא פרכא, מהיכא קא מייתית לה? מבעל מום –
Menachot 14a אמר רב אשי halacha ruling improper intent
Rav Ashi cites Rabbi in Rabbi Yose's name that improper intent concerning an act performed outside is effective, but such intent concerning an act performed inside is not.

ועוד, הא אמר רב אשי: תא שמע, רבי אומר משום רבי יוסי: פיגל בדבר הנעשה בחוץ – פיגל, בדבר הנעשה בפנים – לא פיגל.
Menachot 15a אמר רב אשי halacha ruling communal impurity
Rav Ashi cites Rabbi Yehuda that even if only one tribe is impure while all others are pure, they perform the communal offering in impurity because a communal offering is not divided.

ועוד, אמר רב אשי: תא שמע, רבי יהודה אומר: אפילו שבט אחד טמא וכל השבטים טהורין – יעשו בטומאה, לפי שאין (קרבנות) [קרבן] ציבור חלוק, והכא מאי הציץ מרצה איכא?
Menachot 16a אמר רב אשי halacha ruling improper intent
Rav Ashi explains that repeated improper intent during all three acts shows that each later act is not automatically performed with the first act's intent.

מתקיף לה רב אשי: מידי שתק קתני? אלא אמר רב אשי: הכא במאי עסקינן – כגון שפיגל בראשונה ובשניה ובשלישית, דאמרינן: אי סלקא דעתך כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה, מיהדר פגולי בשניה ובשלישית למה לי?
Menachot 19b אמר רב אשי halacha ruling altar placement
Rav Ashi explains that the cited tanna holds that the entire altar stands in the northern part of the courtyard.

והיכא קיימתה? אמר רב אשי: קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי.
Menachot 21a אמר רב אשי halacha exegesis salting offerings
Rav Ashi interprets the verse to require placing salt on both sides of a limb before bringing it up to the altar, without salting it to impart flavor.

מאי ״תבונהו״? אמר רב אשי: יכול יתן בו טעם כבינה? תלמוד לומר: ״תמלח״. כיצד הוא עושה? מביא האבר ונותן עליו מלח, וחוזר והופכו ונותן עליו מלח, ומעלהו.
Menachot 24b רב אשי אמר halacha ruling meal offerings
Rav Ashi rules that the handful depends on the priest's intent, and when he removes it his intent relates to a full tenth-ephah.

רב אשי אמר: קומץ בדעתא דכהן תליא מילתא, וכהן כי קמיץ – אעשרון קא קמיץ.
Menachot 25a רב אשי אמר halacha exegesis priestly plate
Rav Ashi interprets "the iniquity of the sacred things" to exclude the iniquity of those who consecrate them.

רב אשי אמר: ״עון הקדשים״, ולא ״עון המקדישין״.
Menachot 29b אמר רב אשי halacha ruling scribal practice
Rav Ashi reports seeing precise scribes at Rav's academy arch the roof of the letter het and suspend the leg of the letter heh.

אמר רבא: שבעה אותיות צריכות שלשה זיונין, ואלו הן: שעטנ״ז ג״ץ. אמר רב אשי: חזינא להו לספרי דווקני דבי רב, דחטרי להו לגגיה דחי״ת, ותלו ליה לכרעיה דה״י.
Menachot 30a רב אשי אמר halacha dispute scroll writing
Rav Ashi requires the writing to begin specifically in the middle of a line, while the Sages also permit that placement.

רבנן אמרי: אף באמצע שיטה, רב אשי אמר: באמצע שיטה דווקא, והלכתא: באמצע שיטה דווקא.
Menachot 31a אמר רב אשי halacha dialogue scribal law
Rav Ashi reports that Mar Zutra told him Rabbi Hanina of Sura objected that the point was obvious.

אמר ליה: אין, אמר רב אשי: אמר לי מר זוטרא, קשי בה רבי חנינא מסורא: פשיטא!
Menachot 34a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue mezuzah
Rav Ashi challenges Ameimar's ruling that a corner entrance requires a mezuzah because it lacks doorposts.

אמר אמימר: האי פיתחא דאקרנא חייב במזוזה. אמר ליה רב אשי לאמימר: והא לית ליה פצימין! אמר ליה: עדי פצימי.
Menachot 37a רב אשי אמר halacha dialogue tefillin placement
Rav Ashi derives the placement from the weak hand by reading the extra letter heh in "your hand" and rejects reading it as the strong hand.

רב אשי אמר: מ״ידכה״ כתיב, בה״י כהה. אמר ליה רבי אבא לרב אשי: ואימא ״ידך״ שבכח? אמר ליה: מי כתיב בחי״ת?
Menachot 38b בעי רב אשי halacha dialogue tzitzit knots
Rav Ashi asks about thick threads that cannot be knotted although thinner versions could be, and is told their mitzvah is even more recognizable.

בעי רב אשי: אלימי דלא מיענבי, ואי הוו קטיני מיענבי, מאי? אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: כל שכן דמינכר מצותייהו.
Menachot 42a אמר ליה רב אשי dialogue aggada dialogue scholarly stature
Rav Ashi reassures his embarrassed interlocutor that one of them is equal to two of Rav Ashi's group.

איכסיף, אמר ליה רב אשי: לא תתקיף לך, חד מינייהו כתרי מינן.
Menachot 42b אמר רב אשי halacha ruling tzitzit dyeing
Rav Ashi explains that a dye test is invalid because the dyeing must be performed for the sake of the mitzvah.

היינו טעימה פסולה, היינו צביעה לשמה? אמר רב אשי: מה טעם קאמר – מה טעם טעימה פסולה? משום דבעינן צביעה לשמה.
Menachot 45a רב אשי אמר aggada other temple dedication
Rav Ashi states that dedication offerings were sacrificed in Ezra's time as they were in Moses' time.

רב אשי אמר: מילואים הקריבו בימי עזרא, כדרך שהקריבו בימי משה.
Menachot 50b רב אשי אמר halacha ruling offering portions
Rav Ashi says that even according to the Sages, the portions are fit because when they were divided either recipient could have offered his portion.

רב אשי אמר: אפילו תימא רבנן, כיון דבעידנא (דפלגי בהו) [דפלגינהו], אי בעי האי מקריב, ואי בעי האי מקריב – מיחזא חזו.
Menachot 52a אמר רב אשי halacha ruling sacred misuse
Rav Ashi explains that Torah law subjects the item but not its ashes to misuse, and that the Sages later imposed misuse on the ashes after people treated them disrespectfully.

אמר רב אשי: שתי תקנות הואי, דאורייתא – בה מועלין, באפרה אין מועלין. כיון דחזו דקא מזלזלי בה, וקא עבדי מיניה למכתן – גזרו ביה מעילה.
Menachot 59b רב אשי אמר halacha ruling sacrificial rejection
Rav Ashi rules that something within a person's power to correct is not considered permanently rejected.

רב אשי אמר: כל שבידו – לא הוי דחוי.
Menachot 64a אמר רב אשי halacha dispute new moon
Rav Ashi equates Rabbi Yishmael's position with Rabbi Yose's ruling that Shabbat is not violated for an obviously visible new moon.

אלא אמר רב אשי: רבי ישמעאל ורבי יוסי אמרו דבר אחד, דתנן: בין שנראה בעליל ובין שלא נראה בעליל – מחללין עליו את השבת. רבי יוסי אומר: אם נראה בעליל – אין מחללין עליו את השבת.
Menachot 68a רב אשי אמר halacha ruling new grain
Rav Ashi resolves the contradiction in Rabbi Yehuda's statements by reading the text as "parched flour."

רב אשי אמר: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, ״קמח קלי״ תנן.
Menachot 81a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue thanksgiving offering
Rav Ashi proposes to Rav Kahana a conditional offering arrangement involving a pregnant animal, its offspring, and eighty loaves.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אם איתא לדרבי יוחנן, דאמר: הפריש חטאת מעוברת וילדה – רצה בה מתכפר, רצה בוולדה מתכפר, לייתי בהמה מעוברת וימתין לה עד שתלד, ולייתי שמונים בהדה, ולימא: אי הך דקיימא תמורה היא – הא וולדה תודה היא, והא שמונים דתרווייהו; ואי הך דקיימא תודה היא – הא נמי תודה היא, והא שמונים דתרוויי …
אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אם איתא לדרבי יוחנן, דאמר: הפריש חטאת מעוברת וילדה – רצה בה מתכפר, רצה בוולדה מתכפר, לייתי בהמה מעוברת וימתין לה עד שתלד, ולייתי שמונים בהדה, ולימא: אי הך דקיימא תמורה היא – הא וולדה תודה היא, והא שמונים דתרווייהו; ואי הך דקיימא תודה היא – הא נמי תודה היא, והא שמונים דתרווייהו הוא, והאי ליהוי מותר דתודה.
Menachot 84b רב אשי אמר halacha exegesis meal offerings
Rav Ashi interprets the verse as referring throughout to meal offerings until its final clause turns to thanksgiving loaves.

רב אשי אמר: כוליה במנחות, וסיפא דקרא אתאן ללחמי תודה.
Menachot 87a רב אשי אמר halacha dispute libation wine
Rav Ashi distinguishes harmless sun-induced sediment from objectionable fruit-induced sediment.

אמר רבינא: כרוך ותני. רב אשי אמר: חוליא דשימשא – לא מאיס, חוליא דפירא – מאיס.
Menachot 95a אמר רב אשי halacha dispute temple access
Rav Ashi resolves the conflicting rules about access after the curtains are rolled up by assigning one to Rabbi Eliezer and the other to the Sages.

ורמינהי: הוגללו הפרכות, הותרו (הזבין) [זבין] ומצורעין ליכנס לשם. אמר רב אשי: לא קשיא, הא – רבי אליעזר, הא – רבנן. דתניא:
Menachot 95b אמר רב אשי halacha ruling temple baking
Rav Ashi suggests that "inside" may mean in the area assigned to the diligent priests.

אמר רב אשי: מאי קושיא? דלמא מאי ״מבפנים״ – במקום זריזין.
Menachot 102a אמר רב אשי halacha ruling improper intent
Rav Ashi reports telling Rav Nahman that the case can concern actual overnight delay and can also concern improper intent during sprinkling.

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב נחמן, אפילו תימא לן ממש, ואפילו תימא דפיגל בזריקה.
Menachot 102a אמר רב אשי halacha other sacred status
Rav Ashi rejects comparing the law of misuse with the law of impurity.

אלא אמר רב אשי: מעילה אטומאה קא רמית?
Menachot 102b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue food impurity
Rav Ashi asks Rav Kahana why leftover sacrificial meat and the red heifer can contract food impurity if items destined for burning are deemed already burned.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: מדאמר רבי שמעון כל העומד לזרוק כזרוק דמי, כל העומד לשרוף נמי כשרוף דמי – נותר ופרה אמאי מטמאין טומאת אכלין? עפרא בעלמא נינהו! אמר ליה: חיבת הקודש מכשרתן.
Menachot 104a אמר רב אשי halacha ruling libation vows
Rav Ashi infers that five-log and two-log libation donations are both barred because neither amount is independently fit.

אמר רב אשי: והא אנן לא תנן הכי? אין מתנדבין לוג שנים וחמשה. קתני חמשה דומיא דשנים, מה שנים דלא חזו כלל, אף חמשה נמי דלא חזו כלל.
Menachot 106b רב אשי אמר halacha dispute votive offerings
Rav Ashi explains that the Sages and Rabbi dispute whether one fulfills a vow after promising a small offering and bringing a large one.

רב אשי אמר: בקטן והביא גדול קמיפלגי. רבנן סברי: קטן והביא גדול – יצא, ורבי סבר: לא יצא.

Chullin (48)

Chullin 3a רב אשי אמר halacha ruling ritual slaughter
Rav Ashi explains that the phrase "everyone may slaughter" includes a Jewish apostate who eats non-kosher carcasses out of appetite.

רב אשי אמר: הכי קתני – הכל שוחטין, ואפילו ישראל משומד. משומד למאי? לאכול נבילות לתיאבון, וכדרבא, דאמר רבא: ישראל משומד אוכל נבילות לתיאבון
Chullin 9b אמר רב אשי halacha ruling ritual impurity
Rav Ashi cites the rule that an uncovered flask found covered is impure because it is presumed that an impure person entered and covered it.

אמר רב אשי, תא שמע: צלוחית שהניחה מגולה ובא ומצאה מכוסה – טמאה, שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם וכיסה.
Chullin 11b רב אשי אמר halacha exegesis majority principle
Rav Ashi derives following the majority from the Torah's permission to slaughter and eat despite the possibility of cutting at a preexisting perforation.

רב אשי אמר: אתיא משחיטה עצמה, דאמר רחמנא: שחוט ואכול, וליחוש שמא במקום נקב קא שחיט? אלא לאו משום דאמרינן: זיל בתר רובא.
Chullin 11b אמר רב אשי halacha dialogue legal inference
Rav Ashi reports the distinction that what is possible must be examined, while what is impossible need not be.

אמר רב אשי: אמריתא לשמעתא קמיה דרב כהנא, ואמרי לה רב כהנא קמיה דרב שימי, ואמר ליה: ודלמא היכא דאפשר – אפשר, היכא דלא אפשר – לא אפשר.
Chullin 13b אמר רב אשי halacha exegesis slaughter validity
Rav Ashi infers from the wording of the teaching that it concerns a torch positioned opposite the slaughterer.

אמר רב פפא: בשאבוקה כנגדו. אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני התם דומיא דיום, והכא דומיא דסומא, שמע מינה.
Chullin 15a אמר רב אשי halacha ruling shabbat cooking
Rav Ashi identifies the position under discussion with Rabbi Yehudah's view concerning food cooked on Shabbat.

אלא אמר רב אשי: רבי יהודה דמבשל היא, דתנן: המבשל בשבת, בשוגג – יאכל, במזיד – לא יאכל, דברי רבי מאיר.
Chullin 18a אמר רב אשי halacha exegesis slaughter validity
Rav Ashi argues from the terms disqualify and validate that Beit Hillel's validation concerns ritual purity rather than permission to eat.

גמ' אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אף כשהכשירו בית הלל, לא הכשירו אלא לטהרה מידי נבילה, אבל באכילה אסורה. אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני ״בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין״, ולא קתני ״בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין״. וליטעמיך, ליתני ״בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין״! אלא, פוסלין ומכשירין ואוסרין ומ …
גמ' אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אף כשהכשירו בית הלל, לא הכשירו אלא לטהרה מידי נבילה, אבל באכילה אסורה. אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני ״בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין״, ולא קתני ״בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין״. וליטעמיך, ליתני ״בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין״! אלא, פוסלין ומכשירין ואוסרין ומתירין – חדא מילתא היא.
Chullin 18b רב אשי אמר halacha ruling regional customs
Rav Ashi rules that the restriction on moving from Babylonia to the Land of Israel applies when one intends to return, unlike Rabbi Zeira.

רב אשי אמר: אפילו תימא מבבל לארץ ישראל, הני מילי היכא דדעתו לחזור, רבי זירא אין דעתו לחזור הוה.
Chullin 29a רב אשי אמר halacha exegesis sacrificial slaughter
Rav Ashi infers from the wording about slaughtering two heads together that doing so to sacrificial animals is valid only after the fact.

רב אשי אמר: סיפא בקדשים מהכא, דקתני: השוחט שני ראשין כאחד – שחיטתו כשרה. השוחט – דיעבד אין, לכתחלה לא.
Chullin 36a רב אשי אמר halacha ruling ritual purity
Rav Ashi explains that the doubtful item remains suspended indefinitely and is neither eaten nor burned.

רב אשי אמר: ״תולין״ לעולם משמע, ונתקנח לרבי חייא ספוקי מספקא ליה, אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף, או אינה לשחיטה אלא בסוף, ומאי ״תולין״? לא אוכלין ולא שורפין.
Chullin 46a בעי רב אשי halacha other lung defects
Rav Ashi asks whether an olive-sized lung defect spread thinly has the requisite legal status, and the question remains unresolved.

בעי רבי ירמיה: מתלקט, מהו? כרצועה, מהו? בעי רב אשי: כזית מרודד, מהו? תיקו.
Chullin 48b אמר רב אשי halacha dialogue animal defects
Rav Ashi rejects analogies among fatal animal defects because similar cuts in different locations can have different outcomes.

והאמר רב נחמן: האי הדורא דכנתא דאינקיב להדי חבריה – מגין עליה, אמר רב אשי: טרפות קא מדמי להדדי? אין אומרין בטרפות זו דומה לזו, שהרי חותכה מכאן ומתה, חותכה מכאן וחיה!
Chullin 48b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue liver puncture
Rav Ashi tells Mar son of Rav Yosef to determine a needle's path from the direction of its eye before declaring the animal unfit.

ההיא מחטא דאישתכח בחתיכה דכבדא, סבר מר בריה דרב יוסף למיטרפה, אמר ליה רב אשי: אילו אשתכח בבשרא כהאי גוונא הוה טריף מר? אלא אמר רב אשי: חזינא, אי קופא לבר – נקובי נקיב ואתאי, אי קופא לגיו – סמפונא נקט ואתאי.
Chullin 49a אמר רב אשי halacha ruling gallbladder perforation
Rav Ashi reports that a date pit found in the gallbladder likely entered through a duct, whereas an olive pit can pierce it.

ההיא קשיתא דאישתכח במרה, אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, אמר: הא ודאי סימפונא נקט ואתאי, אף על גב דלא קא נפקא, מירבל הוא דרביל ליה, והני מילי דדיקלא, אבל דזיתא מיבזע בזע.
Chullin 50b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue animal defects
Rav Ashi asks Amemar how several teachings are treated in relation to Rabbah bar Rav Huna's ruling.

בנהרדעא עבדי כרבה בר רב הונא. אמר ליה רב אשי לאמימר: כל הני שמעתתא מאי? אמר ליה: כולהו שייכן בדרבה בר רב הונא.
Chullin 52b בעי רב אשי halacha other rumen injury
Rav Ashi asks whether the majority measure for flesh covering the rumen refers to most being torn or most being removed.

ובשר החופה רוב הכרס ברובו. בעי רב אשי: ברוב קרוע, או ברוב נטול?
Chullin 53a בעי רב אשי halacha dialogue predatory injury
Rav Ashi asks whether other non-kosher birds can inflict a legally significant clawing injury.

בעי רב אשי: שאר עופות טמאין, יש להן דרוסה או אין להן דרוסה? אמר ליה רב הלל לרב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, אמר: שאר עופות טמאין יש להן דרוסה.
Chullin 53b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue predatory injury
Rav Ashi asks Amemar how Rav's teaching affects the law of a possible clawing injury.

אמר אמימר: הלכתא חוששין לספק דרוסה. אמר ליה רב אשי לאמימר: האי דרב מאי? אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר, לא סבירא לי.
Chullin 53b אמר רב אשי halacha ruling predatory injury
Rav Ashi attributes a goose's bloody neck to reeds rather than suspecting a cat's clawing injury.

ההוא בר אווזא דהוה בי רב אשי, על לביני קניא, נפק אתא כי ממסמס קועיה דמא. אמר רב אשי: לא אמרינן ספק כלבא ספק שונרא – אימר כלבא? הכא נמי, ספק קניא ספק שונרא – אימר קניא מחייה.
Chullin 53b אמר רב אשי halacha story lung defects
Rav Ashi recounts that he and his colleagues declared a crumbling lung unfit under Rav Huna son of Rav Yehoshua's standard.

היכי דמי נתמסמס? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כל שהרופא גורדו ומעמידו על בשר חי. אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, אייתו קמן ההיא ריאה, דכי הוו מותבי לה – יתבה שפיר, וכי הוו מדלו לה – הוה תלחה ונפלה תילחי תילחי, וטריפנא לה מדרב הונא בריה דרב יהושע.
Chullin 55b אמר רב אשי halacha dialogue animal defects
Rav Ashi rejects comparisons among fatal animal defects because an injury in one location may kill while one elsewhere may not.

מתקיף לה רבי תנחומא: וכללא הוא? הרי מוגלא, דכשר בריאה ופסול בכוליא! והרי מים זכין, דכשרים הכא והכא, אלא אמר רב אשי: טרפות קא מדמית להדדי? אין אומרים בטרפות זו דומה לזו, שהרי חותכה מכאן ומתה, חותכה מכאן וחיתה.
Chullin 56b אמר רב אשי halacha ruling organ discoloration
Rav Ashi concludes that a person should eat the organs only after boiling them to test their color.

אמר רב שמואל בר חייא אמר רבי מני: אדומין שהוריקו ושלקן וחזרו והאדימו – כשרין, מאי טעמא? קוטרא עייל בהו. אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנו נאמר, אדומין שלא הוריקו ושלקן והוריקו – טרפה, מאי טעמא? איגלאי בהתייהו. אמר רב אשי: הלכך לא ליכול אינש אלא בשלקא. ולא היא, אחזוקי ריעותא לא מחזקינן.
Chullin 62a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue kosher birds
Rav Ashi asks Amemar how Rav Nahman's teaching accords with the rule for identifying a kosher bird.

אמר אמימר: הלכתא, עוף הבא בסימן אחד – טהור, והוא דלא דריס. אמר ליה רב אשי לאמימר: הא דרב נחמן מאי? אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. מאי איכא? משום פרס ועזניה? ליתנהו בישוב.
Chullin 67b בעי רב אשי halacha other insect movement
Rav Ashi asks about an insect moving onto a date's roof, its pit, or another date, and the questions remain unresolved.

בעי רב אשי: לגג תמרה מהו? לגג גרעינתה מהו? מתמרה לתמרה מהו? תיקו.
Chullin 67b אמר רב אשי halacha exegesis intestinal worms
Rav Ashi reasons that the worms must originate within their host because externally arriving worms would be found in the digestive tract.

איכא דאמרי, אמר רב שישא בריה דרב אידי: קוקיאני שרו. מאי טעמא? מיניה גבלי. אמר רב אשי: פשיטא, דאי מעלמא קא אתו – לישתכחו דרך בית הריעי!
Chullin 74b רב אשי אמר halacha dispute firstborn redemption
Rav Ashi rules, against Mar Zutra, that the animal may be used for redemption.

מר זוטרא אמר: אין פודין, ורב אשי אמר: פודין.
Chullin 74b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue firstborn redemption
Rav Ashi challenges Mar Zutra's reliance on a verbal analogy from the Passover offering.

אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מאי דעתך? דגמרת ״שה״ ״שה״ מפסחים?
Chullin 76a אמר רב אשי halacha dialogue animal defects
Rav Ashi rejects comparisons among fatal animal defects because injuries at different locations have different consequences.

אמר רב אשי: טרפות קא מדמית להדדי? אין אומרין בטרפות זו דומה לזו, שהרי חותכה מכאן ומתה, חותכה מכאן וחיה.
Chullin 76a אמר רב אשי as transmitted by Rabbah halacha dispute sinew junction
Rav Ashi is reported as locating the junction of the sinews outward from the bone, with opposing reports locating it differently.

ואלו הן צומת הגידין? רבה אמר רב אשי: דאגרמא ולבר, רבה בר רב הונא אמר רב אשי: דאגרמא ולגיו, רבא בריה דרבה בר רב הונא אמר רב אסי: דעילוי ערקומא.
Chullin 77a אמר רב אשי halacha story bone injury
Rav Ashi recounts that his academy resolved that a ring-shaped bone wound can heal when scraped with bone but is aggravated by iron.

אמר רב אשי: כי הוינן בי רב פפי, איבעיא לן: נקדר כמין טבעת, מהו? ופשטנא מהא דאמר רב יהודה אמר רב: דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים, ואמרו: מסרטו בעצם ומעלה ארוכה, אבל פרזלא מזרף זריף. אמר רב פפא: והוא דקנה גרמא דידיה.
Chullin 82a אמר רב אשי halacha dialogue broken-necked heifer
Rav Ashi reports that his academy questioned whether Reish Lakish truly said that the broken-necked heifer teaching was not authoritative.

אמר רב פנחס בריה דרב אמי: אנן משמיה דרבי שמעון בן לקיש מתנינן לה, עגלה ערופה אינה משנה. אמר רב אשי: כי הוינן בי רב פפי קשיא לן, מי אמר רבי שמעון בן לקיש הכי?
Chullin 89a אמר רב אשי both other unclear
Rav Ashi begins a contrast with another case, but the supplied fragment does not preserve his argument.

אמר רב אשי: הכי השתא? התם
Chullin 91a רב אשי אמר halacha ruling sciatic nerve
Rav Ashi explains that the teaching is needed for the nerve's fat, which is permitted although Jews customarily avoid it.

רב אשי אמר: לא נצרכה אלא לשמנו, דתניא: שמנו מותר, וישראל קדושים נהגו בו איסור.
Chullin 94b רב אשי אמר halacha ruling deceptive sale
Rav Ashi explains that the entire teaching concerns a place without public meat announcements and prohibits offering the meat lest it be sold before a Jew.

רב אשי אמר: כולה במקום שאין מכריזין, ומציעתא גזירה שמא ימכרנה בפני ישראל.
Chullin 96a אמר רב אשי halacha exegesis visual identification
Rav Ashi demonstrates that visual recognition identifies a person more reliably than listed physical signs.

אמר רב אשי: תדע, דאילו אמר ליה איניש לשלוחיה: קרייה לפלניא, דהאי סימניה והאי סימניה – ספק ידע ליה, ספק לא ידע ליה, ואילו אית ליה טביעות עינא בגויה – כי חזי ליה, ידע ליה.
Chullin 97b אמר רב אשי halacha other prohibited mixtures
Rav Ashi reports an unresolved question whether a forbidden substance is measured by its present size or by what it emitted.

אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, איבעיא לן: כי משערינן בדידיה משערינן, או במאי דנפק מיניה משערינן?
Chullin 101a אמר רב אשי halacha dialogue ritual impurity
Rav Ashi questions whether bodily impurity is more severe, suggesting that meat impurity may be stricter because immersion cannot purify it.

אמר רב אשי: מאן לימא לן דטומאת הגוף חמורה, דלמא טומאת בשר חמורה, דלית ליה טהרה במקוה.
Chullin 104a רב אשי אמר halacha ruling meat and milk
Rav Ashi attributes the entire teaching to Rabbi Akiva and distinguishes Torah and rabbinic bans on cooking meat with milk from fish and locust meat, which are permitted.

רב אשי אמר: כולה רבי עקיבא היא, והכי קאמר: כל הבשר אסור לבשל בחלב, מהן מדברי תורה ומהן מדברי סופרים, חוץ מבשר דגים וחגבים, שאינם לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים.
Chullin 112a אמר רב אשי halacha ruling salting meat
Rav Ashi rules that the item has no remedy other than placing two lumps of salt upon it.

מתקיף לה רב אשי: ודלמא תתאה מטא, עילאה לא מטא? אלא אמר רב אשי: לית ליה תקנתא, אלא משדא ביה תרתי גללי מלחא,
Chullin 114a אמר רב אשי halacha exegesis meat and milk
Rav Ashi explains that the phrase 'in its mother's milk' is needed because the proposed analogy can be refuted from the mother's slaughter prohibition.

אמר רב אשי: משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא, מהיכא קא מייתית לה? מאמו, מה לאמו שכן נאסרה עמו בשחיטה, תאמר בפרה שלא נאסרה עמו בשחיטה? תלמוד לומר ״בחלב אמו״.
Chullin 114a אמר רב אשי halacha exegesis meat and milk
Rav Ashi explains that the phrase 'in its mother's milk' is needed because the proposed analogy fails for an older sister not forbidden with it in slaughter.

והא למה לי קרא, הא אתיא ליה? אמר רב אשי: משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא, מהיכא קא מייתית לה? מאמו, מה לאמו, שכן נאסרה עמו בשחיטה, תאמר באחותו גדולה, שלא נאסרה עמו בשחיטה? תלמוד לומר ״בחלב אמו״.
Chullin 114b אמר רב אשי halacha exegesis meat and milk
Rav Ashi explains that a verse is required because an analogy between two separate products and a product with its mother can be challenged.

אלא אמר רב אשי: משום דאיכא למימר, מה לפרי עם פרי, שכן שני גופים, תאמר בפרי עם האם, שכן גוף אחד, משום הכי איצטריך קרא.
Chullin 114b אמר רב אשי halacha exegesis meat and milk
Rav Ashi derives the prohibition against eating meat cooked in milk from the verse forbidding consumption of any abomination.

אמר רב אשי: מנין לבשר בחלב שאסור באכילה? שנאמר ״לא תאכל כל תועבה״ – כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל.
Chullin 115b אמר רב אשי halacha exegesis forbidden benefit
Rav Ashi invokes carrion as proof that something can be forbidden for eating yet permitted for benefit.

אמר רב אשי: משום דאיכא למימר, נבלה תוכיח, שאסורה באכילה ומותרת בהנאה.
Chullin 117a רב אשי אמר halacha exegesis sacrificial fats
Rav Ashi distinguishes the specific phrase 'its fat, the tail' from an unqualified reference to fat, though the passage ultimately rejects his explanation.

רב אשי אמר: ״חלבו האליה״ איקראי, ״חלב״ סתמא לא איקראי. אלא מעתה, לא ימעלו בה! אלא מחוורתא כדרב זביד.
Chullin 128a רב אשי אמר halacha dispute impurity susceptibility
Rav Ashi explains that the dispute concerns whether slaughter, rather than blood, renders the flesh susceptible to impurity.

רב אשי אמר: בשחיטה מכשרת ולא דם קמיפלגי.
Chullin 137a אמר רב אשי halacha exegesis priestly gifts
Rav Ashi interprets 'made' to mean that the obligations compel their owners by calling upon them to perform the commandment.

בכורה, חדא מי לא מיחייבא? ולטעמיך, מתנות, חדא מי לא מיחייבא? אלא אמר רב אשי: ״עשויות״ – שמעשות את בעליהן, ואומרות לו: ״קום עשה מצוה״.
Chullin 139b אמר רב אשי aggada other verbal request
Rav Ashi clarifies Rabbi Chanina's response as saying that the request should be made with words.

אמר רב אשי: אמר לי [רבי] חנינא: מילין. מילין סלקא דעתך? אלא אימא: במילין.

Bekhorot (16)

Bekhorot 2b אמר רב אשי halacha exegesis animal sale
Rav Ashi infers from Rabbi Yehudah's permission for an incurably injured animal that a fetus, being potentially viable, remains forbidden.

אמר רב אשי: תא שמע, רבי יהודה מתיר בשבורה, מפני שאינה יכולה להתרפאות. הא יכולה להתרפאות — אסר, והא עובר נמי כיכול להתרפאות דמי. שמע מינה.
Bekhorot 2b אמר רב אשי halacha exegesis animal sale
Rav Ashi infers from Rabbi Yehudah's permission for an incurably injured animal that this potentially viable case remains forbidden.

אמר רב אשי, תא שמע: רבי יהודה מתיר בשבורה, מפני שאינה יכולה להתרפאות. הא יכולה להתרפאות — אסור, והאי נמי כיכול להתרפאות דמי. שמע מינה.
Bekhorot 7b רב אשי אמר halacha ruling fish offspring
Rav Ashi treats the case as though the fish swallowed the offspring before witnesses because most fish spawn with their own species.

רב אשי אמר: רוב דגים במינן משריצין, וכמי שבלע לפנינו דמי.
Bekhorot 12a רב אשי אמר halacha dispute firstborn redemption
Rav Ashi rules, against Mar Zutra, that the animal may be used for redemption.

מר זוטרא אמר: אין פודין, ורב אשי אמר: פודין.
Bekhorot 12a אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue firstborn redemption
Rav Ashi challenges Mar Zutra's derivation from the Passover offering and derives broader eligibility from the repeated word 'redeem.'

אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מאי דעתיך? דילפת מפסח. אי מה להלן זכר תמים ובן שנה, אף כאן זכר תמים ובן שנה! ״תפדה״ ״תפדה״ — ריבה.
Bekhorot 13b רב אשי אמר halacha ruling acquisition
Rav Ashi explains that pulling effects no acquisition in either clause, and the latter wording merely follows the former.

רב אשי אמר: מדרישא משיכה אינה קונה, סיפא נמי משיכה אינה קונה, ואיידי דתנא רישא ״משך״, תנא סיפא נמי ״משך״.
Bekhorot 17a רב אשי אמר halacha ruling firstborn likeness
Rav Ashi explains that the case involves partial identifying features and identifies the Sages' view with Rabbi Shimon's requirement that the head and majority resemble the mother.

רב אשי אמר: כגון שיש בו מקצת סימנין, ומאן חכמים? רבי שמעון, דאמר: עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו.
Bekhorot 17a אמר רב אשי halacha exegesis wine libations
Rav Ashi rules that wine from a vine trained over a fig tree is unfit for libations because libations, like sacrifices, must be unchanged.

אמר רב אשי: אף אנו נאמר, הדלה הגפן על גבי תאינה — יינו פסול לנסכים. מאי טעמא? ״זבח ונסכים״ — מה זבח שלא נשתנה, אף נסכים שלא נשתנו.
Bekhorot 32b רב אשי אמר halacha exegesis animal tithe
Rav Ashi interprets the ban on redeeming animal tithe as a ban on selling it and supports this from the verse about an animal and its substitute.

רב אשי אמר: ״לא יגאל״ דמעשר — לא ימכר הוא. אמר רב אשי: מנא אמינא לה? דכתיב: ״והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל״.
Bekhorot 36a אמר רב אשי halacha ruling firstborn blemish
Rav Ashi cites the teaching that a priest is believed when he says a firstborn was examined and found blemished, since a discoverable claim is not normally falsified.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: נאמן הכהן לומר ״בכור זה נתן לי ישראל במומו״. מאי טעמא? כל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי. אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא, נאמן הכהן לומר ״הראיתי בכור זה ובעל מום הוא״. מאי טעמא? לאו משום דאמרינן כל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי?
Bekhorot 39a בעי רב אשי halacha other firstborn treatment
Rav Ashi asks whether a garden adjoining a city has the same status as a field for an unresolved treatment of an animal.

בעיר (ובשדה) [או בשדה]? בשדה — ודאי מעלי ליה, בעיר — מאי? בעי רב אשי: אם תימצי לומר בשדה — גינה הסמוכה לעיר מאי? תיקו.
Bekhorot 49a אמר רב אשי halacha ruling mourning
Rav Ashi rules that for mourning, the thirtieth day is treated like the preceding day.

אמר רב אשי: הכל מודים לענין אבילות, יום שלשים כיום שלפניו. ואמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
Bekhorot 55a בעי רב אשי halacha other animal tithing
Rav Ashi asks whether a shepherd's dog affects the grouping of animals when it may or may not come when called.

בעי רב אשי: כלבא דרועה מאי? כיון דקרי ליה ואתי לא מצטרפי, או דלמא זימנין דלא אתי, ומצטרך איהו למיזל ואתייה? תיקו.
Bekhorot 57a אמר רב אשי halacha ruling animal tithing
Rav Ashi explains that when the animals are unequal, the dog's slight excess in value draws the others along with it.

אמר רב אשי: אי דשוו כולהו להדדי — הכי נמי, הכא במאי עסקינן? דלא שוו כולהו להדדי, ושוי האי כלבא חד ומשהו, והאי משהו משיך ואתי בכולהו.
Bekhorot 57b אמר רב אשי aggada story giant bird
Rav Ashi explains that the enormous fallen egg in the story was unfertilized.

פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני, וטבעה ששים כרכים, ושברה שלש מאות ארזים. ומי שדיא ליה? והא כתיב: ״כנף רננים נעלסה״! אמר רב אשי: ההוא מוזרתא הואי.
Bekhorot 60b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue animal tithe
Rav Ashi challenges Rav Kahana that the designation of the tenth was never removed, prompting the distinction that two animals called simultaneously are both consecrated.

יתיב רב כהנא וקאמר ליה להא שמעתא, אמר ליה רב אשי לרב כהנא: והלא לא נעקר שם ״עשירי״ הימנו, ותנן זה הכלל: כל זמן שלא נעקר שם ״עשירי״ הימנו — אין אחד עשר מקודש! הני מילי בזה אחר זה, אבל בבת אחת — תרוייהו קא קדשי.

Arakhin (9)

Arakhin 5a בעי רב אשי halacha other ancestral field
Rav Ashi asks whether an ancestral field dedicated to the altar is redeemed at the Torah's fixed rate or at its market value.

בעי רב אשי: הקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח, מהו? מי אמרינן: לא אשכחן שדה אחוזה דמיפרקא אלא ״בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף״, או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו? תיקו.
Arakhin 5b אמר רב אשי halacha ruling dedication formula
Rav Ashi limits the rule to one who says the value is incumbent upon him, excluding one who designates the object itself.

אמר רב אשי: והוא דאמר ״עלי״, אבל אמר ״הרי זו״ — לא.
Arakhin 11b רב אשי אמר aggada exegesis temple music
Rav Ashi derives the matter of vocal sound from the verse describing trumpeters and singers making one sound.

על עסקי קול. רב אשי אמר, מהכא: ״ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד״.
Arakhin 11b אמר רב אשי halacha ruling sacrifice consent
Rav Ashi compares the case to a prayer leader who seeks the congregation's consent, allowing even an obligatory burnt offering to be understood that way.

אלא אמר רב אשי: מידי דהוה אשליחא דציבורא דממליך. השתא דאתית להכי, אפילו תימא עולת חובה, מידי דהוה אשליחא דציבורא דממליך.
Arakhin 13a רב אשי אמר halacha ruling jubilee count
Rav Ashi explains that the six years before Ezra's arrival and consecration are not included in the count.

רב אשי אמר: הנך שית שני עד דסליק עזרא ומקדיש לא קא חשיב להו,
Arakhin 19b רב אשי אמר halacha ruling body valuation
Rav Ashi explains that even if the ankle is a separate joint, everything aligned with the leg is legally treated as part of the leg.

אמר רב פפא: שמע מינה, האי איסתוירא עד ארעא נחית, דאי סלקא דעתך מיפסק פסיק, הוה ליה איסתוירא ״מעל״, ושקא ״מעל״ ד״מעל״. רב אשי אמר: אפילו תימא מיפסק פסיק, כל דבהדי כרעא ככרעא דמי.
Arakhin 22b אמר רב אשי halacha ruling orphans property
Rav Ashi rules that the court ordinarily does not intervene, but if it does, it appoints a guardian, except when land is alleged not to belong to the possessor.

אמר רב אשי: הלכך אזדקוקי לא מזדקקינן, דהא אמר רבא: הלכתא אין נזקקין, ואי מזדקקינן מוקמינן אפוטרופוס, דאמרי נהרדעי: בכולהו נזקקין ומעמידין אפוטרופוס, לבד מנמצאת שדה שאינה שלו, דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן.
Arakhin 32b רב אשי אמר halacha ruling walled cities
Rav Ashi resolves the reference by positing two places named Jerusalem, just as two places named Kadesh existed.

אמר רבי יוחנן: כירושלים דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ולא כירושלים, דאילו ירושלים אין הבית חלוט בה, ואילו הכא הבית חלוט (בהן) [בה]. רב אשי אמר: לאו אמר רב יוסף תרי קדש הוו? הכא נמי תרי ירושלים הוו.
Arakhin 34a אמר רב אשי halacha ruling levite cities
Rav Ashi explains that the teaching is needed to prevent sold Levite property from becoming permanently transferred while its structures await demolition.

הן ומגרשיהן, הן ומגרשיהן למיסתרינהו קיימי. אמר רב אשי: איצטריך, סלקא דעתך אמינא: אדמסתתרי מסתתרי, אי מיזדבני ליחלטו, קא משמע לן.

Temurah (4)

Temurah 18b רב אשי אמר halacha ruling festival offerings
Rav Ashi explains that the festival mentioned is Shavuot and that references to Passover are paired with Shavuot.

רב אשי אמר: מאי ״חג״ נמי דקתני? — חג שבועות. ואידך, כל היכי דקתני ״פסח״ תני ״עצרת״.
Temurah 21a אמר רב אשי halacha ruling altar offerings
Rav Ashi rejects the shared-property inference because its source cases both have an association with the altar.

אמר רב אשי: משום דאיכא למימר, מה להצד השוה שבהן, שכן יש בהן צד מזבח.
Temurah 27a בעי רב אשי halacha other animal substitution
Rav Ashi asks how an unspecified substitution applies when four consecrated animals, one blemished, stand before four unconsecrated animals.

ואם תימצי לומר, הכא נמי, כיון דאכתי גברא לא איתחזק באיסורי, לא שביק התירא ועביד איסורא. בעי רב אשי: היו לפניו ארבע בהמות של קדש ואחת מהן בעלת מום, וארבע בהמות של חולין, ואמר ״הרי אלו תחת אלו״, מהו?
Temurah 28b אמר רב אשי halacha ruling blemished offering
Rav Ashi rejects the inference at its outset because a blemished animal is distinct in having a visible defect.

אמר רב אשי: משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא — מה לבעל מום שכן מומו ניכר.

Keritot (11)

Keritot 5a אמר רב אשי halacha exegesis verbal analogy
Rav Ashi teaches that a verbal analogy must not be treated lightly, since the fundamental law of stoning is taught only through one.

אמר רב אשי: אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי נסקלים הן הן גופי תורה, ולא לימדה הכתוב אלא מגזירה שוה,
Keritot 10a אמר רב אשי halacha ruling birth impurity
Rav Ashi explains Rava's reading as concerning day forty for forming a male and day eighty for forming a female, following Rabbi Yishmael.

ולרבא, דאמר מחוסר כפורים דזב כזב דמי, הא מתנייתא היכי מתרץ לה? אמר רב אשי: רבא מתרץ לה ביום ארבעים ליצירת זכר וביום שמונים ליצירת נקבה, ורבי ישמעאל היא, דאמר: לזכר ארבעים ואחד, לנקבה שמונים ואחד.
Keritot 10b אמר רב אשי halacha exegesis birth impurity
Rav Ashi derives from the comparison of six days to sixty that the six days must be consecutive.

ועוד אמר רב אשי, תא שמע: ״וששת ימים״ – יכול בין רצופין ובין מפוזרין? תלמוד לומר: ״ששים״, מה ששים כולן רצופין – אף ששה כולן רצופין. מני? אלימא רבנן, מי אית להו לרבנן מפוזרין? האמרי רבנן: לולד שני מניא!
Keritot 11a רב אשי אומר halacha exegesis lashes
Rav Ashi interprets the term for review as implying examination and connects it to assessing a number of lashes divisible by three.

ומנין דהדין ״בקורת״ לישנא דמלקות הוא? אמר רבי יצחק: ״תהא בקראי״, כדתניא: גדול הדיינין מקרא, שני מונה, שלישי אומר: הכהו. רב אשי אומר: ״בביקור תהיה״, כדתנן: אין אומדין אותו אלא מכות הראויות להשתלש.
Keritot 18a אמר רב אשי halacha ruling provisional guilt
Rav Ashi explains Rabbi Eliezer's position according to Bava ben Buta's teaching that one waits until entering a situation of doubt.

אמר רב אשי: רבי אליעזר אליבא דבבא בן בוטא, דתנן: אלא אומרים לו: המתן עד שתכנס לבית ספק.
Keritot 18a אמר רב אשי both other unclear
Rav Ashi is introduced as responding to the sacrificial dilemma, but his response is absent from the supplied fragment.

ומנו? אי רבי – מן הדין ומן הדין הוא! אי רבנן – משום דלא נקבע ראשון בחטאת, נימא ליה לשני: אייתי חולין לעזרה?! אמר רב אשי:
Keritot 20b רב אשי אמר halacha dispute unintended act
Rav Ashi explains the case as intended extinguishing that caused spontaneous burning, with the disputants divided over liability for an unintended act.

רב אשי אמר: כגון שנתכוין לכבות והובערו מאיליהן, ותנא קמא סבר לה כרבי שמעון, דאמר: דבר שאין מתכוין – פטור, ורבי אליעזר ברבי צדוק סבר לה כרבי יהודה, דאמר: דבר שאין מתכוין – חייב.
Keritot 24b אמר רב אשי halacha ruling provisional guilt
Rav Ashi identifies the view as Rabbi Eliezer's response to those who tell a person to wait until entering a situation of doubt.

אמר רב אשי: רבי אליעזר דאמרו לו הוא, דתנן: אלא אומרים לו: המתן עד שתכנס לבית הספק.
Keritot 24b רב אשי אמר halacha ruling provisional guilt
Rav Ashi explains that the meat of a provisional guilt offering goes to burning because it appears to be a disqualified sacrifice.

רב אשי אמר: רישא דקתני באשם תלוי: ״והבשר יצא לבית השריפה״ – לא קשיא, משום דמיתחזי כזבח פסול.
Keritot 26a אמר רב אשי halacha ruling bird offering
Rav Ashi cites the ruling that a woman with a doubtful bird sin offering must bring it after Yom Kippur because it enables her to eat sacrificial meat.

אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא: האשה שיש עליה חטאת העוף ספק, ועבר עליה יום הכפורים – חייבת להביא לאחר יום הכפורים, מפני שמכשרתה לאכול בזבחים.
Keritot 28b אמר רב אשי halacha exegesis sacrificial animals
Rav Ashi does not teach sheep as inherently preferable to goats, since the verse teaches that both are equal.

אמר רב אשי ולא הוה תני ליה. דתנן: כבשים קודמין לעזים בכל מקום. יכול מפני שמובחרין? תלמוד לומר: ״ואם כבש״, מלמד ששניהן שקולין כאחת.

Meilah (3)

Meilah 3b אמר ליה רב אשי dialogue halacha dialogue piggul
Rav Ashi challenges Rava with Ulla's statement that a piggul handful loses its piggul status when brought upon the altar.

אמר ליה רב אשי לרבא: והא אמר עולא: קומץ פיגול שהעלו לגבי מזבח – פקע פיגולו ממנו,
Meilah 14a אמר רב אשי halacha ruling nest offspring
Rav Ashi rules that chicks needing their mother are treated like eggs.

אמר ליה: רבי יעקב לרבי ירמיה אפרוחים כאן וכאן – מותרין. ביצים, כאן וכאן – אסורין. אמר רב אשי: אם אפרוחים צריכין לאמן – כביצים דמו.
Meilah 17b רב אשי אמר halacha ruling impurity transmission
Rav Ashi explains that the first and second degrees of impurity belong to one category relative to the third.

אמר רבא, הכי קאמר: מי גרם לשני? לאו ראשון?! רב אשי אמר: ראשון ושני, לגבי שלישי – בני חדא ביקתא אינון.

Tamid (3)

Tamid 26a רב אשי אמר halacha exegesis temple guarding
Rav Ashi derives the guarding requirement from the end of the verse and its repeated language of watch.

רב אשי אמר, מסיפיה דקרא: ״שמרים משמרת ... למשמרת״.
Tamid 27b רב אשי אמר halacha ruling priestly garments
Rav Ashi permits the case because priestly garments are stiff, citing the permissibility of a stiff felt garment.

ואי בעית אימא: באותן שאין בהן כלאים. רב אשי אמר: בגדי כהונה קשין הן, דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: הא נמטא גמדא דנרש – שריא.
Tamid 27b רב אשי אמר halacha ruling teacher respect
Rav Ashi rules that a student who pours out water before his teacher is not acting disrespectfully.

כדתניא: לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו, אלא אם כן שפך מהן. ומעשה באחד ששתה מים ולא שפך מהן, ונתן לתלמידו, ואותו תלמיד איסטניס היה, ולא רצה לשתות, ומת בצמא. באותה שעה אמרו: לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן. רב אשי אמר: הילכך, האי תלמידא דשפיך קמי רביה – לית ביה משום אפקירותא.

Niddah (18)

Niddah 11a אמר רב אשי halacha ruling menstrual cycle
Rav Ashi illustrates a cycle fixed jointly by day and jumping with sightings that ultimately occur on the same weekday without a jump.

לא, לא קבעה וסת לימים לחודייהו ולקפיצות לחודייהו, אבל קבעה לה וסת לימים ולקפיצות. לימים לחודייהו פשיטא! אמר רב אשי: כגון דקפיץ בחד בשבת וחזאי, וקפיץ בחד בשבת וחזאי, ובשבת קפצה ולא חזאי, ולחד בשבת חזאי בלא קפיצה.
Niddah 11a אמר רב אשי halacha ruling menstrual cycle
Rav Ashi explains that repeated Sunday sightings, including one without jumping, establish that the day rather than jumping causes the cycle.

לישנא אחרינא, אמר רב הונא: קפצה וראתה, קפצה וראתה, קפצה וראתה — קבעה לה וסת לימים ולא לקפיצות. היכי דמי? אמר רב אשי: דקפיץ בחד בשבת וחזאי, וקפיץ בחד בשבת וחזאי, ובשבת קפצה ולא חזאי, ולחד בשבת (אחרינא) חזאי בלא קפיצה, דהתם איגלאי מילתא דיומא הוא דקא גרים.
Niddah 14b רב אשי אמר halacha ruling postcoital examination
Rav Ashi rules that both cases use one time measure, defined by whether the examination cloth is already in her hand.

רב אשי אמר: אידי ואידי חד שיעורא הוא, עד בידה — כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה, אין עד בידה — כדי שתושיט ידה לתחת הכר או לתחת הכסת ותטול עד ותבדוק בו.
Niddah 20a אמר רב אשי halacha story blood examination
Rav Ashi says that someone like himself who cannot distinguish the two shades should not inspect blood.

אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי קמיה אומנא, שקלי ליה קרנא קמייתא לאמימר, חזייה, אמר להו: ״אדום״ דתנן כי האי, שקלי ליה אחריתי, אמר להו: אשתני, אמר רב אשי: כגון אנא דלא ידענא בין האי להאי — לא מבעי לי למחזי דמא.
Niddah 20a אמר רב אשי halacha dispute blood colors
Rav Ashi concludes that the authorities disagree about black blood itself rather than discussing black and other colors separately.

אמר רב ירמיה מדפתי: ולא פליגי — הא בשחור, הא בשאר דמים. מתקיף לה רב אשי: אי הכי, לימא שמואל ״חוץ משחור״! אלא אמר רב אשי: בשחור גופיה קמיפלגי.
Niddah 36a רב אשי אמר halacha ruling birth bleeding
Rav Ashi rules that the law follows Rav both toward leniency and toward stringency.

רב אשי אמר: הלכתא כוותיה דרב, בין לקולא בין לחומרא. דריש מרימר: הלכתא כוותיה דרב, בין לקולא בין לחומרא. והלכתא כוותיה דרב, בין לקולא בין לחומרא.
Niddah 47a אמר רב אשי halacha dispute maturity signs
Rav Ashi corrects a maturity sign to mean when the tip of the breast splits, amid several named views on signs of maturity.

תנו רבנן: אלו הן סימני בגרות? רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: משיתקשקשו הדדין. רבי יוחנן בן ברוקה אומר: משיכסיף ראש החוטם. משיכסיף? אזקונה לה! אלא אמר רב אשי: משיפציל ראש החוטם. רבי יוסי אומר: משתקיף העטרה. רבי שמעון אומר: משנתמעך
Niddah 51a אמר רב אשי halacha ruling produce tithes
Rav Ashi explains that spontaneously grown courtyard produce intended for people is tithe-liable if the courtyard protects it and exempt if it does not.

אמר רב אשי: הכא בחצר שעלו מאיליהן עסקינן, וסתמא לאדם קיימי, והכי קאמר: אם החצר משמרת פירותיה — חייבין, ואם לאו — פטורין.
Niddah 51a מתיב רב אשי halacha other food impurity
Rav Ashi challenges the proposal from the rule that everything liable for tithes can contract food impurity, since it would yield exceptions.

מתיב רב אשי: ״כל שחייבין במעשרות — מטמאין טומאת אוכלין״, ואם איתא, הא איכא הני (דקחייבין) [דחייבין] במעשר ואין מטמאין טומאת אוכלין!
Niddah 51b אמר רב אשי halacha dialogue dill impurity
Rav Ashi reports Rav Kahana's correction that ordinary dill is intended for bread seasoning, as shown by its laws of terumah and food impurity.

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתיה קמיה דרב כהנא, (אמר): לא תימא בשבת העשויה לכמך, הא סתמא לקדרה, אלא סתם שבת לכמך עשויה, דתנן: השבת משנתנה טעם בקדרה — אין בה משום תרומה, ואינה מטמאה טומאת אוכלין.
Niddah 52a אמר רב אשי halacha dialogue pubic hairs
Rav Ashi reports an argument establishing that two hairs may constitute the sign of maturity even when both grow from one follicle.

אמר רב אשי, אמר לי מר זוטרא, קשה בה רבי חנינא מסורא: לא לישתמיט תנא לאשמועינן גומות! אי אשמועינן גומות, הוה אמינא עד שיהו שתי שערות בשתי גומות, קא משמע לן דאפילו שתי שערות בגומא אחת.
Niddah 54a רב אשי אמר halacha ruling ziva guarding
Rav Ashi rules that although the eleventh day does not require a day of guarding, the tenth day does.

רב אשי אמר: נהי דחד עשר לא בעי שימור, עשירי מיהא בעי שימור.
Niddah 55a אמר רב אשי halacha exegesis carrying impurity
Rav Ashi interprets the word "them" in the verse about one who carries them as an exclusion.

אמר רב אשי: אמר קרא ״והנושא אותם״ — ״אותם״ מיעוטא הוא.
Niddah 58a רב אשי אמר halacha ruling bloodstains
Rav Ashi explains that Shmuel follows Rabbi Nehemiah's ruling that an object incapable of receiving impurity cannot receive bloodstain impurity.

רב אשי אמר: שמואל הוא דאמר כרבי נחמיה, דתנן: רבי נחמיה אומר: כל דבר שאינו מקבל טומאה — אינו מקבל כתמים.
Niddah 58b אמר רב אשי halacha ruling bloodstains
Rav Ashi rules that bloodstains found in a city containing pigs need not be suspected.

אמר רב אשי: עיר שיש בה חזירים, אין חוששין לכתמים. אמר רב נחמן בר יצחק: והא דרוקרת כעיר שיש בה חזירים דמיא.
Niddah 60a רב אשי אמר halacha other unclear
Rav Ashi attributes both rulings under discussion to Rabban Shimon ben Gamliel and says they do not conflict.

רב אשי אמר: הא והא רבן שמעון בן גמליאל — ולא קשיא,
Niddah 63a אמר רב אשי halacha ruling dozing
Rav Ashi defines dozing as being neither fully asleep nor awake, able to answer when called but unable to reason until reminded.

היכי דמי מתנמנם? אמר רב אשי: נים ולא נים, תיר ולא תיר, דקרו ליה — ועני, ולא ידע לאהדורי סברא, וכי מדכרו ליה — מדכר.
Niddah 63a אמר רב אשי halacha ruling tasteless saliva
Rav Ashi transmits Rabbi Elazar's ruling that saliva remains tasteless until most of the speech period of three hours has elapsed.

תנא: השכים ושנה פרקו — אין זה רוק תפל. ועד כמה? אמר רב יהודה בר שילא, אמר רב אשי, אמר רבי אלעזר: כל שיצא רוב דבורו של שלש שעות.